פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



89
ועדת הבריאות
16/07/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 237
מישיבת ועדת הבריאות
יום שלישי, י' בתמוז התשפ"ד (16 ביולי 2024), שעה 12:44

הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024

חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר

משה בר סימן טוב - מנכ"ל משרד הבריאות

פנינה אורן שני דור - מנהלת שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

ד"ר זיוה חממא - מנהלת המחלקה לניהול סיכונים במזון, משרד הבריאות

דורית האוס - מנהלת אגף יבוא שירות המזון, משרד הבריאות

לי-אור אבינועם - יועץ מנכ"ל משרד הבריאות

דנה שך - מנהלת תחום מיקרוביולוגיה, שירות המזון, משרד הבריאות

ד"ר יונתן דר - מנהל תחום פודטק, משרד הבריאות

חן גוטמן - מנהל תחום הערכת סיכון מזון חדש, משרד הבריאות

ד"ר עופר גולדשטיין - מנהל היחידה הווטרינרית, משרד הבריאות

מרינה אוסטפלד - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

שרון גוטמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

יוספה הולצשטיין - יועצת, משרד הבריאות

גל ברנס - רכז כלכלה ותעשייה, אגף התקציבים, משרד האוצר

שי סומך - עו"ד, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יובל ליפקין - משנה למנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון

ד"ר לילא שיני-חג'-יחיא - מנהלת אגף בכיר, כימיה ובריאות הציבור, משרד החקלאות וביטחון המזון

חגית איגרמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החקלאות וביטחון המזון

ד"ר ריבה בן-עזרא - ר.ו. ראשית לפיקוח על מוצרים מן החי, משרד החקלאות וביטחון המזון

ליאת עזיקאל - מרכזת פניות ציבור בקרה ומעקב לשכת מנכ"ל, משרד החקלאות וביטחון המזון

טיראן ששון - יועץ מנכ"ל משרד הכלכלה

פרופ' טליה איינהורן - חברה קבועה באקדמיה הבינלאומית

אביב חצבני - איגוד המזון, התאחדות התעשיינים בישראל

רוית ארבל - איגוד המזון, התאחדות התעשיינים בישראל

מיטל פרי - עו"ד מנהלת קרי ממשל, התאחדות התעשיינים בישראל

ליאור לוי - התאחדות התעשיינים בישראל

רז הילמן - סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

עמיר עופר - עו"ד, מנהל ענף המזון, איגוד לשכות המסחר

אורי דורמן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

יריב קיטה - יו"ר מים מינרלים, עין גדי

לירון הרשטיין - מנהלת אבטחת איכות מותג קרפור ישראל, גלובל ריטייל ק.י. בע"מ

ד"ר גידי צפורי - מנהל אבטחת איכות וטרינר, קרפור ישראל

ד"ר תמיר עמיחי - ארגון הנכים זכויות נכים

ירדן גונן - מטה משפחות החטופים

נעה בן שבת

מיכל דיבנר כרמל

אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024, מ/1742

שלום לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת הבריאות שתעסוק בנושא הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים בייבוא מזון במסלול האירופי, התשפ"ד-2024.

קודם שניכנס ונצלול לתוכן העניינים, אני מבקש לפתוח עם סרטון קצר, לבקשת ירדן גונן, ולאחר מכן נאפשר לה לדבר. בבקשה.

(הקרנת סרטון).

תודה. תמיד תודה על זה שאתם נותנים מקום לדבר, להתבטא ולהזכיר. אני זוכרת מהתחלה, בכל ועדה שפתחת, תמיד התחלת בברכה ובתפילה לשובם של החטופות והחטופים בבריאות ובמהרה.

מי שדיברה בסרטון הקצר הזה זו אגם גולדשטיין, ילדה שנחטפה בגיל 17 אחרי שהיא ראתה את אבא שלה נרצח מול עיניה ואת אחותה הבכורה נרצחת מול עיניה. היא נחטפה עם שני אחיה הקטנים ועם אימא שלה והוחזקה 51 ימים לפני ששוחררה. היא כבר בת 18 והיא סיימה כיתה י"ב. היא עדיין בשבי. היא עדיין מרגישה שהיא חטופה. מי לימד אותך להתמודד אחרי שחטופים או תוך כדי?

הסרט שהוקרן אתמול בכיכר החטופים ובו אגם דיברה לפני, סרט שקוראים לו "זעקות ואז שתיקה", נעשה על ידי יהודייה אמריקאית, שריל סנברג, ואני אפילו דורשת מכל אחד ואחת כאן לצפות בו. חייבים להיות מודעים למה שהיה ב-7 באוקטובר, שמחת תורה, ומה קרה מאז בשבי כי אסור לנו לדרוש מאחרים בעולם לפני שאנחנו דורשים את זה מעצמנו. זה סרט שיסתכלו בו עוד שנים קדימה.

ברשותכם, אני רוצה לצטט לכם שני ציטוטים. בכל שאר הוועדות ציטטתי היום הרבה יותר אבל אני לא רוצה לגזול זמן. אלה ציטוטים שנאמרו בסרט ואני מצטטת את השניים שמכולם הם הכי מזעזעים אותי. אני לא יכולה לתאר לכם. זה רבע אחוז ממה שבאמת קיים.

"הוא אנס אותה אחרי שהוא שחט אותה. הוא אנס אותה בזמן שהיא כבר מתה. בכל שעה באמצע הלילה הם יכולים להעיר אותך ופשוט להחליט שהם אונסים אותך מול כל שאר החטופים והחטופות שאיתך". זה הציטוט השני של אגם כפי שהוא בסרט.

יש לי עוד. אני מתלבטת. אני רוצה להגיד לכם הכול. אני חייבת להגיד. אני מרגישה שרק אנחנו חיים עם המציאות ההזויה של העדויות האלה, של נשים כפותות לעצים עירומות אחרי שעברו אונס ואז רצחו אותן, של נשים שקדחו להן מסמרים באיברים הפרטיים שלהם, של אישה בשבי עם פרצוף של מפלצת ואקדח מקודח לראש הוא צורח עליה להוריד את המגבת כל אלה מחזיקים את אחותי כבר 284 ימים. הם לא עצרו ב-7 באוקטובר, זה לא נגמר. אחותי עדיין ב-7 באוקטובר ואיתה עוד 15 נשים, ילדות, לירי מסתכלת עלי מכאן, היא ילדה, היא ילדה. אחותי היא ילדה, ומה זה אומר על הבריאות שלהן? אולי הן לעולם לא יוכלו להיכנס להריון בגלל הזיהומים שהן עוברות שם? אולי מישהי מהן עכשיו בהריון בגלל מה שהמחבלים מעבירים אותה? מה זה אומר על הבריאות של אלה שחזרו, של המעגלים שעוטפים אותם והם לא מצליחים להתקדם הלאה? מה זה אומר על הבריאות של ילדים בני 13, בני 6 ו-17 שניגשים אלי בלי סוף ואומרים לי שהם לא מצליחים להתקדם הלאה בחיים? הם לא קשורים לאף אחד מהחטופות או מהחטופים או הנרצחים, הם פשוט מבינים שהם במציאות שלא רק שיש מחבלים ואויבים אלא יש גם מדינה שבה אפשר לחטוף ילדים ואנשים והמדינה לא מחזירה אותם. נהרסה להם התמימות.

זה עולה לכולנו בבריאות ובחוסן העתידי של מדינת ישראל. אני רוצה לשאול אתכם. אנחנו עכשיו נמצאים בפתחה של הזדמנות להחזיר את כולן וכולם הביתה. אם זאת הייתה הבת שלכם והייתה את ההזדמנות הזאת על השולחן, הייתם מפספסים את ההזדמנות ומשאירים אותה שם? לא חשבתי אחרת.

אני רק רוצה להזכיר שכדי שזה לא יעלה בבריאות, בחוסן ובקיום של המדינה הזאת, אנחנו צריכים להחזיר כל אחת ואחד מהם. כל אחת ואחד. ביטחון של מדינה, ביטחון של אזרחם במדינה נבנה מול ההנהגה שלה שמראה שהיא עושה הכול כדי לא להשאיר אף אחד מאחור וגם מצליחה.

תודה. שיהיו לנו בשורות טובות במהרה עוד בימים האלה. בבקשה, אל תתנו להזדמנות הזאת להתפספס. אנחנו לא יכולים להחזיק עוד הרבה וגם הם לא. זה לא מגיע לאף אחד מאיתנו לחוות את הדבר הזה. כולנו חטופים ולא רק הם.

אכן, כפי שציינת בפתח הדברים שלך, למעשה אנחנו כל יום כשאנחנו פותחים בבוקר את ישיבת ועדת הבריאות, אנחנו פותחים אותה בתפילה להשבתם של החטופים הביתה במהרה ובעזרת השם גם בבריאות. העדויות קשות ובלתי ניתנות להכלה בשום צורה.

אני מבקש לצאת לחמש דקות הפסקה. קשה מאוד להיכנס ולחזור לעניינים מקצועיים כשאנחנו במציאות כל כך מורכבת. ירדן, תודה על הדברים.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:02 ונתחדשה בשעה 13:07.)

אני מחדש את דיון הוועדה. התיאורים ששמענו בפתח הדיון באמת קשים מנשוא. באמת קשה לקיים דיונים בנושאים מקצועיים כאשר אנחנו במציאות כל כך קשה אבל יחד עם זאת יש לנו אחריות על היבטים של בריאות הציבור ונושאים נוספים בהם אנחנו עסוקים בחודשים האחרונים ומשתדלים לנהל את מה שצריך לנהל במסגרת האחריות הציבורית שמונחת על כתפינו. זה באמת לא קל. כל השיחות שלי במהלך הדקות האחרונות עם הנוכחים כאן, מתברר כמה הקושי הוא כבד אבל כמו שאמרתי, האחריות מוטלת על כתפינו ואנחנו צריכים יחד עם הקושי הגדול הזה לנהל גם את שאר העניינים שמונחים על סדר היום.

הנושא הראשון בו נעסוק היום יהיה התקנות שנוגעות לחומרים המיועדים לבוא במגע עם מזון. נבקש משרד הבריאות – פנינה או זיוה או מי שעוסק בנושא – להסביר לנו את התקנות שמונחות בפנינו בהקשר הזה ומה הן דרכי האימוץ גם כלפי יבואנים וגם כלפי יצרנים מקומיים.

לפני שאני אעביר את רשות הדיבור לד"ר חן גוטמן שיסביר מה המהות בתקנות, אני אומר שאנחנו נענינו לבקשת התעשייה והחקלאים ואנחנו עושים כאן אימוץ שיחול רק על יבואנים נאותים או יצרנים נאותים. האימוץ הזה של כל התקנות שעניינן חומרים שבאים במגע עם מזון, נהנינו לדרישת התעשייה ולדרישת החקלאים. מדובר כאן על אימוץ שהוא אימוץ מוגבל שיחול על קבוצה מאוד מסוימת של עוסקים במזון. אלה יהיו יבואנים נאותים שמייבאים מזון במסלול האירופי ויהיו יצרנים נאותים שעומדים בהוראת סעיף 40 לחוק.

321א המעודכן.

תודה. אנחנו גם מחילים בתוכם את כל הנושאים שנוגעים לאריזות שבאות במגע עם מזון בלבד.

עוד שאלה לגבי מסלול האימוץ. ככל שתרצו באיזשהו שלב, הוועדה היא זו שמוסמכת בצו לדון אם לאמץ או לא.

אם נרצה לשנות, זה אומר שנצטרך לעשות תיקון של הטורים ואז נצטרך לבוא לוועדה ככל שנרצה להרחיב את זה על החקלאים או על התעשייה או על כלל היבואנים.

שירות המזון הארצי. אנחנו מביאים היום לשולחן שבע חקיקות. חקיקה ראשונה היא חקיקה רוחבית, מסגרת.

אתה יכול להגיד לנו מספר?

כן. 1935/2004. החקיקה הזו נותנת את המסגרת שלפיה כל החקיקות האחרות שעוד נדבר עליהן אמורות לעמוד בה. העקרונות הם שהמזון לפי החקיקה האירופאית, אסור שהוא לא יגרום נזק לאדם. יש מספר החרגות מסוימות שקשורות לאיזה מאפיינים מדובר, האם אלה צינורות ודברים כאלה, ויש כאן עוד כמה עקרונות נוספים כאשר אחד העקרונות הוא עמידה ב-GMP. התקנה הזאת לא תיכנס בחלק מהאימוץ. בנוסף לכך יש עניין של ציות, זאת אומרת, החובה על יצרני מזון ועוסקים במזון לעמוד בכל הכללים שמוגדרים בחקיקה הזאת ובכל החקיקות הרלוונטיות. יש גם את הנושא של העקיבות. כלומר, איזה מסמכים צריכים להיות, באיזו רמה הם צריכים להיות ואילו מפרטים.

אני מבינה שזאת תקנת הגג.

בדיוק. זו תקנת הגג. לתקנה הזאת יש 17 קטגוריות. דרך אגב, רק לסבר את האוזן, כרגע יש תקן 5113 תחת סמכות משרד הכלכלה ותקן זה מאמץ גם את התקנות האירופאיות וגם את האמריקאיות. התקנה הזאת, התקינה הזאת, אומרת שיש 17 חומרים שעומדים תחת ההגדרות האלה, לא לכולן יש הגדרות ספציפיות, לחלקן יש, ולמעשה מתוך כל הקבוצות החומרים בכל התקנות שיש אנחנו למעשה בחרנו שישה.

שישה נוספים.

כן.

סוגי חומרים.

קטגוריות של חומרים שמשמשים ל-... של מזון.

זאת יכולה להיות קרמיקה, שעם.

זכוכית. שעם.

איפה בדיוק משתמשים בזה?

באריזות המזון.

אנחנו משתמשים באריזות המזון.

התקנה הזאת חלה על כל מה שבא מגע עם מזון. זה יכול להיות לדוגמה במחלבה עליה דיברתם איתי, הפטמות שמחוברות לחלב שזה מקרה אחד וזאת יכולה להיות גם אריזה של המזון או המשטחים שבאים במגע עם המזון.

לפי התקינה האירופאית זה בכל שרשרת המזון. מרגע שהמזון, אפילו מזון גולמי, נמצא במגע עם הסביבה שלו ועד הרגע שאתה נותן בו את ה-ביס, כל השלב הזה מוגדר כשרשרת המזון.

ההחלה היא על הכול או רק על אריזות?

אנחנו מחילים רק על אריזות.

יש כאן למשל התייחסות לכלי פלסטיק או כלי מטבח.

כלים חד פעמיים לא תחת משרד הבריאות ולכן זה לא מתייחס לזה.

רוית צודקת. אנחנו צריכים לומר ליבואן נאות וצריך להוסיף את ההערה שזה יחול על יבואן נאות או יצרן נאות שעומד בסעיף 321 והתקנות מדברות על אריזות שבאות במגע עם מזון בלבד. זה יענה להערה. אמרתי את זה לפרוטוקול אבל אם זה לא מספיק, נוסיף את זה בטור.

יבואן נאות ויצרן נאות, ידרשו התחייבות שקיבל על עצמו את אירופה.

יבואן נאות במסלול האירופאי.

אני רוצה להבין, לדבר על הגדרים של הדבר הזה. החובה תחול על כל מי שהוא באירופה.

יבואן נאות במסלול האירופי או יצרן נאות שלקח על עצמו את החובות שנמצאות ב-321(ד) והאימוץ הוא על אריזות מזון שבאות במגע עם מזון בלבד.

אחרי תקופת המעבר, הרי סעיף 321א הוא תקופת מעבר עד 2029, אחרי המועד הזה זה יחול על כולם? יהיה דין אירופי לגבי כולם?

לא, כי הוראת המעבר תפיל את המנגנון של 321 ולכן היא תפיל גם את היצרן הנאות. ככל שלא נאמץ עד אז את הוראות הסימון על הכלל, יחולו לגביהם התקנות של האריזה שאמרנו שהיום הן לא חלות במנגנון הזה.

לא הבנתי. אני מנסה להבין מה יקרה. אנחנו כרגע מאמצים דין אירופי. האם אנחנו מאמצים אותו על תנאי רק לצורך תקופת המעבר?

ליצרן נאות, כן. ליבואן נאות, במסלול האירופי זה תמיד ימשיך לחול.

למה אנחנו לא מאמצים את זה באופן קבוע?

זה מה שביקש יושב-ראש הוועדה. הוא אמר שככל שנרצה להרחיב את זה לכלל היצרנים ובסוף תקופת המעבר, אנחנו נביא לכאן אחרי שנקיים התייעצות עם היצרנים. אני אחזור שוב על מה שאמרתי. במקור היצרנים, תעשיית המזון והחקלאים, ביקשו החרגה.

גם היבואנים.

גם היבואנים. הם ביקשו החרגה כי בעצם היום לפי הרגולציה הקיימת עוסק במזון יכול לבחור אם הוא לוקח את אירופה או לוקח את הרגולציה האמריקאית. בגלל שאנחנו באים למסלול האירופי, אנחנו נענינו לבקשתם ומחילים את זה רק על היבואן הנאות במסלול האירופי. בגלל שהתעשייה ביקשה לפטור אותה בתקופה של הוראת השעה מתקנות שחלות על אריזה, גם זה יחול לגביה. אנחנו מחילים את כל אירופה על הקבוצה המסוימת כך שייכנסו למועדון המסוים היצרנים של 321(ב).

זאת אומרת שבהוראה קבועה תהיה החרגה כך שזה חל רק על יבואן נאות. זאת תהיה ההוראה הקבועה. נכון?

כן.

כל ההוראות האלה של האריזות יחולו רק על יבואן נאות.

במסלול האירופי.

במסלול האירופי. לגבי הוראת השעה, בתקופת הוראת השעה, גם היצרן הנאות.

בסוף תקופת המעבר נצטרך להחליט אם היצרן הנאות ירצה להמשיך את זה.

אבל את האופציה ליצרן הנאות את נותנת גם אחרי תקופת המעבר.

ברור. אבל אני לא רוצה להגיד חובה מהיום כי זה היה הסיכום.

את תצפי שהיצרן הנאות ימשיך בזה גם אחרי הוראת השעה?

אני ארצה. לכאורה כן אבל זה תלוי גם אם יש לו מוצרים נוספים שהוא מייצר.

אנחנו מדברים על אימוץ התקנות ליצרנים?

לא.

אם מדברים, לא נותנים לי להעיר.

אני מנסה להבין. אני מבקשת להגיב בצורה מתאימה לאירוע. בסך הכול ניסיתי להבין מה מבקשים לעשות. אני חושבת שהדבר הזה יכול לעזור, אם נבין מה מבקשים לעשות לפני שתעירי כי לפעמים מעירים ולא מבינים מה הם מבקשים לעשות.

ההערות שלי יתייחסו בדיוק לניואנסים.

בסדר, אבל מנסים להבין.

אני עונה. אני אחזור על התשובה. אנחנו לא רצינו להחיל את זה על היצרנים הנאותים מבלי שעשינו איתם שיח. לכן אנחנו נבוא אחרי שיח ונחליט אם אנחנו מחילים את זה על היצרנים הנאותים ועל החקלאים.

ואז מה יהיה המנגנון?

נבוא לוועדה.

שתי הערות שקשורות לעניין הזה. להבהיר שכרגע זה לא בניסוח. יצרן נאות במסגרת מנגנון לפי סעיף 321א או המספר שיהיה בסוף הדיון.

את מדגישה שזה דווקא 321א ולא אותו סעיף 34. למה אנחנו לא אומרים שזה סעיף 34? סעיף 34 מאפשר ליצרן נאות.

תקנות מאומצות.

נכון אבל זאת תקנה מאומצת.

רוית אומרת ש-321 אומר שבמקרים מאוד ספציפיים - אנחנו נדבר על הסעיף הזה בהמשך – הסעיף אומר שאם אתה רוצה לאמץ את סעיפים 2, 3, 4, לקבל פטור מסעיפים 2, 3, 4, תקינה ישראלית לעומת הצרכן בפיקוח על המחירים, אתה צריך להשית על עצמך פר המוצר את כל הוראות הדין האירופי ואז במקרה הזה זה חלק מהוראות הדין האירופי למרות שיש לך פטור.

זה חלק מההוראות. אם זאת הוראה מאומצת, אנחנו לא קראנו, לא דיברנו, לא עברנו את התהליך וזאת בדיוק גם ההערה השנייה שלי. אנחנו מבקשים - לא הצלחנו במנגנון של סעיף 3(א) לגבי אימוץ ... – אני רוצה להבטיח שבזה שאנחנו עושים את המהלך הזה, זה לא אומר שאימצנו את התקנה ועכשיו יחילו אותה על יצרנים. אני רוצה שזה ייחשב כאילו זה אימוץ של תקנה מחדש, מאפס. זה לא שעכשיו עשינו אימוץ ואנחנו רק משנים את הטורים. אם זה המצב, לא יהיה לנו יומנו לעניין.

יש הבדל בין מה שאנחנו הצענו לבין מה שעורך דין רוית ארבל אומרת כאן. כולנו מסכימים שהרחבה של האימוץ או החלה על כלל תעשיית המזון ועל כלל היבואנים דורשת להגיע לוועדה, לבקש את ההרחבה הזאת אבל זה לא יהיה אימוץ מחדש כי זאת תהיה הרחבה.

אדוני, אני כן אומר למה כוונתנו בנושא הזה.

רגע. זו הייתה בקשה שלי. לא יהיה מנגנון שמאמצים או מחילים על התעשיינים חובה בלי שזה מגיע לכאן.

המנגנון צריך להיות כמו כל הוראה מאומצת אחרת לרבות תקופת מעבר ודברים כאלה.

עכשיו אתה רוצה לקבוע את זה?

אני רוצה את הסייג הזה כי מבחינת התעשייה לא מדובר בהוראה מאומצת.

לפי החוק סעיף 3(א), אם אין סייגים, זה מאפשר להם לאמץ בלי לעבור את הוועדה.

קובעים כרגע חריג בטור ג' שזה חל רק על יבואן נאות.

זה לא אימוץ מלא.

אנחנו קובעים שזה חל רק על יבואן נאות. בעתיד נרצה לשנות את זה ולהחיל את זה גם על כל מוצרי המזון, צריך לשנות את הטורים והדבר הזה מחייב צו באישור ועדה.

זה בסדר.

הבעיה תהיה שאז לא תהיה אפשרות, 3(א) מגביל לכמה זמן אפשר לתת היערכות. סעיף 3(א), יש בו הוראה ועכשיו הולכים לתקן בה משהו, הוא כובל את הידיים של משרד הבריאות. הוא לא יוכל לתת שלוש שנים. גם זו בעיה שצריך לקחת אותה בחשבון.

עוד משהו שאני מנסה להבין. ברגע שזה יופיע גם כדרישה, באיזה אופן יצטרך יבואן מקביל להראות עמידה בדרישה הזאת? איך יבואן מקביל יוכל להראות עמידה בהוראות האלה?

כמו כל דבר אחר.

לפי ניהול סיכונים. שוב חוזרים לניהול סיכונים.

למה שיבואן שהוא לא במסלול האירופי ירצה להראות עמידה בדבר הזה?

לא. יבואן מקביל.

אני אומרת שאני לא רואה שום הבדל בין הרגולציה הזאת לרגולציה אחרת. זה צריך לעמוד במסגרת ניהול הסיכונים של היבואן מקצה לקצה. גם על האריזה וגם על מה שבתוך האריזה. סעיף 96 יחול גם עליו במקרה של האריזות.

משרד המשפטים. נעה, נראה לי שהתיקון לא צריך להיות בסעיף 34, כי האופציה ליצרן נאות צריכה להיות גם אחרי הוראת השעה. היא צריכה להיות לתמיד. זה מה שאת אמרת.

אני אמרתי הפוך.

אמרת שהאופציה של היצרן הנאות.

האופציה תהיה קיימת אבל לא תהיה חובה.

ברור אבל שהיא תהיה קיימת גם אחרי הוראת השעה. כל עוד יש ליבואן במסלול האירופי אפשרות לייבא אריזות לפי הדין האירופי, כל עוד זאת החובה, צריכה להיות אופציה גם ליצרן הנאות.

אני רק אומרת שזה לא במסגרת 34.

נכון.

זה לא במסגרת 34 כי 34 מדבר על ההוראות המאומצות. ההוראה המאומצת הזאת אומרת שזה חל רק על יבואן נאות. כדי להחיל את זה על עוד גורמים, אני צריכה הוראה מפורשת שתגיד שלמרות זאת בתקופה המסוימת הזאת.

לא, לא בתקופה. לדעתי זו צריכה להיות הוראת קבע.

זאת השאלה, מה רוצים שיהיה.

זאת צריכה להיות הוראת קבע, האופציה הזאת.

אני חושבת שהם לא רוצים.

האופציה, לא הוראת קבע כי היא קשורה למנגנון.

אני חושבת שרווית צודקת.

אני לא צריכה את זה. המנגנון מאפשר לי לייצר מוצר מסוים ולהצהיר שהוא על פי הדין האירופי בכללותו. ... אם אין את זה, אין רציונל לתקנה אלא אם כן היא מאמצת אותה.

אבל כבר התחלתם לייצר לפי הדין האירופי. לא תרצו להמשיך לייצר את האריזות לפי הדין האירופי?

להפריד בין התקנות המאומצות לבין חקיקה ישראלית שמאמצת תקנה אירופית לבין ההתחייבות שלי, התחייבות גורפת לכלל הדין האירופי. רק במנגנון הזה. אם אין את המנגנון שהוא בהוראת שעה, התקנה הזאת לא רלוונטית מבחינתי.

יש יצרן שמייצר את האריזות לפי הדין האירופי ואחרי הוראת השעה הוא לא יוכל לעשות את זה?

רגע. שי, אם אני מבינה נכון, אתה מדבר על הוראה אחרת. אתה אומר שלא יראו יצרן מפר אם הוא עושה שימוש באריזות של אירופה.

הייתי מנסח את זה אחרת. הייתי אומר שיצרן, גם אחרי הוראת השעה, שרוצה לפעול לפי הדין האירופי בנושא אריזות, הוא יוכל לעשות זאת.

אנחנו הולכים ומסתבכים עם הוראת השעה הזאת שנולדה בחטא ועכשיו מכניסים אותה לרשימה. אולי נתחיל מהוראת השעה ואז נמשיך עם כל השאר.

אני חושבת שהסופרלטיבים כאן - - -

מה הצורך באימוץ הזה, כי הרי היום יש את המסגרת של אריזות המזון שנותנת את המעטפת. מי שמביא במסלול אירופי, יש לזה כללים של ההוראות האירופיות. לשם מה צריך את כל זה?

כי אם אנחנו רוצים להביא את התפיסה האירופית, אנחנו רוצים להתחיל איתה ובסופו של דבר לתת ודאות. אם הייתם נותנים לד"ר חן גוטמן להמשיך בדבריו, הוא היה מספר לכם שהסיכון הגדול כאן הוא כל הנושא של האימיגרציה של חומרים מאריזות למזון. לכן אנחנו חושבים שהאימוץ האירופי הזה צריך להיות הסמן ולהתוות לנו את הדרך. לכן אנחנו מתעקשים. יבואן במסלול האירופי שגם כך צריך לעמוד בזה, אנחנו רוצים לבוא ולסגור את זה מכל הכיוונים, שלא יבוא למציאות שייקח מזון מאירופה עם אריזה של ארצות הברית.

זה בגלל שיש תקן 5113. אתה לא יכול יותר לעבוד לפי תקן 5113 שמאפשר לך בחירה.

שיהיה ברור בחוק. שיהיה מובן בחוק.

תעשו תיקון חקיקה בשביל זה.

אנחנו לא צריכים. זה תיקון צו. אנחנו לא צריכים תיקון חקיקה.

זה נותן לכם שנה של היערכות.

זאת לא הוראה של נספח אלא הרחבה. השר ישמע את הטיעונים.

זאת המציאות המשפטית?

תשאל את נעה. היא כרגע אמרה את זה.

ב-(ד) זה מועד כניסה לתוקף ואתם אומרים שמועד מאוחר כאמור ייקבע לא יאוחר משנה.

השאלה אם זה לא שינוי מחויב.

השאלה אם רוצים להשאיר את ההגבלה על שיקול הדעת של השר. אתם תמיד רוצים להשאיר את ההגבלה על שיקול הדעת של השר?

השר בזמנו לא רצה לעשות את זה בגלל שהעדכונים היו. כאן זה לא בדיוק עדכון אלא זאת יותר החלה על נושאים מסוימים ויכול היות שאפשר לפרש את זה כשינוי מחויב של החלת ההוראות האלה.

כי זה לא עדכון של אירופה. שרון צודקת. זה לא שינוי שנובע מעדכון של אירופה ולכן זה באמת לא כפוף לסעיף קטן 3א(ד).

אם כן, אין מגבלה?

אין מגבלה.

מה זאת אומרת אין מגבלה.

אפשר לתת להם זמן היערכות יותר ארוך. הם לא מחויבים למגבלה של שנה או שנתיים. המגבלה של השנה והשנתיים נועדה למנוע מצב שבאירופה כבר מעדכנים הוראה מאומצת ואנחנו עוד לא.

אני רוצה שתציעי את ההצעה שלך.

רציתי להציע שאנחנו נכתוב שההוראות האלה יוגבלו ליבואן בלבד כך שבכל שינוי צריך יהיה להגיע בצו לוועדה אבל לגבי יצרנים אנחנו נכתוב הוראה כזאת שהם לא ייראו כמפירים אם הם עושים שימוש באותן הוראות מאומצות.

והם הודיעו.

גם היום הם לא מפירים.

למה?

כי היום אפשר לבחור או-או.

כי היום מהבחינה הזאת אתה יכול לעבוד או לפי ארצות הברית או לפי אירופה.

אין בעיה. לא צריך את זה.

אם כן, לא צריך את ההוראה ליצרנים. אם כן, אנחנו נשארים עם זה שההוראות המאומצות האלה חלות רק על יבואנים.

יבואן נאות במסלול האירופי.

בסדר. ד"ר חן, אתה רוצה להמשיך להציג בפנינו את שאר ההוראות או התקנות?

כן. נמשיך בתקנה 4, התקנה 10/2011.

דווקא בגלל השאלה הזאת, אולי תוכל להציג מה קיים היום בנושא אריזות בישראל ומה החובות הקיימות היום?

כן. התקן כיום הוא תקן שהוא 5113. לאחרונה הוא עודכן בשנת 2019. התקן מאמץ באופן מלא את החקיקה האירופית או את החקיקה האמריקאית רק לפלסטיק. זאת נקודה חשובה להבין. אם אתם חושבים על זה, כל האריזות האחרות שהן לא מפלסטיק, אין עליהן שום אכיפה ושום פיקוח. זאת אומרת שלמעשה אם יש לכם בקבוק מחומר אחר, כלל אין על זה אכיפה.

אנחנו רוצים לאמץ, מעבר ל-1935 שזאת החקיקה הרוחבית, עוד שש חקיקות כאשר אחת מהן היא 10/2011 שזאת החקיקה שנוגעת לפלסטיק בלבד. זאת חקיקה אינטנסיבית וגלויה שמכילה את כל החומרים על בסיס מונומרים.

היא זהה לתקן הקיים היום?

כן. התקן 5113 בעצם מאמץ גם את 10/2011 ועוד סדרה של תקנות אירופאיות, חלקן מופיעות גם כאן ואנחנו מאמצים אותן היום. למעשה מטרת החקיקה 10/2011 היא להסדיר איזה פלסטיק מותר, באיזה מונומרים מותר להשתמש, איזה אמצעי ייצור. הכול מופיע בנספח הראשון. יש עוד נספחים נוספים שמתייחסים לכל מיני הגבלות. באופן כללי מה שלא ציינתי קודם זה שב-1935 יש גם הגדרה של מה זה תנאי זליגה כלליים ותנאי זליגה ספציפיים. תנאי זליגה ספציפיים מתייחסים לחומרים ספציפיים ומצוינים בנספחים הרלוונטיים. ב-10/2011 הם מופנים בנספח מספר 1.

אתה אומר שזה רק מוצר פלסטיק שבא במגע עם מזון, למשל יוגורט או משהו כזה.

אריזות.

נס פקאן.

מה הכוונה?

הפלסטיקים האלה ששמים את הפירות. זה כולל?

הפלסטיק בו אתה שם את המזון, אם זאת אריזת המזון - כן. אם זה מה שאיתו משווק לציבור.

זה פחות אמור להפריע לך, אורי. עוד שאלות לגבי 10/2011?

הרשימה היא רשימה שמחייבת. כלומר, הרשימות כאן הן מגבלות על השימוש.

רשימה חיובית.

בסדר. תמשיך.

התקנה הבאה היא תקנה 450/2009. זאת חקיקה שמתייחסת לחומרים, מה שנקרא פעילים וחכמים. דרך אגב, הם מוגדרים גם בחקיקה 1935 כאשר בחקיקה ההיא יש גם הגדרות.

מה זה בגדול? תן לנו איזה משל.

חומרים פעילים, הם חומרים שפועלים באופן אפקטיבי על הסביבה של המזון. לא על המזון אלא על הסביבה שלו. למשל, אוקסיג'ן, הם קולטים את החמצן מהאוויר ומפרקים אותו ובכך מאפשרים אורך חיי מדף ארוכים יותר. חכמים, זה אומר שיש כל מיני אינדיקטורים שיכולים לזהות ולהדגים כלפי הצרכן האם האריזה היא תקינה, האם החומר שם הוא תקין. שוב, הם עושים את זה באופן שהוא לא אמור לפגוע במזון בשום צורה ואופן. זה מוגדר בתוך החקיקה עצמה. גם כאן יש עניין של הפניה לרשימה חיובית. הרשימה הזאת היא כרגע בהתוויה באירופה.

זאת אומרת, הרשימה עדיין לא גובשה לעניין הזה?

היא בגיבוש. היא בתהליכים.

הנושא של הסימון, גם ב-1935 יש חובת סימון וגם כאן לגבי החומרים.

נכון.

הסימון הוא חובה או שהוא רק אפשרות?

הסימון הוא חובה. יש לך כאן סימון חובה לחומרים חכמים או פעילים, שזה סימון מיוחד של ילד או משהו כזה, וב-1935 יש חובת סימון על המזון אבל אני רוצה לציין שב-1935 מצוין שאם ברור מאליו, וזה מתייחס יותר לכלים שהם לא באריזות, שהכלי מיועד למזון, לא מחויבים לשים את הסימון הזה. על אריזות מזון אתה צריך לשים את הסימון הזה. ב-1935 הסימון הוא כוס וכוס יין. גם מלל.

בעברית?

זאת שאלה. זה צריך להיות בעברית כדי שאנשים יבינו את זה.

ברור שזה לא יהיה בעברית.

מה המלל שנלווה לזה?

מגע עם המזון.

יש כאן דוגמה?

אנחנו לא נדרוש סימון. למעט סימון.

בלי לתרגם.

המלל הוא למגע עם מזון ויהיה אפשר להשאיר את הסימון המקורי.

לא להחליף לעברית.

כל התקנות האלה, אלה דברים שהם מחייבים באירופה.

כן. אלה תקנות מחייבות, בתוקף, מיושמות כבר שנים. שום דבר חדש.

הדירקטיבה הבאה היא דירקטיבה 84/500 וזה בעצם נוגע למוצרים קרמיים.

ההחרגות יחזרו בכל המקומות האלה.

כן.

באותה לשון?

כן.

עוד מעט נגיע לזה.

בסוף את תקריאי מה יהיה כתוב בדיוק לגבי הזמנים.

כן. אני לא יודעת אם לגבי כולם. לא בכולם יש סמליל, את הסמל הזה שמלווה במלל, אני לא יודעת אם יש בכל אחת מהתקנות. ראינו את זה עכשיו ב-450 וב-1935.

1935 היא תקנת גג.

היא תקנת גג. היא חלה על כולם.

היא חלה על כל החומרים, זה כולל את כל התקנות לגבי החומרים.

בסדר. נמשיך. 84/500.

כן. זה נוגע למוצרים קרמיים. התקנה הזאת באופן כללי מתייחסת לאריזות, במקרה הזה אולי קצת קשה לראות את זה, אבל באירופה זה מאוד מקובל שמשתמשים במוצרים קרמיים כאריזות סופיות לצרכן כאשר הצרכן אחר כך כחלק מגישה ירוקה משתמש עם האריזה, שוטף אותה ומשתמש בה שוב ועושה בה שימוש חוזר במקום שימוש חד פעמי. צריך לעשות עקיבה על מתכות כבדות. יש התייחסות לכך בחקיקה. למעשה זאת חקיקה ספציפית כי היא מסתכלת ועוקבת אחרי איזה מתכות כבדות זולגות ובאיזה שיטות לבדוק אותן.

הזולגות, הוא מתכוון שהן עוברות מאריזה למזון.

כן. זו הכוונה. מן הסתם הן בכלל לא אמורות להגיע עם מתכות כבדות.

מוצרי קלקר למשל, הם נכנסים בפלסטיקים?

כן.

אנחנו מאמצים את זה כי זה קיים בארץ או כי אנחנו חושבים שזה יגיע?

מרגע שאתה פתוח לייבוא האירופי, אתה פתוח לייבוא האירופי על כל המשמעות שבכך.

הדירקטיבה הבאה היא דירקטיבה 207/42. זה נוגע לחומרים שעשויים מתאית משוחזרת. סליחה על התרגום. זאת עטיפת צלולוז. עטיפות צלולוז בארץ, יש גם עטיפות סינתטיות והן מיוצרות במפעל סיני או לא במפעל סיני אלא בכל מפעל אחר אבל זה לא מיוצר מהטבע.

אמרו לי שזה צלופן.

צלופן. כן, אבל זה לא רק זה. לדוגמה בנושא של תאית משוחזרת, יכול להיות ציפוי נקניקיות, עטיפות לממתקים, מוצרי מאפה, כל דבר שאתה רוצה לראות את המוצר דרכו. גם כאן יש התייחסות לכמה שכבות יש לתאית המשוחזרת וממה היא מורכבת. שוב, גם כאן יש הגדרות ספציפיות למה אמור להיות בזה.

גם זה וגם 450 הם דירקטיבות. זה משנה משהו?

לא. 450 לא דירקטיבה.

סליחה, 84.

84/500, כן. זה דירקטיבה וגם 2007/42.

זה משפיע?

לא. זה מחייב.

שתיהן מחייבות.

שתיהן מחייבות.

אם אפשר להעיר. אני קוראת שבהנחיה 84/500 של האיחוד האירופי נתנו שלוש שנים וחמש שנים להחלה. נכון שהתקופה עברה מאז הם החילו את זה, אבל השאלה אם אצלנו נותנים גם כן.

לא. ההתייחסות כאן היא לחקיקה המהותית. אנחנו לא מתייחסים להוראות שרלוונטיות בנציבות. אנחנו לא הנציבות. לכן כל ההוראות שקשורות לאימוץ שלהן כשהם חוקקו או מתי שזה היה, זה היה ב-2007, לא רלוונטיות אלינו.

כלומר, אצלנו אין תקופות מעבר.

כן. אנחנו לא מאמצים את זה.

אתה נותן תקופת מעבר כי כנראה יש בעיה להפעיל את זה.

את לגמרי צודקת. בגלל זה אנחנו מחילים את זה כרגע רק על יבואן שמייבא מזון שמשווק במסלול האירופי. לכן לגביו לא צריכה להיות בעיה.

ולגבי יצרנים זה לא חל.

שמשווק ומה עם מיוצר?

שמשווק ומיוצר. אם היינו מחילים את זה על התעשייה או על החקלאות, כמובן שהיינו צריכים.

התאית הזאת המשוחזרת, אתה אומר שהיא לא סינתטית.

נכון. זאת לא הסינתטית. היא משוחזרת. זה ה-ריג'נרייטד.

התקנה הבאה.

התקנה הבאה היא 1895/2005. היא מתייחסת לנגזרות אפוקסי ובעצם זה מתייחס למונומרים שמשתמשים איתם בחלק מהמקרים גם בפלסטיק אבל לא רק.

אתה צריך להסביר מה זה מונומרים.

מונומר זאת בעצם יחידה שחוזרת על עצמה, למשל החלבונים שלנו בגוף עשויים מחומצות אמינו. חומצות אמינו זאת יחידה שחוזרת על עצמה ויוצרת את החלבון. או למשל סוכר.

כיוון שאני גם כימאי בתואר ראשון, מונומר זה המרכיב של פולימר. כל הפלסטיקים הם פולימרים.

בכל מקרה, התקנה הספציפית הזאת מתייחסת לשלושה מונומרים ספציפיים כאשר לשניים מהם יש החרגה מוחלטת - אסור לעשות בהם שימוש ואסור למצוא אותם בתוך המזון, אסור למצוא זליגה מהאריזה. למונומר השלישי מותר שתהיה זליגה ברמה מסוימת. הכול מוגדר בתקנה הספציפית הזאת.

יש למישהו הערה? לא. תמשיך. הוראה אחרונה, 93/11.

בזה אתם אומרים שיש חומרים, בסעיף 2, החומרים המותרים ויש חומרים אסורים. זאת גם רשימה שלילית וגם רשימה חיובית?

כן. את יכולה להגדיר את זה כך. נכון. אבל זאת לא רשימה אלא זה בעצם בתוך גוף התקנה עצמה. אין כאן נספח.

ההוראה האחרונה היא גם ההוראה הוותיקה, 93/11, משנת 1993. זאת הוראה שמתייחסת לניטרוזמינים שהם מרכיבים כימיים שנמצאים בפטמות ומוצצים. כאן זה מתייחס למניעת זליגה של ניטרוזמינים למוצצים ופטמות למשל מבקבוקים של הזנת תינוקות.

יש מוצרים כאלה בישראל?

יש מוצרים כאלה אבל אם יש כאלה, הם נמכרים כאשר הפטמה עצמה מופרדת באופן סטרילי מהבקבוק עצמו שמכיל את המזון.

הוא בסוף בא במגע עם מזון.

כן, בסוף הוא מגיע למגע עם מזון, ברגע שההורה מחבר עם הבקבוק.

החשיבות של זה היא שניטרוזמינים אלה חומרים מסרטנים.

אם המזון ארוז עם זה וארוז בתוך זה, זה עלול לזלוג.

אחר כך המזון פוגש את הפטמה.

זה לא בחוק הזה.

זה בחוק הזה. זה הבקבוק שבא עם ה-רדי טו סיט.

אם זה רדי טו סיט, זה מוחרג. למה לרשום את זה כאן?

זה חלק מהחבילה.

אתה יכול לדעת בוודאות שיש מוצר באירופה שהוא לא עומד בתקן? לא מוצר לתינוקות אלא יכול להיות לפעוטות.

שהוא לא נופל בתופסת ה-12.

רז, אני לא מבין. אתה בכל מקרה מסתכל אם מיוצר באירופה , אם משווק באירופה, אתה יבואן נאות שעובר למסלול האירופי, אז מה אכפת לך?

המוצרים שאנחנו מכירים, אלה מוצרים שגם כך בתוספת ה-12. לכן אני לא במסלול האירופי.

תודה. נעבור להקראה. עמוד 52.

השמות כמו שאר הדירקטיבות מפורטות בהתחלה של התוספת השנייה א' אבל אנחנו נקרא את הפרטים, פרטי האימוץ, בעמוד 52.

תקנה 1935/2004.

(1) התקנה תחול לעניין אלה (1) סעיף 9 – לא יחול

(1) יבואן נאות.

אנחנו מורידים את היצרן נאות. זה חל גם על משווק?

יבואן נאות במסלול האירופי.

אני רוצה לדעת מה קורה עם המשווק של המוצר הזה.

לגבי המשווק, זה אותו כלל. משווק שקנה מיבואן נאות במסלול האירופי, יחולו עליו ההוראות המאומצות האלה.

זה לא כל כך חשוב כי זה ממילא מותר.

אם זה ממילא מותר, עדיף.

יש הבדל בין הפרה לדין מאומץ לבין הפרה לתקן ישראלי. לכן זה חשוב. השאלה שלך היא נכונה.

את חושבת שצריך לומר משווק שקנה את המוצר מהיבואן הנאות הזה.

כן. לפי העניין. הוא גורר. המשווק לא אמור לעשות שום דבר אבל ההפרות לגביו נובעות ממי הוא קנה את המוצר. הוא יכול אחר כך לגלגל את זה. למשווק יש סעיף חזקה, 132. לא נחזור על זה כל דיון.

זה היה תיקון אחד שהכנסנו. עוד החרגה היא לגבי הסמל. הסמלים יופיעו בלי המלל. המלל שמלווה את הסמלים יכול שלא יהיה בעברית.

אין צורך בתרגום של המלל.

בטור ב' נאמר שסעיף 9 לא יחול. מה אומר סעיף 9?

סעיף 9 לתקנה 1935, בטור ב' מצוין שסעיף 9 מוחרג. סעיף 9 מתייחס להליכי אישור של חומרים חדשים במסגרת חומרים שבאים במגע עם מזון. לא חל כאן גם לא דרך ועדה ולא בשום דרך וצורה.

סעיף 16 הוא תקנה 10/2011 עם ההחרגה של היבואן הנאות או המשווק שקנה ממנו את המוצר.

במסלול האירופי.

תקנה 450/2009 עם אותה החרגה שדיברנו עליה עכשיו.

דירקטיבה EC/84/500.

תקנה EC/2007/42 ותקנה 1895/2005. דירקטיבה EC/93/11.

אני מזכיר את הסימון. רשמת את זה?

היא רשמה. היא אמרה. ההגבלות של היבואן והסימון.

אתה מתכוון לסימון של הסמל. המלל שמלווה את הסמל לא חייב להיות בעברית.

מה בסוף לגבי שינוי התחולה של התקנה אם וכאשר יקרה בעתיד, של התקנות?

אנחנו בעצם לא אומרים על זה שום דבר. ברגע שירצו להוריד את ההחרגה הזאת עליה דיברנו עכשיו, יצטרכו לבוא לוועדה עם צו כדי לקבל את אישורה ואז יתקיים הדיון.

כרגע היצרנים לא נכנסים בכלל לאף אחד מהטורים. נכון? לא לפי 321 ולא בכלל.

ב-34 צריך לעשות את ההתאמה ולהגיד שלעניין הזה, זה לא נחשב. אולי אפילו לא צריך להגיד כלום.

לא צריך להגיד כלום. אפילו שירות המזון מסכים שלא צריך להגיד כלום.

לא צריך להגיד.

זאת אומרת שבטורים יהיה כתוב רק יבואן נאות.

כן, יבואן נאות ומשווק.

אני רוצה להסביר כאן משהו ולהבהיר. אנחנו באים ואומרים שיש לנו את סעיף 34 ויש לנו את סעיף 321(ב). סעיף 34 נועד לעשות סדר או לאפשר ליצרנים במזון או ליבואנים לדחות את החלת ההוראות המאומצות. זה מה שזה אומר. זה על הכלל. אני יכולה לבוא ולומר שזה נכנס אבל אני דוחה את ה- - -

על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על האריזות. מה זה קשור?

זה קשור. תקשיבי. לכן אני גם מדברת באופן כללי. סעיף 40 או 321א הוא בעצם קבוצה מאוד אקסלוסיבית של יצרנים נאותים ויבואנים נאותים במסלול האירופי שלוקחים על עצמם ב-1 בינואר 2025 לעמוד באופן מלא בדין האירופי. לכן גם ה-CM, גם פיה, גם 1169 המלא, הכול נכנס לגביהם.

סליחה, אני לא איתך. סעיף 34 הוא לתקופת הביניים עד מועד התחולה המאוחר.

נכון.

עד ההחלה אנשים יכולים לומר אבל הם לא יכולים לבחור חלק מההוראות. גם שם יש מקבצים. עם סימון או בלי סימון אבל יש מקבצים.

נכון.

בסעיף 321 את אומרת שיש לי הוראת שעה, לגבי היבואן הנאות זה בעצם מאפשר לו להחיל אבל היצרן זה רק לפי בחירתו.

לא, לא אמרתי את זה. אני אומרת שמי שירצה להיכנס למועדון של 321(ב), המשמעות היא שהוא בא והכריז שב-1 בינואר 2025 הוא מביא את אירופה מלא על מלא.

הוא לא יכול במועד מאוחר יותר.

לא.

זה לא קשור.

הוא יכול להודיע בהמשך. זה מתחיל מה-1 בינואר 2025 אבל בכל נקודת זמן בה הוא רוצה להצטרף למועדון, גם אם זה יהיה אחרי, הוא מביא את אירופה מלא על מלא.

לגבי אותו מוצר.

לרבות האריזות. לגבי אותו מוצר לרבות האריזות.

נכון. אבל בשביל זה לא צריך לאמץ את התקנות.

אני לא מבינה איך זה מתיישב.

זה לגבי קטגוריית המוצרים.

כאן כן צריך לומר. אם אנחנו מאפשרים לו לגבי האריזות להודיע את הדבר הזה, אם אנחנו אומרים שהדבר הזה יחייב אותו גם לעמוד בחובת האריזות, הוא הרי לא יבואן נאות.

הוא עוד לא נכנס למסלול הזה. אני אומרת שאם הוא יצרן נאות שלא חלות עליו הוראות סעיף 321(ב), שימשיך לעשות עם האריזות מה שהוא רוצה אבל אם הוא נכנס ל-321(ב), הוא לקח על קבוצת המוצרים שהוא התחייב לגביהם את אירופה מקצה לקצה.

הבעיה היא שאנחנו צריכים להגיד שהוא חל על ההוראות המאומצות, אבל אנחנו אומרים הכול בכפוף לכל ההוראות המאומצות.

זאת הטעות שיש לנו, שלא הספקנו לבוא ורצינו לבוא ולומר שאנחנו צריכים לתקן את הנוסח של 321(ב). 321(ב), הרעיון הוא שמי שנכנס למועדון, אני קוראת לו מועדון אקסלוסיבי לצורך הדוגמה, הוא צריך לקחת את אירופה מלא על מלא ורק אז אני באה ואומרת לו שרגולציה ישראלית לא תחול לגביו. זה ה-טרייד אוף שיש כאן. אתה לא יכול לומר לי שאתה נכנס למועדון והתקנות של האריזות לא חלות עליך במקרה הספציפי.

זאת אומרת שהוא אירופה על מלא בלי החרגות שבטור א'?

כן.

בלי ההחרגות של טור א' אבל עם ההרחבות שבטור ג'.

נכון.

אדוני, על סעיף 321 אנחנו נדבר בהרחבה. בעניין הזה אם זה חל או לא חל, אם יש יצרן שרוצה לעמוד בהוראות הדין האירופי עם אותה החרגה או בלי אותה החרגה והוא מאמץ את אותן הוראות, החובה היא לעמוד באותן הוראות. אם הוא אומר שהוא עומד בכל הוראות הדין האירופי - - - זאת המשמעות של החתימה באזהרה.

יש גם עבירה על העניין הזה.

ההתחייבות שלו, ההצהרה שהוא צריך להגיש בעמוד 20 היא שהמזון עומד בהוראות הדין החלות באיחוד האירופי כפי שהן חלות על המזון המשווק באיחוד האירופי, בכפוף לכל ההוראות המאומצות. השאלה מה עושה ההכפפה הזאת.

בגלל שיש לך את ההרחבה שזאת לא הוראה, בכל מקרה הוא מקבל את זה "בדלת האחורית" כחלק מהוראות הדין האירופי.

זה גם פשוט כי הדין המקומי לא סותר את הדין האירופי לעניין הזה, כך שאין כאן בעיה.

חלק מהעניין של האימוץ, אני מזכירה שאם אני לא מאמצת את מה שברחל בתך הקטנה, אני גם לא יכולה לבצע עליו אחר כך אכיפה ולכן אנחנו מתעקשים שכל מה שאימצנו יהיה ברחל בתך הקטנה כי בשביל זה הבאנו את האימוץ, שיהיה דין במדינת ישראל.

אם כן, איך אנחנו משנים את ה"בכפוף לכל ההוראות המאומצות"? אנחנו אומרים בכפוף להחרגות שבטור ג' להוראות המאומצות? בטור ב' ו-ג'?

כן.

טור ב', אלה לא החרגות.

אלה כן החרגות.

זה מכיל את הכול. אני חושבת בכפוף להוראות המאומצות.

אבל מה תעשי עם ההוראה המאומצת הזאת שאמרה שזה חל רק על יבואן נאות?

גם כך הוא לא ייכנס למועדון.

למה לא להשאיר את זה כמו שזה כתוב בנוסח שהועבר אלינו? זה עדיף. שיהיה כתוב שזה חל על יבואן נאות ויצרן לפי סעיף 321. נקודה.

סעיף 321 זה יצרן שהוא רק בתקופה הזאת, עד לתקופת הוראת השעה.

אבל אחר כך לא נצטרך את זה כי לא יהיה את המועדון. אם לא יהיה מועדון, לא יהיה צורך.

אבל המועדים הם שונים.

אין מועדים שונים. אנחנו נורא מסבכים דברים נורא פשוטים בחקיקה בלתי אפשרית. בואו ננסה לפשט.

אין לנו התנגדות לאחד את המועדים.

המהות מקובלת. 321א נגמר. בהוראת השעה זה ייגמר כי לא צריך את זה. המנגנון הזה הוא זמני. זה שמנסים להפוך אותו עכשיו להוראת קבע, זאת בעיה.

לא מנסים להפוך אותו להוראת קבע. אני מנסה להבין.

אם לא היה בא לעולם הסעיף הזה, היינו בכלל בדיון הזה? הסעיף הזה הוא הוראת שעה. בסופו הוא ייעלם מן העולם ואז לא יהיה צריך.

אני מקבלת.

בסדר. 321 יישאר כפי שהוא.

שיהיה כתוב שזה יצרן לפי 321 כי כרגע זה לא כתוב.

את רוצה להחיל? את חוזרת עכשיו ל-1935 ודומיו ואת אומרת ששם את רוצה להחיל גם על יבואן נאות, גם על המשווק שרכש ממנו וגם על היצרן.

או שלא יהיה כתוב שום דבר אלא יהיה כתוב רק יבואן כי הוא המהות העיקרית. אנחנו מדברים כאן על מקרים איזוטריים, היא קראה לזה מועדון אקסלוסיבי ואני קוראת לזה מועדון איזוטרי כאשר לגבי מוצר מסוים אולי אני אחיל את כל הדין האירופי. זה לא באמת ריאלי.

יבואן נאות והמשווק שרכש ממנו.

בדיוק. או שאם מתעקשים על ציון של זה באיזושהי דרך, עדיף בדרך המלך לציין יצרן במנגנון לפי סעיף 321. אחת משתי האופציות.

מה אומר משרד הבריאות?

אני מעדיפה את האופציה האחרונה.

היצרן שקיבל על עצמו את ההתחייבויות בתקופה של 321?

כן.

תודה. זה מה שיהיה כתוב בנוסח שיועבר אלינו הלילה?

בתוך התוספת השנייה, היכן שציינו שזה חל על היבואן.

בעמוד 52.

כן.

אני רוצה להתקדם.

אם לא אומרים את השורה התחתונה, בסוף אנחנו מקבלים נוסח שאין קשר בין כל הדיון הארוך והחכם שהיה לבין מה שמקבלים.

לכן אנחנו אומרים עכשיו את השורה התחתונה.

נקריא בדיוק מה התקבל כדי שלא נופתע הערב.

אני מתנצלת על כל הנוסחים שקיבלתם שלא היה קשר לדיון.

לא, זה בגלל שאחר כך יש שינויי נוסח שאנחנו לא מבינים.

אנחנו אומרים שזה יחול על יבואן במסלול האירופי, על יצרן שמתקיימות בו הוראות סעיף 321 ועל משווק שרכש את המוצרים או מהיבואן הזה או מהיצרן הזה.

נתקדם. הפרות, עמוד 63.

ההפרות הן: (24) מייצר, מייבא או משווק מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיהם, וחפצים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות תקנה 1935/2004 כפי אומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א'.

יצרן, יבואן או משווק.

(25) מייצר, מייבא או משווק מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיה, וחפצים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות תקנה 10/2011 כפי שאומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א'.

יצרן, יבואן או משווק.

(26) מייצר, מייבא או משווק מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיה, וחפצים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות תקנה 450/2009 כפי שאומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א'.

יצרן, יבואן או משווק.

(27) מייצר, מייבא או משווק מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיה, וחפצים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות דירקטיבה 84/500 כפי שאומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א'.

יצרן, יבואן או משווק.

(28) מייצר, מייבא או משווק מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיה, וחפצים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות דירקטיבה 2007/42 כפי שאומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א'.

יצרן, יבואן או משווק.

(29) מייצר, מייבא או משווק מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיה, וחפצים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות תקנה 1895/2005 כפי שאומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א'.

יצרן, יבואן או משווק.

(30) מייצר, מייבא או משווק מזון שהחומרים שמהם עשויה האריזה, רכיביה ותכונותיה, וחפצים או חומרים הנלווים למזון באריזתו, הם בניגוד להוראות דירקטיבה 93/11 כפי שאומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א'.

יצרן, יבואן או משווק.

כרגע מצוין לגבי כל ההפרות שהוקראו שזה על יצרן, יבואן או משווק. בגלל שהחקיקה הזאת היא כל כך סבוכה, שיובהר שזה יצרן, יבואן או משווק כאמור בסעיף. זה מיעוט שבמיעוט של היצרנים והמשתמשים.

זה הכול בניגוד להוראות תקנה. התקנה אומצה עם ההתייחסות.

יכול להיות שעוד כמה שנים, זה כן יוחל על היצרנים, נצטרך עוד פעם לתקן.

בסדר.

סיימנו את הפרק של האריזות?

כן.

אני כאן הערות לנוסח, נכון?

לגבי האריזות, לא. אני לא חושבת. עכשיו נשארו לנו שני עניינים. יש לנו את 321. אם כבר היינו ב-321א, אולי אפשר לדבר על זה.

אלה שני חלקים. יש את התוספת ה-13 בעמוד 67.

יש בעמוד 24.

זאת רשימת הדירקטיבות. לא קראתי אותן לגבי אף אחד מהם. אתם מוזמנים להסתכל, אם יש לכם הערות על כל רשימת הדירקטיבות. אלה הגדרות של נוסח. לא קראנו את כולן לגבי כל הדירקטיבות.

את מדברת על השמות של הדירקטיבות?

השמות של הדירקטיבות והתיאורים שלהן.

זה כרגע בעמוד 18.

הנוסח מונח בפניכם. בעמוד 19, אנחנו בסעיף 321א. משרד הבריאות, משרד האוצר, אתם רוצים להסביר? זאת בקשה שלכם להוסיף את ההוראה הזאת. ההוראה המקורית בסעיף 40 אמרה שעד 31 באוגוסט 2029 לא יחולו פסקאות (2) עד (4) להגדרה חקיקת המזון למעט לעניין מזון המפורט בתוספת ה-12 וכן הלאה. זו הייתה ההוראה המקורית. כעת נוסף לרשימות האלה של פסקאות (2) עד (4), נוספות תקנות.

321א. סייג לתחולת חקיקת המזון - הוראת שעה

(1) בתקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) עד יום כ' באלול התשפ"ט (31 באוגוסט 2029) (בסעיף זה – תקופת הביניים) לא יחולו פסקאות (2) עד (4) להגדרה "חקיקת המזון" ותקנות וצווים שנכללים בפסקה (1) להגדרה האמורה או הנחיות והוראות נוהל שרואים אותן כמנויות בפסקה האמורה מכוח סעיף 321(ד) או (ו), המנויים בתוספת ה-13, למעט לעניין מזון המפורט בתוספת ה-12, פירות וירקות טריים ומזון גולמי מן החי, לגבי אלה:

(1) לגבי יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי, ולעניין התקופה שעד המועד הקובע כמשמעותו בסעיף 34(ב) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 10, הוראת שעה) התשפ"ד-2024 (בסעיף זה – תיקון מס' 10) – יבואן נאות כאמור שהודיע לפי הסעיף האמור שהוראות הסימון כהגדרתו בסעיף 32 לחוק האמור יחולו עליו.

זאת אומרת, זה יבואן נאות במסלול האירופי שקיבל על עצמו את כל ההוראות, כולל הוראות הסימון. אם הוא לא קיבל על עצמו את הוראות הסימון, הוא לא במועדון הזה כפי שכינו אותו כאן.

(2) לגבי יצרן שהתקיימו בו כל אלה:

(1) יש בידיו אישור יצור נאות או שיש בידו אישור הגשת התחייבות.

(2) הוא הגיש הצהרה מקוונת דרך אתר האינטרנט לעניין מזון מסוים שהוא מייצר, כי המזון עומד בהוראות הדין החלות באיחוד האירופי כפי שהן חלות על מזון המשווק באיחוד האירופי ובכפוף לכל ההוראות המאומצות.

(3) לעניין התקופה שעד המועד הקובע כמשמעותו בסעיף 34(ב) לתיקון מס' 10 – הוא הודיע לפי הסעיף האמור שהוראות הסימון כהגדרתו בסעיף 32 לחוק האמור יחולו עליו.

זאת אומרת, יש כאן עוד תנאי מעבר לכך שהוא צריך להיות עם אישור נאות או אישור קבלת התחייבות.

לגבי המזון המסוים.

אפשר להבהיר את זה. כל אלה לגבי המזון המסוים. אפשר לומר ברישה שהוא יצרן נאות לגבי המזון המסוים עם אישור הגשת התחייבות, הגיש הצהרה מקוונת לגבי אותו מזון מסוים. התנאי השלישי הוא שבתקופת הוראת המעבר הוא הודיע שגם הוראות הסימון חלות עליו. זאת אומרת, ההוראות המאומצות עם הוראת הסימון.

כיוון שזה כתוב ממילא בכפוף לכל ההוראות המאומצות, ממילא זה למזון מסוים.

אני מזכירה שבהוראות המאומצות יש גם את הוראות הסימון ובסעיף 34 יש הבחנה, יש אפשרות ליצרן לאמץ את כל ההוראות המאומצות ללא הוראות הסימון. לכן זה לא מספיק לומר את סעיף קטן (ב). יש כאן איזושהי הבחנה.

שיובהר לפרוטוקול שמדובר גם בכל ההוראות המאומצות. גם הוראות פסקאות (1) עד (4) לעניין המזהמים. כל ההוראות המאומצות, לגביהן הייתה הוראת מעבר שונה.

סעיף 23(י) לא תוקן.

לגבי פירות וירקות, הכוונה היא רק לתקנות לגבי חומרי הדברה ולא לכל ההוראות שבתוספת.

פירות וירקות מעובדים.

הוספנו רק בגלל שתקנות שאריות חומרי הדברה ממשיכות לחול.

זה מוחרג בטור א'. אני לא יודעת אם צריך.

זה לא מוחרג.

פירות וירקות טריים מוחרגים בטור א'.

אם תקשיבי, תביני. במסלול האירופי ניתן לייבא היום פירות וירקות טריים. אם אנחנו לא נחריג אותם, זה אומר שיחולו לגביהם ההוראות האירופיות.

כי בטור א' הם מראש מוחרגים, גם כשיהיו כל ההוראות המאומצות. בהוראות המאומצות לא חלים חומרי הדברה ולכן לא צריך לחזור על זה. זה כבר בטור א'.

אמרנו עכשיו שמי שייכנס למועדון הזה ייקח את אירופה מלא-מלא.

אז כל החריגים לא רלוונטיים? שום דבר לא חל עליו? כשהוא אומר שהוא מאמץ את אירופה כבר מהיום, כל החריגים של טור א' לא רלוונטיים?

כן רלוונטיים.

אם כן, זה מוחרג שם. פירות וירקות טריים מוחרגים מראש מההוראה האירופית.

אין בעיה. בואי נוריד את הפירות והירקות.

מה אכפת לך שיישאר כך?

נראה לי מיותר.

אמרנו בישיבה הקודמת שמורידים את זה.

זה בכל מקרה מוחרג.

הנוסח נראה לי מיותר אבל בסדר.

זה לא גורע כלום. לא צריך לקיים על זה דיון. זה מפריע לך בעין?

לא, זה לא מפריע בעין. אני מנסה להבין. נניח שאדם מביא פירות וירקות טריים - צריך לחול עליו כל הדין האירופי בלי החרגות של שאריות חומרי הדברה. נכון?

כן.

כל ההוראות המאומצות בלי שום דבר מההחרגות שם? הוא לוקח על עצמו יותר ממה שיחול עליו בעתיד. הבנתי.

את זה גם הדגישה קודם פנינה כשאמרה שבסוף התקופה חוזר לחול עליו.

ההוראות המאומצות, עם כל ההחרגות. זה כאילו מחיל עליו יותר ממה שבסוף יחול עליו. הבנתי למה הכנסתם את זה.

עוד הערה לגבי המזון הגולמי מן החי. גם זה נראה לי מיותר כי בעלי היתר הפעלה מול יצרן, זה חל עליהם, ויבואנים, אלה רק דגים שהם בתוך התוספת ה-12. אם כן, אין משמעות לכתוב את זה.

זאת הרשימה שהוספה. זה לא הסעיף כאן. אנחנו עכשיו במנגנון אבל תכף נעבור לרשימה.

הדגים נשארים?

הם לא במסלול.

אבל הם בתוספת ה-12. לא צריך לומר אותם.

אלה שימורים.

כל מה שמפורט בתוספת ה-12, לא חל.

לא חל עליו המסלול.

נעה, הכי חשוב שנעבור על התוספת של הרשימה.

בסדר. התוספת של הרשימה.

(3) על משווק שרכש או קיבל מזון שמיוצר או מיובא על ידי יצרן או יבואן כאמור בפסקאות (1) ו-(2), לעניין אותו מזון בתקופת הבינים.

(2) השר רשאי לשנות בצו את התוספת ה-13.

(3) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 3א(י).

לא התייחסתם להערה שלי לגבי המזון מן החי.

את יכולה לומר מה את רוצה?

אני חוזרת ל-321א(א), בסופו כתוב מזון גולמי מן החי. אנחנו חושבים שאת זה צריך למחוק. רוב המזון הגולמי מן החי מוחרג מחוק המזון, הייבוא שלו, ונשארים רק הדגים שהם בתוך התוספת ה-12. לכאורה זה מיותר ולא צריך לכתוב אותם במפורש.

לגבי יצרנים מקומיים ובעלי היתרי הפעלה, זה לא יצרן. שוב, לא חל עליו הדבר הזה. לכן זה לא נכון שזה יהיה כתוב כאן.

את אומרת שזו קבוצה ריקה ולכן אפשר למחוק את זה.

אין בעיה.

יש שם רק את יבוא הדגים והם ממילא בתוך התוספת.

אני רוצה לומר משהו שאולי הוא לא ברור ואני אחזור ואומר אותו שוב. אנחנו מדברים כאן על סיטואציה מאוד מאוד מיוחדת. אולי גל יסביר מה המהות של הסעיף הזה כי אנחנו נענינו לשותפים שלנו במשרד האוצר. בעצם יצרנו כאן קבוצה לגביה לתת ודאות למסלול האירופי, מה חל עליהם ולומר שמאחר והם מביאים את אירופה מלא על מלא, במקרים מסוימים ההוראות המאומצות יחולו עליהם מיום התחילה כאשר מדובר על מוצרים שהם יכולים להיות מיובאים רק במסלול האירופי ולגביהם אנחנו נצלול לתוספת ונאמר איזו חקיקת מזון, אם אלה תקנות או אם אלה צווים שלא יחולו עליהם כי הם מביאים את אירופה. על זה כל הדיון.

יבוא של בשר גולמי, חוץ מדגים, לא צריך אישור של משרד הבריאות. הרי זה היה בתיקון הקודם ב-56.

אבל יש יצרנים שהם אצלנו. היום יש יצרנים אבל הם לא יהיו רלוונטיים ולכן אני מסכימה כי הם לא במסלול האירופי, כי הם מוחרגים מהמסלול האירופי.

גם זה מתוך התוספת ה-12.

הייתה הבהרה שזה לא יחול עליהם.

את הפירות והירקות הטריים אנחנו משאירים אבל את המזון גולמי מן החי שזאת קבוצה ריקה אנחנו מורידים.

פוגעים ביצרנים שמייצרים בשר גולמי.

הם לא בתוספת.

הם ייצרו שימורים אבל זה לא נקרא מזון גולמי מן החי ולכן אפשר להוריד את זה.

אם כן, השארנו פירות וירקות טריים והורדנו את המזון הגולמי מן החי.

אנחנו עוברים לרשימה. התוספת ה-13. הכנסנו את כל הסעיף הזה לחוק. זה גם תקופת מעבר שהיא ממושכת יחסית וגם התוספות אמורות להיות בתוך החוק העיקרי. לכן סעיף 321א יהיה המשכן החדש של סעיף 40 הקודם. כאן יש לנו רשימה של תקנות, צווים, הנחיות והוראות נוהל שלא יחולו בתקופת הוראת השעה.

אני אקדים ואומר שברשימה הזאת יש צווי פיקוח על מצרכים ושירותים.

סעיף (2) עד (4).

הם נכללים בסעיף (2) עד (4) והם לא פסקה (1), הם לא שייכים לכאן ולכן הם ירדו. הם נמצאים מ-21 לגבי היבואן עד 24 והם יורדים.

כבר הקראת את הסעיף או את מקריאה אותו?

את התוספת? עוד לא הקראתי. התוספת מחולקת לשני חלקים, האחד הוא לגבי יבואן נאות במסלול האירופי וכן הלאה, והחלק השני הוא לגבי יצרן עם כל ההשגות שאמרנו בסעיף 321א. אמרתי שפסקאות (21), (22), (23) ו-(24) יורדות כי הן לפי צווי פיקוח והן ממילא לא נמצאות.

הן ממילא כלולות בנוסח שסגרנו, זה שהוסכם עליו ב-30 במאי, בעמוד 75 ו-76 לפרוטוקול.

נכון. זאת טעות וזה יורד.

לגבי השאר. נתחיל עם היבואן. אני חושבת שמתקנה 10, אני מבינה שאלה תקנות שעומדות להיות מבוטלות עם אימוץ הדין האירופי. נכון? לא כולל (25) לגבי היבואן.

יש אפשרות לעשות הערת שוליים עם כוכבית שנבהיר כבר עכשיו ליצרנים מה התבטל?

אני לא חושבת שיש אפשרות לעשות כאן כוכביות. אפשר לעשות חלקים או בתוך החלק לומר שיש לנו כמה קטיגוריות, שלוש קטיגוריות, שלושה סעיפים.

לא הבנתי.

יש כאן שלושה חלקים. מפרט 10 עד פרט 20, אלה הוראות שאמורות להיות מבוטלות עם החלת הדין האירופי.

עמוד 68, מפרט 10 עד 20.

גל, השאלה עוברת אליך. למה אנחנו צריכים לכתוב את זה?

אני רוצה לשמוע את סוף ההקראה ואז אני אתייחס.

אני חושבת שזה יחסוך לך.

אנחנו רוצים לחסוך לך שאלות שיבואו אחר כך או חצי מהנאום שלך, כדי לחסוך את זמן הוועדה.

אני רוצה לשאול את גל. אם התקנות האלה הן תקנות שממילא הולכות להיות בטלות, למה אנחנו צריכים לכלול אותן כאן בחקיקה ולתת להן בולטות, הן צריכות להישאר כאן לעד?

הן התבטלו כאן. זאת תוספת.

הן בתוספת שאפשר להוציא ממנה, אבל למה אנחנו צריכים לכתוב אותן כבר עכשיו?

למען הזהירות. זה לא קשור רק למשרד הבריאות.

אולי שיציגו ממה הורכבה הרשימה הזאת. מה היה הרציונל בהרכבת הרשימה? נשמח לדעת מה הם שלושת הקריטריונים.

אני אקריא.

31א. הוספת התוספת השלוש עשרה

אחרי התוספת השתים עשרה לחוק העיקרי יבוא:

תוספת שלוש עשרה
(סעיף 321א)
תקנות, צווים, הנחיות והוראות נוהל שלא חולו בתקופת הוראת השעה

תקנות, צווים, הנחיות והוראות נוהל שלא חולו לגבי יבואן נאות

(1) תקנות בריאות העם (מים מינרלים ומי מעיין), התשמ"ז-1986.

(2) תקנות בריאות הציבור (מזון) (חומרי אריזה), התשל"ז-1977.

(3) תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור אריזה), התשל"ט-1979.

(4) תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם), התשמ"ו-1985.

את זה מורידים. זה לא רלוונטי. זה בתוספת ה-12.

זה רלוונטי לשימורים.

אלה הדגים הטחונים.

הדגים הטחונים, כן, אפשר להוריד.

אין שם שימורים. זה בתוספת ה-12.

בתקנות כתוב גם שימורים.

זאת הגדרה לטיפול תרמי. אלה תקנות של שימורים שלא עברו טיפול תרמי והם מוחרגים מהמסלול האירופי.

אם כן, פסקה (4) ירדה.

כן.

(5) תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה), התשנ"א-1991.

(6) תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים), התשמ"ג-1983.

לפי הבדיקה שלנו גם זה מתייתר.

לא. היסטמינים בדגים, הרגולציה על ההיסטמינים בשימורים היא קבועה בתקנה הזאת.

זה חל על היבואנים במסלול האירופי?

לא. זה לא חל.

נגיע ליצרנים.

אמרנו שלגבי היבואנים יש תהליך בחינה מסודר. כרגע יש כאן החרגה.

אני אענה.

ממספר (1), תקנות בריאות העם (מים מינרלים ומי מעיין), התשמ"ז-1986, הסעיף הראשון. זה אומר שיבואן שמקבל על זה פטור כשהוא חותם. כרגע, כמו שזה כתוב, זה אומר שיבואן מקבל על זה פטור כשהוא חותם וכל מה שאמרנו בחקיקה זה לא רלוונטי.

גם יצרן מקבל פטור כשהוא חותם.

אבל בנינו מנגנון שלם בנושא של התחולה.

לפחות תן לי לענות לך.

כן, אביב, בוא נדבר בנחת. עד עכשיו ניהלנו את הדיון בנחת וכך נמשיך.

זה סעיף שסגרנו אותו. זה מחזיר אותנו ל-30 במאי. אני לא מצליח להסביר את עצמי בנושא הזה.

תקשיב לתשובה ונראה אם זה מקובל עליך.

אנחנו ליצרנים המקומיים לא יכולים להחריג את תקנה (2)(א), תקנה (3) ו-(8) שעניינן במקור המים. גם אם אני אביא להם את אירופה, עדיין כאן הם יצטרכו לאשר את מקור המים ולקבל את אישור מנכ"ל משרד הבריאות לגבי מקור המים.

היום הם מאשרים את מקור המים בבולגריה?

בולגריה מאשרת את מקור המים. הרשויות האירופיות. לכן אתה צודק. הוא צודק בדבר אחד אבל הוא לא צודק בדמגוגיה.

בלי הביטויים האלה בבקשה.

באמת, פנינה, זאת הערה מיותרת.

סליחה. אני חוזרת בי.

במשך חודשיים ניהלנו שיח בצורה יפה.

אני חוזרת בי. אנחנו נוסיף בתקנות בטור של היצרנים ונאמר שתקנה (2)(א) ותקנה (3) ו-(8) לתקנות מים מינרלים לא יחולו על יצרן נאות שייכנס למסלול האקסלוסיבי.

יבואן נאות.

יצרן נאות.

לא עקבתי אחרי מה שהקראת ואני לא יודעת מה זה התקנות האלה.

מה שהוסבר, זה הפוך. את רוצה לפטור את היבואן הנאות במסלול האירופי בנושא של מקור מים וזה הגיוני כי נותנים מים ממקום אחר. לגבי כל יתר התקנות, מים מינרלים, נקבע כאן מועד שאומר שעד ה-1 בינואר 2025 צריכים לשבת ביחד כי אפשר להשית את זה על היצרנים המקומיים. אם לא מסכימים, יש 12 חודשים נוספים. מה שמופיע בנוסח כרגע זה בדלת האחורית, הוא יחתום על הוראות הדין האירופי ויביא מה שהוא רוצה.

אני אחדד את מה שפנינה אמרה. פנינה אמרה שנוסיף גם ליצרן הנאות – ותכף נגיע לתוספת שלו – שגם הוא יוכל ב-1 בינואר 2025 לעשות את זה למעט אותן תקנות שפנינה הקריאה שנוגעות למקור המים.

יש מנגנון עם מים מינרלים עם אורכה של השר.

שם אין אורכה גם ליצרן וגם ליבואן. זה שוויוני.

מה קורה אם אני צריך להאריך בשנה? מה שמוצע כאן אומר שזה לא רלוונטי. מאוד פשוט.

אביב אומר שכל הרעיון היה סנכרון במועדים וזה פוגע בסנכרון.

אנחנו באים ואומרים שזה לא יחול עליהם אלא רק הסעיפים האלה.

של מקור המים.

אדוני, מה קורה ב-31 בדצמבר? לא הספקנו להשלים את העבודה עם אותו מערך מומחים של מים מינרלים ויש כאן סעיף והוראת מעבר שאומר תחילה מאוחרת ל-12 חודשים. מה שמופיע כרגע זה לא רלוונטי. זה מה שזה אומר. אני שואל מה כוונת המשורר. האם עשינו תהליך שלם ובסיכומו של עניין מכניסים כאן בדלת האחורית את היכולת לשנות את זה או לא? יש מנגנון.

זה עוקף את המנגנון.

השאלה היא למה בסעיף 321, תוציא את המים המינרליים ב-321א.

הפסקה של חמש דקות.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:30 ונתחדשה בשעה 14:52.)

אני מחדש את הדיון.

המנגנון יהיה שלגבי פרט (1) בחלק אחד וגם בחלק (2), החלק של מים מינרלים ומי מעיין, התוקף שלו, במקרה של הארכה של ההסדר של מועד התחילה של המים המינרלים, גם מועד התחילה של הפרט הזה יידחה.

אצלנו זה מופיע רק בסעיף (1).

זה יופיע גם לגבי היצרנים.

גם לגבי היצרן.

אבל בנוסח שנשלח אלינו זה לא מופיע גם ליבואנים.

אנחנו עכשיו מתקנים את התוספת תוך כדי.

רק לומר שלנוסח של היצרנים זה יהיה למעט תקנות (2)(א), (3) ו-(8).

לפני שנמשיך לקרוא את התוספת, התייחסות לסעיף 34(ב). יש לנו התייחסות ליבואן הנאות וליצרן הנאות ובהם אנחנו נסביר שעל היצרנים האלה שעומדים בתנאים האלה, ההוראות האלה יחולו, הוראות סעיף 321א. המשמעות היא שיחול עליהם סעיף 321א במובן הזה שלמזון שהוא לא בתוספת ה-12 והוא לא פירות וירקות טריים, יחולו עליהם חלק א' וחלק ב' לתוספת שאנחנו תכף נעבור ונראה מה חל בחלק א' ובחלק ב', בהתאם למה שהם בחרו שיחול עליהם.

גם יצרנים וגם יבואנים.

גם יצרנים וגם יבואנים. היבואנים הנאותים במסלול האירופי.

היבואנים בכלל.

לא. במסלול האירופי. כל ההוראה הזאת היא יבואן נאות במסלול האירופי. כל ההוראה של סעיף 34 היא רק ליבואן נאות במסלול האירופי. זה רק ב-34(ב) ורק חל על יבואן נאות במסלול האירופי. אם חלה עליהם גם הוראת הסימון, הרי לשניהם יש סוג של בחירה, יחול עליהם אותו חלק בתוך התוספת של ההוראות הישראליות שמקבילות, שצריכות להיות מבוטלות או נוגעות לנושא הסימון. אם לא חל עליהם נושא הסימון, ההוראות שכנגדן יש הוראות אירופיות והן לא עוסקות בסימון, יש חלק אחר בתוספת, חלק ג', שהוא הוראות שאין כנגדן הוראות ישראליות, לא בנושא הסימון ולא בנושאים אחרים והחלק הזה לא יחול לגביהם. זאת אומרת, אין להם פטור ממנו .

אין מולם הוראות מאומצות ואף אחד לא יהיה פטור מהם למעט 321.

נכון. זה גם חל על אותו חלק שלישי שתכף נדבר עליו וגם חל על ההוראות של (2) עד (4) בחקיקת המזון. חקיקת המזון תחול עליהם למעט מה שאמרנו, או חלק א' ו-ב' בהתאם למה שהם בחרו.

בהצלחה עם הניסוח.

רק להרגיע כאן את החבר'ה, כל התיקון הזה יהיה ב-34(ב). אנחנו מנתקים אותו מ-321.

מה שיקרה זה שכל יצרן שבוחר, לא יצרן אקסלוסיבי, יצרן שבוחר לאמץ את אירופה מוקדם, יהיה לו את הפטור מהתקנות האלה. נכון?

כן.

יבואן שיקדים לאמץ את ההוראות.

אותו הדבר. סעיף 34 חל על כולם.

לא, 34 לא חל על כולם.

בטח שחל.

34 לא חל על יבואן שהוא לא יבואן נאות או שהוא יבואן נאות והוא לא במסלול האירופי. הוא חל רק על יבואן נאות במסלול האירופי. אם הוא יבואן נאות אבל לא במסלול האירופי, 34 לא חל עליו.

למה?

את רוצה לאפשר גם לו?

ברור. 34(ב) אומר על כל עוסק במזון במדינת ישראל, בין אם אני מייבא מאירופה ובין אם לאו. אני לוקח ומאמץ את חקיקת המזון, מקדים. אני רק אומר שזה לא כצעקתה. הרי יש לנו את סעיף 3א(י) שאומר שאימצת אירופה, אתה גובר. כאן אנחנו עושים את זה בשביל הוודאות, בשביל הבהירות, בשביל הנגישות. לכן זה צריך להיות הכלל.

אבל זה חידוש לעומת מה שכתוב היום כי היום יש הגדרה של יבואן נאות.

אולי צריך לוותר בכלל על ההגדרה הזאת המיוחדת של יבואן נאות שהוא יבואן נאות במסלול האירופי כי הוא מאוד מבלבל.

צריך לבדוק את כל המקומות.

זה עניין טכני. זאת הגדרה נוספת שהוספה.

זאת אומרת שצריך לכתוב את הדברים האלה. זה כתוב גם בנוסח הכחול. את רוצה שזה יחול על כל יבואן נאות? זה הרי לא יכול לחול על יבואן שהוא לא יבואן נאות.

כל יבואן.

אני אסביר. יבואן יכול לומר שהוא רוצה להחיל על עצמו את אירופה ב-1169 גם אם הוא לא נאות. זה לא קשור לניהול סיכונים שלו כשהוא מחיל על עצמו את 1169. זה הרי להקדים הוראה מאומצת שהולכת להיות גם כך.

אתה צודק. זה מה שהתכוונו.

אתם צודקים. גם היבואן האחר.

רז, זה מופיע בתוך הסעיף עצמו.

עכשיו אפשר לחזור לרשימה.

עוד שאלה לגבי 34(ד). עוד פעם המים או שלא? כבר לא הבנתי. יש שם שתי תקופות ובסעיף קטן (2), זה למעשה למעט סעיפים (24) עד (26). למים נותנים שנה אחת. למה המים שנה אחת?

אני אסביר. המועד הקובע שאפשר לדחות ב-34(ד), זה המועד שעד אליו הדין האירופי, ההוראות המאומצות, למרות שהן אומצו, לא חלות על כלל האנשים, לא חלות מעצמן אלא חלות רק על מי שמוכן להחיל את זה על עצמו. את המועד הזה, יכול להיות שיחליטו לתת.

למה להחריג את המים מהתעשייה?

לכן עשינו את כל התיקון.

אני מתנצל. אני לא פותח את הדיון מחדש.

אתה לא פותח כי באופן עקרוני הסעיף הזה אמור להיות בסדר. הנושא של הדחייה של ה-12 חודשים בתאריך התחילה ומעבר לכך, כשדיברנו על הוראות המעבר אמרנו שלוש שנים ועוד שנה אם יידרש בהחלטת שר. שני הסעיפים לא סותרים אחד את השני אלא משלימים האחד את השני. לא אמורה להיות כאן בעיה.

עכשיו אנחנו חוזרים לרשימה אבל עדיין אין לנו את החלוקה לחלקים אלא אם כן יש לכם.

לא. אנחנו צריכים חצי שעה הפסקה כדי לעשות את זה כמו שצריך אבל בואו נתקדם.

תסבירי איך אנחנו רוצים לראות את הרשימה ואחרי שנסיים נצא להפסקה ונחזור.

קודם עשינו הבחנה בין מה שעומד להיות בטל לגבי כולם, שזה 10 עד 20 לגבי היבואן. בתקנות האחרות לא עשינו הפרדה. השאלה אם עכשיו אנחנו הולכים לעשות הפרדה בין הקבוצות, גם לגבי מה שבטל, האם אנחנו עושים הפרדה בין מה שהוא סימון ומה שהוא לא סימון.

כן אבל לגבי ה-321 זה יהיה ברור שהכול בטל להם כדי להיכנס למועדון כי הם יביאו את אירופה.

אנחנו בעצם צריכים לעשות כאן חלוקה נושאית של הדברים, מה נגד הוראות אירופיות אחרות כמו למשל עכשיו חומרי אריזה, איסור האריזה או שאריות חומרי הדברה והמיקרוטוקסונים, ומה הוא ענייני סימון. אנחנו צריכים לעשות כאן את ההבחנה.

זה לגבי יבואן. גם לגבי יצרן?

גם לגבי יצרן. צריכים את החלוקה הזאת לשלוש קטיגוריות: הוראות שנוגעות לסימון, הוראות שנוגעות לעניינים אירופיים שיש כנגדם הוראות מאומצות - - -

למעט האריזות שיהיו ב-ג' כי אריזות זה וולונטרי. אתה לא יכול להקדים. לאריזות יהיה רק 321. אלה לא היצרנים.

כן. האריזות יחולו על כל היבואנים הנאותים במסלול האירופי. תמיד.

נכון. לכן הם ב-ג'.

זה יהיה כשנחזור לסעיף. סיימנו את התוספת?

לא סיימנו לקרוא את הדברים כי אנחנו רוצים לקרוא אותם לפי החלקים.

נקרא אותם כשיביאו אותם.

אם כן, סיימנו את התוספת הזאת. חוץ מזה, את התיקון שאתם אמרתם לגבי המים המינרלים. יש עוד פרט שאתה רצית להכניס.

הוא קשור להנחיות יבואן. הוא לא קשור ליצרנים. להנחיות יבוא מזון רגיש.

זה לא נמצא כאן בנוסח.

מזון רגיש ממילא לא נכלל.

אנחנו רוצים לכתוב שהוא לא חל.

אם אלה דברים שהם לא רלוונטיים, מספיק גילוי דעת.

אבל משתמשים בסעיפים מתוכם ואנחנו נחיל אותו למעט סעיפים.

זה מקובל על כולם שלא צריך להגיד שמה שלא חל לא חל?

מה שלא חל, לא חל. יהיה גילוי דעת לכל הלא רלוונטי שזאת כל התוספת ה-12 ו הוא יהיה בגילוי דעת.

אדוני, השאלה מה לא נכלל כאן בתוך התוספת הזאת. מה שלא נכלל בתוספת הזאת, אלה דברים שחלים, אמורים לחול, או דברים שהם לא רלוונטיים, שהם למשל בתוספת ה-12.

ב-35 יש תחילה מוקדמת ואנחנו מבקשים שגם סעיף 96 ייכנס לתוקף עם הפרסום ברשומות. זה סעיף של המסמכים.

אנחנו לא מתנגדים.

שייכנס לתוקף עם הפרסום ברשומות.

כן. התיקון לסעיף 96.

עם ההפרה שלו.

ובתנאי שאתה יבואן נאות. שאתה עומד בתנאים.

בתנאים שלכם.

לפי התנאים של המסלול.

לפי התנאים שלכם.

יבואן נאות במסלול האירופי.

רבותיי, סיימנו את הפרק הזה.

הערה אחרונה. נוסיף סעיף שמנהלת שירות המזון עד כניסת החוק לתוקף תעשה גילוי דעת לגבי הכול או לא רלוונטי כדי שתהיה ודאות מלאה.

לא צריך בחקיקה. אני מצטערת.

אבל אז זה נותן לה מעמד.

אני לא חושבת שאנחנו צריכים בחקיקה לומר כל מיני התחייבויות.

עם כל גילויי הדעת והדיווחים אני אצטרך לבוא ולגור כאן.

לא התחייבויות. זה נותן מעמד למפוקחים לדעת מה חל עליהם.

לשם כך יש את גילויי הדעת. לא כותבים בחקיקה פטור למשהו שלא חל. פטור זה פטור.

זה לא פטור. רוית, זה גם בשבילכם. תהיה בהירות בכניסה לתוקף.

זה ממש לא מתאים לכתוב בחקיקה דברים שמתחייבים לפרוטוקול אלא אם כן, פנינה, אתם לא מתחייבים. תגידו לפרוטוקול.

אני התחייבתי כבר יותר מפעם אחת.

שתוציאו גילוי דעת?

שאני אעשה גילוי דעת, שאני אעשה מדריך שיבהיר לכל אחד מה חל עליו ומה לא חל עליו ומה יחול עליו.

אין הבדל משפטי?

אני לא חושבת.

תודה רבה. סיימנו את הפרק הזה. נחזור אליו אחרי ההפסקה שתהיה בהמשך.

ליסטריה נוגעת להוראות שעדיין לא השלמנו אותה. בעמוד 32. לא קראנו את ההחרגות שלה אבל עיקר העניין הוא בהחרגה שנמצאת בטור ג', החרגה (2) שהיא עוסקת ברמות של הליסטריה.

אני אבקש מהמנכ"ל להציג בפנינו את העקרונות.

חלק מהרצון שלנו לייצר התאמה בין החקיקה הישראלית לזו האירופית נוגעת גם לעניין התקנה 20.73 של הליסטריה. צריך לראות את הדברים בהקשר הכולל. בהקשר הכולל, כלומר, באירופה זה בסוף נעשה תחת איזושהי מעטפת כוללת של ניהול סיכונים לכל אורך שרשרת הערך מהייצור, הובלה, שינוע, יבוא, שיווק וכמובן גם המסרים הנדרשים לטובת צרכני הקצה. אנחנו רוצים לבנות כאן את התשתית שתאפשר לנו לעשות את הדברים האלה, כמובן הרגולציה ולא רק הייבוא.

לכן אנחנו מתכוונים לפעול לאמץ את התקנה הזאת בישראל, לשנות את מדיניות הליסטריה לגבי ישראל. זה תהליך שייקח זמן כי כאמור גם התעשייה וגם היבואנים צריכים להשתנות. גם אנחנו כרגולטורים צריכים להשתנות. לכן אנחנו עכשיו לא נבטל את התקנה הזאת כאן. בהמשך אנחנו נפעל לבטל אותה כאשר בינתיים נעשה את התהליך. אנחנו גם מודיעים לוועדה שאנחנו נעשה את זה.

כדי שאנחנו נוכל לעשות את זה יש צורך בניהול סיכונים לכל אורך השרשרת. זה אומר להרחיב את 130א, את חובת ניהול הסיכונים, כרגע לא להחיל אותה אלא לאפשר לנו בצו להחיל את זה בהמשך בלי לעשות כאן תיקון חקיקה בשלוש קריאות - זה משהו שדיברנו עם היועצת המשפטית - ואז נחזור לכאן לוועדה לצורך האימות של זה. אז נוכל לייצר מדיניות שלמה סביב הנושא הזה.

זאת אומרת שעכשיו מאמצים?

עכשיו אנחנו לא עושים שינוי במדיניות הליסטריה. אנחנו נבוא בהמשך לוועדה לפי הצורך גם לדווח וגם לעדכן. כל מה שאנחנו עושים עכשיו, זה להסמיך את שר הבריאות באישור ועדת הבריאות להרחיב את התחולה של 130א.

סעיף 130א הוא הסעיף שחייב את המשווק לגבי מזון שאינו ארוז מראש להפעיל מערכת בקרה עצמית. ההסמכה שאתם מבקשים היא על בשר.

כרגע זה על מזון בתפזורת ואנחנו מבקשים להרחיב את זה גם על מזון ארוז מראש.

להסמיך את השר להרחיב בצו באישור הוועדה את תחולת המזונות עליהם זה חל.

אני מקרפור ישראל. מאוד מאוד חשוב לי להביא את הצד שלנו בסיפור. אנחנו יבואן נאות. יש לנו את היכולת להחיל את סקר הסיכונים ברשת השיווק. הסיפור הזה של ליסטריה הוא מאוד מאוד משמעותי, לא רק בגלל המזון שהוא ברור. כמו שנאמר כאן, בהחלט צריך שיהיו הכלים להתמודד. אני כיבואן שעובד עם היצרנים באירופה, ברגע שאני אומרת להם שאני צריכה את האישור שלהם של אפס ליסטריה, הם אומרים שאין בעיה, נעשה בדיקה, אפס ליסטריה אני יכול לתת לך ביציאה מהמפעל אבל אחר כך אני לא מוכן לקחת את הסיכון שיבוא משרד הבריאות ויהיו לכם שלוש ליסטריה, שבע ליסטריה, 99 ליסטריה ואתם תעשו לי ריקול כשלי מותר עד 100. הוא אומר אתם פוגעים לי בשם ואם אני עושה ריקול בישראל אני חייב לנהל גם ריקול באירופה למרות שזה לא נדרש. לכן יש יצרנים שפשוט מסרבים למכור לנו בישראל. זה משהו שהוא מאוד מאוד חשוב להתייחס ולתת עליו את הדעת וכן לאמץ את הרגולציה.

אני מבינה את הצורך להיערכות של כולנו אבל אני לא שמעתי שיש כאן לוח זמנים מתי ייכנסו, מתי יפתחו, כמה זמן נדרש וגם אחרי שיעבירו את זה בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית, מתי זה ייכנס לתוקף, האם מיידית או לא.

קודם כל, את מבינה שזה עמד בליבת הדיבור בימים האחרונים ובכלל בתהליך חקיקה. בסופו של דבר למשרד הבריאות יש אחריות על בריאות הציבור וכשהוא אומר לי שהוא כרגע לא ערוך, אני בטח לא אאלץ אותו לעשות דבר כזה. זאת אחריות גדולה על הכתפיים שלנו.

לגבי לוחות זמנים, אני יוצא מנקודת הנחה שאם משרד הבריאות יביא את החקיקה הזאת לשולחן כאן והוא עושה הכול כדי לקדם אותה, גם לשלב הזה הוא יגיע. אני לא יודע אם אנחנו יכולים לתחם את זה בזמן

אנחנו נבוא לוועדה בקרוב. יש כאן הרבה מאוד שינויים שאנחנו עושים.

אני מעדיף לא לדחוק כשזה בא לבריאות הציבור. אני מבין את הפן הכלכלי. אני לא מעיר לך. אני רק אומר לך איך אני רואה את הדברים. בתהליך כאן היו הרבה מאוד שלבים.

כל השיח שנעשה לא מתבטל. אנחנו פשוט לא יודעים כרגע לעגן אותו בצורה מחייבת. מבחינת הכוונות, הן ברורות בכיוון הזה.

צו של שר הבריאות להרחבת 130א יגיע לוועדה?

כן. אנחנו נבקש מהיועצת המשפטית להתייחס.

אנחנו נוסיף לסעיף 130א. מה שכתוב שם יהיה (א) ועכשיו זה נוסיף ש"השר באישור הוועדה רשאי לקבוע כי החובה כאמור בסעיף קטן (א) תחול גם על מזון ארוז מראש על ידי יצרן ומיובא ככזה על ידי היבואן". זה צו של השר באישור הוועדה.

צריכה להיות הפרדה.

לא, אין הפרדה. "מזון ארוז מראש על ידי יצרן או מיובא ככזה על ידי יבואן". אתם אומרים שהוא יכול לקבוע הוראה כזאת לגבי סוגי מזון או קבוצות מזון.

רבותיי, זה הסיכום.

אדוני, ברשותך שאלה. כרגע יש החרגה גם בנוסח הנוכחי וגם בנוסח המתוקן. התעשייה בעיבוד וייצור צריכה לדבר על כל מיני הליסטריה, STP. ברגולציה האירופית מדברים על ליסטריה מונו וזו הבעיה המשמעותית.

תסבירי שזאת הקלה.

אני אסביר למה זה SPT. כיוון שאנחנו נמצאים במדיניות של זירו טולרנס, אנחנו רוצים ליצור מערכת התרעה מוקדמת טובה ומחמירה יותר - היא צריכה להיות מחמירה יותר כיוון שאנחנו ב-זירו טולרנס – מהמערכת שכתובה כרגע ב-2073 שאז עושים בדיקות מונו. אני לא יודעת על מה ההתרעמות כי התעשייה במשך שנים בודקת SPT במשטחים. במשך שנים התעשייה מבצעת בדיקות משטחים ל-SPT, זה לא משהו חדש, זה משהו שיצרנים מבצעים, ואני אף אגדיל ואומר שיש תעשיינים שמתחכמים ובודקים SPT במוצרים בטענה שהם מחמירים יותר אבל שוכחים לבדוק אחר כך האם מה שיצא לצלחת זה מונו על מנת לחמוק מהרגולציה.

לגבי תוכנית בטיחות ואיכות המזון של היצרן, אני מסכים איתך שהוא עושה SPT. זה לא צריך להיות ברגולציה מחייבת במערכת בטיחות ואיכות המזון של היצרן. זה לא צריך להיות ברגולציה מחייבת. גם באירופה מחייבים אותו ב-מונו.

הרגולציה שלנו היא לא כמו באירופה. מה לא היה ברור? אנחנו ב-זירו טולרנס. כרגע הסברתי לך את ההיגיון המקצועי. לו היית נותן לי להשלים את דבריי, היית מבין עד הסוף את ההיגיון המקצועי.

אני עשיתי על זה הכנה מספיק מעמיקה כדי להבין.

למה זה רלוונטי?

זה לא עומד לדיון עכשיו.

יש כאן תיקון לנוסח.

אנחנו בעמוד 32, אני אקרא את תקנה 2073 על ההחרגות שלה.

(1) הוראות התקנה לא יחולו על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן.

(2) בסעיף 7 לתקנה, תת סעיף 2, במקום "סעיף 19 לתקנה (EC) מספר 178/200" יקראו "סעיף 164 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015".

אלה החרגות שכבר קיימות היום בדין הקיים.

(3) הוראות התקנה בעניין תנאי תברואה בתהליך ייצור, ובכלל זה פרק 2 בנספח 1 לתקנה, יחולו, רק לעניין ייצורו של מזון אשר טעון קבלת רישיון ייצור או אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, לפי פרק ג' לחוק.

אני מזכירה שיש לנו גם הוראת שעה לאותה פסקה (3) שקראנו עכשיו בטור א'.

(1) בסעיף 5 לתקנה, תת סעיף 2, בסופו, במקום "אזורי העיבוד והציוד למונוציטוגנס" יקראו "אזורי העיבוד והציוד למיני ליסטריה (SPP)".

(2) בפרק 1 של נספח 1 לתקנה, בפרטים 1.2 ו-1.3 בטור "Limits", יקראו במקום "100 g/cfu", "לא מזוהה ב-25 גרם".

(3) בפרק 1 של נספח לתקנה, בפרט 1.18, יראו אותו כאילו חל גם לגבי מזונות מסוג טחינה, אגוזים ותבלינים, ואולם לגבי סוגי מזונות אלה בלבד, בטור תכנית דגימה, בעמודה "ח", במקום "5" יקראו לגביהם "30".

סיימנו את הליסטריה?

סיימנו. יש איזה דברים לא כל כך ברורים שכתובים בסוף, ב-44.3 והם כמובן יימחקו.

במיפוי שעשינו לתקנות ולהנחיות גילינו שיש לנו שתי תקנות שהן לא קיימות באירופה, הן הוראות מאומצות והן חסרות ב-321. אלה תקנות לסימון חנק וחפץ. אלה חריגים נוספים שעלו לאורך הדרך ואנחנו מבקשים בתיאום עם מנכ"ל משרד הבריאות להוסיף אותם לחלק ג' של התוספת 321 ליבואן שאימץ 100 אחוזים את אירופה וכמובן גם ליצרן.

מה המשמעות?

שהם לא יצטרכו לסמן את הדברים האלה בשל רגולציה.

למה לא לתת?

לנו יש בדיוק את אותן בעיות.

בגלל ניהול סיכונים. אנחנו עושים את זה ליצרן וליבואן שמנהלים סיכון.

יצרן נאות.

יצרן נאות. סליחה. טעות שלי. מי שמנהל סיכונים.

ראשית, כל ערך בסוף, גם אנחנו מאזנים אותו אל מול דברים אחרים אבל אני כן אומר כאן בהזדמנות הזאת ליצרנים וליבואנים שלא סתם אנחנו עשינו את זה רק על מי שמנהל סיכונים. כלומר, זה כמובן לא פוטר אותם מאחריות ואם הם יהיו צריכים להוסיף איזושהי הנחיה או לעשות איזשהו קמפיין או כל דרך אחרת שבה הם יחליטו ליידע את הציבור, אתם תצטרכו לעשות את זה. כלומר, זה יהיה חלק ממנגנוני ניהול הסיכונים שלכם. אחד הסיכונים שיש במוצרים האלה הוא לצורך העניין מוצר שאפשר להיחנק ממנו, מוצר שיש בו חפץ וצריכים להיות מודעים אליו, אתם תצטרכו לנהל את הסיכון ולמצוא את הדרך לנהל את הסיכון. עד היום "ניהלנו לכם" בחוק את הסיכון באמצעות זה שאמרנו לכם שאתם תכתבו את האזהרה. אתם תצטרכו למצוא את המנגנונים לנהל את הסיכון. אנחנו נבקר אתכם על מנגנוני ניהול הסיכונים שלכם וכמובן החובה הציבורית שלכם עומדת בעינה להיות בטוחים לציבור.

הנושא של חנק. הרי אנחנו מדברים על אגוזים ועל דברים כאלה. זה לא משנה איך תטפל במוצר כי בסוף המוצר הזה מסוכן לילדים מתחת לגיל שבע. לכן אני לא מבינה איך אפשר לוותר על תקנה כזאת, על אזהרה כזאת לציבור. לא משנה אם עברת במסלול האירופי או לא במסלול האירופי.

חלק מניהול הסיכונים זה שיצרן יבוא ויאמר שהוא לא לוקח סיכון כי זה לא מספיק ברור ויש כאן סכנה אמיתית והוא ימשיך לסמן. זאת המשמעות. אני חושבת שהתעשייה או היבואנים ימשיכו לסמן את זה אבל זאת לא תהיה חובה. אם אני הייתי כזאת, זה מה שאני הייתי עושה כי אני לא יכולה לקחת אחריות להשאיר את זה ליד המקרה.

העובדה שאנחנו לא קובעים חובה לא פוטרת אותם מהחובה. העובדה שאנחנו לא קובעים חובה ספציפית, ואני אומר את זה לכם, לנהל את הסיכון בדרך מסוימת, לא פוטרת אתכם מלנהל את הסיכון בין אם בדרך הזאת של אזהרה על המוצר או בדרך אחרת אבל תצטרכו לנהל את הסיכון ואנחנו נבדוק שהסיכון ינוהל.

אני מסכים איתך.

משהו נוסף שלדעתי נשמט בטעות. בדיון הקודם לגבי האלרגנים סיכמנו שכחלופה לזה שנוריד את הסימון מההוראות המאומצות, משרד הבריאות יביא תקנות תוך שבע שנים, הסדר שלם, ובנוסח נשארו שני הדברים, גם חובת הסימון וגם התקנות. צריך להשאיר את התקנות ולהחזיר את החריג הקבוע של חובת הסימון וזה יבוא עם התקנות ככל שנדרש, כך שהוא יבוא כחלק מאותן תקנות.

סליחה, לא לגמרי הייתי איתך. אנחנו מדברים בסעיף 44 על הנושא של שבע שנים לגבי סימון אלרגנים.

עמוד 77, סעיף 44.

כן. סימון אלרגנים, פסקה (2) צריכה לחזור לטור ג', לתקנה באופן קבוע, ל-1169. הסעיף המהותי יהיה (1).

התקנות הן בעמוד הבא. השאלה היא האם זה נכון. זו גם הייתה הבשורה שנאמרה למסעדנים ועל כל הגורמים שהיו בדיון שבתוך שבע שנים יהיו תקנות כאלה.

נכון. לפי תקנות ראשונות. בגלל שזה הסדר שלם ולא מספיק רק הסימון, צריך לנהל את הסיכונים, יכולים להיות עסקים גדולים כן ועסקים קטנים לא. באירופה יש לדבר הזה הסדר שלם. אנחנו אומרים שכאשר לא נתקיים מצב שיש לנו איזושהי חובת סימון בלי כל ההסדר השלם, החלפנו את זה בחובת להביא תקנות עם כל ההסדר לרבות זה שיכול להיות שכחלק מהתקנות יגידו שצריך עכשיו להחיל את ההוראה המאומצת.

אדוני, אני אומר למה אני רוצה להזהיר את הוועדה. תקנות ראשונות, יש לנו הרבה מאוד שפזורות ברחבי החקיקה ולפעמים הוועדה מוציאה תזכורות למשרדים ולא קורה עם זה שום דבר. תקנה ראשונה לא יוצרת באמת מחויבות של המשרד. לעומת זאת, אם אנחנו משאירים את ההוראה הזאת כהוראת שעה, מה שיוצר מחויבות ולחץ לעמוד במחויבות.

לא. יוצר סיכון. הפוך. זה יוצר סיכון בלי מחויבות.

זה יוצר סיכון אבל המשרד ירצה לבדוק.

המשרד הרי באותה מידה יכול לבוא לוועדה ולדחות את זה. אם זה ייכנס לתוקף, זה ייצור סיכון.

יש איזון אבל השאלה לאן הוועדה בסופו של דבר רוצה להגיע. אם אנחנו רוצים להגיע לכך שתוך שבע שנים יהיו הוראות לגבי סימון אלרגנים בהסעדה, אני חושבת שהדרך היא - - -

אני חושב שגם עשינו לזה דיווח.

כן. יש גם דיווח.

לדעתי שנה וחצי לפני התקנות יש דיווח שזה מתקדם.

אני חושב שבתום חמש שנים.

אם אתה רוצה להסמיך את השר לדחות לשבע שנים באישור הוועדה, אפשר לעשות את זה.

הוא כבר מוסמך. הוא תמיד מוסמך. אנחנו לא רוצים שבמחדל יגיע המצב שיהיה סימון בלי ההסדר השלם.

השאלה אם זה לא אומר שלא מתכוונים לעשות את זה.

דוכן פלאפל יצטרך להתחיל לסמן. ויותר גרוע, מי שלא יעשה ASP יצטרך לעשות סימון ואז אנשים יכולים בדוכן פלאפל - - -

אני יודע מה אני רוצה אבל אני לא יודע את לנסח את זה מבחינה משפטית. אני רוצה שהמשרד יביא לי בתוך שבע שנים תקנות.

זה הנוסח.

יש שתי דרכים לומר בחקיקה שזה יקרה. יש דרך חזקה לומר את זה ויש דרך התנהגותית. אולי תעלו את שלומית שתתייחס. אני אומרת שיש שתי דרכים לעשות את זה. דרך אחת קובעת סוף שאם מגיעים אליו, אז צריכים לחזור ולדבר, או שלא קורה כלום - - -

לא הבנתי. חובה בחקיקה ששר הבריאות חייב להביא, זה לא נקרא שעשינו?

זה נקרא שעשינו משהו על הנייר. האם יש לזה אפקט במציאות. אני לא בטוחה שתמיד יש. רוב הפעמים אנחנו נתקלים בכך שזה לא עוזר לנו המנגנון של תקנות ראשונות והשרים מוכנים לחיות גם עם הכתם הזה שם לא הביאו את התקנות במועד. לעומת זאת, אם יהיה לחץ כזה שהדבר הזה הולך להיכנס לתוקף, בטוח שכל הגורמים שירצו לבוא, ידחקו ויגרמו לכך שהתקנות האלה יגיעו.

יש גם את הניסיון ההפוך. אנחנו רואים הרבה פעמים שניסו לכפות על משרדים לעשות דברים והם פשוט לא מגיעים בזמן אלא ברגע האחרון ודוחים. הם תובעים באותה מידה הסדרים אלא שאחד כאן כרגע גם מסכן את העסקים הקטנים וגם – לא תפקידי לומר זאת – כנראה גם את הציבור, והשני הוא יותר עדין במובן הזה עם חובת דיווח בהנחה שאמר כאן מנכ"ל משרד הבריאות שגם כך הוא מתכוון לעשות את זה, גם שירות המזון אמר שגם כך הוא מתכוון לעשות זאת. זה יכול אפילו להקדים בהיבט הזה וזה עד שבע שנים. אני חושב שלקחת איזשהו סעיף אחד מתוך מכלול ולהחיל אותו, אין בו ערך.

הסעיף הזה נדחה בשבע שנים. אין לנו כאן הרבה הוראות שנדחו בתקופה כזאת.

יגיעו לרגע האחרון ואז יעשו הסדר לא רציני או לא מסודר, במקום לעשות משהו מסודר, רק בגלל הדבר הזה. עוד לא גיליתי שזה מעודד את הממשלה לעשות דברים טובים.

השר רשאי לדחות אחרי שבע שנים?

לא. הפוך. את התקנות הוא לא יכול לדחות. הוא יכול לא להביא.

שאלתי לגבי האימוץ. השר יכול לדחות?

הוא תמיד יכול לדחות. אני חושב שהוא יצטרך אישור ועדת חריגים.

יש לו מנגנון, שידחה את זה אם הוא לא מצליח להביא את זה.

אבל זה לא עניין של אימוץ.

אם הוא לא עושה, זה מצב בעייתי כמו שגל מתאר. אם הוא לא עושה את זה, יש את הדרישה ומצד שני אין את כל המנגנונים מסביב.

הבנתי אבל אם אני משאיר רק את המנגנון הזה של האימוץ שאתה לא אוהב אותו?

אני מאוד לא אוהב אותו.

אני שואל. מה קורה אם הגעת לשבע שנים והשר לא התקין תקנות? הוא יכול לבוא ולבקש מהוועדה לדחות את זה?

תמיד הוא יכול לתקן את התוספת.

אם כן, מה הבעיה?

שיכול להיות שהוא גם לא יעשה את זה. יכול להיות שיהיה עליו לחץ לא לעשות את זה ואז ייכנס כאן הסדר מאוד בעייתי. יכול להיות שהוועדה לא תהיה כאן באותו יום, יכולים להיות הרבה דברים. לכן הצענו את הפתרון החלופי שמחייב את השר להביא תקנות.

אתה מדבר על דחיית המועד. אף אחד לא דוחה מועד של תקנות ראשונות. פשוט מצפצפים על זה.

החלופה היא שבמחדל ייכנס כאן סעיף חוקי על דוכני פלאפל שלא יודעים לנהל סיכון, שהם יצטרכו לכתוב שהמוצר לא מכיל בוטנים ובטעות יהיו בוטנים בתוך הדוכן וזה הרבה יותר גרוע מהמצב היום.

אולי את התקנות תביאו בתוך ארבע שנים ואת ההוראה הזאת אנחנו נשאיר לשבע שנים? אז נהיה בטוחים שיהיו להם תקנות בתוך מועד יותר קצר.

שוב, אפשר גם שש שנים אבל זה מול משרד הבריאות.

אי אפשר לבקש בקשה כזאת. הם לא יעמדו בזה.

התקנות הראשונות, אבל המועד שלהם יהיה קודם בשנה.

שאלתי אותם אם הם יכולים לעמוד בזה והם אמרו לא.

המועד של התקנת התקנות יקדם למועד הפקיעה של ההוראה שפוטרת מסימון אלרגנים. אז אנחנו נהיה בטוחים. השר ידע שהוא מפר את ההוראה לקבוע תקנות ושיש סיכון. כרגע אלה שבע שנים.

לדעתנו הפקיעה לא אמורה להיות. היא לא יכולה לבוא בלי הסדר של תקנות.

בסדר, לכן נאמר שהתקנות הראשונות יהיו קודמות.

על זה אמר משרד הבריאות שהוא צריך שבע שנים. אפשר שבע ושמונה. אני עדיין חושב שזה סיכון מאוד גדול לציבור. נעה, אולי אפשר שבע ושמונה. הסיכון כאן, בשונה ממקרים אחרים שזאת סתם הוראה, הוא גדול.

אני מציעה שמועד התקנות הראשונות יקדם לפחות בשנה למועד הפקיעה בתוקף של ההוראה כדי שלשר יהיה זמן. אם הוא רואה שהוא לא מגיע לתקנות ראשונות, כבר מראש יש לו שנה עם הבחירות וכל מיני אירועים כדי לדחות את התוקף של ההוראה.

יכול להיות שהתקנות בכלל לא ירצו את החובה הזאת. אנחנו אומרים שיכול להיות שהתקנות ירצו את החובה ויכול להיות שהתקנות ירצו חובה בצורה אחרת.

בסדר, אז הם יביאו בצו.

אני אומר יותר זה. הנושא הזה כרגע ממש על השולחן. הוא נדון בנושא של רישוי עסקים בכל בתי האוכל במדינה. יש צוות מקצועי בהובלת משרד הבריאות שבוחן את הדבר הזה.

בסדר. אתם כבר בתוך התהליך.

נכון. עושים את התהליך לגבי מה מקובל במסעדות ואיך עושים. שוב, אם עושים שבע ושמונה, זה נראה לי פחות נורא כי הוא חייב להביא תקנות. אני חושב שבסוף כן יכול להיות כאן סיכון גם לעסקים וגם לציבור.

אני רוצה לומר אדוני מה נשמע מתוך כל הדברים. היה כאן אירוע חגיגי, באו הגורמים ושמחו מאוד לשמוע שתוך שבע שנים אנחנו נשנה מצב מבחינת סימון אלרגנים בהסעדה. כעת אנחנו שומעים את המציאות המרה והיא שלעולם לא יהיה כאן סימון אלרגנים בהסעדה.

לא. למה?

זה מה שעולה מתוך הדברים.

לא. זה לא נכון.

סליחה, מה שאתה אומר זה שהסיכון הזה שאתה רואה אותו בתוך שבע שנים, הסיכון הזה שבסוף הדרך אחרי שבע שנים, אחרי תקנות ראשונות, בסוף אוי ואבוי לא יהיה סימון אלרגני ובסוף זה יפקע – זה אומר שאתם רוצים שלעולם לא יהיה סימון אלרגני.

הצעתי שאפשר לעשות שבע ושמונה. אני חושב שזאת טעות אבל אפשר לעשות את התקנות לשבע שנים ואת ביטול ההוראה לשמונה שנים. אז יצטרכו להביא תקנות. אני חושב שבכל מקרה יביאו תקנות. להגיד שזאת דרמה, אני לא יודע כי יבואו לכאן העסקים והציבור לצעוק בוועדה בעוד שמונה שנים.

לא, הציבור לא יצעק כי לציבור מאוד קשה ליזום הליך, לצעוק ולהביא את הוועדה לדון בנושא שהוא מחוץ לכל הענייניים. כשיש לך דד ליין כזה, ברור שכולם מתכנסים ל-דד ליין הזה.

בזמנו היינו עדים לאירוע של אותה נערה שנכנסה למסעדה ולצערנו הרב היה אירוע טראומתי.

אני מקבל לחלוטין. אני פשוט אומר שגם בדיונים כאן נאמר שהסיכון כאן יכול לגדול ולא לקטון כי העסקים יצטרכו לסמן והם לא ידעו איך מסמנים. הם לא ידעו לנהל את הסיכון והם יסמנו דברים שמסכנים את הציבור.

אני מאמין שהמשרד ירצה לעשות את העבודה. שבע שנים זה די זמן ולכן אנחנו משאירים את זה כך, עם הסעיף.

באותו מועד? התקנות הראשונות קודמות באיזשהו זמן?

במקביל. אנחנו מאוד רוצים את זה ולכן אני משאיר את זה.

אנחנו נצא עכשיו להפסקה של חצי שעה ויהיה לכם זמן כדי שתביאו לנו רשימה מסודרת. לאחר מכן נדבר על כל מיני תיקונים שאני חושב שרובם הם תיקונים טכניים. נכון?

יש כמה דברים שנרצה לדבר עליהם.

דברים שכבר הצבענו עליהם.

גם לנו יש כמה דברים קטנים. אני אציג לך אותם בהפסקה.

לא נצביע היום אלא נסיים את התוספת ואת התיקונים. מחר נקיים בעזרת השם הצבעה רציפה על הכול.

(הישיבה נפסקה בשעה 15:36 ונתחדשה בשעה 16:50.)

אני מחדש את דיון הוועדה. פנינה והצוות ימשיכו לעבוד על הרשימה ובזמן הזה אנחנו נתקדם על הנמקה של הרוויזיות. לא נצביע עליהן עכשיו אלא רק הנמקה שלהן. היועצת המשפטית תעבור על אותם סעיפים שכבר הצבענו עליהם ויש בהם כל מיני שינויים ברובם כנראה גם טכניים. ננמק אותם ואת ההצבעה נקיים במועד אחר.

יש כל מיני תיקונים ואני מבקשת אדוני שתשקול אולי אם אתה רוצה לפתוח אותם ברוויזיה או לא. אני אתחיל גם ברוויזיות וגם בדברים שעלו כאן בהערות ואני רוצה להתייחס.

הערה ראשונה שנאמרה לגבי הנושא של תקנים בינלאומיים מקובלים. ביקשתם להכניס את כולם כאילו הם התקבלו לפי כל התקנים שהוכרו על ידי ארגון GFSI. בדקתי את זה עם פנינה והיא אומרת שאנחנו לא יכולים להסתמך על הארגון הזה, על כל התקנים שהוכרו על ידי הארגון.

אני לא מכירה. מה ששלחת לי, זה לא הארגון שאנחנו מכירים.

השם המלא נשלח אליך.

לא, אני לא מסכימה. אין לנו את זה. מה שנעה שלחה לי, את שלחת לה.

הוא מכיל את ה-FS, את ה-BRC.

בסדר, אבל יש את זה גם היום בנוסח ואני לא מבינה למה אני צריכה להוסיף את זה. אנחנו לא מכירים. אני לא מכירה.

את ארגון BRC וה-FS את מכירה.

אולי הם יהיו מקובלים בעוד שנה-שנתיים.

כאשר יהיו מקובלים אנחנו נדבר על זה. אני לא מכירה את זה כדי להגיש לנעה סעיף. בשביל זה יכולתם לפנות בעוד מועד ולא עכשיו. אני לא מסכימה.

יש שם סעיף סל באישור השר. אולי לא נעשה את זה באישור מנהלת שירות המזון.

לא.

אני רק מבקש ממך היועצת המשפטית, להביא את זה מחר בטבלה עם מספרים. היום אנחנו מנמקים ומחר אני פשוט אצביע על זה כמו שזה.

אנחנו בעמוד 4. תיקון נוסף שנראה שנדרש בסעיף שמסומן כאן בצהוב, סעיף 3(א) ב-(ד)(1). פסקה (1). אמרנו שתהיה הודעה שתפורסם ברשומות בתוך שישה חודשים מיום כניסת השינוי לתוקף, אבל צריך לומר מתי תיכנס ההודעה הזאת לתוקף. אנחנו מבקשים, פנינה, להוסיף את המילים "ובה יצוין מועד כניסתה לתוקף" של אותה הודעה.

יש לנו את החלת שינוי במסמך בהודעה או של מנהל שירות המזון או של המנהל הכללי של משרד הבריאות. בהודעות האלה צריך לציין מתי ההודעה הזאת נכנסת לתוקף.

יצוין מועד כניסתה לתוקף?

כן.

בסדר.

בסעיף 3א(ג), הנושא של התרגום.

את רוצה להעלות את ההערה?

זאת הערה שעלתה. היא לא הוכרעה.

תסבירי אותה בבקשה.

בסעיף 3א(ג), זה בעצם המנגנון שמדבר על השינוי, על הודעה על שינוי לבעלי העניין. כרגע כתוב שמנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט הודעה על השינוי, 14 ימים ממועד פרסום ההודעה, ההודעה תכלול הפניה לנוסח השינוי בשפה האנגלית ואם זה לא נספח, גם את עיקריו. זאת אומרת, ההודעה על השינוי היא באנגלית.

לא. ההודעה על השינוי היא בעברית.

אתם לא מצרפים תרגום להודעה הזאת.

לא. ההודעה על השינוי היא בעברית אבל השינוי עצמו, נוסח החקיקה שרוצים לאמץ מאירופה מגיע באנגלית.

לא. הוא מגיע בעברית. לא כתוב אנגלית ולא כתוב עברית.

כתוב בשפה האנגלית. כתוב שתצרפי אותו, תכלול הפניה לנוסח השינוי בשפה האנגלית. אם זה לא נספח, גם את עיקריו.

אני אומר לך למה בשפה האנגלית.

האמת היא שבשפה האנגלית היה כתוב גם קודם.

נכון. יש דברים שאנחנו תמיד מתרגמים לעברית אבל כשיש לנו רגולציה כמו שאריות חומרי הדברה, כאשר מדובר על גידול והשם שלו בלעז לא אומר שום דבר, אני לא רוצה לחשק את עצמי, שאני אצטרך לתרגם גם את זה.

אם כן, הנספח הוא רק עיקריו.

אני מדברת על הנספח. אני מדברת על הארטיקלים.

כרגע זה כולל הכול.

לא. זה לא כולל הכול. שינוי נספח זה לא ארטיקל.

סעיף (ג) מדבר על כל שינוי שהוא.

אבל בשינוי בנספח.

אין הבדל בין שינוי בנספח לבין שינוי לא בנספח. הוא אומר שינוי בנספח, רק אנגלית. שינוי שהוא לא בנספח, תשלח בעברית סיכום בעברית כדי שיבינו על מה מדובר.

נכון. אנחנו גם מתרגמים מהנוסח.

גם בחוק הקיים אנחנו אומרים שההודעה תכלול הפניה לנוסח השינוי בשפה האנגלית ואת עיקריו. מה שעשו עכשיו, את השינוי, זה שהם אמרו שכאשר השינוי לא בנספח בלבד, הם מצרפים את עיקריו. זאת אומרת שבשינוי בנספח, אפילו את עיקריו לא מצרפים. לא עשו שינוי לגבי השפה.

החמירו עוד יותר.

לא. אני לא חושבת שהחמירו. אני לא חושבת שהחמרתי. זה היה משהו במקור. אני חושבת שהוכחנו שאנחנו מפרסמים, מיידעים, מנגישים את כל העניין. אני לא צריכה לתרגם משהו לפני שקיבלתי הודעות שאולי בכלל לא צריך את השינוי. אני עומדת על זה.

איך אנחנו נתייחס אם את שולחת לנו את זה ויש לנו 14 ימים? זה פשוט להפוך את השפה האנגלית לשפה רשמית בישראל.

אלה רק הנספחים.

לא רק הנספחים. הכול באנגלית.

הכול באנגלית אבל לגבי השינוי בנספח, את אפילו לא צריכה לפרסם.

נכון. זו המשמעות.

כשדיברנו על כך שאולי יש חומר הדברה כזה או אחר, זה בסדר ואין בעיה אבל עכשיו אנחנו מדברים על 40 רגולציות ובחלק מהנספחים יהיו שינויים משמעותיים.

כמו 1169.

אני מזכיר לכם שזו הנמקה ברוויזיות. נשקול את העניין.

הנושא הבא הוא בסעיף קטן (ז), באותו סעיף, 3א(ז), אנחנו אומרים שבמקום "או הקובע" יבוא "או הקובע, מרחיב" וצריך לומר שבמקום המילים "טור א', טור ב' או טור ג' לתוספת" יבוא "התוספת". כל שינוי שהוא בתוספת השנייה א', צריך אישור של הוועדה.

זאת רוויזיה או תיקון?

אנחנו עכשיו מנמקים רוויזיות. מחר אני אצטרך לפתוח את הרוויזיה, לקבל אותה ולאשר או לא לאשר את מה שהיא מנמקת.

לא הבנתי את הנימוק. במקום לומר טור א', טור ב' וטור ג', אנחנו אומרים לתוספת השנייה.

בדיוק.

אני צריכה לומר מה עמדתנו?

רק אם את מסרבת.

בעבר בטור א' הייתה מופיעה ההוראה עצמה. כיום דרך האימוץ היא אחרת.

את צודקת.

אם לא היית מתקנת, היה יוצא שבהוראה חדשה היית יכולה לא להגיע לוועדה.

נכון. בעמוד 6. עניין שדיברנו עליו בדיון הקודם. סעיף 3ב(ו), הוועדה המייעצת. תיקון שהוועדה ביקשה בדיון הקודם אבל זה גם נושא שכבר היה אחרי ההצבעה ואנחנו מבקשים להביא את זה לרוויזיה:

"עוסק במזון רשאי לפנות לוועדה המקצועית המייעצת בבקשה להרחבה לפי סעיף 3א(ז1), בהתאם להנחיות שיפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט".

אני מזכירה שזה בהתאם ל-3א(ז1). זאת אומרת, זה לעניין חומר, לעניין תהליך. זה לא לכל עניין שקבוע ברגולציה אירופית אלא רק לעניינים שפורטו ב-3(ז).

זה מספר 4.

כן.

השאלה אם זה מגביל כאשר רשום עוסק במזון. אם למשל חקלאי רוצה לפנות.

החקלאי לא יכול לגשת אלינו. הוא יכול לגשת באמצעות היצרן.

את זה אני רוצה להבין. אני שואלת האם רק המפוקחים שלכם יכולים לפנות.

יש לו גם נציג.

בסדר, אבל החקלאי לא פונה אלינו. אנחנו עובדים מול היצרנים.

נכון. לא רוצים שחקלאים יפנו אליכם.

חגית רוצה לפנות אלינו.

מספר 5. עמוד 7, עדיין בסעיף 3ב(ט)(2). כמובן ההודעה למקרה של ניגוד עניינים היא ליושב ראש הוועדה. יכול להיות שהוא לא יהיה מנהל שירות המזון.

בעמוד 8 הייתה איזושהי בקשה. אחת ההנחיות שאתם מבקשים לבטל עוסקת בזה שהמזון לא יסומן באישור משרד הבריאות. ביקשתם שנוסיף איזושהי הוראה האומרת ש"עוסק במזון לא יסמן מזון כמזון באישור משרד הבריאות".

וזה יבטל את ההנחיה.

זה יבטל את ההנחיה. זה תיקון סעיף 17. "בסעיף 17 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא".

לא כתוב באירופה?

כנראה לא היה כתוב בנוסח.

שש תקנות וזה לא כתוב.

זה תיקון 6?

זה תיקון 15. תיקון 6, באישור משרד הבריאות. סעיף 7 זה התיקון עליו דיברנו קודם. לגבי סעיף 130(א), בעמוד 14.

סעיף 96.

נתחיל עם סעיף 96 בעמוד 12. סעיף קטן (ב) ביקשת להבהיר שמסמך כאמור בסעיף קטן (א)(2), כיוון שיש אפשרות של הסתמכות על מסמכים - - -

באיזה סעיף?

אנחנו בעמוד 12, בסעיף 96, פסקה (2). הוספנו לפסקה (1) את האפשרות לבדוק באמצעות מסמכים, לעשות בדיקה של מסמכים, ביקש רז שגם בפסקה (2) אנחנו נתייחס לאפשרות הזאת ונגיד שמסמך כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (א)(2). את אותו תיקון נצטרך לעשות גם בפסקה (4) לגבי סעיף קטן (א).

אין בעיה.

התחולה המיידית...?

לא., ב-(ד) לא צריך. אנחנו הולכים לפי הסדר במיוחד שאנחנו מנסים להביא מחר דברים מסודרים לרוויזיה.

סעיף 8. תיקון לסעיף 130(א) שהקראנו קודם וגם הוא טעון רוויזיה. זאת ההסמכה של השר לקבוע חובת ניהול מערכת בקרה עצמית גם לגבי מזון ארוז מראש.

איפה יבוא התיקון, ב-130 או ב-130(א)?

ב-130(א).

אנחנו מדברים על רוויזיה וההליך הוא כזה שיש הצבעה ואם רוצים דיון מחדש, כל התיקונים שאני קוראת עכשיו הם תיקונים שיתאפשרו רק אם הוועדה תחליט לפתוח דיון מחדש ולקיים אותם.

בעמוד 18, סעיף 318, הדיווח על היערכות ליישום חובת סימון אלרגנים בהסעדה ובבתי אוכל.

לדעתי זה היה לפני ההקראה.

ליתר ביטחון, אני רוצה להכניס את זה.

בסדר. זה יהיה מספר 9.

סעיף 321. יש לנו כאן רצף של תיקונים.

לא הצבענו על זה.

על 321 הצבענו. לא על 321(א).

25. תיקון סעיף 321.

בסעיף 321 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (ד), אחרי "לפי חוק זה" יבוא "או עד שיבוטלו על ידי השר כאמור בסעיף קטן (ו1)(1)" ובמקום התאריך הנקוב בו יבוא "כ' באלול התשפ"ט (31 באוגוסט 2029).

אנחנו מדברים כאן על ההנחיות להוראות נוהל שהיו קיימות לפני תחילת החוק והן בעצם מוארכות. לא הייתה כאן אפשרות לבטל אותן ולכן מה שמאפשרים כאן זה שהשר רשאי לבטל.

כמו שביקשתם, לגבי סעיף קטן (ד), עדיין השר יכול לדחות את המועד הזה לפי מה שכתוב באותו סעיף.

סעיף (ד) הוא הנחיות נוהל?

כן, הוראות והנחיות נוהל. סעיף (ו) הוא הנחיות והוראות נוהל לגבי יבוא שזאת פסקה (2).

(2) בסעיף קטן (ו), אחרי "שיחליפו אותו" יבוא "או עד שיבוטלו בידי השר כאמור בסעיף קטן (ו1)(1) או עד יום כ' באלול התשפ"ט (31 באוגוסט 2029)" והסיפה החל במילים "השר, באישור הוועדה" – תימחק.

שם אין יותר אפשרות להאריך וזה יבוטל בסוף התקופה הזאת.

מתי אין אפשרות להאריך? באיזו אופציה?

בהנחיות נוהל לגבי הייבוא.

הוא רצה בדיוק הפוך.

פנינה, אני הבנתי נכון, שלגבי הייצור את רוצה עוד אפשרות הארכה של ההנחיות והוראות נוהל ולגבי הייבוא את לא רוצה יותר אפשרות הארכה. הבנתי נכון.

פסקה (3) מוסיפה הסמכה לשר.

(3) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:

"(ו1) רשאי השר, בהודעה ברשומות, לגבי הנחיה או הוראה כאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ו) –

(1) לבטלה.

(2) לקבוע שהיא לא תחול על מזונות מסוימים.

(3) להודיע שהיא אינה בתוקף, כולה או לעניין מזונות מסוימים, משום שנקבעו הוראות לפי חוק זה שהחליפו אותה".

אלה שלוש האפשרויות שנתונות לגבי ההנחיה, הוראת נוהלת.

זה תיקון מספר 10.

בתיקון שעושים כאן למעשה החל מאוגוסט 2029 לא ניתן להאריך הוראות - - -

אם היית מקשיב ל-(ד), היית רואה את המנגנון שעשינו ל-(ד).

אני שואל שאלה.

בוא נקשיב.

אני משתדל להקשיב אבל אם יש משהו לא מובן, אני שואל את הוועדה ומצפה לתשובה.

אני רוצה לומר משהו. אני מציעה, כדי שהיצרנים לא ירגישו מקופחים בדבר הזה, להשאיר להם את העניין של אפשרות הארכה. הכי הרבה, לא תעשו בזה שימוש.

לא. להפך. אנחנו לא רוצים. שלא יהיו אפשרויות הארכה בכלל. הנחיות והוראות נוהל צריכות לעבור מן העולם ב-2015.

אם כך, בואו נבטל את הסעיפים האלה ונשאיר הארכה בשני המקרים. בסדר?

בסדר. הארכה בשני המקרים.

אין בעיה. אם אתם מבקשים את המנגנון שהיינו רוצים לבטל גם את ההנחיות. בואו נעשה הארכות.

ב-(ו) אנחנו מציעים לא למחוק את הסיפה.

גם לא ב-(ד). אני גם לא רוצה את (ד). גם (ד) אני רוצה להאריך.

ב-(ד) את יכולה להאריך אבל ב-(ו) מחקת את אפשרות ההארכה. בשניהם תשאירי את אפשרות ההארכה.

למה שאני לא אתן את המנגנון? למה רק ב-(ד) את המנגנון הזה?

בשניהם יהיה לך את המנגנון או עד שיבוטלו על ידי השר.

בסדר. אין בעיה.

בשניהם יש את אותו מנגנון של אפשרות הביטול על ידי השר וגם אפשרות של הארכה.

יש רצון שאחרי 2029 נחיה עוד עם הוראות נוהל?

אולי כן. מי יודע מי יהיה השר והמנהל הבא.

לא הבנתי. הוחלט שאת (ד) בכל זאת אפשר להאריך?

כן. שוויוניות. אנחנו רוצים שוויוניות.

לא אכפת לנו אי השוויון.

גל התנגד לזה בתוקף.

בסדר. גל עכשיו בחוץ מסדר את השוויוניות. בואו נתקדם. באנו להקל, באנו לברך, יצאנו מקללים, בואו נחזור.

לא יצאתם מקללים. בואו נחכה לגל ונשמע מה הוא אומר.

לא, לא צריך לחכות לגל. זה חוק שלנו.

אנחנו בעמוד 32, דבר שאנחנו צריכים להצביע עליו.

הליסטריה?

כן. זה הליסטריה.

על זה צריך להצביע בנפרד.

בסעיף 321 היו לנו שתי הוראות לגבי הנחיות והוראות נוהל. האחת היא בסעיף קטן (ד) שעוסקת בהוראות שונות ואחת בסעיף קטן (ו) שעוסקת בייבוא. בהצעת החוק דובר על כך שלגבי אחת תהיה אפשרות להאריך אותה ולגבי אחת מהן לא תהיה אפשרות להאריך. טוענים היצרנים שזה יוצר אי שוויון.

לא, לא אכפת לנו השוויון.

הפוך. אפשר להאריך רק ליצרנים ולא ליבואנים.

אנחנו חשבנו, בלי קשר ליצרנים ויבואנים, שהנחיות והוראות נוהל אמורות היו להתבטל כבר אחרי החוק ב-2015. אנחנו מאמצים עכשיו תקנות אירופיות כדי שלא נישאר בעולמות של הנחיות והוראות מס. אני לא חושבת שבחקיקה צריך להיות תמריץ לזה שהם יישארו איתנו גם אחרי 2029. אנחנו נותנים כאן חמש שנים.

יש דברים שחייבים לחול כי זה מוחרג.

אם כן, שיתקינו תקנות.

גל, אני לא מסכימה.

אף אחד לא יתקין תקנות בשביל דברים שיוחרגו. רוצים להוריד את ההחרגה, שיבוא משרד החקלאות, יתכבד ויוריד אותה. הם כבר עשו את התקנות.

אנחנו לא מתנגדים.

מה קרה עם משרד החקלאות?

כרגע רוית אומרת שבגלל שרצו לאמץ, סתם נבזבז את הזמן בהתקנת תקנות.

זה לא נושא חשוב.

אנחנו נשארים בנוסח הקיים גם ב-(ד) וגם ב-(ו).

מה שנעה הקריאה.

בסדר, אבל יש לנו תיקונים אחרים.

אין לנו התנגדות.

אנחנו חוזרים לנוסח שהקראנו עם התיקונים עליהם דיברנו, על סמכות השר לבטל את ההנחיה/ההוראה, לקבוע שהיא לא תחול על מזונות מסוימים או להודיע שהיא לא בתוקף. אנחנו אומרים או עד שיבוטלו בידי השר אבל אנחנו לא משנים את זה. ב-(ד) תישאר אפשרות הארכה וב-(ו) לא תישאר אפשרות הארכה.

הפוך. ב-(ד) לא תישאר אפשרות הארכה.

ב-(ד) תהיה אפשרות הארכה כי אנחנו לא מוחקים את הסיפה הקיימת. היום יש אפשרות הארכה והסיפה הזאת לא נמחקת. רק ב-(ו) הסיפה הקיימת לא נמחקת. הסיפה קיימת בסעיף הקיים.

הבנתי.

עמוד 49.

בעמוד 49 יש לנו את רשימת חומרי העשן. התיקון היה שהם צריכים לעמוד בנספח 1 לתקנה 2065.

זה מספר 11.

יש עוד משהו קטן שצריך לדייק אותו.

לא, אין מה לדייק.

ההגדרה שכתובה שם. היום שלחו לי את זה. כרגע כתוב שזה בהתאם להגדרה.

יש כאן הערות שלא מגיעות אלינו. חמש ישיבות על הסעיף הזה וההערות לא מגיעות אלינו.

זה סעיף שתוקן אתמול.

תיקנתי בגלל ההערות שלך.

נכון.

ועכשיו יש לך עוד הערה.

אם זה לא עוזר, אני רק אומר.

אני לא יודעת אם זה עוזר או לא עוזר. זה שאת אומרת לי עכשיו תוך כדי ההקראה, צריך לבדוק אם זה עוזר או לא עוזר. אני לא יודעת לטפל בהערה הזאת.

אני אומר מה ההערה ואת תחליטי. זה יהיה בפרוטוקול ואת תחליטי אם את רוצה לתקן טעות שעשית כאן או לא רוצה.

אל תכניסי לי טעויות שעשיתי או לא עשיתי.

לא. שיש בהגדרה.

די. תאמרי את ההערה שלך.

במקום לפי סעיף 3 לתקנה 2065, צריך להיות כתוב לפי סעיף 3(2)(ו) לתקנה 1334/2008 כי היא מגדירה מה זה חומרי טעם וריח, חומרי טעמי עשן או איך שזה נקרא.

אמרתי נספח 1.

חומרי טעם וריח שמקורם בעשן. יש שם את ההגדרה המדויקת השלמה. מה שאתם הצבעתם עליו, זה רק חלק מההגדרה.

תבדקו את זה.

את יכולה לומר שוב מה את מציעה לכתוב?

סעיף 3(2)(ו) לתקנה 1334/2008 שמגדירה מה זה חומרי טעם וריח שמקורם בעשן, על כל האפשרויות הרלוונטיות. תבדקו אותנו. זאת תקנה 1334 אחרי טעם וריח הכללי.

במקום להפנות לפי סעיף 3(4) לתקנה 2065, את חושבת שצריך להיות 3(2)(ו) לתקנה 1334/2008.

תקנה 1334/2008 היא תקנת האם.

אתם תבדקו את זה?

רק תסתכלי על ההגדרה ותביני בדיוק מה אנחנו מבקשים.

משהו לגבי הוועדה המייעצת.

לא עכשיו. בסוף.

הוספתי את מספר 12 למה שרוית אמרה. עכשיו יש את הנושא של אריזות מזון שאנחנו צריכים להצביע עליו מחר. לדעתי אלה תיקונים שכבר עשינו בדיון הקודם.

עמוד 50?

כן, אלה נושאים שעלו בעמוד 50 אבל גם כאן יש את או תו תיקון של נספח 1. זה חל על שניהם.

עכשיו אנחנו עובדים לנושאים של אריזות מזון אבל עליהם נצטרך להצביע בנפרד. אריזות מזון גם בתוספת הראשונה וגם בתוספת השנייה א'.

נכון. לא הצבענו עליהם.

לא הצבענו עליהם. אחר כך נגיע לרשימות של תוספת 13. על תוספת 13 עדיין לא הצבענו וגם על כל סעיף 321.

לא קראנו את תוספת 13, נכון?

עדיין לא קראנו את כולה. נחזור לזה אחר כך?

אחרי שהם יבואו אלינו עם הרשימה. כן.

אנחנו עוברים לפרק ב'. התיקונים שעברנו עליהם היום בעמוד 72 לגבי היבואן.

איחלתי לך בהצלחה עם הניסוח.

כן. זה היבואן, היצרן והיבואן הנאות שיחולו עליהם הרשימות עם החלקים. זה חלק מהתיקון.

הצבענו עליו?

ליתר ביטחון. מספר 13, ההתאמות הנדרשות לגבי החלקים.

לגבי 35 ו-54. 35 זה התוקף מיום הפרסום ברשומות. נשאר 96.

למה לא לעשות יחד עם 67?

את 67 כתבנו יחד עם ההוראות של מועד תחילה מוקדמת.

שם זה צריך להיות.

בסדר. אבל צריך להוסיף את 96 שזאת רוויזיה שנדרשת. תיקון לסעיף 96, לתוקף של סעיף 96. אם כן, מספר 14 זה תוקף לסעיף 96. זה איפה שהוא בסעיף 35.

בסעיף 34(ה) אנחנו כותבים ש"תחילתם של פרטים (11) עד (32) ו-(36) עד (38) לתוספת השנייה ב' לחוק העיקרי, ותחילתם של פרטים (33) עד (35) לתוספת האמורה בתום שנה מיום תחילתם של פרטים (24) עד (26) להוראות המאומצות החדשות". זה לגבי הנושא של ההפרות. אלה ההפרות של המים המינרלים. הסיפה נוגעת להפרות של המים המינהלים.

זה תיקון מספר 15.

כן.

עכשיו אנחנו בסעיף 35(ב) בעמוד 73. אנחנו אומרים שתחילתו של סעיף 67 לחוק העיקרי כנוסחו ביום זה, ביום הפרסום, ובלבד שלעניין בקשה לחידוש אישור מוקדם לייבוא, היבואן הצהיר כי לא חל כל שינוי בפרטי האישור המוקדם לייבוא הקודם".

זה תיקון מספר 16.

כן. ליבואנים זה בסדר?

המצב לא השתנה. זאת הכוונה?

כן.

בסדר.

כאן צריך להוסיף את הסעיף (ב)(1) ולהקדים את מועד התחילה של 96.

בסדר.

אמרנו את זה.

זה יופיע באחד המקומות.

אבל צריך לומר שזה יחול רק על היבואן הנאות במסלול האירופי. השאר יחכה לכניסה לתוקף שהוא יהיה יבואן נאות. בסדר?

הסעיף עושה את ההבחנה.

אתה צודק. סליחה.

עמוד 40. הזזנו אותו ל-321. בנושא של הליסטריה דנו בנפרד. זה מה שמופיע לי ברוויזיות.

המשכתי אתמול את הבדיקה.

אני לא שואל אותך מה העמדה. אני שואל האם היה איזשהו סיכום. אתה לא יודע.

לא.

כמובן זה לא מחייב אדוני.

לעניין העוסק במזון. יש איזו נקודה אפורה של כאלה שהם לא מוגדרים כעוסקים במזון ואם הם רוצים לפנות לוועדה המייעצת כמו תחנות למיון ביצים, משחטות, איך הם עושים את זה?

דרך האיגודים, לא? דרך מי הם פונים?

צריך לתת את הדעת על הנקודה הזאת.

הם יכולים לפנות דרך משרד החקלאות.

אנחנו לא עוסקים במזון.

בהחלט אתה עוסק במזון. לא רק עוסק במזון.

אנחנו צריכים תמונת מצב שמי שיכול לפנות זה היצרן או המשווק שבסופו של דבר יצטרך למכור את המוצר הזה.

החתמת ביצים.

אם מישהו רוצה לשנות את הסימון של הביצים? את הדיו?

מי פונה עם הסיפור של הדיו?

נעשה את זה בהנחיות.

אלה לא בעלי היתרי הפעלה. זה לא היבואנים.

אבל אתם נציגים של משרד החקלאות.

אני רוצה להזכיר שהסעיף הזה נולד מהאמירה שזו ועדה מייעצת לשר ולכן איך העוסקים במזון יוכלו לפנות ולענות לבקשות שלהם.

אני חושבת שהנציג של החקלאים או הנציג של משרד החקלאות יאסוף את הפניות האלה ויגיש אותן לוועדה.

אם כן, הוא יפסיק להיות מעוגן בחקיקה כאן.

אני לא מוותרת על זה. אני לא הפכתי עכשיו להיות קול קורא.

מדברים על הוועדה שיכולה לקבוע.

פנינה, צריך לעגן את זה.

חבר ועדה, גם כך הוא נמצא בוועדה.

אז מה הבעיה?

יש בעיה. לא רוצה.

אולי צריך להבהיר שלא רק עוסק במזון יכול להעלות את הדברים אבל השאלה מי את רוצה שכן יעלה. את רוצה שהוועדה רשאית לדון?

אני רוצה שהנציג של אותו ארגון בוועדה יכול להגיש פנייה למנהל שירות המזון.

אם כן, רק להוסיף את זה.

לא צריך להוסיף. זה לא ברור?

לא, זה לא ברור.

זה ברור.

בגלל שכתוב עוסק מזון רשאי להגיש פנייה, אולי חוששים שהאדם עצמו לא יוכל להגיש פנייה.

לא, לא חוששים. כל אחד שהוא חבר בוועדה יודע שהוא צריך להציג. אני לא מוכנה לפתוח את זה.

אבל מה אכפת לך? נציג בוועדה יכול לגשת?

יש הבדל אם פונה אלי נציג אחד או עכשיו כל חקלאי ישראל יפנו אלי.

לא פונה אליך. הוא פונה אליו. הנציג בוועדה פונה לפנינה ומי שפונה לנציג בוועדה אלה החקלאים במשרד החקלאות.

אם כן, לפי פנייה של עוסק במזון אל חבר ועדה.

לכן הם התעקשו על הנציג.

הם התעקשו על כך שנציג יכול להגיש בקשה.

אפשר לתקן בעמוד 6. יהיה כתוב עוסק במזון ונציג בוועדה או חבר בוועדה רשאי לפנות לוועדה המקצועית המייעצת בבקשה להרחבה.

תודה רבה. עד כאן.

הרשימה מוכנה.

יש את הרשימה של התקנות.

אני אקריא אותה. זה בתוספת ה-13. אני אסביר מה עשינו.

תשלח את זה לנעה.

בינתיים אני מסביר מה עשינו. אין כבר רשימה ליצרן ורשימה ליבואן אלא יש רשימה אחת לכולם והיא מחולקת לחלק א', לחלק ב' ולחלק ג'. חלק א' הוא חלק הסימון. רק מי שיחיל על עצמו את הוראות הסימון, יתבטלו לו התקנות האלה שתכף נקריא אותן. יש שם חמש תקנות.

לא יתבטלו. לא יחולו.

לא יחולו עליו, מולו, כן. רק עליו לא יחולו התקנות האלה.

חלק ב' זה כל מה שנמצא מול כל ההוראות המאומצות שהן לא סימון. יש שם הוראות סימון, זאת אומרת שיהיה כתוב במפורש שאם יש הוראות סימון בתוך ההנחיות או התקנות בחלק הזה, הן ימשיכו לחול עד שתאמץ את הסימון ואם אימצת את הסימון, הכול לא יחול עליך.

חלק ג' נשאר רק ליצרן האקסלוסיבי והיבואן האקסלוסיבי. אלה דברים שקשורים ל-ASP או לכל מיני הוראות נוספות שיש בארץ שלא מוצו מולן הוראות מאומצות. יש שם את כל האריזות כי זה וולונטרי.

הסימון הוא החלק הקטן. יש עוד חלק עיקרי, חלק ב' ותכף נקריא הכול מסודר.

כמה פרטים בחלק השלישי?

לדעתי בעיקרו אריזות.

ומים מינרלים.

ומים מינרלים שגם הם חלק.

נקריא.

למה בכלל צריך את המים המינרלים בסעיף 321?

אמרנו שנכפיף את זה להסדר.

זה יהיה כפוף להסדר.

בסדר, אבל באופן כללי.

אנחנו לא מדברים עכשיו על המבנה. אני צריך סיים את הדיון הזה ולכן אני מבקש שההקראה תהיה כעת.

אי אפשר במקביל להעביר לנו את זה כדי שנוכל לקרוא?

יש לך מנגנון כזה?

לא.

חלק א', הוראות סימון שאומצו בפרטים (5) עד (7) ו-(29) עד (31).

· תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון), 1935.

· תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון המזון המכיל ממתיק מסוגים מסוימים, התשע"ט-2018.

· תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), התשנ"ו-1996.

· תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס זכויות ריפוי למצרך מזון), התשל"ח-1978.

מה עם 1145?

זה תקן. זה (2) עד (4), זה לא קשור.

זה חשוב. בטח שזה חשוב. תקן 1145 הוא חי.

נכון. הוא לא קשור לרשימה הזאת.

נכון.

את לא רוצה שהוא יתבטל אם מאמצים את 1169?

רוית, לא עכשיו.

היא צודקת. צריך להכניס כאן תקן 1.

רבותיי, אני עכשיו על סטופר. אני מבקש מכם להקשיב להקראה. אתם תקבלו את הרשימה ותעירו את ההערות שלכם. אני רק רוצה לסיים את ההקראה.

חלק ב', הוראות אירופיות מאומצות שאינן הוראות סימון

· תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה), התשנ"א-1991 למעט לעניין פירות וירקות טריים.

צריך להשאיר את ההחרגה האומרת למעט פירות וירקות טריים?

ליצרנים, בטוח. אני כותב ליצרנים למעט פירות וירקות טריים.

גם ליבואנים להשאיר את ההערה הזאת.

· תקנות בריאות הציבור מזון (מזון) (תחולת היסטמינים) בדגים, התשמ"ג-1983.

· תקנות בריאות הציבור (מזון) (תחולת כספית בדגים), התשל"ט-1979.

· תקנות בריאות הציבור (מזון) (מיקוטוקסינים במזון), התשנ"ו-1996.

· תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה), התשמ"ה-1985.

· תקנות בריאות הציבור (מזון) (צבעים במזון), התשמ"ד-1984.

· תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס"א-2001 למעט הוראות סימון.

· הנחיות והוראות נוהל המפורטות בפרטים (1) עד (3), (32), (48) עד (55), (61) ותוספת לצו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תוקפן של הוראות נוהל התש"ף-2020 כנוסחו ערב פרסומו של חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תיקון מס' 10 והוראת שעה, התשפ"ד-2024.

חלק ג' הוא הוראות שלא ניתן להקדים אותן.

למעט הנושא של המזון - - -

כן. אי אפשר להקדים אותו. ברור.

חלק ג', הוראות שלא ניתן להקדים לפי סעיף 34.

· תקנות בריאות העם (מים מינרלים ומי מעיין), התשמ"ז-1986.

על יצרן ימשיכו לחול תקנות 2א(3) ו-8 לתקנות.

· תקנות בריאות הציבור (מזון) (חומרי אריזה), התשל"ז-1977.

· תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור אריזה)*, התשל"ט-1979.

· תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימוש בשמן מינרלי בעת ייצור לחם), התשע"ד-2014. למעט ליצרניים.

· תקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון), התשנ"ג-1992.

· תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון), התשל"ט-1979.

· תקנות בריאות העם (רמת איכות סטנדרט של צורכי מזון), 1935.

· תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), התשל"ח-1978.

· הנחיות והוראות נוהל המפורטות בפרטים (30), (31) למעט סעיף 10(5) עד 10(7) בכפוף להוראות סימן ו' לפרק ד' לחוק.

מה זה אומר?

זה אומר שיש הוראות דיגום ויש המסמכים שהחוק כבר לא דורש יותר. ידרשו את הוראות הדיגום שיש באותם סעיפים. כשעולה משלוח לדיגום, ישתמשו בסעיפים האלה, משתמשים גם היום, ולא ישתמשו בסעיפים שירדו מהחוק. אי אפשר לדרוש אנליזה אם החוק לא דורש אנליזה.

למה צריך להגיד בכפוף? זה לא ברור?

שיהיה ברור שאם בנוהל כתוב אנליזה והחוק לא דורש אנליזה, שזה יהיה ברור.

· (33) ו-(34), (40), (41). הנחיה (42) לא תחול רק על יבואנים והיא כן תחול על יצרנים. על זה דיברנו עם אביב. אלה השאריות. (56) עד (57), (58) עד (60) ו-(67) בתוספת לצו הגנה על בריאות הציבור (מזון), ארכת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל, התש"ף-2020 כנוסחו ערב פרסומו של חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 10 והוראת שעה) התשפ"ד-2024.

תודה רבה. הרשימה הזו תישלח לכולם ועד מחר יהיה לכם זמן לעבור עליה.

אני עובר להצבעה על הסתייגויות. הסתייגויות של סיעת המחנה הממלכתי, הסתייגויות לתיקון סעיף 321א.

אני רוצה לוודא שסעיף 3(י) חי בפני עצמו. אם יש משהו שפספסנו.

זה כתוב ב-321.

ב-321א.

הסתייגויות של סיעת המחנה הממלכתי לתיקון סעיף 321א(1).

בסעיף (1), במקום "כ' באלול התשפ"ד (31 באוגוסט 2029)" יבוא "יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025).

מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

בסעיף (2). בסעיף (א), המילים "למעט לעניין מזון המפורט בתוספת ה-12 פירות וירקות טריים ומזון גולמי מן החי – יימחקו".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

לסעיף (3). בסעיף (א)(1) במקום המילים "יבואן נאות" יבוא "יבואן אשר הוכח כאמין".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות לעניין הוראות שעה, התוספת השנייה א'. הסתייגות מספר 4. בסעיף 44(3), במקום "ט"ז בתמוז התשפ"ו (1 ביולי 2026)" יבוא המילים "י"ד בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות מספר 5. בסעיף 44(3), המשפט "יצרן שבידו אישור הגשת התחייבות מלאה" – ההגשה תימחק.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות של סיעת המחנה הממלכתי.

הסתייגות 1 לתיקון סעיף 25(א), במקום המילים "יחולו פסקאות" יבואו המילים "יחולו הפסקאות". לא יודע מה הם רוצים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות מספר 2. בתיקון סעיף 25(א) בסעיף 321א בהגדרה מזון חדש, במקום "וכן מחומר" יבוא "והינו חומר".


מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות מספר 3. בתיקון סעיף 25(א) בסעיף 321, במקום "תרגומו לעברית" יבוא "תרגום מהימן, מקצועי ואיכותי שלו לעברית".


מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות מספר 4. בתיקון סעיף 44(3) אחרי "תרגום" יבואו המילים "מהימן, איכותי ומקצועי".


מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות מספר 5. בתיקון סעיף 44(3), במקום "שישה חודשים" יבואו המילים "משנה ושלושה חודשים".


מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות מספר 6. בתיקון סעיף 44(3), אחרי המילים "מתן הצו" יבואו המילים "ו/או ההודעה".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

עד כאן. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 17:40.