פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



54
ועדת העבודה והרווחה
21/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 266
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום ראשון, ט"ו בתמוז התשפ"ד (21 ביולי 2024), שעה 14:30

הצעת הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
מיכל מרים וולדיגר

דוריה גנות - אגף תקציבים, משרד האוצר

אסף וקסלר - אגף תקציבים, משרד האוצר

אורי כץ - עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

לאה בן עזרא - מרכזת בכירה מדיניות עובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון

אביתר חנן - רכז אסטרטגיה ומדיניות אגף כלכלה ומדיניות בהסתדרות, ההסתדרות החדשה

שלומי מור - עו"ד, סגן בכיר ליועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

חגי רזניק - יו"ר הקרן לחיילים משוחררים, יועץ לקרן, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה

דוד יהלומי - מנכ"ל, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה

שלמה אלוני - סמנכ"ל, המוסד לבטיחות ולגיהות

רפאל חן גרסיאני - סגן יו"ר ארגון הממונים, ארגון הממונים על הבטיחות והגיהות בישראל

אליקו שליין - מייסד, התארגנות נפגעי תאונות עבודה למיצוי זכויות

רן מלמד - מייסד "נקודת מפנה"

רון שיפרוני - חבר קיבוץ בארי

יהודה סלומון - חבר קיבוץ פלמ"ח צובה

יעל סלנט

אורית ארז

ויקטוריה שטיינברג – איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל

ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. ט"ו בתמוז תשפ"ד, 21.07.2024. הנושא הוא הצעת הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל. במשפט פשוט, כל עובד בעבודת הבניין, פועלי הבניין יוכלו לקבל תוספת במשך שישה חודשים של 3,000 שקלים כל חודש כאשר הם נכנסו לעבודה מ-1 באפריל עד 31 בדצמבר 2024. עידוד גדול מאוד לעובדי הבניין, עובדי השיפוצים וכל מי שעוסק בעבודות בשטח. להבנתי זה לא לאדריכלים אלא רק למי שנמצא בשטח?

יש הבדל בין המענק למי שהוא עובד בניין סתם לבין מי שעובד בעבודה רטובה ויהיה זכאי לפי אחד וחצי של המענק. ניכנס לנבכי ההסכם ונסביר.

ניכנס ונאפשר להתייחס לכל אחד מהמשתתפים. התקיים היום דיון גדול עם משפחות רבות והיה מעמד מרגש מאוד והם הקריאו גם שיר, אבל כנראה שלא נכחתם.

לא היינו, היינו במקום אחר. שמח לשמוע שהגיעו ושקיבלת את החוברת שאנחנו מחלקים.

קיבלתי גם את החוברת.

שמי רון שיפרוני, חבר קיבוץ בארי. אני מחזיק ביד את מה שאני מכנה "משחק הבינגו העצוב בעולם". יש כאן 11 פרצופים, מתוכם שבעה שכבר לא איתנו בחיים, שלושה מהם נרצחו למרות שנלקחו לעזה בחיים וזה משהו שידוע לנו בוודאות והם כבר לא איתנו. אני שומע את כבוד ראש הממשלה שלנו אומר - -

אתה קרוב משפחה?

אני לא קרוב.

אנחנו נותנים רק לקרובי משפחה.

אתה לא רוצה לתת לי לדבר?

אני מציין שזכות הדיבור היא רק לקרובי משפחות החטופים. יש לך קרובים? קיבלת רשות דיבור ולכן תשלים ותדבר כאוות נפשך.

למזלי או לצערי אין לי קרובי משפחה חטופים כי קרובי המשפחה שלי שהיו בקיבוץ באותו היום נרצחו.

זה כן שייך, ועוד איך שייך.

כפי שהתחלתי להגיד, כאשר אני שומע את ראש הממשלה שלנו אומר שהחטופים סובלים אך עדיין בחיים ולא נהרגים, אז יש לי חדשות בשבילו, הדברים הם לא כמו שהוא אומר כי רק מהקיבוץ שלי שלושה כבר נרצחו בשבי. אנחנו עומדים היום בשעה קשה, לא תכננתי לדבר כאן, אבל אני מדבר כאן למען המשפחות של ה-11 האלו ולמען המשפחות של כל שאר 120 החטופים. אנחנו עומדים בשעה קשה של מדינת ישראל, אנחנו נלחמים בשבע חזיתות ואני כאן לדבר על החזית השמינית.

החזית השמינית של המלחמה שלנו היא החזית על הנשמה של האומה, על הנשמה של האומה שמתבטאת בביטויים שהגיעו אלינו מירושת הדורות, לא תעמוד על דם רעך, פדיון שבויים הוא מצווה גדולה. הבוקר אני מסתכל בחדשות ואני רואה ששמונה חברי כנסת, חברי קואליציה מאיימים שהם יתפטרו אם תתקבל העסקה ואני שואל את עצמי איפה הם חברי הקואליציה שמאיימים בהתפטרות אם לא תתקבל העסקה ואם ימסמסו אותה שוב?

אנחנו ברגעים קריטיים לחיים של מי שעדיין בחיים ואנחנו רוצים להביא את מי שנרצח לקבורה בקבר ישראל. היום פספסתי העתקת קבר, קבורה בפעם השנייה של חברת הקיבוץ שלי שלא היינו מסוגלים לקבור אותה בבארי כי זה עדיין היה שטח צבאי והיום מעבירים את קברה לבארי. כמו שלה מגיע להיקבר באדמת הקיבוץ שבו היא והוריה גרו, כך גם מגיע לכל מי שנרצח להגיע לקבורה בישראל, והחיים לשיקום. תודה.

תודה רבה.

היו לי עוד מספר להגיד, אבל בבקשה, אם זו הגישה.

אם יש לך משפט חשוב מאוד להגיד, תגיד. אם לא, אז בפעם הבאה. אנחנו תמיד כאן.

הפעם הבאה היא שאתם יוצאים לפגרה לכן אני לא יודע מתי תהיה הפעם הבאה ואני מקווה מאוד שלא אצטרך לחזור הנה, לא בשביל הנושא הזה. אסיים ואבקש, יש לבית הזה כוח למרות שמי שבסופו של דבר חותם על העסקה הם חברי הקבינט שהם חברי הממשלה, עדיין יש לבית הזה כוח, יש לכם יכולת להפעיל משקל ולשים את האצבע שלכם על הנקודה ולהגיד שזה עניין שהוא מהות הביטחון של מדינת ישראל. כל הזמן מדברים האם העסקה מופקרת? האם היא לא מופקרת? האם נוכל לחזור לגור?

אני לא אוכל לחזור לגור בקיבוץ בארי בידיעה שהפקירו את חבריי בשבי למוות ולא אוכל לסמוך על אף חייל שיגן עליי ושהוא יודע שאם הוא חס וחלילה ייחטף, המדינה תשאיר אותו שם. אני מבקש ממכם שתעשו את מה שצריך לעשות. תודה.

תודה רבה.

כבוד יושב-הראש, לדעתי זה רגע שאפשר לפנים משורת הדין.

מה הקשר שלך?

אני קשור לשתי משפחות, לקית' סיגל חבר טוב של אחי, וליגב בוכשטב, של אסתר ואורן מנירים. על הגב שלי תמונה של יגב ומלפנים של קית'. שמי יהודה סלומון מקיבוץ פלמ"ח צובה. אציין את חוסר האונים והחידלון שהמשפחות מרגישות במשך תשעה חודשים, אין לשער, בוודאי החטופים שנמקים שם. קרה ב-48 השעות האחרונות מעשה גדול, הותקפנו, כטב"ם פגע בתל אביב. בתוך 48 החלטנו על תגובה 2,000 קילומטר מכאן.

4,000.

עם חזור זה 4,000. 2,000, הגזמתי כי זה 1,700, אבל מותר להגזים באירוע זה. הוחלט בתוך 48 על פעולה שאף אחד מאיתנו לא יודע היה לצפות מה היא תוליד, האם היא תוליד אירוע אזורי מסוים, האם היא תפתח מלחמה ותסכן באופן אסטרטגי.

כאן אנו מדברים על 120 חטופים, לא עתידי ולא אולי, שכבר 289 ימים נמקים. לעמוד השדרה המוסרי שלנו זה הכרחי שהם יחזרו על מנת שנוכל להמשיך לקיים ולהילחם בעוז ובאומץ על כל מטרותינו כ השכונה שלנו לא הולכת להתחלף, זה הולך להיות לחם חוקינו גם בעתיד. תודה.

תודה רבה. אעדכן את החברים בוועדה, אנחנו בישיבה שלישית על משהו שהיה צריך לקחת ישיבה אחת בלבד. מדובר כאן במענק של המדינה שנותנת 3,000 שקלים בחודש לפועלים שנכנסים לעבודת בטח בענף הבנייה. זה לא כסף רב, אבל אלו עידוד ותמרוץ חשובים מאוד במצב בו מדינת ישראל עומדת שהבנייה משותקת ואין אפשרות לקבל עובדים.

היה לנו שיג ושיח עם משרד האוצר והם הקציבו לעניין 30 מיליון שקלים, והשאלה הייתה האם אפשר לכלול בעניין את כל אלה שנכנסו לעבודה מ-1 בינואר שאז נפסק המענק הקודם או רק מעכשיו? כי החשש היה שיהיו פועלים רבים וה-30 מיליון שקלים יסתיימו.

חברת הכנסת וולדיגר, אעדכן אותך שבשלב הראשון של שלושת החודשים לכל הסכום שמדינת ישראל הקציבה, היו פחות או יותר 400 עובדים בלבד.

550.

זה עלה? 550.

בהסכם התמרוץ הראשון.

כן, שזה אומר כ-4 מיליון שקלים.

550 רק בבניין או גם בחקלאות?

רק בבניין.

זה עלה פחות מ-4 מיליון שקלים כך שזה לא הכצעקתה, זה לא חשש, לכן ביקשנו ושלחנו אותם גם עם נציגי המכשירים – חשבתי שאלו נציגי העובדים, הבנתי שלא וחבל שאין גם את נציגי העובדים עצמם – הם הגיעו להסכמה מסוימת עם האוצר לגבי 1 באפריל, כלומר נתחיל לספור מ-1 באפריל.

אולי שיציגו את המשמעויות התקציביות?

יש לכם את הנתונים?

אסף וקסלר, אגף תקציבים, משרד האוצר. אנחנו יכולים להציג אך אדגיש שזו לא רק שאלה תקציבית. בסוף כל השיח הוא בשביל להכניס עובדים חדשים, אנחנו לא חושבים שנכון להקצות משאבים וכממשלה להתערב במקומות שאנחנו לא רואים ערך בהתערבות ממשלתית בהם.

במקרה זה בעובדים שכבר נכנסו לענף. קיימים מנגנונים מסוימים שהמדינה מסייעת לעובדים להישאר במקום עבודתם, אנו לא חושבים שכאן זה נדרש וודאי לא כאשר קיים מחסור כה משמעותי של עובדים בענף כפי שהתייחסת.

אנחנו מאמינים שעובדים שנכנסו לענף הם עובדים טובים. המעסיקים ירצו להישאר אותם וככל הנדרש יעלו להם את השכר, יתנו להם הכשרות וישפרו להם את התנאים וכיוצא בזה. רואים את זה קורה כבר היום ביחס לעובדים שעבדו בענף לפני 7 באוקטובר.

בהתאם אנחנו חושבים שנכון שהמדינה תתערב ותקצה את המשאבים היחסית מצומצמים שיש לה כי בסוף יש צרכים רבים למלחמה, בשביל לקלוט עובדים חדשים לענף. זו מטרת ההסכם ולמען זה ייצרנו את המנגנון.

מה ההבדל בין עובד בשטח לבין פקיד במשרד עורכי דין שגם יקבל או לא יקבל?

לא יקבל.

איך אתם מאבחנים את זה?

זה רשום בהגדרות ההסכם. אפשר להתייחס.

עורך דין אורי כץ, הלשכה המשפטית, משרד האוצר. ההסכם עוסק ספציפית בעבודה באתר בנייה ובנוסף ייוחדו מקצועות ספציפיים של מקצועות הבנייה והשיפוצים כהגדרתם בלוחות של ביטוח לאומי. כלומר, הנהלת חשבונות ומקצועות כאלו - - -

לא כלולים.

לא רוצה להגיד לעומק על הענף, אבל ספציפית עורכי דין זה משרדים חיצוניים רבים שהם לא בהכרח עובדים אצל הקבלן. העבודה יוחדה כאן למי שעובד באתר הבנייה עצמו.

בהסכם כמובן לא כתוב אתר בנייה אלא כתוב "החל לעבוד אצל מעסיק בענף הבנייה, בעבודות בנייה או שיפוצים" כלומר זה צריך להיות בעבודות בנייה או שיפוצים, זה לא בדיוק אתר בנייה.

עבודות בנייה, במהות זו העבודה. עורך דין לא עוסק בעבודה בנייה, אבל הוא יכול אם הוא עובד טוב.

אולי נקריא את ההסכם על מנת שנוכל להתקדם?

"הואיל: ובשל מצב הלוחמה שהחל עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023, נוצר חוסר בעובדים בענף הבניין אשר מאופיין בחוסר של עובדים זרים בכל הארץ;

ובפרק הזמן שחלף מאז פרוץ המלחמה העניקה ממשלת ישראל מענקים לעידוד תעסוקת עובדים מקומיים בענף הבניין, בהתאם להסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל שנערך ונחתם בירושלים ביום י"ד בכסלו התשפ"ד (27 בנובמבר 2023) (להלן – מענק התמרוץ הראשון);

ויציאה לעבודה והמשכיות תעסוקתית הינם חלק מהמאמץ המלחמתי ומחוסנו של המשק, נבנתה תכנית סיוע לעובדים ומעסיקים שתתמוך בגיוס מהיר של בענפים שאיבדו מספר רב של עובדים אשר מיושמת במסגרת החלטת ממשלה מס' 1383 מיום 4 בפברואר 2024 שעניינה "תכנית ממשלתית לתמרוץ והאצה של ענף הנדל"ן והבנייה למגורים ותיקון החלטות ממשלה" (להלן – החלטת הממשלה 1383);

ובהחלטת הממשלה מס' 1383 הנחתה הממשלה את משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון לפעול לגיבוש תכנית מענקים לעידוד תעסוקת ישראלים בענף הבנייה למשך תקופה של שישה חודשים, וזאת עד ליום 30 ביוני 2024;

והמוסד מוכן לבצע את תשלום המענקים בהתאם להוראות הסכם זה, לאחר שהתמלאו התנאים אמורים בסעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

לפיכך הוסכם והותנה בין הצדדים" נקרא בזהירות יותר כי זו כבר המהות.

אנחנו מדברים על רטרואקטיבי? כלומר, אלו שעבדו עד יולי?

אנחנו מדברים על כל האנשים, תכף נראה את זה.

אליקו שליין. זה לא נוגע לכל השנה הקלנדרית?

רק מי שנכנס החל מ-1 באפריל 2024.

והלאה.

לפי דברי משרד האוצר, עד 31 בדצמבר 2024, אבל בתנאי שהוא לא עבד שלושה חודשים בענף הבניין לפני המועד שבו התחיל לעבוד.

מעודד אנשים חדשים להגיע.

כן. מי שהתחיל את העבודה בין 1 בינואר ל-31 בדצמבר הוא לא יהיה זכאי למענק, רק מי שהתחיל בתוך התקופה הקובעת שתכף נגיד מה היא.

אפשר לשאול שאלה?

לא עכשיו. אנחנו קוראים את ההסכם עד סופו ולאחר מכן נדון.

1. הגדרות

בהסכם זה –

"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

"מעסיק בענף הבניין" – קבלן המסווג בפנקס הקבלנים שמנהל רשם הקבלנים במשרד השיכון תחת ענף 100 – ענף ראשי בניה, או ענף 131 – שיפוצים, כפי שאלה מוגדרים בתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים), התשמ"ח-1988 (להלן – ענפי הבניין), או חברת כוח אדם שאחד מעיקרי תחומי עיסוקה הוא גיוס כוח אדם לקבלן הרשום בפנקס הקבלנים כמשויך לענפי הבניה;"

נציין שבהסכם הקודם לא הייתה הגדרה ספציפית של ענפים אלו – ענף 100 וענף 131 – אלא היה משהו פתוח יותר, וההסכם הקודם דיבר גם על חקלאות. תרצו להגיד מילה על איזה ענפים בבניין השארנו בחוץ כשכתבנו ענף 100 וענף 131 שיפוצים, או שזה כל הענפים?

דוריה גנות, אגף תקציבים. זה לא כולל קבלנים שעיסוקם הראשי הוא בבנייה לתשתיות, כלומר קיימים תחומים שונים בתחום התשתיות שלא כלולים כאן כי רצינו להתעסק בבנייה של בנייני מגורים.

וכל זה כי בתשתיות כרגע אתם לא מזהים מחסור שמצריך תמרוץ?

לא באותו סדר גודל.

לא מוכר לנו הדבר הזה.

זה לפי סיווגי רשם הקבלנים, זה לא חדש. ענף 100 הוא ענף קבלנים לבנייה.

זה לא תשתיות.

זה לא מענק לתחום התשתיות אלא מענק לתחום הבנייה למגורים. הנוסח היה אצלכם מאז ומתמיד וסיווגי רשם הקבלנים פתוחים לכל.

""מענק תמרוץ" – מענק תמרוץ יציאה לעבודה, בהתאם להוראות הסכם זה;

"עובד" – עובד תושב ישראל מעל גיל 18;" תנאי נוסף שלא היה בהסכם הקודם.

""התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ב באדר ב' התשפ"ד (1 באפריל 2024)"

שזו הסכמת הממשלה להקדים את תקופת תחילת העבודה ל-1 באפריל במקום 2 ביוני שהיה קודם "ועד ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024)."

2. מענק תמרוץ

1. עובד זכאי למענק תמרוץ אם מתקיימים בו כל אלה (בסעיף זה – עובד זכאי):
1) העובד החל לעבוד אצל מעסיק בענף הבניין בעבודת בנייה או שיפוצים" – זה בנוגע לשאלה שנשאלה קודם – "במהלך התקופה הקובעת, כלומר מ-1 באפריל ועד 31 בדצמבר, ולא עבד כלל בענפי הבניין" – לפי מה שהגדרנו אותם קודם – "במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד בו התחיל לעבוד כאמור;
2) העובד הגיע פיזית לעבודה בחצרי המעסיק באתרי הבניה או השיפוצים לפחות 11 ימים בכל חודש העסקה שבעדו משולם המענק;"

הבנתי שיש רף מינימום?

3) הכנסתו החודשית של העובד, כמשמעותה בסעיף 344 או 344א לחוק הביטוח הלאומי, לפי העניין, בכל חודש שבעדו משולם לו מענק לא פחתה מסך של 2,786 ש"ח, ולא עלתה על סך של 25,000 ש"ח. מדוע הוספה התקרה?

כיוון שבהסכמים האחרונים נתקלנו במקרים של אנשים שמרוויחים 90 אלף שקל ועדיין זכאים לכמה אלפי שקלים מענק ולא נראה שזו התכלית הראויה.

לא צריך לתמרץ אותם.

מה התקרה?

התקרה היא 25.

אתה מכיר פועל בניין שמרוויח 90 אלף שקל?

אני לא מכיר.

במדינה יש חוק חופש העיסוק וזה נוגד את החוק.

אבל ההסכמים הקודמים שתמרצו גם בענפים אחרים חשפו אותנו לעובדה שאנחנו מגיעים לאנשים שמרוויחים כסף רב ולא התכוונו אליהם.

ומה מגלם המינימום?

שהוא באמת עבד.

שהוא עבד 11 ימים.

זה מחצית שכר המינימום כדי שזו תהיה מינימום עבודה.

אולי באותה נימה תתקנו גם את התקרה המקסימלית של ביטוח לאומי?

אין קשר בין הדברים.

סעיף 4.

4) "העובד בוגר אחת מההכשרות הבאות", גם דרישת ההכשרה לא הייתה בהסכם הקודם.
1) "קורס במקצועות הבניין במכללה המוכרת על ידי משרד העבודה;
2) הכשרה של משרד העבודה לענף הבנייה;
3) הכשרה של משרד הכלכלה והתעשייה שנעשתה בשיתוף מעסיקים;
4) לעניין עובדים בענף 131 – שיפוצים, הכשרה בחצר מעסיקו, בהיקף של 40 שעות לפחות, בכפוף להצהרת המעסיק."

אני לא מבין את ההיגיון, מה הצורך בכל המנגנונים האלו של משרד העבודה? אותו פועל יכול לקבל הכשרה בחצר מעסיקו גם בבניין רגיל, למה רק בשיפוצים?

זו שאלה שצריך להפנות למשרדי הממשלה. בהסכם הקודם לא היה שום תנאי בנוגע להכשרה.

אין סיבה שיהיה עכשיו.

כל מי שעבד – עבד וקיבל מענק.

ודאי. אנחנו מדברים כאן עם פרופסורים ודוקטורים, אנחנו צריכים - - שגם כאן יהיה הסעיף.

כמובן שלא. התרשמותנו מהשיח שביצענו על מנת לבנות את ההסכם הנוכחי, כל עובד באתר בנייה עובר הכשרה מסוימת, בטח אחת מהמצוינות כאן, ולכן זה שוב עוזר לנו למקד לאוכלוסייה שרצינו שהמענק יגיע אליה שאלו העובדים באתר הבנייה.

נכון - - שיהיה כמו בשיפוצים. זאת אומרת, קורס, מקצועות וכל אלו להשאיר ולהוסיף.

אם אני מבינה נכון, הצעת יושב-הראש הייתה להשאיר את סעיפים א' עד ג' שאלו כל ההכשרות הפורמאליות, אבל סעיף השיפוצים לא להגביל אותו רק לענף 131 אלא גם לענף 100.

נכון.

זה יכול להרחיב את אוכלוסיית הזכאים באלפי אם לא יותר מזה.

אין אלפי. אתה יודע כמה יש, 550.

לא ידוע כמה יהיו עד סוף השנה.

לא מעניין אותי. לא ייתכן שרק מי שמוכשר במשרד הכלכלה והעבודה – יקבל ופועל בשטח לא יקבל.

וגם רוצים לעודד כניסה של עובדים נוספים.

בסופו של דבר מתמקדים כאן במקצועות שהם לא מקצועות שבן אדם מהרחוב יודע להגיע ולהיכנס לעשות אותם.

בוודאי שכן.

ההתאחדות והגורמים המכשירים יכולים לספר יותר על כך. אלו מקצועות שצריכים הכשרה מסוימת על מנת לבצע אותם.

הם יקבלו את זה תוך כדי עבודה.

דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל. בעניין הסיווגים, ייתכן וזה נעלם מעינינו, אבל לאורך כל הדרך לנו היה ברור שמדובר גם על עובדי תשתיות. הקול קורא של משרד הכלכלה שפורסם בנובמבר 2023 שדיבר על המקצועות הקריטיים – שהיה ידוע גם לאוצר והגיע כדרישה מהאוצר – מתוך המקצועות הקריטיים האלו יש לדוגמה מניחי אבן שפה ומפעילי צמ"ה. אומנם זה לא במספרים גדולים, אבל לא ייתכן שמניח אבן שפה שעובד במדרכות ובכבישים או מפעיל צמ"ה יגידו להם "סליחה, אתם לא מקבלים מענק" אבל מי שעובד בבניין כן מקבל מענק.

זה יוצר אפליה.

אין הבדל ביניהם וזה חלק מהקול קורא.

מה ההיגיון שלכם שאתם לא רוצים תשתיות?

לא להוציא עוד כסף.

אני מבין את זה, אבל גם הוא רוצה להבין. למה אתם מוציאים את התשתיות?

הצורך המרכזי שאפיינו כרגע ובמסגרתו הגענו להסכם הוא הפועלים בענף הבנייה למגורים. ברור שקיים מחסור גם בענף התשתיות, אבל הוא סוגיה אחרת שהממשלה מתמודדת איתה בדרכים אחרות. מתוך הבנה שפערים בהשלמה והתחלה של בניית דירות למגורים יכולים להשפיע בצורה משמעותית מאוד על מחירי הדיור בישראל ומתוך מטרה של הממשלה להילחם בתופעה של עליות המחירים, הרצון הוא למקד את העובדים דווקא בתחום זה ולא בהכרח בתחומים אחרים של תשתיות.

איך בנייה למגורים ולא תשתיות?

כל הדיונים התקיימו כבר קודם ואנחנו בדיון האחרון על מנת לסגור את ההסכם.

אין עובדים זרים בתשתיות.

אבל הטענות של האוצר הן טענות הזויות.

בבנייה לפחות יש עובדים זרים שמגיעים, אבל לתשתיות אין עובדים עד היום. לא הגיע עובד זר אחד לתשתיות למרות שיש החלטת ממשלה שמדברת על עשרת אלפים עובדים. אני לא מצליח להבין איפה ההיגיון.

אני לא יודע אם גם ממוני הבטיחות מקבלים את המענק? גם הם נמצאים בשטח.

אמורים לקבל.

אתה מתכוון לעובדים חדשים?

אתם מדברים על עוזרי בטיחות?

כאשר פותחים אתר בנייה צריך להעמיד שם ממונה בטיחות.

עוזרי בטיחות?

הם חדשים? רק חדשים מקבלים.

עוזרי בטיחות כן מקבלים.

זו צריכה להיות תשובה של הממשלה. אתם מדברים ביניכם ולכן אתם לא שומעים את השאלות ואלו שאלות חשובות.

האם ממוני הבטיחות שנמצאים באתרי הבנייה מקבלים?

ההגדרה להבנתי היא עוזרי בטיחות והם בתוך המענק.

ומה עם ממוני הבטיחות?

אולי לא צריך בעבודות בנייה או שיפוצים? ממונה בטיחות לא עובד בעבודות בנייה או שיפוצים.

ודאי שהוא עובד שם.

אבל הוא לא עובד בבנייה או בשיפוצים, אולי התנאי הזה בעייתי.

הפרשנות שלנו לעניין היא שבוודאי שזה כולל גם סוגיות של בטיחות באתר.

אנחנו לא בעניין של פרשנות אלא באיך כותבים, וכשאתם כותבים אתם כותבים "אצל מעסיק בענף הבניין בעבודות בניה או שיפוצים" ולכן שואל האדון הנכבד האם זה כולל למשל ממונה בטיחות שהוא לא בדיוק - -

בטיחות זה חלק מהעבודות.

תרשמו "וכל הנלווים".

בטיחות היא גם חלק מעבודות הבנייה, אך נוכל לחדד שזה כולל גם עבודות בטיחות.

זה לא רק לחדד כי ממונה הבטיחות צריך להיות באתר הבנייה כל הזמן אחרת סוגרים את אתר הבנייה.

אין שאלה וויכוח על כך שהוא חלק אינהרנטי מאתר הבנייה. בלי עוזר בטיחות אי אפשר להפעיל אתר בנייה.

אדוני יושב-הראש, הגענו לעוזרי הבטיחות אך לא סיכמנו את עניין התשתיות.

עוזר בטיחות זה לא מספיק. יש עוד אנשים שאתה לא רואה אותם בהסכם ולא יקבלו?

סוגי עובדים.

אני מכיר את נושא הבטיחות.

הכנסנו את זה. הם טוענים שזה בפנים.

לכתוב "ובכלל זה ממונה בטיחות"?

הוא מדבר על עוזרי בטיחות ולא על ממוני בטיחות.

אני לא יודע מה ההבדל.

יש הבדל מהותי.

הוא עובד בשטח או שהוא בא לבקר כמו אורח?

ממונה בטיחות עובד גם בשטח.

עובד בשטח, אז הוא זכאי.

ככל שהוא עבר הכשרה.

נציין לפרוטוקול למען הסר ספק שזה כולל כמובן גורמי בטיחות באתר שהם חלק אינהרנטי מהפרויקט, אין על כך ויכוח.

שיהיה רשום.

אפשר לסכם גם על התשתיות? לא מדובר על הרבה, אבל לא יכולה להיות אפליה כזו. אסף, אלו מקצועות שאתם הגדרתם.

גם בקול קורא של משרד הכלכלה.

במענק שהעברתם לכלכלה אלה הם חלק מהמקצועות הקריטיים.

אין בניין ללא תשתיות. תשתיות זה צנרת, מים, אינסטלציה.

אסף, לא מדובר בעובדים רבים.

נראה שהאוצר לא מבין מה זה ענף הבניין, אולי צריך לעשות להם קורס.

אסף, מדובר על עשרות בלבד.

קבלני הבנייה עושים את התשתיות עצמן ולכן לא אמורה להיות בעיה. מדובר על קבלני תשתיות של תשתיות מורכבות, כבישים, רכבת וכל היוצא בזה. רכבת לא בפנים. מי שבונה פס רכבת לא נכלל בהסכם.

אבל גם שם - - -

מים, ביוב, אבנים משתלבות המתחברות לבניין, הכל חלק מהעניין.

אני לא מצליח להבין. אדוני יושב-הראש, מדובר על מספר עשרות, איך אפשר להפלות אותם?

אתם מסכימים שיהיה כתוב "תשתיות הבניינים"?

יש בסיווג אבני שפה ודברים כאלו שהם דברים פריפריאליים לבניין והם כבר מוגדרים בפנים ודיברנו על זה כך בזמנו.

מי בפנים?

דברים פריפריאליים כמו אבני שפה - -

הוא הזכיר את כל המדרכה.

אבל תשתיות במונח שלנו כממשלה אלו תשתיות - -

אני יודע מה זה תשתיות, שדות תעופה.

בדיוק.

לא, כל הביוב והדברים האלו.

אני אומר בהגזמה שהדבר הכי רחוק הוא שדה תעופה. אבל תשתיות הבניין נכללות?

יש לזה הגדרה מקובלת, אלו "תשתיות צמודות למבני המגורים".

משרד הבינוי והשיכון, בבקשה.

לאה בן עזרא, משרד הבינוי והשיכון. כל העבודות שהוזכרו כעת מלבד כלי צמ"ה הן עבודות שמוגדרות כעבודות רטובות וקיים הסבר מפורט באתר מה הן העבודות הרטובות. יש סוג של תשתיות תומכות דיור שזה אבני שפה, אינסטלציה, מוגדר שם ולדעתי גם בהסכם מופיע הפירוט.

מה לגבי מפעילי צמ"ה?

מה לגבי ממוני בטיחות? זה כתוב?

- - לרשום מה שהיא אמרה, לא להפריע.

אחד-אחד. את אומרת שבתוך ענף 100 לא צריך לגעת על מנת שזה יכלול גם לדוגמה את מי שהוא ליד הבניין עושה אבני שפה? זה כלול כבר עכשיו בתוך ענף 100?

אם תסתכלו בסעיף 7 בהסכם, מופיע "עובד אשר עובד במשרה המוגדרת כעבודה רטובה" עבודה רטובה כוללת בתוכה סוג של תשתיות תומכות דיור שחלק מהן זה גם הנחת אבני שפה. מופיע בהמשך ההסכם פירוט.

מה עושים אם הקבלן הוא 200? יבוא האוצר ויגיד "הקבלן הוא 200, הוא לא נכלל כי בקול קורא כתוב 100" צריך להוסיף גם 200.

מה זה קבלן 200?

200 זה תשתיות.

אבל הם אומרים שהם לא רוצים את זה. זה ההסכם ביניכם, נכון?

לא.

כן, ההסכם הוא על הבניין למגורים כולל התשתיות שצמודות לבניין, גם אבני השפה.

מה קורה אם יש קבלן שמוגדר כ-200 ומגיע כקבלן משנה של הקבלן הראשי ועושה לו רק את אבן השפה? העובד עובד אצל אותו קבלן המשנה, אבל הפרויקט הוא פרויקט של בנייה למגורים.

להבנתי הוא יהיה כלול כי הוא עשה את זה בבניין ולא בשדה תעופה.

השאלה היא מי המעסיק שלו? אם אצל מעסיק בענף הבניין, מעסיק בענף הבניין מוגדר כענף 100 או ענף 131. אם רוצים לשנות צריך לשנות באופן מפורש ולא באופן משתמע.

זה נשמע כמו מקרה קצה, אם תהיה העסקה של קבלן משנה דרך קבלן אחר ויכול להיות שזה פותח אותנו - - -

זה קורה חדשות לבקרים.

יכול להיות שהוא לא מהענף וייתכן שאנחנו גם לא רוצים לפתוח פתח לחוסר וודאות כזה.

אבל אתה פותח.

זה קורה הרבה.

באופן פורמאלי הגדירו את מניחי אבן שפה ומפעילי הצמ"ה כמקצועות קריטיים בחירום. הגדירו את זה האוצר ומשרד הכלכלה.

וזה 200?

זה 200.

ממה שלמדתי בשתי השניות האחרונות, זה לא 200. 200 זה הרבה יותר רחוק.

200 זו הגדרה של קבלן ולא הגדרה של הפרויקט.

מה אתה רוצה? אם קבלן גדול 200 מגיע למקום שנקרא 100 שגם יקבל, אבל שיהיה כתוב שהוא עובד במסגרת 100, זו הכוונה, הם לא רוצים להרחיב.

אם זה מקובל, אבל זה צריך להיות רשום.

אני לא יודע מה המשמעות של להוסיף הרחבה שמאפשרת העסקה של קבלני משנה.

לא אמרנו הרחבה. אמרנו - - קבלן גדול של 200 ועובד בחצר של 100. מה דינו?

עשרות בודדות.

אני לא מבין למה זו הרחבה כי אם לא תהיה - -

זו הרחבה כי זה פותח דרך העסקה אחרת. כרגע אנחנו אומרים שהמענק הוא לקבלן 100 או 131 שקולט עובדים חדשים.

אדוני, לא מדובר בהרחבה. אם לא יעשה את זה קבלן 200, יעשה את זה קבלן אחר.

אומנם זה דיון ראשון שלי, אבל אם אני מבינה - -

זה דיון שלישי אצלנו, כך שכל מילה שמדברים יכלו לדבר לפני שני דיונים.

אם ההסכם מדבר על קבלן המסווג כענף 100 או 131 כל העובדים שלו יקבלו או לא יקבלו, ולכן יש קבלן שמסווג 200 ועושה את אותן העבודות, הם לא יקבלו. כלומר, ההסכם הזה מדבר על המעסיק ולא על העובד.

למה זה לא מדבר על העובד?

כי זו ההגדרה, אם ההגדרה היא הקבלן המסווג.

זה מדבר על גם וגם. בהגדרה מעסיק יש גם חברת כוח אדם שאחד מעיקרי תחומי עיסוקה הוא גיוס כוח אדם לקבלן הרשום בפנקס הקבלנים כמשויך לענפי הבניין. כלומר, זה יכול להיות או ישירות אצל המעסיקים בענף 100 או 131 או אצל חברת כוח אדם שזה עיקר הגיוס שלה, ואנחנו גם כן מדברים על תנאים שצריכים להתקיים אצל העובד. אחד התנאים שצריכים להתקיים אצל העובד זה שהוא עובד אצל מעסיק כזה, שהוא עובד 11 ימים לפחות, שהוא משתכר משכורת כפי שציינו קודם לפחות, שיש לו את ההכשרה.

אנחנו קופצים מדבר לדבר, אז לא תיקנו את העניין שלא רק בענף השיפוצים אלא הכשרה בחצר המעסיק, אני מורידה "לעניין בענף 131 – שיפוצים" וזה יהיה "הכשרה בחצר מעסיק בהיקף של 40 שעות לפחות" ולא רק בענף 131 אלא גם בענף 100. זו בקשתך?

נכון.

זה לא משהו שאני מבטיח שנוכל ליישם.

אם לא, אתם רוצים לפוצץ את ההסכם וללכת הביתה לאוצר עם 30 מיליון שקלים? אם זה מה שאתם רוצים – תלכו.

אני ודאי לא רוצה זאת. אנחנו יזמנו את כל הדבר הזה.

אני אעשה הכל כדי ש-30 מיליון השקלים יגיעו לעובדים. אם עובד לא למד באוניברסיטה של משרד העבודה הוא לא זכאי לעבודה, למה? הוא בא לעבודה, למה שלא יקבל? הוא הוכשר.

השאלה האם אפשר ללמוד אותו?

מה זה ההגבלות האלו?

האם על פי סיווג 100 אפשר ללמד באתר המעסיק? ההכשרה היא רק ל-131.

אלוני, מהמוסד לבטיחות ולגיהות. תכלית ההכשרות שאנחנו מדברים עליהן אלו הכשרות לביטוח. מה שיצא לנו אם עובד ייפגע בתאונה זה שלא נראה אותו והוא יקבל מענק סתם. ההכשרות נועדו לתת לעובדים כלים.

ההכשרות שכתובות כאן נועדו לשלול את 3,000 השקלים מפועלים פשוטים שלא עברו את ההכשרות ולא אסכים לכך.

ההכשרות המדוברות כאן הם לבטיחות. צריך לתת לעובדים האלו מינימום הכשרות לבטיחות.

לא רק לבטיחות.

המעסיק יעשה את זה.

זו חובה.

זו חובה, אבל שאת החובה הזו יעשה המעסיק.

דבר נוסף, לא יעלה על הדעת שעובדים בחברות שיש להן תאונות וצווי בטיחות יקבלו את המענקים האלו. אנחנו רוצים שישמרו על העובדים ולא רוצים לפגוע בעובדים.

אתה רוצה להגביל אותם?

למה העובד אשם?

העובד לא אשם.

אם החברה היא קבלנית, שיגיש - - -

צריך לגרום גם לחברות האלו שילכו לכיוון הבטיחות כי מה יעזור לנו אם העובדים יפגעו בסוף?

אבל מה העובד אשם?

תודה רבה. ממשיכים בהקראת ההסכם.

לא סגרו את עניין ממונה הבטיחות.

אני סגרתי ואני ממשיך. תקרא מה שכתוב וזה סגור.

אמרנו שבסעיף 1 "העובד החל לעבוד אצל מעסיק בענף הבנייה בעבודות בנייה או שיפוצים ובכלל זה עובדי בטיחות".

מבחינתי זה סגור.

אני לא בטוח שהבנתי מה נסגר עם סיווג 200?

אני הבנתי דבר אחד, כל מי שעובד בשטח הבנייה, גם אם קוראים לו חברת כוח אדם כלשהי, תקרא לה 200 לחברת כוח אדם מספקת עובדים לבניין הזה, הם יקבלו.

צריך שיהיה ברור.

זה כתוב גם בנוסח שתוקן בעקבות השיח בין הוועדה, כבר עכשיו במענק יש הגדרה של עבודות רטובות שכוללות עבודות הכנת תשתית בלבד למערכות הבניין, חשמל, תקשורת, תאורה, מיזוג אוויר, תיעול וניקוז מים וביוב והנחת תשתיות סביבתיות, אבני שפה, מדרכות. הקבוצה הזו לא רק שהיא במענק, היא גם זכאית למענק המוגדל פי אחת וחצי.

מצוין.

אם זה אצל מעסיק בענף 100. אם זה אצל מעסיק בענף 200, אז לא.

אדוני יושב-הראש, זה לא נותן מענה למפעילי צמ"ה.

זה תיקון של הנוסח בעקבות השיח והערות הוועדה.

זה לא נותן מענה.

הוא מדבר על מעסיק אחר והעובד לא יעמוד בתנאים אם הוא עובד אצל מעסיק - -

נראה לנו שיש קושי להכניס קבוצת מעסיקים חדשה.

יכולה להיות חברת כוח אדם שזה עיקר עיסוקה, אבל הוא מדבר על העסקה ישירה בין עובד לבין מעביד שהוא קבלן בענף 200. צריך להיות ישרים ולהסביר שהוא לא ייכנס להסכם.

נכון. גם לפי איך שפירשו הקבלנים, ענף 200 הוא ענף של תשתיות גדולות.

דוגמה לדברים שמופיעים בענף 200, ביצוע קווי מים וביוב, קווי חשמל ומערכות תאורה לכבישים, התקנת רמזורים.

לא על זה מדברים.

לא זו השאלה. הנקודה היא לא המעסיק, הנקודה היא סוג העבודה.

אפשר לצמצם את זה.

- - ענף 200, בענף התשתיות.

אנחנו מדברים על שני מקצועות ואתם מתעלמים מזה. מניחי אבן שפה ומפעילי צמ"ה, זהו.

אין סיבה שהם לא ייכללו בענף 100.

אני לא יודע מה זה צמ"ה. אני יודע שלילדה שלי יש צמה.

ציוד מכני הנדסי. אלו מפעילי ציוד מכני הנדסי, אותם כלים כבדים כמו D-9.

D-9, באגר, טרקטור.

שופל.

מי שעובד על הטרקטור בבניין לא יקבל?

לא, הוא לא יקבל.

אם הם מועסקים אצל מעסיק בענף 100 הם כן יקבלו.

אם הוא מועסק אצל המעסיק שבונה את הבניין, בוודאי שהוא יקבל.

איך? אבל הוא תחת מעסיק 200.

אדוני, מה שחשוב הוא לא המעסיק הסיווג של 100 או 200 אלא סוג העבודה. מדובר על כל עבודה שנעשית באתר הבניין בלי קשר למי המעסיק וההגדרה חייבת להיות רק סוג העבודה. זה מה שצריך להיות, נורא פשוט.

הגדרה מצוינת.

זה גם לא מכניס אף אחד אחר.

"מלמד להועיל" כך כתוב. אמרת דבר נכון. משרד האוצר, האם מה שאמר אדון מלמד שההגדרה תהיה לפי העבודה ולא לפי מספרי הקבלנים, 100, 200, 300, תיק 4000 - - -

לדעתנו יש קושי כי ממילא הבדיקה הנעשית לעניין הוכחת הזכאות היא בדיקה דלה ורובה מבוססת על הצהרות. לתפוס את סוג המעסיק שאומר 131 זו כן בדיקה מהותית שגם אפשר לוודא אותה באופן מעשי.

עולה כאן מקרה שעל פניו נשמע כמקרה קצה, שיהיה מעסיק בענף 200 שאנחנו מבינים שזה קבלנים גדולים מאוד שבונים כבישים ותשתיות, משואות בטון, הנחת קווי תקשורת, עבודות רציניות מאוד, שבמקרה גם כמעסיק כזה הוא יהיה קבלן משנה אצל מעסיק בענף 100 שבונה בניין. להבנתנו כרגע זה מקרה שהוא די מקרה קצה שלא בטוח יהיה נכון לפתוח את זה.

אז איך הוא יכול לעשות את זה כדי שהוא ייכלל?

יכול להיות מעסיק כזה בענף 200 שיש לו מספר רישיונות והוא בנוסף גם ענף 100, נכון?

אדוני, יש כאן הטעיה. אם מישהו בא לבנות מגדל של 48 קומות כמו הבורג' ח'ליפה החדש שהולכים לבנות בירושלים והולך לבנות אותו קבלן גדול שמוגדר כקבלן 200, על פי ההסכם שהם רוצים לתת לך, העובדים לא יקבלו את המענק. שלא יספרו לך סיפורים, סליחה.

אנחנו מבינים. החבר'ה מביטוח לאומי והאוצר, הצעת ייעול, בהסכם הקודם הגדרתם את הדברים בצורה שונה ואמרתם שביצוע העבודה בענף מזכה, ביצוע כל עבודה באתר בנייה וכן עבודה – אתרי גידול חקלאיים לא רלוונטי – הכל כמשמעה בלוח ח', הפניתם. אז אולי צריך להגיד ובכלל זה שיפוצים כדי להוסיף גם את השיפוצים? אבל אולי יעזור אם נוריד את הסיווג של ענף 100 וענף 131 ונדבר על סוג העבודה באתר הבנייה.

ההסכם הקודם היה שונה מהותית כי הוא עסק במספר ענפים, הוא עסק בבניין וגם בחקלאות והצגנו את סוג העבודה.

אפשר לקחת רק את החלק של הבנייה.

אם אנחנו מורידים בכלל את סוג המעסיק, זה יהיה שינוי מהותי באיך שהמענק בנוי כרגע. במקסימום נצטרך לבדוק אותו, אבל לטעמינו זה סוג של מקרה קצה.

זה חייב להיות סוג מעסיק קבלן רשום גם.

אדון דוד, אני רואה שהם רוצים להביא הביתה לסמוטריץ' 30 מיליון שקלים ולהגיד שלא הגענו להסכמות ולכן זה התפוצץ בוועדת העבודה והרווחה. תן לנו דרך להעביר את זה באופן כזה, כמו שהם אמרו לפרוטוקול שאם מדובר בבניין שכלול בסיווגי 100 ו-131 והגיע לשם מישהו לעבודות אבני שפה והדברים האלו, זה גם כלול, הם אמרו זאת לפרוטוקול והם יתנו את זה בפועל.
שלומי, הם יוכלו לתת את זה מבחינה חוקית אם הם ירצו דרך הביטוח הלאומי או שזה יתקע מישהו בגלל שלא כתוב 200?

זה תנאי מפורש בהסכם.

אומנם זו הצהרה, אבל לא נוכל להעניק את זה אם זה לא כתוב בהסכם.

לא תוכלו לתת כי הקבלן הוא 200?

כי הם הכניסו את זה כתנאי מפורש וזה לא היה בהסכם הקודם.

אז מלמד צודק. תמצאו דרך אחרת. אולי ההצעה שהיועצת המשפטית הקריאה בהסכם הקודם? תעשו את אותו הדבר.

אני רוצה להציע הצעה אדוני יושב-הראש אם לא רוצים לרדת מהסיווג, מדובר על שני מקצועות בלבד ואלו שני מקצועות שהיה מוסכם עליהם גם באוצר וגם בכלכלה, מניחי אבן שפה ומפעילי צמ"ה, זה הכל.

אבל יכול להיות מפעיל צמ"ה לדוגמה שעובד במסילת רכבת כפי שדוריה ציינה.

לא. מפעיל צמ"ה שעובד כתומך בענף הבניין, באתרי הבנייה.

אין תנאי של אתר בנייה.

משרד השיכון אמר "תשתית צמודת מגורים".

שכולה מענף 100. תעזרו לנו להבין מה ההצעה שלכם לאיך לכלול בלי לכלול את ענף 200 שהוא ברובו ענף לבניית תשתיות לאומיות ולא ענף לבניית מגורים?

אני לא אומר כל ענף 200.

אז תעזור לנו בהגדרות. איך?

תקשיבי למה שדוד אומר.

אמרתי, ככל שיש שני מקצועות בלבד ואני אומר לכם שמדובר כאן על עשרות עובדים כי אני יודע את מי הכשרנו.

מה הנוסח שאתה מציע?

הנוסח שאני מציע להוסיף את ענף 200 עם בהסתייגות שאומרת אך ורק לשני מקצועות – למניחי אבן שפה ולמפעילי צמ"ה בלבד ככל שמדובר בעבודות תומכות בנייה.

לא בנייה, בניית מגורים.

מה עם מפעילי עגורנים ומנופאים?

יש הגבלה של 25 אלף שקל.

מה איתם? למה הם לא נכללים?

כי הם מרוויחים בדרך כלל יותר מ-25 אלף שקל.

אז למה לא לתת להם?

כי הם מרוויחים 25 אלף שקל ולכן לא רוצים לתת להם עוד 3,000. קמצנים, מה נעשה?

אליקו שליין, התארגנות נפגעי תאונות עבודה. זו השקעה ולא הוצאה. המדינה בחוסר ואני רואה בזה זלזול בענף הבניין כי גם כך מתקמצנים עלינו בקצבאות הנכות. לדעתי צריך לתת כאן לכל מה שקשור לבניין הבניין, המנופאים הם חלק מהעניין והגבלה זו לא מנומקת. אני לא רוצה לוותר כי זכותו של עובד להרוויח 25 אלף.

אליקו, יש כאן הסכם שעשינו במשך זמן וזה מחזיר אחורה. אני איתך, אבל אתה חוזר לראשית הצירים.

מה לעשות? אנשים זכותם להרוויח כסף. הם לא גונבים, הם רוצים להרוויח כסף.

הכל בסדר. אבל אליקו מדובר כאן על מהלך לאומי שעכשיו גייסנו - - אנשים לעבוד. העגורנים לא שם.

למה? כי הם מרוויחים הרבה?

לא, הם חשובים, אנחנו עושים מהלכים גם לעגורנים. כאן מדובר על מערך הכשרה בהתאם לקול קורא שיצא על ידי משרד הכלכלה למקצועות ספציפיים והמנכ"ל נאבק שכל המקצועות - - יהיו בפנים.

שלומי, אתה גם יועץ משפטי?

כן.

אז תייעץ לנו לנסח משפטית שכל העבודות של 200 על בניה צמודת מבני מגורים יקבלו ולא על שום דבר אחר.

ואיך ביטוח לאומי יוכל לממש זאת?

על בסיס הצהרה כמו שהוא עושה הכל.

פשוט מאוד. נאמר כאן נוסח מסוים על ידי אחד האדונים, זו שורה אחת אם האוצר מסכים.

ביטוח לאומי יוכל לאכוף זאת?

אנחנו נבקש הצהרות ועל בסיס ההצהרות נשלם.

אני אדייק, עובד שבהגדרה קיבל הכשרה של מניח אבן שפה או הכשרה של מפעיל צמ"ה.

אל תסבך את ההסכם.

אם הבנתי נכון, אנחנו מסכמים שבמעסיק בענף הבנייה נגיד "קבלן המסווג בפנקס הקבלנים שמנהל רשם הקבלנים במשרד השיכון תחת ענף 100 – ענף ראשי בנייה, או ענף 131 – שיפוצים, או ענף 200 בכל הנוגע למניחי אבן שפה ומפעילי צמ"ה".

בלבד.

ככל המדובר בעבודות בנייה או משהו כזה?

אתם רוצים את התייחסותנו?

משרד השיכון, מה הנוסח שלכם לצמודי בניין?

זה לא לענף 200.

צמודי הבניין?

חשוב לחדד שאמירת משרד השיכון הייתה אחרת. אמירתם הייתה שבתוך ענף 100 האנשים הללו ממילא כלולים, אבל דוד יהלומי אומר שזה נכון שזה כלול בתוך ענף 100, אבל יש לי גם מעסיק שהוא בענף 200 ובהגדרה מעסיק בענף 200 לא עומד בתנאי ההסכם ולכן העובד שלו לא יקבל. לכן אי אפשר, זה לא שני דברים, זה צריך לעמוד ביחד.

הניסוח שלכם מצוין.

אני לא יודע מה המשמעויות של הניסוח המוצע על ידי הוועדה ואני לא יודע להבטיח שנדע ליישם אותו. ייתכן שזה מרחיב מאוד את היריעה וייתכן שאנחנו צריכים ללכת לעבודת מטה נוספת.

וקסלר, מה עבודת מטה?

אני לא יודע מה המשמעות של העניין. זה הדיון השלישי.

אבל אנחנו יודעים, מדובר בעשרות בודדות.

זה הדיון השלישי שאנחנו מקיימים בנושא.

אנחנו הכשרנו אותם, מדובר בעשרות בודדות.

אני לא יודע עכשיו לפתוח את הדבר הזה בצורה כל כך משמעותית.

למה הכנסתם את המספרים? מי ביקש מכם את ה-200, 100?

זה - - בנייה למגורים.

אני לא מבין, זה לא דובר בכלל.

אבל למה לא להגדיר את המהות כמו בהסכם הקודם?

עד היום לא דובר על 100, 200, 300. לא מעניינות אותי ההגדרות של הביטוח הלאומי או האוצר אלא מעניין אותי העובד שמגיע לבניין ויקבל.

אני מבקש להרחיב את ההתייחסות.

אורי, יש לי שאלה. אם נלך עם הנוסח של המענק הקודם שלהבנתי כולם חיו איתו בשלום?

לא, לא חיינו איתו בשלום.

חוץ מהשיפוצים.

לא. קודם כל, פרק ח' לא כולל את המעסיקים בענף השיפוצים בכלל ולכן עשינו את ההסכם החדש.

אבל הוא נתן מענה חוץ מהשיפוצים?

לא, כי אנחנו רוצים לסווג זאת לקבלנים שהם קבלנים רשומים שהם עובדים באתר מסודר תחת קבלן רשום.

- - ברשותכם, אני רוצה לדבר - - יעשה סדר.

אדוני מנכ"ל משרש השיכון לשעבר, אתה צריך לפתור את הפלונטר. כולנו יודעים מה כולם רוצים וכולם רוצים את אותו הדבר.

אנחנו נפתור את הפלונטר למרות שזה מורכב עם וקסלר, אבל אנחנו חברים. אחד, כל מה שאנחנו אומרים ותכף נסכים גם על עניין אפריל.

לא, תדבר על העניין של מי זכאי למענק?

לדעתי ההגדרה הזו היא הגדרה טובה, גם אליבא משרד השיכון, ברגע שיש קבלן 200 שנרתם לקבלן 100, לייצר בשני מקצועות ספציפיים שמתוארים, לייצר תשתיות תומכות מגורים, זו ההגדרה "תשתית תומכת מגורים", לא רכבות או מטוסים. אנחנו מכירים את המספרים.

אבל - -

אדון וקסלר, יש כאן שני דברים. דבר אחד הוא שלא רוצים לבצע כלום, ודבר שני זה אין פירוש. אם אין פרשנות תתנו ל-100 ותלכו לייעוץ משפטי. ההגדרה הזו נותנת מענה 100%. דיברנו על מקצועות ספציפיים בתשתית תומכת מגורים וצריך - - והניסוח של היועצת המשפטית הוא מצוין ונותן מענה לכולם, גם למשרד השיכון, גם לכם וזה מצומצם.

לדעתי זו עדיין לא היריעה, אבל לדעתי אפשר לסגור את ההסכם היום כי גם בדבר הבא אנחנו יכולים להסכים, אבל בואו נעבור את המהמורה הזו ולא נפתח את הדיון על כל דבר ועבודת מטה ועבודת מטה.

כפי שציינתי, בסוף כל מנגנון הפיקוח הוא מבוסס הצהרה ולכן יש כאן אכיפה רכה מאוד מצידנו ומצד הביטוח הלאומי בהקשר זה ולכן אני בטוח שאותו קבלן שבונה את כביש 6 שמרחיבים צפונה - -

ביטוח לאומי מסכים איתי.

יגיד שהוא גם תומך בנייה וזה גם תומך מגורים. בזכות כביש 6 צפונה יוכלו לבנות עוד דירות בקריית שמונה.

אבל זה לא מגורים.

אבל זה צמוד אתר בנייה.

אבל זו העתירה שאני אצטרך להתמודד איתה בבית משפט אם אני מקבל עכשיו את הנוסח.

מה הבעיה להתמודד איתה?

אני לא חושב שאני יכול להתמודד איתה.

במסמכי תורת הבנייה של משרד השיכון יש הגדרות ברורות לתשתיות תומכות מגורים.

אבל אז הם לא בתוך ענף הבניין.

כביש 6 הוא לא תשתית - -

נוריד את המילה תומכות, "תשתיות למגורים" כי תומכות יכול להיות גם כביש 6.

בהינתן שהכל מבוסס הצהרה ויש איזון הרי בין יעילות ליסודיות, יכולנו לעשות מענק שבו כל עובד מתייצב אישית ובראיון של 3 שעות מצהיר מה הוא עושה באתר הבנייה כל יום. לא עושים זאת כי כך אף אחד לא יקבל מענק ולא שווה להשקיע את המשאבים. זה מנגנון קל מאוד כי כולו מבוסס על הצהרות.

זה לא נכון כי הוא לא מבוסס רק על הצהרות.

לא להפריע כי אתה לא נותן לי לסיים את הדיון. אתה רוצה שאסגור את הישיבה?

זה מבוסס על הצהרות. אנחנו תופסים את הקבוצה הרלוונטית ביותר שהיא מעסיקים בענף 100 וענף 131 שזו הקבוצה שרוצים לתפוס. כפי שציינתי קודם, המעסיקים בענף 200 הם עושים עבודות גדולות מאוד, עבודות אספלט, משואות בטון, הנחת קווי תקשורת, עבודות גדולות. אם נפתח את זה עכשיו והכל יבוסס על הצהרות ייתכן שזה פתח רחב מדי על הסקאלה שבין יסודיות ליעילות.

מה עם בניין גדול כמו שמלמד ציין שבונה אותו חברה גדולה מאוד שבונה 12 קומות?

בסיווג של 200 לא מוזכרות כלל עבודות בנייה, עבודות עפר וחציבה, עבודות אספלט, משואות בטון, הנחת קווי תקשורת, ביצוע קווי מים, קווי חשמל והתקנת רמזורים.

זה 200?

אני קורא עכשיו וזה 200.

הוא טוען שעובדתית יכולים להיות אנשים - -

אין אנשים כאלו.

לא בטוח שנוכל לפתוח אם יש מקרה קצה כזה.

מישהו מכיר קבלן בהגדרת 200 שבונה בניין?

אם אין לו עבודה, יכול להיות קבלן משנה כזה.

מה אתה אומר לי כן? אתה מכיר מישהו?

אני לא מכיר, אולי אתה מכיר? אתה אומר שאין?

יכול להיות דבר כזה.

קראתי עכשיו מה זה 200 לפי רשם הקבלנים ואם יש איזה מקרה קצה, לא בטוח שנכון לשנות עכשיו את כל מנגנון המענק בגלל מקרה קצה מסוים. יש כאן את ההגדרות והקראנו אותן.

יש כאן טעות בסיסית, אדוני יושב-הראש. מדובר על כאלו שעברו הכשרה בלבד ולא יכול להיות שעכשיו הם אומרים שזה יכול להיות משהו גדול או נעלם גדול מסוים. אנחנו הכשרנו מתוך סך ההכשרות שאנו מבצעים, עשרות בודדות של מפעילי צמה ומניחי אבן שפה, עשרות בודדות, לכן לא יכולים לצוץ אחרים כי הם לא הוכשרו.

מה זה משנה מי מעסיק אותם?

והם כבר בתוך המספרים המדוברים ולא בנוסף.

אני נותן לכם את האפשרות להחליט האם רוצים הסכם או לא רוצים הסכם? אם אתם רוצים הסכם, תקשיבו לניסוח היועצת המשפטית שאותו נקריא ונאשר.

אני רואה שבתקנות ענף 200 מוגדר כענף ראשי, כבישים, תשתיות ופיתוח ואני לא יודעת מאיפה הפירוט שהקראת.

אפשר שמשרד השיכון יתייחס בצורה מפורטת יותר? הקראתי מאתר רישום הקבלנים.

בואי תתייחסי. יכול להיות שבן אדם, עובד, פועל יניח אבני שפה במדרכה ליד בניין שבו נבנה בניין מגורים?

את זה הכללנו כבר בעבודות הרטובות.

בואי תסבירי איפה הפער?

אני לא מכירה אם ענף 200 שהוא ענף תשתיות עושה גם בנייה למגורים, זו שאלה לרשם הקבלנים ואני יכולה לבדוק. אני יודעת שהאפשרות, ברגע שהיה צריך להגדיר את העבודות הרטובות והבינו שיש צורך בעבודות הרטובות גם לאפשר תשתיות תומכות מגורים, התקבלה החלטת ממשלה – החלטה 3516 – שבאה והרחיבה את העבודות הרטובות מלבד ארבעת המקצועות שהיו מוגדרים לעוד אפשרויות נוספות על מתן לאפשר את עבודת התשתיות תומכות המגורים וזה מוגדר באותה החלטת הממשלה.

זו לא שאלה. השאלה היא כמו שאומר יהלומי, האם יכול להיות שאת העבודות האלו אפשר לעשות תחת מעסיק בענף 200 או שזה תמיד תחת מעסיק בענף 100?

מה זה משנה לכם באיזה ענף?

כי זה משנה להסכם שקבע קבע ענף 10 וענף 131.

אני חוזר על זה שוב, שאם יתייחסו לסוג העבודה ולא לסוג המעסיק – זה פותר.

אדון מלמד, אתה ותיק בוועדה יותר ממני ואתה יודע שההסכם הזה הוא הסכם שבין ביטוח לאומי לבין משרד האוצר ואני לא יכול לשנות את ההגדרה מההתחלה ולהגיד שאני רוצה מי שבונה בניינים וככה וככה, ההגדרות כבר מוגדרות וקיימות בהסכם.

אדוני, הייתי שולח אותם הביתה ואומר להם שיחזירו את הכסף ואתה תראה איך שהם יתקפלו ויחזרו אליך על ארבע.

אתה גם מורה לפוליטיקה? כי אתה יודע המון.

כתבתי היום ליושב ראש הכנסת מכתב תודה על מנהלות וועדות וכתבתי שהחודש מלאו 35 שנים מאז שפעם ראשונה נכנסתי לבניין, אז לא מורה לפוליטיקה, אבל למדתי משהו ואני חושב שמה שהאוצר עושה כאן זה לסחוט את נציגי העובדים.

אלו נציגי המכשירים ולא נציגי העובדים.

אני חושב שמה שהאוצר עושה כאן זו עבודה גדולה בעיניים.

אני חושב שיש כאן אמירות שערורייתיות, אמירות רועשות, אמירות קשות ושערורייתיות.

בעיניי זה מאוד לא ראוי, הם עובדי מדינה.

האמירות האלו לא מספיק קשות ביחס למה שיש לי להגיד עליכם.

יש כאן הסכם שההמשלה יזמה והביאה בהיקף של 30 מיליון שקלים. אפשר להעביר ביקורת, אפשר לתת הערות ואני חושב שהאמירות שנאמרו כאן הם שערורייתיות ולא לגיטימיות.

הממשלה יזמה הסכם גרוע.

ההסכם הזה הוא הסכם לא טוב.

תמיד אפשר לתת הערות.

לא סחיטה.

איש ההסתדרות, מה שמך?

אביתר חנן.

מה אומרת ההסתדרות בעניין?

ההסכם עצמו הוא חשוב מאוד. לא נקבל מצב שיבטלו אותו. בעניין כל נושא הצמ"ה, צריך להבין שכאשר בונים בניין יש את שלב החפירות וזה לא חדש לאף אחד. בשלב החפירות מביאים כלי צמ"ה רבים ולאחר מכן כלי הצמ"ה האלו עוברים ממבנה למבנה ופעמים רבות גם עוברים לעבוד בתשתיות. אותו בן אדם שמחזיק כלי צמ"ה לא חייב להיות ספציפית ב-100 ועובד רק במגורים, הוא עובר משלב החפירות ויכול למצוא את עצמו בפרויקט בא במקום אחר של תשתיות.

מי מעסיק אותו?

אותו קבלן תשתיות שיש לו מחזיק צמ"ה, הוא עובד את שלב החפירות ומשלב החפירות הוא עובר לנושא אחר לגמרי. צריך להבין שקבלן הבניין לא מחזיק את כלי הצמ"ה אצלו. מה שיהלומי מציין זה חלק אינהרנטי משלב הכנת הבניין.

לדעתי כלי הצמ"ה זו דוגמה טובה כי זה מחזיר אותנו לקונטקסט שלשמו התכנסנו כאן שהוא היעדרותם של אותם עובדים פלסטינאים שהיו באתרים. דווקא בכלי הצמ"ה זה לא מקום שבו הועסקו עובדים פלסטינאים – לא יודע אם בכלל, אבל בטח לא באופן מהותי – כי צריך רישיון נהיגה ישראלי כדי לנהוג על כלי צמ"ה ולכן זו לא מטרת המענק.

מטרת המענק היא לפתור את אותו מחסור שהיה לעובדים בעובדים הרטובות ולא לעובדים בענפים אחרים בענף הבנייה שבוודאי גם שם היה מחסור לפני 7 באוקטובר וכנראה גם יהיה מחסור בעוד שנתיים בעובדים בענף הזה, המטרה היא למצוא את הכלים להביא עובדים ישראליים חלף העובדים הפלסטינאים שנעדרים.

שלב החפירות הוא שלב קריטי ובלעדיו אין בנייה.

אף אחד לא מתעלם מזה. גם לבנות את כביש 6 צפונה וגם להאריך את מסילת הברזל, זה חשוב לענף הבנייה בישראל.

הדוגמה שלך גרועה מאוד ואני עדין.

פלסטינאים רבים.

בכלי הצמ"ה?

פלסטינאים כן.

צריך רישיון ישראלי.

מדור חריגים מאשר את זה.

יש בעלי רישיון. הפלסטינאים כן עובדים ועבדו כמפעילי צמ"ה, זה מה שבפועל ואין מה לעשות. אדוני יושב-הראש, יש לי הצעה עוד יותר מצמצמת אם האוצר חושש. ענף 200 הוא ענף ראשי ויש לו ענפי משנה רבים.

אני מוכן שמתוך כל רשימת ענפי המשנה יוגדרו שני ענפי משנה, עבודות עפר וחציבה ועבודות אספלט. קרי, לא יהיו משאות בטון שזה 230, הנחת קווי תקשורת שזה 240, ביצוע קווי מים, ביוב וניקוז שזה 260, קווי חשמל, צנרת, מערכות תאורה כבישים ורחובות שזה 270, התקנת רמזורים שזה 280. כל אלו שיהיו מחוץ לעסק ויהיו אך ורק 210 ו-220.

אבל אתה לא עונה על הבעיה שהועלתה שזה לא רק עניין של הגדרה אלא גם עניין של יישום והצהרה. דיברו על יעילות מול יסודיות, אתה לא עונה על האירוע הזה שהוא מורכב יותר.

אתם מסכימים למה שנאמר?

עבודות עפר וחציבה שזה 210 ועבודות אספלט שזה 220.

לטעמינו זה כלול כבר בהגדרה של עבודות רטובות, הנחת תשתיות סביבתיות, אבני שפה, מדרכות.

תרשמו בהסכם בסעיפים המקבילים גם בענף 200.

אנחנו לא מסכימים לפתוח את 200 כי זה פתח בעייתי. במהות לטעמינו זה כן מקבל מענה.

איך מקבל מענה אם הוא עובד אצל קבלן 200?

כמה כאלו יש?

בעצמך אמרת וגם ביטוח לאומי אומרים שהם לא יקבלו אם הם קבלן 200.

נשאיר את הנושא לסוף ואגיד מה הכרעתי. נקרא הלאה את כל שאר הסעיפים.

את זה נשאיר לסוף, בסעיף קטן ד' אנחנו מורידים את ההגבלה לשיפוצים בלבד "לעניין עובדים בענף 131" ואומרים "הכשרה בחצר המעסיק בהיקף של 40 שעות לפחות". כל הכשרה של 40 שעות תיחשב כמספיקה גם אם היא לא בשיפוצים אלא בבנייה 100.

לא בטוח שאנחנו מסכימים לשינוי - - - של שיפוצים.

אתם מסכימים או לא מסכימים? צריך להתכנס.

זו החלטה שלכם אם תסכימו או לא תסכימו. הלאה.

2. "עובד זכאי יקבל מענק, נוסף על הכנסתו החודשית, בעבור כל חודש העסקה בהתאם להוראות הסכם זה, כמפורט להלן:
1) בעד חודש ההעסקה הראשון – 2,000 ש"ח;
2) בעד חודש ההעסקה השני, ובלבד שהוא ברצף לחודש ההעסקה הראשון" וכאן משרד האוצר ביקש להוסיף "שבו הוא היה זכאי למענק התמרוץ – 2,000 ש"ח;
3) בעד חודש ההעסקה השלישי, ובלבד שהוא ברצף לחודש ההעסקה השני שבו הוא היה זכאי למענק התמרוץ – 2,000 ש"ח;
4) בעד חודש ההעסקה הרביעי, ובלבד שהוא ברצף לחודש ההעסקה השלישי שבו היה זכאי למענק התמרוץ – 2,000 ש"ח;
5) בעד חודש ההעסקה החמישי, ובלבד שהוא ברצף לחודש ההעסקה הרביעי שבו היה זכאי למענק התמרוץ – 3,000 ש"ח;
6) בעד חודש ההעסקה השישי, ובלבד שהוא ברצף לחודש ההעסקה החמישי שבו היה זכאי למענק התמרוץ – 3,000 ש"ח;"
בעניין התוספת של "שבו הוא היה זכאי למענק תמרוץ" הכוונה היא שאם יש חודש אחד בשרשרת שהעובד עבד פחות מ-11 ימים, או ששכרו היה נמוך או גבוה יותר ממה שמצוין – זה יקטע לו את כל האפשרות להמשיך ולקבל את המענק. זה שונה מהנוסח הקודם שהיה שבו באותו החודש הוא היה צריך לעמוד בתנאים.

מה קורה אם חולים או נפצעים? מדובר כאן על רצף, אבל העובדים האלו הם בסיכון גבוה. תתנו פתרונות.

אני אסביר את הרציונל. נקבע כאן סף מהותי לעבודה בכל חודש בהיקף לטעמנו שהוא נמוך, כלומר היקף של חצי משרה, 11 ימי עבודה בחודש או 2,200 שכר, זה היקף שהוא נמוך יחסית. יכולנו להגיד שאנחנו מעודדים עבודה במשרה מלאה או ב-80% משרה או משהו דומה.

המענק הוא מענק קבוע ולא פונקציה של אחוז מסוים מהשכר כמענק אלא סכום קבוע, לא משנה אם מישהו קיבל שכר של 7,000 שקלים בחודש או מסוים או קיבל שכר של 3,000 שקלים, המענק שהוא יקבל זהה. גם מי שהרוויח 3,000 שקלים יקבל מענק כמו מי שהרוויח 7,000 שקלים.

כשאנחנו קובעים סף כזה – שבעיניי הוא יחסית נמוך – אנחנו כן רוצים לתפוס את תכלית המענק שתהיה העסקה רצופה ואיכותית, ולכן לא רצינו שהמענק ימשיך להשתלם גם למי שהעסקתו נקטעה או ירדה מתחת לסף הנמוך מאוד הזה.

ואם הוא היה חולה?

קודם כל, זה 11 ימי עבודה מתוך 20-22 ימי עבודה בחודש - - משמעותית.

ואם הוא נפצע ונמצא בתאונת עבודה והוא חוזר לעבודה רק אחרי חודש?

שלומי, ימי מחלה?

תאונת עבודה שמונעת ממנו לעבוד חודש?

תתנו פתרון.

לפי הנוסח כפי שהוא היום, אם אתה חולה או לא עבדת 11 ימים נקטעת הזכאות למענק.

זה לא טוב, זה פוגע.

11 ימים, זאת אומרת שהוא היה שבועיים בחודש או משהו כזה.

נניח והיה חולה ארבעה ימים?

אין בעיה. אם הוא צבר 11 ימים במהלך אותו החודש גם אם הוא היה חולה שבועיים וחצי מאותו החודש, אין בעיה.

שלומי, ואם הייתה לו נניח תאונת עבודה לחודש, אתם רוצים לגדוע לו את המענקים?

יש כלים אחרים.

והוא חזר למקום עבודתו.

בן אדם סובב את הרגל, קיבל נקע ועכשיו חודש הוא לא יכול לעבוד ויכול לחזור לעבוד אחר כך?

הוא יקבל דמי פגיעה.

השאלות נשמעו והתשובות ניתנו.

הן לא ניתנו.

הן ניתנו, הם אמרו שהם לא רוצים. זו התשובה.

אז ההסכם גרוע.

הם אמרו שיש להם כלים אחרים.

זה לא כלים אחרים. אם הוא הפסיד חודש בגלל שהיה חולה ונניח ואת החודש הזה אתם לא משלמים, אני לא מתווכח. אבל למה שלא יקבל את החודש הבא?

מי שהיה חולה או נפגע בתאונת עבודה יש את המענים הסוציאליים הרגילים.

לא, אתה לא תפגע כאן בזכויות עובדים.

אל תעזרו לי. אם הוא הפסיד חודש בגלל מחלה או משהו שהוא יכול להוכיח, אז הוא הפסיד את החודש. אבל למה שיפסיד את החודשים הבאים אם הוא חזר לעבודה?

בהסכם הקודם כך זה היה. גם בהסכם הקודם היה ברצף.

באנו לשנות ולא לקבל טאבולה ראסה.

אבל בהסכם הקודם לא כתבתם במפורש "שבו הוא היה זכאי למענק תמרוץ".

ובלבד שהוא ברצף לחודש ההעסקה הראשון.

לא, לחודש ההעסקה הראשון שבו הוא הועסק, אבל לאו דווקא לתנאים שעמד בתנאים לקבלת המענק, כאן הבעיה, שזה 11 ימים לפחות והשכר המינימלי. זה חידוד מסוים שמבהיר שהוא צריך להיות זכאי למענק כדי להמשיך ולקבל.

במהות זה מגיע לאותו הדבר. אם לא קיבלת בחודש שעבר, זה חייב להיות המשכי. שם זה אומנם שלושה חודשים וכאן זה שישה חודשים, זה נכון. אבל בהינתן שזה 11 יום, גם אם אתה חולה או לא יכול לעבוד חלק מהזמן, רוב המקרים נפתרים בהקשר זה.

כלומר זה נראה לכם מאוזן.

3. מענק תמרוץ מוגדל לעובד העובד ב"עבודה רטובה":

לעובד הזכאי למענק לפי סעיף קטן (ב) אשר עובד ב"עבודה רטובה" ישולם מענק מוגדל בגובה פי 1.5 מהמענק לו זכאי לפי סעיף קטן (ב); לעניין סעיף קטן זה, "עבודה רטובה" – כאן העתקנו מהאתר של רשם הקבלנים – "עבודת בניין הכוללת תפסנות, ברזלנות, רצפות וטייחות, ובכלל זה עבודות הקשורות בשלד המבנה והרכבת אלמנטים טרומיים, עבודת הכנת תשתית בלבד למערכות בניין (חשמל, תקשורת, תאורה, מיזוג אוויר, תיעול וניקוז מים וביוב) הנחת תשתיות סביבתיות, (אבני שפה, מדרכות) עבודות אלומיניום ומסגרות, עבודות בנאיות ובניית קירות פנים וחוץ, עבודות חיפוי וריצוף חוץ ופנים, עבודות איטום ועבודות טיח וצבע".
כלומר כל מי שעובד בעבודות אלו אצל מעסיק בענף הבניין, כלומר ענף 100 או ענף 131 – הוא יהיה זכאי למענק של פי 1.5 מתוך הבנה שאלו עבודות שרציתם לתמרץ יותר?

שוב אין בטיחות?

זה המענק המוגדל על עבודות רטובות.

3. הגשת בקשה למענק

1. בקשה למענק תמרוץ תוגש למוסד על ידי המעסיק" – המעסיק הוא המגיש – "באופן מקוון באתר האינטרנט של המוסד, בהתאם לטופס שיפורסם באתר האינטרנט של המוסד, ותכלול, בין השאר, הצהרה של המעסיק על עמידת העובד בכל התנאים לקבלת המענק ואת כל פרטי המידע להם זקוק המוסד על מנת לבדוק את הזכאות למענק; בקשה כאמור בסעיף זה תוגש החל מתום כל חודש המזכה את העובד במענק ולא יאוחר מיום ז' בטבת התשפ"ו (31 ביולי 2026);
2. עובד אשר מעסיקו לא הגיש בעבורו את הבקשה למוסד בשל חוסר שיתוף פעולה של המעסיק"
כלומר ברירת המחדל היא שהמעסיק מגיש, אבל אם המעסיק לא הגיש – "העובד רשאי להגיש בקשה לקבלת המענק בעצמו, החל מתום 60 ימים מתום החודש שבגינו מבוקש המענק ולא יאוחר מיום כ"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2026) באופן ובתנאים כפי שיורה המוסד, ותכלול בין השאר הצהרה של העובד על עמידתו בכל התנאים לקבלת המענק".
כלומר, אם המעסיק מגיש – הוא גם המצהיר, ואם העובד מגיש – הוא המצהיר. מבחינת זמנים נתתם כאן תקופה על מנת שאנשים יספיקו להגיש.

הרבה זמן.

למה שוב אין בטיחות ברשימת המקצועות?

זה מענק מוגדל, זה לא המענק עצמו.

מה זה קשור? הוא גם לא נמצא באתר.

מדובר כאן על עבודה רטובה אינטנסיבית שהיא קשה מאוד.

3. "מענק התמרוץ ישולם לחשבון הבנק של העובד, כפי שידוע למוסד;
4. מענק התמרוץ ישולם עבור כל חודש העסקה, לאחר קבלת דיווח המעסיק בהתאם לסעיף 355 לחוק הביטוח הלאומי עבור אותו חודש, ולאחר שהושלמה תקופת ההעסקה המזכה במענק עבור אותו חודש, לפי העניין, ולא לפני היום ה-20 לחודש העוקב לחודש שבו הוגשה כל בקשה.
4. הוראות שונות
1. הזכאות היא למענק אחד עבור עובד והוא יינתן בשל עמידה בתנאי המענק אצל מעסיק אחד בכל חודש.
2. עובד הזכאי למענק מכוח הסכם זה, והיה זכאי למענק מכוח הסכם התמרוץ הראשון, יהיה זכאי למענק לפי הסכם זה ולפי הסכם מענק התמרוץ הראשון בשל שישה חודשי העסקה בסך הכל לכל היותר."
כלומר, זה צריך להיות עובד שהייתה הפסקה בעבודתו, שהוא לא עבד שלושה חודשים לפני שהתחיל לעבוד בתקופת ההסכם הזה, ואם הוא כבר קיבל מכוח ההסכם ההוא, הוא יהיה זכאי רק להשלמה של שלושה חודשים ואני מבינה שאלו שלושת החודשים הראשונים של ה-2,000?

נכון.

הזכאות תהיה בסך הכל לשישה חודשי העסקה משני המענקים, המתחיל.

מתחיל מ-2,000.

3. "על תשלום המענקים הניתנים לפי הסכם זה יחולו הוראות פרק י"ד לחוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים.
4. במקרה שבו יימצא כי שולם מענק לעובד ביתר, יהיה רשאי המוסד להפעיל כל סמכות לפי דין לצורך קיזוז וניכוי הסכום ששולם ביתר לעובד."

מה הוא קיבל ביתר?

שילמו לו יותר ממה שהיה מגיע לו.

אם שילמו לו 1.5 כשמגיע לו רק 1.

בטעות שילמנו את העבודות הרטובות.

שאתם שילמתם לו?

כן, הוא קיבל ביתר.

בטעות.

אדוני, אם עובד עבד שלושה חודשים - - -

לא להפריע לי. עם כל הכבוד ויש לי כבוד רב אליך, אתה מפריע לי.

5. "הסכם זה יעמוד בתוקפו עד ליום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2025)"
עכשיו יש כאן הוראה שהיא קצת אחרת – "הצדדים רשאים להסכים על הארכת התקופה הקובעת" – אמרנו שהתקופה הקובעת היא התקופה שבמהלכה מתחילים לעבוד ולא עבדו שלושה חודשים קודם ואז זכאים למענק. רוצים להסמיך כאן את הצדדים שזה המוסד לביטוח לאומי והאוצר להסכים על הארכת התקופה הקובעת – "בלא יותר משישה חודשים; הסכימו הצדדים כאמור, תתפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המוסד."
השאלה היא למה צריך להסמיך אתכם לעשות את זה? אתם לא יכולים כבר עכשיו לקבוע תקופה ארוכה יותר על מנת לתת וודאות למשק, לעובדים, למעסיקים?

את מדברת על אחרי דצמבר 2024?

כן, על הארכה. הם יכולים להאריך ולפרסם על כך הודעה באתר האינטרנט. אבל אני שואלת האם בשביל ודאות העובדים אתם לא יכולים להאריך כבר עכשיו אם יש לכם כוונה לעשות זאת?

לא, אם הם רוצים להאריך הם צריכים להגיע לוועדה.

לוועדה הם לא כתבו את זה. אם כן, צריך להוריד את זה כי אם אתם צריכים לבוא לוועדה המשמעות היא שאתם צריכים להגיש הסכם חדש, אז צריך להוריד את זה לגמרי. נוריד את זה.

אנחנו חושבים שנכון יהיה לעשות את ההסכם לתקופה שהצענו וגם לאפשר לנו לעשות הארכה אם נראה עדיין שהמצב במשק מצריך זאת, אם יהיה מקור תקציבי ואם זה יהיה משהו שנראה שמועיל למשק. אנחנו כן חושבים שזה מייצר יותר וודאות שהשוק יודע שההסכם יכול כלשונו עם אותם התנאים להימשך באופן זהה ולא לפתוח הסכם חדש שיכולים להיות בו שינויים לכאן ולכאן בעתיד.

רק אבהיר שאם זה באישור הוועדה, אז לא צריך את ההוראה הזו כי המשמעות היא להביא הסכם חדש.

אם זה באישור הוועדה, זה זהה.

אז אני מורידה את ההוראה הזו אם זה באישור הוועדה כי אישור הוועדה אומר שהם יגישו לנו הסכם חדש ואז אין משמעות להוראה הזו.

נכון. עדיף שההארכה תהיה בהסכם חדש, רק תוקף ההסכם לא יכול להיות קצר יותר מהמועד האחרון שהיה צריך להיות לפי ההסכם. אם כתבת שאנחנו יכולים להגיש תביעות עד יולי או יוני 2026, אז לא יכול להיות שההסכם - - -

המקסימום כאן הוא 31 בדצמבר 2026 אם זה מצד העובד. 31 בדצמבר 2026.

אז לא יכול להיות שההסכם יפקע לפני מועד זה.

למרות שזכאות שצומחת מתוכו ברור שהיא ממשיכה לעמוד.

אבל הוא יכול לתבוע אחר כך אם הוא לא קיבל מה שמגיע לו.

אבל זה קצת חסר היגיון.

הזמן עבר - - נותנים היום עד חמש שנים, שבע שנים. יש לי כל מיני חוקים כאן של בקשות על שנים רבות, פתאום כאן זה ייפסק? יש לו זכות מתי שהוא לא קיבל.

כבוד היו"ר, כאן הם עשו עד 2026.

אז "הסכם זה יעמוד לתוקפו עד ליום 31 בדצמבר 2026" ונתקן את התאריך העברי למען הסר ספק. את ההסמכה להאריך בין הצדדים נוריד ותביאו הסכם חדש אם תחשבו שצריך.

6. "מימון, החזר הוצאות וביצוע:
1) מענקים ששולמו לפי הסכם זה, ישולמו על חשבון אוצר המדינה באמצעות המוסד.
2) המוסד יגיש לממשלה, באמצעות משרד האוצר, חשבון מפורט של סכום ההוצאה לפי הסכם זה, שהוציא המוסד בפועל.
3) הממשלה תשפה את המוסד, באמצעות משרד האוצר, בסכום שהוא ישלם לפי הסכם זה, וזאת לפי נוהל השתתפות אוצר המדינה בתשלומי המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנוהל).
4) הממשלה, באמצעות משרד האוצר, תשפה את המוסד לפי החלק היחסי מההוצאות המנהליות של המוסד הנובעות מביצוע הסכם זה כפי שהיו בפועל ובהתאם לנוהל."

יושב-הראש, רוצים הסכם.

אם אתם רוצים הסכם, אתם צריכים לעזור לי לצאת מעניין ה-200 כי ה-200 סיבך את כל העניין. אני לא חושב שמצאתם פתרון בעניין ה-200 לכן נשאיר אותו בחוץ ונסתפק ב-131 ו-100, כאשר כוונתנו שכל העבודות כולל מה שהקראת, כולל תשתיות סביב הבניין, אבני שפה והכל.

ההגדרה של עבודות רטובות זה המענק המוגדל.

מבחינת ההכשרה, אמרנו שהכשרה של 40 שעות בחצר המעסיק גם תחשב ולא רק בענף השיפוצים.

אחת ההכשרות האפשריות.

צריך לבדוק מה המשמעויות של זה.

אתה יכול לבדוק. אם אתה רוצה שנאשר את זה עכשיו, תבדוק.

אפשר לאשר ואם לא נדע ליישם את זה נצטרך לבוא שוב. נצטרך לבחון את המשמעויות. אני לא יודע להגיד את משמעויות התיקון.

אין לכך שום משמעויות תקציביות לעניין הזה שהוא יקבל לקבל הכשרה אצל המעסיק.

זה בוודאות מגדיל את היקף הזכאים.

בבקשה ובברכה, אני רוצה.

אדוני יושב-הראש, זה לא מגדיל. הם נכללים בתוך המספרים שדיברנו עליהם.

דוד, התיקון שנוסף הוא שעובד לא חייב לעבור הכשרה. הוא יכול לעבור הכשרה בחצר המעסיק 40 שעות. אני לא יודע מה המשמעות. זה אומר שכל עובד שראינו שנכנס לעבודה בענף הבנייה, ובין ינואר למאי לדעתי ראינו 8,000 כאלו, הוא יכול להיות זכאי למענק.

אתה לא יכול להפלות בין עובד לעובד בגלל שהוא עבר במוסד מסוים. הוא עבר הכשרה, אתם צריכים את ההכשרה ואני רוצה שתאשרו את ההסכם בנוסח זה. אתם מוכנים? אני מוכן לאשר אם תסכימו. אם לא תסכימו, אין הסכם.

אדוני יושב-הראש, בעניין זה אנחנו מסכימים עם האוצר.

אתה יכול להסכים עם האוצר כי אתה עוסק בהכשרות.

אבל דובר על השיפוצים.

אני מתכוון גם לא לשיפוצים. אני רוצה שכל עובד יוכל להיכנס ולקבל את המענק.

משרד המשפטים. גם עכשיו 4ב' זה כולל את כל העובדים כי בהוראות הבטיחות בעבודה, פקודת הבטיחות בעבודה והתקנות לפיה חל איסור שמישהו שנכנס לאתר בנייה יתחיל לעבוד מבלי שקיבל הכשרות בסיסיות ממנהל הבטיחות בעבודה על עבודה בגובה ועבודה עם ציוד מסוכן, ולכן כבר עכשיו בהגדרה הקיימת כל עובד שנכנס לאתר בנייה מחויב לקבל הכשרה מסוימת.

אז זה מכוסה.

זה מה שאמרתי. נצטרך לוודא זאת, אם זה אכן המצב וזה לא מרחיב את היריעה, לא אמורה להיות בעיה.

עובד ממונה בטיחות לא מקבל את המענק - - -

דיברנו על עובדי בטיחות.

הם יהיו זכאים, אבל הם לא יהיו זכאים למענק המוגדל של העבודות הרטובות.

זה ברור, הם לא עובדים כעובדי כפיים.

כדי שיהיה ברור, אמרנו "אצל מעסיק בענף הבניין בעבודות הבנייה או שיפוצים ובכלל זה עובדי בטיחות" הוא יהיה זכאי למענק הבסיסי, הוא לא יהיה זכאי לפי 1.5 המענק הבסיסי ולכן הוא לא חלק מהרשימה של מה שהקראנו קודם לעבודות רטובות.

עכשיו אתם מסכימים להסכם לפי הנוסח שהקריאה היועצת המשפטית?

עוד נקודה אחת. לגבי עובד שעובד אצל מעסיק אחד שלושה חודשים, נגמרה העבודה והוא עובר למעסיק שני ברצף, יש עם זה בעיה?

אין בעיה.

לא, באותו החודש. אני מבין שחודש הבא הוא יכול לבוא למעסיק אחר, נכון?

הוא לא יכול לקבל אצל שני מעסיקים באותו הזמן. לעבוד 11 ימים אצל מעסיק פלוני - -

זה ברור. אבל אם הוא עבד 11 ימים ועבר, זה נחשב בתוך הרצף?

זה עדיין רצף.

אם הוא עמד בתנאי המענק בחודש הקודם.

אם האוצר מסכים לנוסח שהקריאה היועצת המשפטית, אפשר להצביע. אם אתם לא מסכימים, לא נצביע. תחליטו.

באנו לפי סעיף 9 להיוועצות עם הוועדה, שמענו את ההערות, עשינו שינויים בהתאם ונראה שעכשיו אין לנו פערים.

תנעל את הישיבה לפני שהם יתחרטו.

אתה מתכוון שבאת להתייעצות ותעשה מה שאתה רוצה?

אמרנו שאין לנו פערים בנוסח. שמענו, - - שיח, הנוסח מקובל עלינו.

גם אדם שעבר הכשרה אצל המעסיק יוכל לקבל את המענק?

אגף תקציבים אומרים שהם צריכים לבדוק את המשמעות של שינוי 4ד'.

אתה לא רוצה הסכם? תגיד בפומבי שאתה לא רוצה הסכם.

בוודאי שאני רוצה הסכם, לא סתם הנחתי אותו על שולחן העבודה.

הנחת משהו שמכשיל אלפי עובדים שלא יקבלו כי הם לא עברו את ההכשרות של משרד העבודה והכלכלה. אומרת משרד המשפטים שממילא מי שנכנס לבניין צריך לעבור הכשרה. נגד מי אתה רוצה להיות גיבור?

ככל ומה שהיא אומרת נכון, אז זה נכון לשני הצדדים ואז לא נדרש התיקון.

אבל אתה כמענק לא צריך להגביל בן אדם שעובד גם אם הוא עובד בהכשרה במקום, כמו בשיפוצים. אני לא רוצה לעשות אפליה בין השיפוצים לבין הבנייה, ואני לא חושב שנציג האוצר שצריך להסתכל על העניין התקציבי צריך להגיד לי בהגבלות שלא שייכות ולא רלוונטיות למטרה של הכנסת עובדים חדשים לענף.

אני דווקא כן מאמין שעניין ההכשרות ועניין העובדים בעולם העבודות הרטובות הם ערך משמעותי במענק ולא סתם בנינו את ההסכם בצורה הזו. יכול להיות שאין לכך משמעות הלכה למעשה כפי שנציגת המשרדים אומרת, אבל נצטרך לוודא זאת.

זה לא ייאמן. מה יש לוודא?

אתה רוצה זמן לבדוק?

אנחנו כבר בישיבה חמישית והם לא גומרים את העניין.

אני לא יודע מה תהיה המשמעות אם נכניס כאן עוד 5,000 עובדים.

אבל הוא לא רוצה לתת לעוד 5,000 עובדים.

הוא לא רוצה לקבל החלטה ברמה שנתנו לך, הלכנו אתך עם הכל, מאות עובדים, יושב-הראש מכנס כאן את הוועדה כבר חמש פעמים. זה לא ייאמן. אתה שחקן סף, שחקן וטו, לא ייאמן. זה לא דיון ראשון שלנו.

עם כל הכבוד, יזמנו כאן מהלך.

יזמתם מהלך.

ועדיין המדינה מפסידה עשרות מיליארדים על זה.

אנחנו כממשלה יזמנו מהלך.

יזמתם מהלך ואתם תוקעים אותו.

אנחנו האחרונים שתוקעים אותו.

רבותיי, קבענו לשעה 15:00 דיון חשוב מאוד בחוק אחר והיינו צריכים לסיים בשעה 16:00. הקדשנו יותר משעה לעניין זה. אני עושה הפסקה של הדיון הזה, עובר לדיון בנושא אחר ועד סוף הדיון בנושא האחר תביאו לי תשובה אם אתם רוצים שנצביע או לא. אני נותן לכם הפסקה לדיון. הישיבה הזו יצאה להפסקה. תוך 5 דקות נתחיל דיון בנושא האחר, תקנות מאגר מידע בחירום. ישיבה זו בהפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 16:00 ונתחדשה בשעה 17:00.)

אנחנו מעוניינים להמשיך את הדיון בעניין הצעת הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל. קודם כל, אבשר לכם אנשי האוצר והממשלה שאישרנו עכשיו תקנות שעבדו עליהן חודשים ארוכים שמטרתן שבזמן מלחמה יהיה מאגר מידע של כל הנכים, החולים וכל האנשים שלא יודעים להסתדר, מי שרשום ברווחה וגם מי שלא, בשיתוף מערך הדיגיטל, משרד הרווחה, הרשויות המקומיות, שלא יהיה מצב חלילה שנכה מסוים נמצא במקום מסוים ואף אחד לא יודע עליו.

נעבור לנושא הפחות חשוב והיותר קל שזה נושא ההסכם לתמרוץ העובדים. ארצה לשמוע מה הסיכומים שסיכמתם.

חגי רזניק, יועץ בקרן לעידוד ופיתוח בענף הבנייה, לשעבר מנכ"ל משרד השיכון. הגענו לסיכום מחוץ לכותלי הוועדה, לאמץ את ההסכם כפי שהיועצת המשפטית לוועדה הקריאה אותו קודם לכן, כולנו. אני מניח שהיא תחזור עליו ועל מנת שלא לעכב את ההסכם ושיאושר, כן נרצה להוסיף לפרוטוקול, לא בשביל לעכב את ההסכם, אבל חשוב לנו מאוד, לנציג ההסתדרות כאן, לי כנציג הקרן, להתאחדות קבלני השיפוצים, חשוב לנו מאוד להוסיף לפרוטוקול – ולא בשביל למנוע את ההסכם – שתי נקודות מהותיות.

אחת, אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות לחזור בפני הוועדה – ייתכן וזה יגיע כהצעת חוק או הסכם חדש – אבל כרגע אנחנו לא רוצים לעכב את הנושא של תשתיות תומכות מגורים, כלומר ואם הזכאות לא תסתדר במהלך עסקים רגיל נוכל לבצע זאת. שתיים, גם בעניין הקיפוח של 1 באפריל אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות. אנחנו מבינים היום את עמדת האוצר, לא מקבלים אותה ולא מעוניינים לעכב את ההסכם.

מלבד זה ובהתאם לזה, מה שתקריא היועצת המשפטית שלך ומקובל עליך, אנחנו נקבל.

האוצר, אסף, בבקשה.

שלחת אותנו בתום הדיון הקודם לבחון את התיקון שביקשת להוסיף. מבחינתנו התיקון מקובל. להבנתנו, הוא לא אמור להוסיף היקף משמעותי, אם בכלל, של עובדים ולכן מבחינתנו אין - - -

לעומת הנוסח שהוקרא, יש לנו ארבעה דברים לפני שמצביעים. הדבר הראשון, מעסיק בענף הבניין נשאר כמו שהיה בנוסח המקורי, ענף 100 וענף 131. הדבר השני, בסעיף 2.א1 אנחנו נגיד שהוא צריך לעבוד בעבודות בנייה, שיפוצים או עבודות ביטחון וזה ייתן מענה להערה שהייתה. בסעיף 2.א4ד, נושא ההכשרה בחצר המעסיק בהיקף של 40 שעות לפחות בכפוף להצהרת המעסיק וזה לא יהיה רק על שיפוצים אלא גם על ענף 100, כלומר נוריד את המילים "לעניין עובדים בענף 131 – שיפוצים". התיקון האחרון, ש"הסכם זה יעמוד בתוקפו עד 31 בדצמבר 2026" ולא עד 2025. אלו התיקונים המרכזיים.

חשוב לנו שבעניין ההכשרות יהיה ברור שאלו הכשרות לעניין העבודה בענף הבנייה ולא הכשרות כלליות, העשרות ודברים כאלו.

הכשרה אצל המעסיק רק בעבודות הבנייה, ברור.

הבנייה והשיפוצים.

אם זה רצפות, הוא צריך ללמוד אותו רצפות.

שלא ישלח אותו להעשרה בקורס אנגלית וזה ייחשב כהכשרה.

לא.

זה גם לא כולל הכשרות בטיחות.

המילים "הכשרה בחצר מעסיקו בהיקף של 40 שעות לפחות" הן בסדר?

זה העניין, אולי ישלח אותו גם לנגן בצ'לו.

צריך לזכור גם מי המעסיק, המעסיק הוא ענף 100 או 131 למה הוא יכשיר.

זה בסדר גמור.

עוד הבהרה קטנה אחת.

הבטיחות.

הבטיחות. אני לא יודע אם זה משפיע או לא, היועצת תגיד, צריך לזכור שאנשי הבטיחות ברובם הם אנשים עצמאיים.

אם הם לא עובדים אצל מעסיק הם לא בהסכם.

אם הם לא מועסקים אצל המעסיק, הם אינם בהסכם הזה. שיהיה ברור. אנחנו לא פותחים את ההסכם בין הביטוח הלאומי לבין האוצר מכיוון שיש אנשים רבים שרצינו שייכנסו, ויתרנו על דברים רבים. "ויתרנו" לא ויתרנו על כלום כי אני לא עובד בבנייה לצערי, אבל ניסינו להביא למקסימום אנשים שיוכלו לקבל את התמרוץ ואני חושב שזו מטרה חשובה מאוד, מקווה שזה יעודד אנשים רבים לבוא לענף הבנייה עד כדי כך שהשכר שם יעלה באופן שלא יצטרכו תמרוצים נוספים.

אם וכאשר תמצאו צורך להמשיך או לעשות הסכמים נוספים, אנחנו תמיד לרשותכם. אני רוצה לעלות את זה להצבעה.

אם אפשר, אני מבין שזה פרוצדורלי ולא רלוונטי להצבעה ולהחלטה - - חשוב מאוד לארגוני העובדים וגם לארגוני המעסיקים, עשינו סבב, שיהיה כתוב בפרוטוקול במקום בולט.

הכל בפרוטוקול. הפרוטוקול רושם כל מה שנאמר כאן.

שני הסעיפים – לגבי 1 באפריל ולגבי תשתיות תומכות מגורים, ארגוני העובדים והמעסיקים שומרים לעצמם את הזכות לשוב לוועדה ללא קשר לאישור ההסכם.

הוועדה פתוחה בפניכם תמיד.

הפרוטוקול רושם כל מילה שאנחנו אומרים כאן.

חברי הכנסת, אני מבקש להביא להצבעה. מי בעד אישור הצעת ההסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל? ירים את ידו. מי נגד? אין מתנגדים. אין נמנעים. ההסכם אושר פה אחד. שיהיה בהצלחה. תודה רבה.

הצבעה

אושר

אפשר לברך?

תברך.

קודם כל, ההסתדרות הכללית מברכת על ההסכם הזה, תודה ליושב-הראש ותודה לאגף תקציבים שבסוף הגיעו להסדר. צריך להגיד, על פי בנק ישראל, צמצום הפעילות בענף הבניין נאמדת בפגיעה של עשרות מיליארדי שקלים מדי שנה, בשנה האחרונה לפחות. היינו בקשר בזמן האחרון עם אול ג'ובס, יש עלייה בביקוש בערך ב-15% לעבוד בענף הבנייה וזה יתמרץ את העובדים לבוא לעבוד בענף הבנייה.

נקודה נוספת חשובה מאוד, בשנת 2022 ההסתדרות וההתאחדות חתמו על הסכם קיבוצי. בימים אלו אנחנו בשלבים של צו הרחבה, זה גם כן ישכנע אנשים נוספים לשכנע לענף הבניין. אנחנו מברכים על הצעד הזה וקוראים ליושב ראש הוועדה להביא עוד צעדים כאלו לטובת העובדים.

תודה רבה לכולכם. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 17:10.