פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
30
ועדת הכנסת
12/09/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 178
מישיבת ועדת הכנסת
יום חמישי, ט' באלול התשפ"ד (12 בספטמבר 2024), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 12/09/2024
חילופי אישים בוועדות משותפות, בחירת ממלא מקום ליושב ראש הכנסת בעת היעדרו מהארץ., הצעה להקמת ועדה מיוחדת ליישובים בגבול המזרחי, בהתאם לסעיף 108 לתקנון הכנסת, חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024
פרוטוקול
סדר היום
1. פניית יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט בדבר טענת נושא חדש בעת הדיון בהצעת חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024 (כ/988), של חה"כ צביקה פוגל וקבוצת חברי כנסת.
2. הצעה להקמת ועדה מיוחדת ליישובים בגבול המזרחי, בהתאם לסעיף 108 לתקנון הכנסת
3. חילופי אישים בוועדות משותפות
4. בחירת ממלא מקום ליושב ראש הכנסת בעת היעדרו מהארץ.
נכחו
¶
חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר
בועז ביסמוט
עמית הלוי
בועז טופורובסקי
ארז מלול
משה סעדה
צביקה פוגל
אריאל קלנר
שמחה רוטמן
פנינה תמנו
מוזמנים
¶
מזכיר הכנסת דן מרזוק
יועצת משפטית לוועדת החינוך, התרבות והספורט תמי סלע
לירון ששון - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
רישום פרלמנטרי
¶
אתי אפלבוים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
בחירת ממלא מקום ליושב ראש הכנסת בעת היעדרו מהארץ.
היו"ר אופיר כץ
¶
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכנסת. הנושא הראשון על סדר-היום: בחירת ממלא מקום ליושב-ראש הכנסת בעת היעדרו מהארץ.
דן מרזוק
¶
היושב-ראש נוסע לשליחות מדינית החל מה-16.9 ועד 23.9. כנהוג וכמצוות החוק, אנחנו מבקשים מוועדת הכנסת למנות ממלא מקום ליושב-ראש בהיעדרו. היושב-ראש מציע כי בתקופה הזאת ימלא את מקומו סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת ארז מלול והוא מביא את הצעתו לאישור ועדת הכנסת.
היו"ר אופיר כץ
¶
אין מתנגדים, אושר.
הצעה להקמת ועדה מיוחדת ליישובים בגבול המזרחי, בהתאם לסעיף 108 לתקנון הכנסת
היו"ר אופיר כץ
¶
נעבור לנושא הבא: הצעה להקמת ועדה מיוחדת ליישובים בגבול המזרחי בהתאם לסעיף 108 לתקנון הכנסת.
יש פה מישהו מעוצמה?
עמית פה, נחזור לסעיף 1.
הצעת חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, של ח"כ צביקה פוגל
היו"ר אופיר כץ
¶
פניית יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט בדבר טענת נושא חדש בעת הדיון בהצעת חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024, ת/88/9, של חבר הכנסת צביקה פוגל וקבוצת חברי כנסת.
גלעד הוא הטוען, בבקשה גלעד.
גלעד קריב (העבודה)
¶
בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. אני העליתי בדיון בוועדת החינוך את טענת הנושא החדש ביחס להסתייגויות שהציגו חברי הכנסת עמית הלוי ואביחי בוארון. אין לי ספק שיש כאן עניין מורכב מבחינה תקנונית ומבחינה משפטית, אבל הוא נובע מהעובדה שתהליך החקיקה של החוק הזה הוא באמת תהליך מאוד מאוד מוזר ומאוד מאוד בעייתי.
מן הראוי, לטעמי, לבחון את טענת הנושא החדש על רקע תהליך החקיקה המאוד מאוד חריג ולא שגרתי שהתנהל בוועדת החינוך. אולי הדרך לסמל את החריגות של התהליך הזה היא בעצם העובדה שחבר הכנסת שהציע את החוק, הוא זה שגם העלה את ההסתייגויות. זאת תופעה חדשה. חברי כנסת מהקואליציה מציעים הצעת חוק, מקבלים תמיכה של ועדת השרים לענייני חקיקה, כמובן בתנאי שההצעה תקודם בתיאום עם משרדי הממשלה. מתקיימים דיונים ממושכים של חודשים, מטופלים הנוסחים. אז, כשהקואליציה, לא האופוזיציה, מניחה לקריאה שנייה ושלישית, אז במקום שמי שיציגו את ההסתייגויות המהותיות אלה חברי האופוזיציה, באם חברי הכנסת המציעים - - - .
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני אומר שיש כאן תופעה חריגה, שבה חברי קואליציה שהציעו את הצעת החוק הם מגישים הסתייגויות להצעה של עצמם. אחרי חצי שנה, אם לא יותר, של דיונים ומשא ומתן שהקואליציה מנהלת בין המציעים לבין משרדי ממשלה, תחת אותה הנחייה והסכמה של ועדת השרים לענייני חקיקה.
מייד אני אגע, אדוני, בעניין נושא חדש באופן ספציפי, אבל חשוב לי רגע להציג את זה. יש פה תופעה שחותרת תחת תהליך הדיון בוועדות. מדוע? כי כשחברי אופוזיציה מציגים הסתייגות והיא נופלת בוועדה, אז די ברור שהיא גם נופלת במליאה. הרי אין לאופוזיציה רוב בוועדה ופשיטא שאין לה רוב במליאה. אז אם אני הצגתי הסתייגות בוועדה ולא הצלחתי לשכנע את יושב-ראש הוועדה ואת הקואליציה לתמוך בהסתייגות שלי, אז היא נופלת, נכון? אז היא מגיעה למליאה ופשיטא שהיא נופלת.
המצב הזה שבו חברי כנסת מהקואליציה – המציע שם הסתייגות על החוק שלו עצמו. תקנונית זה אפשר אבל צריך רגע להבין מה זה יוצר. זה יוצר מצב שבו גם ברגע האחרון בתוך המליאה, כדרך לעקוף את הדיון בוועדה, ההסתייגות מתקבלת מתוך רוב קואליציוני. הכול בסדר.
עכשיו לגבי הנושא החדש. בואו נעשה את זה מסודר. הנושא שאני טענתי עליו נושא חדש הוא הבקשה ששירות הביטחון הכללי יבדוק מידי שנה את החיוויים הקיימים ביחס לכלל עובדי ההוראה במדינת ישראל, בבתי הספר הממלכתיים ובבתי הספר הלא ממלכתיים.
גם כאן יש תופעה מוזרה. חבר הכנסת הלוי וחבר הכנסת בוארון הגישו הסתייגות בלוחות הזמנים להגשת ההסתייגות, בנוסח מסוים, ובוועדה הם מקריאים נוסח אחר, שהוא רחב הרבה יותר. אז כבר על העניין הזה, שאתה מגיש הסתייגויות בלשון אחת ובוועדה אתה עומד על זכותך להקריא הסתייגות בלשון אחרת, שהיא לא עניין של שינוי סמנטי, איפה מיקמת את הפסיק, או מילה נרדפת, אלא אתה ממש משנה את העניין. פעם אחת אתה מדבר על זה שהשב"כ יציף חיוויים ופעם שנייה אתה אומר שפעם בשנה משרד החינוך ייקח את כל פרטי הזיהוי של רבע מיליון עובדי הוראה ויעביר אותם לשב"כ.
אני לא מצליח להבין בכלל איך מוכנים לקבל את השינוי הזה בהסתייגויות. אם נותנים להם לתקן את ההסתייגויות, צריך לפתוח מחדש את הדיון וזמן להגשת הסתייגויות לכולם.
חוץ מהשינוי הזה, שהוא כשלעצמו נושא חדש בהסתייגות שהם הקריאו בעל-פה, אל מול ההסתייגות המקורית, צריך לומר את הדבר הבא. יש כאן שתי הצעות חוק פרטיות. באחת מהן בכלל לא נזכר נושא הבדיקות הביטחוניות ולא נזכר בכלל השב"כ. בהצעה השנייה של חבר הכנסת עמית הלוי הוזכר הנושא של בדיקת עבר בטחוני ביחס למורים לא במערכת הממלכתית. לא במערכת הממלכתית אלא רק בבתי הספר שפועלים תחת חוק הפיקוח. גם שם דובר על בדיקת עבר ביטחוני לפני שנותנים את רישיון ההוראה. לא מצב שבו כל שנה השב"כ עובר וסוקר את העבר הביטחוני של כל מורי ישראל.
גלעד קריב (העבודה)
¶
הנושא הזה לא הופיע בהצעת החוק שהובאה לקריאה ראשונה. אז הוא לא הופיע בהצעה הטרומית של פוגל. בהצעה הטרומית של עמית הלוי הוא לא הופיע בהיקף הזה, לא תוך אזכור השב"כ, לא במתכונת שכוללת את כלל עובדי ההוראה. בקריאה הראשונה זה לא הופיע בנוסח. המליאה לא הצביעה על זה בקריאה ראשונה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אפשר לומר הכול. צריכה להיות זיקה בין אורך הטיעון של נושא חדש לכמה חודשים דנו בהצעת החוק הזאת, בגלל ההתעקשויות של חברי הכנסת המציעים.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני אומר לך שהנושא הזה, כפי שמבקשים להביא אותו, לא נכלל בנוסחי החוק, לא המקוריים, לא הראשונה ולא שנייה שלישית להסתייגויות. לכן זה מקרה קלאסי של נושא חדש.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
באתי לומר לחבר הכנסת המציע, עמית הלוי שפה זה לא צפון קוריאה ואנחנו לא קים ג'ונג אול. עם כל הכבוד, אני לא מצליחה להבין. הסתייגויות שאומרת שכל תעודות הזהות של המורים יועברו לשב"כ, אומר שהם יצטרכו לעבור תעודת זהות אחת אחת, לבדוק מורה מורה ולהפוך אותנו למדינה שכולם חשודים בה. הכתמה של ציבור המורים כולו. אני מנסה להבין, איזה מוח קודח? סליחה, באמת. אני מבינה שצריך להיאבק בטרור. כולנו בעד מאבק בטרור. אני לא מצליחה להבין איך אתה יכול לחשוב שאפשר בכלל להעביר את כל תעודות הזהות. עזוב שאפילו בדיקה שזאת בדיקה שהיא מעבר למקצוע.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
אני אומרת לך שבסופו של דבר צריך לדבר על המהות. על הפרוצדורלי הרחיב חבר הכנסת קריב.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
זה לא נדון שם. חבר הכנסת כץ, בוועדה שאני חברה בה, מדברים רק על פרוצדורה? הרי בסוף, אנחנו מבינים שהנושא הוא מהותי. מספיק לקרוא את ההסתייגות. אני חושבת שבסופו של דבר, הנושא החדש הזה מעיב על כלל המורים. היו לי הרבה מאוד שיחות עם מורים שבכלל לא מאמינים שהדבר הזה עולה בכנסת ישראל. אני ממליצה שנשמע את יו"ר ועדת חינוך. אם אתה אומר שכאן זה רק פרוצדוראלי, אז נשמע את דעתו ואת דעת מי שעסקו בנושא הזה.
משרד המשפטים.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
אני מנסה להבין. למה רק מורים? אולי נעשה בדיקה על כל חברי הכנסת, על כל הרופאים, על כל האחיות. איפה הגבול?
עמית הלוי (הליכוד)
¶
מעולם לא ראיתי את תמי בוועדה. מעולם לא ראיתי אותך בוועדה לכן לא זיהיתי ולא הכרתי.
גלעד קריב (העבודה)
¶
זאת הבעיה, שאתה מגיע לדיוני ועדת חינוך רק בנושאים הקיצוניים שמעניינים אותך. חינוך לא מעניין אותך.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אולי ניקח התייעצות סיעתית. תעשו היכרות, חבר ועדת חינוך, היועמ"שית של ועדת חינוך.
תמי סלע
¶
בנוסח של הצעת החוק בקריאה הטרומית, כנושא וככותרת ולא בפרטי הפרטים שבסופו של דבר נכללים בהסתייגות, הסוגיה הזאת של בדיקות עבר ביטחוני, רק לגבי מורים לפי חוק הפיתוח – עלתה.
בדיונים בין הטרומית לקריאה הראשונה, היו דיונים ארוכים בסוגיה הזאת, חלקם חסויים וחלקם גלויים, והוועדה לא להכניס את הנושא בקריאה ראשונה להסדר. לכן, בעצם, הוא לא לובן לפרטיו, לא בהיבט התקציבי ולא בהיבט הענייני, בין קריאה ראשונה לשנייה שלישית. אבל, הוא כן נכלל בדברי ההסבר כסוגיה של הוועדה והוא נכלל בדברי ההסבר.
תמי סלע
¶
צוין שהוועדה תמשיך את הדיון בין הקריאה הראשונה לשנייה שלישית, למרות שבאמת היא בחרה, אחרי ששמעה את הגורמים המקצועיים, לא להכליל אותו בנוסח של קריאה ראשונה. בסופו של דבר, באמת גם בנוסח שהונח לשנייה שלישית לדיון האחרון, זה לא נכלל.
אני כן אגיד, בהקשר של חריגה מגדר הנושא, מכיוון שזה כן הסדר שאפשר לראות אותו כמשלים והוועדה דנה בו ורצתה להמשיך לדון בו, אני לא הייתי רואה את זה כנושא חדש. אבל חשוב לי מאוד להדגיש, גם בהקשר שעלה פה, שזאת רק הסתייגות ושזה לא יהיה תקין כהליך חקיקה לא לקיים דיון בסוגיה הזאת כדי ללבן, גם בין ראשונה לשנייה ושלישית, כיוון שעמדות הגורמים המקצועיים פה רואים קשיים רציניים.
גם לא לובן הנושא התקציבי. היתה הערכה אחת לגבי הסוגיה הזאת שזה כן עם עלות תקציבית. אחר-כך הובאו הערכות אחרות שלא נמסרו לנו בצורה מסודרות. ברור שזה דורש תיקון.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
תמי, אני חייב לתקן אותך. כמו שאמרו, אני לא הכרתי אבל את פה קבועה בוועדה. התברר שהערכה ראשונה נעשתה באופן רשלני ביותר. זאת שהציגה אותה מטעם האוצר לא הכירה אותה בכלל. היא רפרנטית חינוך ולא היה לה שום מושג איך מחשבים את ההערכה הזאת ועל בסיס מה היא מונחת. היא התנצלה על-כך. לכן העלו את הרפרנט הרלוונטי שבחן את הדברים. אין ספק שהוא צריך להעביר את זה בכתב, אין לי שום בעיה עם זה. אבל לומר שזה לא היה? להיפך, זה היה תיקון לרשלנות הראשונה.
תמי סלע
¶
זה רק מחזק. זה הועבר בכתב והפנייה לא. זה רק מחזק את הנקודה שהסוגיה מחייבת ליבון תקציבי וענייני.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
אני מדבר לגבי התקציב כרגע. אני מדבר על ההערה שאמרת לגבי התקציב. עלתה פה טענה מוזרה מאוד, שיש לזה השלכה תקציבית. נדרש משרד האוצר לשאלה הזאת ונתן תשובה.
היו"ר אופיר כץ
¶
עמית, אבל אנחנו פה בוועדת כנסת. הערכה תקציבית זה ועדת חינוך. היועצת המשפטית אומרת שהיא לא רואה בזה נושא חדש.
מה כן? לפני שאתם מצביעים תעשו דיון על אותה הסתייגות עם כל הגורמים הרלוונטיים לפני ההצבעה. נראה לי שזה בסדר.
משרד המשפטים.
לירון ששון
¶
אני מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.
חשוב לי לומר שאנחנו מצטרפים לעמדה שהוצגה פה על הצורך בדיון מהותי. בדיונים שהתקיימו בוועדת החינוך אנחנו הצגנו את עמדת היועצת המשפטית לממשלה לפיה יש מניעה ולא ניתן להיעתר לבקשה שהוגשה לגבי הגופים. בעצם רצו למסד נוהל של העברת מידע, תעודות זהות, ממשרד החינוך לשב"כ וזאת משני טעמים מרכזיים.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
רגע. לירון, לא הגשתם את חוות הדעת הזאת. ביקשנו אותה בכתב ולא הגשתם, אפרופו משרדי ממשלה שלא מעבירים בכתב.
לירון ששון
¶
אתה צודק. אני לא רואה קושי, ממילא זה תומלל בפרוטוקול אחד לאחד ואין שום בעיה למסור את זה גם ככה.
הטעם הראשון הוא, שלפי מידע שנמסר מהשב"כ עצמו, זה שלא הונחה תשתית עובדתית שמצדיקה. לא רואים באותה אוכלוסיית מורים כאוכלוסייה שמהווה איום או שיש בה סיכון מיוחד שמצדיק את המנגנון המיוחד הזה.
הדבר השני זה הפגיעה בזכויות שכרוכה בכל הדבר הזה. .
לירון ששון
¶
ההסתייגויות עצמה מעצימה את הקשיים והפגיעה הפוטנציאלית כי זה לא רק להעביר מידע אגב בדיקות כלליות שהשב"כ עושה ואז הוא מגלה מידע, אלא ממש לעשות באופן פוזיטיבי בדיקה על כל מורה ומורה. זה מבחינתנו מקל וחומר. בעינינו זה לא עומד באמות מידה חוקתיות.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
תודה אדוני היושב-ראש. חשוב שכל היושבים פה בשולחן יבינו. קודם כל, לגבי הנושא החדש. תמי, אני מבין שאת אומרת שדנו וזה היה כתוב לקראת הקריאה הראשונה. לא דנו בנושא הזה לעומק. לא היה דיון אמיתי לגבי הדרישות של השב"כ.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
איך אתה יודע? היו אלף דיונים. איך אתה אומר דבר כזה איך אתה אומר דבר כזה? לא היית באף דיון כזה.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
אז אני אתבייש. חוק לא דמוקרטי, חוק לא דמוקרטי, כשאתה צובע את כל ציבור המורים כמחבלים.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
על זה אפשר להתווכח. זה בסדר גמור, על זה תתווכח. לומר שלא היה דיון כשאתה לא היית והיו חמישה דיונים.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
אתה אומר לי? אתה בכלל לא מכיר את היועצת המשפטית של הוועדה. על מה אתה מדבר?
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
קודם כל, לגבי הנושא החדש. זה חד משמעית נושא שצריך לדון בו לעומק בצורה מאוד יסודית כי הנושא הזה הוא שינוי מהותי בכל הנושא של מורי מדינת ישראל. זה אחד.
אני שואל את עמית מה השלב הבא? רופאים? רוקחים? כל אדם במדינה יהיה צבוע כמחבל?
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
אתה עוקב אחרי כולם? אתה חודר להם לתעודת זהות? אתה חוסר לחיים האישיים שלהם? למה, לשב"כ אין עבודה? הם לא צריכים לסכל פיגועים? זה מה שאתם רוצים, שירדפו אחרי כל המורים?
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
אנחנו לא פחות מכם רוצים להיאבק בטרור אבל לא להרוס את המדינה הזאת ולהפוך אותה לצפון קוריאה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אדוני היושב-ראש, אני חושב שנעשה פה מעשה מאוד מאוד חמור. אפשר לנהל דיון. אני בטוח שנוהלו דיונים רבים ומעמיקים בהצעת החוק בוועדת החינוך בראשותו של חברי חבר הכנסת יוסף טייב. אני בטוח בליווי המקצועי והמשפטי והכנסת היא סוברנית.
מה שקורה פה כרגע, וזאת בעיקר ביקורת על הייעוץ המשפטי לכנסת והייעוץ המשפטי לממשלה וזאת מסיבה מאוד פשוטה. הטענה שעולה כאן היא טענת נושא חדש, דהיינו, האם הנושא הזה נדון או לא נדון. הנושא הזה נדון בוועדה וזה נאמר על-ידי כולם. כל המוסיף בהקשר הזה גורע וגורע בצורה לא לגיטימית, כולל האמירה. הרי יש הוראה מפורשת בתקנון שאומרת שאם יש הסתייגות תקציבית, חלים עליה כללים מסוימים. זאת אומרת, מי שקבע את התקנון קבע מנגנון ואמר שיכול להיות שיהיה חוק בלי עלות תקציבית או עם עלות תקציבית איקס. אז יבוא חבר כנסת מציע שנכח בדיוני החקיקה, או חבר כנסת אחר, יגיש הסתייגות שהמשמעות שלה תהיה תקציבית ולכאורה היא לא נדונה או לא הוסכמה בוועדה, כי אחרת אין טעם להסתייגות הזאת.
בעצם, מה שנאמר פה עכשיו מבחינת סדרי הבית, שזה חמור בהרבה מהשאלה החורגת בחוק הזה היא, שאם תתקבל ההסתייגות התקציבית ברוב המתאים בכנסת, או בהתאם לפרוצדורה המתאימה במליאה, יהיה פגם בהליכי החקיקה כי זה לא נדון ולא הוגשה חוות דעת תקציבית בוועדה.
זה לעשות את התקנון פלסתר. זה לא להכיר את תקנון הכנסת, זה לא להכיר את הכללים. זה לבוא ולהגיד שאם הייעוץ המשפטי או גורמי המקצוע או משרד האוצר לא רוצה הסתייגות מסוימת, הוא יהרוג אותה בשלב הוועדה וכל חברי הכנסת יהיו עם פלסתר גדול על הפה והם לא יוכלו להצביע על זה במליאה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
כנ"ל לגבי התנגדות השב"כ, כנ"ל לגבי התנגדות משרד המשפטים וכנ"ל התנגדות, ככל שיש, של הייעוץ המשפטי לכנסת. בשביל זה יש את מנגנון ההסתייגות. אם היה מדובר בנושא שעלה פעם ראשונה בהסתייגות, אז בהחלט יכול להיות מצב שיגידו - - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
גלעד, אני מבקש, עד שהייעוץ המשפטי ואני מסכימים. אמרה היועצת המשפטית של הוועדה שזה לא נושא חדש.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
נושא חדש זה לא. אני דיברתי על התוספת והתוספת הזאת אסור לנו לא רק לשקול אותה, כי היא מנוגדת חזיתית לתקנון. הפרשנות שלה היא שחברי כנסת, קואליציה או אופוזיציה, לא יוכלו להגיש הסתייגויות ולשנות את החוק במליאה. יקיימו על זה דיון במליאה. יציג חבר הכנסת המציע את ההסתייגות שלו במליאה, ינמק. תשקול המליאה ואם היא תחשוב שהנימוקים שלו מצדיקים קבלת ההסתייגות, יקבלו את ההסתייגות, הכול בכנסת. גם המליאה היא גוף בכנסת. גם למליאה יש זכות לקבל החלטות. לקבל כזה תקדים, בעיניי - - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
לקבל תקדים של אמירה אם תתקבל הסתייגות שכזאת, אז הדיון לא מוצה ואז יש פגם בהליכי החקיקה. זאת אמירה נוראית. אם לא הבנתי נכון את אמירתה של היועצת המשפטית של הוועדה, חשוב שהיא תתקן אותה. אסור שאמירה כזאת תיאמר לעולם. אגב, זה פוגע דבר ראשון, אגב, בעיקר בזכויות חברי אופוזיציה.
תמי סלע
¶
אני אגיד שבין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית, הנושא הזה לא נדון. יותר מזה, לפני קריאה ראשונה בעצם היה דיון והוועדה החליטה לא להכניס את הסוגיה הזאת. היא בחרה שזה לא ייכלל בהסדר מסיבות ענייניות . זה חריג גם שיוזם עצמו מעלה דיון שנדחה על-ידי הוועדה כהסתייגות.
תמי סלע
¶
לא רק מהסיבות התקציביות. גם לפי התקנון, כאשר נטען שהסתייגות היא תקציבית, צריכה להיות מוגשת הערכת עלות תקציבית של האוצר לפני הצבעה בקריאה שנייה ושלישית.
תמי סלע
¶
בסדר. אבל כרגע הסוגיה הזאת הדיון בה לא לובן. למעשה, גם נוסח ההסתייגות לא ברור עד הסוף כי הוקרא נוסח אחר. אבל בוודאי, שכדי למצות את הליך החקיקה, צריך לדון בנושא הזה, לשמוע את עמדות הגורמים המקצועיים.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אני מוחה. כאשר אני אצביע נגד כאן בוועדה, אני אצביע בעיקר נגד האמירה הזאת - - -
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
לא הפוך. הוא אומר שאין שום ערך לוועדה. הוועדה היא לא ערך בשבילו, לא צריך לדון בוועדה בכלל. יש ממשלה והכנסת לא באירוע. זה מה שהוא אומר.
תמי סלע
¶
זה לא תקין להכניס הסדר שיש לו את הקשיים האלה ואת העמדות של הגורמים המקצועיים שכרגע מתנגדים, שהוא משנה מאוד את האיזונים בהצעת החוק כולה, להכניס אותו בלי לקיים דיון ממצה ולשמוע את הגורמים ולהבין את העלות - - -
עמית הלוי (הליכוד)
¶
תמי, את חוזרת על זה שלוש פעמים. אני אדבר על זה אחר-כך אבל כיוון שאת חוזרת על זה שלוש פעמים, אז היו אין ספור דיונים. לא רק עד הקריאה הראשונה, את טועה.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
תמי, שנייה, תני לי להשיב לך. יש פרוטוקול וכיועצת משפטית אני מניח שיש לך גישה לפרוטוקול. מציע לך, לפני שאת מחווה דעה ללכת לפרוטוקול, לקרוא את הפרוטוקול ולחזור לפה – אפשר לדחות את הדיון - ולומר האם לא היה דיון על ההסתייגות אך לפני שבוע וחצי שבו נשמעו הדעות כולן.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
לא רק שהיה דיון. החידוד של ההסתייגות נבע מתוך הדיון, מתוך האמירה של נציגי האוצר. מתוך זה חודד הנוסח של ההסתייגות.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
ברור שהיה. מה קובע זה מעמיק? מה זה מעמיק? סליחה, דברי הסרק שנשמעים פה, הדברים השטחיים שנשמעים פה על ידי משרדי ממשלה זה מעמיק? מה זה מעמיק?
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
למה אתה אומר לה ככה בצורה כזאת? למה אתה צועק עליה? עמית, למה אתה משתלח בה ואומר שהדברים שלה שטחיים?
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)
¶
תודה רבה. אני חושבת שההשתלחות הזאת צריכה להיפסק מייד. אנשי המקצוע הם פה כדי לשרת את הדיון ולמען שיהיה לנו דיון רציני ולא כדי להשתלח בהם ולצעוק עליהם. זאת בדיוק הגישה של החוק הזה, לרמוס את כל אנשי המקצוע ולרדוף אותם, אם זה מורים, אם זה יועצים משפטיים. אני לא יודעת מה עוד יהיה. צריך להפסיק עם הגישה זאת ולהגן עליהם גם כן.
אני חושבת שהדיון הזה הוא חשוב במיוחד כי אנחנו לא מדברים פה על נושא של מה בכך, שעלה כנושא חדש.
גלעד, אני הקשבתי לך, אני מבקשת.
אני חושבת שהנושא שעלה הוא אכן נושא חדש, במיוחד כשהיתה החלטה בתוך הוועדה והסכמה בתוך הוועדה. אמנם לא נכחתי בכל הדיונים. תכף ישתלחו בי ויגידו שלא הייתי בדיונים. אני לא הייתי בדיונים אבל אני עקבתי אחרי מה שקורה בדיונים. הייתי צריכה להיות בדיונים אחרים. חברי, חבר הכנסת יוסף נכח בכל הדיונים וקיבלנו ממנו סיכום לדברים. נכחתי דווקא בדיון שניסו להחזיר בו את העניין של השב"כ לתוך הנוסח. זה היה בדיון לפני האחרון. ניסו להכניס ואנשי השב"כ עצמם התנגדו לזה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)
¶
לא היה דיון. ניסיתם להשחיל את זה באותו רגע. כאשר נשאלתם איך יכול להיות שמנכ"ל משרד החינוך יחליט. על סמך איזה מידע? מי הגורמים שיעבירו את המידע על המורים? אז אתם רציתם ככה במכה אחת להחזיר את העניין של השב"כ. נציגי משרד ראש הממשלה אמרו שהם לא מסכימים. כלומר, יש גם עמדה – תיראו, עכשיו אני מגנה פה על העמדה של השב"כ, שלא רוצה להיות. זה אבסורד, אבל להעלות את הנושא כנושא חדש הוא לא רק עניין טכני. אי-אפשר כל פעם כשמציע החוק ינסה להכניס דברים בחוק שלו והדיונים בוועדה יהיו מאוד ברורים נגד זה ואנשי המקצוע יהיו נגד זה והוא, במקרה הזה או אחר, המציע יתנהל כאילו הוא בריון, בכוח של הקואליציה שתצביע בלי דיון רציני. כולנו יודעים שבמליאה לא מתקיימים דיונים רציניים והדיונים האמיתיים מתנהלים בוועדה.
אני הייתי מצפה מיושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת יוסף טייב. כמי שכיהנה כיושב-ראש ועדה בעבר, אני יודעת שחלק גדול מהעבודה שלנו בדיונים, במיוחד בחקיקה, לנסות להגיע גם לנוסחה מוסכמת אבל גם לנוסחה שלא פוגעת. זה יירשם גם על שמך, חבר הכנסת יוסף טייב, שבזמן שאתה כיהנת כיושב-ראש, הכניסו את השב"כ בצורה דורסנית. גרמו לכך שמורי מדינת ישראל, ערבים בעיקר וגם היהודים – היום מתקיים שימוע למורה יהודי בגלל דעותיו הפוליטיות. הם יוכתמו שהם תומכי טרור, רק אם לא יוכיחו שהם לא.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)
¶
אני חושבת שזאת גישה שצריך לעמוד בפתח ולהדוף אותה ויש עליך תפקיד מיוחד בעניין הזה.
תמי סלע
¶
אני רוצה להגיב במילה על מה שנאמר, כי עולה מפה כאילו היה דיון. נכון שעלה הנושא מי יעביר את המידע. לזה באמת התנגדו נציגי השירות. אבל זה לא היה סביב העברת כל הנתונים של המורים. זה היה בסוגיה אחרת וצריך לדייק את זה.
יוסף טייב (ש"ס)
¶
אגב, אני אוחז שהחוק הזה הוא טוב. ההסתייגות זה נושא אחר.
אני רוצה להתייחס לעצם התהליך הפרוצדוראלי. נטען על-ידי חבר הכנסת גלעד קריב שמדובר פה בנושא חדש. שמענו את עמדת היועצת המשפטית של הוועדה וזאת גם עמדתי, שאין כאן טענה של נושא חדש. זה כדי להיות ברור.
אני רוצה להתחבר לדברים שנאמרו, גם על-ידי היועצת המשפטית וגם על-ידי משרד המשפטים. עצם זה שהוועדה שאני עומד בראשה מתנגדת להסתייגות. קראתי לכלל חברי האופוזיציה והקואליציה להצביע נגד אותה הסתייגות. אני לא חשוד כמי שבא ומנסה לשכנע כאשר לא היה דיון מהותי.
לכן אני רוצה לומר. היה דיון מהותי סביב אותה ההסתייגות. מבחינתי, ההסתייגות הזאת לא יכולה להיכלל בהצעת החוק ולכן לא נכללה בנוסח הצעת החוק. לכן אני חושב שברור, שהדיון סביב ההסתייגות הזאת היה בוועדה. היה דיון מהותי. לאחר הדיון המהותי לקחתי את ההחלטה שההסתייגות הזאת לא יכולה להיכלל בנוסח החוק.
לכן, אי-אפשר להגיד שלא היה דיון מהותי סביב אותה הסתייגות. לכן לקחתי את ההחלטה שאותה הסתייגות לא תיכלל בנוסח. יחד עם זאת, זה גם מוכיח, בגלל אותו דיון שהיה, גלעד, שאין כאן נושא חדש.
היו"ר אופיר כץ
¶
עמית אחרון הדוברים ולאחר מכן אנחנו עוברים להצבעה. שאלה של גלעד אחרי זה ואחרי זה הצבעה.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
תודה אדוני היושב-ראש. קודם כל, נוצר פה איזה דיון כאילו על עקרונות היסוד של הדיון בכנסת. אין שום ספק שדיון חייב להיות פומבי. צריכים להשתתף בו כולם, דהיינו, משרדי הממשלה, גופים אזרחים. חשוב מאוד שהוא יהיה פומבי. אגב, אני הייתי בעד שגם הדיון על השב"כ יהיה פומבי. זה מעקרונות היסוד של הליך החקיקה ואני מאוד בעד זה.
אני קצת כעסתי על סימון כי באמת החוק הזה הוא חוק שעבר שנה וחצי של דיונים מפרכים. כמה חוקים עברו אצלך בשנה וחצי, חבר הכנסת טייב? עברנו דיונים מפרכים, גלויים וחסויים.
היועצת המשפטית לוועדה, את הנושא הספציפי הזה העליתי עוד לפני הקריאה הראשונה כי אמרו שאין בעיה. אמרתי שאם אין בעיה, אני מקפיא ושם את הסעיף הזה בצד. באו אלי לחדר נציגים של השב"כ ונציגים של משרד המשפטים ואמרנו שנחכה לבדיקה. אם הבדיקה תוכיח שיש בעיה וצריך, אז נעסוק בסעיף הזה. זאת אומרת, זה לא רק שהיה דיון אלא היה דיון מתמשך עם גורמי הממשלה. היו דיונים מחוץ לוועדה. חיכינו לבדיקה. הבדיקה, בעיניי, הוכיחה מעל לכל ספק, שיש הכרח שהשב"כ – אגב, ללא שום צורך בתיקון חקיקה. על-פי חוק השב"כ, בסמכותו לקבל כל מאגר מידע על פי חוק הגנת הפרטיות. למה אני רוצה את חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה? אשמח לשמוע את חוות הדעת שלה. חוות הדעת הזאת נדמית בעיניי כשערורייתית ומנוגדת לחוק הגנת הפרטיות, בה השב"כ מוסמך לקבל כל מאגר מידע לטובת יישום החוק, שזאת בדיוק תכלית העניין.
לכן, אני אומר לסימון שוב. אולי אמרתי את זה בכעס מכיוון שהדיון הזה היה המון פעמים בוועדה. אפשר לדון אבל - - -
עמית הלוי (הליכוד)
¶
לא, לא ברגע האחרון. שנה וחצי מתקיים דיון על הסעיף הזה ולא על סעיף אחר. הפגישה עם השב"כ היתה לפני כשנה.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
לא. לכן, לפי דעתי בייעוץ אחד עם היועצת המשפטית של הוועדה, שמנו את זה בדברי ההסבר כדי להמשיך את הדיון, אבל היה דיון מהותי.
אין לי בעיה. אם חבר הכנסת טייב רוצה, אנחנו ממילא חוזרים לוועדה. בבקשה, הרי אנחנו מצביעים על ההסתייגות הזאת בוועדה. אני אומר מראש שכל מי שירצה לחוות את דעתו בהסתייגות יוכל לעשות זאת, אבל ההסתייגות הזאת נדונה מהותית לפני ולפנים מכל הצדדים. היועצת המשפטית לממשלה, שכידוע, היה קשה להגיע אליה. את יודעת, תמי, כמה זמן לקח לקבל את חוות הדעת הזאת? אני מאלוהים מקבל פידבק מהיר יותר.
עד שהצלחנו להגיע, זה גיל לימון. המתנו חודשים לגיל לימון. עד שהגענו לגלי בהרב מיארה, היא הוציאה חוות דעת, מוזרה יש לומר, אבל הוציאה. בכל התהליכים הללו הייתי בסבלנות רבה פה בוועדה.
אני אומר יותר מזה. לא רק שזה היה מהותי. אני לא מונה פה כי הדיון פה הוא לא מהותי על החוק עצמו אבל עשינו 8-9 פשרות. לדעתי, פשרות לא טובות, אבל הסמכתי להן בגלל ההערות השונות של נציגי הממשלה.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
יש לי עוד שתי הערות לסיום. הערה אחת, אני מצטרף לחבר הכנסת רוטמן. אני חושב שזכותו של כל חבר כנסת להגיש הסתייגות. אני יודע ואתם יודעים שההסתייגות הזאת שנויה במחלוקת בקואליציה ואני שומר לעצמי את הזכות לשכנע גם את חבר הכנסת טייב וגם אחרים להצביע בעד ההסתייגות הזאת. לדעתי, חבר הכנסת קריב , חותרים תחת האופי הדמוקרטי של הליך החקיקה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אתה מכניס את השב"כ. תבדוק רבע מיליון עובדי הוראה ואני חותר תחת הדמוקרטיה. אתה חוקר תחת הדמוקרטיה וגם תחת ביטחון המדינה.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
הערה אחרונה. חבר הכנסת קריב, אני מלמד עליו זכות שהוא לא מכיר את החוק בגלל שהוא השתתף רק בחלק מהדיונים.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
עקב מה שאמרת עכשיו, אני חושב שאתה לא מכיר את החוק.
זאת ההערה האחרונה שלי, אני רוצה שגם אדוני היושב-ראש ישמע לקראת הדיון על ההסתייגויות עצמה. החוק הזה אומר שהשב"כ יבדוק רק את המורים שלגביהם יש במחשבי השב"כ חיווי שהם בעלי זיקה לטרור. לא את כלל המורים, רק את המורים שלגביהם יש חיווי. הבדיקה הזאת, אגב, נעשתה באישור היועצת המשפטית לממשלה. הבדיקה הזאת נעשתה והועברו כ-30,000 תעודות זהות לשב"כ כדי לייצר את ההתאמה. זאת בדיקה של דקה. נוצר חיווי, קובץ של איקס מורים - - -
יוסף טייב (ש"ס)
¶
שמחה, לכן אמרתי שהיה דיון ולמרות זאת חבר הכנסת הלוי לא הצליח לשכנע את הוועדה. עכשיו זכותו לפי התקנון לשכנע את המליאה, זהו.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אתה לא תאמר שאני פוגע בביטחון כשהשב"כ אומר שההצעה שלך תפריע לעבודה שלהם. אתה פופוליסט שפוגע במאבק בטרור.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
לא רק שנציג השב"כ לא טען שזה מפריע לו. אחרי הוועדה הלכנו יחד לקפיטריה. מבחינתו, הבדיקה הזאת היתה מזעזעת בתוצאותיה. הוא למד ממנה כמה דברים, חלקם אני לא יכול לומר כאן, על מי מלמד במזרח ירושלים, שבכלל השב"כ לא ידע שהם מלמדים במזרח ירושלים. בנוסף, גם על כמות האנשים שנגועים בטרור במערכת החינוך.
בשורה התחתונה אני אומר כך
¶
החוק הזה עוסק במורים, פנינה, משתי סיבות. למורים יש שני דברים שאין למקצועות אחרים באופן שיש למורים. אחד, הם בעלי השפעה על קטינים וחסרי ישע והכנסנו את זה בהצעת החוק.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
דבר שני. הם לא רק השפעה על קטינים וחסרי ישע אלא גם השפעה על המוחות והלבבות שלהם. כל מורה כזה שמחנך לטרור הוא לא מניח פצצה אחת באוטובוס. הוא מניח 30 פצצות ולפעמים 100 פצצות כל שנה. לכן המורים, ביתר שאת, ממקצועות אחרים – לא שאני חושב שמקצועות אחרים לא חייבים בדיקה כזאת או אחרת. אנחנו צריכים לשמור על ביטחון ישראל וגם על עתיד הילדים הללו.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
החוק הזה נועד גם לזכויות הילדים, אדוני היושב-ראש, שיגדלו לעתיד של צדק, מדע וחסד ולא טרור חמאסי כפי שזה מתנהל.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
אני מסכים. א', אין נושא חדש. זה נושא שנדון והוא כבר התיישן מרוב שהוא נדון. הוא נדון גם אחרי הקריאה הראשונה ואני אומר זאת לפרוטוקול. הוא נדון בעת הגשת הסתייגות. כמו שאמר חבר הכנסת טייב, הגשנו, היה דיון עם משרד האוצר. חיכינו עם ההסתייגות לסוף, נציגת השב"כ אמרה את דעתה על החוק הזה, בהסתייגות בין הקריאה הראשונה לשנייה לשישית.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני הצעתי את הנושא החדש. אני רוצה להבין מהייעוץ המשפטי. אני אצביע בעד הטענה - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
העיקר שבערוץ 14 - - -
3. הצעה להקמת ועדה מיוחדת ליישובים בגבול המזרחי, בהתאם לסעיף 108 לתקנון הכנסת
היו"ר אופיר כץ
¶
הנושא הבא: הקמת ועדה מיוחדת ליישובים בגבול המזרחי, פיקוח על פעילות רשויות המדינה ביישובים המצויים באזורים אלה: אילת, הערבה, ים המלח ורמת הגולן, בהיותם יעד אסטרטגי לאומי חשוב.
הוועדה תקיים דיוני פיקוח בעניינים אלו
¶
1. פעילות רשויות המדינה ויישום החלטות ממשלה בתחומי יישובים אלה.
2. אתגרים ייחודיים של חבל הארץ בתחומי יישובים אלה.
3. סוגיות סביבתיות ייחודיות המאפיינות את ים המלח.
הרכב הוועדה. בוועדה יכהנו 9 חברי כנסת על-פי ההרכב הבא:
סיעת הליכוד 3 חברים: ניסים ואטורי, ששון גואטה ואביחי בוארון; סיעת יש עתיד: רון כץ; סיעת ש"ס: סימון מושיאשוילי; סיעת המחנה הממלכתי: פנינה תמנו; סיעת עצמה יהודית: יצחק קרויזר; סיעת ישראל ביתנו: עודד פורר; סיעת הימין הממלכתי: חבר הכנסת זאב אלקין.
מוצע כי יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת זאב אלקין. ההצבעה על יושב-ראש זה בוועדה שמקימים.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
כמה הערות לפרוטוקול לפני ההצבעה. כולנו זוכרים את הדיון הקודם. אני רק רוצה להכניס כמה הערות לפרוטוקול ובזה אנחנו בעצם מסיימים את המחלוקות שיש בין הימין הממלכתי למחנה הממלכתי. זאת הערה שתיכנס לפרוטוקול.
זאב, אני רוצה שתקשיב, כי הכול נאמר בהסכמה והוא גם יגיד את זה בעצמו.
דבר נוסף. נכון שאין לזה מעמד פורמלי אבל גם הגענו להסכמה שיהיה ממלא מקום בוועדה שהו
א חבר של המחנה הממלכתי, שגם יגיע להסכמות לניהול דיונים בוועדה. אלה הדברים העיקריים.
סליחה, הערה נוספת. ייאמר שוועדת נגב, גליל והפריפריה שבראשה עומד חבר הכנסת ביטון תמשיך לעסוק בכל הנושאים של רמת הגולן.
היו"ר אופיר כץ
¶
בסדר. לגבי התחנה של התחלופה ביקשתי. יש הבדל בין הוועדות הזמניות לקבועות. הקבועות התחילו מוקדם יותר ונמצא בדיוק את האיזון המתאים כדי שתהיה חלוקה שווה מבחינת הזמנים.
היו"ר אופיר כץ
¶
דיבר איתי יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, שהנושאים שקשורים לוועדה של ביטחון לאומי, משטרה כב"א, שירות בתי סוהר יידונו בוועדה שלו ולא בוועדה הזאת, אלא אם כן יהיה ביניכם תיאום כלשהו. זה תואם בזמנו שהוועדה עוסקת בנושאים אזרחיים ולא צבאיים וביטחוניים. כל מה שמעבר, אתה יכול באמצעות עם תיאום ראשי הוועדות של חוץ וביטחון כי הוועדה היא בנושאים אזרחיים. תוכלו לעשות במשותף, אבל זה צריך להיות בהסכמה של ראשי הוועדה.
אם כך, מי בעד הקמת הוועדה?
הצבעה
הקמת הוועדה המיוחדת ליישובים בגבול המזרחי התקבלה.
רבקה ברון
¶
שלום לכל הוועדה. קודם כל, זאת זכות להיות פה ולהשמיע את הקול שלנו כמשפחות. אני חושבת שזה דבר מאוד חשוב. אני רבקה ברון, אחותו של רב סרן משה אברהם שנפל בקרב בסג'עייה. הוא היה מ"פ בגולני.
אני משרתת באוגדה 98 כבר 9 חודשים. כל המשפחה שלי מגויסת גם לקבע וגם למילואים. לקחתי היום יום חופש כדי להגיע ולשמוע אתכם. הייתי פה כמעט לאורך כל דיוני הוועדה ואני רוצה לציין שהיה לי קשה לראות את ההתנהלות פה. צריך לנשום עמוק ולזכור שאנחנו צריכים להיות ראויים. יש פה לוחמים שנלחמים ואנחנו במילואים והפסקנו את החיים שלנו. אנחנו דנים על מבצעים קריטיים בצורה כל-כך מתורבתת וכל-כך מכבדת וזה על חיי אדם, אז דיונים כאלה יכולים להתנהל בצורה אחרת.
דבר שני. באנו לחזק את מהות הוועדה ולא את הדרך. אני מאמינה שתמצאו את הדרך, אם זה על-פי דיווח או על-פי שירות – תחליטו מה נכון. המהות של החוק שאתם מציעים ומקדמים מאוד חשובה וזאת מכמה סיבות. סיבה ראשונה היא, שהחוקים האלה כרגע עוברים בכל העולם בקמפוסים שבהם פועלים ארגוני טרור אז אין סיבה שגם פה לא נקדם את הדבר הזה. קמפוסים יהודים בכל העולם חווים אנטישמיות בשל תמיכה בארגוני טרור. אלה דברים שמתקדמים בעולם ואנחנו גם מקדמים את זה, גם הסוכנות היהודית, stand with us, אז בטח ובטח זה צריך להיות מקודם בבית שלנו בישראל, שאין מקום לתומכי טרור בבתי ספר ובאקדמיה.
עוד משהו שמבדיל אותנו מהם. בעזה אנחנו מצאנו לא מעט ספרים של חינוך המחנכים לטרור. אנחנו שונים ואנחנו לא ניתן לזה מקום בבתי ספר, לא יהודים ולא ערבים. אנחנו שונים ולא ניתן מקום לטרור בבתי הספר. היה חשוב לי להתייחס. אתם תמצאו את הדרך אבל החוק מבורך. תודה על הקול שלכם פה. תודה שאתם נותנים לנו פה לדבר ולייצג ובהצלחה.
יעקב סוקול
¶
אני אח של ישראל סוקול שנהרג לפני 6 חודשים. הוא נהרג באותו אירוע יחד עם עוד 20 חיילים גיבורים שנפלו, כאשר הבניין שהם הכינו לפיצוץ קרס כתוצאה מפגיעה של אר-פי-ג'י.
ישראל יצא עם מטרה אחת בראש, להשמיד את הרוע. הוא לא סיים את זה ואנחנו צריכים להמשיך. לאור זה, אני חייב להגיד שהדבר הכי הזוי בחדר שאנחנו נמצאים פה כרגע, זה שבכלל צריך במדינת ישראל לחשוב על חוק כדי שבמערכת החינוך לא יהיו מחבלים שמסיתים לטרור. זה הדבר הכי הזוי. הזוי שבכלל צריך לחשוב על חוק בשביל זה ולא שאנחנו פשוט נקיא את האנשים האלה מתוכנו. אלה שמגיע להם כלא, שילכו לכלא ואלה שצריך לגרש, פשוט לגרש אותם. כציבור פשוט אסור לקבל את זה.
עצם זה שיש פה ציבור שמוכן לקבל את זה שאלה המורים שלו, זה בלתי נתפס. זה מה שאני רוצה להגיד פה. את הרוע צריך להשמיד. זה נכון לגבי יהודה ושומרון, זה נכון לגבי דברים בתוך הקו הירוק ובתוך מדינת ישראל הקטנה. זה נכון כמובן לגבי עזה, כמו שאנחנו רואים עכשיו וזה נכון לא פחות לגבי הצפון ולגבי לבנון. מאות אלפי אנשים במשך שנה לא יכולים לחזור לבית שלהם. אנחנו לא מדברים על איזה גנב שמנסה לפרוץ בחושך ולהתגנב. לא, אנשים לא יכולים לחזור לבית שלהם בגלל שאנחנו לא מוכנים להשמיד את הרוע. זה נכון לגבי כל החזיתות שאנחנו נלחמים בהן.
היו"ר אופיר כץ
¶
הנושא האחרון על סדר-היום: חילופי אישים בוועדות משותפות, המקומות הפנויים לסיעות. בוועדה המשותפת של ועדת חוקה, חוק ומשפט וועדת החוץ והביטחון לפי חוק האזנות סדר, התשל"ט-1979. מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט יכהן חבר הכנסת חנוך מלביצקי.
בוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת חוקה, חוק ומשפט לעניין הכרזה על מצב חרום, מטעם ועדת חוקה, חוק ומשפט, תכהן חברת הכנסת גלית דיסטל.
בוועדה המשותפת של וועדת חוקה, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי לתיקון פקודת המשטרה, המחלקה לחקירת שוטרים. מטעם ועדת חוקה, חוק ומשפט יכהן חבר הכנסת אריאל קלנר.
בוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת הפנים והגנת הסביבה, לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל. מטעם ועדת החוץ והביטחון יכהן חבר הכנסת עמית הלוי ומטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה תכהן חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי.
מי בעד?
הצבעה
חילופי האישים אושרו.
