פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
69
ועדת הכלכלה
18/11/2024
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 508
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ז בחשון התשפ"ה (18 בנובמבר 2024), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 18/11/2024
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 135), התשפ"ד-2024
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 135), התשפ"ד–2024
נכחו
¶
חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אברהם בצלאל
אליהו ברוכי
ששון ששי גואטה
שלום דנינו
סימון מושיאשוילי
יבגני סובה
מוזמנים
¶
סיגלית ברקאי-ואקיל - הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
ג'יהאד בסול - מרכז תקינה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
ליאת אליהו סבאן - עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי
ציון ג'אן - רמ"ד ת"ד, את"ן, המשרד לביטחון לאומי
אמיר ליפשיץ - ר' חו' ייעוץ וחקיקה, את"ן, המשרד לביטחון לאומי
שלומית גרינפילד גילת - יועצת משפטית, המחלקה למשפט פלילי, משרד המשפטים
ליעד קייקוב - רכזת מדיניות וקשרי ממשל, עמותת אור ירוק
יזהר ליפשיץ - משפחות החטופים
יחיאל יהוד - משפחות החטופים
חנה כהן - משפחות החטופים
חיים הימן - משפחות החטופים
רונן לוי
רישום פרלמנטרי
¶
אלון דמלה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 135), התשפ"ד–2024, מ/1771
היו"ר דוד ביטן
¶
בוקר טוב לכולם. הנושא: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 135), התשפ"ד–2024. אלה התיקונים שעשיתם בינתיים?
יחיאל יהוד
¶
שלום. שמי יחיאל יהוד. אני אבא של דולב שנרצח ב-7 באוקטובר; אבא של נטע ששרד את הטבח בניר עוז; ואבא של ארבל שמוחזקת שם כבת ערובה, ועוד שניים מהמשפחה, שהיא משפחת קוניו, אריאל הבן הזוג שלה ודוד אחיו.
קודם כול, אני רוצה, בראשית דבריי, להביע את צערי ואת צער משפחתי על מותם של החיילים בלבנון ובעזה בימים האחרונים. מבחינתנו, כמי שחוו אובדן של בן, ברור לנו מה עובר על המשפחות, על ההורים. ואנחנו תקווה שהם האחרונים.
אני רוצה, ברשותך, אדוני היושב-ראש, לקרוא מכתב שכתבתי לבת שלי שנמצאת בשבי:
ארבלי שלי, את כבר שנה שנייה בשבי, מאז שחטפו אותך המחבלים ומחזיקים בך בתנאים קשים של הרעבה והתעללויות. הדאגה לשלמות גופך ונפשך מטריפה את דעתנו בשל חוסר הוודאות. אך זה כלום לעומת הדאגות וחוסר הוודאות שבהם את נמצאת.
עברו 409 ימים, ילדה שלי, מאז ששמעתי את קולך, הרחתי את ריח שיערך וחיבקתי אותך אליי באהבה ללא גבולות. הגעתי היום כבכל שבוע לוועדות הכנסת לזעוק את זעקתך ולהתחנן בפני נבחרי הציבור לפעול לשחרורך. רובם כבר מכירים אותך וכואבים את גורלך המר, אך אינם מוצאים את הכוחות לפעול על פי מצפונם כאימהות וכאבות – להציב דרישה חד-משמעית בפני השרים, ובראשם ראש הממשלה ביבי נתניהו, לשחרר אותך ואת יתר בני הערובה על ידי סיום המלחמה וקבלת החלטות אמיצות לגבי יום שאחרי.
ילדה שלי, האם ישנת הלילה? האם השובים שלך מכים אותך? מה הם דורשים ממך לבצע בהם בתמורה לפיתה וכוס מים? האם את נחרדת מקולות הנפץ של המלחמה סביבך? אני מבקש ממך, ילדה שלי, להישאר חזקה ואופטימית, ולא לתת להם לשבור את רוחך; כי את תחזרי אלינו כשם שנלקחת מאיתנו. אין אפשרות אחרת. אל תישברי, בובינה. אל תישברי, כי כל עוד אנחנו יודעים שאת מליאת תקווה ומצפה להתאחד איתנו, זה נותן לנו כוח להמשיך במאבק לשחרורך בכל דרך אפשרית, מאבק שמתמקד בראש הממשלה בנימין נתניהו, שמסרב עד כה לראות בך ילדה שלו ולפעול להגיע להסכמות במשא ומתן, מחשש שממשלתו תופל על ידי השרים בן גביר וסמוטריץ', המאיימים עליו לבל יפסיק את המלחמה כתנאי לשחרורך ושחרור יתר בני הערובה.
האיומים האלה של בן גביר וסמוטריץ' מושמעים בציבור כל הזמן, בעוד שבפגישות אישיות איתי כבר מספר פעמים, הם מביעים התחייבות חד-משמעית לפעול לשחרורך. הפגישה האחרונה שבה בן גביר השמיע התחייבות זאת הייתה בכנסת ב-28 באוקטובר, בטקס הנחת אבן הפינה לגלעד הנצחים. הפגישה האחרונה שבה סמוטריץ' הביע את התחייבותו הייתה ב-12 בנובמבר כשהוא בא לניר עוז, הקיבוץ שממנו נחטפת.
ארבלי, דעי לך שרוב אזרחיות ואזרחי המדינה רוצים בשחרורך ובשחרור יתר בני הערובה. הם מבינים שללא החזרתכם הביתה לא תהיה גם להם מחויבות של הממשלה לפעול למענם לו יילקחו בשבי, אלא רק מחויבות להמשך שלטונם.
ארבל, ילדה שלי רכה, אני מבקש ממך שתדעי שרבים פועלים כל הזמן בארץ ובעולם לשחרר אותך. תשאבי מכך כוחות ותקריני גם על יתר בני הערובה, ובעיקר על אריאל אהובך ועל דוד אחיו, שאני מקווה שאת איתם, את מעט מהאופטימיות, שמחת החיים והתקווה שעוד נותרה בך. אל תישברי, אהובה. אל תישברי, ציפור הנפש שלנו.
אוהבים ומחכים לך, אימא ואבא.
יזהר ליפשיץ
¶
מה ראינו? כאילו, כל אחד יכול לקחת מזה. מה ראינו פה?
קוראים לי יזהר ליפשיץ. אני בן של עודד ליפשיץ ויוכבד ליפשיץ. אבא שלי בשבי. וואי, איך הייתי רוצה לראות סרטון כזה של אבא שלי שקורא להשמיד את המדינה, שיגיד מה שהוא רוצה. זה בכלל לא מעניין מה הוא אומר. רק לראות אותו שהוא שוקל במשקל הזה, שהוא קוגניטיבית מדבר, שיש לו תספורת יפה, שהוא מהזוכים שלקחו אותם למקום והצליחו להציל אותם כל פעם שניסו איכשהו להגיע אליהם. כמו שהוא אומר ואנחנו שומעים, הם בורחים ממקום למקום. הוא בהחלט נכס של המוג'אהדין. הם שומרים עליו היטב. זה הכרטיס שלהם אולי לקבל משהו. אחרת, יהרגו גם את החטופים וגם אותם, שזה הכיוון שאנחנו הולכים אליו.
חשוב להסתכל על הסרטים האלה לא עם איזה בטן כזאת שאמרנו לכם, הינה, עכשיו תצאו לרחובות. לא להקשיב בכלל למילים. להסתכל. הבן אדם נמצא 409 ימים, מעל שנה, כמעט 14 חודשים. הוא אכל. הוא שתה. הוא מדבר לעניין. הוא עוד חי. כמה כאלה יש לנו?
ממה שאני מבין מהצבא, הוא מהבודדים שיודעים שזה המצב שלהם. הם כנראה מצליחים להסתיר אותו במקום שיש בו תנאים. אחרים כבר, למקומות שיש בהם תנאים צה"ל יגיע, והם נזרקים לתוך תעלות, משתינים לבקבוקים, אחד עם השני. לא רואים אור יום. בעיות של חמצן וחום. יצא דוח מאוד מאוד קשה מהצבא. הוא עלה עכשיו גם למעלה. המצב של החטופים קטסטרופלי. יש כמה יהלומים כאלה.
מה שבאתי להגיד הוא כמה אנחנו יכולים לדבר על דברים אחרים. יש מחיר. אני חושב שטרופנוב אמר את המחיר, כי אמרו לו בדיוק מה להגיד, מילה במילה. הוא הוציא את המילה של חמאס ושל הג'יהאד מתוך הלב שלו. זה לא בדיוק מה שהוא מאמין או לא מאמין, וזה גם לא משנה. יש מחיר. אנחנו יודעים אותו מהתחלה: הפסקת לחימה; איזשהו משא ומתן; והם רוצים שיישאר להם משהו. אני לא יודע מה הפרטים, מה זה יישאר, מה זה הפסקה, מה זה שלבים, מתי יחזרו החטופים, קודם להחזיר חטופים, ואז הפסקה. אבל אלה המחירים.
אנחנו כרגע עם 30 שנרצחו בפנים, כאלה שבתנאים לא תנאים. לקראת החורף הצבא צופה למוות מקור וממחלות ומתנאים של עוד כמה עשרות; ואנחנו נחזיר רק בארונות את אלה שלא נקברו כתוצאה מהלחימה. חשוב להגיד שאנחנו הורגים את השומרים ואת המחבלים. חלקם קברו אנשים בתוך כל מיני מקומות, בקירות, בתוך בורות. הם היחידים שיודעים את המקום. ברגע שקברנו אותם, הם יישארו שם. מה שלא יהיה, אם מחר נקבל את התוצאה הכי טובה, מחר כולנו נשמעים לסשה: עוצרים את הלחימה; חוזרים אחורה; מחזירים להם את כל המחבלים; משלמים להם גם כסף; עושים כל דבר הכי הכי שנראה ההשפלה הכי גדולה. בשבילנו התוצאה היא קטסטרופלית. יהיו לנו שם עשרות שיישארו בפנים, קבורים, רון ארדים. לא נדע איך לקחת את רכבי ה-D9 השחוקים שלנו להפוך מקומות, אולי לחפש אותם, למצוא אותם.
הפחד ממה שיקרה פה ביום שאחרי המלחמה, נראה לי, זה הפחד שמונע את סיומה. ויותר מזה, יש כל הזמן מטרות סמויות שעולות. הן לא עולות בלבנון. הן עולות פה. להישאר, לחזור שש פעמים לג'באליה, שבע פעמים לג'באליה. לשלוח כל יום עוד חמישה או עשרה חיילים, שמבינים שעכשיו הם נלחמים כמו אריות כדי למגר את הטרור. לא הצלחנו בכך מ-1967. אבל היום זה היום. כמו איזה מהמר כפייתי, שהיום זה ילך. זהו, היום אנחנו נמגר את החמאס וזהו. תנועה דתית-לאומית שחנכה את כל רצועת עזה, 2.5 מיליון חמאסניקים, פתאום ייעלמו בגלל שנהרוג עוד 1,000 מחבלים. איזו מין אשליה טיפשית כזאת.
אנחנו נהיה עם החמאס הזה בגרון שלנו במשך שנים בתצורות כאלה ואחרות. טרוריסטים הופכים לממשל רגיל. זה קרה גם אפילו במדינת ישראל ברמה מסוימת. מאכילים אותם, וכשהם יהיו ישות מסוימת, אז כולם מתיישרים ויש מדינה וחוקים. ואנחנו פשוט החלטנו איכשהו לא לגמור את המלחמה, כי אנחנו לא יודעים להתמודד עם התוצאות האיומות שלה, ויש אינטרסים סמויים להישאר שם, לעשות ממשל צבאי ולהמשיך להסתבך שם עוד שנים קדימה, כשאנחנו כל רגע מסבירים שזה רק מה שהם מבינים.
אי-אפשר כבר להתעלם מהפיל שבחדר. סוף החורף, הילדה של יחיאל שדיבר עליה ועוד רבים אחרים, אם הם יחזרו, זה בשקיות. והם נשמו במשך 409 ימים.
ופה נשאלת השאלה
¶
למה אנחנו כל הזמן שומעים בקבינט – אנו לא שומעים דיון על הכוח המוסרי והאסטרטגי שיש למדינה, שפדיון שבויים הוא בראש מעייניה. אנחנו רק שומעים איזה לחץ אם נוריד גרעין או אם ניכנס שבע פעמים לג'באליה, או מה צריך לעשות, או אם הצבא רופס, או אם המפקד הזה בסדר. מלחמות קטנות בינינו, שכבר ראינו את התוצאות שלהן עד ה-7 לאוקטובר, וכנראה יש פה איזה לחץ אדיר לחזור אליהן, להמשך. במקום שאנחנו רבים, אפשר למסך על הדברים העקרוניים החשובים שנמצאים בפנים. אין דיונים. לא להחזיר את החטופים, זו מכה אסטרטגית למדינת ישראל, שכבר עכשיו כולנו פה מלוכלכים בה לדורי-דורות. אבל לעשות היום איזשהו מעשה, מאוחר מדי. אפשר לעשות את זה לפני ארבעה חודשים, לקבל עוד 20 חטופים חיים. לא לעשות אותו בכלל הוא פשוט ללכלך אותנו, לחלק אותנו, לייאש אנשים שחשבו שמדינת ישראל היא משהו מסוים כלפיהם, להם ולדורות הבאים, ופשוט להגיד שמיצינו.
צריך להתאחד סביב זה. לדעת לקחת סיכונים. להתקפל לפעמים למה שרואים התקפלות, אבל זו לא באמת התקפלות. זה מצב שאנחנו ביום הראשון ידענו. אני חושב שהפתענו את עצמנו, שאנחנו מסוגלים להילחם כשיש לנו 250 בני ערובה זקנים ותינוקות בפנים. זה משהו שאני לא האמנתי שיהיה, וגם חמאס לא האמין שיהיה. אבל בסך הכול מראה שאנחנו פחות ממה שהוא העריך אותנו, שאנחנו ערבים זה לזה. אולי התגלינו כלוחמים נועזים. אבל הוא גילה גם את החולשה שלנו. הפסדנו שני בתים על החולשה הזאת, והוא הולך להביא אותנו לבית השלישי, אם לא נחזיר חטופים. והשד הנוראי הזה, של חוסר אחדות והלחימה בינינו, הוא האויב מספר אחת, לפני האויב הצפוני, הדרומי, החות'י, העיראקי, התימני, האיראני, אני לא יודע מה, ימצאו לנו עוד מעגלים, והאויב מבפנים, והאויב מבחוץ, ובתוך ישראל. זה האויב שלנו, ואנחנו מגדלים אותו כל יום שאנחנו לא מחזירים את החטופים.
נאחל לכל החטופים שהם נראים כמו טרופנוב, והלוואי שאני אתבדה, והם יחזרו פה בהליכה. אבל זה לא המצב. צריך להתכונן פה לעשרות נעדרים. להתכונן לחטופים לא שפויים, שלא הוחזקו במצבים האלה, לא שפר מזלם. להתכונן לזוועות, ולקבל את זה כמו שזה, ואחרי זה להתמודד עם זה. לדחות את זה על חשבון הרג ורצח וחילול של החטופים והחטופות שלנו, זה אומר משהו עלינו כבני אדם. תודה רבה.
חנה כהן
¶
101 חטופים, 409 ימים. שמי כהן חנה, ואני הדודה של ענבר הימן, אזרחית מדינת ישראל שהופקרה על ידי מדינת ישראל בהיעדר הגנה, שנרצחה בתוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל ונחטפה לעזה. כבר מעל לשנה שחטופים חיים נמקים במנהרות, והחללים מעצם היותם חללים, שאינם מייצרים מודיעין, עלולים להפוך לרון ארדים שמקום קבורתם לא נודע, ובכך לגזור על משפחותיהם להמשיך לחיות את שארית חייהם בסבל ובייסורים קשים.
לחטופים החיים ולחללים אין זמן יותר. אנחנו משפחתה של ענבר הפכנו מאנשים בריאים לאנשים חולים נפשית ופיזית. אנחנו לא עובדים, בקושי ישנים, ונשרפים יום-יום באש הגיהינום.
ב-7 באוקטובר פרצה שואה במדינת ישראל, ואסור לנו לשחרר חטופים בשיטת הסלקציה: מי לחיים ומי להפקרה. כאשר מדובר בארגון רצחני ואכזר, יש לנקוט בשיטה בטוחה שתבטיח את שובם של כל החטופים בפעימה אחת, שלא תפקיר שום חטוף, לא חי ולא חלל, מאחור.
כעבור שנה, כל 101 החטופים מוגדרים כמקרים הומניטריים, כולל בני משפחותיהם. תפסיקו לחלק אותם לקטגוריות. תחזירו את כולם יחד בפעימה אחת. תחזירו לנו את החיים לשיקום, ותנו לנו את הזכות לקבור את החללים שלנו בקבר ישראל. תודה.
חיים הימן
¶
אני רציתי לדבר גם כן. אני חיים, אבא של ענבר. אבל חנה אמרה את כל מה שרציתי להגיד. אז אני רק אספר קצת על ענבר. ענבר הייתה סטודנטית מצטיינת לתקשורת חזותית. השנה היא הייתה אמורה לסיים את התואר שלה ולהגיש את עבודת הגמר. ענבר הגיעה לפסטיבל הנובה על תקן הלפרית (Helper), כדי לעזור למבלים שלא חשים בטוב. זו הייתה ענבר. ענבר הייתה מלאה בנתינה, באהבה. היא הייתה בחורה מוכשרת, יצירתית, שנרצחה במסיבה.
אחרי שנה, אני חושב שהגיע הזמן שמדינת ישראל תעשה את הכול. קודם כול, צריך להעמיד את הדברים על השולחן: מדינת ישראל כשלה בלהחזיר 101 חטופים אחרי שנה; ומדינת ישראל צריכה לעשות הכול כדי להחזיר 101 חטופים – את החיים לשיקום, את החללים לקבורה באדמת ישראל. וצריך להיות בפעימה אחת, בעסקה אחת, כי אחרי שנה אנחנו לא יכולים לדבר על עסקאות כאלה: פה לשחרר שניים, פה לשחרר שלושה, כשאנחנו לא יודעים מתי נראה את השאר, ואם נראה אותם בכלל. ולכן אנחנו צריכים לדבר על עסקה אחת, בפעימה אחת. תודה רבה.
היו"ר דוד ביטן
¶
עוד מישהו רוצה להגיד משהו? טוב, שתי דקות הפסקה ונמשיך את הדיון.
(הישיבה נפסקה בשעה 09:55 ונתחדשה בשעה 09:57.)
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
מה יהיה? שוב, שמי סיגלית ברקאי, הלשכה המשפטית, משרד התחבורה. התיקון שלנו הוא הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה. התיקון למעשה עניינו הסדרת אמצעי האכיפה לצורך יישום השימוש בטכוגרף הדיגיטלי. זה עיקרו. יש עוד סעיף נוסף שמדבר על קביעת אחריות למעשה על בעל רכב, ליישום החובות הנוגעות לטכוגרף הדיגיטלי.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
אוקיי, אני אצעק. כמו שאמרתי, התיקון מתייחס לשני הסדרים. תיקון אחד שמתייחס לסמכויות האכיפה לעניין הטכוגרף הדיגיטלי, סמכויות האכיפה של השוטרים.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
היום במשאיות ובאוטובוסים יש מכשיר שנקרא טכוגרף אנלוגי, שהוא למעשה דיסקה שמסמנת את שעות הנהיגה והמנוחה של הנהג. היום אנחנו בהליכים - - -
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
זה של האוטו, אבל החובות הן על הנהג. החובות היום בתקנה 168 לתקנות התעבורה. הן קובעות חובות של נהיגה ומנוחה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אבל אוטובוסים נוסעים כל היום ומחליפים את הנהג רק. אז איך אתם בודקים את הנהג? אתם בודקים את האוטובוס. מאיפה אתה יודע כמה זמן הנהג נסע?
ג'יהאד בסול
¶
אז הוא צריך להשתמש בדיסקיה שצריך להכניס אותה לטכוגרף האנלוגי רק לשימושו. כשמוחלף הנהג, מי שינהג ברכב, הוא צריך לשים דיסקיה חדשה.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
רגע. זה מה שיש היום. צריך להבין שהיום שזה מה שיש היום. זה מעין דיסקה כזאת שמתוקנת. התקנות האלה גם מתייחסות לטכנולוגיה החדשה. הכוונה היא להחליף את הטכוגרף האנלוגי בטכוגרף דיגיטלי, שזה מעין קופסה שחור שאי-אפשר לגעת בה.
ג'יהאד בסול
¶
נכון. בטכנולוגיה החדשה ישנם ארבעה סוגי כרטיסים לגורמי אכיפה, לנהגים ולכיול, העניין לכייל את המכשיר.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
רגע שנייה. אני יכולה להסביר שנייה. התיקון הזה הוא תיקון שלפני שנתיים, או אפילו יותר, עבר תיקון לתקנות התעבורה שהסדיר את המעבר למעשה מטכוגרף מאנלוגי לדיגיטלי. זה תיקון שכבר עשינו פה בוועדה. התקנות האלה עדיין לא נכנסו לתוקף. הן אמורות להיכנס לתוקף כשנאמץ את האמנה שמאפשרת את השימוש בטכוגרף הדיגיטלי. אז היום יש את ההסדר עדיין שמתייחס לטכוגרף האנלוגי.
אני כן אגיד ששם רשום באמת שברכבים ישנים, זה לא יחול עליהם. השימוש בטכוגרף הדיגיטלי רק חובה להתקין אותו על רכב חדש. רכבים קיימים, אם הם רוצים להחליף, הם מוזמנים מיוזמתם ללכת להחליף את הטכוגרף. אף אחד לא מונע מהם. ואז יחול עליהם ההוראות של הטכוגרף הדיגיטלי.
ג'יהאד בסול
¶
בערך 3,000 עד 4,000 שקלים צריכה להיות העלות שלו. זה גם כן מחיר האנלוגי. אבל בשוק נעלם הייצור, כאילו לא מייצרים את זה יותר. ותהיה לנו בעיה גם כן לבקש את האנלוגי יותר.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
הסיבה שאנחנו עושים מעבר היא בגלל שיש הרבה מאוד בעיות של אבטחת מידע עם הטכוגרף האנלוגי, וגם בגלל שבעולם, בעיקר באיחוד האירופי, כבר הפסיקו לעשות שימוש בטכוגרף האנלוגי.
סימון מושיאשוילי (ש"ס)
¶
זה מזכיר לי. לפני כ-12 שנה או עשר שנים, החליפו את השעונים האנלוגיים לשעונים דיגיטליים, שעוני המים. מה הסיבה? שלא יהיו זיופים וכל מיני קומבינות. והיתרון שלו הוא שהתאגיד יודע לקרוא אותו כבר, הוא לא צריך לשלוח בן אדם.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
עכשיו, אם הנושא הוא באמת בטיחותי, שהנהג לא יהיה עייף ולא יעשה תאונה קטלנית, אם זו משאית, אז למה ששאר הרכבים הציבוריים לא מחויבים בזה ובלי קשר למשקל?
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
אני יכולה להגיד שקלנו את זה, לעשות שינוי ולהרחיב את ההיקף. זה משהו שאנחנו חושבים שאפשר אולי לעשות בהמשך. אבל אנחנו לא רצינו בגלל העלות של העברה לטכוגרף הזה. זה שינוי יותר מהותי.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
לא. אבל הרעיון הוא שהיום זה לא מותקן ברכבים אחרים. אני כן אגיד שהאמנה, נניח, כן מחילה חובה ברכבים יותר קטנים, או מאפשרת לרכבים יותר קטנים.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
זה בתקנות. תקנות התעבורה מסבירות בדיוק מה העלות. עוד פעם, זה עדיין לעשות שינוי בעולם הרכבים, ברכבים היותר קטנים, שאנחנו הגדרנו בתקנות אז בזמנו, כשלא היה משהו שהיה - - -
שלום דנינו (הליכוד)
¶
אין לי את הסטטיסטיקה מול העיניים, אבל אני חושב שהמיניבוסים עם הרבה נוסעים עושים תאונות קטלניות. במשאית, אני מבין שזה פוגע באוטו אחר, שם הקטלניות. אבל ברכבים ציבוריים האחרים, דווקא הקטלניות היא באוטו שנוסע.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
שוב, אנחנו מדברים פה על משהו שהוא במסדרת תיקון התקנות, בתיקון התקנות שבזמנו העברנו.
ג'יהאד בסול
¶
ישנן דרישות מקצין בטיחות של צי הרכב, שכל 28 יום הוא צריך להוריד את מה שנרשם בתוך הרכב ועל הכרטיס של הנהג שמשתמשים בו, כדי לנתח אותם ולעשות עבירות גם כן מול הנהגים שלו. גם כן, גורמי האכיפה אמורים לבצע את הבדיקה בצידי הכבישים, לבדוק אם מקיימים את מה שנדרש מהם מבחינת החוק, עשיית הפסקות לפי זמן אחרי כמה זמן עבודה או נהיגה. זה נחשב לאותו דבר.
אליהו ברוכי (יהדות התורה)
¶
קצין רכב שרואה בעיות מחויב לדווח עליהן? כשהנהג לא נח מספיק או מהירויות שעולות, הוא מחויב לדווח?
היו"ר דוד ביטן
¶
אז למה הבאתם לנו חוק? אני לא מבין, אם הכול בתקנות, הייתם עושים את זה בתקנות. בשביל מה הבאתם לנו את זה?
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
לא. החוק מדבר על משהו אחר. החוק מדבר על סמכויות האכיפה של השוטרים. אמרנו, בחלק בטכוגרף הדיגיטלי, אחד הכרטיסים הוא כרטיס אכיפה. יש ארבעה כרטיסים: כרטיס נהג, כרטיס אכיפה - - -
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
עוד פעם, הסעיף הראשון, החדש, מדבר אך ורק על נושא האכיפה, והוא מאפשר את הסמכויות של השוטרים שיוכלו לגשת לכלי הרכב ולהוציא את הנתונים מהטכוגרף עצמו.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
יש שני הסדרים קצת יותר שונים. אחד, יש אפשרות להוציא, בשביל שלא יהיה ספק, בגלל שזו איזושהי יחידת אכיפה סגורה, בשביל שלא יהיה ספק לעניין צו או כל הדברים ההסדריים האלה, נקבע מפורשות שברור שאפשר יהיה לקחת את הטכוגרף הדיגיטלי גם ללא צו.
ששון ששי גואטה (הליכוד)
¶
הוא יכול לתת לו קנס רטרו? עכשיו הוא מוציא את הגרף רטרו אחורה, הוא יוכל לראות אותו?
ששון ששי גואטה (הליכוד)
¶
יום שני הוא נסע על 120, הוא יכול לתת לו דוח כאילו, אם הוא מוציא הרי את הדוח.
ששון ששי גואטה (הליכוד)
¶
אני מכיר, יש את הקופסה, את העיגול הזה, מה שאתם מתכוונים. עכשיו, מה שאתם אומרים שזה הופך להיות דיגיטלי, ואתם נותנים לשוטר, כאילו אם השוטר עכשיו מוציא מנהג המשאית – אני חושב שזה מצוין, דרך אגב, בתור אחד שהיה בתחום הזה. דבר מצוין, מה שאתם מבקשים. זה יקשה על הנהגים, גם של ההסעות. אני במועצות האזוריות, האוטובוסים והסעות שנוסעים, מאוד חשוב לי שהם ייסעו כמו שצריך, שהם יבינו שהם יכולים לקבל על זה קנס אם יעברו.
ששון ששי גואטה (הליכוד)
¶
לא. הוא יכול להוציא אחורה, כאילו אם עכשיו הוא בא, הוציא את הנתונים, והוא ראה שאתמול הוא נסע על 140, השוטר יכול לתת לו דוח על זה שנסע יום קודם על 140? או רק על מה שהוא תפס אותו?
אמיר ליפשיץ
¶
ברשותכם, אני אענה. בוקר טוב, שמי אמיר ליפשיץ, ראש חוליית ייעוץ וחקיקה, באגף התנועה. הכלי הזה שנקרא טכוגרף, גם היום וגם במודל החדש, רק עובר מאנלוגי, שזו דיסקה מכנית, לדיגיטלי, שזה מחשב. אבל הרעיון נשאר אותו רעיון. זה לא כלי לאכיפת מהירות.
אמיר ליפשיץ
¶
הכלי הזה מתעד גם מהירות באופן אוטומטי. כמו שאמרה חברתי ממשרד התחבורה, זה קופסה שחורה, כמו קופסה שחורה במטוס. הוא אוסף כל מיני נתונים ממערכות הרכב. במקרה של תאונת דרכים, לדוגמה, ואז יש חקירה של תאונת דרכים, אז אנחנו יכולים לקחת את הדיסקה ולהוציא ממנה הרבה יותר נתונים משעות הנהיגה של אותו נהג.
ששון ששי גואטה (הליכוד)
¶
אבל זה דבר נכון, מה שהיושב-ראש אומר. אני אומר לך, אם אפשר לחכות אפילו ולהוסיף לחקיקה, כדי לייצר הרתעה, לתת לו כלי, אם הוא נתפס, כדי כשהוא מוציא יאמר לו: תשמע, גם אתמול נסעת על 140. תשמע, אני נוסע לאילת עכשיו. אתה ראית את המשאיות. הן מרביצות, המשאיות שם. אז זה נהיה מסוכן. ברגע שהוא יהיה מורתע, יכול להיות שהוא לא ייסע לי על 110 בסיבובים.
אמיר ליפשיץ
¶
אני אומר כזה דבר, הכלי הזה נוצר, מהמפעל כשהוא יצא, הוא נוצר לתיעוד של שעות הנהיגה של כלי רכב.
ששון ששי גואטה (הליכוד)
¶
שזה יהיה מצוין. זה יחסוך לכם כאבי ראש. עכשיו קצת עבודה, אבל אחרי זה אנשים לא יעשו בעיות יותר.
סימון מושיאשוילי (ש"ס)
¶
סליחה, אמיר. זה מעלה בי זיכרון. הייתה תאונה קשה, ילדי בית ספר. ואז הלכו, בדקו את הטכוגרף על איזה מהירות הנהג נסע. אתה מבין? אז אם זה אמין, אולי באמת צריך לסווג אותו ככלי בודק מהירות.
אמיר ליפשיץ
¶
אני לא אמרתי שהוא לא כלי אמין. אני גם לא אמרתי שאין אפשרות לשלב אותו ככלי אכיפה בנסיבות מסוימות בעתיד.
אמיר ליפשיץ
¶
לפי מיטב ידיעתנו, הכלי הזה הוא כלי אמין, וכל הנתונים שהוא הוסיף הם ברמה גבוהה. לכן אנחנו משתמשים בזה גם לאכיפה של שעות נהיגה, וגם לחקירה של תאונות דרכים. אם הוא לא היה כלי מספיק אמין, לא היינו משתמשים בו. יש גם כלי פענוח, כמו מיקרוסקופים מסוגים שונים, שאיתם אנחנו מפענחים את כל אותם נתונים. זה לא כלי מיידי שבו אתה נכנס לכלי, מקבל מהירות, ויכול לעבוד עם זה.
אמיר ליפשיץ
¶
כן, נכון. כל כלי אכיפה במשטרה שמשמש לאכיפת מהירות הוא כלי שעובר פרוצדורה מסודרת במשטרה כדי לתת לו תוקף. בסוף, הוא גם נבחן בבתי משפט.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
זה ברור. אנחנו מנסים רגע לייצר איזה כלי אופציונלי שאתה יכול לראות את ההיסטוריה לפחות 28 ימים אחורה, שזה מה שנשמר בזיכרון, כן?
שלום דנינו (הליכוד)
¶
אז אני חושב שאם באמת נקלעתם לתאונה או משהו כזה, אפשר לחקור אחורה, אם יש חשש. יש לכם עוד אופציה לראות דברים.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
כי זה עוד כלי שאפשר לבדוק אם אותה חברת תעבורה היא באמת זהירה, מקפידה על הכללים, מבקרת אותם. אני חושב שבאמת, אם זה מצריך איזו עבודה מקדימה לאשר את הכלי הזה, שתהיה האופציה, אם אנחנו כבר מחוקקים פה.
אמיר ליפשיץ
¶
לגבי מהירות, זה לא משמש את המשטרה ככלי לאכיפת מהירות.
עוד הערה חשובה שפה אמר חברי, אני אבקש ממנו להגיד.
ציון ג'אן
¶
שמי ציון, ראש מדור תאונות דרכים. לגבי אכיפת מהירות רטרואקטיבית, אנחנו לא נוכל אף פעם לדעת באיזו מהירות הנהג היה, האם בכביש של 50, 70 או 100, ולעשות את ההפרש, כל מהירות וחריגה.
ציון ג'אן
¶
נכון. אם אתה יודע שזה 120 ויש לו GPS והוא בדיוק היה באותו מקום, ולא מתאים השתלבות, מורכב.
היו"ר דוד ביטן
¶
רגע. מה שאנחנו מבקשים הוא שתבדקו שנים דברים. קודם כול, תבדקו את האמינות של המכשיר הזה מבחינת מהירויות. יכול להיות שזה כלי מצוין לעניין הזה. ותבדקו את העניין שעוד סוגי מכוניות ייכנסו לתוך העניין הזה. זה בתיקון התקנות. לא יכול להיות שרק אוטובוסים. גם מיניבוסים צריכים להיות.
היו"ר דוד ביטן
¶
אבל יש לך מוניות של שמונה, עשרה, ותשעה, שנוסעות בקו 4, בקו זה. למה הן לא יכולות להיות בפנים?
רונן לוי
¶
יש לזה יתרון נוסף. מנהל צי רכב יכול להיות און-ליין את הנהג שלו. בטכוגרף הדיגיטלי היום, מנהלי צי רכב יכולים לראות און-ליין.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 135), התשפ"ד–2024
תיקון סעיף 27ג
1.
בפקודת התעבורה (להלן – הפקודה), בסעיף 27ג, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) לשם פיקוח ואכיפה על ביצוע הוראות לפי פקודה זו רשאי שוטר שהוסמך לכך, אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי הפקודה –
(1) לדרוש, להפיק או להעתיק את המידע שנאגר בטכוגרף, לרבות באמצעות שימוש בכרטיסים המיועדים לצורך ביצוע פעולות בטכוגרף, כפי שקבע שר התחבורה והבטיחות בדרכים;
(2) לעכב אדם או רכב לצורך ביצוע הפעולות כאמור בפסקה (1), ובלבד שהן יבוצעו במהירות האפשרית והעיכוב לא יעלה על שעה."
אני כן אגיד שהיה תיקון של הייעוץ המשפטית של הוועדה.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
אני כן אגיד שהורדת הנתונים מהטכוגרף עצמו היא פעולה שאורכת זמן. היא יכולה להגיע לכדי חצי שעה.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
ובשביל זה נדרש, עם כל פעולת העצירה ועוד שיח עם הנהג וכו', אז כן צריך פרק זמן קצת יותר ממושך מעצם ההורדה עצמה. ולכן המשטרה ביקשה שעה.
ג'יהאד בסול
¶
חצי שעה זה במקרה שיש לה נתונים עד 365 ימים על המכשיר ואף גורם אחר לא הוריד אותם. למשל, אם הייתה בדיקה לפני כמה ימים, אז זה מתקצר ליותר.
היו"ר דוד ביטן
¶
אז מה, יכולים לבדוק את נהג המשאית כל יום? הרי אם משכתי כבר את הנתונים, למה אני צריך היום לעשות את זה עוד הפעם?
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
בשביל זה, הפעם הראשונה של ההורדה בדרך כלל תיקח יותר זמן. אז אנחנו בשביל זה, רשום פה, קודם כול, שזה עד לשעה, כדי לאפשר זאת.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני חושב שצריכה להיות פה איזו מגבלה, שאם השוטר רואה שהוא כבר נבדק לפני יום או יומיים, הוא לא צריך עוד פעם לבדוק.
ג'יהאד בסול
¶
המכשיר מזהה אם הייתה בדיקה. קוראים לזה כרטיס אכיפה. אם נכנס למכשיר ובוצעה הורדת הנתונים, אז ישנה אפשרות - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
צריך שתהיה איזו מגבלה פה. לא יכול להיות שיעצרו נהג יום אחרי יום, יום אחרי יום, וכל פעם ייתנו לו חצי שעה או שעה. אין לזה שום היגיון. צריך שהשוטר יהיה, ברגע שהייתה בדיקה – הרי הוא לא בודק מהירות. הוא בודק רק שעות עבודה. אז אם הוא בדק כבר רטרואקטיבית, כמו שהם אומרים, אז במצב הזה הוא צריך להגיד לו: לך, תמשיך הלאה. אי-אפשר לעכב בן אדם עד אין-סוף. צריכה להיות מגבלה פה. אני חושב שאם אתם בדקתם אותו כבר, צריכה להיות איזושהי תקופה אחורנית.
אמיר ליפשיץ
¶
כל הרעיון הוא שבדיקה תהיה ספורדית. הלוואי שהיו לנו מספיק שוטרים שהיינו יכולים לבדוק ולהטיל מגבלות על השוטרים כי הם בודקים יותר מדי.
היו"ר דוד ביטן
¶
אבל אם יוצא שאתה עוצר מישהו, ואחרי יומיים שוטר אחר עוצר את אותו רכב, וכבר הוא נבדק, למה צריך לעשות לו את כל התהליך עוד הפעם?
אמיר ליפשיץ
¶
מהסיבה ששעות הנהיגה – לפני יומיים הוא היה יכול להיות מצוין, אבל עכשיו או בעוד שעתיים, אם הוא ימשיך לנסוע, הוא כבר לא יעמוד בשעות הנסיעה.
אמיר ליפשיץ
¶
אני מבין. המכשיר במתווה הקיים, יש בו כמה אפשרויות של הוצאת הנתונים. אפשרות אחת היא להוציא את הנסיעה האחרונה; ואפשרות השנייה היא להוציא גם את נסיעות לאחור. אבל, לפי מיטב ידיעתי, אין בדור הנוכחי של הטכוגרף הדיגיטלי המדובר אפשרות לביצוע אכיפה תוך שידור לאחור. אני לא מכיר אפשרות כזאת.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
לא, לא. אני טוען משהו אחר, אמיר. אני אומר, במקום לחכות בכביש ולעצור מישהו בצד ולסכן גם את השוטר וגם את הרכבים, לך לקצין הבטיחות באותה חברה. שם תראה את זה באופן מסודר, על כוס קפה, בשקט, ברוגע. ואז אתה יכול להסתכל אחורה, לראות היסטוריה, לראות את האכיפה.
היו"ר דוד ביטן
¶
בסדר. אז משרד התחבורה יעשה את זה. מה זה מעניין אותי מי עושה את זה? אם השוטר עושה את זה בשטח, אתם תעשו את זה בחברה. מה הבעיה?
היו"ר דוד ביטן
¶
אנחנו נמצאים פה בחוק עכשיו, נכון? נוסיף את זה בחוק, שמשרד התחבורה יהיה מוסמך לפקח, לבוא למקום העבודה ולהוציא את הנתונים.
היו"ר דוד ביטן
¶
ניתן לכם עכשיו. מה זה "אין לנו"? ניתן לכם עכשיו. אתם תמצאו, תדווחו למשטרה, המשטרה תיתן קנס. מה הבעיה? אני לא מבין.
אליהו ברוכי (יהדות התורה)
¶
מבקשים מכל קצין כל יום לשלוח לכם את הנתונים. בינה מלאכותית תצעק לכם, תגיד לכם- - -
היו"ר דוד ביטן
¶
רגע, רגע. לאט-לאט, לאט-לאט. הנושא הזה שהוא יכול לבדוק עשרים פעם, אני אוותר להם על העניין הזה. אבל אנחנו צריכים שהיו סמכויות במשרד התחבורה, לפיקוח של משרד התחבורה, לעשות בדיקה במקום עבודה עם קצין הרכב, ולדווח למשטרה, והמשטרה תחליט מה לעשות עם זה. זה הכול.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
כי תבינו, הפוטנציאל של מה שאתם אומרים הוא עצום. בעצם מה אתם אומרים? שאת כל הנתונים של כל אותם אלף עבריינים אתם יכולים לדעת.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
לא, אבל יש לנו את הסמכויות האלה. אני לא צריכה אותן עוד פעם. יש לי אותן בתקנות. אני לא צריכה.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
אבל אנחנו באים, סליחה. אנחנו באים. יש לנו מפקחים, אגף שלם, אגף קציני בטיחות שמגיע.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
יש סמכויות למשטרה. זה נחמד. סמכויות שלהם – שלהם. יש לנו סמכויות האכיפה שלנו אל המפעלים ואל מול - - -
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
שאומר שאפשר לקחת להם את הרישיונות להפעיל את הרכבים, להפעיל את קציני בטיחות במפעלים. ואנחנו עובדים עכשיו על מתן דוחות בטיחות אפילו.
היו"ר דוד ביטן
¶
אז אני מבקש שהשוטרים יבואו למקום העבודה, יוציאו את הדוחות וייתנו קנסות. רבותיי, עם כל הכבוד, אני לא ראיתי שמישהו קיבל קנס על העניין הזה. אם מדובר בקנסות, אנחנו נאפשר את זה.
אמיר ליפשיץ
¶
אדוני היושב-ראש, המשטרה היא לא גוף פיקוח. אנחנו אוכפים. אנחנו עוצרים רכבים, עוצרים נהגים, עושים את הבדיקות ואוכפים דוחות.
היו"ר דוד ביטן
¶
מה זאת אומרת? אז אנחנו ניתן לכם סמכות שאין לכם. מה בעיה? אני לא מבין. אתם רוצים לפקח, אתם שלא יהיו תאונות?
אמיר ליפשיץ
¶
אני אומר, אנחנו לא רוצים לפקח. אנחנו רוצים לאכוף. אנחנו שנהגים בכביש ידעו בכל רגע נתון יכול שוטר לעצור אותם בצד, להכניס כרטיס ולרשום דוח.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
אמיר, זה לא הרבה יותר מרתיע שהוא יודע שאתה יכול לקחת את הכרטיס לא רק כשאתה עוצר אותו במקרה?
היו"ר דוד ביטן
¶
עם כל הכבוד לכם, משרד התחבורה ואתם, סוף סוף יש משהו דיגיטלי או אנלוגי, לא משנה, תבואו למקום עבודה, תוציאו דוחות, ותיתנו קנסות. זה הכול.
ליאת אליהו סבאן
¶
בעצם אין בעיה לעשות את זה משולב, שהפיקוח ייעשה על ידי משרד התחבורה. וככל שימצאו שיש עבירה, הם - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
אין בעיה. תנסחו את זה עוד מעט. עוד מעט אנחנו נעשה הפסקה, אתם תנסחו את זה, נכניס את זה לחוק. כן.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, לא. עם כל הכבוד לך, לא נכון מה שאת אומרת. מה שקיים הוא שאתם יכולים לעשות בדיקה ולהוריד את הרכב מהכביש, נכון?
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מדבר על משהו אחר. אני מדבר על זה שאתם תיתנו דוח למשטרה, המשטרה תיתן דוחות. זה הכול. דוח על סמך הדוח שלכם. זה מה שאנחנו רוצים.
היו"ר דוד ביטן
¶
תגידי לי, בעיריות את יודעת אילו דוחות נותנים? זז אוטו ומצלם, והם מוציאים דוח. לא הבנתי את העניין הזה.
אברהם בצלאל (ש"ס)
¶
גם כשהנהג בפנים, הבן אדם צריך להוכיח שהוא היה ברכב, או שהוא כן חנה, או שהוא לא חנה, או שהוא הוריד דברים. והדוחות גם קופצים.
היו"ר דוד ביטן
¶
צריכים לנצל את זה להרתעה אמיתית, ולא לשחק. בקושי יש שוטרים על הכביש, אמורים לעצור, נו, באמת.
היו"ר דוד ביטן
¶
טוב, אנחנו לא מתווכחים איתך. זו החלטה שלנו. לא מתווכחים איתך. כן, תמשיכו לקרוא. תכף נעשה הפסקה של רבע שעה, עשר דקות, תנסחו את זה. כן, בבקשה, להמשיך לקרוא סעיף 2.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
תיקון התוספת השמינית
2.
בתוספת השמינית לפקודה, אחרי פרט 3 יבוא:
"4. עבירה לפי תקנה 364ד לתקנות התעבורה."
מה שאנחנו עושים למעשה בתיקון הזה, תקנה 68א לפקודה עצמה קובעת שחובה על בעל רכב או מי שהשליטה בו, לפקח ולעשות כל מה שצריך בשביל למנוע ביצוע עבירה של מה שמנוי בתוספת השמינית. כלומר, הוא צריך לוודא שמי שנוהג ברכב לא מבצע את העבירות האלה. התיקון הזה מבקש למעשה להוסיף לרשימת העבירות האלה גם את העבירה לפי תקנה 364ד לתקנות התעבורה, שהן למעשה כל החובות שחלות על הנהג ועל בעל הרכב עצמו גם, אבל בעיקר על הנהגים, לגבי היישום של הטכוגרף.
אביגל כספי
¶
החלק האדום זה בעצם תיקון של סעיף 25. זה נובע בעצם משני תיקונים שנכנסו במקביל לפקודת התעבורה בשני חוקים שהוועדה אישרה בקיץ, ובעצם בשני החוקים נוספה פסקה (11) לסעיף 25. ולכן צריך פשוט לשנות את המספור ולהעביר את זה.
היו"ר דוד ביטן
¶
טוב, עשר דקות הפסקה. תנסחו, בבקשה, את התיקון שביקשנו. אוקיי? נחזור ב-10:40.
(הישיבה נפסקה בשעה 10:29 ונתחדשה בשעה 10:42.)
היו"ר דוד ביטן
¶
מה זה משנה איפה היא נמצאת. לא מעניין אותי איפה היא נמצאת, תקנות, לא תקנות. מה אתם מכנסים אותי לתקנות. זה לא מעניין אותי. זה בכלל לא מעניין אותי איפה זה נמצא. בחוק יהיה רשום שאתם צריכים להעביר למשטרה את המידע הזה. זה הכול. והם יעשו מה שהם צריכים לעשות.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
אם הגיעה אליי, כי זה אומר שככל שהגיעה הסמכות, מידע, מנסים להעביר למשרד התחבורה - - -
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
רואה שהוא לא בחוק, בתקנות, למעשה אני עדיין מפנה אליו את התקנות. אין שום דבר בפקודה. כל ההסדרים האלה הם בכלל לא בפקודה, בסמכויות שלנו בכל מקרה. אנחנו לא מקימים לנו עכשיו סמכויות נוספות. אני כן אגיד שזה נעשה כבר היום, זה מתגלגל היום בין המשרדים.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני לא יודע. המשטרה, אתם קיבלתם בשנה האחרונה מידע מהם ועל סמך זה נתתם קנס? היה דבר כזה?
אמיר ליפשיץ
¶
על סמך מידע, כן. זאת אומרת, אפילו לא משרד התחבורה; אפילו אם אזרח מצלם עבירת תנועה, אזרח מצלם אדם עובר רמזור אדום, והוא מעביר לי את התמונה הזו עם המקום והשעה והעדות שלו והדוח שלו, אני משחזר דוח לאזרח. כן, אנחנו מסתמכים שאנחנו מקבלים אפילו מהציבור.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
אבל רגע, אחת הסיבות שאנחנו עושים מעבר מאנלוגי לדיגיטלי הוא בגלל שיש קושי באכיפה על האנלוגי.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
אבל הברור שכשאנחנו נמצאים, אנחנו עושים, כל המערכים אצלנו עכשיו, ליישום של הטכוגרף הדיגיטלי. חלק מזה, זה גם להגדיר גם טכוגרף לנו, לאכיפה.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
כי עכשיו עדיין אין לנו טכוגרף דיגיטלי. זה לא קיים. כשיהיה, אז יהיה לנו יותר מידע על זה. אין היום עדיין. זה לא קיים עדיין טכוגרף.
אברהם בצלאל (ש"ס)
¶
אם אזרח יכול להעביר למשטרה, והמשטרה - - - לאותו דוח, יש את זה במשרד התחבורה, שהוא מקבל את זה גם מהקופסה השחורה, לא יעביר את זה משטרה, שהמשטרה תשתמש בו?
אברהם בצלאל (ש"ס)
¶
זה לא נדרש בפקודה, בחקיקה עצמה, שזה לא המקום המתאים לזה מבחינה גם משפטית. הסדרים האלה של הפעילות שאנחנו עושים היא בכלל בתקנות, כל ההסדרה הזאת היא בתקנות, כי כך בנויה פקודת התעבורה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אז את רוצה שאני אחכה ארבע שנים שתתקנו את התקנות? לוקח לכם זמן לתקן את התקנות. אנחנו מכירים את זה.
אליהו ברוכי (יהדות התורה)
¶
אבל יושב פה מהאכיפה, ובין המילים הוא אומר: לא קיבלתי מכם אף פעם. בין המילים. הוא לא אמר במפורש.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
סליחה. זה שהוא אומר שהוא לא מוכן, זה בסדר. את המידע שנמצא אצלנו, ככל שאנחנו יודעים, אנחנו כן מעבירים. אז הוא לא הגיע מוכן עם נתונים. זה משהו שמצריך בדיקה.
היו"ר דוד ביטן
¶
מה זה לא מתאים? מה מתאים או לא מתאים? עדיף חוק מאשר תקנה. אני לא מבין את זה. מה לא מתאים? מה? מה יש פה לא מתאים.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
זה סעיף אכיפתי, דרך מה שקובעת הפקודה. זה לא המקום. אנחנו בהסדרים הפנימיים שלנו ובהליכים אל מול המשטרה, אנחנו בוודאי שמעבירים, ואנחנו גם נעביר ככל שנדע לפי חוק.
אברהם בצלאל (ש"ס)
¶
אנחנו מחפשים להציל חיים. בסוף אנחנו רואים שהמשאיות האלה נוסעות בצורה פראית. אנחנו נמצאים בכבישים לא יום ולא פעם ולא פעמיים.
אברהם בצלאל (ש"ס)
¶
וזה פשוט זוועה לראות את זה. אם יש כלי פשוט וקל לעשות את זה, אז בואו נעשה את זה כאן ועכשיו. למה אנחנו צריכים לדחות את זה לתקנות, להבנות, להסכמות? בשביל מה?
היו"ר דוד ביטן
¶
אין חובה. אז אנחנו נכניס חובה ונכניס מידע.
טוב, מתי אנחנו מסיימים את הישיבה, באיזו שעה.
ג'יהאד בסול
¶
אני יכול לציין משהו? ישנו גם כן עניין שהוא לרכבים בנסיעה בין-לאומית. אני לא יודע, דרך חיפה, כאילו בין הגבולות. אז באילו חברות אנחנו נבקר או גורמי אכיפה שילכו ויבקרו בחברות שלהם באירופה, אני לא יודע מה, המשרד שלהם ברומניה.
אליהו ברוכי (יהדות התורה)
¶
לטכוגרף הזה יש אמצעי תקשורת. יש לו. אני שואל שאלה פשוטה. המכשיר הזה משדר?
ג'יהאד בסול
¶
סליחה, לא להתבלבל בין הדור החדש, זה עדיין לא מותר לנו אלא בשנת 2028, שיוכל לשדר לעמדות רק הפרות, רק את האינפורמציה אם הרכב ההוא עשה הפרה.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
אנחנו גם צריכים להבין שכשאנחנו עושים פיקוח, אנחנו לא עושים פיקוח רק על זה. אנחנו עושים פיקוח על הרבה מאוד דברים. זה רק פרט אחד שעושים.
היו"ר דוד ביטן
¶
בסדר. מקסימום לא נסיים את זה היום. רציתי לסיים את זה היום. אני רוצה שתהיה חובה למשרד התחבורה לבצע בדיקות תקופתיות בכל חברה וחברה.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
יש עשרות ועוד יותר, אולי מאות מפעלים בכל רחבי הארץ. אנחנו לא נוכל לעשות בדיקות תקופתיות בכל אחד מהם. זה בלתי אפשרי.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
יש לנו מספר מפקחים היום של קציני בטיחות באגף תקני הבטיחות. הם לא בודקים כל מפעל ומפעל.
היו"ר דוד ביטן
¶
תגידי לי, אנחנו כאן נותנים לכם תפקיד. הממשלה תשב עם עצמה ותראה מה כוח האדם שהיא זקוקה לו לזה. זה הכול.
היו"ר דוד ביטן
¶
אז מה? אנחנו מדברים על מלחמה בתאונות דרכים באוויר? כאילו מה? בסוף רק מה שנוח לכם אתם עושים?
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
למפעלים, מה שאתה רוצה, זה לכל מפעל ומפעל ללכת ולעשות לו פיקוח. זה מצריך מאות מפקחים.
היו"ר דוד ביטן
¶
נגיד שאתם לא יכולים. אתם לא רוצים לעשות פיקוח כי אין לכם כוח אדם. אתם לא רוצים להעביר את המידע למשטרה.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
דוד, אני אומר, לכל הפחות, לכל הפחות, איפה שהם עושים עם כוח האדם המצומצם, שאת זה קודם יעשו.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
את מה שיש ביכולות שלנו, אנחנו עושים, אנחנו מעבירים. ואתם לא מקבלים את זה. אז מה אני אעשה?
היו"ר דוד ביטן
¶
תראי, צריך ששוטר יעמוד. המשאית תעבור. הוא יחליט החלטה שאת המשאית הזאת הוא עוצר. שם אותה בצד.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני לא מדבר על הפקקים שזה ייצור כשמשאית עומדת בצד. עכשיו, שעה ייקח לו להוציא, כאשר הם יכולים לעשות את הבדיקה, להעביר לו את המידע, ולגמור את הסיפור.
היו"ר דוד ביטן
¶
זה באמת רעיון טוב. אולי נכניס את זה בחוק שקצין רכב יהיה חייב להעביר להם פעם בתקופת זמן את הנתונים האלה. ואז הם יעבירו את זה למשטרה.
אמיר ליפשיץ
¶
קודם כול, זה נכון. אני לא מכיר מנגנון סדור להעברת מידע למשטרה על בסיס קבוע. אני לא מכיר. אז אין לי עמדה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אז אנחנו נעשה את זה, שיהיה בסיס. תקשיבו, ברגע שהם ידעו שאתם מקבלים את המידע ונותנים קנס, ואני לא יודע מה, אולי יש לכם עוד סמכויות, באותו רגע תאמין לי שהם יזהרו. יזהרו.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא תצטרכו לעשות לשלוח אף אחד. תמשיכו בבדיקות שאתם עושים באופן קבוע. זה לא מעניין אותי. תהיה חובה על קצין הבטיחות להעביר, והוא יקבל אישית קנס אם זה לא יקרה. לא רק החברה, גם הוא יקבל קנס. אוקיי?
אמיר ליפשיץ
¶
על ההפרות. אנחנו לא מתחייבים שיהיה לנו את הרף הראייתי לביצוע האכיפה. אני לא יכול להתחייב על זה. אני לא יודע מה יהיה באותו מידע.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא. אם הוא מעביר לך נתון שהנהג נסע שלא בהתאם לדין, אתה נותן קנס כאילו תפסת אותו בפועל. מה הבעיה עם זה?
אליהו ברוכי (יהדות התורה)
¶
מה שהשוטר היום מוצא בטכוגרף כשהוא עוצר את המשאית בצד הדרך, קצין רכב יעביר לו את זה בצורה מקוונת.
אליהו ברוכי (יהדות התורה)
¶
משרד התחבורה המכלול. משרד התחבורה יפתח את המנגנון איך הוא בודק את זה. יעביר לכם את זה.
היו"ר דוד ביטן
¶
טוב. בסדר. אז הבנו את העניין? זאת אומרת, החובה תהיה על קצין הרכב להעביר מידע למשרד התחבורה. מה התקופה? פעם בשלושה חודשים? תגידו לי אתם.
היו"ר דוד ביטן
¶
רגע. הם יצטרכו להעביר את המידע, אחרי הניתוח של המידע, להעביר אותו למשטרה, והמשטרה תוכל לתת קנסות על סמך אותו מידע.
ג'יהאד בסול
¶
פעם בחודש שהוא מנתח את הדברים, מתבקש להוריד את הדברים ולנתח אותם. אבל לדווח אפשר להאריך את זה.
היו"ר דוד ביטן
¶
שנייה. קודם כול, שנגמור את העניין. תנסחו את הסעיף הזה יחד איתם. עכשיו זה כבר לא מחיל עליכם כוח אדם ולא בטיח. אבל צריך שקצין הרכב, אם הוא לא יעשה את העבודה הזאת – כי יכול הבעלים להגיד לו: אל תשלח את המידע, אל תבדוק – הוא יקבל קנס באופן אישי והחברה תקבל קנס על זה.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
אבל אני מנסה להסב את תשומת ליבכם למה שהוא אמר. כל הסעיפים האלה הם בתקנות. צריך לראות איך לשקף את זה, להעביר את זה בפקודות.
היו"ר דוד ביטן
¶
זה לא הסדרה. אני לא מסדיר את המקצוע. אני נותן לו תפקיד מסוים בחוק. אני לא מבין את זה. מה הבעיה עם זה? באמת אתם מגזימים כבר. הגזמתם.
היו"ר דוד ביטן
¶
מה זה מעניין אותו תקנות תעבורה וזה. אני בחוק מטיל עליו מטלה מסוימת. מותר לי. מה זה זה בתקנות? אילו שטויות אלה? אני לא מבין את זה.
היו"ר דוד ביטן
¶
התקנות מדברות על משהו אחר לגמרי. פה אני מטיל עליו מטלה מסוימת. מה הבעיה עם זה? לא הבנתי.
שלומית גרינפילד גילת
¶
אבל יש בתקנות רשימה של תפקידים של קצין התחבורה. מה שאדוני מבקש הוא להוסיף עוד תפקיד.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא. הם אומרים: תקן את התקנות. אני לא יכול לתקן את התקנות. הם מתקנים את התקנות. הם צריכים להביא לנו את התיקון של התקנות.
היו"ר דוד ביטן
¶
תן לי רגע. תן לי שנייה, עם כל הכבוד. תקנות, שרת התחבורה צריכה להביא לנו, ואז אנחנו דנים בזה. החוק הוא חוק. אנחנו נתקן את התקנות באמצעות החוק. אני נותן לו סמכות. אותי לא מעניין מה תקנות, מה לא תקנות.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אבל זה בדיוק מה שהיא אומרת. אתה לא הקשבת. שאתה צריך להסדיר שהחובה על קצין הרכב יהיה משהו שלפי החוק הוא מעביר את זה, נכון?
אביגל כספי
¶
באמת פקודת התעבורה, שהחקיקה הראשית קובעת את ההסמכות, ותקנות התעבורה קובעות את הפרטים. פה בעצם נכנסים - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
כן, אז מה? מותר לי או אסור לי? אני רוצה להבין פעם אחת ולתמיד. מותר לי לעשות את זה בחוק או לא? מה, אני צריך ללכת לפי הכללים שלהם? אני רוצה שזה יהיה כתוב בחוק. זה הכול. עדיין רוצים, אחר כך, להכניס את זה לתקנות, שיכניסו. זה נכנס לתקנות. מה הבעיה?
היו"ר דוד ביטן
¶
אני לא צריך לחכות להם שנתיים שהם יתקנו את זה. זה הכול. בזה נגמר הסיפור. אני מבקש, תנסחו את הסעיף הזה, תתקנו אותו כולכם ביחד, תנסחו אותו שיהיה מקובל הניסוח. אנחנו בישיבה הבאה נגמור את זה. זה הכול. מה הבעיה? אני לא מבין את זה. מה זאת אומרת שזה בתקנות? אני לא מוכן לחכות לכם לתקנות. זה בדיוק מתאים לסעיף הזה, לחוק הזה. נכניס את זה בחוק הזה. מה, כל דבר עושים סיפור פה. אני לא חייב ללכת לפי הכללים שלכם מלפני 100 שנה. זה הכול, עם כל הכבוד למשרד המשפטים.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
יבגני, דוד אומר כזה דבר. אנחנו נעשה את זה בחוק. ואז מה שאומרת נציגת משרד המשפטים, ההגדרה של קצין הבטיחות, המשימות שהוא אחראי עליהן, המטלות שמוטלות עליו, מופיעות בתקנה אחרת. דוד אומר: אין סתירה, תתקנו גם שם.
שלומית גרינפילד גילת
¶
אני יכולה להסביר? אני יכולה להסביר רגע בצורה מסודרת? אני אנסה להיות מאוד מאוד ברורה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אז אדוני היושב-ראש, אני מבקש לשמוע את דעתה של נציגת משרד המשפטים. מה השם שלך, תגידי?
שלומית גרינפילד גילת
¶
אוקיי. אין שום התנגדות לתוכן שאדוני רוצה להוסיף. אני רק מסבירה שיש שני חיקוקים: יש את הפקודה ויש את התקנות. איפה שיש את הרשימה של התפקידים של קציני התחבורה, ואיפה שמוסדרות הסמכויות של משרד התחבורה, זה מה - - -
שלומית גרינפילד גילת
¶
אז אתה בעצם יותר סוג של בלגן בתוך החקיקה. אתה אומר: הכול מוסדר באכסנייה אחת; את התפקיד החמישי, אני אשים בחקיקה הראשית.
היו"ר דוד ביטן
¶
רגע, רגע. איפה זה כתוב שלא? איפה כתוב שאני בחוק מכניס סעיף וגם אומר שהתקנות יתוקנו בהתאם? מה הבעיה עם זה?
היו"ר דוד ביטן
¶
רגע. אני יכול לרשום בחוק את החובה הזאת, ולכתוב שבמסגרת הזאת אני מתקן את התקנה גם כן. ואז זה נכנס לתקנה. איפה זה כתוב שלא? אני לא מבין את זה. באמת, הגזמתם הפעם. בחקיקה אני יכול לעשות את זה. בוודאי שאני יכול. איפה זה כתוב שלא? איפה? לפי איזה כלל? תביאי לי פסק דין. למה? בגלל שלא עשו את זה עד היום? אז אני עושה את זה. תקשיבו, אתם לא רוצים שאני אעשה את זה? אין בעיה. תביאו לי תיקון תקנות עד לישיבה הבאה. תביאו לי את זה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
לא. אל תגיד שלא הבנתי. יש בעיה, נתת הוראה. בישיבה הבאה, תתקן. אבל אל תגיד שלא הבנתי. כי בדיוק מה שאני שומע מהנציגה - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אבל מה זה קשור? אתה כרגע הבנת שאתה לא הבנת מהתחלה. נתת הוראה: בישיבה הבאה תתקנו את זה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אני שומע יועצת משפטית, שאומרת לך - - - ואתה אומר לה: אני קובע את זה בחקיקה.
שלומית גרינפילד גילת
¶
אם נביא לישיבה הבאה תיקון לפקודה, את התיקון שאנחנו מנסים להעביר עכשיו, שנותן את הסמכויות למשטרה, ובמקביל נביא תקנות תעבורה, תנוח דעתך שזה קורה כל אחד באכסנייה המתאימה לו.
היו"ר דוד ביטן
¶
אם תביאו תיקון תקנות, נעשה את זה. אם אתם לא תביאו, אני אכניס את זה לחוק. זה הכול. פשוט מאוד.
היו"ר דוד ביטן
¶
תגיד לי, אנחנו על אותו עניין. רק עכשיו מתווכחים על הדרך. מה אתה רוצה ממני? אני לא יודע.
היו"ר דוד ביטן
¶
בסדר. שמעת את דעתה. מה אתה רוצה? אין בינינו ויכוח. גם היא רוצה את התיקון הזה, תאמין לי . אם רוצים להילחם בתאונות הדרכים, אז צריך לעשות את זה.
ליאת אליהו סבאן
¶
אדוני היושב-ראש, אנחנו מבקשים שגם המשרד לביטחון לאומי יהיה חלק מזה, כדי לבחון את ההשלכות על עבודת המשטרה. תודה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אתם כולכם מסכימים לדבר הזה, נכון? שקצין הבטיחות ייתן את המידע, זה יועבר למשטרה. המשטרה נצל את המידע לעשות מה שצריך. מה לא בסדר בזה?
שלומית גרינפילד גילת
¶
חלילה. אני חושבת שאמירה של לקבוע מתי בדיוק זה קורה, פעם בשלושה חודשים, זה אולי בעייתי. אבל ננסח ביחד, ממשלה אחת, ונבוא אליכם עם תיקון.
היו"ר דוד ביטן
¶
משרד התחבורה מסכים? יופי. עכשיו, לגבי הדרך. יש לכם את האופציה להביא לי תיקון תקנות בעניין הזה. ואז אני לא צריך לתקן את החוק, בסדר? לא תביאו, אני אתקן את החוק. עד הישיבה, כמה זמן אתם צריכים כדי לעשות תקנות?
היו"ר דוד ביטן
¶
דברו. הינה, משרד המשפטים פה. תגידו לה, לחסוך לכם את הזמנים. ויש פה דיון ציבורי. יוזמנו אנשים שצריכים לדבר. הם ידברו ונדון בזה. אין בעיה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אחרת, מה? יש פה מכשיר מצוין, שאפשר לנצל אותו, ואתם לא מנצלים אותו, בגלל כל מיני סיבות. למה?
היו"ר דוד ביטן
¶
מהפכני. ממש מהפכני. תנצלו אותו. מה, צריך 1,000 שוטרים שיעצרו משאיות כשאפשר לקבל את המידע ולגמור עניין? אני לא מבין את זה. נכון, יבגני? אתה מסכים לזה?
ליעד קייקוב
¶
אוקיי. דבר ראשון, חשוב לי להגיד שהצעת החוק הזאת היא צעד משמעותי לקראת החלה באמת של הטכוגרף הדיגיטלי בישראל. רק ככה לידיעה, בשנת 2005 התקבלה החלטת ממשלה שחייבה התקנה של טכוגרף דיגיטלי, דיגיטלי, זה שמדברים עליו היום.
ליעד קייקוב
¶
כמו שציין משרד התחבורה, מגיעים היום הרכבים ומוציאים את הטכוגרף הדיגיטלי ושמים במקומו אנלוגי. ככה שבאמת הצעת החוק הזאת היא עוד צעד לקידום של טכוגרף דיגיטלי אצלנו בישראל.
ליעד קייקוב
¶
אבל הוציאו את הטכוגרף הדיגיטלי והכניסו אנלוגי במקומו, בגלל באמת עניינים של חקיקה, ואתם יודעים את כל זה.
ליעד קייקוב
¶
ראשונים להיות בעד. גם הרעיון פה שעלה בוועדה, הרעיון שלך, אדוני היושב-ראש, להגדיל את הסמכויות ולהעביר ושתהיה – אדוני היושב-ראש, אני רוצה להמשיך. תודה. גם הרעיון באמת שעלה פה, רעיון של לשלב בין כל הכוחות ולהעביר את המידע, זה רעיון מעולה. אני לא מאמינה שזה צריך לבוא במקום ההצעה שהועלתה פה על השולחן, בגלל הכוח ההרתעתי שיש לאכיפה במקום.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא. זה לא מונע. זה לא מונע מהמשטרה לעשות אכיפה במקום. זה לא קשור. זה לא קשור אחד לשני. זו תוספת לאפשרויות.
ליעד קייקוב
¶
אה, אוקיי. מעולה. זה מה שהיה לי חשוב להבהיר. בסדר גמור. זה מה שהיה לי חשוב להבהיר, שזה יהיה בנוסף לחקיקה המדוברת הזאת ושזה יהיה ביחד.
היו"ר דוד ביטן
¶
רק אם אתם עוצרים משאית, תעצרו אותה במקום שהיא יכולה לעמוד, ולא לחסום את כל הכביש לשעה.
אמיר ליפשיץ
¶
לא רק שאנחנו עוצרים במקום מסודר. המשטרה הקימה יחידה שלמה לאכיפה של עבירות רכב כבד בשיתוף משרד התחבורה. אז יש לנו מקומות מוסדרים עם כלי האכיפה מוסדרים. אנחנו אוכפים את הנושא של אכיפת רכב כבד לא רק שעות נהיגה – חריגות משקל, תקלות בטיחות, שעות נהיגה, כל האלמנטים שהם מאוד מאוד מיוחד לרכבים כבדים. יש במשטרה ממש מיקוד אכיפה בתחום הזה באמצעות יחידה שעושה רק את זה.
היו"ר דוד ביטן
¶
משרד התחבורה, קחו בחשבון שאם באמת האכיפה תהיה מצוינת, תהיה לכם בעיה עם נהגי אוטובוסים שאין, ואתם צריכים לתת מענה לזה במובן מסוים. אני מזכיר לכם את זה. אני לא יודע אם זו אותה מחלקה. אבל יש בעיה של נהגים, כן? זה יחמיר את הבעיה של הנהגים במקרה הזה.
ליעד קייקוב
¶
בכל אופן, חשוב לי להגיד שגם עבודת אכיפה באמת שנעשית על ידי המשטרה בשיתוף משרד התחבורה, מה שעכשיו ציין אמיר, זו עבודה מבורכת וחשובה. באמת רכבים כבדים הם רכבים מאוד מאוד קטלניים. רק השנה נהרגו 89 בני אדם בתאונות דרכים במעורבות רכב כבד, שזה המון, הרבה יותר מחלקם של הרכבים הכבדים במצבת הנהגים.
ליעד קייקוב
¶
רגע חשוב לי רק להגיד, אני מצטערת. לגבי החובה העתידית באמת של הטכוגרף הדיגיטלי, זה דבר שהעלינו כמה פעמים, ואני אשמח לקבל עליו תשובה.
ליעד קייקוב
¶
על זה שכרגע הטכוגרף הדיגיטלי, התקנות המדוברות שיחייבו את הטכוגרף הדיגיטלי, מדבר רק על רכבים שנוהגים נהיגה בין-לאומית.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
אני יכולה אולי לתקן. - - - של ההבנה נעשה בגלל שהוספנו בתיקון, אותו תיקון, כשהוספנו את ההסדרים על הטכוגרף, הוספנו גם בהקבלה הסדר מיוחד של שעות נהיגה ומנוחה בנהיגה בין-לאומית.
סיגלית ברקאי-ואקיל
¶
זה הסדר מיוחד. הוא חל במקביל לנהיגה המקומית שלנו. אבל ההסדר של התיקון של 364ד לגבי הטכוגרף, הוא לא מותנה ולא כרוך בנהיגה בין-לאומית של 168(א). זה לא כרוך.
היו"ר דוד ביטן
¶
הגענו להבנות לשפר את המצב. רק צריך לגמור את הניסוחים, בסדר? אז נשמע את מנהלי הבטיחות בישיבה הבאה, מה העמדה שלהם.
אביגל כספי
¶
רק שאלה אחת שעולה לי בעקבות ההתכתבות. בעצם מה שמבוקש הוא בעצם לתת לה סמכות עיכוב. וכשאנחנו היינו בשיח, אז שאלנו בעצם האם תהיה אפשרות לאדם שלא יהיה עיכוב במקום, אלא שהוא יוכל לגשת בשלב מאוחר יותר למשטרה ולמסור את הנתונים. ומה שענו לנו הוא שבעצם זה מסרס את הפיקוח, כי היא נועדה לשנות את הנתונים. אז בעצם זה לא מתיישב עם מה שאתם אומרים, שתיקחו את הנתונים בדיעבד.
אמיר ליפשיץ
¶
לא רק בגלל השינוי של הנתונים. כל הרעיון הוא שאי-אפשר לשנות את הנתונים. הרעיון הוא שאם נהג נמצא על הכביש עכשיו בנהיגה של 14 שעות רצופות, ואני גיליתי את זה במקום, זה אומר שהוא פצצה מתקתקת. ואני בתור גוף אכיפה לא לאפשר את המשך הנסיעה. אני לא ארשום לו דוח ואשלח אותו לנהוג. אני אמנע ממנו את המשך הנהיגה. ולכן אני צריך גם את זמן העיכוב כדי לבצע את הבדיקות, ואם גיליתי שיש חריגה משמעותית, אני צריך גם את הזמן להמשיך לעכב אותו כדי למנוע ממנו את המשך הנהיגה באכיפה. זו הסיבה שזה לוקח הרבה זמן, כי יש פה תהליכים. אני גם מוריד את החומרים מהמכשיר, גם לוקח את החומרים, שם אותם במחשב אצלי, בודק חריגות. ואם לא גיליתי חריגות, אז אני משחרר אותו לדרכו אחרי רבע שעה, 20 דקות של בדיקה, לא יותר. אם גיליתי שהוא חורג והוא נהג, אני לא יודע כמה שעות, המון המון שעות רצוף, ביגוד גמור לחוק, אני צריך להפסיק את העבירה. אני צריך לאכוף אותו במקום. ולכן אנחנו צריכים את אותו זמן נוסף כדי לאכוף את זה.
זה אותו דבר, לדוגמה, באלכוהול. כשאני אוכף אלכוהול, העיכוב הרגיל של נהג הוא ל-20 דקות, בגלל שאני צריך לבדוק אלכוהול עם ינשוף. זה תהליך שלוקח זמן. החוק נתן לי חצי שעה. פה יש מחשבים, יש בדיקות, זה עוד יותר זמן. זו הסיבה היחידה, כי אנחנו צריכים אפקטיביות מיידית. זה הרעיון. זה לא הרעיון. זו בעצם הייתה התשובה שלנו.
היו"ר דוד ביטן
¶
התקבל. התשובה עברה.
אוקיי. תודה רבה לכולם. הישיבה הסתיימה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:23.
