פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



40
ועדת הכלכלה
11/09/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 470
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ח' באלול התשפ"ד (11 בספטמבר 2024), שעה 10:16

הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 26) (עידוד עסקים זעירים, קטנים או בינוניים שבשליטת משרתי מילואים), התשפ"ד–2024, של חה"כ משה פסל

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אליהו ברוכי
משה פסל
אלון שוסטר

יסמין פרידמן

עמית גולדמן - רפרנט כלכלה ותעשייה באגף תקציבים, משרד האוצר

אמיר סינאי - אגף החשב הכללי, משרד האוצר

סא"ל יוסרי זינאלדין - עוזר קצין מילואים ראשי, צה"ל, משרד הביטחון

נעמה רוט - עו"ד, משרד המשפטים

גלית וידרמן - סגנית בכירה למנהל רשות החברות הממשלתיות

הילה זהבי - כלכלנית, מרכז השלטון המקומי

רועי כהן - עו"ד ונשיא לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

אורי בארי - רו"ח וסגן נשיא לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

ליאור גור - צוות כנסת וממשלה בפורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות החדשה

יוסף חיים דיאמנט - עוזר מחקר, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

אופיר כהן - יו"ר העמותה למען משרתי המילואים

אופיר טל - חבר העמותה למען משרתי המילואים

הראל ורבין - חבר הועד המנהל, צו 8 - פורום המילואים של ישראל

עודד פלדמן - ר' תחום עסקים הקטנים, מטה המילואים

יהונתן כהן - מילואימניק, עצמאי

רועי מונין - מילואימניק, עמותת Made in JLM

איילת השחר סיידוף - אימהות בחזית

מיכל גורפינקל - אימהות בחזית

גליה שרף - החמ"ל האזרחי

פרופ' רחל כץ בריל - אזרחית, מתנדבת בעמותת "בואו נדבר דמוקרטיה"

שרה גלזר - אזרחית

ורד קירו-זילברמן

ד"ר עידית חנוכה

רעות חביב, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 26) (עידוד עסקים זעירים, קטנים או בינוניים שבשליטת משרתי מילואים), התשפ"ד–2024, פ/4422/25 כ/1050

אני פותח את הישיבה בנושא הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 26) (עידוד עסקים זעירים, קטנים או בינוניים שבשליטת משרתי מילואים), התשפ"ד-2024, של חבר הכנסת משה פסל. דיברו איתי מהאוצר היום – אתם רוצים לשנות את המהות של החוק.

לא, מה פתאום?

את המהות - הכוונה היא הדרך שבה הדברים צריכים להיעשות. זה יוצר מצב, לאחר בדיקה שהם עשו של עלות תקציבית, והם מוכנים להגיע לפשרה על העניין הזה, לא שהם מתעקשים באופן מוחלט ללכת רק לפי ההסדר שעבר בזמנו. כך שלא נוכל להצביע היום עד שנסיים את העניין הזה מולם, בסדר? אבל נעשה את הדיון הזה בכל מקרה ונתקדם הלאה.

רגע, אז אני רוצה להציג את החלופות.

תציג, זה במסגרת הדיון.

אתה אומר בעצם שנצביע על החוק כמו שהוא, נכון?

כן. עם זה לא נראה לי שיש להם בעיה. אבל לגבי השינויים שאתה רוצה לעשות – הם עדיין צריכים לבחון את זה. מכיוון שזה נעשה מהר, מה שנקרא, אני כן אתייחס לבקשה שלהם. דיבר איתי סגן הממונה על התקציבים, אמרתי לו שאין בעיה ולא נצביע היום. אבל אם אתה רוצה להצביע על הצעת החוק המקורית, שעברה בקריאה ראשונה, נכון?

כן.

אז עם זה, לא נראה לי שלאוצר יש בעיה.

אם אנחנו חוזרים להצעה המקורית של הקריאה הראשונה יש כמה דברים - - -

ברור, יש תמיד – אנחנו נעשה דיון.

השאלה היא תוך כמה זמן האוצר יכול להביא מנגנון. בסוף אנחנו רוצים לתעדף את בעלי העסקים המילואימניקים – זו האוכלוסייה שמכל המילואימניקים הכי נפגעה. לעזוב עסק ל-200 יום זה לפעמים אפילו גזר דין מוות לעסק, וזה דבר יוצא דופן. עכשיו, אני לא אומר, גם האוצר, גם קרן הסיוע - - -

בוא נתחיל מזה שהאוצר נתן תקציבים מאוד גדולים לעסקים.

אני אמרתי – גם האוצר, גם קרן הסיוע - - -

זה לא שכל דבר עומד בפני עצמו. השיטה הזאת שכל דבר עומד בפני עצמו היא לא נכונה, צריך להסתכל על המכלול.

דוד, באופן הוליסטי האוצר וקרן הסיוע ומשרד הביטחון, סל הכול לכלל המילואימניקים, נתנו מענה בכל מיני דברים. אני אומר לך שלבעלי העסקים המילואימניקים, במיוחד בעלי העסקים המילואימניקים הלוחמים המענה הוא לא מענה מספיק. חד משמעית.

ברור שהוא לא מספיק, זה לא 100%.

זו האוכלוסייה שהכי נפגעה. לא שזה לא 100%, זה גם לא 50%.

גם הצעת החוק שלך וגם התיקונים שאתה רוצה לעשות לא נותנים מענה מלא. ברור שלא. ברור שאי אפשר לתת מענה מלא על הכול.

נכון, אבל הם נותנים אופק ועוד תיעדוף למילואימניקים. זה הכול, זו המטרה. עכשיו, אם האוצר בא ואומר: אנחנו בתוך שבועיים מהיום נביא מנגנון חדש - - -

לא שבועיים, נגיד תחילת הפגרה. האוצר פה? בבקשה.

רגע, אני רוצה לשאול, אני לא כל כך הבנתי – בנוסח כמו שקיים אין עלות כספית.

כן, אין.

מה שיש זה תיעדוף. מה שהעליתי בפעם הקודמת זה שזה לא מספיק, כי אין דבר כזה בדיוק אותה הצעה. הרי, מדובר בשקלים. זו הסתברות של תיאום הצעות, אם זה קורה. זה לא קורה. אז מה שבעצם אנחנו מתכוונים לעשות זה לתת תיעדוף, וצריכים להגדיר מה הוא התיעדוף ולכן מה הנגזרת הכספית המצופה.

אז הם אומרים שהם עשו בדיקה. בדיקה מקיפה דווקא, לא בדיקה של - - -

הערכה.

לא, עשו בדיקה. יש לזה עלות תקציבית 100%.

בטח שיש, זה העיקרון.

עכשיו הם אומרים "תנו לנו זמן לשבת על המציע, לשבת עם יושב-ראש הוועדה, לשבת עם חבר הכנסת. אנחנו כן רוצים להביא איזשהו פתרון". הם רוצים. עכשיו, זו החלטה שלנו, בעצם, של המציע. אם נמתין ונראה שההצעה תהיה יותר טובה או שנלך על ההצעה המקורית, שלפי הטענה של המציע היא לא נותנת מענה מספיק לעניין הזה, נכון? בשביל זה אתה רוצה לשנות את זה.

לא, אני תמיד רוצה לתת יותר, כמובן. תראה, התיעדוף כמו שהוא עכשיו, הוא קיים גם לגבי אישה, לצורך העניין, בסדר? הוא קיים לגבי מילואימניק. אם יש שתי הצעות זהות זה בדרך כלל במכרזים של יועצים, במכרזים שבהם הניקוד הוא דומה. תמיד אפשר לשפר. וזו המטרה, שיהיה לפחות 5% תיעדוף לעסקים של המילואימניקים, זה בסוף מה שרוצים.

עכשיו, אם האוצר אומר פה באמירה "תראו, אני מסכים, צריך לתעדף מילואימניקים ב-5%. אנחנו עוד לא יודעים איך המנגנון, אנחנו לא יודעים עוד איך לבנות את זה, יש קשיים. אבל לשם אנחנו הולכים" – אוקיי, אז בואו נתכנס לשם. אבל אם הוא אומר "תראו, לא מתאים לי לתעדף מילואימניקים ב-5%, את בעלי העסקים המילואימניקים", שזו אוכלוסייה קטנה יחסית שנפגעה הרבה, אז אני חושב שאנחנו פה, אני מציע לך כיושב-ראש הוועדה שאנחנו נצביע למרות התנגדות האוצר.

לא, אני הבטחתי שהיום לא תהיה הצבעה ואני עומד בהבטחות שלי. לאור זה שלא היה להם מספיק זמן לעשות את הבדיקות האלה. אנחנו לא במלחמה.

לא, לא. חס וחלילה, לא מלחמה. אני רק רוצה להבין - - -

אנחנו צריכים, אם יש לזה עלות תקציבית צריכים גם שהאוצר יתייחס לזה כמו שצריך. יכול להיות שהם באמת יביאו פתרון. ועוד שבוע או פחות שבוע זה לא מה שיציל את המצב עכשיו. יש לכם תשובה למה שחבר הכנסת פסל אמר? כמה זמן אתם צריכים על מנת, מה שאמר לי כפיר בטט, שאתם מוכנים ללכת לקראת אבל אתם עוד לא יודעים בדיוק איך לעשות את זה ומה לעשות?

שנה-שנתיים סוגרים עניין.

עמית גולדמן, אגף תקציבים. אני מציע שנעשה ישיבה עם המציע ונבדוק מה אפשר לעשות. כרגע אנחנו רואים בהערכה ראשונית שיש פה עלות של עשרות מיליוני שקלים – לא בהכרח זה הצינור הכי יעיל וטוב לתת את המענה למילואימניקים, שלא בהכרח אלו המילואימניקים הנזקקים ביותר כרגע שאנחנו רוצים לתת להם בכלל את המענה.

אז קודם כול לגבי הנחת היסוד, הנה אני אומר לך – האוכלוסייה שהכי זקוקה לעזרה מבין כל המילואימניקים, ואני לא אומר שהאוצר לא נתן מענה – נתן מענה, נותן מענה, קרן הסיוע – אני אומר לך שהמענה לבעלי עסקים לא מספיק. תכף אתה תשמע אותם מדברים.

לא, אני לא אומר שזה לא נכון.

אף פעם הוא לא מספיק.

לא, שם זה יתר על המידה לא מספיק.

רגע, גם איפה שנתנו 100% בגלל המלחמה, עדיין הטענות היו שהכסף לא מגיע מהר.

המקור התקציבי שאתם בונים עליו זה הקרן?

לא, לא.

יש הצעה כספית לזה?

הוא אומר שתקציבית, לא כספית.

אני חושב שהקושי האמיתי - - -

הם מדברים על עשרות מיליונים. אני לא יודע איך, אבל אני לא - - -

הייתה הערכה של עשרות מיליונים.

בסדר, אנחנו בהערכה פה בפחות מ-48 השעות האחרונות.

אוקיי, כמה זמן צריכים לעניין הזה? כמה זמן אתם צריכים לעניין הזה? מה הדרישה שלכם?

אני מעריך שאחרי הפגרה. אבל אנחנו צריכים לשבת עם המציע, אנחנו צריכים לשבת איתך.

אז חודשיים? חודש וחצי? משה, עד חודשיים ימים נעשה עוד דיונים – זה בסדר מבחינתך?

עד חודשיים ימים יהיה מתווה של האוצר.

בסדר, אז צריך להבין רגע מה ההגדרה שבה אנחנו רוצים לטפל והאם שיטת ההעדפה דרך המכרז היא היעילה ביותר בכדי לתת את המענה לאותה בעיה שהגדרנו.

אתה צריך להבין שזה לא שאני עומד על זה - בדרך כלל אני לא עומד על הדברים האלה – מה שוועדת שרים אישרה זה את ההצעה המקורית שלך. זה שינוי להצעה. אני בדרך כלל לא מתחשב בהחלטות ועדת שרים בעניין, אבל במקרה הספציפי הזה צריך לתת צ'אנס. הם לא אומרים לך "אנחנו לא רוצים בכלל", הם לא אומרים לך "כן", הם אומרים לך "תן לנו זמן לבחון את זה יחד איתך". אוקיי, אם מישהו רוצה להצטרף, כי אני מבין שאתה ביקשת לשנות את זה.

הצעתי את זה.

אז תצטרף לזה גם כן. אני חושב שמן הראוי לתת צ'אנס לעניין הזה, שהדברים יהיו יותר בהסכמה ולא תחת לחץ או משהו כזה. התלוננו שאני לוחץ, נכון? הנה, הפרופסור נכנסה, היא אמרה שאני לוחץ על המערכת. אז כשצריך אני לוחץ וכאשר לא צריך אני לא לוחץ.

דווקא כאן צריך ללחוץ.

לא. חודשיים ימים זה לא דבר שאני צריך ללחוץ בגינו. טוב, אז תחשבו בינתיים. תחשוב.

אני אתייעץ פה עם המילואימניקים.

ובינתיים אני אמשיך את הדיון. כן, מישהו מחברי הכנסת רוצה להגיד משהו? קודם כול בואו נשמע את השינוי שאתה רוצה ואחר כך נדבר. להצעת החוק המקורית.

כמו שזה נראה כרגע, למעשה בפועל לא יהיה שום תיעדוף. ואם היום החוק כבר אומר משהו בעניין אז בכלל אין לזה שום משמעות. אם רוצים לתת תיעדוף, והשאלה היא נכונה – כמה זה חשוב והאם זאת הדרך המתאימה לסייע לבעלי עסקים שהם מילואימניקים. אני לא יודע אם יש פירוט – לוחמים, לא לוחמים. ההצעה היא מאוד פשוטה – לדרג בצורה כזאת או אחרת כדי שיהיה, אני חושב שחבר הכנסת פסל - - -

הבנתי. תגידו לי, האוצר, להעביר את הצעת החוק המקורית כמו שהיא בקריאה ראשונה, עם תיקונים קלים - - -

קריאה שנייה ושלישית.

רגע. כמו שהיא הייתה בקריאה ראשונה – יש לכם בעיה עם זה?

לנו לא תהיה בעיה עם זה.

אין להם בעיה כי אין לזה משמעות.

בסדר, אני רוצה להבין. אוקיי, בואו נמשיך.

אני רק אומר שיש אפשרות מסוימת, אני לא בטוח שהיא טובה ונכונה, אבל אפשרות לגדר את האוצר בסכום מסוים. זאת גם אפשרות. הבעיה הגדולה היא שאנחנו לא יודעים מה המשמעות. גם אתם לא יודעים – אתם יכולים לעשות הערכות ספקולטיביות לחלוטין מי ייגש וכמה ייגשו ומה תהיה ההצעה האחרת. צריך לעשות עבודה אחורה מה האחוזים, מה הפערים, מה השונות בין ההצעה הראשונה לשנייה.

נכון. גם עם עבודה כלכלית מאוד רצינית יהיה קשה להעריך פה את העניין. השאלה אם אתם מוכנים להגיד: אנחנו מוכנים לגדר את הדבר הזה ב-X - - -

אם אנחנו נעשה את העניין הזה בהוראת שעה על מנת שתבדקו את העניין הזה במהלכה?

אל מול מה? אל מול ההצעה המקורית?

לא, לעשות את השינוי בהוראת שעה, מול ההצעה המקורית.

נגיד, שינוי מגודר.

ואז אתם תבדקו את העניין הזה, ואם תראו שבפועל זה גם נותן מענה וגם אין לזה עלויות גדולות - - -

מבחינתנו זה יהיה אותו דבר. כלומר, אנחנו צריכים לעשות את הבחינה גם אם זו הוראת שעה וגם אם זו לא הוראת שעה.

כבוד יושב-הראש, אני גם מציין – אנחנו עדיין עם העדפות ברכש שנקבעו בהוראת שעה מ-2011 ומחודשות כל שנתיים. אנחנו כן צריכים לבדוק את זה גם בעבור שנתיים. בסוף זה לא רק הליך אחד, אין שני מכרזים בשנה – יש עשרות אלפי מכרזים וזו הצעה שצריכה לשנות רוחבית עשרות אלפי תהליכים. ולכן, חשוב מאוד לעשות בחינה מעמיקה לגבי המנגנונים.

אוקיי, הבנתי.

וכמה תיקח בחינה מעמיקה כזאת?

הוא אמר חודשיים. זה לא רק בחינה, זה גם לשבת איתכם. אל תשכחו שיש חגים עכשיו גם. כשאתם מדברים על חודשיים זה בעצם חודש. בחגים אף אחד לא יישב עם אף אחד.

חגים ואזכרות.

ואזכרות, נכון. עוד מעט יהיו לך הרבה אזכרות.

תראו, מעבר למענה או לא מענה לבעלי העסקים המילואימניקים, אני לא חושב שהצעת החוק הזאת תפתור את כל הבעיה של בעלי העסקים המילואימניקים, יש פה גם אמירה כללית ערכית באופן כללי – כן, מילואימניקים, בטח מילואימניקים לוחם שווה יותר במדינה. זו אמירה שלא צריך להתבייש להגיד אותה. ולכן היא צריכה להיות בלי שום קשר - - -

מה ההגדרה פה של מילואימניקים? יש הגדרה בחוק של מילואימניקים?

מילואימניקים פעיל, כן, יש הגדרה בחוק כבר הרבה זמן.

20 יום, רשום.

האמירה הנורמטיבית נמצאת גם בהצעת החוק הנוכחית.

אתם יודעים מה? אני מציע דבר כזה, שנוכל להתקדם מהר יותר – אנחנו נעביר את הצעת החוק המקורית, עם תיקונים כאלה שהיועצת המשפטית אומרת לי, אני אגיד רוויזיה ותעשו ישיבה. אם אנחנו - - -

יהיו הצבעות להצעות חוק בקריאה שנייה ושלישית.

אבל זה היה קבוע לדיון, מה זה לא פרסתם?

כן, אבל לא כתבנו שייתכנו הצבעות. בגלל שלא כתבנו את זה חברי הכנסת לא נערכו לכך שתהיה הצבעה.

הבנתי.

כן, אבל אין פה איזושהי התנגדות. אני מניח שכולם יתמכו פה אחד, גם אופוזיציה וגם קואליציה.

לא, אבל יש נוהל. הנוהל אומר שצריך לתת זמן להסתייגויות. אין מה לעשות. אם לא פרסמו אז אוקיי. עשו טעות אבל זה המצב.

אי אפשר לעשות הצבעה? גם אם זו תמיכה פה אחד?

אין בעיה, בואו נעשה את הדיון. אם זה מקובל שאנחנו נאשר את זה כמו שזה ונעשה רוויזיה, ואם יהיו שינויים שאתם תסכימו עליהם אנחנו נתקן ברוויזיה את השינויים האלה, אז ב-18 יש לנו ישיבה, נכון? זה רק יהיה לצורך הצבעה, זה הכול. ישיבה קצרה מאוד. אני לא מאמין שיהיה הסתייגויות פה. טוב, בואו נעשה דיון וההצבעה תהיה ב-18 בחודש. ההצעה הזאת מקובלת עליכם, עם הרוויזיה?

נבדוק את זה שנייה.

תבדוק את זה עם כפיר בטט. עליך היא מקובלת?

רק תסביר, דוד. אם זו רוויזיה זה אומר שאם הגענו להסכמה על משהו אחר אז ברוויזיה מתקנים, ואם לא אנחנו מצביעים שנייה ושלישית.

לא, מבטלים את הרוויזיה ונגמר. זאת אומרת, הרוויזיה מאפשרת לך לעשות תיקון למרות האישור.

עליי זה מקובל.

אוקיי, מי רצה לדבר? תתייחסו גם למה שאנחנו אמרנו. לא סתם לדבר בשביל הפייסבוק, כן? יהונתן כהן, אבל תדבר קצת. כן.

אני אשתדל. אני יהונתן כהן, חייל מילואים כבר מעל 200 ימים. אני עצמאי מ-2015, כיום בעל עסק מורשה. בעצם בעקבות המלחמה, בעקבות המילואים, למעשה, נאלצתי להיפרד מלמעלה מ-90% מהלקוחות שלי. אמרתי להם שאני לא יכול לתת להם שירות.

מה אתה עושה? מה העסק שלך?

העסק שלי הוא בתחום השיווק הדיגיטלי והפיתוח. עסק מורשה. באמת נאלצתי להגיד להם ביי. בהתחלה, בפברואר החיילים השכירים שלי חזרו חזרה לעבודה ואני הבנתי שאני סוג של מובטל, שאני צריך להקים את העסק שלי מהתחלה. זה מה שהתחלתי לעשות. חזרתי גם עם תחושה כזאת של לפני שנייה הייתי במשהו מאוד משמעותי וערכי וכולי ואז אני חוזר לעסק, שזה שינוי מאוד קיצוני. וגם ההתייחסות עצמה, כשהפסיקו לך את המילואים זה היה סוג של רידוד. כשעושים לך רידוד כוחות זה מעכשיו לעכשיו, ואז ההרגשה היא שאתה סוג של מוצר מדף, אוקיי? אתה מוצר מדף שבלי התראה מוקדמת והכנה נפשית פשוט אתה מגיע חזרה לאזרחות.

ועכשיו אני עומד מול העסק שלי ואני אומר "מה, עכשיו אני גם צריך להקים את הכול מהתחלה ואני גם מרגיש שהעסק הוא ריקני ואין לו משמעות ואני רוצה עכשיו לחפש משהו אחר לעשות". אז זה באמת סוג של חיפוש עצמי שלוקח לא מעט זמן. ואז עוד פעם להתגייס חזרה למילואים ואז אחרי כמה חודשים עוד פעם להשתחרר. אותה רוטינה חוזרת על עצמה כל פעם מחדש. זה ברמה שכיום ללקוחות שלי, למזלי מה שאני עושה בצורה מאוד טובה זה שחוזרים אליי מאוד מהר, אבל ללקוחות שלי אני אומר שאני לא יכול לקחת משהו ארוך טווח. אני יכול לעשות עבורם רק פרויקטים שהם מאוד קצרים ומאוד נקודתיים. אז זה מאוד מגביל אותי.

תתייחס להצעת החוק, בסדר? לא באופן כללי.

לפני שהגעתי לפה עשיתי איזשהו סקר בין חיילי מילואים שונים. טיפה על עצמי – אני הקמתי קהילת חדשנות לחיילי מילואים שעשו 120 ימים ויותר, אז אני מדבר עם כולם. אחד הדברים ששמו לב אליהם זה שביטוח לאומי או מכניס חיילי מילואים לחובות, עוד מעט אני אסביר איך, או לא משלם להם מספיק, לפי הסכום שהם מבוטחים עליו. איך הדבר הזה קורה? אם עכשיו - - -

כן, אבל, יהונתן, אנחנו לא מדברים עכשיו על כל הבעיה של מילואימניקים, אנחנו מדברים על הצעת חוק ספציפית. למה אתה חושב שצריכים לאשר את ההצעה כפי שהיא או לעשות בה שינוי? תדבר על זה. עזוב עכשיו את כל הבעיות של המילואימניקים בעסקים – עשינו על זה המון דיונים גם בוועדת הכספים וגם בוועדת הכלכלה. כרגע תתייחס להצעת החוק, בסדר? אם אתה לא יכול אני אעבור למישהו אחר.

אז אני אגיד ככה – כשהגעתי לפה לא הכרתי הצעת חוק כזו או אחרת, אז אני לא מכיר מה אומרת הצעת החוק.

אז עזוב, בוא נעבור לבא. אין לי זמן לדבר דיונים כלליים. לדיונים כלליים יש ישיבות אחרות. פה אנחנו מדברים על הצעת חוק ספציפית. מי זה אופיר טל?

אופיר טל, העמותה למען משרתי המילואים. היינו פה גם בדיון הקודם והיו לנו כמה הערות.

קח זמן. תסתכל על הצעת החוק ואחר כך נחזור אליך.

לא, אני אגיד כמה מילים מקדימות. היינו פה בדיון הקודם, אנחנו מכירים את ההצעה, הערנו עליה ואני חוזר על חלק מההערות, אבל אני מבקש שתי נקודות מקדימות. אחת – מה שאמר חבר הכנסת פסל זה נכון. זה עניין ערכי גם, זה לא רק אמירה כספית. זו גם אמירה ערכית – איך אנחנו מתייחסים לחיילי המילואים, האם אנחנו נותנים להם העדפה או לא נותנים להם העדפה. זו שאלה חשובה ואי אפשר להתייחס לזה רק בהיבט הכספי.

הנקודה השנייה היא שאני לא מצליח להבין כמה מתוך 35,000 המילואימניקים שהם בעלי עסקים, ואני אומר את זה כהערכה שנאמרה פה על ידי ביטוח לאומי, לא כמספר שאני סגור עליו ב-100% - כמה מתוכם בכלל ניגשים למכרזים של המדינה? מה באמת ההשפעה של זה על מכרזים של המדינה? אדם שיש לו עסק משלו - - -

אז בשביל מה אתם דורשים את זה אם אין לזה השפעה?

לא, אנחנו לא - - -

נו, מה? אתם לא סתם דורשים. עכשיו אתה דורש ואחר כך אתה אומר שאין לזה השפעה.

לא, אני מסביר שמדברים פה על עשרות מיליונים, ואני רוצה לדעת האם זה באמת עשרות מיליונים. התחושה שלי היא שזה לא כזה דרמטי, כמו שמציגים פה. ובאמת אם האוצר עומד מאחורי ההערות שלו אז כדאי שיציג נתונים יותר ברורים. הנקודה הנוספת שדיברנו עליה בדיון הקודם נוגעת למי הוא חייל מילואים, ההגדרה. בהצעת החוק כתוב "חייל מילואים – מי ששירת 20 ימים בשנה החולפת". אז השנה כנראה לרוב חיילי המילואים זו לא תהיה בעיה גדולה, כי רובם שירתו כנראה באזור 200 ולא 20. לפחות חלק גדול מהם. אנחנו מסתכלים קדימה גם – 20 ימי מילואים בשנה היום זה הרבה לחייל קרבי.

חייל קרבי עושה תעסוקה, בהנחה שאנחנו חוזרים למצב שהיה קודם, תעסוקה פעם בשלוש שנים. האימונים הם הרבה יותר ממוקדים. אנחנו מבקשים שההגדרה תהיה שחייל מילואים יהיה פעיל כהגדרתו בחוק שירות מילואים ולא כמו שמנוסח כרגע בהצעה.

לא, לא. אני בכלל חושב שצריך להגדיל את הימים. אדם שעושה 20 יום מילואים, לא מגיעה לו הטבה כזאת. אני מאוד מצטער. כשאני הייתי סטודנט הייתי עושה 40 יום. רבותיי, זה חוק שלא חל, זה לא הוראת שעה, זה חוק שיחול מעכשיו והלאה.

נכון.

אז כשאין מלחמה עכשיו ימי המילואים לא צריכים להפריע באופן כללי לעסק עצמו.

אני חושב שאנחנו נערכים כרגע - - -

20 יום – אתם תצטרכו להגדיל את הימים. אני מאוד מצטער. אתם צריכים לתת הטבה לחיילי מילואים שהם קרביים, שהם עושים הרבה ימי מילואים ולא לכל אחד. הרי, לפי השיטה הזאת כל חייל מילואים שיש לו עסק יקבל הטבה. זה לא הגיוני. אתם לא נותנים העדפה אמיתית למי שמגיעה לו ההטבה הזאת.

צריכים לתת העדפה למי שמוגדר כחייל מילואים פעיל בחוק שירות מילואים.

לא, לא. אני לא מקבל את זה. לא מקבל את זה. 20 יום זה לא מספיק. אני מאוד מצטער.

הנקודה הנוספת שדיברנו עליה פעם קודמת זה שאנחנו חושבים שהעדפה אמיתית תהיה בתיקון של סעיף 2ג לחוק חובת מכרזים, בעניין של תקנות, לא עניין של חקיקה רק, שקובע שאפשר לבחון בכל מכרז אפשרות לבצע את ההתקשרות באמצעות עסקים בינוניים וקטנים, ולבצע התאמות לשם כך – אנחנו מבקשים שזה יהיה גם לגבי עסקים בשליטת חיילי מילואים.

2ג לחוק הזה?

לחוק חובת מכרזים, כן.

חוק אחר.

לא, זה החוק המקורי.

שאפשר לבצע התאמות - - -

איזה התאמות?

אנחנו מבקשים שההתאמות האלה יבוצעו גם לגבי עסקים בשליטת חיילי מילואים, כמו שזה - - -

מה זה בשליטה? אתם יודעים מה הבעיה במדינה?

מה שמוגדר - - -

שרוצים להרחיב תמיד הרחבות, שבסוף הכול קורס, אתה מבין?

זה ממש לא קורס.

זה העניין.

זה ממש לא קורס, אדוני.

מה זה בשליטה? אנחנו מדברים על עסק של מילואימניק. מה זה בשליטה?

בשליטה זה אומר שיש לו מעל 50%. זה בסדר גמור, יש הרבה שותפויות, חברות של מילואימניק.

עסק של חייל מילואים – אם יש לו רק 50% והוא לא מנהל, ויש לו דיבידנדים, והוא יוצא למילואים – במה זה מפריע לעסק?

מה אתה אומר?

מה שאתה שומע.

דוד, בוא, אני מסתכל על הפרקטיקה. במציאות יש בלי סוף חברים שלי, אנשים שהם שותפים בעסק – בהרבה מהעסקים יש 50% שותפות.

תגידו לי, אתם רציניים?

לא אמרנו 10% שותפות, לא אמרנו איזה מישהו.

אתה רציני?

50% זה מישהו פעיל בעסק, מה?

הצעת החוק מדברת על 20 יום. אדם שהוא שותף 50% בעסק והוא רק מקבל דיבידנדים, הוא אפילו לא מנהל אותו, ויוצא ל-20 יום - - -

אין כמעט מקרה כזה שבן אדם שותף 50% והוא לא פעיל בעסק. אין כמעט כזה דבר.

בסדר, אין בעיה.

למה אין דבר כזה? מה, אתה ממציא לנו - - -

אני לא מקבל את זה. לא מקבל את הטיעון הזה.

אין מקרה כזה בכלל. יש מקרה שלבן-אדם יש 50% בעסק והוא לא פעיל, הוא יושב בים והוא מילואימניק?

לא, את זה אני לא מקבל. עם כל הכבוד. כתוב בהצעת החוק שלכם "שליטה"? לא כתוב.

כן, ברור שכתוב.

תראה לי את הסעיף.

"בשליטת משרת מילואים". על זה הצבענו פה, דוד.

רגע. למעלה מ-50%. מה אתה מבקש?

אני לא מבקש, אני הולך להגדרות שבחוק, בהצבעה שעברה את הקריאה הראשונה. אני לא מבקש - - -

אז מה? אנחנו יכולים לשנות את זה, אין לנו בעיה. דרך אגב, ככל שתדבר השינויים יהיו לרעה. קח את זה בחשבון. כי אתה מפנה את תשומת ליבי לדברים שאני לא מסכים להם, אוקיי? אז יותר טוב אם תתייחסו לדברים אחרת. אדם שהוא רק שותף והוא לא פעיל, והוא יוצא למילואים של 20-30 יום והעסק ממשיך לעבוד, אני לא רואה מצב שצריך לקבל הטבה מסוימת. גם אם הוא איש מילואים.

ברמה העקרונית אנחנו מסכימים – אדם צריך להיות פעיל.

בסדר, נכון. איפה כתוב "פעיל" פה? נוסיף את המילה "פעיל". אם הוא לא פעיל לא מגיע לו שום דבר. כן, הלאה.

אין לנו עוד הערות.

כבוד יושב-הראש, לגבי הנושא של סעיף 2ג – הסעיף הזה נוגע להתאמה למכרזים לפי גודל עסק מהסיבה שבהתאם לגודל עסק שונה אפשר להתאים מכרז שונה. זה מבחינת חלוקה לסלים, מבחינה של מסלול התקשרויות. בסוף, התאמת מכרז לעסק קטן - - -

זה הגיוני שהוא מחזיק מעל 50% ולא עושה כלום? מקבל דיבידנדים. אז הוא יוצא למילואים והעסק מקבל הטבה? בגלל שהוא יצא למילואים ל-20? גם 20 יום זה מצחיק.

דוד, אין כמעט מקרה כזה. באמת. אם היית אומר 10% הייתי אומר לך שבסדר. 50% בן אדם שותף בעסק, אלה עסקים קטנים ובינויים, זה לא חברות עתק.

אתה יודע כמה עסקים יש שהם בן אדם הוא לא שותף פעיל.

כל ההגדרות פה אלה הגדרות שמתייחסות גם לעסק בשליטת אישה.

לא המצאנו משהו, דוד. לקחנו את מה שקורה בנשים ואמרנו שזה יהיה למילואימניקים, זה הכול. אז אתה אומר שאישה שלא עשתה מילואים, שלא זה, לה מגיע ולמילואימניקים לא, כי הוא לא עשה 21 ימים.

תקשיב, אני הייתי מוסיף את המילה "פעיל". מכיוון שברוכי הפנה את תשומת ליבי שזו בעיה להתחיל לבדוק אם הוא פעיל או לא, אנחנו נפשט את זה ולא נתקן את זה. אבל, אל תבקש תיקונים נוספים להתאמות האלה, בסדר?

כבוד יושב-הראש, שמי אורי בארי, מלהב. אפשר, במקום להגדיר פעיל, ככל שהוא מקבל משכורת – אם הוא מקבל משכורת זו תהיה ראייה רלוונטית.

בסדר, אני מוותר על המילה בתנאי שיפסיקו עם כל מיני שינויים כאלה ואחרים. תפשטו את העניין, בסדר? מי זאת גליה? בבקשה.

אני גליה שרף. אני עורכת דין, מהחמ"ל האזרחי – אחים ואחיות לישראל.

מה זה החמ"ל האזרחי? זה עוד עמותה?

החמ"ל האזרחי – אחים ואחיות לישראל, זו עמותה.

חדשה?

עמותה שקמה ב-7 באוקטובר.

קודם כול כמובן שכל הצעת חוק שמיטיבה עם המילואימניקים היא מבורכת. משרתי המילואים הם מקרה ראוי להעדפה מתקנת, לקבוצת אזרחים ששירות המילואים פגעה בשוויונם. באופן ספציפי להצעה הזאת אני לא מכירה את השינוי, אני מתייחס להצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה, שמופיעה באתר הכנסת. ככל שקביעת מדיניות חשובה, לצערי, כולנו מבינים שהאימפקט של התיקון הזה הוא מינורי. הסבירות ששתי הצעות משוקללות, הגבוהות ביותר, יהיו בדיוק באותו ציון, היא מאוד נמוכה. לכן, הסיכוי שזה יביא לתועלת אמיתית הוא קלוש.

לכן הם רוצים לשנות את זה עכשיו, כן.

אז בבקשה, אני אשמח להתייחס להצעה כשהיא תפורסם.

אז את תומכת בשינוי, בקיצור.

אני תומכת בשינוי, כן. לא ראיתי אותו אבל באופן עקרוני אני תומכת. רציתי לומר מראש שהייתי מציעה לבחון את הרחבת ההטבה דרך מנגנון של תוספת ניקוד, בדומה להוראות החוק בקשר להעדפת תוצרת הארץ. עוד דרך להרחיב את מעגל המילואימניקים הזוכים במכרזים היא לתת הטבות גם לעסקים גדולים – כאלה שמעסיקים הרבה מילואימניקים – שם האימפקט יכול להיות מקיף יותר, בגלל הכמות הגדולה יותר של המילואימניקים המועסקים. והייתי מציעה לבחון מתן עדיפות למעסיקים שלהם שיעור גבוה של מילואימניקים, או לקבוע תנאי סף של חובת מדיניות. "ריבורדינג" מיוחדת לשבים ממילואים או הקלות שמעסיקים נותנים. אפשר לחשוב על עוד רעיונות יצירתיים.

יש לי שלוש הסתייגויות קטנות להגדרה של משרת מילואים פעיל. קודם כול בין אם זה 20 יום או 40 יום או כמה שיוחלט, אני מבקשת להבהיר שמדובר בימים מצטברים ולא רצופים. ההסתייגויות השנייה היא לגבי המילה "החולפת" - - -

כתוב "שנה חולפת". בוודאי שזה מצטבר.

לא, אם זה חצי יום.

למה מצטבר?

את מתכוונת לחצי יום?

לא, במהלך שנה אפשר לעשות גם רק - - -

אז ודאי שזה מצטבר.

אין בעיה, ודאי שזה מצטבר.

ודאי אבל זה לא כתוב.

בוודאי מלשון החוק.

כתוב בשנה החולפת – זה מצטבר, אין בעיה.

אז אני אבקש להבהיר.

אם בשנה החולפת זה כל השנה החולפת, גם אם עשית כל חודש יום מילואים. זה בסדר.

בנוסף, המילה "חולפת" – הייתי מבקשת להבהיר שזה במהלך השנה שמסתיימת ביום הגשת ההצעות, כי השנה החולפת, לדעתי, תוחל לפרשנות. ועוד הייתי מוסיפה, כיוון שאנחנו כבר - - -

רגע, עצרי. זו הערה נכונה – מה זו השנה החולפת?

בשנה האחרונה צריך.

נכון. נגיד, אם הגשת ההצעת זה בספטמבר - - -

רגע, "בשנה החולפת, טרם המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז - - -

לא, אבל מה זה שנה חולפת? נגיד, הוא הגיש את זה בספטמבר 2024, אז בודקים שנה אחורה עד אוגוסט 2023? או שבודקים רק את 2024 כולה?

אם הוא ניגש למכרז, לדוגמה, במרץ 2023, והוא כבר עשה מעל 20 ימי מילואים, אז זה לא שנה חולפת, זה בתוך השנה.

12 חודשים מלפני זה, כן. אנחנו נשנה את זה. הערה נכונה.

תודה.

אני חייב לומר, מכיוון שאנחנו מנוסים בזה, זה ייצור קושי משמעותי. אופיר כהן, יושב-ראש העמותה למען משרתי המילואים. יש פה גם נציג של קמל"ר, שיוכל להעיד על מה שאני אומר. לצבא יש יכולת מוגבלת להביא את האישורים האלה. והדקויות האלה של הימים האחרונים לפני המכרז, שהם ימים מאוד קריטיים, לא יאפשרו לצבא לתת את האישורים האלה בזמן. זה ייצור אחרי המכרזים הרבה מאוד תופעה משפטית רחבה.

לא הבנתי. פה אנחנו מדברים, מה זאת אומרת?

אני אסביר.

הוא צריך להביא אישור, נכון?

נכון.

אז הוא מביא את האישור 12 חודשים אחורה, מה הבעיה?

אז אני אגיד. אם עכשיו התפרסם מכרז וצריך להגיש אותו, נניח, בעוד שבועיים, והחייל עושה את הימים האחרונים של ה-20 ימים בשבועיים האלה - - -

אל תדאג, זה לא יהיה 20 ימים. אין לך מה לדאוג.

לא משנה, שזה יהיה 700 ימים. הוא לא יוכל להביא את האישור הזה פרקטית מהצבא בימים האחרונים של המכרז. זה ייצור תופעה משפטית - - -

שיביא מה שהוא יכול. מה אתה רוצה שאני אעשה? אני לא מבין.

ולכן, אני מציע, אבל זה כמובן לדיון רחב יותר, שזה יהיה בשנה שעברה. זה לא חייב להיות בשנה החולפת – בשנה שעברה.

אני אגיד לך את האמת, אני מציע לסמוך על המילואימניקים. סומכים עליהם בקרב – נסמוך גם על ההצהרות שלהם, והם יספקו אולי, מי שאין לו באותה שנה יספק לאחר מכן את האישור, ונסתפק בהצהרה עם חתימה של עורך דין או משהו כזה.

אפשר לדרוש הצהרה, ואם זה בחודש האחרון ויש חסר בימים אפשר - - -

להסתפק בהצהרה של המילואימניק, והוא יגיש לאחר מכן את האישור וזה בסדר גמור.

כבוד יושב-הראש, מדובר בדיני חוזים. דיני מכרזים זה חלק מדיני החוזים. נושא המכרזים נכנסים המון, מאוד נתקפים בבית משפט. אם קובעים העדפות ברכש זה כמעט תמיד מגיע לבית משפט, בהמון התקשרויות. העדפת תוצרת הארץ – אנחנו נמצאים המון - - -

ומה אתה אומר? שבית המשפט - - -

אנחנו אומרים, בגלל זה, שמה שכאן נאמר, הנושא של הגשה ולסמוך על הפעם הבאה, זה לא יעבור, ככל הנראה, בבית משפט, ויביא לתקיעה של הליכי רכש. זה עוד נושא שטוב שעלה כאן, ואנחנו צריכים לבחון באמת מה הדרך הקלה ביותר שתהיה לבדיקה.

יש לי הסתייגות נוספת.

תגיד, מופיע באתר, אני יכול להיכנס, בתור משרת מילואים, לאתר ולראות כמה ימי מילואים צבורים לי במהלך השנה?

לא, לא. אתה יכול במהלך השנה הקלנדרית - - -

זה אמור להתעדכן ממש בקרוב, אדוני. שמי הראל ורבין, מצו 8 – פורום המילואים בישראל.

רגע, אתה מדבר על מקרה מאוד ייחודי, שבמהלך הגשה המכרז הוא עושה מילואים, נכון? בסדר, אי אפשר לפתור את כל הבעיות. במקרה הספציפי הזה שיביא את האישור ויצהיר שהוא עושה גם היום שירות מילואים.

לא, ההצעה של חבר הכנסת פסל היא מדויקת וטובה. אם זה נסמך על תצהיר שלו - - -

לא, לא. אני לא יכול רק על תצהיר. משרד המשפטים מוכן לזה?

אם זה אישור זה בלתי אפשרי.

רגע, לאט-לאט.

אני ממשרד המשפטים, נעמה רוט. מה השאלה?

אני רוצה לדעת, מכיוון שמדובר במכרזים ויש לזה השלכות שקשורות למגישי ההצעה – אפשר להסתמך רק על הצהרה, על תצהיר "אני עשיתי מילואים כך וכך"?

אני חושבת שזאת שאלה שהיא פחות משפטית דווקא והיא יותר מקצועית, מכיוון שיש בזה סרבול של הליכי הרכש. זה לא שיש איזושהי מניעה משפטית מלהסתמך על הצהרה. זאת אומרת, זה תלוי במסמכי המכרז – כל מכרז קובע את התנאים שלו והוא יכול לקבוע תנאי כזה או תנאי אחר, וזה יהיה בסדר מבחינה משפטית. אבל יש לזה משמעויות הליכיות ותפעוליות שצריך לקחת אותן בחשבון.

אז אם אני בחוק חושב, למשל, שהוא יביא אישור, אבל אם הוא משרת במילואים פעיל במהלך התקופה של הגשת ההצעות הוא יכול להשלים את זה באמצעות הצהרה – זה בסדר? רק לגבי העניין הזה.

שוב, זה פשוט משהו שהוא טיפה מסרבל את ההליך.

כן, אבל את מעירה לגבי סרבול והוא מעיר לגבי משפטית. הוא אומר שיש בעיה משפטית של בית משפט ואת אומרת לגבי ההליך.

רגע, אני אחדד. אמיר ממנהל הרכש אמר שגם הדברים האלה נתקפים הרבה בבית משפט, ולכן אנחנו צריכים - - -

לכן אני אומר, זה בגלל שזה מכרזים. תראו, אם אתם יכולים למצוא עד הישיבה הבאה נוסח שיתאים, ותחשבו על זה, אז כן. אם לא, יישאר הנוסח כפי שהוא.

אפשר להציע הצעה, כבוד יושב-הראש? יכול להיות שבאתר האינטרנט המתחדש יש אפשרות למשרת המילואים להיכנס ולראות את הימים שעודכנו. הוא יכול להביא צילום מסך או אישור מתוך האתר.

יוסרי, עוזר קצין המילואים הראשי. על המילואים שהוא עשה הוא יכול להפיק אישור.

לא, אבל מדובר, אני ניגשתי למכרז עכשיו, במהלך השנה – תוך כמה זמן מתעדכן באתר כך שאני רואה את ימי המילואים ששירתי?

לא, אם סיימת את זה היום מחר אתה כבר יכול להפיק אישור לכל התקופה של יום לפני. העניין הוא אם משרת המילואים הוא פעיל זה לפי הגדרות - - -

אבל אם לא סיימת אתה לא עומד בתנאי החוק. אם לא סיימת 20 ימי מילואים אתה לא עומד בתנאי החוק.

אין בעיה, לא ניכנס לזה עכשיו. אם אתם יכולים למצוא נוסח שיתאים גם מבחינה משפטית, גם לפי דיני המכרזים, גם שזה לא יפגע במציעים אחרים – נכניס אותו. הבנתם את הבעיה. אנחנו לא מצביעים היום. תחשבו על נוסח שיכול להתאים לזה. כן, מה עוד רצית?

אני רוצה להשלים ולהגיד שבין אם נכתב "השנה החולפת", כמו שמוצע עכשיו, לבין אם מדייקים את זה יותר - - -

12 חודשים אחורה, זה מה שנכנס.

עדיין אנחנו נתקלים באותה בעיה של איזו אסמכתא להביא.

הנה, הם אומרים - - -

אז אמרתי שהם ינסו לפתור את הבעיה הזאת.

אז יש לי הסתייגות נוספת, תודה. מכיוון שאנחנו כבר כמעט שנה לתחילת המלחמה אני מבקשת שזה יורחב לא רק לשנה או 12 חודשים אחורה - - -

לא, זה לא הוראת שעה, גבירתי. זה חוק קבוע. אנחנו כרגע דנים - - -

אלא לכלול את כל משרתי המילואים במהלך מלחמת 'חרבות ברזל'.

לא, אבל אנחנו מראש כוללים כל משרת מילואים בכלל, בלי קשר ל'חרבות ברזל'.

טוב, אין צורך בתיקון הזה.

אז לסיכום, אני רוצה להגיד שגם אם הפעם התיקון הוא בגדר תיקון דקלרטיבי בלבד, הרי שיש לכך חשיבות ואנחנו מקווים שזהו סימן לבאות, ונראה תיקוני חקיקה והצעות נוספות שמטרתן להקל על המילואימניקים, כמו פטור או הקלות בארנונה לעסקים, עוד מענקים וגם התחשבות והקלות לבני הזוג ובנות הזוג של המילואימניקים.

אז שימי לב שזה יחול גם לאורך שנים. אז אולי אנחנו נפטור את חייל המילואים, אם יש לו עסק, מכל דבר? את רוצה?

סליחה?

נפטור אותם מהכול? זה נראה לך?

אני לא חושבת שזה מה שאמרתי.

כבוד יושב-הראש, רק הערה. כן, נראה לנו שצריך לקדם מילואימניקים בכל מקום בכל עניין.

בסדר, אבל לא להגזים.

אתה לא נותן להם פה איזו הטבה, לא יודע מה.

אתה יודע, עם הפוסט-טראומה שהוא יוצא מעזה הוא הולך לכל החיים, אז גם שההטבה שלו תהיה איתו לכל החיים.

לא להגזים בדרישות, זה הכול.

אנחנו רוצים בכל מקום לקדם מילואימניקים.

אתה רוצה ללכת לפי מדרגים? אם עשיתי 200 ימי מילואים אז מגיעה לי הטבה לכל החיים?

קדימה. תפסיקו עם זה, כל הזמן אתם מכאיבים יתר על המידה. זו הכוונה לעזור למשרתי מילואים בהגשת מכרז. לא ארנונה ולא דברים מהסוג הזה, כרגע. אוקיי? זה החוק. אז לא להתפרש.

שלום, שמי עודד פלדמן. אני נשוי ואבא של ינאי. משרת במילואים מעל 300 ימים. כמוני גם השותף שלי, ביחד איתי מעל 300 ימים. והעסק שלנו סגור.

מה אתה עושה? מה העסק שלך?

יש לנו בית הארחה ביפו. ב-7 באוקטובר הוא נקרא לדגל, ואני ב-10 באוקטובר – סגרנו את העסק ויצאנו. לפנינו עד ינואר 2025 לפחות במילואים, וזה עוד לפני מערכה צפונית. אנחנו כרגע משרתים באוגדה 98. והייתי רוצה לגעת פה בשתי נקודות שהן לא נקודות, נקרא לזה תקציביות, של עכשיו תביאו עוד כסף למילואימניקים, אלא בפרקטיקה. אנחנו נפגשים עם המענקים, שהם מגיעים לנו על שירות שאנחנו עושים, כי העסק שלנו סגור. אתמול בשעה 20:30 קיבלתי את התשובה על מענק ינואר-פברואר – לעסק שמשלם מעל 200,000 רק לשכירויות בשנה, והמענק שמגיע, והוא מגיע אחרי כמעט שמונה חודשים, דרך אגב כי זאת הפקודה במס הכנסה, שמונה טיפול. אז אני אומר, אני לא נקרא לדגל שמונה חודשים – אני מקבל צו 8 ועוזב הכול.

אני חושב, במיוחד בזמן מלחמה, למילואימניקים, שהדבר הזה חייב להיות תוך 30 ימים. אם אני משלם מע"מ ותוך 15 יום אני חייב להגיש מסמכים, בסוף המצב הוא - - -

אבל מה שאתה אומר, יכול להיות שזה נכון אבל זה לא קשור להצעת החוק.

אני יודע.

ריבונו של עולם, אני לא מבין את זה.

אבל אני חייב להעלות את הדבר הזה כי - - -

בסדר, אבל אני לא אעשה על זה דיון היום, אז זה לא משנה. אתה יכול להעלות את זה.

אבל אולי שווה לעשות דיון על הנושא הזה ספציפית.

אבל זה לוועדת כספים.

איך זה הגיוני שבקורונה שילמו כאן ועכשיו ולמילואימניקים לא?

עוד נקודה חשובה זה עניין של הקפאות מימונים. אני רוצה לספר לכם סיפור אחד, שתבינו כמה הדבר הזה חשוב. אח שלי מג"ד בחטיבת אלכסנדרוני, נפצע לפני חודש וחצי, ואשתו ילדה לא מזמן – היא מקבלת טלפון ממנהלת הבנק "אם הוא לא מגיע לחתום פיזית אנחנו נצטרך להוריד את כל התשלומים", וזה יוביל לחריגה ועיקולים. עכשיו, הוא בעזה, אין לו קליטה.

יום אחרי יצא מצב שהוא נפצע, היו לו רסיסים ביד; הוא לא נסע לבית חולים להוציא את הרסיסים, אלא הוא נסע לבנק לחתום על ההקפאה. למה? כי זה הדבר הכי חשוב שיש לו. ו-14 שעות אחר כך הוא חזר לצבא, ומי שהוציא לו את הרסיסים זה חבר שלו, שהוא וטרינר. זו המשמעות של כמה הדבר הזה חשוב.

אני לא אומר שזה לא חשוב, זה פשוט לא קשור להצעת החוק.

אלה שני דברים שהם לא בכסף, זה להגדיר את הדברים האלה.

טוב, תודה. ליאור גור.

ליאור גור, פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות. גם אנחנו תומכים בשינוי להצעת החוק. וכמו שחבר הכנסת שוסטר אמר, אנחנו חושבים שהתיעדוף צריך לבוא לידי ביטוי באחוזים. במסגרת של הדבר הזה, זאת אומרת, במסגרת תיעדוף בעלי העסקים שהם משרתי מילואים, אנחנו רוצים לתת תיעדוף מיוחד לבעלי עסקים שהם עצמאים, עצמאים יחידניים. זאת אומרת, אין להם עובדים בעסק, הם לא מעסיקים אף אחד. עסקים מהסוג הזה - - -

נותני שירות.

לא, לא נותני שירותים – עסקים שלא מעסיקים עובדים.

פרילנסרים.

פרילנסרים, תקרא להם ככה. הם העסק. במקרה הזה הפגיעה בהם היא גדולה פי כמה, זה די ברור. זאת אומרת, אם הרציונל של החוק הזה הוא להיטיב עם משרתי מילואים שנפגעו כתוצאה מהשירות אז פה יש לנו קהל ספציפי, בתוך הקהל הגדול שאנחנו מדברים עליו, שהפגיעה בו חמורה יותר. ומכיוון שכך אנחנו מציעים שהתיעדוף שלהם, נניח אנחנו מדברים על 5% מציבור המילואימניקים כולו, אז לקהל הספציפי הזה, נניח 7% תיעדוף בנקודות. למה אתה עושה כזה פרצוף, יושב-הראש?

כי אתם מבינים מה שקורה? החוק הזה, לפי השיטה שלכם, בחיים לא יעבור.

למה?

ככה, זאת התוצאה.

אבל יש מציאות. אנחנו מדברים לעניין, אנחנו באים עם שיקולים.

אמרתי לכם, אתם לפעמים הולכים על משהו ספציפי. הוא הגיש הצעת חוק ספציפית על נושא מסוים, בסדר?

כן.

תתייחסו לזה.

אנחנו בדיוק מתייחסים לדבר עצמו.

זה לא נכון, מה שאתה אומר.

אנחנו מתייחסים לדבר עצמו, כבוד יושב-הראש.

תראה, אחד הדברים שאני לא חושב שהוא רשום בחוק זה שיש עסקים שמעסיקים אנשים שיוצאים למילואים, והם נפגעים במלחמה הרהב יותר מאנשים אחרים. הם לא זוכים לשום תיעדוף, דרך אגב. זה לא עסק אחד ולא שניים.

אז זה לא במסגרת החוק, הדוגמה שאתה נותן, דווקא.

גם אסור להם לפטר את העובד, כמובן, ולא שום דבר. והם נפגעים. אלה לא זוכים לשום תיעדוף בהצעת החוק הזאת, נכון? אבל אני לא רוצה להיכנס לזה כי זה לא הצעת החוק. מי שירצה, תעשו עבודה ותגישו הצעת חוק אחרת. יש גבול גם כמה אפשר להרחיב את הצעת החוק הזו.

ברור שיש גבול, אבל צריך לבדוק איפה הוא עובר. אתה יודע, זה לא שהטיעון שלנו תלוש לחלוטין.

הוא לא תלוש לגמרי אבל הוא גם תלוש. כן, איילת השחר.

אני עורכת דין איילת השחר סיידוף, מייצגת פה גם את חגי קורח ממטה המילואים וגם את תנועת אימהות בחזית. יושבת-הראש, הגשנו לכם נייר עמדה בנוגע להצעת החוק. אז קודם כול אני רוצה להודות לחבר הכנסת משה פסל, שיזם את התיקון הזה ואת ההצעה, וגם לחברי הכנסת קינלי טור-פז ומשה סולומון, שהם בשדולת המילואים, וגם לכבודו.

כמה הערות בסיסיות. אחד – חסר לי מנגנון אכיפה. כולנו יודעים שבמדינת ישראל חוקים זה יפה, זה מהמם, רק אכיפה לרוב לא מתבצעת. אני אשמח אם יכולנו להכניס בתוך החוק איזשהו מנגנון אכיפה שמשית על הרשות. קביעה של איזה רפרנט, שזה התפקיד שלו, זה מה שהוא צריך לעשות. לראות שבאמת הדברים האלו נאכפים בתוך המכרזים. זה אחד.

מדובר על הממשלה פה, נכון? זה חובת מכרזים של מי?

חוק חובת מכרזים חל על ממשלה, על תאגידים ציבוריים.

אז אנחנו סומכים על הממשלה, שהיא תעמוד בדרישות.

אני פחות סומכת על האכיפה.

בסדר, אני סומך.

יופי שאתה סומך. אני רואה את בעיות - - -

יש מבקר המדינה ויש כל מיני דברים.

יופי, מבקר המדינה – מישהו הקשיב לו פעם? אנחנו רוצות הצעה בפועל.

אוקיי, ההצעה לא מתקבלת. הלאה, מה הנושא הבא?

רק לומר שמשרדי הממשלה מאוד חדים על לשלב - - -

בוא תראה כמה - - -

מה את רוצה? שאני אטיל קנסות על הממשלה?

לא, רציתי שתשים רפרנט בחוק, שיהיה אחראי על זה. אל תטיל קנסות.

אז יש מבקר המדינה ויש בית משפט.

מבקר המדינה ובית משפט, וכולנו נלך לשם, והמילואימניק יחזור ממילואים - - -

מה ההצעה הבאה?

ההצעה הבאה היא לשלב בהגדרה של מה זה עסק של מילואים, להכניס גם את בני הזוג. גם אם יש לבן או בת הזוג של המילואימניק עסק, שהוא עדיין יתועדף.

כמו שאמרתי.

מה אמרת? אם עכשיו מישהו נקרא למילואים - - -

תמשיכו להרחיב את הדברים האלה.

לא, רגע, אני רוצה להגיד לך משהו, אוקיי? אם עכשיו בן זוגי נקרא למילואים ולי יש עסק ולו אין עסק - - -

גם ההצעה הזאת לא מתקבלת. מה ההצעה הבאה?

איפה ההעדפות? ההצעה הבאה שואלת מה תוחלת החוק? כמה זמן הוא? קבוע?

קבוע.

הוא קבוע, אין לו מגבלה.

בכל מקרה, מישהו צריך לתת מענה גם לבני הזוג שיש להם עסקים ובן הזוג השכיר הולך למילואים.

לא בחוק הזה.

אז באיזה חוק?

כי זה חוק ל-100 שנה. אנחנו לא נמצאים במצב מלחמה כל הזמן.

אבל למה לא להכיר בעובדה שכשאתה לוקח מישהו ל-200 ימי מילואים - - -

אבל עניתי לך שההצעה לא מתקבלת. תעברי. יש לך עוד איזה נושא?

אבל לא ענית לי בצורה שמסבירה את דעתי.

לא מתקבלת ההצעה הזאת, תודה רבה.

ענית לי ב"ככה", כמו שהבן שלי עונה שלי. בוא תסביר לי מה עושה בן זוג כשבן הזוג שלו במילואים? איך הוא יפעיל את העסק?

תודה רבה.

הבנתי. תראה, בבוקר הזה, כשאנחנו קמים לבוקר מאוד קשה עם בשורות מאוד קשות הדרך שבה אתם מזלזלים במי שנמצא כרגע במלחמה ולא מוכנים - - -

בסדר, תודה.

לא, זה מעציב אותי, באמת.

מעציב אותך?

כן, הדרך שבה אתה אומר לי "בני זוג אני לא רואה".

אני לא רוצה להוציא אותך. תתייחסי בצורה עניינית.

רפרנט שייתן איזה מענה לאכיפה – אני לא רואה.

אל תנצלי משהו שקרה הבוקר לעניין הזה.

בואו נחוקק פה חוקים. למה לא?

טוב, תצאי החוצה, בבקשה.

למה? כי לא נעים לשמוע? כשאתה שולח את הילדים שלנו לסכן חיים אבל לא מוכן לתת להם הטבה שהיא קצת יותר קשיחה או לדאוג שמישהו יאכוף את החוק?

צאי החוצה, בבקשה.

משהו קטן, כי למדתי את החוק בזמן הזה. שמתי לב, ויתקנו אותי אם אני טועה, אם זה עדיין לא תוקן, שמתי לב שבחוק רק אם יש שוויון בין אדם אחד לחייל מילואים יש העדפה במכרזים. מסתכלים על איש המילואים רק אם קרה שהוא שווה ערך לאותו אחד שלא עשה מילואים פעילים וכולי. מה שהייתי מציע כתיקון קטן הוא לשנות טיפה את המשפך, ברמה של קודם כול להסתכל אם עשה מילואים או לא עשה מילואים ואחרי זה להסתכל על הפרמטרים הנוספים.

לא הבנתי. אולי מישהו אחר הבין את זה.

זה לא יכול להיות פרמטר מוחלט, כי לפי זה יהיו 100 הצעות לרכישה של משהו, יהיו שני מילואימניקים במחירים כפולים – זה לא הגיוני. לכן, מה שדיברנו עליו, לתת הטבה מסוימת, כמה אחוזים.

מדובר בהטבה. קדימה, ארגון העצמאים, עכשיו הזמן שלך, כן.

אדוני יושב-הראש, חברי הכנסת, אנחנו מברכים את הצעת החוק. עדיפות בהתקשרות עם עסקים בשליטת משרתי מילואים – קלעת לדעת רבים. רציתי להציע שגם עסקים שמעסיקים משרתי מילואים, אם אפשר להרחיב את זה כאן, אז למצוא את הדרך גם. אני רוצה לבקש דבר אחד – מאחר ויש כבר כזה חוק שקובע עדיפות לעסק בשליטת אישה, אבל לדבר הזה אין שום שליטה ובקרה, כן למצוא דרך, אני לא אומר על אכיפה, כי כמו שאמרת - - -

עזוב, אי אפשר להכניס אכיפה.

לא אמרתי.

יש הליכים בתוך הממשלה - - -

אני חושב שכמו שדרשנו את זה מקודמיך בתפקיד, והצלחנו להכניס את זה שיביאו לוועדת הכלכלה איזשהו מעקב ובקרה על היישום של החוק הזה, אני חושב שזה כן יכול להיות חלק. כי בסופו של דבר אתה מחוקק חוק לא בשביל שזה יהיה אות מתה, אתה מחוקק חוק כדי שיהיה עליו מעקב ובקרה. יש סוכנות לעסקים קטנים שמקבלת 200 מיליון שקל מכספי הציבור – היא יכולה לקחת את הדבר הזה ולבדוק את זה. מישהו צריך לעשות מעקב ובקרה. אתם לא יושבים פה ומחוקקים חוקים כדי - - -

לא, איזו בקרה?

אם משהו לא עובד באים אלינו ואומרים לנו.

מי יבוא אליכם?

באים. איך הצעת החוק נולדה? משיח שלי עם המילואימניקים. אם הם יבואו ויגידו: אדוני, זה לא מתקבל. הנה, הגשנו - - -

הרי, איך זה קורה? הבקרה עצמה נעשית על ידי האנשים שהגישו את ההצעות במכרז. זאת אומרת, אם הוא מרגיש שהוא היה צריך לזכות בכלל החוק הזה והוא לא זכה הוא מתלונן. אתה רוצה שעכשיו מישהו מהממשלה יתחיל לבדוק את כל המכרזים שקיימים ולהתחיל לבדוק מה היו ההצעות?

כבודו, זה לא לשלוח פקס, זה לשאול שאלה במערכת.

והאם היו הצעות כאלה ואחרות – זה דבר שהוא מוגזם. אתה מבין? אנחנו מסתמכים על האנשים שיגישו תלונות. אם יגישו תלונות זה יבוא לפתחו של מבקר המדינה, לפתחם של האנשים אחרים, אני לא יודע מה.

לא מבקר המדינה, אנחנו דואגים לזה שהעדפות יקרו. יש המון מנגנונים - - -

של מילואימניקים?

אתה יודע להגיד לגבי אנשים - - -

אגב, אני רוצה לחדש לך.

אם תרצה המדינה מכרזים זה יבוצע.

אני רוצה לחדש לך משהו. עזוב, אני יורד רגע מהפיקוח – יש החלטת ממשלה לתעדף רכש של בעלי עסקים מילואימניקים. זה לא אני הפצרתי איזה בוקר ואמרתי לעצמי – יש החלטת ממשלה. אנחנו לא מדברים פה - - -

ברכבת הקלה כשהיה מכרז - - -

אתם בהחלטת ממשלה אמרתם שאתם תקימו צוות שיבחן תיעדוף של רכש מילואימניקים - מה עשיתם? לאיזה מסקנות הגעתם?

אף אישה לא קיבלה תיעדוף בגלל הדבר הזה. אף אישה. הם לא יודעים לבדוק את זה. הם לא בודקים את זה ברכבת, לא ברכבת הקלה, לא באף מקום. לבוא ולהגיד "חוק יש", אבל בסופו של דבר היישום בפועל לא קורה. הצעתי – ירצו? יופי.

לא, כל אחד שחושב שהוא היה צריך לזכות במכרז ולא זכה בגלל שלא קיימו את החוק הזה מגיש תלונה.

למי הוא פונה? הוא פונה לגוף הזה והוא לו "הכול היה בסדר". אף אחד לא בודק את זה. הוא פונה לגוף. אבל, אני ביקשתי, דוד, מאוד חשובה לי סוגייה שבוערת ומבעבעת מלמטה – משרתי מילואים שמשרתים למעלה מ-11 חודש, שמה לעשות? הדוח של 2023 הוגש עכשיו ומסתבר שמדינת ישראל, את כל שלושת החודשים של אוקטובר, נובמבר, דצמבר - - -

גם זה לא קשור לחוק הזה.

רגע, אבל אני חייב שתתייחס כי אתה בטח תעזור לתקן את הדבר הזה. לא יכול להיות שאנשים משרתי מילואים, יש לי פה דוגמה של אלוף משנה קובי כהן שמבקשים ממנו להחזיר 40,000 שקל. אתה יודע למה? כי קבעו לו שההכנסה שלו באוקטובר, נובמבר ודצמבר הייתה אפס. מה זה אומר? שהוא קיבל על בסיס ההכנסה שהייתה לו ב-2022 - - -

אבל בשביל זה אתה צריך לתקן את התקנות.

כולם אמרו שיתקנו. ישבנו ואמרו, הבטיחו שזה יקרה. יש פה הצהרות של שרים, יש פה הצהרות של חברי כנסת, אבל בסוף מבקשים מחייל המילואים להחזיר את הכסף. למה? כי לא יודעים לקרוא את הדוח של 2023. אומרים לו "שמע, לא עבדת", הוא אומר "איך עבדתי? אני נמצא במילואים. אני מקבל הכנסה על בסיס מה שדיווחתי ב-2022". דוד, אם אתה תוכל לעשות עם זה משהו, לקרוא לביטוח לאומי, לא יודע למי.

מאז שזה עבר מקרן הסיוע, הטיפול בעסקים של המילואימניקים, התחילו בעיות. כל עוד זה היה בקרן הסיוע הכול היה בסדר. אנשים סך הכול, ב-90% מהמקרים, היו מרוצים. זה עבר לרשות המיסים, וגם הדיווחים של שמונה חודשים – הם יתנו תשובה עוד שמונה חודשים. זה דבר הזוי.

דוד, הם מציעים לו לסגור את התיק. מציעים לו לסגור את התיק, כביכול שיהיה אפס. הוא אומר "זה עסק שלי של 30 שנה, למה שאני אסגור את התיק בגלל שאני במילואים? בגלל המדינה אני נמצא במילואים ואתם מבקשים ממני לסגור את התיק?". מה הבעיה להחריג את החודשים האלה? אני לא מבין. אם יש לך הזדמנות פה ויש פה דיון על מילואים - - -

פנית לגפני? שגפני יעשה ישיבה על העניין, מה הבעיה? הרי, הוא מאשר את התקנות. שיעשה ישיבה. נראה לי הכי הגיוני מאשר שאני אעשה. אתה צודק בעניין. וגם הסיפור הזה שטען המילואימניק, שהתקנות מדברות על זה שהם צריכים לתת את המענה תוך שמונה חודשים, אני חושב שגם זה בעייתי. אנשים לא יכולים לחכות שמונה חודשים לקבל סיוע. על הדברים האלה צריך לדון איפה שמאשרים את התקנות. אני יכול לעשות דיון כללי על זה, אין בעיה. אבל אני מציע - - -

הלוואי. עכשיו ועדת כלכלה עוסקת בנושא של עסקים של משרתי מילואים – יש פה סוגייה, לקונה - - -

אין בעיה. תפנה לגפני.

פניתי לגפני. הנה, תראה מה התשובה – "הכנו נוסח לתיקון חוק שלא מתקדם. יש עכשיו הצעת ממשלה לשינוי חישוב תגמולים. הכוונה שלי היא לדחוף את ההצעה".

בסדר גמור, מה אתה רוצה?

אבל בפועל מבקשים מאנשים את הכסף חזרה.

תמיד מבקשים כסף אבל זה לא מגיע, אתה יודע. גם בקורונה ביקשו כסף חזרה.

לא. לו היה 20,000 שקל הכנסה. הוא קיבל עכשיו כחייל מילואים לפי 20,000. אבל אוקטובר, נובמבר, דצמבר – דווח אפס. זה הוריד מה-20,000 ל-10,000 שקל. למה? כי זה החישוב השנתי. אומרים לו "מה, אנחנו נתנו לך ביתר 10,000 שקל – תחזיר לנו את הכסף". זה מה שקורה.

אתה מבין שהחישוב לא מתחשב בזה שהוא במילואים ובגלל זה אין לו הכנסות. זו הזיה.

הבנתי.

אבל הם אומרים, לדוגמה, קרן הסיוע, שהייתה רואה כזה דבר, הייתה יכולה לעזור כי היא מבינה שזה לא הגיוני.

דיברנו על ועדת חריגים – לא עשו ועדת חריגים?

לא.

זה בדיוק מקרה לוועדת חריגים. עשו ועדת חריגים או לא?

לא.

דובר בזמנו שיעשו ועדת חריגים.

יש הרבה חריגים כאלה, ומה שעשו בנושא של נשים זה שאמרו שיחשבו את הסכומים או בשנה השוטפת או לפי השנה שהייתה לפני כן. בצורה כזאת פתרו את הבעיה של הנפילה.

זה כל התיקון שצריך לעשות – לקבוע שזה לפי שנה קודמת והכול יסודר. זה מה שצריך לעשות. אבל מישהו צריך להניע את זה. אולי דיון שלך שיחייב את הביטוח הלאומי להגיע לפה, יחייב את זה. בוועדת כספים הם אומרים שצריך לשנות נוסח תקנות, זה מורכב.

לא צריך, כי בזמנו דיברנו על ועדת חריגים. ועדת חריגים, במקרה כזה, מוסמכת לחרוג מהתקנות. העובדה היא שעשו המון חריגים, נכון? במסגרת הזאת.

נכון. כל עוד זה היה בקרן הסיוע הכול היה טוב.

תראה מה הוא כותב לי – "הם בכוח רוצים שלא נלך יותר למילואים". זה הזוי.

רגע, הקרן כבר לא מטפלת בדברים האלה?

לא, לא. זה עבר לרשות המיסים.

אין ועדת חריגים ברשות המיסים.

אין טלפון. מה זה אין ועדה? אין טלפון. חבר'ה, אין טלפון.

אז בזמנו סיכמנו על ועדת חריגים בקרן. זה היה בקרן.

יושב-הראש, אין טלפון. המענה נסגר במרץ. אני הייתי מתקשר. הם סגרו את הטלפון למעל מחזור 300,000, והם השאירו 300,000 ומטה פתוח. אחרי זה התקשרנו לשם וגם את זה הם סגרו.

רגע, בתחילת המושב אנחנו נעשה ישיבה על העניין הזה. זה יוצא באוקטובר, אחרי אמצע אוקטובר.

ושאלה לגבי העניין של הוראת השעה, כי אני לא מבין בזה, של כל הקפאת המימונים, שנגמרה ב-30 באוגוסט – האם ניתן לעשות משהו עם זה? זה אוויר. זה לא כסף שאנחנו נקבל - - -

אנחנו נעשה דיון על כל הבעיות האלה, בסדר?

אבל הוראת השעה נגמרה. הבנקים אומרים לך: "אני ב-15 בספטמבר" – עוד ארבעה ימים – "פותח לכל המילואימניקים הפעילים שכרגע משרתים", ולי יש עוד שבועיים לזמן חיילים. אני צריך לזמן את החיילים שלי, את החטיבה – החיילים אומרים: "אנחנו לא מגיעים כי אחרי 300 ימים ששירתנו, חטיבה פעילה" – ואפשר לבדוק את זה – "אני נכנס לעסק לעזור", ואני צריך לגייס אותם עוד שבועיים.

הוראת שעה זה אוויר. כי הוראת שעה, מה היא אומרת לך? סוגרים לך את כל המימונים שלקחת, אז לפחות אתה יכול לחיות מזה שאתה יודע שאתה לא חייב להחזיר כסף מימונים. אז שכירויות אנחנו משלמים. מתגלגלים – אני מקבל מענק, אני מביא מהכיס.

אז על מה אתה מדבר?

הוראת השעה, שהחבר'ה פה מהאוצר יודעים שהקפאת המימונים לכל משרתי המילואים הפעילים, שלושה חודשים הקפאה - - -

הקפאה של מה?

של המימונים שלך, של ההלוואות שלקחת כדי לעסק. חייבים את זה. בסוף זה דבר שניתן להעביר. זה עוד ארבעה ימים נגמר.

יש סיכוי לדבר הזה?

תראו, אם אתם אומרים שלא צריך בעלי עסקים מילואימניקים, אני הייתי מתעדף את זה. לא יודע, אולי באמת, אני חייב להגיד לך משהו – עולה הרבה יותר כסף, וזו פגיעה הרבה יותר קשה כלכלית למשק, לגייס מילואימניק שהוא בעל עסק. יש לזה השפעות רוחב.

אנחנו לא הגורמים, אני פראייר בעצמי - - -

לא, אני אומר שאנחנו פראיירים כי המח"ט שלי הוא במילואים. כל השדרה, הכול.

רגע. העלית טענה – בואו נשמע את האוצר.

אני רק אומר שאנחנו פשוט לא גורמי המקצוע הרלוונטיים לנושא במשרד האוצר. אנחנו מתנצלים.

הם פה היום? איפה לדבר איתם? תקשיבו, אנחנו נקראים לדגל ואנחנו מגיעים. אני הייתי רוצה להרגיש את הדבר הזה גם. אם הם פה בואו נדבר איתם. יש לך טלפון. תרים שנייה טלפון ותבדוק אם הוא פה.

ב-18 בספטמבר תכניסי את זה לסדר היום, בסדר? הנושא הזה של המשך הוראת השעה שקשורה להחזר הלוואות של משרתי הלוואות. זה הנוסח?

כן. ועוד נקודה אחת, וזה חשוב - - -

מי מטפל בזה? החשב הכללי?

הוא מהחשב הכללי, האדון שאמר לך שהוא לא מטפל בזה.

אז מי מטפל בזה?

אנחנו מנהל הרכש הממשלתי, זה גורם אחר.

אז יבואו מי שצריך. איך להגדיר את נושא הישיבה? בואו נשמע את האוצר. תבדקו.

עוד נקודה אחת.

לא, מספיק. אל תעלה לי עוד נושא.

זה אותו נושא, יושב-הראש.

מספיק, אני צריך לסיים את הישיבה. הבנו את העניין? קבענו את הישיבה הבאה של החוק הזה ב-18, נקרא את החוק, נצביע, נעשה רוויזיה. אתם תתנו תשובה על העניין הזה של הרוויזיה, בסדר? ואם יהיו תיקונים נוספים נתקן אותם.

בכל מקרה 20 יום ימי מילואים זה לא מספיק – אני מבקש לשנות את זה לפחות ל-40 יום. צריך שבן-אדם יהיה באמת במילואים. אולי אתה רוצה שנעשה יומיים מילואים וניתן לו? מה זה הדבר הזה?

לא, בשגרה - - -

20 יום? על זה אתה רוצה לתת לו?

בשגרה משרת מילואים יכול לשרת 20 יום.

על 20 יום לא מגיעה לו שום הטבה. אני הייתי עושה 40 יום בשנה כשהייתי סטודנט לפני 40 שנה.

טוב, תגיש הסתייגות להצעת החוק.

לא צריך הסתייגות – אנחנו נתקן את זה כשנקרא את זה.

אם אפשר להוסיף רק מילה אחת. אני רועי, עצמאי, בעל עמותה Made in JLM – פיתוח כלכלי בירושלים, ושליש במילואים. רק אם אפשר להוסיף על מלכ"רים – מלכ"רים עושים הרבה התקשרויות מול הממשלה והם לא נכללים בקטגוריה של עסקים קטנים. יש לנו הפסד של מיליון שקל, 60% מהמחזור, וקיבלנו 0 שקל פיצוי.

מה זאת אומרת מלכ"רים? אנחנו מדברים על אנשים, לא על קבוצות. אני לא מבין את הטענה.

לא הכניסו עסקים.

הכנסנו מילואימניק שאם יש לו עסק מגיעה לו הטבה.

עסק לא מגיש למכרזים? זה רק עצמאים שמגישים למכרזים? זה לא עסק?

יש עסקים בשליטה אבל עמותות זה לא הפסדים. זה לא לרווח.

עמותה לא קשורה לעניין. עמותה עושה מילואים? אני לא מבין את העניין הזה.

יש עמותות שהן עושות הכנסות משירותים והן נפגעות אם בן אדם לא נמצא לעשות מכירות או משהו כזה או אחר.

זה לא עסק שבשליטה של בן אדם.

למה לא?

לא, לא, עזוב.

כי בסוף זו עמותה, זו ישות אחרת.

הבקשה לא מתקבלת.

אוקיי, זהו, סיימנו את הישיבה, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:18.