פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



32
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
12/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 95
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, י"א בחשון התשפ"ה (12 בנובמבר 2024), שעה 14:21

סטטוס פעילות חברות הביצוע הזרות ועיכובים בפרוייקטי תשתית בעקבות מלחמת חרבות ברזל

חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר

אבי דרוט - ראש אגף תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עופר אליישר - מנהל אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רן ססובר - פרויקטור לנושא עובדים זרים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רום בר אב - רפרנט תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

משה נקש - מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

קרן גלבוע - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

אביבית אסרף - מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

רחל אוברמן - עו"ד, אגף משפטי, משרד החוץ

דנה רושילד - יחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

לירון בנית ששון - ראש אשכול, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אורי יצחקי - אגף כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

עופר שושן - מנהל אגף חירום, משרד האנרגיה והתשתיות

יאיר סינגר - סמנכ"ל הנדסה, חברת נתיבי איילון

שלומי איתן - משנה סמנכ"ל לביצוע, חברת נתיבי ישראל

ואאיל עבאדי - מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל

ראול סרוגו - נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ

ענבל כספי - עו"ד, סמנכ"לית תשתיות ובנייה חוזית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

צביקה דוד - סגן נשיא ויו"ר אגף תשתיות, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

נילי ברוש - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

מיטל קדוש - סמנכ"ל פיתוח עסקי, תאגיד עובדים זרים

דיקלה טקו

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

סטטוס פעילות חברות הביצוע הזרות ועיכובים בפרוייקטי תשתית בעקבות מלחמת חרבות ברזל

צהריים טובים, ברוכים הבאים. לפני שנפתח את הדיון שיעסוק בסטטוס מצב פעילות של חברות הביצוע הזרות ועיכובים בפרויקטים העוסקים בתשתיות בעקבות המלחמה, אני מבקש לתת כמנהג הוועדה את הבמה המצמררת והכואבת ולהבהיר שגם בחלוף 403 ימים מאז פרוץ הטבח אנחנו לא שוכחים את 101 בני הערובה הנמצאים במרתפי חמאס דאעש.

נבקש לשלוח מכאן את תנחומנו למשפחות הלוחמים שהצטרפו למעגל השכול ביממה האחרונה, חמישה במספר. ובכלל זה את עובדת משרד הבינוי והשיכון הגב' איריס כץ בנפול בנה אתמול במהלך המלחמה ברצועת עזה. זו הסיבה ששחררנו מנוכחות את כלל נציגי משרד הבינוי והשיכון. אנחנו שולחים לה ולשאר המשפחות את תנחומנו הכנים. מאחלים להם שלא יוסיפו לדאבה עוד.

ונצרף לכך, להבדיל, גם את ברכותנו ואיחולנו להחלמה מהירה לכלל הפצועים שהצטרפו למעגל הכאוב עם כל אותן אלפי משפחות שנאלצות להתמודד עם ההשפעות, גם בגוף וגם בנפש וגם ברוח, מאז ה-7 באוקטובר.

היום אנחנו נעסוק בשני נושאים. אנחנו נשמע מכלל המשרדים את ההתייחסות שלהם. היינו אמורים למקד את החלק הראשון של הדיון לנציגי משרד הבינוי, אך כאמור הם לא נמצאים. הם ישלימו את הדיון גם בהתייחסות שלהם וגם למידה על הנושאים שיעלו כאן לאחר הדיון.

עד היום עובדות בישראל בשנים האחרונות 11 חברות זרות: 10 חברות סיניות וחברה אחת טורקית. משרד הבינוי מסר לוועדה כי לקול הקורא הגישו למעלה מ-30 חברות ממדינות שונות: מליטא, הודו, סינגפור, פיליפינים, וייטנאם, קפריסין, איחוד האמירויות, אזרבייג'ן וסין. להבנתנו צריך להתבצע תהליך בחירות של 10 חברות שיגיעו לכאן בפועל. והחברות הזוכות יורשו לבנות בישראל אך ורק יחידות דיור למגורים ויחויבו לבנות במהלך שנות הפעילות שיהיו כאן מאות אלפי מטר רבוע. הן יירשמו במאגר הקבלנים הזרים שרשאים לבנות בישראל בנייני מגורים למשך חמש שנים, עם אפשרות להארכה של שלוש שנים נוספות. נבקש לשמוע מכלל המשרדים את ההתייחסות שלהם.

אני מבקש להרחיב על זה מעט יותר. העיקרון הבסיסי במדינת ישראל זה שתהיה בנייה מרובה, איכותית, על ידי ידיים ישראליות עובדות, כפי שהיה פעם. והלוואי ובחזוננו כלל חומרי הבינוי היו מיוצרים בישראל. אך לאור העובדה שידיים ישראליות הולכות ומתמעטות אנחנו נאלצים להיעזר בידיים זרות. מכיוון שיש לא מעט אתגרים, בוודאי עם פרוץ המלחמה, שמצד אחד יש מחסור בידיים עובדות זרות, הואיל והפלסטינאים לא נכנסים ומצד שני בעקבות ההרס הרב שיש בצפון ובדרום אנחנו נדרשים לאתגר של בנייה מרובה ושיקום בהיקפים מטורפים. אנחנו רוצים לצמצם את זה לפרק זמן מצומצם ולכן נעזרים בחברות ביצוע זרות.

בריא ונכון יהיה לאוורר את השורות בחברות ביצוע, שכן אנחנו יודעים אמת כאובה שכמעט ולא דוברת מתוך כניעה, שברבות השנים עובדים זרים מפתחים להם מנגנונים פנימיים של ראיסים והמשך הישארותם בארץ מבלי שאנחנו מאווררים את השורות משיג את ההיפך מהציפייה שלנו והחזון שלנו שיבואו לפה עובדים, יסייעו, יסייעו להניע את הכלכלה ויסייעו בהבראת המשק וייצאו מפה בתום עבודתם.

על זה נוסיף נדבך נוסף שהואיל ורוב החברות, כל החברות שנמצאות כאן, מכיוון שהן רק מסין ומטורקיה, אז פעם אחת אנחנו מעשירים את קופתו של ארדואן במזומן ובמישרין. דבר שאני מצר עליו. פעם שנייה, החברות הסיניות מגיעות מסין. וסין ידועה כמדורגת בדירוג לא מחמיא בכלל המדדים של התייחסות עובדים ומלחמה בסחר בעובדים.

לסין יש הסכם אסטרטגי צבאי רחב עם איראן. אם אתה לא יודע, נחתם לפני שנתיים.

אני מאוד מודה לידידי מכובדי מר ראול. אתה גם לקחת את המשך דבריי וזה בסדר, ואתה גם עומד לקבל רשות דיבור ראשון.

תודה.

אבל אין צל של ספק שבהמשך ישיר למה שאמר ידידי ראול, אנחנו חייבים להסתכל גם כן על הגישה העצמאית שלנו, שלצד היותנו מדינה שוחרת שלום אנחנו לפני כן מדינה חפצת חיים. ובצוק העיתים, כאשר העולם מתחלק לשני חלקים: בעד ישראל, נגד ישראל – אנחנו רוצים לעודד כניסה של כמה שיותר מדינות שאוהדות אותנו ומבטאות את הכאב למה שאנחנו חווים, אל מול איראן ושאר קבוצות הפרוקסי שלה.

מצד שני, לצלצל בפעמון למדינות שנהנות מאתנו והופכות להיות בעלות חברות כאן ובעלות עניין. גם במזון, גם בשינוע, תחבורה, בנייה ושאר הכלכלה, ולהגיד להן אמנם אנחנו לא מעצמה כזאת גדולה, אבל יש לנו כבוד וערכים. ואנחנו רוצים לחבק אלינו לא את מי שטס יומם ולילה לטהרן ומבקש לחזק אותם. כך שאנחנו מוצאים אתכם בכל זווית רחוב כמי שעומדת נגדנו: גם בהתבטאויות, גם בהחלטות במועצת הביטחון של האו"ם וגם בעזרה וסיוע בהתחמשות ועזרה מורלית למדינות אויבות ועוינות אותנו, שמחזקות, מחמשות, מממנות ומחיות את הרעיון לפגוע בעצם קיומה של מדינת ישראל והעם היהודי.

אז אני מבקש להעביר את רשות הדיבור למר ראול סרוגו, נשיא התאחדות בוני הארץ, שיתייחס לנושא המרכזי הראשון שאיתו אנחנו פותחים. אחרי כן אנחנו נעבור גם למעט שאלות.

תודה רבה לך אדוני יושב-הראש. תרשה לי בראשית דבריי להודות לך על כל מה שאתה עושה מתחילת המלחמה לנושא הזה הספציפי של העובדים הזרים. באמת עושה את עבודתך נאמנה כפרלמנטר מוביל שתפקידו לפקח על פעולות הממשלה. וצריך לפקח ויש דברים שצריכים לשפר או לשנות.

הרבה מאוד דברים, החלטות מתקבלות כאן בשולחן הזה ובשולחן של ועדות אחרות של הכנסת, וטוב שכך. הכנסת בעניין הזה ממלאה את ייעודה.

תרשה לי לחלוק על דבריך בפתיחה לעניין של החברות הזרות. אני חושב שהבאת חברות זרות לישראל היום זו טעות קשה. זו הייתה טעות גם בקבלת ההחלטה של הממשלה שהיא קיבלה אותה מלכתחילה וגם היום. המגזר העסקי, המגזר הפרטי מקרטע ויש לו הרבה מאוד קשיים. ענף הבנייה נמצא בקושי גדול מאוד, בגלל אי הגעת העובדים. היום לתת לחברות זרות להיכנס בנעליים שלנו, זה להגיד לקבלנים שלנו שחלקם משרתים בצבא ובמילואים 'צאו החוצה, הנה נביא חברות זרות שיבנו את הצפון ואת הדרום'. זה להרוג את הענף.

יש עניין אסטרטגי למדינת ישראל. יש מספר תחומים שהם אסטרטגיים למדינה. למשל החקלאות, הביטחון התזונתי הוא עניין אסטרטגי למדינה. אנחנו לא יכולים להיות תלויים לא בארדואן ולא בסין ולא באף אד אחר. כנ"ל בענף הבנייה. מי יבנה לנו? אנחנו נהיה תלויים רק ברשויות האחרות? תהיה התקפת טילים אחת יפסיקו את הבנייה? לא יהיה מטרו, לא יהיו כבישים, לא יהיו גשרים, לא יהיה כלום. רק החברות הזרות יבנו? ובהזדמנות הראשונה הם יברחו מפה. מספיק הפיכה שלטונית בסינגפור שילכו לכיוון הסינים ואז הכול משתנה. כנ"ל בפיליפינים, כנ"ל במקומות אחרים.

לכן אנחנו זקוקים לעובדים, לא לחברות זרות. ההחלטה להביא את החברות הזרות הייתה בד בבד עם ההחלטה להביא לכאן 50,000 עובדים. באותה ישיבת ממשלה התקבלו שתי ההחלטות: להביא 50,000 עובדים ולהביא חברות זרות. אני יכול להבין, אם היינו בתנאים שווים לחברות האלה, זאת אומרת אם היינו מביאים לכאן את ה-50,000 עובדים והקבלנים היו עובדים עם 50,000 עובדים, תביאו את החברות הזרות לגיבוי נוסף, שיהיו. ואז אנחנו מתחרים בינינו, יש לנו תחרות.

היום אין תחרות. לא תהיה תחרות בינינו לבין החברות הזרות. החברות הזרות מקבלות תנאים יותר טובים. הן מגיעות לפה, הם מקבלים יש סיווג ג5, ישר. משלמות מחצית מהאגרות שמשלמים אלה שמביאים את העובדים הזרים. נכון שהקול קורא מדבר על שמירת דיני עבודה ישראלים, אבל אני אומר לך שהם לא שומרים על דיני עבודה ישראלים. ומשרד השיכון, שהוא לא נמצא פה, שהוא הרגולטור הממונה עליהם, לא עשה בדיקה אחת. על ה-11 חברות הקודמות אני אומר. הוא צריך לפקח עליהן, לראות.

אני אומר לך, אני מנהל את הקרן, אני נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה. מכוח ההסכם הקיבוצי שקיבל צו הרחבה צריכים להפריש 0.8% מהמשכורת של העובד. לא קיבלנו שקל מאחת החברות הזרות האלה, הם לא שילמו לנו. וכמו שלא שילמו לנו הם לא משלמים פנסיות כמו שצריך, הם לא משלמים קרנות השתלמות שצריך לשלם בענף הבנייה. נראה לך שחברה זרה משלמת קרן השתלמות לעובד סיני? חברה סינית? ואף אחד לא מפקח על זה. ובעצם התחרות היא לא הוגנת. הם משלמים כמה שהם רוצים, איך שהם רוצים לעובדים שלהם ולוקחים לנו את העבודות. ואיכות הבנייה, אני אומר לך, לא מי יודע כמה. זה לא שהם באים עם בנייה מתועשת, עם טכנולוגיות והכול. הם לא עושים את זה.

לכן יש כאן שגיאה בהבאת החברות הזרות. אני אמרתי למשרד השיכון, בואו את החברות האלה, אין בעיה, אנחנו רוצים לקרוא להם, באמת, ממדינות ידידותיות. בואו נעשה ג'וינט ונצ'ר עם חברות ישראליות. שתבוא חברה זרה ותשתתף 50% עם חברה ישראלית ויקימו מיזם, חברה ישראלית חדשה. זה בסדר, השליטה עדיין נמצאת בידי הידיים הישראליות. מס ההכנסה ישולם בישראל. אתה יודע, כל הכסף שילך עכשיו, כל המיליארדים לשיפוצים ולבנייה וכו' ייצא החוצה. לא ייכנס מס הכנסה לקופת האוצר.

אנחנו יש לנו מהנדסים ויש לנו מנהלי עבודה ויש לנו עוזרי בטיחות ויש לנו מסגרים ויש לנו חשמלאים ויש לנו קבלני איטום ויש לנו קבלני מערכות. למה שהם יהיו עובדים זרים? הרי שתבוא חברה זרה תביא את כל הצוות שלה. ובסופו של דבר לוקחים את הידיים לא רק של העובדים, אלא גם של הישראלים שמנהלים. וזה דבר שאסור שיקרה. לכן אני מציע את זה ואני מציע אדוני יושב-הראש שאתה תוביל את זה, שתהיה חובה לעשות ג'וינט ונצ'ר עם חברה ישראלית, ביחד.

אגב, זה מקובל מאוד בכל העולם. תראה בארצות הברית קודם כל טראמפ רוצה להעיף את כל החברות הזרות מארצות הברית. אבל בואו נסתכל על קנדה. יש הרבה מאוד בנייה בקנדה והכול, כל הבנייה בקנדה, רכישת נכסים בקנדה זה רק על ידי ג'וינט ונצ'ר עם חברות זרות. לכן זה צעד שהוא מתבקש. ואז, ברגע שהשליטה תהיה ישראלית כל אותם ישראלים לא יפוטרו, כל הניהול יהיה בידי ידיים ישראליות. ואז באמת החברה הזרה תביא איתה את הכוח הראשי שלה שזה העובדים.

אני מצטער שאין פה נציגי משרד השיכון שיכולים להגיב לי, בטח יש להם מה לומר. אבל אני חושב ואני מסכם את זה: בגלל המצוקה עם הבאת העובדים הזרים, אם היינו מביאים לפה 50,000 עובדים זרים לא הייתה בעיה. אבל אין לנו פה 50,000 עובדים זרים. לכן הרעיון של משרד השיכון להביא חברות זרות כעיקרון הוא רעיון סביר ומתבקש. במיוחד לנוכח, כמו שאמרת, הרי מחר בבוקר, אני מקווה שמחר בבוקר ייחתם הסכם להפסקת הלחימה בצפון וכולנו נירתם לשפץ את הצפון. יש שם כבישים הרוסים. אני לא יודע אם סיירת, אני הייתי שם. יש כבישים ברחובות קריית שמונה, מחוץ לה, בין היישובים, בין הקיבוצים – הכבישים הרוסים בגלל הטנקים שעברו עליהם. זה לא רק הפגזים שנפלו, אלא הטנקים שלנו הרסו את הכבישים. לכן יש צורך אדיר בשיקום וחזרה לשגרה.

זה מתקשר לנושא השני של הדיון, בנושא של תשתיות. לכן אני אומר, ההבאה של החברות הזרות זה בהחלט החלטה סבירה של הממשלה. אני לא אומר. אגב, אני באמת מאוד מכבד את כל מי שיושב כאן, יש לנו אנשים מצוינים בממשלה, ברשות ההגירה, במשרד השיכון. משה עושה עבודה מדהימה, באמת מדהימה. אבל לא הכול תלוי בהם וצריכים לקבל החלטות אמיצות לפעמים. אמיצות שהן החלטות של המובילים, של המנהיגות. וכאן החלטה לג'וינט ונצ'ר עם חברות ישראליות היא דבר שמתבקש והיא החלטה אמיצה לעשות את זה. תודה רבה.

קודם כל, אני מאוד מאוד מודה לך. אני מבקש, אני מנסה לגעת בכמה נקודות. אני אתחיל מהסוף. אני יושב-ראש משותף ומקים שדולת הצפון למען יישובי ותושבי הצפון. משכך אני מרבה לבקר בצפון ואפילו ללון בה באופן הצהרתי. אז אני מכיר את האתגרים. משכך, אני מאוד מאוד מקווה, להבדיל ממך, שלא ייחתם הסכם בימים הקרובים עם לבנון, שכן הגיע הזמן שאנחנו נחתום מתוך עוצמה וכוח ולא כשעדיין ניתן לשגר.

- - - אותו דבר.

עדיין אני חייב לבטא את עמדתי. שמעתי משהו, אם אני לא מגיב לו אני מיישר איתו קו. אז לגישתי לא יהיה מנוס מחתימת הסכם, רק אחרי שננקה לכל הפחות את כל כפרי חיזבאללה סמוכי הגדר מכלל התשתיות וחומרי הלחימה וכלי הלחימה הרבים שלהם. לגישתי אין מנוס מחתימה על הסכם שמתבסס על החלטת האו"ם 1557 ולא להסתפק ב-1701. מי שלא יודע, ההבדל ביניהם זה השארת התחמשות וקיום החיזבאללה דאעש כארגון טרור מצויד בנשק. עם הסכמה שהם יהיו כאלה רק שהם יוסטו צפונה מקו הליטני. ואילו החלטת האו"ם 1559 מדברת על כך שהם יהיו ארגון מחאה או פוליטי, אבל ללא צבא, ללא נשק. יש הבדל עצום בכך.

אנחנו רואים שעד שלא נכנסנו אז אוהל עלוב ניהל לנו את המדינה, כאילו אנחנו לא במערכה שבה אנחנו מנקים בניקוי כירורגי אזי תושבי הצפון, אלו שכבר יסכימו לחזור במצב הזה, יהיו נתונים לחסדיהם של אותם ארכי מחבלים.

אתה יודע, אדוני יושב-הראש, סליחה שאני קוטע אותך שוב. רבות מדובר על אחרי המלחמה, על התחדשות עירונית. קריית שמונה, כל הפינוי בינוי שם ייעשה. אתה יודע, הקבלן יזם שנכנס לפרויקט פינוי בינוי הוא מפנה נניח 100 דירות ובונה 500, נגיד.

תלוי מה היחס. צריך להגדיל את היחס כדי שזה יהיה כדאי.

נכון, נכון, צריך לייצר כדאות כלכלית, אבל לא זאת הנקודה. הנקודה היא, בוא נניח 1 ל-8, בסדר? זאת אומרת אני צריך למכור על 100 דירות שאני מפנה אני צריך למכור 700 דירות. אני אומר לך, אדוני יושב-הראש, אני לא אמכור דירה אחת מתוך ה-700 האלה אם לא יהיה ביטחון.

מאה אחוז, מחזק אותך.

לכן הביטחון הזה הוא הכרחי, לא רק בשביל שהתושבים ישובו לבתיהם, אלא בשביל שנפתח את קריית שמונה ואת מטולה ואת צפת ונגדיל אותן וניישב שם יותר ויותר יהודים וישראלים. נהיה חייבים להחזיר את הביטחון. בלי זה אין שום הצדקה כלכלית לשום דבר.

מאה אחוז אתה צודק.

לעניין היוזמה שעליה דיברת, למעשה ליצור איזה שהוא matching של השלמת התחייבויות ורווחים בין חברה ישראלית לחברה זרה, אני מודה שלא נתתי על כך את דעתי, אני לא מכיר מספיק את הסוגייה. אני אשמח ללמוד אותה איתך ביחד ואף לקדם אותה במידת ההבנה וההסכמה שלי של התהליך. אבל נשמע תהליך נכון.

כשאני בא ואומר במקום לבוא ולהגיד בגלל שהתהליכים וההסכמים בחברות הקיימות לא היו נכונים לא צריך לקדם את זה, ובגלל שלכם אין עובדים עדיין, אז לא צריך לקדם הבאת חברות זרות, בעיניי זה להפסיד בשני הכיוונים. אני כן מצפה שתצטרף איתי ביחד לדרישה אחת: א' שהתהליך הבא יהיה מבוקר יותר מהקודם לו. יהיה חשוף, יהיה גלוי ועם סנקציות שיוטלו על מי שיפר אותן מבין החברות הזרות.

שתיים, לצד קידום הוצאת מכרז וקליטת חברות זרות חדשות, צריך להאיץ את קצב קליטת העובדים הזרים לתאגידים הקיימים כדי שיתנו כוח נוסף והכרחי לחברות הישראליות. אבל זה לא במקום זה. אנחנו צריכים גם את זה וגם את זה. וגם אני אומר לך, ייקח זמן לצמצם את הפער. זה לא משהו שהוא בא במקום, כיוון שהאתגרים הם פשוט לא סבירים. ואנחנו חייבים להשתלב ביחד ולשלב כוחות ולעודד את כלל חלופות הגעת העובדים. כמובן תוך כדי הבקרה של ההעסקה שלהם, של תנאי השכר וההפרשות, גם כדי שנילחם בתופעת הסחר בבני אדם וגם כדי שהתחרות תהיה תחרות הוגנת. כי אם יהיו לך פה עוד 100,000 עובדים, לא רק 50,000 עובדים, אבל אתה נדרש לשלם והתשומות שלך הן גבוהות יותר מאשר של חברת ביצוע זרה, אז אתה לא ב-fair fight ואתה צודק לחלוטין. אבל זה לא במקום זה.

אם יש לאחד המשרדים מה למסור ולהתייחס לעניין המכרז המתהווה אתם מוזמנים. אם לא, אנחנו נקבע דיון המשך לאחר שנציגי משרד הבינוי והשיכון ישלימו את הפערים בדיון הזה. ואם נצטרך ליזום או לקדם גם כן שולחן עגול כדי לבחון עוד חלופות, מניסיוני, גם עם משרד הבינוי והשיכון, אני חושב שזה יכול לספק תוצאות יעילות וטובות ומהירות. לא פחות, אם לא יותר, מאשר דיון פה שהרבה פעמים כובל את ידי המשתתפים להציע הצעות שהן מחוץ לקופסה, כי הדיון הוא דיון רשמי ומחייב.

יש לאחד המשרדים בקשה להתייחס לעניין החלק הראשון של הדיון? לא. אז אנחנו ברשותכם נעבור לנושא השני שהוא עוסק בקידום הבאת עובדים זרים בענף התשתיות. אני מבקש לשמוע עכשיו ממשרדי הממשלה, עוד מעט גם לזה אני אבקש את ההתייחסות שלכם. אני מבקש לשמוע גם ממשרד התחבורה, גם ממשרד העבודה, ואם יש לרשות האוכלוסין בקשה או רצון.

אני מזכיר לכם שלאחר הדיון הקודם של הוועדה בנושא בו התברר שיש קושי במימוש המכסה שאושרה לתת לתת הענף, ענף הבנייה שעוסק בתשתיות תחבורה. ולבקשת הוועדה זימנו בוועדת המנכ"לים פגישה עם נציגי משרד התחבורה. נציגי משרד התחבורה ציינו שמתוך מכסה של 5,000 עובדים זרים הגיע הספק, כנראה שמשביע את רצונם, של אפס עובדים. זאת המציאות. אפס עובדים. וזה כשאני אומר לכם, עם כל הצניעות הנדרשת, הם אפילו לא הניעו את התהליך. לא הם ולא משרד התחבורה. התהליך הונע כאן באמצעות הצפת הצורך ואיתור הצרכים. הסיבה המרכזית שעמדה באי הגעת העובדים עוסקת בדרישה לשלם שכר שעתי גבוה בנוסף לעלויות העסקה גבוהות לעובדים זרים. אגב, זה מתחבר לדיון הקודם שקיימנו בוועדת הכספים שעוסק באגרות והיטלים, עם ההשלכה על ההון בהעסקת עובדים זרים להבדיל בהעסקת עובדים פלסטינאים שהיו טרם המלחמה.

אז ועדת המנכ"לים התכנסה ב-18 בספטמבר 2024 וקיבלה החלטות על השכר המינימלי השעתי לעובדים זרים. זה מחולק לשני מדרגים: למדרג הלא מיומן ולעובדים הזרים המיומנים ועל היקף העבודה שנקבע שיעמוד על 182 שעות חודשיות ולא כפי שדרשו בהתחלה. בפרסום שהפיצה ועדת המנכ"לים באותו דיון נכתב שאין חולק באשר לחשיבות הרבה בפיתוח התשתיות במדינת ישראל לעניין התחבורה והשפעתה האדירה על הכלכלה והמשק הישראלי ועל רווחתם הציבור. יש לתמוה על כך שביום 17 במרץ 2024 שבו הממשלה קיבלה את ההחלטה להקצות מכסת עובדים זרים לתשתיות בעקבות המלחמה ועד ליום הדיון בוועדת המנכ"לים כאמור לא הגיע אף עובד זר לתת ענף התשתיות בתחבורה, לאור המחסור החמור בעובדים. סבורה הוועדה כי על הנהלת המשרד לוודא באופן הדוק כי התהליכים הנדרשים להבאת עובדים זרים בנושא הנדון יושלמו ללא דיחוי והלימה לחשיבות של הענף למדינה.

אגב, אני מוסיף עוד מעבר לזה, גם לרוח הלאומית שאנחנו רואים שאנחנו יודעים לבנות ולהיבנות תוך כדי עוז הרוח והלחימה. אז אני מקווה שלאחר דיוני הוועדה הרבים שהתקיימו בנושא ולאחר החלטות ועדת המנכ"לים ועמדת הוועדה משרד התחבורה יתחיל סוף כל סוף במלוא הרצינות להתייחס לסוגייה הזאת, כדי שיגיעו לכאן עובדים בהקדם. ואם יש מחסום כלשהו אני מצפה לשמוע. אם עוד נשאר מחסום. מהו המחסום, מה הפתרון שהם מציעים ותוך כמה זמן הם גודרים לעצמם כדי לעמוד בדד-ליין. כי אם אנחנו לא נקציב לעצמנו זמן אנחנו נמצא את עצמנו גם במרץ 2025 ונשאל מה פספסנו ואנא באנו.

אני מבקש להעביר את השאלה הראשונה קודם כל למשרד התחבורה, שיתבקש לפרט לנו על הקול קורא שפורסם. מהן תוצאותיו. האם נבחרו חברות. לא, אנחנו מדלגים. זה הקול קורא התייחס לעניין הדיון הקודם, אבל דילגנו על זה. אז אנחנו נעבור למשרד התחבורה. אני מבקש לדעת האם הושלמה כתיבת הנוהל, כולל החלטות לגבי המיונים. האם הנוהל הועבר לרשות האוכלוסין? האם הושלמו דרישות רישוי ובטיחות והליכי המיון של העובדים הזרים? רישיונות לעובדים זרים. אני מבקש לדעת אם נקבע נוהל האיתור וההעסקה, מה המנגנון.

אני מציין שמכתבכם לוועדה מיום 14 ביולי 2024 הודעתם שמשרד התחבורה פועל בסיוע רשות האוכלוסין כדי ליצור מנגנונים של סינון ומיון העובדים הזרים. אני מבקש לדעת גם אם העבודה הזאת הושלמה. אני אבקש לציין, שוב ומעבר, שבדיון הקודם ביקשה הוועדה מהמשרד לקדם בדחיפות את הפעולות להבאת העובדים הזרים לתשתיות, מיונים, הכשרות, רישיונות, ביטוחים, דרכי הבאה, גיוס, העסקה. לדווח לוועדה על התקדמות העבודה. אני מבקש שתפרטו מה עשיתם מאז. מה ההתקדמות בנושאים הללו. וגם כאן, אם יש חסמים – מהם? איפה הם עומדים? ומה הפתרונות שאתם מציעים כדי לעמוד ביעדים המאוד בסיסיים האלה.

תודה יושב-הראש. עופר אליישר, מנהל אגף אסטרטגיה במשרד התחבורה. ברשותך, אני אסקור את הדברים לא לפי הסדר שאמרת, אני אסקור את הדברים שאנחנו עשינו.

נקשיב בקשב רב, לא משנה מה הסדר, העיקר שיהיו תשובות.

לא רק שיהיו תשובות, אני חושב שהתקדמנו התקדמות משמעותית ביותר.

משרד התחבורה פועל לממש את החלטות הממשלה 1527 ו-1752 שהסמיכה את ועדת המנכ"לים בדבר הבאת העובדים לענף התשתיות. בנושא הנוהל, הנוהל בוצע. נשלח לרשות האוכלוסין, כולל הנספח של השכר. כולל תיקון לעניין השכר שזה הגענו לפתרון מאוד טוב ובוועדת המנכ"לים שהשכר יהיה - - -

אם תוכל בבקשה לחלק. אני מכיר את הנתונים, אני רוצה שהכלל.

להגיד אותם?

כן, כן.

אוקיי. בוועדת המנכ"לים ביקשנו ששכר העובדים הזרים יהיה שכר נמוך ככל האפשר. כי בסופו של דבר הדבר הזה מתגלגל על הפרויקטים הלאומיים והמקומיים. וזה מתגלגל לפתחו של משלם המיסים. ועדת המנכ"לים קיבלה את הטענה, אמרה שצריך להיות איזה שהוא פער בין עובדי הכפיים לעובדים המיומנים. ונקבע שעובדי הכפיים יקבלו שכר מינימום והעובדים המיומנים יקבלו 40 שקלים לשעה וצמוד לשכר המינימום לפי הצמדות. שזה דבר ממש, היה חסם מרכזי. והדבר הזה נפתר.

עוד חסם היה להעסיק את העובדים, לשלם להם בעבור 236 שעות, לא משנה כמה שעות הם עושים בפועל. והקטנו את זה ל-182 שעות פלוס כמובן שעות נוספות, בהנחה שהם יבצעו אותן. זה חסם אחד מאוד מרכזי.

ברשותך, חשוב מאוד, אני מכיר את זה, אבל חשוב מאוד לפני שאתה מתקדם. אני מבקש שתתייחס, כמו שאתה יודע עבודה בוודאי בעניין תשתיות ותחבורה, לרוב נתון לחסדי מזג האוויר. יש יום שלא ניתן לצאת לעבוד ויש יום ששעות האור הן ממושכות יותר וניתן להעסיק יותר שעות. ואז יוצר מצב של חוסר שוויוניות, כי ביום הזה הוא לא עבד בכלל אבל ביום אחר הוא עבד מעבר לשמונה שעות. ואז צריכים לשלם לו over time. וזה מתקיים בחלקים לא מבוטלים של השנה. השאלה היא אם נתתם את דעתכם ומה עמדת משרד העבודה לעניין העסקה מצרפית. שאם בן אדם עבד 182 שעות בחודש באופן מחולק שוויוני והיה יום שהוא רצה והיה צריך והיה ניתן להעסיק יותר שעות, אזי העלות השעתית שלו תחושב בהתאם. אני מבקש לדעת אם נתתם את דעתכם על כך ומה עמדתכם ומה עמדת משרד העבודה.

אז קודם כל ככה: תודה על ההתייחסות הזאת, כי מאוד קשה למלא את זמנו של העובד הזר ב-236 שעות.

אפילו ב-182?

גם ב-182 שעות. אבל 182 שעות קיבלנו את זה כנתון. עוד מעט ידידי ישלים. אמרנו אוקיי, המינימום שהעובד הזר יקבל זה 182 שעות, שהוא יידע שהוא מקבל את המשכורת החודשית שלו. הוא לא מקבל פחות מזה. בסדר? אם הוא עושה יותר מזה, עוד מעט יתקנו אותי, אם הוא עושה יותר מזה, יקבל כמובן. עושה פחות מזה יקבל על 182, שהוא יידע שהוא מקבל יציבות השתכרותית. אבי דרוט ממינהל תשתיות במשרד התחבורה רוצה להוסיף?

כן, אני רק אוסיף שאנחנו לא בפרטים האלה. אנחנו לא חלק מחוק שעות עבודה ומנוחה. זה לא העניין שלנו. אנחנו פשוט מכירים את השוק ובשוק הבנייה יש 236 שעות, זה המקובל. בשוק שלנו מה שמקובל זה עבודה בשעות היום, כי יש אנשים בסביבה. לכן מקובל לעבוד 182 שעות, שאלה שעות סבירות בשוק שלנו. לכן שם אנחנו נמצאים ולא מעבר לזה. ולא את השאלה האם ביום כזה או אחר עבדנו או לא.

אני אסביר, ברשותכם. הואיל ואתם הרפרנטים אז אתם נדרשים לסוגיות. גם אם אתם לא המכריעים בעניין. יש לכם עוד מקבילים במשרדים אחרים שהם מונחים בפרטים ובמגבלות ומחזיקים באג'נדות. ואתם אמורים לשתף אותם ולרתום אותם לרעיון, כשמסבירים את הרציונל. אגב, אני אומר גם כאן, יש פה אפליה לא הוגנת, גם בחיוב להעסיק ב-230 ומשהו שעות בחודש גם בענף הבניין. בוודאי ובוודאי שעד פרוץ המלחמה קהלי היעד שהיו מקבלים עובדים זרים הם היו חברות גדולות. קבלנים שעובדים בהיקפים קטנים יותר, בוודאי בצמודי קרקע, שאין להם היקף עבודה שמגיע ל-236 שעות. ההעסקה של עובדים זרים הפכה להיות עוד יותר לא כלכלית וכדאית להם.

אנחנו מבקשים תמיד ליצור שוויון הזדמנויות לכלל המעסיקים, בוודאי באותו ענף. אם לא ליצור אפילו אפליה מתקנת למי שחלש וקשה לו. כמו שאני מבקש ליצור שוויון הזדמנויות לתאגידים חדשים אל מול ותיקים שרק מנסים לעמוד על הרגליים, שאגב אני, לצערי, לא מוצא את זה עדיין. גם כאן. בוודאי ובוודאי בענף התשתיות שעכשיו זה נפתח. אנחנו לא מבקשים ששכר העובדים החודשי יירד מ-182 שעות, אנחנו לא מבקשים. אנחנו מבינים שאין מנוס מיצירת בסיס יציב וקבוע לשכר העובד הזר שעוזב את ביתו ותרבותו ומגיע לכאן. אני רק אומר שאתם מכירים את המגבלות, כמו שאני משקף אותן כרגע. אם אתם מכירים נתונים אחרים אני אשמח להקשיב וללמוד מכם.

אבל אם אתם גם חושבים כמוני תשקפו את האתגר הזה למי שכן אחראי על היקף שעות העבודה ומנוחת העובד. תגידו אנחנו מבקשים. כמובן זה יהיה חלק מחוזה ההעסקה של העובד לפני שהוא מגיע לארץ שבמידה והעובד יכול היה לעבוד ראשון, שני, רביעי וחמישי שמונה שעות, אבל ביום שלישי הוא יכול היה לעבוד שלוש שעות כי מזג האוויר לא אפשר את זה. אני מבקש שהחמש שעות האלה יתחלקו בארבעה ימים האחרים. ואז אני משלם לו, אני ממשיך לספור את השעות שאני בכל מקרה חייב לו. ולא סופר אותן מצד אחד כ-over time באחוז שעתי גבוה יותר ומצד שני התפוקה שלו הייתה נמוכה, כי ביום מסוים הוא לא עבד או יכול היה לעבוד שלוש שעות. אני מבקש שתיקחו גם את זה ראוי לתשומת ליבכם.

כי בסוף אנחנו צריכים להסתכל על הכדאיות בהעסקת עובד זר, עם כל המנגנונים האלה. בוודאי ובוודאי לענפים חדשים שלא התנסו בהעסקת עובדים זרים והם כל כך מייחלים לעובדים שהם תחת כניעה הרבה פעמים אומרים בסדר. אבל בסוף זה לא משתלם להם. או שהם לא מצליחים להחזיק עם זה מעמד, או שהם מעגלים פינות אחרות לצערנו, או שהם מגיעים ואומרים רק רגע, אנחנו לא עומדים בזה, אבל זה כבר מצב קיים.

או שזה מתגלגל למזמין העבודה.

או שזה מתגלגל למזמין העבודה, לצרכן הקצה. נכון, כמובן.

ברשות יושב-הראש, אנחנו נשמח לעלות רגע לרמה שאנחנו נמצאים בה. כי הרמה הפרטנית יותר היא נמצאת ברמת החוזים ואנחנו עוד לא נדרשים אליה. כרגע אנחנו נדרשים לסוגייה יותר בסיסית.

אוקיי. אז אני מבקש שתיערכו לטובת העניין, גם אם לא עכשיו.

הדבר הזה גם יקבל ביטוי בנהלים הבילטרליים שיש לנו, שתומכים בנו פה רשות האוכלוסין.

אחרי הנושא הזה של השכר עשינו עוד דבר מאוד חשוב והתקשרנו עם פרויקטור ייעודי, שיושב איתנו כאן, מר רן ססובר. שהוא מרכז במשרד התחבורה. בן אדם עתיר שנות ניסיון בנושא התשתיות והוא מרכז את כל נושא העובדים הזרים ובאמת ראינו קפיצת מדרגה משמעותית מאז שגייסנו אותו.

בשיתוף רשות האוכלוסין, שאני גם חייב לתת להם קרדיט מאוד גדול, שהם עובדים בטורבו מאוד יפה. הגדרנו את נהלי הבאת העובדים. התקשרנו בהסכם בילטרלי עם ממשלת סרילנקה. ופירטנו בדיוק מהם התפקידים, כל דיסציפלינה ודיסציפלינה במקצועות התשתית הייעודים במסגרת המכסה. זאת אומרת, לקחנו 5,000 עובדים ופירטנו מה המסגרת של כל אחד ואחד מהדיסציפלינות. הייתה חלופת מכתבים בין המדינה, דרך רשות האוכלוסין לממשלת סרילנקה. התקיימו עימה מספר דיונים והדבר מתקדם מאוד.

ואז היינו בוועדת מנכ"לים. אמרנו אוקיי, כדי לזרז את עניין הבאת העובדים בואו נחלק את העובדים לעובדי כפיים ולעובדים מומחים, יותר מיומנים. את עובדי הכפיים נעשה הליך מזורז של הבאה. 2,800 עובדים הליך מזורז של הבאה, באמצעות הנהלים של רשות האוכלוסין מול ממשלת סרילנקה, עוד מעט אני אעבור על זה. ואת שאר העובדים היותר מיומנים אנחנו נעשה להם תהליך יותר של סינון ומיון ובחינה. אבל לפחות נוכל למלא את השורות ולהניע קצת את הכלכלה של התשתיות שסובלת ממחזור.

האם אתם בוחנים אפשרות שיזמתי אותה בענף הראשי שמדבר על הבאת עובדים על סמך ניסיון תעסוקתי מוכח?

כן, כן. כשאנחנו מדברים עם סרילנקה אז אנחנו אומרים להם, הם עושים את המיון הראשוני. ממשלת סרילנקה עושים מיון ראשוני והם באים ואומרים אנחנו רוצים לקבל מכם את ההמלצות וכו', אנחנו רוצים לראות את הניסיון וכו'. אנחנו מעמידים לכם עובדים כשאנחנו מראש יודעים שהעובדים האלה מיועדים לעבודות הכי הכי, עבודות הכפיים.

גם להם צריך מיומנות מסוימת. זה לא חוטבי עצים ושואבי מים. אתה צריך מיומנות גם לעבודות כפיים במקצועות שנכון, זה לא מפעילי צמ"ה, אבל עדיין צריך מיומנות בסיסית.

אז קיימנו על זה דיון במשרד התחבורה, לאזן בין הצורך שלנו המיידי בעובדים לבין הצורך במיומנות. מנכ"ל המשרד שלנו קיבל החלטה. אנחנו רוצים, אנחנו סובלים, אנחנו מדממים, אנחנו רוצים עובדים כבר עכשיו. ואנחנו רוצים להביא את העובדים האלה.

רק איפה הם?

סליחה עופר שאני קוטעת. ענבל כספי, סמנכ"לית תשתיות ובניה חוזית בהתאחדות הקבלנים. 2,800 שהוא מדבר עליהם זה ללא מיון מקצועי. זה המדינה בוחרת.

נכון, זה מה שהוא אמר. אנחנו מחלקים מתוך המכסה היעודה, כדי לזרז ולייעל את התהליך, הבאת עובדים לא מיומנים שתהליך המיפוי שלהם הרבה יותר קל, כדי לקצר את התהליכים. ובמקביל לזה למיין בשיטה כזו או אחרת עובדים ממוינים ומיומנים. זה מה שהוא אמר. אני עדיין עוד לא ראיתי את העובד הזה.

אדוני יושב-הראש, אני פשוט חייב לצאת לישיבה אחרת.

הייתי צריך לתת לך להיות הדובר האחרון.

אני רק רוצה להגיד כמה מילים, חבריי פה ישלימו בתור שלהם כשזה יגיע. יש לנו ניסיון רע עם הבאת עובדים ב-g2g. זו הבעיה שלנו. הבעיה שלנו כרגע בהקשר של רמת המיומנות שלהם. כאשר ממשלת סרילנקה, ואני לא רוצה להשמיץ אף אחד, כן? אבל היא זו שאחראית על גיוס העובדים. אנחנו יודעים איזה עובדים הם הביאו לנו.

אם זה היה b2b, זאת אומרת אם זה היה מצב שבו תאגיד ישראלי מתקשר עם תאגיד סרילנקי, נותן לו התחייבות, בלי זה הוא לא מקבל כסף מהתאגיד הישראלי, על רמת המקצועיות של העובדים, מציג תעודות אם צריך וניסיון תעסוקתי וכו', אז ניחא, זה בסדר. אבל ברגע שאנחנו מביאים את העובדים ב-g2g אני לא יודע, אין לי מושג. חבר'ה, אין לכם שום ידע על מידת נקרא לזה שקיפות והאמינות של תהליך גיוס העובדים בסרילנקה.

למה זה שחור או לבן? למה לא לבחון דרך יצירתית שאומרת שמצד אחד העובדים יגיעו באמצעות הסכם יישום שיותאם לכך שהמדינה גם תהיה עם חתימה, עם הסכם בילטרלי. מצד שני, מתוך אותה מדינה שיש הסכם יהיה ניתן לאתר ולהביא עובדים על סמך ניסיון תעסוקתי או מיון כזה או אחר או באמצעות חברות בין לאומיות שאתה יודע להזמין דרכן עובד והן יאתרו אותו וישדכו אותו אליך.

אז בוא נחשוב רגע באופן פרגמטי, זה לא חייב להיות או זה או זה.

אני מסכים. יכול להיות שאפשר לשלב את זה, ולוודא שהעובדים גם - - -

לא מיומנים שהמדינה באופן ישיר תדבר עם המדינה המקבילה.

עובדי כפיים למשל זה הנחת אבנים משתלבות. דוגמה אני נותן לך, כן? שאתה צריך מיומנות בסיסית. לא כל אחד יודע להניח אבן משתלבת. צריך ללמוד את זה.

אני מצטער, אבל אני לא רואה הנחת אבן משתלבת כעבודת כפיים. הוא רצף. הוא רצף. עבודת כפיים הוא מי שמרים עם אותה מריצה ייעודית את האבן המשתלבת ומביא אותה לרצף.

אז מתוך ה-5,000 אתה מביא 2,800 כאלה? זה לא ייתן כלום. על כל 10 עובדים מיומנים צריך עובד אחד שהוא נניח מגיש, מה שקראנו לזה פעם, מכין את הבטון. אבל רוב העובדים שאנחנו צריכים בענף התשתיות לפחות מחציתם אנשים מקצועיים בתחום הצמ"ה, הפעלת הצמ"ה ומחציתם האחרת זה עבודות מקצועיות שהן על גבול העבודות הרטובות שיש לך במגורים. זה כמו שלא תביא רצף או לא תביא טייח שהוא לא יודע ולא מכיר את זה. אתה גם לא יכול להביא את עובד הכפיים הזה.

בדרך להנחת אבן משתלבת - - -

העובדים האלה מסרילנקה יגיעו לפה, לא יתאימו ואז נפנה אותם לתעשייה, נפנה אותם לחקלאות. ובסוף הם לא יישארו בתשתיות.

קודם כל, דבריך נרשמו, אני לא מתעלם מהם. יחד עם זאת, קחו בחשבון שככל שאנחנו ננסה להיות צודקים אנחנו נותנים עוד סיבות, אני לא רוצה לומר תירוצים, למה עדיין אין פה עובדים. קחו את זה בחשבון. אני לא רוצה להסתפק במישהו לא טוב. אני לא רוצה להסתפק במישהו שהוא לא טוב, אני אומר.

אדוני יושב-הראש, המיונים הם לא החסם.

הם כן החסם המרכזי שלנו.

לא, לא, ממש לא.

הוא חסם גדול מאוד.

ממש לא.

אנחנו נתקלים בחסם הזה, אתם לא. אנחנו נתקלים בזה.

אנחנו ממיינים כבר כמה שנים את העובדים הזרים עבור משרד השיכון או נכון במקצועות המגורים, לא בתשתיות.

אתה יודע שאדוני מדבר עכשיו על נושא שאנחנו נקיים עליו דיון כאוב ומדמם במשך שלושה ימים רצוף. זה לא ערובה לביטחון.

עובדה אבל אדוני יושב-הראש, יש 20,000 עובדים ממוינים כבר בהודו ועדיין לא הגיעו לפה.

למה?

בסדר, סיבות אחרות, אבל לא המיונים. לכן אתה תמצא את עצמך מהר מאוד מדלג על המיונים ולא מצליח להביא אותם לפה, מאותן סיבות שעד היום הם לא הגיעו האחרים במגורים. לכן אתם נתפסים פה לעניין של המיונים בטעות. המיונים זה דבר מהיר וקל. מספיק שנציג של חברת תשתיות ייסע לשם, זה יותר קל מאשר במקצועות הבנייה למיין. עוד יותר קל. ולדעתנו, שוב, אתם מקבלים את ההחלטות. אנחנו צריכים ליהנות מהפירות. אנחנו נותנים אזהרה שלהביא 2,800 עובדים מסרילנקה ללא מיונים זו סכנה גדולה מאוד.

אז אני רוצה להציף פה נקודה שהיא בהמשך למה שאתה אומר וששמרתי אותה לרשות האוכלוסין, אבל אני עכשיו מדבר עליה גם כאן ואתם מקבלים אותה גם ממשרד התחבורה וגם מרשות האוכלוסין. אנחנו לא מפסיקים לדבר על ארץ המוצא סרילנקה, שאין בילתה. אני מצפה לשמוע התקשרויות ומנגנונים מעוד מדינות.

נכון מאוד.

לשים את כל הביצים בסל אחד שקוראים לו סרילנקה, שעברנו - - - לא פשוטה עם הודו. ואגב, לא רק בענף הבנייה, כלל הענפים. לא נכון ואסור לנו, מהמון המון סיבות, לשים את הביצים רק בסל אחד. בסדר?

צריך גם למען ההגינות לקחת בחשבון שמדינת ישראל חתומה כבר עם סרילנקה ויש לנו אינטרס גם לעמוד בהתחייבויות הדיפלומטיות בין המדינות. ואנחנו לא רוצים להפסיד אהדה עם מדינה ידידה שאנחנו כבר חתומים איתה בשל סיבות כאלה ואחרות. לא מצליחים להוציא לפועל הסכמים בילטרליים שיש לנו איתם. וכרגע כל מה שנותר לנו לעשות זה הסכם יישום מותאם. מה שמצד נוסף מחייב את הרשויות לעמוד בסד זמנים הרבה יותר קצר הואיל וזה כבר הסכם קיים.

אני עכשיו רוצה לדעת מה נעשה ואיך בפועל יש פה עובדים. בסדר?

אני אני ממשיך, ברשותך יושב-הראש. אני אתייחס לדבריו של יושב-ראש התאחדות הקבלנים לגבי ה-b2b. לגבי העובדים הלא מיומנים דיברנו והתאחדות הקבלנים העלו את הדגל מבחינתם.

לגבי העובדים המיומנים ביקשו התאחדות הקבלנים, דיברו על b2b, דיברו על הבאה ישירה. אנחנו העלינו את זה, מבחינתנו אין לנו בעיה כמשרד. העלינו את זה בוועדת המנכ"לים. ועדת המנכ"לים לא אישרה לנו להביא כרגע ב-b2b. הם אמרו זה מוצא אחרון. אם זה יאושר אני מבחינתי לא תהיה לי עם זה בעיה.

מה המדד שיכול להצדיק שימוש כמוצא אחרון ב-b2b? מה המדד? כמה זמן אתם צריכים כדי שיהיו פה עובדים?

אני אגיד לך מה אנחנו עושים, את התהליך ואני אגיע לזה. לגבי העובדים הלא מיומנים אנחנו התקדמנו התקדמות משמעותית מול הסרילנקים. יש כבר 11,000 מועמדים סרילנקים שהביעו נכונות במדינה שלהם לעבוד אצלנו. הולכים לעשות להם ראיונות, לבדוק את הכישורים שלהם. יש התגייסות של צבא סרילנקה לעשות את הדברים האלה. כנראה עושים את הדברים האלה על ידי הצבא שבודק את הכישורים ואת היכולות הפיזיות והגופניות.

בשביל זה יש בדיקות רפואיות קפדניות.

ובדיקות ניסיון קודם בתחום התשתיות, בדיקות המלצות וכו'. אנחנו נעשה את זה בצורה מדורגת במהלך דצמבר. בהתחלה 1,000 אנשים ואחרי זה עוד 1,000 ונעשה את זה במנות. אנחנו נבדוק תוך כדי, יהיו לנו גם משובים. ואז אנחנו נשפר את העמדות.

צפי להגעת ראשוני העובדים אמצע ינואר-תחילת פברואר.

אדוני מדבר בין חודש וחצי לחודשיים מהרגע שממיינים, שמראיינים. בסדר? בוא נהיה מדויקים יותר. כמה זמן אתם מחזיקים בתובנה הזאת, של המנגנון שאתה מדבר עליו עכשיו?

כמה ימים.

כמה ימים. א', למה חיכיתם עד כמה ימים? ב', למה מהכמה ימים האלה אני צריך לחכות עד דצמבר כדי שתבצעו? אם יש כבר כאלה שמועמדים ומביעים עניין ורשות האוכלוסין ממלאת את חלקה, בראייה המאוד, לא יודע, אולי תמימה שלי, אני עכשיו יוצא רגע להפסקה, עושה טלפון למקביליי. אומר 'חבר'ה, מי מחזיק באינדקס של ה-11,000? יופי, תזמינו אותם ליום ראשון. אני ביום ראשון מגיע, רוצה להתחיל את התהליך'. למה? למה אני צריך לחכות עד אמצע דצמבר? לא חיכינו מספיק זמן? שואל אתכם.

התהליך הזה זה תהליך שסוכם בין רשות האוכלוסין לממשלת סרילנקה. התהליך שעופר הציג הוא תהליך פנימי שלהם. השליטה היא אצלם.

הבנתי.

אלה שממיינים, כל המיונים, כולל המבחנים הפיזיים.

הבנתי. תודה מר ססובר. שנייה, חכה רגע. מר נקש, רשות האוכלוסין, ראש מינהל עובדים זרים. ברוך הבא, פעם שלישית היום. שאלה: מה הסיבה שאתם סגרתם עם הממשל הסרילנקי שאנחנו נתחיל את התהליך עם אלה שכבר הגישו מועמדות רק באמצע דצמבר?

הסרילנקים דווקא מבחינתם עושים כל מאמץ לקדם את זה מהר. והנה, עובדה, כבר יש 11,000 נרשמים.

אז למה סיכמתם איתם רק אמצע דצמבר?

לא, לא, התהליך מתקיים מעכשיו, מתחילת ההרשמה ועד אמצע דצמבר. זה לא שאנחנו מחכים עכשיו ולא עושים כלום.

לא, אם יש כבר 11,000 מועמדים.

בודקים אותם.

מי בודק אותם?

הסרילנקים.

במה בודק אותם?

שעומדים בכל תנאי הסף שהגדרנו להם.

איפה החלק שלנו בתמונה? ראיון, מיון, סינון?

זה היה הדיון שהתקיים פה הרגע, שבשלב ראשון, אגב, מה שכן התבקשנו והעברנו את זה לסרילנקים זה לעשות להם מבחני כושר גופני, שהסרילנקים יוכלו לעבוד בעבודה פיזית, כי זה מה שהם נדרשים לעשות פה. לא לכל נושא המיונים.

לא מדבר על מיונים, אדוני. אני מדבר על עובדי הכפיים, לא מיונים מקצועיים אני מתכוון, אלא התאמה. שבן אדם בריא, יש לו כושר ונכונות.
ואיפה החלק שלנו בשלב הריאיון והמשך הסינון?

אנחנו קודם כל מלווים אותם לאורך כל הדרך ומדברים איתם לאורך כל הדרך ומנחים אותם מה צריך לעשות אחרי שאנחנו מתאמים את העמדות מול משרד התחבורה. בסדר? הסרילנקים עושים את כל מה שאנחנו מגדירים להם לעשות. הם עושים את החלק שלהם בהסכם, הם עושים את החלק שקורה בסרילנקה. כל הדרישות שאנחנו נמשיך ונדרוש, תעודות יושר, בדיקות רפואיות וכל הדברים האלה כמובן גם יקרו לגבי כל העובדים.

כן. אבל כיוון שאנחנו למודי ניסיון כאוב בענף הבניין, שמהרגע שבן אדם עבר מיון, התאמה.

ניסיון לא כל כך כאוב בענף הבניין בסרילנקה, אבל אוקיי.

לא, לא, דיברתי על הודו.

גם שם היה קצת כאוב ופחות כאוב בהמשך, אבל בסדר.

לא, לא, כאוב מאוד מאוד בדגש על ה-b2b. חבל שראול לא פה, אבל יש לו פה נציגים נאמנים שיתווכו לו את זה. כי מרגע שבן אדם עבר מיון מקצועי, שזה תהליך מורכב יותר, עד הרגע שהוא הגיע לפה, מי שכבר הגיע עברו חודשים רבים. שחלק מזה היה תלוי בהוצאת תעודת יושר והנפקת תעודות רפואיות מתאימות. כמובן שאתם לא הכתובת לטענות האלה ולבירורים. וכיוון שעברנו את זה ביחד ואנחנו עדיין חווים את זה ביחד, אני רוצה לייעל ולהתקדם הלאה. למה לעבוד בטור? בואו נעבוד במקביל. אם בן אדם הביע עניין להירשם כמי שמועמד להגיע לעבוד כאן בעבודת כפיים הוא יוצא מתוך נקודת הנחה שהוא בריא, שהוא חזק ושאין לו מניעה פלילית להגיע לכאן. יואיל בזמן שהוא נרשם ללכת לבצע את הפעולות הנדרשות האלה.

יש 11,000 נרשמים ואנחנו כרגע מדברים על 2,800 ראשונים.

אין בעיה, לקבוע מנות של 4,000, של 3,000, של 1,000. בואו נקבע מנה. אני רוצה לדעת מה אני צריך לעשות כדי שאתם יוצאים מפה, מזמינים דרך המשרדים שלכם טיסה לסרילנקה. אומרים אוקיי, בואו תראו לי. אני עכשיו רוצה לראות מי עבר את התהליך ורוצה להשלים את החלק שלי בעסקה. לשאול אותו, להראות לו סרטונים, לראיין אותו. לא יודע, להסתכל עליו, להחתים אותו. לא יודע מה.

למה אני צריך לחכות עד שהחלק שלנו כמדינה, של משרד התחבורה יהיה פעיל - - -

אנחנו לא מחכים, עושים את הדברים במקביל. אדוני יושב-הראש, אנחנו לא מחכים. אתה יודע שאנחנו עובדים במקביל.

אומר לך פה נציג משרד התחבורה בצורה ברורה שבאמצע דצמבר יתחיל התהליך שלנו כמדינה, כמשרד התחבורה שם. אמר את זה הרגע, בשביל זה כל השאלות האלה.

אבל אני אומר יש תהליכים מקדמיים שצריך להיעשות בסרילנקה. אנחנו לא נעשה את התהליכים שלנו על כל ה-11,000. יש את הבדיקות הראשוניות לראות שהם עומדים בתנאי הסף. זה כל החובה של הצד השני לעשות. יכול להיות שאפשר לנסות ולבקש מהם להקדים את הזמנים וללחוץ יותר ולחלק את זה למנות, כמו שאדוני יושב-הראש אומר. אנחנו נבדוק את הדברים האלה. אני רק אומר, יש תהליכים מקדמיים שצריך לעשות. אנחנו לא נעשה תהליכים שלנו על מועמדים שלמעשה בכלל לא יגיעו לפה, כי אין סיכוי, כי הם לא עומדים בתנאי הסף.

הבנתי. לפני כמה זמן נרשמו ה-11,000? ה-3,000 הראשונים מתוך ה-11,000 מתי נרשמו?

אני לא יודע. אני יכול לבדוק את זה.

מה שאני מבקש ממך, אדוני, שאנחנו נפעל תחת הכרה שאנחנו באיחור מטורף.

זאת נקודת המוצא של כולנו.

באיחור מטורף. כי בעבר בעוד נושאים עם עוד מדינות, אני פונה אליך שאתה במערכת משומנת ורתומה ויעילה, תפעל כאילו שהאשמה היא בך. האשמה היא לא בכך כמובן, כמינהל וכרשות. אבל אני פונה אליך ככתובת כאילו אתה אשם. תעזור לנו להניע תהליך, גם אם לא אתה היית החסם. אבל לא בגלל שהחסמים היו אחרים אני יכול להגיד אוקיי, אז בואו נחכה מעכשיו ונראה. חבר'ה, יש 11,000. לפני שהיו 11,000 היו 2,000. מה אני עושה כדי להעביר את התהליך הראשוני המקדמי, עם הממשל הסרילנקי, בסינון הראשוני לגבי ה-2,000 הראשונים. אם היום יש 11,000, לפני שלושה חודשים מינימום היו 2,000.

לא, לא, זה לא פרק זמן של שלושה חודשים. ממש שבועות בודדים.

חודשיים? לא, זה לא שבועות. אני אסביר למה. אני מכיר את המציאות הזאת יותר מחודש. אז לא יכול להיות ימים ולא שבועות.

שבועות זה גם יותר מחודש. אני רק אומר, יש מועד מסוים שבו פנינו לסרילנקים. לא פנינו אליהם לפני כמה חודשים.

חבר'ה, לפני חודש, אמצע דצמבר.

אני חושב שזה היה ערב חג גם.

רק רגע חבריי. אז ערב חג זה יותר מחודש. כי הייתה לנו שיחה. אבל נאמר רק חודש. ואמצע דצמבר זה עוד חודש. זה חודשיים בשביל לעבור תהליך בסיסי. ואני מבקש שנהיה כולנו יצירתיים כדי להניע את התהליך. כדי שנדע לטייב. בטוח יהיו כשלים, נתקן את עצמנו. נתקן את עצמנו מתוך משהו שעשינו.

אנחנו נבדוק את הנושא הזה עם הצוות וגם עם הסרילנקים, לראות מה אפשר לעשות אולי באמת במנות ונוכל לעשות את הדברים קצת יותר מהר מהכי מהר שאנחנו מנסים לעשות.

אדוני, אם יורשה לי להפנות את תשומת הלב של החברים. אני צביקה דוד מהתאחדות בוני הארץ. סגן הנשיא ויושב ראש קבלני התשתיות והבנייה החוזית.

אם אנחנו לא נביא את העובדים המקצועיים ביחד או לפני העובדים הפשוטים, בסוף אנחנו נהיה שירות התעסוקה. אנחנו נעסיק עובדים פשוטים - - -

אני מבין אותך. אתה צודק.

לכן אני חושב שאם ועדת המנכ"לים החליטה שהיא מפרידה בין עובדים מקצועיים ללא מקצועיים ומשרד התחבורה מהמניעים שלו רוצה להביא עובדים מה-g2g, עובדים פשוטים, בואו תנו לנו את ה-2,800 b2b באופן מסודר עם חברות כוח אדם, כדי שהם יהיו כבר פה והם יקלטו את העובדים הפשוטים. אחרת אתם מביאים עונש שאני לא בטוח שהחברות הקבלניות ייקחו את אותם העובדים.

אני יכול להתחבר למה שאתה אומר. אני רוצה לייעל את זה אבל. כשאני מדבר על לעבוד במקביל זה להריץ את התהליכים. לא רק b2b או g2g, אלא מיומנים ולא מיומנים. כי אני לא רוצה שיגיע לפה עובד כפיים כשאין לו את מי שהוא אמור להגיש לו, את מי שהוא מייצר בשבילו את העבודה.

בדיוק כך.

אז אנחנו צריכים לייצר מהלך. ולכן אני גם אבקש שישקלו לטובת העניין עוד מדינות. ואם זה לא מפעילי צמ"ה, כי על זה הם לא התמיינו, אז בואו ננסה לייעד לפחות חלק מהעובדים ההודים שהתמיינו ועברו בהצלחה לבניין ולסווג אותם לתשתיות בתחבורה.

רק שצריך להגדיר את זה בנוהל מסודר, כדי שחברות כוח האדם יפנו לעובדים ההודים באמת שמוינו ב-g2g להביא אותם ועדיין הנוהל לא הסתיים. אנחנו מחכים לאותו נוהל מפורסם כבר חודשים.

אוקיי, בואו נמשיך.

אנחנו לא הבנו את ההצעה, אני מתנצל. אתה מציע לקחת מהעובדים שכבר מוינו והגיעו לעובדי בניין אלינו?

לא, לא. אני אמרתי, השלב הראשון זה שיש חלק שאתם מסכימים ל-b2b, ועדת המנכ"לים.

אני ניגשתי לוועדת מנכ"לים והצפתי להם את הדרישה של ה-b2b. ועדת מנכ"לים אמרה לי 'לא, זה מוצא אחרון. B2b זה מוצא אחרון, לא עכשיו. אם אתם לא תצליחו ב-g2g נדבר על b2b'.

אז אתה מתכוון להביא את כל ה-5,000 מסרילנקה גם מקצועיים וגם לא מקצועיים?

כן.

אני עונה לך כן.

אז תאפשרו לנו ללכת למיין אותם. אם אתם רוצים, עד שסרילנקה - - -

כן, זה אפשר. את העובדים המקצועיים.

מה אכפת לך שנמיין גם את הלא מקצועיים? מיון ראשוני, לפחות שנדע שאנחנו מקבלים עובדים ולא איזה קבוצה של אנשים שבסוף אנחנו נצטרך, אתם תראו אותם במסעדות אחר כך אם הם לא ייקלטו בענף, הם ילכו למסעדות בסופו של דבר.

לצערנו יש לנו חסם עם התקשרות אתכם, זה לא פשוט. אנחנו צריכים לעשות ספק יחיד, זה לוקח זמן. אנחנו לא יודעים לעשות את זה בזמנים.

אנחנו לא מדברים על זה.

אז איך אתם תמיינו אותם?

חברות כוח האדם ילכו וימיינו את העובדים, ייקחו את הקבלנים איתם. אתה לא צריך גוף אחד. אני לא ביקשתי שהתאחדות הקבלנים תמיין.

אז זה b2b. אבל הם לא מסכימים, ועדת מנכ"לים לא מסכימים.

א', אני הייתי בישיבה עם יוסי שלי ביום שישי והוא אמר שכן. אז זה נראה לי קצת תמוה.

אבל אני אתמול הייתי אצל יוסי שלי והוא אמר שלא.

הוא אמר שלא?

כן, מה אני אעשה? אני אמרתי, ביקשתי ממנו. אמרתי אני תומך בהתאחדות הקבלנים בנושא הזה והוא לא הסכים.

אז בואו תחשבו יצירתי. בואו ב-5,000 החצי-חצי מסרילנקה, בואו נעשה את המיונים. נפנה את חברות כוח האדם עם הקבלנים שלהם. ממילא הם צריכים להביא אותם. אל תביא אותם לנתב"ג כמו שבאו העובדים ההודים בהתחלה ועשו חלוקה לחברות כוח אדם. תנו לחברות כוח אדם ליזום את המהלך. ונהיה ערוכים כולנו.

אנחנו קשובים לכל פתרון.

קדימה.

משה, זה בכלל אופציה? זו לא אופציה שהועלתה שהחברות, שהתאגידים יביאו את העובדים.

זה b2b.

אנחנו חוזרים לאותה נקודה. B2b לא מתאפשר לנו כרגע. אם אתה יודע לפתור את זה, פתרנו.

אתה אומר סרילנקה מציעים לך 11,000 כדי שאתה תיקח מהם 5,000. זה לא מיון? מישהו צריך לעשות את המיון הזה, לא? אז אם חברות הכוח אדם מוכנות להביא את העובדים המיומנים שיש להם כבר קבלנים. הרי הקבלנים מתקשרים איתם מראש. תביא לי 20 עובדים כאלה, תביא לי 10, תביא לי 15.

11,000 מדובר בעובדי הכפיים. זה לא העובדים המיומנים.

2,800 מתוך 11,000, אז הוא ייתן לך עוד 11,000 לעובדים המקצועיים?

לא יודע כמה, אבל כן, כנראה.

אז לעשות את זה במקביל, כדי שכל קבוצה שתבוא יבואו גם מקצועיים וגם לא מקצועיים.

מתי יגיעו המקצועיים?

חד משמעית. תקשיבו חבר'ה, שנייה.

אני לא בטוח שאתם הסכמתם בכלל להיות ספק יחיד שלנו ליתרה. אנחנו ניסינו לדבר אתכם על זה ואתם התחלתם להגיד שאתם לא מוכנים בכלל.

אתה יודע למה לא מוכנים? לא מוכנים בגלל שאחר כך יאשימו אותנו בכל, מעל כל במה, שאנחנו אלה שעשינו את המיונים והגיעו עובדים נכים, פסחים וחיגרים.

אוקיי, תעצרו פה. תקשיבו, אם יש טענות לגבי רמת המיון בוודאי בהגעה ב-g2g שלכם לעובדים בבניין מהודו, אני חותם על כל הגיג והגיג בכל הטענה הזאת. ובעיקר לאור העובדה שמסיבה לא ברורה אני לא מצליח לקבל מכם, עזבו שהייתם אמורים ליזום את מה שאני יזמתי. אבל לכל הפחות להתיישר עם זה ולשתף פעולה. כי בסוף אנחנו רוצים לעודד את הכלכלה, להניע את תהליכי הבנייה ולוודא שעובדים שמגיעים לכאן הם מקצועיים, עובדים באופן נכון ובטיחותי.

כל בקשותיי זה להפגיש כאן בארץ את מי שמיין מטעמכם וקיבל לא מעט כסף מכם, מהמדינה, על זה. עם אותו עובד שהוא מיין שלגביו עולות חשדות שהוא לא מקצועי. ושיגיע איתי ביחד לאותו עובד ויבחן אותו על פי אותם פרמטרים שהוא חתם שהוא בחן אותו, כדי שאני והוא נבחן ביחד איפה הכשל. בלי להאשים. שנייה מכובדי, בלי להאשים אף אחד. יכול להיות שעבדו עליכם, יכול להיות שזייפו. אני לא יודע מה. יכול להיות שזה סיסטמתי לגבי אותם ממיינים. אני לא יודע מה. אבל מרגע שאני פשוט בתחנונים מזה חודשים רבים, בואו נצא לשטח באופן רנדומלי לעניין כמה עובדים שהגיעו לכאן לאחר שאתם חתומים עליהם.

רק שעד שעברתי את כל המשוכות עם משרד המשפטים ועם כל המנגנונים שהכבידו עליי וממש סרבלו לי את העניין קיבלתי חוברות שיש לי את הפרטים המזהים. אני יודע מי העובד, אני יודע על מה הוא נבחן, רק אני לא יודע מי הממיין. כי אתם שמים חותמת שפורשים את השמיכה הרחבה שלכם "התאחדות בוני הארץ". תגידו לי מי הממיין, בואו נצא ביחד אני ואתם עם אותו ממיין, כדי שנבאר או נשלול את החשדות ואת האתגרים הרבים.

אנחנו נשמח.

כל זמן שאתם לא עושים את זה אל תגיד 'אחרי זה אומרים שאנחנו'. זה אחד.

אנחנו נשמח מאוד.

אז אני מודה לך. וזה מתחבר לפנייה שלי שהעברתי לידידי מר ראול באופן כתוב ומסודר. ואני סמוך ובטוח שהשיחה הזאת בינינו עכשיו תקדם במהרה את מתן המענה, כדי שאנחנו נעשה טוב לכל המשק ונסיר ערפל.

לצד זאת, עכשיו אני פונה אליכם. אתם לא ליוויתם את התהליך, לא נדרשתם אליו לאורך כל התקופה שהוועדה בראשותי מקיימת דיונים במנגנון הטיפול באתגרים. כאשר לצערי חלק גדול מהמשרדים הממשלתיים עובדים בטור ולא במקביל. אם אתה יודע שאתה תצטרך להגיע גם לשם למה אתה עובד רק על כאן? ואחרי זה אתה תנסה לעבוד גם על כאן? תנסה לעשות מכפלת כוח.

ברור לכם וגם לנו שגם אם יגיע עובד לא מיומן, סביר הוא כבר לא הולך להיות, כי אנחנו בפיגור רב. אין מה לעשות איתו אם אין את העובד המקצועי שהוא אמור להכין את עבודת הכפיים לאותו עובד מקצועי. מה הסיבה שבמקביל לאותו מנגנון שאותו עכשיו אנחנו מנסים לקצר בזמן הטיפול שלו להביא עובד כפיים לא מטפלים בלהביא עובד מקצועי. עוד לא אמרתי מאיפה, עוד לא אמרתי דרך מי ובאיזה מנגנון מיון. למה אתם לא מטפלים בזה?

אז התשובה היא שאנחנו כן מטפלים במקביל.

תספר לי מה עשיתם בעניין.

אבל נתקלים בחסם.

ספרו לי מה החסם. אני פה בשביל לעזור לכם להתיר חסמים.

העובדים הלא מיומנים, עובדי הכפיים, עם עובדים שממשלת סרילנקה באה למיין ויש לנו אותם כבר בדצמבר. העובדים המיומנים זה כסף, זה התקשרות, זה בירוקרטיה. אבל אנחנו מטפלים בדברים האלה.

ולא בטוח שיש לנו עם מי להתקשר. לא בטוח שיש לנו עם מי להתקשר. כי אם הספק היחיד של משרד הבינוי והשיכון לא מוכן להיות ספק יחיד שלנו, לא בטוח שאפילו יש לי מי שימיין, גם אם אני ארצה.

בואו תקראו לילד בשמו. אנחנו כן מוכנים לעשות.

לא אמרתי שלא.

בוא, אנחנו לא איזה כבש שאתה לוקח אותו ואומר לו לך. אנחנו מוכנים לעשות ובתנאי שאנחנו נוכל להיות שותפים לתהליך איך אנחנו ממיינים, איך אנחנו מקבלים.

הוא לא אמר לך לא.

איך אנחנו מזהים את האנשים האלה שלא אחר כך מגיעים - - -

הוא לא אמר לך לא.

אבל אני רוצה אותך ל-2,200. אני רוצה את ה-2,200 לעשות מיון. אתה אומר לי אם אתה לא נותן לי את כולם אל תיקח כלום. אתם אמרתם או הכול או לא כלום.

לא, אני אומר לך יותר מזה וגם מה שאומר לך יושב-ראש הוועדה. אם אתה תביא לי 2,200 עובדים פשוטים - - -

לא, לא, זה לא מה שהוא אומר. בוא, אפשר רגע? תודה. מה שאומר משרד התחבורה בוא נחלק את זה. יש עובדים מיומנים, יש עובדים לא מיומנים. מי שלא מיומן סמוך עלינו שנדע למפות אותו בשבילך. מי שמיומן אני לא רק מסכים, אני זקוק לך כדי שתמיין אותו בשמי ובעבורי, כדי שאתה תהנה ממנו כהתאחדות עם כל הענף. נקבע ביחד את המנגנונים: איפה בוחנים, עם איזה כלים בוחנים, מה הפרמטרים הנבחנים.

בשמחה רבה.

בסדר? עשינו סדר בעניין?

מצוין.

דיינו. אם השגנו את ההישג הזה כבר דיינו. בואו נמשיך הלאה. א' אני מבקש בואו נסכם פה בינינו שאתם עד מחר בצהריים מוציאים להתאחדות בוני הארץ, בהמשך לסיכום כאן, שאתם מזמינים אותם - - -

תהליך של ספק יחיד הוא תהליך מורכב, משפטי, לוקח שבועיים.

לא, לא, אני אגיד למה לא. בכל מקרה היום הם הספק היחיד, לא צריך לבחור אותם בכלל. בכל מקרה, בטח ובטח כשזה מגיע לתת הענף שבשמו ולמענו הם פועלים. גם כהתאחדות וגם כממיינים.

כבוד יושב-הראש, יש משפטנים שקובעים אחרת.

אוקיי, אז אני רוצה להקשיב להם.

יש ועדת מכרזים.

חבר'ה, תקשיבו, תנו לי רגע להגיד לכם מילה. אמנם התכלית להבאת העובדים עוסקת בתחום התחבורה, שזה תת ענף בענף הבנייה, אבל הרפרנט הראשי שאיתו הם מתקשרים ולמענם עם גם ממיינים והם המקבלים זה משרד הבינוי והשיכון. אז יש לכם כבר פלטפורמה שאיתה אתם יכולים לעבוד. תנו לי רגע לסיים משפט. יש לכם פה מומחה, בואו נשאל אותו. שנייה.

למרות שהנושא עכשיו נמצא באיזה שהוא מכרז בשביל לבחון עוד חברות או אחרות, עדיין הם הממיינים של משרד הבינוי והשיכון לכלל ענפי הבניין. זה חלק מענף הבניין. זה תת ענף בתוך ענף הבניין. לא צריך לבחור אותם, הם נבחרו כבר.

הם לא מוכנים. משרד הבינוי לא מוכן שנשתמש בהתקשרות שלו.

לשכה משפטית של משרד הבינוי והשיכון לא מוכנים.

לא מוכנים שנשתמש בהתקשרות שלהם.

זה אנחנו וזה אתם.

א' אני מבקש לקבל את האסמכתה לסירוב שלהם והבקשה שלכם. ב', אני מבקש לדעת למה הם חייבים להיות, בהנחה שמה שאתם אומרים, לא מצליחים לשכנע את הייעוץ המשפטי של משרד הבינוי והשיכון. מה הסיבה שאתם נאלצים לבחור בהם כספק יחיד. למה לא תפרסמו מכרז פתוח ואז או ועדת שלושה.

מכרז זה עניין של שנה.

לא, עצרו רגע חבר'ה. אני סבור שאין שום מניעה בלהשתמש במשרד הבינוי כפלטפורמה להתקשרות עם התאחדות בוני הארץ לטובת מיון בעלי מקצוע מיומנים. בהנחה ואני טועה, אני לא רוצה להיות צודק, אני רוצה להיות חכם, אז אין מנוס מכך שאתם תבחרו. עכשיו אנחנו שואלים את עצמנו מה המנגנון הפשוט והמהיר יותר: או בחירת ספק יחיד בתנאים כאלה ואחרים, חד פעמי ועם קול קורא, אני לא יודע מה. או במכרז פומבי או במכרז זוטא. או שאתם תדאגו למימון שתקבלו אותו לכלל ההוצאה שבדרך כלל הם משמשים בה כצינור והם יקבלו רק את התקורה על העבודה שלהם עצמם.

זאת אומרת שאם משרד הבינוי בחר בהם ושולח אותם, דרכם הוא משלם גם את הטיסות ואת הממיינים ואת האתרים ואת בתי המלון ואת חומרי המליטה והכול.

משלם פר עובד.

יופי. ניתן אבל לבנות מנגנון שיוריד את המכרז לזוטא. בגלל שההיקף שלו יהיה צנוע הרבה יותר. שאתם תספגו מראש את ההוצאות, שזה רוב התשלום שאמור לעבור אליהם ולהם תשלמו בגין המקצועיות ושליחת הממיינים שלהם. אתם יורדים לסוף דעתי?

כן.

אנחנו נבחן במקביל כל דרך לעשות את הדברים, כל דרך.

יופי. מה אני למד כאן? שבגלל אותו חסם אתם מקבלים את זה כגזרה מן השמיים. בלית ברירה שלכם, כפי שאתם מבינים את זה, לא מטפלים בהבאת העובדים המיומנים ונאלצים להתפשר על העובדים הלא מיומנים. ועכשיו אני מבין למה אתם אומרים להם אין לי בכם צורך, אני יודע להביא את הלא מיומן ונחכה אתכם או מישהו אחר למיומן. אוי ואבוי, שומו שמיים, לא עושים כלום עד שלא מוצאים מנגנון שיכול למיין. עם זה פונים לוועדת המנכ"לים שהדירקטיבה מצויה אצלה, כדי שתאשר גיוס עובדים לא על סמך מיונים, אלא על סמך ניסיון תעסוקתי. זאת אומרת אין חלופה אחרת. לא יכולה להיות חלופה אחרת. כי האחרת זה אין עובדים.

לא הבנתי אותך אדוני.

ברשותך, אנחנו מנסים לחלק את זה לחצי הפשוט ולחצי הטיפה יותר מורכב. זה הניסיון שלנו. עד עכשיו, עד רגע זה לא הייתה הסכמה בכלל על החלק היותר מורכב והרגע קיבלנו הסכמה כזאת שאנחנו מאוד שמחים עליה. אבל עדיין זה הופך את זה לטיפה יותר מורכב. אנחנו עדיין נשארים במנגנון הפשוט שנביא את ה-2,800 דרך רשות האוכלוסין בצורה פשוטה ומהירה, כמה מהירה שנצליח. ואת המנגנון הטיפה יותר מורכב אנחנו עובדים עליו, מייצרים אותו. עם כל החלופות שיושב-הראש הציע. אבל אנחנו עדיין נשארים בשתי דרכים שונות כדי לא לעכב.

אדוני יושב-הראש לא מציע שאני אעכב את ההבאה של ה-2,800 עובדים הלא מיומנים.

לא לעכב.

עצרו. שגיתי בזה כמה פעמים לאורך השנתיים שאני פה. אני עולה על מחדל נוסף של משרד ממשלתי ומתוך רצון להיות יעיל אני כבר מספק את הפתרונות. הייתי צריך פשוט לנצור את לשוני. לתת לך לסיים את הפריסה והסקירה לעניין הבאת עובדים לא מיומנים שעדיין לא יוצאת לפועל. ואז עם איזה שהוא ביטחון שאני אסמוך בכם לשאול אתכם 'אוקיי, ומה קורה עם המיומנים?' ואז תגידו לי 'אין'. המילה הפשוטה היא אין. אל תכבסו לי מילים. אין וגם אין באופק.

יש באופק.

יש באופק? תוך כמה זמן?

עכשיו כשקיבלנו את ההסכמה?

כן. עכשיו קיבלת מהם הסכמה. תוך כמה זמן?

זה ייקח חודש יותר.

שנייה, תעצרו. יש לנו פה בוננזה. אני מסייע לכם לקצר את משך זמן הבאת העובדים הלא מיומנים. מיום נחיתת העובד הראשון הלא מיומן יש לכם מקסימום חודש להביא את המיומן. סיימנו בזה את הדיון חבר'ה. תכניסי את זה לפרוטוקול. לא יכולתי לקבל מתנה טובה יותר.

אם אנחנו נצליח - - -

לא 'אם'. אתה התבלבלת, לאן שאתה הולך לקחת אותי אני חזרתי משם מזמן. מה שאתה עכשיו אמרת מחייב אתכם. זהו, זה נגמר. הנה, יצאתם וכמעט מלא תאוותכם בידיכם. אין חלום כזה. אין חלום כזה, אתם לא יודעים איזה התחייבות קיבלנו פה.

אבל פה אנחנו רוצים שזה יקרה.

לא, אז הנה, אני אומר לך, תקשיב. מכיוון שאני למוד ניסיון ואני מלא כוויות אני לא מתכוון לחכות עכשיו עד תום החודש הנוסף שיהיה. אנחנו עכשיו נעשה ישיבות מעקב שבהן אנחנו נדגום עמידה ביעדים משניים בדרך להגיע ליעד הנכסף.

ואני מספר לכם כרגע מהם היעדים: תוך חודשיים מהיום התחילו המיונים של העובדים המיומנים הראשונים. כל מי שמגיע להתמיין כעובד מקצועי צריך כבר להראות כשהוא מגיע למיון שהוא התחיל בהליכים להנפקת תעודת יושר ותעודה רפואית. אני אומר לכם מה החסם בדרך כלל בנקודה הזאת, אבל אני רוצה לעזור לכם, לכל המדינה.

הטענות שקיבלתי לאורך הזמן הן שהעובד לא מסכים לסכן הוצאה של כמה עשרות דולרים בהוצאת תעודת יושר ו/או תעודה רפואית אם הוא לא יגיע לפה בסוף. אני אומר שיידע מי שנרשם להתמיין להגיע לעבוד במדינת ישראל, עבודה נכספת עם שכר מאוד מאוד מתגמל, שיידע, שיעשה לעצמו סינון ראשוני. אם הוא יודע שיסתבר בבקשתו להוצאת תעודת יושר שהוא לא הולך לקבל כזאת, שמראש לא יבוא למיין. כך אנחנו נוריד את היקף המגיעים להתמיין ונחסוך בהוצאות ולא נמשוך זמן. באותה מידע, אם יודע בן אדם שיש לו שתי פריצות דיסק וקילה ואסור לו להרים יותר משלושה קילו אין למה לבוא לעבוד בתחום. אז מראש הוא יודע שהוא מסכן סכום. יבוא להתמיין מי שמאמין שהוא בעל מקצוע, מי שהוא יודע שאין לו מניעה רפואית או פלילית.

לכן אנחנו קובעים לעוד חודש וחצי. כי אז אנחנו אמורים לקבל כבר אינדיקציה על כמה עובדים ומה הדרכים שאיתם הגיעו עובדים להתמיין שבועיים אחרי כן. בסדר? אני מודיע לכם שבמדיה וזה לא יקרה, לראשונה אני הולך להשתמש במה שאני דורש ומאיים עליו. אני אפנה לכל המוסדות הרלוונטיים במדינה: נציבות המדינה, משרד האוצר, מבקר, כל רשות שיש לה את הסמכות לפתוח בהליך של חיוב אישי של מי מהפקידים שבאוזלת ידו לא טיפל בהשלמת המשימה. המשק הישראלי יותר לא יסבול את הנזקים הבלתי נגמרים האלה.

ואני מרגיש משוחרר לומר לכם את זה א' כי הבטן שלי לא מלאה עליכם, לא צברתם אצלי קבס כמו אחרים. ב' אני לא חושב שזה חונה אצלכם. ואני מרגיש שיכולת ההכלה שלכם להבין גם את הזעם שלי היא רחבה יותר. זה לא אומר שאתם תהיו פטורים, אבל זה אומר שבוודאי אני אדרוש בדיקה מעמיקה ואני מתכוון לדאוג להחיל את זה על כלל המשרדים, בכלל הענפים. אני לא מתכוון לשחרר את זה ואני מודיע לכם שאני עתיד לסיים את תפקידי כיושב-ראש הוועדה בסבירות לא מבוטלת. אלה הם הסכמים קואליציוניים. אם אני אצטרך להישבע לכם בהן צדקי שכמו אמסטף אני איאבק בזה, גם אם אני לא אזכה להמשיך לעמוד בראש הוועדה הזאת, אני אעשה את זה.

אנחנו נפנה לדברי סיכום, ואני אומר לכם, אני עם אפס סבלנות. עם אפס סבלנות. אם למשרד העבודה או משרד החוץ יש בקשה להתייחס לנאמר כאן או להוסיף דברים אחרים, מוזמנים. בתוך זה אני מבקש מהגב' רחל אוברמן מהלשכה המשפטית במשרד החוץ לומר לי אם יש עוד מדינות שנבחנות איתן אפשרות חתימה על הסכם בילטרלי או הסכם יישום למשהו קיים לעניין הגעת עובדים בתחומים המדוברים.

שלום יושב-הראש, העובדים בתחומים המדוברים מגיעים במסגרת הסכמים קיימים בענף הבניין ויש כוונה בענף הבניין להתרחב למדינות אחרות.

אני רק רוצה להתייחס לנושא הזה של השינוי של הסדר של התהליך של הגיוס. יש סיבה, וזה משהו שנעשה בשיתוף פעולה עם הגורמים ברשות האוכלוסין שעוסקים ביישום המון שנים. למה הבדיקות הרפואיות והרישום פלילי נמצאים בסדר שהם נמצאים, וזה כמובן גם תלוי ברשות האוכלוסין. אבל אני צריכה להגיד שבהסכמים כאשר יש לנו מנגנון של הגרלה, שאדוני יושב-הראש יודע כמה מנגנון של הגרלה חשוב לנו, אנחנו לא נדרוש מעובד לעשות בדיקה רפואית לפני שאנחנו יודעים שהוא יוגרל למשל.

לא, לא, לא, את צודקת לחלוטין. אין צל של ספק שזו נקודה מבריקה. אני מדבר רק על מי שכבר הוגרל. חבר'ה, זה לא שחור או לבן כל החיים.

זה הסדר הטבעי.

לא, לא. זה לא הסדר הטבעי. יש הגרלה, יש מיון. ובהתאם לתוצאות המיון ובכפוף לכך שהוא עבר את זה הוא עובר ללכת להוציא תעודה רפואית ותעודת יושר. ואני מבקש שהסדר הוא יהיה כזה: הגרלה, טיפול בהוצאת תעודת יושר ותעודה רפואית, שלוש מיון.

בדרך כלל ההגרלה היא לאחר המיון. לאחר הבחינות המקצועיות.

לא, לא. ההגרלה זה השלב המקדמי גברתי.

זה לא.

מיון מקצועי ואז הגרלה זאת אומרת שמי שעובר, מה הבעיה אבל להגריל capacity רחב יותר שמתוכם מי שעולה בהגרלה יגיע למיון. הוא יצטרך קודם כל להיות בר מזל להיכנס למיון.

יפלו לנו עובדים במיון, לא חבל?

מה זאת אומרת?

מה שקורה זה שיש את המבחנים המקצועיים. אחריהם אנחנו עושים הגרלה ומי שעלה בהגרלה מביא את תעודת יושר ובדיקות רפואיות. כך שלא צריך לשלם או לבזבז על מי שלא צריך באמת.

ומהצד השני מה יש לנו מר נקש? שבן אדם עבר מיון, אבל לא בטוח שהוא בריא ולא בטוח שהוא ישר.

נכון.

ואז מהרגע שהוא התמיין בהצלחה יעברו חודשים רבים עד שהוא יגיע, עד כדי כך שאני מקבל תירוצים שמי שכבר עבר את כל התהליכים לא רוצה להגיע, כי התקרר לו מלהגיע לעבוד.

אני לא יכול לשלוט במה שהעובד אומר.

אין בעיה, אז תספקו לי נוסחה.

עוד פעם, חוזרים לנושא הזה של תעודות יושר ובדיקות רפואיות ודשנו בזה כל כך הרבה. אלה לא תהליכים שמעכבים בצורה משמעותית. רשות האוכלוסין סייעה בעצמה בכל מיני מדינות לקדם ולעשות את הדברים האלה הרבה יותר מהר. וזה באמת לא משהו שמהווה חסם משמעותי מבחינת לוחות הזמנים כמו שאנחנו מכירים אותו כרגע.

משה, במרץ עברה החלטת הממשלה להביא עובדים.

מה קשור?

יגיע עוד מרץ.

נו, בסדר, נכון, עבר במרץ. מה זה קשור?

מה זה 'מה קשור?'? למה התכנסנו כאן בצהריים חגיגיים אלה? לקדם את נושא העובדים, לא למה קשור או כן קשור.

לא, אתה אומר דברים שהם לא קשורים, אז אני שואל אותך מה קשור. עברה במרץ ההחלטה. זה לא קשור לזה שעדיין אין מתווה מיונים או עדיין לא יצא נוהל או עדיין אין אגרות בוועדת כספים. מה קשור אחד לשני?

אז תגיד את זה ליושב-ראש.

הוא מכיר את הכול יותר טוב ממני וממך.

אז זאת אומרת שלא יהיו עובדים עוד חצי שנה, זה מה שאתה אומר.

לא, זה מה שאתה אומר, אני לא אמרתי. שמעת אותי אומר את זה? לא. לא אמרתי את זה. אני גם לא חושב שזה נכון.

אוקיי. אתה אומר עוד חודש וחצי, בוא נראה מה יהיה עוד חודש וחצי. נשמע, הכול מוקלט, לא?

תקשיבו חבר'ה, היעדים שאני הגדרתי הם מדד לטיפול הרשויות המקומיות פה. אם באופן אובייקטיבי יש תהליכים שהם לוקחים זמן, אני לא בא להאשים אותם במשהו. אני לא בא לצפות מהם שהם יהיו גם הרופאים וגם המשטרה. לא. אני מבקש על פי מה שהם אומרים, לא מה שאני אמרתי, שבזמן הנקוב עובדים כבר יעברו תהליך מיון. ואז יש לנו באמצע תחנת ביניים לראות שאנחנו באמת בדרך לשם. כי אם לא, אם זה לא יהיה עוד חודש וחצי זה גם לא יהיה עוד חודשיים.

לעניין התהליך, אני מבין מצד אחד את מה שאתם אומרים. מצד שני, אני מודה שזה מתסכל אותי. כי זה פוגש אותי עוד פעם עם אותו תהליך שהיה לי בהודו. וזה משך זמן לא סביר. בטח ובטח לא כאשר חולפת לה שנה שלמה ועוד אין לנו עובד אחד. אחד.

לא בגלל תעודות יושר.

ברור. אבל כל אחד עובר את שלבו בסמכות שלו. בסוף אני כיושב-ראש הוועדה מסתכל על כל התהליך, מהיום הראשון שבאנו וצרחנו 'חייבים עובדים'. ושיקפנו גם את הצורך הזה. עד הרגע הזה שזה בכלל במסוף וזה גם עוד לא שם. לכן אני מתעכב על זה.

גב' אוברמן מבקשת להוסיף עוד משהו? גב' אביבית? מישהו רוצה להוסיף עוד משהו?

אז תודה לאל, אנחנו מסיימים עוד דיון, בעיניי עם הספקים חשובים. ואנחנו מסיימים אותו, אני מודה שאני התחלתי את הדיון, שאלתי את עצמי איך אני מסיים אותו.

אולי ברשותך נושא אחד שיכול לייעל. חברות כוח האדם, יש פה גברת מחברת כוח אדם, יכולה לספר. יש פה כמות לא מבוטלת של עובדים שבאו במסגרת עובדים לענף הבנייה. אם נחיל עליהם את את ההנחיות, את החלטת הממשלה לגבי ענף התשתיות, אולי נוכל לקלוט אותם בענף התשתיות כעובדים פשוטים ולא יסתובבו וילכו מהענף, יעברו לענף המסעדות.

אתה מדבר על העובדים הלא מיומנים שהגיעו על תקן מיומן? שאז בזמנו הייתה הוראת שעה שניתן היה לנייד אותם לענפים?

כן. האם אפשר לאפשר לחברות כוח אדם לקטלג אותם לפי ההסדר הזה, לפי הנוהל של חברות תשתית.

א', שאלה נבונה, עם טעם.

התשובה היא שהיה אפשר במועד שנקבע.

כן, אבל אי אפשר לקבל כל פעם את אותה תשובה. היה אפשר, נגמר.

לא, לא ביקשו. מה נגמר?

אין בעיה.

כי ברגע שאומרים לך שזה לשלושה חודשים אתה לא מתחיל מהלך.

לא אמרנו שזה יהיה שלושה חודשים, ממש לא.

בהתחלה אנחנו קיבלנו חוזר לשלושה חודשים.

אחרי שבוע הוא עודכן והובהר.

הייתה הבהרה פה בישיבה.

משה, אנחנו באותה חנות, בסוף צריך שהעובדים יבואו והענף הזה יתאושש.

זה פורסם, אני אשלח לכם. זה כבר נגמר.

אנחנו לא יכולים לנהל מעבר כזה מתחום של בנייה לתשתיות ברגע אחד. זה לוקח זמן.

תציגי את שמך, כדי שזה ייכנס לפרוטוקול. כי מה שאת אומרת גם מחייב אותך לעתיד.

אני סמנכ"לית בתאגיד עובדים זרים. מה-7 באוקטובר באמת היו מלא חוזרים ומלא, אנחנו מקבלים כל הזמן חוזרים. וגם אנחנו צריכים להיערך לכל הדברים האלה. פתאום הוציאו לנו לפני כמה זמן לתחום התעשייה. אז אתם יכולים לשלושה חודשים תעשייה. ואז אתה אומר רגע, אני לא מכיר את התעשיינים, אני צריך לפנות אליהם. גם לנו יש איזה שהוא כלי שיווקי מסוים. אז קל לנו בגלל המחסור בעובדים ללכת לאיפה שאנחנו מכירים, לבנייה הרוויה ולקבלנים של ג5 גם בתשתיות, אבל לא לתת התחום שאתם מדברים עליו.

בכל אופן, כדי שאנחנו נוכל ליישם את המעבר הזה אנחנו צריכים זמן. זה לא איזה חוזר, וזה זמני, זה מאוד קשה ליישם תהליכים כאלה בתקופה קצרה.

תודה. תעצרו, לא צריך, תודה. אני אתייחס לזה. אני חייב פשוט לנעול את הדיון.

אני שואל אותך שאלה, מה עם אותם עובדים, אלפי רבים של הודים שמוינו בהודו לבנייה ועדיין שם, למה לא תביאו אותם גם לתשתיות?

תנו לנו למיין אותם.

לא, לא, מוינו. אני מדבר על מי שמוין על ידיכם, לבנייה.

אין בעיה, נשמח.

זה לא מקצוע אחר. אני מדבר על ארבעת המקצועות הרטובים. גם בתשתיות תחבורה יש השקה ישירה למקצועות רטובים. בטח ובטח בלא מיומנים.

בהחלטת ממשלה נקבעו מקצועות ספציפיים לתשתיות תחבורה שהם לא ארבעת המקצועות הרטובים.

הרטובים נכנסים במכסה של בניין, גם לתשתיות.

משה, אבל אם הוא רוצה לבוא העובד בתור עובד לתשתיות, מהודו, שמיינת אותו, שאנחנו מיינו, למה לא?

אתה יודע מה אתה תגיד לי אחרי שהוא יבוא? אתה תגיד לי אני מיינתי אותו, הוא מתאים לבניין.

לא.

חבר'ה, בואו, אני אשאל אתכם שאלה. חבר'ה, תעצרו. עובד שמוין בהצלחה לעבוד בבניין, תסכימו איתי שהוא בוודאי יכול לעבוד כעובד כפיים בתשתיות תחבורה? מסתמא. לא, זה לא קורה.

לפי 182.

לא קורה. אנחנו עוברים לדברי סיכום.

הוועדה תקיים ישיבת מעקב נוספת על הכניסה המתוכננת של חברות הביצוע הזרות, לאחר שנבחן מול התאחדות הקבלנים את ההצעה שהעלו היום בדיון.

הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה לבחון את נושא היקף השעות החודשיות וההגבלות כפי שהעליתי כאן בוועדה, כמו תנאי מזג האוויר, מגבלות של אור/חושך ולשקף זאת כחלק מחוזה העסקה של העובדים. כמובן בכפוף להסכמה שלהם.

הוועדה מבקשת ומצפה ממשרד התחבורה לפעול בו זמנית להבאת עובדים לא מיומנים ולהמשיך את תהליך הבאת העובדים המיומנים, על פי המועדים שקבענו. לצורך העניין נקיים גם ישיבת מעקב נוספת.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין לבחון שינוי סיווג לעובדים שהגיעו בנגלות הקודמות כמיומנים והסתברו כלא בשינוי סיווג ההעסקה שלהם, כך שיוכלו לעבוד בתשתיות תחבורה.

הוועדה פונה הן לרשות האוכלוסין והן להתאחדות בוני הארץ לשנות את הסיווג של אותם עובדים שמיונו בהצלחה ונשארו בהודו, שעל פי הסברה שלי לא מגיעים כי הם מבינים שאי אפשר עוד פעם להגיע לא מיומן על תקן מיומן. אבל ככל הנראה שהם לא הפכו להיות מסודרים כלכלית. כך שאם נמצא להם עבודה בעבודה משיקה לתחומים שאליהם הם נבחנו, אזי הסיכוי שהם ייענו יהיה גבוה יותר, שכן הם עברו כבר את כל התהליכים הנדרשים.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:01.