פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



14
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
07/08/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 201
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ג' באב התשפ"ד (07 באוגוסט 2024), שעה 13:39

סטטוס לימודי עברית לעולים חדשים - ישיבת מעקב לישיבות מיום 19/3/2024, 16/4/2024, 7/5/2024, ומה- 18/7/2024

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

סיון גולדשטיין הבר - סמנכ"לית חטיבת רשויות עלייה וקליטה, משרד העלייה והקליטה

אליהו שאול - מנכ"ל מועצת ארגוני עולים בישראל", מועצת ארגוני עולים

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל, איגוד מורים עולים - איגום

נטלי פישמן - מנהלת משאבי אנוש ופרויקטים מיוחדים, איגוד מורים עולים

ג'נט ויינברג - ארגון מהנדסים ואדריכלים עולים, אולפן עתיד

אינה רויטברג - ארגון מהנדסים ואדריכלים עולים, אולפן עתיד

אורה דירובן - מנכ"לית אולפן לעניין

טניה ממו
חנה כהן

מעוז ביגון
בנימין דלויה
שרה ברנבאום
–
–


–
–
–

מנהלת שיווק, אולפן שלי
דודתה של ענבר הימן, משפחות החטופים


מנהל אגף חינוך מבוגרים, משרד החינוך
מנכ"ל, נציגי אולפנים
אולפן אינטגרליה, נציגי אולפנים

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

חבר תרגומים, יפית גולן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



סטטוס לימודי עברית לעולים חדשים

שלום לכולם. היום ה-7 באוגוסט 2024, ג' באב, תשפ"ד. היום ה-306 לטבח ה-7 באוקטובר, עדיין החטופים שלנו נמצאים במנהרות החמאס, כבר עשרה חודשים בדיוק. לפני שנעבור לנושא הדיון, נמצאת איתנו הדודה של ענבר הימן, חנה.

תודה רבה. שמי חנה ואני הדודה של ענבר הימן שנחטפה ונורתה. אנחנו חיינו 70 יום בעצם עם תחושה שענבר בחיים, וביום ה-70 באו והודיעו לנו שענבר שלנו בעצם נרצחה באותו יום ב-7 לאוקטובר. אני פה בכדי להדהד את העובדה שבעזה יש 115 חטופים.

אני מבינה שרוצים להציל את החיים, אין עוררין על כך, אני לא מלינה. אבל יש שם לא מעט אנשים, אני קוראת להם אנשים כי זה השם שלהם, עבורנו הם אנשים שלא חיים. ענבר עבורנו היא הילדה שלנו, היא עטרת ראשנו, בליבנו היא חיה, בנפשנו היא חיה. ענבר עשרה חודשים זרוקה בעזה, כשאנחנו בכלל לא יודעים איפה היא נמצאת, מה שפותח במשפחה הרבה מאוד פצעים מדממים.

ענבר היא דור שלישי לשואה והיא נכדה בכורה לסבא שלה שהוא ניצול שואה בעצמו, כשחלק מבני משפחתו נרצחו בשואה, ויש כאלה שגם אין להם קבר, כאילו קברו אותם בקבר אחים. והסבא שהוא מעל לגיל 80 צריך לעבור את ההיסטוריה הזאת פעם שנייה.

מדובר על עסקה הומניטרית שאתם הולכים להוציא אל הפועל. ענבר היא עדיין אישה, למרות שהיא כבר לא בחיים, רוב הסיכויים, אני לא בטוחים מיליון אחוז עד שאנחנו לא נראה את זה. ענבר היא בת 27, ולמען ההורים שלה, המשפחה שלה, ולמענה עצמה אני באה לפה ומבקשת להוציא את ענבר עם העסקה ההומניטרית. לא להשאיר אותה לסוף העסקה, לא אותה ולא את שאר הנרצחים.

ולמה אני אומרת את זה? גופות לא מייצרות מודיעין. כבר היום אנחנו לא יודעים איפה רוב הגופות נמצאות, ואם נחכה עם זה עוד קצת יהיה לנו עוד רון ארד ואורון שאול מספר 2, רק בכמות הרבה יותר גדולה.

הדבר השני, מתוכנן להוציא חלק ואז להיכנס שוב למלחמה, וקיים סיכון גדול שבהפצצות אתם תפציצו גם חלק מהקברים שלא יודעים איפה הם בעצם. אני רוצה לסגור את הסיפור הזה למען המשפחה שלי, שהיא עדיין חיה בצל סיפורי השואה. אני רוצה שענבר תחזור הביתה, אנחנו מחכים לה בבית, יש לה שם ויש לה משפחה, ואני מאוד מאוד פוחדת שייווצר מצב שלא ימצאו אותה.

אנחנו לא נוכל לחיות את זה, ממש לא. פעם שנייה לעבור שואה זה מאוד מאוד כבד למשפחה. אני מבקשת שתיקחו את זה בחשבון, ואני מצפה שענבר תשתחרר בעסקה בפעימה הראשונה. וחוץ מזה אני מצפה שהנרצחים שקבורים בעזה ישולבו בתוך העסקאות, לא להשאיר אותם לסוף העסקאות ובכך לחרוץ את גורלם. תודה רבה.

תודה רבה. יחד איתך, אני חושב כולנו מייחלים לשובם של החטופות והחטופים, והפנים האלה שמביטות בנו מהתמונות כבר עשרה חודשים צריכים להיות כאן. תודה רבה.

אני אעבור לנושא הדיון, שזה דיון מעקב על סטטוס לימודי עברית באולפנים לעולים חדשים. אנחנו דיון חמישי בעניין הזה. בדיון הקודם כבר ציינתי שאני חושב שהמהלך וההליכה לערכאות משפטיות, בסך הכול רק בזבזה זמן, והובילה לאיזשהו מצב שבמקום לדבר ולהגיע לאיזשהן הבנות – מתכתשים בבתי המשפט.

בעלי האולפנים הפרטיים הודיעו בדיון הקודם, כי בעקבות המדיניות החדשה והתנאים ששמו, הם נאלצים לסגור סניפים ללימוד עברית והם לא יכולים לעמוד בתנאי הרפורמה. הם גם אומרים שלא מכבדים כבר חלק מהשוברים שחולקו.

למרות הבקשה שלנו לקבל פרטים ונתונים על הספק היחיד שנבחר ללמד באופן מקוון בפטור ממכרז, המידע הזה לא הוצג בוועדה עדיין. החל מיוני 2024 חילק משרד העלייה והקליטה 577 שוברים, 617 תלמידים לומדים במערכת Hebrewbyte, ועוד 1,500 תלמידים רשומים במערכת דע! עברית.

סמנכ"לית משרד העלייה והקליטה ציינה בדיון האחרון כי בכל כיתה חייבים להשתתף זכאים עם שוברים, שאר התלמידים יכולים להשתתף באופן פרטי ללא פיקוח על העלות. לא קיבלנו מענה על האפשרות ללמד תוכנית מצומצמת יותר, תוכנית של 200 שעות ומתן איזשהן אפשרויות גמישות יותר.

גם לגבי נושא הבקשה שלנו לאפשר ללמד בזום, אנחנו מבינים שעמדת משרד העלייה והקליטה היא שלמידה בזום תסתיים ב-31 בדצמבר השנה. כמו כן, הובהר לנו שהמשרד יוצא בקרוב בקול קורא לצירוף ספקים חדשים, מוסדות פרטיים ללימוד עברית, כך שכל מי שנמצא כעת במסלול יוכל להחליט אם הוא רוצה להישאר בו או ללכת לתנאים החדשים.

אחד, אני מבקש לדעת האם הקול הקורא יצא. עלה פה נושא גם של היכולת של משרד הקליטה לראות אונליין את שיבוץ העולים באולפנים הציבוריים, ונציג משרד החינוך אמר שהמערכת תתחיל לפעול באוקטובר 2024.

מתשובת המשרד טרם הדיון, עולה כי כלל הנתונים הנוגעים לאולפנים מנוהלים על ידי זכיין חיצוני, כעת הם עומדים לשדרג את המערכות לעידן החדש. לוח זמנים מתוכנן לאתר החדש, עכשיו הוא 1 בינואר 2025.

אנחנו עודכנו, קיבלו התייחסות שר החינוך לגבי נתוני משרד החינוך הנוגעים לאולפנים לעולים הלומדים באולפנים ממלכתיים. נתונים נכונים ל-31 ביולי. 7392 תלמידים קיבלו הפניה ממשרד הקליטה, 352 הם לומדים שאינם זכאים, זאת אומרת הם משלמים. ופריסת האולפנים הינה 45 רשויות בכל רחבי הארץ, סך הכול 75 אולפני ב-406 כיתות.

עוד עולה כי אין כיום לפי טענת משרד החינוך אף עולה שקיבל הפניה ממשרד הקליטה וממתין לפתיחת כיתה. עד כאן הרקע הכללי. זהו, זה הנתונים. בואו נשמע ממשרד הקליטה מה התקדם מהפעם הקודמת, בבקשה.

צוהריים טובים לכולם. סיון גולדשטיין הבר, סמנכ"לית משרד העלייה והקליטה. אני אתחיל ברשותך בנתונים המעודכנים. ביחס למספרים שנתת – אני אומר שב-Hebrewbyte נכון להבוקר יש 727 תלמידים.

באולפני הרשויות, ששוב היות וזו תמיכה ואת הנתונים הסופיים של כמה סיימו אנחנו מקבלים בהמשך, קשה לומר אחד לאחד, אין לנו מערכת לזה, אך כ-560 לומדים. ב-'דע! עברית' רשומים 2500. כן חשוב לי להסתייג ולומר, זה לא כיתות אלא זה רישום לקורס אונליין, אז נרשמו 2500. עוד אין לנו נתונים של מי לומד באיזו רמת אינטנסיביות.

כולל מבחנים אינטרנטיים תוך כדי?

בהחלט, ואנחנו גם יכולים לראות את התוצאות שלהם, וזה מבחנים שפתוחים לכל אדם בכל מדינה, לא צריך לזה שום זכאות, ואנחנו ממליצים לכולם להיעזר בזה. אנחנו עכשיו מתחילים את מה שנקרא המעטפת הקהילתית.

מתחילים לפתח בעצם כמו שיש לנו ב-Hebrewbyte, את יצירת הכיתות, שיש כן איזה מרחב אינטרנטי שאנשים יכולים להתייעץ אחד עם השני, לבחור תאריך שכולם ניגשים, לעשות אחת לשבוע חצי שעה זום ודברים כאלה. אני מקווה שבקרוב זה יעמוד, שוב, זו פלטפורמה ממשלתית ובתוך התקשרות ממשלתית. ובשוברים אנחנו עומדים על כ-700 שוברים שחולקו עד היום. זה ככה בהיבטים הללו.

עשינו הדרכות בכל המרחבים של המשרד. אני חושבת שכשנפגשנו פה בפעם הקודמת היינו באמצע ההדרכות האלה, סיימנו הדרכות בכל מרחבי המשרד לכל יועצי הקליטה של המשרד, לא משנה מה תחום המומחיות שלהם כיועצים, כדי שכולם יכירו את כל מגוון המענים ויוכלו לסייע לעולים לדעת איך הכי נכון להם לבנות את תהליך למידת העברית שלהם, וגם לדעת ולייצר אחידות במענים בכל הנוגע לשוברים.

ואני מקווה שהדבר הזה ימנע את קצת הטעויות שהיו לפני כן, או חוסר האחידות בהקשר הזה. ומספטמבר אני מקווה שגם כבר נגיע לשלב שבו הפטורים הברורים מאליהם כבר יקרו אוטומטית. כלומר, כאלה למשל שזכאים לאולפן שוברים כאולפן ראשון בגלל סיבות רפואיות, או בגלל ילד בבית מתחת לגיל 3 כשההורה הוא יחידני, או לחילופין ההורה השני במשרה מלאה.

יש קריטריונים ברורים?

יש קריטריונים שהם ברורים, כמו אישור רפואי של איזושהי מגבלה שלא מאפשרת, או ילדים בגיל 0-3 וההורה השני במשרה מלאה, או לחילופין הורה יחידני, שאלה דברים שממש ברמה הדיגיטלית בתוך האזור האישי יהיה אפשר להכניס את האישורים המתאימים ושהתהליך יהיה דיגיטלי.

יש אישורים שהם קורים ברמת המרחב. כאשר יש שאלה של זמינות של אולפן ממשלתי או אולפן רשותי, זה לא דבר שהוא אוטומטי, כי זמינות זו שאלה. כי שוב, גם כי אין לנו את הנתונים ממשרד החינוך ובעצם כאשר אנחנו רוצים לדעת אדם שקיבל הפניה לאולפן, משרד החינוך מקבל אולפן תוך כמה זמן, אנחנו שואלים את העולה בעצמו ולכן יש לנו קושי לעשות שם איזשהו תהליך אוטומטי.

וגם כי יש כאלה שיעדיפו לחכות חודשיים וחצי לפתיחה של כיתה באולפן ממשלתי ובזמן הזה ללמוד ב-'דע! עברית' או ב-Hebrewbyte, ויש אחרים שהדבר הזה לא יתאפשר להם מסיבה כזו או אחרת. כבר יש פה צורך ביועץ על המומחיות שלנו, ולכן עשינו להם הכשרות בשביל לאפשר את הדבר הזה.

בנוגע לקול קורא החדש, אנחנו נערכים להוציא אותו. אנחנו כן רוצים בסופו של דבר, חשוב לנו שמסלול השוברים יעבוד ויעבוד טוב. שוב, במסגרת השינויים שקבענו אבל שיעבוד טוב, ולכן החלטנו שלפני שאנחנו מוציאים את הקול הקורא החדש, והיות ואנחנו לא רוצים לעשות שינויים בהוראת השעה לאחר הוצאת הקול הקורא, כי אנחנו רוצים לאפשר לאולפנים שיבחרו למוסדות להגיש את עצמם כספקים בקול הקורא, לדעת את התנאים שבפניהם הם עומדים בשנה הקרובה לפחות.

ולכן החלטנו לעשות מפגש בשבוע הבא עם כלל הספקים המפעילים בעצם כבר כדי לשמוע את המושב שלהם, ולראות האם ואיזה דיוקים, ושוב הם לא יהיו דרמטיים, אבל כן דיוקים. אנחנו עוד רוצים לעשות בהוראת השעה מתוך ההסתגלות וההתארגנות של האולפנים, ומיד לאחר מכן נוכל להוציא את הקול הקורא.

אוקיי. אני רוצה את מעוז ממשרד החינוך. אגב, אתם מקבלים את הנתונים ממשרד החינוך כרגע באופן שוטף?

התשובה היא לא, ולכן אין באפשרותנו. זה מה שאמרתי, כשעולה אומר לי זה נכון יש אולפן ממשלתי בעיר שלי אבל הוא לא פותח עד לא משנה מתי, אני יודעת את הדבר הזה רק מהעולה עצמו. או אם יש במקרה ברמת השטח איזושהי תקשורת מאוד גבוהה, ששוב, מבחינת המדיניות של משרד החינוך הם לא אמורים להעביר לנו את הנתונים האלה, השטח, אלא הנתונים אמורים להגיע במרוכז למשרד.

הם לא מגיעים, ולכן היכולת שלנו לקחת אחריות על כל התהליך הזה ולתת מענה שהוא מספיק טוב במגוון מענים, הוא כל הזמן מוגבל למול היכולת שלנו לדעת מה המצב של העולים שקיבלו הפנייה.

כן, מעוז.

שלום וברכה. מעוז ביגון, מנהל אגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך. כפי שאמר היו"ר, העברנו את הנתונים העדכניים לוועדה. לגבי דבריה של סמנכ"לית משרד הקליטה, אני מציע לה הצעה חברית להתעדכן עם האנשים שלה במשרד, בעיקר מערכות המידע. הנתונים מועברים לפי בקשתם.

אני רק אגיד באופן הכי ממלכתי המתבקש פה, שכדאי שמשרד הקליטה בתוכו יעשה את הסדר. אנחנו עובדים מול מנהלת מערכות מידע של משרד הקליטה, ולפי בקשתם אנחנו משתדלים להעביר את כל הנתונים. אומנם זה לא אונליין, אבל זה ודאי שזה מתבצע כמה שיותר מהר.

אחת לכמה זמן הם מעודכנים?

בשבועיים האחרונים זה היה פעמיים, אבל שוב, אנחנו לא מגבילים את זה בזמן כזה או בזמן אחר. נתונים רלוונטיים שהם מבקשים, הם מקבלים.

תגיד, מעוז, אני קיבלתי פנייה על עולה שסיימה את אולפן א', והיא ביקשה להמשיך ולהתקדם לאולפן ב'.

אז קיבלתי את הפנייה וגם עניתי באופן מסודר לוועדה. אני אגיד רק את עיקרי הדברים, באופן עקרוני אנחנו בשמחה מקבלים כל מי שבא ללמוד אצלנו עם הפניה ממשרד הקליטה. מדיניות משרד הקליטה היא לא לתת הפניה פעם שנייה.

אני מציין פה שהעולה למדה אצלנו לשביעות רצונה, היא פשוט רוצה להתקדם לרמה נוספת ולאולפני המשך, ומשרד הקליטה מפנה אותה לאולפנים פרטיים ולא לאולפנים ממלכתיים, למרות שיש לנו מקום. בשמחה היא תלמד אצלנו. אם היא באה בלי הפניה, היא פשוט צריכה לשלם.

רק שיהיו פרופורציות, מה שהיא משלמת זה בערך 300 שקל לקורס של 150 שעות, ולעומת הוואוצ'ר שהיה 7,500, היום הבנתי שזה 4,000, אז אני ביקשתי ממשרד הקליטה לחדד את המדיניות או לבדוק את המדיניות שלו ואולי להחריג. אם היא תבוא אלינו עם הפניה אין שאלה, היא תתקבל בשמחה ותוכל ללמוד אצלנו את הקורס.

אבל אם הוא עולה 300 שקל, למה היא תפסיד את השובר של אולפן פרטי?

היא לא. אין שום קשר בין הדברים. עולה זכאי להפניה למשרד החינוך.

לא, אבל לאולפן ב', אם היא רוצה אולפן ב' במשרד החינוך?

אז שתשלם 300 שקלים ותלך לאולפן ב', והיא יכולה גם ללמוד אחרי זה או לפני זה באולפן השוברים. אין שום מניעה.

למה לא לתת את זה כוואוצ'ר, את ה-300 שקלים האלה, לעולה?

ואז למנוע ממנו אפשרות לקבל שוב לימודים?

לא, בנוסף. או אפילו תקזזו את זה מהוואוצ'ר. תגידו לו בוואוצ'ר הבא שלך הוא יהיה 3,700.

היא לא רוצה ללמוד בוואוצ'ר עצמאי. היא מעוניינת לבוא ללמוד אצלנו. אגב, את ה-300 שקל האלו זה לא אנחנו גובים בכלל. מי שגובה זה המפעיל עבור תקורה של השימוש, ניקיון, אחזקה ודברים כאלו, מה שבאולפן הראשוני הוא מקבל ישירות ממשרד הקליטה, ולכן יש את התשלום הזה. זה לא עבור שעות ההוראה או משהו כזה, אנחנו בכל מקרה מסבסדים את זה.

אני הייתי מציע לכם לאפשר לעולים שרוצים בכך לקזז מהוואוצ'ר. להגיד לו תשמע אין בעיה, כשתיקח ואוצ'ר הוא יהיה 3,700.

שוב, ביכולת הארגונית אני חושבת שהתועלת של הדבר הזה לעומת הבאלגן הארגוני שזה עלול לעשות, היא לא משהו שהיום בעיניי זה נכון להתעסק בו. אני חושבת שאתה צודק שבאופן כללי טוב היה אם לכל עולה היה בנק נקודות שהוא יכול להפעיל.

כן, למה לכלוא אותם למשהו אחד?

אני אגיד, גם Hebrewbyte וגם דע! עברית, בשלב שבו יהיה כיתות זה גם עולה 50 שקלים לעולה, זה בסדר. וגם אגב, מה שעולה מאולפני הרשויות או רשויות בעצמן אומרות, טוב היה אם היה דמי רצינות, כי היינו מנבאים נכון יותר וטוב יותר מי התלמידים שהולכים להישאר.

ולכן אני אומרת, בסופו של דבר 300 שקלים ללמוד פעם שנייה באולפן משרד החינוך, תוכנית ארוכה וטובה.

זה הרבה כסף. לעולים זה כבר, בטח כשאנחנו מדברים על אלה שלומדים עברית, זה כאלה שהם בתחילת העלייה שלהם, זה לא שהם פה כבר ותיקים בארץ.

ג'נט ויינברג, אחריה טניה. בבקשה.

שלום לכולם. רציתי לציין לגבי הקושי לפתוח כיתות בתנאים הקיימים, כי עכשיו כיתה זה 12 תלמידים, ולמרות שיש אפשרות שמשתתפים גם יכולים להיות בלי ואוצ'ר, המשתתפים שמשלמים על עצמם, אז בכל מקרה זה עכשיו לא כל כך יש הרבה.

וגם יש קושי לאנשים, למשל לקבוצה יש לנו עכשיו לימודים בזום. אנחנו פתחתנו שתי קבוצות, לקבוצה של מהנדסים ואדריכלים בתחום הבנייה וגם מהנדסי חשמל, שיש התמחות. הם מקבלים טרמינולוגיה וידע, ומה שטוב שעכשיו הם לומדים, זה לא משנה איפה הם גרים, הם עכשיו לומדים דרך הזום.

מה שאני הבנתי, שעד סוף שנה משרד הקליטה האריך, נכון? ושנה הבאה שמעתי שבישיבה הקודמת אמרו שזה לא יהיה. אז פשוט זה אי אפשר להפעיל, יהיה יותר קושי למצוא אנשים בערים קטנות, כי אנשים מקבלים גם את הידע וגם עברית רגילה, גם טרמינולוגיה, ויש להם יכולת וכלים להתמודד ולעבוד במקצוע. והלימודים מתקיימים פעמיים בשבוע בערב. אני מבקשת שתהיה אפשרות ללימודים גם אונליין בזום.

ברור. בסוף נצליח לשכנע את משרד הקליטה. טניה מאולפן שלי, אחריה קונסטנטין שוויביש.

אוקיי. המנכ"ל של אולפן שלי, אלכס ללוש, לא היה יכול להגיע היום, אז באתי לייצג את האולפן פה בוועדה. רק רצינו להגיד שכבר לפני שבועיים, המנכ"ל אלכס ללוש נפגש עם מנכ"ל משרד הקליטה והעלייה אביחי כהנא, והפגישה הייתה חיובית.

אנחנו מניחים שמשרד הקליטה מבין שדרוש לעשות התאמות כדי שתוכנית השוברים תוכל לתפקד, ולשרת בצורה מיטבית את העולים. כנראה שהדרך הנכונה זה לקיים שיח בין האולפנים לבין משרד הקליטה, לבין עמותות העולים, שכולנו ביחד נוכל לבצע שינויים לטובת העולים.

ולכן אנחנו כמו שסיון אמרה, אנחנו בקשר עם משרד הקליטה ואנחנו מקווים לשינויים לטובה וכמה שמהר. האמת שאנחנו מצפים שכבר ב-1 בספטמבר נוכל לקיים שיעורים וכיתות בצורה אופטימלית. תודה.

תודה. שוויביש ואחריו אורה.

תודה רבה. בעצם השאלה שאני שואל תמיד, כבר נשאלה, אני רק רוצה לבקש אישור להשתתף בישיבה הזאת על מנת ללמוד ממצב האחרים.

למה הישיבה לא פתוחה גם למתעניינים?

זו עוד לא ישיבה, כשנפרסם את קול הקורא החדש, נעשה על התנאים של הקול הקורא.

לא, אבל הרצון הוא לעצב הרי, אתם אומרים אנחנו הולכים לצאת עם קול קורא. אנחנו רוצים לפני כן לשמוע את השטח כדי להבין, שלא נוציא קול קורא שהוא מנותק.

אנחנו רוצים בשלב ראשון, היות ועשינו שינויים משמעותיים בהוראת השעה הקיימת, אנחנו רוצים לשמוע את הספקים שכבר בתוך התהליך, מפעילים, חווים קשיי התארגנות, כן מצליחים, לא מצליחים.

אבל אם יש מישהו שהוא ספק?

זו שאלה יפה.

אני לא חושב שיש כל כך הרבה כאלה, כן?

אני גם לא אוכל הרבה, אז זה בסדר. כלומר, אני לא אשאל שאלות, אני רק אאזין. אני אשב בשקט, אני לא שואל שאלות, אני פשוט רוצה לקבל את כל התמונה.

כבר נדבר על עניין הזום.

נעשה רגע, אני לא רוצה לשלוף מהמותן. אני מבינה מה אתם אומרים, שוב, גם ארגוני העולים שהם שותפים גדולים לא הוזמנו לפגישה הזאת כי הזמנו בעצם את כל הספקים.

אז אני אומר חבל. אני ממליץ לכם תפתחו את זה.

יכול להיות שצריך עוד פגישה כדי לא לגזול מהזמן של הספקים, שאני בטוחה שיש להם הרבה מה להגיד. יכול להיות שזה צריך להיות באותה פגישה. תנו לי רגע לחשוב על זה.

לא יודע, אני 1.64 מטר, זה ארגון גדול.

טוב, תודה. אורה.

זה קיץ עצוב מהרבה סיבות, וזה לא צריך להיות עצוב כי עולים מגיעים לארץ והם לא יכולים ללמוד עברית, אבל זה המצב. אני מקבלת טלפונים מכל מיני אנשים, בואי תדברי איתנו ותספרי על התוכנית, ואמרתי לא, כל העולים שלכם במקרה זה היה בנות שירות לאומי. הן לא יכלו בכלל ללמוד באולפן כי הן לא עשו אולפן א', ובעצם במדינה נוצר מצב שחזרנו אחורה, שמי שעולה לארץ צריך לעשות אולפן ולא משהו אחר, כדי בעצם לממש את זה.

אמרתם ש-700 שוברים חולקו, אני רוצה לשאול כמה מומשו? זאת אומרת, כמה אנשים קיבלו שובר וגם קורס?

המידע הזה הוא לא נמצא אצלנו, הוא נמצא שוב אצלכם ואצל העולים. כי בעצם אנחנו נותנים שובר, הפעם הבאה שאנחנו יודעים משהו זה כשמבקש העולה את ההחזר הכספי.

הם צריכים להגיש אישור תחילת לימודים. כמה אנשים הגישו מתוכם?

נכון, אבל האם הם בוחרים לעשות את זה, באיזו נקודת זמן הם בוחרים לעשות את זה, זה שלהם ולא שלנו.

הם מקבלים 2,000 שקל.

אני יכולה לומר שלאחר שאמרת לי את זה פעם קודמת עשינו בדיקה – דאז, שוב, זה היה כבר לפני זמן מה, זה היה לפני הדיון בבית המשפט – אבל אז עשינו מדגם מייצג שבו התקשרנו ליותר מ-50% מהעולים שכבר קיבלו שוברים. ולרובם – אני לא יכולה להגיד שלכולם – לרובם היה לכל הפחות תאריך תחילה וגם לא מעט מהם, אני לא רוצה להגיד מספרים סתם, אבל אני יכולה לחפש אותם.

גם נפתחו כיתות. יש אולפנים שפועלים יותר ויש אולפנים שפועלים פחות, ויש גם עולים שפונים אלינו אגב, ואומרים אנחנו גרים בעיר מסוימת, קיבלנו שובר לאולפן הזה, והחברים שלנו באולפן הזה ואנחנו יודעים שביחד אפשר לייצר כיתה. עכשיו שוב, אני אומרת ברור לי המורכבות.

אבל זה בדיוק העניין, אם יש 700 אנשים שקיבלו שובר, ויש 33 חברות שיכולות לפתוח כיתות, והם בכל חלקי הארץ, בכל רמות העברית, וחלק צריכים בוקר, צוהריים וערב, פירוש הדבר שהדבר הזה לא עובד. זה לא מעשי. אם היינו שלושה ספקים אז זה היה יכול לעבוד, אבל אם זה 33 ספקים זה לא יעבוד ככה, בטח לא בקבוצות של 12.

אני לא מצליח להבין את הטענה הזו.

הפריסה היא גדולה מידי. אי אפשר לבנות כיתות של 12 אנשים, בטח לא פרונטלית.

לא נעים לי להגיד לך, אבל בסוף יש לי טענות לגבי דברים שקשורים בקול קורא ואני חושב שהם צריכים להיות שונים. אבל בסוף כנראה שמספר הספקים מצטמצם.

אז קודם כל אני רוצה להגיד שחלק מהאולפנים הפרטיים פשטו את הרגל וסגרו, זה בטוח שקרה. אבל גם אלה שמנסים להפעיל הם לא מצליחים לפתוח כיתות, וגם בתל אביב, לא רק בפריפריה. הדבר לא עובד.

מה מונע מפתיחת הכיתות?

אין מספיק אנשים עם שובר שיכולים לבוא, ומזה אפשר לפתוח כיתה נורמלית.

מה יעזור כדי שכן ייפתחו כיתות?

אם היו קצת ספקים עם אותו מספר, אולי היה אפשר. אבל זה מתפרס.

את זה הבנתי, אבל זה לא משרד הקליטה במקרה הזה.

אבל מה שקורה בתנאים האלה, זה שזה פשוט לא עובד. אז צריך לחשוב איך זה כן יעבוד. או שאנשים יקבלו שובר גם לפני שעשו, בעצם כל הדיון פה מתחיל עם אנשים שצריכים ללכת לאולפן א'. שאגב, אנשים שהם ברמה ג' ו-ד' דורשים מהם לעשות אולפן א'.

אז עכשיו מה קורה? מביאים שובר למישהי שהיא אם חד הורית והיא נכה בבית, והשובר היא לא יכולה לממש אותו כי כיתות לא נפתחות. עכשיו, כן נפתחו כמה כיתות, אבל אני מדברת עם ראשי אולפנים והם אמרו אנחנו לא מצליחים, אנחנו מתייאשים.

ואם היה לימודים בזום היא כן הייתה מוצאת כיתה?

קודם כל יש עכשיו קורסים בזום, ואולפן שלי, כמה פתחתם בזום? אחד או שניים? אין את הנתונים.

מה את מצפה שיקרה?

שיורידו את מספר המשתתפים לשישה אנשים, ואז למספר שעות קטן יותר ואז נוכל לפעול. כשהיה ארבעה אנשים, לפעמים חיכו חודשיים עד שיהיו מספיק אנשים באותה עיר, באותו מקום, באותן שעות, באותה רמה. לא כל העולים הם באותה רמה. אם מישהו פותח כיתה ויש הרבה רמות ביחד, אז לא עושים שירות טוב לעולה.

ברור. טוב, אבל שישה את יכולה.

שישה זה המספר שכל האולפנים הפרטיים אמרו שעם זה אנחנו יכולים לעבוד.

שישה זכאים עם עוד שישה שהם יכולים לגייס שאינם זכאים ולתת להם. מה זה הם חייבים עוד שישה? הם יכולים מבחינתנו גם שישה, אבל כלכלית הם לא יעמדו בזה. אין לזה היתכנות כלכלית מבחינת השעות שהם מחויבים להן.

אז ישנו את מספר השעות בהתאם לזה ויבנו משהו מעשי. כי כרגע מה שקורה, הרבה אנשים פשוט לא מקבלים כלום. בטח שאם זה לא יהיה זום, אז בכלל.

תודה. אליהו שאול.

אנחנו ישבנו כמה פעמים גם עם המנכ"ל, גם עם סיון, וגם הבאנו אלינו כל מיני נושאים בכתב, קיבלנו תשובה גם ואני חייב להגיד ולהודות, יש כמה דברים שכן נענו. אחד, זה שבאמת אמרו לנו שהם יוזמים מבחינתם שיחה ישירות לכל עולה ועולה.

עכשיו, אם כך, אז צריך להיות קצת יותר נתונים מבחינת מה המצב כרגע בשטח. זאת אומרת, אם יזמתם שיחה עם כל העולים לראות בדיוק מה המצב, צריכה להיות תמונה מאוד ברורה ממה שקורה בעצם מבחינת הנתונים. היוזמה מבורכת, ובאמת אני חושב שהיא חשובה.

דבר נוסף, ביקשנו לקבל לפחות מארגוני העולים, רשימה של אנשי קשר במשרד שנוכל לפנות אליהם במקרים מיוחדים. כי עולה לא יודע לפעמים איך לפנות ומה לפנות, ואם באמת יש לו ילדים מתחת לגיל 3 וכו', הדברים האלה הם חשובים. שיפרסמו קודם כל, ודבר שני, יש לנו את הקשר היום, יש לנו רשימה שאנחנו יכולים לפנות וזה באמת דבר מבורך.

המשרד אמר לנו שבאמת יבדקו את התהליך וזמן הסתגלות כדי לעשות שינויים, וכך אנחנו שומעים שבהוראת שעה חדשה יהיו שינויים. אנחנו מחכים ומצפים לראות אותם. לגבי הפטור אוטומטי שנותנים לאנשים, גם זה מבורך. אנחנו העלינו את זה ובאמת תודה שנעניתם לעניין, אבל השאלה היא מי שלא מקבל אוטומטי, האם הוא צריך לבקש תור עם היועץ כדי לבוא ולהסביר וכו'?

אז אמרתם גם, ביקשנו שתהיה עדיפות בבקשת תורים שמי שרוצה ללמוד עברית, יינתן לו תור אצל היועץ.

שלא יתעכב בזה שהוא מחכה ליועץ ולקחנו את זה בשתי ידיים.

זה חשוב מאוד. והנושא של המספר של ה-12, אנחנו ביקשנו ואמרנו לפחות בצפון ובדרום, לא בתל אביב בהכרח, את אמרת שגם בתל אביב זו בעיה.

בתל אביב הם לא מצליחים.

אבל בעיקר במקומות האלה צריך להוריד את המספרים. אמרנו לשמונה. דיברנו שצריך לפתוח את הנושא גם של הזום, כי זה יצמצם את העניין, והדברים האלה אנחנו בהחלט מחכים.

והדבר האחרון, יש שם חוסר בהירות לגבי רמה ג'. כי מי שלומד באולפן פרטי בעצם יכול להיבחן רק לרמה א' ו-ב', וכל הכוונה של אולפן נוסף הוא שמי שכבר למד, הגיע לרמה בוא נגיד ב', ילמד בכיתה ג'. אז צריך לתת מענה גם למי שבעצם לומד בכיתות גבוהות יותר שזה אחד הדברים החשובים, למה קיים אולפן נוסף. אז זה גם לא היה לנו ברור, ואמרתם לנו שבעצם תתנו תשובה גם לנושא הזה. תודה.

כן, בבקשה. בנימין דלויה.

שלום.

שלום, אני השותפה שלו, שרה ברנבאום, מאולפן אינטגרליה בתל אביב. אני אדבר במקומו אם זה בסדר. אני רוצה להגיד שאנחנו חושבים שאנחנו מפספסים כאן את הנקודה המרכזית, שהמון עולים לא יכולים עכשיו להתחיל ללמוד עברית למרות שהם רוצים, כי האולפן הציבורי לא נותן את המענה שהם צריכים.

אני אסביר. אחד, יש המתנה בכל מיני ערים, ואני בתל אביב בעיר שאמורה להיות עם הכי הרבה אופציות, והם צריכים לחכות שלושה או ארבעה חודשים. אז צריך שלעולה יהיה זמן לחכות שלושה-ארבעה חודשים, בינתיים הוא לא יכול להתחיל את תהליך ההשתלבות שלו בישראל. זה דבר אחד.

דבר שני, רוב הקורסים שמציעים הם בשעות הבוקר חמש פעמים בשבוע. כולנו אנשים מבוגרים, כולנו צריכים להתפרנס בישראל. איזה עולה היום יכול להרשות לעצמו לא לעבוד חמישה חודשים כי הוא עושה דבר אחד, הוא לומד עברית כל יום באולפן?

אני כבר לא מכירה עולים כאלה, אלא אם כן הם מאוד צעירים או הם מאוד מבוגרים. כל מי שצריך לעבוד ולפרנס משפחה, לא יכול להשתתף בקורסים האלה בשעות הבוקר במשך שישה חודשים. ואין פתרון בשביל האנשים האלה, אז מה המצב לפחות בעיר שלי בתל אביב?

המון אנשים פשוט מוותרים על האולפן, כי אין להם את האפשרות לעשות אולפן פרטי, ומחייבים אותם לעשות אולפן ציבורי, והאולפן הציבורי לא נותן להם את המענה שהם צריכים. אז מה הפתרון עבורם? הדבר היחיד, אתם שואלים מה יעזור למצב ככה להשתחרר, איך אפשר לפתור את המשבר.

צריך לתת לעולים אפשרות לבחור, מי שמתאים לו אולפן ציבורי שילך לאולפן ציבורי. יש שם שירות מצוין, לומדים טוב, למי שיכול- מעולה, הוא ישמח. מי שלא יכול צריך לתת לו אפשרות לבחור אולפן פרטי. לא משנה אם זה אולפן ראשון, אם הוא ברמה א', ב', ג'. לתת לעולה לבחור.

כמו בכל חברה בעולם המערבי, יש פה מגוון אופציות. תנו לאנשים לבחור. תנו לשוק להתנהל באופן חופשי. מי שרוצה אולפן ציבורי, מי שיכול ילך, הוא יקבל הרבה יותר שעות והוא ישמח. מי שלא יכול, ילך לאולפן פרטי.

שמתם ברקס ולא נערכתם לכל העולים שנמצאים בשוק, ולא כולם יכולים ללמוד בקורסים שאתם מציעים באולפנים הציבוריים, ומלא אנשים פשוט מוותרים על אולפן. הם לא יעשו אולפן א', הם לא יעברו דרך התחנה הזאת והם אף פעם לא יגיעו לתחנה השנייה. אז מה עושים?

תודה. כן מעוז, בבקשה.

רק אומר ואגיב שבתל אביב אין עולים שממתינים לאולפן ציבורי, ונפתחו 19 כיתות באולפני ערב חוץ מעשרות כיתות בבוקר, אבל אולפני ערב לפי בקשת העולים. כל עולה שפונה אנחנו פותחים עבורו גם אולפן ערב, רק לדייק בנתונים. אלה הם הדברים, ואם יש פונה שלא קיבל מענה, ואחרי שאקבל את הפרטים, אני עוקב על זה באופן אישי מול כל האולפנים הציבוריים.

אם היו נתונים ממוחשבים היה אפשר פשוט לשלוף אותם כרגע, אבל אין לכם.

אדוני היו"ר צודק, אבל לגופו של עניין של מה שדיברה הגברת, אז עניתי.

את רוצה להתייחס משהו לפני שאני מסכם, סיון?

אני אתייחס לנושא אחד שהעלה אליהו ועלה גם בעבר בשיחות אחרות, וזה הסיפור של הרמות. אנחנו כן נערכים כמשרד וכמובן שהדבר הזה מצריך גם תקציבים, אבל מצריך גם שיתופי פעולה, אנחנו כן נערכים לייצר מבחנים לרמות גבוהות יותר.

כידוע, ביקשנו לא פעם לייצר איזושהי סטנדרטיזציה למבחנים של הרמות, או משרד החינוך ייקחו על עצמם לבחון את התלמידים מכלל האולפנים השונים, וככל שזה לא קורה אז היכולת שלנו לבחון ברמות גבוהות, בסוף משרד החינוך, אנחנו לא מעוניינים לקחת את תפקידו בתור הגורם הפדגוגי.

והיכולת שלנו לבחון ברמות גבוהות יותר, ויותר מכך, היכולת של התעודה שאנחנו נחלק להיות תעודה שתוספת במשרדים אחרים, היום התעודה שלנו לא תוספת אצל משרד הבריאות, אצל מקצועות רישוי, כרמה גבוהה של לימודים. ולכן יש לנו שם כל הזמן דילמה.

אנחנו יודעים שהרבה פעמים באולפנים הפרטיים, למדו האנשים ברמה גבוהה ונבחנו ברמה ב', כי זה המבחן כדי לקבל את ההחזר שלהם. אבל ידענו שמצד אחד אנחנו מאפשרים לימודים, מצד שני אנחנו לא לוקחים אחריות, ולהפך, יושבים כל הזמן לספקים על הראש כדי שלא יטעו את העולים, בזה שהתעודה שהם מקבלים בסופו של דבר היא לא מאפשרת להם את מה שמאפשרת להם תעודת משרד החינוך.

אנחנו מבינים שאנחנו נצטרך לפתור את הדבר הזה לכאן או לכאן, ואם לא נצליח לייצר איזושהי סטנדרטיזציה, ניערך לייצר מבחנים לרמת לימוד גבוהה יותר בעצמנו ולראות איך הדבר הזה נכנס לתוך הלימודים של האולפנים.

טוב, אני רוצה לסכם את הדיון. אני א', רוצה לפנות למשרד הקליטה ולהגיד שלקראת הקול קורא, יש לשמור את כל השטח מעבר, לא רק את אלה שהיום נותנים את השירות. ב', ברור לחלוטין שאם רוצים לשמור את מפעל האולפנים הפרטיים כמשהו שנותן שירות לעולה וגם למשרד הקליטה, ויודע לתת מענים, אני לא חושב שאפשר לעשות את זה בתקצוב כפי שנתתם אותו כרגע.

אתם עלולים, אתם ממש נמצאים על מצב שאתם עלולים למצוא את עצמכם עם זה שכולם כמעט לא נותנים שירות, ואז תישארו עם איזה ספק אחד או שניים שתהיו תלויים בהם, בעיניי זה יהיה רע מאוד. ולכן צריך לייצר פה מנגנון יותר מתאים כלכלית, שאומר מצד אחד, הרי בסוף זה משחק של שעות ועלות מול הדבר הזה. צריך להעלות פה או את הסכום של השובר, או להוריד את מספר השעות.

דבר אחד שבעיניי הוא מאסט והוא לא יכול שלא להיות, ואני אומר את זה עוד פעם, וכדאי להחליט את זה כמה שיותר מוקדם, זה מתן האפשרות לעשות גם בזום. זה דבר, בטח במדינת ישראל במצב שהיא נמצאת כרגע, אבל בלי שום קשר. זה חלק טבעי שלגיטימי שחלק מהתלמידים נמצאים בזום בצורה כזו או אחרת, אחרת גם קשה מאוד בפיזור של האוכלוסייה לעשות את זה.

אל תשכחו שאנשים נמצאים היום, או שהם מפונים, או שהם יעברו, או שהם עוברים. ההתעקשות הזאת על לא ללמד בזום בעיניי היא קטנונית, ואני מציע לכם תורידו אותה כמה שיותר מהר. דבר נוסף, אני חושב שהשובר, וצריך לעשות פה מהלך שהשובר יהיה גמיש.

גמיש זאת אומרת שאם העולה רוצה להשתמש ב-300 שקל מתוך השובר כדי ללמוד באולפן כזה או באולפן אחר, אין בעיה. לעולה מגיע שובר של 4,000, או אולי אני מקווה יהיה 5,000 שקל נניח, בסדר? אבל יש לו שובר, הוא יכול לחלק אותו כי יש את האולפן הפרטי, ואחר כך הוא יעשה, או שהוא רוצה ללכת לאולפן הציבורי ואחר כך הוא ירצה, הוא לא רוצה לפספס את האפשרות לקחת קורס פרטי בהמשך. אני לא רואה את הבעייתיות של זה.

זמינות של עובדי משרד הקליטה לארגוני העולים לבירור מקרים פרטניים, בעיניי זה רק יקל על עובדי משרד הקליטה. בסוף זה יקרה, אז ככל שזה קורה אני מברך על זה. וזהו, אנחנו כן מבקשים לקבל את הפרטים לגבי הספק יחיד בפטור, כל התהליך הזה. ביקשנו את הפרטים לוועדה ולא קיבלנו.

אפשר לשאול על זה משהו?

כן.

אני עשיתי חשבון אחרי הוועדה האחרונה שהייתה ביולי, שזה חצי שנה, ובתוך חצי שנה 2 מיליון שקל התפרס על 671 משתמשים, הם שילמו 50 שקל. יצא שמנוי של Hebrewbyte עלה 3,000 שקל לבן אדם בחצי שנה, זה כמעט שובר, זה 3/4 שובר. תעשו את החשבון, אם 671 אמרו חלקי מיליון פלוס ה-50 שקל שהם שילמו, זה יוצא 3,000 שקל למנוי.

איזה מיליון? לא הבנתי.

2 מיליון שקל לחצי שנה של Hebrewbyte, חלקי מספר המשתמשים. זה היה עלות של שובר לקבל אפליקציה. 3/4 שובר.

רגע, שוב, אני מנועה מלהתייחס לנושא בגלל הפנייה שנעשתה אלינו בהקשרים משפטיים. אני רק אעשה רגע סדר באופן כללי בתהליכי רכש. כשיוצאים לחוזה לא משלמים את כל סכום הכסף.

נכון, היה כתוב בשתי פעימות.

מכיוון שאני לא מכיר את פרטי המכרז, אני מבקש שתעבירו לנו אותו אז נוכל להבין. אני לא יודע לפי מה אתם משלמים, אם משלמים את זה גלובאלי, אם משלמים את זה לפי שעות.

היה כתוב שתי פעימות בחצי שנה. אז 2 מיליון שקל חלקי מספר אנשים זה 3,000 שקל.

ברור. תעבירו לנו את כל הפרטים, גם על איזה קריטריונים זה ספק יחיד, וגם מה הם תנאי ההתקשרות, אז נוכל להתייחס לזה. זה כאילו מן משהו עמום כזה שככה מתרוצץ פה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:19.