פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



35
ועדת הכלכלה
29/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 454
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ג בתמוז התשפ"ד (29 ביולי 2024), שעה 10:07

הצעת צו התעבורה (עבירות קנס)(תיקון), התשפ"ד-2024 בדבר נהיגה ברכב לתחבורה קלה

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אליהו ברוכי
ששון ששי גואטה
אלי דלל
שלום דנינו
עופר כסיף

איציק סרור - מנהל אגף שירותי תחזוקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חוה ראובני - עו"ד בלשכה המשפטית של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יפעת רווה - עו"ד במחלקה למשפט פלילי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אביבית ברקאי-אהרונוף - רפרנטית קטינים, מחלקה פלילית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רון שלמה סולומון - עו"ד במחלקה למשפט כלכלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

לינוי מני - עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק אמיר ליפשיץ - ר' חו' ייעוץ וחקיקה את"ן, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

מאיה קרבטרי - מנהלת סביבה קיימות ותכנון, פורום ה-15, מרכז השלטון המקומי

מירה סלומון - עו"ד, ראש מנהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

שלמה שטיין - סגן מנהל אגף הפיקוח העירוני, עיריית תל אביב-יפו

אייל הרשטיק - מנהל המטה לבטיחות בדרכים, עיריית תל אביב-יפו

רות גילצר - עוזרת ראשית ליועמ"ש, עיריית תל אביב-יפו

ערן טל - מנהל תחום, איגוד לשכות המסחר

מירב סלע - מנהלת קשרי ממשל ורגולציה, איגוד קורקינטים שיתופיים

רן יוריסט - איגוד קורקינטים שיתופיים

נגה רובינשטיין - שדלנית, עו"ד, יועצת משפטית חיצונית לאיגוד קורקינטים שיתופיים, משרד KRB

אסף גרינבאום - שדלן, יועץ משפטי חיצוני חטיבת הקורקינטים השיתופיים, משרד KRB

איתי סיגל - אחיינו של קית' סיגל החטוף בעזה

לי סיגל - אחיו של קית' סיגל החטוף בעזה

ורדית קרוגר - ארגון אימהות הלוחמים

נווה רוזנבלום - ארגון אימהות הלוחמים

אביגל כספי

ד"ר עידית חנוכה

רעות חביב, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת צו התעבורה (עבירות קנס)(תיקון), התשפ"ד-2024 בדבר נהיגה ברכב לתחבורה קלה

נושא הדיון הזה הוא הצעת צו התעבורה (עבירות קנס)(תיקון), התשפ"ד-2024 בדבר נהיגה ברכב לתחבורה קלה. אני רואה פה נציגים של המשפחות – אתם רוצים לדבר? אוקיי, בבקשה.

זה הבוקר ה-297. דוד שלי ודודה שלי, קית' ואביבה סיגל נחטפו לפני 297 יום מהבית שלהם בכפר עזה. לי קוראים איתי סיגל, לצידי יושב אבא שלי, לי, אחיו הגדול של קית'. דיברתי עם אביבה אתמול, אביבה הייתה בפעם השביעית שלה בארצות הברית במסעות שכנוע, חלק ממסעות השכנוע בכל העולם ובארץ, שכנוע שאין דבר יותר חשוב כרגע מלהחזיר את החטופים – החיים לשיקום והנרצחים לקבורה. מסע מאוד קשה שלוקח ממנה הרבה אנרגיות, אבל למעשה היא שבויה, היא עדיין בשבי. היא עדיין בזוועות החמאס ושם היא תהיה עד שקית' ושאר 114 החטופים יחזרו. אני בדרך כלל מדבר על דוד אבל אני יודע שהיום דוד שלי היה רוצה שאני אדבר על משהו אחר.

ביום שבת נרצחו 12 ילדים בזמן שהיו במשחק כדורגל בבית שלהם, במקום הבטוח שלהם. במקום עם ממ"ד. מציאות שקית' ואביבה והילדים שלהם מכירים הרבה שנים כמשפחה שגרה בכפר עזה וחיים תחת איום הטילים כבר למעלה מ-20 שנה. אני רוצה להקריא את שמות הילדים שנרצחו כי אני יודע שלמרות הסבל של קית' ברגע זה, למרות שהוא נמצא כרגע בפינה חשוכה באי ודאות מאוד גדולה, בגלל שהוא בן אדם אוהב עם המון חמלה הוא היה רוצה שנזכיר אותם, כדי שכולנו נחשוב על הילדים ועל המשפחות ועל החברים שלהם ועל מה שהם עוברים ברגע זה. יש פה תמונות של 11 ילדים אבל בפועל נרצחו 12. את הילד ה-12 זיהו רק יותר מאוחר.

אמיר רביע אבו סאלח, ג'יפארא איבראהים, חאזם אכרם אבו סאלח, איזיל נשאת איוב, מילאר שעאר, נאזם פאחר סעב, ויניס אלדהם אלספדי, נאג'י טאהר חלבי, ג'ון וודיע אברהים, אלמא אימן פכר אלדין, יזן נאיף אבו סאלח, פג'ר לית אבו סאלח. זיכרונם לברכה, שנשמתם תהיה צרורה בצרור החיים. תודה.

שמי לי. יש מי מכם ששמעו אותי, כולל יושב-הראש, כולל חברי הכנסת. שבוע ועוד שבוע וחודש ועוד חודש אח שלי חטוף בעזה, אני בא לכנסת. אנחנו הקול שלו, אנחנו הלב שלו, אנחנו הבטן שלו. הלב שבור, הבטן ריקה. צימאון אינסופי. למי שלא מכיר, אני חוזר על זה כל פעם כך שלדעתי אין מישהו, לפחות במדינת ישראל - -

סליחה, יושב-הראש?

כן, בסדר, אני שומע אותך.

יש מושג באנגלית "Multitasking" (ריבוי משימות) – אני שמח לשמוע שאתה מסוגל גם להקשיב לי וגם לעשות את העבודה החשובה שלך. עבודה חשובה מאוד.

אני קם בבוקר וחושש ופוחד לראות חדשות, ומקווה תקווה גדולה מאוד שנבחרי ציבור – חברי כנסת, יושב-ראש של ועדות, שרים, קואליציה – הפכו את העור שלהם וחיפשו אור. אח שלי בדרך הביתה עם עוד 114 חטופים. מה שהתרחש התרחש. מה שקרה, האסון של יום שבת, זה לא דבר שאנחנו צריכים לקבל כמובן מאליו ולנרמל אותו. עוד "הותר לפרסום", עוד נרצחים, עוד נהרגים, עוד טיל, עוד שריפה, עוד מפונים. מספיק, די, לא עוד. מספיק עם הנסיעות הפוליטיות, המשלחות ללא מטרה, לאין יעד. מספיק לטרלול, מספיק לפוליטיקה.

אנחנו המשפחות לא בסרט פוליטי, אנחנו בסרט של חיים ומוות. אנחנו המשפחות לא מבקשים להפיל את הממשלה. מתוך הקואליציה מפלגות מאיימות להפיל את הממשלה, זה לא אנחנו. אנחנו נתמוך בכל מי שמביא להסכם שיחזיר חטופים. נכון, תהיה בתוך זה הפסקת אש. לפני זמן רב מאוד, יותר מידי, הייתה הפסקת אש של שבוע ואביבה חזרה. חיבקנו אותה אז ומחבקים אותה יום-יום, וקית' עוד חטוף בעזה. מספיק מלחמה, מספיק ניצחון – הניצחון היחידי זה חטופים בבית. אלה ביחד לשיקום, ביחד עם המדינה. תהליך השיקום יהיה ארוך מאוד. ולאלה שלא בחיים, ויש יותר מידי חטופים שהם לא בחיים, מגיעה קבורה מכובדת בארצם. חלק מהם גם לא אזרחי ישראל, זה סיפור של כל העולם.

אני מבקש מכולם מסביב לשולחן לקום בבוקר ולחשוב איך אני עושה למען עתיד יותר טוב. עתיד יותר טוב זה שהחטופים חוזרים והמדינה מתחילה להשתקם. תודה.

שלום, אני ורדית קרוגר, מארגון אימהות הלוחמים. יש לי שלושה בנים לוחמים ועוד חתן. אנחנו רוצות היום שכל החטופים יחזרו, אנחנו רוצות היום שכל המפונים יחזרו לבתיהם בביטחון, אנחנו רוצות היום שהילדים שלנו יחזרו לשגרת חייהם שעזבו ב-7 באוקטובר. יש לי בן במגלן שמנסה לעשות תואר, מנסה להיות סטודנט, מנסה לקדם את החיים שלו וכל פעם, עכשיו ה-30 ביולי, יש לו שוב קריאה לעזה. הוא שוב נמצא בעזה, כשלא נותנים לו לנצח אלא נותנים לו לסכן את חייו, כי הוא היה יכול להגיד על כמה וכמה פעמים שהוא רואה אנשים שצופים בהם ואין להם אישור לירות בהם, והוא וחבריו מסתכנים לחינם.

אני פונה לראש הממשלה, לחבר הכנסת המכובד שנמצא פה, לכל חברי הכנסת, לכל הדרג המדיני, לכל הדרג הצבאי – תתעלו לדרגת הלוחמים במסירות הנפש שלהם, במוכנות שלהם לצאת מהחיים הבטוחים שלהם ולהתמסר למשימות של עם ישראל, ולהיות חלק מהמשימה הלאומית הזאת של להחזיר את המדינה לשלום וביטחון. וזה חייב להיות בדברים מאוד נחושים שצריכים לבוא מההנהגה ולרדת אלינו.

היום כנסת ישראל החליטה שאם אני אכנס עם חולצה של אימהות הלוחמים זה לא מכבד אותה, ופשוט הפשיטו אותי בכניסה לכנסת ודרשו ממני להוריד חולצה שכתוב עליה "אימהות הלוחמים". אנחנו לא ארגון פוליטי, כל מה שאנחנו דורשים זה שחיי החיילים שלנו יהיו בראש סדר העדיפויות, שהם לא ינוצלו לדברים שהם לא ענייניים מבצעיים, לקידום המטרות החשובות של החזרת החטופים, של החזרת השלום והביטחון לכל חלקי המדינה. והכנסת חשבה היום שזה לא מכבד אותה שאני אסתובב פה עם חולצה של אימהות הלוחמים.

נווה תוסיף על איך אנחנו רואות את זה.

טוב, תודה שוב על רשות הדיבור. שמי נווה רוזנבלום, מארגון אימהות הלוחמים. יש לי שלושה חיילים בבית – לא כל כך בבית מאז ה-7 באוקטובר. בת קצינת מודיעין, בן קצין בגבעתי ולוחם שריון. אנחנו מגיעות לכאן כבר חודשים, כמו שאמרה חברתי, תמיד עם חולצות של ארגון אימהות הלוחמים. היום לא נתנו לנו להיכנס עם החולצה – לי הוציאו אותה מהתיק, חברתי, כמו שסיפרה ורדית, ממש דרשו ממנה להוריד אותה. כמו שזה נשמע. יש לנו גם סרטונים, זה מתועד.

תפנו ליושב-ראש הכנסת בעניין הזה.

אנחנו נעשה את זה.

אנחנו פונים לכל חברי הכנסת בעניין הזה. זה צריך לבייש גם אתכם שזו הכנסת, זה לא בסדר.

הוא מוסמך לתת הנחיות כאלה.

בדרך כלל נותנים לכן להיכנס איתם?

אנשים עד עכשיו נתנו, כמו שהחברים היקרים מאחוריך נמצאים עם חולצות ארגון - - -

בסדר, אבל זה לא הוויכוח, תפנו ליושב-ראש הכנסת – הוא מוסמך לתת הנחיות בעניין הזה גם למשמר.

אתה צודק. בעינינו זה פשוט מבטא את ההידרדרות ביחס של הבית הזה והחברים בו ללוחמים שלנו. אני וחברותיי פועלות כדי שישמרו על חיי הלוחמים שלנו. שלא יקבלו את המסירות שלהם כמובן מאליו, שלא יקבלו את החיים שלהם כמובן מאליו, כמחיר אגבי שמחשבים לפני פעולה. אנחנו מרגישות שיש הידרדרות ביחס כלפיהם. בפרקליטות, כמו שכולנו מכירים, בהוראות הפתיחה באש, בפרימטר או לא בפרימטר. אנחנו כאן היום מחבקות את משפחות החטופים כמו כל עם ישראל, כואבות את כאבם ומבקשות ממקבלי ההחלטות כאן ובצבא – תתעלו לדרגת הלוחמים שלנו, תתעלנו למסירות של העם הזה, תפעלו לאחדות, תתעלו לגבורת הלוחמים ותביאו אותנו לניצחון על האויבים שלנו. תודה.

תודה רבה, ברשותכם אני אמשיך עוד מעט. שתי דקות הפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:20 ונתחדשה בשעה 10:22.)

אני פותח את הישיבה שוב פעם.

אני לא מבין, אתם לא למדתם אותי עדיין? שתקשורת לא משפיעה עליי. אתם שולחים לי את התקשורת? את "גלובס", והיום העברתם לי מסרים דרך "ידיעות אחרונות". היה פרסומים, כל פעם לפני דיונים במקום להגיד בדיונים אומרים לי דרך העיתון. קודם כל, לצערי, למשרד התחבורה לקח זמן להביא לי את הצו הזה, למרות שאני רואה שזה עמוד וחצי. מה הייתה הבעיה להביא צו מהר, אני לא מבין? זה לא 100 עמודים.

ואגב, זה נדחה? המימוש?

רגע, תכף נעשה את הדיון. זה היה דבר ראשון.

דבר שני – מה שהיה חשוב לפני סוף המושב זה החקיקה, ולכן שמתי את זה לאחר החקיקה, שלא עברתי את המועד של ה-1 באוגוסט, נכון? או שאני טועה? אז בשביל מה הייתם צריכים לשלוח לי את "גלובס"? יש לנו את השיקולים שלנו שלפיהם אנחנו קובעים את לוחות הזמנים. בינתיים אנחנו עומדים בלוחות הזמנים, ואילו משרדי הממשלה עד שהם עושים תקנה לוקח להם המון זמן, ובסוף, ברגע האחרון, הם רוצים שאנחנו נעזוב את הכול ונטפל להם בעניינים. אז זה לא הולך ככה.

עכשיו אני אכנס לתקנות עצמן. משרד התחבורה.

כן, אדוני, בוקר טוב. עורכת הדין חוה ראובני, משרד התחבורה. תודה רבה, אדוני, על שקבעת את זה על סדר היום במהירות. אני מצרה על זה שהצו הגיע ממש בדקה ה-90, הונח על שולחן הוועדה.

אז למה "גלובס" פנו אליי ואמרו לי "למה אתה לא מכנס?", אני עובד אצלם? לא הבנתי. הוא יקבע לי אם אני מכנס או לא מכנס?

אני לא יודעת שום דבר.

לא היה שלחה, ברור שלא היא שלחה. אני לא מאשים אותה. באופן כללי שולחים. עיריית תל אביב שלחה לי את "גלובס", זה מה שנראה לי, אבל לא משנה.

אין לי מושג.

זה רק מעניין אותי – הכתבים הכלכליים ממש עובדים אצל לוביסטים כאלה ואחרים. נראה לי ככה. כי כל פעם שיש איזו בעיה מגיע מאמר של כתב כלכלי או משהו. מה, אני לא מבין, הם לא עובדים בשביל הציבור? רק בשביל החברות הגדולות וכל מיני זה? זה משהו מדהים. זה חוזר על עצמו כל פעם מחדש. ממש. בדיוק כמו שהכתבים הצבאיים עובדים בשביל משרד הביטחון. כן.

בכל אופן, אני לא אכנס לפרטים. הצו הזה בעבודה כבר הרבה זמן. בסוף מה שיצא הוא קצר אבל היו הרבה טיוטות והרבה גרסאות.

עבדת קשה, את אומרת?

עבדתי קשה.

אני מאמין לך שאם את אומרת זה נכון.

למעלה משנה.

עם מי היית צריכה להתייעץ פה?

ההסכמה הפורמלית הנדרשת לצו היא הסכמה של שר המשפטים, שזה כבר היה בסוף, וגם לו הייתה עמדה, שזו זכותו, והיה צריך להגיע איתו להסכמה, על הטיוטות הקודמות. היו גרסאות. זה מול המשטרה, זה מול הרשויות המקומיות, גם אצלנו במשרד לא כולם היו באותה דעה. אז היה תהליך של לגבש את הצו.

מה הדבר העיקרי שהיה בעייתי? הנושא הזה של המדרג?

המדרג היה בעייתי.

אבל המדרג הוא הגיוני.

בתהליך?

להכניס את זה לאט-לאט.

המדרג היה חלק משמעותי מהתהליך. יש שתי תפיסות עולם. אני אתן את הדוגמה, היא כבר ישנה, אבל כביש 6 נפתח לפני עשרים שנה בערך – בהתחלה הקנסות שלהם למי שלא משלם היו היסטריים. מצד אחד קמה צעקה ציבורית ומצד שני היו להם את אחוזי התשלום, מוסר התשלומים מולם היה הכי גבוה במדינת ישראל, משהו כמו 97%.

בגלל ההכפלות.

פחדו להתעסק איתם.

97% מהחשבונות שנשלחו שולמו במועד. הם יצרו הרתעה. תפיסה אחרת אומרת: תן לציבור להתרגל, אל תיתן לו פטיש 5 קילו בראש מההתחלה, דבר איתו יפה.

ופה עשיתם את הלתת לציבור להתרגל.

פה הגישה הייתה לתת לציבור להתרגל. אבל היה על זה דיון, היה על זה שיח, היו שאלות – כמה הדרגתיות וכמה זמן וכולי. דבר שני, היו שאלות משפטיות של בדיוק איזה סעיפים צריכים להיכנס פה, איזה סעיפים מתאימים לתקנות החדשות, מה כבר נמצא בתוך הצו מהעבר שמתאים. אז גם זה היה. וזה מה שלקח את הזמן. מה העבירות שלא מתאימות בכלל להיות עבירות קנס וצריכות להישאר עבירות של הזמנה לדין. ומכאן, זו התוצאה שאנחנו מבקשים שהוועדה תדון בה ותאשר אותה. עכשיו, בניגוד למה שהיו, עוד פעם, אם נדבר על תקשורת וכולי – אנחנו לא דוחים, שלא יהיה ספק, את התקנות ל-1 בספטמבר. חובת הרישום בלוחית תהיה בתוקף ב-1 באוגוסט.

ניתן, אם משטרת ישראל תרצה מסיבות כאלה ואחרות לאכוף, היא תוכל לעשות זאת באמצעות הזמנות לדין – כתבי אישום. הצו הזה איננו הופך אותם לעבירות פליליות, הן עבירות פליליות מרגע שהן הותקנו כתקנות הנכנסות לתוקף ב-1 באוגוסט. כל מה שהצו הזה עושה זה שינוי בתהליך הדיוני של האכיפה. לא כתם אישום הזמנה לדין אלא דוח ברירת משפט – קנס שמשלמים אותו, דיון שיפוטי רק אם מבקשים אותו.

אבל על זה דובר מהתחלה, שתהיה ברירת קנס.

לא, ברור שזאת הכוונה.

אף אחד לא מתכוון עכשיו להעמיס את בית המשפט לתחבורה.

כיוון שעלה רעש אתמול דרך העיתונות ואחר כך גם הגיעו אלינו מלא שאלות, תוך כמה שעות הוצף המייל והוואטסאפ וכולי – "רגע, זה נדחה ל-1 בספטמבר?" – לא, זה לא נדחה. זה רק שהאכיפה דרך דוחות ועבירות כעבירת קנס תתחיל ב-1 בספטמבר, לפי מה שהוועדה תאשר, כמובן.

אבל נציג עיריית תל אביב – נראה לי שהוא נציג שלהם כי לפני זה הוא היה מנכ"ל פורום ה-15 – כתב לי כל מיני דברים שקשורים לדבר הזה שהם טוענים שהם בעצם לא יכולים לממש. אז זה נכון או לא? רוצה שאני אקרא לך את מה שהוא כתב לי? אני אקרא לך.

יש באכיפה של העיריות שני היבטים, ואם זה לא עונה על מה שעולה שם אז תכוון אותי. יש את הנושא של האכיפה של התקנות החדשות עצמן; אכיפה של חובת רישום ואכיפה של לוחית. כדי שלעיריות תהיה את הסמכות הזאת צריך צו נוסף, לפי מה שמכונה חוק האופניים, להוסיף את העבירות האלה לסמכות של הפקחים העירוניים. זה דבר שיכול לקרות רק אחרי שהצו הנוכחי שמונח על השולחן מאושר, כי אי אפשר להסמיך פקחים לאכוף עבירות של הזמנה לדין אלא רק עבירות שהן עבירות קנס. וזה אכן יהיה בטקט הבא.

זה יהיה עוד צו, יהיה צו אחד שייכנס ויגיע לוועדה?

זה צו של המשרד, של השר לביטחון לאומי. הוא נמצא בהכנה. יש שיח בין המשרדים. עוד פעם, זה לא מאוד פשוט לכתוב - - -

ולאן הוא יבוא, לוועדה שלנו?

הוא גם יגיע לוועדה הזאת.

אז אלה הטענות? עיריית תל אביב פה?

טענה נוספת, רמה אחרת של האכיפה של העיריות זה האם הם יכולים לאכוף את העבירות הקיימות על ידי זיהוי הרוכב באמצעות הלוחית. מה קורה? הפקח רואה אדם רוכב על המדרכה, אומר לו "עצור", הוא עושה לו ככה, מנפנף לשלום ובורח. כשיש לוחית הפקח יכול לצלם את הלוחית, לתעד את מספרה, לפנות למאגר ולברר מי בעל הכלי ואז להמציא לו דוח. זה, ברגע שהצו הזה נכנס לתוקף הפקחים יוכלו לעשות בלי חקיקה נוספת.

מה קורה עם זה שהם עוברים בנתיב התחבורה הציבורית?

אני לא זוכרת את כל - - -

אני לא רוצה שהם יחטפו קנס על זה. הרי, זה לא מפריע לתנועה בכלל.

למיטב זכרוני, לאופניים וכנראה גם גלגינוע מותר לרכוב בנתיב תחבורה ציבורית. אני לא זוכרת בעל-פה את כל התקנות ואת כל הסעיפים המוסכמים אז אני לא יודעת להשיב ברגע זה. אם אדוני ירצה אני אבדוק ואני אשיב.

זה שאומרים "מותר" זה צריך להיות בטוח, כדי שלא ייווצר מצב - - -

הם צריכים לשחרר אותם.

לכן אני אומרת בזהירות, אמרתי שאני לא זוכרת הכול בעל-פה.

אבל אפשר פה לבדוק אם - - -

לא, ההיפך – בנת"צ, עדיף שהם ייסעו בנת"צ.

בוודאי, מאשר במדרכה.

כי אין עומס שם והסיכויים פחותים שהם יפריעו לתנועה.

אני חוזרת ואומרת, למרות שזה נראה ככה לפעמים אני לא יודעת את כל הספר הזה בעל-פה. אני לא יודעת להשיב על השאלה הזאת בשנייה זו.

דוד, אבל אפשר לבדוק עם עיריית תל אביב אם רוב הנת"צים המצולמים, אם זה נמצא בתל אביב - - -

ברגע שיהיה מספר לוחית אז הם יכולים לתת להם קנס.

בוודאי.

אגב, אם יש שביל, גם אם מותר, אם יש במקום שביל אופניים אז אסור. במקום שיש שביל אופניים זה רק שביל אופניים.

אבל קורקינט מה?

לא, אנחנו לא אוכפים. קורקינטים ואופניים אנחנו לא אוכפים בנת"צים ולא נאכוף - - -

השאלה אם מותר לכם לאכוף, לא אם אתם אוכפים או שלא, כי אז ההחלטה של ראש העיר ברגע אם אוכפים. אני רוצה לדעת אם מותר או אסור. תגיד לי את זה, עזוב מה שאתה עושה.

בכללי הרכיבה, במידה ואין שביל אופניים הרוכבים יכולים לרכוב על נת"צ. אני אייל, מעיריית תל אביב, מאגף התנועה.

אז אתם כן אוכפים, מה אתה רוצה?

לא, בלי קשר לאכיפה, כללי הרכיבה - - -

לא, לא. אני רוצה שהאופניים פלוס זה, אם הם נוסעים בנת"צ הם לא יקבלו קנס בלי טובות של ראש עיריית תל אביב או של ראש עירייה אחר. אני מאוד מצטער. אמרתי לכם את זה עוד בישיבה הראשונה, כשאישרנו את העניין הזה. זה הכול, בלי טובות.

אני רושמת לי.

שיקום בבוקר ויחליט לעשות את זה – לא, לא מתאים לי. טוב, מה קורה עם זה? אני רוצה לדעת. אתם, אני רוצה לדעת, עיריית תל אביב – יש אפשרות לחייב או לא? מה זה "אני לא אוכף", זה מדיניות אכיפה, זה לא רלוונטי. כן או לא?

אני רות גילצר, הלשכה המשפטית בעיריית תל אביב. התשובה היא לא, אין סמכות לאכוף נגד אופניים וקורקינטים בנסיעה בנת"צ.

אופניים וקורקינט – אין סמכות?

לא אוכפים בנת"צ.

אז הנה, זו תשובה. אז אין. זה לא שאתם לא אוכפים אלא אסור לכם לאכוף. יש הבדל. גם אם יש שביל אופניים.

זה לא קשור.

לא קשור, בסדר. אז קיבלנו תשובה לעניין הזה.

צריך לבדוק אם ההנחיה הזאת נכונה בכל הרשויות. צריך לבדוק את זה יחד עם המרכז לשלטון מקומי.

מאיזה חוק זה נגזר?

כן, אבל ברוב הרשויות אין זה. רוב הנסיעה זה בעיריית תל אביב. שם זה רוב הנת"צים האלה.

אבל עדיין ברשויות כמו ראשון לציון, נתניה, אשדוד.

עיריית תל אביב, מאיפה אתם שואבים את האיסור הזה? מאיזה חוק? מאיפה זה נגזר?

יש את חוק ייעול הפיקוח והאכיפה מ-2016 שמונה רשימה סגורה של עבירות שמותר לאכוף נגד קורקינטים ואופניים, ואין שם עבירה של נסיעה בנת"צ.

לפי תקנה 34 לתקנות התעבורה, לאופניים מותר לרכוב בנת"צ. לא כתוב קורקינטים, וזה דבר שאולי צריך לתקן אותו.

איך מתקנים את זה?

זה תיקון לתקנות התעבורה.

אתם תביאו לנו את זה?

אנחנו נשלב את זה בהזדמנות - - -

אני רוצה לשלב את זה פה, מה הבעיה?

זה צו עבירות קנס, זה לא מתקן את תקנות התעבורה בכלל.

יש תיקון עקיף?

זה דבר חקיקה אחר.

אין תיקון עקיף? כמו בחקיקה, אי אפשר לעשות את זה בתיקון?

בחקיקת משנה אין תיקונים עקיפים.

בהסכמת משרד התחבורה?

זה ההבדל בין חקיקה ראשית לחקיקת משנה – בחקיקה ראשית אפשר לתקן חוק אחר ובחקיקת משנה אי אפשר.

אבל אם הם מסכימים אז אני מכניס את זה וזהו, לא?

לא, אבל פשוט הפרוצדורה הזו לא עובדת ככה.

אי אפשר לעשות פה - - -

קיצור דרך. זה גם טוב להם קיצור דרך פה. ככה היא צריכה לעשות.

אנחנו מכינים לתקנות התעבורה שמשלים היבטים מסוימים של תקנות הרכיבה.

אז את מתחייבת להביא לנו את זה?

אני רושמת לי את זה להוסיף - - -

לא, תתחייבי לי, אל תרשמי.

אני רושמת לפניי לשלב את זה.

להתחייב.

לחייב זה בסוף השרה שמתקינה תקנות.

לא משנה, אבל תתחייבו שתעשו את זה. הבנת? טוב. כי גם ככה יש לנו ביקורת על העניין הזה שאנחנו עושים רגולציה על הקורקינטים וכולי, ואני חושב שהביקורת היא לא נכונה בגלל הנושא של תאונות הדרכים. אבל לגבי הנסיעה בנת"צ, אני חושב שזה מקל על העניין הזה של הביקורת הזאת, כי היום גם ככה נת"צים, את יודעת, הם לא מלאים, הם חצי ריקים. בכל מקום ומקום. מה רצית להגיד?

כן, קודם כל אני מברך על הצו. אני קראתי גם מה ש"אור ירוק" פרסמו וכן הלאה – אני חושב שזה חשוב מאוד וזה יכול למנוע באמת את התאונות. ויש גם שיעור גבוה מאוד של תאונות של רכבים כאלה. מה שכן, אני מניח שכולכם ראיתם את המסמך הזה, שחתומים עליו כמה ארגונים – אני מבקש לדחות את זה כדי לתת פתרון לשתי בעיות מרכזיות.

מה לדחות? לדחות את האישור?

את הצו, כן. מה-1 באוגוסט. אני אגיד למה. דבר ראשון, כפי שאתם יכולים לראות, שמחזיקי אשרות 2א5, שזה בעיקר פליטים, לפי המידע שקיבלנו, זה נמצא באתר של הוועדה, לא נותנים להם בעצם, בפועל לא מצליחים כבר זמן ארוך להוציא את מספרי 89, שזה בעצם למי שאין לו תעודת זהות ורוצה להוציא מספר רישוי. לכן, הדבר הזה הוא מעכב אותם, הוא לא הוגן. בואו ניתן להם קודם כל פתרון.

עכשיו, אני לא רוצה לחזור על כל מה שכתוב במסמך, אני מפנה את חברי הכנסת ויושב-הראש, אם עוד לא יצא לכם לראות, וכל מי שנמצא פה, למסמך הזה שחתומים עליו גם ארגון הסיוע לפליטים, האגודה לזכויות האזרח, קו לעובד, רופאים וזכויות אדם וכן הלאה, עוד כל מיני ארגונים.

תנו פתרון. זה לא הוגן שמטרטרים את האנשים האלה. הם מטורטרים, בתל אביב, למשל, שם, כפי שנאמר בצדק - - -

בגלל זה אתה רוצה לדחות את הכול? כי אין להם פתרון?

אני רוצה לדחות כדי שמשרד התחבורה ייתן תשובה. דרך אגב, זו לא הבעיה היחידה. יש פה עוד בעיות. אני לא מסכם את הכול משום שזה נמצא גם בניירת, אבל אני אומר שלא יכול להיות שיש כל כך הרבה אנשים שמטרטרים אותם ולא מאפשרים להם בעצם לקבל את המספר – מה הם יעשו? ברגע שהצו ייכנס הם לא יוכלו להשתמש בכלי הזה שמשרת אותם גם לעבודה רבה פעמים. אז כדי לתת פתרון הולם, שמשרד התחבורה יפתור את הבעיה החמורה הזה, שהאנשים האלה לא יטורטרו ויוכלו לקבל מספר כמו כל אחד אחר, בצורה אחרת, ואז את הצו יהיה אפשר להחיל. עכשיו, אם אתם יכולים לעשות את זה עכשיו – מצוין.

אני מבקש לדחות את זה בשבועיים עד חודש, כדי שבפרק הזמן הזה יתנו פתרון הולם לכל האנשים האלה. אני מחזיק פה את המסמך הזה. זה לא יכול להיות שמטרטרים אותם ולא נותנים להם. זה דבר אחד.

לא, אנחנו לא נדחה, אבל הם יגידו לך מה התשובה שלהם.

רגע, זה דבר אחד. הדבר השני, שהוא קשור אמנם בעקיפין אבל עדיין אני רוצה לנצל את הזמן כדי להגיד את זה, זה העניין של בחינת התיאוריה. אין בחינות תיאוריה לא באנגלית ולא בערבית – זה לא יכול להיות. כלומר, אם בחינות התיאוריה, כתוב פה "למרות שמשרד התחבורה טען בשנים האחרונות שהתיאוריה המיוחדת היא זמינה בשלוש שפות גילינו שלא כך. מי שמבקש להיבחן באנגלית או בערבית מסורב. יש בחינת תיאוריה רק בעברית".

לא, לא, רגע. יש לנו דיון משותף על זה עם ועדת העלייה והקליטה מחר, ואז אנחנו נדבר על זה.

מצוין. מה שכן, אני עוד פעם מבקש שמשרד התחבורה ייתן פתרון הולם לאלה שמחזיקים את 2א5 ולא מקבלים בינתיים את האפשרות לקבל מספר.

לא, אנחנו לא נדחה את האישור. אם צריך לאשר נאשר. לגבי פתרון, תחשבו רגע מה לענות על העניין הזה.

טוב, אני רוצה להגיד שני דברים. אחד – כמו שאמרתי קודם שאני לא רוצה לשלוף תשובה, אז הנה שלפתי תשובה על השאלה הקודמת על הנת"צים והיא לא הייתה מדויקת, ותודה לעורך הדין אמיר ליפשיץ מהמשטרה שהפנה את תשומת ליבי שתקנה 122ב לתקנות התעבורה מכילה את 34ב – הנסיעה בנת"צים של אופניים – גם על קורקינטים.

אז בסדר, אז נפתרה הבעיה. אז זה בכל הארץ אם ככה.

אין עבירה.

אין בעירה.

זה מותר. ממילא זה כבר לא שאלה של אכיפה או לא.

התקנות שפורסמו בינואר – תיקון 4 – מסדיר את הרישום לזרים. לגבי מי שאיננו תושב ישראל באמצעות משרדי הרישוי. לצערי, המסמך הזה, אני שומעת את מה שאדוני אומר, אני לא ראיתי אותו מראש ולא ידעתי לבדוק לדיון היום את השאלה הזאת.

אז תחזירי לו תשובה.

אמור להיות פתרון. אני לא מודעת באופן ספציפי לבעיה.

מה שאני מציע זה שתתני לו תשובה לעניין הזה, לא עכשיו אז עוד כמה ימים.

אנחנו סבורים שהם צריכים לקבל את האפשרות לרישום ללא בעיה.

אז אני אודה לך אם תוכלי לתת לי תשובה. אם אפשר עוד היום מה טוב.

עוד כמה ימים.

אפילו במייל או משהו כזה.

אומר פה סגן מנהל אגף הרכב שנרשמו - - -

נרשמו 1,000 זרים עד היום.

מתוך 54,000 שנרשמו בסך הכול עד היום.

אני אומר עוד פעם, לפי הנתונים שיש, המסמך – את ראית את המסמך?

לא, אני רק שומעת את אדוני.

אוקיי, אז אני יכול להעביר לך אותו.

מה אומר המסמך? שיש יותר מ-1,000?

לא קיבלתם את המסמך הזה באתר? אני אעביר לך.

אלה שלא מצליחים להירשם זה ככל הנראה כי מחזיקים באישור עבודה מזויף. הרי, יש ממשק למשרד העבודה ובגלל זה הם לא מצליחים להירשם.

אבל לפי מה שקראתי בעיתון "ידיעות אחרונות" היום זה לא, הרישום נעשה בעצלתיים. זאת אומרת, בגדול אין. רק 50,000? כמה נרשמו?

54,000.

מתוך 300,000.

כן, אבל זה רק בתקופה של שלושה שבועות. יש לנו היום ממוצע של 3,000 נרשמים ביום.

הבנתי. איגוד הקורקינטים, אתם רוצים להגיד משהו? את לא מייצגת את ערוץ 12 ו-13?

מייצגת גם וגם. יש לי אפילו עוד תיקים. אני משתדלת שזה תמיד יהיה בוועדת הכלכלה. טוב לי כאן.

אני לא רוצה לפגוע לך בפרנסה. תהיי בכל ועדה, אין בעיה.

בוקר טוב, נגה רובינשטיין, חברות הקורקינטים השיתופיים. קודם כל תודה, אנחנו באמת רואים שהתהליך מתקדם. בנוסף לשלבים שהציגה עורכת הדין ראובני יש שלב אחד נוסף, שזה הרחבת האפשרות לעשות שימוש במצלמות לצורך האכיפה על ידי פקחים עירוניים. זאת אומרת, היום סעיף 27א לפקודת התעבורה קובע אילו הפרות ניתן לאכוף באמצעות מצלמות. מצוין שם הנת"צ, לא מצוינות שם הפרות אחרות. לכן, גם את הדבר הזה, על מנת שתהיה סמכות לפיקוח העירוני לבצע איפה באמצעות מצלמות, גם את זה יש לקבע. ככל שהכוונה היא לאכוף באמצעות מצלמות.

הסמכויות של הרשויות המקומיות זה לא תחום המומחיות שלי. אני יודעת שהרשויות המקומיות משתמשות לאכיפה במצלמות.

הנה, יש לנו פה את מירה.

יש דברים שנכנסים, יש צורך בתוספת 11, יש דברים שלא.

מירה, את יכולה לענות לה?

אני לא יועצת משפטית של הוועדה.

הנה, עכשיו אנחנו ניתן למירה. כן.

תודה, אדוני. ראשית, הסוגייה הזו היא לא סוגיה לנושא שבפני הוועדה כעת. אנחנו כרגע בתיקון של צו עבירות הקנס. שנית, אכן כפי שאמרה היועצת המשפטית של משרד התחבורה, יש הרבה מאוד אכיפה שמתבצעת באמצעות מצלמות, לרבות באמצעות מצלמות מרכבים. הדבר הזה עבר גם את בית המשפט העליון גם בעקבות עתירות שהוגשו - - -

ביחס לחניה, לא באופן רוחבי. פסק הדין הוא מאוד תחום.

ועדיין יש הרבה מאוד סמכויות שהן במסגרת סמכויות עזר. פסק הדין לא תחום במובן זה שהטכניקה של שימוש במצלמות כשימוש עזר היא קיימת לרשויות המקומיות. הנושא הזה נמצא בליבון גם מול משרד המשפטים בהקשר של אם יהיה צורך לקיים תיקון חקיקה. זה בנדבך הבא, בשלב הבא, ולא במסגרת צו עבירות קנס בכל מקרה.

לא, מכיוון שגברת ראובני הזכירה מה השלבים שנדרשים אז זה תיקון נוסף שנדרש להתבצע על מנת שניתן יהיה לאכוף באמצעות מצלמות.

לא בהכרח. לא בהכרח תיקון שצריך לבצע כדי לבצע אכיפה באמצעות מצלמות. זה משהו שאנחנו צריכים ללבן מול משרד המשפטים.

אבל אם תחליטו ואפשר לקבע את זה, מה רע בזה? להסיר את הספק, מה שחוה אומרת?

זו סוגיה לדיון אחר בוועדה ביום אחר, זה לא לכעת בכל מקרה. זה משהו שצריך יהיה ללבן אותו. ויכול להיות, כמו שאמר חבר הכנסת דנינו, שבאמת יהיה נכון לקבע, להבהיר את המובן מאליו. יכול להיות, בהחלט.

אבל התכלית של החקיקה היא לבצע אכיפה באמצעות מצלמה ולכן זה עניין סופר משמעותי. זאת אומרת, לא ניתן לדלג עליו או לבדוק אותו בנקודת זמן אחרת. על מנת שכל הפרויקט הזה ייכנס לתוקף ויהיה אפקטיבי יהיה צורך לבצע את ההרחבה הזאת מכוח התוספת לסעיף 27 לפקודת התעבורה. תודה.

התכלית איננה אכיפה מצולמת, התכלית היא סימון הכלים על מנת שאפשר יהיה לזהות אותם ולקשור אותם לאדם.

אבל למה זה הופיע, למה הכנסת את זה לטיוטה הזאת?

עוד פעם, זה מקום אחר. אני לא רוצה להיכנס לדיון המשפטי המלא, כפי שהתייחסה עורכת הדין סלומון, אבל יחד עם זאת צריך להבין שסעיף 27א1 מדבר על אכיפה רק מצולמת - העד, כביכול, היחידי לעבירה זה המלצה. אין שם אף אדם בשטח, יש פקח שצופה במסכים ורואה עבירות. האכיפה המצולמת, אם תהיה בהקשר הנוכחי בשלב הזה זה שפקח ראה עבירה במו עיניו, והתמונה היא גיבוי ראייתי למה שהוא ראה במו עיניו.

בסדר, אבל אתם מתכוונים להביא את זה בעתיד?

לא יודעת. אני לא יודעת, זאת שאלה משפטית האם זה נדרש או לא נדרש שהיא טעונה בירור. בירור כזה עוד לא נעשה.

כי אנחנו מקבלים את כל הדוחות היום על נסיעה ברכב של מצלמה. זאת אומרת, זה הכלי.

תלוי גם איזו מצלמה כי יש הבדל - - -

זה כשאתה נוסע בנת"צ. פה מותר להם לנסוע בנת"צ.

לא, לא. אני לא מדבר רק על נת"צ.

לא, אבל הנושא, לדוגמה בתל אביב, כל המצלמות הן על נת"צ לא על משהו אחר. ואז פה יהיה להם מותר לנסוע ולכן המצלמות פה לא יעזרו. אז מה את רוצה? את רוצה שבכל העיר יהיו מצלמות על כל הכביש?

לא, אנחנו רוצים, וזו גם המטרה של הוועדה והמטרה של קידום הדבר הזה – שזה יהיה אפקטיבי. על מנת שהתהליך הזה יהיה אפקטיבי יש צורך בהסמכה. זאת העמדה המשפטית שלנו, ולא שמענו איזושהי עמדה אחרת. יכול להיות - - -

בסדר, מה שהם אומרים זה שעדיין לא נעשה דיון.

אז אנחנו נשמח להיות חלק.

לכן זה לא לעכשיו. זה לא לעכשיו. אני רק רוצה לשאול עוד שאלה לפני שממשיכים. דיברנו על זה, למה לא הכנסת את העניין הזה שאם משנים את המהירות של הקורקינט והאופניים - - -

זה כבר קיים. זה קיים בצו. אלה תקנות שאושרו לפני שנתיים.

שמה?

זה בצו שאושר לפני שנתיים בערך. קנס של 1,000 שקל על שינוי?

1,000 שקל זה לא מספיק פה. אני מבקש שהקנס יהיה 10,000 שקל.

אין לנו סמכות בצו עבירות קנס להגיע למספרים האלה.

כי זה מה שעושה את תאונות הדרכים. אני לא מבין את העניין הזה. זאת אומרת, אנחנו משחקים ב"נדמה לי" פה? רק כדי להעשיר את קופת עיריית תל אביב בקנסות? אני לא מבין את זה.

בעיני, יותר משמעותי האם אוכפים את זה. זו נוסחה אנושית, נקרא לזה, שהרתעה זה גובה הקנס כפול הסיכוי להיתפס. קנס של 100 שקל על חניה בכחול-לבן בלי לשלם – זה מרתיע מאוד ואנשים יודעים שאם הם יעמידו את הרכב שלוש דקות בלי לשלם הם יחטפו קנס. על הכלי ששינו אותו הם כנראה חושבים שהם לא ייתפסו - - -

למה, את רואה קורקינט שנוסע על 70? אז מה, צריך להיות פה גאון הדור?

אז כנראה שאף אחד לא אוכף אותו.

אבל עכשיו יהיה מספרים.

לא, לא, אני אומר לכם, אני בעניין הזה חד וחלק – תביאו לנו קנס גבוה משמעותי. זה גם על הנושא אבל גם על זה שעשה את התיקון, ששדרג. גם על הדבר הזה. זה דבר משמעותי ביותר. דרך אגב, עוד משהו שאני לא מבין – אני רואה קורקינטים נוסעים בכביש מהיר. תגידי לי, זה הגיוני שהם ייסעו בכביש מהיר? בין ראשון לתל אביב?

בכביש בין עירוני.

מה זה הדבר הזה? זה צריך להיות קורקינט? זה המשמעות של זה? שהקורקינט נוסע בכביש מהיר. ועוד הם נוסעים באמצע הכביש כמעט. כולם צריכים להמתין להם שיזוזו. אז קודם כל אלה בטוח משדרגים.

אפילו בעיר, אדוני, אני יכולתי לראות אצלי בדרך מהבית לעבודה ועל הכביש, לצידו שביל אופניים חדש שנבנה בשנה האחרונה והקורקינט בכביש. וכולם מאטים.

ואתם לא מתכוונים לעשות משהו בעניין הזה?

זה דבר שטעון, יש את העבודה - - -

למה הקורקינט צריך לנסוע בכביש מהיר, בין עירוני מהיר? אני לא מבין. מה העניין? למה אתם מתירים את זה בכלל? זה לא צריך להיות בכלל.

זה דבר שאפשר לאסור באמצעות תמרורים.

אין מגבלת מינימום מהירות?

למה אתם לא מונעים את זה? קורקינט צריך להיות בתוך העיר, לא בין עירוני ולא שום דבר. כן.

אדוני, ברשותך. עודך דין אמיר ליפשיץ, ראש חולית ייעוץ וחקיקה באגף התנועה במשטרה. צריך להודות על האמת – יש לנו קושי. יש לנו קושי טכני לאכוף את העבירה הזו.

איזו עבירה? איזו מהן?

של שינוי הכלי. שינוי מבני בכלי.

אז בוא נתחיל ממשהו שיהיה עבירה.

היום הוא אמור להיות מוגבל ב-25 קמ"ש והוא - - -

איזה קושי יש לכם? תקנו את החוק, מה זה קושי?

הקושי הוא טכני מכיוון שכלי האכיפה שלנו מתקשים לתעד את העבירה בצורה קלה, בסדר? אם אני מכונית, או למשל אופנוע, כשהוא עובר מהירות מסוימת אז מצלמה אוטומטית היא אוטומטית מודדת אותו. לגבי הכלי המיקרו-מוביליטי – האופניים החשמליים והקורקינט הממונע – יש שינוי שבעצם מצריך לתפוס אותם, להביא אותם לבוחן תנועה, שהוא חוקר, ולהתחיל תהליך מאוד ארוך של בדיקה טכנית של אותו שינוי של המאפיינים של הכלי, של המנוע. שבהתחלה הוא הוגבל - - -

אבל אתה מבין שזה יכול למנוע תאונות דרכים?

אני מבין. אנחנו מבינים.

אם כבר מדברים, בדקתם אם התאונות הקיימות היום קשורות לזה?

אני לא יודע להגיד לך ספציפית אם זה בגלל שינוי המבנה, שהקורקינט היה יכול לנסוע במהירות 25 קמ"ש ועכשיו הוא נסע במהירות של 80 קמ"ש, אם זה מה שגרם לתאונה אני לא יודע. אני יכול להגיד בוודאות שכל כלי רכב שנוסע מהר יותר, תוצאות התאונה יהיו קשות וקטלניות יותר, זה כמעט מובן מאליו. עוד אני יכול להגיד שאנחנו לא מתעלמים מזה, אנחנו מנסים להתמודד עם זה. אבל בגלל קשיים אובייקטיביים שיש לנו האכיפה היא לא מהירה והיא לא מיידית. מה שלא מהיר ולא מיידי – קשה, זה פחות מרתיע.

עצם זה שהכלי נוסע מהר זה לא מספיק?

אבל מהר אתה צריך להוכיח. אז אני אומר שיש לנו קשיים, בכלים הקיימים, להוכיח כלפי הכלים האלו. מה שאני לא מתקשה כלפי מכונית.

למה עם מכונית אתה לא מתקשה?

יש מאפיינים טכניים – גודל הכלי, המרחק בין הסרנים, אם הרוכב עומד או יושב. אני לא יודע בדיוק את כל ההיבטים הטכניים, אני יודע שיש לנו קושי.

ולא פתרתם את זה עדיין?

לא פתרנו את זה.

תגיד לי, עבירת שכרות על קורקינט חלה?

חד משמעית. כל העבירות, כולן, ברגע שהכלי הזה הוא כלי רכב, כל העבירות יחולו בהתאמות הנדרשות, בסדר? זאת אומרת, אם צריך לעשות התאמה בלוחית הזיהוי, כי משרד התחבורה שתהיה לוחית זיהוי מסוג כזה ולא מסוג של מכונית, אז זו ההתאמה הנדרשת. אבל אם הרוכב רוכב שיכור על קורקינט, גם היום זה עבירה.

בסדר, אנחנו קידמנו את העניין של הלוחיות וזה רק בגלל הנושא של תאונות דרכים.

חד משמעית.

ואת זה אתם צריכים לפתור. הנושא הזה של שינוי מהירות הוא מאוד חשוב למלחמה בתאונות דרכים.

אני מסכים, אבל לצערי אני לא איש בשורות בעניין הספציפי הזה. לגבי יתר העבירות, כמו רכיבה בשכרות, אנחנו אוכפים ונמשיך לאכוף את זה במלוא הכוח.

"אין כניסה", מעבר אדום?

הכול.

הכול?

כן.

רגע, אדוני, יפעת רווה, משרד המשפטים. אני רק רוצה לומר שבקשר למצלמות מסוג LPR הדבר הזה דורש הסמכה חקיקתית מפורשת.

מה זה LPR?

נראה לך שאני מומחה למצלמות?

אז אני אגיד שכיוון שקיבלתי את זה ממי שעוסק בזה, וגם אני לא מומחית לזה, זה שימוש במערכת צילום מיוחדת המבוססת על טכנולוגיית זיהוי לוחית רישוי. License plate recognition זה ראשי התיבות. וספציפית שימוש בטכנולוגיה הזאת דורשת הסמכה חקיקתית. יש טיוטה לזה ונדרשת הסכמת שר הפנים. זה המקום שבו זה עומד כרגע. זה לא חל על מצלמות אחרות.

גם מצלמה יושבת על ניידת נוסעת זה לא LPR.

זה במפורש מובחן.

שוב נסביר – זה נושא שנמצא בהתדיינות. צודקת נציגת משרד המשפטים בעניין, שיש גיבוש של חשיבה על LPR, אבל זה לא הכלי היחידי וזה לא מה שנמצא כרגע בכל מקרה.

עכשיו, זו מצלמה ייחודית או שזו המצלמה שמותקנת?

לא, זו מצלמה ייחודית. יש עוד מצלמות ויש עוד דרכים, כמו שגם גברת ראובני אמרה, שיש דרכים אחרות לאכוף את זה. אפשר גם לאכוף את זה בראייה, אפשר לאכוף את זה במצלמות אחרות. ספציפית המצלמה הזאת היא מצלמה שבאמת קולטת יותר ולכן היא טובה יותר. היא ייחודית והיא שונה מהמצלמות האחרות.

מכיוון שעוד ארבעה ימים התהליך אמור להיכנס לתוקף, אנחנו נשמח להבין מה קורה כרגע ולהיות חלק מהליבון של זה.

האכיפה כרגע היא פרונטלית, האכיפה כרגע יכולה להיות מצולמת שלא באמצעות מצלמות LPR – זה לא שייך לזה. הנושא עכשיו שעל השולחן זה קביעת עבירות קנס, שזה נדבך לפני שאפשר יהיה להסמיך את הפקחים שלנו לאכוף אותן. כל עוד זה לא יעבור אי אפשר יהיה להתקדם לנדבך הבא. הסוגייה של ה-LPR, חשובה ככל שתהיה, לא יכולה לעכב את השלמת התקנה.

לא הייתה כוונה לעכב.

דיונים יתקיימו בוועדה כפי שיושב-ראש הוועדה ימצא לנכון.

למען הסר ספק, לא הייתה כוונה לעכב. כל הדבר הזה הוא באישור משרד המשפטים.

בסדר, אנחנו לא מעכבים אבל יש המון טענות שאתם צריכים לטפל בהן.

אבל ברגע שאתם קובעים שצו המצלמה שמורשית - - -

לא קובעים שזו המצלמה.

אבל אתם אומרים שהמצלמה הזאת, היא תהיה כזאת וכזאת. זאת אומרת, כל האחרת לא?

נדרשת הסמכה לגבי המצלמה הזאת, לגבי המצלמות האחרות אין שום בעיה.

אוקיי.

מה המצלמה שמשתמשים בה בנת"צים היום? מה המצלמה, איזה סוג?

בנת"צים משתמשים בעיקר ב-LPR. זו הסיבה שעשו תיקון לפקודת התעבורה. זה לא אומר שב-LPR משתמשים בכל האכיפה ברשויות המקומיות. ההיפך הוא הנכון. וכמו שכבר הסברתי, גם כאן אכיפה פרונטלית תתקיים, אכיפה במצלמות שהן לא LPR בוודאי יכולה להתקיים, אכיפה במצלמות של LPR מקודמת. אנחנו מדברים על סט כלים שלם.

מבחינת סעיף ההסמכה, איפה ההבחנה ל-LPR?

LPR אמור להיות מכוח – שוב, אני לא עוסקת בזה בדרך כלל ואני קיבלתי את המידע ממי שעוסק בזה – ההסמכה של LPR, לפי מה שנמסר לי, צריכה להיות לפי סעיף 27א1 לפקודת התעבורה.

לא, למה מצלמות אחרות לא? פשוט, הדברים האלה צריכים להיות שקופים. אנחנו צריכים להבין מה קיים, מה לא קיים, מה מוסמך ומה לא מוסמך.

את צודקת, כן, נכון.

אין שום בעיה. כיוון שזה מסמך שנשלח למרכז השלטון המקומי ופורום ה-15 אין גם בעיה – כפי שנמסר לי – שאני גם אקריא ממנו. הוא אומר כך: "נקודת המוצא לדיון היא כי עצם השימוש של הרשויות המקומיות במצלמות מסוג LPR מגלה פגיעה בפרטיות. מערכת מצלמות זו כוללת יכולת לזהות באופן אוטומטי מספרי רישוי של הרכבים העוברים בדרך, מסוגלת לאגור את המספרים שייקלטו ולהשוותם למאגרי מידע אחרים. למערכת מצלמות זו יכולת עיבוד נתונים אוטומטי בהיקף משמעותי תוך יכולת הסקת מסקנות לגבי מיקומו של רכב מסוים, וכתוצאה מכך אף לגבי נתוני מיקומו ופועלו של אדם.

"מידע הנאסף באמצעות מערכת מצלמות זו מוחזק כמאגר ולבעל המאגר, בעניינו הרשות המקומית, יש גישה ושליטה על הנעשה בו, להחלטה אם למחוק את המידע או חלקו בתום פרק זמן מסוים לשמור את המידע, או איזה שימוש לעשות בו. יתר על כן, פעילות האכיפה המבוקשת תכלול הצבה והפעלה של מערך נרחב של מצלמות במרחב העירוני". עכשיו, בהמשך נאמר שההסדר דורש הסמכה מפורשת. ההסדר שיתגבש בטיוטת התקנות מאוזן ומידתי אבל לא פותר בהתבססות על הסמכה מפורשת. והוא מבחין בהקשר הזה בין ההסדר של LPR לבין מצלמות אחרות, שאין להן את כל התכונות שנאמרו כאן.

טוב, קודם כל אני אומר את זה גם לרשויות המקומיות וגם למשרד המשפטים. נראה לי שהיא מומחית לעניין הזה – תשבו איתה, תתייעצו איתה. ויש בעיות שעולות וצריך לטפל בהן.

זה נושא שהוא בדיון, ואני חושבת שהמוקד שעלה מתוך דבריה של עורכת דין רווה היה שהדין והמצב המשפטי לגבי סוגי מצלמות שונים הוא שונה.

הבנתי.

אם הפקח עם הפלאפון שלו מצלם את מה שהוא ראה זה לא מצלמה - - -

אני רק אשלים.

אני לא התכוונתי להיכנס לזה היום, אבל בגדול יש דברים שאתם צריכים עוד לתקן ולעשות אם אתם רוצים שזה יהיה מושלם.

כל הזמן עובדים.

שנייה, אני רק רוצה להשלים. בהמשך נאמר "לבסוף אציין את עניין החשך בדבר השלכות הרוחב בכל הנוגע למצלמות רגילות שאינן פועלות בטכנולוגיה של LPR, הרי שעל אף שהשימוש בהן פוגע בפרטיות הרי שהפגיעה פחותה משמעותית באופן שלא דורש הסמכה זהה". חשוב להגיד גם את הדבר הזה.

טוב, הבנתי.

כפי שציינתי.

נכון.

תתחילי לקרוא. בסדר, הבנו את העניין. אנחנו נעשה מיד אחרי הפגרה דיון המשך, ועד אז אנחנו רוצים לראות פתרונות לבעיות שעלו פה. ובנוסף לזה, הנושא הזה של שינוי מהירות זה דבר שצריך לטפל בו.

אני רק אגיד עוד משפט אחד. הדיון הוא לא דיון רק לשם שמיים – מכיוון שאנחנו מעבירים מידע על הלקוחות שלנו ומכיוון שאנחנו מבינים שמשרד המשפטים רואה הבחנה בין מצלמות מסוגים שונים, אנחנו מבקשים להיות חלק מהתהליך הזה ולהבין את המסגרת שלו.

אז אני אמסור את זה למי שעוסק בזה. כמו שאמרתי, זה לא נושא שמרוכז תחתיי.

אתם יכולים גם לדבר איתם. עורכי הדין שמייצגים פה, אם הם מתמצאים בזה אפשר גם להתייעץ איתם. לא יקרה כלום. מה גם שרוב הכלים, רוב הקורקינטים זה בעצם שלהם.

והכי חוקי, ששם דווקא אין בעיה של הגברת מהירות. צריך לעודד.

הרוב שלהם, אם יש פרטיים 1,000 – אז להם יש 80,000. אז מה הבעיה, אני לא מבין?

והביטוחים.

כן. בניגוד לטלוויזיה, ששם אני לא מסכים איתך.

אני מחכה שככה גם תהיה בדיון הבא.

לא, אני חושב שהייתי בסדר גמור עם הטלוויזיה. באמת, אני אסביר לכם את זה. אתם סתם שולחים לי אנשים ושולחים לי כל מיני.

אדוני, עד כמה שאנחנו יודעים, דווקא השיתופיים זה בערך 10% מהשוק, ולא הרוב.

איך 10% מהשוק?

כי אתה רואה בתל אביב. לא הכול.

כבודו, אנחנו בתל אביב מכירים שזה 20% מהשימוש, בשיתופיים. בתל אביב. 80% זה פרטיים.

לא, אבל יש פה הבהרה - - -

הנסועה בעיר. מתוך 200,000 רכיבות ביום בתל אביב 20% זה שיתופיים ו-80% פרטיים.

רק 20%? זה לא נראה לי.

יש לנו ספירות ב-15 חברות בעיר באופן קבוע.

אנחנו פועלים רק באזור גוש דן. בעיקר.

השימושים הם פשוט הרבה יותר תדירים בשיתופיים, כי בן אדם יכול לנסוע יום אחד פעם אחת ברכב הפרטי שלו, אבל ברכב השיתופי יכולים לנסוע גם עשרות פעמים ביום.

לא, אבל, נגיד, השליחים הם עם פרטיים כולם. 80% פרטיים ו-20% שיתופיים.

איזה? שליחים בקורקינט? יש דבר כזה?

לא, אני מדבר על אופניים וקורקינט. אופניים.

אופניים, אבל לא קורקינט. אני מדבר על הקורקינט. זה נכון שבאופניים זה פחות אבל בקורקינטים מה?

אני לא יודע עכשיו.

80-20?

אני לא יודע לחלק עכשיו. מסך הנסיעות של אופניים וקורקינטים 20% זה שיתופיים.

מעט מאוד שוכרים אופניים לנסיעות כאלה אבל קורקינטים כן. ולכן זה שונה, זה לא 80-20. חשבתי עוד שאני כבר לא מבין כלום בזה. אבל זה המצב. טוב, רבותיי, תתחילי לקרוא, בבקשה.

תודה, אדוני.

צו התעבורה (עבירות קנס)(תיקון), התשפ"ד-2024



בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1 ו-30 לפקודת התעבורה (להלן- הפקודה), ובהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 30(א) לפקודה, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין התשל"ז-1977, אני מצווה לאמור:

תיקון סעיף 3
1.
בצו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-2002 (להלן – הצו העיקרי), בסעיף 3(ג), במקום "לתוספת לצו" יבוא "לפרט 2 בתוספת לצו".



כאן זה לא קשור לכל הדיון הקודם שלנו על הקורקינטים, זה פשוט תיקון טכני של טעות בצו שהשתרבבה לפני עשור בערך.

ועכשיו נזכרתם?

עכשיו קראתי את הצו לצורך הכנת התיקון הזה וגיליתי. אמרתי "אופס, זו לא ההפניה", ההפניה פשוט בסעיף 3 לצו היא לא מדויקת.

את עשית את הטעות הזאת לפני עשר שנים?

יכול להיות, בהחלט.

כבר אז עבדת בזה?

אתה לא רוצה לדעת כמה זמן.

אבל יפה, עין טובה.

אז הבחנתי בטעות הזאת ואני מבקשת לתקן אותה.

אין בעיה. תמשיכי, תקראי את הכול.

תיקון התוספת
1.
בתוספת לצו העיקרי -



1. בפרט 1, אחרי מספר סידורי 1א יבוא:




מספר סידורי
מספר הסעיף
פירוט נוסף לעבירה
סכום הקנס

"1ב
2
נהיגה ברכב לתחבורה קלה כהגדרתו בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, שלא נרשם
750"






כאן אנחנו מציעים לקבוע כעבירת קנס את עבירת הנהיגה ברכב תחבורה קלה, שזה, כזכור, אופניים חשמליים וקורקינט חשמלי, שאיננו רשום – קנס 750 שקלים.



1. בפרט 2, אחרי מספר סידורי 232 יבוא:




מספר סידורי
מספר תקנה
פירוט נוסף לעבירה
סכום הקנס

"232א
299ג(א)

750"






זאת עבירה לבעל הכלי, בניגוד לעבירה הקודמת שהיא עבירת הרוכב בכלי, פה זו עבירה של בעל הכלי על אי רישום לפי הוראות התקנות שבתיקון 4 מלפני חצי שנה.

תחילה
1.
תחילתו של סעיף 2 לצו זה, ביום כ"ח באב התשפ"ד (1 בספטמבר 2024) (להלן – יום התחילה).

הוראת שעה
1.
על אף האמור בתוספת לצו העיקרי כתיקונה בסעיף 2 לצו זה -



1. בתקופה שמיום התחילה עד יום ז' באלול התשפ"ה (31 באוגוסט 2025), יראו כאילו בתוספת האמורה -





0. בפרט 1, במספר סידורי 1ב, בטור "סכום הקנס" במקום "750" בא "100";
0. (1) בפרט 2, אחרי מספר סידורי 217 יבוא:




מספר סידורי
מספר תקנה
פירוט נוסף לעבירה
סכום הקנס

"217א
165
בלוחית זיהוי של רכב לתחבורה קלה
100"






אני אסביר. כאן מדובר על סעיף שהוא כבר עבירת קנס, לכן הוא לא כלול בסעיף הקודם שמתואר כעבירת קנס. זו עבירה של לוחית זיהוי קיימת, מותקנת, נקייה וקריאה, שהיא עבירת קנס, מאז ומתמיד, של 500 שקל, וביחד עם המדרג אנחנו רוצים לקבוע, כאשר מדובר בלוחית של רכב תחבורה קלה, הקנס בשנה הראשונה יהיה 100 שקל בלבד, כמו יתר העבירות.




(2) בפרט 2, במספר סידורי 232א, בטור "סכום הקנס" במקום "750" בא "100";



עבירות חדשות שנכנסות כעבירות קנס ב-100 שקל.



1. בתקופה שמיום ח' באלול התשפ"ה (1 בספטמבר 2025) עד יום י"ח באלול התשפ"ו (31 באוגוסט 2026), יראו כאילו בתוספת האמורה -






(א)
בפרט 1, במספר סידורי 1ב, בטור "סכום הקנס" במקום "750" בא "500";




(ב)
בפרט 2, במספר סידורי 232א, בטור "סכום הקנס" במקום "750" בא "500".



הוי אומר, אנחנו נמצאים פה בהדרגה. הקנסות יתחילו ב-1 בספטמבר; שנה ראשונה – 100 שקל, שנה שנייה – 500, בשנה השלישית רק שתי עבירות חדשות – לוחית הרישוי הייתה 500 שקל ותישאר 500, ושתי העבירות החדשות על אי רישום וזה יהיו 750.

הבנתי. יש למישהו הערה?

כן. יש איזו פרוצדורה של דיווח אם למישהו נגנבו האופניים עם הלוחית על מנת שהוא לא יישא בקנסות, הוא צריך לדווח איכשהו?

כן, התקנות שכבר אושרו בוועדה והם בתוקף, שפורסמו עוד בינואר, נאמר שם כי התקנות שייכנסו לתוקף ב-1 באוגוסט – "חדל רכב תחבורה קלה להיות ברשותו של בעל הרכב בדרך קבע מכל טעם שהוא ובכלל זה בשל העברתו לאחר, גניבתו או יציאתו מכלל שימוש, יחולו ההוראות האלה: 1. בעל הרכב יסיר ממנו את לוחית הזיהוי, אם הדבר ניתן". זאת אומרת, אם הכלי אצלו. "2. בעל הרכב האמור יצהיר על כך במערכת הרישום לאחר שהזדהה בהזדהות אלקטרונית". הוא נכנס לאותה מערכת שבה הוא נרשם ומודיע – נגנב.

ואז יש קשר בינו לבין אלה שממלאים את דוח הקנס?

ברור.

ברור?

עצם הבעלות שלו ידועה להם רק מכוח הזה.

זה שני גופים שונים. הגוף שבו מבוצע הרישום והגוף האוכף.

נכון.

ברור שיש ביניהם קשר?

חייב להיות חילופי מידע, כי אחרת - - -

לא, חייב אני מבין, השאלה אם זה קיים.

לגבי הרשויות המקומיות זה עדיין בתהליך עבודה, העיצוב של איך שהתקשורת הזאת תתבצע.

אז עד שזה לא מסתיים תהיה פה זהירות?

כרגע אפשר לעשות את זה בלי שום בעיה בקובץ אקסל. שישלחו קובץ אקסל ויקבלו תשובה. ברור שזה לא פתרון טוב לטווח הארוך, אבל עובדים על בניית ממשק יותר יעיל, ידידותי ואוטומטי. אבל כפי שאי אפשר, הממשק יהיה לצורך מתן דוחות על מישהו שהוא נרשם, ברור שידעו מי הבעלים אז יוכלו לדעת גם שזה נגנב.

חוה, אני לא סתם מתעקש, כי הרבה פעמים קורה שהאזרח הפשוט גם נגנב לו, גם עוגמת נפש, גם איבד פה את הכלי שלו, ועכשיו הוא צריך להתמודד ולהרים טלפונים ולהתחיל להסביר שזה "נגנב לי ומסרתי לכם", ובאקסל.

לא, ברגע שהוא מודיע - - -

הוא נכנס בעצמו למערכת והוא מדווח.

הוא נכנס למערכת ומדווח "גנוב", אז הרכב הזה כבר לא יהיה משויך לו. הפקח או השוטר שיראה את הקורקינט הזה מבצע עבירה והוא ישלח שאילתה על מספר כך וכך – יקבל תשובה "המספר הזה של כלי גנוב", "מנותק מהבעלים שרשם אותו".

והמערכת הזאת קיימת? סליחה שאני שואל בפעם העשירית.

המערכת הזאת קיימת.

סליחה, לפי הכתוב, מתי האכיפה אמורה להתחיל?

הצו הזה נכנס לתוקף ב-1 בספטמבר.

טוב, רצית להעיר משהו? קורקינטים.

כן, אנחנו עוד בעניין המצלמות. להבנתנו LPR זה עניין אחר. מכוח פקודת המשטרה אנחנו לא רואים איך זה ממעט את הצורך בהסמכה, מכוח סעיף 27 ולכן אנחנו נשמח לדבר על זה או לקיים על זה איזושהי שיחה.

שוב, אמרתי – אתם מוזמנים לפנות.

בסדר, פשוט ה-LPR זה עולם אחר.

למשרד הפנים, למי שעוסק בזה.

100%, אנחנו נעשה את זה.

אני שיקפתי את מה שנאמר לי.

טוב, קודם כל, השיטה של המדרוג הזה פותרת לכם את הבעיה של ההכפלות. כי הסכומים הם הרבה יותר נמוכים ועם הזמן יראו באמת אם יש בעיות אופרטיביות שצריך לתקן אותן. אז זה נותן לך פתרון לכל הטענה ההיא.

לא, אבל המדרג, יושב-הראש, כדאי לדעת – הוא רק לגבי התקנת לוחית זיהוי. לגבי שאר העבירות שהקורקינטים יבצעו, למשל אי חבישת קסדה, שם אין מדרג והחברות ישלמו 4,000 שקל במקרה של אי הסבה.

קסדה זה לא 1,000 שקל.

כמה שזה יהיה במכפלה של 4,000.

ה-1,000 זה אחרי ההכפלה, זה 250.

לא, קסדה היא 1,000.

סליחה, אני לא זכרתי.

למה לא עשיתם מדרג על הכול? אנחנו רוצים לחנך את האנשים.

זה לא עבירות חדשות.

לא, אנחנו רוצים לחנך את האנשים בעניין הזה.

אבל אלה, החינוך, התקנה על הקסדה קיימת כבר ארבע או חמש שנים.

וזה גם יקר? זה צריך להרתיע.

למה שאני עכשיו אוריד את הקנסות. הוועדה אישרה את הקנסות האלה ב-2019.

חשבתי שזה פותר לכם את הבעיה אבל זה לא פותר את הבעיה. בסדר. אז אני - - -

אני מבקשת לציין, וחבל שחברתי לא אמרה, שגם אנחנו פתרנו להם את הבעיה של הלוחיות.

נכון, נכון. היא צודקת.

נגה, בבקשה לברך.

נכון לגמרי. אז קודם כל, גם לחבר הכנסת דנינו, אנחנו רוצים לומר תודה. ההבחנה שמשרד התחבורה עושה בעניין הלוחיות, כאשר לוחיות לקורקינטים שיתופיים הם בצבע מסוים ובאופן שניתן לאבחן אותם, היא הבחנה טובה ונכונה, ואנחנו מודים לכם. אנחנו חושבים שזה יעשה סדר גדול בכל התהליך שייכנס לתוקף.

טוב, את רואה? שמעה את ההערות שלך בדיון הקודם. נכון?

הקשבנו, חיפשנו את הפתרון, הם הציעו את הפתרון הזה, בדקנו שהוא ישים.

אני מבקש שתקבעי ישיבה לעוד עשר שנים כך שאם היא תמצא טעות נוספת בתקנות היא תתקן אותה.

אני מניחה שבעוד עשר שנים אני לא אשב סביב השולחן הזה בכובע הזה.

גם אני לא.

הצבעה. מי בעד התקנות כפי שהוקראו ותוקנו כאן במהלך ההקראה?

הצבעה

בעד – 6
נגד – 0
נמנעים – 0
אושר

פה אחד, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:14.