פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



30
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
17/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 96
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום ראשון, ט"ז בחשון התשפ"ה (17 בנובמבר 2024), שעה 12:00

מענה הרשויות למניעת הסתננות דרך נמל התעופה בן גוריון

חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר

ליאת אליהו סבן - עו"ד, עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

נצ"מ אסתר גניס - מפקדת מרחב נתב"ג, מ"י, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק יוני פינקלשטיין - ק' אח"ם מרחב נתב"ג משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק ענת קלינשטיין - ק' מח' אג"ם, מ"י, המשרד לביטחון לאומי

ישראל אבישר - מנהל מינהל ביקורת הגבולות, רשות האוכלוסין וההגירה

אמנון שמואלי - ראש אשכול נתב"ג, רשות האוכלוסין וההגירה

איציק עמרני - מנהל מינהל אכיפה, רשות האוכלוסין וההגירה

רונן בנאש - מנהל היחידה למניעת עבירות, רשות שדות התעופה

צבי קן תור - עו"ד, יו"ר משותף, ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין

יונתן יעקובוביץ - עו"ד, מנהל פעילות, המרכז למדיניות הגירה

דיקלה טקו

מעיין שבתאי, איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.








מענה הרשויות למניעת הסתננות דרך נמל התעופה בן גוריון

בוקר טוב, שבוע מבורך. שבוע עם המשך זרימת עדכונים והתמודדות לא פשוטה לכוחות הביטחון שעושים לילות כימים כדי להכריע את אויבינו גם בחלוף 407 ימים מאז פרוץ הטבח. אנחנו נושאים תפילה לבורא עולם שיסייע לכוחות הביטחון ולמקבלי ההחלטות, כך שכל 101 בני הערובה יושבו לבתיהם או למקום משכנם, בין אם חיים, בין אם חללים. מכאן אני שולח את איחוליי הכנים להחלמת כלל הפצועים ובתוכם הפצועים מהתקריות האחרונות.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא המענה של הרשויות השונות למניעת הסתננות דרך נמל התעופה בן-גוריון. בשנתיים שאני מכהן בתפקיד כיושב-ראש הוועדה, אני פועל למניעת הסתננויות מכל גבול שהוא. בשנה האחרונה, בדגש גדול על הגבול המזרחי, גבול ישראל-ירדן שמוגדר כגבול שלום. מכאן אני מבקש להודות לממלכה ההאשמית על זה שהם בני שיח, הגונים ורתומים שמסייעים לנו, לכוחות צה"ל, בעבודה מאומצת. גם במלחמה בהסתננות אנשים באשר הם, גם בהכנסת אמל"ח ובתעבורה של סמים.

זיהיתי את הכישלון באין גבול. אין באמת הפרדת גבול, התרעתי על כך הרבה קודם הפיגועים האחרונים שהגיעו דרך הגבול המזרחי. סיירתי מספר סיורים לאורך לילות שלמים עם הכוחות האמונים על הנושא מטעם משטרת ישראל וגם עם כוחות הביצוע והפיקוד הבכיר ביותר האמון מצד צה"ל. לצערי, משרד הביטחון החליט לא לשלוח את נציגיו ואני מצר על כך. כרגע לא ניגע בזה. הפעם, לראשונה, נשמע ונדון גם על ההסתננות דרך נתב"ג. מעבר הגבול בנתב"ג מהווה את שער הכניסה הראשי, הכניסה והיציאה הראשיים של מדינת ישראל.

הוועדה קיימה סיור במתקן יהלום הסמוך לנתב"ג ובביקורת הגבולות בנתב"ג בתחילת מרס 2023, ממש בסמוך להיבחרי, ומאז בעוד הזדמנות ראינו היכן יושבים מסורבי הכניסה וממתינים לטיסה חזרה לארץ מוצאם, את עמדות התשאול של רשות האוכלוסין וההגירה, צפינו בתשאולים של מעוכבי כניסה והתרשמנו משיטת הבדיקה המקיפה והיסודית שהם עוברים.

בסיור עצמו הבנו שיש צורך בהעמקת החקירה על ידי משטרת ישראל, כדי לתפוס משתפי פעולה של העובדים הלא חוקיים שמנסים להסתנן בכל מיני אמתלות, שיש לסנכרן את מערכת המחשוב של רשות האוכלוסין לזו של משטרת ישראל, כדי לתפוס ביעילות עובדים זרים שהצליחו להסתנן ונשארו בארץ, כמו כן, לבחון שיתופי פעולה מול מדינות המוצא כדי לפרום את שרשרת הסייענים שעובדת באופן מאוד משומן לטובת הסייענים הלא חוקיים ובפרט לעבריינים החוזרים.

יש כמה סיבות למסורבי הכניסה של זרים, סיבות הנוגעות למניעת הגירה בלתי חוקית, סיבות הקשורות לביטחון הציבור, אשתדל שלא להרחיב עליהן, וכאלה הנוגעות בשמירה על הסדר הציבורי ועל הריבונות שלנו. בנוסף לסוגית ההגירה, הפרצה יכולה לשמש גם גורמי פשיעה וטרור, אלה שיוצאים ואלה שנכנסים. שמענו במשך השנים האחרונות על מסתננים שמתחזים לעובדי נתב"ג, כדי לעבור את ביקורת הגבולות. מדי פעם מסתייעים בכרטיסים של עובדי נתב"ג, לפעמים בכרטיסים מזויפים ומגיעים ממדינות אחרות שלא מזוהות כמדינות שדרכן מסתננים מהגרים, הכול כדי לטשטש את היעד ממנו הם המריאו, ואת מטרת הגעתם.

לראשונה נחשפנו לפרסומים שבהם דיין אמיץ שמילא את עבודתו ועשה שליחותו נאמנה בבית הדין למשמורת, הממונה על הפיקוח על הכניסה לגבולות ישראל כאשר הוא פרסם אזהרה חריגה והתריע מפני הקלות שבה אפשר להסתנן לישראל. האזהרה הייתה חלק מהחלטה של הדיין בעניינה של מסתננת מגיאורגיה, ששילמה למבריחים כסף רב כדי להסתנן לישראל דרך פרצת ההברחה בנתב"ג. התיירת נעצרה, הורחקה מישראל אל ארץ מוצאה, אך בתוך זמן קצר, תתפלאו, היא הסתננה חזרה לארץ בדיוק באותה דרך.

כך כתב הדיין אסף נועם, "התנהלות החמורה של המוחזקת, אשר חוקי מדינת ישראל וריבונותה הם בעיניה כאסקופה נדרסת, אמורה לעורר דאגה רבה בהיבט קלות ההסתננות לישראל דרך נתב"ג". בהחלטה שהוציא הדיין לפי הפרסומים, הוא הוסיף אזהרה חמורה אותה ביקש להעביר לידיעת מנכ"ל רשות האוכלוסין, לאור היקף וחומרת התופעה של הסתננות לישראל, לגבי הקלות שבה הדבר נעשה, כולל זיוף מסמכי זיהוי והיעדר כל ענישה בגין עבירות אלה, גם במקרים של פשיעה חוזרת.

להבנתי, לא רק שהענישה לא מספיקה, אלא שמדינת ישראל מממנת בחלק מהמקרים על חשבונה, כרטיס חזרה למדינת המוצא בעלות מצטברת של מיליוני שקלים. אני מרחיב על זה. ככלל, חברת התעופה איתה הגיע הנוסע, אמורה לדאוג להחזיר על חשבונה את אותו מסורב כניסה למדינה. כל זאת כשהתנאים מתאפשרים, לא תמיד זה מתאפשר. לא תמיד יש טיסת חזור לאותו יעד, באותו יום ובאותם ימים. בשל כלכלת מקומות כליאה ומשמורות, בלית ברירה המדינה נאלצת לספוג את עלויות ההטסה של אותם מסתננים שכשלו בשאיפתם.

בדיון היום אבקש לשמוע כיצד נאכפת התופעה של ניסיון לגנוב את הגבול בכניסה לישראל דרך נתב"ג, בלי לעבור תהליך של ביקורת גבולות כנדרש בחוק, ומהם האתגרים העומדים בפני רשות האוכלוסין והמשטרה. בהחלטת הממשלה מספר 451 שהתקבלה ב-18 באוקטובר 2020, הוחלט על הקמת מערכת כוללת לטיפול בבקשות לאשרות אלקטרוניות ורישום הודעות מוקדמות על הגעת זרים לישראל כדי לסנן כמה שניתן, עוד לפני שהם עולים על המטוס בארץ מוצאם.

בהחלטה הוחלט להטיל על רשות האוכלוסין וההגירה להקים בתוך שנה וחצי מערכת לרישום וטיפול מתקדם – מערכת מרו"ם – כמערכת טכנולוגית ייעודית וייחודית כוללת, שמטרתה בין היתר מאבק בהגירה הבלתי חוקית, חיזוק מערך ביקורות הגבולות ושיפור הבקרה והטיפול בכניסת הזרים באמצעות רישום מוקדם של כלל הזרים המבקרים בישראל, וכך יהיה ניתן לנטר כמה שיותר את התמצאותם כשהם כבר בשטחי מדינת ישראל. לצורך כך הוקם צוות בין-משרדי בראשות רשות האוכלוסין, לקידום המערכת.

המערכת הייתה אמורה להתחיל ב-2022 ולהיכנס לפעולה באפריל 2022, וזאת בהתאם להחלטה. אבקש לשמוע על הנושא. נתחיל עם רשות האוכלוסין. אבקש לדעת כמה סירובי כניסה לזרים שביקשו להיכנס לישראל, היו בשנת 2023. האם יש עלייה או ירידה במספר סירובי הכניסה לעומת השנים הקודמות? אבקש לדעת מאיזה מדינות אתם מזהים מספרים גבוהים יותר של ניסיונות הסתננות דרך נתב"ג, האם ככל שעולה כמות ניסיונות ההסתננות מאותה מדינה, אתם מזהים שזה מגובה גם באמצעות רשתות מאורגנות, גם בארץ מוצא וגם בסנכרון עם נציגים כאן בארץ?

אבקש לדעת מה הסיבות לסירובי הכניסה, במספרים. פרטו לנו גם על האכיפה של הרשות ובמיוחד כלפי המסתננים שמנסים להסתנן ולא בפעם הראשונה. מי מממן את כרטיסי הטיסה של מסורבי הכניסה לישראל, האם ישנם מקרים שהרשות מממנת את הכרטיס? אם כן, מהם הסכומים שהרשות שילמה לכלל אותה שנה קלנדרית? האם המערכת לטיפול בבקשות לאשרות אלקטרוניות ורישום הודעות מוקדמות על הגעתם של זרים לישראל, עובדת היום? אבקש לקבל על זה פירוט נרחב. לפני שנעבור לנציגות משטרת ישראל, אשמח לקבל תשובות לכל השאלות האלה.

כבוד היושב-ראש, צוהריים טובים. שמי ישראל אבישר, אני ראש מינהל ביקורת גבולות. ברשותך אתחיל בנושא של החלטה 451 שהיא החלטה משמעותית שמאפשרת לנו להיות יוזמים פרואקטיביים ולא תגובתיים. אסקור בקצרה שני תהליכים מרכזיים.

תהליך אחד, זה כל הנושא של מוקד שנקרא מוקד ממן, המחייב את כלל חברות התעופה, לפני סגירת המטוס וההגעה למדינת ישראל. יש שני תהליכים. תהליך ראשון זה תהליך מקדמי. 72 שעות לפני הטיסה הם מחויבים להעביר לנו את רשימת הנוסעים. יש תהליך נוסף בסגירת הדלתות, מדה-פקטו והלאה. התהליך הזה פועל כבר מ-2022 במתכונת מצומצמת. השנה במאי 2023 - - -

למה מצומצמת?

הוא פעל במתכונת מספקת, נקודת השינוי המהותית היא החלק השני של 451 שאפשר לנו להיכנס לתהליך של ETA-IL, ואותו מוקד מטפל בשני התהליכים. אציג בקצרה מה אלה שני התהליכים כי שניהם משרתים את אותה תכלית. התכלית ברמה מערכתית, היא העברה מוקדמת אלינו, רשויות המדינה, של מידע על פרטי הנוסעים כדי שנוכל לבדוק מראש אם יש לנו אינטרס מבעוד מועד, למנוע עלייתם למטוס.

מהם שני התהליכים? הראשון הוא תהליך ממן. כלומר חברות התעופה במסגרת החלטה 451, מחויבות להעביר לנו את רשימת הנוסעים בשני לגים. לג אחד, זה נרשמים לטיסה. לג שני, דה-פקטו, מי שעלה ונסגרו הדלתות והוא אכן על המטוס בדרך לישראל.

זה מכלל המדינות?

כן. זה לא קשור למדינות, זה קשור לחברות התעופה.

אני שואל אם מכלל החברות, אבל גם מכלל המדינות?

כן. כל חברת תעופה שמגיעה למדינת ישראל ויש לה אישור של רת"א, מחויבת לתהליך. יש לנו חברות מסוימות שיש לנו אתגרי שיתוף פעולה איתם. אנחנו פועלים בשיתוף רת"א כדי לאכוף את זה. זה תהליך אחד. התהליך השני, בעיניי הרבה יותר משמעותי, הוא תהליך ETA-IL. תהליך שנגזר מהסכם הוויזות בין ישראל לארצות הברית. בתהליך זה, מדינה ישראל התחייבה להשית מערכת שנקראת ETA-IL. כל אזרח זר שהוא אזרח של מדינה שאינה מחויבת באשרת כניסה למדינת ישראל, מחויב להגיש בקשה מוקדמת להגיע למדינת ישראל. זה תהליך מאוד משמעותי, הוא גם בזיקה לאוכלוסיית המסתננים, לאוכלוסיית המסורבים, שמייצרת לנו אתגרים, תיכף אקשור בין הדברים.

תהליך זה פועל כפיילוט מספר חודשים. החל מינואר 2025 הוא יופעל באופן מלא ומחייב. כל אזרח ששייך למדינה שאינה מחויבת באשרת כניסה לישראל. מי שלא מכיר את החלוקה, בגדול כל המדינות המערביות שיש למדינת ישראל שיתוף פעולה איתן, יחסים דיפלומטיים תקינים, האזרחים שלהם אינם מחויבים באשרת כניסה מוקדמת למדינת ישראל. בעוד חודש וחצי, הם יחלו להיות מחויבים בהגשת בקשה במסגרת תהליך מקדמי. מי שלא יגיש את הבקשה מבעוד יום ויגיע לשדה התעופה, בהיעדר אשרת ETA שזו האשרה שלנו, חברת התעופה לא תעלה אותו למטוס.

ברשותך, אני מתנצל. אתה מדווח פה דיווחים משמעותיים מאוד ואני רוצה להקשיב בקשב רב, אתה קצת בורח לי מהשאלה. כל מה שאתה מסביר זה על התהליך המבורך. אני מנסה לזקק את המסר. אתה אומר לי, התהליך מחולק לשני מפרקים. שני הלגים של חברת התעופה בתקשורת שלהם איתנו באמצעות רת"א. החלק השני זו החובה של אותו תייר. אתה מסביר לי שזה עובד באופן מאוד לא כוללני, לא אגיד מצומצם. החל מינואר 2025 זה ייכנס באופן גורף, זה מה שאתה אומר?

אחדד ברשותך את המסר כדי שנהיה ברורים. ייתכן שלא העברתי את הדברים בצורה ברורה. התהליך שחברת התעופה מחויבת לדווח לנו, תקף כבר יותר משנתיים. כרגע גם נכנס לפעולה במסגרת מוקד מינהלי, גדול, סדור, עם מתודולוגיה מאוד ברורה, התהליך הזה קיים. חברות התעופה מחויבות לדווח מי נרשם לטיסה ומי עלה עליה. זה מאפשר לנו מספר דברים, תכף אפרט.

תהליך נוסף שמתחבר לאותה תפיסה זה האדם הבודד ששייך למדינה שיש לה פטור מאשרה מוקדמת להגעה למדינת ישראל, מחויב כפרט, כאינדיבידואל, להגיש בקשה מוקדמת בדיוק כמו שישראלי רוצה לטוס לארצות הברית בעידן הפטור, מגיש תהליך שנקרא ESTA. אותו דבר, אותו רציונל. תהליך זה פועל כפיילוט מספר חודשים. מחודש יולי הוא עובד כפיילוט. בינואר, בעוד חודש וחצי - - -

זה חלק מהחלטה שהתקבלה ב-451?

בהחלט. זה המשך של 451.

אני שואל שתי שאלות תענה על כל אחת מהן בנפרד ברשותך אדוני. א, מה הסיבה שזה עדיין רק בפיילוט, כאשר הייתם אמורים להשמיש את זה בתחילת 2022? ב, אם תוכל בבקשה לספק לוועדה נתונים, בשנת 2023, כמה תיירים לא דווח לעניינם 72 שעות לפני הטיסה, וכמה תיירים נמנעה כניסתם לארץ בעקבות אותו דיווח של הלג הראשון וגם של רגע סגירת הדלתות. זה מאתגר יותר שכאשר אדם יושב כבר במטוס, לסרב את מתן האישור שימריא.

זה גורר אופרציה מאוד מורכבת של לעכב את כלל הנוסעים, צריך לפרוק את הכבודה שלו, המזוודות וכן הלאה. אולי זו יותר היערכות לקראת הגעתו. מורכב יותר למנוע ממנו להמריא, אני מניח. אם תוכל להתייחס לכמה כאלה שטיפלתם ובעקבות זה עיכבתם או מנעתם בלג הראשון של 72 שעות לפני? ולעניין השאלה הראשונה, בעניין המערכת של חובת הדיווח והגשת הבקשה של אותו תייר ממדינה שהיא פטורה מהמצאת אשרה מקדימה.

ראשית ברשותך כבוד היושב-ראש, חשוב לי לדייק. החלק הראשון שחברת התעופה מחויבת לדווח, זה לא פיילוט. זה פועל הלכה למעשה מ-2022 באופן מלא, קטגורי. החלק השני של ETA-IL הוא בפיילוט.

למה?

אסביר. במסגרת ההסכם הבילטרלי שנחתם בין ישראל לארצות הברית, ישראל התחייבה להחיל את התהליך מ-1 בנובמבר.

זה אינטרס של מדינת ישראל לפני ההתחייבות מול הממשל האמריקאי.

אני מודע לכך שהנושא של ETA-IL הוא תוצר לוואי של ההסכם הבילטרלי של מדינת ישראל עם ארצות הברית.

הוא גם נכלל בתוכו, כדי שמדינת ישראל תפעיל פחות רגולציה והחמרות כאשר אדם כבר נוחת כאן. זה היה אינטרס של הממשל האמריקאי לתת לנו, כדי שבתמורה ניתן למדינות אחרות וניתן גם בין היתר לתושבי השטחים שיש להם דרכון כפול. זה השיקול, אם אנחנו רוצים לצלול יותר לעומק. עדיין זה אינטרס של מדינת ישראל, בוודאי כשזה אחד מהסעיפים שלגביהם התקבלה החלטה באותה ישיבה ב-2020.

לכן אני שואל את אדוני, מה הסיבה שאנחנו מתייחסים לאותו צורך בדרך שלו לצאת לביצוע, רק מנקודת האזכור של ההתחייבות שלנו מול הממשל האמריקאי. הרשות ידעה והתחייבה על כך בעקבות אותה החלטה ב-2020, והייתה אמורה כבר בתחילת 2022 להשמיש את זה. למה אנחנו שלוש שנים אחרי, בקירוב, עדיין לא מושמשים? אבקש התייחסות לנקודה הזאת.

התייחסות הכי פרטנית, ברשותך כבוד היושב-ראש. התהליך של חברות התעופה שמחויבות בדיווח פועל הלכה למעשה מ-2022.

זה החלק הראשון.

זה החלק הראשון והוא פועל באופן מלא. ברשותך אכנס לפרטים כי יש לי נתונים.

עוד מעט אתה תיתן לי מספרים אדוני. אני מדבר בינתיים עלETA-IL . מה הסיבה שזה עדיין לא מושמש באופן תדיר חרף העובדה שזה חלק מאותה החלטת ממשלה מלפני ארבע שנים?

כבוד היושב-ראש, מה שאני מכיר. אני בתפקידי כחצי שנה. אני מכיר את זה באופן ודאי, שבמסגרת חתימת ההסכם הבילטרלי עם ארצות הברית שנחתם בשנה האחרונה לעניין הפטור מהוויזות, מדינת ישראל התחייבה בהסכם, להפעיל את זה באופן מלא החל מ-1 בנובמבר 2023. בתיאום עם האמריקאים דחינו את זה בחודשיים, ואציין עוד נתון. הלכה למעשה, מ-1 במאי, המערכת עובדת ואציג את הנתונים. החל מהפעלת הפיילוט, ב-1 ביולי 2024, הוגשו לנו 130,000 בקשות לתהליך של ETA-IL. מבחינת הסירוב, יש לנו את הנתונים המדויקים. 2,371 איש סורבו בתהליך הזה.

אתה מוסר נתונים חשובים אז אמתין רגע עם החלטת הממשלה. אם תוכל בבקשה ברשותך לחזור.

אני חוזר על הנתונים. מהפעלת הפיילוט שנוגע ל-ETA-IL, הוגשו 130,313 בקשות על ידי אזרחים זרים שמתגוררים במדינות שפטורות מאשרת כניסה למדינת ישראל במסגרת אשרת ביקור ב/2. מתוכם 2,173 סורבו. אני רוצה לנתח את הנתון של 2,173 ולקשור את זה לנושא שלנו. אפרט לקהל הרחב, אני מבין היטב - - -

יש רשות ערעור למסורב?

כן. תיכף גם אציג את זה.

כמה מתוכם אחרי ערעור, כן נכנסו בפועל והאם יש לך נתונים אדוני, כמה מהם בדיעבד הסתבר שהחשד היה נכון כי הם נטמעו כאן ולא היו תיירים תמימים שמנצלים רק את תקופת שהותם כתיירים?

קודם אצייר את התהליך בקצרה ואציג גם את הנתונים. האזרח שהגיש את הבקשה מגיש את זה במסגרת מערכת מקוונת. כמו שציינתי 2,173 קיבלו סירוב. אדם שקיבל סירוב יש לו סמכות לפנות למוקד. יש לנו מוקד במטה המינהל שפעיל 24/7 ומאויש באנשים מקצועיים. הפנייה היא במייל בלבד. יש לנו את הנתונים לגבי כמות הפניות של אנשים שפנו והגישו סוג של, לא ערעור כי יש ערכאה משפטית שתיכף נציין, אלא הגישו בקשה, ובמסגרת תהליך זה בדקנו, תיכף אמצא את המסמך, הוא אצלי, נמצא את כמות הבקשות שטיפלנו בהם, והלכה למעשה, כמה סירבנו.

חשוב להבין דבר פשוט בזיקה לדיון. במה עסקינן? מי האנשים האלה שאנחנו מסרבים אותם באופן קטגורי? זו בדיוק אוכלוסייה שאנחנו קוראים להם המסורבים החוזרים, המסתננים החוזרים, כלומר אנשים שבמערכות המידע של רשות ההגירה והאוכלוסין, יש לנו מידע מקדים עליהם כי היו בעבר במדינת ישראל, סורבו והורחקו.

מה קורה אם הם מחליפים זהות?

זו שאלה מצוינת שאמנון יתייחס אליה לאחר מכן. אנחנו נתקלים באופן תדיר באזרח גיאורגי, מולדובי או אחר, שמחליף זהות בכל פעם, יש לנו כל מיני כלים וניסיון מקצועי או מבצעי מצטבר כדי לטפל בהם. זו תופעה נפוצה. אמנון יציג את זה, אני אציג כמה דברים ברמה של המעטפת.

לגבי התהליך של ETA-IL, שלב ראשון לאזרח הזר שמקבל סירוב, יש לו אפשרות לפנות למוקד שלנו, במוקד אנחנו מבצעים בדיקה ועונים לו באימייל. בנוסף הגדרנו מנגנון ערעור שמוגדר בנהלים ובתהליך האסדרה, אל מול המערך הקונסולרי של משרד החוץ.

אם תושב צרפת, מרסיי, סורב על ידינו, המנגנון שגובש בתהליך הוא נדרש לפנות לקונסוליה הישראלית הקרובה ולבצע שם הליך ערר אל מול הקונסול. כל התהליך הזה הוקם על ידינו בחודשים האחרונים, כי כל הנושא של ETA-IL זה פורום בין-ארגוני שאני עומד בראשותו ומתאם את כל הפעילות. משרד החוץ הם חלק ממנגנון הערר שהוגדר.

אין מנגנון ערר מול הרשויות במדינת ישראל, כמו שקיים במסורבים, אל מול המסורבים. אדוני מכיר היטב, יש את מערך בתי המשפט במדינת ישראל שמטפל במסורבים. לעניין הגשת ETA-IL תהליך הערר מבוצע אל מול המערך הקונסולרי של משרד החוץ בלבד, זה מה שהוגדר.

בראייה מערכתית, שני תהליכים אלה, חברות התעופה שמעבירות את הנתונים וגם ה-ETA-IL, מאפשר לנו בראייה של מדינה, להיות הרבה יותר מתקדמים, לקבל מידע מקדים על מי שמתעתד להגיע למדינת ישראל, בין אם הוא ממדינה שמחויבת בבקשה ובין הוא מדינה שפטורה מאשרה.

המידע הזה מאפשר לנו להיות יוזמים. מראש להודיע לחברת התעופה, שלא להעלות אותו. באופן קבוע יש מאות נוסעים שאנחנו לא מעלים כי יש לנו מידע מקדים עליהם. אפשרות נוספת שקיימת במערך הזה אם המידע לגביו לא מוחלט, מי שבעבר סורב או הסתנן זה מקרה קל, אנחנו מסרבים אותו, מודיעים לחברת התעופה והיא מחויבת.

אין חותמת אדומה בדרכון? חותמת שחורה?

אמנון, אתה רוצה להתייחס לזה?

אנחנו לא מחתימים יותר דרכונים.

מה הסיבה? בגלל מעבר הביקורת?

זה דיגיטלי.

ברוך הבא מר אמנון. אחרי זה תוכל לקבל רשות דיבור ככל שתחפוץ. זו הזדמנות להודות לך על עבודתך, על הדרך המאוד מסורה שבה אתה מנהל את האשכול בנתב"ג וגם על האירוח הלבבי שאירחת אותנו, גם בהתראות קצרות.

אמשיך כבוד היושב-ראש. אפשרות אחת היא לסרב את הכניסה, זה במקרים מובהקים. יש לנו מקרים רבים לא מובהקים, ואז אנחנו עושים לו הכללה במעבר. בירידה שלו מהמטוס הוא חייב להופיע בפני בקר גבול על מנת שיעבור תשאול והליך ביקורת גבולות הרבה יותר מחמיר מכיוון שיש לנו חשד כלפיו.

רק תכניסו אותי מעט לאירוע. כשתייר נוחת בארץ, אנחנו צריכים לעבור הדפסת אישור שסורקים אותו וכך נפתחות הדלתות.

כן.

ראו מקרה אפי נווה. תייר - - -

עובר תהליך שונה מאזרח ישראל.

מה התהליך? לא ביקורת גבולות כמו שאנחנו פוגשים כשאנחנו תיירים?

אני אציג את זה בראשי פרקים ברשותך, ואמנון ירחיב. ישראלי שמגיע למדינת ישראל עובר ככלל תהליך דיגיטלי באמצעות עמדות ביומטריות, אלא אם יש לו מגבלה במערכת, אז הוא מופנה לבקר.

אזרח זר, ברגע שהוא מגיע, אם יש לו דרכון ביומטרי, ומרבית התיירים או אזרחי חו"ל מגיעים עם דרכון ביומטרי, שיעור הדרכונים הביומטריים במדינות חו"ל הוא הרבה יותר גבוה מאשר בתוך מדינת ישראל, אם כן רוב התיירים ואזרחי חו"ל בעלי דרכון ביומטרי. שלב ראשון תהליך ביומטרי. שלב שני הם בכל מקרה מחויבים להגיע לבקר. ההנחה היא מאוד ברורה, שכל אזרח זר עובר בקר כי באינטראקציה שיש לנו פנים אל פנים - - -

למה כאשר מגורש מסתנן, לא מחתימים לו חותמת שחורה, כך שאותו בקר לא צריך להשתמש באותה אוריינטציה ובאותם כלים שהוא מיומן בהם עם השנים, אלא פותח, רואה חותמת שחורה, מורה לו לזוז הצידה ועובר לטיפול אישי יותר?

החותמת לשאלתך, היא במערכות המידע, לא בדרכון. במערכות המידע, זו מערכת קשיחה, ארצית, דיגיטלית, מקוונת.

הוא יכול להחליף את הפנקס. הנתונים עדיין מוסלקים במערכות המידע שלכם?

כן, בוודאי. מערכות המידע שלנו מאוד מתקדמות. הן מחוברת ומקוונות גם עם יתר מערכות המידע של הרשות ומזינות אחת את השנייה, זו הדרך הטובה ביותר. שיטת החתמה בדרכון כבר אינה רלוונטית מספר שנים מסיבות רבות.

אם אני מתייחס, אני מנסה לעלות לקומה מעל, גם התהליך מול חברות התעופה שמחויבות להעביר נתונים וגם תהליך ETA-IL יוצר בהלימה, ממשק שכל אזרח זר שמגיע למדינת ישראל, אנחנו נדע על הגעתו מבעוד מועד והוא יציג את נתוניו האמיתיים. יש לנו לכאורה נתונים במערכת כדי לקבל החלטה לגביו.

זה תהליך מתקדם, מבורך, ומאפשר לנו להיות כמדינה במקום מתקדם יותר, פרואקטיבי. רוצים למנוע את עלייתו למטוס, לפני הגעתו למערך ביקורת הגבולות במדינת ישראל. זו השאיפה וזה התוצר של שני התהליכים שהוגדרו לפני כמה שנים בהחלטה 451, בפועל הם מתקיימים בצורה טובה ויעילה. כמו שאמרת נכון, קהל היעד שלנו מתוחכם, מחליף זהויות, דרכונים, ומשתמשים בשורה ארוכה של אמתלות כדי להתגבר עליהם.

אתייחס לעוד כמה דברים לפני דבריו של אמנון. בנוגע לממשק עם משטרת ישראל. שאלת מספר דברים, אגע בהם. דבר ראשון לגבי הנושא של מערכות מידע. אין לנו ממשק מערכות מידע עם משטרת ישראל אך יש לנו שיתופי פעולה מצוינים גם ברמה של יחידה מול יחידה וגם ברמה של המטות. יש לנו ממשקים, תהליכי עבודה והעברת מידע סדור בין המטות ובין היחידות, שמאפשרים לנו להיות מחוברים לגבי אירועים משונים.

לגבי המיידעים לשאלתך, וגם זה יופיע בסיכום של הפעם הקודמת, אין עדיין ממשק טכנולוגי של מערכות מידע בין הגופים. זה עניין של טכנולוגיות ואבטחת מידע.

כלום? יום, יומיים, עשר, עשרים שנים?

יכול להיות. בפועל אין את הממשק הזה. מצד שני, נמצאת פה גם מפקדת מרחב נתב"ג. יש לנו קשרי עבודה מצוינים גם ברמה של המטות אל מול יחידת נתב"ג, אל מול המטה הארצי. מתקנים, ממשקים, תהליכי עבודה.

אומר בצניעות, מנקודת המבט שלי, אני לא מתרשם שזה מהווה חסם למרות העובדה שאין שת"פ או ממשק טכנולוגי. דברים נוספים שאציין, במסגרת ההיערכות שלנו כאשר אנחנו יודעים מבעוד מועד על הגעה של טיסות, אנחנו קוראים להן טיסות צי"ח כי הן מגיעות ממדינות בעייתיות. אפשר לדבר בצורה פתוחה? לא יודע אם זה פוליטיקלי קורקט.

אתם מחליטים.

יש מספר מדינות.

זה ידוע. אנחנו מכירים, יודעים.

לא אחזור על שמות המדינות כי אנחנו פה בדיון ציבורי, לא רוצה להטיל דופי אך יש מספר מדינות.

הדיון הוא לא דיון חסוי ולכן אני סומך עליך שתדע. לא צריך לדבר באופן פרטני.

לא אפרט את שמות המדינות. יש לנו שתיים, שלוש מדינות שהן מדינות צי"ח וברגע שהטיסות הייעודיות ממדינות אלה נוחתות, יש היערכות טקטית של יחידת נתב"ג שתיכף אמנון יציג, של משטרת ישראל וגם של רש"ת, על מנת למנוע מהם שורה ארוכה של תרחישים ודפ"אות שהם מייצרים לנו.

אם אדוני חושב שהם מגיעים באופן נורמטיבי לביקורת הגבולות – ממש לא. הם מנסים במגוון דרכים לחמוק כבר בירידה מהמטוס ויש צי"ח ומוכוונות אל מול ההגעה של הטיסות האלה, כי הם מייצרים לנו אתגרים. מבחינת נתונים כלליים שאציג בקצרה ואעביר את רשות הדיבור. אני אציג נתונים.

אין בעיה, אבל אתה עוד לא מעביר את רשות הדיבור.

לא, אתה מחליט, הכול בסדר. ב-2024 יש לנו בסך הכול מסורבי כניסה 6,889 מסורבים למדינת ישראל דרך נתב"ג.

בוא נתמקד ב-2023 כי אנחנו בונים תהליך.

ב-2023 יש לנו 17,150 מסורבי כניסה למדינת ישראל.

כמה מתוכם, בעקבות הדיווח, 72 שעות לפני הטיסה?

זה לא נתון שאפשר לפלח אותו, מכיוון - - -

זה נתון, תקשיב ידידי. יש שתי שאלות, איך שלא יהיה אני צריך לקבל אותן בדיון. זה בסדר לחלוטין שכיוון שאתה חדש בתפקיד וכדרכי, מי שבא ושם את זה על השולחן, אני משחרר, נותן שיעורי בית, תשיבו לוועדה אחרי כן.

אני אומר מה שני הנתונים, שתי התייחסויות שלא אשחרר מהן. א, מה הסיבה שחרף העובדה שאותה הקמת מערכת שמחייבת הגשת דיווח על ידי התייר עצמו לפני שהוא מגיע לארץ, מה הסיבה שהיא רק בפיילוט ותיכנס לאכיפה מעשית ומחייבת, רק במאי?

ינואר 2025.

ינואר, חרף העובדה שבתחילת 2020 הייתה החלטת ממשלה שחלקה נוגעת בהתחייבות שלכם ובאחריות שלכם להקים כזו מערכת ולהוציא אותה לפועל? זו השאלה הראשונה. בכל פעם, אני מקבל תשובה שזה חלק מתוצר הלוואי של אותו הסכם בילטרלי עם ארצות הברית. זה לא. זה גם, אך זה שזה נכנס באותו הסכם בילטרלי, לא גורס את החלטת הממשלה שבאה לתת את המענה לצרכים אחרים, שנים קודם. זה אירוע אחד.

אירוע שני, אבקש לדעת באופן אפקטיבי, כמה כניסות נמנעו על ידי הגשת דיווח של חברת התעופה, 72 שעות לפני הטיסה? זה לא משהו כזה מסובך. משהו מאוד בסיסי.

כל הדיון בבסיס שלו, הרעיון של אותה החלטה בא להקל עליכם בשדה להתמודד עם כל אותן מניפולציות, יוצאים מהדלת הזו ועוברים מפה, מחליפים בגדים, נכנסים לשירותים ומחכים כמה טיסות כדי שיצאו עם טיסה אחרת שנוחתת, כדי לא להגיע דרך שם.

זה אמור לסייע לכולנו, חייב לסייע. כדי שנבין שהמערכת כיוונה נכון, אני חייב לקבל נתון מספרי. כמה כאלה שהגישו לגביהם חברות התעופות, 72 שעות לפני הטיסה, בפועל לא הגיעו לפה, וכמה מאלה שלא הגיעו לפה , הגישו ערעור ובסוף הגיעו והסתבר שהחיישנים שלכם צדקו לגביהם?

כבוד היושב-ראש, הכנו נתונים לדיון על פי צי"ח, שקיבלנו ביום חמישי.

ממי?

קיבלתי מלשכת מנכ"ל אצלנו. מניח שזה מהוועדה.

אתה יודע לפני כמה זמן קבענו את הדיון?

הנתונים שאתה שואל אותי, לא הוצגו בשאילתה שקיבלנו. הכנו נתונים, אלה נתונים שכבוד היושב-ראש, לא מסובך להציג אותם. נשלים אותם עוד היום.

אני מכבד את זה מאוד, מעריך מאוד ואומר לך כאן זה לא דיון שנקבע מיום חמישי ואלה לא נושאים שונים או חורגים ממתחמי הדיון ואני לא שואל "תוכי", אני שואל תוך כדי, עם עקומת למידה, תוך כדי הדיון והדיווחים שאתם מוסרים לי.

חרף כל זאת, אתה מדבר באופן הגון ואחראי, אני חייב להחזיר לך באותו מטבע. אתה מקבל אישור ברור. קח לך אפילו שלושה ימים להשיב לי, לא צריך היום. תשיב לי על הנתונים ששאלתי לגביהם, בסדר?

נארגן את הנתונים ונעביר לך. ברשותך אציג לך את הנתונים שקיימים. התבקשנו להציג ולכן הייתה פה עבודה במערכות המידע שלנו.

ב-2023 סורבו כניסה 17,150 למדינת ישראל. לגבי סירוב כניסה, בחוק הכניסה לישראל יש 30 עילות סירוב. זה מתרחש אך ורק אחרי תהליך תשאול פרונטלי כפי שראית בנתב"ג, זה תהליך סדור, מאוד ברור, תהליך משפטי מאוד ברור שבסיומו 17,150 סורבו בכניסה למדינת ישראל. אציין ששנת 2023 הייתה שנה עם היקפי פעילות גבוהים.

ב-2023 היו לנו כ-28 מיליון עוברים במעברי הגבול. השנה, אנחנו נמצאים עם היקפי פעילות קטנים משמעותית. מבחינת נתונים, אנחנו בקיטון של 39% בראייה כלל ארצית במעברים. כלומר, אנחנו היום במחצית נובמבר, נמצאים בערך עם 18,000 תנועות. זה קיטון דרמתי שהוא כמובן תוצאה של המלחמה. לכן השנה סורבו סך הכול - - -

אלה נתונים רק לנתב"ג או שגם לשלושת הגבולות היבשתיים?

כבוד היושב-ראש, מינהל ביקורת גבולות אחראי על כלל מעברי הגבול למדינת ישראל.

נכון. לכן אני שואל אם הנתונים מתייחסים גם לשלושת - - -

הנתון שהצגתי הוא כלל ארצי. יש לי גם את הנתונים לגבי נתב"ג. ככל שכבוד היושב-ראש ירצה, יש לי פה גם את הנתונים הפרטניים.

אני אשמח. עזוב, תן לי באחוזים, כמה מתוך 17,000 מסורבים, כמה מהם ניסו להגיע דרך נתב"ג, וכמה מהם דרך אחד משלושת הגבולות, נסתכל על זה באופן מצרפי?

לגבי המסורבים, הנתון הוא לגבי נתב"ג בלבד. חשוב לציין כי נשאלנו ונערכנו לדיון לקראת נתב"ג. המסורבים זה לגבי נתב"ג בלבד. סך התנועות וסך העוברים הוא כלל ארצי. יש לנו פה גם את הנתון לגבי נתב"ג , אציג אותו. אנחנו מופקדים על כ-20 מעברי גבול ימיים, אוויריים, יבשתיים. בפועל, 80% מתעבורה למדינת ישראל מבוצעת דרך נתב"ג. חשוב שיבינו את זה.

נתב"ג, ברור.

השנה יש לנו בסך הכול מסורבים בנתב"ג 6,889 מסורבים. זה נכון עד יום חמישי כשערכנו את הנתונים. מבחינת מסתננים, מסתנן זה תהליך אחר לחלוטין, חשוב לציין, בניגוד למסורב. מסורב מגיע באופן רשמי למעבר גבול, עובר תהליך מול שלטונות מדינת ישראל שאלה אנחנו. מסתנן, מנסה לחמוק או באמצעות השטח האווירי, או הסתננות דרך הטכנולוגיה שלנו.

נתוני המסתננים בשנתיים הלאה היו כדלקמן – ב-2023 היון 1,644 מסתננים. ניסיונות הסתננות שנתפסו בנתב"ג. מה שלא נתפס, כמובן לעולם לא נדע. בשנת 2024 יש לנו 486 הסתננויות שנתפסו בנתב"ג. כשאני אומר נתפסו, זה על ידי המשולש, ביקורת גבולות, משטרת ישראל ורשות שדות התעופה. כל הגורמים האלה מעורבים. יש שולחן עגול ושיתופי פעולה מאוד טובים בין הגופים האלה על מנת להתמודד עם תופעת ההסתננות שהיא מאתגרת את כל שלושת הגופים.

עושים מאמצים רבים להתמודד עם התופעה, כי אותם מסתננים לכאורה נכנסים לצורכי הגירה, אך באותה מידה יכול להיות מסתנן ביטחוני שמייצר לנו איומי טרור ואיומי פשיעה חמורה. לכן ההתייחסות של כל הגופים היא התייחסות תמיד לחומרה במובן הפשוט ביותר של המילה, שאותו אדם רוצה להיכנס למדינת ישראל לצורכי טרור או פשיעה חמורה ולאו דווקא כי הוא מחפש פרנסה. זו ההתייחסות.

אלה שכבר תפסתם אותם כמנסים להסתנן. ביצעתם איזו בקרה פנימית אל מול הדיווח שקיבלתם מחברת התעופה לעניינם? אתה מבין למה אני מתכוון?

התשובה היא כן. אני יודע. היום כל מסתנן ומסורב, הפרטים מועברים למוקד. יש לנו מוקד כמו שאמרתי, שפעיל 24/7 ואנחנו עושים סוג של בקרת נזקים אונליין, על מנת לראות. אם דווח, מה דווח, אם בפעם הקודמת הוא הופיע בדרכון אחר, זה מבוצע והפרטים מופיעים במערכות המידע.

יש לנו מושג שנקרא איחוד תיקים. אנחנו יודעים לחבר פלוני לאלמוני. ברגע שהוא מגיע בשני דרכונים, שתי זהויות שונות ולקבוע שאלה לא שתי זהויות שונות, אלא אותו אדם. זה מבוצע באופן שוטף ויום-יומי במוקד שלנו, לגבי כל אדם שסורב או הסתנן. זה לגבי הנתונים שהתבקשנו להציג על 2024-2023.

יש פה תהליך. בראייה רחבה, יש פה מערכת שעושה מאמצים רבים בתהליכים מקדמיים וגם בשיתופי פעולה בין שלושת הגופים, כדי להתמודד עם התופעה. זו לא תופעה, צריך להגיד ביושרה, שאפשר להגיע ל-100% סיכול. צריך לעשות כל מאמץ.

מעבר לנתונים שהצגנו כאן, מסתובבים במדינת ישראל אנשים, אזרחים זרים שהסתננו לדאבוננו דרך המערכות. זה מסוג הדברים שנתפסים על ידי הזרוע הנוספת של רשות האכיפה, זרוע האכיפה בראשותו של איציק עמרני שאתם בוודאי מכירים. הם אמונים על אותם מבצעים יזומים כדי לתפוס את המסתננים וגם מטפלים בהליך משפטי ומנהלי שהוא שונה לחלוטין. זה כך בקצרה לגבי הדברים שאדוני ביקש שאתייחס.

תודה רבה. מר אמנון מבקש רשות דיבור?

אומר בקצרה, כבוד היושב-ראש. אנחנו ארגון לומד. שיתופי הפעולה מצוינים. אנחנו מתחילים מחו"ל לנסות לאתר, מאתרים אותם. אלה שמאותרים מחכים להם ליד המטוס, לא נותנים להם את האפשרות לחמוק. אלה שלא, יש לנו את המשטרה ורשות שדות התעופה שהם המעגלים הראשונים. יש לנו מסננות בדרך שהן מעגל שני. מעגל שלישי כשהם מנסים לחדור דרכינו, זה דרך אותה נקודה. שם אנחנו מתוגברים מאוד והעובדה שאנחנו כל כך ערוכים, יכולה לבוא מאתמול. שתי גיאורגיות המתינו בשירותים עשר שעות עד שניסו להסתנן ונתפסו.

אתמול?

אתמול. לכן המערכות שלנו, אמנם הן מערכות אנושיות כי אין לנו מערכות טכנולוגיות.

למה? אין לכם מערכת שיודעת להגיד כמה הגיעו, כמה עברו אתכם? אם הם לא יצאו, אם הם בשטח.

הם לא עוברים דרך המערכות, הם לא ניגשים לשום מקום. הם מחכים.

אני מנסה רגע להבין. כל מי שמגיע לארץ, צריך לצאת מדלת המטוס? דרך הטבע, נכון? וכל מי שמגיע לארץ כדי לצאת מהטרמינל, חייב לעבור את בקר הגבול. אם יודעים שבטיסה מסוימת היו 282 נוסעים, אך עברו 280, מעבר גבול. יודעים שיש לנו שניים שעדיין שותים קפה במקום מסוים. נכון?

נכון.

יש לכם?

אין לנו את המערכת.

זה משהו מאוד פשוט.

זה צריך להיות פשוט, מי האנשים שלא עברו.

עזוב רגע מי האנשים. קודם שיש אנשים שלא עברו, נכון? פשוט. זה יכול להיות גם באופן פרימיטיבי. כל מי שיוצא מהמטוס מקבל פתק שהוא צריך לתת אותו לבקר גבול. קיבלת פחות פתקים מנוסעים, חסרים לך אנשים.

הם לא עוברים דרך הבקרים, זו בדיוק הנקודה.

אנחנו אומרים שאין מי שלא עובר. מי שלא עבר, מסתתר בשירותים או ששואב אבק כעובד. אם הדייל נתן 282 כרטיסים והבקר גבול קיבל 280 כרטיסים בחזרה, חסרים לו שני כרטיסים. זה אומר שיש שניים שלא עברו אותו. או שעברו אותו בתור עובד. אני מדבר פה על פתרון מאוד פרימיטיבי שהעליתי הרגע. אם הוא יהיה ממוחשב שזה גם פשוט מאוד, אתה תדע שמית מי האדם.

אצלנו זה ממוחשב. אין בעיה. צריך לעשות, לשאוף לכיוון שנגיע - - -

מה צריך לעשות כדי שמדיניות כזו תתקבל?

המערכות כרגע, מערכות המחשוב שלנו צריכות לעבור עוד שדרוגים כדי לייצר לנו את תמונת המצב הטובה ביותר שיכולה להיות. מעבר לזה, כל האנשים האלה שמנסים לעבור בדרך כזו או אחרת, יש לנו מערכות מצלמות שצריכות לאתר אותם, כל אלה. מי נכנס ומי עבר.

זה קצת מחט בערמת שחת. זה קשה.

קל מאוד. רק צריך לקבל - - -

המקרה שהבאת זה מקרה מאתמול, משתי הגיאורגיות? עשר שעות חיכו בשירותים?

בשירותים. אנחנו היינו מאוד ערוכים.

כמה זמן מאז הנחיתה הבנתם שחסרות לכם שתיים?

לא ידענו.

לא ידעתם. אתם מבינים שאם היה דיווח שמסנכרן בין נחיתה לבין, אפילו בין המראה. המריאו בארץ המוצא, לא עברו את הבקר, קופץ לך באותו רגע. אתה קודם מחפש. באופן רנדומלי אולי עובד שלכם שנכנס ויצא כמה פעמים מהשירותים, ראה את התא הזה תפוס או את אותו אדם, אמר "רגע, יש לי פה משהו חשוד" ואז אנחנו נסמכים במזל ולא בדפוס עבודה יוזמתי של המערכת. לכן אני מבקש לדעת, מה צריך לקרות כדי שכל טיסה. עזוב רגע מארצות אקזוטיות, כל טיסה יודעים, שעלו X צריכים לעבור Y.

אנחנו בדרך לשם. נעשה את זה, זה הולך באיטיות אבל זה הולך. המטרה שלנו - - -

זה מתסכל אותי, אני מודה.

אני מזכיר שאדם יכול לעלות מארצות הברית עם הדרכון האמריקאי שלו ולנחות עם הדרכון הישראלי, אז תהיה לנו לפעמים חוסר התאמה. צריך שהמערכות יהיו ממוחשבות וידעו לעשות את כל הפעילות הזו.

אומר לך משהו אדוני. הלוא ברור שלכשתושלם הפעלת המערכת ETA-IL כזו, שכל מי שעולה על מטוס ואין לו דרכון ישראלי מכל מקום, בוודאי מאותם אזורים עם חשיפה גבוהה יותר לפוטנציאל הסתננות, אתה מחכה לו לפני שהגיע לשדה תעופה בארץ מוצאו, אתה כבר יודע עליו, ויודע להגיד, "בטיסה הזאת אני צריך X". אתה גם יודע מי הם. אתה כבר מדווח עליהם. גם אם אישרת אותם, אין בעיה. מדווח שביום זה וזה מטיסה זו וזו, אמורים לעבור דרכך Y נוסעים. פעם אחת שעברה חצי שעה, 45 דקות, לא עבר? זה קופץ לך כבר.

קופץ מי לא עבר.

קופץ מי לא עבר. פשוט. זה כל כך בסיסי. אתה מחפש אותו. אתה יודע אם זה גבר או אישה, מה חתך הגילים, כמה זמן. אולי אתה יודע איך הוא נראה גם ואתה יודע שאתה הולך לחפש מישהו ולא מסתמך על יד הגורל שבמקרה נתקלת בו, אתה או האנשים שלך, לזה אני מתכוון.

גם אם הוא יחליף בגדים וייראה מעט שונה אתה תמצא אותו. אני לא איש מקצוע כמוכם, אתם שנים רבות בתחום. אתם מבינים את זה טוב ממני. אם מה שאני מציע ושואל נשמע לכם הגיוני, בואו תגידו מה צריך להיות כדי שזה יתבצע. תגידו, "צריכים אנשי דאטה, טכנולוגיה יותר, ביומטרי". תגידו מה צריך, אולי כסף, תקנים. תציפו מה צריך כדי שזה יקרה. לי זה לא נראה שזה משהו מסובך מדי.

גם לי לא נראה מסובך מדי, אנחנו בדרך לשם. נגיע ליעד הזה. כרגע בכלים שיש לנו, אנחנו עושים את המיטב למנוע, ועובדתית עד עתה כמות המסתננים שמגיעה הולכת ופוחתת למרות שיש לי "הנוסע המתמיד", המסתנן המתמיד שמגיע אליי מספר פעמים.

אין ספק, החברים שיושבים פה הם אנשי מקצוע מעולים, גם רשות שדות התעופה, אנחנו עושים את זה בצורה המהירה ביותר. כל דבר כזה מתחקרים גם במצלמות כדי לדעת מה קרה. עובדים ממש טוב בנושא הזה, עובדה שצמצמנו. מרגע שאיתרנו את זה שאנשים עוברים אותנו מהתקופה ההיא, חילקנו את זה לזרים וישראלים, עשינו שם מסננות, כל הדרך מסננים כדי לתפוס את האנשים האלה. אני מרגיש טוב עם זה שאנחנו בדרך הנכונה. תם ונשלם.

תודה רבה לכם. לפני שנעביר את רשות הדיבור למר יונתן יעקובוביץ', אבקש מדיקלה להכניס לדברי הסיכום שהוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין לקבל תוך שבוע, מאחר שעשו את הבדיקות הנדרשות, סד זמנים להשלמת הפעולות הטכנולוגיות כדי שיאפשרו הצלבת נתונים בין הדיווח לפני שתייר טס לבין הבקרה של בקר הגבול.

שבוע לעדכן אותנו כמה זמן אתם צריכים ומה צריך להיות בשביל זה. אתם יכולים להגיד צריך שבועיים, צריך שלושה חודשים, שמונה שנים. תגידו מה וכמה, ויכול להיות שאנחנו נסייע לכם להשלים ולקצר את זה ולאחר מכן נחזור אולי לעוד שאלה או שתיים. לפני משטרת ישראל, מנהל פעילות במרכז המדיניות הגירה הישראלית, מר יונתן יעקובוביץ. בבקשה, ברוך הבא.

תודה כבוד היושב-ראש. אנחנו מדברים על התופעה הזו כבר מ-2018. צריך לומר את האמת, רק עד לא מזמן לפחות, רק הולכת וגדלה כאשר בתחילת 2024, אחוזים, ממש עשרות אחוזים מהמסתננים הגיאורגים שנתפסים בישראל וזה בבדיקה מדגמית, זה לא שמחפשים מסתננים, באכיפה שגרתית הם מסתננים. אם נעשה אקסטרפולציה כמו שבית הדין עשה, אפשר להעריך בבטחה שיש כאן אלפי מסתננים שכבר שוהים בתוך ישראל.

צריך לומר את האמת, רובם נכנסו בשנה, שנתיים, שלוש האחרונות, ובחודשים האחרונים אנחנו רואים פיחות במקרים של האנשים שהסתננו לאחרונה. אפשר לקוות שאנחנו רואים את פירות האמצעים. עדיין, התופעה הזו באופן כללי לאורך השנים, עד ממש לעכשיו וצריך לראות מה יקרה בהמשך, הולכת וגדלה למרות שמדברים על זה והיו מעצרים מ-2018 למרות שאנחנו גם מאוד אופטימיים לגבי הכלים.

עוד כלי שלא דובר עליו, הכלי הביומטרי. ברגע שנוכל לקחת אמצעים ביומטריים, האכיפה תוכל לגדול. מברכים על כך אך הדברים האלה לוקחים הרבה זמן. בינתיים למרות כל הדיבורים זה הולך ומחמיר משמעותית.

לכן אנחנו אומרים שבמקביל לכלים אלה צריך להתחיל בדבר הכי בסיסי שזו אכיפה. החוק אומר חמש שנות מאסר על הסתננות פעם ראשונה. שבע שנות מאסר על הסתננות חוזרת. אם אין התיישנות אפשר לשים את הדברים ביחד. אם זו הסתננות שלישית, מעל 20 שנות מאסר וזה לא נדיר, המקרים האלה.

אתה אומר, באפס מקום ובמצוקה ההולכת וגוברת בשירות בתי הסוהר? המצוקה עד כדי כך גדולה שמבצעים גדולים לא יוצאים לפועל בתפיסת מסתננים שאנחנו יודעים עליהם, רק בשל חוסר מקום ובהתעקשות מערכת המשפט, לא להשמיש את מערכת חולות, שנדבר על כך בהמשך, עם כל האתגרים האלה, בוא נתחיל לכלוא מהגרי עבודה, שבע שנים, 15 שנים, אולי בדרך נשחרר כמה נוח'בות כי אין לנו מקום? אני מנסה להבין.

אחלק את התשובה לשתיים. ראשית, כן. כרגע אם יש לך מסתנן שנתפס, אתה מטיס אותו חזרה, גם אם הוא נתפס בתוך ישראל, אתה מטיס אותו חזרה על חשבונך. אין שום סיבה שלא יעשה את זה שוב, והוא עושה את זה שוב. לפעמים אחרי חודשיים, אחרי שלושה חודשים.

אולי אדוני היה מציע שמי שכבר תפסנו אותו כאן, נוכל לחלט מכספו שצבר כאן, את עלות הטיפול שלו?

אנחנו מציעים את זה ושמחים מאוד שיש התקדמות והרשות מתחיל לעשות את זה. מקווים שזה יקרה באופן מלא.

יש מניעה לעשות כך, אדוני ראש מינהל אכיפה? ברוך הבא, מר איציק עמרני.

לא, אין מניעה. התחלנו כמה מנגנונים שאנחנו עובדים עליהם מבחינת גביית הוצאות הרחקה. כרגע אנחנו גובים על בסיס מנגנון אחד שמתקשר לנושא הפיקדון. עובדים על עוד מנגנונים, בין היתר אותם כספים שאותו זר שאנחנו מעכבים אותו, מכניסים אותו למשמורת, גם את הכספים שעליו.

הכסף שנתפס על גופו או כסף שהוא צבר, סליחה, בחשבונות בנק?

הכסף שנתפס בכליו ואותו כסף שהוא מפקיד אותו במתקן המשמורת. אין לי ממשק עם בנק - - -

אשאל שאלה ואז הוא ימשיך את רשות הדיבור שלו. ברוך הבא פעם שנייה היום, עורך דין רויאל עבאדי. שואל אתכם שאלה. לפני שמסתנן מורחק מהארץ, הוא עובר את הצ'ק-אין, חותם על טופס או על משהו ויכול ללכת לבנק למשוך את הכסף שצבר פה, שהפקידו לו. כל עובד שצבר כסף, יכול למשוך אותו כשהוא כבר בנתב"ג. נכון?

אנחנו מדברים על פיקדון, שמגיע לאותו עובד שבאופן חוקי, מגיע או רוצה לצאת - - -

לאו דווקא באופן חוקי. הפקידו לו כסף.

מי שלא חוקי, אדוני, זה בדיוק מה שהסברתי בתחילת דבריי. משם אני גובה הוצאות הרחקה.

אני שואל שוב שאלה. אתה אומר שמי שלא חוקי, אין לו חשבון בנק?

מי שלא חוקי, יש לו חשבון בנק, לי אין את הפרטים עליו.

האם הוא בדרך כלל אמור לעבור? הוא אומר "תפסתם אותי, אתם מרחיקים אותי למדינתי. תאפשרו לי ללכת לבנק להוציא את הכסף".

אני כבר יודע על ההפקדה שלו. אם הוא לא חוקי והוא נמצא אצלי במשמורת, עיכבתי אותו ברחוב, הכנסתי אותו למשמורת, אני יודע על הכספים שיש לו, ובהם אני משתמש.

זה לא רק בכליו, אלא בחשבון שרשום על שמו.

כרגע המנגנון הראשון - - -

אני שואל על המנגנון השני.

המנגנון שאתה שואל לגביו, ממנו אני גובה. המנגנון לגבי כליו, כרגע אני לא גובה ממנו.

אז אתה אומר כך, היום כשאני תופס מסתנן, שוהה בלתי חוקי ומגרש אותו, באמצעות חשבון שרשום על שמו בבנק אני יכול לחלט לו כסף שיממן את עלות הטיפול בו ואני מתכוון בעתיד גם להגיע למצב שאוכל לחלט לצורך מימון הטיפול בהוצאותיו גם את הכסף שנמצא בכליו או על גופו.

אמת.

שתי שאלות – שאלה ראשונה, מה אתה מכליל בסך הוצאותיו, האם רק את כרטיס הטיסה או כלל הטיפול מהרגע שתפסת אותו?

מרגע שהוא נכנס למשמורת - - -

שזה אומר, המעצר, השהות של 400 ומשהו שקלים ביממה, בית הדין, ההסעה לשדה התעופה, כרטיס הטיסה וכן הלאה, זה מה שאתה אומר. ושאלה שנייה, מה המניעה שהיום אתם תעשו את זה, מה צריך לעבור כדי שתוכלו לעשות את זה היום?

אני חוזר ואומר, את המנגנון הזה של אותו פיקדון, אני גובה - - -

אני לא מדבר על הפיקדון אדוני. אני מדבר על הכסף שנמצא על גופו, בכליו.

הכסף כרגע נמצא בפעילות משותפת עם שירות בתי הסוהר. אנחנו עובדים על זה וצריכים להסדיר את זה.

למה זה חונה בשירות בתי הסוהר?

מכיוון שצריך למצוא את התהליך הנכון כדי לגבות את הכסף.

מה אנחנו צריכים לעבור כדי שהתהליך יושלם באופן חוקי?

זה אמור להיסגר בשבועות הקרובים ואנחנו נכנסים לעבודה.

מר יעקובוביץ. בבקשה, אתה יכול להמשיך.

התפיסה הזו שנצטרך עכשיו לעצור אלפי אנשים, זה לא עובד כך. כל חוק, צריך שתהיה הרתעה. שום חוק או מערכת אכיפה לא יכולה לעבוד כאשר מי שמצליח להערים על המערכת לא קורה לו כלום. פה החוק הופך לאות מתה והמחוקק קבע מסיבה מפורשת עונש פלילי.

אנחנו לא מאמינים שתצטרך להעמיד לדין אלפי אנשים. אנחנו מאמינים שאם תעמיד לדין אנשים אז פחות יעשו את זה. קוראים את זה מהפרוטוקול מבית דין למשמורת.

במקורות אומרים זה נהיה היתר ביניהם. יהיו עבריינים שזה לא ירתיע אותם, אבל האנשים הנורמטיביים, יש כאלה שאומרים "לא ידעתי שזה לא חוקי", עד כדי כך.

אם הם ישמעו שמישהו אחר עמד לדין, יהיה אחוז מסוים שישקול פעמיים, כרגע אין שום סיבה. אני לא אומר להעמיד את כולם לדין, מי שנשאר מעבר לאשרה שלו כמה ימים, חודש או כמה חודשים. אבל מסתננים, עבריינים חוזרים שזו פעם שנייה, שלישית שלהם במדינה, לא המון אבל יש כאלה, חד-משמעית אפשר להחיל עליהם.

אני הולך אל הלג הבא. אתה מעלה בעיה שהיא נכונה, לגבי מקומות משמורת. אנחנו מכירים את הבעיה של מקומות הכליאה, את הבעיה של שב"ס. משמורת זה לא כלא. חוק הכניסה לישראל גמיש מאוד ביכולות להחזיק במשמורת. הוא עד כדי כך גמיש שהוא אומר, מקום משמורת יכול להיות מתקן כלא, יכול להיות כל מקום שהשר לביטחון פנים ושר הפנים מכריזים עליו כמקום משמורת. הוא יכול להיות כל מקום שנקבע בצו ההרחקה.

כשאנחנו מדברים על מסתננות מגיאורגיה, מהגרות עבודה שהסיכון שיברחו הוא קטן ולא צריך להקים כלא על כל המשמעויות של כך, זה דורש תקציב, ידרוש גם תקנים, אפשר לפתור את זה הרבה יותר מהר. להקים מקומות משמורת כדי להגביל את כלי הקיבול. זה עניין תקציבי, אפשר לעשות את זה גמיש יותר והרבה יותר מהיר מאשר לחכות עד שהשב"ס יקים עוד אלפי מתקנים ומקומות כליאה.

או יואילו להיעתר לבקשותיי ותחינותיי להשמיש את מתקן חולות לדוגמה, נכון?

אני מסכים איתך ואנחנו מכירים את זה. מתקן חולות, הטענה הייתה, מה הטעם להקים מתקן חולות? יש שם 1,000 מקומות. יש 60,000 מסתננים. אני מדבר ב-2014 כשהחוק עבר. מה קרה כשהתחילו לקרוא לאנשים לחולות? אנשים ארזו את החפצים שלהם. אז היו סודנים, אנשים שרשות האוכלוסין לא האמינה שהם יכולים לחזור. תוך שלושה חודשים, 4,000 סודנים שזו אוכלוסייה שהתפיסה של המדינה הייתה שכל מי שחוזר נשקפת לו סכנה.

הם קנו מזוודות בעצמם, קנו כרטיסים על חשבונם ויצאו. על זה בדיוק אני מדבר. כשרואים שיש אכיפה, שיש מנגנון, התוצאות הן בדרך כלל מהירות ממה שהמדינה אי-פעם חשבה. הן מהירות ועובדות. גם פה לא צריך להקים את מתקן חולות עם 1,000 מקומות. אפשר להקים מתקן עם 50, 100 מקומות, להתחיל. זה יכול להיות חולות, זה יכול להיות קציעות.

קח הפסקה רגע.

אני לוקח.

מה עמדתכם לעניין השמשת מתקן חולות ודומיו?

מבחינתי כל מתקן משמורת שיציעו לנו, נשמח.

אצל מי שמורה ההנחיה להפעלתו?

הפעלתו שייכת לשירות בתי הסוהר.

מתקן חולות?

כן.

מבחינתך מתקן חולות הוא מתקן יעיל ובר-שימוש אם ישמישו לכם אותו?

אם שירות בתי הסוהר ייתן לי שם את השירותים.

מעולה. למרות שהפעלתו בעבר הייתה על ידי רשות האוכלוסין.

לא. הפעלתו תמיד הייתה על ידי שירות בתי הסוהר. רשות האוכלוסין נתנה את השירותים.

גבעון. ענבל משאש, באחד מתפקידיה הקודמים הייתה מנהלת קציעות, הייתה בקציעות. קציעות זה קן של משרד הפנים, רשות האוכלוסין.

אסביר.

הייתה בתור נציגת רשות האוכלוסין.

נכון. זה גוש שנמצא שם. גם סהרונים, קציעות וגם חולות. שלושת המתקנים הללו, מי שהפעיל אותם פיזית זה שירות בתי הסוהר. רשות האוכלוסין נתנה את השירותים שמסביב, מכוח החוק. זה מה שנעשה. מי שנתן את כל התנאים הסוציאליים, אחראי על התנאים הסוציאליים של כל אותם מוחזקים שהיו במתקנים הללו זה שירות בתי הסוהר.

מה קורה עכשיו במתקנים הללו?

המתקנים האלה שייכים לשירות בתי הסוהר. את השאלה הזו צריך לשאול את שב"ס.

יש לנו פה נציגות של שירות בתי הסוהר?

צוהריים טובים. עו"ד ליאת אליהו סבן מהמשרד לביטחון לאומי.

ברוכה הבאה.

נודע לנו נושא הדיון רק כשהגענו לפה, לכן נציגי משטרה הגיעו. נציגי שירות בתי הסוהר לא הגיעו.

טוב שאתם יודעים בכלל שיש דיון.

לא היה מצע לדיון באתר.

קיבלתם הזמנה.

קיבלנו ביום חמישי בצוהריים את הזימון לדיון.

ממי?

דרך לשכת השר אצלנו.

מתי את הוצאת את הזימון? סליחה, לפרוטוקול בבקשה, מנהלת הוועדה.

לפחות שלושה שבועות. ללשכת השר.

הבנתי שגם משרדי ממשלה נוספים פה קיבלו את הזימון ביום חמישי.

אנחנו ידענו על הדיון שבועות מראש.

דיקלה, תרשמי לך בבקשה סיור במתקן קציעות בהקדם האפשרי. בואו נמשיך. אז אין לי מה לפנות אלייך בנקודה הזו. בבקשה, מר יעקובוביץ.

רק כדי להפוך את זה למשהו עוד יותר פרקטי כי מתקן חולות לא פועל מ-2018.

קיים.

הבנתי שגם התחילו לפרק אותו.

אני רוצה לדעת אם פירקו אותו. מי מפרק אותו, על סמך מה הוא פירק אותו? לדעת את הדברים האלה ואדע את זה בסיור.

אין התנגדות כמובן. החוק אפילו עוד יותר גמיש. משמורת זה לא כלא. התנאים שם יכולים להיות שונים, האבטחה שונה. אתה יכול להפוך את החדר הזה למתקן משמורת. יכול לקחת אכסניית נוער או מלון שני כוכבים, אפילו לעשות מיקור חוץ, כי כל האוכל והלינה יהיו על חשבון המלון וכמה פקחים שומרים על הקומה. לפחות לגבי חלק מהמוחזקים, לא המקרים הקשים, אלא מהגרים שמחכים לטיסה שלהם או דברים כאלה. בהחלט אפשר להשמיש את זה.

זה יעלה כסף, צריך לתת לרשות כסף, היא בתת-תקצוב אך זה אפשרי, בזמנים קצרים משאני אומר. זה משהו שאפשר לעשות אותו ממש מהר. לסיום, לגבי קציעות ולגבי התנאים שבהם אתה מחזיק אנשים במשמורת. בתחילת ההסתננות, שנות 2006-2005, הייתה מחלקה, אזור מסוים, אוהלים בקציעות. גם פה, אם אנחנו צריכים פתרון מהיר בין אם זה להסתננות מחודשת מירדן, בין אם זה לפה - - -

פשוט. צריך לרצות.

משהו הרבה יותר מהיר וגמיש מאשר לחכות עד שהשב"ס - - -

צריך לרצות, שמעת מה אמרתי? רק צריך לרצות.

חד-משמעית. אנחנו מאמינים שאם יקימו מנגנון, זו גם לא עבירה שקשה להוכיח, עבירת הסתננות. יש חזקה מוחלטת שאם הוא לא עבר בחוק, בחוק יש חזקה שאם הוא לא עבר דרך ביקורת גבולות אז הוא מסתנן. לא נראה לי שזה משהו שהמשטרה צריכה - - - אפשר לעשות נוהל שעל פי החוק הקיים, מחזיקים אנשים 60 ימים, מסתננים שהם עבריינים חוזרים, כפי שהחוק מאפשר. מעמידים אותם לדין, מגישים כתב אישום ומעמידים לדין בהליך מהיר.

אנחנו מאמינים שבמישור של התמריצים, ההשפעות לפחות על פי התקדימים, יכולות להיות טובות ומהירות בהרבה ממה שאפילו אנחנו מדמיינים וכדאי להתחיל לעשות את זה. תודה רבה.

תודה רבה. נעבור למשטרת ישראל. ברוכות הבאות.

תודה וצוהריים טובים. שמי אתי גניס, אני מפקדת מרחב נתב"ג מזה כשלוש שנים. אתייחס לסוגיה של המסתננים. אנחנו במרחב, האתגר המשמעותי שעומד לפנינו אלה אותן רשתות, אותם מבריחים בעלי אינטרס כזה או אחר, להבריח מהגרים לארץ. אנחנו משקיעים לא מעט בעבודה. זה לא כזה פשוט, יש הרבה סיפורי כיסוי, שקרים, שימושים כאלה ואחרים שעושים אותם מהגרים.

אנחנו מנגד, עם היכולות שיש באמצעותנו, בין אם אלה יכולות פעילות סמויה וגלויה, נעשה פה שיתוף פעולה מלא יחד עם רשות שדות התעופה ועם חברינו מרשות האוכלוסין וההגירה, אנחנו פועלים כמערכת משומנת. מפעילים הרבה כלים כדי לאתר את המבריחים. זה לא קל, זה אתגר. עדיין, מצליחים להגיע לחלקם. לא אחת הם משתמשים בזהות כזו או אחרת בדויה, או לחילופין הם אנשים שעובדים - - -

המבריחים או המסתננים?

המסתננים והמבריחים. הם צריכים להתחמק מאיתנו ולהתחמק מהחוק. לעיתים הם משתמשים ומסתייעים באנשים שעובדים בתוך השדה, עובדים מסוגים שונים, חברות שונות, כך שהאתגר הוא מאוד גדול גם ראייתית. כשאנחנו צריכים להגיע לבתי המשפט עם אותם אנשים, אנחנו צריכים לפעול באינטנסיביות רבה כדי שהראיות יהיו מוצקות ושנוכל להביא אותם עבריינים לדין. הפעילות שלנו נעשית על בסיס יומי. מכוונים לשם פעילות ומשאבים רבים.

זה אחד מהיעדים והאתגרים שלי כמפקדת המרחב ושל המחוז, דברים שנגזרים ממדיניות פיקוד משטרת ישראל בכלל. הברחות באשר הן, כבודו, אנחנו עוסקים בהן לא מעט בשדה התעופה. ביניהן הברחות אדם, במקרה של המסתננים.

לעניין מערכות, אנחנו שם 24/7 עם הכוחות שלנו. פועלים על ממשק יום-יומי, וממש הדוק כשצריך גם אל מול חברינו שיושבים כאן, גם משמאלי וגם מולי ונעשית פעילות. להגיד שתמיד הכול מצליח? התשובה היא לא. להגיד שיש התאמצות והשתדלות, התשובה היא כן. זה לעניין פעילות משטרת ישראל באשר למבריחים בשדה.

ראשית אני מודה לך. אנחנו נצטרך לצלול קצת יותר לעומק ברשותך.

בבקשה, בטח.

ספרי לי בבקשה, מה המשטרה באופן אקטיבי עשתה, עושה ומתכוונת לעשות בכל קידום הנושא המחשובי שמקשר בין הפעולות והממצאים של משטרת ישראל ושל רשות ההגירה? מה דה-פקטו עשיתם, מיניתם פרויקטור, יש לכם מנהל מחלקה. לאן הגעתם? פניתם למפתחים, הרצתם פיילוט? ספרו לי טיפה על המנגנון שאנחנו מייחלים לו זמן כה רב.

ברשותך אני מדברת בשם מרחב נתב"ג. לעניין המנגנון המחשובי, אין לי כרגע תשובה לתת לך, אם כי, להעלות אל מפקדיי כדי שנוכל לעשות מערכת מסונכרנת כפי שעלה פה. ראיתי שגם בהתייחסות בדיון הקודם שלא הייתי שותפה לו, עלתה סוגיה של המשתקעים, כך שאני לא רוצה להשיב על משהו שכרגע אין לי את התשובה אליו. אם אפשר ברשותך.

אנחנו מדלגים על זה. את רושמת לך את זה וחוזרת אליי עם התייחסות, בסדר?

בוודאי.

נעבור לשאלה הבאה. אני רוצה לקוות שכמפקדת מרחב את כן יותר מונחת בפרטים האלה, דווקא לעניין המסייעים. אותם מסייעים להברחה. א, האם אתם במשטרת ישראל מזהים שמדובר ברשתות מאורגנות ושדפוס הפעולה חוזר על ידי אותם דמויות? ב, האם אתם מפעילים לטובת העניין צוותים מודיעיניים חקירתיים וטכנולוגיות כאלה ואחרות? ג, האם אתם בשיתוף פעולה עם הפרקליטות ועם התובעים המשטרתיים, יודעים לתת לנו נתונים על כמות כתבי האישום, החקירות, ומיצוי דין שיש עם אותם מפעילי רשתות? רק ארחיב לך מעט יותר.

עליתי על כך בכל הנושא להברחות בגבול המזרחי, שמי שמנסה לטפל בתופעה מכיר את ראש הארגון, יודע מי הוא ראש הארגון הטורקי, יודע איך הוא נראה, איפה מקום מושבו, דרכי הגישה אליו והאתר שבאמצעותו מועמדים מגיעים. הוא יודע גם להגיד לי, אם אתה תראה את העובד הזה והזה, אם זה וזה חצה מפה מהמדינה הזו והזו, תמצא אותו בעיר הזו ובריכוז הזה, ובתחום הזה. גם אתם בניתם איזה קלסתרון רחב, אופקי וממוקד לדמויות מסוימות?

התשובה היא כן. לראיה, אנחנו במהלך השנים האחרונות, אם אני ממקדת את זה לשלוש שנים, עסקנו בשלוש פרשיות. בשתיים מתוכן, חזרה אותה דמות משמעותית. אני גם שמחה שהיא קיבלה 30 חודשי מאסר בפועל ועוד 50,000 קנס, רק כדוגמה לצורך העניין.

אני אומר לך, זה זוטות. מדובר באנשים שצריך לשקול לשלול להם את האזרחות. מי שפוגע במשילות ובריבונות שלנו, בכלכלה ובעצמאות בגלל בצע כסף, צריך לשקול את המשך אזרחותו במדינה או הגלייתו או לא יודע מה. 50,000 שקלים הוא עושה את זה בסיבוב אחד, שניים. אני לא פונה אלייך. רק בהתפרצות אל דברייך מבקש להעביר מסר לכלל גורמי האכיפה ומערכת המשפט.

ברשותך אדוני. חוק הכניסה לישראל מאפשר דין שכזה עד שנת מאסר ולכן אנחנו כפופים לעניין החוקים. צדקת במה שהערת, אני מציגה את מה שאתה שאלת לעניין הדמויות. לעניין האנשים, אנחנו עובדים, אני לא יכולה לפרט פה על כל דבר ברשותך. כן, יש דמויות כאלה ואחרות.

מה האחוז מהם שהם תושבי המדינה ומה האחוז שלא?

אנחנו פועלים רק נגד תושבי המדינה.

למה?

כי מבחוץ אולי צריך להפעיל מנגנון - - -

אני רוצה לספר לך משהו גברתי. באחד הלילות שהעברתי משמרת בנתב"ג, חיכינו לעובדים חדשים שמגיעים לעבוד. זה היה בניין, לא היה חקלאות, נכון? עמדנו על המרפסת למעלה והתחלנו להמר בינינו, מר עמרני, מר סיסו ואני. התחלנו להמר עם צוות הלשכה שלי, מבין אלה שעומדים באופן סטטי בכניסה לאולם מקבלי הפנים, מי ספסר, מי סרסור של עובדים חדשים שצריכים להגיע.

עובד מגיע, יש תאגיד שמחכה לו במרפסת למעלה, מחכה לו הרבה זמן. שילם הרבה כסף, התחייב בגינו לעבודה, שכר בשבילו דירה, הביא רכב, הכין לו גם כריכים שיהיו לו בנחיתה. הוא לא רואה את העובד. מהכיכר, יוצא, מגיע אליו המעסיק בפועל שלו, מעמיס אותו לרכב ונוסעים. ברוב המקרים זאת רשת.

שניים מאלה שהימרתי עליהם, הם עובדים זרים. אחד מהם גם לא חוקי. הם עשו לי מניפולציה, הייתי עם עוד שני ראשי משמרת של איציק, מהשדה. עד שהגענו לרכב, עד שהעמיס אחד, בלבלו ודיברו בזה וזה. לבסוף הם נסעו, עלינו על זה.

אני שואל לגבי אלה שנמצאים פה בארץ והופכים להיות המבריחים של אותם מסתננים, או של מהגרי העבודה שמגיעים חוקית אך באותו רגע שהם נוחתים הם כבר לא חוקיים. אני שואל אותך לא לגבי אלה שבארץ מוצאם. אלה שהם פה ובכלל לא תושבי המדינה.

ברשותך, ככל שידוע לי מהאנשים שלי שעובדים, ממוקדים סביב האירוע הזה, אני לא מכירה עובדים זרים שמפעילים את המנגנון. מי שאני מכירה ויודעת, כי אנחנו עושים על זה ישיבות איטיות, סטטוסים מאוד ממוקדים, אדוני היושב-ראש, אלה לא היו אנשים שהם תושבי חוץ, אלא תושבי המדינה.

אני מודה לך. מזמין את עצמי אלייך לנתב"ג לקפה.

בשמחה.

נצא לסיור ואז אולי אוכל לשאול אותך כמה שאלות שאני מונע מעצמי ושם לב בנסיבות העניין והפומביות, את גם מנועה מלהתייחס אליהם באופן נרחב.

אתה מוזמן.

מודה לך על הנכונות שלך. את יודעת לומר לי כמה כתבי אישום הוגשו נגד מסתננים?

כן. אם אנחנו נשאלים על שנת 2024, סך הכול נפתחו עשרה תיקים. סליחה, מסבים את תשומת ליבי וחשוב לומר זאת, לא נגד מסתננים אלא בהליך ההסתננות, אתייחס לזה בשני שלבים.

כל עוד הוא לא עובר את ה-Gatepass, הוא עדיין בטיפול של רשות האוכלוסין וההגירה וחשוב לומר זאת. לכן האתגר שלי הוא אתגר חיצוני. רק כאשר הוא עובר וזה מגיע לידיעתנו ומובא אלינו, אזי אנחנו נכנסים לפעולה.

מהרגע שהוא עובר את המוכס, עד הרגע שהוא עולה לאוטו שמסיע אותו, זה בערך פרק הזמן שבו את יכולה לממש את הפוטנציאל. הבנתי, הגיוני. אולי נתון מספרי, כמה כסף הרשות הוציאה בגין מימון טיסות של מסתננים, בין היתר בשל המגבלות שדיברתי עליהן בתחילת הדיון?

ברשותך, אנחנו שילמנו כ-2.760 מיליון שקלים. אני לא מדבר רק על המסתננים, אלא זה משהו כללי. נתון מדויק ספציפי, ברשותך אדוני.

תרשום לך להשיב לי על זה, בסדר? רשות שדות התעופה מבקשת להתייחס, רואה לנכון להתייחס?

צוהריים טובים. אנחנו מברכים על הדיון הזה, הוא חשוב מאוד, התכלול. שמי רונן בנאש, מנהל היחידה למניעת עבירות. נתב"ג מברך על הדיון הזה, הוא חשוב מאוד. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הגורמים, רשות האוכלוסין ועם המשטרה, על מנת למגר את התופעה הזו ולצמצם אותה בכל האמצעים העומדים לרשותנו.

תודה רבה. האם אדוני יודע לתת לי נתונים, כמה עובדים של רשות שדות התעופה, נחשדו בשנת 2023 כמסייעים להברחה?

אין לי את הנתון הזה כאן. מדובר במקרים בודדים שנחשפו על ידינו ועל ידי המשטרה ביחד. הוגשו כתבי אישום בנושא הזה והיה מיצוי דין לפחות עם אחד מהם שהיה מרכזי. החשיפה טובה והטיפול גרם להרתעה בקרב העובדים.

אתה יודע לנקוב מקרה אחד, ואתה יודע שהיו עוד כמה מקרים אבל אתה אומר שהם לא רבים.

נכון, אכן.

האם אתם פועלים עם אמצעי הרתעה מקדימים, שיחות, מסרים, סנקציות? האם אתם בוחנים אפשרות לשלול הטבות מסוימות למי שנתפס והואשם, שיכולות לקבל גיבוי משפטי של הסתדרות העובדים, שכן אחד כזה פוגע בשמם הטוב של כלל העובדים?

בהחלט. קודם כול, אף אחד לא חסין בפני עבירות גם אם הוא עובד קבוע ברשות שדות התעופה. ננקטים כל האמצעים כנגדו.

אף אחד לא חסין בפני החוק.

בפני החוק אני מתכוון. יש לנו הסברה גם בקרב העובדים. אנחנו מסבירים את התופעה הזו, גם מנחים את העובדים. עובד שייתפס, עוברים במעברים מאות עובדים, חלק מהשיטה זה להיצמד לאותם עובדים שלנו שעוברים בתמימות.

אני לא מדבר על אלה. אפשר לבקש אותם להיות ערניים אבל אני לא. זה לא כאן היעד שאני מכוון אליו, לא בגללו קיימתי את הדיון הזה. אני מדבר על מי שבכוונת זדון קם בבוקר ואמר לאשתו, היום אני הולך להביא שלושה, בקיצור ולעניין.

יש איסוף מודיעיני על כוונות כאלה ביחד עם רכזי המודיעין של המשטרה. האיסוף הזה מתבצע כל הזמן במשך כל הזמן, וגם נושא פירות.

עורך דין צבי קן תור.

כן אדוני.

מלשכת עורכי הדין.

שלום אדוני.

ברוך הבא.

ברוך הנמצא.

אנחנו נצטרך ברשותך לסיים את הדיון כי תיכף אנחנו פותחים את הדיון הבא, בכל זאת ביקשת רשות דיבור והיא נתונה לך.

רצינו לברך על הדיון, על עצם קיום הדיון ועל היוזמה. אנחנו חושבים שמערכת האכיפה והענישה צריכה להיות הרבה יותר משמעותית ואני מברך על היוזמה של הביקור במתקן. אני מניח שזה מיועד להוביל לפתיחת מתקן כזה או אחר, בין אם חולות ובין אם כל מתקן אחר.

אני מבקש לחזק את מי שאמר שברגע שהאכיפה הרבה יותר משמעותית, זה כשלעצמו מוריד את התופעה. לעניין הצד הכספי והעובדה שאכן לפי המידע שיש בקרב חברי לשכת עורכי הדין, יש התארגנויות שמבוססות על אנשים שנמצאים בארץ, לאו דווקא רק מגיאורגיה. הייתי גם מזכיר מדינות שנמצאות הרבה יותר, במזרח הרחוק.

אני מנוע. כל מי שעוסק בתחום, יודע מהן המדינות שמהן מספקים לנו עבודה.

אמת ויציב אדוני. לכן לא אציין כאן שמות. ניתן להשיג הרתעה. הדברים נעשים למען בצע כסף.

אני מבקש להשתמש בנוכחותך וברשות הדיבור שקיבלת ולפנות מכאן ללשכת עורכי הדין ולבקש ממנה שתפעל להפעיל סנקציות כלפי עורכי דין שהם חלק מהרשת. אני קורא להם חלק מהרשת, אספר למה אני מתכוון. בחלק מהפשיטות שהשתתפתי בהן, ברגע שתפסנו, כשהייתי לצד מי שתפס חשודים, הצעד הראשון, הפעולה הראשונה שבוצעה, היא פתיחת תיק והוצאת כרטיס ביקור של עורך דין שביקשה, ביקש לשוחח איתו.

אנחנו מוצאים שעורכי הדין, זאת קבוצה מצומצמת ששמם חוזר ונשנה. יותר מפעם אחת גם מאותן ארצות. יש עורכי דין מסוימים שמטפלים מהארץ ההיא ויש עורכי דין מהמקום ההוא וזה מהיבשת ההיא ודי לחכימא ברמיזא. אני שואל מה אתם כלשכת עורכי הדין, מתכוונים לעשות כדי שאותם עורכי דין סוררים שפועלים מתוך בצע כסף ותו לא, הלשכה קודם תבוא איתם דין וחשבון. כשאנחנו רוצים לדבר על תמריץ, אלה חלק מהתמריצים שיכולים להיות כי יש מי שמתדרך, מאמן ומכווין אותם.

אני מודה שלפחות באחד המקרים הייתה עובדת מאוד בטוחה בעצמה ובדרך הטבע לא דרך, זה קרה. הכרטיס ביקור של עורך הדין שנתן לה, הלך לה לאיבוד. לא יודע איך קרה שהלך לה לאיבוד. מאותו רגע היא איבדה את כל הביטחון העצמי שלה וסיפרה את כל האמת, יותר ממה שיכולנו להוציא בחקירה. לשמחתי תוך 18 שעות כבר דיווח לי ראש מינהל האכיפה שהיא הועלתה על מטוס לארץ מוצאה. הם הבמה לביטחון העצמי שלהם להתנהל מולנו ולהערים עלינו, מכאן אני פונה אליכם.

אדוני, הנושא הזה יטופל אישית על ידי ברגע שנקבל את הפרוטוקול של הדיון, עם הבקשה של אדוני.

תודה רבה.

ברצון רב.

ברשותכם נעבור לסיכום הדיון. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה, להעביר תשובה לוועדה בזמנים הנקובים, מהי הסיבה שהמערכת הכוללת לטיפול בבקשות לאשרות אלקטרוניות ורישום הודעות מוקדמות על הגעת זרים לישראל בהתאם להחלטת הממשלה, מספר 451 מ-2020 עדיין לא פועלת, למרות שהייתה אמורה לפעול באופן גורף ומחייב כבר ב-2022.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה, מידע על מספר הכניסות שנמנעו על ידי הגשת דיווח של חברת התעופה בפרק הזמן של 72 שעות לפני הטיסה, וכמה מתוך אלה שסירבה רשות האוכלוסין בשלב הראשון, נכנסו, וכמה מתוכם הסתבר שהחשדות היו נכונים.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין, לקבל בתוך שבוע סד זמנים להשלמת הפעילות הטכנולוגית כדי שיאפשרו הצלבת נתונים בין הדיווח לפני שתייר טס לישראל, לבין הבקרה של בקר הגבולות, ולעדכן את הוועדה על הפעולות הנדרשות לשם כך ותשמח להגיע לצפות בעבודה השוטפת לאחר שהטכנולוגיה הלא מורכבת הזו תושלם.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה, לדווח לוועדה על סיום הליך גביית הוצאות הרחקה מזר שנתפס, ומתי בפועל יחליטו לגבות הוצאות ממי שנתפס.

הוועדה תקיים סיור במתקן קציעות.

הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל, מידע על מערכת ממוחשבת משותפת מול רשות האוכלוסין, לתפיסת מסתננים שהצליחו להיכנס לישראל. האם ישנה מערכת כזו ואם לא, מדוע? האם בכוונתם לפעול בנושא? מתכתב לדרישה שלנו לאורך השנים והדיונים האחרונים שקיימנו לאחרונה בעניין מספר המזהה 1.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה, מידע על סך הסכומים שהוציאה הרשות למימון כרטיסי טיסה למסורבי כניסה בחזרה לארצם.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:29.