פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



19
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
07/08/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 202
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ג' באב התשפ"ד (07 באוגוסט 2024), שעה 14:41

הנחיית משרד המשפטים לגרוע ממרשם האוכלוסין של הרשויות המקומיות את חסרי הדת וטעוני הברור, בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים - ישיבת מעקב מיום 29/7/2024

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
זאב אלקין

יוליה מלינובסקי

עדי כהן - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נדב גולני - רפרנט אוכלוסין (ייעוץ וחקיקה), משרד המשפטים

יהודה אבידן - מנכ"ל, המשרד לשירותי דת

רמי בן דוד - מנהל תחום נתונים סטטיסטיים, רשות האוכלוסין וההגירה

אורן אריאב - מנמר, רשות האוכלוסין וההגירה

אודליה אדרי - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

גיא שיפרין - מערכות מחשוב, רשות האוכלוסין וההגירה

אוהד וייגלר - מנהל המחלקה, מכון עתים

אלה סקעת - מנהלת המחלקה המשפטית, מכון עתים

אלימלך פרייבסקי - רב, מנכ"ל, צהר לשורשים

מרדכי אסקין - מנהל תחום דת ומדינה, לובי המיליון

שמעון אור - דוד של אבינתן אור החטוף בעזה, פורום תקווה

אבישג לוי - בת דודה של אליה כהן החטוף בעזה

עידו - בן דוד של רן גווילי החטוף בעזה

שלומית אבינח

שרית קרקובר, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הנחיית משרד המשפטים לגרוע ממרשם האוכלוסין של הרשויות המקומיות את חסרי הדת וטעוני הברור, בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים

אני פותח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, היום ה-7 באוגוסט 2024, ג' באב התשפ"ד, היום ה-306 לטבח השבעה באוקטובר, 10 חודשים ש-115 חטופים עדיין נמקים במנהרות החמאס. נמצאים איתנו כאן נציגי המשפחות. שמעון, בבקשה.

תודה רבה. אני דוד של אבינתן אור שחטוף בעזה, אחי התאום ירון הוא האבא, דיצה גיסתי. נועה ארגמני חזרה, אנחנו מקווים גם שיחזור גם אבינתן. אולי הייתי רוצה לנצל את הדיבור הזה, חבר הכנסת עודד, כדי להציג איזשהו משהו שאולי משתף את כולנו, משפחות החטופים, גם אלה שהם לא בדעה של פורום תקווה.

אנחנו דיברנו היום המון במסדרונות, ובעיקר מה שעלה זה התסכול מהמצב הזה שהוא לא לכאן ולא לכאן. כלומר, משפחות של המטה רוצות שתהיה עסקה עכשיו, גם תמורת עצירת המלחמה, והטיעונים שלהם קיימים ושרירים ונכוחים, וזה לא קורה כיוון שממשלת ישראל החליטה שאתם לא בתוכה, החליטה שהיא רוצה עוגנים מסוימים, גם ביטחוניים וגם אחרים, ולכן העסקה הזאת לא קורית.

אבל גם אנחנו מתוסכלים, מהצד השני, המשפחה שלי, שלא מאמינה בעסקה כי לא מאמינים שהחמאס יקיים אותה, וטעמנו עמנו, גם אנחנו הגיוניים, כמו שהצד השני הגיוני, אבל אנחנו אומרים, אם ראש הממשלה לא מעוניין בעסקה הנוכחית, או רוצה עוגנים שהחמאס לא מסכים אליהם, או שהחמאס מעוניין בעוגנים כדי להמשיך את המשילות שלו שמדינת ישראל לא יכולה לתת לו – אז אנחנו מצפים מממשלת ישראל להפסיק את המשא ומתן הזה עם החמאס, כי זה מעצים את המשילות שלהם לחינם. לא רק לחינם, זה גם גורם שזה ימנע מאיתנו אפשרויות חדשות להגיע לחטופים.

תשאל אותי למה אני מערב אותך בתור אחד שנמצא באופוזיציה, ולא נמצא בממשלה, אני חושב שלפעמים שיח בתוך הכנסת, בין חברי כנסת, הוא לפעמים יכול להיות שיח מסדרונות, ויהיה הרבה יותר חשוב מאשר דברים שקורים בממשלה, לפעמים. ואנחנו מנסים את זה, אנחנו לא יודעים להגיד איך להשפיע, אז גם הפנייה אליך זה חלק מהפנייה. ואנחנו מבקשים שתגיד או לפחות תביע גם את דעתנו, שאם לא הולכים לעסקה, כי חמאס לעולם לא יסכים לעסקה הזאת, או כי הוא לא מעוניין בעסקה – אז לפחות לא להעצים אותו בזה ששולחים משלחות אליו הלוך וחזור, רק לפחות הדבר הזה. ואז אולי ייפתחו פתחים חדשים להביא את החטופים מול העזתים באופן מקומי, ואז העזתים באופן מקומי לא ידרשו פילדלפי ולא ידרשו, אני יודע מה, להביא כך וכך אסירים ביטחוניים, אלא ידרשו דברים שהם יותר מקומיים. אז את הנקודה הזאת היינו רוצים ש"תשווק" לפחות בתור אפשרות לגיטימית להביא את החטופים. תודה רבה.

תודה. אבישג לוי.

שלום לכולם, אני בת דודה של אליה כהן. אליה היה במסיבת הנובה. כשהתחילו הטילים, הוא ברח למיגונית בכביש 232, שהיום קרויה כמיגונית המוות. 19 נרצחו, 6 ניצלו ו-4 נחטפו, אליה בתוכם. אליה נחטף כשהוא פצוע הירי ברגל ומאז אנחנו לא יודעים עליו.

אז באמת יש כרגע עסקה שמונחת על הפרק, עסקה שאני לא יודעת את כל הפרטים שלה, אבל אני יודעת בפירוש שהיא מפקירה את בן דוד שלי מאחור. אליה בחיים ואני רוצה אותו בחיים, וכרגע כשאנחנו הולכים על פעימות, שעון הזמן של שאר החטופים אוזל, כי ארגון ששרף, שאנס, שרצח, שחטף, לא מגיע לו כלום ובטח שלא לסמוך עליו שיחזיר לנו את כולם כשהוא מקבל הכול. ואני פה כדי לדרוש שתפעלו כדי שכולם יחזרו בפעם אחת, החיים לשיקום והמתים לקבורה, בלי לוותר על ציר הפילדלפי, שאני לא יודעת, אולי יעבירו את החטופים דרכו, בלי לוותר על ציר נצרים שהחמושים יחזרו לרצועה, בלי לשחרר מחבלים, בלי סיוע הומניטרי. נתנו להם מספיק. אנחנו רוצים שכולם יחזרו בפעם אחת, זו הדרך היחידה לקבל את מי שבחיים בחיים ואת מי שנרצח לקבורה. תודה רבה.

תודה רבה. עידו.

שלום. שמי עידו, אני בן דוד של רני גווילי, שוטר יס"מ שנחטף מאזור עלומים, תוך כדי שהוא מגן על הכניסה של הקיבוץ. יצא עם כתף שבורה, כמובן בחופשת מחלה, לא היה אמור לעשות שום דבר, אבל טובת האזרחים במדינה הזאת היא מה שלנגד עיניו.

ומעבר לזה, מבחינתי ברמה אישית, למרות שאנחנו משפחה מאוד מאוד גדולה, רני הוא היה בשבילי הדבק, בכל מקום, גם שאני עברתי לפני מספר שנים לישוב שבו הוא גר, גם בכל אירוע משפחתי, ולי זה קשה לדמיין את האירועים האלה בלעדיו, כשהוא לא נמצא פה.

אני ברמה האישית מגיע לפה אחרי מעל 200 ימי מילואים, מבחינתי כרגע המשימה שלי היא להחזיר אותו הביתה. ולהחזיר אותו הביתה זה בעסקה אחראית, עסקה אחראית זו עסקה שמחזירה את כולם, ואני יודע שזה נורא כואב כי יש משפחות שחושבות אחרת, ואני חושב שהאינטרס של כולנו הוא משותף ואף אחד פה לא אחד נגד השני. אני חושב שיש לנו משהו ללמוד ממנו, שהתנהלות לא אחראית מביאה למצבים כמו משפחת גולדין, משפחת שאול, משפחת מנגיסטו שאנחנו רואים את המשפחות האלה. זה גורל שאף אחד לא רוצה, הן כבר עשור במצב הזה.

אני חושב שהמשימה שלכם, המשימה שלנו כמדינה והמשימה שלכם ככנסת ישראל, לא משנה הקצוות הפוליטיות, ולא משנה מי בממשלה ומי לא. לכולכם פה יש אמירה בתקשורת. אני חושב שהמשימה היא להתנהל בצורה אחראית, היא לשדר חזית אחידה מול האויבים שלנו. ואני לא מרגיש את זה. וכשאני לא מרגיש את זה, לי צורם בלב. גם כאחד שחברים שלו נפלו בשביל המדינה הזאת, והם משפחה. ואני חושב שהמינימום שלכם כאנשי ציבור זה להיות מאוחדים, להראות שאפשר אחרת מול האויב הרע הזה, וככה גם להחזיר את הבנים שלנו.

תודה. תודה, כולנו מאוחדים יחד באותה תפילה ש-115 החטופות והחטופים יהיו כאן איתנו, אחרי כבר עשרה חודשים שבהם הם נמקים שם. אני רק משתדל שלא להתייחס תמיד ברמה הפוליטית, אבל כן, ברור לחלוטין ששחרור שמונים גופות מחבלים בתחילת השבוע ללא שום תמורה בוודאי שלא מסייע לנו בהשגת המטרה הזו. תודה רבה.

אנחנו בדיון מעקב על הנחיית משרד המשפטים לגרוע ממרשם האוכלוסין של הרשויות המקומיות את חסרי הדת ואת טעוני הבירור בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים.

אני לפני כן חייב לציין, יש גם בשורות טובות בימים האלה: יעקובלב שהוא עולה חדש, שבר את השיא האולימפי באופני מסלול. הוא היה אצלנו בדיון לפני האולימפיאדה. הוא שבר את השיא האולימפי עוד בשלב המוקדמות. זה עוד לא מדליה, אבל אם במוקדמות הוא שבר את השיא האולימפי אנחנו בכיוון הנכון. לפחות שר האוצר הקודם פטר אותם ממיסוי של הפרסים. אופיר חוקק את החוק כחבר כנסת מהאופוזיציה יחד עם חבר כנסת קושניר וחבר כנסת דוידסון, בכנסת הקודמת, ומי שאישר את החוק הזה היה שר האוצר. אני יכול להגיד לך שאני כחבר כנסת לא הצלחתי מול שרי אוצר קודמים לקדם את החוק הזה. צריך לדעת מתי להיות באופוזיציה ומי בקואליציה ומי שר האוצר.

אנחנו בדיון הקודם הבענו את מחאתנו על הדרת חצי מיליון חסרי דת וכאלה שנמצאים בבירור ממניין מרשם אוכלוסין לעניין בחירות לרבנות הראשית.

עורכת הדין יערה למברגר ממשרד המשפטים, אני לא רואה אותה פה. אני חייב לומר, אני לא אוהב את זה שכל פעם מגיעים לי נציגים אחרים לדיון.

אדוני, פשוט היה דיון מקביל בפעם הקודמת, אז אנחנו התפצלנו, אני הרפרנטית הרלוונטית.

אין לי טענות אליה ברמה אישית; רק אומר שכשיש דיון על נושא מסוים, מי שייצג ממשיך לייצג.

למברגר ציינה כי רשות האוכלוסין לא העבירה למשרד המשפטים מה הייתה ההתנהלות בבחירות הקודמות, האם נכללו או לא נכללו במרשם האוכלוסין? אומרת לי מנהלת הוועדה שהנתונים הועברו אתמול בלילה.

נציגת רשות האוכלוסין בדיון, עורכת הדין אודליה אדרי, ציינה כי עיבוד הנתונים לוקח 4-5 ימי עבודה, ביקשתי להעביר את הנתונים האלה, ולהעביר את המידע למשרד המשפטים וגם לוועדה טרם הדיון.

כפי שצוין והודגש בדיון הקודם, חסרי הדת, ואלה שהם בבירור, הגיעו לישראל מכוח חוק השבות, הם חיים בישראל כיהודים לכל דבר ועניין, ממלאים את חובותיהם למדינה וגם נזקקים לשירותי הדת בבואם להתחתן, להתגרש וגם בעת קבורה. הרבה פעמים המגע שלהם מול הגורמים הרלוונטיים ברבנות הרבה יותר אינטנסיבי משל כל אזרח אחר. אנחנו נרצה להתמקד בהחלטה הסופית של משרד המשפטים בעניין, ומה הולך לקרות בנושא הזה. עורכת הדין כהן.

אז כפי שהודענו גם לבג"ץ בעניין הזה, הנחינו להוציא תעודה חדשה שמתבססת באמת על פרט הדת במרשם האוכלוסין, ואכן שר הפנים הוציא תעודה חדשה, המתבססת על הנתונים האלה.

אז מה השינויים? הסוד הגדול שלא הסכמת לגלות?

אולי אודליה תרחיב, אבל באמת יש רשות אחת.

זאת אומרת, מבחינת משרד המשפטים חסרי דת לא רלוונטיים לרבנות הראשית?

מבחינת משרד המשפטים, הפרשנות של סעיף 10, שקובע שתושבים יהודיים ייכללו כדי לקבוע מי היישובים הגדולים, שם מי שהוא לא יהודי לפי המרשם, הוא לא נכלל.

זאת אומרת, שמי שנמצא בבירור, בכלל הוא סוג ב'.

הוא לא סוג ב', זה פשוט לפי ההגדרה של תושבים יהודיים.

אין לו שום מעמד לעניין הבחירות האלה. אז אני רק אשאל, מה הרבנות שלו? הרי יש לכם את המניין הזה לעניין בתי הדין השרעיים ואחרים. מה, איפה הוא נמנה? לאיזה בית דין הוא שייך?

אני לא מכירה, אני לא יודעת איך הוא מגדיר את עצמו, אבל - - -

מה, אתם הגדרתם אותו כחסר דת או שהוא בבירור?

אנחנו לא הגדרנו אותו, המרשם מגדיר אותו כחסר דת.

המדינה. את המדינה, נעים מאוד, את כרגע מייצגת את המדינה. אגב, בין אם זה משרד המשפטים, הדתות או אחרים – אתם נציגי המדינה. המריבות שלכם בין המשרדים לא מעניינות את האזרחים.

אז אני לא, החוק הקיים כן, מגדיר מי הוא יהודי לפי מרשם אוכלוסין.

לא, סליחה.

לפי מרשם אוכלוסין. אודליה אולי תרחיב בעניין הזה.

עו"ד נדב גולני, ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים. בעצם חוק מרשם אוכלוסין מייבא את ההגדרה שקבועה ליהודי בחוק השבות, כולל אותה גם בחוק מרשם אוכלוסין. ששם ההגדרה היא שיהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת.

איפה בחוק הזה, בחוק של הבחירות לרשויות האלה, הוא מפנה ל- - -

החוק לא מפנה.

אז אם החוק לא מפנה – זו פרשנות משפטית.

לא, אז חשוב לי אולי קצת להרחיב את השאלה של אדוני. בסופו של דבר, וזה חשוב לי לומר, אנחנו בחנו את הפניות שהגיעו וגם את הטענות שעלו פה בוועדה. אנחנו באמת לא מקילים ראש גם בטענות שעלו. החשיבות הגדולה ביותר לטעמנו, כיוון שאני, שוב, רוצה למסגר את האירוע הזה. אנחנו מדברים על סעיף 10 לחוק הרבנות הראשית. הסעיף רלוונטי אך ורק לעניין אחד, והוא העניין של הבחירות לרבנים הראשיים ובחירות למועצת הרבנות הראשית.

אבל אתם נותנים פה פרשנות למונח.

נכון.

והמונח הוא בחוק 'יהודים' בלי לקבוע איך בדיוק זה מוגדר. ואתם נותנים פה פרשנות, שלפרשנות הזאת יכולות להיות השלכות על הרבה מקומות אחרים. כי החוק בעצמו לא הבהיר את הנקודה הזאת.

אז לפי הבדיקה שלנו, שוב, יש בחוקים שונים, לדוגמה בחוק שירותי דת, יש הגדרה למי הוא תושב יהודי, ששם באופן מפורש כתוב, לדוגמה, שלעניין סעיפים שהם רלוונטיים לקבורה: תושב יהודי הוא תושב ישראל, אז זכאי לקבלת שירותי דת יהודיים. אני רוצה אבל להבחין.

זכאי לקבלת שירות דת יהודים.

לרבות שירותי קבורה.

זאת אומרת, מי שחסר דת הוא לא זכאי, ואז לא צריך לקבור אותו. הוא לא זכאי לשירותי דת יהודים.

לא, זה לא אומר את זה.

אתם הסתבכתם.

לא, אני רוצה רק להמשיך, אולי כשאומרים חצי טיעון זה באמת נשמע ככה. מה שאני מנסה לומר זה שפה אנחנו מכוונים לתהליך של בחירות. בתהליך של בחירות, מה שעמד לנגד עינינו, בנוסף לטענות שעלו כאן, זה טוהר הבחירות, וכדי לשמור על טוהר הבחירות היה חשוב לנו שהנתונים שעליהם מתבססים בקביעת חברי האספה הבוחרת יהיו נתונים אובייקטיביים.

נתונים לפי איזו תפיסה? את עכשיו אומרת שאתם לא תספרו את האוכלוסייה של העולים כחלק מתושבי הערים שצריכים להיות מיוצגים. את מבינה מה המשמעות של ההחלטה הזאת? לצורך העניין, אם פתאום תהיה פה עיר עם ייצוג גדול מאוד של עולים, בגלל שחלק מהעולים האלה לא ייספרו לטובת הייצוג, כי הם לא יהודים על פי ההלכה, אז למשל עיר פלונית או אלמונית, הפעם או בפעם אחרת לא תהיה מיוצגת באספה הבוחרת. זה אבסורד. הם רואים את עצמם חלק מהציבור היהודי. הם למשל משרתים בצה"ל, אולי תנחו מעכשיו משרד הביטחון, יתייחס לחסרי דת לא כחלק מהרוב יהודי.

אולי לא להחיל עליהם גיוס חובה. למה לגייס אותם בגיוס חובה?

אגב, בסוף כל הדיונים עכשיו בזה אפשר להגיש כזאת הסתייגות. מי שחסר דת לא יהיה חובה לגייס, וגם מי שבבירור. ואגב שלא ישלם מיסים, כי רק יהודים על פי הלכה, לפי ההגדרות שלהם - - -

לא, אני לא אמרתי לפי ההלכה. יהודי לפי המרשם, לפי המרשם.

לפי המרשם.

כן.

יהודי – הצעת חוק חדשה.

אז רק לפי המרשם.

אגב, זה אבסורד עוד יותר גדול, כי יש יהודים לפי הלכה, שמוכרים על ידי רבנות, מקבלים שם שירותי נישואין, כי הם עברו שם בירור יהדות, והם רשומים במרשם כחסרי דת.

חסרי דת זה מונח הכי טעות שאתם קוראים כאן. חסרי דת זה הדבר שהכי לא נכון לומר, כי חסרי דת זה אנשים בדרך כלל - - -

הם לא רשומים כיהודי במרשם אוכלוסין.

חסרי דעת זה אנשים שהלכו פוזיטיבית, והלכו ואמרו שזה, או שזה כל אחד שהוא אין לו דת.

אודליה אדרי, מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין. כעיקרון ההגדרה של חסר דת היא שתי אפשרויות. אפשרות אחת, רישום במרשם אוכלוסין, כפי שנקבע פעם אחר פעם, הוא רישום סטטיסטי, שנועד לצרכים סטטיסטיים בלבד. חוק המרשם כן קובע מה הם התנאים לרישום במרשם האוכלוסין ודורש תעודת ציבורית לצורך רישום במרשם האוכלוסין. ולכן, פקיד הרישום לא בודק בקרביו של אדם. אמרתי את זה גם בדיון הקודם. יש יהודים שרשומים כחסרי דת, יש חסרי דת שרשומים כיהודים. כל עוד יש תעודה ציבורית שמעידה על מה שצריך להירשם, פקיד הרישום רושם.

כן? לא שלחתם אנשים לעשות בדיקות די.אן.איי פעם?

לא.

לא, זה הוא שלח. בתי הדין.

אני מוחה. לא.

רגע, אני רוצה לדייק בעניין ברשותו של אדוני. הדרישה לבדיקה גנטית שנדרשת על פי נהלי רשות האוכלוסין היא לא לעניין יהדות. היא לעניין בדיקה ביולוגית, קשר משפחתי. ישנם מקרים שבהם נטען קשר משפחתי בין אדם לאדם אחר, קשר שמזכה במעמד, קשר שמזכה ברישום, וזה כדי להוכיח את הקשר.

סיפור של - - - זה היה ברבנות?

זה היה בתי הדין. הם עושים בדיקת אבהות בדרך כלל. אבל, רגע, אני רוצה להמשיך את המחשבה שלי לפי משרד המשפטים.

לפי מה שאני מבין ההנחיות שלכם לרישום זה רק אם יש לכם הוכחה שהוא אינו יהודי, אתם לא רושמים אותו.

לא, לא הוכחה, תעודה ציבורית. הרישום הוא על פי תעודה ציבורית, סעיף 19.

מי שעולה במסגרת חוק השבות, מה זאת תעודה ציבורית?

תעודה ציבורית היא לפי סעיף 29 לפקודת הראיות, כל תעודה שמעידה על פעולה של ממשל, משפטית, מנהלית.

אבל אין תעודה שאומרת האם הוא יהודי או לא יהודי?

לא, העולה שעלה לפי 4א'. בתהליך העלייה נתיב קובע 4א' או 4ב', העולה שעלה לפי 4א' איך תרשמו אותו? הוא בא ואומר "אני יהודי", אבל עליתי לפי 4א'. איך תרשמו?

אם הוא טוען שהוא יהודי, סעיף 3 לחוק המרשם קובע, איך נרשם מישהו כיהודי. לא יירשם, דרך השלילה. אבל כעיקרון אם הוא מציג תעודה ציבורית שמעידה שהוא יהודי.

מה זאת תעודה ציבורית?

לא, דרך השלילה אומרת, שרק תעודה ציבורית שאומרת שהוא לא יהודי תוביל לכך שהוא לא יירשם כיהודי. "לא יירשם אדם כיהודי, אם הודעה לפי חוק זה או רישום אחר, או תעודה ציבורית, מראים כי הוא אינו יהודי".

אין שום זיקה אוטומטית לבין מרשם, לבין החלטת נתיב, האם הוא עולה 4א' או 4ב'?

בכלל אנחנו מסמכים על הראיות שהם מציגים, אבל יש את הדרישה החוקית. לפעמים קורה

אני לא הבנתי מה התשובה.

ברוב המקרים כן,

למה?

היו"ר עודד פורר:

שאומרת שהוא לא יהודי.

לא, הפוך.

נדב גולני:

סעיף 19 ב' לחוק מרשם אוכלוסין אומר שכל רישום ממרשם אוכלוסין חייב להיעשות רק על סמך תעודה ציבורית.

כן, רגע, אבל אדוני היושב-ראש,

לא, רגע, השאלה היא גם לא למשרד הפנים.

זהו, דקה, אני רוצה שתבין,

תקשיבו. בן אדם עלה לישראל.

אחר כך רציתי להתחתן. בסדר? זה החיים שלי.

אנשים חסרי דת. או שהם יהודים.

משפחה

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

זאב אלקין (הימין הממלכתי): הרבנות לא מכירה במרשם



ולכן לקחת את ההגדרה של המרשם

ולכן לקחת את המרשם

נכון, אבל

ואם הוא לא יהודי, ממי יקבל שירות? אם הוא לא יהודי

הרבנות?

כן, תתפלאי, תתפלאו לשמוע. החברה קדישא ירקונים, לצורך העניין,

זאב אלקין (הימין הממלכתי): דווקא שירותי קבורה

היו"ר עודד פורר: החוק לא מגדיר מי הוא יהודי. אתם החלטתם.

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

אני רוצה לומר יתרה מכך.

ולכן אני שאלתי,

ברור, יהודה, ברור. משרד המשפטים.

היו"ר עודד פורר: ובבחירות לרבנים הראשיים ב-2013?‬

זה לא הגיוני, לא מסתדר.

היו"ר עודד פורר: אז אודליה, את רוצה להסביר?

יהודה אבידן:

אני רוצה לסכם את הדיון הזה.

רק אדוני, אם אפשר להשלים. בעצם אנחנו הגענו למצב שאנחנו צריכים למצוא נתונים אובייקטיביים שלא ניתנים לפרשנות, וכך לשמור על טוהר הבחירות. הנתון היחידי שמצאנו ששר הפנים יכול להתבסס עליו כשהוא מוציא את התעודה, זה מרשם אוכלוסין. אנחנו מבינים, כפי שעלה כאן, שיכול להיות שם אנשים ש

לא יכול להיות, זה חצי מיליון איש.
‬‬

אני אומרת שגם במרשם יכולים להיות אנשים

למה שהם לא יהיו מיוצגים?

אבל אין לנו דרך אובייקטיבית

תראו,

סליחה, חוק השבות לא מגדיר

זו אותה שאלה שבכוונה, בחקיקה,

עכשיו, חבל על הדיון הזה מאחר,

נצביע. אני מזמן את שני המשנים ליועצת המשפטית לממשלה,

אני גם תומכת.

הצבעה

הבקשה אושרה.

אין מתנגדים. אנחנו נקיים את הדיון הזה איתם.

עדי כהן: הוגשה תעודת שר הפנים חדשה.

היו"ר עודד פורר: אולי לבקש מהיועצת המשפטית של הכנסת

שהדיונים האלו התקיימו פעמיים, יהיה דיון שלישי. ומה שאתם קבעתם, זה לא מקובל על כנסת ישראל. זה מאוד חשוב. ‬

פה צריך לבקש משגית,

היו"ר עודד פורר: זה בדיוק מה שאף כנסת לא רוצה.

אנחנו לא רצינו.

אבל משרד המשפטים החליט להיכנס לדיון

היו"ר עודד פורר: ואגב, אם זאת הקביעה של מי הוא יהודי,

זאת אומרת שהייתה שם עסקת חבילה.

עדי כהן: ההשפעה, שוב, אודליה אולי תרחיב,

איזה רשות יוצאת?

אילת וחדרה.

אודליה אדרי: התחלפו ביניהם.

חדרה נכנסה במקום אילת או אילת נכנסה במקום חדרה? ‬‬

אילת לא הייתה גם פעם שעברה.

בשינוי הזה, מי נכנסה במקום מי?

רק בינתיים כשהיא בודקת,

לא, אנחנו שואלים מה השינוי שנבע מהעניין הזה.

הייתה תקלה אחת שמיתר הוחשבה כ- - -

יהודה אבידן:

לא, אני אגיד לך מאיפה נובע הפער שלך.

לא, אודליה בכלל לא מתייחסת ל- - -

אני שואל את משרד הפנים, הרשימה של הגודל. אז אני שואל, אילת יצאה ויבנה נכנסה?

בראשי ערים, זה בראשי הערים?

לא, ברשימת שלושים הערים הגדולות.

אילת לא נכנסה ולא יצאה אף פעם.

מה שברור לחלוטין

רק לדייק לעניין חוק השבות,

אודליה אדרי: חוק השבות המקורי לא קבע,

אבל בג"ץ קבע פרשנות לחוק הזה.

בבג"ץ שליט תוקן חוק השבות.

אודליה אדרי: