פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



25
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה
01/10/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 49
מישיבת הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה
יום שלישי, כ"ח באלול התשפ"ד (01 באוקטובר 2024), שעה 12:31

צרכים תקציביים לטובת שורדי השואה - ישיבת מעקב ברקע גיבוש תקציב 2025

חברי הוועדה: מירב כהן – היו"ר

ולדימיר בליאק

רועי בבאי - רפרנט רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר

יעל רגב - רמ"ט שוק ההון, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משרד האוצר

עדית רובין - ממונה בקרה ומעקב פדגוגי, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

שלום בוחבוט - מנהל אגף מורשת, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה

רונית רוזין - מנהלת, הרשות לזכויות ניצולי השואה, משרד ראש הממשלה

ירון מרקוס - מנהל הקצבות סוציאליות, ועידת התביעות

ציונה קניג-יאיר - סגנית נשיא לישראל, ועידת התביעות

עדי שליט - רכזת תחום ניצולי שואה, שירותי בריאות כללית

אורלי סיון - מנכ"לית, אביב לניצולי שואה

ד"ר אמיליה לרין - מנהלת אדמיניסטרטיבית, ארגון פליטי ונפגעי השואה מברית המועצות ומזרח אירופה

רן מלמד - מנכ"ל, נקודת מפנה - המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית

אברהם שלו - גמלאי ואזרח ותיק

ד"ר דרור גולן - מנהל קליני, עמותת עמך

אורנה בנצור - מנהלת תחום פ"א - שירותים לניצולי שואה, ירושלים, משרד הרווחה והביטחון החברתי

שלומית ארליך

אריאלה אהרון

נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


צרכים תקציביים לטובת שורדי השואה - ישיבת מעקב ברקע גיבוש תקציב 2025

תודה לכל מי שטרחו להגיע, זה יום עם מועקה גדולה בלב לכולנו, נשלח מכאן תפילות שהחיילים שלנו יחזרו בשלום והחטופים והחטופות, זה הדבר הכי חשוב ואנחנו נעשה כמיטב יכולתנו מכאן בכנסת להמשיך לטפל בנושאים אחרים של המדינה. באמת זה בלב ובמחשבות של כולנו.

אנחנו נדון בקרוב בכנסת ישראל בתקציב החמישי שהממשלה הזו מביאה לאישור הכנסת והשאלה שאנחנו כמובן נשאל מהפרספקטיבה של הוועדה הזו, הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה היא אילו צרכים ישנם לשורדי השואה ואיך אנחנו ניתן להם מענה במסגרת התקציב הקרוב. בתקציבים הקודמים, וזה התקציב החמישי שאנחנו מדברים עליו, לא ניתן מענה לצרכים שהוגדרו על ידי הוועדה, לא ניתן משהו ייחודי לשורדי השואה, תוספת ייחודית לשורדי השואה.

והזמן פועל לרעתנו. נציין שבחמשת החודשים האחרונים מאז יום השואה הבין-לאומי אנחנו נפרדנו מ-5,000 שורדים ושורדות. זו אוכלוסייה מבוגרת, גיל 86 פלוס, ובאמת אנחנו נפרדים כל יום מעשרות שורדים. היום יש 127,000 שורדים. והיום זה גם יום הקשיש הבינלאומי, אז זו בכלל משמעות כפולה ומכופלת.

כשמסתכלים על תקציב 2024 שתוקן פעמיים, הוא תוקן בשל המלחמה, אני מרגישה שיש תחושה של פספוס בהקשר של שורדי השואה. הרבה מאוד כספים גדולים הלכו לצרכים רבים וחשובים, אבל נראה שהצרכים של שורדי השואה, בדגש על שורדי השואה העניים נותרו בצד.

והראייה הכי טובה לכך היא שלא התווספו תקציבים לרשות לזכויות ניצולי שואה בתקציבים המתוקנים שאושרו בכנסת והמלחמה כן הולידה צרכים ייחודיים גם לשורדי השואה. רבים מהשורדים חוו את פרוץ המלחמה כהתפרצות מחודשת של הטראומה שלהם מה שלא פעם הוביל להידרדרות נפשית שהגיעה במקרי קיצון לפחד או ממש לחוסר יכולת לצאת מהבית, אלה דברים שאנחנו שומעים עליהם כאן בוועדה.

בנוסף, שורדי השואה ספגו גם את הקשיים שהמלחמה בעצם יצרה לאוכלוסיית הקשישים בכלל במדינת ישראל. מצב כלכלי לא פשוט, אינפלציה, הידרדרות במצב הכלכלי. ויש רשויות שבהן יש גם צמצום של השירותים הסוציאליים בגלל שחלק מהאוכלוסיות כידוע לכולנו פונו ממקום המגורים הקבוע שלהן.

לפי סקר שערכה הקרן לרווחת נפגעי השואה באפריל 2024, למחצית מניצולי השואה קשה לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית שלהם. זה נתון קשה. 36% מניצולי השואה זקוקים לסיוע ברכישת מצרכי מזון לבית מעבר לסיוע שהם מקבלים כיום. 27% מניצולי השואה נאלצו לוותר על מזון עקב קושי כלכלי ו/או עקב בעיות ניידות. 23% מניצולי השואה נאלצו לוותר על מוצרי חשמל, ו-7.5% נאלצו לוותר על תרופות. אני חושבת שהמספרים האלה שהקרן לרווחת נפגעי השואה אספה מדגישה עד כמה המצב הוא לא טוב ועד כמה אנחנו צריכים לפעול מתוך תחושת דחיפות אמיתית.

תקציב 2025 שלפי לוח הזמנים שהתווה שר האוצר אמור להגיע לאישור הממשלה עוד החודש יכול להיות הזדמנות לתיקון. עם זאת, נראה שכרגע, לפחות לפי מה ששר האוצר דיווח בכלי התקשורת, מתוכננות דווקא עוד גזירות שישפיעו על הזקנים בכלל ועל שורדי השואה בפרט. עד כה, למרות פניות חוזרות ונשנות, לא שמענו על כוונה למשל להעלות את המענק השנתי שאלה דברים שאנחנו עשינו כשאנחנו היינו בממשלה או לקחת את הכספים שהממשלה חוסכת מכספי הרנטות שמקוזזים מהתגמול החודשי לטובת צרכים אחרים של שורדי שואה.

מה שאנחנו כן שומעים זה דווקא דברים בווקטור ההפוך. הקפאת הקצבאות, קצבאות הזקנה, שזה דה-פקטו אומר בעצם לפגוע בערך שלהן. כי יש אינפלציה, אז אם לא מעדכנים את הקצבאות בעצם הן שוות פחות, זה קיזוז דה-פקטו. עלייה במע"מ ששמענו שמתוכננת, וברקע יש גם את הסכנה לקריסה טוטאלית של הביטוח הסיעודי שניתן על ידי קופת חולים כללית, שגם זה, יש לו השלכה ישירה על מבוגרים ועל זקנים. אז לא רק שאנחנו לא שומעים על בשורות שבאופק, אנחנו שומעים על גזירות וזה מטריד אותנו מאוד.

אני הזמנתי לדיון היום את סגן השר אורי מקלב שאחראי על הרשות לניצולי שואה. כפי שאתם רואים, הוא לא הגיע. השרה מאי גולן שאחראית על האגף לאזרחים ותיקים גם כן לא הגיעה. בכל מקרה, כך או כך אני מודיעה שאני אעשה את מה שאני יכולה ואני מתכוונת בכנס הקרוב בכנסת לקדם הצעת חוק שתעלה את סכום המענק השנתי לשורדי שואה. זה בעצם להמשיך את המגמה שהובלנו כשהיינו בממשלה. אני כשרה לשוויון חברתי מאוד גאה בזה שאלה היו סדרי העדיפויות שלנו.

גם הגדלנו את המענק השנתי לשורדי שואה שהם עניים וגם הגדלנו את קצבאות הבטחת הכנסה לקשישים עניים בסדר גודל של 650 שקלים בחודש. ובזמנו הדברים האלה עשו אפקט. ראינו ירידה דרסטית בשיעור העוני בקרב זקנים, ועכשיו כשהדבר הזה מוזנח, התוצאה ההפוכה לא מאחרת להגיע.

לפי נתוני הרשות, קבוצת מקבלי המענק השנתי, מה זה מענק שנתי? בעצם בשורדי השואה יש שתי קבוצות. כאלה שמקבלים קצבה חודשית, שמצבם הכלכלי לרוב יותר טוב כי יש להם קצבה חודשית, ויש כאלה שלא זכאים לקצבה חודשית, מקבלים רק את המענק השנתי. ובקרב הקבוצה הזו יש לנו את כיסי העוני, את שורדי השואה העניים. לרוב, כששומעים על שורד שואה עני זה כיוון שהוא לא מקבל קצבה חודשית אלא רק מענק שנתי. אז הקבוצה הזו של האנשים שלא זכאים לקצבה חודשית, אלא רק למענק שנתי מונה היום 84,000 אנשים.

מה שמעניין הוא שאם עושים חישוב מהיר רואים שאם רוצים להגדיל להם את המענק השנתי, זה עולה סדר גודל של 170 מיליון שקלים, שזה פחות או יותר סכום הכסף שהמדינה חוסכת כשהיא מקזזת את הרנטות מגרמניה. זאת אומרת, אם שורדי שואה מקבלים יותר כסף מגרמניה וממשלת ישראל נדרשת להשלים להם פחות, היה ראוי שאת הכסף שנחסך היו מפנים לשורדי שואה עניים כאן בישראל, ולצערי, זה לא קורה.

מיותר לציין שבתקציב הזה ממשיכים לשפוך כספים על דברים שלשיטתי הם הרבה פחות חשובים, הרבה יותר פוליטיים. הרבה מאוד כספים קואליציוניים כשהמטרה הזו נותרה מאחור, וזה התקציב החמישי שבו זה קורה וצריך להסתכל למציאות בעיניים, לא יהיו לנו עוד הרבה הזדמנויות לעזור לשורדי השואה. הם מזדקנים, הם חולים יותר ויותר, הם סיעודיים יותר ויותר, וזו באמת אולי ההזדמנות, השנים האחרונות שיש לנו כדי לשרת אותם, לשפר את רמת חייהם.

בדיון היום אני ארצה לשמוע מארגוני החברה האזרחית על הצרכים שעולים בשטח וממשרדי הממשלה, מה התוכנית שלהם, כיצד הם מתכננים לתת מענה לצרכים הבוערים של שורדי השואה במסגרת שנת התקציב הקרובה. זה מסגור הדברים, אני מבקשת לפתוח את הדיון אם אתי מהקרן לרווחת שורדי השואה. אתי כאן?

לא.

אוקיי. אז אני הקראתי את הנתונים שלהם, אם היא תרצה להצטרף בהמשך, מצוין. אני עוברת לאורלי סיון מעמותת אביב, מנכ"לית עמותת אביב.

בוקר טוב לכולם.

יש לנו פה את האולם עד השעה 14:00, זו שעה וחצי של דיון, אז כל אחד מתבקש לדבר בתמצות וכמה שיותר ממוקד כדי שנספיק את כולם. תודה, אורלי.

אורלי סיון, עמותת אביב לניצולי שואה. אנחנו עמותה שנותנת סיוע לניצולי שואה במיצוי זכויות כבר למעלה מ-17 שנה. בינואר השנה אנחנו נציין 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה וזה אומר שכל ניצולי השואה כבר יחצו את גיל ה-80. לאור זה שהייתה כאן אמורה להיות ישיבה בנושא תקציב והכול, אנחנו חושבים שמתוך 130,000 ניצולי שואה יש בערך 35,000 מקבלי קצבאות היום, משהו כזה.

40,834.

40,000. 40,000 ניצולי שואה שהם מקבלי קצבאות. אנחנו חושבים שנכון היום, לקראת שנת ה-80 של ניצולי השואה לתת דין אחד לכל מקבלי הקצבאות, שלא יהיה מעגל ראשון ומעגל שני, לחסוך בבירוקרטיה שהרבה מאוד בכל מה שקשור לוועדות רפואיות, לגילוי מוקדם של מחלות של ניצולי שואה מתבקשים להביא עד שנת 95 או 85, תלוי באיזה מעגל.

את מדברת בדגש של הוועדות הרפואיות?

על הוועדות הרפואיות בדגש על ההבדלים בין מה שמקבלים ניצולי שואה ממעגל ראשון לבין מה שניתן לתת לניצולי שואה. זה גם היום עם זה שהורחבו מעגלים, זה יוצר כל מיני עיוותי דין שניצול שואה מבוקרשט רומניה נחשב למעגל ראשון בעוד ניצול שואה שהיה בצ'כיה במסתור בתקופת המלחמה נחשב למעגל שני. אנחנו חושבים שבשנה הזאת היה נכון קודם כול שכולם יהיה להם דין אחד ושיטת החישוב של האחוזים תהיה, יש גם הבדל בצורת החישוב של האחוזים בין מעגל ראשון, שדמנציה תהיה מוכרת לכל ניצולי השואה מקבלי הקצבאות, שיהיה כמחלה מוכרת.

אז אנחנו אחר כך נבקש את ההתייחסות גם של רונית מהרשות לשורדי שואה כדי להבין גם את המשמעות התקציבית של הדברים. תודה, אורלי. אני עוברת לדרור גולן מעמותת עמך.

טוב, אני אדבר בתמצות. מהזווית שלנו, אנחנו בעמותת עמך בעצם מטפלים בניצולי השואה בכל מיני אופנים, מטופלים של הרשות בעיקר, של ועידת התביעות. מה שאנחנו מזהים, שהצרכים שמתגברים יותר ויותר ככל שהשנים נוקפות באופן טבעי אלה טיפולים שהם בבית המטופלים כי הם יותר מוגבלים בתנועה ואנחנו מביאים את הטיפול אליהם הביתה, וטיפולים שחלק מהם הם טיפולים מה שקרוי השלכתיים או טיפול בעצם על ידי טיפול - - - הבעה ויצירה וכולי, כי אלה טיפולים שעבור חלק מהקשישים יותר מתאימים להם.

נגיד שאנחנו רואים שהרשות עשתה הרבה מאוד מאמץ ובאמת היה עכשיו במכרז החדש עלייה של התעריפים. אנחנו מאוד מודים ומעריכים את זה. ביחד עם זה, כן חשוב להגיד, כמו שאת אמרת, מירב, שבאקלים הנוכחי בארץ תקציבים הולכים להרבה מאוד מקומות אחרים שהם חשובים לא פחות, אבל בזווית הזאת של הטיפול הנפשי יש הרבה מאוד תקציבים שהלכו לאוכלוסיות אחרות, נוהל חרדה, משרד הביטחון וכולי. המשמעות של זה מבחינת המטפלים שמטפלים בניצולי השואה היא שהתעריפים שלהם עדיין נמוכים יחסית למה שמקבלים מטפלים שמטפלים באוכלוסיות אחרות והדבר הזה באופן טבעי מוביל גם לאיזושהי נדידה של מטפלים.

אז יש לנו את הדגש של הטיפולים בבית ויש את התעריפים למטפלים.

נכון, הטיפולים בבית, הטיפולים ההשלכתיים מה שנקרא, והדברים האלה שאם בעתיד לא נקבל תקציבים גבוהים יותר עבור הטיפולים האלה, המשמעות היא שיהיו פחות ופחות מטפלים שיתנו את המענה הזה.

ברור, ברור. תודה. ציונה קניג מוועידת התביעות.

(הצגת מצגת)

בפתח הדברים אגיד תודה רבה על ההזמנה לישיבה. ועידת התביעות היא ארגון בין-לאומי ללא מטרת רווח מן הסתם כדי לסייע מ-1951 לכל צורכי ניצולי שואה ואנחנו מחלקים כספים בכל התחומים. אני רוצה קצת לדבר, מה שנתבקשתי, על מה נתנו ב-2024 כדי לחדד את הצרכים ל-2025.

בשקף הראשון אפשר לראות את הסיוע המיוחד שנתנו בגין המלחמה, דברים שנכנסו ללא תכנון מראש. קרן חירום מיוחדת של 30 מיליון שקל וקרן סולידריות שביחד עם הרשות לניצולי שואה חילקנו 25 מיליון יורו. הפירוט כאן הוא מאוד ברור ולכן לא אחזור על כל הסעיפים. אני כן רוצה לחדד שמקום שראינו צורך, נענינו לצורך. ראינו שבמלונות המפונים לא היה איש קשר שיכול להיענות לצרכים ביום יום, מינינו תוך לדעתי פחות מחודש רכזים בכל מלון ומלון או בכל אזור ואזור כדי להיענות לצרכים האלה ולשדך בין הארגונים שנותנים שירותים לבין ועידת התביעות לבין הניצולים, וככה עשינו את השידוך הנכון.

הענקנו גם תשלום מיוחד לניצולי שואה באזורים שפונו, כל אחד קיבל שני מענקים של 1,200 יורו, זאת אומרת 2,400 יורו לכל אדם שמקום מגוריו הוא במקום שפונה. את תשלומי הקצבאות שאנחנו נותנים, זה לא משהו חדש, אפשר לראות כאן את כל התוכניות. בסך הכול ב-2024 הענקנו סכום של 687 מיליון שקל לניצולי שואה, בין אם זה ב-Hardship Supplemental, בין אם זה ב-Hardship Fund הרגיל, בקרן הפנסיה הרגילה, ב-2 Article, בקרן פנסיה שתיים, וכמובן גם לניצולי שואה שמקבלים מה-Child Survivor Fund בסכום שמנוי פה.

בתחום הביטחון הסוציאלי יש לנו שלושה תחומים. יש לנו גם שעות סיעוד וגמלה בכסף, יש לנו גם את נושא המזון וגם תחומים נוספים. הסך הכול כפי שאפשר לראות כאן הוא 742 מיליון שקל שנתי. אני מדברת רק על השנה, אני מדגישה את זה, ובכל אחד מהתחומים האלה יש פירוט. בשקף הבא אפשר לראות שבשעות הסיעוד והגמלה בכסף. אפשר לראות שבאמצעות הקרן לרווחת ניצולי שואה אנחנו נותנים 400 ומשהו מיליון שקל ובגמלה בכסף, בקטגוריות המפורטות כאן מאחת עד שלוש ואחר כך ארבע, חמש וחמש וחצי את הסכומים הנקובים כאן באופן מותאם, 100 ו-174.

ציונה, אם תוכלי בקרוב להגיע למה את מזהה כצרכים הכי דחופים כרגע.

אוקיי. אז יש הרבה מאוד צרכים דחופים. פה בסעיף ארבע אנחנו זיהינו עכשיו צורך דחוף לכרטיסי מזון לקראת ראש השנה, פרויקט שיצא לפועל לפני שבוע. כרטיסי מזון לניצולי שואה שמקבלים השלמת הכנסה בכל הארץ והענקנו להם את זה עכשיו. יכול להיות שבשנת 2025 צריך לעשות את הפרויקט הזה לניצולי שואה לא רק לקראת חגים אלא לאורך השנה. בשקף הבא אפשר לראות - - -

זה למקבלי מענק שנתי? זה לקבוצה הזו?

זה לכל מי שמקבל השלמת הכנסה, מדובר ב-35,000. שמעתי פה נתון אחר, אבל זה הנתון שעליו אנחנו מתבססים.

מקרב השורדים?

כן, בוודאי. אנחנו ועידת התביעות, רק בקרב השורדים. בתחומים הנוספים, פה אני אפנה לשני הסעיפים האחרונים ואני לא אפרט את כל מה שאנחנו עושים בקהילות התומכות ומרכזי יום וסיוע סוציאלי דרך העמותות. נדבר רגע על שני פרויקטים חדשים לגמרי. פרויקט אחד שהוא פרויקט לטיפול פרטני, שפה אנחנו מזהים באופן דחוף את הצורך להתאים פרטני לניצול שואה את מה הוא צריך וכל סל הדברים. לצורך כך יש לנו פרויקט משותף שכאן חבריי עובדים כבר מעל שנה להוציא לפועל עם משרד הרווחה, שיהיו עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות, העובדים הסוציאליים האלה ממומנים על ידי ועידת התביעות כדי לייצר את הטיפול הפרטני הזה עבור כל שורד שואה. אם יושבת הראש שואלת אותי אם זה צורך מיידי, זה צורך מיידי. זה ממומן כרגע על ידינו, בעיניי יהיה צורך גם להרחיב את הפרויקט הזה בשנים הבאות.

פרויקט נוסף זה פרויקט של מוצרי ספיגה שמגיע לאנשים שכמובן צריכים את זה כדי לשמור על כבודם ועל בריאותם. פרויקט שאנחנו מתחילים אותו עכשיו מתוך ועידת התביעות ויכול להיות, סביר להניח שבגלל הנתונים שיושבת הראש ציינה קודם אנחנו נצטרך להגדיל את זה באופן משמעותי.

ציונה, את צריכה לחתור לסיום, בסדר?

אז אני חותרת לסיום. אני רק אגיד ש-40 מיליון שקל מושקעים מתוך התקציבים של ועידת התביעות בכל התחום של חינוך, תיעוד ומחקר. ונסכם עם ההשקעה הכוללת של ועידת התביעות בישראל 2024, מדובר ב-1.6 מיליארד שקל בשורדי שואה. והנתון הזה הוא חשוב כי כפי שאמרה יושבת הראש, בשנה הבאה הצרכים רק עולים. אנחנו כמובן נגדיל את הפעילות שלנו ואת התמיכה בשורדי שואה בכל הסעיפים שפירטתי, זה כמובן לא מחליף את תקציבי הממשלה. תודה רבה.

ברור, תודה רבה. קודם כול, תודה לחבר הכנסת בליאק שהצטרף, אני לא רגילה שחברי כנסת מגיעים, אני מודה לך. ואם תרצה להתייחס, בכל שלב.

אני אגיד. קודם כול, תודה רבה ותודה על הדיון. אני באתי לכאן בכובע של מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים. כפי שציינת, לפני יומיים השארנו את השינוי השני לתקציב 2024, אבל לצערי, הממשלה לא ביצעה שינוי משמעותי בסדרי העדיפויות, יתרה מזאת, היו גם מספר קיצוצים במשרדי הממשלה ורק הפלאט האחרון בעצם הוחזר. בתיקון האחרון אני מאוד מודאג מכוונת הממשלה לבצע את הקפאת הקצבאות בתקציב 2025 כפי שמסתמן, אני בטוח שאי אפשר למצוא בקלות מקורות אחרים לכסף הזה. ואני בעצם באתי לשמוע את הצרכים ואני מציע שבסיום הדיון אנחנו נגבש איזה שהוא נייר עמדה לקראת הדיונים בתקציב 2025.

אגב, אנחנו עשינו את זה גם בתקציב הקודם, לא הלך לנו. כלומר, הכנו נייר יפה שלא זכה להתייחסות, אבל נעשה שוב.

בסדר, אנחנו נעשה את המקסימום מול כל הגורמים הרלוונטיים כדי לקדם את מה שצריך. תודה רבה.

מעולה, תודה רבה שבאת. וזה יהיה מאוד חשוב שתלווה אותנו עם זה כמרכז שלנו בוועדת כספים. אני רוצה לשמוע את אמיליה לרין שאנחנו כבר מכירים את הסוגיה שאת הולכת לדבר עליה, לצערי כבר לאורך זמן, אבל אני חושבת שחשוב להציף אותה.

שלום לכולם, ותודה רבה שהזמינו אותנו לדיון הזה. תודה במיוחד למירב שאת כל פעם עוזרת לנו בכל הדברים שאנחנו צריכים. אני מההתאחדות של נפגעי ושורדי השואה בניהול של יהודה דוידוב ואני רצה לדבר רק על אנשים שהיו במצור לנינגרד בזמן מלחמת העולם השנייה, שהמצור היה 900 ימים, כמעט שלוש שנים, ובמצור הזה מתו חצי מאנשים שהיו בעיר הזאת, מיליון וחצי אנשים ובארץ גרים כיום כמעט 1,500.

ואני רוצה לדבר בנושא שמאוד חשוב לנו, משנת 2021, אנשים שהיו במצור בלנינגרד, התחלנו לקבל מוועדת התביעות, מה-Claim Conference כל חודש רנטה, עכשיו זה בערך 400 יורו. חוץ מזה, אנחנו מקבלים גם כל חודש כמו תוספת לזה, זה ממשרד האוצר, כסף לפי הבריאות שלנו, לפי הנכות של בן האדם שהיה במצור.

אבל יש לנו בעיה מאוד גדולה, אנחנו רוצים שוויון לכל האנשים שהיו במצור. ברנטה מגרמניה מקבלים כולם אותו דבר, אבל משנת 2002, כשאנחנו התחלנו לקבל כמו פנסיה ממשרד האוצר כל חודש, יש הבדל גדול ואנשים שהיה להם השלמת הכנסה, הם מקבלים את הפנסיה המלאה, ואנשים שלא קיבלו את השלמת ההכנסה, מורידים כסף מגרמניה. וזה מאוד פוגע בנו, מדובר על אנשים שעבדו כל החיים, שאנחנו עכשיו בערך מהעלייה מרוסיה 30 שנה, אנחנו כולנו עבדנו, האנשים האלה שמקבלים השלמת הכנסה עבדו בארץ, שילמו כל המסים ועכשיו מורידים את הכסף שגרמניה נותנת לנו. ואנחנו, זה מאוד פוגע באנשים האלה. בשם האנשים האלה, אני מבקשת לעשות תיקון בחוק, שכל האנשים שהיו במצור יקבלו אותו דבר ושיהיה שוויון לאנשים האלה.

בגלל זה אנחנו פנינו בוועדת הכספים ומירב מאוד עוזרת בנושא הזה ואנחנו מאוד רוצים שזה יהיה הכי מהר שאפשר, בגלל שהאנשים האלה שמחכים, הם בגיל קרוב ל-90. רק בשנה הזאת בירושלים, עכשיו הזמינו אנשים, 130 איש לקבל מדליות בגלל שהיה 80 שנה מאז נגמר המצור בלנינגרד, ויכולים לבוא רק חצי מהאנשים, הרוב לא יכולים אפילו לבוא לפגישות, אנשים מאוד מאוד חולים.

אמיליה, אני רק צריכה שתחתרי לסיום, משפט אחרון.

כן, משפט אחרון. אנחנו מאוד מבקשים לעשות הכי מהר את מה שאפשר, שוויון לאנשים שהיו במצור בלנינגרד.

תודה רבה. אברהם שלו, בבקשה. תודה שבאת.

שלום, שמי שלו אברהם, אני ניצול שואה וגם אזרח ותיק. יש לי בעיה מסוימת שכנראה קיימת אצל עוד הרבה ניצולי שואה. אני מקבל ביטוח לאומי כחוק בערך 60 שנה, ואני מקבל במקביל רנטה ממשרד האוצר, ומורידים לי את כל הסכום שאני מקבל מביטוח לאומי מהרנטה של משרד האוצר, שזה לדעתי לא הגיוני ולא סביר. למה אמורים להוריד לי כספים ששילמתי מעל 60 שנה במה שאני מקבל, גם כחוק, מהרנטה של משרד האוצר? לא קיבלתי מענה, פניתי לכל מיני גורמים, אפילו משפטיים וכך הלאה, וכולם אמרו לי שיש רק אפשרות אחת - לשנות את החוק. זה החוק, זו הייתה התשובה, ועליי לפנות למי שעובד בקשר לנושאים האלה, והמליצו לי על חברת הכנסת מירב כהן. ואני מאוד מודה לה על התשובה המהירה שהיא ענתה לי במייל וטלפונים וכך הלאה.

אז טוב שהצפת את זה, יש פה גם את מנהלת הרשות. אני אוספת את כל הנושאים ובסוף נתייחס לזה במרוכז. בסדר, תודה רבה שהצגת את זה פה בוועדה ובסוף אנחנו נבקש את ההתייחסות של משרדי הממשלה לכל הנושאים האלה במרוכז. רן מלמד.

שלום ותודה. אני חושב שהדיון הזה חשוב, בעיקר אם אפשר להביא אותו אחר כך לפסים של כמה שורות תקציביות, גם אם קטנות.

זאת המטרה.

כן, כן, אני אומר, הוא חשוב, לא הרבה ועדות עושות את זה, בטח לא בנושאים ספציפיים, נקודתיים, מדויקים. אני רוצה להתייחס לכמה סוגיות שבהן אני מטפל בשנים האחרונות ואני חושב שצריך לנצל את הרבעון הקרוב, לא רק את השבועות עד שהתקציב יאושר, כדי לעשות עבודת מיפוי לקראת 2025 בחלק מהסוגיות, כמובן שחלקן יהיה צריך לעשות יותר ראשוני.

הראשון נוגע לנושא של ביטחון תזונתי, עלה פה על ידי ועידת התביעות. אני חושב שזה אחד הנושאים החשובים. לצערי הרב, עדיין אין לנו בארץ בסיס נתונים אחד שמאחד את כל הצרכים של הביטחון התזונתי, לא רק של שורדי שואה, אבל גם בוודאי שורדי שואה. ואני חושב שצריך להתחיל לעבוד על בסיס נתונים כזה.

אני חושב שבסיס הנתונים הזה יראה שבסופו של דבר צריך לעשות שני דברים. א', להגדיל תקציבים של כרטיסי מזון, ואני חושב שזה חלק מהאחריות הממשלתית, להביא את הכסף הגדול לנושא הזה.

ב', זה תקציבים לארוחות מבושלות למי שלא מסוגל לבשל לעצמו. אני בעד מאוד כרטיסי מזון, אני חושב שזה עדיף על כל חלוקת מזון אחרת, אבל עדיין אני חושב שבעיקר אצל אזרחים ותיקים, על אחת כמה וכמה שורדי שואה, ארוחות מבושלות הן קריטיות, בין אם אתה מקבל במרכז היום ובין אם בדרך אחרת.

ג', הדבר השלישי שעד כמה שאני יודע היום, לא מטופל מספיק, זה אין ביקורים או אין פיקוח דיאטני קבוע על מצבם התזונתי של שורדי שואה. ואני בעד לנסות להרים פרויקט בתקציב ממשלתי כדי להכניס כזה דבר למערכת, ששורדי שואה יקבלו ביקורים תקופתיים של דיאטניות או אחיות בריאות הציבור שיבדקו איפה יש חוסרים, חוסרים בתוספי מזון, בוויטמינים, בדברים אחרים.

הסוגייה השנייה זה הנושא של בריאות. אני רוצה לנושא הבריאות להתייחס במיוחד לנושא של שורדי שואה שיש להם קשר כזה או אחר ישיר למי שנפגע בחרבות ברזל. לא שורדי שואה ששמעו אזעקות ונכנסו לטראומה וכאלה, כי אני יודע שכאלה יש הרבה, אבל יש הרבה סבים וסבתות וסבים רבתא וסבות רבתא שנכדים ונינים שלהם נרצחו, נפגעו, נהרגו, עברו שבי חלקם. למיטב ידיעתי, הם לא זכאים היום לקבלת סדרת טיפולים נפשיים מהביטוח הלאומי ומכיוון שהביטוח הלאומי דרך ההסכמים המיוחדים שלו עם משרד הביטחון מעביר תקציבים מיוחדים לסדרות של טיפולים נפשיים, אני מציע לבחון את הנושא ולתת להם, למי שצריך, סדרה של טיפולים נפשיים.

נושא של תחבורה, אני ראיתי שהוא עלה גם אגב באחד מניירות העמדה הנוספים. הרבה מאוד שורדי שואה שאני עובד איתם למשל לא מסוגלים כבר לנסוע היום בתחבורה ציבורית. זה אומר שהם או צריכים להיות תלויים בעמותות שמממנות או לוקחות אותם, או שהם לא יוצאים מהבית או שהם לא נוסעים, ולפעמים גם קשה להם להגיע לבדיקות. אני חושב שצריך לשריין תקציב מיוחד שינתן לשורדים כאלה באמצעות כרטיסים שיוכלו להשתמש בהם במוניות, אפשר להגיע להסדר עם מוניות בערים מסוימות או בכל הארץ. שבעצם הקשיש יוכל לקבל תקציב שנתי, הוא יוכל להשתמש בו עם כרטיס כמו רב קו, הפתרון הטכני הוא מאוד פשוט, כדי שהוא יוכל להגיע בצורה פשוטה ויעילה לכל מקום שהוא צריך אליו.

הנושא של הדיור הוא כמעט הנושא האחרון, אני כבר מסיים. סיוע בשכר דירה לשורדי שואה לא עודכן הרבה מאוד שנים, והיום - - -

רגע, בתקופתנו זה עלה, לא?

זה עלה, אבל זה עדיין לא מעודכן לאור הגידול במחירי שכר הדירה בארץ. הסיוע בשכר הדירה בכלל היום של משרד השיכון הוא נמוך בהשוואה לגידול של שכר הדירה בשוק.

לדעתי, זה גם על כוונת הקיצוצים.

בדיוק. הוא נמוך בהיקף של בערך 30% ממה שקיים היום בשטח. אני חושב שכן צריך לשורדי השואה להעלות אותו, צריך להעלות את זה בתור סעיף וצריך לעשות. והדבר האחרון זה הנושא הקהילתי. אני חושב שצריך להגדיל תקציבים לפרויקטים קהילתיים שמערבים סטודנטים ותלמידי תיכון בקשר עם שורדי שואה, בין אם זה להפגת בדידות, בין אם זה לשמירה על המורשת והערכים שאנחנו מנסים ללמוד משורדי השואה. אני חושב שצריך לעבות בזה את התקציבים הממשלתיים. תודה.

תודה רבה. עמותת עמדא, ד"ר נתי בלום. פה? לא. אוקיי, אני עוברת לעדי שליט מקופת חולים כללית.

שלום ותודה. דבר ראשון, אני כבר אגיד את הצרכים שאנחנו ראינו, רציתי ככה רק להזכיר צורך שאנחנו מנסים לענות עליו בכללית. יש לנו כבר יותר משנה וחצי מוקד סיוע לניצולי שואה לתיאום טיפול, מיצוי זכויות, שמירה על רצף טיפול שמופעל על ידי עובדות סוציאליות שיש לנו, גם אנחנו עושים בו מיצוי זכויות אקטיבי, אנחנו מאוד רוצים להגדיל אותו ולתת מענה אפילו עוד יותר. וגם אנחנו מפעילים בשיתוף הרשות לזכויות ניצולי שואה את תוכנית "בידיים טובות" לליווי ניצולי שואה עריריים. ומה שאני עכשיו אגיד, כרגע יש לנו בערך 1,000 מטופלים וזה מה ש-17 העובדים הסוציאליים שלהם מהשטח העלו ואני רוצה להביא.

הנושא הראשון באמת זה הנושא של ההיסעים לבדיקות, לטיפולים. אנחנו עובדים עם משקפיים ורודות, זה לא מספיק. ובנוסף, יש לזה נושא של הליווי, יש בדיקות שמחייבות ליווי וגם ניווט בתוך המערכת, אלה נושאים שיש בהם חוסרים. גם חשבנו על נושא של בנות שירות, תיכוניסטים, זאת אומרת, אנשים שיכולים אולי לעשות את זה.

נושא של דחיקת תלות אצל אנשים שעדיין לא זכאים לחוק סיעוד. חוק סיעוד מסתכל על צרכים בתוך הבית, פחות מסתכלים, זאת אומרת, אם אתה בן אדם שמסתדר בתוך הבית אבל קשה לו לצאת לקניות, עדיין הוא לא זכאי לחוק סיעוד, אז זו אוכלוסייה - - -

מניעה בעצם.

בדיוק. מניעה, ובאמת עזרה בכל הנושאים שהם מחוץ לבית שעדיין קשים. כל הנושא של הנגישות הטלפונית בכל המוסדות, המתנה, שלוחות, אני יכולה להגיד, במוקד שלנו אין לנו נתב, אבל באמת נורא קשה היום לזקנים למצות את הזכויות שלהם, שולחים אותם לאפליקציה, יש הרבה קשיים בזה. הנושא של הבדידות, יש לנו הרבה מטופלים שלא מעוניינים במתנדבים.

דחיקת תלות, זה עובד טוב?

מה זה?

לפני שהם הופכים לסיעודיים, בחוץ, הנושא שעכשיו התייחסת אליו.

לא, חסר.

חסר, זה לא שזה - - -

כן, פה אנחנו אומרים שחסר, כי בעצם בן אדם שלא יכול ללכת לעשות קניות, זה לא נותן לו ניקוד בביטוח לאומי, אבל עדיין זה איזה שהוא קושי, ואז להזמין בטלפון, אינטרנט, זאת אומרת, זה נהיה יותר מורכב.

אבל איך אפשר לעזור לו? מה נגיד היה יכול לפתור את זה?

יותר תקציבים לליווי. יש תקציבים ברווחה.

מה, מישהי שתבוא ללוות אותו?

שסומכת, עוזרת, כן, שוב, אלה כל מיני דברים שאפשר לעשות החל מבאמת יותר עזרה, אפילו של מעט שעות, דרך הרווחה שיש תקציבים שאפשר יהיה לווסת אותם לנושא הזה.

הבנתי.

רק להעיר משהו קטן לסעיף הזה. ועידת התביעות, מי שנדחה חוק סיעוד שמקבל ניקוד אחת וחצי יכולים לקבל מאיתנו גמלה בכסף בשווי של שעתיים שבועיות לצורך ניצול או - - -

נו, פיצוח לא?

נהדר.

אני חוזרת לנושא של הבדידות, שבאמת גם לא תמיד מתנדבים זה פתרון, יש הרבה אנשים שלא רוצים מתנדבים. בזמנו דיברנו על הצרכים של האוכלוסייה הרוסית, הרבה מהם לא מעוניינים במתנדבים, אז אנחנו חשבנו על כל מיני רעיונות נוספים. ספרייה ניידת, יותר פעילויות.

רק לא רוסית, הם ישראלים דוברי רוסית.

סליחה, אני מתנצלת, נכון. טיפול נפשי, זה עלה, אנחנו באמת נתקלים בזמני המתנה מאוד מאוד ארוכים לטיפול נפשי. אומנם כבר אין כמעט מקבלי BEG, אבל כרגע גם יש לנו קושי ב - - - של טיפול נפשי עבורם. כל הנושא של בדידות אחרי הצהריים-ערב, להגביר בעצם את הנושא של מרכזי יום ומענים לשעות הקשות שיש. וגם שוב, הדברים שעלו, יותר סיוע קונקרטי של חבילות מזון, ארוחות, בעיקר אצל קשישים עריריים שאין משפחות, סופי שבוע הם יותר קשים מבחינת המזון, מזון מבושל.

תודה רבה. אני עכשיו אעבור לחצי השני של הדיון, שנשמע את נציגי הממשלה. בעצם יש פה רשימת מכולת של הרבה מאוד צרכים. תמיד כשניגשים לתקציב יש הרבה יותר צרכים ממה שיש יכולת לתקצב, זה תמיד, זה המצב הנתון, תמיד יש יותר בעיות מפתרונות. אבל צריך לראות איפה אנחנו יכולים להביא הישג, איפה אפשר להביא משהו. כי בכל התקציבים הקודמים לא הבאנו כלום, לא הבאנו כלום.

אנחנו ניקח את המסמך הזה, ניקח את הנקודות שעלו פה ונהפוך אותן למסמך, ננסה לתקצב את זה, לתמחר את זה באמצעות משרדי הממשלה והידע שנמצא שם. והייתי רוצה לשמוע ממשרדי הממשלה והכי חשוב זו הרשות לניצולי שואה שהיא השחקן המרכזי באירוע, מה אתם חושבים שנכון לבקש ומה דעתכם על דברים שעלו פה?

אם אני מסכמת את זה, זו השוואה בוועדות הרפואיות לשורדים השונים, דגש על טיפולים בבית של המטופלים, תעריפים של המטפלים, כרטיסי מזון, שזה גם ציונה אמרה וגם רן אמר, בכלל אין בסיס נתונים. דגש על ארוחות מבושלות ופיקוח תזונתי. יש את ההיבט של התחבורה, שזה עלה גם אצל רן וגם מעדי שאומרת שקשה להגיע לטיפולים. יש עמותה שמתעסקת בזה, אבל זה לא מספיק. דחיקת התלות, שזה מתחבר למרכזי יום, שבלי שום קשר לשורדי שואה, הם נמצאים במשבר כלכלי מאוד מאוד גדול וזה משפיע על הזקנים בכלל ועל שורדי השואה בפרט. וכמובן כל סוגיית קיזוז הקצבאות שגם אמיליה וגם אברהם דיברו עליהן, כל אחד מההיבט שלו.

אז אנחנו נהפוך את הכול למסמך מסודר וננסה לשים לזה גם תג מחיר ונציע ליושב ראש ועדת הכספים גפני גם את כל האפשרויות, אבל נשמח לשמוע את חוות הדעת של המשרדים. נתחיל עם רונית רוזין, הרשות לזכויות ניצולי שואה.

אני אתייחס לנקודות, אני לא אתן סקירה על מה נעשה, אלא יש דברים שיש להם מענה.

אנחנו יודעים שאתם עושים גם המון ויש הערכה גדולה לרשות ואנחנו עובדים מול הרשות יום-יום על 1,000 פניות ציבור, באמת.

אני גם מתנצלת בשם סגן השר, יש איזה שהוא דיון היערכות במשרד התחבורה.

לא מתקבל, לא מתקבל. היינו דוחים את זה אם הוא היה רוצה והתנצלותו לא מתקבלת, זה ביזוי הכנסת.

אני אתייחס לנקודות שעלו, לחלקן יש מענה. קודם כול, יושבת הראש ציינה את הנושא של המענק השנתי ואת שתי האוכלוסיות, ואכן הנתונים של היעדר ביטחון תזונתי או חוסר נמצאים בקבוצה שמקבלת את המענק השנתי. אנחנו לא מוצאים ניצולי שואה לא רעבים ולא עניים בקבוצה הראשונה.

אז הבעיה היא בפוקוס מאוד ספציפי.

כן, ובתוכה יש לנו מענים. ישב אצלי ניצול שואה לפני שבועיים שביקש, אמר שהוא לא מסיים את החודש, הוא מקבל את 100% הגמלה שזה 6,000 ומשהו ועוד פנסיה של 6,000 כי אלה אנשים שהגיעו וצברו זכויות לפנסיה, ועוד 2,000 שקל כאלמן של ניצולת שואה, פלוס קצבאות, מגיע ל-15,000 שקל, אפשר לחיות מזה בזקנה, הסיפור היה - - -

זה ברור, לכן גם אנחנו בקדנציה שלנו התמקדנו במענק השנתי.

ומרבית ניצולי השואה, אנחנו עושים גם מיצוי זכויות אקטיבי. מי שלא יוצר קשר, יוצרים איתו כדי להגיע לאחוזים. אנחנו יודעים שיש מחלות נוספות ויש החמרה ורובם צריכים להגיע לכיוון ה-100%. אז אני שמה רגע את הקבוצה הזאת בצד ואני אתייחס רק במילה למה שאמרה אורלי סיון. נעשתה השוואת זכויות בין המעגלים למעט דמנציה. זאת אומרת, ב-2014 כבר, אני מדברת בתוך הקבוצה הזאת ואני שם רגע בצד את המענק השנתי שאליו אתייחס בהמשך. בתוך הקבוצה הזאת, הפער היחיד שקיים נוגע לזכויות דמנציה.

עכשיו, זכויות דמנציה ניתנו בוועדת שני שקבעה אותן כמשהו סוציאלי שמתבסס על זה שמי שהיה נרדף במחנות ובגטאות, אין הוכחה מחקרית שזה גרם לדמנציה, אבל כן הדמנציה שלו היא הרבה יותר קשה ומורכבת כי הוא חוזר לילדות באושוויץ לצורך העניין, ולכן זה הוכר רק במעגל ראשון. הסיפור של מעגל שני, זו קבוצה מאוד מאוד קטנה שלא מקבלת את זה, אנחנו גם רוצים להרחיב את זה למעגל שני.

אורלי, קיבלת מענה?

כן.

אוקיי, אז אני מוציאה את זה מהמסמך.

זה לגבי העניין הזה ואנחנו גם רוצים להעלות את הסכומים שלא עודכנו בדמנציה, אבל שוב, אנחנו יודעים, עוד לא התחילו דיוני תקציב ב-2025, אנחנו מבינים כולנו באיזה מצב אנחנו נמצאים. הגשנו מסמך מאוד מפורט, הרבה מהדברים שנאמרו כאן נמצאים במסמך.

לא הבנתי, מסמך עם דרישות.

דרישות תקציביות כפי - - -

רגע מה את חושבת טוב וחיוני.

ברור גם לנו שמקבלי המענק השנתי, וגם כאן יש שתי קבוצות, יש פליטי שואה ישראלים דוברי רוסית, אני אתקן את עצמי, יוצאי חבר העמים שאין להם זכויות לפנסיה, לא הספיקו לצבור זכויות לפנסיה וחיים מקצבאות ומהמענק שלנו. צריך לשפר את מצבם, העלויות התקציביות הן מאוד גבוהות. אני יודעת שגם ועידת התביעות בשיתוף איתנו מול ממשלת גרמניה פועלת במשא ומתן שהם מנהלים כדי לעזור לקבוצה החלשה מתוכם שחיה מקצבאות. זה נחוץ, זה חיוני, גם אנחנו רואים את זה כצורך, אני לא בטוחה שיהיה לזה מענה, אבל נציג אגף תקציבים נמצא פה, הוא יתייחס.

אז המענק זה כן דבר חיוני. מה זה לא התחילו דיונים?

גם אפשר לשקף לציבור את המסמך הזה שהיא מדברת עליו?

לא, כי עדיין לא התחילו דיוני תקציב.

אבל אם זה אתו חודש אמור להגיע לפה, איך לא התחילו בעצם דיוני תקציב בממשלה?

אני אתן לאגף תקציבים. אנחנו את דיוני התקציב - - -

אגף תקציבים, איך יכול להיות שלא? מי פה מאגף תקציבים? שלום, רועי. איך זה שאין דיוני תקציב עדיין?

הדיונים כרגע, הם מתמקדים בחוק ההסדרים, ראש האגף, הממונה על תקציבים העביר לכל המשרדים בממשלה מכתב שהוא גם פרסם לדעתי שמבקש מהמשרדים קודם כול לבוא מוכנים וליצור איזה שהוא מסמך שבראי הקשיים והתקציב המורכב שאנחנו עומדים לפניו יוכלו לשקף לנו מהצד שלהם איך הם חושבים שנכון להיערך להפחתות בתקציב ולצמצומים מסוימים. וברגע שיעבירו את המסמכים האלו, אני חושב שהוא נתן איזה שהוא תאריך בין יום כיפור לסוכות - - -

אגב, רונית, בעקבות המלחמה, והרי התקציב עודכן מספר פעמים בעקבות המלחמה, האם קיבלתם תוספת בגלל הצרכים הייחודיים של הזקנים ושורדי השואה בפרט?

לא קיבלנו תוספת, המענים ניתנו באמצעות, זאת אומרת, התשובה שקיבלנו מאגף תקציבים אומרת שהמענים לצרכים שעלו של תגבור טיפולים נפשיים, של יותר מענה בשטח של המפונים ניתן על ידי משרדים אחרים, משרד הרווחה.

עכשיו קיבלתם את החזר הפלט האחרון בעצם של חודש יולי, אבל זה סכום מאוד נמוך.

הקיצוצים התקציביים לאורך השנה הזאת והגזרות התקציביות, לא הרגישו אותם בכיס של ניצולי השואה כי התקציב הוא קשיח. הפגיעה הייתה בעיקר - -

בפעילות.

- - בכוח האדם שלנו שקוצץ.

לא, בקצבאות לא כי אתם כמו ביטוח לאומי.

בתקציב גמיש, לא בתגמולים. להפך, העלינו ב-120 מיליון.

עכשיו אם מדברים על הקפאת קצבאות, זה יחול גם על קצבאות שורדי השואה?

יחול על כל הקצבאות במדינה.

זה לא נורמלי. אנחנו נעמוד על הרגליים האחוריות בטירוף, זה המקום האחרון שצריך לקצץ בו. אנחנו מדברים על זה שצריך להוסיף כסף כדי שאנשים לא יזדקנו בעוני.

יש לך מספר במקרה, כמה זה יביא לתקציב המדינה, הקפאת קצבאות שורדי שואה?

ככלל, אנחנו מתכללים את זה כצעד רוחבי של הקפאות שהוא אמור להביא כ-6 מיליארד שקל מתוך 40 מיליארד שנועדו להביא את הגירעון ל-4%.

6 מיליארד שקל הקפאת הקצבאות?

כל הקצבאות במדינה.

וכמה מתוך זה שורדי שואה?

120 מיליון, זה מה שאישרנו - - -

120 מיליון? אוקיי. אז אני אתן למשרד האוצר 100 אופציות ל-120 מיליון שקל ממקורות אחרים.

טוב, אנחנו נעשה ככל יכולתנו להיאבק בגזרה הזו, באמת, זה לא נורמלי.

120 מיליון זה התיקון לחוק שהעברנו השנה בוועדת כספים של עדכון התגמולים. השנה קיבלו ניצולי השואה את העדכון הזה בקבוצה הראשונה, וזה הסכום, זה בדיוק הסכום שמדברים על ההקפאה שלו. אני אמשיך רגע להתייחס לנקודות הנוספות. בנושא של מקבלי מענק דיברנו, הנושא של תעריפי מטפלים, אני ברשותך לא אתייחס כאן, אנחנו הרגע סיימנו מכרז, נבחרו שלושה ספקים.

אבל התעריף, הוא עומד בתנאי השוק? המטפלים יבואו לתחום הזה?

התעריף נקבע מול משרד הבריאות וגם הקריטריונים. אנחנו בשיח מול משרד הבריאות כי 7 באוקטובר הוא גיים-צ'יינג'ר בשוק המטפלים, אנחנו גם מבינים, אנחנו חיים בתוך המדינה הזאת ומבינים מה קרה לשוק המטפלים ומה עדיין קורה אחרי 7 באוקטובר. אנחנו בשיח, אבל אנחנו לא יכולים, עוד לא הפעלנו את המכרז החדש, יש גם כללים של מנהל תקין. אנחנו נעשה את זה, ככל שנתרשם שיש - - - שלושה ספקים חדשים - - -

לא, אבל אם רוצים להקצות לזה כסף, גם אם הבירוקרטיה שמאחורי זה תיקח יותר זמן, צריך לצבוע לזה תקציב. אם אנחנו מזהים את זה כנקודת תורפה, צריך לשריין לזה כסף.

נכון, אבל זה לא, העלינו את התקציב, התקציב של הטיפולים הנפשיים, 80 מיליון?

כן.

80 מיליון ש"ח בשנה גם לחברי שדיבר על טיפולים נפשיים. ניצולי שואה מקבלים - - -

חדשה.

התקציבנית שלנו.

ברוכה הבאה.

אני אשיב לחברי כאן רן, ניצולי שואה מקבלים טיפולים נפשיים ללא הגבלה עד 120 מה שנקרא, גם פעמיים בשבוע אם צריך. תגברנו השנה את הטיפולים, אפשרנו גם טיפולים בזום במקומות שלא היו נגישים.

אז לא היית מגדירה את זה כהכי דחוף. כלומר, המענק בעינייך יותר דחוף.

המענק יותר דחוף. אנחנו תיקצבנו את העלייה וככל שתהיה בעיה מבחינת המטפלים, נצטרך להעלות את זה.

אוקיי.

אני רק רוצה להגיד, אני פתחתי ואמרתי, אני כן הערכתי - - -

יש נתונים על זה?

פתחתי ואמרתי שאנחנו מאוד מעריכים הרשות העלתה את התעריפים, אנחנו באמת מאוד מעריכים את זה.

אל דאגה, לא פתחת חשבון, הכול בסדר.

לא, לא, לא, אבל חשוב לי להגיד את זה, שאני מבין מה רונית אומרת, אבל חשוב להבין שבשטח, בגלל שיש באמת משרדים אחרים שמשלמים תעריפים הרבה יותר גבוהים עבור כלל הטיפולים, חלקם אגב גם כן טיפולים פור לייף.

הנה, מרקוס רוצה להגיד לך שאפשר על חשבונו הכול, בבקשה, מרקוס.

לא, ועידת התביעות אכן סייעה לנו בתקופה הזאת.

תמיד הוא "סליחה, רק הערה קטנה, אצלנו אפשר הכול בחינם".

וכמו שידוע לנו, הטיפולים הנפשיים הם לא רק נותנים מענה לדבר הנפשי עצמו, זו כל הרווחה, אלה החיים בכללותם של הניצולים וצריך לקחת את זה בחשבון.

כן, אנחנו רואים חשיבות רבה בטיפולים, גם הנפשיים, גם ההשלכתיים אגב שניתנים לניצולי שואה שהמצב הקוגניטיבי לא מאפשר טיפול נפשי ולכן השקענו הרבה מאוד משאבים ולחצים כדי להעלות את - - -

וטיפולים בבתים של המטופלים, העניין של בבית?

טיפול נפשי בבית?

הכול כאילו.

טיפולים נפשיים הם גם בבית. את הנושא של התעריפים, אני לא אתייחס אליהם כרגע, כי שוב, אנחנו אחרי בחירת זוכים במכרז.

אוקיי, את לא מתעדפת את זה גבוה, בסדר, אוקיי. הסיפור של המזון, בואי נעבור לסיפור של המזון. במזון היו לנו כמה חלקים. כרטיסי המזון, בסיס הנתונים, איפה יש אנשים עם בעיה, עם אי-ביטחון תזונתי, ארוחות לא מבושלות, פיקוח על המצב התזונתי שלהם.

אז בנושא של כרטיסי מזון וסלי מזון, בהקשר הזה אנחנו משאירים את העבודה למשרד הרווחה כי זה נוגע לכלל הנזקקים.

זה רווחה, אז אנחנו נשמע אותם, אוקיי. אנחנו תכף נשמע אותם, אני שמה את זה בצד.

כשביקשנו תקציב לסלי מזון כדי לשלוח לניצולי שואה, אמרו לנו, תפנו למשרד הרווחה.

אוקיי, תכף נשמע את נציגת משרד הרווחה.

עבדנו בשיתוף פעולה בנושא הזה וניתן מענה.

תחבורה לשירותים רפואיים?

תחבורה לשירותים רפואיים, אני אגיד שני דברים. אחד, ניצולי שואה, אותם 40,000 ניצולי שואה שמקבלים קצבה חודשית זכאים גם להסעות על חשבון המדינה לטיפולים רפואיים. אין ניצול כל כך גבוה של זה, לכן חשוב לי להדגיש את זה.

אין ניצול של ההסעות?

כן, אנחנו משלמים, ולפעמים גם באמבולנס ולפעמים לטיפולים שקופות החולים מאשרות כיוון אחד אנחנו מאשרים את הכיוון השני.

עדי, את שומעת?

היא מכירה את זה, עדי. קופות החולים הן ספק שלנו במסגרת פרויקט "בידיים טובות".

כלומר, אין בעיה של הסעות?

יש בעיה, לאותה אוכלוסייה שלא נמצאת בקבוצה הזאת של ה-40,000, שוב אנחנו חוזרים לקבוצת המענק השנתי שלא זכאית להסעות או למקרה שזה לא קשור למחלות המוכרות.

זאת אומרת, מי שהוא במענק שנתי לא זכאי להסעות.

נכון.

ואז יש לנו בעיה. כרגיל, זו אותה קבוצה שנפגעת מכל הכיוונים.

כן, זו תוצאה של הקושי של קשישים.

אז אפשר לעשות משהו ייעודי להם?

צריך לבקש כסף.

אז אנחנו נתמחר את זה ונבקש. זה נראה לי דווקא, זה גם קשור - - -

זה צורך שעולה הרבה מאוד, הנושא של הסעות.

בדגש על מקבלי מענק.

מהקופה מתוקצב רק לחולי סרטן - - -

אני יודעת, כן, אבל - - -

אגב, זה לא רק לטיפולים רפואיים, זה בכלל בשביל שהוא יוכל לצאת מהבית. אם היה לו תקציב שהוא יכול להשתמש בו, הוא היה - - -

רק במסגרת מה שאצלנו, כמו שאמרתי. אז אנחנו, כמו שהוזכרה פה העמותה של משקפיים ורודות, אז אנחנו מתקצבים אותם כשרוב התקציב באמת מנוצל לצורך הסעות לטיפולים ואנחנו תומכים בהם בסכום נכבד.

ויש גם תמיכה גם שלנו וגם של ועידת התביעות בהסעות למועדונים, מועדוני עמך, זה גם כן נכנס - - -

בואי רק נתייחס לסוגיה של אמיליה ואברהם על קיזוז הקצבאות שזו סוגיה כבדה.

זה לא קיזוז.

זה קיזוז.

זו השלמה.

בסדר.

החוק קבע השלמה. גם בסוגיה של יוצאי לנינגרד, לא זו בלבד שאין אפליה, אלא השוו את התנאים שלהם לחלוטין לקבוצה הראשונה של מקבלי הקצבה החודשית וגם אישרנו את זה רטרואקטיבית

רגע, על מה אמיליה מדברת?

בסופו של דבר כשמשווים תנאים, אז משווים תנאים והם לא מקבלים On top of it את הכסף מגרמניה, אלא אם הסכום שהיו מקבלים לו היו עולים ב-1953 היה 6,000 שקל, אז הם יקבלו את 6,000 השקלים. בתלוש הם רואים, גם אמיליה וגם אברהם את הסכום של גרמניה מקוזז מתוך הסכום הזה.

אני אתייחס לנקודה שציינת בראשית דברייך. אכן נחסך כסף וזה אגב, העלינו את זה בדרישות התקציביות, לעשות שימוש בכספים שנחסכו כתוצאה מזה שהשנה ועידת התביעות השיגה הישג של העלאת הסכום לקרן סעיף 2 ב-67 אירו לחודש, נכון? משהו כזה, משהו כמו 67 אירו החיסכון, לכן אנחנו צריכים להשלים פחות. עכשיו, אם אנחנו מדינת ישראל משלימים פחות, זה חיסכון של בערך 18 מיליון שקל בשנה. ואת הסכום הזה - - -

כדאי להחזיר לשורדי השואה.

עליו בנינו חלק כמקור תקציבי, כחלק מהדרישות התקציביות שלנו ל-2025. אבל אין פה קיזוז, צריך להבין. מדינת ישראל - - -

לא, בסדר, הם בסוף רואים שהממשלה שלהם משלימה פחות כיוון שממשלה אחרת הביאה יותר.

נכון.

זה פירוש הקיזוז שהם רואים.

אבל אם אנחנו מדברים על שוויון, השוויון הוא ביחס לניצולי שואה עם אותם אחוזי נכות שמקבלים לפי חוק - - -

כן, חוסר הצדק פה זה שבסוף גרמניה מביאה כסף לשורדי השואה, היא לא מביאה כסף לחסוך כסף בקופת האוצר הכללית. אם היו לוקחים את הכסף הנחסך ואפילו מעבירים לשורד שואה שהוא במענק השנתי והוא לא מקבל קצבה חודשית, אפילו לא לאותו שורד שואה, היה בזה צדק. מה שקורה זה שהולכים, מביאים בשמם של שורדי השואה והתופת שהם עברו כספים מגרמניה ואת הכסף לוקחים לקופה הכללית של מדינת ישראל, לכספים קואליציוניים ואחרים, זה מה שמקומם. למה לא משאירים את זה לפחות כמשק סגור לטובת אלה שעוד בחיים ומזדקנים בעוני. זה חוסר הצדק.

טוב, אני רוצה לעבור למשרד הרווחה. אני חושבת שאישרתי באופן חריג לנציגת משרד הרווחה להיות בזום, נכון? אורנה בנצור, כן, יש לה נסיבות מיוחדות היום. אגב, כל מי שמבקש זום, פשוט אחרת לא יהיו פה אנשים וגם מי שהגיע, חשוב לי לכבד אותו. לכן מי שבזום, אם ישאר זמן בסוף הדיון, אנחנו ניתן.

רק להתייחס לסוגיה של המתנדבים שעלתה.

את יכולה בשורה ואז נעבור למשרד הרווחה. אורנה, עוד שנייה אחת.

בשורה, אנחנו מפעילים, קרן הרווחה מפעילה, ביטוח לאומי, יש המון מסגרות של מתנדבים אצל ניצולי השואה.

לא אמרתי שאין, אני רק חושב שצריך להגדיל.

אז אני אגיד שאם תעזור לנו לפצח את הבעיה הזאת וגם שיש יותר רצון להתנדב מאשר ניצולי שואה שרוצים להכניס אליהם הבית מתנדבים, וזה בעייתי במיוחד בקרב ישראלים דוברי רוסית.

יש לי את הפתרון בשבילכם, אם תרצו, אני אשמח לדבר איתכם.

אוקיי. אורנה, תודה. אם תוכלי לשים את הפוקוס על העניין של הביטחון התזונתי שעלה פה על היבטיו השונים, מכרטיסי מזון, דאטה, מאגר שבו אנחנו יודעים איפה נמצאים האנשים שבאי-ביטחון תזונתי, ארוחות מבושלות ופיקוח על המצב התזונתי של השורדים.

מבחינת הביטחון התזונתי, יש לנו את המסגרות שלנו שנותנים, אם אלה מועדוני מופת שיש שם את ארוחת הבוקר וארוחת הצוהריים, אם אלה מרכזי יום.

אגב, מה קורה עם מרכזי היום באמת?

מרכזי היום, אני פחות, אני לא מנהלת תחום מרכזי יום, אבל כמה שאני יודעת - - -

הם הגיעו אליי וטענו שהם בסכנת סגירה, בתת תקצוב ולא מצליחים לעמוד במודל הכלכלי.

הנושא הזה על סדר היום של המנהל ובפיתוח המענה של התעריף, ויחד עם זה – למיטב ידיעתי – לא היו מרכזי היום שנסגרו בתקופה האחרונה. יש את האתגרים, יש את האתגרים שגם קשורים לנושא של חוק סיעוד וגם לנושא של התעריף.

אוקיי, אז אנחנו נפנה ליריב. יריב אצלכם עושה את מרכזי היום, יריב מן.

הוא הסמנכ"ל.

אוקיי, זה לגבי מרכזי היום. אוקיי, אי-ביטחון תזונתי, בואי נחזור לזה.

אז יש את המסגרות שלנו שדרכן, ויש את המיזם של הביטחון התזונתי שהוא גם לא כפוף אליי כי הוא לכלל האוכלוסייה שמוכרת במחלקות לשירותים חברתיים. כן יש שם את החלוקה של 2,000 מנות חמות בשיתוף עם ועידת התביעות ואת החלוקה של 30,000 כרטיסים של 300 ש"ח. שני הדברים האלה הם לניצולי שואה, זה ייעודי לניצולי שואה.

בנוסף לזה, התקציבים של המשרד בעצם מחולקים לשניים. יש לנו את התיקצוב של השירותים לניצולי שואה ויש לנו את הסעיף של הסיוע החומרי. במסגרת הסיוע החומרי בהחלט אפשר לסייע גם במימון של ארוחות וגם במימון של חבילות מזון או תווי שי. דרך אגב, מהניסיון שלנו בתקופת קורונה, ארוחות מבושלות היו פחות מצלחות, חבילות המזון היו מענה יותר מדויק. המשובים שקיבלנו על זה היו יותר טובים. מבחינת השירותים שלנו, המשרד מקצה - - -

בשורה התחתונה, משרד הרווחה, למען שורדי השואה כרגע, מה הצורך הכי דחוף שאתם הייתם מבקשים עבורו תקציב בתקציב הקרוב?

אני יכולה להגיד מה התוכנית שלנו לשנה הבאה מבחינת תוכניות חדשות. אנחנו חישבנו על הנושא, לאחרונה אושר ויוצא לפועל מודל תעריף למרותקי בית. בעצם אנחנו מדברים על אוכלוסייה מזדקנת, כמו שאת אמרת, הרוב מעל גיל 86, מצב תפקודי, מתמודדים באמת גם עם ירידה תפקודית וגם עם ירידה קוגניטיבית, והנושא של הנגשת השירותים בבית זה צורך שאנחנו מזהים וזה אושר, אני מקווה שזה יצא לפועל בינואר.

יש את שיתוף הפעולה עם ועידת התביעות לגיוס כוח אדם פרטני. כי אני חושבת שאחד האתגרים שלנו זה להגיע לאוכלוסיות חדשות, להגיע לניצולי שואה שאנחנו עוד לא מכירים ושעוד לא נהנים מהשירותים שלנו ובשביל זה יש את כוח האדם לטיפול פרטני שאחת המשימות העיקריות שלהן זאת תהיה. אנחנו עובדים על אישור מיזם משותף ביחד עם עזר מציון להגשמת משאלות לב של ניצולי שואה שמתגוררים בבתי אבות. ובהמשך בהחלט הנושא של הדמנציה, התמודדות עם הדמנציה, זה גם נושא שעל סדר היום שלנו.

תודה רבה אורנה. אני רוצה רגע לחזור למשרד האוצר, לרועי. טוב, קודם כול בעניין קיצוץ הקצבאות וכן הלאה, זו תהיה באמת גזרה שאי אפשר לעמוד בה ונעשה ככל יכולתנו למנוע את זה. ואנחנו נכין מסמך עם מהלכים שאנחנו חושבים שנכונים, תפריט כזה עם תמחור ונראה, ננסה לעשות ככל יכולתנו אל מול הממשלה הזו לתקצב את זה, להכניס את זה לתקציב. סוגיות שהן רוחביות, שמשפיעות על שורדי שואה, אבל בכלל על זקנים שאני מתעסקת איתן, אחת זה הביטוח הסיעודי, האם שמנו כסף בצד בתקציב הזה למקרה שהאירוע נופל?

אז לגבי הביטוח הסיעודי של קופות החולים, אני אגיד שאנחנו לא חושבים שיש מצב שבו זה ייפול. אנחנו נמצאים עם צוות של שוק ההון ואגף תקציבים, אנחנו עובדים על העניין הזה בשביל למצוא פתרון.

ואם לא נמצא, אז מה? עוד פעם אנשים ישארו בלי? זה כבר קרה בהיסטוריה של מדינת ישראל, שהם שילמו כל החיים ובסוף - - -

אז קודם כול, אנחנו מדברים פה על ביטוח פרטי שלא כל המדינה מבוטחת בו, מי שבוחר להיות מבוטח בו - - -

לא, קופות חולים, יש הרבה, זה 80% מהאוכלוסייה בשב"ן.

48% מהאוכלוסייה מבוטחים בביטוח סיעודי של קופות החולים. שוב, זו בחירה שלהם, זה וולונטרי, זה לא משהו שהמדינה מציעה.

אתה אומר, אם הם שילמו כל החיים ודפקו אותם, בעיה שלהם, זה פרטי.

ממש לא, אנחנו אומרים שאנחנו בצוות משותף, אנחנו עובדים על זה, אנחנו לא רואים סיבה כרגע לשבור את הכלים.

לא, לא לשבור את הכלים. אתם שומרים כסף בצד למקרה חירום שזה לא נפתר ואנשים נתקעים בלי ביטוח?

יהיה לזה פתרון.

אוקיי. ואירוע סלייס, שגם שם זה כספים שהם שוק פרטי, אבל - - -

אני לא מכיר את זה לעומק, צוות פיננסי אצלנו, אני מאמין מתעסקים בזה יותר טוב.

יש פה את יעל מאגף שוק ההון. את רוצה להתייחס לשתי הסוגיות האלה, ביטוח סיעודי וסלייס?

היי, יעל רגב, רשות שוק ההון. לגבי הביטוח הסיעודי, אז בנוסף למה שרועי כבר אמר, כלומר, אנחנו עובדים במשותף עם כל הגורמים הרלוונטיים, אנחנו נציג פתרון כולל שבעצם יבטיח את הכיסוי הסיעודי לאזרחי ישראל במגמה ארוכת טווח. ובכל מקרה, לפי כל הדיווחים שקיבלנו, ספציפית מכללית ובכלל, הקרנות כרגע מיוצבות אקטוארית, אנחנו עשינו צעדים בשנה האחרונה כדי להבטיח את הייצוב שלהן. בד בבד אנחנו כמובן פועלים ובוחנים את כל הפתרונות כדי שבאמת הביטוח כמו שהוא היום ימשיך, אבל אנחנו גם עובדים בצוות ובעצם נציג פתרון ארוך טווח.

פשוט זה כבר קרה שפגעו בזכויות של המבוטחים, פשוט שלא יקרה שוב פעם שנקלע לאותה סיטואציה, אולי כדאי לשים כסף בצד.

תראי, סוגיית הסיעוד כמו שאת מכירה אותה, היא מורכבת, זה דורש דיון נפרד. אני רק אומרת שכרגע - - -

אני רק אומרת שבמסגרת דיוני התקציב הייתי חושבת על לשים רזרבה בצד ליום שחור כזה.

כרגע אין צורך ברזרבות בצד כי כרגע אנחנו עובדים שהכיסוי הסיעודי בעצם יהיה ארוך טווח ובר-קיימא. כלומר, לא עניין של עכשיו לתת פה מענק חד פעמי כזה או אחר, אלא באמת למצוא פתרון שיחזיק לאורך שנים. וכרגע, בכל מקרה, הקרנות מיוצבות אקטוארית, לפי הדיווחים שאנחנו מקבלים מהן לא יהיה צורך בשנת 2025 לעשות פה איזה שהוא חילוץ, כלומר, אנחנו לא רואים פה כזה עניין ואנחנו עובדים במשותף עם תקציבים על זה.

לגבי סלייס, אני רק אגיד, מונה מנהל מורשה, הוא עושה הרבה מהצעדים כדי בעצם להשיב את הכספים. חלק מהצעדים אני גם לא יכולה להתייחס, חלקם תחת חיסיון, תחת צו איסור פרסום. כרגע מוקדם מכדי לדון על מתווה פיצוי מהמדינה לעמיתים, אנחנו עובדים על להשיב את הכסף מהקרנות.

אוקיי. פשוט אלה שני בומים גדולים כאלה שהייתי שמה כסף בצד.

מבינה, אבל אנחנו כרגע עובדים עליהם.

כדי שאנשים לא ירמסו מתחת לאירוע הכלכלי הזה. שלום בוחבוט, המשרד לשוויון חברתי.

שלום לכולם. החלק של המשרד עוסק בעיקר בתחום של תיעוד ניצולי שואה וגם תיעוד של יהודים יוצאי מדינות ערב ואיראן. ביחס לזה, אנחנו במהלך השנה מתקציב שנאגם מכמה משרדים, באמצעות יד ושם תועדו, תיקצבנו ל-750 תיעודים שבמהלך השנה בוצעו. ביחס לתיעוד של יוצאי מדינות ערב, אז כמובן הגענו לכ-1,000 תיעודים מתקציב של כ-6 מיליון שהמשרד יחד עם עוד שותפים נוספים ביצענו, ממש לקראת הישורת האחרונה. כרגע בנובמבר אנחנו אמורים לחנוך את האתר שעוסק בתחום.

ביחס לתקציב שנת 2025, המשרד מצוי כרגע בהליך אסטרטגי ועובד על תקציב ל-2025 כך שנכון לעכשיו לוקחים בחשבון את הפרויקטים הללו. תקציב מפורט אנחנו לא יכולים לתת כי הכול בהתאם לתקציב.

אוקיי, תודה רבה, שלום. עדית רובין ממשרד החינוך, תרצי להוסיף?

אני התבקשתי להתייחס לסוגיית הקצאת משאבים לטובת הכשרת צוותי הוראה בתחום תרבות ומורשת יהודי ארצות ערב והאסלאם. אני יכולה לומר שני דברים בהקשר הזה. דבר ראשון, הפיתוח המקצועי, ההשתלמויות של המורים להיסטוריה ביד ושם בתמיכה של ועדת התביעות ממשיכים כרגיל, לא נפגעו והרצף ממשיך גם השנה.

והדבר השני הוא שהתחלנו במהלך ביחד עם הספרייה הלאומית, מאוד דומה למה שהמשרד לשוויון חברתי עושה, לא תיעוד של ניצולים, אלא פיתוח יחידות הוראה שמבוססות על תיעודים כאלה ושמיועדות לתלמידים. אני יכולה לספר על יחידת הוראה שנבנית ביחד עם קהילה של יוצאי הודו מדימונה ואנחנו עושים ממש מיזם משותף עם הספרייה הלאומית כדי לקדם את המהלך הזה.

ויש עוד דבר אחד שאני יכולה להעיד עליו בתחום הדעת של תרבות יהודית ישראלית. יש שם עכשיו מהלך של תיעוד פיוטים ועוד הרבה מאוד אוצרות ידע של יהודי ארצות ערב והאסלאם וזו גם דרך שלנו בעצם לשמר את הזיכרון הזה.

תודה רבה. טוב, אני רוצה לחתור לסיכום של הדיון. יש מישהו שהגיע ולא נתתי לו לדבר וחשוב לו להגיד משהו?

אוקיי, אז נסכם. אנחנו, צוות הוועדה, אריאלה ורועי שעובד איתי נייצר מסמך מסכם עם הדברים שבאמת גם חשוב לי להביא דברים שגם רונית והרשות מאמינים באפקטיביות ובחשיבות שלהם, זאת אומרת שגם הועלו מהשטח וגם מסומנים כחשובים וקריטיים על ידי הרשות. נתמחר אותם, נעביר אותם לחברי ועדת הכספים, ליושב ראש ועדת הכספים ונעשה עבודה עם חבר הכנסת בליאק. אנחנו נזדקק לעזרתכם כדי לתמחר ולתעדף.

ולא רק שאנחנו לא נקבל את זה שיפגעו בקצבאות השורדים, אנחנו גם נדרוש כספים שמגיעים לאוכלוסייה הזאת. ברור שאי אפשר לענות על הכול בבת אחת, אבל לא יכול להיות שתקציב חמישי ברצף ולא מביאים שום תוספת לאוכלוסייה הנזקקת הזו. ההמשך מכאן יהיה מסמך מתוקצב ומתומחר שאני מקווה שילקח בחשבון במסגרת דיוני התקציב.

תודה רבה לכל המשתתפים, אני נועלת את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 13:38.