פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



16
ועדת הכלכלה
07/08/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 465
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ג' באב התשפ"ד (07 באוגוסט 2024), שעה 12:00

יישום החלטת הממשלה למעבר המכון לחקר חקלאות ימית למשרד החקלאות

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר

עודד פורר
יצחק קרויזר
מטי צרפתי הרכבי

נעם מוזס - מנהל תחום חקלאות ימית, משרד החקלאות וביטחון המזון

אוראל פיין - רפרנט חקלאות אגף התקציבים, משרד האוצר

עידן פלדמן - עוזר מחקר באגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה והתעשייה

אהוד גת - מנהל תחום חקלאות ימית אילת - אילות, עיריית אילת

חנה רוזנפלד - מנהלת המרכז הלאומי לחקלאות ימית, המכון הלאומי לחקר חקלאות ימית

נויה אפללו - סמנכ"לית הון אנושי ומינהל בפועל, מכון וולקני

בנימין חפץ - ראש מינהל המחקר החקלאי - מכון וולקני, מכון ולקני

ורד זלטניקוב - מזכירת הנהלה, החברה לחקר ימים ואגמים לישראל

אורי דורמן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

אילנה דרור - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

אלי לנקרי (בזום) - ראש עיריית אילת

ד"ר עידית חנוכה

סיגל גורדון


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

יישום החלטת הממשלה למעבר המכון לחקר חקלאות ימית למשרד החקלאות

צוהריים טובים, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא: יישום החלטת הממשלה למעבר המכון לחקר חקלאות ימית למשרד החקלאות, ביוזמת חברי הכנסת יצחק קרויזר ועודד פורר. לפני שנתחיל, יש כאן נציגים של משפחות החטופים, בבקשה.

שלום לכולם, אני בת הדודה של אליה כהן, אליה היה במסיבת הנובה וברח כשהתחילו הרקטות, הוא ברח למיגונית בכביש 232, שהיום מכונה מיגונית המוות. 19 נרצחו, שישה ניצלו וארבעה נחטפו. אליה נחטף כשהוא פצוע ירי ברגל. מה-7 אנחנו לא יודעים עליו כלום. כרגע יש עסקה על הפרק, עסקה שבפירוש מפקירה את אליה מאחור. אני פה כדי לבקש מכם, שתדרשו להחזיר את כולם בפעם אחת, שלא תתנו לחמאס את כל מה שהוא רוצה. בלי לצאת מציר פילדלפי, בלי לצאת מציר נצרים, בלי לשחרר מחבלים תמורת פעימה אחת, כי לא יהיו עוד פעימות. זה ארגון ששרף, שחטף, שאנס, שרצח, שלא מגיע לו כלום. ואני דורשת מכם, שתילחמו כדי שכולם יחזרו, שאף אחד לא יישאר מאחור. בלי פעימות, כולם פעם אחת, החיים לשיקום והמתים לקבורה. תודה רבה.

עוד מישהו רוצה? אז ברשותכם, אתחיל את הישיבה. חברי הכנסת, בבקשה.

אני חושב שהעובדה שביקרת שם, אפילו פנית אליי בעניין, אז קודם כל, תודה לך, אדוני היושב-ראש, על הדיון המאוד חשוב הזה. בדיון הקודם בנושא העיר אילת והחשיבות שלנו, בטח בתקופה הזאת, לחזק את העיר הזאת ולשים בפוקוס את המצוקות על העיר, רק להבין שהעיר הזאת ב-7 באוקטובר הכפילה את מספר התושבים שלה כאשר אימצה את המפונים מהקיבוצים, משדרות ואופקים וגם מיישובי הצפון. אז מילים טובות להגיד לראש העיר ולצוות שלו על כל העשייה שלהם למען אזרחי מדינת ישראל שהגיעו אליהם. בעיר אילת נמצא מלח"י, המכון לחקר חקלאות ימית, דבר שנמצא עכשיו במרכז העיסוק שלנו, בטח כנקודת אור של חקלאות, שילוב היי-טק, טכנולוגיה, הביטחון התזונתי שלנו, אולי של כל המהות הישראלית שלנו עם התוצרת החקלאית שלנו וכאן יש את התוספת המאוד מורחבת של השילוב הטכנולוגי והקדמה אל תוך החקלאות והבשורה שהמכון הזה מביא איתו, מעבר להשלכות שלו לתוך העיר אילת על מקורות התעסוקה. כל מי שגר בפריפריה מבין את החשיבות של מקורות תעסוקה והכנסה של אקדמאים, שזה מושך אותם להגיע ולפתח את העיר וההשלכות של זה בכלל על כל המרחב. המקום הזה כרגע חונה בנקודה שהיא לא נכונה עבורו בהגדרה שלו, של המכון הזה והוא צריך לעבור למכון וולקני שבמשרד החקלאות, ששם נמצאים מכוני המחקר שמקדמים ומפתחים את החקלאות. זאת החלטת ממשלה שכבר מ-2006 התקיימו דיונים על כך - - -

להעביר את זה מאילת?

לא להעביר, להשאיר באילת רק את תחום הסמכות להעביר למכון וולקני. המכון הזה היה חברה ממשלתית תחת משרד האנרגיה, תחת שקמונה. עדיין שייך. יש החלטת ממשלה ישנה שאמרה, שזה יעבור להיות תחת מכון וולקני. אנחנו יישמנו את ההחלטה הזאת בזמנים, כולל תקנים, כולל תקציב. מה שצריך לעשות, להשלים - - -

צריך לסיים את המעבר הזה.

מה דרוש כדי לסיים את המעבר?

עכשיו נדון ונשמע. היה צריך פעילות מנהלתית מול רשות החברות. כסף היה, תקנים היו. היום אני כבר לא יודע מה קרה.

תיכף נשמע, אבל עצם זה שהוא לא נשמע שם, יש בעייתיות לתקצב אותו דרך משרד החקלאות. ההחלטה צריכה להיות מיושמת.

אבל הם עובדים, מישהו מתקצב אותו.

עכשיו הם מתוקצבים באופן לא מלא, לא כמו שהדבר צריך להיות מיושם ולכן הייתה החלטת ממשלה. גם כשפורר היה שר החקלאות, הוא קידם את הנושא הזה ואנחנו צריכים לוודא פה, כוועדה מפקחת, על יישום החלטות הממשלה, שהדברים האלה מתבצעים ושהמכון הזה יוכל להתפתח.

היום תחת מי זה נמצא, תחת חברה ממשלתית?

כן.

איזה חברה?

כן, חקר אגמים לישראל.

תחת חקר אגמים לישראל.

למה צריך לבצע את המעבר הזה? האחריות המקצועית יכולה להיות של מכון וולקני, שימשיכו להיות בחברה.

הסיפור הוא לא רק האחריות המבצעית. אני רוצה להתייחס לכל ההחלטה. זאת החלטת ממשלה שעברה במאי 2022, החלטת ממשלה מאוד גדולה שמדברת על ההפיכה של אילת וחבל אילות למרכז מחקר בין-לאומי למזון הים והמדבר. לא אלאה אותך עכשיו בפרטים למה זה המקום ושם זה צריך להיות, אבל שם זה המקום ופה לישראל יש יתרון משמעותי. אגב, בדיוק לפני שנתיים ערכנו שם כנס בין-לאומי גדול, הגיעו שרי חקלאות מכל העולם באילת, לא כעיר תיירות אלא דווקא כעיר מחקר ופיתוח בתחום הזה של המזון מהים. החלטת הממשלה הזאת היא החלטה מאוד מפורטת ומאוד גדולה שנוגעת להרבה דברים שצריך לעשות, גם ברמת התשתיות, גם בהיבט של שיתוף פעולה עם תעשיות, גם מול הרשות המקומית ויש כמה סעיפים שהם קרדינליים מבחינת היישום של החלטת הממשלה הזאת כדי שהם ייצאו לפועל. אחד מהם, הנושא של מלח"י. באילת יש כמה מכוני מחקר, יש את המרכז הבין-אוניברסיטאי, יש שלוחה של בר-אילן, ויש את מלח"י – המכון לחקר הים שנמצא באילת. ספציפית, המכון לחקר הים, אבן יסוד מדהימה בתחום הזה של מחקר מזון מהים. הוא הוציא גם פיתוחים ששווים למדינה היום הרבה כסף, ויש לו גם פיתוחים שעוד יהיו שווים הרבה מאוד כסף, מבחינת הפתרונות שזה מציע לעולם. התחום הזה בעולם בכלל, של הכלכלה הכחולה, הולך ותופס תאוצה. גם מבחינה מקצועית נכון שהוא יישב במכון וולקני, אבל גם מבחינת התקצוב. כדי לתקצב את החברה הזאת כחברה ממשלתית, לתת לה כסף למחקר, הכסף הזה מגיע ממשרד החקלאות, הוא זה שאמור לתקצב אותה - בתוך החלטת הממשלה יש תקציב ייעודי שהיה אמור ללכת למחקר ופיתוח במלח"י והוא פשוט לא מגיע כי מלח"י לא שייכת למכון וולקני. מכון וולקני לא יכול לתקצב אותה באופן חופשי, היא שייכת לחקר ימי, מה שבעצם קשור תחת משרד האנרגיה. זה דבר אחד.

יש עוד סעיפים שצריך לעקוב אחריהם וזה הנושא של הקמת המנהלת, שגם היא הייתה צריכה להיות זאת שתתכלל, צריך תכלול של כל הגורמים שנוגעים בדבר. אני רוצה לשמוע, אחד, מה נעשה, מה לא נעשה ומה צריך לעשות? מינהלת שתנהל את כל הפרויקט הזה אל מול השותפים השונים, יש גם את עיריית אילת, גם חבל אילות, גם משרד הכלכלה, גם משרד האוצר וגם משרד המדע והחדשנות. יש הרבה מאוד גורמים ששפכו כסף לתוך ההחלטה הזאת וצריך להוציא את הכסף הזה.

שפכו בפועל?

כן.

ולא עשו כלום איתם.

אני לא יודע מה נוצל. חלק מהדברים בוצעו, אני חייב לומר, יש דברים בתחום התשתית, אני מניח שמשרד החקלאות תיכף יגיד, שנעשו בתחום התשתית. יש דברים שכן נעשו, מה שהיה בתוך המשרדים עצמם. אבל כמעט כל מה שנוגע לשיתוף פעולה והיה צריך לדבר קצת בין שני משרדים, פתאום בשנה וחצי האחרונות המשרדים מדברים בשפות שונות.

אני אודי גת, לשעבר, הייתי הרבה שנים ראש המועצה האזורית חבל אילות, במקביל לחברת הכנסת מטי צרפתי. היום אני משמש כמנהל פרויקט חדשנות בביו טכנולוגיה עבור עיריית אילת והמועצה האזורית חבל אילת.

אתה ד"ר?

אני לא ד"ר, אני תואר שני בחינוך, אבל ראש מועצה הרבה שנים. הכוונה להפוך את הפינה הדרומית הזאת של מדינת ישראל לעמק הסיליקון לחקלאות וביו טכנולוגיה ימית, לזה יש יתרון גדול, גם לישראל וגם בפינה הדרומית הזאת. אנחנו מדברים על כמה החלטות ממשלה, חבר הכנסת עודד פורר, דיבר על אחת, אבל היו כמה. מ-2009 כבר שלוש, אפילו ארבע החלטות ממשלה שנוגעות למעבר הזה, מתוך תפיסת עולם, לא של תואר שני בחינוך, אלא מפרופ' טייכר, שהקימה ועדה ב-2007 – ההחלטות שלה מ-2009 – כולל כל השנים האלה, עד ההחלטה האחרונה שחה"כ פורר ציין ב-2022.

בהחלטה הזאת יש גם תקציב של משרד נגב גליל, לטובת המל"ל ולטובת מלגות לסטודנטים. יש פה הרבה מאוד דברים שצריך לבדוק שהם אכן בוצעו.

חלק גדול בוצע.

הדבר העיקרי לא בוצע, להעביר את האחריות - - -

במבט המאקרו של תפיסת החלטות הממשלה שמדברות להעביר את מלח"י, זו תפיסת עולם שאומרת, שזו חקלאות ימית, היא חקלאות לכל דבר, זה גם מה שהוביל את חה"כ פורר, בתפקידו הקודם, להוביל את ההחלטה הזאת. חקלאות לכל דבר ולכן זה צריך להיות במכון וולקני, המכון למחקר חקלאי של מדינת ישראל. פשוט צריך להכיר בעובדה, שגידול דגים וגידול אצות, המחקר שלהם הוא חלק מהחקלאות לכל דבר. מטריית גג שאומרת, שמחקר חקלאי כולל גם את החקלאות הימית, יכולה לעזור לפיתוח של מלח"י בעתיד, במקום שהוא ראוי לו, מבחינת ידע, מבחינת מחקר ומבחינת דברים נוספים. כך עיריית אילת רואה את זה, בנוסף לעובדה שכרגע תקועים כ-25 מיליון שקל.

אתה מתמצא בעניין, למה זה לא עבר?

כדי שיעבור דבר כזה, צריך מישהו שימשוך ומישהו שידחוף. מי שכרגע נמצא באחריותו מלח"י, שזה המכון לחקר ימים ואגמים, צריך למסור את הנכס הזה, ומכון וולקני צריך לקבל את הנכס הזה. רשות החברות הממשלתיות צריכה להיות פעילה בעניין הזה, מה שהיא לא כל כך עשתה.

יש פה נציג של המכון הזה?

כן. צוהריים טובים.

עשיתם משהו ללחוץ על משרד החקלאות לקבל?

חקר ימים ואגמים היא חברה ממשלתית החל מ-67, יש לה שלושה מכוני מחקר: המכון הלאומי לאוקיינוגרפיה, ששר החקלאות לשעבר רץ שם כשהוא היה חייל בשקמונה בחיפה. המעבדה לחקר הכנרת שיושבת בתוך אתר ספיר של מקורות. והמרכז הלאומי לחקלאות ימית שנמצא באילת ועליו אנחנו מדברים. כולנו מסכימים, שמלח"י הוא נדבך חשוב מרכזי וטוב. דרך אגב, הוא עובד כמו שצריך, יש לו מסחורים, יש לו פטנטים, אני מקווה שיהיו תמלוגים למדינה כמה שיותר מהר והדברים עובדים. מה שכן, צריך לבחון, לשאלתך, חה"כ פורר, הסיפור של יישום החלטת ממשלה, צריך לבחון אותה באספקלריה הכי רחבה. בעצם, הרבה מאוד מתקדם שם, לרבות עבודה של מלח"י, לדוגמה, על הקמת מרכז שירות. הרבה הכנות, תשתיות וכו'. אנחנו גם תומכים בכל הפעילות, לרבות המעבר של הכספים, לדוגמה, מנגב גליל וכו'. הדבר היחיד שלא עבר במסגרת החלטת הממשלה, ככל שאני יודע, הנושא של פיתוח התשתיות של מלח"י. פיתוח התשתיות של מלח"י הוא לכאורה, לא קשור לייחוס הארגוני של תחת איפה מלח"י יושב.

קודם כל, בוודאי שכן. גם מינהל המחקר החקלאי ומכון וולקני, לא יכול להעביר את זה אלא אם כן הוא מפרסם מכרזים, או עושה את זה בדרכים אחרות. אני חייב לומר, יש החלטת ממשלה 4994, מ-2009. יש החלטת ממשלה 2461, מ-2017. יש את החלטת הממשלה הזאת. מה מונע את המעבר של מלח"י למכון וולקני? כמו שהחליטה הממשלה בנוסחים שונים כבר שלוש פעמים. גם אם אתה חושב שזאת החלטה מטומטמת לחלוטין, הממשלה החליטה אותה כבר שלוש פעמים.

תראו, ההחלטה אחרי ועדת טייכר, הייתה החלטה – הרי זו ועדה שמשרד האנרגיה הקים בשביל לראות איך הוא מקים ומאגד את כל מכוני המחקר של משרד האנרגיה ומקים את מינהל מדעי הקרקע. ואז הוא רצה להקים ולחבר את חקר ימים ואגמים בישראל, את המכון הגיאולוגי ואת המכון הגיאופיסי ביחד למינהל. כשהוא אמר, נעשה גוף כזה, אז את מלח"י נעביר לחקלאות. המינהל לא קם, שום דבר לא קרה, למעט שני דברים. אחד, התקציב שבמקור היה דרך אנרגיה, הוא עובר היום דרך וולקני. והדבר השני, שהעבירו איזה אגף מהמכון הגיאולוגי למכון הגיאופיסי. אבל אני נמצא במכון מזה כשנתיים, מנכ"ל המכון וולקני נמצא מזה כחודשיים, בכל מקרה, נעשה תהליך. שוב אני אומר, הפעילות כפעילות, כולם מברכים עליה, כולם רוצים בטובתה, כולם מעודדים אותה ואנחנו עובדים עליה כל הזמן. הפעילות עצמה של העברה, מה שקראת לה מינהלתית, מחברה מממשלתית, לרבות זה שזה עובדי חברה ממשלתית, למכון וולקני, שהוא יחידת סמך, שזה עובדי מדינה וכו', הוא נושא מורכב.

מה מונע אותו?

אין מניעה. בזמנו היו עליו עבודות. יש לי חוות דעת משפטית שלי לגבי הקשיים המשפטיים. יש עניין של נכסים, יש עניין של מעבר של עובדי מדינה, הנושא מורכב. זה אחד. מצד שני, צריכים לקחת בחשבון - - -

זה שהנושא מורכב, אני מבין. הממשלה החליטה עליו רק שלוש פעמים ורק החלטות שנוגעות כבר לפני יותר מ-15 שנה. אני לא יודע כמה הוא מורכב אבל נראה לי, פחות מורכב מלשלוח טיל שייכנס לחלון בבית בלבנון כדי לסכל את מי שצריך לסכל. אז נראה לי שאפשר לעשות את זה. אני שואל שאלה מאוד פשוטה, אני לא שואל אם אתם אוהבים את ההחלטה או לא אוהבים את ההחלטה.

כמה עובדים יש?

בין 30 ל-40.

זה האירוע. מי הוביל את זה במשרד החקלאות? אני רוצה לדעת, כמה ישיבות מאז ינואר 2023? מינואר 2023 ועד היום, כמה ישיבות היו לכם במשרד החקלאות כדי לסיים את האירוע הזה? שר החקלאות, שר האנרגיה, מה עשיתם כדי לסיים את האירוע הזה?

גם היה תקצוב בהחלטה.

יש פה רק 6 מיליון שקל לדעתי, שאמורים להגיע.

אני יכול לענות על זה. שמי נעם מוזס, אני עובד משרד החקלאות ומנהל את התחום של חקלאות ימית. אני רוצה לומר כמה דברים. קודם כל, מלח"י זה בהחלט נכס, גם לאילת וגם למדינת ישראל וגם בתחום הזה של חקלאות ימית. כולנו רוצים שהמקום הזה ישגשג וזה מה שצריך להוביל אותנו. זה התרומה שלו לענף חקלאות ימית וביטחון המזון. זה בעצם הקו שילווה את הדברים שאני אגיד עכשיו. ברמה ההיסטורית, המכון לחקלאות ימית היה שייך למשרד האנרגיה כי דיברו על פיתוח משאבי הים. אבל כמו שהוזכר פה, הייתה כבר ועדה מקצועית שבחנה את הנושא הזה והמליצה להעביר את פעילות המחקר החקלאית למשרד החקלאות, וזה המקום הטבעי. המנדט של המקום הזה, לפתח את החקלאות ולא נכון למשוך אותו לכל מיני פעילויות אחרות. זה המנדט שלו, ככה הוא בנוי. אכן היו מספר החלטות ממשלה בנושא, ובתקופה של השר עודד פורר, נעשה מאמץ גדול מטעם משרד החקלאות ובמיוחד מטעם וולקני, להעביר את מלח"י לוולקני. נעשתה עבודת עומק, זה נתקע על רקע אי שיתוף פעולה, ממש בסוף של התהליך, מרשות החברות ומשרד האנרגיה.

למה, רשות החברות לא רצתה את זה?

רשות החברות לא הגיבה, לא התנהלה בצורה יעילה והעסק הזה התמסמס ואז התחלפה הממשלה. הממשלה האחרונה, לשאלתך, חבר הכנסת פורר, המשרד עסק בנושא הזה והוחלט, באמצע 2023, לטפל בזה מחדש. נעשו פניות למשרד האנרגיה ולרשות החברות, ושוב, קיבלנו כתף קרה. אני חושב שזה היה בהשראה של חקר ימים ואגמים מול משרד האנרגיה, שהחליטו שלא לזרום עם החלטות הממשלה האלה.

הממשלה החליטה, לא בא ליישם אז ממסמסים.

החברה עצמה, החברה הממשלתית מוכנה לשחרר?

אני חושב שצריך לקרוא לגופים האלה - - -

בוא נגדיר את זה אחרת. משרד החקלאות מוכן - - -

הוא רוצה, מאוד רוצה. המשרד רוצה.

החברה עצמה, חברה ממשלתית, מוכנה לשחרר?

זה יותר מורכב, כי מ-2009 היו קצת שינויים בתחומי הפעילות.

ולכן אני שואל, היום?

אז אני אומר, ברמה המקצועית, המקום של מלח"י הוא בתוך אי"ל, הוא לא בתוך וולקני. אבל ללא קשר, אני כמנכ"ל חברה ממשלתית מחויב לעשות את החלטות הממשלה ולקיים אותן. יש בזה מורכבות. אני חושב, שמן הראוי ברמה המקצועית, לפתור ולהגיע לפתרונות נכונים וטובים, בין אם ביחד עם וולקני ולסגור את הסוגיה הזאת ולפתור אותה. מן הסתם, שר האנרגיה ירצה ללמוד את הסוגיה, לבחון אותה ולהגיע להסכמות עם הממשלה.

חברים, יש פה פגיעה מהותית בתפקוד של מלח"י. מלח"י כבר כמה שנים בין הכיסאות, הם לא מקבלים את התקציבים שמופיעים בהחלטות הממשלה. ברמה תפקודית יש פה בעיה אמיתית בעניין הזה. אם משרד האנרגיה לא רוצה לקיים את ההחלטה, תעשו החלטה אחרת, שייקחו אחריות על התפקוד של המקום הזה. יש שם בעיות תפקודיות, המקום מתפורר וחייבים לפתור את זה.

תודה. ד"ר רוזנפלד, בבקשה.

קודם כל, תודה רבה על הדיון. המכון הזה כבר חמישה עשורים היה יחיד במינו והקדים את זמנו. היום, כל העולם עוסק בתחום של חקלאות ימית כמקור להבטיח את מזון העתיד. אנחנו היינו חלוצים עוד מהתקופה של לוי אשכול.

מה אתם מגדלים שם?

אנחנו היינו הראשונים שבייתנו את דג הדניס, והיום האתגר היותר גדול זה דג הטונה, כמו שצוין כאן.

מה זאת אומרת, מה עשיתם עם הטונה?

אנחנו סוגרים מעגל חיים, בעצם, הופכים משהו טבעי למשהו מתועש.

אפשר לגדל בבריכות מתועשות בהיקפים גדולים, דגים שאחרת אתה לא יכול לגדל. גם נושא של דגיגי הבורי והיכולת לייצר דגיגים שיכולים לגדול במקומות אחרים.

אתם מוכרים לכל העולם?

אנחנו לא מוכרים, אנחנו מייצרים את הידע. זה בדיוק העניין. אנחנו בית היוצר לסטארט-אפ. זה נכון גם לאקלום והביות של מינים ימיים, זה דגים, זה חסרי חוליות ימיים, זה אצות. המכון הוא בעצם מחקר יישומי.

ב-15 שנה האחרונות - - -

זה בדיוק מה שתיאר חבר הכנסת עודד פורר, עכשיו סיימנו ביות של דג הבורי, פיתחנו קו גנטי ייחודי.

שווה שהוועדה תיסע לביקור שם, כדאי שהוועדה תצא לסיור שם, זה מעניין מאוד.

מה אני אעשה עם הבורי?

אתה תאכל אותו.

תאכל, אבל אנחנו לא מצטמצמים רק לזה.

אחד ממקורות התזונה הכי משמעותיים במצרים למשל, עבורם זה הבורי. למכון הזה יש בו יתרונות.

הרעיון הוא, שזה לא רק דגים, זה לא רק ביות, זה באמת ההיי-טק של התחום משום שאנחנו מדברים על טכנולוגיות ואנחנו רואים את העולם כבסיס של ייצוא הטכנולוגיות שלנו. לצערי הרב, לאורך השנים, הסיטואציה הזאת שכולם מכירים בה ערך, כולל כל החלטות הממשלה והבנייה של התוכנית האסטרטגית - - -

את מעוניינת לעבור למשרד החקלאות?

כדי להבטיח את הפעילות של המכון הזה לאורך זמן, אני חושבת שזה נכון לחבר אותו למקור שמתקצב אותו שזה משרד החקלאות.

והיום מאיפה את מקבלת תקציב?

אנחנו מקבלים דרך מכון וולקני את התקציב. העובדה שאנחנו לא חלק מהמדינה כעובדי מדינה, מאוד מקשה על תוכניות ארוכות הטווח. התקציב השוטף שלנו מגיע ואנחנו מצליחים לעשות עבודה חסרת תקדים, אבל בפועל - - -

66 מיליון שקל הגיעו?

לא.

מגיע חסר.

הגיע חסר כי יש בהחלטת ממשלה עז שהוא חסר, כי יש התניה של מעבר.

סליחה, הממשלה החליטה להעביר. אני לא מצליח להבין. אתה מנכ"ל של חברה ממשלתית ואתה יושב פה ובשוויון נפש מסביר לנו איך אתה לא מקיים את החלטות הממשלה. אלה החלטות הממשלה, להעביר 30 עובדים, 40 עובדים, מחברה ממשלתית אחת ליחידת סמך למשרד ממשלתי אחר. אם הממשלה לא מסוגלת לעשות את זה, אם אתה לא מסוגל לעשות את זה, אז מה אתה עושה שם? איך אתה מנהל את החברה הממשלתית הזאת? איך זה יכול להיות שאתה בשוויון נפש אומר, יש פה החלטות ממשלה, או שהן לא מעניינות אותך - - -

לא זה מה שאמרתי.

או שאתה אומר, הממשלה החליטה, אני אראה לה איך אני מסובב אותה. התפקיד שלך, להצליח ליישם אותן. אם אתה לא יודע ליישם אותן, שים את המפתחות, תביאו מישהו אחר שיודע ליישם.

אני אמרתי חד משמעית, שאני מיישם את החלטות הממשלה ולכך אני מתכוון גם. אני גם אמרתי, שיש מורכות במעבר ואתה גם מכיר את זה.

אתה יודע כמה מורכבות? כמה מורכבות, בחייכם. 30-40 עובדים, כמה מורכבות? יש מורכבות שלא רוצים. אנחנו לא מטומטמים.

היושב-ראש, יש פה כמה דברים. שאלת, איך הגעתי למכון? כל נושא החקלאות במדינת ישראל - - -

או שזה שיתוף פעולה בין עוצמה יהודית לישראל ביתנו. התחלתי להיות מודאג.

חקלאות היא הגאווה הישראלית שלנו. עד שקם לו מכון, בטח באילת והחשיבות של הנוכחות שלו באילת, לקחת כביכול את החיסרון של הקצה הדרומי של מדינת ישראל ולהפוך אותו ליתרון ולשים אותו על המפה כמכון שמוביל מחקר ומוביל לתוצאות ומביא בשורה אמיתית גם בחקלאות וגם לאילת - אז אנחנו כמדינה, מהצד השני, גם כשהממשלה מחליטה לבצע אז 15 שנה לוקח לה להעביר את המקום הזה ולעזור לפתח ולהתפתח ולהיות בקדמת הבמה, בראש מכוני המחקר, כמו מכון וולקני, שהוא שם את מדינת ישראל חזרה על המפה בפן החקלאי. במיוחד כשהוא לוקח את החקלאות ומשלב שם היי-טק וטכנולוגיה ומביא בשורה אדירה למדינת ישראל. לא רק שאנחנו מפשלים ושמים לעצמנו גול שאנחנו מונעים את הדבר הזה, אנחנו גם פוגעים במכון עצמו ופוגעים במדינת ישראל, זה מכון שמכניס למדינת ישראל.

אני רוצה להציע איך להתקדם מפה. קודם כל, להוציא קריאה למשרד האנרגיה, לחקר הימים והאגמים, ולרשות החברות ולנציבות המדינה, להירתם ולעזור למעבר הזה. דבר שני, התנאים מאז שוולקני עשה את הבדיקה הזאת, השתנו. אנחנו צריכים את הזמן, במיוחד מכון וולקני, לבדוק איזה דרישות צריך בשביל לבצע את המעבר בצורה תקינה.

החלטת הממשלה הייתה מלפני כמה שנים?

האחרונה הייתה במאי 2022.

אני מציע דבר כזה. הבנתי, שזאת בעיה להעביר את העובדים.

15 שנה?

להעביר את העובדים מהחברה הממשלתית, להיות עובדי מדינה, זה בעייתי. הם צריכים את נציבות שירות המדינה וצריכים גם את רשות החברות. מה שאני מציע, דבר כזה, קודם כל, מכיוון שאתם הגשתם את הבקשה, אנחנו ממנים אתכם כנציגי ועדת הכלכלה, למרות שאתם לא חברי ועדת הכלכלה, לטפל בעניין הזה כי יש פה דברים לעשות וללחוץ. קחו חודשיים – חיכה 15 שנה, יכול לחכות עוד חודשיים, חודשיים וחצי - תעשו את הבירור שאתם אומרים, תבדקו מה השינויים שצריכים לעשות על מנת ליישם את ההחלטה. זה דבר אחד. דבר שני, רשות החברות, אני מבקש לשלוח מכתב לרשות החברות, אין פה נציג, מכתב שבו אנחנו מבקשים לפעול ליישום ההחלטה, גם לנציב שירות המדינה.

חודשיים לתת תשובות או חודשיים להעביר?

חודשיים לבדוק את העניין. הם לא טיפלו בזה עדיין. אנחנו נקיים ישיבה מיד כשהפגרה תסתיים, אחרי שעשינו עבודה, כדי לראות מה עושים. צריך להעביר את זה למכון וולקני, אין ויכוח.

אם הממשלה רוצה להתכנס ולקבל החלטה הפוכה, תתכנס הממשלה ותקבל החלטה הפוכה. יש פה החלטות ממשלה. אף עובד מדינה לא יכול להגיד, אני לא חושב שאני רוצה ליישם את החלטת הממשלה.

יש לכם חודשיים על מנת שהשרים שקשורים לעניין, אם הם חושבים שלא צריך לעשות את זה, בבקשה, שיבטלו את החלטת הממשלה. אם הם חושבים שכן צריך לעשות, שיעשו מה שצריך כדי שזה יבוצע. ניתן חודשיים לעניין הזה. נתכנס אחרי הפגרה.

חודשיים זה מספיק.

שיציגו את המסקנות, כשתגיע הפגרה נוכל - - -

נתתי לכם לטפל בזה.

יש פה בדיקות שוולקני צריך לעשות ואני מציע שמנכ"ל וולקני יתייחס לזה.

אני אשאל שאלה פשוטה. מכון וולקני, עזוב רגע את החלטת הממשלה, שים אותה בצד, אתה חושב שכן צריך להעביר אותם אליך?

אני נמצא חודשיים בתפקידי ועבודת המטה שנעשתה במכון וולקני בנושא הייתה לפני כשנתיים, מאז השתנו הרבה מאוד דברים. צריך לעשות עבודת מטה מסודרת.

אבל באופן עקרוני.

יש פה מגה אירוע למכון וולקני.

מגה אירוע, למה?

מגה אירוע לנהל עוד קמפוס באילת, זה מגה אירוע. אני בצד של הכלה, צריך לשאול גם את הכלה. אני לא נגד עמדת המשרד, עמדת המשרד היא חשובה ועמדת המשרד היא להעביר את מלח"י למשרד החקלאות. מכון וולקני צריך לבחון את זה בזמן הזה שנתתם.

נתתי לכם חודשיים, אם אתם חושבים בחודשיים האלה שלא צריך לעשות את זה, מכל מיני סיבות - - -

עד היום, בהחלטת הממשלה, מכון וולקני התעסק בזה.

אם מיישמים את החלטת הממשלה, שהממשלה תדאג לתקציבים למכון על מנת שישפר את עצמו. אתם לא יכולים להחזיק אותו באוויר, לא לפה ולא לפה.

החלטת הממשלה הזאת מתוקצבת מדי שנה בתקנת המכון וולקני, הכספים נמצאים, יש 12 מיליון שמועברים לטובת משכורות ופעילות שוטפת, ויש עוד תקציב השקעות שגם הוא מתוקצב מדי שנה.

אבל לא נותנים להם אותו.

למה לא נותנים?

נתת אותו למכון?

זה נמצא בתקציב המכון.

זה נמצא אצלם, הם לא מעבירים את זה.

בסדר, אבל הממשלה מקצה תקציב.

יש לממשלה תקציב לכל הנושא הזה של המעבר?

בוודאי.

המספר שיש כרגע לא משקף את המציאות.

אז יש לכם עכשיו חודשיים לחקור ולבדוק ולהגיד מה חסר לך ומה אתה צריך כדי שזה יעבור. 2 מיליון שקל, הוועדה תתמודד בזה.

מה זה מגה אירוע? מה הבעיה? אפשר לחשוב שמדינת ישראל זה ערב הסעודית.

מדינת ישראל היא מגה אירוע שמנהלים אותו, אז גם למכון וולקני - - -

יש לך מנכ"ל שם, מנהל, ואתה אחראי עליו. עשו את זה בהרבה מקומות. אבל אם אתם לא רוצים ואתם חושבים שמקצועית זה לא טוב, תבטלו את ההחלטה ואז הכסף יחזור לאוצר, ייתן להם במשא ומתן מ-50 מיליון שנשארו את מה שייתן ונתקדם הלאה.

אנחנו נעשה את עבודת המטה שביקשתם כמו שצריך, יחד עם שני חברי הכנסת.

בכלל, היושב-ראש, כדאי שהוועדה תבוא לשם לראות. מקום מקסים מאוד.

מה אני צריך לראות?

לבוא לראות את מכון המחקר, מדענים שנמצאים באילת, מפתחים.

ראש העיר מבקש לדבר בזום, נאפשר לו לדבר. תכינו לנו ארוחת דגים? זה לא רק דגים, מה עם אצות?

לך יכינו אצות, חברי הוועדה יאכלו דגים.

אני סטייק, איזה אצות. את יכולה להמציא דגים בלי קוצים? זה פטנט שילך איתך, המכון הזה ייקנה את העולם. כמו שעשו סברס בלי קוצים.

אני רק רוצה להזכיר, שהגוף היישומי של מלח"י, כבוד היושב-ראש, הוא חברת קידום של המכון הוולקני כבר היום.

בוא נשים את הדברים על השולחן, אחד, מכון וולקני ולא הוולקני, על שם אליעזר וולקני, כמו מכון ויצמן ולא מכון הויצמן. שנית, זה לא חברת קידום, זה חלק ממכון וולקני ואת זה נמשיך לעשות.

אולי הפתרון הוא הפוך, שמכון וולקני יהיה חברה ממשלתית ואז נעביר את העובדים מחברה לחברה. שמכון וולקני יהיה חברה ממשלתית. הרי אתם מוכרים ידע, מגלגלים כסף, קרוב ל-250 מיליון שקל בשנה, הם צריכים להיות חברה ממשלתית ואז פתרנו את הבעיה של העובדים. ראש העיר אלי לנקרי, בבקשה.

זרקת פה להנחתה.

תהיו חברה ממשלתית. הרי אתם מוכרים ידע, מגלגלים כסף, קרוב ל-250 מיליון שקל בשנה, זה מה שאמר לי שר החקלאות בזמנו. הם צריכים להיות חברה ממשלתית לדעתי ואז פתרנו את הבעיה של העובדים. ראש העיר אילת, אלי לנקרי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כל, תודה על הדיון החשוב הזה, אני גם אפתור את בעיית הארוחה, על חשבון עיריית אילת, אני מזמין אתכם. הביקור באילת הוא ביקור חשוב, אני חושב שזה יעשה סדר, זה יראה את החשיבות האדירה שיש לדבר הזה. אני רוצה רק להכניס את העניין לפרופורציות. חבר הכנסת פורר דיבר על מה שעוברת העיר אילת, אני אנצל את ההזדמנות הזאת כדי להודות לו על החלטת הממשלה הזאת שאנחנו מדברים עליה, שיש לה חשיבות אדירה. אחד האתגרים היותר גדולים של העיר אילת, זה גיוון והרחבת מקורות התעסוקה. הוכח, בכל המשברים האחרונים, החל ממשבר הקורונה, דרך משבר שדה דב, דרך הסערה, וכמובן עכשיו במלחמת חרבות ברזל, הוכח שההישענות הגדולה הקיצונית צריך להגיד, של העיר על תעשיית התיירות, היא מסוכנת. לא היינו צריכים את המלחמות כדי להוכיח את זה, אנחנו כולנו יודעים את זה. ולכן אחד המאמצים הגדולים שלי כראש עיר ושלנו בכלל, לגוון ולהרחיב את מקורות התעסוקה באילת. לאן נלך כדי להרחיב את מקורות התעסוקה? מטבע הדברים, אני לא יכול להתחרות עם תל אביב והמרכז בכלל, בהיי-טק או בכל דבר אחר שיש להם יתרון יחסי מובהק עלינו. אבל יש לנו כמה דברים שיש לנו יתרון יחסי מובהק בעניין הזה. אחד מהם, הנושא של חקלאות ימית, של ביו טכנולוגיה ימית. כאן, בעזרת משרד החקלאות, בעזרת החלטת הממשלה, לקחתנו את הנושא כדי לשים את אילת ולהפוך אותה למרכז עולמי לחקלאות ימית ולביו טכנולוגיה ימית וזה מצליח, מאוד מצליח. והחלטת הממשלה עוזרת ואנחנו לפני מרכז להקמת פארק תעשיות ראשון למוצרי מזון מהים. בנושא הזה, היתרונות שלנו זה גם העובדה שיש לנו מכוני מחקר מהטובים בעולם, אחד מהם זה הנושא שאנחנו דנים בו, זה מכון לחקר ימים ואגמים, שעושה עבודה נפלאה. אגב, המנהלת שלו, שעכשיו תיארה כמה דברים מהפעילות של המכון, היא משיאת משואה לפני כמה שנים ביום העצמאות על הרקע הזה. שנבין את הגודל של האירוע הזה, אנחנו מדברים על כך, שלאילת יש את כל היתרונות היחסיים כדי להצליח בכך ואנחנו גם מצליחים. אנחנו מצליחים, גם המפונים, גם המכון לחקר ימים ואגמים, גם המכון בין אוניברסיטה למדעי הים, גם קמפוס בן גוריון שעוסק בזה, יש לנו ים, יש לנו קרקעות, יש שמש, יש כל מה שצריך, תנו לנו להצליח בדבר הזה.

עכשיו מתנים לנו 25 מיליון שקל בשאלה אם מלח"י יעבור לוולקני או לא יעבור. או שהוא עובר כמו שנקבע בהחלטת הממשלה. חד משמעית נקבע שהוא עובר, אז צריך להיצמד להחלטת הממשלה וליישם אותה, להעביר את המכון הזה לוולקני. לא רוצים לעשות את זה? שישחררו את החלטת הממשלה מהסיפור של 25 מיליון שקל, שמותנים בהעברת המכון לוולקני. שישחררו את זה. אבל אי אפשר מצד אחד לעצור את האפשרות של המעבר, ומצד שני גם להחזיק את הכסף. יכול להיות שזה נוח לכמה גורמים אבל לנו כעיר זה מעכב ועוצר את הדברים החשובים שלנו כדי להצליח.

עוד משפט אחרון, במלחמה הזאת הוכח יותר מכל – אני לא מדבר על מה אילת עשתה, עשינו את זה כי זאת זכות וכי זאת חובה - כן חשוב לי להגיד, הוכח יותר מכל, שאילת חזקה זה אינטרס לאומי מובהק, ואילת היא כן נכס אסטרטגי למדינת ישראל וצריך לדאוג שהיא תהיה חזקה. אחד הדברים שבאמצעותם לדאוג לאילת חזקה, זה כמובן להרחיב ולגוון את מקורות התעסוקה. יש עוד הרבה דברים אחרים, אבל זה דבר חשוב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

הישיבה הסתיימה, תודה רבה.

יהיה פה דיון בעוד חודשיים וחצי?

בעוד חודשיים, לא וחצי.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:28.