פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
21/07/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 258
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום ראשון, ט"ו בתמוז התשפ"ד (21 ביולי 2024), שעה 9:30

1. הארכת תוקף ועדת משנה לתוכניות הלימודים במזרח ירושלים והפיקוח עליהן
2. הארכת תוקף ועדת משנה להגות יהודית במערכת החינוך
3. הארכת תוקף ועדת משנה לספורט

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
אביחי אברהם בוארון
סימון דוידסון
מיכל מרים וולדיגר
קטי קטרין שטרית

איתי סיגל - נציג משפחות החטופים והנעדרים

ענבל צח - נציגת משפחות החטופים והנעדרים

רון שפרוני - נציג משפחות החטופים והנעדרים

חנה כהן - נציגת משפחות החטופים והנעדרים

עינב מוזס אורבך - נציגת משפחות החטופים והנעדרים

נופר בן שושן - נציגת משפחות החטופים והנעדרים

יובל בראון - נציג משפחות החטופים והנעדרים

יהודית גידלי

תמי סלע

אושרה עצידה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הארכת תוקף ועדת משנה לתוכניות הלימודים במזרח ירושלים והפיקוח עליהן

הארכת תוקף ועדת משנה להגות יהודית במערכת החינוך

הארכת תוקף ועדת משנה לספורט

בוקר טוב ושבוע טוב. אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הארכת תוקף ועדות המשנה לספורט, ועדות המשנה להגות יהודית במערכת החינוך, וועדת המשנה לתוכניות הלימודים במזרח ירושלים והפיקוח עליהן.

לפני שאנחנו צוללים לתוך הארכות, וכמובן שיש לנו אחרי זה דיונים נוספים בהצעות חוק, נשמע את משפחות החטופים. ענבל, בבקשה.

בוקר. אנחנו לא אומרים בוקר טוב כבר 289 ימים, ולכן נסתפק במילה "בוקר". הוא יהיה טוב כשיהיו 120 חטופים בבית. כיוון שזה היום האחרון שאנחנו נפגשים לפני הפגרה, אנחנו רוצים להעניק לך, חבר הכנסת טייב, חוברת קטנה.

ועדת החינוך לא יוצאת לפגרה.

מעולה. גם החטופים לא יוצאים לפגרה.

נכון.

בכל מקרה, רצינו להעניק לך ולכולכם אלבום תמונות, שכשתהיו בחופשה ובימי כיף תזכרו שיש 120 חטופים. אנחנו נעניק לך אותו עוד רגע. ביקשנו לשדר על המסכים את מילות השיר "לו יהי" של נעמי שמר.

בכבוד. אפשר להגדיל את זה?

אפשר להגדיל. אנחנו מבקשים מכולכם, וזה בעיקר למשפחות החטופים פה, להצטרף אלינו לקריאה של מילות השיר "לו יהי" בזמנכם הפנוי.

(הנוכחים בחדר שרים את השיר "לו יהי" של נעמי שמר.)

אנחנו רק מבקשים 120 בבית – לריפוי או לקבורה. וזה בידיים של כולכם להחזיר אותם עוד לפני סוף הקיץ. תזכרו את החטופים. הם צריכים להיות איתנו בבית ולא בפוסטר בחוברת.

תודה רבה.

בבקשה.

בוקר. זהו הבוקר ה-289. קוראים לי איתי סיגל. הדוד שלי, שחטוף כבר 289 ימים בעזה, נחטף ביחד עם אשתו אביבה סיגל מביתם בכפר עזה. היא חזרה אלינו ביום ה-51. אביבה חזרה כחלק ממאמצים של שיח, מאמצים של משא-ומתן, מאמצים של מתווה מדיני, וכך אני חושב שדוד שלי ועוד 119 חטופים צריכים לחזור. מי שחי, צריך לחזור חזרה לארצו לשיקום, ומי שנרצח, יחזור לקבורה מכובדת במדינתו.

אני לא צריך לציין את תמיכתך, חבר הכנסת טייב. אני חושב שהתמיכה שלך ושל סיעתך נראית לי ולשאר המשפחות. אבל בימים אלו אנחנו זקוקים לתמיכה שהיא לא רק פסיבית, אנחנו זקוקים לתמיכה אקטיבית. תמיכה שנותנת השראה. תמיכה שסוחפת איתה את כל חברי הכנסת, את כל חברי הממשלה, את כל מדינת ישראל והעולם, שהדבר שצריך לקרות כרגע, והדבר היחיד שהוא חשוב, הדבר היחיד שיביא קצת חמצן, נחת, רוגע, יוריד לנו קצת מהתפילות של היום-יום, ויביא לנו קצת אנרגיה, זה חזרתם של החטופים.

אנחנו בתשעה חודשים, ועוד מעט עשרה חודשים, והמצב שלנו רק מידרדר ומידרדר. אני כבר לא יודע מה להגיד לאבא שלי, אח של קית', ומה להגיד לילדים של קית' ואביבה. אתמול אני ושיר הסתובבנו בעצרת. אני הייתי עם שלט גדול והיא עם שלט קטן על מקל. ניסינו לתפוס כמה שיותר את המצלמה, בתקווה שאולי קית' יזכה לראות אותנו, ויקבל עוד קצת תקווה כי כבר עברו 289 ימים מאז שנחטף.

חבר הכנסת יוסף טייב, אני, באמת, מבקש מעומק ליבי שתעשה כל מה שאתה יכול, ואף מעבר, כדי להחזיר את דוד שלי ואת כל השאר שנמצאים שם. תודה.

תודה רבה.

אגיד עוד כמה מילים כי פתאום ראיתי את השלט של קיבוץ בארי. סיפורו של קיבוץ: אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע, עשר, 11 חטופים מהקיבוץ. אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבעה נרצחים מאותו קיבוץ – רק מהחטופים. וזה מבלי שדיברנו על כל מי שנרצח ב- 7 באוקטובר. אני רוצה שלכל מי שנשאר פה בתמונה הזו לא יהיה טייטל של נרצח אלא של חזרה הביתה. שהקיבוץ הזה יוכל להתחיל להשתקם ולחזור לעצמו יחד עם כל הקיבוצים והאזרחים במדינה.

שמי רון שפרוני מקיבוץ בארי. אני רוצה להוסיף על דברי ענבל. איבדתי ארבעה אנשים ביום ההוא רק מהמשפחה שלי. כרגע הכנסת מתעתדת לצאת לפגרה. כשהכנסת תחזור מהפגרה אחרי החגים, זה יהיה, פחות או יותר, הזמן שבו אמור הפתרון הזמני שלנו בחצרים להיות מוקם, ואנחנו נעבור לשם. כרגע שמורה לאלי שרעבי דירה בחצרים. בבקשה, אל תחזרו מהפגרה מבלי שהם חוזרים. אל תיתנו לבית שלו להישאר ריק אפילו יום אחד. הא צריך להגיע הנה. הוא צריך להתאושש, לפגוש את מי שנשאר מהמשפחה שלו, והוא צריך את הזמן והפנאי. והוא צריך להגיע איתנו, עם כל הקהילה, לחצרים. אל תיתנו לבית הזה לעמוד ריק, בבקשה. תודה.

שמי חנה כהן, ואני דודה של ענבר הימן. ענבר השתתפה במסיבת הנובה. היא נחטפה ונרצחה באותו היום. ענבר נרצחה רצח אכזרי ביותר. אני פה בשביל להגיד שיש 120 חטופים בשבי חמאס. חלקם חיים, חלקם נרצחים. אין חולק על כך שצריך להחזיר את החיים. אבל אני פה כדי להדהד שחובה וצריך להחזיר גם את הנרצחים. ולא בפעימה האחרונה. אני מצטערת, ממש לא. במשך תשעה חודשים גוף עובר תהליכים שונים. אני כבר לא יודעת ולא מבינה מה נשאר לנו לקבור מענבר. אנחנו ישבנו שבעה מבלי שתהיה לנו גופה. ביום הזיכרון לא היה לנו לאן לעלות ולהתפלל. עוד מעט שנה, ואין לנו לאן לעלות. לענבר אין קבר. להורים שלה אין איפה לבכות. הטרגדיה שלנו היא ענקית. היא ענקית. את הילדים שלנו כבר לא נקבל בחיים. אני מבקשת לשלב את הנרצחים גם בעסקה הראשונה. לא על חשבון על החיים. תייצרו עסקה מקבילה שמחזירה את הנרצחים בשתי הפעימות. אי-אפשר לזרוק אותם לעסקה השלישית כיוון שבעסקה השנייה, ההסכם הוא שצה"ל יוצא מהרצועה.

אני לא חושבת שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו להסתמך על טוב ליבו של מר סינוואר. אני חוששת שעזה תיבנה על ענבר אם לא ימצאו אותה, או על חלק מאלה שלא ימצאו. תחשבו על זה. אנחנו אנשים יהודים. גופות לא מייצרות מודיעין. ככל שיעבור הזמן, ואני לא יודעת מתי נגיע לפעימה השלישית, אנחנו לא נמצא הרבה מהם. זו שואה. אנחנו לא נסכים לזה. אנחנו כמשפחה לא נסכים שדבר כזה יקרה – לא. אני מבקשת היום לשלב אותם בעסקאות הראשונות ולא להשאיר אותם לחסדיו של מר סינוואר טוב הלב – ממש לא. תיקחו את זה בחשבון. וכשאתם מצביעים על עסקה, תחשבו גם על הנרצחים. תחזירו את החיים לשיקום, ואת הנרצחים לקבורה הולמת בארץ ישראל. די, תשעה חודשים – מספיק, עייפנו. הותשנו. אנחנו חייבים לסגור את המעגל הזה. אנחנו חייבים גם לשקם את עצמנו. אנחנו כבר לא חיים. אנחנו החיים המתים. תודה רבה.

בבקשה.

שלום, בוקר טוב. אני עינב. גדי מוזס מקיבוץ ניר עוז נחטף, ונמצא עדיין בשבי חמאס. גדי הוא חמי, אבל בלב הוא כמו אבא שלי. אני רואה את הכיסא הריק לידך, ואני מודה עליו. אבל הוא יושב לנו בחדרי הלב כבר עוד מעט עשרה חודשים, והוא צריך להתמלא.

אני רוצה לפנות אליך כחבר כנסת, יוסף טייב. קודם כול, אני, באמת, מודה על המכתב שהסיעה שלך הוציאה לפני מספר ימים כתמיכה בעסקה. אני בטוחה, ואני מאמינה, שיש לכם, חברי הכנסת ושרי הממשלה, אחריות ויכולת, בדיוק כמו לראש הממשלה, לדחוף לעסקה. אם אתם לא בקיאים בפרטים, תידרשו פרטים. אי-אפשר להגיד אחר כך: לא ידענו. יש כאלה שאומרים לא ידענו על ה-7 באוקטובר. גם זה מוטל בספק. אבל מה-8 באוקטובר מתרחש המחדל השני של מדינת ישראל, וההפקרה, שהיא אפילו יותר גדולה מההפקרה שקרתה ב-7 באוקטובר. כי מה-8 באוקטובר, כשכל השבויים, החטופים, נמצאים בשבי חמאס, כולם יודעים שהם שם. אי-אפשר להגיד לא ידעתי.

יש לכם אחריות כנבחרי ציבור, לא פחות מראש הממשלה, לדרוש פרטים ולקדם עסקה. כל אחד שנהרג שם בשוגג או שנרצח על ידי המחבלים, זה גם אחריות שלכם לכך שזה קרה, כי הם היו צריכים להיות מוצלים בזמן. ודיבר פה מישהו על משפחת שרעבי. יוסי שרעבי היה צריך להיות פה. הוא לא היה צריך להשאיר שלוש יתומות. הוא נהרג כי לא הוציאו אותו בזמן. לצערי, יש לנו כ-18 אזרחים כאלה, שנהרגו או נרצחו, כי ממשלת ישראל לא השכילה להוציא אותם בזמן, ואנחנו עוד לא יודעים עוד כמה בשורות כאלה נקבל.

יש לכם קווים אדומים, יש לכם דברים שמאוד חשובים לכם מבחינה ערכית, מפלגתית, ואתם מוכנים ללכת איתם עד הסוף, כולל פירוק הקואליציה. איפה נכנס שחרור החטופים בדברים האלה? לא שמעתי אף מפלגה בקואליציה שמוכנה לפרק את הממשלה אם החטופים לא חוזרים היום הביתה – אף מפלגה לא אמרה את זה. זה רק מראה כמה זה הדבר הכי חשוב לכם, או שזה השני, השלישי או העשירי.

אני מודה על המכתב, אבל זה לא מספיק. תשעה חודשי לידה היו לכם להוליד עסקה. הכול כבר נאמר, ואין לנו מה להגיד. זה בידיים שלכם, בדיוק כמו בידיים של ראש הממשלה. אתם נבחרי הציבור, וזה הנושא שצריך להיות הכי חשוב בעיניכם. אנחנו פה בפשיטת רגל מוסרית וערכית במדינה. מה שקורה כאן זה פשיטת רגל. אם זה הדבר, אז תגידו: סטופ, כדור הארץ. אנחנו לא ממשיכים הלאה, לא עם הקואליציה, לא עם החיים שלנו, עד שהם לא חוזרים. תעמדו על הרגליים האחוריות, כמו שאתם יודעים לעמוד על נושאים אחרים שחשובים לכם.

אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים, אבל זה בידיים שלכם. אנחנו לא מוסמכים לחתום על עסקה כזו. בבקשה, מעשים יותר גרנדיוזיים לעומת מכתב או שיחות בחדרי חדרים. אני יודעת שאתם רוצים, אבל זה לא מספיק. אני מודה על הרצון והאמפתיה, אבל זה לא מספיק. הם מתים שם, הם נאנסים שם. איזה מין מדינה אנחנו? מדינה שנותנת לאבות שלנו להיות נמקים בשבי? אבא שלנו צריך להיות נמק בשבי אחרי שהוא פה את המדינה ואחרי שהוא חינך אותנו לאזרחות טובה, או החיילות והחיילים ששמרו עלינו, והאבות של הילדים שלא שורדים עוד יום בלעדיהם? תעשו. זו האחריות שלכם. אתם נבחרי הציבור. אתם מנהיגים פה את המדינה. תאפסו ותפעלו, בבקשה. תודה.

בבקשה.

שלום. אני נופר, ואני חברה מאוד טובה של עידן שתיוי, שחטוף כבר מעל 289 ימים. אין לי קשר דם. אין לי שום דבר שמחייב אותי או דבר שמכריח אותי להיות פה. הבחירה להגיע לכאן היא להמחיש את העובדה שמעבר לקשר דם, לקרבה המאוד קרובה, יש מעגל עצום של אנשים שמסתובבים כמו מתים. אמרה דודה של ענבר הימן שאין לנו, באמת, חיים. אנחנו כבר תשעה חודשים לא יודעים איך לקום. אין לנו תקווה. מנסים למצוא את התקווה או את המקומות שבהם אנחנו רואים אור, אבל זה לא קורה. זה לא קורה כי שום דבר לא מתקדם בממשלה, בציבור או בשיח החברתי. אני חושבת שדווקא פה, בוועדת החינוך, התרבות והספורט, יש גם מקום להוסיף את השיח הזה בחוץ ובציבור באופן כללי. אני מרגישה שאנשים לא מספיק איתנו, לא מספיק במלחמה הזו. דווקא פה, במקום שיש לו את ההשפעה על השיח, יש גם מקום לתת לזה גם יותר במה.

באנו בעיקר להראות שהמעגל הזה הוא לא רק קשר דם. אנחנו כל יום סובלים. בבקשה, בבקשה. אנחנו רק מבקשים פה שאנשים יחזרו הביתה, ושיחיו בשלום. לא ביקשנו דברים מטורפים. לא ביקשנו לבנות פה עכשיו הרים וגבעות. אנחנו רוצים לחיות פה בשלום, ואנחנו רוצים שאנשים שאנחנו אוהבים יהיו פה איתנו. תודה.

תודה רבה. ענבל, קודם כול, כמו שאמרתי לך, ועדת החינוך לא יוצאת לפגרה. כמעט ואין לנו הגבלה על דיונים. אנחנו, כמובן, גם בפגרה. אני מקווה שלאור זה שהחטופים יחזרו, לא נצטרך להתחיל את הדיונים עם שיח שבא להזכיר לנו שיש שם חטופים, אלא, באמת, אולי כן נתחיל את הדיונים בזה שניתן לחטופים לבוא ולספר ולקבע את הנושא הזה בדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל.

אין ספק שהעשייה שלי אמרה את הדברים בצורה הברורה ביותר. אני מבין את הבקשה שאנחנו נהפוך להיות אקטיביים. יש דברים שאני אולי לא יכול לומר בציבור. אבל אנחנו מאוד אקטיביים, וכל אחד בתחומו. אני כיושב-ראש קבוצת ידידות ישראל-צרפת, למרות שהפרלמנט התפרק ויצאו לבחירות, אני כבר בקשר עם הנציגה הנבחרת של האזור קרולין ידן, שפועלת גם מהצד שלה. היא יצאה באמירה מאוד ברורה שמי שלא מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית, ולא מכיר בטבח של ה-7 באוקטובר, לא ראוי לקבל אזרחות צרפתית, ועוד התבטאויות כאלו ואחרות.

אנחנו נפעיל את כל מה שיש לנו כדי שהעסקה הזו תצא לאור ושאנחנו נראה את החטופים. אנחנו סומכים על מי שבסוף לוקח את ההחלטות, שייקח את ההחלטות הטובות ביותר. אנחנו נדחוף כדי להגיע להחלטות הטובות.

סומכים עליך.

אנחנו סומכים על הקדוש ברוך הוא, אבל אנחנו נשתדל להיות שליחים טובים.

גם וגם. שילוב כוחות.

חבר הכנסת טייב, אם חברי הכנסת שיושבים פה רוצים להגיד לנו, למשפחות, משהו, אנחנו נשמח לשמוע.

בשמחה. סימון, בבקשה.

בוקר טוב. קודם כול, אני כחבר כנסת מתבייש במילה הזו שנקראת "פגרה" בתקופה הזו – חד-משמעית.

אתה צודק. זה לא קשור לחטופים. זו בושה שזה קורה בכלל.

וכמו שחבר הכנסת יוסף טייב, יושב-ראש הוועדה, ציין, אנחנו, חברי ועדת החינוך, נהיה ונגיע ונקיים דיונים פה בוועדת החינוך. המליאה עצמה תהיה סגורה כמובן. זו החלטת של ועדת הכנסת. כמובן בעקבות הוראת הממשלה. זה לא היה צריך לקרות. לא היה צריך בכלל להעלות את הנושא הזה, אבל זה קרה, וזה קיים. נצטרך לפעול פה, בוועדה הזו ובוועדות אחרות. אנחנו מזמינים אתכם להגיע.

זה שאתם מגיעים לכנסת ולוועדות, ומשאירים כל הזמן את הנושא הזה על השולחן, זה דבר מאוד חשוב, ואמרתי את זה לרבים מכם. אני והסיעה שלי, וגם ההודעה של מפלגת ש"ס, חד-משמעית אומרים שנושא העסקה, שנמצא על השולחן עכשיו, צריך לקרות כמה שיותר מהר, ואסור לדחות אותו. ככל שנדחה אותו, יש סכנה שלא תהיה עסקה. זה הדבר הראשון שצריך לעשות. מדינת ישראל לא תחזור להיות מדינה כפי שהיא הייתה ללא החזרת החטופים – נקודה, סימן קריאה. אין על מה לדבר פה. לא מבצע כזה, ולא מבצע אחר. זה מה שצריך לעשות. וזה בהול, וזה צריך לקרות עכשיו.

אני מחבק את כולם, ואנחנו איתכם. אנחנו, כחברי כנסת, נהיה בשביל כל המשפחות היקרות שמגיעות לפה, ולאלו שלא מגיעות לפה, בכל מקום ובכל דבר שתצטרכו אותנו. ויותר מזה אין מה לעשות, אלא להתפלל שהדבר הזה יקרה ממש בימים הקרובים.

שלום לכם. אני מכירה חלק מכם. ראיתי אותך בדיון שהיה על הגיל הרך. דיברת דברים מאוד נוגעים ללב. נושא החטופים מאוד מאוד קרוב לליבי. אני עובדת עם הרבה מאוד משפחות ועם בני משפחות. הייתי רוצה שכולם, כולם, כולם, יחזרו כמה שיותר מהר, אבל לצערי הרב - - -. אני מאוד מאוד מקווה שהעסקה הבאה, העסקה שנמצאת כרגע בפתח, תמומש ותהיה כמה שיותר. המשפחות ממתינות. אני גם בשיח עם משפחות שלא רואים אותן כאן כי קשה להן מאוד להגיע. אני משתדלת לשמור איתן על קשר. אני לא נמצאת בקבינט ובמקומות בהם מתקבלות ההחלטות, אבל אני עושה את המעט שאני יכולה בתמיכה וסיוע. אני גם מלווה חטופים שחזרו. זה לא מסתיים בזה שהם חזרו. יש עוד הרבה עבודה כשהם חוזרים. צריך לטפל בהם ובעניינים האישיים שלהם, ואני עושה זאת באהבה רבה. הדלת שלי פתוחה לכל מי שמעוניין לבוא, לדבר, לספר, לבקש. אני נמצאת 24/7. יש פגרה, אבל לנו אין פגרה. אנחנו ממשיכים ועובדים, ומלווים גם את המשפחות, וגם פה בוועדות. הוועדות שאני חברה בהן יתכנסו גם בתקופת הפגרה. יש הרבה מאוד דיונים מאוד מאוד חשובים. אפשר לבדוק. אני לא נוסעת לחו"ל, לא יוצאת עם המשפחה לחופשה, ולא כלום. אני אהיה כאן. הדלת שלי פתוחה לכל מי שירצה לבוא. הלשכה והצוות שלי לרשותכם, לכל מי שצריך סיוע ועזרה.

יש לי שני בנים, ושניהם במילואים. האחד מה-7 באוקטובר, והשני כבר ארבעה חודשים במילואים, מבלי צפי כלשהו לחזרה הביתה. אני מקווה שהם וכל החיילים יחזרו, בעזרת השם, בריאים ושלמים.

חזרנו עכשיו מדיון בוועדת החוקה על שני חבר'ה צעירים שיצאו להגן ולסייע לתושבי העוטף המואשמים ברצח. הפרקליטות אומרת וכותבת שהם פגעו באזרח עזתי. אני רוצה להזכיר לכולכם את אותה שיחת טלפון של אותו אזרח עזתי שצלצל להוריו וסיפר שהוא הרג עשרה יהודים, שהאימא שלו אמרה לו: למה הלכת מבלי לקחת אותי? גם אני רציתי לבוא ולהרוג. אסור לנו לשכוח שגם שם אנחנו צריכים לעשות עבודה, ועבודה טובה מאוד. תודה רבה.

תודה. שנתבשר בשורות טובות.

אנחנו גם רוצים להזמין אתכם, ואם תוכלו להזמין את שאר חברי הכנסת. בשעה 12:15 נתכנס בקומה 2 של הוועדות לשרשרת אנושית, ובשעה 13:30 תפילה בבית הכנסת. כמובן שהכול בתיאום עם הכנסת.

זו בעיה ב-12:15 כי ב-12:00 מתחילה ועדה של חוק מאוד חשוב, חוק כפר שלם. מפנים 600 משפחות מבלי לתת להם שום פיצוי. זה חוק שלי, ואני חייבת להיות שם. אולי תוכלו לדחות את זה קצת.

חשוב שתהיי שם. נשמח לכל מי שיכול להגיע ב-12:15. נשמח אם תגידו לחברים וחברות.

החברים יגיעו.

אני רק אספר לכם שכיושב-ראש ועדת המשנה לספורט בכנסת, קיימתי פגישה עם המשלחת שיוצאת למשחקים האולימפיים. ראשי המשלחת והספורטאים הבולטים אמרו: כל דגל שתיראו על הפודיום, והתקווה שתנוגן, הכול יהיה למען החטופים. הדבר החשוב ביותר לספורטאים הוא להראות את החוזק של מדינת ישראל ואת האמירה שצריך להחזיר את החטופים. זה מגיע מהפה שלהם, מהמשלחת הישראלית שיוצאת למשחקים.

אתה בדיוק מחזק את זה שרוב העם, וגם הסקרים מראים, דורש את הבאת החטופים במיידי. העם איתנו ואיתכם בהבאתם.

תודה רבה. אנחנו נהיה בדיונים בשעות האלה. אבל אני אשתדל לצאת להפסקה קצרה כדי שנוכל להשתתף.

אנחנו מאריכים את תוקף ועדת המשנה לספורט. יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת סימון דוידסון. חילופי גברי בין חבר הכנסת עמית הלוי לאביחי בוארון. חבר הכנסת אביחי בוארון ייכנס במקומו של חבר הכנסת עמית הלוי. כמו כן, יהיו חברים בה: חבר הכנסת משה טור פז, חברת הכנסת צגה מלקו, וחבר הכנסת יוסף עטאונה.

אגודת ואיגודים ומרכזי הספורט, תשתיות ומתקני ספורט, הימורים ואלימות בספורט.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

יבגני סובה לא רשום שם? הוא ביקש ממני להיכנס.

לא. הוא לא רשום. בסדר, מקסימום נוסיף אותו אחר כך.

אנחנו מאריכים גם את תוקף ועדת המשנה להגות יהודית במערכת החינוך. יושבת-ראש הוועדה היא חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. החברים בוועדה הם: חבר הכנסת משה טור פז, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, חבר הכנסת סימון דוידסון, חברת הכנסת קטי קטרין שטרית וחברת הכנסת מיכל וולדיגר.

הוועדה תהיה רשאית לעסוק בנושא הגות יהודית במערכת החינוך.

לא אמרתי קודם, אבל תוקף פעילות הוועדה יהיה עד תום כנס החורף 2025.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

פה אחד.

אנחנו מאריכים גם את תוקף ועדת המשנה על תוכניות הלימודים במזרח ירושלים והפיקוח עליהן. ועדת המשנה הייתה בראשות חבר הכנסת עמית הלוי, ומשום חילופי גברי שהיו בוועדה, חבר הכנסת אביחי בוארון יעמוד בראש הוועדה. החברים בה יהיו: חבר הכנסת אליהו ברוכי, חבר הכנסת זאב אלקין, חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, חבר הכנסת משה טור פז, וחברת הכנסת לימור סון הר מלך.

הוועדה תהיה רשאית לעסוק בתוכניות לימודים במזרח ירושלים והפיקוח עליהן. כפי שאמרתי קודם, תוקף פעילות הוועדה עד תום כנס חורף 2025.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

פה אחד.

אדוני היושב-ראש, אני מבקשת, למרות שהודעת כבר, על הגיל הרך כי יש רפורמה.

הודעתי שיהיו ועדות נוספות. גם הגיל הרך וגם השכלה גבוהה. ויש בקשה של חברת הכנסת מיכל וולדיגר על בריאות הנפש. בגלל ריבוי הוועדות אני צריך לעשות סדר ולראות איך אנחנו - - -

כן, אבל הגיל הרך זה חינוך פרופר. זה לא בריאות.

לא נפתח פה את השיח, אבל צריך להבין. בסוף אנחנו 15 חברי ועדה. לא ראוי שאנחנו ניתן לכל חבר ועדה, ועדת משנה. ולכן, יכול להיות שנעשה עם זה רוטציה. זה נכון, כמו שאת אומרת, שהגיל הרך הוא פרופר נושא שהוועדה דנה בו.

גם כי יש רפורמה וצריך ש - - -

ויש פה כרגע רפורמה, ויש פה דיונים רבים על מעבר המעונות והגיל הרך למשרד החינוך. יש הרבה נושאים לטפל בהם.

ברשותכם, אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 10:41.