פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



123
ועדת הבריאות
14/07/2024


מושב שני

פרוטוקול מס' 233
מישיבת ועדת הבריאות
יום ראשון, ח' בתמוז התשפ"ד (14 ביולי 2024), שעה 11:00

הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024

חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר

משה בר סימן טוב
_
מנכ"ל, משרד הבריאות

פנינה אורן שני דור - ראש שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

ד"ר זיווה חממא - מנהלת המחלקה לניהול סיכונים במזון, משרד הבריאות

מרינה אוסטפלד - עו"ד, ראש צוות משפטי, משרד הבריאות

שרון גוטמן טרודלר - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד הבריאות

יוספה (ספי) הולצשטיין - יועצת, משרד הבריאות

יובל ליפקין - משנה למנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חגית איגרמן - עו"ד, מחלקה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר ריבה בן עזרא - ר. ו. ראשית לפיקוח על מוצרים מן החי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שי סומך - משרד המשפטים

גל ברנס - רכז כלכלה ותעשייה, אגף תקציבים, משרד האוצר

אביב חצבני - מנהל, איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

רוית ארבל - עו"ד, יועצת משפטית, איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

ליאור לוי - איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

אורן ברנע - מזכיר, ארגון מגדלי הירקות

רז הילמן - סמנכ"ל, ייבוא מכס ותקינה, לשכות המסחר

עמיר עופר - עו"ד, מנהל ענף המזון, איגוד לשכות המסחר

אורי דורמן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

יריב קיטה - יושב-ראש, מים מינרליים עין גדי

איציק שניידר - מנכ"ל, מועצת החלב

יואב סיידל - מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה

נעה בן שבת

מיכל דיבנר כרמל

איה פרידמן, איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024, מ/1742

אני מתכבד לפתוח שוב את ועדת הבריאות. הנושא שעל סדר היום זה הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור, מזון, תיקון מספר 9 והוראת שעה, הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים בייבוא מזון במסלול האירופי, התשפ"ד 2024, בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו מתכנסים לסעיפי התחילה, התחולה והוראות המעבר. אנחנו נמצאים בעמוד 64, סעיף 34. בבקשה.

נכון. בעמוד 64 אנחנו הארכנו את התיקונים במועדים ואפשר לראות אותם פה.



(ג) ההוראות המאומצות החדשות לא יחולו על מזון שיוצר בישראל או יובא אליה לפני יום התחילה, ולעניין זה יראו את יום הגשת הבקשה לקבלת תעודת שחרור מתחנת ההסגר כמועד הייבוא.

(ד) השר באישור הוועדה רשאי לדחות בתקופה שלא תעלה על 12 חודשים את יום תחילתם של פרטים (25) עד )(27) להוראות המאומצות החדשות



זה הנושא של המים המינרליים.

תחילה מוקדמת
35.
תחילתן של ההוראות המאומצות בפרטים (1) עד (4) לתוספת השנייה א' ושל ההפרות לגביהן, ביום פרסומו של חוק זה.



אלה ההוראות שכבר היו בתוקף ונכתבות מחדש.

תחילה לעניין ההפרות החדשות
36.
תחילתן של פרטים - - -

סליחה, נעה. חומרי הדברה זה ב-1 בינואר 2025.

מה זאת אומרת? למה חומרי הדברה נכנסים ב-1 בינואר 2025?

הארבעה הראשונים הם ב-1 בינואר 2025.

כל הארבע.

כל הארבע הראשונים חוץ - - -

ב-1 בינואר 2025, לא ביום פרסומו של חוק זה?

לא.

לא.

כגשר להוראות הקיימות?

לא, זה נכנס לגבי מי שלא הודיע. מי שהודיע שהוא רוצה דחייה - - -

זה נכנס לתוקף אבל אחרי זה יש לנו הוראת מעבר.

לא, אבל אמרנו שחומרי ההדברה נכנסים לתוקף ב-1 בינואר 2025.

בדיוק. המנגנון דיבר על זה שמי שלא עומד באירופה ביום התחילה, הודיע ואז זה כבר נכנס לתוקף.

אז זה נכנס לתוקף בעבר

חומרי הדברה נדחו ל-1 בינואר 2025.

לא.

לא, הוא לא נדחה. הוראת המעבר הוארכה. הוא התחיל בינואר 2023.

זאת אותה משמעות.

אבל זה הכניסה לתוקף.

מה ששרון אומרת זה שהיצרנים הודיעו החל מ-1 בינואר 2023 שהם רוצים את הוראות המעבר ויש הוראות מעבר עד 31 בדצמבר 2024 ומשם יש את הוראת המעבר שמופיעה בעמוד האחרון. לפי דעתי, זו הכוונה, נכון? ככה יש רציפות של הוראות מעבר ואנחנו לא חשופים.

נכון, מועד התחילה היה כבר 1 בינואר 2023.

אפשר את השמות בבקשה?

סליחה, את צודקת. אביב חצבני, מנהל איגוד תעשיית המזון.

למה צריך לציין פה את מועד התחילה אם הוא כבר קבוע בחקיקה אחרת?

הוא כבר קבוע.

כי חייבים.

את כתבת מחדש את ההוראות האלה אז אנחנו רוצים להבהיר שההוראות הקבועות - - -

אז מה זה משנה?

חגית, זאת אותה משמעות.

זה נכון שהן זהות מבחינת המהות שלהן אבל הן קבועות - - -

אבל בכל הדיונים דובר על 1 בינואר.

אבל זה למי שהודיע.

הודיע מה?

אני אסביר לך, את פספסת.

כן, אני פספסתי משהו.

הרעיון היה שב-1 בינואר 2023 ההוראות המאומצות נכנסו לתוקף אבל אפשרנו ליצרנים או יבואנים תקופת היערכות ואמרנו להם שאם מסיבות כאלה ואחרות הם עדיין לא יכולים לעמוד בכניסה לתוקף של הדין האירופה אז הדין הישראלי ימשיך לחול לגביכם.

תודיעו.

אם תודיעו ונרשמתם במערכת אז הדין הישראלי יהיה תקף לגביכם.

פר מזון.

זה סעיף 39 שמופיע פה בהמשך.

פר ייבוא מזון ופר ייצור מזון.

זה הצו שהיה עם הדחייה?

נכון.

זה התייחס להודעה שלהם?

הצו עם הדחייה היה כי נתנו את זה לשנה, התוקף שלו היה אמור לפוג ב-3 במרץ.

או-קיי, עכשיו יש לנו את ההוראה הכללית שאומרת שחלה תקנת שאריות חומרי הדברה?

עכשיו אנחנו עושים את אותו הדבר.

אתן מדברות באותה שפה, רק לגבי הוראות מעבר ולא זה. בואו נמשיך הלאה, בבקשה.

ההוראה הבאה היא על תחילתן של הפרטים - - -

מה השורה התחתונה?

השורה התחתונה היא שזה נכנס לתוקף בפרסומו של החוק ועדיין יש את הוראת סעיף 39 שנגיע אליה עוד מעט והיא מאפשרת את דחיית התחולה לגבי אותה ברירה שהייתה קיימת בעבר בכוכבית לתוספת השנייה.

תחילה לעניין ההפרות החדשות
36.
תחילתן של הפרטים




צריך להיות כל ההפרות החדשות מסעיף (11), ההפרות של ההוראות המאומצות החדשות.

נעה, באיזה סעיף אנחנו עכשיו?

אנחנו ב-36 בעמוד 35.

סיימנו את 34?

כן.

אדוני יושב-הראש, יש לנו עדיין הערה לגבי עניין תקופות המעבר.

הערה עקרונית? בבקשה.

העמדה העקרונית שלנו בהוראות מעבר אומרת שרגולציות מחולקות לפי תקופות ומה שמופיע פה כרגע זה שהוראת המעבר היא עד 1 בינואר 2027. בקבוצות שעוסקות בחומרי טעם וריח, אנזימים והן לא סימון תוספי מזון, אנחנו מבקשים תקופת מעבר של שלוש שנים ולכל מה שעניינו סימון, חמש שנים.

הסיבה לתת חמש שנים לסימון היא שגם האירופאים שקבעו את 1169, נתנו בין שלוש לחמש שנים וכשהאירופאים קבעו תקנות, רגולציות או דירקטיבות אז הם עשו את זה במודל של תורים, הם לא עשו 30 רגולציות במקביל. אני מזכיר לכם שאותם יצרנים נדרשים גם ל-HACCP, לניהול סיכונים והדברים האלה באים ביחד ולוקחים זמן, גם בשביל ללמוד את הרגולציה.

אזכיר משהו נוסף. בדיון הקודם, גם שירות המזון אמר שבחלק מהמקרים נדרשות לו חמש שנים כי הכול חדש אז בוודאי שליצרן קטן ובינוני שלא מכיר את רזי הרגולציה האירופאית, נדרשות שלוש שנים לכל הקבוצות וחמש שנים לסימון.

את התשובה שלנו אמרנו בישיבה הקודמת ואחזור עליה כאן. אנחנו מבינים שהתהליך כאן הוא מורכב אבל כדי לא לעשות אותו עוד יותר מורכב, צריך להצמיד את תקופות המעבר. ברגע שאתה משנה ומעדכן תוסף מזון זה מיד משפיע גם על הסימון.

אנחנו חושבים שצריך לתת להכול שלוש שנים וככול שהתעשייה תגיד ברבעון האחרון של שנת 2026 או בחציון השני שהיא צריכה תקופת הערכות נוספת אנחנו נדע להאריך את זה ולדעתי זה המנגנון שקבענו אבל לתת חמש היום זה אומר שאנחנו נמצאים בתקופת מעבר שיש לה התחלה ואין לה סוף. אנחנו מודעים וחושבים שצריך לחבר את הכול ולדעתנו שלוש שנים - - -

אדוני, האירופאים נתנו חמש שנים לעצמם.

שנייה, אביב.

לא בכל דבר.

הכול מואץ פה.

למים מינרליים נתנו סמכות של שנה ופה - - --

נכון אבל בטבלה הזאת היו תקנות שאפשר לדבר עליהן באופן פרטני ועכשיו אנחנו מוסיפים את כל החבילה ואני חושבת שאין טעם - - -

או-קיי. אז אנחנו נכניס את זה בחוק, נכון?

אמרנו שלוש שנים.

שלוש עם אופציה להארכה של עוד שנתיים?

של עוד שנה.

רז הילמן, לשכות המסחר. בחומרי טעם וריח הנושאים של הבטיחות הם לא דרמטיים וההשפעה היא מאוד דרמטית אז אם אפשר שלחומרי טעם וריח יהיה ארבע שנים עם אפשרות להארכה, אני חושב שזה מאוד חשוב.

אני לא חושבת שזה נכון. עוד פעם, זה משפיע כחוט השני על הנושא של הסימון ובמיוחד על התיקון שעשינו בחומרי טעם וריח ולכן, מבחינתנו לא אמורה להיות בעיה.

אדוני, הסימון - - -

רגע, זאת לא בקשה שלך עכשיו.

הסימון הוא האאוט-פוט של כל התהליך המקדמי שאנחנו עושים. זה ברור שאנחנו לא נבוא עם כלל המוצרים בתום חמש שנים, זה תהליך הדרגתי. אני מזכיר לכם שתעשיית מזון מייצרת מעל 50 אלף מוצרים. למרות שעשינו את ההקלות המבורכת בחומרי טעם וריח שאני מודה עליהן – אני מזכיר שעוד צריך לדבר על תוספי המזון והאנזימים בדיון היום – זה לא חוסך לנו את העבודה של לעבור על כל תיקי המוצר שהמפעלים מייצרים כי אנחנו עדיין צריכים לוודא ולשאול שאותם חומרים אסורים לא מצויים בהם. יש לנו אופרציה פנימית שלנו.

את זה אדוני צריך לעשות באופן שוטף. אני לא אומרת שאין קשיים בהכרות עם רגולציה חדשה. הרגולציה שלנו היום נשענה ברובה על אירופה אבל לא במאה אחוז ולכן אני לא חושבת שזה כצעקתה, בטח לא כשמדובר על חומרי הטעם וריח ועל תוספי מזון.

אנחנו רוצים שאירופה תבוא לפה באמת והצרכן צריך את התקנות שאנחנו מדברים עליהן פה, אנחנו מכניסים לכאן לראשונה את הנושא של האלרגנים. התשתית כאן היא כזו שמצד אחד, רצו לעשות את זה מהר-מהר ובלי זה גם לא יהיה את הסימון, המסרים התזונתיים והמסרים הבריאותיים.

הכול מגיע כחבילה אחת ואי-אפשר לנתק את הדברים. אחרת, אנחנו מאבדים את כל תכלית האימוץ. הבשורה המשמעותית שרצינו להביא לטובת ציבור האלרגנים במדינת ישראל, לא מאפשרת לנו לבצע דחיות, לא במידתיות ולא באחריות.

כן, ליאור.

בוקר טוב. ליאור לוי, התאחדות התעשיינים. קשה לי למצוא מילים אבל אני אנסה בכל זאת. מנכ"ל משרד הבריאות אמר מקודם שהכול פה מואץ ואני שמעתי. פנינה אומרת שאנחנו רוצים לעשות חבילה מהודקת ואני כאן כדי להסביר שכשעוסקים במפעל, מואץ זה לא תמיד טוב ובדרך כלל זה רע.

מפעל עובד לאט, לא מהר והוא רוצה לבדוק את עצמו. שלוש שנים זה no time גם למקרה של רגולציה אחת, אדוני היושב-ראש. פה אנחנו עוסקים ביותר מ-30. אני מוכן לתת דוגמה מהמקרה הפרטי שלי שאמנם קשור לתוספי מזון שנדבר עליהם אחר כך אבל אם חלילה אני אצטרך לאמץ ולא תהיה חריגה או ועדה אז הפרויקט של טבלית סוכרזית שהתחילה לפני קום המדינה, יצטרך להשתנות וזה לוקח משהו כמו שש שנים במקרה שלי. אני אסביר את זה אחר כך כי זה לא קשור לנושא העקרוני.

אני אומר בצורה וודאית שכאשר מאמצים 30 רגולציות חדשות – אולי חלקן ישנות כי ארבעה אימצו לפני שלוש שנים אבל 26 הן חדשות – אז היכולת של התעשייה להחיל את זה בפחות מחמש שנים היא אפסית. יכולים להגיד שרוצים את זה מהר, יכולים להגיד שזה בטיחות מזון אך זה לא בטיחות מזון. מדובר פה על שינוי DNA של העוסקים במזון, אדוני היושב-ראש.

בסדר, הבנתי. תודה רבה. נעה, אני מציע שתנסי לנסח את הסעיף הקודם כך שאנחנו ניתן פרקי זמן בסמכות שר.

אנחנו מדברים על 34(ב), התאריך של תום התקופה הוא שלוש שנים.

פנינה, שימי לב.

זאת אומרת, עד 31 בדצמבר 2027 ואתה אומר שחוץ מזה, לשר תהיה סמכות להאריך את המועד הזה בלי להגביל אותו בזמן?

בלי להגביל בזמן. השר יקבל מהם את המשוב.

זה רק באישור ועדה?

באישור ועדה.

אבל אין את הדרוג. אנחנו חשבנו שנכון לעשות דירוג בין הוראות הסימון לבין הוראות ההרכב.

אבל אנחנו חושבים שלא.

אתה קודם משנה את ההרכב ואז אתה משנה את הסימון, הם תלויים אחד בשני.

הם צריכים להיות תלויים אחד בשני. זה לא פשטני כמו שעורכת הדין רוית ארבל מציינת. זה צריך להיות ביחד. אתה לא משנה הרכב ואחר כך משנה את הסימון, אתה מראש יודע מה המפרט ונערך אליו.

אתה משלים את המפרט ואז אתה פונה למי שמייצר את האריזה - - -

סליחה, אני לא הפרעתי לך.

אתה עושה גלופה ואתה מייצר.

אני מבין, אביב.

לא, אדוני. יש פה עוד משהו אחד שאוסיף. אתם צריכים לזכור שבסוף, כאשר כל התעשייה פונה לשנות אריזות אז יש מספר מוגבל של יצרנים שהם יצרני גלופות, יצרני אריזות וכל הדברים הללו. יש חסמים שהם לא תלויים רק בנו, מהבחינה הזאת.

בסדר, אתם תפנו בשל זה והשר יאריך לכם את התקופה.

למה באירופה זה ככה ופה לא ככה?

נתתי פה מנגנון.

אדוני, אני לא מבין למה באירופה נתנו ב-1169 חמש שנים ואנחנו צריכים להיות יותר טובים.

לא הבנתי. נתתי לך פה מנגנון שמאפשר לכם לבקש ולקבל הארכה והוא גם לא מוגבל בזמן בגלל שאני רוצה שבבוא העת, בעוד שלוש שנים, השר יבחן את זה ויגיד כמה זמן - - -

אנחנו יודעים מי יהיה השר עוד שלוש שנים?

זה לא משנה. אני מניח שהשר יבחן בצורה מקצועית.

אבל אם "מה שטוב לאירופה" אז למה לא עד הסוף? זה מה שאנחנו לא מבינים.

כי באירופה חלק מהרגולציות נכנסות עוד הרבה קודם ואנחנו חושבים שכל התכלית של האימוץ - - -

ראיתם את הטבלה שהעברנו?

אני לא מצליח להבין את האירוע, אני באמת לא מצליח להבין. אתם רוצים שכולנו נעשה HACCP עוד שנה וחצי, שזה דבר שלא היה, אחר כך אנחנו צריכים להתארגן לכל הסט של הרגולציות החדשות וכל זה בשלוש שנים? הרי, כולנו מבינים שזה בלתי סביר. אין פה אף אחד מסביב לשולחן שחושב שזה הגיוני.

בסדר, אם כולכם מבינים אז גם בתום התקופה הזו, השר יאריך כמה זמן שצריך במידת הצורך. לא הבנתי. אני חושב שזה מנגנון מספיק מאוזן, מצד אחד מתקדמים ומכניסים רפורמה לתוקף ומצד שני אתה רוצה שיהיה התחשבות במה שאתם אומרים אז זה המנגנון וזאת לא הפעם הראשונה שעושים את זה בחקיקה. מצד אחד, "מה שטוב לאירופה" ומצד שני - - -

ואם השר יחליט אחרת?

יש פה ועדה וזה יגיע לדיון ציבורי.

הבקשה להארכה מגיעה לפה לוועדה?

אני חושב. נכון, נעה?

הבקשה שלנו או הבקשה שלו?

הארכה יכולה להגיע לוועדה, זאת צריכה להיות בקשה של השר.

ואם השר לא רוצה?

יכול להיות שצריך להגביל אותו בזמן כדי שזה לא יהיה ללא זמן.

גברתי היועצת המשפטית, ברירת המחדל היא שלוש שנים ואז אם ירצה השר, הוא יבקש.

יש לי הערכה מאוד גדולה לתעשייה וגם היבואנים נדרשים להרבה - - -

מה הקשר?

גם החקלאים.

גם החקלאים כמובן, אבל בסופו של דבר, מי שעומד לנגד עינינו זה ציבור הצרכנים. הצרכן הישראלי מקבל - - -

במקום להרגיע אותם ולהגיד שאתם תשקלו בצורה עניינית - - -

זה בדיוק העניין, אדוני.

איך גל אומר? "מה שטוב לצרכנים באירופה טוב גם פה".

לא, אנחנו נשקול. להפך. אני אומרת שאם נעשה את זה חמש שנים אז אנחנו נחכה עד הדקה ה-90, שלוש שנים יחייבו את כולם ואז נשאר עם הקומץ ובו נטפל באופן פרטני אבל אל תישכחו מי הציבור שאוכל את המזון.

עד עכשיו הוא אכל מזון רע? עד עכשיו לא היה בסדר?

לא אבל עכשיו יהיה לו - - -

שינוי ה-DNA הוא מובן וברור אבל אי-אפשר לעבור לפתע מ-א' ל-ת'. שלוש שנים זה לפתע.

אבל זה לא יהיה שלוש שנים.

זה יהיה לא הרבה יותר.

סביר להניח שזה יהיה יותר משלוש שנים.

בדיוק. זאת הטענה, אדוני.

אדוני, אנחנו לא רוצים להישאר ב-"סביר להניח".

למה להמר?

מה הבעיה? יש לך מנגנון.

אבל המנגנון הוא של השר, אם הוא ירצה. אם הוא ירצה זה יהיה יותר משלוש.

למה המנגנון?

המנגנון שהשר מגיש לפה, אנחנו דנים ומקבלים את הבקשה שלו.

אם הוא ירצה, אם משרד הבריאות יבקש ממנו. אם הוא לא יבקש ממנו אז החובה שלנו זה שלוש שנים.

אדוני, העוסקים רוצים ודאות.

אתה יכול להגיד את זה על כל חקיקה.

העוסקים רוצים ודאות. להגיע עוד שלוש ולדעת לשקול אם השר יביא צו - - -

הצרכן האירופאי לא - - -

זה נכון שככה עובדת חקיקה.

אני חושב שזה מאוזן.

אצהיר לפרוטוקול שאנחנו נהיה בשיח איתכם ואם אנחנו נראה שיש קשיים ועיכובים אז אנחנו נפעל כך. יש פה הצהרה לפרוטוקול שתוכלו להשתמש בה בעתיד, בסדר?

אפשר לבקש דיון מעקב בעוד שנה בנושא הזה?

בכל מקרה יהיו דיוני מעקב.

אני רוצה לוודא משהו מבחינת הניסוח.

היא עוד לא הקריאה את זה.

את 34(ב)(2) היא כבר הקריאה, אני חושב.

אבל עכשיו היא תקריא עם התיקונים החדשים.

אפשר לבקש שבמקום שלוש שנים זה יהיה ארבע שנים? שנה אחת בודדת נוספת.

בלי הארכות?

פנינה, אנחנו לא מבינים את ההתעקשות הזאת.

ולבטל את המנגנון של השר?

למה? במקום שלוש והשר זה יהיה ארבע והשר.

לא, רגע.

מה כבר ביקשנו?

אבל אז זה בלי השר.

למה בלי? עם השר. ארבע שנים והשר. מה ההבדל?

לא, ממש לא.

לא, זה בוודאי לא.

זה לא יגמר לעולם. אני חושבת שעד היום, חוץ מאשר בדיון בו מדברים על הוראות מעבר, אמרנו "מהר", "שוויוניות" והיצרנים גם רצו את המסרים.

אז גם פה אנחנו רוצים שזה יהיה כמו באירופה.

עם כל הכבוד, התועלות פה הן אדירות. לי יש כאן אינטרס ולא אכפת לי מהנושא של שוויוניות. אני רוצה שחובת סימון אלרגנים תיכנס לתוקף במדינת ישראל. המשמעות של דחיית 1669 - - -

78 שנה זה היה וולונטרי אז יהיה עוד שנה אחת.

בסדר. לא, זה לא.

לא יקרה כלום, עם כל הכבוד.

אני חושבת - - -

אדוני, עד היום כולם סימנו אלרגנים באופן וולונטרי אז זה לא שאנחנו נשארים חשופים.

או שלא.

או שלא. אני רוצה להכניס לכאן את העניין הזה. כבודו, אני לא אומרת שאם יבואו ויגידו שיש בעיות נקודתיות - - -

טוב, אני לא אוהב לחזור על סיבובים על גבי סיבובים. נעה, תקריאי בבקשה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה שמיום התחילה עד 31 בדצמבר 2027, יחולו ההוראות המאומצות החדשות המפורטות להלן וההפרות לגביהן רק על עוסק במזון כמפורט להלן:







בפסקה (3) אנחנו גם נתקן את המועד שיהיה. הממונה לא יטיל עיצום כספי בשל הפרות בתקופה שמיום התחילה עד יום 31 בדצמבר 2027. כמו שיש בסעיף קטן (ד) אפשרות לדחות את יום תחילתן של פרטים (25) עד (27) להוראות המאומצות החדשות שנוגעות למים מינרליים, תהיה אפשרות של השר לדחות באישור הוועדה. אדוני, אתה רוצה שזה גם כן יהיה "בתקופה שלא תעלה"? אולי "בתקופות של יעלו על 12 חודשים"?

בתקופות כדי שתהיינה כמה הערכות שצריך אבל כל אחת מהן מוגבלת ל-12 חודשים, זה נשמע לי כמו איזון נכון.

ואת התוקף של שאר ההוראות.

שי סומך, משרד המשפטים. לפחות לפי מה שמקובל אצלנו בתוך הממשלה, אנחנו לא מאפשרים הארכות עד אינסוף.

למה?

כי אז הרשות המבצעת יכולה לאיין את החוק. אפשר שתהיה איזושהי מגבלה?

אז שתי הארכות כשכל אחת מהן היא 12 חודשים ואז מגיעים לחמש שנים. בסדר, זאת הבקשה של התעשיינים וזה יהיה המנגנון. אנחנו נעקוב אחרי הביצוע והיישום של כל הרפורמה הזאת ומן הסתם, יהיה יותר מדיון אחד במהלך השנים הקרובות ואז אנחנו נוכל לשמוע מכם ובהתאם לזה לפנות לשר ולבקש הארכה.

אז כדאי שגם במים המינרליים תהיה איזושהי הגבלה.

המים המינרליים זה פעם אחת.

במים המינרליים זה פעם אחת.

פעם אחת? טוב.

פעם אחת, ככה זה מנוסח עכשיו בחוק.

התוקף של המים המינרליים נכנס רק ב-1 לינואר 2025.

נכון. והארכה - - -

זה התחילה וכאן אנחנו מדברים על המועד שבו יחולו ההוראות. היינו ב-36.

יש לי שאלה על הסעיף הקודם. אני יכול לשאול?

כן.

אם אני יבואן שהוא לא יבואן נאות ואני רוצה להחיל על עצמי את דרישות הסימון ועוד לא להחיל על עצמי את יתר ההוראות המאומצות, אז אני רוצה לוודא שהסעיף מאפשר את זה.

יבואן נאות?

ממש לא.

לא נאות. יבואן שהוא לא יבואן נאות שרוצה להחיל על עצמו את הסימון אבל לא את - - -

ממש לא.

למה לא?

כי זה היה התנאי המרכזי. אתה לא יכול לקחת את הסימון שהוא החטיבה האחרונה מבלי שאימצת את כל התשתית הרגולטורית עליה היא יושבת.

התשתית הרגולטורית לפעמים מצריכה רה-פורמולציה וסימון אני יכול לעשות מיד, אז למה לא?

מבלי שיש לך מערכת בקרה.

לא, זאת המשמעות של כל עניין המסרים שיושבים על הסימון התזונתי ב-1169. אי-אפשר לקחת מ-1169 רק את האריזה ולא את התוכן. כל הסימון התזונתי יושב-ראש שם.

אני מזכיר לכם שכל ההקלה שהמנגנון הזה מייצר בחקיקה, היא הקלה שמבוססת על מערכת בקרה עצמית. שם ותפקיד לפרוטוקול.

יריב קיטה, יושב-ראש מים מינרליים עין גדי. בדיוק דיברתם על הארכה ותקופת ההתאמה שנדרשת לתעשייה. טרום יום חמישי אתם דיברתם על ינואר 2026 אז ינואר 2025 זה שישה חודשים, זה זמן אפס. מבחינתנו, שולחן עגול לעניין מים מינרליים זה לפחות שנה וחצי וזה הרבה פחות מהשלוש שנים שדובר עליהן כרגע.

כששוק מתפקד באופן תקין יש שנה וחצי ללמוד. אנחנו נחשפנו לאירוע הזה לפני כשלושה שבועות. שנה וחצי זה פחות ממחצית מהארבע שנים שדוברו. עכשיו אנחנו מדברים על הוראת שר או תקנה שישנו את זה בעוד שישה חודשים זה - - -

עלתה כאן בקשה להשוות את התנאים של התעשיינים ליבואנים. מתוך אותה גישה, אנחנו באנו ואמרנו שמכיוון שאנחנו רוצים להשוות אז תאריך הכניסה לתוקף יהיה ביחד. עכשיו אתה באה ואומר לי להשאיר את התעשייה לבד ולהפריד את היבואן. אני רוצה שייכנסו לפה מים מינרליים . אם אני אתן זמן בלי סוף - - -

ההשוואה לא משנה משהו כי בסופו של דבר, היום אין שום בעיה לייבא מים.

אני אומר שהבקשה של התעשיינים הייתה שלא להפריד בין התאריכים של הכניסה לתוקף של היבואן ושל התעשיין.

אז יש בינינו שונות דעות.

זה כדי לא לייצור איזשהו אפליה במנגנון. הייתה פה דרישה חד-משמעית ודנו בזה ארוכות. אתה אומר שאתה מתנגד לזה, אני עדיין נוטה לקבל את הבקשה שלהם ולכן עשינו את המנגנון בצורה כזו. ב-1 בינואר 2025 שניהם ייכנסו, אם המשרד לא יספיק להתארגן על ההוראות עד 1 בינואר 2025 - - - סביר להניח שזה גם מה שיקרה בפועל.

אדוני, אני יכול להתייחס כדי להרגיע את השורות? יריב, אני אעזור לך. אכן כשדיברנו פה בוועדה, דיברנו על 1 בינואר 2026 ועל כך שיהיה זמן לשבת ולעבוד ובדיון הקודם המנגנון הזה נותק. מה שהיה במנגנון פה וגם מופיע בנוסח זה שנשב בוועדה משותפת עד 31 בדצמבר 2024, סוף השנה.

אם מסיבות שלא תלויות בנו – אני מצביע על כולנו, היצרנים ושירות המזון – אנחנו לא נספיק לבצע את העבודה אז יבוא צו שיידחה את התחילה בשנה נוספת, בכל מקרה. בהבנה שלי, על זה יש לך בכל מקרה הוראות מעבר כדי לעמוד כי ברור שיתכן שתצטרך לעשות שינויים. זה לא מבטל לך את הוראות המעבר כדי שתוכל להתמודד.

זה לא מבטל לי. יכול להיות שנגיע למצב שאולי לא תהיה הסכמה בשישה חודשים ואז מה נעשה?

לא, הוא אומר לך שמועד התחילה הוא מאוחר אבל יש לך מועד תחולה שהוא בכל מקרה לא לפני 1 בינואר 2028 ובמועד הזה אתה בוחר אם להיכנס למנגנון הזה. היבואן או היבואן הנאות שמייבא מאירופה לא יכול לבחור אבל אתה יכול לבחור אם להיכנס לכל המודל האירופי או לא להיכנס. אביב, זה מה שניסית להסביר, נכון?

נכון.

אני מנסה להבין מדוע צריכה להיות שונות בין ינואר 2025 לינואר 2026. ההצעה של ינואר 2026 לא פוגעת ביצרנים אז למה צריך לעשות את ינואר 2025?

כי אני רוצה שהם יתחילו לייבא בהקדם.

אין חסם לייבוא. אין כרגע שום חסם לייבוא, אפשר לייבא.

לבקשתם, לא רצינו לייצור - - -

אגיד משהו קטן שאולי צריך לחדד. בהנחה שאנחנו נסיים את העבודה כמו שצריך, הוראת המים המינרליים תיכנס לתוקף גם ליצרן הנאות וגם ליבואן הנאות ב-1 בינואר 2025 אבל עדיין, מסיבה כזאת או אחרת, אני מניחה שתידרש לשנות את הסימון בעקבות השינוי אז תוכל להודיע שאתה בוחר להמשיך לעבוד לפי הדין הישראלי ואז אתה נכנס לתקופת הוראת שעה.

עד סוף 2027.

לשלוש שנים, כמו שקבענו עכשיו. מבחינה פרקטית, אתה לא אמור להיפגע.

ברירת המחדל היא אפילו הפוכה.

כן.

בעקרון אתה לא תיכנס אם אתה לא יבואן נאות או מייבא מאירופה, זה לא ייכנס לגביך עד 1 בינואר 2028 ובתקופת הביניים אבל זאת תהיה בחירתך אם להתחיל לפעול לפי הדין הזה עם הוראות הסימון.

אם תרצה. הלאה, באיזה סעיף אנחנו?

אני לא כל כך מצליחה להבין איך כל מה שנאמר פה מסתדר עם מה שכתוב, לגבי (25) עד (27). יש שתי הוראות שמתייחסות ל-(25) עד (27), תוכלי להסביר?

את רוצה לשאול על איפה שמפריע לך? מה שסעיף קטן (34א) אומר זה שזה נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025.

זה הכול?

הכול נכנס לתוקף חוץ ממה שיש ב-(34ד) שאומר שאפשר לדחות את התחילה לגבי מים מינרליים ב-12 חודשים.

ואיפה מופיע הוולונטרי?

הוולונטרי זה ב-(ב) שאומר שלמרות מה שאמרנו ב-(א) על כך שהכול נכנס לתוקף, בתקופה שעד 31 בדצמבר 2027, ההוראות המאומצות החדשות חלות רק על מי שמנוי כאן. למרות שההוראות המאומצות כבר נכנסו לתוקף, אין להן תחולה, למעט על מי שמנוי פה.

או-קיי, זה 31 בדצמבר 2027 כרגע?

כן.

כן. טוב, באיזה סעיף אנחנו?

31 בדצמבר 2027 עם אפשרות הארכה של השר, בשתי קבוצות של 12 חודשים.

את 36 עשינו כבר?

בסעיף 36 אנחנו מדברים על התחילה של ההוראות החדשות, של ההפרות החדשות בתוספת השנייה ב'. אני מבינה שכל ההפרות החדשות נדחות בשנה, נכון? שנה מיום התחילה.

כן, פנינה?

זאת אומרת, גם היבואן הנאות שבחר להיכנס מהיום הראשון - - - לא בחר. בשנה הראשונה שלו, גם היבואן הנאות - - -

בגלל שמדובר על מהלך מורכב ואין לנו כאן עניין שלא לתת לשוק להבין ולהתמודד, אנחנו לא מסתפקים פה רק בנוהל אבל הדחייה היא מ-1 בינואר 2025, לא דחייה מ-1 בינואר 2027.

הבנתי. הלאה, סעיף 37.

תחילה מאוחרת
37.
תחילתן של התוספת האחת עשרה והתוספת השתים עשרה לחוק העיקרי כנוסחן בחוק זה, בתום שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

אדוני, אני מפריע אבל מתי מדברים על תוספי מזון ואנזימים? לא סגרנו את הנקודה הזאת.

אל תדאג, אתה תהיה פה כשאנחנו נדבר על זה.

זה רלוונטי כי כשאתה קובע הוראת מעבר, מה שנסגר שם זה מאוד רלוונטי.

העיקר הוא שנדבר.

לפני הגמר או אחרי הגמר?

לפני הסוף, לפני השריקה של השופט.

זמן פציעות.

אחר כך אתם תגידו שאנחנו לא מבינים. בואו נסיים את ההוראות האלה.

את צודקת.

בואו נסיים.

אביב, לבקשתך נחזור רגע לאנזימים.

תודה.

נעה, יש לנו תיקון שצריך להקריא ב-2065.

כן, אנחנו חוזרים לתוספת.

אם אתם חוזרים אז בואו נקריא את 2065.

איזה תיקון?

אנחנו חוזרים לתוספת השנייה א', יש לנו כאן כמה דברים. כשדיברנו על חומרי הטעם והריח אמרנו שזה יחול גם על הוראות הסימון האחרות של חומרי העשן אבל זה לא היה צריך לחול כמו שכתבתי את זה אלא עם התאמות אז אקרא את ההתאמות. היה צריך להתאים אותן להוראות המתאימות.

בעמוד 45 קבענו את ההוראה לעניין ההוראות של חומרי טעם וריח שנכללים ברשימה האירופית ויחולו עליהן הוראות הסימון לפי התקנה אבל אמרנו שזה יחול גם על ההוראות של העשן לגבי חומרי טעם וריח מעושנים. זאת תקנה 2065/2003 וגם תקנה 1321/2013 ופשוט צריך לעשות בהם התאמה בהוראה.

בשני המקומות נגיד "יראו חומרים שנכללים ברשימות חומרי הטעם והריח מעושן המאושרים על ידי הגופים שלהלן, ועומדים בתקנה 2065/2003 כנכללים ב"רשימת הקהילה" האמורה בנספח לתקנה 1321/2013 ובהגדרה "חומרי טעם וריח" שמקורם בעשן, לפי סעיף 3 פסקה 4 – או סעיף קטן 4 – לתקנה 2065/2003 ויחולו לגביהן הוראות הסימון לפי תקנה 1169/2011".

2016.

2016.

על 2016, סליחה.

חבל שלא העבירנו לנו את זה בשביל לקרוא כי אנחנו נרצה לראות את זה בעיניים, כשאת מקריאה ככה זה נורא קשה.

או-קיי.

זה רק מ-2011.

רק ממשמע ראשוני של מה שהקראת, יש לנו בעיה עם הניסוח "ועומדים בתקנה 2065" כי אנחנו שוב חוזרים למה שהיה לנו עם חומרי הטעם וריח. אתה צריך קודם לעמוד בתקנה ואז לקבל - - - תראו לנו את הניסוח. "עומדים בתקנה" לא עושה כלום.

אבל זה בדיוק אותו נוסח שכתבנו ב-1334.

לא, ב-1334 לא כתוב שמה שעומד בתקנה - - -

תסתכלי מה כתוב ב-1334.

זה לא טיעון מעגלי.

זה בדיוק אותו דבר.

"יראו חומרים שנכללים ברשימת חומרי הטעם והריח המאושרים על ידי הגופים שלהן ועומדים בנספחים". הפנינו ספציפית לנספחים ו-"כנכללים ברשימת הקהילה".

נכון, אבל אנחנו הפננו פה ספציפית לנספח. אם תסתכלי - - -

פנינה, אולי תעבירו את הנוסח ונדון עוד רבע שעה.

אני שולחת לך.

רגע, לסוגייה של תוספי מזון זה לא פותר את הבעיה. ליאור יציג.

תוספי מזון זה לא קשור, עכשיו הם בחומרי עשן.

נכון, זה על העשן אבל גם אנזימים - - -

היא תכף תגיע לתוספי המזון. עדיין אין שם שום החרגה.

אתם שולחים את הנוסח? אתם רוצים שנצלם?

אני שולחת לך.

אדוני, אנחנו חוזרים לנושא.

אני לא הבנתי מה הבעיה בתוספי מזון ואשמח להבין.

אני אסביר.

רגע.

כרגע אין החרגות.

אנחנו נחזור לאנזימים ותוספי המזון. הנושא של האנזימים הוא ב-1332 בעמוד 44.

ליאור, בבקשה.

אציג את בעיית תוספי המזון דרך מקרה פרטי שלי כי זה יהיה לי הכי נוח. כשדיברנו על תקנות תוספי המזון, אמרנו שהפתרון יהיה זהה לתוספי טעם וריח זה בסדר אבל בתוספי מזון יש נושא אחר. בעולם תוספי המזון משרד הבריאות הציג - - -

אתה מדבר על תוספי מזון שהם לא אנזימים שנדבר עליהם עכשיו.

לא, תוספי מזון. זה מה שהתבקשתי להציג עכשיו.

באנזימים אני אעשה את זה פשוט, הפתרון צריך - - -

זה משהו חדש. הסיפור של תוספי המזון זה משהו שלא העליתם.

לא, העלנו את זה גם. אמרנו שגם תוספי מזון וגם אנזימים - - -

יכול להיות שאין פה הערה בכלל, כי מראש אנחנו אמרנו שכל הרחבה מאירופה תידון בוועדה המקצועית וככול שהיא תידון, שר הבריאות יצטרך להוסיף את החומר בטור ג'.

הבעיה היא לא החומר אלא הסיווג וברשותכם, אני בכל זאת להסביר בשתי דקות ואם אין בעיה אז אין בעיה.

אדוני, יש שני דברים.

חברים, תיתנו לי להסביר.

רגע. בנושא של אנזימים צריכה להיות החרגה בדומה לחומרי טעם וריח כך שיוחלו גם הרשימות של ה-FCC כמו Codex.

מה דעתכם? רגע, תחליט על מה אתה מדבר עכשיו. על אנזימים?

תעזוב את האנזימים.

אין בעיה, נתחיל מחומרי טעם וריח.

תוספי מזון.

סליחה, תוספי מזון.

הם לא העלו את זה.

בואו ננסה להבין, יכול להיות שיש כאן פתרון. בבקשה, ליאור.

אני חוזר לבעיה, בעולם תוספי המזון אין בעיה של רכיבים לא מזוהים, לא קונים תמהילים, קונים רכיב ברור ויש רשימה מוכרת באירופה שקיבלנו אותה. בזמנו, יוסי שדה הציג כמות מסוימת של רכיבים שהם לא מאושרים ואנחנו הבנו את העניין. עכשיו אנחנו זזים לעניין הסיווגים הם עולם משמעותי וכרגע אין החרגה לסיווגים. אסביר גם במקרה פרטי שלי וגם בדוגמאות אחרות של סוגי קטגוריות אחרות.

אתן את הדוגמה של סוכרזית. טבלית סוכרזית הומצאה לפני קום המדינה על ידי סבא שלי והמיוחדות שלה התסיסה שלה. היא עשויה משלושה חומרים, חומר חומצתי, חומר בסיסי וחומר ממתיק. החומצה היא חומצה עם מספר אירופאי, 297. באירופה ממתיקים הם נמסים, לא תוססים ולכן, כאשר עשו באירופה את תקנות תוספי המזון, לא ייחסו לזה בכלל חשיבות או חשיבות אפסית.

עכשיו בבואנו לדון בתוספי המזון – אני נותן את הדוגמה שלי רק כדוגמה. יש עוד דוגמאות – והסיווג יהיה אותו סיווג, התוצאה תהיה אחת. אנחנו נצטרך לשנות את הטעם של טבלית סוכרזית שקיימת 95 שנים והדבר הזה לוקח בין חמש לשבע שנים וגם אסביר למה.

אין בעולם הרבה מומחים לטבליות תוססות, בכלל והיכולת לשנות היא יכולת מאוד ארוכה בגין העובדה שנדרש הרבה זמן למידה, מחקר ופיתוח. היות ואני בטוח שלאף-אחד אין כוונה כזאת – לא במקרה הפרטי שלי וגם לא במקרה המיצג, קרי סגמנטים שונים שיכולים להעלם כמו משקאות חלב – אני חושב שצריך למצוא לזה פתרון.

אדוני היושב-ראש, הפתרון הוא אחד משתיים או אחד משלוש. הראשון הוא שסיווגים שהיו מותרים בישראל ימשיכו להיות מותרים. אם הפתרון הראשון לא מקובל אז הפתרון השני הוא הפתרון שהגענו אליו מקודם וזה הפתרון שבו מגישים בקשה לוועדה המייעצת. כל עוד היא לא אומרת אחרת, זה מותר ומהרגע שהיא אמרה יש זמן היערכות סביר של שנתיים או שלוש.

פנינה, מה דעתכם על זה?

אני רק רוצה להבהיר שלגבי חומרי טעם וריח אנחנו לא נזקקים לוועדה המייעצת הזאת עכשיו מכיוון שפתחנו את זה - - -

נכון.

אתייחס לשני חלקים.

אז נחזיר אותה רק לזה. זה מקובל עליכם?

רגע, שנייה.

חבל, אני רוצה לחסוך זמן.

קודם כול, אני רוצה להכניס את הוועדה המייעצת לתוספי זמן בשביל להרחיב חומרים שאינם מותרים באירופה אבל מה שמעלה כאן ליאור - - -

וסיווגים.

לעניין, הסיווגים, גם באירופה הסיווג הוא כלי, הסיווג הוא לא חובה. אם אין לך סיווג מתוך הקלסיפיקציה הקיימת באירופה אז אתה תחליט לאיזו קבוצה היא מתאימה.

אני נתתי דוגמה ספציפית.

ככול שתהיה לך בעיה, נגיש את זה וזה ידון בוועדה המייעצת. זה הכול.

אני רוצה לדבר על הוועדה המייעצת רגע.

תדעו לכם שליאור לא ישן כל הלילה בין חמישי לשישי למרות שעבדנו פה מאוד קשה.

נכון.

אני אמרתי לקולגות שלו. הוא ישן - - -

לא, הוא באמת לא ישן.

זה כי היינו פה עד מאוחר לא כי - - -

טוב. ליאור, זה מקובל?

אם השיטה של הוועדה המייעצת היא כמו שסיכמנו. קרי, הגשה - - -

היא לא כמו שסיכמנו. על מה אתה מדבר? אדוני, לגבי חומרים טעם וריח, בשלב די ממושך הייתה אפשרות להגיד שתהיה ועדה ומייעצת כשבינתיים יהיה אפשר להמשיך לעשות שימוש בחומרים כל עוד היא לא מחליטה.

נכון.

אתה אמרת 24 חודשים אחרי החלטה וגם כן נותנים אפשרות שימוש.

נכון.

זה היה מקרה מיוחד של ועדה מייעצת. פנינה אומרת עכשיו לא על המקרה המיוחד של ועדה מייעצת אלא על הוועדה המייעצת הרגילה. מגישים בקשה בכל השנים האלה. הרי, ניתנה הארכה לשלוש שנים עם אפשרות הארכה בשתי תקופות של 12 חודשים אז בזמן הזה יהיה לכם זמן להגיע ולקבל הארכות.

להגיש לוועדה. אני לא חושבת שאני צריכה את סדרי העבודה של הוועדה. אנחנו אמרנו שהוועדה תפרסם את סדרי עבודתה.

פנינה, אנחנו יכולים להגיד משהו כללי על הוועדה המייעצת?

מה את רוצה? לפתוח עכשיו דיון על הוועדה המייעצת בעקבות ההערה של ליאור?

לא, זה המנגנון שאתה הצעת.

ממש לא, זה לא בעקבותיו.

לא, היא מדברת על הוועדה המייעצת הרגילה, לא על מנגנון נוסף .

אנחנו הכנו את זה כהערה שעומדת בפני עצמה. כשעברנו על הנוסח שפורסם ביום שישי לקראת שבת, אנחנו שמנו לב - - -

אני לא מתנגדת להצעה הזאת אבל אני חושבת שיש פה מסיבת סוף עונה.

ממש לא, זאת בעיה אמיתית ואם את לא מתנגדת אז אנחנו אומרים תודה.

אם את לא מתנגדת אז אני רוצה לדעת עד מתי הם צריכים להגיש את הבקשות. אני מזכירה שבזמנו, היה הגבלה של המועד שבו אפשר להגיש בקשה לגבי חומרי טעם וריח.

עד 1 בינואר 2026, כדי שיהיה לנו מספיק זמן לדון בוועדה.

זה לעניין הסיווגים?

זה לעניין הכול.

או-קיי. אני רוצה לומר שני דברים.

שנייה. פנינה, אני רוצה להבין. אנחנו מייצרים עכשיו מנגנון לחומרי - - -

לפנייה לוועדה. כל הרעיון היה - - -

לא, אבל אני חושבת שזה לא צריך להיות מנגנון ספציפי לתוספי מזון.

אני מייצר מנגנון חדש? רוית, רגע. אני מנסה לשאול את פנינה.

אני רוצה להגיד את זה ואז הדיון יהיה יותר - - - אני רוצה להגיד משהו עקרוני.

נעה, אנחנו אמרנו שסדרי העבודה יבואו בזה אז אל תכתבי את זה עכשיו. אמרנו שהוועדה תקבע את סדרי עבודתה בנפרד, נכון?

לא, היא תקבע את סדרי עבודתה אבל מה שהיא ביקשה להשאיר פה זה שתהיה אפשרות - - -

אני רוצה להתייחס לעניין עקרוני שקשור לסדרי העבודה של הוועדה.

רגע, לא שומעים כששתיכן מדברות.

אבל היא נכנסה לי לדברים. אני התחלתי.

מי? פנינה? לא יכול להיות.

מה לעשות? הוא שאל אותי אז עניתי.

לא נכון.

טוב. בבקשה, רוית.

העניין הוא כזה, תוספי מזון זה מקרה שעכשיו אנחנו מגלים בו בעיה אבל אנחנו מבינים שאנחנו נגלה עוד בעיות בהמשך הדרך כי אנחנו עושים הרבה דברים מהר.

או-קיי, ולכן?

בלי קשר, הפלטפורמה של הוועדה צריכה להיות כזו שהסעיף מהסוג שהיה שמאפשר לעוסק במזון לפנות לוועדה במקרה של הרחבות, צריך להישאר גם בלי קשר לתוספי מזון.

מה?

אנחנו דיברנו על הוועדה, הקמנו ועדה מפוארת, דנו ארוכות בעניין חברי הוועדה וזה מאוד חשוב אבל השאלה היא מי היוזם ומה גורם לוועדה הזאת לפעול. כרגע, מי שגורם לוועדה הזאת לפעול זה רק השר שמבקש להתייעץ איתה לעניין הרחבה אבל מה קורה כשהעוסק מבקש את ההרחבה? האם הוא יוכל לפנות לוועדה?

זה יכול לקרות בהקשר של תוסף מזון, זה יכול לקרות בהקשר של חומר טעם וריח חדש וזה יכול לקרות בהמשך. אנחנו מאמצים רגולציה אירופית והוועדה הזאת הוקמה כדי לאפשר הרחבות מעבר לאירופית.

או-קיי.

רגע, יש לנו תשובה לזה.

אני שואלת האם לא כדאי להשאיר את המנגנון הזה?

יש לנו תשובה לזה. תראי את סעיף (3ב), הוא אומר שהוועדה תקבע את סדרי עבודתה. זאת אומרת שאנחנו צריכים לפרסם פה נהלים של איך פונים לוועדה, מה מגישים ומה תחומי האחריות שלה. אי-אפשר לכתוב את הכול בחוק.

ברגולציה האירופית, התקנות עצמן שאנחנו מאמצים הן מוסדרות. מה שקרה עכשיו זה שכשאנחנו מאמצים את התקנות אז אנחנו מוחקים את הסעיפים האלה כי אנחנו לא אזרחים באיחוד האירופי ואז אנחנו, הנתינים הישראלים שמאמצים אוטומטית את התקנה, נשארים עם ידיים כבולות בלי שום אפשרות להעלות בעיה.

לא. למה?

למה? אתם יכולים.

מה האפשרות שלנו?

איך הוועדה עבדה עד היום? היא תמשיך לעבוד באותו מנגנון. עד היום, לא היה לנו את החוק ולא היה לנו את אירופה והייתה וועדה, היו נהלים והיו סדרי עבודה של איך פונים לוועדה ומה מגישים לה אז כך ימשיך להיות.

אנחנו רוצים לדבר על כל הדלתא בשלב הראשון ולפתור את הבעיה הזאת ואז דברים חדשים יגיעו באותו סדר שאנחנו נפרסם בנהלים.

ליאור, אתה רגוע עם זה?

אני רגוע עם הסיכום שפנינה הסכימה אליו והוא שיגישו את הבקשות לוועדה, הוועדה תדון וכל עוד היא לא הודיעה שאסור אז מותר ואם היא תודיע שאסור אז יהיו שנתיים. זה המנגנון שאתה הצעת בזמנו וזה המנגנון שהתקבל.

לא, לא.

לא. לחומרי טעם וריח היה מנגנון ייחודי, פה אתה תגיש בקשה ותקבל התייחסות.

אנחנו לא יכולים להיות במצב - - -

רגע. יש פה - - -

פנינה, אי-אפשר לסגור לו את המפעל כי - - -

כן בדיוק.

אבל אם הוועדה לא מתכנסת אז למה לא לקבל את העמדה הזאת? אני לא מבין.

ביום בהיר אחד אנחנו נקבל החלטה שלא ואז מה אנחנו נעשה?

פנינה, אם את לא מתנגדת לוועדה הזו כמו שדיברנו בזמנו, כפתרון לחומרי הטעם וריח - - -

אין בעיה, אני לא מתנגדת.

את לא מתנגדת?

אני לא מתנגדת.

אבל למה? למה את לא מתנגדת?

הנה, היא לא מתנגדת.

על איזה חומרים? על כל התקנות האירופיות?

לא.

לא, רק לתוספי מזון.

אנחנו מדברים עכשיו על תוספי מזון.

תיתנו לה לדבר.

למה לתוספי מזון דרושה הוראה כזאת? ואני רוצה לשאול אותך מה עם האנזימים. הטענה של תוספי המזון הועלתה היום בפעם הראשונה, בפעם שעברה דובר על הנושא של האנזימים.

לאנזימים אני לא יודע להתייחס אבל אתייחס רגע - - - רוית, רגע. שאלו אותי.

ספציפית לתוספי מזון אנחנו לא חושבים שזה צריך להיות נתון לשיקול דעת הוועדה.

רוית, שנייה.

איזה קושי? אני מזכירה שהסיפור של הטעם וריח היה כל כך מיוחד, כי טענו שלא יודעים מה יש - - -

נעה, אני אסביר. אפשר להסביר באופן מסודר, זה לא כל כך מסובך. התעשיינים והיבואנים באמת אמרו שעל טעם וריח הם לא יודעים אפילו איך להגיש לוועדה כי אין להם את הכימיקלים והם לא יודעים מה לעשות ואז פנינה באה עם הפתרון כמו שהוא הוקרא בוועדה ביום חמישי, שבו היא אמרה שהיא תאפשר הכול מראש ואז כל הוועדה הזאת התייתרה, לא צריך לפנות אליה כי הכול מותר למעט מה שאסור באירופה. הכול בסדר והצטמצמנו לרשימה מאוד מצומצמת.

זה סותר את - - -

רגע.

דיברתי על טעם וריח, על ה-15 האלה אתם תגישו לוועדה המייעצת שתדון בזמנה והכול בסדר. ליאור העלה טענה חדשה – אני השתכנעתי ממנה מהר מאוד – שאנחנו לא רוצים לסגור מפעלים בישראל על חומרים שלא אסורים באירופה אלא שאירופה פשוט לא טרחה להתעסק בהם כי אין להם סוכרזית תוססת אלא רק סוכרזית נמסה.

יפה, הסיווגים.

סיווגים. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שמפעל ייסגר - - -

ולכן, מה?

ההצעה פה היא רלוונטית רק לנושא של חומרי תזונה, זה הכול.

מחר, תגידו עוד משהו.

חכה, אתה מדבר איתי על תוספי מזון ועוד רגע אביב יבקש את רשות המזון וידבר איתך על אנזימים.

אנחנו רק מציעים - - -

השאלה הרלוונטית על אנזימים היא האם יש הנמקה טובה או אין הנמקה טובה. בטעם וריח הייתה הנמקה מאוד טובה ולכן פנינה נתנה פתרון מאוד מרחיב.

עכשיו מסתבר שגם בתוספי מזון יש הנמקה טובה.

לא, בתוספי מזון יש הנמקה שהיא חצי טובה ולכן לא נתנו מראש את כל הרשימות כמו שהצליחו לשכנע אותנו לעשות לגבי טעם וריח - - -

אלא במנגנון הוועדה שדיברנו עליו.

אלא במנגנון הוועדה שדובר.

יש לי הצעת פתרון.

מה שהצענו הוא לא טוב?

הפתרון הוא כזה שהם צריכים להגיש תוך חצי שנה את כל הבעיות שיש להם - - -

בתוספי מזון?

בתוספי מזון ואז אם הוועדה לא תתכנס ולא תחליט עד 1 בינואר 2027, אנחנו נראה את ההחלטות הקודמות ככאלה שימשיכו לחול אבל אני רוצה שהם יהיו לפי הבקשות במשך שלוש שנים.

כמעט בדומה לזה, מה שרציתי להציע זה שכל מה שהיה בשימוש - - -

בסדר, אם זה כמעט דומה - - -

פנינה, רגע. ממילא, זה לא שהיום אנחנו חיים בג'ונגל לגבי הסיווגים, אלה דברים שאושרו בעבר או נמצאים לפי החקיקה הקיימת. בואו נפריד בין מה שבשימוש היום, כדי ליישר קו כי המפעלים כבר עובדים לפיהם - - -

ברור. מה שלא היה רשום לא נכנס להסדר הזה.

לבין החדש.

מה שלא היה בשימוש לא נכנס להסדר.

ברור. הלאה.

ברור אבל במקום שזה יהיה נתון לשיקול דעת של ועדה וישאיר מפעל בין חיים למוות - - -

זה לא ישאיר אותו בין חיים למוות, זה לא מה שאנחנו אומרים פה.

רגע. מה שאני מציעה זה שאנחנו נעבור לנוהל של הודעה. אנחנו נודיע - - -

לא, ממש לא.

רוית, המתווה כבר סוכם. אנחנו לא פותחים אותו.

ממש לא.

היה מתווה שהציע יו"ר הוועדה וזה נגמר.

אבל זה בשימוש. מה אם הם יגידו בעוד חצי שנה?

יגידו לו עוד "עוד שנה" ויהיו לו שנתיים לסדר את הכול. זה המתווה שסוכם.

טוב, תודה רבה. רוית, שמענו את הצעתך והיא לא התקבלה. אנחנו חוזרים למנגנון. גברתי היועצת המשפטית, אנא תנסחי את הנוסח לגבי תוספי מזון כפי - - -

זה רק לגבי הסיווגים.

לגבי הסיווגים.

אחר כך נדבר על ההיתרים וזאת תקנה אחרת.

מה עם האנזימים?

עכשיו אנחנו פותחים את האנזימים.

לא, אחר כך יש היתרים.

אדוני, הייתה גם בעיה עם ההיתרים.

היתרים של תוספי מזון זאת תקנה אחרת עם בעיה אחרת שהיא יותר קלה.

עם מה יש בעיה?

עם ההתרים.

עם ההתרים.

איזה התרים?

אביב, אתה רוצה להסביר? יש את התקנה הנוספת לגבי - - -

תגידו לי, מאיפה צמחו כל הדברים החדשים האלה?

זה לא שהם צמחו.

אין לדבר סוף, באמת. אנחנו מתחילים - - -

רגע, אדוני. אני חייב להגיד משהו.

אני קבעתי ביום חמישי דיון אחרון ופתאום עכשיו, בגלל שהארכנו עוד דיון אז צצים פה כל מיני דברים.

זה לא פייר.

לא, אדוני.

אין לדבר סוף, זה לא יגמר לעולם.

מראש ולאורך כל הדרך אנחנו אמרנו שיש בעיות באנזימים ובתוספי מזון.

בשביל זה יש ועדה מייעצת והיא אמורה לתת את הפתרונות.

רגע, גברתי. מה שנאמר בוועדה זה שהנושא המורכב ביותר הוא חומרי טעם וריח אז בואו נסכים על חומרי טעם וריח ואז בהתאמה לפתרון של חומרי טעם וריח נדון על אנזימים ועל תוספי מזון.

לא, הפתרון שם היה רחב מאוד. אני לא יכול לאפשר אותו בהכול.

אבל זאת הייתה ההצעה של מנהלת שירות המזון וכולנו התיישרנו איתה.

לא.

לא, זאת הייתה הצעה שלי ואני לא ידעתי מה יהיה הפתרון כשאמרתי את זה.

אז לא סגרנו את תוספי המזון.

עכשיו אנחנו סוגרים אותם.

נכון, אז אנחנו לא חוזרים על משהו. פשוט לא היה עדיין - - -

טוב. את רוצה לסגור את תוספי המזון?

כן. אני רק אזכיר על המפרטים.

מה זה המפרטים. פנינה, את מכירה את הסוגייה הזאת?

לא. מפרטים או היתרים?

אני אסביר במילה אחת, אולי זה יהיה יותר פשוט.

היתרים.

סליחה, היתרים.

איזו תקנה?

231/2012.

מפרטים.

נכון, אמרתי מפרטים. היום אנחנו עובדים לפי שתי רשימות נוספות מעבר לאירופה, יש את ה-FCC וה-compendium of food additive specifications. אנחנו מבקשים ששתי הרשימות האלה יוספו מכיוון שהיום, גם אם תוסף המזון מאושר לנו – בתוסף מזון יש עניין של אישור התוסף מזון עצמו ואז באיזה מפרט הוא צריך לעמוד – אנחנו מבקשים - - -

פנינה, תשובתכם.

התשובה היא שאי-אפשר באמת לחזור אחורה כי אחרת בשביל מה עשינו את האימוץ הזה?

או-קיי, מה התשובה לעניין?

התשובה היא ועדה מייעצת שתדון בדברים וככול - - - היא תרחיב את זה.

תודה רבה.

היא תרחיב את זה.

תודה רבה. אביב, אנזימים.

אז איפה המנגנון הזה בחוק היום? כרגע הוא לא נמצא.

הוא בסעיף הכללי.

זה הסעיף הכללי.

אין סעיף כללי, כרגע הוא לא נמצא.

בסעיף הכללי של הוועדה המייעצת.

של ועדה מייעצת.

אין סעיף, בואי תקריאי לי אותו. אין סעיף ואין לי שום דרך לפנות.

יש לך.

איפה?

הם יקבעו כללים אבל את חוזרת על זה כל הזמן.

זה לא נכון. יש חוק, יש את מה שאומרים ויש פער מאוד גדול ביניהם.

בחוק כתוב שמשרד הבריאות, שירות המזון, יקבע כללים של איך ניגשים בוועדה.

מה שאדוני אמר עכשיו לא כתוב.

כתוב או לא כתוב?

לא כתוב, כתוב שהשר יפנה להתייעץ עם הוועדה כשהוא רוצה ומה אם הוא לא רוצה?

לא, לא.

וכתוב שהוועדה תקבע את סדרי עבודתה.

אם יש בעיה והוא לא רוצה?

תודה, עוד רגע נגיע לזה. אביב, תתייחס לאנזימים ואז סגרנו את הפינה של התעשיינים בשלב הזה.

בואו נסדיר את הוועדה.

תודה. רגע, אנחנו נמצא את הסעיף, היועצת המשפטית תקרא את זה ויהיה בסדר. הלאה, אביב.

בדומה לחומרי טעם וריח, גם באנזימים יש אנזימים שמוכרים ב-Codex, ב-EFSA וב-FDA, מעבר לרשימה הדנית והרשימה הצרפתית שהן מופיעות כרגע בהחרגות כי אין רשימה אירופאית. עד שתופיע רשימה אירופאית, אנחנו מבקשים להוסיף לרשימה הדנית והצרפתית את הרשימות הנוספות.

תודה רבה. פנינה, תשובתכם?

לא.

למה?

הרשימות הנוספות שהוא מבקש הן רשימות שלא עברו הערכה מדעית ולא אושרו.

עובדים עם האנזימים הללו היום, אם אין אנזים אז אין מוצר.

אביב, תודה.

ככול שיגישו לנו עניין נקודתי, הוועדה - - -

באיזה מסלול?

בוועדה המייעצת. אולי לא אמרנו את זה בהתחלה או ששכחו, התכלית של הוועדה המייעצת היא לדון בכל ההרחבות, ככול שידרשו, לכל הרגולציות שאימצנו כי אנחנו לא רוצים לעצור את התעשייה. אם יש מקרים נקודתיים אז כמו שעשינו עם שאריות חומרי הדברה, אנזימים ותוספי מזון, ככה יהיה בכל שאר הדברים.

תשיבי לרוית על ההצעה הזאת.

לגבי סדרי עבודת הוועדה, יש לנו בתוך סעיף (3ב) הוראה שהוועדה המקצועית המייעצת - - -

איזה סעיף?

עמוד 6.

עמוד 6 סעיף קטן (ו). כתוב שהוועדה המקצועית המייעצת תקבע את סדרי עבודתה.

זה לא מספיק טוב.

למה?

למה זה לא מספיק טוב?

כי אם לי יש בעיה ואני רוצה שיהיה לי - - -

זה יהיה חלק מסדרי הוועדה.

יש הבדל בין - - -

את רוצה שאני אכתוב שהעוסק יוכל לפנות?

כן.

לא, אני לא רוצה.

אבל מה אם הוא לא רוצה לעלות את זה לוועדה?

אם אין פה אמון בסיסי ברגולטור אז אני לא מסכימה. גם היום, יש דברים שאפשר לכתוב בחוק ראשי ויש דברים - - -

זה לא קשור לאמון.

זה לא קשור לאמון, זה קשור לשאלה.

אני מצהירה לפרוטוקול שאנחנו נוציא מדריך. היום יש נהלים של איך מגישים ומה מגישים וזה גם יהיה מחר בבוקר. אי-אפשר לכתוב כל דבר.

טוב.

יש שלוש שנים.

אולי כדאי להוסיף שסדרי עבודתה בקשר עם פניות העוסקים במזון כדי שיהיה ברור שאנחנו - - -

לא, זה לרדת ליותר מידי פירוט בחקיקה ראשית.

יש לנו הרבה עבודה על איך להנגיש את כל הרגולציות אבל אני מוכנה לבוא ולהגיד או אפילו לעשות קול קורא כמו שעשיתי. הרי, זאת הייתה התכלית. אני שלחתי את הרשימות גם ליצרנים ואנחנו מתכוונים להנגיש את זה לכלל היצרנים והיבואנים, אלה שמיוצגים באיגוד ואלה שלא מיוצגים באיגוד כדי שהם ידעו על השינוי ויגישו לנו את הבקשות האלה. אנחנו ניתן להם את הפלטפורמה.

אחדד את מה שרוית אומרת. היא אומרת שסעיף (3א) הוא סעיף של תגובה. אם אירופה שינתה את הנורמות שלו או שאנחנו רוצים לאמץ משהו חדש מאירופה אז אנחנו פונים לוועדה המייעצת וכשאנחנו רוצים לעשות הרחבות אז אנחנו פונים לוועדת החריגים.

אז יש לי הצעה אחרת.

בדיוק, זה רק בהקשר הזה.

אולי אפשר להגיד בתוספת השנייה שככל שיש הרחבה אז אפשר יהיה להגיש לוועדה המייעצת.

זה בהוראת מעבר? מה זה?
ספ

בכל תקנה ספציפית.

בכל תקנה ספציפית, ב-133 - - -

מה? בקשות להרחבה?

יוגשו לוועדה המייעצת.

יוגשו באמצעות הוועדה המייעצת.

למה לכתוב את זה בתוספת השנייה?

שיהיה ברור לאיזה תקנה זה.

לדעתי זה יותר מתאים ב-(3ב). אני מסכימה עם מה שאת אומרת וזה בדיוק מה שביקשתי שיהיה רק שמבחינה הגיונית זה צריך להופיע ב-(3ב).

אבל רק נגיד באמירה כללית, לא נפרט על הפרוצדורה.

ברור שלא.

טוב, סיכום העניין.

רק הרחבה?

צמצום זה בוועדת חריגים.

זה בוועדת חריגים.

גברתי, לגבי תוספי מזון נקריא את - - -

השאלה היא אם הם סגרו את האנזימים.

זה אותו דבר.

אנזימים הם גם באותה מסגרת של הוועדה.

סגרנו. באנזימים קיבלתם את הכול.

כמו תוספי מזון?

אנזימים זה כמו חומרי טעם וריח.

מה? איך אנזימים קשורים לחומרי טעם וריח?

לא.

כרגע, אנחנו מוגבלים לשתי רשימות, הדנית והצרפתית.

אם יש להם בעיה עם אנזימים, הם ילכו לוועדה המייעצת.

לוועדה המייעצת הרגילה.

כן.

הסיכום הוא כדלהלן, עבור תוספי מזון אנחנו מייצרים את המנגנון לבקשתו של ליאור. זה המנגנון שידברנו עליו בזמנו ולא התקבל בחומרי טעם וריח בסופו של דבר. תהיה ועדה מייעצת, מותר לך להשתמש ואם הם אמרו שלא אז יש לך שנתיים נוספות. אנזימים הם במסלול רגיל של ועדה מייעצת. ההערה השלישית של רוית לגבי - - -

תוספי מזון.

סדרי העבודה של הוועדה.

מפרטים ואנזימים.

ההערה שלי התייחסה באופן כללי לוועדה וליכולת שלי לפנות אליה בבקשות להרחבה בקשר לכל התקנות.

זה יהיה בתוספת השנייה, כפי שהציעה פנינה.

מחר בבוקר, חומר טעם וריח חדש יעלה.

תודה רבה. רוית, סגרנו את הבקשות של התעשיינים. את רוצה להקריא את התיקונים?

אני אקריא את התיקון של הוועדה. "תהיה הוראת מעבר, שבתקופה שמיום התחילה ועד" - - - פנינה, את אומרת שישה חודשים מיום התחילה?

כן.

"שישה חודשים מיום התחילה, רשאי עוסק במזון להגיש לוועדה המקצועית המייעצת, לפי הנחיות שיפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט, בקשה להרחיב את אפשרות השימוש בתוספי מזון שאושר לו בשימוש" - - -

אלה תוספי מזון או סיווגים של תוספי מזון.

כן, סיווגים.

"בתוסף מזון או סיווג של תוסף מזון, שאושר לו בשימוש לפני יום התחילה, מעבר לאמור בהוראה המאומצת של תקנת תוספי מזון" - - -

מה מספר התקנה של תוספי מזון?

1333.

1333/2008.

"לעניין זה, הוועדה המייעצת היא כמשמעות בסעיף (3ב) לחוק" - - -

זה גם אותו הסדר לגבי המפרטים בתקנה 231?

לא, אני מבינה שב-231 המפרטים זה בוועדה המייעצת הרגילה.

כן, מפרטים הם בוועדה המייעצת הרגילה. ככה סיכמנו.

למה? זאת אותה בעיה.

זאת אותה בעיה.

"ואם הגיש עוסק במזון בקשה כאמור בפסקה 1 לגבי תוסף מזון, רשאי הוא לעשות שימוש באותו תוסף, כל עוד לא החליטה הוועדה המקצועית המייעצת בבקשתו ואולם, אם החליטה הוועדה המקצועית שלא להמליץ על אישור הבקשה, יתאפשר לו לעשות שימוש בתוסף המזון ולסמנו" - - - הסימון פחות חשוב פה, לא? או שהוא גם חשוב?

זאת שאלת קיטבג.

"לסמנו לפי האופן שבו סומן".

בטח, למה לא?

פחדת שנפתח דיון.

מה יכול להיות?

"עד תום 24 חודשים מהמועד שבו נמסרה לו החלטת הוועדה המקצועית המייעצת, לבקשתו".

רוית, לגבי מה שאלת?

אני חושבת שזה צריך להיות אותו הסדר לגבי מפרטי המזון.

פנינה, באיזה מנגנון מפרטי המזון?

בסוף, אני צריכה לדעת אם אני משתמשת בתוסף או לא, בגלל המפרט שלו ובגלל הסימון.

זה כמו תוספי מזון.

זה כמו תוספי מזון? אז גם מפרטים.

אז זה 231/2012.

או-קיי, סגרנו את הפינה הזאת, נכון?

כן.

רגע, נשאר לנו לדבר על הוועדה המייעצת.

יש משהו אחד שאני רוצה להצהיר לפרוטוקול.

ועדה מייעצת זה סעיף (3ב).

רגע. אמרת בתוספת, לא?

אני לא יודעת אם זה בתוספת כי זה נראה לי משונה להגיד את זה בתוספת.

גם לי.

אני יכול לומר שאני מסמיך אותך לבחון איפה וזה רוח הדברים?

כן ואם צריך להוסיף, אנחנו לא נעשה ריוויזיה רק בגלל המקום של משהו שמוסיפים כי המהות של הדבר הזה הוא מהות חדשה.

אני מסמיך אותך לזה וזה נחשב להקראה, בסדר?

כן, בסדר גמור.

אני חושבת שהרעיון של נועה, שזה יהיה בסעיף עצמו ולא בתוספת, הוא יותר חכם.

אז כן בסעיף?

אני חושבת שעדיף בסעיף.

הם עשו פרסה.

או-קיי, עוסק במזון רשאי לפנות לוועדה מייעצת - - -

לא, כי זה לכתוב פעם אחת - - -

נכון, את צודקת.

אין בעיה.

"רשאי לפנות לוועדה המייעצת כדי" - - -

לדון בפניות מקרב העסוקים.

להרחיב רשימות.

לבקשות להרחבה?

היא דיברה על העוסק, היא אמרה "העוסק".

כן, "עוסק במזון" זה המונח.

- - - לפי סעיף (3א)(ז)(1).

כן.

ככה פתחנו, "עוסק במזון רשאי".

עוסק במזון רשאי לפנות לוועדה המייעצת בבקשה להרחבה, לפי סעיף (3א)(ז) בהתאם להנחיות שאתם תפרסמו?

זהו, זה מספיק.

כן, תודה רבה.

סגרנו את הפינה שנקראת "תעשיינים" ואנחנו חוזרים בחזרה להוראות המעבר. נכון, גברתי?

כן, יש עוד כמה תיקונים קטנים בתוספת.

אם הם קטנים, אז עדיף לסיים עם הוראות המעבר.

אז נסיים את הוראות המעבר.

ככה אני חושב.

מאחר ונקבע דיון למחר - - -

מי?

ליום שלישי.

ליום שלישי, אז אנחנו רק נגיד שאנחנו נאמץ את הרגולציות לגבי ה-FCM לגבי יבואן נאות בלבד.

מה? לא הבנו.

מה?

אנחנו נאמץ את הרגולציות 1935/2004 - - -

חומרים שבאים במגע עם מזון.

10/2011 ו-450/2009. יש פה שש רגולציות שאנחנו הולכים לאמץ שדינן food contact material והן יחולו על יבואנים נאותים או יצרנים נאותים שייכנסו למסלול האירופי.

אנחנו נדון בזה.

נדון בזה ביום שלישי.

זאת הערה שהיא אומרת לקראת - - -

אדוני, בדיון הקודם נאמר שזה לא מאומץ כרגע. אי-אפשר לעשות רוורס כל שנייה.

היא אמרה שזה לא - - -

דנו בזה והחלטנו.

מה זאת אומרת, אי-אפשר? הרגע עשינו רוורס.

לא עשינו רוורס.

לא עשית רוורס.

אדוני, מה שפנינה אומרת זה בעצם שיהיה אימוץ של עוד רגולציות שאנחנו בתור יבואנים – ועל אחת כמה וכמה, בתור יבואן נאות – צריכים להכיר אז נלמד עד יום שלישי את המשמעיות ונתייחס בהתאם, זה הכול.

ליבואן נאות לא אמורה להיות בעיה עם הרגולציה הזאת.

נכון כי הוא בכל מקרה - - -

גם לא ליצרן נאות.

אני רוצה להזכיר שרק ביום חמישי, עלתה האפשרות שהדבר הזה ימחק אז להגיד ביום ראשון שזה סיבוב פרסה זה קצת מוגזם.

חוצפה.

רבותי.

נעה, במעלה הדרך הוסבר לנו שבסוף זה לא יאומץ.

אבל צריך יהיה לדון. עכשיו רוצים לאמץ את זה וזה היה בנוסח שעבר בקריאה הראשונה אז אפשר יהיה לדון בזה.

טוב, תודה. זאת הייתה הערת אגב וזה לא הדיון כרגע. אנחנו חוזרים בחזרה להוראת המעבר.

מה זה הערת אגב, זה קורה או לא קורה?

זה קורה. אנחנו נדון בזה ביום שלישי, נכון?

יש עוד דיון? אנחנו לא מסיימים היום?

גם אני חשבתי אבל מסתבר שלא. אנחנו חוזרים להוראות המעבר בעמוד 65, סעיף 37.

נעה, יש לי הערה אחת לגבי הסיווגים שדיברנו עליהם. אלו סיווגים לקבוצות מזון.

מה?

לא, אני מדייקת כי תיקנו אותי.

אחרי זה תעשי איתה את הדיוקים, הרעיון ברור והקראנו. במסגרת התיקונים הטכניים אין לי בעיה.

תודה רבה, סליחה.

עכשיו חוזרים חזרה לעמוד 65.

אדוני, אפשר לבקש עוד בקשה? נשמטו מההקראה ההפרות הקבועות בתוספת השנייה ב' אז אם כבר עברנו לתוספת, האם אפשר לחזור לשם? סליחה.

או-קיי. עכשיו זה סיבוב פרסה שלי. ליאור, למה אתה צוחק? הלילה אתה תישן.

יותר טוב.

כן.

אדוני, אני לא יודע אם אני אשן כי כל כובד התעשייה עלי, לא רק זה.

ברור.

נצטרך לראות מה יהיה.

חשבתי שתגיד לי שסבא בא אליך בחלום על הסוכרזית.

הוא בא פעם בשבוע.

הוא מגיע? זה גילוי אליהו.

אבל סיימנו עם התמרוקים.

סיימנו עם התמרוקים.

בתור יבואן או יצרן - - -

אני לא יבואן או יצרן, אני יצרן ואני לא הבעתי שום הסתייגויות שם היום.

טוב. באיזה עמוד אנחנו?

עמוד 55.

נא לשים לב. רוית, עמוד 55.

(6)
מייצר, מייבא או מוכר מזון שאינו עומד בקריטריונים המיקרוביולוגיים לעניין בטיחות מזון הקבועים בפרק 1 לנספח I לתקנה 2073/2005, בניגוד להוראות סעיף 3, תת-סעיף 1, לאותה תקנה כפי שאומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א';



יצרן, יבואן או משווק


(7)
משתמש לצורכי ייצור מזון באצוות מזון שנבדק ונמצא כי אינו עומד בקריטריונים של בטיחות המזון שנקבעו בפרק 1 לנספח I לתקנה 2073/2005, בלי היתר מהרשות המוסמכת או שלא בהתאם לתנאיו, והכול בניגוד להוראות סעיף 7, תת-סעיף 2, לתקנה האמורה כפי שאומצה בתוספת השנייה א';



יצרן



בעמוד 57 אנחנו עוברים ל-18.


(18)
מייצר, מייבא או מוכר

יש לך פה תיקון, את צריכה את זה?

נכון. בעמוד 56, בהפרה 11.


(11)
מייצר, מייבא או מוכר מזון, שמוסר לגביו מידע, או מסמן בניגוד להוראות התקנה או מוסר מידע מטעה בנושא מהנושאים המפורטים בתקנה 1169/2011 כפי שאומצה בתוספת השנייה א';




זה היה תיקון שהוא יותר של נוסח.


(18)
מייצר, מייבא או מוכר אנזים מזון או כל מזון שבו נעשה שימוש באנזים מזון, אם השימוש באנזים המזון הוא בניגוד להוראות תקנה 1332/2008 כפי שאומצה בתוספת השנייה א';



יצרן, יבואן או משווק


(19)
מייצר, מייבא או מוכר אנזים מזון שסימן אנזים מזון בניגוד להוראות תקנה1332/2008 כפי שאומצה בתוספת השנייה א';

יצרן, יבואן או משווק



אני עוברת לסוף ההוראה הזאת בעמוד 61, פסקה 38.


(38)
מייצר, מייבא או מוכר מזון העושה שימוש במסרים תזונתיים או בריאותיים בסימון, תצוגה או פרסום של מזון בניגוד להוראות תקנה 1924/2006 כפי שאומצה בתוספת השנייה א';


יצרן, יבואן או משווק"

נעה, רק תגידי להם ש-1924 זה לפי הגדרתה כי היא כוללת עוד 15 רגולציות.

ההערה שלך ברורה לכולם?

כן.

אפשר להמשיך?

ההערה נרשמה וזה גם מופיע בהגדרות שלא קראנו אותן כי הן מאוד ארוכות. לכן, זה חשוב שפנינה אמרה אותה. אפשר לראות בעמוד 53 את ההגדרות. דבר ראשון, יש את ההגדרה של מזון מורכב שזה מזון שמורכב משני רכיבים או יותר, אחרי זה יש לנו את ההגדרה של רשימת תקנות ואליהן התווספו - - - אני לא חושבת שקראנו אבל יש כאן רשימת תקנות.

אני רק אפנה את תשומת הלב לכך שבתקנה 396/2005 נכללת גם תקנה 73/2018 ובתקנה 1333/2008 נכללת גם תקנה 231/2012 שהזכרתם עכשיו לגבי המפרטים. תקנה 2065/2003 כוללת גם את תקנה 1321/2013.

קראנו את זה, אני זוכר שקראנו את זה.

כן.

זה התיקון שעשינו עכשיו לגבי - - -

סיימנו את התיקונים שרצית?

כן, סיימנו את התיקונים ועכשיו אנחנו חוזרים לתחילה המאוחרת בעמוד 65.

אנחנו קראנו את העבירה על 2073 אבל אנחנו עוד לא יודעים מה התקנה אומרת.

אנחנו יודעים את רובה. יש לנו את העניין של הליסטריה שם אבל התקנה היא בעצם העתקה של הפרה שהייתה קיימת בתוספת השנייה ב', בנוסחה הקיים.

לא שיננו שום דבר.

אז זה עוד לא בשל להקראה?

לא, זה בשל להקראה.

לא, ההחרגות.

הקראנו את זה.

אנחנו נגיע לזה בהמשך.

תחילה מאוחרת
37.
(א) תחילתן של התוספת האחת עשרה והתוספת השתים עשרה לחוק העיקרי כנוסחן בחוק זה, בתום שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.



זה בגלל שהתוספות האלה קשורות לנושא של הגלוטן.

באיזה עמוד את?

בעמוד 65, סעיף 37. הן נכנסות לתוקף שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. אדוני, למען הסדר הטוב אני מציעה שיהיה לנו מועד שבו נגיד שהן ייכנסו לתוקף. נניח, ב-1 בינואר, כדי שלא נצטרך לספור כל פעם שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. אני לא חושבת שזה משנה אם זה יהיה יום לכאן או יום לשם.

או-קיי. פנינה, יש תאריך מוסכם?

1 בנובמבר 2024 זה מתאים?

לא, 1 בדצמבר 2024.

שלושה חודשים מיום פרסומו. נניח שהחוק יפורסם באוגוסט אז יהיה לנו את ספטמבר, אוקטובר ונובמבר.

1 בנובמבר 2024 זה מקובל?

לנושא של הגלוטן.

כן, 1 בנובמבר 2024. זה שלושה חודשים, אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר.

זה פשוט כדי שיהיה יותר קל ואנשים לא יצטרכו לספור כדי לראות מתי זה.

נובמבר זה בסדר גמור, הלאה.

באיזה סעיף אנחנו?

עמוד 65 סעיף 37(ב).

(ב) תחילתן של ההוראות האלה בחוק העיקרי כנוסחן בחוק זה ביום התחילה המאוחר:

(1) סעיף 130א;



אני מזכירה שיום התחילה המאוחר זה 1 באוגוסט 2026, אז 1 זה סעיף 130א לגבי חובת המשווק להפעיל מערכת בקרת איכות.

ינואר 2027.

לא. אתם רוצים שזה יהיה 1 בינואר 2027? כרגע זה 1 בינואר 2026. הפסקה הבאה צריכה להיות פסקה 2.



(2) פרט משנה (3) בטור א' לפרט (3) בתוספת השנייה א';



אנחנו נגיע אחר כך לפרט הזה ונוכל להסביר אותו אבל רוצים שגם התחילה שלו תהיה באותו מועד.


(3) התוספת האחת עשרה.



לדעתי התוספת האחת עשרה כבר נכנסה לתוקף ולכן, נראה לי שאפשר להשמיט את זה מכאן.



(4) פסקה (33א) לסעיף 262.

אנחנו לא איתכם. איפה אנחנו?

אנחנו בסעיף 37(ב)(4). אני מוסיפה את פסקה (33א) לסעיף 262, היא זזה לפה ממקום אחר, מההוראה שהייתה ב-(ג)(3).

אתם רוצים להסביר? צריך להסביר פה משהו?

אני רק אראה את ההוראה (33א) כדי שנוכל לתת לה איזושהי התייחסות.

אני יודעת להסביר.

למה זה קשור?

(33א) זאת הפרה. עוד רגע אמצא את ההפרה הזאת אבל זאת הפרה שבתוך החוק העיקרי.

זה העניין של בקרת האיכות.

(33א) זה מוכר מזון שאינו מיישם מערכת בקרת איכות, זה הולך יחד עם סעיף המשווק ולכן זה נכנס לסעיף הקטן הזה, סעיף קטן (ב). בסדר?

הכוונה ב-(ד) הייתה לאקריל עמיד, אני לא בטוחה שזה פרט 24.

מה זה (ד)?

מה שנכנס ב-1 בינואר 2030. אני לא בטוחה שזה פרט - - -

רק רגע, אנחנו עוד לא הגענו לשם.

אנחנו בעמוד 65.

(ג) תחילתן של ההוראות האלה בחוק העיקרי כנוסחן בחוק זה

זה לא קשור לפרט 24.

רק רגע, בבקשה.

(1) סעיף 8;

(2) סעיף 256(ב)(5) ו-(6);

(3) פסקאות (5) ו-(6) לסעיף 262;

(4) התוספת התשעית.



כולן הוראות שנכנסות לתוקף ב-1 בינואר כי הן קשורות לביטול - - -

2027.

1 בינואר 2027, בגלל שהן קשורות לתחולת ההפעלה של ההוראות המאומצות אבל אנחנו דחינו את זה ל-1 בינואר 2028 אז צריך להחיל את זה גם פה ב-1 בינואר 2028.

נעה, אז אין בעיה למי שמקדים?

למי שמקדים אין בעיה בגלל שק במקרה של סתירה זה היה חל עליו אבל אנחנו לא יכולים לעשות - - - אם יבואן נאות או יצרן נאות מתחיל להפעיל אז יש לך אחרי זה את ההוראה שלך של מה שלא חל.

לא, אבל אלה ממש סעיפים בחוק. אם אני רואה נכון אז סעיף (8) זה תוספי הטעם והריח. נניח שהוא רוצה להקדים אז הוא בהפרה עם החוק.

מה תעשה עם מי שלא רוצה להקדים? איזו הפרה חלה עליו בתקופה הזאת?

זה לא הפרה. לא אכפת לי מההפרות, אני מדבר על סעיף (8) שהוא מהותי. סעיף (8) אומר שהיום אסור אלא אם כן - - -

אלא אם הותר.

אלא אם כן הותר בחקיקת המזון.

נכון אבל החקיקה לא נכנסה כי זאת הוראה מאומצת שלא נכנסה ואז אסור לו.

אבל אם זה חל עליו אז היא כן נכנסה לתוקף.

היא כן נכנסה לתוקף.

לגביו היא נכנסת ב-2025.

השאלה היא אם לא יצרנו פה סתירה שהיא בעייתית. כל עוד המהות היא מוסכמת - - -

זה 3(א)(י).

אבל 3(א)(י) זה רק אם התקנה המאומצת חלה עליו.

על היבואן הנאות, היא חלה.

אני חושבת שצריך לכתוב דוקטורט על הוראות המעבר.

אני אגיד מה המהות ואם היא בסדר אז היא בסדר. המהות היא שכל מי שרוצה להקדים, יכול מ-1 בינואר 2026, לפעול במאה אחוז לפי ההוראות המאומצות.

זה לא ילך ככה כי הוא יכול לפעול רק אם הוא מכניס את כל ההוראות המאומצות.

כן, מי שרוצה לפעול לפי כל ההוראות המאומצות, לפי הוראות המעבר והוא דיווח ועשה הכול. השאלה היא אם יש כאן איזשהו סעיף שאנחנו דוחים עכשיו, שמונע ממנו. ההפרות, בטח שלא - - -

אני חושבת שסעיף (8) - - -

נראה לי שסעיף (8) הוא אולי היחיד.

סעיף (8) לא עומד לבדו, אנחנו שיננו אותו להיות סעיף מסמיך אבל עדיין יש איסורים נוספים לגבי הנושא של חומרי הטעם וריח בסעיף (18) - - - לא, זה מזון מיוחד.

אולי אני יכול להסמיך אותך לטפל בזה ואז לא נצטרך להתעכב על זה עכשיו? מה דעתך?

בסדר, אנחנו נבדוק את הנושא של סעיף (8) לדיון הבא.

טוב.

ב-(ד) אתם אומרים שזה לא פרט (24) אלא היה צריך להיות הפרט של האקריל עמיד?

כן. תרשמי אקריל עמיד ואחר כך נראה ונעדכן בהתאם בסוף.

תחילתו של הפרט של האקריל עמיד ביום כ"ו בטבת התש"ץ (1 בינואר 2030).

תחילתה של ההפרה בפרט (32)



זה גם כן ההפרה של האקריל עמיד.



בתוספת השנייה ב' לחוק העיקרי כנוסחה בסעיף


אנחנו לא יודעים איזה סעיף.



כנוסחה בחוק זה ביום 1 בינואר 2032.

רבותי, אנחנו יוצאים להפסקה של עשר דקות, עד 13:35 ונחזור לכאן לאחר מכן.

גל, מה שאתה שואל זה לא - - -

אמרתי הפסקה.

אקריל עמיד זה (32).

לא, ההפרה היא ב-(32) אבל הסעיף - - -

אנחנו בהפסקה.



(הישיבה נפסקה בשעה 13:25 ונתחדשה בשעה 13:35.)

אני מחדש את דיון הוועדה. אנחנו נמצאים בעמוד 66, סעיף 38 בהוראות המעבר.

אני מקווה שאיגוד לשכות המסחר כאן. כן.

תחילה מוקדמת ותחולה על בקשות לאישור מוקדם לייבוא
38.
(א) תחילתו של סעיף 67 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה ביום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום הפרסום) והוא יחול גם על בקשות אלה:

(1) קשות לחידוש אישור מוקדם לייבוא שהוגשו ביום הפרסום או לאחריו;

(2) בקשות לאישור מוקדם לייבוא או על בקשות לחידוש אישור מוקדם ליבוא שהוגשו בתקופה שמיום י' באייר התשפ"ג (1 במאי 2023) ועד ערב יום הפרסום וביום הפרסום טרם התקבלה לגביהן החלטה, ולעניין זה יחולו ההוראות שלהלן, אלא אם כן הודיע היבואן אחרת:

(1) יראו בקשה לחידוש אישור מוקדם לייבוא לתקופה של שש שנים כבקשה לחידוש אישור מוקדם לייבוא לתקופה של עשר שנים;

(2) יראו בקשה לאישור מוקדם לייבוא שהוגשה לפני פקיעתו של אישור מוקדם לייבוא קודם כבקשה לחידוש אישור מוקדם לייבוא, והתקופה של עשר שנים תימנה ממועד התחילה של האישור המוקדם לייבוא הקודם;

(3) יראו בקשה ראשונה לאישור מוקדם לייבוא או בקשה לאישור מוקדם לייבוא שהוגשה לאחר פקיעתו של אישור מוקדם לייבוא קודם לתקופה של שש שנים כבקשה לתקופה של עשר שנים.




מה שקורה זה שבסעיף 67 התיקון אמר שתקופת התוקף של אישור ייבוא מוקדם היא בין שנה לעשר שנים, במקום בין שנה לשש שנים, לפי מה שביקש היבואן בבקשתו. אנחנו צריכים להתמודד עם מה שקורה במקרים שבהם בבקשה הקודמת צוין פרק זמן יותר קצר. אם צוין פרק זמן של עד שש שנים או של שש שנים אז עושים המרה כדי שלא תצטרכו להגיש מחדש את הבקשות האלה.

אני מזכירה שכפי שהוועדה החליטה, אנחנו מדברים גם על בקשות שהוגשו בתוקפה שהיא מ-1 במאי 2023 וזה חל גם עליהן.

רטרואקטיבית.

רטרואקטיבית. בכל מקום שדובר על התקופה המרבית זה לעשר שנים ואם התקופה הייתה השלמה עד שש שנים, אנחנו מאריכים את זה להשלמה עד עשר שנים וזאת המשמעות של ההוראה הזאת.

קודם כול, זה המקום להגיד תודה למשרד הבריאות, לשירות המזון הארצי, שנעתר לבקשתנו בחיוב והבין ביחד איתנו שיש איזושהי בעיה עם כל מה שקשור לבקשות לאישור מוקדם ובאמת הסכים להאריך את זה במסגרת החקיקה אז שוב תודה רבה לכם.

רשום כאן שהתחולה היא כמו שביקשנו, אז אני רוצה לוודא שזה יהיה מיום פרסום החוק ברשומות, נכון?

נכון.

מעולה.

דבר נוסף שחשוב להגיד זה שאמנם, בקשה לאישור מוקדם לייבוא יכולה להיות לעשר שנים אבל זה לא משנה את התוקף של הבקשות של הרישום כיבואן בכלל. זאת אומרת, היבואן שמחליט להגיש על כל המוצרים מניח שיחודש לו האישור כיבואן בכלל.

כן אבל זה לא קשור כי פה אנחנו מדברים על - - -

זה לא קשור.

תעודת רישום יבואן זאת הגשה רוחבית והאישורים הם פר מוצר.

פרטני, פר מוצר.

תחולה לפי חקיקת המזון המקומית בתקופה שלפני יום התחילה
39.
(א) על אף האמור



ההוראה הזאת היא המשך של הוראה שהייתה קיימת קודם לכן בכוכבית לתוספת השנייה א'.



(א) על אף האמור בסעיף 4א לחוק העיקרי, יצרן או יבואן שאינו יבואן נאות רשאי שלא לייצר או לייבא מוצר מזון בהתאם לפרטים (1) עד (4) לתוספת השנייה א' לחוק העיקרי עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024), ובלבד שהודיע בטופס מקוון שהגיש דרך אתר האינטרנט, לנותן רישיון ייצור או לרשם, בהתאמה, כי מוצר מזון מסוים שנקב בהודעתו, שיוצר בישראל או יובא אליה, עומד בדין כפי שחל ביום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022); הודיע כאמור, יחולו עליו הוראות חקיקת המזון, למעט ההוראות המאומצות, לעניין מוצר המזון.



אמרנו שמיום התחילה ואילך, יבואן נאות לא יכול לבחור כי הוא מייבא את המזון מאירופה וזה צריך לעמוד בדרישות של אירופה אבל יצרן או ייבואן שהוא לא יבואן נאות, רשאי עד 31 בדצמבר - - - זאת בעצם הוראת המעבר שחלה לגבי שאריות חומרי הדברה ושאר שלשת התקנות שהיו בתוקף גם בחוק הקיים.


(ב) יצרן או יבואן שאינו יבואן נאות שמסר ערב יום התחילה, הודעה לפי התוספת השנייה א' לחוק העיקרי כנוסחה ערב יום התחילה, בטופס מקוון שהגיש דרך אתר האינטרנט של משרד הבריאות, לנותן רישיון ייצור או לרשם, בהתאמה – יראו אותו כאילו הגיש את טופס ההודעה כאמור בסעיף קטן (א).



אדוני, אני חושבת שאנחנו לא צריכים לדבר על "עד יום התחילה". המטרה הייתה לתפוס את מי שמסר בעבר טפסים, אז זה לא ערב יום התחילה.

אני חושבת שזה צריך להיות חודש לפני.

עובר.

עובר לתחילתו של החוק אבל עם תחילתו של החוק אנחנו מחילים - - - זה מתי שהוראות (1) עד (4) נכנסות לתוקף.

זה צריך להיות לפני 1 בינואר 2025.

הוראות (1) עד (4) הן מיום פרסומו של החוק אז לפני יום הפרסום, לא יום התחילה.

למה (1) עד (4) לא נכנסות לדצמבר?

זה לא מונע ממנו להמשיך ולהגיש עד יום התחילה הודעה כאמור, נכון?

כן.

הוא יכול להמשיך למסור הודעה אבל את ההודעה הזאת הוא כבר ימסור לפי החוק החדש.

אבל הוא לא צריך למסור עוד פעם.

הוא כבר מסר.

מי שכבר מסר לא צריך למסור שוב, זאת הייתה המטרה של ההוראה הזאת.

סייג לתחולת חקיקת המזון –הוראת שעה
40.
(א) בתקופה שמיום התחילה עד יום כ' באלול התשפ"ט (31 באוגוסט 2029) לא יחולו פסקאות (2) עד (4) להגדרה "חקיקת המזון" והתקנות וההנחיות שבתוספת לחוק זה מבין אלה הנכללות בפסקה (1) להגדרה האמורה, למעט לעניין מזון המפורט בתוספת השתים-עשרה, לגבי יבואן נאות במסלול האירופי וכן לגבי בעל רישיון ייצור שהתקיימו בו כל אלה:

(1) יש בידיו אישור ייצור נאות או שיש בידו אישור הגשת התחייבות;



אנחנו מוסיפים הגדרה לאישור הגשת התחייבות בתחילת הפרק הזה, שהוא פרק הוראות המעבר. אישור הגשת התחייבות זה אישור הגשת התחייבות לפי סעיף 41ב ואני מזכירה שאנחנו מקדימים את כניסתו לתוקף.

הקראנו את ההגדרה הזאת?

אני עכשיו הזכרתי אותה במקום להקריא.

נעה, למה נוספו התקנות וההנחיות? ממילא, זה לא נכלל. זה ב-(2) עד (4) להגדרת חקיקת המזון.

לא.

אני אראה לך, זה בפסקה (1).

זה ב-(1), אנחנו מצמצמים את סעיף (1).

לא הבנתי.

זאת אומרת שחוץ מ-(2) עד (4) שמדברים על תקינה ישראלית, צווים לפי חוק הגנת הצרכן וצווים לפי פיקוח על המחירים, גם חלק מהתקנות שמופיעות בסעיף (1) בהגדרה של חקיקת מזון, יפורסמו כתקנות ספציפיות של יחולו. זאת המשמעות.

והנחיות.

והנחיות. בסדר, אנחנו נסתכל על זה ביחד.

אישור הגשת התחייבות כמשמעותו בסעיף 41 כנוסחו בחוק זה.

נעה, במשך חודש אנחנו ניהלנו על זה ויכוח ודיונים ודובר רק על תקנים ותקנות.

אתם לא רוצים עוד הקלות.

זה לא הם, זה יותר נוגע ליבואנים.

לא נכון, זה גם ליצרנים.

אין בעיה שהסעיף הזה יחול רק על היבואנים.

לא, מה זה קשור? מלכתחילה, הסעיף הזה הוא מאוד בעייתי ועקום. טוב שהוא הוראת שעה וחבל שהוא הוראת שעה לחמש שנים, כי הוא אומר זה שיש חוק והוא לא חל או שיש אנשים שפטורים מהחוק.

מה שאת עושה זה להרחיב אותו מעבר לתקנים, שאת זה אני יכולה להבין כי זה עניין של - - - מקומי ותקנות מאוד ישנות לפי חוק הפיקוח, אבל עכשיו את לוקחת גם תקנות והנחיות לפי החוק הזה.

לא, זה לפי החוק הזה. אלה הנחיות ותקנות מלפני 2016, החוק הזה רק חידש אותם.

אני לא יודעת מה הטעם של - - -

לא משנה, אלה תקנות שהן עדיין בתוקף ועדיין מחייבות.

אני חושבת שגולת הכותרת היא שצריכים לראות את הרשימה, בסדר?

נכון.

הנוסח של הסעיף הזה נסגר והוסכם, הוא צריך להתקבל כמו שהוא.

טוב, כמובן שאנחנו לא מסכימים.

אדוני, המחלוקת פה היא אמיתית. כשדיברו על הוראות צו הפיקוח או על תקנים, זאת הייתה חקיקה מסוג אחד ועכשיו אנחנו באמת נכנסים לתקנות אז צריך להיכנס ולראות אילו סוגי תקנות מבקשים להחריג פה ולקבוע שהן לא יחולו. בכניסה לתוך הפרטים האלה, כרגע עדיין אין לנו את הרשימה המסודרת וזה יצטרך להיות לדיון הבא.

זה אומר שהוא לא יעמוד בחקיקת המזון, לא משאירים כלום חוץ מהחוק עצמו ואין תקנות לפני החוק.

זה במידה ומבטלים את כל התקנות אבל אם אני מבינה נכון, הכוונה – כמו שהסביר אותו מנכ"ל משרד הבריאות בדיון הקודם – היא לשקף ליבואנים מה חל עליהם, עיקר העניין הוא ביבואנים. אמנם זה בדרך השלילית של הורדה של מה - - -

אדוני, אני חייב להגיד שבהיעדר רשימה מפורטת של אותן תקנות, אי-אפשר להתייחס באמת לסעיף הזה כי אנחנו לא יודעים מי יהיה ההבדל מחר בבוקר בין יצרן ישראלי לבין יבואן במסלול האירופי, מה יחול עלי ומה יחול עליו. ניהלנו פה דיונים במקרה מאוד ספציפי בזה אבל גם בנושא של המים המינרליים שהם גם תקנות מסוג מסוים ועכשיו מדברים פה על רשימה שאנחנו לא באמת יודעים מה היא.

כמעט אין תקנות לפי חוק המזון, הכול זה הרשימה הזאת.

נכון, כל תקנות - - -

אז בעצם מבטלים את כל חקיקת המזון. בוא ותגיד שחקיקת המזון לא חלה על יבואנים ונסיים את זה כאן כי זה בעצם מה שאתה אומר אז למה לעשות - - -

את מתארת את זה כאיזושהי בעיה - - -

מה פתאום אתה מכניס את זה בשנייה האחרונה?

אני לא מבין למה הדרמטיות.

למה הדרמטיות?

במהות, הרפורמה הזאת נועדה לכך – זה אפילו מופיע בשמה – שמה שטוב באירופה, טוב לישראל. החקיקה האירופית אמורה לחול עליו, זאת הרפורמה. אתם ביקשתם שזה יהיה גם ליצרן ואנחנו עובדים על כך שזה יהיה בהתאמה גם ליצרן.

אנחנו אמרנו והתעקשנו שגם - - -

רוית, תפסיקי להתפרץ לי לדברים.

תחול עליו חקיקת המזון הכללית בכל מה שקשור לתקנים.

אני שמח שהתעקשת על דברים אבל את לא מחוקקת, עם כל הכבוד.

בסדר אבל זכותנו להביע עמדה.

היות ואנחנו נדון ברשימה הזאת ביום שלישי, בעזרת השם, אז נדבר גם על הוראת השעה עם הכניסה לתוקף שלה, בסדר?

או-קיי. אנחנו עוד לא הקראנו את (ב) ו-(ג) אז נחזור אליהם באותו מועד גם כן.

אנחנו סיכמנו את הניסוח והם פשוט הוסיפו משפט שמשנה הכול.

אנחנו יכולים להוריד את היצרנים, אם זה עוזר.

טוב, ממשיכים הלאה.

ציניות לא עוזרת.

גם ההתנהלות הזאת לא עוזרת.

איזו התנהלות?

אנחנו נחזור לשלשת הסעיפים האחרים של סעיף 40.

נדון בהוראת המעבר של סעיף 40 ביום שלישי, אחרי שאנחנו נראה את הרשימה שכבר הונחה ברובה על השולחן.

נשמח לראות את הרשימה כי היא לא הונחה על השולחן כך שאנחנו נוכל להתייחס, אדוני.

איזו רשימה?

של אותן תקנות תוספת שבהמשך הסעיפים.

יש לך את הרשימה, זה 78 תקנות שהיו צריכים להתקין ולא התקינו וכל חקיקת המזון היא בתקנות ובהנחיות. זאת כל הבעיה וזו הסיבה שהגענו לכאן. אין תקנות לפי החוק אז הרשימה הזאת היא 80% מחקיקת המזון.

טוב, תנהלו את השיח בינכם.

הוראת שעה לעניין תנאי ייצור נאותים
41.
(א) בתקופה שמיום התחילה עד ערב יום התחילה המאוחר יקראו את החוק העיקרי כך:

(1) בסעיף (22א), אחרי "(31 באוגוסט 2023)" יבוא "מזון ייעודי, מזון המיועד לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור";



משרד הבריאות, תוכלו להסביר את התיקונים כאל לגבי הוראות הייצור? אולי אקרא את שלושתם ואז נסביר?

כן, כדאי.

(2) בסעיף 52(א), אחרי "(31 באוגוסט 2023)", יבוא "מזון ייעודי, מזון המיועד לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור" ואחרי "אישור ייצור נאות" יבוא "למעט מזון המסומן "ללא גלוטן" המיובא במסלול האירופי";

(3) במקום פרט (3) בטור א' לתוספת השנייה א' יבוא:

"(3) הוראות התקנות בעניין תנאי תברואה בתהליך ייצור (process hygiene criteria), ובכלל זה פרק 2 בנספח I לתקנה, לא יחולו, לעניין ייצורו בלבד של מזון לגבי מי שמייצר מזון שייצורו טעון קבלת רישיון ייצור או אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, לפי פרק ג' לחוק, ואין לו אישור ייצור נאות בתוקף לפי הפרק האמור, למעט לעניין פרטים 2.2.5 ו־22.7 בפרק 2 בנספח I לתקנה שלגביהם יחולו הוראות אלה;".

הסבר.

בהערה בצד מופיע הנוסח של אותו פרט 3 בטור א' לתוספת השנייה א' שנמצא היום ואפשר לראות את ההשוואה ביניהם.

משרד הבריאות?

שרון מהלשכה המשפטית, התיקון ל-52א ול-22א זאת הוראת שעה שנדרשת עד ליום התחילה המאוחר שקובעת את המזון הנוסף שייצורו טעון אישור יצור נאות והיום אין הסדר לכך בתקנות וגם נותנת הוראת שעה על כך שמזון ללא גלוטן המיובא במסלול האירופי, פטור מהאישור הזה.

פרט (3) לתוספת השנייה א' הוא לגבי תקנה אירופית 2073 שמעתיקה את המצב הקיים היום. זאת הוראת שעה שקובעת כי ההוראות לעניין היגיינה בתקנה האירופית, לא יחולו בתקופה של הוראת השעה, למעט שני פרטים שכן יחולו. בתום תקופת הוראת השעה היא כן תחול על יצרנים של מזון או מי שטעון אישור פעילות יצרנית.

בתום הוראת השעה היא תחול ללא החריגים? מה ההבדל בין הוראת הקבע שמצוינת בבלון בצד לבין הוראת המעבר?

אנחנו לא הבנו.

אין הבדל.

ההבדל הוא שבתקופת הוראת השעה, רק פרטים 2.2.5 ו-22.7 לפרק 2 בנספח 1 לתקנה, יחולו לגבי יצרנים של מזון. נדמה לי שדובר על אבקות חלב.

זאת החרגה שבמקור, עשינו אותה לגבי 2073. החלנו לגבי תעשייה שמייצרת אבקות חלב את הקריטריונים ההגייניים כבר בשלב הראשון וזה העניין ששמרנו. לכל השאר יש דחיה, למעט תעשיית יצרני אבקות החלק שמחויבים ביישום תנאים של היגיינה של התקנה 2073 כבר מ-1 בינואר 2023.

אני לא מבינה. איפה כתוב תחליפי חלב פה?

אלה הפרטים.

תראי בפרק 2 בנספח 1 לתקנה, אם תיכנסי תראי שאלה הדברים שנאמרים. נתנו הקלה למי שהוא יצרן נאות. אחזור כדי לעשות סדר. הרעיון היה שתעשיית המזון רצתה שתקני המזון ששמרנו את סעיפי ההיגיינה לגביהם, לא יחולו עליהם. אנחנו אמרנו שאין בעיה אבל צריך להכיל HACCP במלואו.

לרוב תעשיית המזון לא היה HACCP במלואו ולכן אמרנו שמי שיש לו את אישור היצרן נאות יוכל להנות מכך. אף על פי כן, אמרנו שלכולם זה רשות ולייצרני אבקות החלב זאת חובה. עכשיו אנחנו מרחיבים ואומרים שמי שיעשה תוכנית בטיחות מזון עצמית על בקרה עצמית, יוכל גם להכניס מוקדם יותר את 2073.

מה יקרה בתום תקופת המעבר?

HACCP חובה ו-2073 חובה באופן מלא.

פנינה, אני רוצה להבין. בגלל שיש לו את הוולונטריות של HACCP בבקרה עצמית את אומרת שאם נקדים את ה-HACCP את תתני לנו את ההקלה בעניין הזה.

נכון

אם לא הקדמת ונשארת ב-1 בינואר 2026 אז בכל מקרה יש לך חובת HACCP ואז אתה תהנה מאותה ההקלה.

לגמרי.

אבל כרגע זה עדיין מופיע בנוסח הכללי. זה קשור להחרגה שמופיעה בסעיף 1 לטור א' ב-2073?

הסעיף עצמו הוא בטור א' בפסקה 32 בתוך פרט (3) של 2073. בנוסח הקבוע, פסקה (3) כוללת את כל התקנה ובנוסח שמוצע בהוראת שעה, היא כוללת רק את הפרטים האלה, 2.2.5 ו-22.7.

תודה.

אפשר להמשיך?

אדוני, יש משהו שאני לא רוצה לשכוח בנושא הדיווחים. אנחנו כתבנו פה דיווחים שכבר הסכמנו ואני כתבתי סעיף דיווח בעמוד 18 לגבי מספר ההתראות המנהליות והעיצומים הכספיים אבל כמובן, צריך שיהיה ברור באיזה הפרות מדובר בכל אחד מהם. אני חושבת שעל זה דובר בוועדה.

זה היה ברור, לא?

זה היה ברור, כן. אני רק רוצה לראות שזה מופיע בנוסח.

זה חידוד?

אם כבר מדברים על דיווחים, סעיף 318 זה אותו סעיף, נכון?

כן.

לא הורידו שם את המילים "לעניין פירות טריים וירקות טריים".

נכון, את צודקת.

סעיף 42.

הוראת שעה לעניין מזון ללא גלוטן
42.
בתקופה שמתום




אמרנו שזה מ-1 בנובמבר 2024, נכון?

כן.


בתקופה שמיום 1 בנובמבר 2024 עד ערב יום התחילה המאוחר (1 באוגוסט 2026) , יקראו את סעיף 22 לחוק העיקרי, כך שאחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובתקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), התשנ"ו – 1996, יצרן רשאי לסמן מזון "ללא גלוטן", אף אם אין בידיו אישור ייצור נאות, ובלבד שקיבל אישור קבלת התחייבות לפי סעיף 41(ב).

(א2) יצרן שקיבל אישור הגשת התחייבות, המייצר מזון המסומן "ללא גלוטן" יפעל בהתאם לתוכנית כאמור שצירף להתחייבות שמסר."



זה סעיף הגלוטן שבסוף לא קראנו אותו.

אין בעיה. הערות?

משהו אחד על יום התחילה המאוחר. אם אני זוכר נכון, קבענו שזה יהיה שלוש שנים ולא שנתיים אז צריך לעדכן בהתאם.

לא, כאן אנחנו מדברים על יום התחילה המאוחר של 1 באוגוסט 2026. זה לא קשור לכניסה לתוקף.

זה קשור ל-HACCP.

יש שני תיקונים לסעיף 22 - - -

נכון.

וזה באותה תקופה.

הן לא באותה תקופה.

זאת אותה תקופה.

הן לא באותה תקופה כי תחילת של ההוראה הזאת ב-1 בנובמבר 2024 - - -

מיום התחילה.

ותחולתה של ההוראה הקודמת הייתה ביום התחילה שזה 1 בינואר 2025.

לא.

בסעיף 41 התקופה מתחילה ב-1 בינואר 2025 וכאן הסעיף מתחיל ב-1 בנובמבר 2024.

למה 1 בנובמבר 2024 זה קריטי?

כי ככה החליטו לגבי הגלוטן. בפועל, זה לא משנה כי זה עניין נוסחי. מבחינת האופן שזה יפריע, זה יפריע - - -

אז חודש אחד יהיה סעיף 22א?

לא, חודשיים.

חודשיים יהיה נוסח אחד ואז יעבור עוד נוסח?

נכון. לא, הנוסח הזה יעבור ב-1 בינואר - - -

זה נורא מסובך.

הנוסח של 22א(1) יהיה תקף עד 31 ביולי 2026. הוא יהיה תקף במשך התקופה הזאת ותיקון שנעשה בסעיף 22א הוא תיקון שנעשה לתקופה - - -

גם כן עד יום התחילה המאוחר.

בסדר אבל הוא מתחיל ב-1 בינואר 2025.

מה יקרה מ-1 בינואר 2025? זה יהיה כתוב או שזה יהיה כתוב?

ב-1 באוגוסט 2026 לא זה ולא זה יהיה כתובים.

זה 1 באוגוסט. מה יהיה ב-1 בינואר 2025?

ב-1 בינואר 2025 ימשיך להיות כתוב מה שכתוב לגבי הגלוטן וגם יתווסף התיקון שהיה כתוב לגבי המזונות המשלימים והמזון לתינוקות.

מה שאחרי סעיף קטן (א), בסדר. תודה.

הלאה.

הוראת שעה – שאריות חומרי הדברה
43.




אני חושבת שאנחנו סיכמנו את הנושא הזה וקראנו בדיון הקודם אבל אם אתה רוצה לקרוא שוב למען הסדר הטוב אז אפשר.

קראנו את זה?

אדוני, יש כאן כמה היבטים. היה את התוספת של משרד החקלאות שאמרו שהם ידונו ביניהם. בנוסף, דיברנו על 915 ולא קיבלנו תשובה על התקנה הנוספת ואני חושב שגם ליבואנים יש הערה נוספת לסעיף הזה.

הייתה הערה על כך שאי-האכיפה מתייחסת ליצרנים ולא ליבואנים.

אני רוצה להבין. ההערה היחידה שהייתה רשומה אצלי מהדיון הקודם היא השאלה אם זה חל גם על יבואן והבקשה של היבואנים להחיל גם עליהם את ההוראות האלה, למרות מה שהסברנו בדיון הקודם. הדרישה והצורך הזה נולדו מכך שבישראל החקלאים ממשיכים לגדל - - -

לא הבנתי, לא הכרענו את העניין הזה?

הכרענו ביום חמישי, רק על החקלאים.

אדוני, משרד הכלכלה גם היה ודיבר על זה שיש כאן עניין של סחר חוץ ויש את העמדה שלהם - - -

רק על החקלאות המקומית.

איזה עמוד זה?

68. הגיע הזמן שתדע את זה בעל פה כשאתה קם בבוקר, באיזה עמוד סעיף 43.

בסוף אתה עושה בחינה.

אני לא יודעת מה אני אעשה. היו"ר, אנחנו צריכים להמשיך את הדיונים, איך נתרגל? לא ניפגש עם כל החבורה.

יש לך ועדה מייעצת. אל תדאגי, אנחנו נבוא.

בוועדה המייעצת.

זה יהיה לך חסר, נכון?

זה יהיה לי ממש חסר.

כן, אני גם שואל את עצמי מה נעשה ביום שאחרי.

בוועדה המייעצת יהיה לי אחד.

הוא יתחלף כל פעם, אנחנו נחליף אותו.

אבל אני מציע שעכשיו נמנה וניתן ליוני המלצה על השמות לוועדה המייעצת.

שמות ספציפיים?

כן. תקריאי אותם.

אני לא מוכן לוותר על אף אחד.

מה הייתה ההערה על 915?

אביב, אתה איתנו?

כן. אדוני, בפעם הקודמת גם דיברנו על העובדה שיש את תקנת 915 בעניין הזה. יש חשש אם יתכן וישנם פערים בין הרגולציה האירופאית לרגולציה המקומית בנושא הזה. העלנו את זה כנקודה ולא קיבלנו התייחסות ויש פה גם את מועצת החלב בעניין הזה.

אתם יכולים להזכיר איזו תקנה זה 915?

היא עוסקת במזהמים שאינם בשליטת החקלאיים.

מזהמים זו תקנה שהיא בתוקף כבר היום, לא?

כן.

לא.

עם הוראת דחייה עד לסוף השנה.

היא קיבלה דחייה. יש הוראות מעבר.

יש את הוראות המעבר אבל היא בתוקף כבר היום.

בואו נשמע. אדון יקר, אתה מוזמן להציג את עצמך.

אדוני היושב-ראש, איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב ויושב-ראש מועצת הצמחים. אנחנו מדברים על הרגולציה של 915 שעוסקת במזהמים כימיים במזון. בין מה שמקובל היום למה שיהיה מקובל לאחר שהחוק ייכנס לתוקף, יש פערים.

אנחנו מצאנו מספר פערים בבדיקה אקראית אבל יש פערים שאף-אחד לא התייחס אליהם. יכול להיות שגידולים שלמים לא יעמדו בתקנות האלה ויצטרכו להימחק. ראינו בשקדים ויש בעיות בחלב עם מה שמותר היום ולא יהיה מותר עם כניסת החוק.

אנחנו חושבים שזה נמהר מידי לאמץ את הרגולציה הזאת בצורה כזאת מבלי לתת זמן להתכונן ולבחון לעומק אז אנחנו מבקשים דחייה. שגם פה תהיה לנו דחייה, דיוק כמו שנעשה בנושא של שאריות חומרי הדברה על מנת שהמשרדים – שהיו אמורים לעשות את זאת קודם ולא עשו במשך השלוש שנים האחרונות. סליחה – יועילו ויעשו עכשיו את העבודה הזאת וככול שקיימים פערים מהותיים, יתנו את הדעת על הנושא הזה.

זאת אומרת, אתה לא יודע שיש פערים מהותיים?

אני יודע שיש פערים.

איזה? אנחנו נשמח לדעת.

אתן לך דוגמה. למשל, בחלב יש פערים. מותר 0.01 כספית וב-915 לא מותר בכלל. אני יכול לעבור ולתת לך עוד פערים. יש פערים בצומח, בירקות, בשקדים, בתירס ובעוד דברים. פשוט לא עשיתם את העבודה. היה לכם שלוש שנים לעשות עבודה, ללמוד ולהציג את זה כמו שצריך ולא עשיתם את זה. בסדר, זה קורה אבל בואו ניתן את הזמן בדיוק כמו שעשינו בנושא של שאריות חומרי הדברה. זה נדרש כדי ששום דבר לא ייפול בין הכיסאות.

צריך להבין שבסופו של דבר, כשהרפתן מוכר את החלב שלו למחלבה והמחלבה צריכה לעמוד בתקנים אז אם המחלבה לא תעמוד בתקנים, זה יחזור אלינו לרפתנים וזה יחזור אלינו לירקנים. אדוני היושב-ראש, אנחנו מבקשים שכשמו שנעשה בדברים אחרים, גם פה לתת לנו את הדחייה ולתת את ההזדמנות ללמוד. אי-אפשר לאמץ מאות תקנים בלי להתייחס.

טוב, מר שניידר. זיווה, בבקשה.

רגע, לפני שנמשיך - - -

אבל זיווה רוצה להגיב.

בטח שזיווה תגיב אבל אחרי שזיווה תגיב אני אשמח לשמוע את ד"ר איבה בן עזרא לגבי השאלה האם גם השירותים הווטרינרים לא אימצו את אותה רגולציה שחלה על החלב הגולמי ואת המחלקה שלידה על המספוא, המזון לבעלי חיים ואז נראה איך הכול מתחבר.

בבקשה.

זיווה חממא. קודם כול, נראה שיש איזשהו פער בהבנה של מה אומרת החקיקה האירופאית לעניין מזהמים. בניגוד למה שהיה מקובל בחקיקה הישראלית טרם האימוץ המקורי של 1881, החקיקה הישראלית אמרה שהכול אסור למעט מה שמותר וברמה שהותר, זה סעיף 5 לחוק.

אימצנו את 1881 שנכנס לתוקף ב-1 בינואר 2023 ועכשיו אנחנו בסך הכול מבקשים להחליף אותו בחקיקה האירופאית החדשה שמחליפה את החקיקה 1881 וזאת החקיקה של 915 שאליה התייחסת. ברמה הכללית, החקיקה הזאת לא אומרת "כל מה שלא מותר, אסור" אלא היא אומרת שמה שמפורט בנספח אלה הרמות המותרות בקטגוריות המפורטות וכל היתר, בכפוף לניהול סיכונים.

אציין שכבר מ-1 בינואר 2023 זה נכנס לתוקף בפועל. זאת אומרת שאנחנו מפקחים בהתאם לחקיקה הזאת, כולל הכלל הזה אז לא כל כך ברור לי על מה אתם מלינים כרגע.

האם יש הבדל בין מה שקיים היום לבין מה שיהיה קיים לאחר אימוץ 915? אנחנו מצאנו שיש הבדלים.

ההבדלים שציינת הם לא נכונים ברמת המהות וברמת הרמות.

סליחה. אנחנו מצאנו שיש הבדלים.

אז אני מציעה שתבדקו את זה שוב.

זה בדיוק מה שאני מציע, שאנחנו נבדוק את זה שוב. ניתן זמן ונבדוק את זה.

לא, לא.

החקיקה הזאת כבר בתוקף שנה וחצי.

אני מבקשת שד"ר ריבה בן עזרא תשלים את העניין ואתה תראה שבין כה וכה אתה מחויב לרגולציה הזאת.

ריבה בן עזרא, פיקוח על מוצרים מן החי, משרד החקלאות. אנחנו לא הכנסו מזון גולמי לרגולציה הזאת כי אנחנו מחכים כבר שנה וחצי לאישור של הרשימה שלנו. רשמית, אנחנו עדיין עובדים לפי 1881/2006 וזה חלק מהסיבה שאנחנו מאוד לוחצים על זה שיהיה אישור של הרשימה.

בסדר, אתם תקבלו את האישור הזה.

לכן יש גם עניין של כניסה לתוקף. על אף שזה היה מאושר פה, היה פער כי אצלנו גולמי הופיע כלא מאושר.

אז בואו נבדוק את זה.

אבל היית צריך להיערך לזה מבעוד מועד.

אני לא ידעתי.

פרסמנו את 915 להערות הציבור ולא קיבלנו הערות. עשינו את כל התהליך כמו שצריך.

אני רוצה להבין מה היה עד היום.

אז נשמיד את החקלאות כי לא נערכנו.

לא, לא להשמיד את החקלאות. מה זה קשור?

מר שניידר, אני רוצה להבין. מ-1 בינואר 2023 כשהתקנות נכנסו לתוקף, איך התנהלתם עד היום?

מי שהיה צריך לעשות את העבדוה ולבדוק אתל זה לעומק אלו שני משרדי הממשלה, לא אנחנו. העבודה הזאת לא נעשתה ולכן אנחנו מגיעים לפה היום ואנחנו לא מוכנים. זה לא אנחנו שלא מוכנים, הממשלה לא מוכנה. אתם הולכים לאמץ עשרות - - -

אבל זה כבר אומץ, זה שאתה מעגן את זה עכשיו עם מספר תקנה זה לא משנה.

לא אבל אתה משנה עכשיו. היום אתה משנה לי את זה. יש הבדל בין 915 למה שקיים היום.

מה ההבדל בין 915 ל-1881? לנו היה שינוי - - -

אתם אומרים שאין הבדל אבל אני הבאתי דוגמה בחלב לכך שיש הבדל.

מה ההבדל? זה לא עדכון?

זה לא. מה שאתה הבאת שם זה ביחס לחקיקה הישראלית.

טרם האימוץ.

זה טרם האימוץ, בכלל. אלה לא פערים בין שתי החקיקות האירופאיות.

אתה לא הסתכלת על 1881.

חברים, זה לא בשל וצריך עוד זמן.

אין עניין שזה לא בשל.

אני רוצה להבין. אם זה אומץ עד היום אז עד היום זה גם לא - - -

נכון, אני רוצה להגיד.

רגע, זה אומץ?

כן, זה אומץ ויש כאן דוגמה מצוינת.

זה אותו דבר? זה מקביל?

אני לא יודעת את מי מייצג מנכ"ל מועצת החלב.

את ענף החלב. למה את לא יודעת את מי אני מייצג?

אני לא יודעת איזו תעשייה.

את הרפתנים, את המחלבות וגם את הממשלה.

אני לא יודעת איזו תעשייה הוא מייצג אבל אני יודעת דבר אחד. מ-1 בינואר 2023 ועוד קודם לכך, מאוגוסט 2021, ממשלת ישראל הודיעה על אימוץ ארבע רגולציות אירופאיות, 915, 396, 2073 ותקנה של כספית שבאה מ-396. עשינו כנסים, הבהרנו, הוצאנו מדריכים, וובינרים לתעשייה, וובינרים לתעשיינים אז כולם ידעו שזה עומד.

לפני שהגענו לדיון הזה ידענו שאירופה עשתה קודיפיקציה מחדש לתקנה 1881 אז עוד לפני שידענו שנגיע לשולחן המכובד הזה, פרסמנו להערות הציבור את העובדה ש-1881 התחלף ב-915. הנחנו צו, פרסמנו להערות הציבור, הסבנו צו שהיה אמור לדון כאן בבעיה טכנית עם משרד המשפטים שלא נחתם ולכן, כל בעיה שהייתה, היינו יכלים לפתור.

דקה לפני שאנחנו מחליטים, אני שומעת את זה עכשיו פעם ראשונה אבל שירות המזון הוכיח שאנחנו לא רוצים לפגוע בתעשיית החלב, לא באף תעשייה אחרת ובטח שלא בחקלאים. כשיהיו בעיות נקודתיות אז יבואו ונדע לתת פתרון כי גם פה יש היערכות לבעיות נקודתיות כמו שעשינו במתווה של שאריות חומרי הדברה אבל כשאתם באים עם בעיות תאורטיות, קשה לנו להתמודד עם זה מעכשיו. בטח שאנחנו לא יכולים לדחות קטגורית את כל העניין.

הבנתי. כן, אביב.

אני חושב שמה שמפריע לאיציק בעניין הזה זה שהוא ציפה שבדומה לשאריות חומרי הדברה, יהיה דיון בין המשרדים ובגלל זה הם ישבו מהצד על המדוכה והסתכלו.

אין צורך לשבת בין המשרדים.

אבל היה כי היום פער וכבר שנה וחצי אנחנו מחכים שלא יהיה פער בין משרד החקלאות למשרד הבריאות.

פנינה אורן שני דור: אנחנו נסדר את הפער.

אז תבטלו את ההחרגה.

אז תיקחו את הזמן ותסדרו את הפער.

אדוני, זה המו"מ.

אבל בגלל תרופה יחידה אנחנו לא יכולים לאמץ.

אדוני היושב-ראש, הנה. בין המשרדים יש פער.

ממש לא.

תאשרי את הרשימה ואז לא תהיה בעיה.

יובל, אנחנו - - -

יועילו המשרדים לשבת ולהסדיר את הפער ביניהם.

רגע, שמעתי יובל.

אם לא היית שומע אני הייתי אומר.

אני רוצה להבין, בשביל מה אנחנו ישבנו?

איציק, אנחנו כבר מכירים את זה מהחודשים האחרונים פה.

אני לא מצליחה להבין, חשבתי שהגענו להסכם מאחורי הדלת. אנחנו אמרנו שאנחנו נאשר את - - -

את הפנבנדזול.

פנבנדזול.

אז מה להגיד למגדלי השקדים, שאתם הגעתם להסכם מאחורי הדלת?

איך זה קשור למגדלי השקדים?

זה הונח פה על השולחן, זה לא קשור.

אבל יש חצי שנה לכניסה לתוקף, זה מה שסוכם בין המשרדים.

בסדר, אז אחרי חצי שנה.

לפני שזה ייכנס אצלנו תהיה חצי שנה לכניסה לתוקף אז שלפחות תהיה חצי שנה לכניסה לתוקף כדי שכולם פה יהיו מוכנים.

לא, אנחנו מכניסים את זה במועד וככול שתהיה בעיה נקודתית, היא תבוא לפתחנו ואנחנו נדע איך לעשות את זה.

הבעיה פה היא הכספית.

נניח שגילנו בעיה, מה המנגנון? לא הבנתי.

פנינה, תסבירי לו את זה.

מה יהיה המנגנון?

כן.

היום יש לו פער בין הרצוי באי-וודאות. נעשה בדיקות ואם נראה שיש פער אז אנחנו יכולים לדון.

מי יפנה?

מה זאת אומרת, נעשה בדיקות? זה אמורפי. מה זה הדבר הזה?

זה לא אמורפי בכלל, זה כמו שעשינו לגבי שאריות חומרי הדברה.

אז תציעי מנגנון ואנחנו נקבל אותו.

לא, אני לא עושה את המנגנון - - -

ובינתיים הוא מתנהג בצורה לא חוקית?

עכשיו אמרת שיש מנגנון אז מה המנגנון?

איך אתה מדבר אלי? למה אתה צועק עלי?

סליחה. גילנו פער, מה עושים עם זה?

גילנו פער אז דה-פאקטו בבדיקות מעבדה, אנחנו נדע לבצע אי-אכיפה על - - -

אי-אכיפה לא עוזרת לי, מכיוון שיבוא עורך דין חרוץ שייעשה תביעה ייצוגית ואז היא תיפול עליי. אי-אכיפה לא נותנת לי פתרון.

אדוני, היה עליך לבוא ולהגיד - - -

אני לא מבין במה זה שונה מהמצב עכשיו?

זה הלך להערות הציבור.

אני מקבל את כל מה שהוא לא שונה מהמצב עכשיו אבל אם יש פער וגילינו שיש משהו שונה אז מה עושים איתו?

המצב עכשיו הוא שזה נכנס לתוקף כהוראת מעבר.

אדוני היושב-ראש, אני מקבל את מה שאתה אומר. אני מקבל כמו שהוא את כל מה שלא שונה מהמצב עכשיו.

לא, זה לא עובד ככה.

נניח וגילנו שיש פער, אנחנו לא יודעים כי לא נעשתה בדיקה. המשרדים האלה לא עשו את העבודה שלהם.

לא נכון. אדוני עושה פה דמגוגיה. המשרדים עשו את העבודה שלהם והעניין כאן הוא שגם אם היה פער, הפער הזה היה צריך לצוף בכל שלב של הערות הציבור.

אי-אפשר. איך אפשר?

אנחנו כבר שנתיים על העניין הזה ולא קיבלנו שום הערה על הנושא. לבוא בערב הדיון ולנופף בפערים דמיוניים שלא נבדקו בכלל ואין לי מושג אם הם נכונים, זה ממש לא רציני. אני אומרת עוד פעם שככול שתהיה בעיה נקודתית, שירות המזון ידע לתת לה פתרון - - -

לא אמרת כלום.

במנגנונים, כמו שעשינו לגבי יתר הנושאים.

לא אמרת כלום, תציעי מנגנון.

סליחה.

לא אמרת עכשיו כלום. את אומרת שאני דמגוג, את מדברת ולא אמרת כלום. מה המנגנון?

רגע, איציק.

היא אומרת שיש ועדה מייעצת ואפשר לבוא לוועדה המייעצת ולקבוע הקלות או להציע החרגות לדברים.

מעבר לזה, המנגנון כבר קיים באופן מובנה בחקיקה האירופאית. אני באמת לא מבינה על מה המהומה.

חבר הכנסת משריקי, אפשר להגיד משהו?

אורי? בטח.

היינו בוויכוח הזה של הפערים בנושא של שאריות חומרי ההדברה ובסופו של דבר, שכנענו או שהשתכנעו כל השותפים, שיש פערים וצריך לבחון אותם כי אנחנו מדברים על פעילות של חקלאות שיש בה אי-וודאות מאוד גדולה וחוסר שליטה בהרבה דברים.

אני חושב שכמו שהוסכם על מפת דרכים בנושא שאריות חומרי ההדברה, אפשר לצרף את זה למפת הדרכים וזה פשוט ביותר. זאת מפת דרכים משותפת ומוסכמת על שני המשרדים. לקח הרבה מאוד זמן להגיע לזה שהמשרדים מתחילים לשבת ביחד והגיעו להסכמות ואנחנו מברכים על כך.

לכן, אני מציע לצרף לשלב הראשון של מפת הדרכים שהיא פשוטה וקלה, את התקנה הזאת. זה הכי פשוט וקל. כבוד היושב-ראש, יש פערים וכדי שהמערכת תהיה רגועה, בלי לחץ ותוכל לעשות את זה, אפשר לטעון הרבה טענות - - -

לא. ההנחיה - - -

חבר הכנסת משריקי, רגע.

אני לא מבין למה אתם מעלים את זה רק עכשיו? אני לא מצליח להבין.

רגע, פנינה.

ההנחיה שאני קיבלתי מהמנכ"ל שלי היא שאין לי סמכות ואני צריכה למשוך את העניין. אני לא יכולה לדון בזה.

ממש. כל הכבוד.

פנינה, את יכולה לקבל החלטה.

איזו התמודדות, כל הכבוד. ככה מתמודדים עם הפערים.

לא, לא ככה מתמודדים עם פערים. צריך לבוא עם פערים נקודתיים ויש זמן לבוא ולעשות את זה.

שלוש שנים לא עשיתם את העבודה ועכשיו את באים אלינו.

אל תגיד לי "שלוש שנים", האחריות היא עליך בתור עוסק במזון.

ברור, הכול עליי.

תירגע, רגע.

הכול עליי, אתם רק תפרסמו תקנות והכול יהיה עלי.

חבר הכנסת משריקי.

אני מקשיב לך.

את העבר, אף אחד לא יכול לתקן פה. גם בעזרת השם אי-אפשר לתקן את העבר ולכן זה לא משנה אם זה היה ככה או ככה. זה לא חשוב כרגע, מה שחשוב כרגע זה שכל שרשרת המערכת היצרנית מהחקלאי ועד המוצר הסופי, לא תיפגע. בגלל שיש איזשהו חשש בנושא הזה אני מאוד מבקש להפעיל שיקול דעת ולהכניס את התקינה של 915 למפת הדרכים.

יכול להיות שמשרד החקלאות כבר עשה עבודה והוא יודע איזה חומרים כן ואיזה לא?

לא, לא עשה.

מה זאת אומרת, לא עשה? הוא כן עשה.

אני מוכנה להביא לדיון ביום שלישי את הפערים, אם אתם רוצים.

בבקשה.

הפערים אלה דברים שאתם התכוונתם לתקן?

כן.

שוב, אנחנו מחכים - - -

אלה דברים שאתם התכוונתם להתאים לאירופה? אני מבינה מכם שגם כן באירופה זה - - -

אנחנו מחכים כבר שנה וחצי לאישור של משרד הבריאות.

אם הם מתכוונים - - -

נכון, זה מה שאני אומרת.

רגע, אם אתם מתכוונים לתקן את זה במקום אצלכם - - -

למה שלא תעשו החרגה?

תעשו החרגה, תעשו מה שאתם מבינים לגבי זה.

שוב, יש כניסה לתוקף של הרשימה שלנו. יש לנו כניסה לתוקף של חצי שנה. אנחנו לא מסונכרנים עם משרד הבריאות היום כי חיכינו במשך שנה וחצי לאישור של הרשימה שלנו אז אנחנו חייבים לפחות את החצי שנה כדי שגם גולמי וגם מעובד יהיו בסנכרון. זה כרגע מינימום.

מתי זה יוצא חצי שנה אם אנחנו מעלים את החוק עכשיו?

אני אפרסם את זה מחר.

בפברואר.

ינואר 2025.

ינואר 2025.

אז זה בכל מקרה הכניסה לתוקף.

זה בסדר, זה מה שאני אומרת.

אז מה הבעיה? אני לא הבנתי.

אין בעיה, זה בדיוק העניין.

אם אתם מסוגלים לעשות עבודה עד התאריך של הכניסה לתוקף זאז מה הבעיה?

אבל מי ייקבע אם יש פערים?

אני מצהירה פה לפרוטוקול - - -

רגע, יש פה עבודה שנעשית בכל מקרה בין המשרדים. יש פה שיח שמתנהל על נושאים אחרים ויש מנגנון שהקמנו שהוא מנגנון כללי שיודע לתת מענה לכל הדברים הללו. ריבה, אם את אומרת שהעבודה בכל מקרה תיעשה בחצי שנה הזו אז תוך החצי שנה הזו תביאו את הנוסחה עם הפערים.

אדוני היושב-ראש, היא אומרת יותר מזה. ריבה אומרת שהיא תביא את כל הפערים ליום שלישי בעוד יומיים לכאן לוועדה.

אנחנו לא צריכים את הפערים. מה שאני מציעה - - -

בדרך כלל נותנים לחקלאים חצי שנה להתארגנות כשמעדכנים את הרשימה.

בסדר.

זה לא נכנס מיד לתוקף כי הם צריכים לעשות את הבדיקות.

אנחנו נחתום על - - -

גם התעשייה צריכה להתארגן.

אני מציעה שריבה תעביר לי את הרשימה המתוקנת, אני אאשר אותה והיא תפרסם בהקדם באתר האינטרנט ואז תהיה חצי שנה ממועד הפרסום שלה.

אבל הכול מאוד חוץ מהתכשיר היחיד.

בסדר, קיבלת את האישור בעל פה.

מעולה, קיבלת את האישור.

תפרסמי את זה מחר.

זאת אומרת, חצי שנה מיום הפרסום.

ממחר.

מי דן בפערים?

אין פערים, הפערים כבר אומצו.

אין פערים, ברגע שריבה שולחת היא מאשרת. הפער היחיד שהיה זה היה הפנבנדזול, התרופה שריבה - - -

וזאת בכלל תרופה שלא רלוונטית ל-915 ולדיון כאן.

זאת תרופה שלא רלוונטית ל-915 אבל לא משנה. אנחנו ניישר קו.

זה רלוונטי לפרסום, כמובן.

אדוני היושב-ראש, כדי שבפעם הבאה לא יהיו כאלה תקלות של אישורים בינינו אני אומר שאתה הנחת את השירותים הווטרינרים לפצל את הרשימות כך שתהיה רשימה של מזהמים ורשימות של תרופות חלק ב'.

יש לנו רשימה אחת לפי התקנות שלנו.

בסדר, אפשר לעשות ברשימה חלק א' וחלק ב'.

יש שם כותרות וזה בסדר. עם כל הכבוד, אלה לא תקנות שכפפות לוועדה פה, זה בוועדה אחרת ואנחנו לא רוצים - - -

חבל בשביל התעשייה שהיא לא תגיע לכאלה דברים.

למה לא? אם אנחנו גם ככה רוצים לאמת את אירופה ברמות אז לא צריכה להיות לכם בעיה לאשר את הדברים.

יש לנו. אם מאמצים את אירופה אז למה אתם מחריגים?

אז למה אתם לא מבטלים את ההחרגה?

זה עניין עקרוני.

זה עניין של סמכות.

תגידו את זה לפרוטוקול. זה עניין עקרוני, אתם רוצים לשמור על הסמכויות שלכם וזה כל העניין.

כן, ברור. כמו שאת רוצה לשמור.

לא, אל תתחילו לריב.

גם אתם רוצים לשמור על הסמכות שלכם, זה אותו דבר.

אנחנו מסכמים שריבה מעבירה את הבקשות שלה לאישורה של פנינה.

הרשימה כבר אושרה, חוץ מאחד.

או-קיי, אז את אותו אחד.

תשלחי לי אותו ואני אאשר.

את החומר הזה. היא מאשרת ואת מפרסמת, נכון?

כן.

אמרת שיש חצי שנה שצריך לפרסום, נכון?

כן, זה עולה לאתר האינטרנט ומשם זה חצי שנה עד הכניסה לתוקף.

אז את יכולה להודיע כבר בפוש לכל החקלאים והתעשייה שאת עובדת איתה.

בסדר, אנחנו יודעים איך.

מצוין.

בסדר?

בסדר אז יש לכם חצי שנה.

אז זה נשאר באותו מועד?

כבוד היושב-ראש, אני לא הבנתי משהו לגבי הפערים. למשל בחומרי ההדברה, קבענו שאם יש פערים אז זה הולך לוועדה מייעצת.

אבל הייתם צריכים לבחון את הפערים מבעוד מועד.

אבל זה לא קרה.

אז לא קרה, בסדר. אין דבר כזה.

אבל זה לא קרה, פנינה.

לא דנים בפערים במזהמים.

לא, אבל אם יש איזשהו פער?

אם יש פערים, הם יבואו אלינו, אבל לא במנגנון שאני אקבע לו מנגנון מסודר.

רגע, לא הבנתי.

פנינה, לא צריך. כבר קבענו מנגנון כללי.

יש מנגנון כללי שקבענו בחקיקה הזאת.

אם יש פער אז זה נכנס למנגנון הכללי שנקבע?

כן.

כן, בוועדה המייעצת.

בוועדה המייעצת?

כן.

אם יש פער זה מובא למנגנון בוועדה המייעצת?

נכון.

אנחנו נביא את זה.

רק אציין שהפערים כביכול שעלו כאן הם לא פערים אמיתיים.

יכול להיות.

אותי זה לא מעניין.

יכול להיות אבל אם ימצאו פערים אמיתיים, הם יבוא לדיון בוועדה המייעצת.

הם יבחנו.

נכון, תמיד.

בסדר.

זה מה שאמרתי מלכתחילה.

בסדר, תודה. תגידי את זה לפרוטוקול.

אדוני היושב-ראש, אני רק רוצה לוודא שאלה של בור. התעשייה נסמכת על החקלאות. בעניין הזה לתעשייה אין בעיה בהקשר הזה, נכון?

בוודאי שיש בעיה לתעשייה.

אני רק רוצה להבין.

הבעיה עוברת לתעשייה. החקלאות מעבירה אותה לתעשייה.

אבל ברגע שסיכמתם, אם סיכמתם אנחנו באים אחריכם.

איציק, ליאור רוצה לוודא שמהרגע שהרשימות תואמות ועודכנו ויש את אותה חצי שנה אז הבעיה אמורה להיפתר ואם היא נפתרה אז יש ועדה מייעצת שאתה יכול לפנות אליה בבקשה על מנת לפתור את הבעיה.

נכון, בדיוק.

זה המנגנון.

זה מנגנון שמקובל אלינו.

בסדר גמור.

אני רוצה לוודא משהו. הוועדה המייעצת יכולה לאשר כמויות מעבר - - -

תאורטית.

כי אני מבינה שהבעיה פה היא הכמויות, לא החומרים.

מדדים.

בנפש חפצה, למה תיאורטית?

תיאורטית, הוועדה המייעצת יכולה לדון בכל.

אנחנו סומכים עליכם שאתם בנפש חפצה, לא תאורטית.

אציין לפרוטוקול שזה עניין מקצועי עם קשר ישיר ואדוק לבריאות הציבור.

ברור.

ברור.

טוב. מספיק עם הנושא הזה, תודה רבה. הייתה כאן הערה בסוף הדיון הקודם בנוגע להסכמי סחר שקיימים ולכן התבקשנו שמשרד הכלכלה - - -

אדוני, אני מבקשת ששי סומך גם יהיה נוכח פה.

או-קיי, אפשר לקרוא לשי בבקשה? ההערה דיברה על להחיל את התקנות האלה גם על יבואנים.

יש גם את סעיף 311א שהוקרא לנו בעל פה בדיון הקודם ואנחנו רוצים להתייחס אליו אחרי שראינו לראשונה בכתב. הוא יוקרא שוב?

איזה סעיף?

הנה, שי הגיע.

הסעיף של ניתוח הסיכונים.

כן.

רגע, לא לדלג מנושא לנושא. יש פה את יובל ממשרד הכלכלה בזום?

כן, יואב.

יואב או יובל?

יואב סיידל.

יואב, אנחנו לא רואים אותך.

אני יכול לעלות עם הטלפון.

זה מי שהיה ביום חמישי?

לא.

שלום וברכה.

שלום רב.

אנחנו מדברים על הוראת השעה של שאריות חומרי הדברה. נאמר לנו כאן בשבוע שעבר על ידי טיראן שזה נוגד את הסכמי הסחר ואנחנו מבקשים להבין מה בדיוק האירוע פה?

יש כאן נושא מאוד ספציפי שנוגע לאפליה פוטנציאלית ברמות המקסימליות של חומרי הדברה. הכוונה היא לאפליה בין יצרני מזון ישראלים עם מוצרים ישראלים למוצרים זרים. במידה והרף המקסימלי של חומרי ההדברה שיחול על היצרנים הישראלים עם התוצרת המקומית, יהיה גבוה יותר מאשר על היצרנים הזרים על המוצרים הזרים, יש בכך הפרה של הסכמים שישראל חתומה עליהם בארגון הסחר העולמי וזאת בעיה שיכולה להביא לתביעות של מדינות - - -