פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



48
הוועדה לביטחון לאומי
15/09/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 257
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום ראשון, יב' באלול התשפ"ד (15 בספטמבר 2024), שעה 16:30

צו למניעת אלימות במשפחה (מכסה של המספר המירבי של הערכות מסוכנות)(הוראת שעה), התשפ"ד - 2024

חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר
עאידה תומא סלימאן

רחל ספירו - ע"ד, משרד המשפטים

איילת ששון - ממונה ייעוץ משפטי, לשכה משפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

סאיד תלי

מנהל תחום טיפול באלמ"ב, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אפרת ליפשיץ - עו"ד, לשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי

אביה חיון - מנהל תחום תקציבי שב"ס, המשרד לביטחון לאומי

רב כלאי עליזה אדרי - קצינת תיאום ופיקוח קהילה מרכז, משטרת ישראל

ליאורה נהון - עו"ד, ממלאת מקום יועמ"ש, יחידת משגב, משטרת ישראל

אורלי אלמגור לוטן - מרכז המידע והמחקר של הכנסת

הילה מור זהבי - עו"ד, ארגון בונות אלטרנטיבה

הודיה מויאל - מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל, עמותה

רוחמה גמרמן - יו"ר, לנפגעות ונפגעי כתות ובני משפחה, פורום של תקווה

ליה קוק - עו"ד, המועצה לשלום הילד

ורד בר - עו"ד, היחידה לקידום מדיניות וחקיקה, מרכז רקמן, אוניברסיטת בר אילן

אברהם ילניק - יועץ בכיר, חברת G1

קרוליין עידן - עו"ד, יו"ר פורום דיני משפחה, לשכת עורכי הדין

הילה בוסקילה - הנהלת בתי המשפט

איילת לוי נחום

מעיין שבתאי, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


צו למניעת אלימות במשפחה (מכסה של המספר המירבי של הערכות מסוכנות)(הוראת שעה), התשפ"ד - 2024

שלום, אחר הצהריים טובים לכולם, תודה שהצטרפתם אלינו לדיון. יש מעט אנשים, זה אומר שלכל אחד יהיה יותר זמן להתייחס. אנחנו נמצה את הזמן כולו. אנחנו התכנסנו לכאן לדיון לאישור הצו למניעת אלימות במשפחה (מכסה של המספר המירבי של הערכות מסוכנות)(הוראת שעה). אבל לפני שאנחנו נתחיל את הדיון, כמו שאני מתחיל כל דיון, אנחנו ביום 345 למלחמה הזאת. מלחמה שחשוב לזכור שהיא נכפתה עלינו והיא מלחמה שהתחילה בטבח נורא, ואני חוזר ואומר בימים האחרונים שיש לי הרגשה שאיבדנו את הסבלנות ואנחנו לא מבינים שאם נמשיך לאבד את הסבלנות, יכול להיות שנאבד את המדינה.

אנחנו מתמודדים מול אויב שאי אפשר להכריע אותו במהירות, ב"זבנג וגמרנו", בהכול עכשיו. אי אפשר. תסתכלו מול מה אנחנו מתמודדים. חמאס בעזה, חמאס ביהודה ושומרון, ג'יהאד בעזה, ג'יהאד ביהודה ושומרון, חות'ים בתימן, מבריחים מירדן, נשק בכמויות אדירות שנכנסות לארץ, סמים, אויב שנקרא חיזבאללה שהוא גם בלבנון וגם בסוריה, איראנים, כל החבורה הזו יש לה רק דבר אחד בראש. איך להשמיד את מדינת ישראל ולבנות על חורבותיה מדינה אסלאמית. זה הרעיון.

אני לא יוצא נגד אלה שמדברים על הסכמים והסדרים ושלום והכל בסדר. אנחנו כרגע במלחמה שאנחנו הכרזנו עליה. לא אנחנו פתחתנו בה אבל אנחנו הכרזנו שזו מלחמה, משהו שלא עשינו הרבה מאוד שנים. אז אני מבקש מכל מי שצופה בנו ומכל מי שיושב פה, בואו נסגל לעצמנו הרגל של סבלנות. אם באמת חפצי חיים אנחנו, אם אנחנו רוצים להגיע לאיזה שהוא מצב שבסופו של דבר נצליח להתקיים פה ואולי אפילו עם איזה דו-קיום עם הסביבה שלנו, אז כדאי שנסגל לעצמנו סבלנות רבה.

בעיקר בגלל שהילדים שלנו והנכדים שלנו וקרובי המשפחה שלנו נמצאים שם. כוחות הביטחון, בכוחות ההצלה, ראויים לכל שבח, הכרה והוקרה. לוחמות, לוחמים, מפקדות, מפקדים, מכל הסוגים וכל המינים שבאמת מוכנים בכל רגע נתון לעשות הכול כדי לאפשר לנו לנהל איזו שגרת חיים נורמאלית שאנחנו חלק ממנה. הנה, הדיון הזה הוא חלק ממנה. אז מעבר לסבלנות הנדרשת כעם, אז סבלנות כדי שנוכל לאפשר לאותם גיבורים לבצע את משימותיהם, ובהזדמנות הזו בשם כולנו, להגיד להם תודה על כל מה שהם עושים ועל כל מהם עוד ייאלצו לעשות.

ומכאן, מהנושא הכול כך חשוב הזה לנושא חשוב אחר. שר הרווחה והביטחון החברתי, מתוקף סמכותו בחוק, בהסכמה של שר האוצר ובהתייעצות עם שר המשפטים, פנה אלינו ומבקש מהוועדה שלנו לאשר כי המכסה המרבית של הערכת מסוכנות תעמוד על לכל היותר 25 הערכות מסוכנות בחודש שניתן יהיה להעביר בסופו של דבר לבית המשפט, וסך הכול לשנה יהיו 300 הערכות מסוכנות.

הצו הזה למעשה מהווה הוראת שעה כל זמן שהסעיף 6ד' בתוקף, מה שאומר שבכל שנה זה מה שיקרה, או יותר, אבל אף פעם לא פחות. התכנסנו כאן כדי לאשר את הצו. תיכף איילת היועצת המשפטית לוועדה תקריא את הדברים ותעשה את ההבהרה. אני רוצה להזכיר לכולנו שהחוק, ליתר דיוק תיקון מס' 19, נכנס לתוקף ב-7 באוגוסט 2024 למשך שלוש שנים, זה זמן הוראת השעה של צו הזה או של התיקון שעשינו, מה שאומר שכבר קצת למעלה מחודש החוק בתוקף. הדיון הזה יימשך עד השעה 18:30. יש לנו שעתיים אם נדרש לזה. מקווה שלא, אבל אם כן אז לכל אחד יש מספיק זמן לומר את דברו. היועצת המשפטית בבקשה, אלא אם כן, עאידה את רוצה להגיד מילות פתיחה?

תודה. אמנם יש לי - - -

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. שלא יהיה רק שכאילו אנחנו חברים. גם הרשמיות צריכה להיות.

תודה רבה. כולם יודעים שהחוק הזה הוא מאוד חשוב באופן כללי, וחשוב לי באופן מיוחד.

את התחלת עם הדיונים, נכון?

כן. הצעתי אותו פעם ראשונה ב-2016 ומאז עברו כמה קריאות טרומיות עד שהצלחנו להעביר אותו בקריאה ראשונה. אני זוכרת את כל המאבקים המאוד קשים והימים המכריעים, אם זה ביום האחרון של הקדנציה הקודמת, איפה שעשינו את כל המאמצים כולל ארגוני הנשים וחברות כנסת כדי שזה יעבור לקריאה ראשונה לאחר שמוזגו ההצעות שלנו עם ההצעה הממשלתית, כולל גם בתחילת הקדנציה הזו כשהיה וויכוח רציני סביב החוק הזה. אני ממש לא רוצה להיכנס לזה עכשיו כי אני לא חושבת שזה הזמן המתאים.

בשעה טובה ישבנו פה, באיזה שהוא יום עד שעה 18:30 בדיוק כמו היום, אבל התחלנו מוקדם בבוקר עד שסיימנו את הנוסח. אני חייבת להגיד שמאוד מדאיג אותי שכבר חודש החוק הזה נכנס לתוקף ואנחנו באותו יום כל כך התווכחנו מתי וכמה זמן ניתן להתכונן כדי שיבנו את התשתית כדי שנוכל, כי חשבנו, לא רק חשבנו אנחנו ידענו, זה חוק מציל חיים וצריך להיכנס לתוקף, אבל הבנו גם שצריך לבנות תשתית ולכן נתנו זמן.

עכשיו אנחנו חודש אחרי הזמן, שאני חייבת להגיד, כמעט נכפה עלינו באותה עת ועדיין התשתית לא ממש מוכנה, עדיין החוק לא פועל כמו שציפינו לו ואני מאוד מודאגת גם כן ממה שהבנתי, אתה זוכר את הוויכוח כבוד היושב-ראש, על כמה תזכירי מסוכנות צריך וכמה אפשר להנפיק בחודש וכמה צריך? וסיכמנו 300 כי יש לנו 200 אזיקונים. עכשיו אני הבנתי שמדובר על 200 למעשה, שיכסו 200 מקרים של אנשים מאוימים באיום מאוד גבוה. עכשיו אני מבינה שזה 100 מקרים, אז בשביל מה עשינו 300?

אני רוצה שיובהר לי, האם מדובר על 200 אזיקונים או 200 מקרים של הגנה בשימוש באזיק אלקטרוני. כי זה בעיניי דבר גם כן מכריע וזה מרוקן חלק גדול מהחוק. אנחנו השתגענו מהעניין שרק 200, עכשיו אני מבינה שזה רק 100? לא רוצה לקרוא בשמות עד שאשמע את התשובה.

בהחלט. תודה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. איילת בבקשה.

אני אמשיך מהנקודה שבה הפסיקה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן ואכנס לאיזו שהיא הבהרה, שוב, מבלי לגרוע מהצורך לענות לשאלה שהצבת פה חברת הכנסת. הצו שכרגע מונח על שולחן הוועדה הוא צו שעוסק בהערכת מסוכנות. אותו צו שמגיש שר הרווחה בהתייעצות עם השרים כפי שציין יושב הראש. מה שטרם הגיע לוועדה, וחשוב לומר את זה, זה צו שטרם הגיע לוועדה, הצו של מה שאנחנו מכנים כאן, האזיקונים או הצמידים או למעשה המכשירים, האמצעים.

המעקב הטכנולוגי.

נכון. האמצעים שבעזרתם אנחנו מבצעים את הפיקוח האלקטרוני. הצו הזה טרם הגיע לוועדה ולכן היום, כשאנחנו נתכנס להצבעה, אנחנו לא נצביע עליו.

זו הערה שחשוב להבהיר, אני חושבת אדוני היו"ר שנכון לקבל איזה שהוא עדכון ממשרדי הרווחה בשלב הראשון ואחר כך להתייחס לשאלות נוספות, איך אנחנו מתקדמים, אולי איזה עדכון ראשוני על איך אנחנו מתקדמים ביחס להפעלת החוק הזה? כמה מעריכי מסוכנות יש היום בנמצא מבחינת התקן ומבחינת האנשים בפועל שיכולים ליתן את הערכות המסוכנות האלה לבית המשפט, הוא למעשה נכנס לתוקף לא מזמן. איך החוק הזה מתחיל להתקדם מבחינתכם במשרד הרווחה? ואחר כך נתייחס גם למשרדים נוספים.

אין בעיה, רק בואי נתחיל. רק נקריא את הצו.

אתה רוצה שאני אקריא?

כן, נקריא את הצו כדי שהם יוכלו להתייחס אליו.

אני אקריא בתחילת הצו.

טיוטת צו מטעם משרד הרווחה והביטחון החברתי

טיוטת צו למניעת אלימות במשפחה (מכסה של המספר המירבי של הערכות מסוכנות)(הוראות שעה), התשפ"ד-2024.







בתוקף סמכותי לפי סעיף 6ד לחוק מניעת אלימות במשפחה התשנ"א 1991 להלן החוק. בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אני מצווה לאמור:






1.
מכסה שנתית. המספר המירבי של הערכות המסוכנות שיהיה ניתן להעביר לבית המשפט בכל שנה יעמוד על 300, להלן המכסה השנתית.


2.
מכסה לתקופה מסוימת. מתוך המכסה השנתית, המספר המירבי של הערכות מסוכנות שיהיה ניתן להעביר לבית המשפט בכל חודש, יעמוד על 25.



לגבי סעיף 3 שמונח פה בפניי, אנחנו אחרי התייעצות קצרה מבחינה טכנית אנחנו חושבים שיש צורך בסעיף הזה.

על תחילתו. כן.

הוא פשוט ייכנס לתוקף מרגע חתימת השר, והם יפרסמו.

מרגע חתימת השר, בדיוק. כן, אני אשמח לשמוע התייחסויות. בואו נתחיל ממשרד הרווחה, בבקשה.

אני חושבת שהצו שהועבר הוא גם מאוד פשוט והוא גם משקף בצורה מדויקת את הדברים שנאמרו כבר בדיונים לקראת תיקון החוק עצמו. אני לא אחזור על כל הסאגות שהיו על כן תקנים, לא תקנים. בסופו של דבר הצלחנו להקצות, לא להשיג אלא להקצות חמישה תקנים במערכים למסוכנות ועל זה היה התחשיב של חמישה מערכים למסוכנות.

שהוכשרו במיוחד להערכת מסוכנות.

שהוכשרו במיוחד, הם קיבלו מסוכנות.

ובינתיים הם עובדים במשהו אחר, נכון?

הם לא עובדים במשהו אחר. הם כרגע נבחרו לתפקיד אחר. הם זכו במכרז לתפקיד אחר, ומאחר שלא עלה אף אחד על המכרז הזה, מנכ"ל המשרד, בהחלטה מפורשת ובהסכמה איתם, הקצה אותם, אמר להם כרגע אנחנו מקפיאים את התפקיד האחר שלמו אתם נבחרתם, אנחנו מתחילים להכניס את זה לתוקף. זה מה שניסינו לומר פעם שעברה בשבוע שעבר בדיון. אנחנו מבקשים, רק שניה, אני אשלים. אם אני אוכל להשלים את כל - - -

אפשר רק להגיד למה, לאיזה תפקיד?

אני יכולה להגיד, אין שום בעיה.

הם נבחרו לתפקיד אחר.

אני יודעת, זה החוק השני שלי.

הם צרפו אותם לטובת.

זה יישום החוק השני שלי, בגלל זה.

נכון, אבל אני כן יכולה לומר שבמקביל יצאו סוף סוף, קיבלנו הפשרה של היציאה למכרזים פומביים של התפקיד הזה, ולכן אנחנו מקווים ורוצים - - -

אבל כרגע החמישה האלה עוסקים בהערכת מסוכנות ספציפית לחוק הזה, לתיקון מס' 19. זהו.

נכון. אני כן גם אומר שאנחנו ניצלנו את התקופה - - -

אם לא מבצעים משהו של עאידה, זה בסדר נראה לי.

ניצלנו את התקופה - - -

לא חשוב, אחר כך נשים אותו בצד.

הלוואי שהיינו במצב אחר.

הם רק באיחור של שנתיים, שנה וחצי, בחוק שלי.

או שמונה שנים, היה.

לא. החוק שלי נכנס לתוקף לפני שנה וחצי.

את התחלת פה ב-2016. אבל את זה התחלת ב-2016.

נכון, אבל החוק נכנס לתוקף לפני שנה וחצי.

לקחו את החוק הקודם שלך וכבר מממשים אותו, ואת החוק הבא דוחים קצת, לא קרה כלום. שניהם שלך. בבקשה.

אני כן אומר שאת השנה שחלפה מאז חקיקתו של החוק אנחנו ניצלנו לבניית שיתופי הפעולה שנדרשים, ונדרשים פה הרבה שיתופי פעולה לצורך יישום הפיקוח הטכנולוגי, גם עם המשטרה, עם שב"ס, עם הנהלת בתי המשפט. נבנו ממשקים, נבנו סדרי עבודה מאוד מדויקים של איך עובר הצו, איך נחשף בפנינו המידע כדי שאפשר יהיה לעשות את הערכות המסוכנות בזמן. כל הדברים האלה אמנם בתחילת הדרך אבל אנחנו למעשה מ-6 לאוגוסט יצאנו אל הדרך. הועברו כמה צווים של בתי משפט ויש קצת חריקות בתחילת הדרך בסדר? גילינו שמשהו טכנולוגי.

לא חשבנו שלא יהיו.

משהו טכנולוגי מול נט המשפט ועובדים על זה לתיקון. כל מיני חריקות שנראות לי אך טבעיות בדבר הזה. אבל אני חושבת שהדבר הגדול הוא שיצאנו אל הדרך בזמן ואני מניחה ש - - -

אני רוצה רק לעשות איזו שהיא הבהרה. כשאנחנו באים ואומרים 25 הערכות מסוכנות בחודש יועברו לבית המשפט, סך הכול 300 בשנה. לא כל הערכת מסוכנות, התוצאה שלה בסוף זה איזוק אלקטרוני.

ההנחה היא שנכון.

אני רוצה להבהיר את זה כי יש איזו תחושה לשומע הממוצע שיש פה פער. זאת אומרת כל ה-300 תהיה להם הערכת מסוכנות שמחייבת איזוק ויש רק 200 אזיקונים.

ורק להוסיף עוד משהו. ולא כל בקשות הצווים הם מלווים בבקשה להערכת מסוכנות.

אבל מה קורה לשופט בית משפט לענייני משפחה, האם הוא צריך כל הזמן להתעדכן? מה המכסות? אם עברנו את המכסות אז לא נאפשר.

כן, יש מנגנון. גם בחוק נקבע שאנחנו צריכים ליצור מנגנון כזה מול הנהלת בתי המשפט, ונקבע מנגנון שלשופטים תהיה התרעה בזמן אמת.

העניין הוא שזה לא רק לבתי משפט לענייני משפחה, זה גם לבית הדין הרבני, כי יש סמכות מקבילה ויהיה לכם מאוד קשה כי המערכת לא טכנולוגית לא בבית הדין ולא בבית משפט. בית משפט לא מסונכרן עם בית הדין היום על החלטה הכי פשוטה. לא על משמורת, לא על הסדרי שהות, לא על מזונות, אז איך פתאום את רוצה לסנכרן אותו עם המכסות? ומה עושה אותו שופט באישה ה-26, מה הוא אומר לה? מצטער, המדינה הקצתה רק חמישה אנשים, וחמישה אנשים אלה עסוקים, תלכי הביתה, תבואי ב-1 לחודש הבא?

אנחנו קיימנו את הדיונים האלה כבר - - -

התשובה היא כן, בואו, בלי להתחמק. התשובה היא כן. חמישה אנשים שעוסקים בהערכת מסוכנת יודעים לעשות בחודש אחד רק 25.

אז בוא נקצה עוד אנשים. אז בוא לא נשים הגבלה.

זה בסדר. הרעיון הוא מצוין לשים עוד אנשים. בסדר, ההערה נרשמה, אבל נכון לרגע זה יש חמישה ויש 25.

אבל אי אפשר לעשות את זה בפועל, אתה יודע כמה צווים יש כל יום?

זה מה שיש כרגע. אני לא דון קישוט, אני לא נלחם בתחנות רוח, אני קודם כל רוצה למצות את מה שיש, במקביל אני אלחם במה שצריך.

אבל מה שיש לא יכול לעבוד. הוא לא יכול לעבוד בפועל.

זה מה שיש בפועל. אבל הוא יעבוד.

אני באה מהפרקטיקה, אני מופיעה בבתי משפט, אני מופיעה בבתי הדין.

את אבל הוא יעבוד. את בסדר אבל הוא יעבוד כי אין משהו אחר.

העניין הוא שאתה לא יכול לסנכרן.

אין משהו אחר. את יכולה להגיד את מה שאת רוצה עד מחר, אין משהו אחר, זה מה שיש. יש חמישה, יש 25 ויש 200. אלה מספרים מוחלטים לרגע זה ולא חשוב מה אני אעשה, לא יקרה שום דבר מעבר לזה.

אז הנייר סופג הכול.

כן בבקשה, בואו ניתן למשרד הרווחה להמשיך. בבקשה.

אני חושבת שבזאת למעשה אנחנו חוזרים על הבקשה שלנו לאשר את הצו. אני חושבת שהעובדה שמדובר בצו שהוא יחסית קל לשינוי - - -

מישהו יושב ליד חמישה אנשים אלה שעושים את הערכות המסוכנות ובודק באמת?

בוודאי, נמצאים לידי שני גורמי - - -

אני לא סתם שאלתי כי אני יודע שהוא יושב לידך?

מה השאלה אדוני? מה השאלה?

פיקוח, בקרה, הדרכה, סיכון תוך כדי נגינה.

הכי מקצועי שיש.

גם התקבלו העובדים עם הרקע המתאים. וגם כבר הספקנו לעשות להם הכשרה מזורזת ויש להם כמובן ליווי קבוע.

אני פשוט חי את מה שנתת לי בדיונים הקודמים. עד כמה זה חשוב, עד כמה ההכשרה הזו ייחודית, עד כמה היא מקצועית. כל הדברים האלה. אני רוצה לראות שזה באמת קורה בסוף.

אני אגיד מה קורה.

בבקשה.

וגם מה כרגע פחות קורה, אולי בגלל שזו התחלה. קודם כל אנחנו מוכנים ואם הייתה לנו בהתחלה דאגה שתהיינה לנו הרבה הפניות ושאולי לא נוכל להתמודד, כרגע אנחנו רוצים הרבה הפניות כי פחות הפניות מגיעות, זאת האמת. כנראה הכול בגלל שזו התחלה כנראה.

בוודאי.

אבל אני כן רק שם את זה. אנחנו מוכנים מאוד ורוצים ודרוכים, ורוצים שתגענה אלינו הפניות כי זה נוגע לנשים בסיכון גבוה, סיכון חיים. האנשים שנבחרו מלכתחילה הם ברף גבוה של רקע והכשרות ואנחנו מוסיפים לזה, כל הזמן אנחנו אתם בקשר. קרני, שהיא מנהלת תחום שנבחרה, תחום ייעודי רק לנושא הזה, היא מלווה את המעריכים מסוכנות ברמה הארצית.

רגע, היא השישית?

לא. היא המנהלת תחום שתלווה, תנהל את התחום.

דיברנו בזמנו על שבעה שאחד מתוכם הוא מנהל. אז היא השישית.

היא השישית. יש חמישה מעריכים והיא המנהלת.

אני מתרגם את זה למי שהיה שותף להצעת החוק. דיברנו על שבעה שאחד מהם הוא מנהל. אז עכשיו יש שישה. חמישה בפועל והמנהלת.

אז אנחנו ערוכים, מוכנים, ואני מקווה שתגענה אלינו ההפניות. אני לא מוטרד מ-25 בשלב הזה, יכול להיות שנגיע לזה בהמשך ואולי גם יהיה אפשר לתת יותר.

אבל איך אתה מסתנכרן מול בית הדין?

אז תראו, מרבית צווי ההגנה שמגיעים, אנחנו גם ראינו את המסמכים.

בבתי דין שרעיים.

זה מרביתם בבתי המשפט לענייני משפחה. יש מיעוט, אני לא מזלזל באף מקרה, כן? אני לא יודע אם יש פה מהנהלת בתי המשפט אבל מתוך נניח 10,000, מעל 9,500 אולי משהו כזה, זה בתי משפט לענייני משפחה, בתי משפט שלום. יש כמה עשרות, מאות בודדים מהאחרים שצריך גם להסדיר את הממשק אתם, כמו שעשינו את זה. אני מניח שזה יהיה יותר מאתגר אבל אנחנו נמצאים בקשר רציף עם הנהלת בתי המשפט ומי שמנהל את ההפניות.

מה עם הנהלת בתי הדין?

הנהלת בתי הדין זה הדבר אנחנו רוצים גם לקדם אותו.

אבל לא הם פה ולא הם פה אז למעשה מה - - -

תודה. לא מתנהלים כך הדיונים אצלי. תרצי לשאול תרימי יד אני אתן לך לשאול. עאידה רצית לשאול משהו, בבקשה.

כן, רציתי לשאול בעניין הערכת המסוכנות. לתקופה מאוד ארוכה היה הבדל בין הערכת המסוכנות המשטרתית והערכת המסוכנות הרווחתית והיה צורך בלתאם. האם אתם בודקים את הערכת המסוכנות לפי מה שבזמנו הוועדה הבין משרדית הייתה אמורה לפתח, או אני לא יודעת איך קראתם לזה.

כלי החדש להערכת מסוכנות. קודם כל כן פיתחנו.

כן. כלי, אבל הוועדה לא יודעת איך קראתם לזה אחרי שהפסיקה להיות וועדה.

אז יש את הכלי החדש להערכת מסוכנות שהוא יעמוד לשימוש מערכי המסוכנות החדשים, שנקלטו אותם חמישה, אנחנו גם בקשר עם המשטרה במובן הזה שגם בגלל שיש סמכויות לקבלת מידע, אז מקבלים גם את הרישום הפלילי ולא מעט מהנשים האלה נידונות בנוהל טיוב ואז מן הסתם יש קשר ותיאום ויודעים מה הערכת המסוכנות או על סיכון המשטרתית. המידע שמשמש את מעריך המסוכנות הוא רחב וכולל גם את ההערכות של המשטרה עצמה.

עוד מישהו רוצה לשאול משהו את הרווחה?

אורלי אלמגור לוטן, יועצת ב-ממ"מ. יש כבר מקרים שהמעריכים כבר נתנו תשובות?

חוות דעת, הערכת מסוכנות עוד לא העברנו. המקרים שהופנו אלינו, העברנו מענים לבית המשפט לגבי מקרה של מופנה שנמצא במעצר עד תום ההליכים אז העניין כרגע התייתר, אבל ככל שהמעצר יסתיים אז אנחנו כמובן ניכנס לתמונה. היו עוד כמה הפניות שבגלל שאין היתכנות, כנראה בגלל בעיות בקליטה, ב-GPS, ושיבושיGPS בצפון, משום מה כולם הגיעו מהצפון, אז התייתר למעשה העניין הזה והם נפלו.

בבקשה. כן, את רוצה לשאול שאלה או להעיר הערה?

אני רוצה בבקשה להעיר הערה אם אפשר.

בבקשה רק שם וכתובת?

וכתובת?

וכתובת למי את שייכת.

שמי עו"ד הילה מור זהבי, אני מארגון בונות אלטרנטיבה. אני רק רציתי לציין, כי זה עלה לפה, לפי פורום מיכל סלה בדיון שנערך ממש החודש, בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, אז לפי אותו נוהל טיוב, מספרן של הנשים שנמצאות תחת איום ממשי עומד על 1,000, שקודם אדוני אמר שאין כל כך פערים, אז יש למעשה 90% מהנשים המאוימות באמת - - -

איפה אמרתי שאין פער?

מה?

איפה אמרתי שאין פער?

אמרת שמתוך ה-300 הערכות שמשרד הרווחה יכול לתת, לא כולם יקבלו צו של איזוק אלקטרוני.

לא. שאלתי האם כל ה-300 הם הערכת מסוכנות שבסופה יש המלצה לאיזוק? והתשובה הייתה לא.

ואמרנו שלא, אבל כן יש פער גם בין המספר הזה, ירדנו מ-1,000 ל-300, ל-200 אזיקונים, שאני מבינה שזה לא הדיון כרגע, אבל גם ה-200 זה למעשה 100, כי זה זוגות.

כי זה מה?

זה זוגות. 200 אזיקונים זה למעשה אזיקון אחד לגבר ואזיקון אחד לאישה, אז זה 100 מקרים בסופו של דבר.

זה לא מה שאני יודע.

זה מה שאנחנו צריכים להבין.

זה כן מה שנמסר לנו.

כן, זה מה שנאמר. כן, אבל זה מה שאנחנו בזמנו. בזמנו בדיונים אנחנו שמענו שאלה 200 זוגות. בגלל זה אני אומרת, מישהו.

אנחנו הבנו שאלה 200 אזיקונים שהם 100, אז בבקשה, אנחנו.

אולי המשטרה תענה. למה לנו לנחש? אולי נקבל תשובה.

מדובר ב-200 אזיקונים.

זה לא מה שסוכם בעת חקיקת החוק. זה לא מה שסוכם בעת החקיקה.

היא צודקת, עאידה, היא צודקת.

אנחנו דיברנו על 200 ולפי זה קבענו 300 הערכות מסוכנות. מה זאת אומרת?

אבל אין הלימה. אנחנו מדברים על 300 הערכות מסוכנות בשנה ועל -200 אזיקונים. בסופו של דבר זה מתחלף. הרי הצו ניתן לשלושה חודשים.

נכון, מתחלף.

עם אפשרות של הארכה ולכן יש דווקא כן הלימה - - -

נכון מתחלף, אבל אנחנו חשבנו שבאותו זמן אם יש צורך, תהיה תשובה ל-200 מקרים של מסוכנות.

200 מפוקחים.

200 מקרים של מסוכנות, כלומר 400 זוגות.

אני לא ספרתי אזיקונים. אצלי בראש היו 200 מפוקחים. 200 מפוקחים זה אומר שלמפוקח ולמאוים יש אזיקון.

בדיוק.

אם אני יכולה רק להוסיף, אנחנו למעשה כל הזמן ברגרסיה של המספרים. אנחנו התחלנו מ-1,000 נשים מאוימות.

לא התחלנו מ-1,000.

בסדר. יש לנו 1,000 נשים מאוימות.

אתם קבעתם. כי יש נשים מאוימות חוץ מ-1,000 הנמצאות בתהליך הטיוב.

נכון, בסדר. ועדיין מ-300 אלה אנחנו יורדים ל-100. אנחנו כל הזמן מתפשרים או מתפשרות על מספר הנשים שאנחנו יכולות להגן עליהן. זאת אומרת גם את המינימום שאנחנו רוצים, אנחנו לא מצליחים.

הילה ההערה נרשמה. אני אבדוק את זה כי זה גם לא משהו שאני ידעתי. אז אם אני כיושב-ראש הוועדה הבנתי את זה אחרת, זה טעון בדיקה.

הנקודה שלי היא שאנחנו מאוד לא רוצים לנרמל את ההתפשרות על מספר הנשים שאנחנו מגינים עליהן.

גם אני לא.

מתחילת הדרך של החוק הזה, שהתחלנו מאוד אופטימיים.

אף אחד לא מנרמל.

הילה, גם אני לא, ואצלי לא כולן נשים.

בדיוק.

בואו ניקח את זה גם בחשבון. יש ילדים, בואו.

יש הורים שמאוימים על ידי הילדים שלהם.

נכון מאוד. כן?

יש לגבי זה תשובה, השאלה אם להתחיל עכשיו?
סליחה?

יש תשובה לגבי הסוגיה הזו.

אני אתן לך. רגע, סבלנות. לאן אנחנו רצים? יש לנו עוד שעה וחצי, אתם רוצים לסיים כל כך מהר? אתם ממהרים לאן שהוא? אני גר פה הכי רחוק. בבקשה.

עו"ד ורד בר, ממרכז רקמן . רק בהמשך לדברים שסאיד תלי אמר עכשיו. בדיון שהיה בשבוע שעבר נאמר שאין בעיה בצפון, אם הבנתי נכון את הדברים, ברמה הטכנולוגית.

לא. אנחנו אמרנו כי אנחנו לא מבינים בטכנולוגיה. מי שאמר את זה, זה מישהו אחר, כנראה נציג החברה.

נציג החברה אמר שיש פתרון לעניין של השיבושים ב-GPS.

אז איפה?

אני אמרתי את התשובה שאנחנו מקבלים. אנחנו לא מכריעים בעניין הזה.

את התשובה שאתם מקבלים?

בית המשפט הודיע אחרי שהוא הוציא צו להערכת מסוכנות והוא קיבל עמדה שלא ניתן לבצע את הפיקוח. הוא הודיע לנו שאין צורך בהערכת מסוכנות. זה הסיפור.

זה מבית המשפט שקיבל בצו? פשוט אני מנסה להבין איפה הדברים.

תיכף אנחנו ננסה לדבר עם מנהל האגף לפיקוח אזיקונים. נשמע גם ממנו. בסדר. אני יודע שאין בעיה, שלמדו להתגבר עליה. תיכף נראה, נשמע.

אני אבקש רק לדייק לעניין הזה.

רק שם וכתובת בבקשה.

ליאורה נהון, אני ממלאת מקום יועמ"ש, יחידת משגב. אני כן אבקש לדייק לעניין הזה. משטרת ישראל, התפקיד שלה הוא לקבוע למעשה טווחים. את הטווחים הם כן עושים על סמך אתגרי GPS שהחברה אמרה שהם מצליחים להתגבר עליה בטכנולוגיה שלה. מה שכן, משטרת ישראל יכולה להגיד שבעקבות זה שיש איזו שהיא טכנולוגיה שהיא יותר מורכבת, אז יכול להיות שהטווחים יהיו יותר רחבים, אבל המטרה של משטרת ישראל, לא לבוא ולהגיד אם יש היתכנות או אין היתכנות בגלל שאין GPS, אלא לתת טווחים לנוכח המצב בשטח.

עוד? אז בואו רגע נעלה.

אבל אנחנו עוד לא התחלנו לדבר על כל מיני מקומות שאין בהם בכלל שירות אינטרנט טוב, וכל הנשים שמתגוררות במקומות האלה, לא יוכלו לקבל את השירות הזה. אם החברה אומרת שיש פתרון, למה דוחים?

רגע, בואו נשמע, שניה ברשותכם. אברהם נמצא אתנו, אברהם מהחברה? המשרד לביטחון לאומי, אתם רוצים לומר משהו בינתיים? שלום אברהם.

שלום וברכה. אני יועץ של G1 ועובד עם אזיקים אלקטרוניים כבר 20 שנים, בארץ ובחו"ל. הצגתי גם בדיון הקודם בוועדה לקידום מעמד האישה, שבשלושה חודשי הפיתוח של המערכת לישראל, טיפלנו בשיבושי GPS ולימדנו את האזיקים, שכאשר הם נפגשים בתופעה הזו שנקראת 'ספופינג' שזה זיוף של מיקום ה-GPS, זו לא חסימה של GPS כמו שנכנסים למנהרה, אז המערכת עוברת לטכנולוגיה חילופית. בדקנו את התיקון הזה, שלחנו צוותים לרמת הגולן, שלחנו צוותים לקריות, Waze משתבש, האזיק מדווח מדויק.

יפה מאוד. יש מקומות בארץ שבהם לא תהיה לנו קליטה?

ההסבר שלי נוגע לשיבוש שהצבא עושה למערכות ל-GPS ולמערכות הלוויין האחרות בגלל המלחמה. את הסוגייה הזו פתרנו, אנחנו לא יודעים על בעיה אחרת במקומות אחרים בארץ.

אבל אתה לא יודע על בעיות פנימיות שקיימות במערכת שלכם בנקודות מסוימות במדינת ישראל. לא בשל שיבוש, אלא בשל קליטת, מחר בבוקר אנחנו שמים אזיקון על מאן דהוא במדבר יהודה כי שם הוא גר. יש קליטה שם?

איפה שיש קליטה סלולרית, וזה תלוי בשלושת חברות הסלולר שעובדים אתן, האזיקים עובדים.

זאת תשובה.

יש מקומות שהקליטה היא חלשה. במדבר יהודה ובאזורי הפזורה הבדואית, רמת הקליטה היא חלשה.

הייתי שם לפני שלושה שבועות, לכן אני שואל על מדבר יהודה.

בוא ניקח אותך לעראבה, לא להרחיק. בעראבה אין קליטה.

לא. הוא אומר שאיפה שיש קליטה סלולרית זה עובד. אין קליטה סלולרית, יש מענה למצבים שבהם אין קליטה סלולרית ועדיין אנחנו רוצים לשים איזוק אלקטרוני למישהו או צימוד אלקטרוני למישהו?

לא. אם אין קליטה סלולרית, אין תקשורת.

הבנתי. זה התנאי.

נכון.

זה גם משהו שצריך להיות לנו כל הזמן בתת מודע.

נכון.

מישהו רוצה לשאול משהו נוסף את אבי?

מה עושה מי שיש לו טלפונים כשרים, מה עושים?

יש פער איפה שהוא בין המשטרה לבין הרווחה לבין בתי המשפט, אם בתי המשפט מחזירים את זה כי הם אומרים שאין סיכון. משהו, יש איזה שהוא. על פניו משתמע שיש איזה שהוא. סאיד, אם הבנתי נכון, אמרת שבתי המשפט החזירו מקרים מהצפון כי הם אמרו שאין - - - טכנולוגי.

אבל היא ענתה שהמשטרה לא נתנה, לא יכלה לתת להם הערכה.

הוא אומר שאין בעיה.

בגלל זה.

ליאורה.

בצפון היה מקרה אחד שבו המרחק בין מבקש הצו למפוקח 1 קילומטר וחצי ולכן אי אפשר, לא הייתה היתכנות, לא מבחינה טכנולוגית, אלא מקביעת הטווחים כי הם קרובים מידי.

לא בגלל לקיטה או משהו כזה?

לא.

יפה. בסדר גמור.

כן היה, אם אני מבינה על מה סאיד מדבר, כן היה איזה מקרה שהמשטרה התייחסה ל-GPS ואנחנו החזרנו את זה כדי ש - - - את הטווחים.

אבל לפי מה שאת אומרת ברוב המקרים בכפרים הערביים אתם תתנו אותה תשובה, אז מי יגן על הנשים האלה? כלומר, אם הוא יהיה במקום אחר בתוך הכפר, הוא יהיה פחות מקילומטר וחצי ואז תגידו אנחנו לא נוכל.

צו ההגנה עצמו יכול להרחיק מישהו גם ממקום המגורים שלו עצמו.

אז למה לא נעשה בצורה כזו? למה האופציה הזו לא הייתה קיימת לבוא ולהגיד. תשמע, הוא מסוכן מאוד, אז תרחיק אותו יותר רחוק. למה לדחות על הסף?

למקרה של חיפה כן הייתה איזו שהיא בקשה של מבקשת הצו שכן הוא יחזור לירושלים ויתרחק מחיפה ובסופו של דבר השופט קיבל את המלצת משטרת ישראל ולא נתן צו בפיקוח טכנולוגי, אבל בהחלט זו אופציה שיכולה להיות, להרחיק אותו כדי לאפשר את הטווחים, כי ב-1 קילומטר וחצי לא ניתן להפעיל את המכשיר.

אז אני חושבת שכדאי מאוד לרשום בפניכם שבמקרים שיש סכנה גבוהה ואכן צריך להגן, לבוא עם החלטה לבקש מהשופט, להרחיק ממקום המגורים שלו.

אז אני רק, מבקשת - - -

לא. ליאורה, עצרי. יש דברים שהם בסמכותי, ויש דברים שהם לא בסמכותי. ההערה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן היא נכונה מאוד, רק היא נוגעת את תחום העיסוק של בית המשפט ולא שלי, ולכן אני כן אעביר את זה לבית המשפט כי זה דבר ראוי, אבל אני לא יכול להחליט מחר שזה מה שאני רוצה שיתבצע כי זו החלטה נכונה אבל אין לי השפעה על בתי המשפט. בסדר גמור. אבי תודה רבה, אני אבוא לבקר אתכם, לראות את המפעל. תודה.

בשמחה.

אפשר לחזור לשאול את הרווחה עוד שאלה?

הכול. את חברת הכנסת, מותר לך כמעט הכול.

תודה.

אמרתי כמעט.

כמעט. אני יודעת, אתה לא צריך להזכיר לי. וזה לא מעט, הכמעט הזה. בצו כתוב שיש מכסה שנתית של 300, ובכל חודש מתוך - - -

25.

כן. מתוך המכסה השנתית, המספר המרבי של הערכות מסוכנות יהיה 25, ואני זוכרת - - -

שיוגשו לבית המשפט. יכול להיות שיהיו יותר אבל הוגשו לבית המשפט רק 25.

יוחזרו. כלומר אחרי שכבר יעשו אותם, יגישו 25. כי מה שחשבתי, שיכול להיות שבאיזה שהוא חודש יהיו לכם 20, ואנחנו קבענו שם - - -

האם בחודש הבא יהיו 30?

או, אני מציעה שתהיה תחנת בדיקה כל שלושה חודשים. לאפס. כדי שלא יידחו בקשות כאשר בחודש לפני, אנחנו לא עשינו את המכסה.

אם הבנתי נכון, זו לא מכסה משתווה. כלומר, זו מכסת מקסימום. בחודש נתון אפשר 25, אפשר גם פחות. אי אפשר יותר. אני צודק?

נכון. אני רק רוצה לומר שהנגזרת של 25 בחודש או לפי כמה שעות עבודה אדם עובד. אם לא יגיעו בחודש אחד הערכות, זאת אומרת, הגיעו פחות הערכות מסוכנות בחודש אחד. זה לא שאנחנו נגיד לבן אדם אל תעבוד משרה מלאה כי פתאום לא הגיעו הערכות מסוכנות, ובחודש הבא כשיגיעו פי שתיים הערכות מסוכנות, תעבוד מהבוקר ועד הלילה. אני חייבת לומר שאנחנו ניסינו לחשוב על איזה שהוא מנגנון אחר של בדיקה, הובהר לנו שזה כרגע לא בסמכות שלנו מבחינת איך שמנוסח הסעיף המסמיך בחוק.

אנחנו עובדים על איזה שהוא ניסיון לשנות את הסעיף המסמיך במסגרת תיקונים רבים שאמורים להיות עוד קטנים בתוך הדבר הזה, כשלמעשה המחשבה הייתה שלא יהיו פתוחים בו זמנית מספר נתון של הערכות מסוכנות, ואז ברגע שאנחנו כבר הגשנו, יכול להיות שהערכת מסוכנות מסוימת, ייקח לעשות אותה פחות זמן ואז אנחנו נעביר אותה לבית משפט ונהיה פנויים לקבל עוד אחת. לא אפשרו לנו להכניס את זה לתוך הצו, אבל אני כן אומרת שאין לנו שום כוונה לעשות, לא אבטלה סמויה, לא אבטלה לא סמויה. ואם הם יהיו פנויים לקבל את המכסה ה-26 אני בטוחה שהם יקבלו אותה.

אין לי ספק, רק הפחד שלי, וגם זה עלה בדיונים של הוועדה כשחוקקנו את החוק. הפחד שלי שהשופטים שבודקים שפנוי, או הנגישות או אפשרות לשלוח יגידו הגענו למכסה, לא נוכל.

ההסדר מול הנהלת בתי המשפט הוא שיש גורם אחד בהנהלת בתי המשפט אחד שמקבל את המידע הזה ושאנחנו נודיע לו ברגע שהגענו למכסה וברגע שהיא מתפנה מחדש.

נכון, גם את זה, דיברנו עליו.

זאת אומרת, יש בידינו 25. הוצאנו אחד, הוצאנו שניים, באותו יום נודיע, רגע יש כאן שתי מכסות פנויות. זה יהיה מאוד דינאמי כל הדיווח, מידי.

אבל זה לא פרקטי.

יופי, מעולה.

רק אשלים. עאידה, אנחנו נמצאים בקשר יומי עם הנהלת בתי המשפט עם אותם גורמים, אז אני כן אציין שהערכות מסוכנות כן מתייחסת. זה לא כמו אזיקונים במובן הזה של מוצר פיזי, אלא כי זה אנשים שאנחנו פוגשים כמובן את שניהם, אז 300 זה למעשה הזוג. זה אומר 600 בני זוג שאנחנו נפגוש אותם לפחות, לפעמים יש יותר במשפחה שיש סיכון.

העניין הנוסף הוא שאי אפשר להעביר את המספרים האלה, כי זו עבודה שצריך לעשות אותה, נניח, בזמן נתון. כמו שאמרה איילת, אנחנו לא נהסס לעשות 26 ואת-27, כי אנחנו יושבים על טבלאות ואקסלים ומעמסות ולא כל מקרה כמו השני. יש מקרים שאולי ייקחו יותר זמן, ויש מקרים שייקחו פחות, ובגלל שזה כרגע בהתחלה אנחנו מנתרים את הכול ועוקבים אחרי הכול אז לא נדחה את 26 כי הגענו ל-25.

סאיד זו הייתה הבהרה מצוינת כדי שאנשים יבינו, כי זה נראה כאילו מדברים 25 אנשים. לא מדברים 25, זה מינימום 30, לפעמים אפילו יותר. זאת אומרת צריך פה רעיונות, צריך להגיע למסקנות. אני חושב ההבהרה הזו הייתה מאוד חשובה, היא שמה את הדברים בפרופורציה הנכונה. תודה. שב"ס? איך זה עובד בינתיים?

אז קודם כל חשוב לי לציין לגבי כל השאלות.

אם זה חשוב לך, אז תצייני.

לגבי צו ההגנה, אנחנו מדברים פה על רכיב טכנולוגי בתוך צו הגנה. זאת אומרת לא מדובר פה בצו שעומד בכוחות עצמו, אלא הוא נדבך נוסף לצו הגנה, שכמו שנאמר פה קודם, יכול לקבוע כל מיני כללים, איסורים כמו הרחקה, איסור יצירת קשר, איסור יצירת קשר טלפוני וכולי. והצו יכול לעמוד על תילו גם ללא הרכיב הטכנולוגי.

נכון מאוד.

אז זה דיוק שאני חושבת שהוא לא נהיר. בכל הנוגע לשאלת ההערכות אז אנחנו כן יכולים להגיד שאנחנו ערוכים לחלוטין. יש לנו משלט פעיל, רשמים, צוות שמוכן לקבל את הצווים.

יש לכם מפקד שקיבל על זה אחריות. יש יחידה חדשה שהוקמה במנהל משגב.

המפקד הוא, נכון להיום מפקד של יחידה אחרת, של יחידת נחשון ואנחנו ממתינים לאיוש מחודש.

הוא קיבל מינוי אחר?

הוא קיבל מינוי אחר.

אפילו אתה לא מספיק לעקוב אחרי החילופים הקורים בתוך המשטרה.

זה שב"ס, זה לא משטרה, אבל גם במשטרה.

גם. תחת המטריה של המשרד.

הוא קיבל מינוי עם דרגה ויש לנו כבר מינוי חדש שהוא תיכף ייוודע, אבל יש מינוי. בכל מקרה הרי אנחנו יודעים שהדברים פועלים בסופו של דבר.

היחידה הוקמה.

היחידה הוקמה, אנשים פועלים.

משגב חיה, קיימת ובועטת.

אני אפילו אומר שאנחנו ממתינים בקוצר רוח לקחת חלק ביישום החוק החשוב הזה.

יופי.

עד כה, המניעות שהיו, לא היו בעטיינו. אנחנו כן יכולים, ככל שנתבקש, לפרט את הבקשות שהיו. יש לנו כן כל מיני פערים, שאם זה המקום ואדוני ירצה, אנחנו כן נפרט. לדוגמה, אני כן יכולה לומר שאנחנו לא צפינו שהבקשות יוגשו לבית המשפט במעמד צד אחד. ואז אחת הבעיות היותר מורכבות שאנחנו נתקלות שלא ניתן היה לצפות את זה, שהצד השני המפוקח כביכול, הוא לא יודע על בדיקת ההיתכנות או על ההחלטה שניתנת בעניינו.

הסבירו את זה קצת, כי בחוק כתוב שהדיון עצמו, על מתן - - - במעמד שני הצדדים.

אז החוק מאפשר בנסיבות מסוימות. אני יכולה להפנות אתכם, אני יכולה לבדוק ולהיכנס לסעיף הספציפי, אנחנו בדקנו את זה. החוק מאפשר בדיון הראשוני לתת צו או בוודאי לשלוח בדיקות היתכנות במעמד צד אחד. זה גם נכון מהותית.

אני חושבת לנוכח העובדה שאם בית משפט מתרשם לנוכח המצב שהוצג בפניו שמדובר במקרה שדורש התערבות מידית. ואז אנחנו מגיעים למצב שיש בקשה לבדיקת היתכנות, ואין לנו מפוקח. היו שני מקרים שאנחנו נוכחנו שהמפוקח בכלל עצור ולכן זה לא היה רלוונטי לאותה עת, אבל יש לנו עד היום מפוקח שלא אותר, יש לנו מפוקח שהוא דייר רחוב, אז זה לא מאפשר לנו.

זה לא מאפשר לכם לממש את הצו.

באותו חוק יש - - -

אי אפשר לממש צו, אל תפריעי לי. אני אתן לך לדבר תאמיני לי. רק פעולה פשוטה שעשינו שנים בתיכון, בבית הספר.

אני רק רוצה לחדד נקודה. החוק מחייב את השופט לקיים דיון במעמד הצדדים בתוך שבעה ימים.

אני אומרת, במהלך הימים הללו, למעשה תוך חמישה ימים, אנחנו המשטרה אמורה לבדוק את הטווחים. אנחנו צריכים שב"ס, אמור לתכלל את עמדת המשטרה ולהגיש בדיקת היתכנות ואנחנו לא יכולים לעשות את זה כל עוד אנחנו לא מאתרים אותו.

אבל גם כשזה יקרה, השוטר שירוץ עכשיו לראות את המפוקח, הוא לא יודע מי הוא. זאת אומרת הוא יודע שהוא הגיע לטווח ההפרה.

אבל אתם תוכלו לתת הערכת מסוכנות? שניה. הם יכולים לתת הערכת מסוכנות בלי לפגוש את זה שאמור להיות מפוקח?

יש אזיקון על המפוקח. יש לשים אזיקון על המאיים או על המאוים, תקראו לזה איך שאתם רוצים, בסדר? יש אזיקון. אנחנו יודעים שהמאיים מתקרב למאוים לטווח של אזהרה. עכשיו רצית לעשות הפרדה. אף אחד לא מכיר את הבחור הזה. איך יודעים שזה הוא?

לא נגיע למצב כזה כי לא יוכלו לשים לו את הפיקוח עליו לפני שהם מכירים אותו.

עאידה, אחרי ששמו לו, רק אליו עכשיו.

יש להם תמונה.

באמת? מאיפה התמונה?

איך שמו לו את הפיקוח?

שאלה מצוינת.

נניח שיש מבקש, שמבקש את צו ההגנה. פונים לבית המשפט. מי שמבקש את צו ההגנה יודע במי המדובר. בית המשפט גם יודע. אז למה לא מביאים את אותו מפוקח, המפוקח העתידי לבית המשפט ואומרים לו אנא תתייצב בדיון ויודעים מי זה מי. מה הבעיה?

אז קודם כל השלב הראשוני הוא למעשה שאנחנו צריכים לבצע בדיקה טכנולוגית בבית של המפוקח ולבדוק את הישימות. ברגע שהוא לא יודע על הדיון ועל ההחלטה, אנחנו לא יכולים לגשת אליו הביתה ולדפוק על הדלת ולהגיד היי, שלום.

אבל אני שואלת, אני לא מבינה בהבנה הפשוטה שלי. למה הוא לא יודע? הרי מי שמבקשת או מבקש את הצו יודע במי המדובר, נכון?

קודם כל הרבה פעמים מדובר במסכת ארוכה ומתמשכת כן? שכבר יש צו ברקע. הראיה, שהיו שניים שהם היו עצורים וזה לא עלה בבית משפט. עכשיו, אני יכולה להבין למה מישהי שמבקשת את הצו כלפי אדם שאין לו בית, שמבחינתה זה כן נצרך, אבל מבחינת בדיקת היישומיות הטכנולוגית זה יותר מורכב.

ראינו כמה פעמים שמבקשות הצו ציינו שאין להן מושג היכן המשיב נמצא - - - אין להן פרטים.

כן, אבל אם הן מציינות שאין להן. שניה, בואו נתחיל את התהליך מההתחלה. היא מגישה בקשה לצו ואז השופט מבקש הערכת מסוכנות. כבר בשלב הזה צריך את המפגש הזה, לפי מה שאמר סאיד, עם האדם שאמור להיות מפוקח, כדי שיוכלו לתת הערכת מסוכנות. אתם לא תגיעו לצו פיקוח בלי הערכת מסוכנות. בגלל זה שאלתי האם אפשר לעשות הערכת מסוכנות בלי להתייחס לצד השני.

אנחנו הכנסנו, אני מזכירה, דיברנו על הדבר הזה בדיונים לקראת החוק, ולכן הכנסנו בחוק חזקה שאם המפוקח הפוטנציאלי לא מגיע אל מעריך המסוכנות, מטעם כזה או אחר, חזקה שהמסוכנות היא גבוהה. יש סעיף מפורש בחוק.

ואז למעשה?

זאת למעשה הערכה הכי קלה.

ואז למעשה הוא אפילו לא יודע שניתן צו על ידי בית המשפט, שהוא צריך עכשיו להיות צמוד אלקטרוני. נכון?

אני מפנה אגב לסעיף 4(א) לחוק.

4.
(א)
בית המשפט רשאי לתת צו הגנה במעמד צד אחד; ניתן צו במעמד צד אחד יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים.

אני אשמח להבהיר לגבי זה עוד הפעם. רחל ספירו ממשרד המשפטים. הסעיף הנכון הוא סעיף 4(ג). התנאי, כך היה בתיקון, שהדיון על צו הגנה בתנאי עם פיקוח טכנולוגי, חייב להיות במעמד שני הצדדים. מה שקורה זה שיכול להיות שהבקשה שמוגשת, מי שמבקש את צו ההגנה יכול לסמן שם גם צו הגנה במעמד צד אחד, שזה לא בתנאי של פיקוח טכנולוגי, וגם תנאי של פיקוח טכנולוגי ובית המשפט יכול לדון בזה או בזה. בכל מקרה הנהלת בתי המשפט לא כאן אז אני אתייחס לזה.

מי שבדרך כלל מעביר את ההזמנה לדיון ואת הבקשה לצד השני, זה או פקיד של בית משפט או באמצעות המשטרה. גם ההמצאה של המועד לדיון וגם בסופו של דבר הצו עצמו באם הוא ניתן. בסייפה של סעיף 4(ג). כתוב שאם הדיון נקבע במעמד שני הצדדים והמשיב הוזמן כדין ולא התייצב לדיון, בית המשפט כן יוכל להורות על תנאי של פיקוח טכנולוגי. זה אמור לתת מענה בכל זאת על מקרים מאוד מסוכנים, שיש מסוכנות גבוהה.

ברור שזה מדובר במקרים קיצוניים.

אבל אני חושבת, רק בשביל לדייק, שאני חושבת.

אבל עדיין יכול להיות מצב שבו זה שאמור להיות מפוקח, לא יודע - - -

אז ההנחה, עוד הפעם. היה מקרה כשאני מבינה שנמצא בבירור. אבל ההנחיה היא שההמצאה צריכה להיות כדין למשיב, אחרת אי אפשר לתת את הצו הזה. אני לא יודעת בדיוק המקרה הספציפי אבל אנחנו נבדוק אותו.

בכל מקרה חשוב להבהיר שאלה שני דברים שונים. ההמצאה בלהזמין אותו לדיון ואז בסוף ההחלטה של הצו עצמו, כשהיחידה נכנסת לתמונה כשבית המשפט מבקש התייחסות.

יש לי שאלה. הגענו למפוקח ואנחנו רוצים לשים לו עכשיו את הצמיד האלקטרוני. אני יכול לצלם אותו? כדי שאני אוכל לשים את התמונה שלו במערכות, כדי שמחר אם הוא מתקרב לטווח ההפרה, אני יודע לשלוח אליו מישהו שגם יזהה אותו, שיידע שזה הוא זה שמתקרב עכשיו ומהווה איום על האישה, על המשפחה, על הילדים, על מישהו אחר. מותר לי לעשות את זה?

היו לנו דיונים פנים ממשלתיים בהקשר הזה עם המשרד לביטחון לאומי ועם שב"ס ואני חושבת שבסוף, ברגע שיש צו וזה נדרש, אז יש אפשרות לקחת ממנו פרטים, גם תמונה. ברגע שיש את הצו לזהות אותו.

זה חידוש כי לא ידעתי את זה עד עכשיו. מצוין. זה אומר שיש לי דרך אחרי זה להגיע אליו. אני פחדתי מזה שאין לי תמונה שלו, אין לי גישה לנתונים של משרד הפנים, ואז אני שולח עכשיו שוטר או את אותה חברה שאמורה לתת לזה מענה, לוודא שהוא לא מתקרב למאוים ואני לא יודע למעשה למי אני הולך כי אין לי תמונה שלו, אני אפילו לא יודע לזהות אותו. אז אם את אומרת שכן, זה בהחלט משהו שאני לא ידעתי עד היום. אתם יודעים מזה המשרד לביטחון לאומי?

כן. הדיונים שנעשו יחד אתנו, לבקשתנו. אני רק אדייק, לחברה האזרחית שאיתה השב"ס אמור להתקשר, התמונה לא נועדה לחברה הזו. הם אמורים לבוא במגע רק עם המוגנת בצו.

לאישה.

הם יקבלו את התמונה שלה ככל שיהיה צורך בזה.

שזה לא פחות חשוב. ברור.

זה חשוב להגיד את החידוד הזה מכיוון שזה לא תפקידם.

זה יהיה למשטרה, נכון. בסדר גמור.

זה לצורך הזיהוי של המשטרה.

מעולה, תודה על - - -

ולא רק של המשטרה, גם של המבררים של שב"ס שיכול להיות שיצטרכו לראות אותו.

נכון. מצוין, יופי. לפחות על זה קיבלנו תשובה. כן ליאורה.

קודם כל, משרד המשפטים ניסח את הדברים באופן זה שבו אמור לתת מענה לפער. אבל אלה פערים שעלו תוך כדי תנועה. נניח אם אנחנו מדברים על צו כדין, אז צו זה רק מרגע שניתן צו הגנה עם רכיב של פיקוח טכנולוגי. השאלה שנשאלה, וחבל שהנהלת בתי המשפט לא כאן, היא מה קורה עם החלטה של בית משפט, שהכותרת היא החלטה ולא צו של שליחה לבדיקת היתכנות. מי שולח את זה? מי עכשיו צריך ללכת ולאתר אחרי המפוקח? הרי זה לא צו, אז למעשה הנהלת בתי המשפט אומרים אנחנו אין לנו פה חובה של המצאה כדין, כי זה עדיין לא צו. אז מי עכשיו צריך ללכת ולחפש את המפוקח? מי צריך לתת לו את זה, מי צריך ליידע אותו?

כדי שאנחנו נשלח טכנאי, כדי לבדוק ישימות טכנולוגית. פה יש לנו פער כי אין לנו איזה שהוא מנגנון שייתן לנו, שאם יתאפשר לנו אישור הגעה - - -

רשמתי לפניי את השאלה. נדון בזה, נבדוק את זה, בסדר גמור. עכשיו בואו נלך לסוגיה התקציבית ביותר פה. אזיקונים. כמה אזיקונים יהיו פה?

מעניין אותי שיש עדיין שאלות כאלה טכניות פרוצדורליות אחרי חודש מתחילת כניסת החוק לתוקף.

זה לא אחרי. זה בזכות החודש. כי אם לא היו מתחילים להריץ את זה, לא היו עולים על זה.

אני מצטרפת. אני אומרת אלה שוב, אני חייבת לפרגן לעבודה המעולה שנעשתה לגבי החוק הזה ואלה דברים שניתן היה ללמוד רק תוך כדי תנועה, ולכן אני אומרת מזל שכרגע הבקשות מועברות אלינו טיפין טיפין ואנחנו יכולים ללמוד את היישום של החוק הזה ולטפל בזמן אמת.

כן, המשרד לביטחון לאומי. אזיקונים. יש פער אדיר בין מה שאני ידעתי לבין מה שאתם מדברים.

עו"ד אפרת ליפשיץ מהמשרד לביטחון לאומי, מהלשכה המשפטית מהמשרד לביטחון לאומי.

ברור. זיהוי את אומרת. כן.

לפני שתבקש שם וכתובת. אז כך, אני רק רוצה לציין. הצו שלנו, הסיבה שהוא לא הובא עדיין פה לשולחן הוועדה, אני מניחה שהוא יובא, מקווה בימים הקרובים. אנחנו עדיין ממתינים לאישור שר האוצר שצריך להתקבל על פי נוסח החוק. יש לנו כבר את אישור ההיוועצות משר המשפטים. ברגע שנקבל את ההסכמה של שר האוצר, נוכל להביא את טיוטת הצו, להניח אותה על שולחן הוועדה לצורך אישורה. ולגבי אותם 200 אמצעי פיקוח, אני רוצה להפנות להחלטת הממשלה שהיא למעשה הבסיס לצו שלנו. זאת אומרת הצו, אני רוצה רק לציין, על פי נוסח החוק אין חובה להוציא צו.

אפשר לנהל את כל המערך ואת כל התוכנית של הפיקוח הטכנולוגי גם מבלי שיהיה צו מכסות. מה שחייב אותנו למעשה להוציא את הצו הראשון, צו המכסות הראשון, זאת אותה החלטת ממשלה 659 מ-יוני 2023 שמדברת במפורש על 200 אמצעי פיקוח טכנולוגיים בכל זמן נתון והיא מנחה את השר לביטחון לאומי לפעול לתיקון צו ראשון שבו היא קבעה שהמספר המרבי של אמצעי פיקוח טכנולוגי לא יעלה על 200 אמצעי פיקוח טכנולוגי בכל זמן נתון. יש פה גם את הנציגים של הת"מ אצלנו במשרד שיוכלו להסביר גם את כל התחשיב.

גם אני זוכר שדובר על 200 רק. מבחינתי זה היו 200 מפוקחים, לא 200 זוגות.

אפשר יהיה להסביר את התחשיב.

השאלה, כשאת אומרת אמצעי פיקוח, במקרה הספציפי הזה זה לא כמו האזיקון של האסירים המשוחררים. יחידת הפיקוח, היא כוללת שניים.

אז זה גם שב"ס יוכלו להסביר, מה זו המשמעות של אמצעי פיקוח, מה זו למעשה ערכה, והכוונה היא ערכה לכל אחד. ערכה אחת למוגנת בצו, או למוגן. ערכה אחת למופק, יש מפוקחת.

ברור.

למה?

וכל אחד כזה נחשב אמצעי פיקוח אחד.

למה? אפשר לתת אחד למפוקח בלי לתת אחד?

לא, אי אפשר.

אז זו יחידה אחת. ההיגיון כך אומר.

אני ואת הבנו אותו הדבר וכנראה שהבנו לא נכון.

עובדים עלינו בעיניים.

אני כן רוצה לציין משהו. ושוב, זה למעשה לא הצו שלנו - - -

אני נגיד לפרוטוקול, צריך לומר את הדברים כמו שהם. בדיוני הוועדה, ואני מבינה שאתם פועלים מכוח החלטת הממשלה ואת צודקת ב-100% שהחוק לא מחייב הוצאת צווים. אבל בהינתן שהשר החליט להוציא את הצו, התקיימו בוועדה הזו לא מעט דיונים, ולא פעם אחת נשמע הביטוי 200 זוגות. לא פעם אחת ואני גם העברתי, הראיתי לכם. נאמר הביטוי 200 זוגות. צריך להגיד את הדברים. עכשיו אם זה שונה, אז צריך להתייחס ללמה זה שונה, אבל זה לא מה שהוסבר לוועדה.

אז אני כן רוצה לדייק בעניין הזה ואני מבינה מאיפה נובעת המחשבה, אני לא רוצה לקרוא לזה טעות כי זו באמת הבנה, אני יכולה להבין מאיפה נולדה ההבנה הזו. עם זאת, התחשיב הראשוני או המספר הראשוני שחשבו עליו בעבודה המטה שבוצעה במשרד לביטחון לאומי עוד לפני חקיקת החוק, דיברה אפילו על מספרים יותר גבוהים מזה ולכן כן בהתחלה בהחלט יכול להיות שדובר על 200 זוגות ולא על 200 אמצעים.

כשהגענו לשלבים המאוחרים יותר של חקיקת החוק ושל החלטת הממשלה שקבעה למעשה את המסגרת התקציבית, שם נחתך המספר 200 אמצעים ויש פה גם את נציג הת"מ שיוכל להסביר על התחשיב ולמה לפי התחשיב אפשר להבין שמדובר לא על 200 זוגות אלא על 200 אמצעים.

אני ממש מצטערת, אתם פשוט עובדים עלינו בעיניים.

אנחנו לא בשוק, תודה. אני אתן לכם. תנו לה רק לסיים. בבקשה אפרת.

מעבר לזה, חשוב מאוד לציין, אנחנו נמצאים בחוק שיש בו הרבה תחנות של דיווח לגבי המכסה. יש גם בכל חוות דעת של היתכנות שמוגשת לבית משפט בבקשה לצו בתנאי פיקוח טכנולוגי, יש התייחסות למכסה לכל שופט בנפרד. יש דיווח איטי לבית המשפט לגבי המכסות. יש דיווח שנתי לוועדה לביטחון לאומי בסעיף 6 לתיקון לגבי המכסות והסעיף החשוב ביותר שישנו, בסעיף 7 לתיקון מספר 19.

תיקון סעיף 19.
7.
דיווח לוועדה לעניין ניצול המכסות בהגעה ל-80% מהמכסה.



כך שהדיון שאנחנו עושים עכשיו, אני מבינה מאיפה הוא נובע, אבל חשוב מאוד להבין שאנחנו נמצאים, כמו שגם ציינו נציגי היחידה בתחילת הדרך. יש חבלי לידה, יש דברים שצריכים להילמד.

זה לא חבלי לידה.

אני מבקשת שתתני לי לדבר.

את רוצה לצאת החוצה? אין בעיה, אני אלווה אותך בשקט. תודה. כן, אפרת.

כפי שגם אפשר להבין, גם הערכות המסוכנות זה גם משהו שנמצא כרגע בחבלי לידה ועדיין אנחנו נמצאים בתחילתו של התהליך. גם בפיקוח האלקטרוני - - -

אנחנו לא נמצאים בחבלי לידה. הילד נולד. אנחנו עכשיו כבר אתו בחוץ.

גם בפיקוח האלקטרוני - - -

אפרת, אני מבין את מה שאת אומרת. מותר לי לא להסכים עם מה שאת אומרת. זה בסדר.

זה בסדר גמור. אני רק אומרת, ברגע שנדווח לוועדה שאנחנו מגיעים ל-80% מהמכסה אז הדיון הזה - - -

איזו מכסה, 100 או 200?

של 100. 100 זוגות.

זהו. כלומר, כל מה שנאמר בעניין תחנות הדיווחים לא נותן תשובה על 200.

חבל. את טוחנת מים. ברור לנו הפער בין מה שאני ואת.

לא, מקצצים לנו בחוק 50% וכך?

עאידה, ברור לך ולי שמה שחשבנו זה כנראה לא מה שמתקיים. אנחנו נצטרך לראות איך דואגים שמה שחשבנו גם יתקיים. סבלנות. זה יקרה בדרך זו או אחרת. לא יכול להיות שאחרי חצי שנה באופן תיאורטי נגמרת לי המכסה ועדיין יש הערכות מסוכנות שמחייבות את זה. הלכתי עכשיו על סטטיסטי כי אם זה לא סטטיסטי אז זה ארבעה חודשים, כבר הלכו כל ה-100, אז הלכתי קצת מעבר לזה. אפרת, הבנתי.

אז חשוב לציין שאם תקרה סיטואציה כמו שהיו"ר מתאר, בשביל זה בדיוק נועד הסעיף של הדיווח על 80%. על מנת שנוכל מבעוד מועד לזהות את זה ולדאוג להגדלת המכסה, אז חשוב להבין שהמכסה היא למעשה מסגרת תקציבית.

זה מופיע בהצעת חוק, הגדלת מכסה ב-80%?

חובת הדיווח.

רק חובת דיווח, זה מה שאנחנו קבענו, לא מופיעה שם הגדלה.

חובת דיווח וההנחה שהמכסה הבאה צריכה להיות גבוהה יותר מהמכסה הקודמת.

נכון.

אבל זה שנתי.

אבל זה לא מייתר את השאלה, מאיזו נקודת התחלה אנחנו מתחילים.

חשוב להבין שכל העניין של המכסה היא למעשה מסגרת תקציבית, ומתוך המסגרת התקציבית הזו - - -

אפרת, אני לא יכול בדיון שדן בחיי אדם, לדבר על תקציבים. סליחה.

זה ברור לחלוטין ותמיד זה ידוע שתמיד חיי אדם הם מעבר.

בסדר גמור. אז תנו לי, אני אמשיך. הבנתי את עמדתך.

לא, זה לא עניין של - - -

אפרת. הבנתי, תודה.

רגע, יש משהו אחד חשוב לציין.

כן?

מאותה מסגרת תקציבית, וזה גם יוכלו לציין.

את עוד הפעם חוזרת לעניין התקציב.

לא. אבל חשוב להבין משהו נוסף שהוא מעשי ופרקטי. מאותה מסגרת תקציבית נגזר גם כוח האדם של היחידות. גם בשב"ס, גם הנציגים של משטרת ישראל שאמונים על הפרויקט הזה. כל איש שיושב במשלט, זה הכול נגזר מאותה נגזרת תקציבית. חלק מהעניין זו גם ההיערכות של שב"ס למדרגה הבאה, נקרא לזה כך.

גם כשבפיקוח האלקטרוני על עצורים ואסירים משוחררים דנים במכסות, אז מתוך זה נגזרת גם התקינה שלהם, ואין ספק שכדי שהפיקוח יהיה אפקטיבי, אנחנו לא סתם נותנים צווי פיקוח ולא סתם נולד כל הרעיון של הפיקוח בתנאי פיקוח טכנולוגי, יש לזה משמעות מבחינת האפקטיביות גם של הפיקוח הזה. ככל שלא יהיו מספיק אנשים שישבו במשלט, או מספיק מבררים, או מספיק אנשי משטרה שיוקצו לעניין, אז זה שנגדיל את המכסה, זה לא - - -

איך הצלחתם שם כל כמה חודשים להעלות את מספר המפוקחים ודווקא בפרויקט הזה, בחוק הזה אתם מורידים ב-50%? בעניין הפיקוח האלקטרוני על האסירים, כל כמה חודשים ביקשתם תוספת. היה לכם את הכוח להתכונן לזה ואת כוח האדם לבצע את זה, ופה אתם מורידים אותנו מ-200, שאני זוכרת, אתה זוכר על מה הייתה לנו השיחה בחוץ? אמרת לי עאידה, או שאנחנו מעבירים עם 200 או אין חוק. והסכמנו על 200 כי נחנקנו.

שמתם מסננת על מסננת ואתם באים ואומרים לי עכשיו, אני אומרת לך, לא נגיע אפילו ל-80% כי כל כך שמתם מסננות וסגרתם וטרקתם את הדלת בפני אלה שיגישו את הבקשות, שלא נגיע אפילו ל-80%, אני בטוחה.

תודה עאידה. אפרת הבנו. הבנתי גם את המשמעויות התקציביות מעבר לזה. הכול ברור, אבל יחד עם זאת, אני חושב שאנחנו בגישה לא נכונה. מבחינתי נוריד את זה ממקומות אחרים וניתן את זה. אבל זה לא עניין ביני לבינך. אנחנו נראה איך אנחנו מקדמים את זה. שרית, משהו? שב"ס, עוד משהו?

בהקשר לזה, או בכלל?

בכלל, לדיון שניהלנו פה עד עכשיו.

אז כן יש רק עוד פער אחד שהיינו רוצות לעמוד עליו, אם יורשה לנו, לגבי הערכת המסוכנות.

כן. בבקשה.

שבתי משפט, אני כבר אומרת עליזה ואני. עליזה מקימת היחידה. אנחנו כבר מתעתדות להתחיל להרצות לשופטים, לבקשתם, כדי לדבר על הפעילות של היחידה ולמה אנחנו זקוקים במסגרת ההחלטות, אבל התנאי של הערכת המסוכנות במסגרת מתן הרכיב הטכנולוגי הוא תנאי שאין בילתו, וזה חשוב לומר את זה. כן החוק מקנה אפשרות לדחות את מתן הערכת המסוכנות בעשרה ימים ואחר כך בשישה ימים, אבל בסופו של דבר הערכת המסוכנות צריכה להתקבל.

מה שראינו עכשיו, גם צו שבסופו של דבר לא ניתן היה לממש, אבל בסופו של דבר בתי המשפט לא שולחים בהכרח להערכת המסוכנות וזה מאוד חשוב. גם אם מחליטים לתת צו אם מחליטים לשלוח לבדיקת היתכנות, צריך לומר במפגיע שהערכת המסוכנות, או לשלוח במקביל הערכת מסוכנות או לתת להם אורכה להגשת הערכת מסוכנות, זה מאוד חשוב.

ודבר שני שזה משהו שהוא גם בשיח ביננו, אבל נשאלה שאלה גם בשיח הפנימי וגם תוך כדי תנועה, מה קורה ביום ה-17. הרי בסופו של דבר יש לרווחה עשרה ימים ואחר כך שישה ימים. נניח והארכת המסוכנות לא הוגשה. מה קורה ביום ה-17? אז כן חשוב לנו לציין בתור יחידה שמבחינתנו ביום ה-17, ככל שלא הוגשה הערכת המסוכנות, הרכיב הטכנולוגי פוקע. אנחנו לא ניישם אותו. ככל שכן הוגשה הארכת מסוכנות אנחנו נצטרך החלטה של בית משפט, למעשה החלטה חדשה. יכול להיות שהוא גם כן ישנה את ההחלטה שלו בעקבות הערכת המסוכנות.

ברור לחלוטין. לא, זה גם חלק מהגדרת החוק.

יש פערים בעניין הזה בינכם?

אני חושבת שנשארו על זה.

הלוואי ואלה תהיינה הבעיות.

תודה. כן. שאלות בבקשה, הערות. כן בבקשה?

עו"ד ורד בר ממרכז רקמן. אני רוצה להתייחס למה שעו"ד ליפשיץ אמרה לגבי החלטת הממשלה שהייתה בחודש יוני 2023 ולכאורה בעקבותיה הצו נקבע כפי שהוא, על 100 רכיבים זוגיים בלבד. אנחנו הוצאנו מכתב בשם מספר ארגונים והתייחסנו לתזכיר הצו וכתבנו וגם ציטטנו משורה של דיונים שמראים, זו לא הייתה סתם חוסר הבנה, לא הייתה כאן שום טעות, היו כאן דברים שנאמרו במפורש.

בין היתר אני מצטטת את המשנה למנכ"ל, המשרד לביטחון לאומי, מר אליעזר רוזנבאום שמדבר על, מצטטת. "לגבי המכסות, גם 200 הזוגות וגם ה-300" ואז הוא מתייחס, "אלה המכסות שאתן יוצאים לדרך. 200 זוגות". לא חוסר הבנה, לא טעות, לא טעות בהבנה. כבוד היושב-ראש התייחס, גם אותו ציטטנו כשהוא אומר, "אם נגמרו 200 האזיקים, מה עושים עם הגברת ה-201"?

אף אחד לא קם ואמר לא מדובר בגברת ה-201 אלא ברכיב 210. לכולם היה ברור לאורך כל הדרך חודש לפחות אחרי החלטת הממשלה, שמדובר ב-200 זוגות. זו הערה לעניין החלטת הממשלה והמשמעות של הדברים כפי שהם הובנו והובהרו בדיונים הרבים שנערכו פה.

בסדר גמור. הערה חשובה, אני שמח שהזכרת לי את מה שאמרתי. הילה בבקשה.

אני קצת עצובה להגיד שכל הדיון פה על הפערים והדברים, אנחנו מתעסקים, כמו שאמרת אדוני, בדיני נפשות, ופתחת ואמרת שאנחנו צריכים סבלנות. לנשים האלה המאוימות אין סבלנות. אין להן את הזמן הזה. אין לנו את הסבלנות לחכות, ואנחנו רק רואים פה איך אנחנו יורדים עוד ועוד במספרים. זאת אומרת, איך אנחנו מתפשרים עוד ועוד במקום שכול הנשים שבאמת נמצאות בסכנת חיים תהיינה מוגנות, למעשה אנחנו מתפשרים על הכמות שאנחנו יכולים לאפשר מבחינה תקציבית. ואני מבינה שהשמיכה קצרה והעוגה קטנה והכול בסדר.

כן, המדינה שלנו מאוד מתוסבכת ויש המון פערים ודברים וצרכים. אבל שוב, אנחנו לא יכולים לקבל את המציאות שבה נשים פשוט נרצחות. אנחנו נמצאים בשנה שבה אנחנו הולכים כנראה לקראת למספר שיא של נשים שנרצחו על ידי בני זוגן. אנחנו צריכים שכול אישה שזקוקה, תקבל את ההגנה שהחוק יכול להעניק לה. התפשרנו מהמספר המקורי, אנחנו מתפשרים עוד. 25 הבדיקות בחודש זאת כבר פשרה. עכשיו אנחנו מתפשרים מ-200 ל-100. בואו פשוט נוותר על זה אם צריך לתת כל כך הרבה תקציבים.

אף אחד לא יתפשר.

לא. אנחנו לא נוותר על שום דבר. ההערה ברורה. בבקשה.

אני?

את. כל כך הרבה זמן החזקתי אותך.

אני מצטערת.

בבקשה, את בסדר.

אני מאוד להוטה. אני קודם כל אתייחס.

שם וכתובת.

הודיה מויאל, מנהלת קשרי ממשל בשדולת הנשים. אני רק אגיד מילה. שאני מרגישה מרומה לגבי הצו של המכסות שיובא לכאן לדיון ואני מקווה שהוא ייפתר ושהוא לא ייצא לדרך כפי שהוא פורסם כרגע להערות הציבור, ואני אדבר על נושא אחר, על העלאת מודעות והכשרות. צריך להבטיח שהשימו באמצעי הפיקוח יהיה מובן ונגיש לכל הצדדים המעורבים.

יש לקיים קמפיין, שנשים מאוימים ידעו שהן יכולות לבקש את הצו הזה. היום לא כולן יודעות שהן יכולות לבקש אותו כבר בהתחלה, וגם גורמי המקצוע צריכים לדעת שהם צריכים להציע את זה, ואם לא נעשה את זה אנחנו עלולות למצוא את עצמינו בעוד שנה עם מעט מאוד בקשות מאושרות או בכלל בלי בקשות. החוק הזה הוא כלי מצוין ומדהים ואנחנו מברכות עליו וצריך לוודא שהוא נעשה בצורה הנכונה.

כן הילה, מה שכחת?

לא שכחתי, אני רוצה להוסיף פשוט בהמשך לדברים שלה. כשהחוק הזה עלה על הפרק, היינו מאוד אופטימיות ומאוד שמחנו ורצינו, כי זה חוק שמציל חיים. וכרגע לא רק שנשים לא יודעות, משתמע מהדברים של עו"ד ליפשיץ שלא הייתה חובה בחוק שיהיה צו, הנשים שכן יזכו להגנה צריכות להגיד תודה שהן זוכות להגנה.

לא. צו מכסות.

קביעת המכסות הזו היא דבר אלמנטרי.

להיפך, אם אין צו אז אפשר להיות בכל מכסה.

הילה, בואי נפנה את החצים למה שצריך בסדר? זו לא אפרת.

בדיוק. לא אפרת כאפרת, אלא אפרת כעמדה שהיא הביעה. ממש לא אפרת. חס וחלילה.

אנחנו ננסה לתקן את ההבנה הלקויה שלנו בסדר?

היא מביעה עמדת המשרד.

זו לא רק ההבנה הלקויה של 200- ו-100.

הילה, זו ההבנה הלקויה של מישהו.

בסדר. אבל אני לא מדברת רק על 200 ו-100. אני מדברת על - - -

לא, אל תחזירי אותי אחורה לשום מקום. די, אנחנו כבר לא.

לא, לא 200 ו-100. אני מנסה להגיד משהו מעבר לזה. בסדר, הייתה פה אי הבנה, אבל אי ההבנה מלכתחילה, גם המקור של אי ההבנה הוא כבר בצ'או. הוא כבר במספר שהוא לא מתקבל על הדעת, שהוא לא תואם את המציאות.

אני לא מקבל את מה שאת אומרת כי כשדיברנו על 200 הבנתי מה המשמעות של הרכב הכוח בשביל לטפל ב-200. זה לא רק המחיר של 200 אזיקונים. זה מספיק שוטרים, מספיק אנשים מפקחים, טכנאים. חמ"ל שמטפל בכול הדבר הזה, זה חתיכת סיפור. היום אמורים להתעסק בזה אם אני זוכר נכון, משהו כמו 40 אנשים, תקנו אותי אם אני טועה. ליאורה, כמה אנשים יש שם בחמ"ל ובמתקינים?

פחות.

כן? פחות בתקן או פחות במצבה?

במצבה אני חושבת. במצבה.

במצבה. כן, התקן. זה הרבה אנשים. בסוף צריך להביא אותם.

זה הרבה אנשים, אני מסכימה. אבל זה הרבה אנשים ביחס לכמה אנשים מאוימים?

לכן קבענו את זה כהוראת שעה. נלמד ונשתפר.

ביחס לכמה אנשים מאוימים? אלה הפרופורציות שצריך להסתכל עליהן.

בואו. יש לנו שמיכה. אנחנו כל פעם צריכים להחליט מה היא מכסה בדיוק באותו רגע. אין לנו להכול, חיי אדם יש גם במקומות אחרים, לא רק זה.

נלמד ונשתפר זה נכון.

במקרה הזה יש לנו מפית.

אבל נלמד ונשתפר בדיור דורש את הזמן שלצערי אין.

הילה, תודה. ורד בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה להתחבר למה שהודיה אמרה. לפני שבוע נערך דיון בוועדה לקידום מעמד האישה ושם נאמר ממערכת בתי המשפט שעד היום הוגשו בסך הכול שמונה בקשות. זה מעיד על זה, ואנחנו יודעים, כמו שהילה אמרה, שיש מאות נשים שמחכות. אנחנו מכירים את המספרים. מאות נשים שמתלונות מידי שנה על הפרה של צווי הגנה, מאות נשים שנמצאות במקלטים. אלה הנשים שהאזיקון האלקטרוני אמור להגן עליהן ובחודש הוגשו שמונה בקשות.

זה אומר שהציבור לא יודע. אנחנו גם רואות את זה בשטח, אנחנו כמנהלות קו פניות, ארגונים אחרים שמנהלים קו פניות. כולנו רואות שלא פונים אלינו לגבי האזיק האלקטרוני. כשיש דברים שקורים והציבור מודע אליהם, לצורך ההשוואה כשיצאו התבחינים של הנשק ראינו שהייתה התייחסות בקו הפניות גם לנושא הזה. פה אנחנו לא רואות. אנחנו רואות שהציבור לא מכיר. זה דבר אחד. חייבים לעשות פה איזה שהוא קמפיין ציבורי, חייבים שהציבור יידע שזה בכלל משהו שנגיש לו, איזו שהיא זכות שנתונה לו. זה דבר חשוב.

ורד הבנתי.

שניה. והדבר השני, כפי שנאמר פה ממה שעו"ד ליאורה נהון אמרה, שמוגשות בקשות שהן לא בהכרח מדויקות. גם אנשי המקצוע צריכים להכיר את זה וזה מתחבר להיבט השני של ההכשרות לאנשי המקצוע. למי להציע את הבקשה לפנות בצו ואיך להגיש את הבקשה. גם ציבור העובדים הסוציאליים, גם המשטרה, גם במערכת בתי המשפט, כולם צריכים לעבור את ההכשרות האלה.

גם עורכי הדין.

גם עורכי הדין בהמשך, בוודאי.

ורד, הערה נכונה מאוד ואני מבטיח לך שאחרי שכולם - - -

אנחנו גם מחר וגם מחרתיים, אנחנו מרצות - - -

הי. את?

לא.

מילא הם, הם לא רגילים. את? אחרי שנסיים את הנושא המקצועי, אני מבטיח לך קמפיין שלא תשכחי אותו. אבל בואו קודם נסיים עם המקצועי, כי אני לא רוצה לייצר לחץ כשאנחנו לא מספיק מקצועיים עדיין. זאת הגברת שמלווה אותי מהדיון הראשון, בבקשה.

רוחמה גמרמן, אני יושבת-ראש פורום של תקווה לנפגעות ונפגעי כתות ובני משפחה.

מלווה את הדיונים האלה כל הזמן, רוחמה.

אבל אני רוצה להתייחס מנקודת מבט כאישה בסכנת חיים להירצח ולהביע פה דאגה בשם נשים בסכנת חיים שלא יכולות להיות פה בדיון ולא יכולות להביע את דעתן. אני מודאגת מזה שיש כל כך מעט אזיקונים, שירדו גם בכמות שדיברו עליה, שנשים שהן בסכנת חיים ממשית, ששלושת החודשים האלה שאולי יתנו להן את הפיקוח, לא יספיקו.

מרוב הלחץ שיש מעט מידי מכשירים, נשים, יורידו אותן מהפיקוח האלקטרוני מוקדם מידי ונשים עלולות להירצח וגם אני אומרת שלושה חודשים לאישה שהיא בסכנה ממשית זה לא מספיק. בטח למשל אם הגבר האלים הוא מתמודד נפש, שזה לא שיש פתרון שהוא ילך לכלא או משהו כזה, אז הדאגה פה היא ממשית.

רוחמה, הדאגה הזאת הדדית גם לי, תאמיני לי. כן בבקשה.

עו"ד ליה קוק, מהמועצה לשלום הילד. אני מבינה ואני שומעת פה עוד קולות שאומרים גם את הדברים שאני רוצה להדגיש. אבל אני אגיד לדוגמה באשר למכסות של האיזוק האלקטרוני, מה קורה אם עכשיו יש בקשה של משפחה עם ארבעה ילדים כי כולם מאוימים, אז מה? הם יושבים על חמש מכסות? אז תוך רגע ושני רגעים כבר אין לנו שום מכסות.

התשובה היא כן.

וזה עוד יותר מחדד את הקושי.

התשובה היא כן, גם אם זה 200, גם אם זה לא 100. זה 200, זה עדיין חמש.

וזה קשה. המספר של המכסות צריך לשקף את המצב במציאות.

אימא וארבעה ילדים במקרה הזה, לצורך העניין. או אבא.

המצב צריך לשקף את המציאות ואני גם אומרת את הדברים, אני יודעת שאנחנו כבר קצת אחרי, אבל כן חשוב לי להגיד אותם גם כאן בחדר הזה, שאני לא יכולה להגיד את זה בלי להגיד בצורה ברורה, ששיטה של מכסות כשמדובר בשירותים חיוניים מבחינת הזכות להגנה, היא פוגענית. זה כמו שילד עכשיו שובר את הרגל וניגש לבית החולים, לא אומרים לו שנגמרה המכסה של הגבס, וגם כאן בהקשר הזה ברור שהוא לא צריך להיתקל בחומות.

גבירתי עו"ד ליה, תרשי לי לתקן אותך. אולי לא במקרה של גבס אבל כן. יש גם בזה מכסות.

לא, ברור. אבל אני, זו העמדה העקרונית שלנו שכן רציתי להביא אותה גם כאן.

גם אם יש מכסות, זה צריך להיות משהו שעדיין מאפשר לנו לתת שירות כמו שאנחנו רוצים והגנה כמו שאנחנו רוצים, על זה אין ביננו ויכוח.

נכון. לכן אני מדמיינת מקרים שהם בטיפול שלי במסגרת מרכז הליווי לילדים נפגעי עבירה והרבה פעמים יש מקרים של מספר ילדים שנמצאים בסיפור הזה ולא רק, יש גם נשים מול גברים אבל למעשה זה גם, צריך לקחת את זה בחשבון כשמדברים על המכסות. תודה אדוני.

כן. תודה ליה. ראית שיש טעם לסבלנות? יש מקום. כן?

תודה רבה. קרוליין עידן, יושבת-ראש פורום דיני משפחה של לשכת עורכי הדין. אני מבינה את המורכבות שבמכסות, אבל אני כן רגע רוצה להתעכב על המכסה למבחני מסוכנות. זה מאוד חשוב לנו בפרקטיקה ואני מבינה שיש מכסה שהיא סגורה אבל כן הייתי מבקשת שתיכנס סמכות מיוחדת לנשיא בית המשפט, לנשיא בית הדין, שיוכלו במקרים מיוחדים, חלילה, כן להרחיב את המכסה. כן לתת אפשרות לאחר סיום המכסה. זה יהיה חריג.

של מה, של 25, 300?

של מבחני מסוכנות בלבד. גם אם תקצה להם עוד חמישה, תקצה להם עוד עשרה. זה כל כך חיוני, זה הרבה לפני אותו צו איזוק אלקטרוני. קשה לי קצת עם הדיון פה כי הוא מאוד מנותק מהפרקטיקה. זה מאוד קל לכם לכתוב, אבל בסוף כשבן אדם הולך להגיש בקשה לצו הגנה, לצו הטרדה, מיד, מהר מאוד, יום לאחר מכן עושים את הדיון, את אותו דיון במעמד הצדדים והרבה לפני ששופט ישים אמצעי פיקוח, כי אני יודעת מה קורה ושופטים לא ממהרים להפעיל סנקציות.

הרבה לפני, הוא יבדוק מי הבן אדם ומבחן המסוכנות עלול לשנות את התמונה המלאה, לעניין הילדים, לעניין הסדרי השהות, החיים המשותפים ואורחות החיים של הצדדים. זה מאוד חשוב, זה חריג לכלל והחריג הזה אולי יציל נפש אחת ודיינו. תודה רבה.

כן. כמה זה כואב שאת צודקת ואין לי תשובה יותר טובה מזה. בהחלט. הילה.

מילה.

מילה? בבקשה.

שלוש מילים.

טוב. את אומרת מילה, אומרת שלוש, כן.

למעשה אנחנו כל הזמן משתמשים במונח של מכסות מקסימום. המכסות האלה אמורות להיות מבחינת כל מה שדיברנו פה, מכסות מינימום. המינימום ההכרחי לכל הפחות של הנשים והילדים וההורים וכל המוגנים האלה.

כשבונים כוח שייתן מענה לאירוע, בונים את זה לפי מכסת מקסימום כדי לדעת מה הכוח הנדרש, כדי לתת מענה, כי זה לא רק צימוד. זה לא רק הצמיד. הרבה דברים מעבר לכן קובעים את המקסימום.

נכון, אבל זה המינימום הנורמטיבי.

אני מבין מאיזו נקודה את מדברת ואת צודקת. אבל כדי לבנות כוח ופה בנינו כוח, לכן קבענו הוראת שעה לשלוש שנים. בואו נלמד. אני מקווה שלא נצטרך לשלם מס לימוד. אני מאוד מקווה. זה הדבר שאני אשן אתו הכי פחות טוב. שאני אדע שבגלל הלימוד, שכר הלימוד שלנו, מישהו משלם בחייו, או בגלל תקציב שחסר, מישהו משלם בחייו. אבל בואו נתחיל ללמוד, אני מבטיח לכם שאני אהיה ערני לזה, ונעשה לזה דיוני מעקב ונראה שהעסק הזה עובד יותר טוב. עוד מישהו? בבקשה ליאורה.

רק דיוק קטן שאולי כן יניח את הדעת לגבי המכסות. הפיקוח על הקטינים הוא סטטי, לא דינאמי ולכן הם לא נושאים מכשיר. הם לא תופסים מכסה.

קטינים?

קטינים. אז הם לא תופסים מכשיר.

יש גם לא קטינים.

בדיון שהתקיים בוועדה ב-8 בינואר השנה, במעקב על הביצוע, כנרת מהמשרד לביטחון לאומי, מצטטת שהיא אומרת "בינתיים התקצוב הוא 39 מיליון שקלים" והיא ממשיכה ואומרת "אז אני מאמינה ששלב א' ושלב ב' של 200 זוגות כן ייתן את המענה". עוד ציטוט קטן מאותה ישיבה. "אסף זגורי משב"ס אומר ששלב - - - ".

המפקד הנעלם.

כן. כנראה בגלל זה הוא נעלם.

לא. הוא קודם.

הוא אומר "שלב ראשון זה 200 זוגות". אז השאלה שלי, מתי נפלה ההחלטה? כי עד ינואר הנציגים - - -

עאידה, תצביעי, למה.

שניה, זכותי גם לדעת.

לא, את צודקת. אני לא רוצה לחפור, אני רוצה 200. לא רוצה להבין איפה זה נפל.

אני לא רוצה לחפור. אני רוצה שיהיה ברור אם עדיין התקצוב הוא 39 מיליון שקלים, ואם לא אז שנדע. ואם זה היה 200 זוגות, מתי נפלה ההחלטה 100? ומתי היא חוזרת להיות 200 זוגות.

הנהלת בתי המשפט נמצאים אתנו בזום. בואו ניתן להם גם את האפשרות. בבקשה, שלום הילה.

שלום רב לוועדה.

למה את לא פה?

אנחנו ביקשנו להשתחרר מהדיון וקיבלנו אישור לכך משום שמדובר בצו של הרווחה.

בסדר. זה שקיבלתם אישור זה לא אומר שאני מצטער שאת לא פה. כן, בבקשה הילה.

יש משהו ספציפי שאני צריכה להתייחס אליו? סליחה, אני פשוט רק הרגע עליתי לזום.

איזה הכשרות נעשו לשופטים?

היו פה שאלות על הכשרות. היו פה שאלות של פערים.

דיברנו הרי בזמנו שנצטרך להכשיר את השופטים ולעשות תהליכים, שיידעו בדיוק על המכסות ועל 80%, ועל הערכת מסוכנות ועל כל הדברים האלה. כן. נדמה לי שאת אפילו היית אתנו בדיונים, נכון?

נכון.

כן. בבקשה.

לאורך כל, אני חושבת ארבעה, חמישה חודשים האחרונים, נערכו ימי השתלמות לשופטים שעסקו רק בכניסה לתוקף של חוק הפיקוח הטכנולוגי. במסגרת הזו היו הרצאות לשופטים שנגעו גם להיבטים המשפטיים של החוק וגם להיבטים התפעוליים שכמו שאתם יודעים, חייבו הרבה שיתופי פעולה בין כל הגופים, ביננו לבין משרדי הרווחה, יחידת הפיקוח והמשטרה ולמעשה נערכו גם לשופטים וגם לגורמים המנהליים זה למעשה המזכירויות השונות, הרצאות והשתלמויות בעניין חוק הפיקוח הטכנולוגי.

יפה מאוד. את מרגישה אנחנו יכולים לסמן לעצמינו וי על העניין הזה?

אני מאמינה שעם היקף ההשתלמויות והחומר שהועבר והתכנים שהועברו, הדברים הועברו כמו שצריך לשופטים ולצוותים המנהליים.

ורק אלה שעברו את ההכשרה, את ההשתלמויות יעסקו בנושא הזה?

כן. למעשה החוק חל בבתי המשפט לענייני משפחה, אבל משום שהצווים - - -

אני יודע, רק השאלה היא - - -

אז אנחנו הגדלנו ועשינו את ההשתלמויות גם לשופטי שלום משום שצו ההגנה בשלב הראשון שלו מגיע לשופט תורן.

יפה מאוד, נכון מאוד. כן.

ולכן ההדרכות הועברו גם לשופטי שלום וגם לשופטים בבית המשפט לענייני משפחה.

את רוצה לשאול אותה משהו, עאידה? בבקשה.

כן. את יכולה לשער או להגיד לי במדויק מהו אחוז השופטים מתוך הערכאות שאמורות לדון בנושא הזה, כבר עבר השתלמות?

כן. נשאלנו על השאלה הזו גם במסגרת הדיון מעקב - - -

בוועדה לקידום מעמד האישה.

אני שאלתי אותה אז, כן.

נדרשנו להשיב על כך בכתב. אני אוכל רק רגע, אני פשוט, סליחה אני לא. אז השבנו על השאלה בכתב.

זה בסדר. עאידה עוברת מוועדה לוועדה ושואלת את השאלה לראות איפה היא מקבלת תשובה.

כן. מה לעשות, חבל שזה המצב.

אז אני נתתי את הנתון המספרי, אני כרגע אפתח את המכתב ואני אקריא לכם בדיוק מה שנאמר שם. סליחה על העיכוב. רק רגע.

בבקשה.

תודה רבה. אז כמו שאמרתי, לאורך כל הדרך עשינו את ההדרכות וסך הכול בכל ההדרכות השתתפו 460 שופטים ושופטות.

כמה זה באחוזים מסך הכול השופטים בערכאות השונות? בערך. גם אם זה לא במדויק, בערך.

אני לא רוצה להתחייב. לדעתי מדובר ביותר ממחצית.

יותר ממחצית.

כלומר שצריך לזכור גם יש לשופטים אזרחיים.

יפה מאוד. תודה הילה, סליחה על ההפרעה.

תודה לוועדה, תודה לכם.

עוד שאלה. רגע, יש פה עוד שאלה. כן איילת?

עלתה פה בדיון ההבחנה בין החלטה לבין צו. בהחלטה, אני מבינה שיש איזו בעיה מבחינתכם כהנהלת בתי המשפט למסור את ההחלטה למפוקח, ואז למעשה נוצרת בעיה שאי אפשר לאתר את המפוקח וזה יוצר אחר כך חוסר יכולת או אפקטיביות להפעיל את האמצעי הזה של צו בפיקוח אלקטרוני. השאלה איך אתם רואים את הנקודה הזו, כי על מי מוטלת האחריות מבחינתכם להודיע?

אנחנו עומדים בקשר עם הסוגייה הזו שעלתה מיחידת הפיקוח, אבל בפועל צווי ההגנה לא שונים מכל צווים אחרים שניתנים, זה נקרא צווים דחופים שניתנים על ידי בתי המשפט, ויש תהליכי עבודה להמצאה של צווים דחופים. אם זה באמצעות דואר של 24 שעות, כלומר, הדברים לא השתנו בגלל שמדובר בצו לפיקוח טכנולוגי.

זו החלטה.

זה עדיין לא צו, זו החלטה לבדיקת היתכנות. זה עוד לא צו.

החלטה לבדיקת היתכנות, גם היא מדוורת כהחלטה דחופה.

יש דרך לעקוב אחרי זה שזה מגיע?

למעשה מדוורים את זה בדרך שמדוורים צווים דחופים בבתי המשפט. יש חזקת מסירה בהיבט הזה. כלומר, ברגע שזה נשלח על ידי דואר שליחים של דואר ישראל, זה מגיע לנמען בתוך 24 שעות. יש את הדרכים האחרות. יש מקרים שבהם בית המשפט מורה על מסירת הצו באמצעות המשטרה ואז זה נמסר על ידי יחידת האיתור.

מה קורה אם לא נמצא הנמען, לא חשוב מאיזו סיבה, אבל הוא לא נמצא ולא נמסר לו?

אז שוב, יש דרכים להורות על המצאה באמצעות המשטרה, שאז זה עובר למשטרה שנדרשת לאתר אותו על ידי הנתונים שמעבירה המבקשת או המבקש.

מבחינת יחידת הפיקוח, איך אנחנו, כשניתנת החלטה לבדיקת היתכנות, יכולים לקבל אישור שנמסר למשיב שלא נכח בדיון, החלטה כדי שאנחנו נוכל לשלוח טכנאי כדי לבצע את בדיקת ישימות טכנולוגית, כי אחרת הטכנאי לא זה שיבשר למשיב שהתקבלה החלטה בעניינו? אנחנו צריכים לקבל הודעה שאכן הוא קיבל את ההחלטה, הוא יודע שיש בדיקת היתכנות בעניינו ואז אנחנו נוכל לשלוח את הטכנאי, באותה מידה גם לגבי הצו אבל בדיקת היתכנות זה שלב מקדים.

הנושאים הללו הם נושאים שנדונים במסגרת דיונים שנערכים על ידי גורמי המנהל. למיטב הבנתי השאלה הזו עלתה מטעם יחידת הפיקוח והיא אכן נדונה בפורום רחב יותר של כל המשרדים הנוגעים בדבר. כלומר, גם משרד המשפטים מעורב בבחינה וגם יחידת הפיקוח ולמיטב הבנתי עתידה להיקבע ישיבה כדי לדבר על הדברים הללו.

פועל צריך לזכור, אין פה שינוי של הדין בהיבט של איך נמסרים צווים דחופים על יד בתי המשפט. כלומר זה משהו שקורה כל הזמן בבתי המשפט. זה כרגע מתעורר אצל המשטרה בהיבט של בדיקת ההיתכנות, אבל על פניו השיטה שקיימת היום בבתי המשפט נותנת מענה גם לסיטואציה הזו.

בזמנו, אם אני זוכרת נכון, אני קוראת ממסמך קודם שלנו על הטיפול בצווי ההגנה והפרתם ואמרתם בצדק שהכול פה בסוף זה חלק מהמסגרת הכללית של צווי ההגנה. בזמנו היה נוהל שהכניסו, נדמה לי לפני שלוש או ארבע שנים, שמלווים במקרה של צו הגנה במעמד צד אחד, אם אני לא טועה, תדייקו אותי בפרטים. אם לא יודעים איפה נמצא מי שהוצא לו צו הגנה אז המשטרה מלווה את זו שהוצא לה צו הגנה עד שמוצאים את אותו אדם. זה מה שלפחות נמסר לנו אז לצורך כתיבת המסמך. קודם כל אם זה באמת כך? ואם כן, האם זה משהו שלמשל בכזה מקרה שאני מניחה שאלה המקרים - - -

נמסר לכם?

למסמך. עידו כתב לפני שנתיים או שלוש. של הטיפול בצווי ההגנה והתרתם.

לא.

לכן אני שואלת. אני אומרת שאז זה נמסר, ואם אכן משהו כזה קיים או יש כזה נוהל, לכאורה הוא רלוונטי גם למקרים האלה. לא קיים?

לא מכירה.

לא, ואין פרקטיקה כזו.

שווה בדיקה. כן, ה-ממ"מ יודע לבדוק את זה, בסדר.

מאחר ויש בדיקת היתכנות ובדיקת ישימות, השיטה פה צריכה להיבחן בצורה אחרת.

ברור. תודה הילה, תודה רבה.

תודה לוועדה.

רצית לשאול משהו או להעיר משהו, לענות לעאידה? בבקשה, אני נותן לך את ההזדמנות.

תודה. התקציב שיש בהחלטת הממשלה, 39 מיליון שקלים, תומכים ב-200 אזיקים. זאת אומרת - - -

סליחה, שוב?

האם 39 מיליון שקלים מתאימים, התקציב שיש בהחלטת הממשלה, אם ל-200 זוגות או ל-100 זוגות. התשובה היא ל-100 זוגות. גם עבודת המטה שנעשתה במשרד - - -

אז למה כל הזמן דיווחתם לוועדה 200 זוגות? אלה נציגים שלכם, לא שלי.

עאידה, עזבי. אני מבטיח לך שאני הולך לחפור את העניין הזה מספיק טוב כי גם אני הבנתי 200 זוגות.

אתה לא נותן לי את ההנאה לחפור בזה. אתה רוצה את זה לעצמך, מה לעשות. אני אוהבת לחפור גם כן.

אני הרבה יותר טוב בלחפור לעצמי מאשר את. תודה. עוד מישהו, משהו דחוף? אנחנו מאשרים את הצו.

הצו למניעת אלימות במשפחה.

עם התיקון של הסגן?

התיקון של הסגן להבנתי, איפה נציגי משרדי הממשלה? לדעתי זה מחייב שינוי חוק.

זה מחייב שינוי חוק וגם אני חושבת שזה, אנחנו יכולים לפתוח את זה לדיון, אני לא חושבת שזה משהו שהוא ריאלי או רלוונטי. זה לא קשור לצו. בתור התחלה זה לא קשור לצו.

אני חושבת שזה לא בסקופ שלנו כרגע לכל הפחות, בלי להתייחס למהות של ההצעה.

כן, אבל אני צריך לאשר את הצו.

לא, עניתי לה. אז בנוסח שהוקרא, אני לא אקרא את כולו כי קראתי אותו. אנחנו מאשרים היום רק את צו למניעת אלימות במשפחה, מספר מרבי של הערכות מסוכנות התשפ"ד-2024, בנוסח שהקראתי במהלך הדיון.

זה אמור להגיע למליאה או זה אישור צו פה וזה נגמר?

לא. זה אישור, אנחנו נשלח מכתב שלך לשר.

יפה מאוד. לשר, והוא יחתום על זה. מי בעד אישור הצו? צו למניעת אלימות במשפחה (מכסה של המספר המירבי של הערכות מסוכנות)(הוראת שעה), התשפ"ד - 2024 מי נגד אישור הצו? מי נמנע?

הצבעה

אושרה

אני נמנעת, כי רציתי - - -

תודה. הצו אושר ויועבר לחתימתו של השר. מכובדי, לא חשבתי שזה ייקח כל כך הרבה זמן, אבל זה היה מאוד חשוב. תודה רבה על הערנות ועל השאלות שעלו, ואני מבטיח שאני אמשיך לדאוג, לראות, שהפער הזה בין מה שהבנו לבין מה שמופיע, בעיקר במספר 200, האם הם יחידים או זוגות, ייפתר לקראת הדיונים הבאים. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 18:06.