פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



27
ועדת הכלכלה
25/09/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 480
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ב באלול התשפ"ד (25 בספטמבר 2024), שעה 13:00

הארכת מתווה דחיית החזר הלוואות למשרתי מילואים

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
שלי טל מירון
משה פסל

ניסים ואטורי
יסמין פרידמן

איילון בנימין - הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

נועה אוחיון - רמ"ד פרט מיל', משרד הביטחון

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

גלי כספרי - מנהלת מח' מחקר, איגוד הבנקים

יוסף חיים דיאמנט - עוזר מחקר, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

אריה אשד - מנכ"ל איגוד המוסכים, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

שרון שיינבאום - צוות כנסת ממשלה פורום העצמאיים והפרילסרים, ההסתדרות החדשה

אריה אהרונוביץ - עו"ד, בעל מלון בוטיק, משרת במילואים, תנועת העצמאיים

משה פישר - חבר, העמותה למען משרתי המילואים

הראל ורבין - חבר הועד המנהל, צו 8 - פורום המילואים של ישראל

אגמית גלב - ראש תחום אמהות בחזית

עודד פדלמן - ר' תחום עסקים הקטנים מטה המילואים

יובל רייזנר - מ"פ רב סרן חט' הסיוע בעל עסק "עודד ויובל בע"מ

אפרים אופיר לוזון - אחראי נושא אספקת בנייה פורום העצמאים

יהונתן כהן - חייל מילואים עצמאי, נציגי בעלי עסקים

דדי סויסה - פורום העצמאיים מבית ההסתדרות

אורן בוטא - יו"ר תנועת העצמאיים

כפיר בן זינו - יו"ר התאחדות נהגי המוניות

יוסף אבי יאיר אנגל - מטה משפחות החטופים

רוחמה אלבג - מטה משפחות החטופים

ד"ר עידית חנוכה

הילה מליחי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הארכת מתווה דחיית החזר הלוואות למשרתי מילואים

צוהריים טובים לכולם. הנושא: הארכת מתווה דחיית החזר הלוואות למשרתי מילואים. בבקשה, אני רואה משפחות חטופים. בואו נתחיל עם ג'וחא.

חברי הכנסת, שמי יוסף אבי יאיר אנגל, למי שעדיין לא מכיר אותי, אחרי עשרות שבועות שבהם אני פוקד את ועדות הכנסת השונות כמעט מדי שבוע, כדי לזעוק את זעקת המשפחות והעם על הפקרת 101 הישראלים החטופים בעזה כבר 355 ימים ולילות, ואין מושיע. מעדותו של נכדי, אופיר, שחזר אחרי 54 ימים מהגיהינום, אין אפשרות אנושית לתאר את אשר עוברים החטופים כבר 355 ימים. ימים אלה קשים, כמעט שנה למלחמה, ורק עכשיו נזכרה הנהגת המדינה שצריך לעשות משהו בצפון כדי לנסות ולהחזיר את התושבים לבתיהם ולכפר על העוול והביזיון לציונות. לרובם כבר אין בית לחזור אליו אחרי הפגיעה הקשה שספגו יישובי הקו הראשון – מטולה, מנרה, דוב"ב, מרגליות ואחרים.

הרגנו, פגענו, השמדנו, על הפעילות בצפון משכיחה את 101 הישראלים החטופים, כפי שהדיון על ציר פילדלפי, וקודם לכן, על רפיח, השכיח את הצורך לעשות הכול – אבל הכול – כדי להחזירם. ראש הממשלה מתגאה בכל פעם: אני עשיתי, אני הוריתי, אני, אני, אני ואני; אבל אני השבתי את 101 החטופים, או שאני מתכוון להחזירם כערך יהודי עליון של פדיון שבויים – זאת לא שמענו ממנו מעולם. לאחרונה התגלתה לנו שוב יכולתו הפנומנלית של מערך המודיעין בפעילות המדהימה בלבנון. איך יתכן שכישרון ויכולת זו אינה מיושמת ארבעה-חמישה קילומטרים מגבולות המדינה ברצועות עזה, בה נמקים אחינו החטופים כבר 355 ימים?

חברי הכנסת, בעיקר חברי הקואליציה, דוד ביטן, אתה והחברים שלך, הדבר בידיכם. זה לא שאתם לא בקבינט, אין קבינט. ברצונכם, תעשו מעשה כדי שהממשלה תחליט שהשבת החטופים למשפחותיהם היא המשימה החשובה ביותר גם היום. כמה זמן עוד יעבור עד שהמשפחות יוכלו לנשום לרווחה? מתי תפנימו את שנאמר על ידי יודעי דבר באוקטובר, ונכון גם היום, שניצחון מוחלט על ארגון אידיאולוגי כמו אל-קאעידה ודאע"ש לא יקרה, והפתרון הוא רק עסקה כוללת, שככל שהזמן עובר תהיה קשה יותר. הניסיונות הכוחניים כבר הוכיחו שזו אינה הדרך להשיבם.

ומילה אחת לחברי הכנסת החרדים – שכרגע אין פה אף אחד, אבל אולי הם ישמעו את זה – המנויים על המודיע. האם קראתם את המאמר הראשי שהתפרסם השבוע בעיתון, מאמר שבו הכותב מטיל את האחריות על האסון על יושבי הקיבוצים החילוניים באירועי 7 באוקטובר, וקורא להדירם מטקסי הזיכרון? האם זה אמיתי? האם מי מכם פרסם הודעת גינוי? חברי הכנסת, תפנימו, האחריות על ההפקרה היא של ישראל, שאתם נבחריה. האחריות להשבה היא של ישראל, שאתם נבחריה. תודה רבה.

אתה יכול לעשות, דוד. אתה יכול לעשות, תאמין לי, הרבה. רק רצון.

שלום, אני רוחמה אלבג, אני דודה של לירי אלבג, התצפיתנית החטופה. הבוקר קמתי לקול אזעקה בשעה 06:30. אני מוכרחה לומר לכם שהייתי אדישה. קמתי – איך אומרים בעברית קלה? לא הזיז לי. אני כבר קמתי לאזעקה אחת ב-7 באוקטובר, ומאז אני כל הזמן בתוך האזעקה הזו, וכנראה שאני אשאר בה עוד הרבה, כי אני רואה ששום דבר לא זז. ואני שואלת את חבר הכנסת דוד ביטן ואת כל מי שאולי יכול לענות לי: לאן כל זה הולך? למישהו יש תשובה לאן כל זה הולך? גמרנו עם ציר פילדלפי המפורסם, שמאוד מאוד סייע להתקדמות של המהלך הזה, כידוע, המשכנו עכשיו לביפרים, עכשיו הפצצות בלבנון, בעזה תוך כדי מדי פעם מנגחים בהם שם. לאן כל זה הולך? המדינה הזו מדורדרת לאבדון.

כשמי שמכונה ראש הממשלה אומר תושבי הצפון יחזרו לבתיהם, אז אני שואלת, כמו שג'וחא אמר: לאיזה בית בדיוק? יש להם בתים בכלל? איך אפשרנו מצב כזה שלחצי מהצפון אין בתים? אבל הם יחזרו לבתיהם. כפסע מהניצחון, הניצחון המוחלט, יחד ננצח. אני שואלת אתכם מה זה השטויות האלה. יש 101 חטופים במנהרות. אנחנו לא יודעים מי יחזור. לירי שלנו הייתה יום אחד תצפיתנית בבסיס נחל עוז. יום אחד – היא באה לבסיס ונחטפה. מה היא הספיקה לראות? מי שנסעה לבסיס נחל עוז בשמחה רבה לא תחזור הביתה שלמה. היא חיה, נכון לשעה 13:30, שעון ישראל, היא חיה, אנחנו לא יודעים מי יחזור. ברור שלא תחזור הילדה ששלחנו.

אני גם אדישה, כמו שאמרתי, ואני גם מתביישת, שטובי בנינו מופקרים. לא מופקרים, נשכחים. פשוט שכחו אותם. הייתי בוועדה כאן לא מזמן, בבוקר, שמתדיינים – גנים, לא גנים. אלו הילדים שאנחנו נפקיר בעוד 18 שנה. אם המדינה הזו תלך ככה, לא יישאר פה איש. חצי מהבניין שלי כבר עזב את הארץ, אני גרה בתל אביב. חצי מהבניין שלי עזב את הארץ. מחלקת אף אוזן גרון, שהשכן שלי הוא המנהל שלה, איננה. היא לא קיימת. באיכילוב אין רופאי אף אוזן גרון. בבקשה, תחשבו על זה.

אני רוצה לסיים – לא רוצה להאריך בדברים, כי אני מלאה – בשני דברים. זה שמכונה ראש הממשלה, הרופס בעיניי – אני יודעת שאתה לא תאהב את זה, אבל זה משפט שהוא אמר – יצא באיזו אמירה אומללה: חצי מהם חיים. הוא מבין איזה אסון הוא אומר במשפט כזה למשפחות, חצי מהם חיים? אז אני מאחלת לו שחצי מהמשפחה שלו יהיו חיים. בשנה הבאה, הבאה עלינו לטובה, שנה טובה לכל האנשים הטובים, שנה טובה לכל מי שמגיע לכאן ומקשיב לנו, ובא אתנו לעצרות ולמחאות ולהפגנות, ולאיך שתקראו לזה. שנה לא טובה לכל אלה ששותקים ויושבים בשקט בכנסת ישראל, לדיראון עולם אלה שיושבים בשקט. תודה רבה. שנה טובה לטובים.

עוד מישהו רוצה?

אפשר להגיד משהו?

אתה מהמשפחות?

קשור אליהן.

מה זה קשור אליהן?

קשור למה שהולך לקרות בקשר אליהן.

אין ויכוח על הדברים שאומרים, אין דיון.

אז אני רוצה להגיד להם שב-7 באוקטובר אנחנו הולכים להביא - - -

לא, אתה לא יכול להגיד. אתה לא יכול להגיד. רק אם אתה קשור למשפחות. לא קשור, אז זה לא דיון. לא דיון. אני מאוד מצטער. אנחנו לא מקיימים דיון. מי עוד רוצה לומר משהו? לא מקיימים דיון. אתה חושב שלי אין מה להגיד להם? יש לי מה להגיד להם, אבל אני לא מקיים דיון.

תגיד את זה איפה שצריך. אולי פה לא צריך, אבל אתה יכול להגיד את זה, להשמיע את הקול שלך.

אני לא נוהג לקיים דיון.

לא אתנו, איפה שצריך. אתה בממשלה. הממשלה לא מתפקדת מי יודע מה, אבל אתה יכול.

אני לא נכנס לדיון. לא נכנס. יש לי בכל ישיבה. בכל ישיבה אני אכנס לדיון?

לא, אתה לא הבנת, אני אגיד לאט – תגיד את זה איפה שצריך להגיד, לא פה.

ברשותכם, ניכנס לנושא הדיון. יש פה נציג בנק ישראל? בישיבה הקודמת, שהייתה לפני שבוע-שבועיים, טענו חיילי המילואים שיש להם עסקים והם לא יכולים לשלם, והם רוצים להאריך את המתווה. קיימנו ישיבה, בינתיים קיבלתי טלפון מבנק ישראל, שהם כן האריכו את המתווה, אז הנושא הזה מבחינתכם נפתר מול הבנקים. קראתי אחר כך שאישרתם עוד מתווה, שקשור למשפחות של העוטף, אבל זה לא קשור לנושא הדיון. אני מבין שחיילים – זה לא משנה איפה אתה גר, מגיע לך את המתווה הזה בכל מקרה, נכון?

חייל מילואים בשירות פעיל. איילון בנימין מהפיקוח על הבנקים מבנק ישראל. חיילי מילואים זכאים לדחיית הלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי לתקופה של עוד שלושה חודשים, במצטבר, עד שנה. זה בבית ההלוואות עצמו. אשראי עסקי זה עד 2 מיליון שקלים. משכנתאות – ללא סכום, ואשראי צרכני, עד 100,000 שקלים. זכאים גם לפטור מעמלות על כל חשבון העו"ש, מרבית עמלות העו"ש, וגם מי שהיה במינוס בתאריכים מסוימים, זכאי לפטור בחשבון הפרטי שלו עד 10,000 שקלים לשלושה חודשים, ועד 30,000 שקלים בחשבון העסקי גם לשלושה חודשים. אלה תנאי המתווה, יש עוד כל מיני דקויות ורזולוציות. אפשר לדבר עליהן עכשיו או אחר כך.

האם שקלתם להאריך את הוראת השעה ביותר משלושה חודשים בשביל לייצר ודאות לבעלי העסקים והמילואימניקים?

מהרגע שהמתווה הזה יצא לדרך, שבוע לאחר פרוץ המלחמה, אנחנו מאריכים אותו בכל פעם בשלושה חודשים.

לא, אבל היה פער שבו כן שילמו הלוואות. תיכף אתה תשמע את המילואימניקים. היה פער בין ההארכה של ההוראה, ובפער הזה של ההארכה, אנשים כן שילמו את ההלוואות ואת החלק של הריביות. השאלה היא אם בשביל לייצר ודאות ללוחמים, למילואימניקים, לא ראוי להגיד שכל עוד המלחמה נמשכת – ודאי שאנחנו לא יכולים לגייס בן אדם - - -

לא המלחמה, מצב החירום, יש הבדל.

אני אשמח לקבל את המקרה שדיברת עליו, על הפער, כי בעיקרון, המתווה הזה חל מה-1 בנובמבר 2023.

לא, אתה לא הבנת את השאלה. קודם כל, בסדר גמור שהם האריכו ושמעו על הדיון שהיה. זה מכובד מאוד, ומבחינתי זה בסדר. הוא אומר שכל עוד מצב החירום קיים – דרך אגב, הם אמרו לי שהרבה מאוד כבר לא לוקחים את המתווה הזה. קרוב ל-80% לא משתמשים בזה מהסיבה הפשוטה, בסופו של דבר אתה צריך להחזיר את ההלוואות, ואז מצטבר לך הסכום כל הזמן ואז הם יהיו בבעיה. הרבה החליטו, בגלל שהמצב שלהם בעסק אולי השתפר או משהו כזה, לא לקחת את ההסדר הזה.

מי שהחליט, אני לא מתווכח.

היום הרבה אנשי מילואים כבר לא בעניין הזה, אבל מי שכן רוצה להיות בעניין, האריכו את זה בשלושה חודשים.

אבל דוד, מה יהיה? בעוד שלושה חודשים יבואו שוב פעם המילואימניקים לפה ויגידו לך תשמע.

יגידו לנו, ונטפל בזה, אין בעיה.

אני חושב שצריך לתת ודאות.

כרגע הבנק החליט על שלושה חודשים, יש את זה. לגבי הנושא להאריך יותר, כל עוד מצב החירום מתקיים, אז - - -

אפשר להתייחס, אדוני היושב-ראש?

אני אתן לכם. למה אתם בלחץ? אני אתן לכם.

אפשר להתייחס רגע?

אתה לא חייב לתת על זה תשובה עכשיו כי זו לא החלטה רק שלך.

אבל המתווה נגמר.

אני רק אגיד שאנחנו כל הזמן - - - בזה.

האחרון נגמר ב-30 באוגוסט.

לא, לא, המתווה מסתיים ב-30 בספטמבר, והוא הוארך עוד פעם עד סוף השנה.

רגע, תן לו רגע, כי הוא שילם הלוואה. תו לו רגע. יכול להיות שלא כל המידע מולנו.

גם ראינו, המתווה נגמר ב-30 באוגוסט מול הבנקים בפעימה האחרונה. אנחנו שותפים שמשרתים מ-7 באוקטובר כמעט 300 ימים. זה כל פעם בשלושה חודשים, שלושה חודשים, שלושה חודשים. המתווה האחרון נגמר ב-30 באוגוסט, והמתווה החדש מתחיל - - -

- - -

לא, באוגוסט, חברים.

הוא עכשיו מוארך.

רגע, הוא לא הוארך. הוא מתחיל ב-1 באוקטובר. זה אומר שמ-30 באוגוסט עד 1 באוקטובר יש פה פער. בפער הזה ירדו הלוואות. ירדו הלוואות כי אתה לא יכול לממש, כי הבנק אומר לך אין מתווה. יושב פה נציג הבנקים, הוא יגיד – לא היה מתווה לספטמבר, אז ההלוואות ירדו בספטמבר.

ואם אנחנו לא נהיה בעוד שלושה חודשים באותו סיפור.

ודווקא מהמקום שאתה אומר ש-80% לא משתמשים, אז תצמידו את זה, כי אני כל מה שמעניין אותי כשאני נמצא בלחימה בעזה זה אם המתווה הזה ייכנס או לא ייכנס. אנחנו מחכים – ותמיד זה קורה – ושבוע לקראת הסוף. הבנקים הגונים, הם מתקשרים: אני אתן לך הלוואה רק למסגרת של הסכום, הלוואה שיורדת בלי ריבית כדי שלא תהיה לך פה חריגה כי אין לך כלום, כי אתה כבר 300 יום, אז אין לך הכנסה. אז הבנק בא בצורה הגונה. אני אומר תנו לבנק רוח גבית לעזור לנו. מה זה אומר? שכל עוד יש מצב חירום ואני אציג לך טופס שאני נמצא מילואים, לא צריך שזה יתחדש בכל פעם בשלושה חודשים. זה פעם אחת.

פעם שנייה, אתם לא נוגעים ביום שאחרי. בנק ישראל, אני רוצה לשמוע כמילואימניק שאתה אומר ביום שאחרי – אם אחרי 200 או 300 יום הדבר הראשון שהשותף שלי עשה כשהוא השתחרר באוגוסט, ועכשיו גייסו אותו שוב פעם, יום אחרי שהוא השתחרר אחרי 270 יום, הוא לא יצא לחופש, הוא הלך לעבוד כי המתווה ייגמר לו כי הוא כבר לא מילואימניק פעיל, כי זה מתייחס למילואימניקים פעילים. אתם צריכים לתת לנו את המענה כדי להבין – כולנו פה במצב שהוא חדש לכולם.

איזה מענה?

ביום שאחרי שאנחנו משתחררים - - -

פורסים לך את החוב עוד פעם.

לא, ביום שאחרי, שההקפאה תמשיך. הרי מתעסקים במתווה כל עוד אתה פעיל. אנחנו אחרי 200 או 300 ימים - - -

לא, לא, זה לא. מה שיעשו במקרה כזה, פשוט אם לדוגמה אתה חייב 80,000 שקל מההלוואות, יפרסו לך את זה, לא ייתנו לך לשלם את זה מיד.

לא, מיד. זה מיד. זה קרה מידית.

באופן טבעי, הם פורסים את זה עוד פעם.

מה זאת אומרת? אבל, הנה. מה זה טבעי? צריך הוראה של בנק ישראל בשביל לבצע את - - -

לא, זו לא הוראה של בנק ישראל, הבנק עושה את זה באופן אוטומטי.

הם לא עושים.

המנהלים לא מטומטמים.

אז מסתבר שהמנהלים - - -

רוצה שאראה לך משהו מצחיק? ביקשו שאני אקבל הלוואה לפי ההכנסות של השנה. אילו הכנסות? לא היינו בכלל. זה לא עובד. זה לא שהם לא – אני לא משתמש במונחים כאלה, אבל הם לא מבינים את הסיטואציה.

האירוע של מילואימניקים עצמאיים זה אירוע אחר. זה לא אוטומטי. צריך להבין את זה.

העניין הוא שלא מבינים אותנו כאן.

אני אסביר. על מה שהתכנסנו – נסגר. עכשיו מדברים על דברים אחרים.

לא, אבל זה לא נסגר.

רגע, נסגר.

היה חודש פער, דוד.

מבחינתי נסגר.

איך אתה אומר לי שנסגר אם למילואימניקים ירדה ההלוואה? אני אומר לך.

ההלוואות יורדות.

תיכף נפתור את הבעיה הזאת. זה נסגר מכיוון שכל הזמן עושים פה שלושה חודשים. אני אמרתי שזה לא שייך לוועדה שלי, אבל כינסתי את הוועדה בעניין.

אבל למה בכל שלושה חודשים?

כי זה ההסדר מהיום הראשון.

למה?

כי לא ציפו שהמלחמה תתארך כל כך הרבה זמן. עכשיו מבקשים שני דברים חדשים – אחד, להאריך את זה ליותר משלושה חודשים. שניים, מה קורה בסיום העניין? חוזר איש המילואים, הוא בא לבנק, אין לו את ההסדר הזה יותר, ועכשיו יש לו חוב שהוא לא שילם שנה, נכון? האם יש הנחיות לגבי פריסה של החוב הזה? אני מצפה לתשובה גם של הבנקים. טיבי, גם שלכם. מה קורה במקרה כזה? אלו שני דברים שאנחנו רוצים. דבר שלישי, נטען שב-1 בספטמבר כן ירדו להם ההלוואות.

כן ירד, וירד בעוד שלושה חודשים, עד שתבוא לפה ונאריך שוב, ונקיים דיון, ואלה יבואו - - -

אני אשמח אם אוכל להגיב למה שנאמר כאן.

מה אתה רוצה להגיד?

גם אני מילואימניק, וגם נפצעתי, דרך אגב. אני בעל עסק. יש לי ירידות לדוגמה של 8 מיליון שקלים בחודש לעסק שלי. אז גם המתווה, שגם ככה הבנקים לא נותנים אותו, סתם שתדעו, 2 מיליון שקלים – בזמנו בנק ישראל התערב, בחודשים הראשונים, אז הם הסכימו לתת לנו את ההנחה על הריביות. אבל סתם שתדעו, בפועל הם לא נותנים לנו את זה לכל התקופה, לא מקפיאים, וגם כשמסכימים להקפיא, הם לוקחים ריבית דריבית על ההלוואה. זאת אומרת, מתחילת המלחמה ההלוואות שלי גדלו במיליון שקלים, כשהתגייסתי, במקרה גם נפצעתי. יושבים פה הילדים שלי, שעוזרים לי לנהל ולעבוד בעסק, הבאתי אותם מנהריה, משטח אש ואזור מלחמה. אנחנו לבד מנסים להציל את העסק שלנו, את הבית שלנו ואת כל מה שיש לנו, והבנקים ממשיכים לחגוג ולוקחים לנו - - -

רגע, אבל פה אתה אומר דברים שסותרים את מה שהוא אמר, כי הוא אומר - - -

אתם לא נותנים לי להגיב. אני אשמח לדקה-שתיים, רק לספר את הסיפור והמקרה, ואחר כך נדבר, בשמחה אני אענה על הכול. המתווה הזה יצא לפועל ב-1 בנובמבר. הוא אפשר דחייה של הלוואות ממשכנתאות על אשראי עסקי לעסק עם מחזור פעילות עד 25 מיליון שקלים, הוא יכול היה לדחות את ההלוואות שלו, שהן עד 2 מיליון שקלים, לשלושה חודשים ללא ריבית וללא עמלות. כל זה היה בתוקף עד 30 בספטמבר. מה שאתה כנראה מתכוון, שאתה התחלת לדחות מיד את ההלוואות שלך, או שדחית לאחר מכן? כי המתווה הוא בתוקף, הוא מפורסם, עד 30 בספטמבר. אנחנו לא נותנים אף פעם מרווח של יום אחד. אנחנו מודיעים שבוע-שבועיים מראש, ואז המתווה הזה מוארך. ההארכה הבאה היא ב-1 באוקטובר עד סוף דצמבר. זה המתווה, הוא מתייחס לכל חיילי המילואים - - -

טיבי, תבדוק את העניין. אתה מדבר על משהו ספציפי פרטני. טיבי הוא נציג הבנקים, הוא יבדוק לך את העניין הזה מחר בבוקר.

אני ביחד איתו, כולנו באותו מצב. יש לי חברים במילואים - - -

רגע, אתה סיפור אחר לגמרי.

לא, לא, אני באותו סיפור שלו.

לא, אתה מדבר על 8 מיליון, הוא מדבר על 3,000 שקל, יש הבדל.

לא 3,000, אבל - - -

בסדר, יש הבדל ביניכם. טיבי, אתה מוכן לבדוק את העניין שלו? תבדוק ואז ילכו לקראתך, אין בעיה. אתה, העסק שלך עובד?

העסק שלי לא עובד, אני בבית מלון על שפת הים בנהריה.

והעסק לא עובד בכלל?

קוראים לי אריה אהרונוביץ.

איזה עסק זה היה?

בית מלון בנהריה על שפת הים. מול המלון שלי זה שטח צבאי סגור. נהריה כרגע – כולנו מבינים מה המצב שלה. ואנחנו לבד. יכול להיות שפה בירושלים הכול מתנהל כרגיל.

אז מה יורד לך 8 מיליון בחודש? לא הבנתי. בנית את המלון שלך בהלוואה של 300 מיליון שקלים?

לא, 8 מיליון שקל.

סך הכול ההלוואות. כמה יורד לך בחודש? אתה אמרת 8 מיליון בחודש. כמה יורד לך בחודש?

70,000 שקל, כאשר הפיצויים שאנחנו מקבלים מרשות המיסים, עד שאנחנו מקבלים, זה 30,000 שקל מקדמה. זה כבר נושא נפרד.

וזה נושא מאוד חשוב, שעברנו מקרן הסיוע - - -

זה נושא נוסף.

זה לא נושא הדיון. זה מה שאני אוהב, כשמדברים על מילואים, מתחילים להכניס לי את כל הבעיות. התכנסנו לנושא ספציפי, בואו נגמור את הנושא הספציפי הזה.

והבנקים לוקחים לנו ריבית דריבית על כל ההלוואה, ואז אני אומר להם חבר'ה, אבל יש מתווה על 2 מיליון שקל, לפחות תנו לי את ההנחה הזאת, למרות שזה כסף קטן במצב הנוכחי. אבל אני הייתי מצפה, כמו שאני הכנסתי את היד לכיס כשהתגייסתי, והקרבתי ועשיתי והכול – חבר'ה, לפחות שגם הבנקים יכניסו את היד לכיס ולפחות למי ששירת, מי שמשרת, מי שנפצע, מי שנמצא בשטח צבאי סגור - - -

אתה באוקטובר שילמת את ההלוואה, או שהיא עדיין דחויה לך? עדיין דחו לך אותה?

מאוקטובר עד היום היא דחויה, ולכן - - -

אז אתה לא שילמת בכלל.

לא שילמתי בכלל.

זאת אומרת שהדחייה אצלך עבדה.

הדחייה אצלי עבדה, אבל אני משלם עליה ריבית דריבית.

רגע, על 2 מיליון השקלים, לא דחו לך?

לא. בהתחלה הסכימו לדחות, אחרי שבנק ישראל התערב באחד הדיונים שהיו לנו. טיפלו בזה ובנק ישראל הסכים בחודשיים-שלושה הראשונים, אבל מאז הבנקים לא נתנו את הדחייה. לא נתנו.

יש הוראה גורפת?

לפי המתווה, אשראי עסקי עד 2 מיליון שקלים לעסק שמחזור הפעילות שלו הוא עד 25 מיליון שקלים. זה בתוך המתווה.

אבל אין לו, הוא סגור. איזה מחזור פעילות?

מחזור הפעילות שהיה.

ואם זה מלון חדש, מה קורה איתו?

זה מלון חדש, הוא נפתח באפריל, חצי שנה לפני המלחמה.

אז אין לו.

זה מקרה פרטני שייבדק.

עד 25 מיליון שקל? אז גם אם המחזור שלו הוא חצי מיליון הוא אמור להיות - - -

לא, עד 25 לשנה. אם הוא פתוח חצי שנה, ובהתחלה אין מספיק לקוחות, אין לו 25 מיליון.

עד. עד. אדוני היושב-ראש, זה עד 25.

עד? הבנתי.

מילת סיכום. אני הייתי מצפה שתיתנו לנו את ההנחה על הריביות, את ההנחה על העמלות. אי אפשר לקחת מאתנו ריבית דריבית, והחובות שלנו תופחים. החוב שלי תפח בכמעט מיליון שקל. מה אני עושה עם זה בתום האירוע, ועוד לא נגמרה המלחמה?

לא, על זה אתה מקבל פיצוי. יש לך את הפיצוי של המלחמה. הרי אתה אומר, המקום סגור. אתה לא יכול פעמיים לקבל מפה ומפה.

אני עולה לפה לפחות אחת לחודש, וחבר הכנסת ואטורי - - -

הנזק שנגרם לך מהריבית הוא חלק מהנזק של המלחמה, וזה נכלל בנושא של הפיצויים. לא הכול, יש אחוזים שלא.

הייתי רוצה להמליץ לקבל החלטה לפני, כי אנחנו עומדים היום מול הבנקים, והבנקים היום אומרים לי: אדוני, אתה חייב לי עוד מיליון שקל, מה עושים? והיום אני מחכה לאיזו החלטה מהבנק.

על זה בדיוק דיברתי, בסופו של דבר הדחייה היא טובה, אבל בסוף מגיע התשלום שלה. זה כל העניין. זה לא שפותרים אותך מהתשלום.

אבל הוא לא עובד בינתיים.

אבל הוא מקבל פיצוי במסגרת הפיצוי של המלחמה. מה קורה? הוא מקבל מפה ומפה. הוא לא יכול לקבל פיצוי – לקחת את זה בחשבון בפיצוי, ואחר כך להגיד תפטרו אותי מזה.

אני מעדיף שלא לקבל פיצוי.

העניין שבכלל בכל מיני דברים יש כל מיני הטבות שמקבלים, אתה חייב לקחת - - -

יש עניין שגם דורשים מהם את הארנונה.

דוד היקר, מה שהוא אומר, שהם מקבלים מקדמות, וההוצאות - - -

הבנתי, אבל בסוף הוא יקבל את הכול.

בסוף, אבל בינתיים את הריבית אף אחד לא ישלם לו. זה מאות אלפי שקלים בשנה, עד מיליון, כמו שהוא אמר. זה הנזק הגדול, דוד, שחיילי המילואים, לוחמים, חוזרים הביתה, חוזרים לעסק, והם לא יודעים איך הם ייצאו בפעם הבאה למילואים, אבל בינתיים 200 ימים הם נתנו למדינה, העסק שלהם מתרסק, והוא במקרה בנהריה, יש גם מילואימניקים ממרכז הארץ. מילואימניקים שחוזרים הביתה לעסק, הם צריכים לקבל לפחות את השיפוי על הריבית ומקדמות גדולות יותר. המקדמות צריכות להיות לפחות 80%, הם מקבלים 30%.

רגע. אצלו הבעיה יותר ייחודית בגלל שהעסק הוא גדול והוא לא עובד בכלל. אתה לא יכול להשוות אותו וממנו לגזור לגבי כל חיילי המילואים. לא צריך להגזים. אצלו זו בעיה אחרת. אתה מבין, לא כל אחד לקח הלוואות של 8 מיליון והעסק לא עובד בכלל.

יש לי כמה חברים בעלי מפעלים - - -

אז הוא מקרה מאוד ייחודי.

אבל זמן הגעת המענקים – זו גם הנקודה. אם אני קיבלתי את מענקי ינואר רק לפני שבוע - - -

לפי התקנות הוא צריך לקבל - - -

אנחנו קיבלנו את מענקי ינואר לפני שבוע, וגם הם לא נכונים. 4,000 שקל - - -

מאז שהעבירו מקרן הסיוע, מקבלים שמונה חודשים אחרי זה תשובה.

אבל אתם שוכחים - - -

אין טלפון, דוד. אין טלפון של רשות המיסים למילואימניק.

בהתחלה נתנו מהר כי הייתה קרן. הקרן הסתיימה.

אז צריך להחזיר את הקרן.

רגע. כדי להחזיר את הקרן לא מדפיסים כסף, אתה יודע. למה עשו שמונה חודשים? הפסיקו כבר להדפיס כסף. כבר הרבה שנים לא מדפיסים. צריכים לגייס את הכסף. לכן קבעו בתקנות שלא נותנים מיד, אלא לוקח כמה זמן.

אבל מה יעשה בינתיים הבן אדם? זה נראה לך הגיוני שאין טלפון למילואימניק להתקשר?

זה לא נראה לי הגיוני, אבל אני מסביר לך את העיקרון. העיקרון הוא שאי אפשר לתת את כל הכסף מידית.

לכן אני מבקש ממך כיושב-ראש הוועדה, בוא נכנס דיון בנושא הזה. לפחות את העצמאיים בוא נעביר לקרן הסיוע בחזרה. רק את העצמאיים. אתה לא רואה פה הרי שכירים מילואימניקים שמתלוננים.

אנחנו מדממים. פשוט מדממים.

זו הפררוגטיבה של ועדת הכספים. אנחנו לא ועדת הכספים.

אנחנו מדממים. אני עורך דין שמתמחה בנושא הזה ואני - - - לאנשים במצב הזה. יש לי בעלי עסקים מהצפון - - -

דוד, אתה יכול לעשות את זה.

הנה, עשיתי פה. מה שעשיתי - - -

אז הנה, בגלל שעשית, הצלחת פה עם בנק ישראל, ואתה תביא לפה גם את האוצר ואת הצבא, ואתה תחזיר את זה לקרן הסיוע. אתה יכול לעשות הרבה דברים.

ואנחנו נהיה כאן כדי לסייע. אנחנו באמת מדממים.

אני רוצה לומר משהו. אני מבקש לומר משהו גם כן. אפשר?

אני אאפשר לך, אין בעיה. בסדר גמור. כולם ידברו.

אני רוצה להגיד משהו אבסורד. אם אתה מגיש בקשה, אתה מגיש אותה לרשות המיסים, ובמקרה שלנו, היינו צריכים לקבל סכום מסוים, קיבלנו - - -

איזה עסק יש לך, קודם כל?

יש לנו גסט-האוס ביפו. אני והשותף שלי. אכסניה קטנה. מה שקרה, מקבלים את המענק – ינואר הגיע לפני שבועיים. אם אני מגיש את זה לרשות המיסים, רשות המיסים אומרת השכל אצלי ואנחנו מטפלים בזה. אבל מה היא אומרת לך? את ההשגה תגיש לקרן הסיוע. למה? למה כל הסרבול הזה? בואו נתחיל בקרן הסיוע, נסיים בקרן הסיוע.

דוד, אין טלפון.

מה קורה? היום בבוקר היה לי מקרה שיש בעיה בהשגה, קרן הסיוע בשיחת טלפון ענו, פותרים את זה. בוא נעביר את העצמאיים לקרן הסיוע, זה יעזור לנו. נכון, מדפיסים כסף, אבל המושג הזה לא מחזיק מים, כי מה זה להדפיס כסף? אני בינתיים - - -

מס הכנסה גם מטפל בהם.

מס הכנסה לא מטפל בהם. הוא אומר לך שמונה חודשים לתשובה.

בפועל זה לא קורה.

אין, זה לא קורה. זה לא קורה.

זה בוודאות, דוד. עזוב את זה, רק על זה שאין טלפון – הרי איך מצפים מלוחם? מה אתה רוצה, שהוא יפתח לך לפטופ באמצע הטנק? על הטנק הוא יפתח לפטופ ויתחיל להגיש הסגות? דוד, עזוב.

בדיוק. אי אפשר את הבירוקרטיה המשוגעת הזאת.

אבל קרן הסיוע - - -

החיים שלהם מורכבים גם ככה.

דוד, המדינה עשתה הרבה. בנושא של העצמאיים, היא לא מבינה את האירוע. דיברנו על זה גם בנושא הקודם.

אתם רואים? אתם מרחיבים לי את הנושא עוד פעם, וחזרנו לבעיות של כל אנשי המילואים.

זה עבד לנו בפעם הקודמת, כינסת את הדיון הזה. אנחנו מנסים עכשיו.

אני רוצה להבין. קודם כל, בואו נסיים את העניין הזה. בנק ישראל – לגבי העניין של מה קורה בתום התקופה, האם נתתם הנחיות לאיזושהי פריסה של חוב או משהו? או נציג הבנקים שיגיד.

כרגע ההנחיה היא רק על משרת מילואים פעיל. זו ההנחיה. זה אומר שביום שהוא משתחרר אין לו את הדחייה.

זה לא מה ששאלתי. שאלתי – ברגע שסיימת. דחייה לא תהיה. אני לא מקבל את הדחייה.

למה לא תהיה? לוקח מינימום - - -

אבל אין מענקים.

רגע. רגע. צריך פריסה של החוב בצורה סבירה.

זה אמור להאריך את חיי ההלוואה, זו הלוואה מוארכת, והיא מתפרסת על כל חיי ההלוואה.

בפועל, אם ההלוואה שלי היא לשנתיים, היה שנה, עכשיו אני משלם את זה עוד פעם בשנתיים?

מאריכים את זה, נכון. במשכנתאות יש אפשרות לתת הלוואה - - -

במשכנתא.

כן. יש גם מקרים שנתפרים הום-מייד לכל אחד ואחד. זה לא משהו גורף. צריך לראות את היכולת - - -

מי תופר את זה?

הבנקים. הבנקים.

אבל למה להעמיק לנו את הבור? לא מספיק אנחנו בצרות, להחזיר עוד הוצאות?

לא הבנתי. אני חייב שנבין מה קורה. יום אחרי שאתה משתחרר, לא מהיום, אחרי 200 ו-300 יום – אתם אומרים סיוע נפשי. איפה הסיוע הנפשי? איפה אני אלך לטפל בעצמי? אתה אומר פה עכשיו בצורה ברורה: אתה חייב ללכת לעבודה שלך יום אחרי. אני רוצה חופש. 300 יום – אני רוצה חופש עם אשתי והילד. אני פותח את העסק שלי, וזה מה שהוא עשה. יום אחרי שהוא השתחרר, 270 יום, הלך יום אחרי לפתוח את העסק. הדחייה הזאת היא לא מה שאנחנו אומרים תנו לי עוד איזו הטבה.

העסק שלך לא עובד היום בכלל?

כלום, סגור. כי אנחנו שנינו בעסק. מה קורה? אתה אומר לי חודש אחרי תשלם. מאיפה אני אשלם? מילא המענקים היו מגיעים, הייתי אומר אני חי על משהו. המענקים לא מגיעים.

הבקשה שלך היא רלוונטית אם העסק לא עובד בכלל. אם העסק עובד, אז זה לא רלוונטי.

אין בעיה. דיברתי על עסק לא עובד, ועסק לא עובד אלו העצמאיים, כי עצמאי שהוא העסק לא עובד.

למה הבנקים, שהם גופים כל כך עשירים וחזקים, לא יכולים להקפיא את הריבית?

כי זה גוף פרטי. הוא עובד על רווח, למה אתה מצפה ממנו?

עדיין, משרד האוצר לא יכול להגביל?

כמה אנחנו? אנחנו פרומיל.

אפשר לקחת מהבנקים קרן מיוחדת. מדברים על זה. בצלאל מדבר על זה.

הבנקים קיבלו מלא כסף בתחילת המלחמה מהממשלה כדי – אז בבקשה, חברים, לעזור לנו.

אבל יש פה מדינה, הבנקים לא לבד.

הבנקים הם גוף עסקי לכל דבר.

בסדר, אני לא מבקש טובה מהבנקים, אני אומר חבר'ה, אנחנו נותנים פה 300 פלוס ועכשיו צפונה - - -

בסדר, שמענו. שמענו.

צריך מענה לזה. השאלה היא - - -

שמענו. שמענו.

השאלה היא אם הוא יכול להציג את זה - - -

הוא הבין. הוא הבין.

אנחנו יודעים ללכת להתגייס, ואנחנו נכניס את הידיים שלנו לכיס, ולא לישון בלילה ולא לדעת איך אנחנו יוצאים מהמצב הזה, והבנקים יגידו לי היום אני לא מכניס את היד לכיס.

מספיק.

חשוב להגיד לפרוטוקול, כי נאמרים פה דברים שהם פחות מדויקים – הלוואות נדחות ללא ריבית וללא עמלות לעסק - -

זה לא נכון.

- - שנייה. לעסק שמחזור הפעילות שלו הוא עד 25 מיליון שקלים. כנראה שאתה לא בעסק הזה.

עודד, זה נכון מה שהוא אומר?

יש הלוואה עד 2 מיליון שקלים. תראה לי עסק במחזורים כאלה שקיים - - -

ההלוואה ירדה, אני אראה לך את האפליקציה של הבנק שלי. ההלוואה שלי ירדה.

מי מרוויח 25 מיליון בשנה ולוקח 2 מיליון הלוואה? אנשים כאלה לוקחים 200 מיליון שקל הלוואה.

מספיק, חבר'ה. די, הבנו את העניין. הבנו את העניין. בסדר. אתה רוצה להגיד משהו נוסף, או על אותו עניין?

משה פישר מעמותת משרתי המילואים. יש בכלל תיקון לחוק חרבות ברזל מה-4 באוגוסט, שאומר: חוק זה יבוא בתוקפו עד תום שלושה חודשים ממועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתה בסעיף - - -

אבל למה זה רלוונטי? זה העניין. מה כתוב בחוק?

החוק הזה הועלה בדיון בוועדת החוץ והביטחון בעת ההכרזה - - -

אילו עניינים – אז מה אם כתוב בחוק? על מה?

רגע, אני אסביר לך. הנה, אני עונה. אני אשלים רגע. דנו בזה בחוץ וביטחון, על מצב מיוחד בעורף. חלק מזה הוא החוק הזה של חרבות ברזל, שאומר שמי שמשרת במילואים ומי שנמצא בקו העימות, כל ההלוואות של הבנקים נדחות. זאת אומרת, לא מתחילים לפרוס עכשיו מחדש. אלה ההסדרים שקיימים במצב נורמלי.

הוא אמר את זה.

זה לא מצב לחימה. אפשר לדחות את ההלוואות. הוא כרגע נמצא - - -

זה נדחה. זה נדחה. זה נדחה. אתה לא היית בתחילת הדיון כשדיברתי על - - -

שמעתי את ההתחשבנות פה, שאתה אומר לו תשמע, נדחה, עכשיו הוא צריך לשלם אני מבין, והוא מחוץ לנהריה בכלל.

אנחנו מבקשים שהעיקרון הזה יחול גם פה, שמסיום הלחימה עצמה, מתום שלושה חודשים מסיום מצב הלחימה - - -

זה מצב מיוחד בעורף, שהיום הוארך בחוץ וביטחון, אבל הוא קיים, דוד, לא צריך - - -

מה שאני רוצה, תבדוק שני דברים, אם אפשר: אחד, שיהיו הנחיות לפריסה של החוב, אם זה קיים; ולעסקים שהם סגורים לגמרי, או שירד להם המחזור באופן מיוחד, תנו להם עוד שלושה חודשים גרייס.

אבל פריסה הוא לא יכול לשלם עכשיו כי הוא מפונה, אז מה שעשינו זו דחייה של התשלומים. אתה מבין? דחייה.

דחייה קיימת.

הבן אדם נמצא במילואים.

שהדחייה ביום אחרי שהוא השתחרר.

לא לכל אחד. אם חייל מילואים היה חודשיים במילואים, והעסק שלו עובד, על מה אתה רוצה לתת לו דחייה? אבל אני אומר, אם העסק סגור, או שהמחזור שלו ירד באופן דרסטי - -

והוא השתחרר מהמילואים.

- - והוא השתחרר מהמילואים, מגיע לו. זה לדעתי מגיע.

דחייה לאחר שהוא השתחרר מהמילואים.

אחרי שהוא השתחרר זה רלוונטי לדעתי. תבדקו את זה.

ליאור גור, פורום העצמאיים והפרילנסרים, מבית ההסתדרות. לפי דברי האוצר, המתווה הזה מתחדש בכל שלושה חודשים עד שנה. השאלה היא מה קורה כשעוברת השנה.

- - - בינתיים. לא אכפת לי, לא נכנסתי לזה בגלל שהם אפשרו עוד שלושה חודשים. אמרתי להם, שיבדקו את העניין - - -.

אבל ברגע שמסתיימת שנה, צריך להחזיר את החוב. נכון? אני מבין נכון?

לא, החוב נדחה. אם היו לך שנתיים הלוואה, זה נדחה עכשיו לדוגמה בשמונה חודשים. אתה מתחיל עוד פעם – נשארו לך 20 תשלומים? 20 התשלומים מתחילים ממועד השחרור.

זה לא נכון.

זה מה שהוא אמר.

20 התשלומים יהפכו ל-30 תשלומים במקרה שלו - - -

לא, אצלך כי החוב הוא מעל ל-2 מיליון, אבל אתה דבר צדדי מבחינתי כי לרוב אנשי המילואים אין סכומים כאלה.

להם אין, אבל - - -

לגביך זה שונה. אתה לא יכול להשית את הבעיה שלך על כל המילואימניקים.

אני חושב שזה לא נכון.

זה המצב, מה אני יכול לעשות?

למה זה המצב? למה הבנקים לא יכולים להכניס את היד לכיס ולהגיד אתה שירת, אתה נפצעת, העסק שלך סגור, זה שטח מלחמה?

לא, לא, זו לא טענה. הבנקים עושים הסדר עם המדינה. הבנקים הם גוף פרטי. שר האוצר, אחרי שהוא עשה איתם הסכם, רוצה לחייב אותם ביותר מס, בניגוד להסכם, עכשיו יש משא ומתן. זה דבר מקובל, שיהיה משא ומתן. אתה לא יכול להגיד עכשיו תשלמו כי אתם מרוויחים.

זה חייב להיות עם תקרת גג מסוימת. הרי לא יכול להיות שלעסק של 200 מיליון שקל יש הלוואה ובגלל שהוא מילואימניק, אז עכשיו ימחקו לו ריבית של 20 מיליון כי הוא מילואימניק. זה חייב להיות מספר. אתה אומר יכול להיות ששווה להזיז את זה מ-2 מיליון שקלים - - -

אצלך צריך לבדוק איזה פיצוי אתה מקבל כתוצאה מהסגירה ואיך זה משפיע. זה מקרה שצריך לבדוק אותו.

מקרה מיוחד. צריך לתת לו פתרון.

אבל אם הוא מקבל על זה - - -

אני ממש לא מקבל על זה. לא נכון.

יש פה את נציג הבנקים, הייתי רוצה לשאול אותו שאלה. אתם דורשים מאתנו כעצמאיים, אחרי שנה של מילואים - - -

מקבל. אם העסק סגור - - -

הציעו לי עכשיו הלוואה. אמרו לי הלוואה בלי ריבית - - -

אבל - - - לגבי כל העסקים - - - אז מה אתה רוצה? זה המתווה.

רגע, יש לו שאלה.

זה המתווה. אף אחד לא מקבל 100%, רק אלה שנמצאים בקילומטרים בדרום ובצפון. הוא לא נמצא בקילומטרים האלה, הוא בנהריה.

אני כן בקילומטרים.

אז אתה מקבל 100%. יש כאלה שמקבלים 100% פיצוי, כולל על הריבית, אבל אתה כנראה לא מאלה שמקבלים את ה-100%, מקבלים פחות אחוזים.

אתה יודע, יש סיפור גם עם מטולה, מטולה מספיק בחזית, שהם צריכים לשלם את הארנונה. אם הוא לא משלם, ראש המועצה לא גובה אותו, אמרו לו אתה חייב בחדלות אישית.

אני אסביר לך.

האוצר החזיר תשובה עכשיו, היה דיון בכספים.

אתם שומעים את הטענות, חושבים שמה אומרים לך - - -

לא, לא שומעים את הטענות, אני קיימתי דיון – תקשיב, זה לא אני שומע, שמעתי משהו. קיימנו בכספים ובפנים דיונים.

אני מסביר לך. לא, לא, בשטחים מסוימים – מטולה לדעתי היא בגבול הזה. כמה?

עד 9 ק"מ.

לא, בצפון זה - - -

כולם משלמים ארנונה. הם ממש יישוב קו גדר.

גם על הארנונה הם מקבלים פיצויים מהמדינה.

נכון, נכון, אבל משלמים קודם כל. הם לא עובדים, אומרים להם תשלמו.

אין ויכוח אחר. אבל זה בתוך הפיצוי.

אתה אומר שהם אמורים לשלם, ואז הם מקבלים חזרה.

ברור. אבל על זה ראש המועצה צריך - - -

וראש המועצה יכול לא לגבות, גם ככה העירייה לא עובדת. המועצה לא עובדת, הוא לא היה צריך לגבות.

לא, הוא רצה לקבל תקציבים מהמדינה. הוא לא צריך לגבות.

הוא רצה לא לגבות, ואמרו לו אתה חייב בחובה אישית.

לא, אף אחד לא יבוא אליו בטענות. אני אומר לך, אף אחד לא יבוא אליו. מה זה חובה אישית?

אדוני היושב-ראש, אני מייצג עסקים בצפון. משלמים ארנונה כאשר מקבלים מקדמות על חשבון הפיצויים, אבל המקדמות האלה הם 20% או 30% מגובה מה שהבן אדם היה אמור להרוויח. הארנונה היא ההוצאה העיקרית בעסק. זאת אומרת, אם אני מקבל 30% כאשר הארנונה אצלי היא 10,000 שקל לחודש, 30,000 שקל לא מכסה לי גם את זה וגם את זה. חבר'ה, אי אפשר לזרוק אותנו.

זה לא נכון מה שאתה אומר. לגבי מלון, יכול להיות שהארנונה באמת משמעותית כשהעסק לא עובד. לגבי עסק רגיל - - -

עוד פעם אני חריג? עוד פעם אני חריג?

כן, כי אתה חריג, מה אני יכול לעשות?

אדוני היושב-ראש, אפשר לשאול שאלה את הבנקים? כי הוא פה, וזה מאוד מעניין. הציעו לנו הלוואה לעסק. הבנק יצא עם הלוואה טובה, בלי ריבית ובלי הצמדות. ואז הם אומרים לי: בשביל לאשר את ההלוואה, תשלח לי דוחות רווח-הפסד של השנה.

היום בבוקר. קיבלנו מייל, תשלחו לנו דוח רווח-הפסד כדי שנוכל לקבל את ההלוואה הזאת.

תגיד לי שזו בדיחה.

אני אומר לה: אין לי. היא אומרת: אני לא יכולה לתת לך את ההלוואה. אמרתי לה: למה הצעת לי? ואני אומר את זה באמת ממקום של התייחסות, ואז אתה מבין את עומק הניתוק פה.

מאיזה בנק?

להגיד?

למה לא? תגיד.

בנק הפועלים. אם אפשר לתת הנחיה.

אני אקח ממך את הפרטים אחר כך, גם לגבי מה שדיברת קודם, ונבדוק. אני לא רוצה לתת לך תשובות – אבל הדבר היחיד שאני יכול להגיד, עוד פעם, אני אקח את הפרטים ואבדוק אותם באופן מסודר. לפעמים צריך לעשות בדיקות לגבי המצב של העסק ולראות אם יש תזרים ולראות אם - - -

הוא יטפל בך באופן אישי. משה פסל, הוא מוכן לבדוק את העניין שלו בוועדה.

בשמחה. אני מבקש ממך לקבוע דיון, לדעתי, אם אתה שואל אותי, המדינה לא מבינה את האירוע הזה של גיוס עצמאי בעל עסק. זה מה שאני שמתי לב.

אין ברירה, זה לא שהיא לא מבינה.

לא, היא לא מבינה את האירוע. דוד, כל עוד הייתה בקרן הסיוע עזרה – לפחות העצמאיים את בעלי העסקים, הלוחמים העצמאיים, תעביר לקרן הסיוע.

יש לי חבר, אתה מכיר אותו אני חושב, שיש לו ג'יפ ענק. לפני שבוע הודיעו לו שבתוך כמה ימים מגייסים לו את הג'יפ. זהו, נגמר. אמרו לו תקבל פיצוי כשיחזור הג'יפ.

כמו במערכון של הגשש.

הייתי מוכן לקבל את הפיצויים. הפקודה היא שבעה ימי עסקים לקבל הכול.

לא זה ולא זה הוא יקבל. את שניהם הוא לא יקבל – לא את הפיצוי ולא את הג'יפ.

אדוני היושב-ראש, אפשר לדבר? קוראים לי יובל רייזנר, אני מ.פ. מפקדה בחטיבת הסיוע באוגדה 98. אני שותף של עודד. קודם כל, בנוגע למה שדיברנו על הקפאת תשלומים, החזרי הלוואות – תודה רבה, מוערך, דיון פרקטי ויעיל. עלה פה מכמה כיוונים כל הסיפור של המענקים וקרן הסיוע, וזה לא נושא הדיון, כן נושא הדיון.

זה לא נושא הדיון.

רגע, אני יודע. זה לא נושא הדיון.

גם לא נמצאים פה האנשים.

רגע, אני כעצמאי מילואימניק יודע שזה לא נושא הדיון, אבל בשורה התחתונה, כשקבלת המענקים היא בהנחיה של שמונה חודשים, וזה אומר שבשבוע שעבר אנחנו כבעלי עסק עצמאיים - - -

הוא אמר שהוא יבדוק.

שנייה. כבעלי עסק עצמאיים הגענו למצב שזהו, נשרף הכול, אין לנו כיסויים. אין לנו כיסויים ולא קיבלנו את המענקים. הלכנו לבנק העסקי לקבל הלוואה, שייתן לנו את הגאפ הזה. הבנק העסקי לא נותן. הלכתי לבנק הפרטי שלי – אני שכיר בעל שליטה, אנחנו שני בעלי מניות יחידים בחברה, 50-50, בכובע הפרטי - - -

באותו עסק?

באותו עסק. אנחנו שותפים.

שניכם הגעתם לישיבה?

ורואה החשבון שלנו הוא אחיין שלך, רון.

עכשיו הסתיים הדיון בניגוד עניינים.

לא, נתתי לטיבי לבדוק. יש לו את השם הלא נכון, אבל הוא בסדר.

אני רק רוצה לסיים שבשורה התחתונה בשבוע שעבר בבנק הפרטי שלי לקחתי הלוואה פרטית לטובת העסק, בתקווה שכשאני אקבל את המענקים, אני אוכל לסגור אותה. צריך לקיים דיון בנושא, כי שמונה חודשים זה אומר שאני - - -

אין מצב לקבל תשובה בשמונה חודשים. דוד, אתה יודע שזה לא בסדר. בוא נכריח אותם לתת תשובות.

אני בכובע הפרטי שלי נותן אשראי.

נקיים על זה דיון.

אני נותן אשראי. אני נותן אשראי.

נקיים על זה דיון, אין בעיה.

על המענקים שאני צריך לקבל.

אני רוצה להגיד משהו. קודם כל, אני מברך מאוד את בנק ישראל, אני גם אמרתי לך שבנק ישראל יחסית לכל אורך המלחמה, הם מתנהגים בסדר גמור עם העסקים. אני, דדי מפורום העצמאיים מבית ההסתדרות, אומר לך אנחנו עוקבים אחרי זה גם בחמ"ל שלנו וכולי, הם באמת נותנים הנחיות יפות, וזה עובד, וגם הבנקים משתפים פעולה. זאת אומרת, אלו לא רק הנחיות ברמה של תעשו וכולי, אנחנו רואים גם את הצד השני והוא מאוד קואופרטיבי. אבל יש, דוד, שלושה דברים שאני חושב שצריך לטפל בהם. שניים קשורים להיום, ואחד אולי עתידי. אני מסתכל דווקא על המושג פרילנסר. אני לוקח את זה עוד שלב. הוא דיבר על הגדול והם דיברו על הבינוני, אני לוקח דווקא את הפרילנסר. בן אדם כזה שיוצא למקום עבודה והוא יחידני, והוא יוצא למילואים, הוא חוזר וכמעט אין לו עסק. כי אפילו אם הוא ניהל רשתות חברתיות, לקחו מישהו במקומו לאותה תקופה של המלחמה והוא לא יחזור. אין סיכוי שהוא יחזור לאותו לקוח. ואז הוא יהיה בבעיה. אותו דבר אפילו קוסמטיקאית – בכוונה אני אומר. לצורך העניין היא הלכה לשלושה-ארבעה חודשים, הלקוחות שלה התפזרו, נגמר לה העסק.

אבל כל הטענות האלה נטענו בוועדת שרים.

לא, לא דיברתי על מנגנוני פיצוי, דווקא רציתי דיון. למה אמרתי? הדבר הראשון, אני חושב שבנק ישראל צריך לסגור את הסוגיה של החורים, כמו למשל החודש הזה שהיה דילוג. זאת אומרת, צריך שיהיה פה רצף.

לא היה דילוג. לא היה דילוג, חד משמעית. אני אומר את זה לפרוטוקול - - -

הבנקים לא יודעים את זה.

אז הבנקים אולי לא יודעים. אתה יכול בבקשה לבדוק?

אני אבדוק את זה. את המקרה שלך אני אבדוק ספציפית, אני אשאל אחרי הישיבה. המתווה הוא בתוקף עד 30 בספטמבר. ב-1 באוקטובר הוא יוארך - - -

אין בעיה. בבקשה, רק תבדוק אם היה דילוג, או שהבנקים לא מודעים. אנחנו נהיה שבעי רצון. הדבר השני, דוד, הוא דיון שהייתי מאוד רוצה שנקיים אותו, אם אתה יכול בבקשה, על הנושא של היום שאחרי.

שבועיים וחצי או שלושה אחרי הפגרה אנחנו נעולים, אין לנו מועדים. סגרנו כבר את כל התאריכים.

מה שחשוב לי זה דיון אחד גם עם משרד הכלכלה וכולי על היום שאחרי. איך אנחנו עוזרים לאותם אנשים שבאים למילואים, ואז הם צריכים להתחיל להרים את העסק שלהם מחדש. זה לא רק העניין של הגרייס של בנק ישראל או של הבנקים. יש פה בכלל תפיסת הפעלה איך אנחנו משקמים אותם.

איזו עזרה אפשר לתת.

יש הרבה מאוד דרכים לעשות, גם קרן עידוד, למשל גם הנושא של ההלוואות.

תשלח פנייה, ונקיים דיון.

תודה רבה.

אם אפשר, לגבי הרעיון שהוא אמר – ההלוואות שמבקשים מאנשי מילואים לקחת, חבר'ה, זה לחזור להריסות. כל הלוואה שאיש מילואים, כמוהם, כמוני, כשאנחנו חוזרים מהמילואים ולוקחים, אנחנו חוזרים להריסות.

לפי הטענות שלך, עדיף שהמדינה תקנה את המלון, אז ייפטרו מהטענות. אמרתי את זה בצחוק.

דוד, הנושא של המענקים לא קשור אליך, אבל היינו שמחים אם היית מדבר עם גפני לנסות לראות מה אנחנו עושים, כי לא יכול להיות שהם מדברים על ינואר-פברואר.

אני מסתדר עם גפני, הכול בסדר.

אני יודע שאתה מסתדר איתו.

גם אם זה לא קשור אליו, הוא לא יגיד לי למה אתה מקיים דיון.

הנושא הזה של ינואר-פברואר זה איחור אדיר.

אני רוצה לסכם את העניין.

דוד, באותה נקודה, אם אפשר.

רגע. רגע. בנק ישראל, אני לא אקיים על זה דיון. אני מבקש, תנו לנו תשובה לגבי העניין שאחרי שבן אדם חוזר ממילואים והעסק שלו סגור או שיש ירידה משמעותית, שיקבל גרייס נוסף. תבדקו בבקשה את העניין הזה.

נבדוק את זה.

לגבי שני המילואימניקים האחרים, טיבי הבטיח שהוא יטפל בהם. לגבי נהריה – חבר הכנסת פסל יבדוק את העניין שלך מול מס הכנסה ומול כולם, ויהיה אתך בקשר.

מול הבנקים. אני צריך עזרה מול הבנקים.

הכול. הכול. הוא יבדוק את הכול. הוא לקח על עצמו לטפל בך באופן אישי. עכשיו סיימנו את הנושאים. עכשיו נדבר – מה עוד?

לגבי המענקים – קיצור זמן מתן מענה למענקים.

אמרנו שנקיים דיון על זה.

כבוד היו"ר, אם יורשה לי בבקשה.

אני מבין שאתה נותן לי רק משימות שאני לא יכול להצליח בהן.

למה? אתה יכול. יש לך את טיבי, טפל מול טיבי גם. אתה צריך את טיבי ואתה צריך את מס הכנסה, כי הם נותנים את הפיצוי. יכול להיות שאצלו יש טעם להקדים את הפיצוי.

כבוד היו"ר, אני יכול בבקשה? אני יונתן כהן, אני חייל מילואים עצמאי. אני רוצה לדבר על נושאים נוספים. אם אפשר יהיה לקבוע דיון נפרד על מה שאני אציג עכשיו, על חובות אנשי המילואים העצמאיים לביטוח לאומי. מה שקורה עכשיו, חיילי מילואים עצמאיים שנכנסו למלחמה, יש ימים שהם לא הכניסו כסף, חודשים שלא הכניסו כסף, ומה שקורה עכשיו, מה שהם היו מבוטחים עליו מול הביטוח הלאומי, אם הרווחתי פחות, הביטוח הלאומי – צריך להחזיר לו עכשיו על כל החודשים ששילמתי לך כסף. ואז זה מגיע לסכומים של 50,000 שקל ועשרות אלפי שקלים במכה אחת, שחייל מילואים עצמאי, לא חברה גדולה, לא עסק בינוני, עסקים יחידניים, צריכים להחזיר עכשיו סכומי כסף מאוד מאוד גדולים. זה אחד. הדבר הזה הולך להיות הרבה יותר עמוק בספטמבר 2025 כי זה רק ממשיך, המעגל לא השתנה. מי שגייסו אותו בהתחלה חווה את זה עכשיו, ומי שמשרת עכשיו במלחמה תקופה מאוד ארוכה – אני מעל 200 ימים – בסופו של דבר, מה שיקרה - - -

איזה עסק לך יש?

יש לי עסק לקידום - - - בגוגל לחברות גדולות.

אתה עובד לבד?

אני עובד לבד.

זה בדיוק מה שאתה אמרת. למה שאלתי אותו? בכוונה.

סגרתי את העסק שלי כבר פעמיים והייתי צריך לפתוח אותו מחדש. עכשיו אני פותח אותו פעם שלישית מחדש תוך כדי המילואים. כמובן שאיבדתי לקוחות, ובכל פעם שאני חוזר מהמילואים אני צריך לפתוח את העסק מחדש, לגייס לקוחות מחדש, ועוד. דרך אגב, זה מוביל אותי לדבר נוסף, שמה שקורה, בחודש הראשון כשאתה חוזר מהמילואים, אתה מובטל. זה מה שקורה למעשה, ואז אתה צריך להקים את העסק מחדש. גם על זה יש פער שלדעתי צריך לענות עליו, זה הדבר הנוסף. הדבר האחרון, באותו הקשר של מה שאמרתי קודם עם ביטוח לאומי, יש גם צד שני למטבע – כיום, אם היית מבוטח ב-2023 על 12,000 כי זו הייתה ההכנסה שלך ב-2022, אז לוקחים לך מקדמות לפי מה שייכנס ב-2023, כי ב-2022 היו לך הכנסות של 12,000. אבל בפועל, ב-2023 הרווחת יותר, הרווחת 20,000 שקל. אבל מה קרה? הגיע ינואר 2024, עכשיו הוא מעדכן שהרווחת יותר, אבל עדיין משלמים לך, מה שאתה מקבל מביטוח לאומי, עדיין לפי מה שאתה מבוטח ב-2023, וב-2023 בכלל היה לפי מה שהיה - - -

אבל אלו המתווים והתקנות שאושרו בוועדת הכספים בעניין הזה.

לא, לא, אני חושב שזה משהו פרוצדורלי עם הביטוח הלאומי, מה שהוא אומר.

זה מתווה לא נכון. הוא מצביע על בעיה אמיתית.

כרגע לדעתי פניה נכונה לביטוח הלאומי יכולה לתקן את הדבר הזה. הם ממש קואופרטיביים, הם לא מחכים. הוא אומר דבר מאוד פשוט, לוקחים לו מקדמות ב-2024 לפי 2023, בעוד שההכנסות שלו פוחתות כתוצאה מהתקופה הזאת.

מקדמות של מי, של הביטוח הלאומי?

כן, ואת זה לדעתי הביטוח הלאומי יכול לעשות לבד. זה לא צריך בכלל את ועדת - - -

צריך לזמן אותם לפה לדיון.

לא דיון. זה אפילו לא דיון. צריך פניה שלך, או שאנחנו יכולים לפנות ולטפל בזה.

בוא נראה שזה ייפתר בלי דיון.

בגלל שעכשיו חגים, אתה רוצה שאנחנו נפנה אליהם? אם לא נצליח לטפל בזה, נעביר את זה אליהם.

טפל בזה אתה. דדי, אני ממנה אותך. טפל בזה.

קוראים לי אופיר לוזון מהרצליה. עצמאי בשבע השנים האחרונות. ב-7 באוקטובר העסק שלי נסגר. זה עסק שלא יכול לעבוד, עסק שאין אופציה לנהל אותו כשאתה לא נמצא. עשיתי 231 ימי מילואים רצופים. רצופים זה ללא שינה בבית. מצאתי את עצמי אחרי 231 ימים חוזר הביתה לא לשיקום עסק, כי אין לי עסק. העסק שלי נמסר אחרי ארבעה חודשים, כי ההוצאות השוטפות שלו הן משהו שלא יכולתי להתמודד איתו. העסק שלי נסגר, עבר בעלות לגורם צד ג'. מצאתי את עצמי אחרי 231 ימים – בן 40, יושב בבית, מובטל, עם חמישה ילדים, ללא רווחה כלכלית, אחרי שבמשך שבע שנים שאני עצמאי יש למשפחה שלי רווחה כלכלית. מצאתי את עצמי בלי כלום. הלוואה לא תעזור לי כי אין לי עסק לשקם. אני צריך להתחיל את הכול כמו ילד בן 17 שצריך למצוא עבודה לפי שעה. זה המצב הנתון כרגע.

אני חושב שזה אבסורד שאני צריך לשבת פה, אחרי 231 ימים, אחרי שהעסק שלי נסגר. קודם כל, חשוב להגיד שבזמן השירות, הממשלה, שאתה חלק ממנה, דאגה לנו יפה מבחינת מענקים, הוצאות, הטבות. כשאתה בשירות, אתה מקבל את כל המעטפת. יש לך גם את המעטפת הפלוגתית, החברים, לא כואב ליפול. כשאתה מגיע הביתה ביום שאחרי – אין לך חברים, אין לך פלוגה ואין לך מפקד. זה אתה בבית שלך עם החובות שלך. איך הגיוני במדינה נורמלית, שאני, אחרי 231 ימים, מ-7 באוקטובר, אחרי כל מה שעברנו ועשינו – והחבר'ה יעידו ויודעים – איך יכול להיות שאני מקבל טלפון להחנות את הרכב שלי שני רחובות מהבית כי כנראה שבאים לעקל לי אותו? איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות שהבנק מחייג אליי – הרי החובות שלי נצברו בתקופה הזאת, בתקופת המלחמה. לא הייתי חייב כסף, לא היו לי בעיות. שמונת חודשי השירות האלה קברו אותי. זה עסק שמצריך המון תחזוקה כלכלית, זה עסק של חומרי בניין.

איך יכול להיות שהבחירה שלי להגן על המדינה, או לדאוג לכיס שלי שיישאר נפוח ביום שאחרי, זה משהו שאני צריך להתמודד איתו? איך זה יכול להיות? איזה גורם מדיני יכול לעמוד היום מאחוריי ולהגיד לי עשית את מה שעשית, לחמת 231 ימים, תודה רבה, אנחנו מבינים שהיום אין לך עבודה, אנחנו מבינים שאין לך הכנסה, אבל חובות יש לך, ואנחנו נגבה אותם, ואנחנו נעקל אותם.

למה אתה מצפה?

אני אגיד לך למה הוא מצפה, לא לחזור להריסות.

אני אגיד לך למה אני מצפה. אני מצפה למשהו לא ריאלי – שבנקים, שידעו לעשות תספורות לטייקונים במיליארדים, יעשו את זה לאח שלי. זה מה שאני מצפה. הכתפיים שלו לא חזקות כמו שלי. הכתפיים שלו קצת יותר חלשות. אבל כמוני יש עשרות מילואימניקים, אני מדבר איתם – עשרות – שחלקם יותר חזקים, חלקם יותר חלשים, חלקם על סף גירושים בגלל הדברים האלה, שאין להם כתפיים להתמודד איתם. צריכים להבין שכשאתה משתחרר מאז 7 באוקטובר, מעל 200 ימים, אתה לא חוזר הביתה וישן שנת תינוק במשך שמונה שעות רצופות. אתה מתעורר בכל 40 דקות, ואתה יודע על מה אני מדבר. לא צריך לפתוח את הזוועות, אתה מתעורר. ומישהו צריך לתת מענה לדבר הזה. כמו שהבנקים ידעו לתת תספורות לטייקונים במיליארדים, למה לו לא מגיע? למה לי לא מגיע? למה לא מגיע לנו? אתה אומר זה גוף שהוא עצמאי ופועל לטובת רווח. בסדר, אז במקרה שלנו תגמישו את עצמכם. תעזרו לנו. למה אני צריך לפחד שיעקלו לי את האוטו, שאני לא יודע אם אני לוקח את הילדים בבוקר לגן? למה? איך זה יכול להיות?

הלכנו למילואים 150 יום, ואנחנו חוזרים להריסות.

איך זה יכול להיות, דוד? עוד פעם, הטענה היא כוללנית, היא לא אישית, היא לא פרסונלית אליך. אבל איך זה יכול להיות שאני צריך לפחד שייקחו לי את האוטו?

טוב.

אופיר, קודם כל, לגבי האוטו, אני רוצה להגיד לך שאני מניח עכשיו הצעת חוק בנושא הזה. לא שזה ייתן לך פתרון, אבל לפחות שלא יעקלו - - -

זה לא נותן, כי הבנק מחייג אלי בכל שעתיים.

לא יוכלו לעקל ללוחמי מילואים.

הבנק מחייג אליך בכל שעתיים. אנשים שחיים פה ולא קפצו ב-7 באוקטובר, ולא יודעים מה באמת קרה, אלא רק עברו בוואטסאפ על כמה סרטונים, לא יודעים מה אנחנו עוברים. לא מבינים מה אנחנו עוברים. לא מבינים מה זה לישון שינה בלילה. לא מבינים אילו דברים אתה צריך לעשות בלילה לפני שאתה נרדם כדי להצליח להירדם. לא מבינים. ולקום בבוקר לטלפון מהבנקים, כשאתה פצוע – אתה פצוע. אומרים הלכו, מסרו נפש. גם אנחנו מסרנו נפש. גם הנפש שלי נמסרה. גם הנפש שלי נמסרה. אני חי ובריא, אבל הנפש שלי נמסרה גם כן. למה אני צריך להתמודד עם זה?

כולנו. כולנו במצב הזה עם הנפש.

למה אני צריך להתמודד עם זה?

אנחנו חזרנו שבורים הביתה.

דוד, אני מציע לקבוע דיון חשוב, כמו שאמרת לגבי תאונות דרכים היום – דיון חשוב בנושא העצמאיים, המילואימניקים. אף שכיר לא יגיד לך אני נפלתי לבור של 100,000 שקל, אבל עצמאיים – אתה רואה. אתה רואה מדגם, מי נמצא פה. המילואימניקים העצמאיים - - -

אתה - - - כי אתה כל היום פה.

אני לא כל היום פה, אבל לא משנה. במקרה היום באתי בבוקר, ראיתי את כל הוועדות. אני אומר לך, דוד, זה ביכולתך. אתה תציף את זה לגפני, ותעשו מצדי ועדה ביחד יום שלם על מילואימניקים עצמאיים.

בשורה התחתונה, דוד, אנחנו יצאנו מהבית למענך, למענכם, למעננו, למען כל עם ישראל, גם למען הילדים שלנו.

אח שלי, לא מקשיבים לכם. לא מקשיבים. אתה לא חשוב, וגם אני לא חשוב, וגם אתם לא חשובים.

הוא כן מקשיב. הוא כן מקשיב.

הוא לא מקשיב לנו. אחי, אנחנו לבד מול הבנקים.

הוא מקשיב לנו.

אנחנו לבד.

הוא מקשיב לנו. אני לא רואה את עצמי לבד. אם הייתי חושב שאני לבד - - -

גם האוצר לא מקשיב לנו. אנחנו לבד. והסרטים שאתה אוכל בלילה, גם אני אוכל, ואני בטוח שגם הם. לא חוזרים ממילואים לחיי שגרה. אי אפשר לחזור, ולעולם לא נחזור.

ברור שלא. אבל אני מצפה שכמו שאנחנו יצאנו, עזבנו את הכול בשבילכם, ועכשיו אנחנו משוחררים כרגע, זה הסתיים – תהיו שם בשבילנו. היינו בשבילכם. היינו, הרמנו את האחים שלנו בידיים. תהיו בשבילנו, תרימו אותנו.

צריך לחכות לנו שטיח אדום, ואני לא מתבייש להגיד את זה.

מתי יתעוררו? כשיהיה מילואימניק שהוא קצת יותר חלש, וחס ושלום, יפגע בעצמו, ישרוף את עצמו?

איציק סעדיאן. איציק סעדיאן. רק אז הם מתעוררים. רק אז הם מתעוררים.

גיבור ישראל, דרך אגב. אבל למה להגיע לזה? למה צריך להגיע לזה שמישהו שורף את עצמו באיזה משרד ממשלתי? עכשיו תצילו אותנו.

ולא לכולם יש את הכוח להגיע לפה כמוני, כמוך, ולדבר על זה. כל החבר'ה שלנו שמגיעים חלשים, אין להם את הכוחות לבוא לפה.

תצילו אותנו. תצילו אותנו היום. תצילו אותנו עכשיו, לא כשנשרוף את עצמנו ותיתנו לנו שיקום בחינם. עכשיו תצילו אותנו.

כולנו במצב שלך.

אגמית גלב, מאימהות בחזית. אני מייצגת תנועה של אימהות לסדיר ומילואים. אני רוצה להעלות פה שני דברים. קודם כל, מילואימניקים – לי יש אח מילואימניק שחזר מהרבה מאוד ימים של מילואים, ובקרוב יותר לסבב נוסף. אני מכירה את העולם הזה טוב. אתם צריכים לשים לב לשני דברים – אחד, אני מבינה את העצמאיים, וזה עולם מאוד מאוד חשוב, אבל יש פה שכירים שיש להם משכנתאות, ויש ילדים, ויש הלוואות מסוגים שונים, והשכירים האלה איבדו את העבודה שלהם תוך כדי השירות, ואף אחד לא מגייס אותם כרגע לעבוד בשום מקום עבודה אחר כי הם יחזרו לעוד סבבים. אז אני מבינה את העצמאיים, אני בעצמי עצמאית, אני מבינה את העולם הזה, אבל לא לשכוח את השכירים, שעוד כמה חודשים של מילואים – הם צריכים לשלם עדיין על בית, ילדים, משכנתאות וכולי. אני חושבת שלעזור להם אחר כך למצוא תעסוקה, לעזור להם אחר כך להקים את העסק, זה הדבר שהם צריכים. הם חוזרים הביתה, הם במצב נפשי סופר קשה, לא קמים מהמיטה. הם לא קמים והולכים ועושים את הדברים שכולנו עושים. הם צריכים את העזרה הזאת גם בהקמה של העסק וגם בהכוונה תעסוקתית. אנחנו מדברים על ה-מה, אבל צריך לדבר גם על ה-איך. אנחנו לא שם, אבל אנחנו חייבים להתחיל לבנות את התשתיות האלה, וזה חשוב.

עוד דבר אחד אני רוצה להגיד, סופר חשוב. מילואימניקים בלבי, אבל גם סדירניקים, יש לי לוחם בבית. אני יודעת שזה לא הדיון, אבל בבקשה תעלו את זה על סדר-היום – יש הורים שיש להם שניים-שלושה סדירים בבית שנמצאים בעזה מתחילת הלחימה, ויש שם תפקוד הורי נמוך. חבר הכנסת ביטן, אני מקווה שהדברים שלי מגיעים אליך.

שומע, שומע.

יש תפקוד הורי נמוך, יש עוד אחים בבית. יש אנשים שאיבדו את מקום עבודתם בשל החרדות, גם עליהם צריכים להסתכל. המעטפת הזאת בסוף תומכת בלוחמים שלנו בשטח. אנחנו כרגע לא רואים – הם אנשים שקופים לגמרי. אני מבקשת שנתייחס לדבר הזה, כי זה אף אחד לא מתייחס לזה כרגע. האנשים האלה תומכים בלוחמים, ובלעדיהם – גם נשות המילואימניקים אבל גם ההורים בבית, אלו פשוט תומכי הלחימה. אני מקווה להיות פה בדיוני ההמשך. רציתי לשים את זה על השולחן, שזה יילקח בחשבון. תודה על ההקשבה.

כבוד היושב-ראש, בעניין של בנק ישראל - - -

סיימנו כבר.

לא, אנחנו מחכים לתשובה. א', אנחנו מבקשים שזה לא יהיה רק לשלושה חודשים, אלא שהבנק יבחן את זה, לתת ודאות למילואימניקים בעלי העסקים, להאריך את זה לא רק בשלושה חודשים כדי שיהיו בוודאות.

דיברנו על זה.

שתיים, אנחנו מדברים על מצב שבו בן אדם חוזר, והעסק נפגע, וייתנו לו עוד שלושה חודשים גם אחרי שהוא השתחרר, רק לעסקים - - -

לא, לא, רק עסקים סגורים או שירדו באופן - - -

אנחנו מחכים לתשובה בעניין הזה מבנק ישראל.

אנחנו נבדוק את הפרטים, רק חשוב להזכיר, ההלוואות האלה הן גשר תזרימי, הן לא סיוע של המדינה. זאת אומרת, בסוף הם יצטרכו להחזיר את הכסף הזה.

ודאי.

ברור. ודאי.

נחזיר. ברור שנחזיר, נעבוד. אף אחד לא חושב שזו מתנה.

אנחנו רק אומרים שלא ביום שהוא משתחרר.

זה בסדר, אבל זה יכול להגדיל את ההחזר החודשי או לפרוס - - -

הגשר התזרימי הזה עוזר לנו לא לקרוס.

מעולה, זו המטרה של המתווה מהיום הראשון, לתת גשר תזרימי ללקוחות.

תודה רבה, הישיבה הסתיימה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:25.