פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



33
הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
11/09/2024



מושב שני




פרוטוקול מס' 27
מישיבת הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
יום רביעי, ח' באלול התשפ"ד (11 בספטמבר 2024), שעה 10:06

עלייה בשימוש מזיק בגז קצפות

חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר
סימון דוידסון
יצחק קרויזר

ד"ר רוני ברקוביץ - מנהל האגף לאכיפה ופיקוח, משרד הבריאות

פנינה אורן - מנהלת שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

מרינה אוסטפלד - ראש צוות ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

יוסף שדה - מנהל תחום מזון, שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

שירלי דראי לאסט - סגנית ראש שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

אסיל סעדי - לשכה משפטית, אגף הרוקחות, משרד הבריאות

מירי כהן - מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומיות, משרד הבריאות

נתי כהן אהרון - מנהלת תחום, אגף הרוקחות, משרד הבריאות

איילת רצון - מנהלת תחום פ"א - של"מ (שיקום, ליווי ומניעה) והתמכרויות נוער, משרד הרווחה והביטחון החברתי

מלכה כץ - ממונה מניעת שימוש בסמים ואלכוהול, שפ"י, משרד החינוך

יובל רביבו - רמ"ד נוער, המשרד לביטחון לאומי

אילן מלכה - קצין הנחיה ובקרה 105- מדור נוער בחטיבת החקירות, המשרד לביטחון לאומי

טלי יוגב - ראש אגף בכיר מניעה טיפול ושיקום, המשרד לביטחון לאומי

סוזן בן עזרא - מנהלת תחום בכירה פיתוח מניעה רב"ק, המשרד לביטחון לאומי

תמר טופז שם טוב - ק' ייעוץ וחקיקה מדור נוער, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

יעל רוזנקרנץ - קמ"ד אח"מ יועמ"ש משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

יובל רביבו - ראש מדור נוער, המשרד לביטחון לאומי

עביר מטאנס - עו"ד, משרד המשפטים

נעם גרינברג - חוקר, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

יחיאל מגנוס - יו"ר החברה, מגנוס איתור חילוץ והצלה

דנה בכר - מנהלת, איגוד ערים כנרת

שון לייקוב - יועץ, פורום המרחבים הבטוחים

עמית פרלסון - תחום קהילה, עמותת על"ם - עמותה לנוער במצבי סיכון

גלית גבע - מובילת רווחה וקהילה, מנהלת תקומה

הדר אליהו - מנהלת מחלקת צעירים ונוער, מרכז השלטון המקומי

אלעזר שטרן

בת שבע פנחסוב

נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



עלייה בשימוש מזיק בגז קצפות

שלום לכולם. הבוקר התכנסנו בוועדה שלנו, הוועדה בראשותי, הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול בנושא שהוא בעלייה, בשימוש מזיק בדבר שנקרא גז קצפות. חומר חוקי, זה אחד הדברים היותר מדהימים או לא מדהימים, תגידו לי למה שהוא לא יהיה חוקי, אנחנו נדבר על זה. חומר חוקי הקיים במספר שימושים, מאושר על ידי שירות המזון ואגף הרוקחות במשרד הבריאות.

בשנים האחרונות, ובעיקר מאז הקורונה, אותו גז קצפות הפך לסם מסיבות שכיח, פופולרי. יש הטוענים, ואם הם טוענים כך, אחרי התנסות, שזה משנה תודעה בקרב ילדים ובני נוער ומעניק תחושות נעימות, של רוגע. מי לא רוצה להרגיש תחושת רוגע, שלווה, אופוריה שנוצרות עם השאיפה שלו? ובמינונים גבוהים זה אגב עלול לגרום להופעתן של הזיות חזקות והשפעה פסיכואקטיבית, כולל התנדפות והתפוגגות מהירה. וזה נותן תחושה, יש הטוענים, עוד פעם, אני אומר ואנחנו נדבר על זה, שמגיעה עד לתחושות של הירואין. אני יכול רק לדמיין ולא להשוות או להרגיש.

הסם עצמו אינו רשום בפקודת הסמים המסוכנים ונחשב, כפי שאמרתי קודם, לחוקי. עכשיו, הגז, צריך להבין, זה גם כן זה דבר שהוא זול, הוא נגיש, הוא גם זמין לשימוש והוא עלול, ובטח ובטח לא עשוי, לגרום לחנק ואף לנזק מוחי כאשר משתמשים בו בתדירות גבוהה וגם זה היום חלק מהבעיה, כי לא רק שאתה משתמש בזה, בגלל הזילות והנגישות אתה משתמש בזה בתדירות קבועה.

שאיפת הגז ממכלי ספריי קצפת גורמת לנזקים נוירולוגיים שעלולים להתפתח למחלה נוירולוגית משמעותית. הוא משווק וניתן לרכוש אותו בקלות, כמו שאמרתי קודם, בחנויות אפייה, בסופרמרקטים למיניהם, כמובן שבפיצוציות וברשתות החברתיות. אין שום בעיה לבוא פשוט ולקחת את זה. אתה צריך לתת תעודת זהות ולהראות בן כמה אתה, הכול קל ונגיש.

צריך להודות ופה חשוב שמשרד הבריאות והמשטרה נמצאים איתנו, נכון? אז חשוב שהם כאן, כי אין לנו די נתונים על היקף התופעה וגם על היכולת להתמודד עימה. גם למשטרה, ופה אני מדבר בשמך, אדוני, אבל אתה תוכל לתקן אותי באהבה, למשטרה אומרים יש קושי ראייתי להגיש כתבי אישום ואתה תפריך או תאשש את דבריי.

בשל איסור לדון בנושאים שנמצאים בתהליך חקירה של משטרת ישראל ו/או משרד הבריאות, הנושאים לא עלו על סדר יומה של הוועדה. אנחנו צריכים להודות ולהגיד שרק לאחרונה נחשפנו למכירת גז קצפות בניגוד לחוק לקטינים מכל הארץ שהגיעו לחופשה באילת, ולראשונה בישראל הוגש כתב אישום נגד שלושה בגירים בפרשיית הדובדבן שבקצפת. מונח אמנם יפה, המציאות היא קצת פחות. ועל כך יעדכן ככל שניתן כמובן נציג המשטרה.

היה גם אשפוז של קטין לא מכבר, לא אגיד באיזה בית חולים, כתוצאה משימוש והתמכרות לגז קצפות שאמר, ואני מצטט, יש לי פה ציטוטים של אותו צעיר, עוד פעם, אלה המילים שלו, לא שלי: "יש טיפה קריזים." קריזים, נכון? זה המונח. "יש טיפה קריזים מהחומרים שלקחתי, מגז הקצפות. לקחתי את גז הקצפות וזה שינה לי את התודעה, אני שוכח דברים, לקחתי אותו בערך איזה שבוע רצוף, לא הפסקתי. משנה לך את התודעה, זה לא אתה, זה מביא לך מין תחושה של היי כזאת. זה דופק את המוח, זה ממכר. עכשיו נגיד אני מרגיש שאני צריך את זה, נהייתה לי תלות רגשית לדבר הזה" יש עוד ציטוטים שלו, אבל בסדר, בגדול הבנו.

אנחנו נרצה לדבר ולברר כאן היום יחד איתכם, חבריי, כמובן מהם היקפי השימוש בגז הקצפות, האם חלה עלייה נוכח מלחמת חרבות ברזל כמובן, מהן מגמות השימוש בו, מהן ההערכות של המשטרה והמכס על כמות המכלים שנכנסים ארצה, מהם הנזקים הבריאותיים כתוצאה משאיפת הגז ומהן הסכנות, איך מתמודדים עם התופעה, החל ממניעה והסברה וכיצד ניתן לטפל בה. גם נשמח לשמוע מסקנות והמלצות של הצוות הבין-משרדי בהובלת המשרד לביטחון לאומי, נציגי משטרת ישראל, מחלקת מחקר ומדור נוער, נציג יועמ"ש המשרד, וכולי וכולי, נחסוך.

כמובן בגלל שהיה את אותו קטין, אז אני מחויב פה כיושב ראש הוועדה לקבוע שלפי סעיף 120 ד' 1 ג' לתקנון הכנסת שהשמות של כל מי שביקש ו/או יבקש לחסות השם שלו כדי שלא יגרם לו או לזולתו נזק יהיו חסויים ולא ירשמו בפרוטוקול אם מדובר על קטינים או חסרי ישע, זה לפי סעיף 120 ד' 1 ב' לתקנון.

אחד הנושאים פה, אומרת לי מנכ"לית הוועדה, שבלעדיה אין לנו כאן בכלל תקומה, אנחנו גם צריכים לבחון מהו המענה הראוי שיאזן בין השימוש הלגיטימי בגז לצרכים רפואיים ולמגוון שימושים בתעשיית המזון, כולל לייצור קצפת לבין איסור השימוש לרעה ומניעת שוק שחור. עם מי אנחנו מתחילים? עם נועם. בבקשה, נועם, תציג את עצמך כמובן וזכות הדיבור שלך.

(הצגת מצגת)

תודה רבה, יושב הראש. שמי נעם גרינברג ואני חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני אציג את המסמך שהכנו על רקע של השימוש לרעה בגז קצפות. נתמקד בשלוש שאלות. א', משרד הבריאות, הרשות לביטחון קהילתי ומשטרת ישראל העלו בפנינו שיש עלייה בשימוש לרעה בגז קצפות ושאלנו האם יש נתונים שתומכים בכך כמו שהיו"ר שאל. השאלה השנייה היא מה האסדרה הקיימת כיום בנוגע לגז קצפות או לחמצן דו-חנקני. ושלוש, מה הכלים הקיימים לאכיפה נגד אותו שימוש לרעה בגז קצפות.

נתחיל שוב עם קצת רקע. בעצם גז קצפות זה כינוי לחמצן דו-חנקני, Nitrous oxide שאנחנו מכירים כגז צחוק ממערכת הרפואה שמשמש לאלחוש או להרדמה ומשמש גם, כמו שהיו"ר אמר, בתעשיית המזון, מגיע במכלים כאלה, מכונה גז קצפות להכין קצפת. לצד השימושים האלה יש גם שימוש לרעה. זה התחיל כבר לפני כמה מאות שנים, כפי שאפשר לראות בתמונה. עם השנים שעברו, הטכניקה נשארה אותו דבר, הציוד קצת יותר מתקדם. לוקחים את אותם המכלים שמשתמשים בהם לקצפת, מכניסים אותם לנוקר, מכניסים את הגז לבלון ושואפים את הגז מתוך הבלון.

חשוב לציין שבמסגרת הרפואית שראינו קודם, הגז תמיד מהול בחמצן. לעומת זאת, בשימוש לרעה נעשה שימוש בגז טהור, כלומר ללא חמצן. גם חשוב לציין שבגלל אופן השימוש, השאיפה מתוך הבלון, בעצם אי אפשר לשלוט במינון של אותו גז.

כמו שהיו"ר אמר, בשימוש בגז קצפות, בשימוש לרעה, יש כמובן סיכונים. ראשית כל, הגז כנראה פוגע בוויטמין בי-12, מה שיכול לגרום לפגיעות במערכות הגוף, בעיקר מערכות העצבים, מערכת כלי הדם, לעתים אפילו לנזקים בלתי הפיכים. גם אופן השימוש, שאיפה מתוך בלון, יכול לגרום לחוסר חמצן בגוף, מצב שנקרא היפוקסיה, מה שיכול לגרום בשימוש תדיר לנזק מוחי או לחנק. יש גם סכנה של כוויות קור בעקבות השימוש של הגז הדחוס מתוך המכלים. סכנות אלה גם לא כוללות פגיעות כמו נפילות או מעידות שאדם יכול לחוות כשהוא נמצא תחת ההשפעה של אותו גז.

אז לנוכח הסיכונים שתיארנו, כמו שהיו"ר אמר, אפשר לשאול למה לדעת הגורמים שאיתם דיברנו יש עלייה בשימוש לרעה בגז קצפות. הציגו כמה הסברים, ביניהם, כמו שהיו"ר עכשיו ציין, מדובר בחומר זמין שאפשר להשיג אותו בפיצוציות, באינטרנט, בדרכים אחרות. מדובר בחומר שהוא יחסית זול ומדובר בחומר שאין הגבלות על השימוש שלו כפי שנראה בהמשך הדברים וכפי שהיו"ר כבר ציין.

אז כמו שהצגתי בתחילת הדברים, אנחנו ביקשנו לראות מה אומרים הנתונים, ועולה שבאמת אין מספיק מידע לייצר תמונת מצב מקיפה לגבי השימוש לרעה בגז קצפות, אז נציג את הנתונים שיש לנו. לפי סקר של תוכנית HBSC שהעבירו שאלונים ב-2023-2022, כ-6% מתלמידי ז' עד י"ב התנסו בחומרים נדיפים שאחד מהם הוא גז קצפות. זה שיעור שהוא פחות מהשימוש בקנאביס, אבל יותר מסמי פיצוציות. אבל באותה נשימה צריכים לזכור שגז קצפות הוא רק אחד מכלל החומרים הנדיפים שאנחנו מדברים עליהם בנתון הזה.

בנוסף, המשטרה מסרה לנו על 21 תיקי חקירה מ-2021 שבהם יש קשר בין העבירה לבין גז קצפות או שמדובר במכירה או החזקה של הגז. גם נמסר לנו מידע על מקרה מוות אחד בפברואר השנה שבו היה חשש לשימוש בגז קצפות. וכמו שהיו"ר הזכיר, השבוע נודע לנו על הגשת שלושה כתבי אישום באילת בנוגע לגז קצפות.

משרד החינוך מסר לנו שישה דיווחים בנוגע לשמונה תלמידים שהדיווחים הגיעו להיוועצות בשנת הלימודים האחרונה. אומנם מדובר על עלייה ביחס לשנים קודמות, אבל בעצם בגלל שהמספרים כל כך קטנים אז קשה מאוד להצביע על מגמה. בנוסף, לא קיבלנו נתונים על מטופלים ממשרד הבריאות או ממשרד הרווחה שאמונים על הטיפול בהתמכרויות.

נציין שאנחנו יודעים על שלושה מקרים שהיו ברמב"ם על אנשים שהגיעו לטיפול נוירולוגי בעקבות שימוש בגז קצפות במהלך השנה הנוכחית, 2024, אבל אנחנו לא יודעים עד כמה התמונה הזאת משקפת את תמונת המצב בכלל בתי החולים ברחבי הארץ.

נציין שבעולם באופן כללי ולא רק בישראל, אין מעקב אחרי נתונים של השימוש בגז קצפות וזה בין השאר בגלל שהחומר לא נחשב סם או חומר מוגבל. אז עולה השאלה, מה הרגולציה על חמצן דו-חנקני? אז השימוש בחומר הזה מוסדר בתקנות הרוקחים שאושרו ב-2005. לפי התקנות, יש צורך בקבלת אישור ממשרד הבריאות לייצור, ייבוא או שיווק של החומר. ועולה השאלה האם התקנות האלה חלות גם על תעשיית המזון או שהן מוגבלות רק לשימוש במסגרת הרפואית.

אז באתר משרד הבריאות כתוב שגז קצפת מוגדר כתכשיר רפואי לכל דבר ועניין ללא קשר לאופן בו הוא משווק לציבור, ומכאן משמע שבאמת התקנות האלה אמורות לחול גם על השימוש בתעשיית המזון וכך עלה גם מדברי נציגי המשרד בדיונים שהיו ב-2005 לקראת אישור התקנות. אבל בניגוד למה שנכתב באתר ולמה שנאמר בעת אישור התקנות, עולה מתשובת משרד הבריאות שנמסרה לנו לקראת המסמך הזה שהתקנות חלות רק על השימוש בגז לצרכים רפואיים ולא על השימוש בתעשיית המזון.

להמחשת ההפרדה שעושה המשרד בין השימוש בגז לתעשיית המזון ובין השימוש במערכת הבריאות אני אתייחס בקצרה לעניין הייבוא. אז בייבוא מסחרי כן צריכים אישור של משרד הבריאות, לייבוא לתעשיית המזון יש צורך באישור משירות המזון. לעומת זאת, בייבוא לשימושים אחרים כגון שימוש במערכת הרפואה יש צורך שהיבואן יצטייד באישור מאגף הרוקחות. נציין שלצד זאת יש אפשרות של ייבוא אישי. למשל אם אדם פרטי רוצה להזמין מאתר מכירות בין-לאומי, פה אין צורך באף אישור של אף גורם רגולטורי וראינו את האפשרות לרכוש את המכלים בעצמנו ולייבא אותם לישראל. נציין שלפי משרד הבריאות, גם כאשר מדובר בייבוא מסחרי לתעשיית המזון, אין בעצם הגבלה על למי היבואן רשאי למכור את גז הקצפות.

אז הנושא האחרון שנתייחס אליו נוגע לאכיפה נגד השימוש לרעה בגז קצפות. משרד הבריאות, משטרת ישראל, והרשות לביטחון קהילתי העלו בפנינו כמה מסגרות חוקיות אפשריות שחלקן מוצגות כאן והסבירו את הקשיים המהותיים בשימוש בהם לצורך אכיפה נגד השימוש לרעה בגז קצפות. ולאור זאת, לפי המצב הקיים, אז לפי המשטרה, במישור האכיפה הפלילית מתעורר קושי של ממש, לפי הרשות לביטחון קהילתי, נראה כי ההיתכנות להגשת כתבי אישום פליליים נמוכה עד בלתי אפשרית ושוב, לפי המשטרה נראה כי תופעת גז הקצפות נמצאת בעלייה וזאת בהיעדר הגדרה חוקית אשר תציב גבול ברור לציבור.

הגורמים האלה הציעו כמה צעדי רגולציה חדשים, אני מניח שנשמע מהם בהמשך. למשל, העלו בפנינו את האפשרות להגביל את גיל המכירה או לסווג את החומר כחומר מסוכן וכן להגביר את ההסברה לציבור ולהגביר את שיתופי הפעולה ביניהם בנושא הזה.

רק נסיים עם עניין שהזכיר היו"ר פה שהוזכר גם על ידי מנהל הסמים של האיחוד האירופי, שבאמת מומלץ להביא בחשבון מגוון שיקולים בעת גיבוש מענה לשימוש לרעה בגז קצפות. בין השיקולים האלה זה אופן האיזון, כמו שהיו"ר אמר, בין מתן אפשרות לשימוש לגיטימי בגז לצורך הכנת מזון וכדומה לבין איסור על שימוש לרעה בו. וגם מומלץ להביא בחשבון את ההשלכות האפשריות של החלת איסור על גז קצפות, למשל ההתהוות האפשרית של שוק שחור לחומר הזה.

תודה, תודה רבה, נועם. חבר הכנסת דוידסון, אתה רוצה להתייחס?

עדיין לא.

ממשרד הבריאות, ד"ר רוני ברקוביץ', בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת דוידסון.

(הצגת מצגת)

אני אנסה לא לחזור על חלק מהדברים שכבר נאמרו. כפי שצוין, ישנם שני שימושים חוקיים. שימוש אחד בתעשייה של שירות המזון ובשני של התכשירים הרפואיים, שרק לציין שמה שמאושר על ידי שירות המזון, הריכוז שלו הוא הרבה יותר גבוה, כלומר בריכוז של 99%.

פה פשוט אפשר לראות דוגמאות מתפיסות משותפות שהיו למשטרת ישראל איתנו. בדרך כלל, בעבר יותר, הם נמכרו במכלים קטנים שבכל מכל יש 24 יחידות. ומה שקורה שהם לוקחים את המכל של הגז, הם מכניסים אותו לתוך מה שנקרא נוקר, בראש הנוקר יש מחט שגורמת ליצירת חור במכל ואז בעצם הגז משתחרר ישירות לבלון, מנפחים את הבלון ושואפים. מנפחים את זה מהבלון כי אם הם שואפים את זה ישירות מהמכל זה גורם לקביעות קור, אז לכן הם עושים את זה דרך בלונים.

פעילות ענקית עם שירות המזון ומשטרת ישראל שאילן מלכה פה, חבר אישי שהוא גם הוביל את הפעילות. חצי מיליון תפיסות שפשוט נמנע מבני נוער בצפון להשתמש בכמות אדירה. כמובן המשטרה תרחיב על התפיסות שלהן, אבל הכמויות שיש בשוק הן ענקיות. זאת ללא ספק התפיסה הגדולה ביותר שנעשתה בישראל. הם הגיעו במגוון טעמים, אתם יכולים לראות, כל מיני טעמים.

היום זה החומר הכי פופולרי בשוק. אדוני היושב ראש, הוא זמין בכל החנויות. מי שבעצם מוכר וקונה, הוא בעצם לא עובר שום עבירה. החומר, מלבד זה שהוא מסוכן עם תופעות לוואי כמו שציינו, הוא מתפוגג מהר, תוך 30 שניות. לכן מה שהם עושים, הם עושים חמישה או עשרה רצוף אחד אחרי השני. כלומר, יש להם עשר דקות רצוף מכיוון שהם עושים ישר אחד אחרי השני כדי שההשפעה תהיה רציפה וגבוהה.

מה זה הם עושים? איך עושים את זה?

הם שואפים, דרך הבלון עם המכל. ובלון אחד, ואז בלון שני, ואז בלון שלישי.

ממלאים בלונים.

כן, כן. ואז הם עושים עשרה ברציפות, ואז הם עשר דקות בהיי מטורף והרבה פעמים גם לוקחים חומרים אחרים, אם זה אלכוהול או סמים אחרים, מה שמגביר את הפעילות. ואנחנו כן רואים פשוט עליה דרסטית.

תופעות לוואי, זה אחד מהאשפוזים שהיו וכמובן גם צוינו התופעות הנוירולוגיות שאפשר לראות מתוך האשפוז, שהיו לו תופעות נוירולוגיות, נימולים, כאב, חולשה ברגליים, פשוט חוסר תזוזה ברגליים. אנחנו כן רואים תופעות נוירולוגיות שהחומר הזה בעצם גורם. ושוב פעם, כשזה נלקח עם חומרים אחרים זה רק מגביר את תופעות הלוואי.

פה אלה תופעות הלוואי שאנחנו כבר דיברנו עליהן רבות אז לכן אפשר להעביר. מה שקורה, שאם אתם ראיתם את המכלים הקטנים, היום המכלים הם ענקיים, של חמישה ועשרה ליטר. זה אומר שגם הכמות הנספגת וגם הכמות שנשאפת היא הרבה יותר גדולה וגם תופעות הלוואי הן הרבה הרבה יותר גדולות.

זה כמובן צו סגירה שהמשטרה הוציאה, שהם יוכלו להחרים, אבל צווי סגירה, בחלק מהמקומות הם גם הוציאו למספר ימים, אבל כן נעשות פעילויות בתחום.

מבחינת מה שקורה בעולם, בריטניה היא המדינה שלקחה את הטיפול לצעד הכי קדימה. הבריטים, הם בעצם הכניסו את זה כחומר מפוקח בקטגוריה C שיש שם מסטרואידים אנאבוליים ועד תרופות בנזודיאזפינים. ובעצם מי שמוכר בבריטניה גז קצפות לא לצרכים רפואיים, דינו עד 14 שנות מאסר. הבריטים הם בעצם המדינה שלקחו את זה לצעד הכי הכי גבוה. חוץ מבריטניה, אנחנו רואים שהרבה מדינות בעולם גם התחילו לטפל בפעילות. בבלגיה, שזה עד 4 שנות מאסר, עבירות פליליות, גם בהולנד.

בחלק מהמדינות לא הולכים רק לכיוון הפלילי. כלומר, השוודים אסרו על מכירה, רק מעל גיל 18 מתר למכור את זה, אסור למכור את זה בפסטיבלים או באילו שהם אירועים גדולים, והגרמנים שמו אזהרה. כלומר, מה שאני רוצה להגיד, שחלק מהמדינות הלכו ממש להליך הפלילי, אבל חלק מהמדינות יותר בהליך המנהלי ואוסטרליה גם הלכה לתחום הפלילי.

הקושי המרכזי, כמו שנאמר קודם, שהחומר חוקי. מותר למכור אותו, מי שמוכר אותו לא עובר עבירה, ישנם אישורים של משרד הבריאות, ובעצם מה שנדרש מצד אחד זה ציר חקיקתי, ייבוש הייבוא וגם גם יצירתיות ולוחמנות.

בעצם פה אנחנו עבדנו צוות של משרד הבריאות, שירות המזון וכל הגורמים, ואנחנו והרוקחות, ואנחנו ניסינו לגבש אילו שהן דרכי פעולה שכן יהיה אפשר בעצם להילחם בתופעה. אז כמובן מהבחינה הפלילית, המשטרה אחר כך תרחיב בהרחבה. אנחנו כן הצענו את הרעיון אולי לאסור מכירה לקטין, כמו שיש אישור של מכירת אלכוהול לקטין, להחמרת הקריטריונים לייבוא, הגבלת הכמות המקסימלית של מחסניות שניתן לייבא. אני בכוונה עובר אחד אחד, כי זה מאוד חשוב. הגבלת המכירות של גז הקצפות בלילה, בין 22:00 ל-05:00, איסור מכירה על ידי ברים ומועדונים, ותוויות אזהרה, כמו שבעצם הגרמנים עשו. בנוסף, רישוי מיוחד רק לעסקים שבעצם יוכלו למכור את זה, לנסות להשיג את תצהיר מהיבואן, כי זה בעצם מיועד רק - - -

למה בכלל למכור את זה? אני לא הבנתי.

זה גז קצפות, לקצפות.

כמו שתגיד לי למה למכור מכונית כשמכונית דורסת.

כן, כי זה קצפות, משתמשים בזה.

יש לזה שימוש רפואי.

הבנתי שהתרכיז של זה הוא שונה בין אלה שמשתמשים ואלה שצריכים את זה לתעשייה.

של התעשייה של התרופות, שאם זה רופא שיניים, משתמש בו להרדמה, זה 50%. התעשייה של המזון, נכון, זה 99%, אבל עדיין, כלומר, יש לזה תעשייה חוקית. ופה זו הבעיה, שמצד אחד זה חוקי, אבל מצד שני אנחנו רואים שימוש רק גובר והולך לרעה, אז לכן מצד אחד יש את הקושי. הבריטים, נכון, הכניסו את זה לפקודה של החומרים המסוכנים, הם המדינה היחידה שעשו את הדבר הזה.

איך הם מתגברים על זה בתעשיית המזון?

אז זה עוד מעט מתעשיית המזון כמובן אנחנו נדבר, אבל כמובן אנחנו רוצים אולי להגביל את הייבוא. כלומר, כמו שגם כתוב כאן, לשווק את זה, גם מי שמייבא את זה - - -

אני רק רוצה להבין, הבלון שמשתמשים בתעשיית המזון, זה אותו בלון ואותו חומר שמשתמשים בזה - - -

לא, לא זה לא אותו דבר.

למה? לסם?

כן.

של תעשיית המזון? שואפים אותו, שואפים.

לא, אז הוא אומר ממש לא, אני רוצה להבין מה כן ומה לא.

כן, הם שמים במזון קצפות בפרופלור, ממש במכל שבעצם עושה את הקצפת. לכן במסעדות יכולים למכור את זה.

ריכוז החומר הפעיל במכל כזה - - -

כן, 99%, נכון, זה אותו דבר.

רופא שיש לו רישוי, זה רק 50%.

נכון, נכון, נכון.

כלומר, אחוז החומר הפעיל הוא מאוד קריטי.

נכון.

אז אותו דבר, השימוש של זה וזה, משתמשים באותו בלון.

כן.

רק שהחומר הפעיל הוא יותר.

ברוקחות. במזון לעומת רוקחות.

במזון. ברוקחות הוא 50%. כלומר, רופא שיש לו רישיון - -

משתמש בפחות.

- - זה 50%, לעומת ה-100% שהוא פרוץ לגמרי.

פרוץ לגמרי, כן.

יש גם תכשירים שהם 98%, אני חייבת לציין את זה, תכשירים רשומים.

וכמובן דיברנו על קמפיינים משותפים, כי המקרה הזה מזכיר, כמו שהיה פעם, אנחנו העברנו את החוק של חומרים מסכנים בעשור הקודם, כשמכרו את כל הנייס גאי באלנבי וכולי. וכן הייתה ועדה בין משרדית של המון גופים ואנחנו כן הצלחנו בסופו של דבר להוריד את הכמות, וזה משהו דומה, לדעתי. כי הכמות של המשתמשים בחוץ היא פסיכית. הכמויות שאנשים לוקחים ובני נוער היא גדולה. לכן בעצם מה שנדרש בסופו של דבר זה שולחן עגול. יש לי שקף אחרון, אבל לא משנה, אני אגיד אותו בעל פה. שגורמים שציינתי, אם זה משטרת ישראל, משרד הבריאות, הרשות לביטחון קהילתי.

בסוף צריך חקיקה.

הסברה, חקיקה, רישוי עסקים.

זאת אומרת, היום שוטר, אני רוצה להבין, לא יכול לעצור מאדם שמסתובב עם הדבר הזה?

כן.

תכף אתה תסביר, יובל. הוא הבא בתור.

ואלה הגורמים פשוט שאנחנו צריכים בסופו של דבר לשבת כולם בשביל כל מה שאני ציינתי ואולי גם אחרים יוסיפו כדי לנסות להילחם ולהוריד, כי באמת המצב נהיה יותר ויותר חמור. תודה רבה.

תודה, תודה רבה, ד"ר רוני ברקוביץ'. התייחסת למשטרה, אז עכשיו הדובר הבא, סנ"צ יובל רביבו, ראש מדור נוער, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, בבקשה.

שלום, שמי יובל, אני ראש מדור נוער במשטרה. קודם כול אני רוצה להגיד שאני מאוד מאוד מאוד שמח על ההתכנסות הזאת, זה משהו שציפינו לו וקיווינו לו המון המון זמן. נאמרה פה המילה יצירתיות ולוחמנות, אז זה מה שמשטרת ישראל עושה באירוע הזה של גז הקצפות, כי אנחנו מזהים עלייה משמעותית. אני מדבר על מאות אחוזים של דיווחים על שימוש, על תפיסות, על פעילות של יחידות השטח. אגב, לא רק בנוער, זה גם בבגירים, זה לא רק נוער, ואנחנו עושים המון, המון, המון. יש לי פה קצין ש-24/7 רק מתעסק באירוע הזה על כלל ההיבטים של הטיפול הזה בגז הקצפות. אם זה בייבוא, אם זה עכשיו בתיק שמתנהל על תפיסת כ-7,000 נוקרים בשיתוף המכס. הנוקרים, הייעוד שלהם פה זה אך ורק לשימוש עצמי של גז הקצפות. תפיסות אדירות, כמו שהוצגו פה בתמונות, תפיסות במכס, ואירועים נקודתיים שאנחנו מטפלים בהם.

נאמרו פה מספרים. אנחנו אספנו 27 תיקים שמרביתם אירועים מאוד מאוד משמעותיים שנוגעים לגז הקצפות, משנת 2021 ועד היום. יש עוד מאות, אם לא יותר, תיקים שנפתחים פשוט כתיקים כלליים בתחנות, כי למעשה אין עבירה של גז הקצפות ולכן מאוד מאוד קשה לפלח את זה ולא ניתן להגיד נתונים מדויקים. אנחנו מנסים באמת ביצירתיות להילחם בתופעה הזאת, אבל לצערי, אנחנו מרגישים שאנחנו לבד באירוע. ועל מה אני מדבר?

דיברו פה על שינויי חקיקה, אפשר וצריך לעשות שינויי חקיקה, ושינויי חקיקה מהירים, לאו דווקא בסעיף הפלילי. אגב, אנחנו כן משתמשים בסעיף 338 בטיפול, בדרך כלל בסוחרים, באירועים הגדולים.

מה זה סעיף 338?

338 זה סעיף רשלנות, אנחנו לוקחים את הסעיף הזה, זה הסעיף שאנחנו משתמשים בו כנגד הסוחרים, כנגד אנשים שמוכרים בכמויות אדירות, לא בתיקים בודדים, לא המשתמש הבודד, ושם מנסים לעשות ולבנות תיקים עם ראיות שמאוד מאוד קשה להשיג אותן. כי בסוף, כמו שנאמר פה, אין עבירה ברורה ואין חוקים ברורים. אבל אנחנו מזהים מקרים שיש פה כוונה ממשית ואמיתית לבוא לפגוע בקטינים, בגירים שמוכרים את החומר הזה במטרה ברורה שהייעוד שלו הוא באמת נטו לשימוש ולמכירה. אגב, באילת, טבריה בעיקר.

ולשמחתנו, אנחנו מצליחים גם לאחרונה להגיש כתבי אישום בשיתוף הפרקליטות. אגב, כולם ברשויות האכיפה, גם תביעות, גם פרקליטות, כולם איתנו בחוויה והם מנסים למצוא פתרונות יצירתיים. ודווקא השבוע, באמת צוין פה תיק שנקרא הדובדבן שבקצפת באילת, שזו פעם ראשונה שמוגש כתב אישום נטו רק על העבירה הזאת, 338. כי בשאר האירועים זה היה בדרך כלל עם עוד אירועים נלווים כאלה ואחרים. כי מאוד מאוד קשה, שתבינו, לעשות תיק הזה זה להפעיל סוכנים ולא ניכנס לזה, המון פעולות יצירתיות בשביל להוכיח באופן מובהק שבאמת כל האירוע הזה הוא נטו למכירה של קטינים.

מה טווח הנשא?

עוד אין ענישה, אני לא יכול להגיד.

לא, פוטנציאלית.

פוטנציאלית יש.

שלוש שנות מאסר. אבל כרגע, כתבי האישום האלה רק הוגשו.

לא, ברור, ברור. אנחנו יודעים, ברור.

בדיוק, אנחנו עדיין לא יודעים איך בית משפט יגיב לזה.

עיקר הבעיה היא באמת הסוחרים והיבואנים, לא כרגע המשתמש בקצה. המשתמש בקצה, אנחנו כמובן גם בזה מטפלים, אבל אנחנו רוצים לעצור את התופעה באמת כבר בחיתוליה, ופה יש לנו קושי, קושי. תחשבו שיחידת משטרה צריכה לתפוס, אני לא מגזים, מאות ואלפי יחידות של גז הקצפות, מה הם עושים מזה? בסוף לא תמיד יש תיק חקירה, אוקיי? לא תמיד אפשר לקדם תיק חקירה. איפה לתפוס את זה? איפה להחזיק את זה? אנחנו לבד באירוע, לבד. וישבנו וזימנו אנחנו ישיבה עם משרד הבריאות בשביל לקדם את האירוע. לצערי, זה לא התקדם. אירוע כזה חייב להיות קודם כול בטיפול משרד הבריאות או בגופים נוספים.

יש לי שאלה. אם עכשיו אתם נמצאים באיזשהו מקום ואתם רואים, לא משנה, אדם, בן נוער, לא משנה, מסתובב עם הבלון הזה. אפשר בכלל לעשות משהו? יש - - - מנהלי?

יופי, אז אנחנו רוצים גם לגשת, גם היו לנו הצעות בעניין הזה. אנחנו רוצים גם ללכת לאכיפה מנהלית. לא רק תיקים פליליים, לא הכול צריך להיגמר בתיק פלילי. יש אפשרות גם לאכיפה מנהלית גם באירוע הזה. יש מקרים - - -

וזה קיים או לא קיים?

לא, לא קיים. אנחנו רוצים להגיע לזה, אנחנו עדיין לא שם, לצערי. יש מקרים, תראו, אם אנחנו מזהים שיש עבירה, וגם אם יש סכנה לאדם כזה או אחר, אנחנו עוצרים את זה, וזה לא משנה אם עכשיו יש לי עבירה בחוק או לא, אני רוצה לעצור את זה. הרי יש מקרים מובהקים שברגע שאתה רואה שאנשים משתמשים, ויספר פה אילן שכל היום מתעסק בזה, אירועים קשים שאנשים משתמשים, כתוצאה מזה נגרמות עבירות פליליות, תאונות דרכים ואירועים שנגמרים במוות. אלא מה? אנחנו לא מצליחים ראייתית, גם יש קושי כרגע, מובנה, לקשור בין החומר לבין ביצוע עבירה. וגם פה אנחנו צריכים את משרד הבריאות במחקר, בחומר שישמש אותנו מחר גם בבתי משפט. לצערי - - -

אבל מה הכלים? סליחה שאני מפריע. שתי שאלות, היושב ראש, איך הבריטים התמודדו עם זה שהם החריגו את זה כסם מבחינת התוצרת לשוק, לתעשיית המזון, וגם מה הכלים אם אתה יודע לפרט? להגיד, אתה רוצה שזה יוכלל כסם, אתה רוצה שתהיה לזה החרגה של אתה תופס נער בכינרת עם קופסה, אז בוודאי שהוא לא הולך להכין עוגת יום הולדת, כן? מה הכלים המדויקים שאתה כמשטרה רוצה כדי לאכוף את החוק?

אז הצד המשפטי, אני אשמח, יש לי פה את היועמ"שית, היא תציין בדיוק את התהליך שאנחנו עושים. אבל חשוב לציין שהאירוע הזה לא יכול להיגמר רק בסעיף 338. יש פה המון תקנות שאפשר לעשות אותן בדרך הרבה יותר קצרה, שאפשר לאכוף ברמת הפיקוח העירוני אולי ובאפשרויות נוספות על מנת להילחם בתופעה. זה לא הגיוני שבפיצוציות - - -

הזכרת את משרד הבריאות, אז מה עושה משרד הבריאות?

תשאל אותם. אני חייב להגיד, תחשבו - - -

רוני הציע, מה האפשרויות, אנחנו עשינו הרבה דיונים, מאז הדיונים המשטרה אצלנו בבית. גם שירות המזון, גם רוקחות, לשכה משפטית, אכיפה ופיקוח וכולי, לראות מה הכלים שלנו. לצערנו, מכיוון שזה חוקי, רוני הזכיר את הנייס גאי, נייס גאי הוא לא חוקי, קצפות משתמשים. אני אומרת ברמה האישית, אם היינו מביאים את אגף התזונה, היה אומר תאסרו את הקצפות, זה לא בריא. אבל אנחנו לא שם, לא נאסור על הציבור להשתמש בקצפות. לצערנו, אני גם לא רואה שאפשר לאסור גם על הציבור הפרטי, האדם פרטי שרוצה לקנות את המכל הזה, אני לא רואה שאפשר יהיה. אני אומרת שמצידי הלוואי, זה לא בריא, אבל אני אומרת שזה חופש בשביל הפרט לקנות לו את המכל, למה לאסור?

לכן להגביל את המכירה ואת השימוש. כמו בפיצוציות, כמו שהוצע. כלומר, בדקנו את כל האפשרויות, לטעמי, אולי לא מספיק, אבל עשינו אין ספור דיונים מאז הפגישה עם המשטרה. גם מכירה בפיצוציות, גם הגבלת הגיל. אנחנו - - - ונמצאים פה שירות המזון להגיד את הצעדים כדי לעקוב אחרי המכירות החוקיות שיש. כפי שאמרתי, זה חוקי, זאת הבעיה, להבדיל מסמים אחרים, וזאת המגבלה. אזהרה, יכולה להיות אזהרה על המכלים עצמם.

כלומר, יש כאן מגוון אפשרויות שכנראה ביחד כולן, כל אחת לבד כנראה לא תספיק, אבל מגוון כלים, גם חוקים, גם רישוי עסקים. כלומר, צריך לראות איפה זה מחוקק כחקיקה הראשית, בתקנות, באיזו חקיקה וכולי. שאגב, לא כל הדברים יושבים אצלנו, למשל רישוי עסקים זה לא בסמכות משרד הבריאות, אבל כל מיני דברים. לכן צריך את כל הגורמים ביחד כדי לבוא ולהציע את הסל הזה, כי שוב, הבעיה היא שזה חוקי, השימוש הוא חוקי.

אדוני היושב ראש, אם יורשה לי.

יורשה, אבל בהמשך. בבקשה, גברתי, תציגי את עצמך.

בוקר טוב, עביר מטאנס מייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים. אני באמת מצטרפת לשאלה לגבי מה עשו בבריטניה. כנראה משם באמת, לדעתי לפחות, תבוא הישועה בעניין הקצפות. אני כאן רוצה להגיד שאולי נכון גם לא להתלהב נקרא זה, אני אגיד את זה בעדינות, בזה שהוגשו כתבי אישום. הגשת כתב אישום, א', אנחנו יודעים שיש לא מעט קשיים, היו גם לא מעט תיקים, אבל לא התפתחו לכדי כתבי אישום. אנחנו גם לא יודעים מה בית משפט יחשוב מבחינת הוכחת היסוד העובדתי שמדובר בחומר שהוא חומר מסוכן או רעיל. ולמה? אם החומר הזה הוא באמת עם כל התופעות שאנחנו הצגנו כאן, אז איך יכול להיות שהחומר הזה נמכר איך שהוא נמכר? ללא אכיפה, ללא רגולציה, ללא אישורים?

גם עכשיו כשאמרו עובדה שפסחנו מעליה כאילו היא משהו רגיל, אבל היא ממש לא. רופא שיניים, יש לו את החומר באחוז פעיל של 50% בזמן שכפול מהאחוז הפעיל הזה יש בסופר, אני עכשיו יכולה ללכת ולרכוש אותו ללא שום רשיון. אז מצד אחד אנחנו רוצים לאכוף ואנחנו רוצים להגיש כתבי אישום כשהחומר הזה, אם הוא חומר באמת, כמו שאנחנו מתארים אותו, רעיל בצורה הזאת, אז למה אנחנו לא עושים עם זה מבחינת רגולציה? זה אחת. ואגב, אני מדברת על קושי עובדתי, לא נכנסתי בכלל ליסודות העבירה הפלילית, שמעל לכל ספק סביר

דבר שני, אני חושבת שלא ניתן מספיק כובד ומשקל לעניין ההסברה והמודעות. אני אומרת את זה כמישהי שנמצאת ברשתות החברתיות, ראיתי שמשרד הבריאות באמת פרסם לאחרונה, אבל לא נעשתה הסברה בבתי הספר בצורה מספיקה, אפשר לשתף פעולה עם משרד החינוך. אני גם מזכירה שבשנים קודמות היה לנו אירוע דומה, גם לגבי גז המזגנים. אומנם היו שינו את הגז לגז אחר, אבל היה את זה ואני מניחה שעדיין יש בדבק, בדלק, ופשוט העניין של ההסברה הוא זה דווקא שבלם ולא הכלי הפלילי שמגיע רק בסוף. ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

וכמובן, אנחנו מדברים רק על צעירים שבסוף אין לנו מטרה אותם בעצם להכניס למסלול הפלילי, מדובר בצעירים בתחילת הדרך שלהם, אבל גם לא רק צעירים. בסוף, אותם נזקים נגרמים גם לבגירים שמשתמשים בחומר הזה.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ אז עוד פעם, למי שיש את התשובה לגבי מה נעשה בבריטניה, זה ממש יכול לפתור, או שפשוט נבדוק מחדש. תודה.

תודה רבה על הדברים, תודה רבה על ההערות. בבקשה, גברתי.

תמר טופז שם טוב, קצינת ייעוץ וחקיקה, מדור נוער. אני חייבת להוסיף כאן, ונאמרו כאן דברים מאוד מאוד נכונים על ידי עביר, שאנחנו רואים את זה גם כתיקוני חקיקה שכן יכולים להיות מהירים כי יש לנו חקיקה קיימת ויש תקנות. ואנחנו רואים שצריך לתפור חליפה לכל האירוע הזה מהרבה מאוד כיוונים. אם זה שאנחנו מתחילים בייבוא ועל הגבולות של היבוא, ולבדוק במשרד הבריאות איך לעשות את זה, ואם אנחנו מדברים על מוכרים ועל מחזיקים וגם על הקטינים, הקטינים או הצעירים שמשתמשים.

אנחנו לא רואים לנכון לאכוף פלילית על המשתמש הצעיר והקטין ולפתוח לו תיקים פליליים, אלא יותר מהמקום כמו שנעשה באירועים של שפיכת אלכוהול, שתהיה לנו את הסמכות להחרים את זה, ממש סמכות כתובה, לא רק מה שאנחנו עושים היום כי אנחנו רואים פשוט שעומדת להיגרם עבירה או שאותו קטין או צעיר מסכן את עצמו ברחובות. וצריכה להיות פה גם אכיפה מנהלית על מי שמחזיק ולא רק על מי שמוכר.

ומי שמחזיק את זה שלא למטרה הלגיטימית שלשמה נועד החומר, אז כן, צריכה להיות פה גם אכיפה מנהלית. ומי שמוכר, כמובן, יש לנו היום את הסעיף בחוק, אבל עדיין, אנחנו רק בהתחלה, רק הגשנו כתבי אישום, זה נכון, אנחנו עדיין לא יודעים, יכול להיות שגם כאן נצטרך אילו שהם תיקונים, אולי ספציפית על החומר הזה, אנחנו עדיין לא יודעים. אבל אין ספק שאנחנו צריכים פה שיתופי פעולה עם המשרדים השונים ולהתחיל גם בכל העניין של איך אנחנו מכניסים את החומר הזה לארץ, זה מאוד חשוב.

ולעניין ההסברה, אני כן לציין פה בנושא הזה שמשטרת ישראל גם, יש לנו חוליית מניעה והסברה, יש לנו המון המון הרצאות שמתקיימות בבתי ספר. גם בעניין הזה אנחנו מעבירים הרצאות בנושא, כמובן שצריך פה עוד יותר.

כמה זמן האירוע הזה קיים? החומר הזה, הבלונים האלו.

שנים.

אבל הפיק היה בקורונה.

שנים וזה הדיון הראשון שעושים בנושא?

היו דיונים בעבר.

הייתה בקשה שלכם לשינוי תקנות, חקיקה? משהו נעשה עד היום? אם את אומרת שזה שנים.

אני יכולה להגיד שמה שאני ראיתי, היו גם לפני, ב-2004 לדעתי היו פה אילו שהם דיונים, אבל - - -

על זה? על הנושא הזה?

לפני שנים. אבל באופן אמיתי, בארבע השנים האחרונות, גם אנחנו מנסים לראות איך אנחנו יכולים לקדם ובאמת הוועדה הזאת הגיעה ולא פה אנחנו רק נכנסנו לאירוע, עוד לפני אנחנו ניסינו לקדם ולראות איך אנחנו יכולים לתקן את המצב ואיך אנחנו יכולים להתמודד כי זיהינו עלייה בשימוש על ידי קטינים. קטינים וצעירים, לא רק קטינים, חייב להגיד את האמת, לא רק קטינים משתמשים בחומר הזה, גם צעירים בגירים.

18 עד 30.

כן. גם קטינים יותר, רואים את זה, יש המון המון כתבות שהתפרסמו לאחרונה של המון צעירים וקטינים שמשתמשים בחומר הזה ומסתבר שהם גם מרגישים התמכרות.

גם בעקבות מקרה המוות שהיה בפברואר 2024. צריך להבין שבן אדם מת בגלל השימוש בחומר הזה.

בארץ?

חבר הכנסת דוידסון, אנחנו יזמנו את הדיון עם משרד הבריאות כי הבנו שאנחנו רואים שאנחנו לבד במערכה, פשוט לבד. אפשר לבוא למשטרת ישראל בטענות בהרבה תחומים, לא באירוע הזה. האירוע הזה, אנחנו מבינים שהוא מסכן חיים, הוא פוגע, הוא ממש פוגע והוא גורם לאירועים, באמת, אילן, 24/7. תאונות דרכים שאומרים האנשים, הנהג לקח, שאף גז קצפות דקה לפני התאונה.

יש סרטונים, ראינו, צפינו. צפינו בסרטונים, אכן יש סרטונים.

כן, מוציאים בלונים בתוך הרכב. בתי חולים, אנחנו מגיעים לבתי חולים, גובים עדות, מדברים עם הרופאים, הרופאים אמרו לנו, תקשיבו, יש לנו מלא אנשים שמגיעים לפה, אבל אין מעקב ברמה ארצית. עכשיו, זה לא התפקיד של משטרת ישראל. אני רוצה לטפל בזה, רוצה לאכוף את זה, רוצה לגדוע את התופעה, אבל לא יכול להתמודד עם זה לבד ורק בתיקים פליליים, זה לא עובד ככה.

יובל, הזכרת את אילן, אז הוא באמת הדובר הבא, אילן מלכה.

שלום אדוני יושב הראש, אני רוצה קודם כל באמת לברך אתכם על היוזמה הזאת של הדיון הזה, אני חושב שזה מאוד מאוד חשוב. כאחד שבאמת חוקר את התופעה הזו יחד עם משרד הבריאות הרבה שנים, עם עמיתיי לעבודה, פגשתי באופן אישי, הסתכלתי בלבן של העיניים של הצעירים, כולל קטין וצעירה בבתי החולים שמאושפזים על רקע השימוש בגז הקצפות, כולל ההורים שבוכים ליד צעירה שמרותקת לכיסא גלגלים. והוא שואל אותי, אילן, הבת שלי אי פעם תלך על הרגליים? אמרתי לו, תשמע, אני לא רופא, אני מתפלל שכן.

אתה רואה את הכאב, את הבכי, הדמעות. לחבק אבא כזה ברגעים כאלה, זה מצמרר. בתור אבא לילדים, ילדה מתבגרת, בת 14, אני רואה את הסיכונים האלה. אני גם סבא לנכדים ואני רואה את העתיד בתחום הזה. אם אנחנו לא ניתן מכה, כמו שאנחנו מתכנסים היום, וביחד, בשולחן עגול, בצורה נחרצת, אנחנו פותרים את הבעיה הזו, אנחנו נמצא את עצמנו כמו בבריטניה . שם המצב הוא הרבה יותר קשה, התמותה שם הרבה יותר גבוהה. מקודם שאלת אם היו מקרים, המקרה הראשון היה עוד לפני משהו כמו, אל תצטטו אותי, אני חושב בערך עשר שנים. שני בני דודים באחד המושבים בדרום, נגנב איזשהו מכל רפואי מאחת המרפאות של צה"ל, זה פורסם בתקשורת, ונפטרו כתוצאה מהגז הזה.

לגבי מה ששאלת מקודם, אדוני חבר הכנסת, שאלת לגבי הסעיף, אז חשוב מאוד לדבר על הסעיף הזה. הסעיף הוא קצר, 338 א', העושה אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו מעשר שלוש שנים, עבירת עוון. ואנחנו מדברים על סעיף קטן 8, מוכר, מספק, נותן או מפעיל תרופה או חומר מרעיל או מסוכן. אז אנחנו מצאנו - - -

צריכים להגדיר את זה כחומר מסוכן.

כן. יש לנו חוות דעת של רופא, ד"ר אופיר לבון שעושה לנו שירות מצוין גם בבתי המשפט, גם מול הפרקליטויות. גם כתבי האישום, ואני רוצה לציין, עד היום הוגשו בישראל חמישה כתבי אישום ורובם בתקופה האחרונה, בחודשים האחרונים, גם בזכות כתב האישום הזה וגם בזכות זה שמשטרת ישראל פורצת דרך, ואני אומר את זה באמת בריש גלי, כי אני גם נפגש עם עמיתיי לעבודה בחוץ לארץ, מרצה להם גם בתחום הזה. ואנחנו פיתחנו שיטה ייחודית בישראל כדי לזהות את הגז הזה, גז הקצפות, הניטרוס אוקסייד, באופן ודאי כדי שמומחה מז"פ יגיע להעיד בבית משפט ויגיד זה 100% ניטרוס אוקסייד.

חברים, בחוק הפלילי אנחנו חייבים להוכיח מעבר לספק הסביר, וזה מאוד מאוד נדרש כדי להבשיל תיק לכדי כתב אישום. ואי אפשר לבוא לפרקליטות בטענה שהם לא מגישים אם אין את חוות הדעת הזאת של אותו מומחה. במשטרות אחרות הם נאלצים להיעזר במעבדות חיצוניות כדי לעשות את השירות הזאת. אנחנו פה בישראל עושים את זה, ולכן זה מאוד מאוד חשוב.

אני רוצה לגעת בשני דברים אחרונים, אדוני היושב ראש. חשוב לציין שהמשטרה אוכפת את התחום הזה גם באמצעות רישוי עסקים, לא מעט צווי סגירה לאחרונה. רוני מכיר את זה היטב, עבדנו ביחד גם עם הגורמים של משרד הבריאות וגם משטרת ישראל. רישוי עסקים, סוגרים עסקים. לאחרונה בנוף הגליל סגרנו עסק 21 ימים, אדם שמכר גז קצפות ונתפסה שם כמות לא מבוטלת של מכלים.

יש לנו גם את הנושא של ייבוא וזה הדבר האחרון שאני רוצה לגעת בו. תראו, אני אומר את זה חד משמעית, ובדקתי את זה. לא מייצרים ניטרוס אוקסייד במדינת ישראל. הגז הזה מיוצר בחו"ל, הרוב מסין, מיובא לישראל, זה הכי זול, ומשווק לפיצוציות ואיך שהוא זולג לתחום הזה, הלא קולינרי, הלא רפואי, לתחום הפסיכואקטיבי, תחליף סם, ואנחנו חייבים לסגור את הברז, טיפול שורש. מהנמלים, כי שם זה נכנס, דרך הים, לא מטיסים את זה במטוסים.

כלומר, אם אנחנו נעשה עבודה נכונה, אנחנו נייבש את השוק, חד משמעית. לא מגדלים עץ ניטרוס אוקסייד, אני לא ראיתי כזה דבר, אולי זה קיים. מייבאים את זה במכולות, ראינו את זה בחיפה, חצי מיליון מכלים, עשרים טון. אם אנחנו נסגור את השיבר של המכס דרך הארץ, נקשיח תנאים. נכון, זה חומר חוקי, אבל צריך להקשיח תנאים. כל הנושא של להגביל יבואנים, לבדוק אותם באמת בציציות, לראות שבאמת הם לא עבריינים, שייכים לארגוני פשע, שאין להם איזושהי תכלית למכור את הגז הזה למטרות פסיכואקטיביות. אם אנחנו נעשה את העבודה הנכונה, אנחנו נייבש את השוק, חד משמעית.

אבל היום אני יכולה להזמין את זה גם לצורך הדוגמה מאמזון באופן פרטי.

אמרתי, מכס.

חבר הכנסת קרויזר הראה לי עכשיו, באינטרנט אתה יכול להזמין את זה.

אבל אם אתה מגדיר אותו כסם מסוכן, כחומר מסוכן, ואז אתה מיד, מתוקף ההגדרה חלות עליו כל מיני הגבלות מאוד מאוד - - -

נכון, אבל חומר מסוכן, יש לך שנה, מה שנקרא הכרזה דחופה. אחרי שנה של הכרזה דחופה, אתה חייב להגדיר אותו בפקודת הסמים, זה האתגר.

בסדר, תגביל אותו.

ואז, כשאתה תופס אצל אותה חנות, קונדיטוריה שהוא מוכר את המכלים הקטנים, אז אתה צריך לפתוח לו תיק. זה צריך חשיבה.

לא, בסדר, אבל אתה עדיין יודע לייצר את האישורים, גם לרפואה וגם למזון.

יפה, זה מאתגר, זה מאתגר להכניס דבר כזה.

בסדר, זה לא החומר הראשון שיש לו דו שימושי.

זהו מבחינתי.

תודה, תודה רבה, תודה, אילן. הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, טלי יוגב נמצאת?

שלום לכולם, וגם אנחנו שמחים על הדיון ושמחים להיות פה. אני רוצה כן, אולי סוזן, אם יהיה זמן, תרחיב על זה אחר כך, אבל להגיד שאנחנו רואים את זה, כמו שאילן ציין, אנחנו שותפים בזה, רואים את זה בשטח, רואים עלייה מאוד משמעותית ואנחנו רואים פיקים לפי הצרות. בתקופת הקורונה היה פיק מאוד גדול, גם בגלל שהיו חסרים סמים אחרים וזה היה מאוד קל להשיג, ואז ראינו עלייה מאוד גדולה. ועכשיו, תוך כדי חרבות ברזל אנחנו גם רואים עלייה דרמטית בשימוש.

תקשיבו, אין מקום שאתה מגיע אליו ואתה מסתובב במקומות ציבוריים שבלילה קצת יותר חשוכים, קצת פחות מטוילים וזה, ואתה לא מוצא כמויות על כמויות. אם פעם ראינו רק את המכלים הקטנים, היום אתה כבר גם רואה את המכלים הגדולים, והמכלים הגדולים זה מה שמביא את הילדים בסוף לבתי חולים. אז חשוב להגיד את זה, שבאמת רואים את זה בכל מקום. בפארקים, בגני שעשועים, שילדים גם בני שנתיים ושלוש מסתובבים, בערב, זה מה שרץ שם.

בתקופה של הקורונה בעקבות זה אספנו צוות בין-משרדי שכל משרדי הממשלה ישבו איתו ובאמת התחלנו להתעסק בנושא הזה, כולל בחלק המשפטי, ישב גם צוות של משפטנים ממשרדי הממשלה שניסו לפצח את זה. אנחנו כן מציעים עכשיו להמשיך את העבודה של הצוותים האלה, להתעסק, כמו שדובר פה וברור לכולם, צריך לעשות את זה בתחום של החקיקה, בתחום המשפטי של מה שצריך לעשות בכיוון הזה. לעשות דריל דאון ולעבוד בכיוון של המניעה, שזה בדומה למה שעשינו בזמנו עם האלכוהול, שהיה צוות בין-משרדי שהתעסק בכל התחומים. להתעסק בנושא של הסברה, כמו שאתם אומרים, לא באמת מבינים מה קורה עם זה. בנושא של מחקר ושל הליווי של העניין ובסוף גם לעשות איזשהו ליווי מחקרי ולראות, כמו שעשינו עם האלכוהול, עם כל הפעולה המשולבת הזו, עושה את העבודה.

אז זה מה שאני יכולה כראשות לשים פה על השולחן, אבל הכי חשוב ואני אומרת לכם ואילן גם אמר את זה, זה פשוט, זה בכל מקום. ודרך אגב, אחד הדברים שראינו אתמול, שהילדים חזרו אחרי השביתה של התיכונים ובית ספר הוציא פלייר שתבואו ומתחילים לימודים ב-08:00 וזה, ואנחנו מבקשים להגיע לא שיכורים, לא עם חומרים פסיכואקטיביים, לא עם גז קצפות. כלומר, מבית ספר שלחו הודעה לילדים בוואטסאפ, לא להגיע עם גז קצפות לבית הספר, כן. לא, באמת, תיקחו את זה בחשבון, זה בכל מקום.

בהחלט, תודה. מאחר כך את אומרת בכל מקום, אז זה מגיע עד, כמה לא מפתיע, עד הכינרת. אז קיבלנו את המכתב, דנה. דנה בכר פה, נכון?

כן.

רק שנייה, סוזן מהרשות יכולה להוסיף מילה?

בבקשה.

סוזן בן עזרא, מנהלת תחום מניעה ברשות. אני רק רוצה להגיד שגם מעבר לזה, וטלי הדגישה את הנושא של המניעה ברמה הבין משרדית, אני חושבת שחשוב להגיד שאנחנו כל הזמן עובדים על העברת מידע וידע לאוכלוסייה. זאת אומרת שגם באתר הרשות יש מצגות שאנשי מקצוע יכולים להשתמש בהן, פליירים ומידע שמתעדכן שנים. שאלת על שנים אחורה, שנים אחורה, בגלל אותם פיקים שטלי הזכירה. זאת אומרת, כל פעם אנחנו יודעים שיש איזשהו גל, והתחלנו עם זה שנים אחורה כנדיפים בכלל. אנחנו מדברים גז קצפות, אבל יש לנו עניין גם בכלל עם חומרים נדיפים וצריך להתייחס לזה כשמתייחסים לגז הקצפות, לקבוצה הזאת של חומרים נדיפים.

חזרתי אלייך, דנה בכר מאיגוד ערים כינרת. תודה על המכתב, אני קצת אשתף פה את החברים, מכתב ששלחת אלינו. אני אחסוך את תיאור איגוד ערים כינרת, התאגיד שלכם וכולי. אדבר על השימוש בחומר מותר ואינו בלתי חוקי, עובדה שמונעת יכולת אכיפה ומקשה על שמירת הסדר הציבורי בחופי הכינרת. פה היא כותבת לנו, יותר נכון: יושב ראש איגוד ערים כינרת עידן גרינבאום כותב לנו, מאחר והחומר נגיש, ניתן לרכישה והשגה בנקל ואטרקטיבי במחיר, הוא זמין מאוד לשימוש במרחב הציבורי, פופולרי אצל בני נוער וצעירים. הוא מהווה סם לכל דבר ועניין בפרקטיקת רכישת החומר לצורך שאיפה. לפיכך, ופה הצפייה שלכם, איגוד ערים כינרת מבקש לקדם מיידית רגולציה שתאסור בחוק את פרקטיקת רכישת גז הקצפות לצורך שימוש כסם. בבקשה.

תודה רבה, תודה רבה ליושב ראש על הזימון של הדיון החשוב מאוד הזה, ותודה רבה לחברי הכנסת דוידסון וקרויזר שמצאים פה גם. ואנחנו באמת מנהלים 17 חופים בהיקף הכינרת ואנחנו מרגישים בכינרת כמו המשטרה, לבד באירוע. אנחנו יחד עם משטרת ישראל פועלים בכלל בכל מה שקשור לסדר ולביטחון בחופים ובנושא הזה של גז הקצפות, כמו שהוא אמר, לבד באירוע לגמרי. וחלק מהמשתמשים, חשוב להגיד, הם ממש לא צעירים, הם בגירים, הם אנשים גם מעל גיל 30.

אנחנו מתמודדים אלימות קשה מאוד בחופים, אלימות בין נופשים לבין עצמם, אלימות כלפי נשים, נערות, אלימות כלפי הצוות שלנו. הצוות שלנו סופג אלימות מאנשים שנמצאים ב-15 השניות האלה שהם תחת ההשפעה של הסם, ובסופו של דבר, מי שמשלם את המחיר זה הנופשים, הנופשים הנורמטיביים שמגיעים לחופים שאנחנו מאוד משקיעים בהם ומאוד מטפחים אותם. וחל גם שינוי בחופי הכינרת, אבל פשוט אנחנו לבד באירוע הזה.

ברגע שיש חוף שיש בו אירועי אלימות שרובם הם כתוצאה מגז הקצפות, ואני חייבת להגיד, אחרי לילה בכינרת כל האדמה מלאה במכלים האלה ועובדי הניקיון שלנו פשוט אוספים אותם יום אחרי יום אחרי יום, גם הקטנים, גם הגדולים. ומי שמשלם בסוף את המחיר אלה הנופשים הנורמטיביים שרוצים להגיע לחופשה בחוף שקט בכינרת. ברגע שיש חוף שיש בו אירועי אלימות, אנשים פשוט מפסיקים להגיע לחופים לצמיתות. הם לא יגיעו, משפחות עם ילדים, לחופים שיש בהם את האלימות הקשה הזאת.

אנחנו מבקשים מהוועדה לא להיות טולרנטית כלפי הדבר הזה. הגז הזה הוא גז מסוכן. זאת אומרת, אנחנו רוצים שיכריזו על החומר הזה כחומר מסוכן, ואנחנו, כמו שכתבנו במכתב, העמדה שלנו היא איסור פרקטיקה של שימוש בגז הקצפות כסם. חקירה שתאסור רכישת גז קצפות לצורך נשימה ושאיפה מטשטשת, כמובן למעט המקרים שהם באישור רופא.

בנושא האכיפה, אני רוצה רק להגיד שיש לי סרטון של בן אדם בגיר עם בלון ביד שמרביץ מכות לעובד שלנו בקופה שבסך הכול רצה לפתוח לו את השער ואולי זה לקח שנייה וחצי יותר. הגשנו תלונה במשטרה כנגד בן האדם הזה כמובן, אבל אי אפשר לעשות שום דבר כי זה לא הרבה מעבר למה שנקרא תקיפה. בטח אי אפשר לעצור אותו בגלל השימוש בסם כי זה לא מוגדר כסם.

ראינו שבאמת כולם דיברו על זה שאין הגדרה חוקית שמציבה גבול פה לציבור וצריך לעשות פה איזשהו משהו שישים את הגבול. עצם הצבת הגבול והאיסור של השימוש בחומר כסם לצורך השאיפה הזאת שמטשטשת את החושים, זה כבר אנחנו אומרים, ככה אנחנו סבורים, שזה יכול להוריד את התופעה הזו בלפחות 50%, כי זה יתחיל להרתיע את האנשים. ואז אולי לפחות נתחיל בזה, זו סוגיה באמת מורכבת, אבל אולי נתחיל רק בזה. תודה.

אני אמשיך גם בהמשך למה שאת אמרת, זה יקל גם בהמשך לחקיקה על איסור ההשטה בשכרות ובשימוש בסמים, ואני יודע שיש לא מעט גם חבר'ה שאחרי שהם משתמשים בגז עולים לאופנועי ים ולסירות.

נכון.

וככה באמת אפשר להשלים פה איזושהי תמונה של אכיפה והחזרת הביטחון.

יופי, תודה. לפני שנמשיך, משרד החינוך, מלכי כץ נמצאת כאן?

כן.

אבל לפני, אם תרשי לי, יוסי שדה, מנהל תחום מזון, שירות המזון הארצי. יש פה שאלה שמפנים אליי.

תוספי מזון.

כן, תוספי מזון. אז פה שואלים אותי אם תוספי מזון עוקבים אחרי, שואלים אותי בצדק רב ושאלה שאני בהחלט שואל, מה שירות המזון בודק לשם מתן אישור ליבואנים, ואם רואים תפיסות של חומרים - - - שימוש שהוא שימוש לרעה מלכתחילה? שאלה מאוד טובה שמפנים אליי שלמעשה מופנית אליך.

שלום, אני שירלי דראי לאסט, סגנית ראש שירות המזון, משרד הבריאות. אתן תכף ליוסי לספר על השימושים. אבל לשאלה של מה אנחנו עושים, אז קודם כול, גז קצפות או ניטרוס אוקסיד הוא חומר שמיובא כמזון רגיל, הוא תוסף מזון, הוא מיובא כמזון רגיל, הוא מיובא במסלול יחסית פשוט. כן כשהתרחבה התופעה אנחנו עושים צעדים לבדיקה יותר מעמיקה, המסלול הוא לא בדיוק המסלול של מזון רגיל, אבל צריך להבין שהמזון מגיע ועומד בכל דרישות משרד הבריאות. הוא מסומן, למרות שבתמונות שאני קיבלתי מהמשטרה על האירועים, מדובר על מכלים שלא מסומנים ולא ברור לנו, בשום שלב לא קיבלנו שם של יבואן ספציפי שייבא, איזשהו קצה חוט למצוא את מקור הגזים האלה. אז צריך לקחת בחשבון שלא בטוח שזה מגיע דרך תוספי מזון, אבל בהחלט כתוסף מזון זה משהו שתכף נדבר על השימושים.

הוא מאוד נפוץ גם בתעשייה וגם ברכישה לשימושים שהם לא שימושים שהם מזיקים, ולהוסיף אותו לפקודת הסמים יכול להוות בעיה לכל התעשיות האלה. ומבחינתנו, אנחנו כן עושים צעדים, שלא יובן לא נכון, שהוא בא והוא משווק בצורה, אנחנו בודקים את היבואן, אנחנו בודקים את הסימון, אנחנו מוודאים שהמוצרים נרכשים בצורה חוקית, הם עומדים בדרישות החוק. אבל השימוש הוא Misuse במזון. Misuse במזון הוא תופעה שהיא מוכרת בהרבה דברים, זה לא ספציפית בתחום הזה. בתחום הזה כמובן שהנפוצות של השימוש היא חריגה. אני אתן ליוסי לספר את השימושים.

שמי יוסי שדה, אני משירות מזון ארצי כמו שנאמר, מהנדס מזון בתחום מזה שנים רבות. השימושים המקובלים הם קודם כל כפרופלנט, זה למעשה משמש כגז הדף, כמו שאתם מכירים למעשה את התרסיסים של השמן שאנחנו כולנו מורחים על המחבתות. שימוש שקיים זה גם על מנת ליצור את הקצפות, זה השימוש השני, ויש שימוש תעשייתי מאוד נפוץ שהוא לתעשיית החטיפים, שבה יש החדרה של הגז הזה על מנת לדחוק את האוויר, ובצורה הזאת, כשיש פחות אוויר או אין בכלל אוויר, אז למעשה הגז הזה, הוא משמש גם כן כמגן על מנת ליצור נפח לאריזה וגם כשאין אוויר, אין חשש מקלקול השמנים שלמעשה נמצאים בחטיפים האלה.

זאת אומרת, השימוש הזה הוא שימוש מאוד רחב בתעשייה ומקובל מאוד למעשה בכל העולם. ועל אף שהוא תוסף מזון, ההיתר שלו הוא בכמות נאותה. זה אומר שאנחנו לא דורשים שתהיה איזושהי כמות מוגבלת, כי למעשה הצורך הוא משתנה בהתאם לכל שימוש והפעילות היא אך ורק לתוך המזון. אנחנו לא מאפשרים שימוש פיזיולוגי, אנחנו מתייחסים אך ורק לשימושים הקונקרטיים במזון עצמו. ועל מנת לבדוק את העניינים האלה אנחנו מבקרים במפעלים וכל מי שעושה שימוש בגזים האלה, אנחנו רואים האם הגז עצמו עומד בכל דרישות החקיקה, המפרט. זה אומר שאין לו מתכות כבדות ברמה מסוימת, הגז הוא באמת ממקור אמין, הוא נעשה בצורה המקובלת כמו באירופה וכמו בכל מקום אחר, וכמובן שהאמצעים שבהם עושים בהם שימוש.

אבל בעיקרון, הגז הזה הוא גז שלא מגבילים אותו בכמות, כמו שאמרתי, ואפרופו גם הדוגמה שניתנה פה למעשה מטעה לדעתי, כי רופא שיניים גם כן מקבל 100%, הוא מקבל בלון של 100% ולידו בלון של 100% חמצן, ואז הוא עושה את המהילה. זה לא שרופא השיניים הוא בסדר גמור כי הוא מקבל 50%. הוא עושה מהילה והוא מקבל את זה ל-50% ויצרני המזון קונים בקבוק, מכל או מכל גדול, הם קונים מכלים גדולים, מחברים אותם למכונות האריזה, ובאמצעות הזרקה לתוך השקיות הם יוצרים את הנפח הנדרש והדחיקה הזאת של אוויר על מנת שלא יהיה קלקול של המוצרים הפנימיים.

תודה, תודה רבה, מעניין. סימון, רצית לדבר.

טוב, תודה רבה, אדוני הישב ראש.

שואל רק שאלה אחת ידידי פה משמאל, נעם, הוא רוצה לדעת, ידוע לך מספר היבואנים וכמות, כמה יבואנים מדובר בתחום הספציפי שלך?

אני אענה על זה, ברשותכם. יש לנו כיום פעילים, 11 יבואנים. מה עוד?

לא, זה המספר, רצינו לדעת את המספר, מאה אחוז. חבר הכנסת דוידסון, בבקשה.

תודה רבה. כשאני שומע שהנושא הזה כבר שנים רבות על השולחן, אני מבין שלא הרבה נעשה בנושא הזה פה בכנסת. אני שמח שחבר הכנסת קרויזר נמצא פה, כמובן ביסמוט, יושב ראש הוועדה, ואני אופוזיציה. אם יש דבר שאסור לנו להכניס פוליטיקה, זה הנושא הזה. אנחנו במכת מדינה, אנחנו מדברים על זה כבר הרבה מאוד זמן והרבה לא נעשה. ואני אספר לקרויזר שלצערי, בוועדת שרים, בן גביר לא רצה להעביר את החוק שהגשתי יחד עם ביסמוט, הנושא של החזרת הרשות למניעת סמים ואלכוהול. ואני מקווה שבפעם הבאה שנגיש את זה, זה כן יעבור.

כי צריך להבין שהרשות, כשפעלה כרשות, היו לה כלים אחרים לגמרי ממה שקורה היום. שולחנות עגולים, עבודה עם מנכ"לים, בלי בירוקרטיה, לזרז תהליכים, גם תקציבית. לבצע דברים לילדים שלנו, הרי אין פה פוליטיקה, זה לילדים שלנו. היום זה בלונים, ד"ר רוני מגיע כל פעם עם מוצר אחר, פעם זה מדבקה פה פעם זה מדבקה פה, פעם זה מוצר כזה, פעם מבריחים את זה ככה, זה מטורף. ממציאים את הגלגל הזה כל פעם מחדש.

עכשיו, אני ראיתי את הבלונים האלו, לא הבנתי מה זה. באמת, לא הבנתי מה זה האירוע הזה. ילדים מסתובבים עם הבלונים האלו, לא חשבתי שזה סם בכלל. אבל ראיתי את זה מזמן, זה לא בחודשים האחרונים. ואני אומר לכם שגם בעיר שאני גר, במקום הכי הכי הכי בנתניה, על הים, אתה רואה את הילדים מסתובבים עם הבלונים האלו בערבים, בלילות, ואף אחד לא עוצר אותם ואף אחד לא מדבר איתם. וההורים לא מודעים לזה, לא מודעים בכלל לדבר הזה. אם אני לא הייתי מודע, ואני בטוח גם שחבר הכנסתי ביסמוט וקרויזר כהורים גם כן לא, אנחנו לא יודעים מה זה כל הדברים האלו.

אז תבינו כמה ההסברה פה היא מטורפת בחשיבות שלה. שקודם כל ההורים יבינו, שהנוער יבין שזה מסוכן. אנחנו חושבים שזה לא מסוכן, שזה איזה משחק. אז קודם כול, אדוני היושב ראש, הייתי מבקש שגם בפרוטוקול זה ירשם שחייבים מהר לעשות דיון משולב של ועדת מניעת סמים ואלכוהול עם ועדת ביטחון לאומי ומשרד הבריאות, קודם כול שלושת הגופים האלו. ואני מבקש מהפרקליטות כפרקליטות, יחד עם המשרדים האלו, לזרז את הדבר הזה, קודם כול שזה ירשם כחומר מסוכן שמבחינה חוקית, חקיקתית השוטרים יוכלו לעצור קודם כול. כי זה לא רשום היום, זה כמו משחק. ואנחנו צריכים ללמוד מה שקורה בעולם. אם בריטניה היא דוגמה טובה, בואו נעשה מה שקורה בבריטניה. אנחנו יודעים לחוקק, גם יודעים לחוקק ביחד, אין פה פוליטיקה, אבל צריכים לעשות את זה ומהר.

ואני אסיים בשני משפטים להורים. בסוף זה ההורים צריכים להבין את האירוע. הילדים שלכם בלילות מסתובבים, אנחנו ראינו את זה בקיץ, עשינו הרבה מאוד דברים כדי לעצור את זה, אבל עדיין זה קיים. אתם לא יודעים מה קורה איתם, הם שותים אלכוהול בטירוף, משתמשים בסמים, הולכים למסיבות מסוכנות. ואתם כהורים חייבים לקרוא, להבין, להיות במודעות מה הילדים שלכם עושים כשהם לא בבית. כי זה מגיע למקומות מאוד מאוד מסוכנים במשפחות הכי טובות, הכי טובות. וכולי תפילה שאנחנו מהדיון הזה נדע ללכת צעד קדימה ביחד, ביחד, ולעשות כדי שדבר זה יגדע. תודה.

תודה, תודה, חבר הכנסת דוידסון, אני מצטרף אליך בעניין שבאמת יש נושאים שהם לא פוליטיים. זה עניין לאומי חשוב.

נכון, קשה לי עם זה אבל, אין מה לעשות.

משרד החינוך, מלכי כץ שממתינה בסבלנות.

תודה, תודה. אני מלכי כץ, מנהלת היחידה למניעת שימוש בסמים, אלכוהול וטבק, שפ"י, משרד החינוך. כעיקרון היחידה שלנו עוסקת בעיקר במניעה של שימוש בחומרים פסיכואקטיביים, ובכלל זה חומרים נדיפים. אנחנו שמים דגש על מתן מידע לתלמידים, מדברים איתם על השפעה חברתית, על קבלת החלטות תחת השפעה חברתית. בסוף, בכל התוכניות שלנו, המטרה שלנו היא שהם יבחרו באורח חיים בריא ללא שימוש בחומרים. אנחנו כן הכנו דף לצוותי חינוך עם מידע על התופעה, עם נקודות לשיח עם התלמידים על הנושא, הכנו מצגת למדריכים שלנו.

היחידה שלנו כוללת 63 מדריכים בפריסה ארצית שעובדים עם מובילים בית ספריים. בבתי הספר העל-יסודיים יש תפקיד שנקרא מוביל בית ספרי למניעת השימוש בסמים, אלכוהול וטבק, ממש תפקיד נושא גמול. המדריכים עובדים עם המובילים הבית ספריים, הכנו להם מצגת לעבודה בנושא של גז קצפות.

אתם יודעים ואמרתם בעצמכם שתופעת השימוש בגז קצפות, היא לא מתרחשת בכותלי בית הספר, היא קורית בשעות הפנאי. אז זה אומר שאנחנו חייבים לחבור ביחד, המשרדים השונים. אז חברנו לרשות לביטחון קהילתי, סוזן ואני עובדות ביחד כדי להנפיק דף מידע להורים ודף מידע לתלמידים, עם המשטרה אנחנו נכין סרטון הסברה. אני חושבת שצריך לשים, מעבר לאכיפה שהיא הכרחית, לשים באמת איזשהו דגש על עבודת ההסברה והמניעה. תודה.

תודה, תודה רבה. אני רוצה להפנות שאלה חזרה אליך, יובל רביבו, אלייך אם את יודעת, מספרים מאז תחילת המלחמה, יש לנו מספרים לגבי שימוש?

אני אמרתי גם מקודם, היות ויש הרבה הרבה תפיסות ולא כל התפיסות מגיעות בכלל לידי חקירה, אז התיק נפתח כתיק כללי, ואי אפשר לפלח את האירוע הספציפי הזה. גם אגב סעיף של 338, יש עוד מאות תיקים שנפתחים בכלל על אירועים אחרים. אי אפשר לפלח את זה ולכן לא ניתן להגיד נתונים מדויקים.

אוקיי, משרד המשפטים. דיברה, נכון? דיברת. את רואה? דיברת כל כך יפה שרצינו עוד פעם. מגנוס כבר לא נמצא איתנו, נכון? מנהלת תקומה, גלית, בזום, בואו נשמע את גלית. כולנו אוזן.

קודם כול, שמענו את כל הדברים. מנהלת תקומה, באופן כללי, אנחנו יחד עם המשרדים בתהליכים של פיתוח מערך שירותים שהוא מותאם לאוכלוסיות השונות בחבל כשאני יודעת שחלק מהתוכניות שלנו הוא גם הנושא של יחידות לטיפול בהתמכרויות באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. אנחנו באמת נשמח שגם על הנושא של גז קצפות, גם יעלה הן ברמת המודעות, המניעה, והן ברמה של נתינת המענים המותאמים לאוכלוסיית החבל.

אני מצטרפת לכל מה שנאמר כאן מבחינת הצורך להעלות את המודעות ולראות איך גורמי הטיפול יתנו את הדעת ויתנו את המענים המותאמים. אני באמת לוקחת את זה מכאן, מהדיון פה לשותפויות, לשותפים שלנו במשרדי הממשלה השונים על מנת לראות איך אנחנו נותנים גם התייחסות בתוכניות השונות לנושא הזה. אז מבחינתנו, זה המקום שלנו כמנהלת בחבל.

חבריי חברי הכנסת, רוצים להפנות שאלה? חבר הכנסת קרויזר?

לא, אין לי איזו שאלה אליה.

אוקיי, תודה רבה, גלית. פורום המרחבים הבטוחים, שון לייקוב.

שמי שון לייקוב, אני מייצג כאן את פורום המרחבים הבטוחים, אנחנו יוצאים למרחבי הבילוי להיות עם הצעירים, גם מדי פעם עם הנערים שמגיעים וגם עם המבוגרים שמגיעים. פורום המרחבים הפתוחים מייצג את הארגונים שמגיעים אל מרחבי הבילוי להיות עם המבלים בזמן הבילוי למנוע פגיעות מיותרות בגוף ובנפש. ואם אתם רוצים לדעת קצת יותר על מה אנחנו עושים, יש דו"ח שמחכה לוועדה הזאת, אני חושב שזה כבר שלוש וועדות, על איך אפשר למנוע פגיעות במרחבים האלו. אני מאוד אשמח אם מתי שהוא אתם תקראו אותו.

אז דיברנו הרבה מאוד על השימוש בגז הקצפות שכמו שראו בתמונה, זה כבר שנים שזה קיים, אבל מה שמעט מאוד דיברו, על למה יש עלייה בשימוש בגז קצפות. דיברו קצת על מה אפשר לעשות ואיזו רגולציה אפשר לעשות, פחות יש דיבור, קודם כול האם יש עלייה ולמה יש עלייה. ואני רוצה כאן לשים את העלייה בשימוש בשני דברים.

טוב, בואו נתחיל עם זה ככה, מאז ומתמיד בני נוער וצעירים יצרכו וצרכו חומרים שהמבוגרים לא אוהבים ועושים דברים שהמבוגרים לא אוהבים ומגדירים כמסוכנים בשביל הנאה, בשביל הפוגה, בשביל סקרנות, בשביל הדברים האלו. מתבגרים מוצאים דברים יותר בוגרים שמספקים את הדברים האלו והדברים האלו נרגעים. זה הטבע האנושי, לעולם לא הצליחו לגמור את זה וזה ימשיך ככה.

אני כל כך לא מסכים איתך.

אוקיי, אתה לא צריך להסכים, אני מאתגר אותך למצוא חברה שבה אין צעירים שעושים את זה, שבה הצליחו למגר את זה לחלוטין.

אז אני מאתגר אותך בזה שאני אומר לך שילד שנמצא במסגרות וילד עסוק וילד פעיל זה ילד שלא יגיע למקומות האלו.

אז אתה לא נמצא ברחובות.

ילד שיש לו משמעות ושייכות הוא ילד שלא יגיע למקומות האלה.

נכון, נכון, לא, יש ילדים שיעשו את זה, יכול להיות שהם ישתו אלכוהול, שזה כן נחשב משהו שהוא נורמטיבי או יעשו דברים אחרים. נדיפים ודברים שהם מריחים ולוקחים, הדברים שיש להם דו-שימוש, קיימים מאז ומתמיד. לדעתי, מהמעט שאני באמת מבין בבריאות ולדעתי זה גם לא כל כך קיים, אבל אני מסתמך על עבודה של אנשים כמו ד"ר דייוויד נאט, אני לא בטוח שהמעבר של לדחוף אותה מגז קצפות חזרה לצבע, לדבק ולדברים אחרים שאנחנו לא נוכל לאסור אבל גם יעשו את העבודה, אני לא בטוח שזה באמת הצעד הרצוי. מה שכן זה שיש כן עלייה בצריכת חומרים, אוקיי? והעלייה בצריכת חומרים היא נושא שצריך להעסיק את הוועדה הזאת כי העלייה בצריכת החומרים היא סימן מאוד ברור בעלייה במצוקה בקרב בני הנוער והצעירים.

נכון.

ועל המצוקה הזאת שבקרב בני הנוער והצעירים, זה המקום שלכם כחברי כנסת, אפילו פחות כוועדה, לתת את המענה. אז כמו שאמרנו, יש את אלו שיחפשו קצת לתפוס ראש בזמן שהם צעירים עד שהם מוצאים את הדרכים, אבל הבעיה כאן זה שיש הרבה מאוד אנשים שזה לא סתם קצת לתפוס ראש בזמן הפנוי כשהם בביקור חברי, זה עונה להם על המצוקות שאנחנו כבוגרים לא מספקים, ואז השימוש מתחיל להיות מסוכן וממכר, ואלו המקרים שבהם אנחנו צריכים לתת את התשובה.

ואם אתם רוצים לדעת מה חברי הכנסת יכולים לעשות כדי למנוע את העלייה בשימוש בגז קצפות, זה לא בלהגביל את שאר התעשיות שמשתמשות בזה, זה לתת את התקווה כדי שהעובדים בשטח יוכלו לשבת עם בני הנוער, לדבר איתם על איך הם מוצאים את הכיף, שהוא מטרה לגיטימית, מתי דברים הופכים להיות יותר מדי מסוכנים. לא רק בחומרים, גם בספורט האתגרי, בכל הדברים האלו, מתי הסכנה מתחילה להיות יותר מדי מסוכנת בשביל הכיף, ולזהות את אלו שהצריכה עונה על הצרכים הרגשיים והנפשיים שלהם כדי לתת להם את המענה הרגיל. וזה מה שבאמת יפסיק את העלייה בגז קצפות ושאר החומרים. תודה.

תודה, תודה לך. אתה רוצה לענות או שאמרת כבר?

לא, אני רק רוצה לומר לך משפט אחד. אני מבין מה אתה אומר, אבל הדיון פה עכשיו, אתה מדבר על מניעה, שלא יגיעו לשם. אנחנו עכשיו צריכים לדון - - -

לא, אני מדבר על טיפול בבני הנוער, המצוקות שלהם.

לא, אבל זו פילוסופיה שלמה.

לא, כי אני לא מדבר על מניעה, אני לא מדבר על מניעה. המטרה שלי היא למצוא מענים למצוקות של בני הנוער, לא להסתכל על מה הם צרכו, כמה הם צרכו ולהסתכל על הפלפל של הפלפל של הסימפטום.

כן, מה היה המניע.

אוקיי, תודה, תודה רבה. ישב לידך עמית, עכשיו עמית יחליף אותך. עמית פרלסון מעמותה למען נוער במצבי סיכון.

עמותת על"ם. אני אגיד כמה דברים, אני לא בא לסתור את מה שנאמר פה, ובטח לא לעניין של האכיפה, אבל הנתונים שלנו הם קצת שונים.

אתה בא להשלים.

כן. אני אתחיל מזה שגם בנתונים שנתתם מדברים על 6% מבני הנוער שמשתמשים בחומרים נדיפים. כשאנחנו מדברים על אלכוהול זה 80% ומעלה, אז בפרופורציות של במה אנחנו מתעסקים. לפני שנים היה הנושא של גז מצתים, נתנו לזה פתרון חוקי, אז הם הגיעו לגז קצפות. זה משהו שנתעסק בו כל הזמן. לפני זה היה טיפקס והיה גז מזגנים. ואני חוזר למה ששון אומר, צריך לא להתעסק בסימפטום, אלא בסיבה, בני נוער מתנסים בדברים בגלל מצוקות.

אני כן אגיד שמתחילת המלחמה, ואמרתי את זה גם בוועדה הקודמת וזה ממשיך, כל רבעון אנחנו רואים עלייה של עוד 5% בשימוש באלכוהול. ודרך אגב, גז הקצפות, קל לדבר עליו כי הבלונים האלה יכולים להישאר גם 500 שנה בכינרת, זה חומר שלא מתכלה. את הג'וינטים אנחנו לא רואים, את האלכוהול אנחנו לא רואים. גז הקצפות, ההשפעה שלו עוברת אחרי דקה, אפילו פחות. האלכוהול נשאר שעה, הג'וינט נשאר שלוש שעות. אלה דברים שצריך יותר להתמקד בהם לדעתי והם יותר נפוצים גם, הנראות שלהם היא אחרת.

אפשר גם וגם.

ברור, חייבים גם וגם, כי בסוף השיח הוא לא על הסימפטום, אלא למה הנערים מתנסים בזה, למה הם עושים את זה. וזה חוזר למה ששון אומר ועוד פעם, זה בלי קשר לאכיפה. לאיך צוותי חינוך לומדים לדבר עם בני נוער על חומרים משני תודעה וגם על זה היה לנו דיון. אני חושב שהיום הרבה מצוותי החינוך יודעים מעט מאוד על החומרים האלה. גם כי זה מאוד משתנה עם הזמן וגם כי התפיסות הן קצת מיושנות, של הפחדה ושל להגיד רק לא.

ממש לא, ממש לא.

אז נכון, יש לנו ויכוח על זה, בסדר.

אז בוא תלמד מה אנחנו עושים לפני שאתה אומר.

למה? אני יועץ חינוכי, אני מקבל את החומרים שלכם, אני עובד בתיכון ואני עובד בעמותת על"ם ועדיין אני טוען שיש מה לשפר.

אני השנה פותחת שש השתלמויות במחוזות השונים של איך עושים שיח רלוונטי ומשמעותי לתלמידים שמתנסים בחומרים פסיכואקטיביים, ופתחנו בעבר ואנחנו נמשיך לעבוד על זה.

אז דיברנו על זה גם לפני זה, עדיין הצוותים מפחדים לדבר על זה. כשבא נער ומספר לי על שימוש, מעבר לזה שיש חובה - - -

הצוותים לא מפחדים, הצוותים צריכים להגביר את תחושת המסוגלות שלהם לדבר על הדבר הזה.

גם היום, לפי חוזר מנכ"ל, מחנך שעושה שיחה ונער מספר לו שהוא עשה שימוש, יש חובת דיווח.

למי?

למחנך. יש חובת דיווח.

לא, למי המחנך מדווח?

לכם, לפיקוח, למשרד. בסדר. זה מפחיד אותם.

לצורך מה? לצורך טיפול חינוכי. לא משנה, זה לא רלוונטי לעכשיו. חוזר מנכ"ל הוא חדש והוא מותאם.

זה רלוונטי כי זה מפחיד אותם לדבר על הנושא.

אני מקווה שקראת את החוזר החדש.

זה מפחיד את הצוותים לגעת בנושאים האלה. גם בשיח קבוצתי וגם בשיחות האישיות שהם מצליחים לייצר. צריך לדבר על זה.

את יודעת? אני רוצה להגיד לך משהו, למשרד החינוך. אני בוועדת חינוך יושב מהבוקר עד הלילה, בכל הוועדות. אתם אנשים מקסימים, אבל בסוף, צריכים לצאת קצת מהקובייה. כנראה, כנראה, כנראה שמה שאנחנו עושים כמדינה במשך כל השנים הוא לא מספיק טוב. אז השאלה, האם אתם, יש לכם שיח עם העמותות, עם אנשים בשטח, עם אלה שמטפלים, עם אלה שנוגעים בילדים האלו.

לגמרי.

כן?

כן.

אני לא יודע אם זה קיים, את אומרת כן, אני סומך עלייך.

אני אגיד עוד משהו בנושא של גז הקצפות. גז הקצפות, מבחינתי, הוא תחילת הרצף של השימוש. כל מי שעשה גז קצפות ואחרי זה עשה, לא יודע, גראס, ברור שהוא יעדיף את הגראס. אין מה להשוות בכלל מבחינת ההשפעה, המשך וכולי.

יכול להיות שיש שני פסולים, אתה יודע.

ברור, רק אני אומר, זה משהו - - -

מה שהוא אומר, שהוא מתחיל בזה והוא יגיע אחרי זה.

משקל מאוד מאוד גדול על החינוך ועל ההסברה, לצד האכיפה. על זה אין ויכוח. נגעו בזה גם להימנע מלקחת את הצעירים למסלול פלילי. בסדר, נכון.

דיברנו על אלימות ודיברנו על נהיגה תחת השפעה, כמעט תמיד השימוש בגז קצפות הוא בשימוש עם עוד חומרים. נכון, אז זה משהו שמגביר, כשאני עושה אלכוהול ואז אני מגביר את זה קצת עם גז הקצפות, אבל בגיל מאוד קטן זה בא לבד עם גז הקצפות ומפסיקים עם זה מאוד מהר, כי תכל'ס, זו סחרחורת קלה, זה לא איזה תענוג גדול.

עמית, בדיוק כמוני אתה מאוד רוצה להקשיב לאיילת ולכן לא נפריע לה. היא מנהלת תחום פ"א – מה זה, פיקוח אזורי או ארצי?

ארצי.

בבקשה. רצית לדבר, בואי נשמע.

שלום, כמו שהצגת אותי, איילת רצון, מנהלת תחום התמכרויות נוער במשרד הרווחה. אני לא אחזור שוב על כל הדברים שאמרו, אני רק רוצה לומר דבר אחד שאנחנו שמנו לב אצלנו במשרד הרווחה, כמו שקצת אמרת, עמית. ביחידות, גם של הנוער, גם של הבוגרים, במרכזי היום והכול, אין לנו נתונים מספריים כי אין לנו שאלה ייעודית על הנושא ספציפית של גז קצפות, אבל מה שאנחנו כן יכולים לומר זה שאלה שנמצאים אצלנו תחת המסגרות של התמכרויות משתמשים גם בגז קצפות. אין מישהו שנמצא אצלנו ברווחה שהוא רק משתמש בגז קצפות. זה חלק ממכלול החומרים וההתנהגויות המסכנות על רצף השימוש שהם נמצאים בו. זה הדבר היחיד שככה, רציתי לבוא ולשים את זה. זה בהחלט לא בא לבד, זה חלק.

זה גם נאמר על ידי מספר משתתפים פה.

גם רוני אמר שהשימוש, הם עושים את זה ביחד, זה מחמיר את זה.

כן, גם רוני אמר, נעם אמר.

כן, אבל אין באמת אף אחד שנמצא אצלנו שאך ורק סביב זה. ברווחה אין מישהו שרק בגז קצפות.

חשוב להוסיף.

הדר אליהו בזום, מרכז השלטון המקומי? לא נמצאת. עוד מישהו רצה להוסיף משהו לדיון? בבקשה, גברתי, תציגי את עצמך.

עו"ד אסיל מאגף הרוקחות במשרד הבריאות. אני מתקנת רק מידע שנמסר באופן לא מדויק מנעם, שבעצם גז קצפות הוא לשימוש רפואי או שהוא נרשם דרך פקודת הרופאים רק כתכשיר, לא הבנתי בדיוק את המידע שמסרת כי הוא לא מדויק, אבל אני חייבת לדייק. שגז קצפות, מה שנקרא ניטרוס אוקסיד, O2N, זה רשום היום, יש שלושה תכשירים שרשומים כתכשירים. תכשיר היא מילה נרדפת לתרופה. זאת אומרת שאי אפשר למצוא אותה בסופר, היא נמכרת רק בבתי מסחר לתרופות. זאת אומרת שהזליגה, אם היא מאגף הרוקחות או מהתחום הרפואי, אפשר, יש אכיפה בפקודת הרוקחות של מאסר, קנס, יש אכיפה. עיקר הזליגה היא מהתחום של שירות המזון שחבריי נראה לי עכשיו ירחיבו ויגידו את דבריהם בעניין. זהו, זה מה שרציתי להגיד.

מאה אחוז, תודה רבה. רצית להעיר או רצית להוסיף? בבקשה, כן, נעם.

פשוט רציתי להגיד שאולי הובנתי לא נכון, אבל זה לא בדיוק מה שאמרנו, פשוט אמרנו שלא היה לנו ברור אל איזה תחום התקנות מתייחסות ושלא דיברנו בכלל על הזליגה. תודה על המידע המשלים.

כן, בבקשה גברתי.

שלום לכולם, עו"ד מרינה אוסטפלד, משרד הבריאות, הלשכה המשפטית. אני רוצה להוסיף ולהצטרף למה שאמרה חברתי אסיל. קודם כול, באמת יש שתי אסדרות של החומר הזה, החומר הזה, כפי שנאמר פה, ואני לא אחזור, על ידי חבריי הגורמים המקצועיים, הוא חומר מוסדר במזון בהתאם לחוק הגנה על בריאות הציבור - מזון. חומר מותר, חומר, מה שנקרא מזון רגיל בהתאם לאסדרה הקיימת בחוק המזון. אין לו כרגע, נכון לעכשיו הגבלה בחוק המזון, אין לו הגבלה כמותית לייבוא. הוא נתון לתנאים כאלה ואחרים המפורטים בחוק, אבל נכון לעכשיו חוק המזון לא מגביל, לא את השימוש אלא אם כן כמובן על היבואן להצהיר בהצהרת ייבוא למה זה מיועד, אבל ברגע שזה משוחרר מתחנת ההסגר – בדיוק, זאת התנועה, אדוני היושב ראש. נכון לעכשיו, לפי חוק המזון, במידה ונודע לגורמי המקצוע שהשימוש נעשה לא לפי ההצהרה, מה שבידיהם לעשות זה באמת להביא אותו לשימוע ולהטיל עליו שימוש כספי בגין אי עמידה בתנאי השימוש כפי שהוא הצהיר בהצהרה, זה הכול.

לעניין ההצעה לשקול להכריז על החומר הזה כסם מסוכן, אני חייבת לומר, ומבלי להביע עמדה, פשוט מבחינה משפטית, חוק המזון כרגע, נכון, מחריג את ההגדרה של חומר כמזון, מחריג את הסם המסוכן מתוכו. זאת אומרת, ברגע שבמידה והחומר הזה יוכרז כחומר מסוכן, לא תהיה קצפת. כרגע, זה נכון לעכשיו, שוב, זו עמדה.

פגיעה ברווחה הנפשית שלנו.

כן, בוודאי. בסדר, אני לא מביעה עמדה, כן, לא, טוב, לא טוב.

לכן שאלנו מה נעשה בבריטניה.

אני לא יודעת מה נעשה בבריטניה, אני אומרת, המסגרת הנורמטיבית הקיימת כרגע לפי חוק המזון שבעצם מסדיר את החומר הזה כתוסף מזון, כפי שיוסי הסביר בהרחבה.

בבריטניה הם החריגו.

מישהו רוצה באמת לתת לי תזכורת על בריטניה, מה נעשה שם, עוד פעם?

בבריטניה, הם הכניסו את זה לקטגוריה של C. כלומר, שם פקודת הסמים מחולקת לפי קטגוריות. כלומר, אם מגלים שמישהו מוכר את זה לצורך בילוי, פשוט זה עד 14 שנות מאסר. כלומר, כמו חומרים אחרים, שזה סוג של פקודת הסמים. אבל זה מוחרג משימוש חוקי. כלומר, אם בן אדם מותר לו למכור את זה לצורך קצפות ולמסעדות, אבל מוצאים שהוא לא מכר את זה בצורה חוקית, מכר את זה בצורה לא חוקית, למטרה לא חוקית, אז בעצם זה כמו שהוא מכר סמים אחרים. כלומר אם זה סטרואידים אנאבוליים או בנזודיאזפינים או חומרים אחרים, פסיכואקטיביים. בדיוק אותו דבר, אבל למטרה לא חוקית.

שזה בעצם מאוד דומה למה שאיגוד ערים כינרת ביקש. כי אנחנו אמרנו לא להיכנס לסיפור הזה של כן מסוכן, לא מסוכן. לאסור על הפרקטיקה של השימוש בזה לצורך שאיפה של טשטוש חושים, למעט לעניין של רפואי. זאת אומרת - - -

או למזון.

ואז אנשים לא יכולים לרכוש את זה באופן פרטי כמו שהיום, אלא אם יש להם רשיונות. אז צריך לפקח על זה ברשיונות. ויש לי שאלה רק, סליחה שקטענו אותך. אמרת שזה מוגדר כמזון רגיל. מה המשמעות של להגדיר אותו כמזון רגיש לצורך הדוגמה? האם שם יש רגולציה אחרת וזה יכול לתת מענה?

סליחה, אני מרגישה שאני חוטפת לאנשים את זכות הדיבור, אבל פשוט אני שולטת יותר בפרטים. מבחינה אפקטיבית, לצורך הדיון הזה, אין משמעות. כי ההבדל בין מזון רגיל לרגיש הוא באופן הטיפול שלנו בכניסה למדינת ישראל. עכשיו, אין בעיה עם הגז עצמו. אין איזושהי בדיקה נוספת שאנחנו נעשה שתמנע את השיווק של הגז ואופן השימוש שלו.

לא, אבל השאלה שלי היא היום אני רוצה לייבא מוצר או חומר שנקרא מאכל רגיש או מה שזה לא יהיה. אילו בדיקות אתם עושים?

אנחנו עושים בדיקה מוקדמת לפני שהמזון מגיע למדינת ישראל וגם בתחנות ההסגר יש בדיקות מדגמיות.

בדיקות לחומר עצמו?

כן.

לא לרישיונות מי יכול לייבא אותו.

לא, לא.

בסדר, הבנתי, תודה.

מבחינה משפטית, אני רק אוסיף שכל החומרים, המזונות הרגישים כרגע, נכון לעכשיו, הם מפורטים בתקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הכרזה על מזון רגיש). זו סמכות של שר הבריאות בהתאם לסעיף - - - בחוק. פרוצדורה - גורמי מקצוע צריכים להמליץ לו, עד עכשיו זה לא נעשה.

בסדר, זו לא האכסניה המתאימה.

לא, לא, ממש לא.

בסדר, זה מה שרציתי לבדוק. תודה.

עוד ממש הערה קטנטונת, ברשותכם. אני רק מפנה את תשומת לבכם שלמשל נאמר פה על האסדרה בחוק רישוי עסקים למשל יש בחקיקה ראשית ממש הוראה ברורה שאוסרת למשל מכירה של משקאות אלכוהוליים משעות כאלה עד שעות כאלה, מטילה אחריות כזו או אחרת, וסמכויות פיקוח בחצרים של אותם המרכולים או מקומות מכירה. בחוק העונשין למשל יש איסור פוזיטיבי למכירה של אלכוהול בקטינים.

זאת אומרת, מה שאני רוצה לומר, כנראה שבאמת יש פה צורך בהוראה נורמטיבית ברורה ופוזיטיבית כדי שאפשר יהיה להתקדם. כי כרגע, נכון לעכשיו, לגבי החומר הזה שהוא מזון לכל דבר ועניין מבחינת שירות מזון במשרד הבריאות, זו בעיה.

אז אני מסתכל פה, במסמך של משרד הבריאות, אז אני מסתכל פה באמת על גז קצפות בריטניה, קצפת בבריטניה היא בדיוק כמו קצפת בישראל עד כמה שאני יודע לפחות, נכון? נכון. אז כתוב פה, ב-5 בספטמבר 2023 הוחלט ידי ממשלת בריטניה כי היא תסווג את גז הקצפות כחומר השייך לקטגוריה C, והחזקה ומכירה למטרות פנאי תהיה לעבירה פלילית. זאת אומרת שהם עשו החרגה אם תרצי. זה עדיין קצפת, נותרה קצפת, אבל לאיזו מטרה אתה משתמש בה.

ופה אני גם רואה שפה ברגע שגז קצפות סווג לקטגוריה C, ספקי הסם, הם קוראים לזה ספקי הסם, קראו לזה כאן, לא אני, אני פשוט מקריא, עלולים לספוג עד 14 שנות מאסר, קנס בלתי מוגבל או שניהם. זה באמת פה רציני מאוד. מישהו רוצה להוסיף דבר מה לפני שאני מגיע לסיכומים?

אני פשוט מנסה להבין, כלומר, סופר כן יכול למכור את זה, אבל, אני צריכה להבין - - -

איפה ההחרגות, כן.

זה, צריך את השולחן העגול.

ותעשו את ההחרגה, תעשו את ההחרגה. זה פשוט מאוד, התשובה היא קצפת כן, סם לא.

כן, אבל עדיין אני יכולה לקנות את זה מהסופר, אז לא עשיתי בזה כלום.

ימכרו בסופר, אבל לא בחוף ים.

זה בעייתי, אני מסכים.

צריך לשבת ולדון איך אתה מגדיר.

זה מה שנקרא רב הנסתר על הגלוי, זה די בעייתי הדבר הזה, הוא באמת בעייתי, זה לא שחור לבן. כן, מישהו רוצה להוסיף?

אני אשמח. לגבי מה כמות השימועים שמשרד הבריאות ערך ליבואני ניטרוס אוקסייד בשנים האחרונות.

אני אחזיר לך את השאלה, כמה ראיות שמצליבות את היבואן עם מה שנמצא בשטח הגיעו אליי בשנה האחרונה? דרך אגב, סליחה, אני לא אמרתי, אני בשנה האחרונה עליתי למטה שירות המזון רק בשנה האחרונה, אני הייתי 20 שנה מנהלת שירות מזון במחוז אשקלון ואני עליתי לצורך הקמת יחידת האכיפה של שירות המזון. אנחנו התחלנו את התהליך ביכולת של הטלת עיצומים כספיים, החל מ-1 בינואר 2024 יש לנו את היכולת להטיל עיצומים כספיים ובשנה האחרונה היו לי כמה דיונים עם כמה גורמים, גם מהמשטרה שדיווחו לי על דבר כזה או אחר, אבל אף אחד מהנתונים לא היה ראייה ברורה שמה שנמצא בשטח מקושר ליבואן כזה או אחר, אז איזה שימוע אני אעשה לו?

לא, אז אני שואל, האם יש מנגנון פיקוח ובקרה לגבי הצהרות כוזבות של יבואני ניטרוס אוקסייד.

מנגנון, כן. מנגנון חוקי, במידה ואנחנו נמצא שמישהו עבר על החוק - - -

איך תמצאו? יש לכם מנגנון שמפקח ומבקר את זה?

אנחנו מפקחים בתעשייה, אנחנו לא בפיצוציות.

בייבוא, בייבוא.

בייבוא בוודאי שאנחנו מפקחים.

כלומר, אני יבואן, אני מצהיר הצהרה שלכאורה היא כוזבת, איך אתם עולים עליי?

מדגמית בתחנת ההסגר, בבדיקות מדגמיות שאנחנו מעלים אותך למדגם וגם במחסנים שאתה מצהיר איפה אתה מאחסן ואנחנו מגיעים אליך. העניין הוא לא שם, העניין הוא, אני משערת, אני לא יכולה להגיד לך. קודם כול, לא בטוח שזה משם מגיע, אבל אם זה מגיע משם, זה מגיע במורד הזרם. זאת אומרת שהוא מביא כחוק, הוא מביא את זה למחסנים באיזשהו מכל כחוק והוא מוכר את זה הלאה ומשם זה מתגלגל. אבל שוב, אם זה לדוגמה המכלים שאתם שולחים לנו צילומים שלהם, על המכלים שאנחנו בודקים כתוב תוסף מזון ויש סימון כחוק עם כל מה שדורש החוק, שם יבואן, שם יצרן וכולי.

בסדר גמור, תודה רבה.

אני רוצה לציין עובדה. אנחנו רואים מגמה מטרידה ומדאיגה, גם במשטרת ישראל וגם במשרד הבריאות, בעיקר בשנה האחרונה, של הגדלים של המכלים. מה שפעם היה מקובל, המכלים הקטנים, של 28 גרם, הכסופים הקטנים האלה שאתם מוצאים בכינרת, זה כבר הופך להיות לאט לאט פאסה. המכלים הפכו להיות גדולים יותר, מליטר ועד 12 ליטר, עד 12 קילוגרם שאלה המכלים הכחולים הרפואיים. כלומר, זה מה שהיום הולך בשוק. צעירים ובני נוער היום רוכשים את המכלים הגדולים, שמנפחים בין 20 ל-30 בלונים כאשר המכל הקטן, הוא מנפח רק בלון אחד. תבינו את הסיכון שמתגבר יחד עם התופעה כאשר המכלים יותר גדולים.

ברור, הבנו תודה, תודה רבה על התוספת. מאחר וזמננו תם אבל אני עדיין רוצה לשמוע את מירי כהן, רצתה להגיד דבר מה וחבר הכנסת קרויזר, אתן לך את זכות הסיכום.

אני רוצה לומר שהסוגיה הזאת עלתה אצלנו במשרד הבריאות ביתר שאת בשנה האחרונה, כנראה גם בגלל ריבוי התופעה והגדלת ההיקפים שלה, שהיו קיימים גם קודם, אך התגברו לאחרונה. זה עלה גם אצלנו במשרד, על ידי אגף האכיפה ורוני ברקוביץ', וגם מהמשטרה שפנתה אלינו. לאחר דיון משותף עם המשטרה ומשרד המשפטים, קיימנו מספר דיונים אצלנו במשרד עם כל הגורמים הרלוונטיים, כי יש כאן הרבה היבטים שצריך להתייחס אליהם.

הוזכר כאן שזה נוגע גם לשירות המזון, גם לרוקחות, לשימוש הרפואי, לנושא ההתמכרויות, לאכיפה, ולייעוץ המשפטי שלנו בכל הרבדים. יש כאן היבטים של ייעוץ משפטי למזון, ייעוץ משפטי לרוקחות ועוד. המורכבות של הנושא נובעת מכך שהחומר הזה כרגע מותר לשימוש, ואם נאסור אותו לחלוטין, זה ידרוש הגבלות מאוד רחבות. אבל אנחנו צריכים לבחון איך ניתן להגביל את השימוש בצורה שתהיה אפקטיבית.

כפי שראינו, הכלים הקיימים של משרד הבריאות לא מספקים את המענה המלא. אולי הם יכולים לעזור בהגבלות ובהגברת האכיפה, כפי שנאמר, בתחום שירות המזון, אבל הפתרון כנראה ידרוש שילוב כוחות של כל הגורמים במדינה שאחראים לנושא הזה. נדרשת גם רגולציה, גם הסברה, ושיתוף פעולה עם משרד החינוך וגורמים נוספים.

כפי שהצענו בסוף המצגת שלנו, אנחנו מאמינים שנכון לקיים שולחן עגול שבו יושבים כל הגורמים האחראים. כבר מיפינו את כל הגורמים וחלקם כבר עובדים יחד איתנו כדי לגבש פתרון. כנראה שהפתרון הנכון אינו רק חקיקתי ורגולטורי, אלא גם קשור בהסברה ובהתמודדות עם היבטים חברתיים-נפשיים, כגון הצורך הנפשי של צעירים להשתמש בחומרים אלו. בסופו של דבר, שילוב כוחות של כל הגורמים, כולל יצירת כלים רגולטוריים וחקיקתיים להגבלת השימוש, הוא כנראה הפתרון הנכון ביותר לטעמנו.

תודה רבה. חבר הכנסת קרויזר.

תודה רבה. אני אדבר גם בקצרה. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש על הדיון המאוד מאוד חשוב הזה ולאיגוד ערים כינרת, לדנה, שפניתם לוועדה גם בנושא הזה שאתם מתמודדים איתו ועם עוד צרות רבות ואחרות.

בסדר, אני רואה שכולנו מסכימים על כך באמת שצריך לתת משקל מאוד מאוד גדול וכבד על הנושא של הסברה, של מניעה, להשקיע הרבה בחינוך וכמובן למזער את השימוש בהליכים פליליים כנגד אזרחים, בוודאי אלו הצעירים וההשלכות שיש להם אחר כך על המשך חייהם. ואני מצטרף לבקשה שהעלה פה חבר הכנסת דוידסון על ההקמה של דיון עם הוועדה המכובדת שלך, הוועדה לביטחון לאומי, עם המשרדים הרלוונטיים, חינוך ובריאות באמת כדי לייצר את העשייה בשני הצירים האלה, גם החינוך, גם המניעה, ודאי גם בטיפול בבעיות הקיימות. לגבי מה שהעלית על הרשות, אז אני אבדוק באמת במשרד לביטחון לאומי עם השר בן גביר איפה זה עומד ואיפה הפערים שהעלית פה ואני - - -

מאה אחוז, תודה, תודה רבה. הכותרת הכי טובה. תודה על הדברים שאמרת, גם חבר הכנסת דוידסון. באמת יש ציפייה לפולו-אפ, אחרת, העורך שהייתי – היה מוציא את הכותרת "אחרת יצא קצפנו", זה מה שהייתי אומר.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:51.