פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
42
ועדת הכלכלה
17/07/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 444
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"א בתמוז התשפ"ד (17 ביולי 2024), שעה 22:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 17/07/2024
חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 79), התשפ"ד–2024
פרוטוקול
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022, של ח"כ ינון אזולאי
חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
זאב אלקין
אברהם בצלאל
שלום דנינו
בועז טופורובסקי
אוהד טל
עופר כסיף
רון כץ
שלי טל מירון
יבגני סובה
אלון שוסטר
ינון אזולאי
משה גפני
יוראי להב הרצנו
נעמה לזימי
יונתן מישרקי
חנוך דב מלביצקי
ארז מלול
חוה אתי עטייה
יצחק פינדרוס
יסמין פרידמן
גלעד קריב
זלמן בלאק - עו"ד, ועדת הרבנים לענייני תקשורת
ברוריה מנדלסון - עו"ד, יועצת משפטית, משרד התקשורת
אורלי ארז לחובסקי - עו"ד, מנכ"לית המרכז הרפורמי לדת ומדינה
עדי ליברוס - עו"ד, ממונה, משרד המשפטים
חן נסים - כלכלנית, ראש צוות תקשורת, רשות התחרות
אלעד מקדסי - סמנכ"ל מינהל כלכלה, משרד התקשורת
יוגב עזרא - חבר ועד, העמותה למלחמה בספאם
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022, פ/3637/24 כ/927
אני פותח את הישיבה. זה המשך דיון והסתייגויות והצבעות. חה"כ קריב, אתה נימקת קרוב ל-45 דקות. אתה רוצה להמשיך לנמק?
20 דקות יש לך. קדימה. אתה רוצה אחד אחד, זה לא מעניין אותי, יש לך 20 דקות נוספות. תחליט מה שאתה רוצה.
לא, מותר לשאול אותך שאלות. לראות אם הבנו את הנימוק שלך. אבל אין הפרעה, דבר. דבר, בסדר.
אני מזכיר שבהנמקה שהסתיימה בהנמקה הקודמת שלי אני הזכרתי שתי הסתייגויות: סעיף מס' 37 ו-38. אחת עסקה בצורך שתעריף שמוצע במסגרת סל שירותים ייעודי יוצע גם בעבור אותו שירות בזק בתוכנית שהיא לא למנויי סל השירותים הייעודי. כדרך אגב, רשות התחרות אמרה בשיחה שהייתה לי איתה אחרי, שאם הדבר יותקן כהוראת שעה ההסתייגות תתקבל כהוראת שעה, אז הם תומכים בה. כי באמת צריך.
כדי לבדוק את ההשפעה על נושא התמחור והאם באמת יש פה שימוש במנגנון של סל השירותים הייעודי, גם על מנת לבצע הטבות בתעריף לקבוצה מסוימת. באותה מידה באתי ואמרתי שהמצב הנוכחי שבו תעריף ביום חול הוא אגורות ספורות ובשבת הוא 4 שקלים לדקה זה דבר לא סביר. התכלית של החקיקה הזאת זה סינון תכנים, זה לא למשטר את ההתנהגות הדתית של מנוי כזה או אחר. ולכן ההסתייגות ב-38 באה ואומרת לא קובעים תעריפים שונים לימים ללא הצדקה כלכלית. ושתי ההסתייגויות הללו אם תדחנה הן ההוכחה הטובה ביותר שמה שמנסים לעשות פה זה לא להגן על הצרכן החרדי בסינון תכנים, אלא מנסים בעצם לכפות פה נורמות התנהגות דתיות באמצעות תוכניות סלולר או לבנות כאן איזה מועדון צרכנים שנהנה ממעמד כתוצאה מן החוק.
עכשיו אני ממשיך בהסתייגות מספר 43. הסתייגות מספר 43 קובעת שלמשרד התקשורת יש סמכות להטיל עיצומים על הספקים אם הם לא עומדים בהוראות החוק. צריך להסדיר את זה. כמו שאפשר להטיל עיצומים - - -
אז ההסתייגות באה ואומרת מכיוון שהנושא הזה הוא מורכב והוא רגיש, יש לנו לצערי תקדימים שהספקים המורשים לא שיתפו פעולה עם משרד התקשורת בנושא. העובדה שהם לא טרחו להתייצב פה בדיונים גם מעלה חשש די כבד על ההתנהלות שלהם כאן. אנחנו ניסינו להשיג מידע לגבי ההסדרים בין הספקים המורשים לבין ועדת הרבנים. היה פה ממש תרבות של הסתרה. אז בבקשה, בואו נכניס. אם הכול בסדר לא יופעלו עיצומים.
אבל הסמכות הזאת, מבדיקה שעשינו, לשיטתנו המשפטית, אלא אם תאמר אדוני יושב-הראש שהסמכות הזאת קיימת ממילא, בבקשה שיהיה לפרוטוקול. אני חושב שהיא לא קיימת באופן - - -
לא, אני אגיד מה קיים ותגיד לנו מה חסר. תהיה סמכות ככל שהחוק יתקבל להטיל עיצום כספי על ספק מורשה שגרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות לפי ויתווסף הסעיף החדש 51ג(1).
לא, אני לא חושב שיש. זה רק גרם להגבלה או לחסימה בניגוד לסעיף. אני מניח שבניגוד לאמות המידה.
על כל ההוראות. אני ממשיך הלאה. סעיף 47, בהסתייגות 47 אומרת בצורה מפורשת שבתוך רשימת האיסורים על חסימה מופיע גם איסור על חסימה של מספר טלפון שהוקצה לשימוש של יחיד ושמשמש בעיקרון לתקשורת בין אישית ולא לאספקת תוכן. אנחנו מחזיקים בידינו רשימות של אלפי מנויים פרטיים שנחסמו. אנשים פרטיים. לא צינתוקים ולא קווי תוכן ולא קווי מוזיקה. פשוט נחסמו. עכשיו, כדרך אגב, החוק קובע שהרשימות הללו לא יפורסמו בגלל צנעת הפרט, רק רשימות של תאגידים. אבל דעו לכם שהיום יש אלפי מנויים פרטיים שנחסמים. ואנחנו חושבים שאם באמת המטרה פה היא למנוע תוכן לא ראוי צריכה להיות אמירה ברורה. קו טלפון שמשמש לתקשורת אישית, לא מניפולציה, שזה רשום על שם אדם פרטי אבל זה בעצם קו תוכן. לכן כתוב שמשמש לתקשורת אישית ולא לאספקת תוכן. אבל מה זה לחסום טלפון של אדם פרטי? אולי כי מה? כי הדעות הפוליטיות שלו לא מתאימות לגורם כזה או אחר? כי הוא תומך במפלגה שמתחרה במפלגות שקשורות בוועדת הרבנים? או אולי הוא החליט לפרוש מחצר חסידית אחת ונתפס כמורד בסמכות של הרב?
אם אתם לא תומכים בהסתייגות, אז עוד פעם, מה שמסתבר שמה שעומד מאחורי החוק זה לא מניעת חדירת תוכן לא ראוי, אלא שליטה על תקשורת בין אישית. זה לגבי ההסתייגות שמופיעה ב-47.
עכשיו בהסתייגויות 48, 48, 50 ו-51, דוד, אני מבקש רגע את תשומת ליבך. הרי רשמנו רשימה של מוסדות שאי אפשר לחסום אותם, רשויות מדינה. אבל שימו לב, הכנסנו את משטרת ישראל, אבל לא הכנסנו את צבא הגנה לישראל. לא מופיע צבא הגנה לישראל. כתבנו משטרת ישראל, לא כתבנו צבא הגנה לישראל. לא הכנסנו רשויות מקומיות, לא הכנסנו תאגידים סטטוטוריים. לא הכנסנו תאגידים עירוניים, לא הכנסנו בתי חולים, לא הכנסנו מרפאות קופות חולים. תאמרו לו, אם מחר קופת חולים מכבי תפרסם מודעה שלדעת ועדת הרבנים היא לא צנועה, אז ועדת הרבנים יכולה להחליט שהיא חוסמת טלפונים של מרפאות של קופת חולים מכבי? על פי החוק כן. זה החוק שאתם מעבירים. זה החוק שעובר. ואני פונה פה לחברי הכנסת הלא חרדים, תבינו, אף אחד לא כופר בזכות לקומה כשרה שמסננת תוכן. אבל נשמע לכם הגיוני שוועדת רבנים תוכל לומר חוסמים טלפון של בית חולים פסיכיאטרי כי לא רוצים משום מה שיתקשרו למרפאה פסיכיאטרית או למרפאה לנושא מיניות בבית חולים. לגיטימי שיחסמו? כדי ש-500,000 אזרחים ישראלים לא יוכלו לפנות למרפאה בבית חולים ציבורי, בית חולים ממשלתי.
אז אני הצעתי בהסתייגויות 48, 49, 50, 51 להוסיף ככה: רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים, תאגידים עירוניים, בתי חולים, מרפאות קופות חולים, צבא הגנה לישראל, בתי ספר, אוניברסיטאות ומכללות המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה, ספריות ציבוריות, גנים לאומיים ומוזיאונים. למה שיחסמו את הגישה?
תמשיכו, אל תכניסו את ההסתייגויות האלה ותתמודדו עם החוקתיות של החוק הזה. אתם כל כך בטוחים בעצמכם, זה בסדר. אני הבוקר הייתי בוועדה שהייתה יותר קשובה לשאלה אם החוק עומד בפרמטרים חוקתיים.
תאמרו לי רגע, למה מפלגה אסור לחסום את הקו שלה בתקופת בחירות אבל רשימת מועמדים לבחירות מקומיות כן מותר? זה הגיוני? זה הגיוני שמותר לחסום טלפון של סיעה ברשות מקומית? כרגע החוק מאפשר את זה. אז בבקשה, אם קבעתם עיקרון שלא חוסמים רשויות שלטון, גם השלטון המקומי זה רשויות שלטון. גם תאגידים סטטוטוריים, גם תאגידים עירוניים.
אני ממשיך הלאה. למה אפשר לחסום מפלגה בתקופה שהיא לא תקופת בחירות? רק ב-90 הימים לפני הבחירות אפשר לא לחסום? זה הגיוני בשיטה דמוקרטית? שוועדת רבנים שברור שקשורה בטבורה לשתי מפלגות בעיקר בכנסת תוכל להחליט שחוסמים את הטלפונים של שאר המפלגות? חוץ מב-90 ימים לפני הבחירות.
לא, לא אמרתי. אני על רשויות מקומיות רשמתי, אנחנו נדבר על זה. אבל לגבי מפלגות, אנחנו דואגים להם בבחירות, זה כול. שאז הן עוד פועלות להשפיע על אנשים להצביע.
כל הצעת החוק, ייקבע כהוראת שעה. ואני רוצה להציע תקופה של ארבע שנים, כאשר השר הממונה, שר התקשורת, יכול בצו באישור הוועדה להאריך בעוד שנתיים.
חברים, בואו, הסדר תקדימי בחוק. ההסדר הזה מגן על זכויות שראוי להגן עליהן, אבל הוא גם מציג מנגנונים מאוד מאוד מורכבים. לא אחת בבית הזה שהולכים על חקיקה שהיא תקדימית הולכים על הוראת שעה. פה הלכתי על הוראת שעה ארוכת טווח, ארבע שנים פלוס שנתיים. אבל זה מה שמבטיח את הבחינה של הוראות החוק. זה מה שמבטיח שכעבור ארבע שנים יבדקו את התמלאות התנאים.
עכשיו אדוני, אני שמתי לב, אני רוצה רגע בבקשה להחזיר אתכם להסתייגות 10. אדוני היועץ המשפטי, אני מבקש רגע את תשומת ליבך.
אדוני, אני רוצה שתסתכל על הסתייגות 10. אנחנו קבענו שהספק לא רשאי להעביר לוועדת הרבנים מידע על מספרי הטלפון שהקצה למנוייו. אבל לא קבענו למשל שהספק לא יכול להעביר לוועדת הרבנים - - -
על מה אתם מדברים? אני רוצה להתקשר למחלקת החינוך, מה אתה אומר לי? תדבר עם המוקד העירוני?
אני לא יודע, אני רוצה לדבר עם מחלקת התברואה, יש לי חולדות. אז אני צריך לעבור דרך המוקד העירוני?
מה אתה אומר? אם אתה לא מצלצל למוקד העירוני אף אחד לא מגיע אליך הביתה. אף אחד לא מטפל, זו השיטה היום.
דוד, אני תושב תל אביב ואני צריך לשלם על דוחות תנועה. כשאתה רוצה לשלם דוח תנועה בתל אביב אתה רושם בגוגל דוח תנועה, תשלום ואתה מגיע למספר, לא ל-106.
את הדוח אתה משלם בכל מקרה. אני יש לי תו נכה, אני שולח להם בקשה הם מדברים איתי? לא בודקים אותה אפילו. עזוב אותך. ובסוף אני משלם.
תקשיב, עכשיו הייתי צריך לחדש את הוראת הקבע, כי החלפתי כרטיס אשראי. אז אתה מתקשר לא למוקד העירוני, אלא למוקד תשלומים.
אני יכול להמשיך רגע? אני באמת מסיים. כרגע החוק אומר שהספק לא יכול להעביר מידע על מספרי הטלפון שהוצא למנויים. אבל הספק כרגע על פי החוק יכול להעביר מידע על דפוסי השימוש. למשל מי מדבר בשבת. נכון? נראה לכם הגיוני? נראה לכם הגיוני?
אין. אי אפשר להעביר לגורם. הספק מחזיק גם עוד נתוני תקשורת עליי, הוא יכול להעביר את זה למאן דהוא? אבל פה, כיוון שאתה כתבת שהוא לא יכול להעביר מידע על מספרי הטלפון שהוא הקצה, מכלל הלאו אתה שומע את הכן. ולכן מה שצריך לבוא ולומר שאי אפשר להעביר מידע על המספרים המוקצים וגם על דפוסי השימוש בשירותי בזק. מחר יבואו ויאמרו פלוני אלמוני מדברת. מה? לא יכול להיות. התפקיד של ועדת הרבנים היא לומר איזה מספרים מספקים תוכן לא ראוי. היא לא יכולה לקבל מידע על דפוסי צריכת התקשורת של המנויים.
חה"כ קריב, ביחס למחיר זה פיקוח על מחירים. היה דיון בבוקר, זה פיקוח על מחירים. רשות התחרות התנגדה באופן טוטאלי. תמיד אפשר לתקן את החוק בעתיד. אם הם יעשו בדיקות ויראו שיש סיבה להתערב מבחינתם אז הם יכולים א' להתערב ולא צריכים אותנו, יש להם חוקים אחרים. ו-ב' הם יכולים להביא תיקון ממשלתי לחוק הזה. לכן אין צורך להמתין להם שיעשו את הבדיקה. מה שהם יכלו לעשות 15 שנה ולא עשו.
לגבי הוראת שעה גם זה דבר יותר, כיוון שבסופו של דבר כל פגם - - -
בסופו של דבר יוכלו לתקן את זה באמצעות חקיקה. בנוסף לזה, יש פה שימור מצב קיים של 15 שנה, בתיקון לקונה בסופו של דבר העניין הזה.
לגבי רשויות מקומיות אני חושב שכן צריך לקבל את הדבר הזה.
איתי, קחו בחשבון שזו רשימה סגורה, שאחר כך יהיה יגידו רק זה ולא זה. אתם גורמים לזה.
לא המדינה ומוסדותיה, יש הגדרות בחוק. תבדקו את ההגדרות. מה לעשות? בואו, אם אתה אומר, היועץ המשפטי אומר שזה כולל, תפדלו.
אני אקרא את מה שהכנתי לגבי הסתייגויות, נימוק מרוכז. מידי פעם אני אזכיר סעיפים ספציפיים, אבל הנימוק הוא נימוק כולל.
אני רוצה להזכיר שהחוק הזה התחיל עוד בכנסת הקודמת ואחד המצטרפים אליו הייתי אני.
נלחץ אני לא. חתמתי על הצעת החוק המקורית, זו שאושרה בכנסת ה-24 לקריאה ראשונה, כי חשבתי שהיא הייתה הצעה טובה וראויה. מדוע טובה וראויה? כי הצעת החוק המקורית עסקה בלתת זכויות ולא למנוע זכויות. החוק עסק בזכות של האדם החרדי המאמין לבחור להגביל את שירותי התקשורת בטלפוניה שלו. זה דבר טוב וראוי.
אבל בין הנוסח ההוא להצעת החוק שתעלה פה היום להצבעה המרחק רב. כי הצעת החוק היום לא עוסקת יותר בזכותו של הפרט לבחור בהגבלה עצמית, אלא מסדירה באמצעות החוק מנגנון של כפיית ההגבלה. מאחר ובפעם הראשונה מוגדר השירות של קו טלפון כשר לא כאפיון טכני בלבד, אלא תוך כבילת ההגדרה לתאגיד מסוים. כלומר לוועדת רבנים שהיא יותר דומה לוועדת עסקנים שתקבל מנדט בהתאם לחוק לקבוע מה כשר ומה לא כשר, מי כשר ומי לא כשר. ומי שלא יסכים איתה יאבד את מספר הטלפון שלו, שהוא למעשה בימינו סוג של אובדן זהות דיגיטלית.
הדבר הזה רחוק מכשרות ורחוק מהיהדות ורחוק משלטון חוק תקין ומטרתו האמיתית אחת – רווח כספי במסווה של חופש הדת. לכן כל ההסתייגויות שהגשנו עוסקות בדיוק בלב המחלוקת הזאת. לא המחלוקת על האם לגיטימי שירות טלפון כשר, כי על זה אין מחלוקת. אלא המחלוקת כיצד החוק יבטיח הסדרה ופיקוח ראוי. מי שומר על השומרים ומי שומר על הכשרים?
הפיקוח המשפטי, החוקי והערכי על האפשרויות של חסימות הקווים הוא מהותי גם באספקט היהודי וגם באספקט החוקתי. מדוע באספקט היהודי? כי למרבה הצער ראינו בשנים האחרונות שוועדת הרבנים שפעלה עד היום ללא הגדרה חוקית ברורה חסמה קווי סיוע לחרדים בקורונה, חסמה תוצאות של בחינות הרבנות הראשית, חסמה מפלגות פוליטיות יריבות, חסמה חברת סלולר שלמה, את 015, כי הם לא הסכימו להיכנע להסכם עושק עימם. הביקורת הזאת על ועדת הרבנים, שכפי שאמרתי יותר נכון לקרוא לה ועדת העסקנים, לא הגיעה מתוך העולם החילוני. אנחנו לא משתמשים בטלפון הכשר. היא הגיעה מתוך העולם החרדי, מתוך הציבור המאמין.
אני רוצה לקרוא לכם דברים שכתבה העיתונאית החרדית ציפי ירום דיסקינד בגלובס עוד ב-2021. ציטוט ארוך.
אתה קצת עושה פה הגדרה בעייתי. אז אני מצטט את מה שהיא אמרה.
"אישית מצאנו עצמנו בנות משפחתי נפגעות מהחסימות הללו כשפעם אחר פעם נחסמו מספרים של חברת ווטסאפון, המאפשרים שיחת ועידה בצורה נוחה ובהם השתמשנו ללימוד תורה משותף יום יומי. אחר כך גילינו שירותים אלה ואחרים נחסמים על ידי הוועדה, למרות שאין בהם שום תוכן רע והם אף נצרכים. כשהוקמה ועדת הרבנים לענייני תקשורת ישבו בה רבנים נכבדים עליהם סמכנו. אלא שכבר לפני שנתיים פורסם בכיכר השבת כי הרבנים הללו בזה אחר זה מעידים כי אין להם שום שליטה בנעשה וכי עסקני הוועדה עושים בה ככל העולה על רוחם".
סליחה, אבל אני אומר את הדברים האלה כדי שיחשבו עליהם.
אני חוזר עוד פעם שלדברי אותה גברת חרדית, היא אומרת כך: "כבר לפני שנתיים פורסם בכיכר השבת כי הרבנים הללו מאותה ועדת רבנים לענייני תקשורת בזה אחר זה מעידים כי אין להם שום שליטה בנעשה וכי עסקני הוועדה עושים בה ככל העולה על רוחם. במקום לדאוג שאנחנו וילדינו נוכל להשתמש בטלפון בבטחה, בלי נגישות למספרים בעייתיים מבחינה רוחנית, הם החלו לדאוג, כך לפי פרסומים, לאינטרסים הכלכליים האישיים שלהם. ובכל מקרה עיקרו את המושג "ועדת רבנים" מתוכנו. רובנו המוחלט, אלה שמחו וחתמו על העצומה נגד הוועדה לענייני תקשורת איננו מעוניינים במתן מעבר קל לסמארטפונים. כמו שאמר הרב פינקל, אנחנו רואים היטב בעולם את התוצאות החינוכיות של גישה בלתי מוגבלת לאינטרנט בכיסו של כל ילד. אין לנו שום רצון בכך".
חינוכיות. "אין לנו שום רצון בכך בתוך הקהילה שלנו, אבל המציאות לא הותירה לנו ברירה. כל עוד היושבים בוועדה", אני חוזר, זה ציטוט של גברת חרדית שכתבה את זה.
עופר, רק סתם בשביל הידיעה, זה לא משנה לחוק. אבל תמסור לה אחרי החוק, תמסור לה שוועדת הרבנים הוחלפה וזו כבר לא אותה ועדת רבנים.
בכל מקרה אני ממשיך. "כל עוד היושבים בוועדה הם בריונים שחוסמים מספרים ככל העולה על רוחם, המספר האישי בביתי חסום ואחותי לא יכולה להתקשר אליו. עקירת השליטה מידיהם חיונית". עד כאן ציטוט של גברת חרדית לגבי הבעיה עם אותה ועדת רבנים.
אותה עיתונאית חרדית לא לבד. סקר שערך בשנת 2020 מכון "אסקריא", שהוא מכון שמתמחה בציבור החרדי, מצא שמחצית מהציבור החרדי מעוניין בתחרות בין ועדות רבנים שונות ואפשרות לניוד המספר הסלולרי ביניהן. זה בדיוק מה שהחוק היום מבקש לגזול מהציבור החרדי. עוד מהסקר, 63% ממחזיקי הקומה הכשרה, כלומר מי שיש לו טלפון כשר, נתקלים בחסימות מספרים שאינם לרצונם. אז מדוע אתם רוצים לחוקק נגד עמדת הציבור? מדוע להטיל עליו עוד גזרות?
באשר לאספקט המשפטי חוקתי אנחנו חושבים שצריכה להיות מעורבות ישירה של היועצת המשפטית לממשלה, או של מי שהיא הסמיכה לכך, בכל הנושא של החסימות. כיוון שמדובר כאן בסוגיות של חירות הפרט ליצירת קשר עם העולם החיצון הדבר חייב להיות מפוקח משפטית. הפיקוח המקצועי של משרד התקשורת שנכון בעניינים טכניים אינו יכול להחליף את הפיקוח החוקתי של היועצת המשפטית לממשלה היא רשות עצמאית ונטולת פניות.
והרי משרד התקשורת החליף במפתיע את עמדתו ביחס מוועדת הרבנים עם החלפת השר וזה אומר דרשני. אי אפשר לתת לחתול לשמור על השמנת. בהקשר הזה אני רוצה להדגיש את הסתייגויות 16 עד 23 שעוסקות בפיקוח משפטי על השגות כנגד חסימה. את הסתייגות 45 שעוסקת בפיקוח משפטי על זהות תאגיד מסוים שיזכה בהתאם לחוק הזה בכוח המופלג על הציבור. ואת הסתייגות 49 שעוסקת בסמכות של היועצת המשפטית לבטל כל פעולה שנעשתה מכוח החוק הזה אם היא לא עולה בקנה אחד עם שלטון החוק.
שימו לב, הסתייגות 49 היא הסתייגות שאני עומד עליה. גם על האחרים, אבל זאת במיוחד, שתאפשר ליועצת המשפטית לבטל פעולה אם היא לא עולה בקנה אחד עם החוק.
לא על זה מדובר. תקשיב למה שאמרתי. בלי משחקים ובלי תירוצים. השוט הזה של ביטול מיידי של חסימה בלתי חוקית חייב להיות חלק מהחוק.
אני מסיים עוד דקה. מעבר לכך, אנחנו חושבים שצריכה להיות הגבלה קשה יותר על מי אסור לחסום. למשל ארגוני עובדים, שירות התעסוקה, דברים שהיום לא מופיעים בהצעה.
- - - שאסור לחסום באמצעות ועדת הכלכלה ובכך גם להגביר את הפיקוח של הכנסת על עבודת הממשלה.
לסיכום הדברים אנחנו חושבים שזכותו של אדם להגביל את עצמו בעניינים דנן, אבל אין לשלטון זכות לכפות עליו הגבלה דרך ועדת עסקנים שתחליט עם מי מותר לו ועם מי אסור לו לדבר. אנחנו חושבים שזכותו של הציבור החרדי לזכות בטלפון כשר בהכשר רבני ולא בדיל פוליטי טמא ושל עסקנים.
בוא נתחיל ככה, תודה. אבל עשית לנו הרצאה. לגבי רשויות מקומיות – מספרי טלפון של רשויות מקומיות המיועדים לאותם שירותים עירוניים חיוניים. רק את זה.
יש סתם טלפונים. מה זה שייך אחד לשני? מה שחיוני. ארנונה, דברים מן הסוג הזה. כן. עבודה סוציאלית, חינוך.
אני אגיד לך, אני לא רוצה, יש ראשי ערים שיש להם אג'נדה. אני לא מוכן שראש עיר, סתם דוגמה, יפתח קו תוכן שהוא במשרד עירוני שלא מתאים לחינוך של החרדים ויגיד הנה, זה מספר, צלצלו אליו.
אני לא יודע, אני לא נותן דוגמאות. יש ראשי ערים חבל על הזמן. אז אני לא אתן להם פתח. אני אומר מה ששירות חיוני עירוני כן. ארנונה, חינוך, עבודה סוציאלית, דברים מהסוג הזה אני בעד. תחבורה, חנייה. אבל לא איזה שהוא טלפון שבעצם עוקף את הדבר הזה. אני לא מוכן לזה. כי ראשי ערים הוכיחו לי שיש כאלה עם אג'נדה אישית שעושים עקיפות על כל מיני דברים. בניגוד לפקידי ממשלה שהם מחויבים, יש להם מגבלות.
עכשיו בבקשה, תעבור סעיף סעיף.
משרד המשפטים רוצה לגבי אחת ההסתייגויות של קריב, שהוא טוען שכן הוא רוצה לקבל אותה. כן, עדי?
ההערה של חה"כ קריב לגבי מידע פרטי היא הערה נכונה בעינינו. הספק המורשה לא רשאי להעביר לשום גורם שום מידע שמוגן לפי חוק הגנת הפרטיות. אז זה צריך להיות מובהר. זאת אומרת, זה לא רק מספרי טלפון. כמו כל מנוי סלולר אחר מידע שחוסה תחת חוק הגנת הפרטיות אסור להעביר אותו מחוץ למאגר המידע. זה דין כללי שחל גם כאן.
אז יש שתי אפשרויות: או לרשום "מבלי לגרוע מכל דין" ואז זה ברור שההסדרים הכלליים של חוק הגנת הפרטיות חלים.
שזה מידע רגיש? טוב, אבל מידע רגיש, לא כל דבר. כל דבר זה חוק הגנת הפרטיות, אז מה? לפי זה הכול יגידו לי הגנת הפרטיות.
אז השאלה מה האופציה שהוועדה בוחרת? האם לכתוב, להוסיף בעצם שלא רק מידע לגבי מספרי טלפון, אלא גם מידע רגיש לפי חוק הגנת הפרטיות. או להגיד בלי לגרוע מהוראות חוק הגנת הפרטיות.
מדויק יותר זה פשוט לציין את ההגדרה של חוק הגנת הפרטיות, היא מאוד מדויקת. אבל לשיקול הוועדה כמובן.
יש הגדרה בחוק של מידע רגיש, שזה נתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישיותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו.
אני אגיד רק מה התיקון. "הספק המורשה לא יעביר לתאגיד שקבע את ההגבלות כאמור מידע רגיש כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות ובמידע לגבי מספרי טלפון שהקצה למנויו ולא יאפשר לתאגיד גישה למאגר מידע שלו המכיל מידע כאמור".
אני אגיד רק איך בעצם תתנהל ההצבעה. יש בטאבלטים של חברי הכנסת הפצנו קובץ, הדפיסו. הדפסנו קובץ בעצם אחוד של ההסתייגויות שהוגשו להצעת החוק הזו לפי סעיפים. אז מה שאני מציע שאנחנו נעבור סעיף סעיף והוועדה תצביע קודם על ההסתייגויות ואז על הסעיף ואני אגיד כמובן מה הסעיף.
הסדר הוא כזה: מצביעים על ההסתייגויות ואז אני אקריא או אגיד, תלוי אם צריך להקריא, את הסעיף המהותי. והוועדה תצביע על הנוסח.
ההסתייגות שלי שאני יודע שהסכימו לקבל היא כבר נכנסה לנוסח או שהיא תוטבע כהסתייגות?
אני אסב את תשומת הלב לאיזה שינויים הוועדה תחליט או מבקשת להחליט לגביהם לגבי הנוסח שמונח על השולחן. לא הפצנו נוסח מעודכן מהבוקר.
כן. מי בעד הסתייגויות של חד"ש-תע"ל לפני סעיף 1 ירים את ידו. שלושה. מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.
מה עכשיו, אני אספור כל פעם? לא מוכן. לא צריך כל פעם. רואים שיש רוב. אם אתה טוען שאין רוב, תספור. אני עכשיו אתחיל לספור כל הזמן? רואים לפי הצבעות.
אני מבקש באופוזיציה לחשוב טוב, כי חלק מההסתייגויות כן קיבלנו. היינו פייריים, מה שהיה נכון קיבלנו.
וגם אני לא מדבר על במהלך החקיקה, קיבלנו הרבה הערות שהתקבלו. אוקיי? בואו נתחיל מזה. אז תהיו פייריים בעניין, ללא קשר לזה שמתנגדים לחוק או לא מתנגדים לחוק.
הסעיף הראשון, סעיף 1, תיקון סעיף 51ג לחוק זה פשוט תיקון בעצם שמפנה להגבלות והחסימות לפי הוראות הסעיף החדש.
הסעיף הבא, סעיף 2, הוא בעצם סעיף הליבה של הצעת החוק, כי הוא כולל את הסעיפים המהותיים העיקריים בהצעה. לסעיף הזה יש הסתייגויות של קבוצת "המחנה הממלכתי".
אין בעיה, לא ראינו שהוא הרים את היד, אבל אני מצרף אותו לעניין, אין בעיה. כן, בבקשה.
אני חוזר לקובץ של ההסתייגויות. לסעיף 2 יש הסתייגויות של קבוצת "המחנה הממלכתי". אם אתם מבקשים להצביע על כולם במקשה אחת?
כן. אצלנו? רק בהסתייגות אחת, שלא היה דיון רציני על ההסתייגויות המהותיות שלנו.
מי בעד ההסתייגויות של "המחנה הממלכתי" לסעיף 2?
שישה. מי נגד? שמונה.
הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.
ההסתייגויות הבאות משותפות לשתי סיעות: "הימין הממלכתי" ו-"ישראל ביתנו". כמו שאתם רואים בעמוד 5 בקובץ.
לפני שאתה מצביע, אני מבין שההסתייגות, לחילופין, אתם קראתם לה פה עכשיו 48(א). זה אצלנו היה ממוספר אחרת.
כן. אני אגיד, אני אזכור את זה כשנגיע לסעיף עצמו. אבל אתם מבקשים להצביע על ההסתייגויות האלה למעט ההסתייגות שהזכרת.
מה שסיכמו איתך יהיה. בסדר? כשנצביע יהיה.
מי בעד ההסתייגויות של קבוצת "הימין הממלכתי" וקבוצת "ישראל ביתנו" לגבי סעיף 2?
מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.
בעמוד 7 לקובץ יש הסתייגויות של סיעת "יש עתיד" לסעיף 2. האם ניתן להצביע עליהן במקשה אחת?
הסתייגויות של סיעת "העבודה". כמובן שאנחנו נסיר את התיקונים שהוועדה כן החליטה לקבל מההסתייגויות.
כן, אבל אני אומר, בהסתייגויות שאני אעלה למליאה אני לא אכלול את אלה שכבר קיבלנו. כי כבר קיבלנו.
עכשיו אנחנו נעבור בעצם לסעיפים עצמם שכלולים בסעיף 2 להצעת החוק. אתם יכולים לחזור לדף הנוסח, זה בעמוד 1. ואני בעצם אסב את תשומת הלב לשינויים מעבר לנוסחים שכבר הוקראו בדיונים הקודמים.
מדובר כאן על הוספת סעיפים 51ג1 עד 51ג3 התיקון הראשון הוא בעמוד 2, פסקה (2). אני שוב אקרא אותו. "מבלי לגרוע מהאמור, הספק המורשה לא יעביר לתאגיד שקבע את ההגבלות כאמור מידע רגיש כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות ומידע לגבי מספרי הטלפון שהקצה למנוייו" וכו'. כלומר, זה השינוי הראשון.
שינוי נוסף שרציתי רק לוודא מה בסוף הוועדה מחליטה הוא לעניין הגבלת החיוג למספר טלפון בודד, למעט מספר טלפון המשמש לאספקת תוכן. בדיון הקודם בבוקר הייתה כאן שאלה האם לכתוב בעצם, לקבוע בחוק ששני ימי עבודה לפני החסימה הצפויה תהיה הודעה למנוי.
אנחנו מבקשים להוריד את זה. אנחנו לא מסכימים לתוספת של היומיים. יש שם מה שכתוב צפי, נכון? צפוי. אז למחוק, כי זה סותר את מה שאתה כותב למעלה. תודה רבה.
אני אגיד רגע עוד תיקון, באותו סעיף. דיברנו בישיבה שהתקיימה בבוקר שבהודעה הזאת ספק יציין את זהות התאגיד המסוים שקבע את הגבלת החיוב בעניינו של המנוי.
בסדר גמור. אני מוכן להגיד לו כבר עכשיו פה בוועדה, אבל זה בסדר. אם הוא ממש רוצה אני אודיע לו פה עכשיו בוועדה.
בעמוד 7 בנוסח, חה"כ אלקין, כאן יגיע התיקון שהצעת. אני אקרא רק את הסעיף ואני אגיד איך הוא משתלב בתיקון. פסקה 5 – "אדם שפנה לספק מורשה, כאמור בפסקה 4, וחלף המועד למתן מענה מצד הספק המורשה כאמור באותה פסקה, רשאי להשיג לפני הגורם המוסמך", שזה גורם מוסמך במשרד התקשורת, "על הגבלת החיוג למספר הטלפון שהוקצה לשימושו". כאן אנחנו מציעים להוסיף את התיקון שלפיו הגורם המוסמך יחליט בהשגה ויעביר את החלטתו לפונה בתוך 10 ימי עבודה ממועד הגשת ההשגה או תקופה אחרת שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
אני אחזור שוב על התוספת. אותה תוספת בעצם שכבר העברתי אליכם גם. "הגורם המוסמך יחליט בהשגה ויעביר את החלטתו לפונה בתוך 10 ימי עבודה ממועד הגשת ההשגה או תקופה אחרת שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת".
אני מציעה להוסיף לא בתקנות, אלא לקבוע שהשר רשאי להאריך את התקופה ב-10 ימים נוספים או משהו כזה.
צריך לתת פתרון למקרה של בקשות יותר מורכבות או למקרה שיש בעיה שהגורם המוסמך לא נמצא או בחופש.
לא. כי יש פה אזרח שהוא נפגע וכל הרעיון של ההגבלה הזאת כדי שבאמת ההשגה שלו תידון כמה שיותר מהר והוא יקבל תשובה. זה שמישהו במשרד התקשורת בחופש, כמו שאומרים לנו, זה לא נימוק.
יחליט השר ש-10 ימי עסקים זה יותר מידי, אז יבוא לפה, יתכבד ויגיש את זה בתקנות. תדון ועדה.
את יודעת מה, אני אעשה רביזיה ולא אקבל אף הצעה שלו. אז תגידי לו. אנחנו קיבלנו הרבה השגות שלו. אם הוא לא מוכן אני מבטל את הכול גם כן. ונחזור חזרה בלי השגות. תגידי לו שיחליף.
מה זה הבדיחה הזאת? גם הולכים כמו שצריך וגם זה. חבר'ה, אני אומר, אם יש הסתייגות רביזיה, גם אני אתן רביזיה. כל מה שהסכמנו אני אבטל. מה זה הדבר הזה?
בעמוד 8 בנוסח, זה הנושא שעלה קודם לכן לעניין מספרי הטלפון שאסור לחסום בכל מקרה. אז כאן בהגדרה המדינה ומוסדותיה אנחנו נוסיף גם מספרי טלפון של רשויות מקומיות המיועדים למתן שירותים עירוניים חיוניים.
יש לי גם דיוק בנוסח בעניין הזה. בעמוד 11, בפסקת משנה (ב), יש בעצם את האפשרות של מנוי לבקש להשמיע הודעה קולית. מנוי שבעצם רוצה לצאת מאותן הגבלות וחסימות, לסיים את ההתקשרות. אז במהלך תשעה חודשים או תקופה קצרה יותר, כפי שביקש המנוי, על הספק המורשה להשמיע הודעה קולית למתקשרים שבה יאמר כי המנוי החליף את מספר הטלפון שלו וכן יצוין מספר הטלפון החדש של המנוי כאמור.
לעניין הבקשה הזאת מנוי רשאי לבקש כי לא תושמע כלל הודעה קולית. כאן רצינו לחדד שמדובר על בקשה שניתנת בעת ביטול ההתקשרות. לא בעת ההתקשרות עצמה. זו הערה של משרד האוצר שחשבנו שהיא נכונה.
כן. סעיף 2, כמו שאמרתי, הוא סעיף ליבה. כי בעצם הוא מוסיף שלושה סעיפים חדשים לחוק התקשורת.
בעמוד 12 יש סעיף חדש שמסומן 51ג3.
אני לא מבין אותך, תאמין לי, אני לא מבין אותך. עזוב אותנו מרביזיה. אנחנו קיבלנו הרבה הערות שלך, די.
לא, אני לא אוהב את זה. בשביל מה? בשביל מה הרביזיה פה? מה זה נותן? הרי אנחנו נישאר ונצביע. מילא, הייתה סיבה.
שעסוק היום במניעת הקמת מדינה פלסטינית, זה באמת הפרויקט המרכזי שלו היום. ובאמת, כבר השגנו את הניצחון המוחלט בעזה. אז אתה עסוק.
סעיף 51ג3.
הוראות לעניין ציוד קצה רט"ן שחלות לגביו הגבלות או חסימות
51ג3
ספק מורשה המציע למכירה ציוד קצה רט"ן הכפוף להגבלות או לחסימות כאמור בסעיף 51ג1 שבשלן לא ניתן לקבל שירות בזק שאינו כפוף להגבלות או לחסימות כאמור באמצעות ציוד הקצה יציע למי שמבקש לרכוש ממנו ציוד קצה כאמור לבחירתו מסלול של השכרת ציוד קצה רט"ן זהה חלף רכישתו, ולעניין זה יחולו כל אלה:
(1) ההשכרה תהיה לתקופה של 12 חודשים ומהשוכר ייגבו דמי שכירות לגבי כל חודש בתקופה האמורה.
(2) מחיר השכירות הכולל לא יעלה על המחיר שבו מוכר הספק המורשה את אותו ציוד קצה בתוספת של 10% לכל היותר.
(3) ביקש השוכר במהלך 12 חודשי השכירות להחזיר את ציוד הקצה לספק המורשה יפסיק הספק המורשה לגבות מהשוכר את דמי השכירות עם החזרת ציוד הקצה כאמור.
(4) בתום 12 החודשים כאמור יעבור ציוד הקצה לבעלותו של השוכר.
זאת ההצעה של יושב-ראש הוועדה שעיגנו אותה עכשיו בנוסח.
מי בעד סעיף 2, בתוספת התוספות שהקריא היועץ המשפטי?
מי נגד?
הצבעה
הסעיף עבר.
עכשיו אנחנו עוברים לסעיף 3. ל-4 אין הסתייגויות.
סעיף 3 ו-4 אין הסתייגויות. אני רק אגיד במה עוסקים הסעיפים. סעיף 3 זה בעצם תיקון לתוספת הרביעית, בעצם ההפרות החדשות שניתן להטיל בשלהן עיצומים כספיים. וסעיף 4 תיקון עקיף לחוק הגנת הצרכן. שניהם הוקראו ונדונו בדיונים הקודמים.
מי בעד ההסתייגויות של חד"ש-תע"ל לסעיף 5?
מי נגד?
הצבעה
ההסתייגויות לא עברו.
הלאה, עכשיו אפשר להצביע.
בסעיף 5 יש שינויים, בעקבות ליבון הסעיף הזה מחדש עם נציגי משרד התקשורת. הובהר לנו שאין צורך בסעיף קטן (ב) שנוגע לתחולת הוראות הנוגעות להודעות מסר אישי. בעצם המשרד ביקש תקופת היערכות עד 1 בינואר 2025 וביקש לקבוע גם הוראות תחולה לעניין ציוד קצה רט"ן שנמכר למנוי מהמועד הזה ואילך. אז למעשה סעיף קטן (ב) נמחק. סעיף 5 יהיה סעיף תחילה בלבד.
תחילה ותחולה
5.
(א) תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), ורשאי השר, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לדחות את יום התחילה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שלושה חודשים.
חד"ש-תע"ל, אני רואה לכל סעיף נתתם הסתייגויות?
מי בעד הסתייגויות חד"ש-תע"ל לסעיף 6?
מי נגד?
הצבעה
ההסתייגויות לא עברו.
בסעיף הזה יש שינויים, אני אקרא אותו. חה"כ יוראי להב, זה הסעיף שהוסף ביוזמתך.
תקנות ראשונות והוראות מעבר לעניין הגבלת חיוג למוקדי חירום וסיוע
6.
(א) תקנות ראשונות כאמור בסעיף 51ג1ו(2)(א) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
(ב) לא הובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת תקנות במועד האמור בסעיף קטן (א) ספק מורשה לא יאפשר החל מאותו מועד חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית אם יש התקשרות בתוקף בין משרד ממשרדי הממשלה ובין הגוף המפעיל את המוקד כאמור בהיקף מצטבר שנתי של 250,000 שקלים חדשים לפחות, הכוללת גם הפעלת מענה אנושי במוקד האמור. מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי יפרסם הודעה ברשומות על רשימת הגופים כאמור ויעדכן אותה מזמן לזמן.
אני רק מבקש לבדוק ברמה הנוסחית, יכול להיות שיהיה צורך להוסיף "אם יש התקשרות או התקשרויות בתוקף". אנחנו נבדוק את זה עם הממונה על הנוסח כדי לבטא בעצם את העיקרון של היקף מצטבר.
הסעיף האחרון, הוראות המעבר. לגבי הסעיף הזה יש הסתייגויות, בעמוד 13 בקובץ ההסתייגויות, של "הימין הממלכתי" ו-"ישראל ביתנו".
מי בעד ההסתייגויות לסעיף 7, "הימין הממלכתי" ו-"ישראל ביתנו"?
מי נגד?
הצבעה
ההסתייגויות לא עברו.
מי בעד הסתייגויות של קבוצת "יש עתיד" לסעיף 7?
מי נגד?
הצבעה
ההסתייגויות לא עברו.
מי בעד הסתייגויות של קבוצת "העבודה" לסעיף 7?
מי נגד?
הצבעה
ההסתייגויות לא עברו.
עכשיו הסעיף עצמו, הוראות המעבר, אני אגיד כאן בעצם שני תיקונים קלים שהוספנו. בסעיף קטן (א) אנחנו נמחק את התיבה "בכפוף להוראות סעיף קטן (ב)". בעצם ההוראות שקבועות בסעיף קטן (ב) לא אמורות להיות כפופות לסעיף קטן (א), אלא לקבוע חובה עצמאית של ספק מורשה בעצם להודיע למנוי, מה שנקרא לאשרר את ההסכמה שלו לאותן הגבלות וחסימות. אז בהתאם לכך בסעיף קטן (ב) אנחנו נמחק את המילים "הוראות סעיף קטן (א) יחולו אם" ונוסחו יהיה: "ספק מורשה יודיע למנוי בהודעה קולית וכן בחשבונית" וכל שאר הסעיף נשאר אותו דבר.
מי בעד הסתייגות של סיעת "העבודה" לאחרי סעיף 7?
מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות לא עברה.
יש עוד משהו?
