פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



35
הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
12/08/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 69
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
יום שני, ח' באב התשפ"ד (12 באוגוסט 2024), שעה 13:10

מתווה פיצוי צעירים של מנהלת תקומה

חברי הוועדה: נעמה לזימי – היו"ר

לירון סביון - רפרנטית פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר

ארבל אלטשולר - מנהל תחום בכיר שיכון ומקרקעין, החשב הכללי, משרד האוצר

תמר עברי שטרן - רפרנטית ייעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים

יניב רם חסון - מנהל תחום הפעלה ורמת שירות, אגף רכבות, משרד התחבורה

אלון בן ישי - מנהל אגף תחנות, רכבת ישראל, משרד התחבורה

שמעון וייס - מנהל תחום בכיר צעירים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

עדי נגר - רכזת צבא-חברה, מחוז דרום, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אביאל פנסאפורקר - מ"מ סגן ראש מנהלת תקומה

עדי בן דהן - צוות דיור, בינוי ותשתיות, מנהלת תקומה

הילה מור חבקין - לשכה משפטית, מנהלת תקומה

הילה חיים שפר - מנהלת מרחב צעירי נחל עוז, צעירים ניצולי השבעה באוקטובר מחבל תקומה

מור צרפתי - ראש תחום הצעירים בניר עוז, צעירים ניצולי השבעה באוקטובר מחבל תקומה

דקל אילון - רכז צעירים כפר עזה, צעירים ניצולי השבעה באוקטובר מחבל תקומה

עידו פלוס - צעיר מכפר עזה, צעירים ניצולי השבעה באוקטובר מחבל תקומה

טל מצליח - צעיר מכפר עזה, צעירים ניצולי השבעה באוקטובר מחבל תקומה

מיקה ברגלס - צעירה מכפר עזה, צעירים ניצולי השבעה באוקטובר מחבל תקומה

רוני עשור - צעירה מכפר עזה, צעירים ניצולי השבעה באוקטובר מחבל תקומה

נועה דבורי - צעירה מבארי, צעירים ניצולי השבעה באוקטובר מחבל תקומה

רותם אלמוג - ניצול השבעה באוקטובר

דן שכטר - מנהל תחום הצעירים, מנהלת תקומה

דפנה סידס-כהן

נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


מתווה פיצוי צעירים של מנהלת תקומה

שלום לכולם, שלום לכולם הנוכחים. זה דיון המשך, מתווה הפיצוי לצעירים של מנהלת תקומה. אני כבר אגיד שחלק מהמשתתפים בעיכוב בגלל שעיכבו אותם בכניסה, אנחנו גם ניתן להם להיכנס ולדבר ברגע שהם יגיעו לכאן. אנחנו בעצם מתכנסים פה היום לדיון המשך בנושא של מתווה הצעירים של מנהלת תקומה. הנושא החשוב הזה הגיע כפנייה אל הוועדה מצעירי קיבוץ בארי, אך רלוונטי כמובן עבור צעירי כלל הקיבוצים שנמצאים תחת מנהלת התקומה.

מאז השבת של 7 באוקטובר, תושבי קיבוצי העוטף מפוזרים בכל רחבי הארץ, חלקם בקהילות וחלקם באופן עצמאי. הטראומה שהם עברו בלתי ניתנת לתיאור, הם נקרעו מאדמתם, מקהילתם, מביתם, הם היו עדים למראות ומחזות איומים ונוראים ואיבדו חברים ובני משפחה רבים. בשל המחדל האדיר שפקד אותם כשהמדינה הפקירה אותם לגורלם ולא הייתה שם ברגעים הכי קריטיים, מתחדדת ומתעצמת המחויבות של המדינה לעשות הכול כדי לשקם אותם ולענות על כל הצרכים שלהם עד אשר יוכלו לשוב הביתה. בשל כך הוקמה מנהלת תקומה שמרכזת את כל הטיפול והשיקום של תושבי העוטף ונותנת את כלל המענים באופן אישי לתושבים. יחד עם זאת, יש עדיין הרבה פערים ובעיות בניהול האירוע ולשם כך התכנסנו היום.

הדיון יעסוק במצבם של צעירי הקהילות והקיבוצים של תושבי עוטף עזה ובמענה של מנהלת תקומה לגביהם. בדיון הקודם הועלו הרבה פערים במתווים השונים שהפיצה מנהלת תקומה לטיפול בצעירים. אני לא אכנס להמשך, אני מודה גם הפעם למיקה שיזמה את הדיון החשוב הזה ונותנת את דברי הפתיחה, מיקה, תודה לך. אז אני קודם כול רוצה להגיד שאני מודה לכם שבאתם לכאן היום ושאני חושבת שוועדת הצעירים בתוך המשבר הזה שלנו, של ישראל היום, ממש צריכה להיות המקום שיתן לכם את פתחון הפה ואת היכולת לגשר על פערים ולייצר מענים. אז אני אומרת את זה גם בפתח הדיון, אנחנו ממש איתכם לגמרי ומנהלת הוועדה והצוות שלי וכולנו, אנחנו באמת מקווים גם שנשמע היום גם בשורות וגם עדכונים, אז תודה לכם, ומיקה, תודה לך.

תודה רבה. אני אתחיל קודם כול כמובן לומר שגם היום כולנו מתפללים לשובם של החטופים, הנרצחים לקבורה והחיים לשיקום, כמה שיותר מהר, עוד היום.

אז באמת מהוועדה הקודמת עשינו שולחן עגול יחד עם מנהלת תקומה, אני חושבת שהגענו לדרישות הספציפיות והקונקרטיות מצידנו, בעיקר בעניין השוואת התנאים וגמישות בעניין מעבר הגילאים והקריטריונים. אז בעצם נשמח לשמוע את ההתקדמויות שהיו אם היו ומה הלאה.

תודה, מיקה. אז בהחלט נעביר למנהלת תקומה, אני אתן לאביאל שכאן איתנו לפתוח ראשון. קודם כול אני מודה לכם שבאמת, אכן כמו שנאמר, היה דיון משותף עם הצעירים, שזה הדבר הכי בסיסי כדי להבין את המענים והצרכים.

טוב, צוהריים טובים ותודה רבה שוב פעם על הקיום של הדיון, ובאמת גם אחרי הדיון שעלה פה וצרכים שהועלו פה ובעיות שהועלו פה ביחס למתווים שאנחנו פרסמנו, אז גם קיימנו עוד דיונים עם הנהלות היישובים וגם שולחן עגול עם הצעירים של בארי כדי לראות מה בעצם כשכתבנו את המתווים מהר מהר ולנסות לתת מענים, מה פספסנו. ובאמת יש דברים מסוימים שכתבנו אותם בימים שרצינו לחתום ופספסנו. וזה נובע מהדבר הטבעי שהרבה פעמים הצעירים דווקא לא יושבים על שולחן קבלת ההחלטות, כמו במדינה, כמו בחברות גם כנראה ביישובים, אבל גם מתוך אותה מהירות ויעילות לבוא לתת מענה ולנסות לפתור את העסק.

מה שכן הבנו גם פה וגם אחר כך זה שבמתווה שלנו קיבלנו איזשהו גיל, אמרת את זה, יו"ר הוועדה גם בעצמך, שזה לא סביר שאנחנו ביחס לתקופות ארוכות של שהות בחוץ אנחנו נקבע גיל מסוים ואנחנו בעצם נאשר אצלנו במדיניות ביחד עם משרד האוצר את היכולת לעדכן פעמיים בשנה את הגיל ככה שלא תהיה התקבעות על הגיל של 6 באוקטובר, אלא בכל שנה יהיה פעמיים עדכון של הגיל. זה לא יתן מענה מלא 100% לשכבות גיל, לאננסים, לקיווי ולכל הזה, אבל זה כן ייתן את הקפיצה פעמיים בשנה כדי לעדכן ולא להשאיר פער גדול מדי או לא לקבע 6 באוקטובר ושלוש שנים אחר כך נמצאים בחוץ וזה לא סביר וזה אנחנו כבר החלטנו.

קודם כול, אביאל, ישר כוח גדול על העדכון הזה, שזה היה עוול ממשי, כאילו איך שזה בוצע. העדכון הזה הוא גם בדיעבד, את ששת החודשים, לגזור אותם, או שברגע שזה יהיה, פשוט זה אוטומטית מתעדכן?

אנחנו נרצה לעדכן כבר בספטמבר הקרוב קדימה ואז זה יאשר קדימה וגם כנראה במרץ העדכון הבא ויהיו שני עדכונים בשנה, ספטמבר ומרץ, ככל ששוב נמצא תקופת זמן ארוכה יותר, אז לא ישארו מתחת לגיל 18 או לא ישארו מתחת לגיל 26 ויש לנו - - -

כי בספטמבר הקרוב אנחנו עוברים, אנחנו עוד במלון.

בים המלח.

כן, אבל ההסכם איתכם נחתם כבר לפני זה ואנחנו נכיל את הדברים מראש. אז בדבר הזה לפחות נעדכן.

דבר אחר שעלה, גם מפה, גם מהדיון הקודם בכנסת וגם מהשיחות שעשינו אחר כך עם הנהלות היישובים זה שיש צרכים נוספים שהמתווה לא נותן להם מענה מבחינת הסיוע בשכר דירה, חשבונות מים, חשמל וכולי עבור היישובים שהולכים להיות תקופה ממושכת יותר.

זאת אומרת, מבין יישובי החבל, היישובים שהנזק בהם הוא פחות – כבר חזרו או חוזרים בימים הקרובים; מבין היישובים שבהם היה נזק משמעותי – אז יש תהליך חזרה מדורג, יש מדרגות של יישובים שבהם הייתה פגיעה חמורה יותר או פחות, ובשלושת היישובים שבהם משך השיקום צפוי להיות ארוך יותר, וזה אומר גם שמשך השהות באתרים הזמניים, בין אם זה באתר הקהילתי עצמו, בין אם זה כנבדל מהקהילה, אבל עדיין לא בבית ועדיין מחכים לבית.

אנחנו מבינים גם מההיסטוריה בארץ וגם מהניסיון מהעולם וגם מה שמעלים לנו הנהלות הקהילות והפגישות עם התושבים זה שיש צרכים שנובעים מהאירוע הנורא שהם עברו, מהעניין הזה שנמצאים תקופה ממושכת בחוסר ודאות לגבי מתי חוזרים הביתה, מהעניין שזה לא הבית וזה לא יהיה בית לעולם, המקום הזמני.

ויש צרכים קהילתיים, אישיים, חברתיים, לאנשים שנמצאים בתוך הפתרון הקהילתי, אבל גם נמצאים מחוץ לפתרון הקהילתי. זה עזר מאוד לשבת איתכם, ממש משמעותי להגיד, רגע, אנחנו במקום כמו כל צעיר, נמצאים בדילמה של מה קורה איתנו, אנחנו טסים, אנחנו לא טסים, אנחנו טסים אחרי צבא, לא טסים אחרי צבא, אנחנו הולכים ללמוד פה או שם, אנחנו נגור בתקופה הזו עם ההורים או לא, יש לנו זוגיות שקמה ומתפרקת וקמה שוב. יש דברים שבגיל הזה קורים לכולם ואנחנו צריכים רגע כן במקום הזה לשמוע ולהקשיב.

ומהדבר הזה הסכמנו יחד עם השותפים שכאן, שחלקם גם היו באותם שיחות ושולחנות עגולים, כן להקצות עבור שלושת היישובים, ניר עוז, בארי, כפר עזה סכום כסף נוסף בגלל מידת הפגיעה ביישוב, בגלל משך השיקום, ובגלל עומק הצורך, כן להקצות סכום כסף נוסף להנהלות היישובים. אנחנו בדיוק בימים האלה, אני מקווה שזה לא ייקח הרבה ימים, אבל זה סדר גודל של כמה ימים.

כבר שריינו תקציב, גם הגענו להסכמות עקרוניות ועכשיו אנחנו בניסוח הפרטים של הדבר הזה, אבל הרעיון הוא להקצות סכום כסף להנהלות הישובים. גם לניר עוז שכבר מזמן חתמנו איתם על הסכם ומזמן כבר גרים בפרויקט בקריית גת, להקצות סכום כסף נוסף שיתן מענה לצרכים של הקהילה בפתרון, אבל גם לשמור על קשר עם הפרטים שמחוץ לפתרון הקהילתי, בהם גם הצעירים. ואנחנו נרשום את זה, שזה גם אמור לתת מענה לצעירים. על ההשתנות, על ההשתנות שעלתה פה, על חוסר הוודאות לגבי איפה רוצים להיות, מתי יכולים להיות, מה ההשתנות.

תרשמו את זה. אני מבינה שיש קושי להגדיר מה וזה, זה אני גם מכבדת שהקהילה תדע לסדר לעצמה לפי הצרכים, אבל האם אנחנו יכולים ממש לבקש שבכל סיטואציה, שכסף לפחות יוקצה לצעירים?

אנחנו נרשום בנוהל, דווקא בגלל איך שהתחלתי, שאמרתי שאנחנו יודעים מי לא נמצא הרבה פעמים, אנחנו נרשום שהסכום הכללי הוא לכמה צרכים, אבל כן, אנחנו נדגיש שהוא אמור לתת גם לעניין הזה, בסדר? ואז אנחנו שומרים על הסכומים במתווה מבחינת דמי הכלכלה ודמי השכירות, אבל אנחנו מאפשרים בצרכים השונים גמישות ליישוב בלי להגיע. גם עלתה פה בקשה בפעם הקודמת, אל תביאו אותנו לוועדת חריגים. כי אמרנו, אנחנו יודעים לפתור דברים בוועדת חריגים ואמרו לנו גם פה וגם במקום אחר, לא רוצים וועדת חריגים. אז אנחנו ניתן ליישוב את שיקול הדעת והוא יוכל להקצות סכומי כסף לאותם צעירים בנקודות החיים השונות.

אני לא יודע להגיד את הפרטים, מה סכום הכסף המדויק. אני יודע להגיד שזה יהיה גמיש יחסית ליישוב לקבל את ההחלטה, אני יודע להגיד שזה אמור לתת מענה לפער הזה שאולי חסר. זה לא בהכרח משווה לתנאי של המתווה שלנו, אבל זה יכול לתת מענים לצרכים קהילתיים בתוך הפתרון וזה יכול לתת מענה החוצה ואנחנו נדגיש שזה יכול ללכת לכיוון הזה, וגם נדבר עם הנהלות היישובים.

אני חושבת שגם בגלל שכל קיבוץ, אולי יש לו את השונות שלו, זה משהו נכון דווקא לאפשר לקהילה את ההגמשה לפי הצרכים של הצעירים ספציפית פה אל מול פה ולא הייתי רוצה. רק בתקווה גם שאכן הכסף הזה יגיע למטרותיו. זאת אומרת, שלצד ההגמשה זה גם אכן ינוהל בשיח.

אנחנו גם נשמח לדעת בדיוק איך זה יתנהל לפרטי פרטים.

ברגע שנסיים את התיאומים בינינו באיך להוציא את זה, כי אנחנו רוצים לשמור גם על הגמישות, גם על הסכום וגם על הדברים השונים שאפשר להקצות אליהם את הכסף, כי אלה באמת צרכים שהם נובעים מהצרכים של הקהילה שנמצאים באתר זמני על הכול. זה יכול להיות אבטחה, זה יכול להיות פעילות חברתית, זה יכול להיות פעילות קהילתית, חוגים לילדים, זה יכול להיות כל מיני דברים כאלה. זה יכול לתמוך את הנבדלים, הצעירים, והמבוגרים. זאת אומרת, זה יכול להיות כמה דברים שאנחנו צריכים עוד לדייק אותם, לרשום אותם. אנחנו צריכים להבין איך אנחנו מקצים את הכסף, מה אנחנו מאשרים כי אנחנו לא רוצים לאשר פעולה-פעולה, אבל זה דבר שאנחנו צריכים רגע לסגור, וזה יקרה בימים הקרובים.

והעובדה שחברי הקיבוץ כבר חותמים על המתווה לא משפיעה על זה?

זה לא יפריע. כמו שניר עוז כבר חתמו מזמן, אנחנו נעדכן בצורה מסודרת, בצורה, כאילו על ההסכם הקיים, עוד איזשהו נספח שהדבר הזה יאפשר את הסכום הזה.

דקל, רכז צעירים של כפר עזה. הסכום הזה, יהיה אפשר להשתמש בו רק ביישוב הביניים, או שאם יש לי צעירים שנמצאים בתפוצה, זאת אומרת מחוץ ליישוב הביניים, גם הם יוכלו איכשהו לקבל פתרון?

הכוונה שזה ייתן מענה למי שנמצא, אם אתה בכפר עזה אז אתה מתכוון לרוחמה, אבל גם ברוחמה, אבל לא רק ברוחמה, אלא גם לנבדלים של רוחמה.

קודם כול, אביאל, אני רוצה ממש לברך. זה ממש טוב להגיע לדיון המשך כשניכר שהייתה עבודת מטה והיה יחס לדיון החשוב שהיה פה. אני קודם כול רוצה להגיד כל הכבוד, ומנהלת תקומה עובדת מסביב לשעון עם המון המון סוגיות שישנן מטבע הדברים, וגם הדגש הזה על האוכלוסייה הזאת, אוכלוסיית הצעירים, דגש כל כך חשוב. אז אני ממש רוצה להגיד גם כל הכבוד על הענייניות והמקצועיות ועל זה שגם באמת באתם עם פתרונות. אני כן רוצה, ברשותכן, הרשויות, להעביר חזרה רגע אל הצעירים שפה ולמנהלי הקהילות, אני אשמח גם להתייחסויות שלכם. אני מסתכלת עליך, אני יודעת שאתה רוצה.

לא, אני אגיד לך. אני רותם. תודה לתקומה, עשיתם עבודה.

עדיין לא מצאנו פתרון לחבר'ה מ-18 עד 21 ומ-21 עד 26 בהשוואת התנאים ל-26 פלוס. כי גם האנשים בני ה-23 משכירים דירות. זה משהו קיים ואמיתי, ואם תרצה להשכיר דירה ב-1,600 שקל, זה לא מספיק, בשום מקום. אולי בבאר שבע עם שלושה שותפים אתה יכולה. בתל אביב, גם עם שותפים אתה לא תרד מ-3,500, אני מאמין 3,500. אני לא משכיר דירה בתל אביב כרגע, אבל אני מאמין שזה לא יורד מהמחירים האלה.

בעצם עדכון מחירי רף השכירות שנותנים אותו.

כן, כרגע יש 1,600 שקל, זה הרף כרגע.

נכון, שזה בקושי מספיק. אז זאת סוגיה שנשארה עדיין ללא.

אני אגיד רגע, אנחנו עשינו דיונים גם אחרי הדיון שהיה כאן, גם בהיבטים המשפטיים, אבל גם בהיבטים האחרים שנייה רגע לתקף עוד פעם את המדיניות שלנו, ואנחנו יודעים שבישובים הראשונים שהרצנו ועשינו את המתווה, לא הבדלנו בין צעיר, לא משנה מה גילו למבוגר. אבל כן, אחרי שגם אנחנו למדנו וגם שמענו, ויש פה הנהלות יישובים שכן היו פה וגם העלו צרכים אחרים שלא נמצאים פה, החלטנו שאנחנו לא מעדכנים את המתווה ביחס לשכר הדירה שאנחנו נותנים לנבדלים הצעירים, זה יוצא אותו סכום של שכר הדירה ודמי הכלכלה. להבנתנו, ביחס לדברים אחרים שהמדינה נותנת כפתרונות דיור, בין אם זו דירה בהנחה, בין אם אלה דברים שנוגעים לדיור ציבורי וכולי. הגיל הזה הוא כן גיל שמבדיל, אבל אנחנו כן שמענו פה ואנחנו מבינים שיש פה דברים שונים ממצב חיים רגיל בהיבט של זה לא בית, אין ודאות מתי חוזרים הביתה, כן יש פה השתנות של צורת החיים, אנשים, קשה להם לקבל או לא יודעים איך לקבל את ההחלטה על כל התקופה ולא נכון היה לקבע את הגיל הרלוונטי. אמרנו נעדכן את הגילים כי זה נכון וכששמענו את זה הבנו את זה עוד יותר, והלכנו על זה, ואמרנו שאנחנו ניתן עוד סכום כסף שיכול להגיע ככסף לאותו צעיר שהוא יוכל לקחת כתוספת דרך היישוב, ככל והיישוב יחליט את זה וכולי, ישלים בפינות.

יש אנשים שסכום הכסף הקיים, לשכור דירה או לשכור חדר בדירת שותפים זה יספיק לו ויש מקומות שאולי זה לא יספיק, ואז ליישוב יש את האפשרות לבוא ולתת מענה נוסף כדי לתת את אותו גשר, אותו פער וזה באמת הדבר שדיברתי עליו קודם שיוכל לתת את אותו מענה בעניין הזה. ואנחנו נותנים אותו דווקא במקום שבו אנחנו יודעים שהתקופה היא יותר ארוכה וממושכת, כי שם יש יותר מקום להשתנות, בצרכים, באילוצים, בהשתנות החיים הכללית, וזה ינתן שם. אבל אנחנו לא מעדכנים אחורה את המתווים ואנחנו לא משנים את הסכום.

אם אני זוכר נכון, נעמה, אתה העלית את יתד, נכון?

נכון. בעצם שצריך את המענה המוגדל של אוכלוסיות שהן כביכול חסרות עורף היום בגלל המצב שלהן, שזה באמת תחום עד גיל 26 כי זה הגיל שגם לקחתם אותו בעצם כגיל קובע. אז אם אפשר, אם כבר מתייחסים אליהם ככה, אז לתת להם גם את המענה המורחב.

עשינו חישוב של מה זה יתד, יוצא 4,850. כאילו, עם הנקודות זה ממש יוצא 4,850. אז כנראה כן הייתה חשיבה על המחיר הזה. כאילו, מישהו התייחס אליו, כשנתנו 4,800 ל-26, מישהו כנראה ראה את הדבר הזה.

גם בגלל שהאוכלוסייה מבחינת הגודל שלה, הסיפור של העדכון, הוא לא עומד בתקציבי עתק, אלא הוא במשהו שלהם מאפשר איזושהי יותר גמישות ולא להיות תלויים במקום הזה וגם אי אפשר להתעלם מעליית המחירים. אני גם רוצה להגיד שהסיוע בשכר דירה בישראל, אם כבר מסתכלים על דיור ציבורי, לא התעדכן 20 שנה. זאת אומרת, מלכתחילה זו קטגוריה שהיא קטגוריה מאוד מאוד בעייתית בישראל של היום בגלל המציאות בה לא עדכנו את הנתון הזה יותר מדי שנים. אם תפגשו גם אוכלוסיות רווחה, הן סובלות מאוד מהמצב הזה. אני חושבת שפה צריכה להיעשות איזושהי גמישות. אגב, אני אומרת, אפילו פתרון ביניים של איזשהו סכום. עדיף מהמצב הנוכחי, ולמצוא רגע איזשהו מצב שיאפשר להם למצוא שכירות.

אין לי את הפרטים של המתווה שאמרנו קודם שיתן מענה לאותם שלושה יישובים, אני חושב שקשה להבין, כי כל אחד בסוף חושב רגע, פחות או יותר מכלכל את צעדיו לאיפה הוא מתכוון להיות בשנה, שנתיים הקרובות, אבל יכול להיות שזה נותן מענה למה שאתה מעלה כרגע ובעוד כמה ימים נדע בצורה מסודרת.

אני אגיד משהו טיפה יותר. האם יש אפשרות שבהמלצות שתוציאו תייחדו את זה לצעירים פלוס לסיוע בשכר דירה מוגדל, לתת זה כהמלצה, שגם ישקלו את זה? זאת אומרת, שכשצעיר יבקש מהנהלת הקהילה, יוכל גם. לא לחייב את זה, אבל לציין את זה. גם לזה.

אנחנו נציין שזה שיקול שהם יכולים לשקול לעשות אותו ויוכלו להקצות את זה, לא נוכל לחייב את זה.

לא לחייב את זה, אבל לאפשר את זה כשיקול ולראות האם זה אכן מגמיש את האפשרות.

כאילו מרגיש לי שהמספרים הם לא גדולים. כאילו, המספרים פה, זה לא שעכשיו אנחנו - - -

אין לנו את המספרים, זה משהו שעדיין לא - - -

כאילו מרגיש לי שהמספרים פה הם לא כאלה גדולים.

אה, של העדכון? בוודאי.

כאילו, בתקציבים שתקומה כרגע מתעסקים בהם, התקציבים הם לא גדולים. בואי, בסוף זה אולי אחוז, אולי.

תראו, אמרתי בדיון הקודם שזה לא עניין של כסף, זה עניין של באמת להסתכל על התמונה היותר רחבה, גם על האזור הזה, גם על אזורים אחרים וגם על המדינות של הממשלה כרגיל. שמנו עוד כסף שהוא ברמה של כמה מיליונים טובים לעניין הזה, זאת אומרת, לא באנו להתקמצן בכסף, אלא באיזו דרך עושים את זה. אז אני מקווה שבאמת בעוד כמה ימים, כשנסגור בינינו את כל העניינים, הנוסחים והעניינים המשפטיים והאישורים של הוועדות שאנחנו נדרשים בתוך הממשלה לאשר, אני מקווה שזה יתן איזושהי ודאות לגבי הסכומים האלו וגם היישוב יוכל רגע להתארגן ולראות. אם גם הקבע את זה מדי, אז זה לא ייתן מענה להשתנות.

לא, נכון. אני מבינה שאתם הולכים לציין גם מענים לאוכלוסיית הצעירים, ואם אפשר להוסיף גם קטגוריה, סיוע בשכר דירה מוגדל לצעירים, עוד אופציה שתהיה שם. זאת אומרת, מענים לצעירים, יש כל מיני סוגיות, אני רוצה להשאיר פה את הגמישות שתהיה בזה, וסיוע. זאת אומרת, שכשצעיר יבוא להנהלת הקיבוץ ויגיד לה, אני לא מצליח, אני לא מצליח למצוא בסכום הנמוך הזה, אז אין לו ספק שיש סעיף שאומר אפשר לייצר הגדלה של הסיוע.

היו"ר נעמה לזימי: פשוט במצב המאוד דינמי שנמצאים בו, הגמישות היא דבר חיובי בעיניי. רק לוודא שזו אכן לא גמישות שמתבזבזת ולא עושים עם זה כלום, אלא שזה משהו שאשכרה יוכל לבוא לדי ביטוי, כל צעיר והחליפה האישית שהוא צריך. וזה דווקא יכול להיות טוב כי אולי מישהו צריך אולי יותר ומישהו צריך אולי פחות, מסתדר.

חשוב להדגיש גם שעניין הכמויות, גם מאוד חשוב לעקוב אחריו. כי אני עכשיו מול הרשימה ויש לנו 150 צעירים בקיבוץ עוד לפני שהתחלתי לדבר על אלה שכבר סיימו י"ב. אז גם עניין חשוב.

אנחנו מכירים את המספרים.

אוקיי, מעולה. כי פעם קודמת פשוט לא הגענו עם מספרים.

הנהלת היישוב מעבירה לנו מספרים בחתכי גיל שונים, בגלל שהיינו צריכים להזמין את המבנים והקרוואנים וכולי, אבל גם לחשב את אותם נבדלים וכולי, אז אנחנו כן יודעים את הגילאים וכן מתבססים, לא על כל המידע, אבל על חלקו הרלוונטי בשביל לכלכל את הסכום הרלוונטי לכל יישוב בהתאם לגודל שלו והצרכים שלו.

ואביאל, בלי שום קשר עוד מתקיימת האופציה של חריגים, פשוט לא רוצים ללכת אליה.

קיים, ויש אנשים שהיו גם בדיון הקודם, שהם - - -

כן. רגע לפני שאני אתן לכם גם להמשיך, אני רוצה כן לשמוע את הילה חיים שפר, מנהלת מרחב צעירי נחל עוז שהגיעה אלינו לדיון הזה. תודה, הילה שאת פה.

צהריים טובים. הילה, חברת קיבוץ נחל עוז, בת משק, נולדתי וגדלתי שם, עברתי את כל המלחמות בנחל עוז, מגדלת שלושה ילדים. אני רוצה להתחיל ממשהו קטן בהמשך לדיון שהתקיים פה עכשיו ולפתוח איזושהי פריזמה הרבה יותר רחבה אחר כך ברמה האסטרטגית. לא ברור לי למה נחל עוז הוא לא אחד מהיישובים האלה, אני אשמח לתשובה.

ואני רוצה לפתוח רגע את הדיון ברמה אסטרטגית והרבה יותר רחבה שלא מתעסקת רק עם השנה הקרובה, אלא מתעסקת עם השנים הקרובות. בתור קיבוץ שספג פגיעה דמוגרפית קשה מאוד אחרי צוק איתן, אולי בעצם היה היישוב הכמעט יחידי שירד ב-25% דמוגרפית ועבד מאוד קשה בעשר השנים האחרונות כדי לנסות לשקם את הדבר הזה. 7 באוקטובר מחק עבודה של עשר שנים, קרוב לעשר שנים.

ואני רוצה להגיד עוד נקודה מאוד חשובה. מנקודת מבטי, זו טעות להתייחס אך ורק למידת הנזק הפיזי שהיישובים ספגו, והדבר הזה עושה עוול. הסיבה שהוא עושה עוול זה בגלל שאנחנו לכאורה יושבים בשורה השנייה של הסיפור הזה היום, נחל עוז, אבל כשאנחנו מסתכלים על הראייה אסטרטגית לשנתיים, שלוש, ארבע, חמש, ואני, יש לי את הניסיון לצערי אחרי צוק איתן באיך מגייסים צעירים להגיע ליישוב, באיך מגייסים משפחות לקליטה ליישוב.

נחל עוז נמצא רחוק, רחוק, רחוק מאחורה, בראש ובראשונה כי הוא נמצא 850 מטר משג'אעייה. אנשים לא רצו להגיע אחרי צוק איתן, היה קשה מאוד לגייס אותם, בטח ובטח שיהיה קשה לגייס אותם היום. אני רוצה להגיד שנחל עוז הוא עדיין שטח צבאי סגור, גם אנחנו בשנה הקרובה לא הולכים לחזור לשם, והיכולת שלנו לשקם קהילה כרגע בזמן הנתון ולבנות קהילה לשנים הקרובות, להגיד עליו מאתגר לא מתחיל לתאר את הסיטואציה.

והראייה מבחינתי אליכם בתור רגולטורים ומתקצבים צריכה להשתנות. לא יכול להיות, לא יכול להיות שאתם תתייחסו בתיעדוף אך ורק ליישובים שנפגעו ברמה הפיזית הכי הרבה. ואני אתן לזה דוגמה. אם אני היום מתמודדת על קול קורא בתחום הצעירים, שאגב, אני לא יודעת איפה הם, הם עוד לא יצאו, שזאת אחת השאלות שאני רוצה לשאול, איפה הקולות הקוראים? עד היום כשפתחתי את האתר לא ראיתי שהם התפרסמו בשום נושא בתחום הצעירים. אני צריכה להתחרות עם יישובים שלא נמצאים 800 מטר על הגדר על אותו תקציב.

אז יכול להיות שאם שנינו נזכה בקול הקורא, שנינו נעלה מדרגה אחת למעלה, אבל איפה התיעדוף ליישובים שיצטרכו להיאבק עוד שנים קדימה על הדבר הזה? ואם יש יישובים, מה שנקרא בעגה הפנימית של נחל עוז מדד הנדל"ן, אם יישובים בתוך המועצה ובמועצות סמוכות, יכלו תושבים למכור את הנכסים שלהם במעל מיליון, 2 מיליון, 3 מיליון, 4 מיליון שקל, זה לא המצב בנחל עוז. ככל שהמחיר נמוך יותר, אנשים עדיין לא באים, כי הם מפחדים.

ואם אתם לא תתעדפו גם באופן הזה, לא תהיה שם קהילה חזקה, אתם תמשיכו להחליש את הקהילות החלשות. אז זאת איזושהי ראייה שחייבת להשתנות, אחרת אתם לא משאירים לנו סיכוי. לא לנו בתור קהילה, ובטח ובטח לא לצעירים, שהם קריטיים ביישוב, גם לשיקום היום-יומי שלו, וגם לשיקום העתידי שלו.

בדיוק קיבלתי התרעה שאזעקות הופעלו בעוטף, אז רק להגיד, את מדברת.

דברים שרואים משם, לא רואים מכאן. הקהילה של נחל עוז היא קהילה מפוצלת בשנה האחרונה, היא תמשיך להיות מפוצלת בשנה הבאה, ואנחנו צריכים את העזרה שלכם. אבל לא יכול להיות שתהיה דיפרנציאציה כזאת, לא יכול להיות שאנחנו נלחם על קולות קוראים באותו סטנדרט עם יישובים אחרים שלא נאבקים כמונו לשנים הבאות.

אני רוצה לרדת לכמה רזולוציות, ברשותכם. נכון להיום, לכל קיבוץ באשר הוא מותר בתב"ע לבנות עד 100 יחידות קטנות של עד 55 מטר מרובע בסך הכול. כל יחידה מעבר ל-100 שמתוקצבות היום בתב"ע יורדת מהיחידות לדיור של משפחות. אם אנחנו רוצים לבנות אופק לצעירים, אם אנחנו רוצים להגדיל את היישוב בתוכניות צעירים שקיימות היום בתוך התוכניות האסטרטגיות של נחל עוז, ויש לנו כמה תוכניות בכמה שלבי גילים, אנחנו צריכים להגדיל את הכמות הזאת.

צריך לצאת מהנישה הזאת של עד 100 יחידות, ואני מבקשת, או בשם נחל עוז, להגדיל את כמות היחידות פי שניים, אני רוצה מאתיים. אם אני רוצה לקלוט היום גרעין צעירים עובד בתוכנית האסטרטגית, אם אני רוצה לפתח גרעין צעירים בוגר יותר לקליטה, אם אני רוצה לאפשר למכינה הקדם צבאית בנחל עוז, שיושבת כבר עשר שנים בנחל עוז, אם אני רוצה לאפשר הגעה של תוכניות סטודנטיאליות שירימו את הקהילה, אני צריכה אופק לדיור, והיום אני מאוד מתקשה להשיג אותו בכל האספקטים מעבר להגדלת יחידות הדיור, גם על סבסוד, גם על פיתוח, על כל האספקטים של הדבר הזה.

הדבר הנוסף שאני רוצה לדבר עליו זה קשיים שדיברתי עליהם בדיונים קודמים וזאת שאלת השאלות שהיא די פתירה בעיניי, מה בכלל מביא צעירים לגור במקום כמו המועצה האזורית שער הנגב, כמו באשכול, בפרט ביישובים שהם בעייתיים? תעסוקה ותחבורה. זאת בעיה מאוד קשה. אני לא יודעת מי מכם מכיר את נחל עוז, אני לא יודעת אם יש לכם מושג כמה פעמים ביום נכנס לשם אוטובוס. זו קטסטרופה. מעבר לזה שתעסוקה, חבר'ה שמגיעים ללמוד בספיר, לא מצליחים לעבוד במקומות שלהם באזור.

תקימו אזורי מסחר חדשים, תמקמו את צומת סעד כמרכז התעסוקה החדש. זה מאחד שלוש מועצות שהן מאוד מאוד בבעיה היום, שדות נגב, אשכול ושער הנגב. תקימו שם אזור סחר, תמשכו את הצעירים. אם אנחנו בטווח הרחוק לא נספק להם תעסוקה, הם לא ישארו. אנחנו בחורבן בית, אנחנו בשבר אישי וקהילתי מאוד גדול. אנחנו צריכים את העזרה שלכם. אם אנחנו נלחם לבד, לא יהיו שמה אנשים, הם לא ישארו. ואני אומרת לכם בתור אחת שגדלה שם, מכירה היסטוריה אחרת, בחרה לחזור אחרי הטרגדיה של צוק איתן ומצאה את עצמה מול חורבן בית נוסף ב-7 באוקטובר. תעזרו לנו לחזור לשם. תודה רבה.

תודה רבה, הילה, הדברים חשובים. תרצה להגיב?

אני אשמח להגיב. אני אגיד שבתוכנית האסטרטגית שלנו יש מענים בצרכים שונים של קיום החיים בעוטף ביחס לאירוע וגם בלי קשר לאירוע. זאת אומרת, התוכנית האסטרטגית, מטרתה לבנות את העוטף ביחד עם התושבים, עם הקהילות, הרשויות בצורה שתיתן מענה לא פרופורציונלי לצרה הלא פרופורציונלית שקרתה שם.

יש הרבה מאוד תחומי עבודה, זה בריאות, רווחה, חינוך, כלכלה, תעסוקה, דיור, ובכל אחד מכלי הסיוע שהמדינה, אני קורא לזה כלי סיוע כי כלי סיוע, כשמדינה באה לתת מענה למשהו מסוים, היא לוקחת בחשבון קריטריונים שונים. זאת אומרת, אם במתווה השיקום, שיקום הבתים, שיקום התשתיות, שיקום הנוי, שיקום מבני הציבור בתוך היישוב, כן לקחנו את הקריטריונים בעדיפות ליישובים שנפגעו פגיעה חמורה יותר. באותה מידה נתנו פתרונות מיטיבים יותר באתרי הביניים כי אנחנו מבינים שמי שנמצא תקופה ארוכה יותר בחוץ בגלל כמות הנזק, אז צריך פתרון שלוקח בחשבון צרכים נוספים, קהילתיים, פיזיים, כאלו ואחרים כדי לתת מענה החוצה.

אבל כשמסתכלים בדברים האחרים שהולכים להיות, לדוגמה, אני אתן דברים רגע, אנחנו פה במקרה בהרכב דיורי, ביקשנו מאחראי הצעירים שלנו לעלות בזום, אני מקווה שהוא יעלה, אנחנו לא יודעים אם נצליח לתפוס אותו או לא, ואולי הוא יוכל להתייחס לקולות הקוראים ביחס לצעירים שאולי אני פחות יודע לדבר עליהם כרגע, אבל אנחנו יכולים לבדוק ולעדכן אם צריך.

לדוגמה דיברת על העניין של איך למשוך צעירים. כן, בתוכנית של הדיור שגם ארבל שותף לה וגם אחרים כאן, בסבסוד הפיתוח ובתי האגודה אנחנו כן מתעדפים בצורה שונה, בקריטריונים שונים. לדוגמה, הישובים שהם קרובים יותר לגדר מקבלים עדיפות במימון. ורני יודע, ואוהד יודע וכולי כי ישבנו איתם כמה פעמים על התוכנית של סבסוד הפיתוח ובתי הצעירים וכולי. היישובים שיותר קרובים לגדר, שמאוימים במרבית 20 השנים האחרונות יותר מאשר היישובים העורפיים יותר, בנקודה הזאת אמורים לקבל יותר. זאת אומרת ששם לדוגמה סבסוד הפיתוח יהיה גבוה יותר בעשרות אלפי שקלים מאשר היישובים העורפיים בתוך העוטף. כמובן שכל יישוב בתוך עוטף עזה יקבל יותר מאשר במקומות אחרים בשל הצרה הזאת שקרתה שם, כי ברור שעכשיו להביא אנשים צריך גם תמריצים.

בבתי האגודה לדוגמה, שכל יישוב אמור לקבל בין 15 ל-20 בתי אגודה, גם פה הסבסוד הממשלתי לישובים שהם קרובים יותר לגדר הוא גבוה יותר מאשר יישובים - - - זאת אומרת, יש מקומות שבהם הקריטריונים שלנו הם שונים והם באמת באותה צורת חשיבה כמו שהעלית. אני לא יודע להגיד לגבי התחומים האחרים כמו בריאות, רווחה, תעסוקה, אני חושב שגם שם יש, אבל אני לא רוצה לדבר בלי לבדוק, אבל כן המטרה היא כזו, היא כן במקומות שבהם מתן המענה הוא בהתאם לצורך של הנזק, לתת מענה מסוים, אבל במקומות האחרים, שהם חלים גם ביישובים שלא חדרו אליהם או שאין בהם נזק, אז להקצות את הכסף הממשלתי בקריטריונים שמתאימים לאותה סוגיה. אז זה נלקח בחשבון.

אני לא מדברת על בתי אגודה, אני מדברת על דיור זמני להשכרה עבור אוכלוסייה של צעירים, סיפור אחר.

השכרה לפני קליטה.

מה הכוונה?

זאת אומרת שאם אני היום מחזיקה קבוצה של צעירים בטווח הגילאים של 22 עד 32, שזאת אוכלוסייה שהיא לא נקלטת כרגע, אלא אני בונה לה תוכניות של עבודה, של חיזוק קשר לקהילה, של מרכיב משמעותי בבניית החוסן של הקהילה, כמו שעשיתי בעשר השנים האחרונות מאז צוק איתן, ואני משקיעה שמה משאבים אנושיים וכלכליים כדי לטפח צעירים שאולי יום אחד ישארו לגור ביישוב, אני צריכה גם לתעדף אותם באיזשהו אופן ולמשוך אותם לגור דווקא בנחל עוז ולא במקומות אחרים. אז אני לא מדברת על בתי אגודה, אני מדברת על הגדלת כמות הדירות לחבר'ה האלה.

ישבנו עם רני ואוהד ואמרנו להם שאם יש להם רעיון לבתי צעירים שהם לא בדיוק הדבר הזה, אנחנו לא מקובעים במודל שלנו, ועוד לפני שאנחנו מוציאים את הקריטריונים, אנחנו נוכל ללמוד מזה כדי להוציא קריטריון שאולי יתן מענה לעוד כמה יישובים בחבל ולאו דווקא המודל הקלאסי של בתי אגודה, אנחנו באמת גם בגיבוש של הדבר הזה, ככה שפגשנו גם את המתכנן של בתי הצעירים והרעיון וכולי. אנחנו כן לוקחים את זה רגע בחשבון ביחס ליישוב הספציפי שלכם.

ונגיד רגע, העלית נקודה של כמה בתים עד גודל של 55, אז כמובן שזו מדיניות של המועצה הארצית, צריך פה את מנהל התכנון וזה, אנחנו יושבים איתם, אני יודע שהם עושים בעצמם עבודה ואנחנו גם שותפים לה בנקודות כשהם מערבים אותנו. אבל כן עושים עבודה לעדכון של תמ"א 35 ביחס ליישובים הכפרים, בין אם הם צמודי גדר או לא, ויכול להיות שיהיה שם מענה ויכול להיות שלא, אבל אני לא רוצה לדבר בשם גופים אחרים ואני לא בקיא מספיק. אבל כדי לשנות את מה שהעלית כאן, אז מן הסתם צריך לשנות רגולציה מדינתית בצורה שהיא קשורה לרשות מקרקעי ישראל, מנהל תכנון, מטה התכנון והמועצה ארצית, ואני יודע שיש עבודה שהם עושים על הדבר הזה.

תודה רבה. מי תרצו גם שידבר? נעשה פינג פונג בן הרשויות אליכם, אני משאירה לכם.

רוב הדברים שכתבתי לעצמי, הם ענו לך, את רוצה להגיד משהו?

אוקיי, אולי נעלה את דן שכטר בזום בשביל הפיתוח האסטרטגי לנחל עוז. טוב, אז אם הוא לא עלה עדיין, אנחנו נעבור ואם מישהו רוצה לדבר גם, שיאמר לנו, בסדר?

שמעון, היה דיבור פעם שעברה שדיברנו על עניין התקציבים - - -

לקהילות.

לקהילות, אבל כאילו שיביאו אותם למועצה.

לא למועצה, אלא לתת את זה ישירות לקיבוצים, נכון. שמעון, אתה זוכר את הסיפור פה?

כן, אני שוב פעם אומר, אנחנו עובדים פשוט מול המועצות. זה האיש שהוא נמצא מולנו כל הזמן ובכל הארץ.

אבל אז אמרתם שתבדקו אולי.

אז שוב פעם, בכל מועצה, ישבנו עכשיו עם כל מועצה, בואו נגיד שעדיין אין מי שירכז את זה, אז ישבתי עם מור, ישבתי לבד, מנסה דווקא באשכול להתחיל לעבוד מולם, עם כל יישוב, אבל בסוף אנחנו כן רוצים שזה יהיה דרך המועצה. אני יכול להגיד שיש ממש קשב רב למועצה, יש איש ממש.

לא, אין לי שום בעיה, העבודה עם המועצה היא עבודה חיונית וחשובה. הסיפור של שמירה על קהילות, מניעת הפירוק שלהן ועבודה ייעודית.

לגמרי יישובי. חלק מהרכזים שיושבים כאן הם ממונים דרך התוכנית הזאת.

כי בבארי זה לא ככה. תקשיב, באופן ישיר המועצה לבארי, היא תתחיל לפתוח חוזים, אמיתי, של מועצה אזורית אשכול מול בארי. אנחנו נגלה המון פדיחות על חתימות שחתמו חברי כנסת וראש מועצה מכהן, על חתימות של עניינים שקשורים פחות לתקומה, אבל זה פשוט מדגים על מה זה מועצה אזורית אשכול על בארי. בגלל שבארי מה שנקרא יישוב עשיר, היחס לבארי הוא שונה, אוקיי? הוא לא אותו יחס כמו שאר המועצה. אז כן, אז יש אפשרות - - -

אפשר להתייחס רגע? אז אני אגיד רגע אחד. מה שאתה מדבר, אני באמת לא יודע מה שאתה אומר על ההבדלים. בתוכנית שלנו, יש תקציב לבארי, ממש תקציב, אף אחד לא יכול לגעת בזה. מה שקורה באשכול, מי שניהלה את תחום הצעירים, אחים של בעלה חטופים, כרגע אין מנהל ויצאנו למכרז. שבוע שעבר היה מכרז, יש כמה מועמדים. בימים הבאים ממש תתקבל החלטה במועצה מי ינהל את תחום הצעירים והמנהל החדש ירכז את כל התחום הזה. אין הבדלים בין יישוב. אני יכול להגיד, אני לא אתן בכל מקרה שיהיה הבדל בין יישוב ליישוב והוא יקבל הדרכה. כבר לקחנו חברת הכשרה, תכשיר את הבן אדם הזה. כולנו עומדים ומחכים גם לתקומה וגם אצלנו למישהו שיכנס לתחום, לנהל את תחום הצעירים במועצה וממש ירכז את זה. מבחינתי, אני מרגיש שהתקציבים האלה לא ממומשים כי אין מישהו שירכז את זה כמו שצריך ואני מאוד מקווה שנוכל להגיע לזה.

כאילו, עוד פעם, תשובה כמו שפעם שעברה נתנו לנו.

שמעון, האם עד שיגיע מישהו אי אפשר להעביר ישירות?

אני אומר שוב פעם, ישבתי עם מור על זה, אני אומר, כל אחד, כל רכז יישוב שרוצה להפעיל תוכניות, יכול לעבוד מולי ישירות ואני אדאג שזה יגיע.

אני יכולה? אני מור מניר עוז, אחראית על הצעירים בניר עוז. אני פשוט רוצה לחזק את שמעון כי באמת זה עלה וזו בעיה מאוד מאוד גדולה, גם מה שאתה מעלה, העניין של אשכול. אז באמת העלינו את זה פעם שעברה וזאת בעיה מאוד מאוד גדולה, במיוחד במועצה האזורית אשכול שאין שם כרגע רכז צעירים, מרכז צעירים. ישבתי עם שמעון בעקבות הדיון הקודם, הגענו להבנות בינינו איך לעבוד בשביל שנצליח לעשות את זה. בבארי כנראה באמת יש בעיה אחרת. תדברו עם שמעון, תבינו איך זה אמור לעבוד ואז יהיה קצת יותר פשוט. אתם אלופים.

לגמרי אלופים, נכון, כן.

אני אשמח רק לאיזושהי התייחסות האם המתווה שגיבשתם לגבי צעירים לשנה הקרובה על שלושת היישובים הולך להיות מושת גם על נחל עוז?

רגע, יש לנו את דן בזום, אני מקווה שהוא זמין ויכול והוא יתן את המענה, אני לא רוצה לתת מענה שאני לא - - -

בסדר גמור. דן, תודה שאתה איתנו בזום, שמעת גם את הדיון, כן?

כן, אז תגידו לי בדיוק על מה להתייחס. אני אגיד על המכינה ועל הקול הקורא של מרכזי הצעירים, אבל עוד משהו?

על הפיתוח האסטרטגי גם לנחל עוז. כן? נכון? את רוצה לחדד את זה? מעולה.

לא, דן, הם רוצים לשאול בעצם מה קורה עם הקולות הקורים ביחס לצעירים שפורסמו בתוכנית האסטרטגית, מתי הם מתפרסמים השנה. פחות או יותר את העקרונות של מה שאפשר להגיד ביחס לפני הפרסום, את כל מה שאפשר, לתת את המידע.

כן, אני אגיד מה יש לנו השנה. אז בפברואר יצאנו לתוכנית של רכזי הצעירים יחד עם רשות הצעירים עם שמעון. כמו שנאמר, ספציפית עם אשכול, באמת לא הצלחנו להרים את זה, אנחנו מחכים ובאמת היה הרבה לחץ שהפעלנו יחד עם שמעון ובשותפות עם המועצה כדי שתהיה בהקדם מנהלת יחידה שתפעיל את הדבר הזה, כי אשכול זו המועצה שקיבלה את הכי הרבה תקציב, יחד עם שדרות, אבל עם הכי הרבה פיזוריות. ולכן זה אירוע מורכב שלבד לא נוכל להחזיק אותו, וכמובן אפשר לפתוח את הערוץ מול שמעון, כמו שהוא אמר, עד שתהיה מישהי בתפקיד. אבל אנחנו הפעלנו, גם בעקבות הוועדה האחרונה, המון שיחות עם המועצה כדי לראות איך פה מקדמים את הנושא כדי שהכסף יגיע למקומו. זה אחד. והתוכנית בשאר המקומות, אנחנו יודעים שהיא עובדת, גם בשאר הנגב. זה בהקשר הזה.

לגבי מכינות, אמור להתפרסם קול קורא, אני מקווה בתחילת חודש הבא, לחיזוק מכינות בחבל התקומה, ביניהן גם מכינת גבים בנחל עוז, ובעצם יש לנו שש מכינות קיימות, עוד בין ארבע לחמש שלוחות שהמשרד אישר, שלוחות חדשות שמשרד ההתיישבות אישר ואנחנו אמורים לתת להם גם, הקול הקורא גם יתמוך בהם בהיבטים של בינוי במקום הקבע וגם בהיבטים של הוצאות לא צפויות שהיו בעקבות אירועי 7 באוקטובר. ובנוסף זה מצטרף לקול קורא אחר שהיה בסוף שנה שעברה על הוצאות משמעותיות שהיו בעקבות האירועים. זה בהקשר הזה. יש לנו עוד תוכנית אסטרטגית לרשויות, זה בהיבטים האלו.

יש לנו עוד הרבה סעיפים שהשנה לא נספיק להגיע אליהם, כמו כפרי סטודנטים וגרעיני נח"ל, ויש שנות שירות, ואנחנו רוצים לגעת בהכול. לצערי, לא נספיק לגעת השנה בהכול, גם יש את כל גרעיני הצעירים שמגיעים למקומות וביקשו מאיתנו גם להתייחס לזה, אז אנחנו באמת מנסים ומקשיבים לכל ההצעות והפניות. ואני אגיד שגם נלקחה חברה מלווה לכל התוכנית של רכזי צעירים ואנחנו עובדים איתה ביסודיות כדי לעשות את זה הכי מתאים והולם לכל יישוב ויישוב בהתאם למצב. ולגבי אשכול, אני מקווה שבהקדם נעלה על המסלול.

אפשר להתייחס? דן, הילה מנחל עוז, מה שלומך?

היי, הילה, בסדר.

אני רוצה להגיד כמה דברים. אחת, אני רק אדייק, בנחל עוז יושבת מכינת מיתרים לכיש כבר עשר שנים.

מיתרים לכיש, כן.

אני רוצה לשאול האם הקול הקורא והתקצוב למכינות הולך לעבור דרך הארגונים של המכינות או דרך היישובים שבהם המכינות יושבות?

ככל הנראה הוא יעבור דרך העמותות, דרך המכינות, אבל כמובן הם צריכים להציג את האישור של היישוב והסכמות.

יש עם זה בעיה, מאחר והעמותות של המכינות לא מחזיקות סניף אחד ביישוב. איך אנחנו יכולים לדעת בוודאות שהקול הקורא הזה מיועד ליישוב הספציפי שנדרש?

כן, כן, אנחנו מגדרים את זה שם, זו סוגיה שאנחנו מודעים אליה ואנחנו מגדרים אותה שם.

דבר נוסף שאני רוצה להתייחס ולשאול, וזה מה שאמרתי, אני לא יודעת אם שמעת את כל הדיון. צריך להבין שיש כאן שונות בין היישובים. נחל עוז מחזיק מנהלת צעירים כבר קרוב ל-10 שנים. לא זה קול קורא שאנחנו מאוד צריכים להיעזר בו כרגע. אין ספק שהוא אגב מאוד חשוב, הוא קריטי ליישובים שבהם אין מנהלי ומנהלות צעירים, אבל ביישוב שבו יושבת מישהי כבר עשר שנים, זה הקול הקורא מה שנגיד השלישי הרביעי או החמישי נדרש עבורנו.

וכשאתם אומרים או כשאתה אומר שהקול הקורא לכפרי סטודנטים למשל לא הולך לצאת השנה, זאת מכשלה מאוד גדולה עבורנו. ובעצם התוכנית האסטרטגית, מבחינתי כמנהלת תחום צעירים ביישוב כמו נחל עוז, שמסתכל על השנה שנתיים שלוש וארבע הקרובות, כשאני כמעט ולא יכולה לעבוד עם משאבים ראויים, אני בבעיה. עכשיו, יכול להיות שקולות קוראים בנושא כפרי סטודנטים הם פחות קריטיים עבור אנשים אחרים או עבור יישובים אחרים, אבל עבור נחל עוז הוא קריטי. ולכן נדרשת לחלק מהיישובים תפירת חליפה אישית על כל המכלול של הדברים האלה. אני שואלת, איך אנחנו מגשרים על הפערים האלה?

אנחנו נשב על זה ונבחן איך לעשות את זה, מה ניתן לעשות עוד השנה.

אוקיי, והשאלה השלישית, שאני לא יודעת מי אמור לענות עליה, לגבי המתווה שסגרתם לגבי הצעירים של כפר עזה, בארי וניר עוז לשנה הקרובה, איפה נחל עוז בסיפור הזה?

אני עונה על זה. רגע, דן, אני מציע קודם כול, לא, דן, זה אני אענה על זה, זה לא אתה.

רק לפני שאתה עונה, אז בעצם אנחנו אומרים לכל היישובים, אם יש כמה הערות לפני הקול הקורא שיוצא רשמי, כבר עדיף להעביר, שיהיה הכי מדויק ומותאם וזה יקל בהמשך. אז רגע, דן יכול לרדת מבחינתנו?

אלא אם כן יש עוד שאלות.

אני נשאר פה בזום.

אתה בזום, אבל מבחינתנו כרגע זה, אז תודה דן, ואם יהיו לנו עוד שאלות, נפנה לך שוב בזום. תודה רבה.

רגע, אני אענה על המתווה שאמרת, אני אגיד רגע עוד משהו. דיברתי על דברים שאולי יקרו בעתיד ביחס לקריטריונים שונים, אז פרסמנו בשבוע שעבר, ביום רביעי, את הקול הקורא ליישובים על פיתוח פיזי של היישוב, סל ישובי זה נקרא. יש 800 מיליון שקל שמתפזרים על כל הישובים בחבל ולכל יישוב יש את הקריטריונים שלו ופה גם כן לקחנו בעצם קרבה לגדר כמקדם שבעצם נותן עדיפות על פני יישובים אחרים. וזה כבר פורסם והנוהל אצלנו באתר ככה שאתם יכולים גם פה להסתכל ולראות את התיעדוף. אבל גם לתעדף בתוך הסכום מה אתם רוצים לעשות, וזה יכול להתחבר עם דברים אחרים שיכולים לתעדף הגעה של צעירים או מענה לצעירים, בין אם זה מבנה ציבור או התחברות לפרויקטים אחרים, ובעצם לחבר מאצ'ינגים כאלו ואחרים, אז זה שתדעי.

לגבי המתווה שהצגתי בתחילת הדיון שנוגע לזה, אמרתי, אנחנו מתאימים מענים לבעיות או לצרכים ובנקודה הזאת אנחנו החלטנו שאנחנו ניתן את זה למי שמשך השיקום שלו הוא ארוך יותר, הוא משמעותית ארוך יותר. ובהקשר הזה אנחנו נותנים את המענה הנוסף מעבר למענה שיש במתווה, לשלושת היישובים שאמרתי קודם שזה בארי, כפר עוז וכפר עזה. נחל עוז לא בתוך המתווה הזה.

אני יוצאת חוצץ.

אני אשמח לדבר איתך אחר כך.

אין שום בעיה.

נעים מאוד, עידו מכפר עזה. אנחנו פה לא היינו בתחילת הדיון, נשמח אם אפשר לשמוע רגע את התייחסות לגבי הגילים במתווה שהוצג לכפר עזה, ניר עוז ובארי.

לא, הגילאים זה סודר מבחינת העדכון במהלך השנה, אבל מבחינת עדכון השכירות, יהיה מענה שינתן תקצוב נוסף לקהילות עצמן ותהיה שם אופציה לסייע בהגדלת שכר הדירה ומענים נוספים לצעירים.

זאת אומרת שהתשלום הנוסף הזה יגיע לרכז הצעירים בתוך הקיבוץ והוא יחליט - - -

לקיבוץ עצמו, לא לרכז.

לקיבוץ עצמו והוא יחליט מה הוא עושה עם הכסף הזה?

נכון, עם סעיפים שמאפשרים להעביר גם לזה.

וזה סכום שמשתווה, בואי נגיד אם אנחנו רגע משווים סכומים, זה משתווה למה שמי שמעל גיל 26 מקבל לחשבון האישי שלו?

אין הגדרת סכום, נכון? בעצם אנחנו נותנים גמישות מלאה לקיבוצים.

השאלה שלי, אם יש לי 180 צעירים בקיבוץ, מחצית מהם מעל גיל 26, מחצית מהם מעל, האם הסכום ששניהם מקבלים הוא שווה? האם אנחנו מתייחסים אליהם שווה?

לא, אין הגדרה. אתה רוצה, אביאל?

לא, לא, את אחלה.

זה לא יהיה עם הגדרה, אלא בעצם תינתן גמישות שמאפשרת גם הרחבת מענה, לאו דווקא להשוואת הסכום כמו שיש מעל גיל 26, אלא לפי אולי צרכים. אבל החשש שלי, אני שמה אותו פה, שלא ינתן שום דבר. אני מאוד מקווה שצעירים יוכלו לקבל תוספות.

רגע, ואפשר לשאול למה זה בעצם לא הפוך? למה לא צעירים שעד גיל 26 מקבלים את הסכום אליהם ומעל 26 נתון להחלטת הקיבוץ? הרי אצלנו בקיבוץ לדוגמה, אני יודע שעד גיל 26 לרוב הם נמצאים בקיבוץ והם חלק מהקהילה.

אז באמת פספסתם את ההתחלה, אני בכיף אשב איתכם רגע כמה דקות בחוץ ואסביר את מה שהיה פה בהתחלה, אבל רק בשביל לתמצת רגע את האירוע, אנחנו לא מתקנים את המתווה שהקיבוץ שלכם הולך לחתום עליו לגבי מה מגיע לנבדל או לנבדל צעיר, את זה אנחנו משאירים כמו שהוא.

אבל כן שמענו, גם מהנהלת היישוב שלכם, מציון ומגון, השמיעו את קולכם בצורה חזקה מאוד, הבנו שיש צרכים שהמתווה הזה, יכול להיות שקשה לו להיות רגיש אליהם, להשתנות החיים של צעירים בהיבט הזה של זוגיות, לא זוגיות, לימודים, לא לימודים, טיול אחרי צבא, איפה רוצים להיות, עם ההורים, לא ליד ההורים, כל מיני דברים כאלה. ואנחנו כן, בגלל שמשך השיקום הוא ארוך, הוא יקח זמן, ומשך השהות ברוחמה תיקח זמן, בין אם אתם ברוחמה ובין אם אתם מחוץ לרוחמה, לומדים, סטודנטים, נמצאים במקום אחר, מתאים לכם, לא מתאים לכם, כל אחד יבחר מה שנכון לו ביחס למה שמוצע לו.

כן מבינים שיש צרכים נוספים ואנחנו כן אמרנו קודם, שריינו סכום כסף נוסף שאנחנו היום כותבים את הכללים שלו, אנחנו נפרסם אותו תוך כמה ימים וסכום הכסף הנוסף הזה משאיר גמישות ליישוב. הגמישות הזו יכולה לתת מענה לאנשים מסוימים יותר או פחות ביחס לצרכים שיש ואני לא יודע לפרט את הסכומים בצורה מדויקת כרגע או את השימושים בצורה מסוימת כרגע.

זה יקח לנו כמה ימים לגמור את הניסוחים והדברים, אבל זה סכום לא מבוטל, בסדר? זה כמה מיליוני שקלים כל הסיפור הזה שהתחלקו על השנתיים-שלוש הקרובות בצורה שהיא כזו, לצרכים שונים ומשונים שיש לקהילה ולפרטים של הקהילה, גם בתוך רוחמה וגם מחוץ לרוחמה, בסדר? זה הרעיון, יותר מזה קשה לי להגיד כרגע כי כל מה שאני אגיד, יכול להיות שהוא יתוקן ימינה או שמאלה, אנחנו עוד בשלב של הניסוחים, אבל תוך כמה ימים תהיה לזה ודאות.

והדבר הנוסף שאמרנו זה שאנחנו לא מקבעים גיל ל-6 באוקטובר בגלל מה שעלה פה ומה שעלה בדיונים אחר כך, אלא אנחנו מעדכנים פעמיים בשנה כל שנה את הגילאים. אנחנו נעדכן קודם כול בספטמבר, זאת אומרת, החוזה הראשון שתיכנסו אליו, אז כבר נהיה מעודכנים בספטמבר ואנחנו מעדכנים במרץ ואז עוד פעם בספטמבר ואז במרץ, עד שיסתיימו העבודות בכפר עזה.

אביאל, אפשר רגע להוסיף משהו? קוראים לי טל מכפר עזה. אני חושב ששתי בעיות, אחת שעידו באמת הציג ועוד בעיה שאני לא מבין למה לא התייחסתם אליה, מנהלת תקומה החליטה מגיל 26 ומעלה שהיא פחות או יותר נותנת את אותם תנאים כמו שהיו בקיבוצים לפני 7 באוקטובר. מגיל 21 עד גיל 26 זו אוכלוסייה שלא מקבלת את אותם תנאים. זאת אומרת, על גיל 21 עד 26, לא יודע, החלטתם לחסוך, החלטתם אני לא יודע מה, אבל באופן מובהק אלה חבר'ה שלא מקבלים את הכספים שהם אמורים היו לקבל או את התנאים שהיו אמורים להגיע להם.

והדבר השני, כמו שעידו התייחס, שאלה דווקא חבר'ה שזקוקים לכסף דווקא יותר מהחבר'ה מגיל 26 ומעלה. הם אלה שחיו בכפר עזה, הם אלה שפינו את הדירות בדור צעיר, הם אלה שאין להם לאן לחזור. לא החבר'ה מעל גיל 26 שכבר גרים בתל אביב, בירושלים ובמקומות אחרים.

קודם כול, אם מישהו רוצה עוד להתייחס, אתם מוזמנים כמובן. שני דברים. אחת, אני לא נכנס, אני משתדל לא לבדוק, מה שהיישוב אומר לי, אני מאמין לו. זאת אומרת, בן אדם שהוא היה תושב היישוב, הוא כאילו קשור ליישוב וכולי וכולי, כשהוא רוצה להיות ברוחמה והוא עומד בכללים ובזכאות, אנחנו סומכים על היישוב באיך שהוא מביא את זה והם נכנסים לרוחמה. אם בתוך הדבר הזה בחרו אנשים להיות מתוך היישוב נבדלים, זה קורה בכל היישובים, אני לא שולח עכשיו איזושהי חברת אכיפה לברר אם הבן אדם קשור יותר או קשור פחות. אנחנו לא נכנסים לכללים, ניסינו להוציא מתווה שהוא כמה שיותר קל ונוח ליישוב לנהל את הדבר הזה אל מול הפרטים שלו. ככה שאני לא עכשיו מתמחר מידת קשר או מידת זה, כל עוד הבן אדם עומד בכללים, הוא בתוך הכללים, הוא בתוך המשחק, ויש כללים.

עכשיו, ביחס לגילים, כן יש שונות, לא רק במה שמנהלת קומה עושה, אלא במה שהמדינה עושה בכלל ביחס למה נחשב יחידה עצמאית מתפקדת כלכלית, זאת אומרת עצמאית כלכלית. ויש איזשהו רף גיל מסוים שבו בממוצע הכללי יותר של האוכלוסייה הוא מנהל כבר חיים, משק בית בצורה עצמאית. ובנקודה הזאת חתכנו איזשהו קו. זה לא שלא נתנו מענה לבני 21 עד 26, כן נתנו מענה, יש פה כמעט 3,000 שקל שאפשר איתם לשכור חדר בדירת שותפים או דירה או מענה אחר, ואמרנו שעל הדבר הזה אנחנו נותנים לישובים מסוימים מענה נוסף. אבל אנחנו לא מתכוונים לתקן כי עשינו על זה דיונים, לא באיזו שרירות לב כזו או איזה משהו, עשינו דיונים והסתכלנו ואנחנו ראינו באילו נקודות נכון לקבע גילים מסוימים ולהגיד מי מקבל מענה שהוא גבוה יותר ומי מקבל מענה אחר.

אגב, גם ליישובים היו צרכים ביחס לגילים שונים בהיבט של למי לתת יותר ופחות. זאת אומרת, גם פה שמענו, זאת אומרת, גם פה ישבנו עם היישובים במשאים ומתנים של ההסכמים ולמדנו איפה נכון. ובהסתכלות על הדברים בתוך האחריות שלנו על היישובים שלנו במנהלת תקומה, על היישובים שהולכים לאתרי ביניים, אבל גם בהתייחס לפתרונות אחרים שהמדינה נותנת בעולמות הדיור, גיל 26 הוא מבחינתנו איזשהו חתך שמקבל תקציב שונה או יחס שונה באירוע הזה.

אני רוצה רגע להגיד משהו. אני רוני עשור מקיבוץ כפר עזה. אני יכולה לדבר על כפר עזה שאצלנו אולי 2% פחות או יותר ממשיכים עם הקיבוץ למתווה הזה של רוחמה, של הצעירים. ואני מדברת על הגיל של ממשוחררים והלאה. אני יכולה לדבר על טווח הגילאים שלי, שזה 23, שאנחנו פחות או יותר כן תכננו בשנה-שנתיים הקרובות לצאת וללמוד, לצאת מהבית, אבל פתאום אנחנו מוצאים את עצמנו הרבה מוקדם מהרגיל יוצאים, לא ממה שחשבנו. אני אישית תכננתי בזמן הזה, בדיוק באוקטובר חזרתי מדרום אמריקה, להתחיל לעבוד, לחסוך כסף כדי שבזמן הלימודים תהיה לי דירה לממן אותה בתל אביב. אני לא חושבת שהכסף הזה זה מה שבאמת יעזור לי. אני עד היום לא מצליחה לחזור לעבוד אחרי השביעי, אני הייתי בשביעי בבית.

אז אני חושבת שלהגיד שמ-26, כשבעצם רוב האנשים שבני 26 אולי לא היו בבית או בכפר עזה או לא יודעת. הם כבר עובדים, הם מתפקדים, לתת להם את הדחיפה הזאת כביכול, היותר גדולה ממה שהצעירים זקוקים לה כי הם בעצם עצרו את החיים ונלחמים גם עכשיו עבור החברים שלהם שהתגוררו בדור צעיר וחטופים, זה משהו שצריך שנייה לחשוב עליו שוב, על טווח הגילאים הזה. כי אנחנו זכאי נבדל ושוב, האחוז הגדול יותר בכפר עזה הוא זכאי נבדל שנשארים לגור במרכז, שאפילו לא מסוגלים לחזור לגור בדרום. רוחמה, אני אישית לא מתכוונת להתקרב כי שבוע אחרי שקיבלו החלטה שכפר עזה עוברת לרוחמה, היה שמה פיגוע דקירה בבית קמה, אבל אנחנו לא ניכנס לזה עכשיו.

אימא שלי החליטה לעבור לרוחמה. אני אגיע לבקר אותה, אני לא רואה את עצמי גרה שמה. אני רואה את עצמי מנסה להשתקם ולהתחיל ללמוד באוקטובר הקרוב ולעשות משהו. אבל גם לשלם עכשיו על לימודים, משהו שההורים שלי גם נקלעו למצוקה בגלל כל מה שקרה בשביעי, שאימא שלי גם לא כל כך מסוגלת לחזור לעבוד. אני לא עובדת, אז אני צריכה לשלם את הלימודים עם החסכונות שהיו לי אחרי דרום אמריקה וגם להשכיר דירה, זה משהו שלא כל כך הגיוני בגיל שלנו ואני כן חושבת שצריך שנייה לחשוב שוב על הגילאים של הזכאי נבדל.

אני אשמח להתייחס, לחזק גם את הדברים של רוני. כן נעשה פה איזשהו חתך שהוא לא מתייחס גם לא למצב הרגשי שלנו אחרי מה שעברנו וגם לא למה שהוא בעצם הקריטריונים של הקיבוץ. כי אתם מדברים על איזשהו חתך של ניהול משק בית, איזושהי שכבת גיל אחרת. אנחנו בשכונת הצעירים, שכונת דור צעיר, אנחנו מנהלים משק בית מגיל 18. אנחנו מנהלים משק בית לכל דבר, כמו כל בן אדם בוגר. בנוסף לזה, באמת אני לא חושבת שיש פתרון אחר, אני לא יודעת מה סכום הכסף שאתם החלטתם להכניס כי גם עוד לא מצוין. אני לא חושבת שיש פתרון אחר ויותר ראוי מאשר השוואת התנאים למעל גיל 26.

אני רוצה רגע להגיד עוד משהו ששכחתי לצרף. העניין הזה שהקיבוץ מקבל את הכסף, שאמרת שיש סכום שהוא צבוע לצעירים. אני בטוחה שאתם תוציאו כללים שהם ברורים לכל דבר והכול, אבל אני חושבת שאחד הדברים שכן צריך לצבוע ושיהיו בכללים, שזה מגיע לחשבונות של הצעירים. כי הקיבוץ יכול להחליט, אוקיי, הכסף הזה, הוא נשמר ובעתיד יעשו עם זה לצעירים, יבנו מקום חדש למגורים, יבנו להם איזה מועדון, איזה משהו.

לא, זאת נקודה ממש חשובה של רוני, אביאל. תקצוב לפרטים לחשבון הבנק.

ניתן לראות שאנחנו פה הצעירים פיזית ולא הנציגים של הקיבוץ בדיוק בגלל זה.

אני מנסה רגע, בגלל שלא סיימנו את המתווה, לא להתחייב על דברים שאני צריך לבדוק.

שתרשום את זה.

אבל אנחנו כן מתכוונים שהקיבוץ יוכל, ואנחנו נרשום את זה, כן לתת, בגלל תקופת הזמן הארוכה - - -

מענה ישיר לחשבון הבנק.

- - - לתת סיוע נוסף בתוך העסק הזה, אנחנו נבהיר את זה גם.

אני לא רוצה עכשיו שהקיבוץ יגיד לי - - -

לא, אביאל, אני מבינה שהכוונות שלכם כוונות לגמרי שהולמות את מה שנאמר כאן, רק אני אומרת שלא פעם מה שמעלים פה, מה שמעלה רוני, מה שמעלים אחרים זה גם איפה הם רואים את הנקודות שיכולות להיות ככה לא ברורות וזה לא יגיע. אז כן למצוא איפה שאפשר להגדיר סיוע - - -

אני רוצה להגיד שהקיבוץ יכול פתאום להגיד לי מחר, מוחרתיים, הם קיבלו תקציב, טוב, כל הדור צעיר, מי ששרד, מי שאיתנו, בואו, טסים לריטריט בחו"ל על חשבון הכסף הזה שקיבלתם. זה לא מה שאני רוצה, אני לא בטוחה שבזמן הזה אני אהיה פנויה רגשית לצאת לחו"ל או רגשית לצאת עכשיו לאיזה ריטריט של הרגעה.

אני רוצה את הכסף הזה באמת לחיות כל יום. אם זה להשקיע לי בלימודים, אם זה למורים פרטיים, אם זה לאוכל, לדיור. את הכסף הזה אני רוצה אליי ואני אבחר את המשאבים שלי. אני בשנה הקרובה שאני נכנסת ללימודים, שזה חלק מתוכנית השיקום שלי, לא יודעת כמה אני באמת אהיה בראש מלא ללימודים. אני יודעת שאני צריכה כסף רב גם למורים פרטיים, אני יודעת את זה, זה משהו שאני לוקחת איתי מראש, לטיפולים, להרבה דברים. הכסף הזה צריך להיות צבוע ולרשום לקיבוץ בבירור, זה הולך לכל צעיר בנפרד, אליו ישירות, לא אליכם לקיבוץ. זה שהוא מגיע לקיבוץ זה בסדר וזה יפה, אבל שזה יהיה צבוע וגם להדגיש את הקריטריונים.

אני חושבת שזו נקודה ממש ממש חשובה, רוני.

לפעמים הוא עושה את זה כחברי קיבוץ, לא חברי קיבוץ. לעשות שאין איפה ואיפה. אתה בגיל מסוים משוחרר, קיבלת את הכסף הזה, נקודה.

זה יפה מה שרוני אמרה, אני חושב שאתם שוכחים שההורים שלנו עבדו 60-50 שנה בשביל שנגיע לגיל 18 ותהיה לנו דירה ממומנת בקיבוץ, שנגור לבד בדירה, שנוכל לחסוך כסף ושנוכל בגיל מסוים לנסוע לתל אביב, לשכור דירה נורמלית, ללמוד ולעשות את כל הדברים האלה. ההורים שלנו עבדו בשביל זה כל השנים. ב-6 באוקטובר היינו יכולים להיות בדירה ממומנת בקיבוץ, לבד, לחסוך כסף בענפים, שיהיה לנו חיסכון, שנתחיל ללמוד עם גב כלכלי.

היום אתם אומרים לאוכלוסייה הזאת, גיל 21 עד 26, זאת שנפגעה מהעניין הזה, צאו, תמצאו דירה, תשכירו לבד, אין לכם שכר דירה, אין לכם עזרה מההורים כי הם לא עובדים כמו שרוני אמרה, אין לכם עזרה מהמדינה. אבל החבר'ה בני 26 שכבר התחילו ללמוד, שהיו בקיבוץ כל השנים בדירה ממומנת, שיש להם חסכונות, שעבדו בענפים בקיבוץ, שעזרו להם, הם מקבלים את הסכום הזה, אבל מה איתנו? אנחנו היום צריכים.

אני גר פה בירושלים בדירה, אני רוצה להתחיל ללמוד, אני משלם לבד שכר דירה. ההורים שלי לא עוזרים לי בלימודים, לא עוזרים לי כלום. תכננתי לעבוד שלוש שנים בכפר עזה בענף בסינקופה, היום אני לא יכול לעשות שום דבר. למה אנחנו לא מקבלים את הכסף? אני חושב שאנחנו הכי ראויים לו.

אני משלמת 4,000 שקל עכשיו בתל אביב, אני לא ראה שהמתווה הזה מכסה לי את זה. 4,000 שקל לשכירות, איפה כל האוכל שאני צריכה לקנות לעצמי? איפה חשמל?

אני תוהה האם יש לנו אפשרות פה לאיזושהי פשרה בנושא הזה באיזושהי צורה. אפילו אם נגיד, אני לא מחליטה פה לכם ולא זה, אבל אני מנסה רק לחשוב רגע. נגיד יש את היכולת לתמיכות ישירות, שאתם תעבירו את המשאבים לקיבוץ שיוכלו להיות ואם מגדירים את זה כתמיכה ישירה, אז באמת יהיה אפשר לחשבונות הבנק והנקודה של רוני פה היא באמת חשובה בהקשר הזה כדי שדברים לא יפלו בין הכיסאות. אני תוהה אם אפשר להגמיש, לפחות להוריד את הגיל. אז לא ל-21, אז ל-23. להציע רגע, שזה לא יראה כל כך רחוק. והאם אפשר אז לראות איזה מצב ביניים כזה?

אני לא רוצה לדבר בשם עצמי כי דעות זה משהו אחד, לעומת זאת אנחנו מייצגים פה ארגונים ואנחנו צריכים רגע לנהל דיון על הדבר הזה. כן עשינו דיונים לגבי האם אחרי הדיון שהיה פה וביחס לאחרים נכון לשנות את הגיל של 26, ולא הגענו למסקנה הזו. אבל כן הבנו שיש מקומות שבהם צריך לתת יותר ועוד לא סיימנו את המתווה, וטוב שוב פעם להיות כאן ועוד פעם לשמוע, עוד פעם צרכים, ומבליטים גם ביחס לפתרון עוד אתגרים כדי שנדע אנחנו לבוא ולרשום את הדברים בצורה שתבטיח את המענה לצורך למעשה. זה לא שבאנו לפה בתפקיד בשביל עצמנו בשביל להגיד כן או לא, אנחנו נבדוק שוב פעם אם צריך, אבל אני לא יודע להבטיח משהו כזה.

בוועדה הקודמת גם אמרתם את זה.

הם חזרו עם כל מיני עדכונים, יאמר לזכותם.

אין בעיה, אבל אני עדיין לא מבין למה את התנאים של 6 באוקטובר אנחנו לא מקבלים.

מה הכוונה?

מה שהסברנו. ב6 באוקטובר הייתי יכול לגור בדירה ממומנת בקיבוץ, לחסוך כסף.

זה עניתי כבר בוועדה הקודמת. בסוף, פתרון הביניים הוא אף פעם לא יהיה הפתרון שהוא בתוך הקיבוץ, זה יקרה כשתחזרו לקיבוץ.

אימא שלי מקבלת דירה. כמו שהייתה לה דירה בכפר עזה, היא מקבלת דירה.

איך אני יכולה לחזור לקיבוץ? איך אפשר לחזור לקיבוץ?

כשהוא יהיה בנוי, לא כרגע. אנחנו לא יודעים לבנות - - -

לא, אין בעיה. עוד שלוש שנים אני רוצה, החלום שלי היה לחזור ולבנות בית ולגדל בו ילדים. איך אני יכולה לחזור לקיבוץ שכרגע עם הכסף שאני מקבלת, אני לא מתכוונת לעבוד בזמן הלימודים, עם הכסף שאני מקבלת אני צריכה לטפל בעצמי, בית, אוכל, איך? אימא שלי מקבלת בית עכשיו שהיא לא יכולה לארח בו אותי ואת אחים שלי. כשהיא עבדה על בית 50 שנה, כמו שטל אמר, שיהיה בית מספיק גדול שביום מן הימים אחי יביא את הילדים שלו, אני אביא את הילדים, שכאילו יהיה לה בית מלא בנכדים וילדים. כאילו, היא הולכת לגור מטר על מטר, אני לא באה לישון אצלה, לא מתכוונת להתקרב לזה.

איך אפשר לחזור לכפר עזה? איך אני בגיל הזה, שרוצה לחוות את החוויה שחיכיתי לה כל החיים, לגור בדירת בודד בקיבוץ שלי, לחסוך כסף, לעבוד בענפים. אפילו לא מתקרב למה שהולך להיות לי בתל אביב. כאילו, זה לא עונה לי על פרט אחד מהצרכים שרציתי בחיים שלי בגיל הזה, פרט אחד. אני כולה חזרתי עכשיו, חיילת משוחררת, חזרתי מדרום אמריקה, שום דבר ממה שאנחנו רגילים פה כקיבוץ לא קורה. נער שגר בעיר ונער שגר בקיבוץ זה לא אותו דבר. 26, הם פחות או יותר מתחילים להיות עם ילדים, הם מתחילים להקים בית.

אני מבינה את הצורך הזה, אבל צריך שנייה גם להבין את החבר'ה שהם יותר קטנים והם עוברים שיקום. הגיל הזה זה גיל שנולד לתופת, לטראומה. שנת 2000, הכול התחיל, וזה בדיוק אנחנו, אלה בדיוק אנחנו שצריכים לשקם את עצמנו. שאם אני שמאז שאני זוכרת את עצמי אני בטראומה, אז מה עכשיו? כשאני ראיתי את סוף החיים שלי, שאני נפרדתי כבר מאבא שלי, מה? איך אני יכולה להמשיך לחיות? איך אני יכולה לעבוד ולקבל שכר שהוא, סליחה, רבע ממה שאני משלמת בתל אביב, שאני לא אכניס גם את שכר הלימוד שלי לבפנים. כאילו, באמת, אני חייבת פתרון לזה. חייב שנייה אולי לכנס שוב את - - -

רוני, רגע, קודם כול נגיד, נעשתה עבודת מטה. בהחלט יש פער בין הדיון הראשון לדיון הזה וניכר שגם הנפש חפצה ודברים נעשים. אני כן חושבת שעדיין בכל הסיפור של הפער בין 21 ל-26 בהקשר של התקצוב, בנוסף להגמשות שישנן, צריך לראות רגע איך יוצרים עוד איזושהי משוואת מענה. שוב, אני חושבת שלא היה צריך להיות הפער הזה, אני אומרת בכנות. אמרתי את זה גם בדיון הקודם, אבל אני לא נכנסת לוויכוח הזה על הכול כלום.

אני אומרת, אני גם אגיד את זה בסיכום הדיון כי זאת עמדתי. בסוף מדובר בחבר'ה צעירים שצריכים לשקם את החיים שלהם, צריכים את המענה המלא וגם לא מדובר בקבוצה כזאת גדולה שהעלויות, אני חושבת שזה היה חבל שדווקא עליה השתנו את המגבלות האלו. אבל זה נעשה, ואני מבינה שעמדתי היא לא העמדה שתתקבל כרגע, זה אני מבינה. כן אני חושבת שאפשר לייצר כאן עוד איזשהו מנגנון נוסף, אפילו מ-24, אפילו משהו רגע לתת בכל זאת את האקסטרה הזו. זה יתן כאן איזושהי אפשרות שהפער הוא לא פער כל כך של כמה שנים שלמות, שזה גם בגלל, אני אומרת, שאנחנו עדיין לא יודעים מתי הם חוזרים, צריך להגיד את זה. וזה משאיר כאן תלישות ואי-וודאות שהיא פשוט מחייבת גם אותנו להתכנס לאיזושהי הבנה.

אני רוצה רגע להבין מה השוני, באמת רק בשביל ההיגיון, בין 23 ל-26. מישהו יכול להגיד לי?

אני ארבל, משרד האוצר, אני אתייחס גם לסוגיה הזו.

אז רגע, אנחנו באמת עוברים עכשיו לאוצר, בסדר? אז תודה שגם היו לכם שאלות. ארבל אלטשולר ולירון סביון, תודה שהגעתם.

בכל תוכנית סיוע ממשלתית בסופו של דבר יש קווי חתך לעניין גילים. התייחס לזה גם אביאל מקודם ואני מסכים עם כל מה שאביאל אמר. גם היינו ביחד בחלק מהדיונים, גם אתכם יצא לי לפגוש בדיון שלנו עם מנהלת תקומה. בסופו של דבר ישנם קווי חתך. המדינה מסתכלת על מה שנקרא איזשהו אורח חיים מקובל על מהי יחידה כלכלית עצמאית בשלבי חיים שונים.

אם ניקח סתם לצורך השוואה את העולם של תוכנית מחיר מטרה, אז המדינה מניחה שיחיד מעל גיל 35 יכול להיות זכאי, אבל לא מתחת לגיל הזה. או ישנו מסלול משתכן צעיר שמתחת לגיל 26 הממשלה לא פתחה את האפשרות להגיש אליו זכאות, אבל היא כן פתחה את זה מעל לאותו טווח גילאים מתוך ההבנה שבסופו של עבר יש בשלבים שונים של החיים, אדם, הוא לא תמיד מהווה יחידה כלכלית עצמאית, הוא לא תמיד עומד ברשות עצמו, הוא לא תמיד מכלכל את עצמו ובהתאם המדינה נותנת איזשהו סל סיוע.

סל הסיוע הזה, הוא אף פעם לא משווה או מייצר השוואת תנאים מלאה. דיברת על כל מיני הוצאות שיש לכם, דיברת על הוצאות שיש לכם גם בקיבוץ ועל הוצאות שיש לך בחוץ. בסופו של דבר, כל המתווה הזה שאנחנו מדברים עליו נגזר מתוך היותם של יישובים מפונים.

הרי מטבע הדברים, לצורך העניין, בעוד חודש, חודשיים, שלושה חלק מהיישובים, גם היישובים שנמצאים, לא אתם, זה לא קשור אליכם כרגע, ישנם יישובים שאמורים לחזור לצורך העניין בתוך חודשיים או בתוך שלושה חודשים. מטבע הדברים הרי באותו יום נעצרים מנגנוני הסיוע השונים שיש לאותם יישובים, גם זכאי נבדל נעצר. אנשים שהם לא חוזרים הביתה והם לא חלק מהקהילה וזה אני אומר גם בהתייחס למה שאמרתם קודם לכן.

עולם הסיוע הזה נועד לאנשים שמקום מגורי הקבע שלהם, מרכז החיים שלהם היה בישוב מפונה. התוכנית הזאת, כל המסלול של זכאי נבדל מושתת על אותם אנשים מפונים מבתיהם. מי שמרכז החיים שלו לא היה בישוב ב-6 באוקטובר ולא התגורר שם לא אמור להיות בכלל בתוך מנגנוני הסיוע האלה.

רגע, ארבל, אבל נגיד עכשיו ביישוב מפונה כמו מטולה או קריית שמונה.

הם בעולמות סיוע אחרים. אני רגע אחד מפריד כאן בין העולם של הדרום לצפון בגלל שבכל מה שקשור בחבל התקומה קיימת מנהלת תקומה, ישנן החלטות ממשלה ייעודיות, ישנם מסלולי סיוע ייעודיים. היישובים המפונים בשל המניעה - - -

לא, אבל ארבל, זאת לא תשובה, לא תשובה. כי אם אתה אומר שיש כאן שוני ושיש דברים שהוגמשו בצורה אחרת, נעשו בצורה אחרת, אנחנו גם יודעים שגם בתוך תקומה הרי יש פער בין מקום למקום ודיברנו על זה לפני כן, אז הדיכוטומיות, אין לה כל כך מקום. גם צריך להגיד שאופי החיים הקיבוצי, כמו שהציגו פה, הופך את מרבית הצעירים פה לעצמאיים מגיל 18. המקום הזה נשלל מהם, היכולת הזאת לאיזושהי ודאות ועצמאיות במשותף.

נעשה פה אסון, היה פה הכול. אני אומרת רגע אז בואו, לא נשמור על הדיכוטומיות האלה בצורה הזאת. גם בגלל שדברים מטבע הדברים נקבעו מאוד מאוד מהר כדי לתת מענה כמה שיותר ונוצרו פערים. אז חלק פה ראיתי קודם כול עדכון. אני חושבת שזה דבר מבורך שכן מבינים פה שהייתה פה בהילות שהיא הייתה כורח אבל צריך רגע להתאים את הסיטואציה. אני עדיין חושבת שצריך להבין שבפער כזה של בין ממש חמש שנים של פשוט עדכון שהוא כל כך מינימליסטי, זה באמת לא סביר. גם בגלל אי הוודאות של מתי חוזרים לבתים והתלישות שנוצרת.

אז בוא נצמצם את אי הוודאות והתלישות הזאת, בוא ניתן רגע הרחבה. אז לא לתוך חמש השנים באופן מלא? בוא נייצר איזשהו מתווה ביניים. אבל זאת אומרת, אנחנו כן רואים שונות הרי. גם בין מרחבים שונים, גם בדברים שקרו. המצב הוא לא באמת דיכוטומי עד כדי כך. אי אפשר כאילו על הסעיף הזה שנכתב בבהלה עכשיו לעשות תילי תילים. אפשר רגע באמת לחשוב רגע מעט. אני אומרת, עוד פתרון אחד בנושא הזה ונגיע לעמק שווה, אני חושבת שכולנו נוכל להגיד שזה הרבה יותר סביל.

נעמה, אני מסכים איתך.

גם עכשיו ביררתי עם בארי, אפס אחוז אצלם, אף אחד לא מגיע בטווח הגילאים הזה לחצרים.

המקום שלהם זה חצרים, אצלנו זה רוחמה. הגילאים האלה לא חוזרים כאילו, לא עוברים.

יש באמת נתונים רשמיים?

כן. דרך אגב, כשהתחיל כל המתווה של תקומה, אז כל אחד מילא מהצעירים, מי מתכוון לחזור, מי רוצה להישאר כזכאי נבדל. אצלנו לדעתי זה 99%, אף אחד לא חוזר.

30.

30 אנשים.

בין גילאי 20 ל-35. מעט מאוד.

אוקיי, אז בין 20 ל-35, 30 צעירים חוזרים לרוחמה. שהרוב שמה חוזרים בגלל שהם עם משפחות, עם ילדים.

נכון. זה הסטטוס של החיים שלהם.

נכון. אז הם חוזרים באמת בגלל שהילדים שלהם ממשיכים. כאילו, עם קבוצה, יש להם תינוקות, אז הם רוצים - - -

עכשיו, ברגע שיש לנו את הנתונים האלה - - -

אנחנו לא. אנחנו, הגילאים האלה, באמת, בין 23 ל-26 לא חוזרים, אז למה שנייה לא לעשות את העזרה הזאת?

שמעון, יש את הנתונים?

אני נועה מבארי. שהחבר'ה אצלנו שכן לוקחים דירה אלה החבר'ה הצעירים יותר שבגלל המתווה לא משתלם להם לא לקחת דירה. הם אומרים, עדיף לנו לקחת דירה ולא בהכרח לחיות שם מאשר לא לקחת. אז אלה - - - אצלנו, זו הסיבה שלהם.

אני רוצה רגע לחזק, נעמה, את מה שאמרת כי אני חושב שזו בדיוק הנקודה כאן. אתם באתם ואמרתם, אתה דיברת על עניין שהוא מאוד דיכוטומי, אבל דווקא מנהלת תקומה באה ואמרה, אנחנו כן רוצים שתרגישו בבית, אנחנו רוצים כמה שיותר שתחיו באופי הקיבוצי, שיהיה לכם את אותם התנאים כמו 6 באוקטובר, כמובן כמה שאפשר. ואנחנו ברור שמבינים שנעשים הרבה מעשים והרבה רצון לעזור ושהכול טוב ושזה לא יהיה כמו 6 באוקטובר. אבל כן יש רצון לעזור לכל האוכלוסיות, אם זה מבוגרים, קטנים, צעירים בשביל שזה יהיה כמה שיותר קרוב לאופי הקיבוצי.

עכשיו, כשאתה אומר דיכוטומיה, זה לא דיכוטומי. כי בארי שעוברים לחצרים, כפר עזה עוברים לרוחמה, לא סתם לשם אנחנו עוברים. היינו יכולים גם לעבור לתל אביב, אבל זה לא האופי הקיבוצי שלנו. ואותו דבר זה העניין של מגיל 21 עד גיל 26 שהם לא קיבלו את המענה של הקיבוץ, הם לא מקבלים את המענה שיתאים למה שהם חוו בקיבוץ ב-6 באוקטובר.

אני אגיד שקודם כול אפשרנו בחירה לישובים באמת כמו שאתה אומר לבחור איפה הם רוצים להיות וגם בתוך היישוב. בהתחלה בימים הראשונים ארבל היה פה ועדי וכולי ותמר, ישבנו לכתוב את המענים ואמרנו, טוב, פתרון קהילתי זה מה ששמענו שרוצים. הלכנו, הלכנו על פתרון קהילתי, נתנו קודם כול בחירה ולא מן הסתם כפינו באיזה מקום, כל אחד בחר את המקום שלו כמו שאמרת.

אבל אז עלו, וזה עלה סביב ניר עוז, אמרו, תקשיבו, יש לנו פרטים שלא רוצים להיות עם הקהילה, לא יכולים. צריכים בית חולים, צריכים שיקום, רוצים להיות עם המשפחה, לא מסוגלים כרגע לראות הקהילה, לא רוצים רגע לעבור לאיפה שהקהילה בחרה, רוצים לבחור רגע בחירה עצמאית, תקופת הביניים. ואז הלכנו לאותו זכאי נבדל ואמרנו, אנחנו לא מכריחים ולא נכריח אף אחד לבוא ולגור באתר הקהילתי, אבל צריכה להיות פה איזושהי בחירה.

עכשיו, עם קיבוץ בארי שכאן האתר בשלבים יותר מתקדמים, כי הבחירה לגבי חצרים התקבלה בשלב יותר מוקדם והם בשלב של חתימת חוזה, הקיבוץ חתם על חוזה ועכשיו כל אחד מהפרטים שעובר לחצרים צריך לחתום על הנספח שלו ועל הרלוונטיות הזאת ואז ביחס לדבר הזה תהיה הקצאה של הכסף לפי המתווה, לפי הגילאים וכולי. ואז אחרי הדבר הזה יש מקום של משהו שנקרא ועדת היגוי, אלה בעצם אנשים שיש להם צרכים ייחודיים, כל אחד מענייניו ומטעמיו יכול לפנות ולהגיד, למרות המתווה, למרות הכול, זה אני, אלה הבעיות שלי ואני מבקש שתכירו בי בדברים האלה.

אתם בשלב רגע, זה דיון שהוא יותר כללי כי הוא בכנסת, אבל רגע כפר עזה, אתם עוד לא בשלב של חתימה על חוזה, אתם בשלב שזה יגיע תכף, עוד מעט, כי עכשיו כבר המבנים מתחילים להיות בשטח ברוחמה, עבודות פיתוח כבר הסתיימו. לאט לאט יצטברו עוד ועוד ועוד מבנים ברוחמה ואז יגיע השלב של חתימת החוזה. נבין בדיוק את המספרים, גם אתם תבינו בדיוק את המספרים ואנחנו נדע כמה בתוך רוחמה, כמה נבדלים ואנחנו נבין גם בנבדלים מה הגילים, וגם פה תהיה את האפשרות - - -

אנחנו יודעים את המספרים כבר היום פחות או יותר.

נכון, אבל יש הבדל בין לדעת עקרונית ולפי זה הלכנו ופיתחנו את השטח והזמנו את המבנים, לבין להבין מי בדיוק הולך לאן בחתימות ואז אנחנו גם יודעים להקצות את הכסף, וגם פה יהיה מצב שכל אחד ביחס למצב שלו יוכל - - -

לפי המבנים אנחנו לא הזמנו, הצעירים לא הזמינו.

רגע, רק שנייה אחת. נכון, אצלכם, עד כמה שאני יודע, לרוב המוחלט של הצעירים אין - - -

לא, אבל אביאל, הייתי מבין אם אתה אומר, תקשיב - - -

רגע, שנייה, רק אני אסיים ואז תגיד אם פספסתי במה שאני אומר. על הדבר הזה, אם יהיו מקרים, אנשים שאומרים, רגע, המתווה מפספס אותי, יש לי צרכים מסוימים מכל מיני סיטואציות שהם יכולים לפנות לאותה ועדה. אבל על הדבר הזה, ביחס לדיון שהיה פה בפעם הקודמת וביחס לשיחות שעשינו עם הנהלות היישובים ושיחה עם הצעירים של בארי, ודיברנו גם עם ציון ועם גון שהעלו לנו את הצרכים וזה, אמרנו, אוקיי, ביישובים שבאמת יש בהם תקופת שהות ממושכת ברוחמה. לא רק ברוחמה, זאת אומרת, באתר ביניים, אבל גם בחוץ, ויש צרכים של צעירים שהם משתנים, אנחנו באים ומוסיפים עוד סכום כסף שאתם לא יודעים אותו כרגע וגם אנחנו עוד צריכים רגע לסיים כדי להבין.

לא משנה לי הסכום.

רגע, שנייה. אבל הדבר הזה יכול לתת מענה לאותו פער שאתם מדברים עליו, בין אם הוא בשכר דירה או בצרכים אחרים שאדם צעיר צריך לטפל בעצמו בנקודת זמן של התקופה בשהות בחוץ, והדבר הזה יכול לתת גם גמישות כי גם בין הצעירים יש שונות. גם בין גיל 26 לגיל 21 יש שונות מסוימת, גם באנשים באותו גיל שנמצאים בצמתים שונים או במקומות שונים יש מקום של שונות. ואנחנו שומעים פה שהכסף הזה, גם אם הוא יספיק, יכול להיות שצריך לראות, אני שומע ממה שאתם אומרים פה, להבטיח שהדברים האלה יגיעו גם למה שאתם מעלים כאן ומעלים גם במקומות אחרים ואנחנו נשמע.

אני חייבת, אביאל, להמליץ, כי כשנפגשנו איתך בדיון, אתה אמרת שאתם תפגשו עם עוד קיבוצים. וכפר עזה הם בשלב הרבה יותר מתקדם ממה שאנחנו היינו כשנפגשנו ולנו כבר לא היה מה לעשות עם הבנייה בחצרים.

בדיוק זה מה שאני באה להגיד. אנחנו באנו לפה, למה להגיע לשלב החתימה ואז הם יגידו, אנחנו לא חותמים, אנחנו פה כדי לצעוק וכדי להגיד, יש דברים שאנחנו לא מסכימים עליהם. אנחנו באנו כצעירים לשנות את זה.

אם אתה רוצה לתאם עוד פגישה כזאת - - -

אנחנו נפגשנו ממש בהתחלה ואמרתם שתהיה עוד פגישה ולא הייתה עוד פגישה.

בסדר, אנחנו נתאם עוד פגישה אחת כזאת. בעצם המתווה שאתה מציע עכשיו לניר עוז, כפר עזה ובארי, אתה משאיר אותי בתור רכז צעירים לכתוב מתווה לגילאי 21 עד 26. אתה נותן איזשהו תקציב, כביכול אתה אומר תעשה דיפרנציאציה בין הצרכים של 21, של 23, של 26, ואחר כך אני צריך להתמודד גם מול הקיבוץ שהאינטרס שלו הוא שהכסף לא בהכרח יגיע לצעיר, לטל או לרוני, הוא לייצר איזשהו מענה כדי שצעירים באופן גורף וכללי יחזרו לקהילה. והם אומרים, אנחנו צריכים את העזרה בחשבון בנק.

זאת אומרת, יש פה איזה מתח שבעצם אתה אומר, הנה התקציב שלכם ועכשיו אני מעביר את זה חזרה לקהילה כדי שאתם תכתבו את המתווה שנוח לכם ומתאים לכם. יש בזה משהו מאוד גמיש מצד אחד, מצד שני, זה שם אותנו - - -

דקל, בוא נגיד את האמת, שאולי גם הקיבוץ יגיד, אני רוצה את הגדולים, שיש להם כבר ילדים חוזרים לקיבוץ.

חד משמעית.

אז אתם צריכים להבין שיש פה בעיה. הקיבוץ יכול להגיד, טוב, לצורך העניין, יוסי בן 31 עם שני ילדים, אני רוצה שהוא יחזור לקיבוץ, אז אני אעביר לו סכום כזה של כסף ולא ל-23, כדי שיהיה לי פה עוד דור.

איך אנחנו שומרים גם על סכום שהוא לאוכלוסייה שהיא האוכלוסייה שאנחנו גם רוצים לוודא שתהיה לה את הגמישות בין 21 ו-26?

אני לא יודע להגיד את זה עכשיו. שומעים פה שיש פה צורך, שאנחנו צריכים רגע לראות. אני אגיד רגע, בשיקום, הלכנו למתווה שהקיבוץ מוביל, היישובים מובילים את מתווה השיקום ולא המדינה באה וקובעת מה בדיוק ואיך. ובאותה מידה זה שם גמישות ומענים שהם יותר קרובים לשטח ולצרכים שיש בשטח, אבל מצד שני שם איזושהי מעמסה על ההנהלות של היישובים. זה דבר שלמדנו אותו מפגישות עם היישובים, שהם היו מעדיפים את הדבר הזה למרות המורכבות ולמרות הקושי מאשר שיבוא איזה משהו כזה נוקשה ויכנס לשטח.

גם פה אני ער למה שאתה אומר. כי בסוף, כשאתה מנהל משאבים ואתה מנהל צרכים ואתה מנהל קבוצות שונות, אז יש פה קושי גם כן לקבל את ההחלטה ולהחליט על מה זה הולך. וכן, הכסף הזה לא נועד רק לתת מענה לצעירים, הוא נועד לתת מענה לצרכים קהילתיים, אמרתי את זה בהתחלה, שעולים כתוצאה מהימשכות השהות עד שהעבודות ביישוב יושלמו, וזה נכון, וזה ילך לצרכים שונים.

וכן אנחנו צריכים לראות פה איך מבטיחים שהשיקול הזה שמועלה כאן, ובגלל שאנחנו באים גם עם הפתרון הזה, הוא יפגוש אחד את השני, ואולי לצמצם במידה מסוימת שיקול דעת בתוך הדבר הזה או לקבוע כללים או משקולות, ואנחנו יושבים וכותבים את הדבר הזה.

אז אביאל, אפשר שלפני הכתיבה הסופית כן תהיה עוד איזושהי פגישה?

רגע, אני רציתי גם להגיד משהו קודם. העניין הזה של סכום הכסף, לדעתי, הוא לא רלוונטי, כי הסכום הזה בסוף, הוא עונה על צרכים אחרים וזה בכלל לא מה שאנחנו מדברים.

כן, אז רגע, אני אשלים את הדבר. קודם כול כן כבר יש סכום שהולך לעבור לקיבוצים, ואני חושבת שחלק מהזיקוק של איך לכתוב את הקריטריונים והכול וזה, יכול ממש להשפיע שזה גם טיפה יגדר יותר ויתן רגע הבהרות למה השימוש, אז זה ממש ממש חשוב. אני חושבת שאם תהיה עוד פגישה איתכם ביחד עם אביאל רגע לפני שזה מפורסם רשמית או עובר רשמית, זה יכול ממש לעזור, זה בטוח כדאי שיקרה, בסדר? ואביאל אומר, אני מבינה, אין בעיה.

דבר נוסף, אני ממש מבקשת, אביאל, לראות איך אפשר יחד עם ארבל, איך אפשר לנסות לייצר עוד איזשהו מתווה ביניים בין ה-21 ל-26. משהו כל שהוא בין 24 ל-26, רגע לתת עוד איזה, מה נקרא לזה? קווץ' כאן כדי בכל זאת לשמור על המסגרת של פרופורציות כלשהן.

אבל זה לא העניין.

אני לגמרי מבינה, הסכום הזה הוא באמת סכום שהוא לא מאפשר. ובגלל שאנחנו גם רוצים להשאיר את הגמישות וגם זה, אז לייצר עוד איזה באפר. ואני חושבת שגם, ארבל, תתקן אותי אם אני טועה, אבל מבחינת כספים לא מדובר בסכומי עתק.

לא אבל זה לא העניין. את אומרת גיל 24, אנחנו מדברים, אני חושב, לא עניתם לי גם על השאלה הזאת. ב-6 באוקטובר, שוב, אנחנו קיבלנו תנאים אחרים מהקיבוץ, ניסיתם את כל שכבות האוכלוסייה, להתאים את התנאים למה שהיה ב-6 באוקטובר, והאוכלוסייה של מגיל 21 עד גיל 26, לא עשיתם את זה. גם המתווה הזה של הכסף, הוא לא עונה על הצרכים.

לא, אבל אני מזכירה לך שעדיין, אומרים פה החברים מתקומה, גם עובר כסף ישירות.

הכסף הזה הוא לא רלוונטי, סליחה שאני אומר. אבל קיבוץ כפר עזה למשל, יש לקיבוץ כפר עזה 100 אנשים בדור צעיר, סתם זורק מספר, לבארי יש 200. למה שצעיר מכפר עזה יקבל יותר כסף מצעיר בקיבוץ בארי? מה זה רלוונטי סכום הכסף הזה? הוא הולך לתנאים אחרים? הוא הולך לדברים אחרים? זה בכלל לא קשור לשכר הדירה ולדברים שאנחנו מדברים עליהם. למה כשאני הייתי בקיבוץ הייתי יכול לגור בדירה ולחסוך כסף ועכשיו אין לי את התנאים האלה?

קודם כול אני אומר, לעולם לא נצליח לבנות את אותם תנאים שהיו ביישובים קודם בפתרונות הביניים הזמניים.

אבל זה מה שאני אומר, אתם מנסים ואצלנו אתם לא.

לא, אנחנו מנסים בכל מקום למצוא פתרונות שיתאימו לכלל הזה. אני בטוח שגם במקומות, יש גם מבוגרים שאמרו שהבית שהיה להם קודם הוא לא אותו בית, אבל אי אפשר להתאים את הכול.

אתה מדבר איתי על 10 מטר רבוע, אני מדבר איתך על שכירות, על לימודים, על דברים שהם יותר משפיעים מ-10 מטר רבוע.

אם יש צעירים שהיו מחליטים לבוא ולגור בפתרון הכפרי והיו רוצים, אז נתנו מענה מסוים שנותן מענה לדבר הזה. זה לא בית פרטי, זה בית בצורה אחרת כי זו תקופה זמנית וזה לא הפתרון. אם יש בחירה במקום הזה ללכת להיות כן בבית או לא בבית או כן ברוחמה או לא ברוחמה, זו בחירה שתיעשה בצורה הגיונית, כל אחד יבחר את התנאים שלו בעניין הזה. אבל כן ניתן מענה בתוך רוחמה ובכל אחד מהפתרונות אחרים לאנשים לבחור לגור. זה לא בית, בתי צעירים כמו שיש בחלק מהקיבוצים שכל אחד יכול לגור בצורה נפרדת. אלה כן בתים שנועדו, שאמורים להיות כמו בתי שותפים. יכול להיות שזה לא מתאים לחלק מהאנשים, יכלו לבחור לגור עם ההורים, יכלו לבחור לגור בבתי שותפים או להיות נבדלים. אבל אנחנו לא יכולים לבנות קיבוץ שלם חדש, לפתח שטח, להזמין מבנים בצורה שהיא בדיוק אחד לאחד מה שהיה קודם. ניסינו למצוא את הפתרונות המתאימים.

מה שכן אבל אמרנו, בדיוק, אמרנו שננסה למצוא פתרונות. זה משהו שבדיון הקודם עלה, כמו או כניסות נפרדות או לייצר כמה שיותר מרחבים שכן מייצרים עדיין פרטיות למרות זה. האם משהו קרה בנושא הזה?

לנו זה לא קרה כי זה כבר לא רלוונטי.

גם בקיבוצים האחרים לא הייתה בחירה מבחינת הגיל הזה לבוא ולהיות בתוך זה, אני לא חושב כמסה, לפחות לא מה שהועבר אלינו. וכן לגבי הנבדל, הסברנו מאיפה הגיע המקום של ה-26. אנחנו מבינים שכשיש צעירים אחרים, אתם אומרים פה אנשים שלא קשורים לקיבוץ, אנחנו מבחינתנו, מי שאמור לקבל סיוע מהמתווה אלה רק אנשים שהיו קשורים ליישוב קודם. אם יש כאלו שהם זה, הם לא האוכלוסייה שהייתה אמורה לקבל מענה.

רציתי לתקן את טל. אנחנו לא מכירים מקרה של מישהו שלא קשור לקיבוץ וקיבל איזשהו מענה.

בסדר, אנחנו סומכים על הקיבוץ והנהלת הקיבוץ שמעבירים את הפרטים ועל הפרטים שחותמים שאנשים שמקבלים את המענה הם אנשים שזכאים לקבל את המענה. אבל לגבי הצעירים, אמרנו, יש את חתך הגיל, אנחנו שומעים פה שיש צרכים נוספים מעבר לדיור. ואני מזכיר, המתווה שאנחנו מדברים עליו הוא מתווה דיור. יש צרכים כתוצאה מ-7 באוקטובר בכל תחומי החיים ויש גופים ממשלתיים שונים שנותנים סיוע ומענים לגבי דברים שונים וגם מנהלת תקומה בכלי סיוע שונים נותנים מענים לצרכים אחרים.

לגבי מתווה הדיור, כן היה חתך, זה לא היה ממקום של לבוא ולחסוך דווקא עכשיו על הקהילה הזו, אלא בהסתכלות שבעולם הדיור, משרדי הממשלה השונים, מדינת ישראל נותנת מענים בדיור לאוכלוסיות עם צרכים מסוימים ויש איזשהו קו חתך שהוא על 26 ובנקודה הזאת התיישרנו לגבי הדבר הזה.

אבל הבנו מהדיון הזה ומדיונים אחרים, גם עם כפר עזה, שיש צרכים שהם שונים, גם למי שבתוך המענה הקהילתי וגם למי שנמצא בחוץ, וסכום הכסף הזה אמור לתת מענה גם למי שנמצא בחוץ, לשמור איתו על הקשר, לסייע בידיו וכולי, וזה אמור לתת מענה גם לצעירים וגם לאחרים. אנחנו יודעים שיש פער עם הצעירים במידה מסוימת כמו שהוא עולה כאן, ואנחנו מאפשרים ליישוב לקבל החלטה לתת מענה לצעירים. שהוא יכול להיות גם בכסף שיגיע כדי לממן צרכים שונים ומשונים שיכולים לסייע, גם אם זה בשכר הדירה.

את המתווה הזה ואת הכללים האלה אנחנו עומדים לפרסם בקרוב. אין בעיה לתאם, אני אומר אבל גם פה כמו שאני אומר במקומות האחרים, אני יושב עם הצעירים עם ההנהלה של היישוב, אני לא יושב בנפרד. בהיבט הזה, נשמע את כולם בצורה הכי טובה, אבל זה צריך להיות במשותף כי בסוף אני חותם על ההסכם מול הקיבוץ והקיבוץ יצטרך גם - - -

אני רוצה להגיד משהו. שבסוף דיור, אנחנו אמרנו שאנחנו מדברים פה רק על דיור, אבל בסוף דיור ומיקום גיאוגרפי, זה יוצר את הקהילה. בסוף אנחנו לא היינו חברים, לא היינו שכנים אחד של השני, גם בכיתה שלך בצבא אתה ישן עם החברים שמי שאיתך בכיתה זה החברים שלך. בסוף אנחנו מנסים פה לשמור על הקהילה שלנו, כפר עזה, בארי, ניר עוז, זו המטרה העיקרית שלנו. אז אני חושב אולי חליפה אישית, כמו שנאמר פה מקודם, חליפה אישית לכל קהילה או איזושהי חליפה קהילתית יכולה לעזור פה ממש.

אני חושבת שזה משהו שיוכל להתקיים רק כשיתנו ליותר צעירים להיות בקבלת ההחלטות ולקיים כמה שיותר פגישות תדירות. וזה, אני חושבת שזה אפשרי, הרי יש פה פתיחות לזה. אני חושבת שצריך לנסות להקפיד על זה.

אני יכול להגיד לך שמאיתנו, אנחנו נבוא לכל דיון ולכל מקום, אנחנו נשמח, באמת.

לא, אני גם אשמח לעשות עוד דיוני מעקב, אני רק אומרת שמעבר לדיוני המעקב, אני חושבת שאפילו בשיח כמו שנעשה, הרי בסופו של דבר, חלק ממה שהיה כאן היה גם בשיח שהיה אחרי הוועדה הקודמת. ויש לזה משמעות ודברים נוצרים - - - טעויות, אז אני ממש קוראת לאמץ את זה בלי קשר וזה דבר מאוד משמעותי, האינפוטים שלכם פה. למשל הכניסו פה עוד סוגיות שאני לא חשבתי עליהן לפני זה בדיון הקודם, אז זה ממש משמעותי.

בכללי, את יודעת, בסוף המבוגרים הגיעו לסף מסוים והצעירים זה דור העתיד של העוטף, אז נראה לי מהיום להתחיל לשמר את הסיפור הזה של קשר בין-אישי בין המשרדים, בין תקומה, בין הממשלה לבין הצעירים של העוטף, לפי דעתי אין דבר שיותר חשוב מזה שנצא מזה היום, גם עם השינוי של הגילים. סתם.

כן. אז אני על ההגמשה, אני נותנת לכם ככה לחשוב על זה. אני מבינה שזה מורכב, אבל אני חושבת שמש אפשר לראות איך אפשר עוד איזה צעד קדימה ולייצר לזה. הכל פה היה גמיש, ה-26-21 זה משהו שבאמת אין איזה משהו חוקי שגרם לזה להיות, זה פשוט כאילו נקבע. אפשר רגע לתת לזה עוד איזו מחשבה.

הצפון שונה, זה שונה. יש שוני, הכול מובן, הכול מובן מה שקרה בכאוס של ההתחלה. אנחנו עשרה חודשים אחרי, כל כך הרבה דברים הוצפו פה, חייב רגע למצוא כאן אילו שהם איזונים שיתנו. אני כן רוצה רגע לעבור לעוד רשויות, ברשותכם. אני רוצה לעבור למשרד התחבורה. אני יודעת שעמיחי הלוי וולדימיר סימון פה. ולדימיר בזום, עמיחי הלוי פה פיזית?

אני יניב חסון.

יניב, תודה שאתה פה. אני אשמח לשאול לגבי הדברים שעלו בדיון הקודם. האם הייתה התקדמות? הנגשת מידע בדבר זמני הפעילות של שאטלים רלוונטיים

היו"ר נעמה לזימי:

נושא הפרסום באפליקציות של השאטלים הוא טיפה בעייתי כי האפליקציות האלה למעשה שואבות את המידע שלהם מהמחשוב שלנו. בגלל שהשאטלים עצמם הם ללא עלות, אז למעשה הם לא מופיעים במערכות המחשוב. כרגע אני יכול להגיד שזה באיזושהי חשיבה, באיזושהי דרך למצוא פתרון גם לדבר הזה, אני מקווה שזה ממש יהיה בזמן הקרוב.

אז מי שרוצה לראות, בעצם איך הוא יודע?

אתר הרכבת, אפליקציה, זה מופיע שם, יש שמה פירוט מלא, שעות מדויקות. זאת אומרת, לא בין לבין, ממש שעות השאטלים מופיעות שם בצורה מפורטת.

אז קודם כול, מצוין.

אני רוצה גם להגיד שהרשות לתחבורה ציבורית דאגה גם לתגבר את קו 378 משדרות נתיבות שמה לתל אביב, לסבידור. זה קו שתוגבר והוא עובד.

שהוא כחלופה לרכבת.

בדיוק, נכון. אז זו עוד אופציה שקיימת לנוסעים.

אז קודם כול, זה ממש מעודד ומשמח ומשמעותית שונה מהדיון הקודם. זה מדהים. יש לכם משהו גם? תראה את החיוכים פה.

לי יש שאלה. אחת, מתי הרכבת אמורה לחזור לפעול בין אשקלון לנתיבות?

את רוצה את התשובה? כבר את תקבלי אותה, זה הכול עניין של כוחות הביטחון, החלטה של משרד הביטחון.

זו החלטת פיקוד, לא?

זו החלטה שלהם, אנחנו לא מחליטים. ברגע שהם יאשרו לפתוח, זה יפתח.

זו החלטת אלוף? זה צו אלוף?

פיקוד העורף, לא?

או פיקוד העורף?

משרד הביטחון ופיקוד העורף.

זאת אומרת, משרד הביטחון מאשר לתושבים בסמוך לרכבת לחזור להתגורר ברכבת, אבל הוא לא מאשר חזרה להפעיל את הרכבת?

ברכבת אין ממ"ד בניגוד - - -

גם כשאת הולכת במדרכות מסביב אין ממ"דים, וגם כשאת נוסעת בכביש אין ממ"דים.

לא, לא, אבל הקטע הספציפי, יש קטע שהרכבת עוברת - - -

אני יודעת בדיוק איפה עוברת הרכבת.

יפה, אז בדיוק שם יש - - -

כמה זמן? אנחנו יודעים?

לא, אנחנו לא יודעים. אני רק יכול להגיד שאנחנו מוכנים ברגע שתהיה החלטה.

הרכבת ערוכה. ברגע שתינתן ההוראה, זה קורה.

ומבחינת תגבור קווי תחבורה באופן כללי, המצב היה, להגיד גרוע מאוד באזור שאני גרה בו לא מתחיל לתאר את המצב. ספציפית על קווים שהסתובבו שם באזור בתדירות מאוד מאוד נמוכה, חלקם לא הגיעו.

טוב, אני מניח שזה היה גם קודם.

רגע, על מתי אנחנו מדברות, הילה?

אנחנו מדברות על תחבורה ציבורית, אם אנחנו מדברות על איך אנחנו מחזירים תושבים בכלל וצעירים בפרט.

לא, על איזו תקופת את מדברת? כי האם השיפורים שכרגע תיארו - - -

לא, לא. אני אומרת, אם יש סטודנטים שלומדים במכללת ספיר ואמורים לגור בנחל עוז, מאוד מוגבלים בדרך ההגעה שלהם לקיבוץ. דלות מאוד מאוד גדולה של תחבורה ציבורית שמגיעה ליישוב.

אני נראה לי אתייחס לזה האמת, אני יכול. קודם כול, אנחנו עכשיו בתיאומים עם משרד התחבורה על פרויקטים מיידיים דחופים. ביחס לנחל עוז, הכביש היה מאוים והנהלת היישוב יודעת. אנחנו מתעדפים את זה הכי גבוה כדי שהתכנון יושלם וגם יהיה כסף לביצוע של הכביש העקלקל הזה והמסוכן שיש לכם בכניסה ליישוב. יחד עם הנהלת משרד התחבורה אנחנו תיעדפנו את זה בפרויקט הראשון כרגע ויחד עם פרויקטים אחרים. אז מבחינה של הגישה לנחל עוז זה מתועדף גבוה.

חוץ מזה, ביחס לכל החבל, יש 17 מיליון שקל מיידיים לתכנון של תחבורה ציבורית בחבל, יש מודל של תחבורה ציבורית,משרד תחבורה והרשות לתחבורה ציבורית שאנחנו משקיעים בקרוב כדי להתחיל את התכנון, ויש עוד, אני לא זוכר את הסכום המדויק, למעלה מ-100 מיליון שקלים בעצם להפעלת מודל תחבורה ציבורית עדכני שמתאים למרחב הכפרי וידע להתחבר למוקדי התחבורה המרכזיים שזה שדרות ורכבת נתיבות ואופקים.

אז יש למעלה מ-100 מיליון שקלים יחד עם משרד תחבורה על העניין הזה, ונקווה שנצליח יחד עם היישובים, המועצות ועם משרד התחבורה בעצם להפעיל את זה באיזשהו מודל חכם. גם לתגבר קווים, גם לתכנן נכון איפה לפזר את התחבורה הציבורית, באיזה מודל הפעלה. אז זה קיים בתוכנית האסטרטגית ואמור לקרות ובאמת מהמקום הזה של איך מתניידים ואיך מושכים קהל שאין לו משאבים של רכב פרטי וכולי למקום הזה.

תודה.

אשמח בכל זאת לחבר את הילה רק לגבי הסיפור של הגעה לספיר הבנתי, נכון? ורק לראות באמת מה הצרכים. קודם כול, שאפו על ההתאמות, זה פער מדהים בין הדיון הקודם לזה וזה ממש כל הכבוד על העבודה של הרכבת, של משרד לתחבורה, אני ממש מעריכה. ויש גם למיקה שאלה, ואני אשמח אבל בכל מקרה שתתחברו אחר כך להילה לראות מה אפשר עוד לעשות. מיקה, יש לך שאלה?

כן. לגבי סכום הכסף שאמור להיכנס לקיבוצים, האם זה סכום שווה בין כל הקיבוצים או שהוא מותאם לכמות הצעירים בכל קיבוץ?

זה מותאם לכמות התושבים באופן כללי, אבל שוב פעם, נגיע עוד כמה ימים לפרסם את הכללים ונשב לעשות עוד השלמה.

אבל הסכום הזה, הוא כאילו מיועד לסיוע בעניין הצעירים או בכלל?

לא, אמרתי בהתחלה. הוא נועד לכל מיני צרכים שיש כתוצאה מהשהייה הממושכת באתר הזמני או מחוצה לא, כנבדל. הוא כן יתן מענה גם לדבר הזה, זה לא כולו הולך לעניין הזה.

אוקיי, אז מפה כאילו על אחריות הקיבוץ/הצעירים לנטר את זה בעצם שסכום מתוכו שהוא ריאלי מגיע גם לטיפול בעניין הצעירים.

אנחנו כותבים את הכללים. קשה לי כרגע לדייק כי אני יכול להגיד משהו שישתנה עוד רגע. אנחנו ממש בימים הקרובים נשלים את הדבר הזה, נפרסם את זה, זה יהיה גלוי כמו כל דבר אחר, אנחנו לא מפרסמים כלי סיוע שלא ברורים הכללים שלהם, בסדר?

אבל מיקה, מבחינת משרד התחבורה, זה נראה לי עומד במה שעלה פעם קודמת.

לא אנחנו העלינו את זה.

לא אתם העליתם. זה בסדר. מההערות שאני זוכרת זה מתאים כי גם השיח על הרכבת היה פה ומשרד הביטחון, זה כבר לא קשור אליהם.

יש לי עוד שאלה, משרד הביטחון פה?

לא.

לא בהקשר של תחבורה. אני דווקא רוצה להעלות סוגיה בהקשר של צעירים מול משרד הביטחון.

אז קודם כול, אין בעיה גם שאם את רוצה להעביר אחר כך ונשלח אולי שאילתה או כל דבר כזה, זה לחלוטין אין בעיה. לא הזמנו אותם לפי הדרישות שלו כי זה דיון מעקב, אבל אין בעיה בכלל שנעביר גם שאלה ונקבל על זה תשובות. משרד הרווחה פה. עדי נגר, רכזת צבא-חברה, מחוז דרום. עדי, תודה שאת פה. מה שלומך?

היי, בסדר.

אז בעצם האם משרד הרווחה, יש לו איזושהי נגיעה שאנחנו יכולים לדעת על עדכון כלשהו לקבוצת הצעירים הזו?

אני אגיד שאני מחזקת את מה שנאמר פה, בסופו של דבר, באמת אני חושבת שזה ממש דור ההמשך ואוכלוסיית הגיל הזאת צריכה לקבל את המענה ואם באמת יצליחו למצוא פה פתרונות זה יהיה מבורך.

אני אגיד לגבי יתד שעלה פה, שאלות לגבי המענה של הדיור. הוא מאוד קצר, מאוד מוגבל בזמן, אני לא חושבת שלזאת הכוונה. הוא גם סכום נמוך יותר, אז אני חושבת שבזה זה לא נותן להם את המענה הזה. אבל אנחנו שם למה שצריך, אנחנו בקשר עם הרשויות כמובן, נותנים את המענים הטיפוליים ככל שאפשר.

תודה רבה, עדי, ממש. תודה על העבודה שלכם בכלל. אני רואה שגם משרד המשפטים נרשמו, עו"ד תמר עברי שטרן. תודה, תמר, שבאת. התייחסויות שלך?

אני חלק מהצוות המשפטי שבעצם מלווה את מנהלת תקומה מתחילת הדרך,

תודה, תודה רבה.

אני רוצה להגיד תודה רבה שאנחנו מקיימים את הדיון הזה, אני חושב שהוא באמת מאוד חשוב, ואנחנו גם רואים את עצמנו ככה כדור ההמשך של חבל התקומה ואני חושב שזה מאוד רלוונטי שאנחנו כאן. אז תודה ואני חושב שעלו כאן דברים חשובים.

אני אשמח להציע באמת עם הסכום שאמור להיכנס לצבוע באמת סכום שאמור להשוות את התנאים שלנו לגילאי 26 פלוס, לכתוב את זה שחור על גבי לבן בחוזה כסעיף. למה לא?

אנחנו לא נקבע בצורה מובהקת למה הולך כל סכום. אנחנו כן מבינים שיש צרכים שהם משתנים גם בתוך אותו גיל ובאותה שכבת חיים יש צרכים שהם שונים ויכולים להיות צרכים שונים. אנחנו כן מבינים מפה וגם בלי קשר לפה, עוד מהדיונים הקודמים, שצריך להבטיח שהדבר הזה יכול לתת מענה, כלי הסיוע הנוסף הזה ייתן מענה לצורך שאתם מעלים פה ובמקומות אחרים ביחס ליכולת שלכם לקיים את החיים העצמאיים בנפרד מהקהילה. את זה אנחנו נבטיח. אבל לקבע סכום וזה, זה לא, אני אומר כאן, לא לצפות לזה, אנחנו לא נעשה את זה, באמת. אני מנסה להיות הגון וישר ולהגיד את זה.

לא, בסדר גמור. אני גם אכניס את זה, אני אתן את ההערות שלי בסיכום. אני כן בכל זאת מבקשת לבחון עוד איזו אופציה. אני חושבת שעוד איזושהי מחשבה תוכל לסייע וכן מבקשת ככל שניתן לגדר גם כדי לאפשר, לא לגדר מבחינת לקבע, אלא שיהיה מענה שכן מובחן ל-21 ו-26 ושבאמת, הקיבוץ מטבע הדברים ירצה לתעדף משפחות צעירות, אני יכולה להבין את הגישה הזאת. אז שלא יפול מצב שבו הקבוצה הזאת תשאר מאחור.

כל הדברים שהועלו כאן, שרוני העלתה, שמיקה העלתה, שאחרים, הם דברים שאני חושבת שהם חשובים גם כדי אכן לוודא, והם לא מקבעים שום דבר, אלא נותנים פריזמה - - - כי בכל זאת לשים לב בצורה יותר ברורה כדי שאם עוד חודשיים נדבר, נגיד, אוקיי, כן יש יותר קשב, אנחנו קבוצה מובחנת, רואים אותנו, הקיבוץ יודע שצריך להסתכל עלינו, לתת לנו מענה נוסף.

אז קודם כול כך תודה על מה שנעשה ונקרא את סיכום הדיון. תודה לכם כמובן. אגב, תודה לכם על יוזמת הדיון הזה, בסוף הרבה צעירים וצעירות פה יהנו מהרבה דברים שבזכות היוזמה שלכם פה נעשו וזה באמת מבורך. אני חושבת שזה מדהים שיזמתם פה איזשהו מהלך שגם הביא לתוצאות. אז תודה לכל קבוצת הצעירים של העוטף שנמצאת כאן, וכמובן שכל רכזי הצעירים והקהילה שנמצאים כאן שעבודת הקודש היא לגמרי שלכם, אז תודה.

סיכום והחלטות ועדה מישיבת מעקב בנושא מתווה הצעירים של מנהלת תקומה. הוועדה מברכת את מנהלת תקומה ורשות הצעירים על קיום השיח ופעילותה מול צעירי העוטף לקידום עדכונים במתווה הצעירים שהוצע להם תחילה בדגש על ביטול הקפאת גיל הזכאות והגדלת הסיוע לניר עוז, בארי וכפר עזה מעבר להסכם הקיים.

הוועדה מבקשת ממנהלת תקומה להעביר לרשותה דיווח בכתב באשר לעדכונים הסופיים בסיוע. באשר להגדלת הסיוע האמור, הוועדה פונה למנהלת תקומה, משרד האוצר ורשות הצעירים להבטחת כספים אלו עבור צרכי הצעירים עצמם באמצעות צביעת כספים אלו בדרך שיראו לנכון.

הוועדה שבה על בקשתה להשוות את כלל הזכאויות של 18 עד 26 בדגש על גיל 21 ומעלה לאלו של צעירים מעל גיל 26 או לפחות ליצור מנגנון נוסף מגיל 23, לצמצם את הפער של 8 שנים בין גיל 18 לגיל 26 באופן שקוטע את הרצף שלהם להשתלב חזרה בקיבוץ ולשקם את חייהם.

הוועדה מבקשת מהחשכ"ל ומנהלת תקומה לתקן את ההסתכלות באשר לגיל המוכר כיחידה כלכלית עצמאית במתווה שכן בקיבוצים, גיל העצמאות צעיר משמעותית מאלו של צעירים ביתר יישובי הארץ וגם ביתר יישובי הארץ, ראינו בצפון, הדברים היו שונים.

כמו כן, הוועדה פונה למנהלת לפעול מול הקיבוצים לאפשר זכאות להגדלת הסיוע לצעירים אלו באופן שיאפשר להם שכירות. רבים מצעירים אלו ובני משפחתם מתקשים רגשית, נפשית לצאת לעבוד לאחר מאורעות 7 באוקטובר.

הוועדה סבורה שהסיוע לצעירים צריך להינתן ישירות לצעירים ושלא באמצעות הנהלות או קבוצות. לא, זה לא דרך ההנהלות, אלא לא בסיוע קבוצתי. הוועדה פונה למנהלת תקומה למצוא את הדרך להבטחת הסיוע לצעירים אלו כך שלא יעשה שימוש בכספים לצרכים אחרים של הקיבוצים. כמובן הכסף שעובר הוא גמיש, אבל שייועד בכל זאת סכום שינתן לצעירים ובפרט לקבוצה הזאת שהושארה מאחור. הוועדה מבקשת ממנהלת תקומה לעדכן את הוועדה בכתב.

נוכח קרבתו לגבול והקושי רב השנים לגייס דור המשך לנחל עוז הוועדה מוצאת שנדרשת התערבות נוספת של מנהלת תקומה, משרד האוצר ורשות הצעירים למרות שהפגיעה הפיזית ביישוב זה פחותה מאלה של שלושת היישובים שלהם ניתן סיוע מוגדל. הוועדה שמעה על צרכים של הכפלת יחידות הדיור להשכרה לצעירים, תגבור הנגשת התחבורה הציבורית למקום והקמת אזור סחר שיספק לצעירים במקום תעסוקה.

באשר לקולות קוראים שבאמצעות מכינות הפועלות ביישובי העוטף, הוועדה פונה למנהלת לתקומה ורשות הצעירים לגדר את תקצוב הקול הקורא עבור הסניפים שביישוב עצמו כך שלא יועברו לסניפים אחרים של מכינה ארצית כזו או אחרת.

הוועדה פונה למינה לתקומה לזרז מפגש עם צעירים מכפר עזה למשל ולא להמתין לשלב חתימת ההסכמים עם הקיבוצים באופן שיקשה על שינוי הפתרון ביחס לצרכים שעולים במטרה לוודא ייצוג ראוי צורכי צעירים כפי שעלה בישיבות הוועדה.

הוועדה מוצאת הכרח בשיתופם במפגשים של מנהלת תקומה עם הקיבוצים. הוועדה מתריעה בראייה אסטרטגית כי שיקומם של יישובים שנפגעו והבטחת קיומם העתידית תלויים ועומדים ביכולת השארת והחזרת הדור הצעיר ליישוב. מדובר באינטרס לאומי של מדינת ישראל. בהתאם, על על מנהלת תקומה והחשכ"ל לפעול בשיתוף רשות הצעירים ובשיח עם הצעירים עצמם להסרת חסמים ולהגדלת הסיוע כפי שפורט לעיל.

הוועדה מברכת את משרד התחבורה על השיח שהתקיים עם קהילות העוטף במהלך יולי לטובת הגברת הנגישות התחבורתית והכפלת השאטלים. הוועדה שמעה על בחינת המשרד, דרך להנגשת המידע בדבר השאטלים באפליקציה. הוועדה מבקשת לקבל עדכון על התקדמות הפתרון בנושא.

הוועדה מבקשת ממנהלת תקומה וממשרד התחבורה לתעדף את הנגישות התחבורתית לנחל עוז גם בטווח המיידי מעבר לתיעדוף התכנון ארוך הטווח בדגש על פתרון תחבורתי למכללת ספיר.

אני ממש מודה לכם, חברים, ואנחנו נעשה מעקב לסוגיות השונות. אני מודה גם על הדברים שכן נעשו, זה מאוד מבורך ומשמח ותודה רבה על העבודה החשובה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:52.