פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



28
ועדת המדע והטכנולוגיה
15/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 43
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, ט' בתמוז התשפ"ד (15 ביולי 2024), שעה 13:05

פעילות הממשלה בהתמודדות עם משבר האקלים - קידום ענף טכנולוגיות אקלים (קליימטק)

חברי הוועדה: איימן עודה – היו"ר
מטי צרפתי הרכבי

ויקטור וייס - רמ״ח מדיניות אקלים במל״ל, משרד ראש הממשלה

שרון חצור - סמנכ"לית תכנון, מדיניות ואסטרטגיה, משרד האנרגיה והתשתיות

צח בסון - רפרנט מו"פ והשכלה גבוהה, משרד האוצר

אלעד כלפון - מנהל תחום חדשנות באנרגיה, משרד האנרגיה והתשתיות

אולגה זלטקין - מרכזת בכירה - מחקר ימים ואגמים, מדע"ר, משרד האנרגיה והתשתיות

אביטל עשת - מנהלת תחום כלכלה, המשרד להגנת הסביבה

תמר רוזמרין זאב - עמיתת ממשק אשכול משאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה

הנד חלבי - מנהלת תחום חוסן אקלימי, המשרד להגנת הסביבה

משה בן ששון - מנהל מדעי תחומי מים, חקלאות וסביבה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

רן בנימין - יועץ לוuעדת הסביבה במולמו"פ, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

אלון בן-הרוש - רת״ח אנרגיה ואקלים, צה״ל, משרד הביטחון

אלי שוורצר - ראש תחום הנדסת סביבה ואקלים, משרד הביטחון

שדי ישר - הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

אבנר פורשפן - מנהל אגף אקלים ומטאורולוגיה חקלאית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חן פרנקל - מנהל אגף תכנון תחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עופר אלישר - מנהל אגף א' תכנון כלכלי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

גיל ולך - סגן מדען ראשי, משרד החקלאות וביטחון המזון

שי קורן - מנהלת תחום תכנון ומחקר, הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה

רונית אשל - ראש אגף אקלימטק ותעשייה בוגרת, רשות החדשנות

שרה רוזנברג - מנהלת תכניות אקלים בינלאומיות, רשות החדשנות

שגיא שאול - אסדרה סביבתית, חברת החשמל לישראל

מאיה קרבטרי - מנהלת סביבה קיימות ותכנון, פורום ה-15, מרכז השלטון המקומי בישראל

יעקב מוסקוביץ - מנכ"ל, מו"פ רמת נגב, מרכזי מו"פ אזוריים

יצחק קטרה - יו"ר ועד מנהל, מו"פ עוטף עזה, מרכזי מו"פ אזוריים

נועה זמר - אגף אסטרטגיה ובינלאומיות, המועצה להשכלה גבוהה/ות"ת

דבי קאופמן - יועצת, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

אלון טל - ראש חוג לשעבר, מדיניות ציבורית, נציגי אקדמיה

נועה רונית רז - ראש תחום קלינטק ואנרגיות מתחדשות, התאחדות התעשיינים בישראל

אברהם ברמילר - יור" תחום קלינטק, התאחדות התעשיינים בישראל

ניר קנטור - מנהל איגוד הכימיה ואיכות הסביבה, התאחדות התעשיינים בישראל

מאיה יעקבס - מנכ"לית, אקלים-נט, ארגונים ועמותות לשמירה על הסביבה

שירי חפר - מנהלת בכירה קיימות ובטחון מזון, GFI-the good food institute, ארגונים ועמותות לשמירה על הסביבה

תומר גרטל - רכז קשרי ממשל, מגמה ירוקה, ארגונים ועמותות לשמירה על הסביבה

אורי יפה - פעיל אנרגי קום (אנרגיה חלופית), ארגונים ועמותות לשמירה על הסביבה

שני זנסקו - יו״ר ומייסדת, פלנטק PLANETech, חברות המתמחות בפיתוחים טכנולוגיים

שגיא דגן - סמנכ"ל אסטרטגיה וקשרי ממשל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

איתן פרנס - מנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

דניאל מליק - מנהל פיתוח עסקי, ci-systems, חברות בתחום אנרגיה חלופית ומתחדשת

יוסף אברמוביץ - מנכ"ל, אנרגיה גלובל, חברות בתחום אנרגיה חלופית ומתחדשת

אילן פרידמן - עוזר מנכ"ל חברת אנרגיה גלובל, חברות בתחום אנרגיה חלופית ומתחדשת

אפרת אלרון - מנכ"לית חברת Eco Strategies (חקלאות בת קיימא), חברות טכנולוגיות בתחום החקלאות

עופר שטייניץ - מנהל אגף מידע מדעי, רשות הטבע והגנים הלאומיים

אילת אריאלי ענבר - מנהלת עסקים וחדשנות סביבתית, עיריית תל אביב, עיריות ומועצות מקומיות

דניאל שוואב - מיסד חברת ברייטמרג

דרור בקל - חבר וועד מנהל ומרכז המטה בירושלים, מטה המאבק לבינוי שפוי

שירה ליברטי - מנהלת תחום האקלים, החברה להגנת הטבע

עידית רייטר - ראש מחלקת דיני סביבה וקיימות, משרד גולדפרב

רועי גולדשמידט - ראש תחום מחקר, מ.מ.מ

יוסף אנגל - משפחות החטופים

אייל בוצחק - משפחות החללים

חנה כהן - משפחות החטופים

בתיה רובין - משפחות החללים

אלון גת - משפחות החללים

אברי נוילנדר - משפחות החטופים

גילת פיש - משפחות החטופים

גל גורן - משפחות החטופים

רעות בוצחק - משפחות החללים

רעות בוצחק - משפחות החללים

אפרת מצ'יקווה - משפחות החטופים

צביקה מור - משפחות החטופים

תמי סלע

איילת חאקימיאן

אליחי כנפו


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

פעילות הממשלה בהתמודדות עם משבר האקלים - קידום ענף טכנולוגיות אקלים (קליימטק)

שלום לכולכם אני פותח את הישיבה ואני רואה פה שיש מספר גדול שלמשפחות חטופים, אז מן הסתם - - -

סליחה וגם משפחות מפורום הגבורה גם וגם.

אני מכבד את כולם, ומהמקום המוסרי ביותר יש להם זכות קדימה , אז מי רוצה לפתוח את הדיון בבקשה? שירים יד, בבקשה אדוני.

אין פה הרבה חברי כנסת, אבל אני פונה ברבים.

שלום לחברת הכנסת ד"ר מטי צרפתי הרכבי.

חברי הכנסת, 283 ימים נמשכת המלחמה הכי הזויה שנפלה עלינו ו-120 חטופים עדיין מוחזקים בידי הארגון הקיקיוני הנכס בעזה, ואין רואים את הסוף.

שמי יוסף, אבי יאיר אנגל, בן לניצולי שואה שהגיעו מיד לאחר השואה למושבה יוקנעם כדי להתחיל חיים חדשים במדינה העתידה לקום עבור העם היהודי, בני יאיר זכרונו לברכה, נפל בעת שירותו בשייטת 13, ואני הסבא של אופיר אנגל שחזר מהשבי לאחר שנחטף בבארי יחד עם אבי חברתו – יוסי שרעבי, שנהרג בשבי ומשפחתו מחכה להביאו לקבורה באדמת המדינה.

חברי הכנסת, כל כך הרבה זמן עבר והמנהיגים לא מצליחים למצוא פתרון כדי לסיים את הסיוט. האם באמת נראה לכם שהאיש שוועדת החקירה לאסון מירון ציינה כי ציטוט: "ראש הממשלה בנימין נתניהו, נושא באחריות אישית בהתאם לממצאים שפורטו, נתניהו לא פעל כמצופה מראש ממשלה". ושוועדת החקירה הממלכתית למחדל קניית הצוללות מאשימה בדוח הביניים: "נתניהו סיכן את ביטחון המדינה, פגע ביחסי החוץ ובאינטרסים הכלכליים". בפרסומים מהימים האחרונים בעיתונות זרה אשר צוטטו בתקשורת הישראלית, על החקירה שמנהלים האמריקאים על החברת הכספים של קטר לחמאס, ראש הממשלה שלנו חושש מהמסקנות. אף אחד לא יצא בהכחשה על מידע קשה זה, האיש שכבר כמה שנים מתנהל נגדו משפט בשלושה סעיפים חמורים.

ואמש דיון של שעתיים בישיבת הממשל על ביטחונו של האיש השמור ביותר במדינה ומשפחתו, ועל החטופים כלום. האם זה האיש, חברי הכנסת, שישיב לנו את 120 החטופים, שכבר 283 ימים בגיהינום? לפני שבועיים, כשחזרתי הביתה מהכנסת ראיתי את ההודעה: אנחנו מתקדמים לסיום שלב החיסול של צבא הטרור של החמאס. המשפט הזה מהדהד מפיו של ראש הממשלה ושרים בממשלתו מתחילת המלחמה עד היום בווריאציות שונות. עד מתי, חברי הכנסת, יהיה זלזול כה חריף של הממשלה שלנו בעם? מתי תקומו חברי הכנסת ותגידו עד כאן, אי אפשר יותר? חייבים להשיב את החטופים משפחותיהם כי זה הנושא החשוב ביותר היום. אתם יוצאים בשבוע הבא לפגרה של שלושה חודשים, ו-120 החטופים עדיין שם, ומשפחותיהם נאנקות מכאב צער וגעגועים, איך זה נראה לכם הזוי, שמשתוללת מלחמה בדרום ובצפון, אזורי מדינה שלמים שרופים ותושביהם כבר 283 ימים פליטים בארצם ללא אופק להמשיך לחיות בביתם, ואתם יוצאים לשלושה ימי פגרה הייתכן? עשו משהו והצילו את המדינה.

תודה רבה, יש מישהו שרוצה לדבר?

שלום לכולם, שמעתי בקשב רב את האדון הנכבד, אח לכל דבר ועניין, עם קצת הסתייגויות.

תציג את עצמך בבקשה.

אז כמו שאמרתי, אני אייל בוצחק, אביו של סרן אושרי משה בוצחק, אח בכור לשישה, נמצאים כאן שלושת האחים – אחים שכולים, ואשתי רעייתי משמאלי. אושרי משה בוצחק נהרג בקרב בגבורה, במסירות נפש בדארג' תופאח, י"א טבת – 23 בדצמבר. אושרי נהרג, כמו כל הגיבורים, שמרביתם או חלק גדול מהם נמצאים בפורום שנקרא פורום הגבורה – פורום שמאגד בתוכו מעל 250 משפחות מבלי הזדהות פוליטית – דתיים, ימניים, שמאלנים, חילוניים – כולם היו גיבורים. אושרי נהרג אחרי ההפוגה שהייתה בדצמבר, שבוע וחצי אחרי עשרה או 12 ימים שהיו שם, משה נפל בקרב הרואי, כשהוא לקח על עצמו, על גופו כפשוטו, נכנס לבית, כשהוא יודע שיש לו 13 חברה אנשי צוות מאחוריו שעלולים להיות קבורים מתחת משני מוקשים גדולים שגילו בדיעבד. ויחד עם זאת, אושרי ידע, שם את עולם הפרט שלו בצד, נכנס פנימה מתוך ידיעה שהוא מקריב את נפשו למען עם ישראל.

משה היה ארוס לפני המלחמה, יום רביעי האחרון היה מועד החתונה – יום קשה לנו במשפחת בוצחק. התארסו לפני הכניסה לעזה, ונהרג בעזה, והוא נהרג כשהוא ידע שהמציאות קשה, אבל יחד עם זאת, עם כל המשמעות, מה שעמד לנגד עיניו ועיני כל הלוחמים שנפלו, וכל אלה שמצאים כרגע בעזה, זה להכניע את כל המרעין בישין שנמצאים בעזה. הכרעה מלאה של החמאס, מבלי להתכופף. אדוני ראש הוועדה, אני אשמח אם לא תעיין בטלפון, אני אומר דברים חשובים.

אני יודע.

אז אני אשמח לתשומת לבך.

אני אתך.

הכנסה זה לא התרפסות, במציאות הנוכחית של החודשים האחרונים אנחנו שומעים השכם והערב על עסקה פה, עסקה שם. כל עסקה בכל אשר היא מצריכה בסופו של דבר סוג של הפסקה. אנחנו כמשפחה שכולה, כפורום הגבורה לא ניתן למציאות כזו שתקרה, אנחנו נילחם – גם פה בוועדות ובכל מקום כדי שהפסקת אש לא תהיה. אושרי נהרג אחרי הפסקת אש, מישהו יכול לשער למה ומה הסיבה? ב-12 הימים האלה התחמשו בדרג' תופאח, חיכו להם. והמציאות שחייל נהרג מתוך ידיעה שיש הפסקת אש והמחירים על פניו, יגידו שהם מחירים נסבלים, אבל אמרו פה חברים, גם בוועדות הקודמות, כל עסקה שתהיה היא כדי דמיו, ולא לבוא ולהגיד - - - ואני רוצה לפרק את הפרדיגמה של "עכשיו", אני רואה על החולצה "עכשיו" בכל מחיר; אין מציאות כזו, במציאות כזו עכשיו זה אומר תן את הכול, שחוזרים ל-6 באוקטובר, מציאות שבה נכנסים חזרה לעזה. באצטלה של אזרחים נכנסים לשם מחומשים ויחכו בפינה לאחד כמו אושרי שנפל בדארג' תופאח.

השבת פרשת בלק. אנחנו נקרא: "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב", אגב גויים זה לא דרוזים, זה לא מוסלמים, זה לא נוצרים – גוי בעברית זה עם. עם ישראל לא אמור להתחשב באף לחץ בין לאומי, עם חימוש, בלי חימוש, יש ראייה אסטרטגית, אבל בסופו של דבר יש אמירה, והאמירה הזאת של בלעם מלפני 3,000 שנה, תקפה וקיימת. יהיו כאלה שיגידו ויגחכו "איזה משיחי", לא, זאת האמת, וצריך להסתכל לאמת בפרצוף. ואם אנחנו, במציאות שאנחנו נכנעים, אנחנו יודעים שאנחנו מקריבים את אלה שיושבים סביב השולחן פה, את אלה ששותים שאוכלים, את אלה שאוכלים, את אלה שהולכים לבאר, ואלה שהולכים למסעדות. כל מי שנמצא עכשיו בעזה, כדי שנשב פה ונסתכל אחד על השני ונקשיב אחד לשני. תודה רבה.

סליחה בואו נסדר את זה כדי לתת כבוד אמתי, עמוק למשפחות החטופים, יחד עם זאת לדעת שידברו עוד שלושה אנשים, כי יש לנו את הדיון ואחר כך מסיבת עיתונאים וכל מיני דברים. אז בוא נחליט יחד, אם ידברו עוד שלושה זה מקובל עליכם? אם אתם רוצים להחליט ביניכם מי ידבר, גם מקובל עליי, מהצד הזה או מהצד הזה דעה אחת או אחרת הכול מקובל. מה אתם אומרים זה מקובל

אני אדבר בסוף

עדיף שכולם ידברו אבל בקצרה.

גם זה מקובל עליי, אז נחליט שעוד 15 דקות נסיים את הדברים - - - שמענו דברים מאוד אנושיים, זה גם מקובל? אני רוצה החלטה קולקטיבית של כולנו ביחד.

15 דקות זה סבבה.

שכל אחד ינסה לדבר שתי דקות בבקשה.

בדיוק.

שתי דקות, בסדר.

שלום, אני בתיה רובין, אמא של סמל עמיחי רובין השם ייקום דמו, שנהרג אחרי קרב גבורה בשבת שמחת תורה. קרב בו נלחם בפתח חדר האוכל בו כל הלוחמים היו מקובצים יחד, עם הנגב שלו. במקום הכי אסטרטגי והכי מסוכן. הוא נפצע פעם אחת, שנייה ושלישית והמשיך להילחם ולא ותר, וגם אחרי שהוא נפצע בראש, הוא עדיין המשיך להילחם עד שנפל ולא יכול עוד, ומותו נקבע שלושה ימים אחרי שבת.

הנפילה של הבן שלנו, השלישי מתוך שמונה, מבחינתנו, עם כל הכאב והקושי ולהיכנס למשפחת שכול זה דבר איום ונורא, זה מכריח אותנו כל יום לקום ולבחור בחיים ולהמשיך קדימה בכל הכוח.

מעבר לזה אנחנו מרגישים שהבן שלנו יחד עם כל הלוחמים הגיבורים האחרים, השאירו לנו צוואה שאומרת לנו: מה שהתחלנו חייבים להמשיך ולסיים. העם שלנו הוא עם הנצח, אנחנו חיים על אדמה נצחית של עם ישראל, והמילים ניצחון ולנצח הן המילים שמבחינתי יש להן אמת לשעות הגורליות ולימים הגורליים שלנו עכשיו.

מה זה לנצח? לנצח זה אומר למוטט את חמאס לחלוטין, שעם ישראל יוכל לשבת לבטח בכל הגבולות בהם הוא נמצא – וכתושבות הצפון אכניס בהם גם את הצפון; לנצח אומר כמובן שהחטופים יחזרו הביתה בשלום מי שחי, וגם הגופות של אלה שלא חיים, כולל המלחמות הקודמות, יחזרו הביתה; לנצח אומר לעמוד כאן בתור עם ריבוני במדינה שלו בקומה זקופה בידיעה ברורה שזה שלנו ומה מטרתנו. אי אפשר להפסיק את מה שהתחילו אני אסיים במשפט אחד: מצאנו מחברת של הבן שלי שחזר מהצבא, שהיו בה כמה משפטים, ומשפט אחד מדבר על זה: חייב רוח לדעת מהשנייה הראשונה שלא משנה מה אנחנו ננצח. זה מה שהוביל אותו, אני מאמינה, בלחימה באותו קרב בשבת, ואת הרוח הגדולה הזאת, אני חושבת, עם ישראל צריך לקחת אתו ולהמשיך אותה עד הניצחון בעזרת השם. תודה.

הבא בתור.

אני אשמח לדבר.

שלום, שמי אברי נוילנדר - - -

אפשר מהמשפחות?

משפחות חטופים.

בוודאי. בבקשה, אחד אחד.

בבקשה.

אני אלון גת, אני מקיבוץ בארי – קיבוץ ש-101 מאנשיו, מתוך קהילה של 1,100 נרצחו, 31 נחטפו. יש פה מאחוריי עוד חברים מקיבוץ בארי, חלקם היו צריכים לקפוץ מהקומה השנייה, חלקם איבדו את בעלם, חלקם נלחמו שם. יש פה מאחור כל אחד סיפור שלם, ומה שקרה בבארי, ועכשיו שמענו את כל התחקיר על בארי, ואנחנו מבינים שהייתה שם הפקרה. אבל זו הייתה הפקרה שכבר הייתה, אנחנו צריכים לוודא שהיא לא נמשכת. אנחנו מדברים על החטופים שעדיין נמצאים שם. אחותי כרמל שנחטפה, ועדיין בשבי חמאס, עדיין ברגע זה מופקרת, וכל רגע שאין עסקה שמשחררת אותה, הי מופקרת והיא סובלת שם כרגע.

אשתי ירדן הייתה בשבי חמאס, גם היא נחטפה, נחטפנו כולנו ביחד. הצלחתי לברוח עם גפן, והיא נתפסה שוב והייתה בשבי חמאס 54 ימים. היא חזרה אלינו בעסקה, כמו שרוב האנשים חזרו אלינו, רק ככה אפשר להציל את כל החטופים ולהביא אותם אלינו. ראינו את זה אלו נתונים, עובדות, אין פה דרך אחרת להציג את זה. והקבלה הזאת של ירדן, של אשתי, אין דבר שיכול להשתוות, וזה מה שאנחנו עכשיו נלחמים עליו. אנחנו לא נלחמים על נקמה, על להרוג, על חיסולים, אנחנו נלחמים על להביא אנשים – אזרחים של מדינת ישראל חזרה הביתה, על זה אנחנו נלחמים. וחיבוק כזה, כמו שגפן נתנה לירדן, זה החיבוק שעוד שבועיים, עוד שלושה שבועות, זה החיבוק שצריך לקבל גם עם כרמל, עם אחותי, עם דודה של גפן, וזה יכול לקרות. יש עסקה שמביאה אנשים חיים ואת הגופות חזרה לקבורה הביתה. אנחנו לא נלחמים פה לשום דבר אחר, ואנחנו כן, אנחנו כפשע מניצחון, והניצחון הזה הוא החזרת החטופים הביתה. חיסלנו את דף, אנחנו לא נצליח להגיע לכולם, גם אם נצליח להגיע לכולם יש להם ילדים, הם יהיו המחבלים, דלת מסתובבת, יופי, אם ככה אנחנו מאמינים. עכשיו המצב החמור ביותר הוא של החטופים, וצריך להציל אותם, זה מה שצריך לעשות כרגע. הופקרנו פעם אחת, אל תפקירו אותנו שוב, הופקרנו מספיק. כרמל צריכה להיות בבית, כל החטופים צריכים להיות בבית עכשיו. אנחנו יכולים לחזור מתי שאנחנו רוצים שוב, עכשיו מה שהכי חשוב זה החטופים. כל הדרגים המקצועיים אומרים את זה – כולם, תקשיבו למי שמקצועי. תודה.

תודה. לא נעים לי בכלל, במיוחד עם אנשים שאיבדו את היקר מכל, אמרנו שתי דקות, חלק לקח שתי דקות וחצי, חלק שלוש דקות וחצי, וקשה לי מאוד לעצור אנשים במצב כזה, בואו ננסה בבקשה.

ברשות היושב-ראש.

רק רגע, אני מציע שננסה לדבר כמה אנשים מדברים, אז אתה תרצה לדבר, וגם אתה וגם אני וגם את.

אני פחות משתי דקות.

אני לא, אבל יש פה משפחות חטופים.

גל אתה רוצה לדבר?

רבותיי, ברשות היושב- ראש, חברי הוועדה הנכבדים. הבן שלי נהרג ב-9 בינואר. הוא הגיע כבר במצאי שבת לבארי, הוא שמש כחוג"ד בחדרי המיון שאוגדה 99 פתחה שם. הוא טיפל בכל מי שהגיע לשם. בזמנו החופשי הוא הסתובב בבארי והסביבה, וראה את כל הזוועות שהיו שם חלק כבר שמעו: הוא נכנס לאחד הבתים, וראה שם משפחה סביב השולחן שהרגו אותם והאיברים מסודרים על השולחן, והיו לו תיאורים קשים יותר, אני חוסך את זה מכם.

הבן שלנו, שהיה חובש מעולה, בחר להיכנס לעזה, עשה את ההתאמות הדרשות כדי להגיע לשם, הצטרף לכוח של אגוז, ובאמת היה אתם חודש וחצי, עד שנפגע באל בוריג' ונהרג.

אני רוצה רגע לדבר על מה שהוא הפסיד באותו זמן: הוא היה אמור לסיים שנה שנייה במשפטים, הוא היה סטודנט מצטיין, למד בבר אילן; כל מקום שהיה בו היה מוקף בחברים, אבל יש פעמים בחיים שלנו שכל מה שחונכנו עליו וגדלנו עליו, הכול מתנקז לאצבע אחת, כבוד היושב-ראש, שאתה מרים בכנסת. הבן שלנו קיבל החלטה שאין ברירה ויש מלחמה כרגע, הוא כתב: אנחנו נלחמים על הבית – זאת הארץ שלנו, אין לנו מקום אחר ללכת. את אבותינו, אחרי שגרשו אותנו מכאן, גרשו גם ממקומות אחרים, חזרנו לכאן בכוח הזכות או בכוח הזרוע, כל אחד יכול לרשום את הרשימה, אבל כרגע אנחנו רוצים לסיים את מה שהם התחילו, אנחנו שייכים לפורום הגבורה ואנחנו רוצים לוודא שזה קורה. הקמנו מאהל לפני חודשיים, ואנחנו נמצאים בכיכר אגרנט. אנחנו רוצים שהמלחמה הזאת לא תסתיים במסקנות של ועדת אגרנט; אנחנו רוצים שהמלחמה הזאת תסתיים בניצחון ברור. בן אחד שלי נהרג, יש לי עוד שישה ילדים בבית, אני רוצה שהילדים שלי יצליחו לחיות במדינה מתוקנת וחופשית, ושהילדים שלי שעדיין נמצאים במילואים יחזרו הביתה בשלום; אני רוצה שהנכדים שלי לא יצטרכו לצאת למלחמה הזאת; אנחנו מאוד רוצים את כל החטופים חזרה הביתה, אנחנו רוצים שנוכל להמשיך לחיות כאן, סליחה על הזמן.

שלום לכולם, שמי גילת פיש, אני דודה של שגיא דקל חן, בן 35, שחי וחטוף בעזה. בתמונה שאני מחזיקה פה – אמא שלו נעמית, שנחטפה וברחה מחזיקה את שחר, התינוקת שנולדה לו כשהוא בשבי. אנחנו היום פה להגיד שהדבר החשוב ביותר עכשיו הוא להחזיר אותם הביתה בהקדם האפשרי, בצורה היחידה שאפשר להחזיר בה את כולם הביתה, וזו עסקה. ואם עסקה מחייבת הפסקת מלחמה, זה מה שצריך לקרות. צריך לקרות מה שצריך בתנאי הסכם העסקה, אז אם זו הפסקת מלחמה זו תהיה הפסקת מלחמה. הם צריכים לחזור הביתה וכולם, וכדי להבטיח את חזרתם, אם צריך להגיע להסכם מדיני עכשיו, אז זה מה שצריך לעשות. כל מה שצריך לעשות כדי להגיע לחזרתם, אם זה הפסקת המלחמה ואם זה הסכם מדיני לשם אנחנו צריכים לחתור דיברתם פה על חיים ביחד על חיים בשלום – החיים שאנחנו רוצים לתת לילדים שלנו הם לא חיים של מלחמה מתמשכת, אנחנו רוצים להגיע למצב שכולנו נוכל לחיות במדינה שלנו בכבוד ובשלום, והדרך היחידה להבטיח את חזרתם תהיה להגיע לכל מה שאנחנו צריכים עבור ההסכם והעסקה, אז אם זה מה שצריך זה מה שצריך עכשיו, לפחות כך אנחנו רואים את זה. תודה רבה.

תודה רבה.

אני אוסיף משפט אחד.

אני רוצה להגיד משהו, אני אימא של אושרי.

הוא רוצה להגיד משפט אחד, שלושה משפטים.

אני רוצה להוסיף רק משפט אחד: 7 באוקטובר קרה כי מדינת ישראל לא עשתה את העבודה שלה. ניר עוז הופקרה, כמו רבים מהישובים. אני בנם של אבנר ומיה גורן זיכרונם לברכה, אימא שלי עוד חטופה, וה-7 באוקטובר קרה כי מדינת ישראל לא עשתה את העבודה שלה כמו שצריך, ניר עוז הופקרה, והצבא לא הגיע. באחת וחצי כבר כל מאות המחבלים שהיו בניר עוז נסוגו על דעת עצמם, אפילו לא השאירו את הגופות שלהם. אני כבר שילמתי את המחיר הכי כבד, יש פה תינוקת אחת שיכולה עוד לא לשלם את המחיר, לא להיות יתומה. אוסיף ואומר, כמובן שאני לא אוותר על הקבורה של אימא לעולם, וכל ה-120 צריכים לחזור, כי כולם היו חיים בבוקר של 7 באוקטובר, וכולם אזרחים שהופקרו בידי מדינת ישראל וצריכים לחזור.

אני אימא של סרן אושרי משה בוצחק השם ייקום דמו, שנפל ב-23 בדצמבר, בשבת בבוקר. זה נכון, מדינת ישראל הופקרה ב-7 באוקטובר, ולא היה מי שיעזור, ולא היה מי שייתן עזרה, ולא היו חיילים, ולא היה שום דבר. האם שווה לחזור על הטעות הזאת? אני לא מרגישה בתוכה בתוך מדינת ישראל, אם אני הייתי עכשיו תושבת עוטף עזה, ואני תושבת הצפון, דרך אגב, ששם לא נעשה שום דבר, אם אני הייתי צריכה לחזור עכשיו אחרי הסכם, לא הייתי חוזרת. אז בואו פשוט ניתן להם את השטחים, נפנה להם את השטחים ונעבור כולנו למרכז הארץ ונבנה גדר בטון סביבנו. אנחנו זקוקים לביטחון.

אתם – נציגי העם, אתם שקיבלתם את המנדט, תעשו את הדבר הכי נכון. מדברים על מה צודק, הכול צודק, השאלה היא מה נכון וצודק וחכם לעשות עכשיו. להביא את החטופים עד האחרון, ולא משנה אם חי או מת, אבל לסיים את המלחמה הזאת עד הסוף, לקבוע את היעדים, כי חמאס הוא לא פרטנר לשום הסכם. אני בכלל לא מבינה איך אפשר לדבר אתם, כי היום הם יסכימו, מחר זה כבר לא יהיה. הם לא פרטנר, לסיים עד הסוף, למוטט את חמאס ולהביא את החטופים הביתה. למצוא דרך יצירתית ולצאת מהקופסה, וזו האחריות שלכם.

עוד מישהו?

שמי כהן חנה, דודה של ענבר היימן. ענבר הייתה במסיבה בנובה, נחטפה בחיים, הועלתה על אופנוע כשהיא בחיים, ונרצחה באכזריות שאי אפשר לתאר בדרך לעזה. ענבר כבר תשעה חודשים מתחת לאדמה בעזה. אנחנו לא יודעים איפה היא ומה נשאר ממנה בכלל. ענבר, כמו שאר החטופים הנרצחים, הופקרו ב-7 באוקטובר, ומופקרים היום פעם שניה, כשהם נמצאים ברשימה הסופית של העסקה, בשלב האחרון.

אני רוצה להגיד לכם שזה מסוכן מאוד להשאיר אותם לשלב האחרון. ולמה אני אומרת את זה? החללים לא מייצרים מודיעין, על חלק יודעים איפה הם, על הרוב לא איפה הם נמצאים בכלל. יש סכנה גדולה שלא נקבל חלק מהם חזרה, ועזה פשוט תשתקם על הגופות שלהם, עזה תיבנה מחדש על הגופות שלהם.

ענבר שלנו הייתה בת 27 כשנרצחה, אימא שלה, במקום לבחור לה שמלת כלה, בוחרת לה קבר, היא כבר שואלת איך ייראה הקבר של הילדה. אנחנו – המשפחה, כבר תשעה חודשים לא חיים; אנחנו כל יום נרצחים מחדש. תשעה חודשים פשוט אין לנו חיים. גם לקחו לנו את הילדה, גם היא נרצחה בצורה אכזרית, גם לה קבר, גם לנו אין מנוחה, גם אנחנו סובלים. מתי יהיה סוף לזה? מתי? תגידו לי? מה נשאר מהילדה היפה הזאת? ילדה יפהפייה, 1.78 מטר, תלתלים, ילדה מהממת, ילדה טובה, מלחה הארץ, זרוקה בעזה היום, זרוקה באדמת עזה. אם חס וחלילה זאת הייתה הילדה שלך, איך הייתה חי? איך הייתה קם בבוקר? איך היית מסוגל - - - בכלל לפתוח את העיניים אנחנו לא מסוגלים. אנחנו כל יום במאבק חדש להרים את עצמנו מהמיטה; אנחנו כל יום במאבק להביא את הילדה לקבר ישראל. די, אנחנו כבר מתים, תגאלו אותנו מהסבל הזה. מדינת ישראל הפקירה 120 חטופים, היא חייבת להחזיר אותם – החיים לשיקום והנרצחים לקבורה. תודה.

אני רוצה לחבר במשפט אחד את נושא החטופים לנושא כינוס הוועדה הזאת. הוועדה התכנסה היום בנושא של קידום ענף טכנולוגיות אקלים. אני יושבת כאן בוועדה הזו בין שני נציגים יזמים שעוסקים בנושאי אקלים, מחזור ומים, ואגרוטק. אני לא הייתי צריכה להיות פה, כי פה באמצע היה צריך לשבת גדי מוזס, אגרונום מומחה שהיה בכל העולם ומלמד על WASTE WATER על גידול תפוחי אדמה וגזרים.

הבן אדם הזה חי, הוא בן 80, אבל הוא חטוף בעזה, הוא אחד מכל ארבעה שנטבחו או נחטפו מקיבוץ ניר עוז, והוא צריך להיות פה. מספיק לעסוק במוות, אנחנו צריכים לעסוק בחיים, החזרה לחיים, תכנן אסטרטגי למה שהולך לקרות במזרח התיכון, צריך להפסיק את המלחמה הזו, להחזיר אותם הביתה, שבאחת הוועדות הבאות גדי יבוא ויאמר את דברו המקצועי לתקומה, לחיים, לשיפור חיים בכל העולם ולא רק במדינת ישראל, אנחנו קודם כל נלחמים על חיים, אנחנו צריכים להחזיר אותם ואת כל הנרצחים לקבורה במדינת ישראל. תודה רבה לך, ותודה על איך שאתה מארח אותנו שבוע אחר שבוע בוועדות שלך.

תודה רבה.

אני אסיים בבקשה.

אני רוצה, אחרי שתסיימו לדבר להגיד משהו, בבקשה, שיכול להיות שייראה קשה, אבל אני רוצה לדבר אשר על לבי, בבקשה.

אנחנו ההורים של איתן, בן 24, ועדיין חטוף בעזה, וגם אנחנו רוצים את הבן שלנו בבית כמה שיותר מהר, האחים שלו מתגעגעים אליו, יש לו בבית עוד שבעה אחים ואחיות, כולנו מתגעגעים אליו, הכיסא שלו נותר ריק כבר כל כך הרבה זמן. איך אתם מצפים שנסכים לעסקה הזאת שמשאירה את איתן מאחור. איתן נחשב עם החיילים, הגברים הצעירים, הוא גם נרה כמו לוחם, הם יודעים שהוא לוחם. איך אתם רוצים שאנחנו נסכים? הרי בין השלב הראשון לשני, חמאס הולך למתוח אותנו, לאמלל אותנו, למרר לנו כאן את החיים. אז איך נסכים לעסקה כזאת? אם העסקה הייתה שכולם חוזרים ביחד בפעם אחת, יתכן מאוד שהיה מקום לתמוך בה. איך יכול להיות שמדינת ישראל הולכת לחתום על הסכם ומחויבת להסכם שהיא חותמת עליו, בוודאי אם יש ערבויות אמריקאיות, ומדינת ישראל חותמת על הסכם ומשלמת במזומן, ואז תקבל צ'קים דחויים מחמאס? איך אנחנו יכולים להסכים לוותר חס וחלילה במודע על הבן שלנו. שלא נדבר על מחבלים שהולכים להשתחרר פה, מחבלים כבדים ביותר שהולכים להשתחרר פה, מה יהיה פה אחר כך? ראינו שמספיק אחד כדי לעשות לנו את הטבח בשמחת תורה, אנחנו רואים מה קורה בג'נין טול כארם וקלקיליה, אנחנו רואים מה קורה, איך הם מצחצחים חרבות ככדי לחקות את מה שקרה בדרום. הציפיה שלנו ממדינת ישראל היא שהלחץ הצבאי רק יתגבר עד שחמאס ייכנע לתנאים שלנו, ולא יביא תנאים אחרי תודה.

עוד מישהו, בבקשה?

אני, אדוני, משפט.

משפט בבקשה, ארבעה משפטים.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. ב-15 ביולי 2004, נולד נמרוד כהן מרחבות שחטוף בעזה 283 ימים, הוא ועוד 119 חטופים, היום אנחנו מציינים את יום הולדתו ה-20, ואני מאחלת להורים שלו – ליהודה ווויקי שמהר יוכלו לחבק את הבן שלהם – ילד בן 20.

תודה רבה, חברת הכנסת הרכבי. אני רוצה להגיד לכם שאני בדעת מיעוט ואפילו מיעוט בהרבה מובנים. הרוב המוחלט של ראשי הוועדות נמצאים במקום אחר מבחינה פוליטית, יכולים פוליטית להסכים עם הקבוצה הזו כמעט ב-100%. לכן אני מביע עמדת מיעוט. אבל לפני הפוליטיקה את העניין האנושי צריך לנתק מכל עמדה שתפגע בו, כי העיקר זו העמדה האנושית. אני רוצה בוודאי שכל הבנים יחזרו לבתים שלהם, למשפחות שלהם, ואדם חשוב מאדמה. בסוף במקום המהותי אין דבר עליון וחשוב מבן אדם. אני רוצה לדבר על דבר שאף אחד לא דבר עליו, עם כל אחד מכם, כי אתם גם משפחות שכולות, משפחות שאיבדו את הבנים שלהן, משפחות של חטופים, אז מדברים אנושי וגם מכניסים פוליטיקה, וכל זה זכותכם. אני רוצה להגיד משהו שייראה קשה לחלקים מכם, חברים וחברות, במולדת הזו כתוצאה מהתפתחות היסטורית – רצינו לא רצינו, אהבנו לא אהבנו, אבל יש פה שני עמים, וצריך להגיע למשוואה שמכבדת את שני העמים. אין דרך אחרת, חברים, אם אנחנו רוצים לבחור בחיים, אם אנחנו רוצים לבחור בביטחון אמתי ואסטרטגי ולנצח נצחים, אנחנו צריכים להכיר בעובדה הפשוטה הזו שאין עם שיתאדה, אין עם שנקום ביום מסוים ונגלה שהוא נמצא בחלל, זה לא יקרה, אז מה נעשה עם ההתפתחות ההיסטורית הזו, מה נעשה? יש פה שני עמים, מגיעה לשניהם זכות להגדרה עצמית, מדינה לצד מדינה ולחיות בשלום ובביטחון לנצח נצחים. תודה רבה לכם.

מי שרוצח לא יהיה פה.

בסוף זה עניין פוליטי, זו לא אמירה אנושית, סליחה אדוני היושב-ראש.

אמרתי פה אמירה אנושית.

לא, זה לא לעניין.

אתה דיברת פוליטיקה.

בסדר, אתה מדבר פוליטיקה קלאסית.

אתה דיברת והקשבתי לך.

תודה רבה.

אתה הייתה מאוד פוליטי.

פוליטי?

מאוד.

רוצה להתחלף אתי?

אני לא - - -

בואי נדבר על זה בחוץ.

ואני אשמח גם לדבר אתך ביחד, אדוני, אני אשמח לשבת אתך על כוס קפה שעה שלמה ראש בראש לדבר ביחד.

יישר כוח.

תודה לך.

לא יהיה שלום.

אנחנו יחד.

די, די, חברה.

אני מקווה שיהיה שלום פנימי ולא שלום עם הערבים, אלה שרוצחים אותי ואת האחים שלי.

מה יגידו תושבי עזה? מה יגידו הפלסטינים?

אנחנו רוצים להשיב ביטחון לכל עם ישראל לדור הזה ולדור הבא, להשיב ביטחון ושלווה לדור הנוכחי וגם לדור הבא.

יש הרבה כאב וצריך להכיל את הכאב.

גם מדינה פלסטינית לא תהיה, תזכור את זה.

אדוני, אתה יכול להוציא את הבחור הזה? הוא לא קבל זכות דיבור.

יש הרבה כאב, וצריך לכבד את הכאב, אבל כל בן אדם בצורה דמוקרטית צריך להביע את דעתו, ואני אישית הבעתי את דעתי שאני מאמין שמהווה אינטרס אמתי לשני העמים.

אני רק רוצה לומר לך תודה רבה, באמת תודה רבה על המלים שלך.

תודה רבה לך.

נותן לנו קצת חמצן.

חברים וחברות, אני לא אוהב שאחרי שמדברים אומרים אני מתכבד לפתוח, כי אני חושב שזה חלק אינטגרלי מכל וועדה, ולא רק להקשיב להם בשביל הפרוטוקול, אלא שאלה שאמרו דברים מדם ליבם, וצריך לכבד בעניין העמוק.

נושא הישיבה הוא פעילות הממשלה וההתמודדות עם משבר האקלים, קידום ענף טכנולוגיות אקלים. שנת 2023 הייתה הכי חמה מאז החלו מדידות טמפרטורה בעולם ב-1850. משבר האקלים הוא לא איום עתידי, הוא כבר כאן. אם מגמת ההתחממות לא תיבלם, אנחנו עתידים לראות הצפות ערים שלמות, מיליוני פליטי אקלים שלא ניתן להמעיט במידת החומרה שלהם. את כל אלה ניתן לבלום דרך מדיניות ציבורית והתנהלות ממשלתית נכונה.

החלטת הממשלה 171 קבעה יעדים להפחתת פליטות גזי החממה לשנים 2030 ו-2050. עד לשנת 2030 היעד הוא להפחית את הפליטות ב-27%, ועד 2050 להגיע למצב של נטו אפס פליטות גזי חממה. בשביל להגיע ליעדים הללו אומצו שורה של החלטות ממשלה שמטרתן מימוש היעדים, וביניהן החלטת הממשלה 544 בנושא חדשנות טכנולוגית בתחום האקלים. לקידום הענף הזה יש יתרון ברור – שימוש בתשתית הקיימת של תעשיית ההיי טק לצורך קידום טכנולוגיות שיכולות להאיץ את הפחתת הפליטות. כלומר גם פיתוח התעשייה והכלכלה וגם קידום המאבק במשבר האקלים.

מהמחקר המקיף שהמ.מ.מ ערך לקראת הדיון עולות שתי בעיות: ראשית בעיה ניהולית – לפי החלטת הממשלה 1685 בנושא עידוד חדשנות טכנולוגית מיוני 2022 יש להקים צוות בין משרדי שיכלול נציגים ממשרד המדע, החקלאות, האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, האוצר ורשות החדשנות; הצוות הזה אמור להיות אמון על מעקב אחר היעדים והמשימות בהחלטה, וכן לפרסם דוח שנתי על ההתקדמות הממשלתית והעמידה ביעדים. עד ליום זה לא הוקם כזה צוות, ואין שום גורם ממשלתי שעוקב אחר ההתקדמות בנושא הזה. הבעיה השנייה היא בעיה תקציבית – בשנתיים האחרונות חלה ירידה חדה בהשקעות באקלים–טק, הן השקעות ממשלתיות והן פרטיות. מבחינת השקעות הממשלתיות, ניכר כי הקיצוצים הרוחביים בתקציבי המדענים הראשיים, ובייחוד המדען הראש במשרד האנרגיה שנותר ללא מסגרת תקציבית לשנת 2024, ואשר טרם מונה מחליף למדען הראשי, אשר פרש בשנת 2023, זה פגע רבות בקידום הענף. מבחינת ההשקעות הפרטיות: במחצית הראשונה של 2023 חלה ירידה של 60% בהיקף ההשקעות בחברות האקלים – אקלים-טק בישראל בהשוואה לחציון הראשון של 2022, החסם התקציבי הזה הוא כל כך מהותי שבשנה האחרונה לא רק שלא הייתה התקדמות בענף, אלא הייתה נסיגה. למשל במספר החברות החדשות שהוקמו בשנת 2023, כלומר ענף שצריך להיות חוד החנית של התעשייה והכלכלה מדשדש בשוליים בגלל חוסר מעקב תקציבים, אבל תקציבים לדברים אחרים יותר חשובים לממשלה הזו מתנפחים לצערי הרב, על חשבון העיקר – טובת הבן אדם. אנחנו כאן כדי להעמיק בנושא הזה, כדי להבין מה צריך להשתנות כדי שתעשיית האקלים-טק תוכל לשרוד ולהמשיך להתפתח גם בצל הגזרות של הממשלה הרעה הזאת. אני מציע שנקשיב לרועי ממרכז המחקר והמדע של הכנסת, בבקשה.

שמי רועי גולדשמידט, ואני חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת, כתבתי מסמך הזמין באתר הוועדה, ואסקור בקצרה סוגיות עיקריות לחלקן היושב-ראש כבר התייחס, עליהן אשתדל לקצר בהתייחסות.

לקחתי ממך.

ברשות.

ואמרתי את זה.

אז קודם כל שתי מילים על מה זה קליימטק או אקלים-טק. שם כולל לטכנולוגיות שמטרתן להציע פתרונות, לסייע במיטיגציה, או בעברית מיתון של שינויי אקלים. דומה לזה היא כל מעבר בין אנרגיות מזהמות לאנרגיות בנות קיימה מצמצם את פליטות המזהמים ומהווה הליך מיתון; ואדפטציה, כלומר היערכות והסתגלות לשינויי האקלים שדוגמה אחת מרבות לזה היא פיתוח של זנים שהעמידות שלהם לעקה או צריכת המים שלהם נמוכה יותר.

זה מסביר מה זה, אבל למה זה חשוב? כמו שציין היושב-ראש זה חשוב משתי סיבות עיקריות: זה מנוע צמיחה משמעותי לתעשייה, ישראל התפרסמה לאורך השנים כאומת סטרט אפ, והזירה בה הכי הצליחה הייתה עולם התוכנה – ICT , טכנולוגיות מידע. אחר כך הגיע הסייבר שגם היום מהווה קטר משמעותי של התעשייה הזו, אבל צריך כל הזמן לחשוב מה הדברים הבאים שיש לישראל פוטנציאל בהם ויכולים להגשים את הפוטנציאל ולממש יתרונות לתעשייה המקומית ולהשפעה שלנו גם החוצה. וכמובן היעד של צמצום פליטות והעמידה בהתחייבויות שהיושב ראש ציין קודם וגם כתובות כאן, היא משמעותית כמובן, כי טכנולוגיה היא כלי, וגם אחד מהכלים שמתייחסים אליהם במפורש בהחלטות ובהסדרים הבין לאומיים כדי לסייע בעמידה במחויבות האלה, שלא תקרה אם לא נמשיך לפתח טכנולוגיות שיסייעו במיתון ובהפחתה.

כמו שהיושב-ציין, כשמסתכלים על יישום החלטת הממשלה אנחנו רואים שסעיף 22 להחלטה מדבר על זה שמשרד החדשנות אמור היה לבצע - - - אמור היה להיות מוקם צוות בין משרדי בשיתוף כל המשרדים שיעסוק בנושא הזה, וגם היה אמור להתפרסם דוח שנתי, בפועל כשניסינו ללמוד את הנושא כדי לכתוב לקראת הדיון, לא מצאנו דוח שנתי כזה, וגם צוות בין משרדי לא מצאנו. אם תסתכלו, לא יודע אם אתם מצליחים לראות, בצד ימין זה המעקב אחרי החלטות ממשלה של משרד ראש הממשלה, ושם אפשר לראות שהמשרד להגנת הסביבה הוא הגורם האחראים, וכשמסתכלים מצד שמאל אפשר לראות בדוח שהמשרד להגנת הסביבה פרסם בשבוע שעבר, שהוא דוח לא ספציפי לנושא הזה, אלא דוח כלל על מעקב אחרי החלטות ממשלה שמתייחסות לפליטת מזהמים, וכולל בתוכו כן התייחסות גם להחלטה 1685, אפשר לראות שהמשרד לא מודע לזה שהוא אמור להיות הגורם האחראי, כי הוא כותב על זה שזה לא דיווח. כלומר המשרד להגנת הסביבה לא יודע להגיד אם התבצע מעקב, האם הוקם צוות בין משרדי הסעיף הראשון של החלטת הממשלה מגדיר כל מיני יעדים, שלא רק שנקבעו בהחלטת ממשלה כיעדים שהממשלה אמורה לשאוף כמו הגדלת מספר חברות ההזנק, הגדלת מספר הפיילוטים, הגדלת שיעור ההשתתפות על הגשות בהורייזון אירופה, אלא שהמדדים האלה אמורים להיות אינדיקטורים שיעודכנו אחת לשנה לפי ההחלטה, כלומר גם ייכתב עליהם דוח וגם יבוצע מעקב אחריהם, והאינדיקטורים עצמם יעודכנו ויעשה להם תהליך אופטימיזציה כדי לראות שהם עדיין רלוונטיים.

רק לומר לך, רועי, שמתוך החלטת הממשלה שאתה מציין, בסעיף 22 כתוב: "משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה בשיתוף הצוות הבין משרדי הנזכר יפרסם דוח שנתי לציבור על התקדמות ממשלתית - - -".

נכון. ניתן לראות שהדבר הזה עבר בין משרד החדשנות, רשות החדשנות, המשרד להגנת הסביבה. שוב, זה לא שלא נכתבו דוחות, רשות החדשנות כתבה דוח יחד עם פלאנטק, הדוח הזה מכיל הרבה מאוד מידע רלוונטי, אבל כשפנינו לרשות החדשנות או למשרדים אחרים בבקשה לקבל התייחסות לאינדיקטורים האלה קיבלנו מענה חלקי, המשמעות של המענה החלקי להבנתנו אם אנחנו רוצים למדוד התקדמות הדבר הראשון הוא למדוד, ואז אפשר לראות אם יש או אין התקדמות, אם אנחנו לא מודדים, קשה לנו להגיע להבנות ביחס למדדים האלה, ואנחנו יכולים כן לומר שאם אחד המדדים הראשונים שרואים בהחלטה הוא הגדלת מספר החברות שקמות מדי שנה, אז בנתונים שיש לנו לפחות נראה שב-2023, ושוב זה לא אומר שהפעילות הממשלתית היא לא טוב, קרו הרבה דברים בשנת 2023, אבל זה כן אינדיקטור שמצאנו לגביו נתונים שמשתמע מהם שהמצב לא השתפר. באינדיקטורים אחרים אנחנו כן רואים שיפור, למשל בשיעור ההשתתפות בהורייזון 2020 אלי אתייחס עוד רגע כן רואים עלייה.

הנושא הנוסף שהיושב-ראש התייחס אליו, לכן אתייחס אליו ממש בקצרה הוא הקיצוץ בתקציבי המדענים הראשיים, הקיצוץ הזה כבר נדון כאן בוועדה בינואר 2024. בדיון ההוא דובר על זה שתוקם קרן למחקר יישומי שתעגן משאבים, ובסיכומו של הדיון מנכ"ל משרד החדשנות אמר שהנושא הזה ייבחן, אנחנו לא יודעים אם הנושא נבחן ואיך נבחן בממשלה, אנחנו כן יודעים שבינתיים תקציבי המדענים הראשיים ברוב המשרדים, ומצוינים פה העיקריים, שוב לא בכל המשרדים, בחלק מהמשרדים מלכתחילה התקציב היה זעום, כמו במשרד התחבורה בו לפי מה שקיבלנו הוא 3.5 מיליון שקלים, שאי אפשר להתייחס לזה כאל תקציב משמעותי, אתם מוזמנים לחלוק עליי, אבל במשרדים אחרים: במשרד החקלאות היה קיצוץ בסדר גודל של 50 מיליון שקלים, כלומר כמחצית מהתקציב; במשרד להגנת הסביבה תקציב הקולות הקוראים ירד בכ-40% מ-25 ל-15 מיליון; במשרד האנרגיה אנחנו מדברים על כך שבתקופה של 2023-2022 היה קיטון של כ-30%, אבל אין תקציב פעילות מאושר ל-2024, אני רוצה כן להדגיש משפט אחד על משרד האנרגיה. בשונה ממשרדי ממשלה אחרים, הוא לא עוסק רק במו"פ אקדמי או במחקר יישומי, אלא תומך גם בתעשייה, כלומר על פניו כביכול יש חפיפה עם רשות החדשנות, בפועל, ממה שהבנו בשיחות עם גורמים מהשוק, אין למעשה חפיפה בפעילות, אלא זה דפוס תמיכה שונה. כלומר: הפעילות של רשות החדשנות היא מוטת חדשנות, כלומר אם חברה איננה חדשנית לא תוכל לזכות בתמיכה אפילו אם הרעיון שלה הוא בעל פוטנציאל מסחרי או תרומה משקית משמעותית, ואילו במשרד האנרגיה כן יש פעילות שתתמוך גם בתרחישים כאלה. בפועל מה שאנחנו שמענו, ואתם מוזמנים לחלוק עליי או לעדכן תוך כדי הדיון, זה שהעובדה שתקציבי המדען הראשי מתייבשים יחד עם ההתחממות האקלימית, זו תופעה שתשפיע לרעה על שוק הקליימטק.

תכנית המסגרת האירופית היא תכנית מו"פ שאפשר להגיש במסגרתה בקשות למענקי מחקר, והתקציב הכולל שלה הוא 95 מיליארד אירו, כלומר זה פתח לתקציב משמעותי מאוד, אבל מה שקרה לאורך השנים הוא שעלות ההשתתפות של ישראל האמירה. ב2022-2021 ישראל שילמה קצת יותר מ-650 מיליון אירו כדי להשתתף ב תכנית.

אבל זה פחות מאחוז של התקציב.

כן, אבל ההחזר שישראל קיבלה לא הגיע אפילו לעלות ההשתתפות, היה קרוב לעלות, אבל לא הגיע אליה. לפני שכולנו מזדעקים אני רוצה להגיד שמצד אחד זה מסמן בצורה ברורה שישראל לא ממצה את הפוטנציאל שלה בהיבט הזה, כלומר השחקנים הישראליים לא ממצים את פוטנציאל המענקים שהם יכולים לקבל, ומצד שני אני רוצה גם להבהיר שכשמדברים על חשיפה לא מדובר רק על כסף אלא גם לידע אירופי, שיתופי פעולה ולשוק האירופי. לכן כשמסתכלים על זה צריך להבין שיש לזה עוד השפעות חוץ מהתקציב. אני רוצה להסב את תשומת ליבכם לשתי הטבלאות: מימין אפשר לראות את תחום האקלים-טק, מה שמכונה גרין דיל, ומשמאל אפשר לראות את כלל המענקים, ובשניהם מה שבולט, ובכוונה יש במסמך גם נתונים מ-2023, אבל לא שמתי אותם כי לפי התשובה שקיבלתי מרשות החדשנות הם לא סופיים, אבל כן אפשר לראות בנתונים הסופיים ששיעורי הזכייה של מדינת ישראל נמוכים משמעותית מאירופה בפרט בתחומי האקלים-טק.

אנחנו לא יודעים, ואולי רשות החדשנות תאיר את עינינו, מה הסיבה לשונות הזו, אבל בפועל אנחנו רואים שישראל לא ממצה את הפוטנציאל שלה, וזה משהו שצריך להידרש אליו. זה יכול להיות פונקציה של איכות ההגשות של ישראל, פונקציה של חסמים אחרים, יכול להיות מושפע מהמעמד של ישראל בעולם על רקע אירועים שכולנו חווים.

הסוגיה האחרונה, שאני חושב שיש פה מי שיוכל להרחיב עליה יותר ממני, היא נושא חסמים לתחום האקלים-טק, מכיוון שאקלים-טק הוא סכום שמקובל לקרוא לו היום דיפ-טק, כלומר טכנולוגיות עומק שדורשות גם יכולות הנדסיות מתקדמות וגם יכולות מדעיות – כלומר האתגר המדעי וההנדסי הוא בהיקף יותר גדול, למשל בלי לזלזל בתחום התוכנה, כאן אנחנו נדרשים לתשתיות, וכשמסתכלים בדוח של פלנטק, רואים שחלק ניכר מחברות האקלים-טק הן חברות שיש להן גם רכיבי חומרה, כלומר הן צריכות לבצע מחקרי עומק, גישה לא רק לתשתיות חישוב יקרות, אלא לתשתיות כמו מעבדות, חדרים נקיים וכולי, והזמן שלהן עד השוק, כלומר TIME TO MARKETשל חברות בתחום הזה, הוא ארוך יותר משל חברות בתחומי התוכנה. המשמעות של זה היא שמשקיעים פרטיים יותר זהירים בהשקעות בתחומים האלה, זאת אומרת שלמדינה יש תפקיד משמעותי יותר בתמיכה בתחומים האלה, דווקא בגלל שהגישה מוגבלת יותר.

חסם נוסף ומאוד משמעותי הוא חסמי רגולציה אפשר לראות את זה במיוחד בתחומי האנרגיה, אבל אני מניח שלא רק. ריבוי השחקנים בתחום, הצורך ב-TEST BED, כלומר באתרי ניסוי לפיילוטים, למשל שדות חקלאיים. יש דיון האם האזור הזה נחשב חקלאי או תעשייתי ואיזה סוג היתרים צריך, ואיזה תמ"אות צריך כדי לעבור את זה, והאם אפשר בסוף להתחבר לרשת החשמל, בעיה שהרבה מאוד מהמיזמים נתקעים בה. הם הצליחו לעבור את משוכת האישורים, ואז הם לא יכולים להתחבר לרשת החשמל, בפרט אם הם בפורמט שונה מהפורמט הסטנדרטי. אלה חסמי הרגולציה וחסמי הצמיחה שקשורים לשתי הסוגיות הקודמות, כי כשמגיעים לשלב הצמיחה המשאבים המימוניים צריכים להיות יותר גדולים הרבה פעמים זה כולל פיילוטים או בשלבים המתקדמים יותר הקמה של מפעלים, זה יותר חסם שגם אתו צריך להתמודד. הנושאים הללו נדונו לא אחת גם בוועדה הבין משרדית שקדמה להחלטת הממשלה, וגם לאחר מכן בדוחות שונים בהם של המכון הישראלי לדמוקרטיה, אבל בפועל לא מצאנו כדור קסם שפותר את כל החסמים וצריך למצאו דרכים להתמודד עם החסמים האלה. תודה רבה לכם.

תודה רבה רועי. בבקשה חברת הכנסת הרכבי.

אני מתחברת להתחלת הדיון עם משפחות החטופים. היערכות מדינת ישראל עם משבר האקלים היא עוד אחד מהדוגמאות להנהגה כושלת. אני מוצאת את זה שוב ושוב. אם זה היה במוכנות המדינה לרעידות אדמה; אם זה ההתמודדות עם משבר הפסולת, שכבר אין מקומות הטמנה. בהרבה מאוד עולמות תוכן אין הנהגה, אין מישהו שאוחז בהגה. בסוף משרדי הממשלה והצוותים המקצועיים עושים כמיטב יכולתם, אבל אם סדרי העדיפויות מעוותים אנחנו מגיעים למצב שמדינת ישראל בתחתית ההיערכות למשבר האקלים ביחס למדינות אירופה. לפני מספר חודשים כחודשיים היה אמור להיות יום אקלים שיזמנו יושבי ראש השדולה הסביבתית - - -

בדיוק לפני שנה.

לפני שנה. ויזמנו דיון שהתגלגל לוועדה הזו, ותודה רבה לך אדוני שאתה מקיים את הדיון, כי היום המרוכז שרצינו לעשות סביב משבר האקלים אז בוטל בנסיבות שונות.

השנה פורסם דוח מבקר המדינה שהיה דוח מעקב בהמשך מדוח משנת 2021, ובגדול הוא אומר שיש דשדוש תפקודי, גם אדוני השתמש במילה דשדוש, אין גורם ממשלתי מוביל, יש שיהוי בהסדרה חוקית, יש היעדר ניהול סיכונים לאומי, יש קשב משפחתי מאוד-מאוד נמוך. אנחנו נהיה בתחתית ההיערכות שלנו להפחתת טביעת הרגל הפחמנית על פי יעדים בין לאומיים שישראל חתמה עליהם. ובסוף מדינית ישראל נמצאת במקום שנקרא הוטספוט, אתה ציינת את החום, ואי היערכות לטיפול במשבר האקלים, פוגע באינטרסים של המדינה וגם יגרום לנזק גם בחוסן החברתי, גם כלכלי, גם ביטחוני, יפגע בחקלאות, בביטחון המזון שלנו – לא יוכלו לגדל פה גידולים, בביטחון המים, בוודאי יפגע באוכלוסיות החלשות במדינה; יהיו מאבקים גאו-פוליטיים במרחב הזה על משאבים, על מים – כל אחד ינסה לגנוב ככל יכולתו משאבי מים וטבע; זיהום אוויר, מזג אוויר קיצוני שיגרום לתמותה, מחלות. איכות החיים שלנו תיפגע בצורה גורפת

אין פה יישום של היעדים שהממשלה עצמה הגדירה, די להסתכל בהחלטת הממשלה, זה פשוט הזיה. גם כשאתה משווה אותנו למדינות אחרות מבחינת השקעת המדינה בתקציבים, אפילו בהשוואה למדינות כמו קפריסין, אנחנו ב0.5%-10%, תלוי בעולמות התוכן, בהשקעה של המדינה, בסוף זה סדרי עדיפויות.

בדוח המעקב שפורסם עכשיו אין למדינת ישראל תכנית היערכות לאומית לשינוי האקלים; לא הוקצו מספיק תקציבים – ממש בטל בשישים לכתיבת ה תכניות של ההיערכות; אין סמכויות למנהלת ההיערכות. אם אני מתייחסת לנשוא הדיון שלנו, בדוח המבקר דובר על פיתוח ידע מדעי אקלימי ובניית מוקד ידע לאומי, בדוח הקודם של 2021, עלה שלא נעשו פעולות מחקריות להרחבת בסיס הידע הקיים, ועכשיו נכתב בדוח המעקב שהליקוי תוקן במידה מועטה בחלוף חמש שנים מהחלטת הממשלה, מרבית הפערים בנושא לא טופלו, מנהלת ההיערכות טרם הצליחה למצב את עצמה כמוקד ידע ומתקשה לקדם מחקרים בנושא ההיערכות, תהליכי קבלת ההחלטות חסרי בסיס נתונים מחקרי ומדעי מספק ובהחלטת הממשלה שציינת, רועי – 1685, מדובר על הכפלת מספר חברות ההזנק החדשות שקמות עד 2026, אנחנו כבר ב-2024ף אני לא מרחיבה פה. יצירת ידע יישומי, עידוד מו"פ תעשייתי והקמת חברות הזנק חדשות, ניסוי והטמעת טכנולוגיות בישראל, הגדלה וגיוון מקורות המימון למיזמים, שיתופי פעולה בין לאומיים וכמובן מעקב ובקרה כללי. המדינה כתבה את זה, הממשלה החליטה את זה. הממשלה החליטה ביד אחת וביד שניה מתעלמת מהחלטותיה.

תודה רבה חברת הכנסת ד"ר הרכבי. עכשיו רונית מרשות החדשנות, בבקשה.

תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני מנהלת את אגף אקלים-טק ברשות החדשנות. הגדרנו ברשות החדשנות ארבעה עמודים מרכזיים של פעילות: אקלים, בריאות, AI ו-BIOCONVERGENCE, מבחינתנו אקלים או טכנולוגיות אקלים – אקלים טק הוא אחד מהנושאים המרכזיים שאנחנו מובילים. נאני רוצה לדבר על כמה פעולות מרכזיות שנוגעות גם לדברים שרועי ציין קודם, וגם כמובן לדברים שציינתם חברי הכנסת. קודם כל מבחינת נתונים, מבחינתנו, ואנחנו מפרסמים דוחות אחת לשנה יחד עם פלנטקף בדוחות האלה אנחנו סוקרים ומסתכלים על מצב האקו-סיסטם בעולמות האקלים-טק בישראל. אנחנו כן ראינו - - - בכנס פלנטק עדכנו חלק מהמספרים לפני כשלושה שבועות, כן ראינו גידול של כ-40 חברות הזנק בישראל, אפילו בתוך התקופה הקשה הזו ב-2023. מבחינת ההשקעות של רשות החדשנות, אנחנו כבר רואים גידול מאוד משמעותי. ב-2022 עמדנו על בסביבות 5%, ב-2023 על 20%, כבר עכשיו, מהנתונים שאנחנו מסתכלים עליהם לתחילת 2024 – למחצית הראשונה, אנחנו מדברים כבר על 32% מכלל מענקי הרשות שהוקצו לטובת טכנולוגיות אקלים. זה שינוי משמעותי וזה רק התוצאה והביטוי של המאמצים שאנחנו עושים כדי לקדם את הנושא הזה.

בהתאם להחלטת הממשלה 1685 ביצענו כבר מספר מהלכים כדי לקדם ולגוון את ההשקעות בתחומי האקלים, החל מהקמת מועדוני אנג'לים – שמונה קמו, כמחציתם פועלים בתחומי טכנולוגיות אקלים; תשעה מרכזי חדשנות חדשים קמו בישראל, שבעה מתוכם פועלים בתחום האקלים, כמו אגטק, דזרט-טק, בנייה וכולי; יש היום שבע חממות טכנולוגיות שפועלות בישראל כדי לקדם מיזמי טכנולוגיות אקלים, בהם ד'ה קיטשן, נט זירו ופרשסטארט, איי 4 ואלי וכולי. ובימים אלה גם פתוח קול קורא למסלול החממות הטכנולוגיות החדש לחממות שנוגעות לעולם הדיפ-טק בדגש על אקלים-טק, ואנחנו מבצעים פיתוי עסקי כדי להגיע לחממה אחת נוספת לפחות, מתוך שתיים שיקומו מסגרת המסלול החדש. זיהינו שבעה תחומים באקלים - - -

את יכולה לומר איך זה ביחס להחלטת הממשלה מבחינת נפחים של החלטות.

מבחינת חברות הזנק יש עלייה, למרות השנה הקשה. יש לנו כמובן, כפי שציינת עד 2026 להכפיל את מספר החברות. אנחנו מגוונים את כל עולמות ההשקעה ומביאים לפה גם משקיעים מחו"ל, כדי לעזור לקדם את הדבר הזה. בנוסף לכך, במסלולים של רשות החדשנות, שינינו לגמרי את המסלול המרכזי שלנו, הקמנו את קרן ההזנק שנועדה לטפל בחברות EARLY STAGE, ולהקים אותן. הוקצו לכך 500 מיליון שקלים בשנה עם דגש על אקלים-טק, לא הכול רק אקלים, דיברתי על ארבעת העמודים, אבל אנחנו בהחלט פועלים כדי להביא את חברות האקלים טק ב– EARLY STAGEכדי שיקומו.

אני מסתכלת על ההחלטה, כמובן שדיברו על הכפלת חברות ההזנק, אבל מדובר גם על פיילוטים שיוכפלו, גם טכנולוגיות - - -

אני מתייחסת לכמה דברים.

40 זה לא יותר מ-55 אני רק אומר שזה לא עלייה. החלטת הממשלה אומרת בכל שנה מ-55 בשנת 2021 ל-110 בשנת 2026, אז אני לא טוען שהגורם שאחראי - - - אני רק אומר שזו לא עלייה במספר החברות.

קרנות הון סיכון, לעלות מ-20 ל-40 - - -

לא, יש עלייה.

אנחנו באמצע הדרך, אנחנו לא סיימנו, אבל החל מתחילת השנה הזו, אנחנו שמים את זה ב תכנית עבודה הרבה יותר משמעותית, אחד הדברים שעשינו הוא שמבין שבעת תחומי האקלים מינינו ראש אגף שצמוד לכל אחת מהקהילות: אנרגיה, אגפודטק, ייצור ותעשייה, בנייה חכמה, תחבורה, מים וסביבה. אנחנו מקיימים שיח שוטף עם שחקנים בכל הקהילות; יזמנו גם צוותים שעובדים על הסרת חסמים. לדוגמה הבאנו תכנית ביחד עם משרד רוה"מ עבור סקטור הפוד-טק והחלבונים האלטרנטיביים, ופרסמנו אותה בדוח ראשון מסוגו בעולם יחד עם הפורום הכלכלי העולמי. לצד זה אנחנו מנהלים כרגע שיח יחד עם לבנייה של תכנית עבודה כזו עם סקטור האנרגיה והחקלאות. אנחנו מתכוונים להמשיך ולבנות תכניות עבודה שימצו את הפוטנציאל של כלל הסקטורים.

דיברת בסקירה שלך גם על קביעת הגדרות אקלים-טק וניתוח נתונים, דרך אגב זה אחד הדברים שנצטרך להתייחס אליהם בהמשך כאשר נתייחס להחלטת ממשלה 1685. יש בעיה ידועה בעולם בהגדרות אקלים-טק, זה לא רק אצלנו: אין סרגל עולמי מוגדר, כבר יזמנו והתחלנו פעילות משמעותית, גם בתוך הרשות וגם אל מול השחקנים המרכזיים, כדי להניח יסודות להאחדה, ולבנות מתודולוגיה מובהקת להגדרה של אקלים-טק; ואנחנו גם נשאף בהמשך להשפיע על השיח העולמי בתחום. אנחנו כבר מדברים על שחקנים עולמיים בתחום. כיוון שאין מדדים כרגע, אנחנו עושים כרגע מיון ידני, אחד אחד ממש, כדי לבדוק מה בדיוק אנחנו עושים בתחום הזה.

מעבר לכך, במעקב אחרי החלטת הממשלה, אנחנו בהחלט מוכנים להוסיף עדכון סטטוס בדוח השנתי שאנחנו מקיימים עם פלאנטק על מצב האקו סיסטם, אנחנו מוכנים להוסיף עדכון לגבי עבודת הממשלה, שמתייחסת לאותם הסעיפים שיושבים בהחלטת הממשלה 1685, שעוסקת בטכנולוגיות האקלים, ולאו דווקא בהיערכות ישראל למשבר האקלים, שנמצאת כמובן גם בהחלטות אחרות, וכמובן שחבריי פה ישלימו על כך.

יש פה עוד הרבה מספרים – יותר מ-25 פרויקטים למסחור ידע מהאקדמיה, עם שימוש בעריכה גנומית בחקלאות; עם טיפול פני שטח בסוללות נטענות, מאגדים שאנחנו מקיימים; 250 פרויקטים מאושרים בשנה בתחום האקלים-טק; בערך 50-25 פרויקטים בשנה הם בפיילוטים, ואחרים הם תכניות מו"פ. הוצאנו השנה יותר מעשרה קולות קוראים שנפתחו בתחומי האקלים-טק, גם בתוך ישראל וגם שיתופי פעולה בין לאומיים, ואנחנו גם עובדים בשיתוף עם מנהלת תקומה על תכנית שלמה בתחום האגטק.

אני רוצה להתייחס רק לפעילות הבין לאומית וגם לנושאים שעלו בנושא ההורייזון. קודם כל הפעילות הבין לאומית אצלנו מתחלקת גם לפעילות בילטרלית מול המדינות השונות ומול חברות בין לאומיות וגופים שפועלים גם מישראל, ובמקביל יש לנו את תכנית הורייזון מול אירופה. אז בפעילות הבין לאומית התנענו כבר שלוש משלחות בנושא האקלים-טק לשבוע האקלים בניו יורק. משלחת שקיבלה פניות ממש מקצה לקצה – יותר מ-75 חברות שאנחנו צריכים להחליט מביניהן כרגע מי יצאו במשלחת הישראלית הראשונה לשבוע האקלים בניו יורק. התנענו משלחת לקופ 29 בבאקו, ומשלחת לשבוע האגפודטק בסינגפור – הכול בתיאום ובשיתוף עם מכון היצוא; הקמנו התקשרות בין חמש מדינות בנוגע לתחום האקלים – EARTH ALLIANCE – ישראל, סינגפור, שוודיה, פינלנד ואוסטריה שמקיימות תכנית עבודה משותפת לשיתופי פעולה, ואנחנו מקדמים קולות קוראים בילטרליים.

ספציפית לגבי תכנית הורייזון, אנחנו מאמינים שזו תכנית מצוינת שמאפשרת שיתופי פעולה של חברות ישראליות עם חברות באירופה, בייחוד בתחום האקלים בו יש קולות קוראים מצוינים שפועלים לקדם את התחום הזה. ישראל מגישה יותר ממדינות אחרות ביחס לגודל שלה, וצריך להבין את הדבר הזה גם כשאנחנו מתייחסים לנתוני הזכייה. כיוון שאנחנו מגישים יותר ביחס לגודל שלנו, הסיכוי שנזכה הוא יותר נמוך, לכן ההשוואה צריכה להיות בין תחום האקלים לשאר התחומים בהם ישראל מגישה, ובין שני התחומים האלה נתוני הזכייה שלנו עומדים על בערך 20% בכלל התחומים, אין פה משהו יותר נמוך ביחס לאקלים, כמובן שנתוני הזכייה שלנו ביחס למדינות אחרות יותר נמוכים, כי אנחנו מגישים המון, זה לא אומר שאין מה להמשיך ולייצר יותר הגשות, וגם לגרום ליותר זכיות, ועל כך יש לנו עבודה פנימית. אנחנו מובילים, דרך אגב, בהורייזון שזה העמוד הראשון, וגם בעולם האקדמי שזה העמוד השלישי, המרכזי שלנו, ושם אנחנו נותנים יותר דגש - -

נא לסכם בבקשה.

- - הוא בעולם המאגדים, שם יש לנו תחרות מול שחקנים משמעותיים בעולם, ועל זה אנחנו נותנים את הדגש.

תודה.

לא הבנתי מה תפקידך ברשות החדשנות.

מנהלת אגף אקלים-טק.

את המנהלת הבכירה לפיתוח האקו-סיסטם של תחום האקלים שמונתה בעקבות החלטת הממשלה?

נכון, לא בעקבות החלטת הממשלה, אלא לפני חמישה חודשים.

אז קודם כל בהצלחה. האם את יכולה לומר מילה על הצוות הבין משרדי שרשות החדשנות אמורה לתכלל, כולל ניהול הסיכונים וכולל כל הראייה המערכתית הלאומית, וגם לדבר על הסעיף בהחלטת הממשלה לגבי תקציבים שאתם אמונים – שהמשרד שלכם יקצה מתקציב החלל שלו את הסכום את הסכום המפורט בהחלטה לשנים 2026-2022 לצורך מימון פעולה מאזנת כהגדרתה בחוק האמור. זאת אומרת: גם מבחינת המשאבים, האם התקציבים שיצאנו אליהם בהתחלה אכן הוקצו?

קודם כל, לגבי הצוות הבין משרדי, כפי שקראת בהחלטת הממשלה מה שהוגדר בהחלטת הממשלה היה משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, ולא רשות החדשנות, ועדיין אנחנו אומרים שאנחנו מוכנים בהחלט לקחת את זה על עצמנו וגם לייצר - - - מעקב.

יש פה מישהו ממשרד המדע? אז אתה תגיד לנו?

שמי משה בן ששון, מנהל מדור של תחומי מים, חקלאות וסביבה במשרד המדע באגף המדען הראשי. משרד המדע, אני אתן את הרקע שלנו, מה שעשינו בהקשר הזה, משרד המדע בונה את התשתית המדעית היישומית באקדמיה, שמגיעה אחר כך בשאיפה לתעשייה, הוא גם בונה מדע שמביא בסופו של דבר לבסיס ידע לקובעי המדיניות; כאשר משרד המדע שם את נושא האקלים בנושאי העדיפויות הגבוהים ביותר שלו, והפעיל את נושא שינויי האקלים בכלל התחומים שלו, אם זה במסלולים הבין לאומיים או הלאומיים בתוך פנייה לשלל הנושאים שרלוונטיים, כמו חקלאות, תפיסת פחמן, הפחתת פליטות, מגוון ביולוגי ועוד. ואנחנו מדברים על סדר גודל של 30% בערך מתקציב האגף של המדען הראשי, אז בהחלו משרד המדע שם בראש סדר העדיפויות את נושא האקלים. ככלל, ובתוכו גם את נושא טכנולוגיות האקלים.

סלח לי, בבקשה, למה לא הוקם הצוות שאמור לעקוב?

אני מתנצל בעניין הזה, שאין לי ממש את הפרטים, הוקם הצוות והרשות לחדשנות היו שותפים, לפני שנתיים בערך. בנוגע לדוח עצמו אני - - -

לא רק הדוח, גם ניהול סיכונים, אתה יכול לתת לנו - - - להזמין ישיבה מיוחדת - - -

רק רגע, כן, הוקם ו?

הוקמה ועדה והתקיימו דיונים בשילוב של כלל הגורמים הרלוונטיים – משרד החקלאות - - -

בחצי השנה האחרונה כמה ישיבות היו?

אין לי את המידע הזה כרגע.

וגם התקצוב, אדוני, זה גם הישיבות, וגם התקצוב וגם הדוח. אני רוצה לשאול שאלה שאולי איננה במקומה: קראת ואתה מכיר את דוח המעקב של מבקר המדינה? הוא אומר שם דברים מפורשים מאוד לגבי דשדוש תפקודי, כך הוא קרא לזה, לא אני.

יש כאן כמה דברים: יש את נושא היערכות לשינויי האקלים, ויש את נושא פיתוח טכנולוגיות לקליימטק – טכנולוגיות אקלים; בהקשר הזה דווקא בדוח מבקר המדינה משרד המדע דווקא מוזכר לטובה כגוף שהשקיע משאבים עוד לפני שהתחיל הדוח התחלנו להפנות משאבים לנושא הזה. בסך הכול מבחינת השקעה בנושא האקלים אנחנו בסדר גודל של כמעט שליש מהתקציב שלנו שמופנה לאפיקים האלה, אז בהחלט אנחנו משקיעים תקציב.

זה באמת נלקח מתוך תקציב החלל?

אני לא יודע אם זה ספציפית מתקציב החלל, חלק מפעילות החלל פונה כמובן לנושא האקלים – לאמצעים של חישה מרחוק, אבל בסופו של דבר משרד המדע - - - זה פשוט אגף אחר, משקיע בהחלט כספים ניכרים.

בזה, אין לי ספק, והטענה היא לא אליכם כאנשי המקצוע במו"ב או ברשות החדשנות. בסוף איפה האוריינטציה ממשלתית, גם מבחינת תקציבים, וגם מבחינת לעמוד ביעדים שהמדינה עצמה הגדירה. אני, אחרי שקראתי את דוח המבקר, מרגישה לא נוח עם העמידה בהחלטת הממשלה, אני חושבת שיש לנו דרך ארוכה מאוד בכדי שישראל תהיה במקום שהיא צריכה להיות ביחד למדינות אירופה והעולם, בהיערכות שלנו למשבר האקלים מצב קשה. אתם מציגים תמונה ורודה, אני לא אומרת שלא נעשה - - -

חשוב להפריד בין היערכות ישראל למשבר האקלים לבין פיתוח טכנולוגיות בתחום הזה ש - - -

זה טיפה ועוד טיפה, אבל בסוף אנחנו צריכים לבוא עם אמירה לאומתי ערכית, כי הנכדים והנינים שלנו ישלמו מחיר, כי המקום הזה לא יהיה ראוי לחיות בו, בטח במזרח התיכון שהוא HOT SPOT בהגדרתו ואנחנו חווים את זה, בסוף לא נוכל - - - לא נדבר על מידבור, זה הרבה דברים, אבל אנחנו כאן בוועדת מדע והלוואי שהייתי חושבת שמדינת ישראל עושה כל שביכולתה להתמודדות עם משבר האקלים, כמו שהלוואי שהייתי חושבת שהיא עושה כל שביכולתה להיערכות לרעידת אדמה שתבוא במהרה, אני מניחה, כי זו הסטטיסטיקה; ובהיערכות למשבר הפסולת שכבר אין; ובהיערכות לזיהום אוויר שכבר אין; ולתחנות כוח פחמיות והרבה דברים שברמת ההכרזה נאמרו, אבל במעלה איפשהו נשכחו. אני מצטערת שאני צריכה ללכת לישיבת סיעה.

תודה רבה. אנחנו ממשיכים, תודה רבה לך. צח בסון ממשרד האוצר, בבקשה, ואנחנו מעריכים מאוד שהגעת.

קודם כל בשמחה.

מותר להגיד משהו אישי? אני אהבתי שאתה מחלב שבסוריה, זה נוגע לליבי מאוד, שם היה אל-מותנאבי, גדול המשוררים הערביים אי פעם – שירה, אנשים נפלאים, זה מאוד קרוב לליבי, תפדל, בבקשה צח.

קודם כל, כיף לראות נייר יפה ומסודר של מרכז המחקר והמידע, ואני חושב שהוא באמת נוגע בהרבה היבטים שחשוב לגעת בהם. ברשות החדשנות התייחסו פה בצורה די מקיפה לפעילות ולתקצוב, וגם במשרד המדע, לכן אני פחות אגע בזה, ויותר בסיפור של קרן המחקר היישומי. קרן המחקר היישומי הוקמה מכוח החלטת ממשלה שהתקבלה באמצע ינואר, כמובן שגם התקצוב שלה תקף בשנת , 2025. הוועדה הוקמה, קיימה ארבעה מפגשים, קיימה התייעצויות עם אנשים שמבינים בתחום הזה, כלומר גם מהתעשייה וגם מהאקדמיה, גם נציגים של קרנות ישראליות ובין לאומיות שעוסקים בנושא הזה, ובאמת יש שם עבודה מקיפה מאוד, הוועדה הייתה ברשות מנכ"ל משרד המדע, אני חושב שאפשר לשאול ולהתרשם על העבודה המקיפה שהצוות עשה, ובימים אלה היא כותבת את מסקנות הסיכום לקראת הקמת קרן לאומית למחקר יישומי - - -

היא נפגשה גם עם צוותים מלשכות המדענים הראשיים?

בוודאי, המדענים הראשיים חברים בצוות ההקמה של הקרן למחקר יישומי. כן, אפשר לפתוח את החלטת הממשלה, ולראות בדיוק מי המדענים הראשיים שחברים בקרן. המטרה היא, כמו שהובא בהחלטת הממשלה, ליצור כאן קרן שיהיו בה תחרותיות ומצוינות, שתעזור לקדם את אותם נושאים בתחומים, בסגמנטים ספציפיים של מחקר יישומי, ולצורך זה הנושא תוקצב. מעבר לזה, השאלות מכם, אבל זו ההתייחסות שלנו לנושא.

כן, אבל לגבי המדענים בכל התחומים יש קיצוצים: 50%, 40%, האנרגיה אין מסגרת, אז מה אתה עונה על זה?

יש שתי החלטות ממשלה נפרדות בין צוות ההקמה לקרן למחקר יישומי לבין קיצוץ בתקציבי המדענים הראשיים. יש פה ממש את שתי החלטות הממשלה. כשההחלטה על הקיצוץ היא גם בתקציבי הייעוץ ותקציבי ההדרכה, זו החלטת ממשלה כללית ורוחבית שהובאה, והיא בנוסף, חשוב לומר, תקפה בשנת 2025, היא לא תקפה בשנת 2024, לכן אם יש טענה על ירידת תקציבי המדענים ב-2024, אני חושב שהיא טענה בתוך המשרדים בהתאם להיקפי הקיצוצים שחלו השנה, לא משהו שאנחנו עסקנו בו.

כלומר תתעודד, יהיה יותר גרוע.

כן, בדיוק.

צח, אתה יודע שזו מדיניות, וזו עדיפות לאן להעביר את הכסף. יש משרדים שבונים אותם בממשלת הימין הקיצוני הזאת לטובת צרכים קואליציוניים פה ושם, ועל חשבון האינטרס האמתי של הציבור, כמו האקלים, לכן אתה לא אשם במדיניות הכללית של הממשלה, אבל בכל זאת לנו כוועדה יש עמדה אחרת לגבי ההתנהלות הזו. אני מעריך מאוד שהגעת וכל פעם שיהיה דיון שנוגע למשרד האוצר חשוב לנו שתצטרף לא דרך הזום, אל שתהיה בכבודך ובעצמך.

בוודאי, אני יכול רק להגיד מילה אחרונה, כי אני חושב שבמהותו המהלך הוא טוב, והקמת הקרן הלאומית למחקר יישומי הוא מהלך שלתפיסתנו, וגם לתפישת מדענים נוספים שתמכו ותומכים בצעד – יש תמיכה מות"ת, רשות החדשנות וגופים נוספים, יש כאן הרבה דברים טובים, ואני אשמח להעביר את החומר המקצועי אם אתם תרצו לשמוע בנושא הזה, גם מי שרוצה להעמיק בזה, כמובן במסגרות אחרות בשמחה, מכיוון שיש אמונה במהלך הזה.

תודה רבה, צח, אבל רגע לפני שאתה יוצא, נציג משרד האנרגיה נמצא פה? כי צח חושב שהבעיה היא פנימית, בתוך המשרד עצמו, מה אתם חושבים?

שרון חצור, סמנכ"לית אסטרטגיה במשרד האנרגיה ביחד אתי אולגה זלטקין מהמדען הראשי. משרד האנרגיה פועל לאורך השנים באופן נרחב לתמיכה בחדשנות בתחום האנרגיה, זה חלק מהמדיניות בתחום האנרגיה, אנחנו רואים את זה, כמובן, כחלק מהצמיחה במשק, אבל יותר מזה, אנחנו חושבים שזה תנאי בישראל לעמידה ביעדים, ובסוף אנחנו חושבים שהטכנולוגיה שמפותחת פה בתחום האנרגיה יכולה כמובן לסייע בעולם, אבל קודם כל לאתגרים המורכבים מאוד שיש לישראל בהקשרים האלה, לכן לאורך השנים המשרד תמך.

יש מקומות בהם יש אתגרים תקציביים, אנחנו עובדים יחד עם אגף תקציבים כדי לפתור אותם; לצד זאת יש פעילות שנמשכת גם השנה, כמו תמיכה במכוני מחקר, מכון אגירה גדול שהקמנו עם בר אילן ותקציבים נוספים. אשמח לשבת עם המ.מ.מ ולהעמיק בזה. אני מברכת על הדיון הזה, מבחינת משרד האנרגיה ככל שיהיה תקציב נוסף זה מבורך, וכמו שעשינו עד היום נדע לתמוך אם תרצו שנציג את הפעילויות הנרחבות שנעשות, המחקרים הגדולים – גם במכונים שלנו, גם בחברות הבת, גם בתמיכות שעשינו לאורך השנים ואנחנו מתכננים השנה, אנחנו כמובן נשמח.

תודה רבה לך ותודה רבה צח. שירה ליברטי, החברה להגנת הטבע, בבקשה, שלום שירה.

שלום, רציתי לברך על הדיון, זה דיון סופר חשוב, ואנחנו מעריכים את עצם קיומו. רציתי להתייחס לפער שציינה חברת הכנסת מטי צרפתי על ההיערכות שלנו מול הדיון שמתרחש כאן על סטרטאפים שקמים, ועל תמונה מאוד-מאוד חזקה בעשייה, וגם מה שרועי גולדשמידט אמר על ה-TIME TO MARKET הארוך של טכנולוגיות ואיך שזה מתלכד עם התמונה שלנו בהווה של האקלים, כלומר שאנחנו כבר בתוך גלי חום, מאגרי המים שלנו כבר מדולדלים ובאיכות מאוד נמוכה; חקלאים כבר היום סובלים משחיקה עצומה של פוריות הקרקעות שלהם, כלומר זה לא משהו עתידי ולא משהו של של הבשלה. אני רוצה להכניס לתוך הדיון הזה בו אנחנו מדברים על טכנולוגיה ועל טק, אנחנו מפנטזים על איז פולימר או תא וולטאי שיבוא ויפתור לנו את כל הבעיות, ואנחנו שוכחים שמשבר האקלים הוא לא רק שלא האקלים אלא גם של המים ושל הקרקעות, הוא משבר פלנטרי עמוק. הפלנטה הזאת עשויה על מנגנונים של פידבק – על איזונים, ואם נדע לרתום את המערכות הטבעיות למאבק הזה, אנחנו עלולים אפילו להיות בערים שנעים לחיות בהן. ברור שהפסקת פליטות וצמצום זה הפתרון, אבל אם היום אנחנו לא רוצים לחוות את יוני הכי חם ולא להיות מסוגלים לצאת מהבית שלנו במהלך הקיץ, אנחנו צריכים היום לבסס פתרונות מבוססי טבע ב תכניות העבודה שלנו. לצורך כך החברה להגנת הטבע ערכה דוח מקיף בו היא מדרגת פתרונות מבוססי טבע דרך פרספקטיבה של מיתון פליטת פחמן דו חמצני, מיטיגציה, מיתון פליטת מתאן, בריאות הציבור וכן הלא. הדוח הזה לוקח בצורה מאוד פרגמטית את הפתרונות ומאפשר לגופים בינוניים ומעלה, כלומר מקהילות גדולות ועד עיריות, וברור שלדיון כזה יש את הכוח ליישם אותן, להבין מה הפתרון המדויק להן. אם זה אגני היקוות יותר חכמים, אני חייב להדגיש שלמרות שמדובר במערכות טבעיות, ההוצאה לפועל שלהן כרוכה במחקר מדעי וטכנולוגי מאוד-מאוד מעמיק, כלומר קולות קוראים בכיוון הזה, תקצוב של פתרונות מבוססי טבע, אלה דברים סופר אקוטיים כדי שלא נבלה עוד חורף בשיטפונות ומשלם המסים לא ישלם מיליוני שקלים על תיקונים וחס וחלילה גם ייגבו חיי אדם, ושבקיץ נוכל לצאת מהבתים שלנו, אנחנו חייבים לפעול בכיוון של פתרונות מבוססי טבע, כדי שגם בטווח הקצר נוכל למתן את השפעות המשבר הקשה הזה – משבר האקלים.

תודה רבה לך שירה. ידברו עוד חמישה אנשים, ואנחנו צריכים לסיים בשעה שלוש – עוד 25 דקות, אז כל אחד ברשותכם שלוש דקות. יש פה נציגים מהמשרד להגנת הסביבה, מי רוצה לדבר?

אביטל עשת, מנהלת תחום כלכלה במשרד להגנת הסביבה. רציתי לסקור בקצרה את מה שהמשרד עושה. משנת 2018 המשרד נכנס לנושא של תמיכה בסטארט אפים, יחד עם רשות החדשנות, היינו מהמשרדים הראשונים שמימנו יחד עם רשות החדשנות בתקציב משותף פיילוטים של SCALE UP, נכון להיום קיימנו כבר עשרה קולות קוראים משותפים. חשיבות הנושא הזה נסקרה בדוח של המ.מ.מ, אז אני לא אכנס לזה יותר מדי. פרויקט נוסף חדש יחסית עם הרשות, רונית ציינה את תשעת מרכזי החדשנות, אחד מהם נתמך משמעותית על ידי המשרד – דזרט טק, טכנולוגיות אקלים בדגש על מדבר ואתגרי המדבר. אם אנחנו מדברים על החזקה של ישראל, ומה ישראל יכולה ללמד טכנולוגית את העולם זה בתחום הזה. זה נושא חשוב מאוד להנבטה ויצירה של סטארט אפים חדשים, כי בפיילוטים אנחנו תומכים בקצה השרשרת. חשוב לי להגיד שהיו עוד פעילויות מגוונות שהמשרד תמך בהן בשנים האחרונות ונאלצנו לצאת מהן בגלל קיצוצים משמעותיים מאוד בתקציב. למשל הנושא של פלנטק, רועי, הם שמשו לך מקור מאוד משמעותי בדוח שעשית וזה ארגון שהיה לנו אתו מיזם משותף והוא מייצר תוצרים חשובים מאוד בקהילה הזאת, אבל לא יכולנו - - - הגם שאלה לא סכומים משמעותיים, גם את זה לא היה לנו.

התקציב של הפיילוטים לאורך השנים הוא תקציב תוספתי תמיד, שצריך לבקש אותו באופן מיוחד מאגף התקציבים, אני עדיין נאבקת בימים אלה, כדי שנוכל לפרסם קול קורא לפיילוטים עוד החודש מקרן הניקיון, כי כבר אין תקציב אקלים ולקחו עוד תקציבים. ואני רוצה לומר נקודה נוספת: הנושא של קידום טכנולוגיות סביבה ואקלים יבוא לא רק בעזרת הפעילויות החשובות והקריטיות שעושים ברשות החדשנות ובמשרד האנרגיה, אלא גם בכלי מדיניות רוחביים ותומכים, ואחד החשובים מהם למשבר אקלים בכלל וגם לייצור טכנולוגיות, הוא הנושא של תמחור פחמן שתקוע בוועדת הכספים, ניסיון שני שלנו, של משרדים נוספים ושל אגף תקציבים להוביל את המהלך הזה - -

חצי דקה בבקשה.

- - וזה נושא מאוד חשוב שהמשק יתמחר את העלות האמתית של פליטות גזי החממה, אבל זה לא קורה, וזה קריטי, וזה מחוץ לשוק הטכנולוגיות. תודה.

תודה רבה לך. מאיה יעקבס, עמותת אקלים נט.

אקלים נט היא עמותה שקמה כדי להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחומי החדשנות הסביבתית, בדגש על סילוק פחמן, ולגשר על פערי הידע, המדיניות והטכנולוגיה. היום יש הייפ גדול מאוד על אקלים-טק, וזה נהדר, החשש שלנו שזה טרנד שיחלוף וירוץ הלאה לטרנד הבא, ושחשוב מאוד לייצר פה גישור והבנה שהשקעות באקלים ובפתרונות אקלים, כמו שדובר כאן – זה צריך להיות מבוסס מדע, צמוד לטבע, וזה יותר דומה להשקעות ברפואה מאשר בהיי טק, זאת אומרת שתקופת המעקב הסביבתי צריכה להיות ארוכה מאוד. לפני שיוצאים לפיילוטים, צריך לוודא במעבדה שהדברים נעשים בצורה הטובה ביותר. אני מזכירה שאנחנו עמותה שפועלת לקידום החדשנות, אבל מצד שני חשוב מאוד שאנחנו פה בישראל נהיה מובילים, אבל לא נהפוך בעצמנו לעכברי מעבדה, שנסבו מהרבה מאוד זיהום, ובעיות של פיילוטים שמנוהלים בצורה לא מספיק אחראית וקפדנית - -

בוודאי, זה חשוב.

ומאוד חשוב שהמשרד להגנת הסביבה מלמד, כי הוא המשרד היחיד בממשלה שאכפת לו, אבל בעיקרון המשרד להגנת הסביבה אמור לשמור עלינו מפני זיהום תעשייתי ומפני בינוי גרוע והרבה דברים אחרים, והלוואי שמשרד הכלכלה ומשרד המדע והטכנולוגיה יהיו אלה שרצים עם הלפיד הזה כדי שנוכל להפוך באמת למובילים איכותיים. העולם מתקדם, אנחנו כבר רחוק מאחור, היה לפני חודשיים בערך דיון במשרד החוץ לקראת ועידת האקלים בCOP, שתהיה בנובמבר, חבל לי שלא הגיעו לפה הרבה חברות, כי הרבה חברות היו שם, כולם דיברו על החסמים, הבעיות, על הרגולציה, בעיות המימון, ולממשלה יש תפקיד מאוד-מאוד חשוב בדבר הזה. אני חושבת שאם מנסים לייצר איזשהי מחשבה של צעדים אופרטיביים שהוועדה יכולה לעשות, זה להקים ועדת מנכ"לים של מומחים לכל משרדי הממשלה, להסתכל על החדשנות שנדרשת לכל אחד מתחומי החיים שלנו, כי זה לא - - -

זה נושא ממש חשוב.

כדי להסיר את החסמים, כדי לבנות מחדש טוב יותר, וזה הדבר האחרון שאנחנו היום במדינה באסון – אסון קטסטרופלי – גם בצפון וגם בדרום, ואנחנו צריכים לבנות מחדש טוב יותר – BUILD FORWARD BETTER, לא BUILD BACK BETTER, זה הביטוי היותר נכון – להטמיע כמה שיותר פתרונות של חדשנות סביבתית ואקלימית, ולהפוך את הבנייה מחדש של הצפון והדרום למגנטים למשקיעים ולאנשים שייראו איך מטמיעים את כל החדשנות הישראלית שתהיה גם מוטמעת פה, ולא יגידו שישראל היא שוק קטן מדי, ולכן - - - דבר אחרון: כל מי שמקבל ליווי פיננסי מהממשלה וסיוע פיננסי ואחר מהמדינה צריך להתחייב גם להטמיע את עצמו בישראל, כי ישראל היא שוק קטן, ולכן אף אחד לא רוצה להיות פה, אבל כדי שנהיה באמת זרקור של חדשנות, כמו שאנחנו בתחומי מים, חקלאות ודברים אחרים, צריך לחייב את כולם לאמץ את זה גם בארץ.

תודה רבה מאיה, ואנחנו מקבלים את ההצעה הקונקרטית שלך, את צודקת. ניר קנטור, התאחדות התעשיינים, בבקשה.

אני רוצה להתחבר לחלק מהדברים שאמרו קודמיי. אני חושב שהייתה פה התמקדות מאוד יפה בכל מה שקשור בחדשנו ובטכנולוגיות חדשות – אנחנו מאוד בעד זה, וזה אירוע חשוב מאוד לכלכלה הישראלית, כי אנחנו רואים פה חברות חדשות שיכולות להיווצר. אבל יש פער בין הפעילות החדשנית הזו שהיא אירוע כלכלי בפני עצמו, חשוב – אני לחלוטין לא מזלזל בו, לבין ההמשכיות של אותם תהליכים, וזה שני דברים: ראשית, אותה כלכליות שצריכה להיווצר בכל המדינה, לכן לא רק שיהיו לנו את הסטרטאפים האלה, אלא חברה שלאחר הסטארט אפ תהפוך לחברה תעשייתית מקומית שתוכל לפתח את המוצרים בישראל, ולא למכור את הטכנולוגיות למקום זר אחר. לצערנו הרבה מהחברות מגיעות לאיזשהו DEATH VALEY, ולא מצליחות להתגבר עליו.

הדבר השני הוא הסביבה. אנחנו צריכים שהחברות הישראליות הללו, עם הרעיונות המאוד נכונים לכל העולם יטמיעו בראש ובראשונה גם בארץ את הטכנולוגיות האלה, משתי סיבות: ראשית יש לנו את האתגרים שלנו, חשוב שנדאג לאתגרים הללו ולטפל בהם. הסיבה השנייה – גם כאשר חשבת סטארט אפ שכזו רוצה להגיע לעולם שואלים אותה מה עשית במדינה שלך? והרבה פעמים אם אין לה פיילוט שנעשה לה במדינה שלה הרבה יותר קשה לה לחדור למדינות אחרות.

לצערי ב- DEATH VALEY הזה אין מספיק סיוע ממשלתי, אנחנו רואים את ה-UP SCALING הזה ככשל שוק שחשוב מאוד להשקיע בו ברמת המדינה, לדאוג להביא לשם תקציבים, תשתיות, תמיכה ממשלתית – גם ברעיונות, גם בליווי וגם בטיפול, על מנת שהטכנולוגיות כן תהיינה איכותיות, ולא כאלה שאינן מתאימות ומספקות. בסופו של דבר גם לדאוג לפתור את אותם כשלים שיש במשק באופן כללי, כי אם אנחנו רוצים היום להתקין פעילות בתחום החשמל, ורשת החשמל לא יכולה לתמוך בזה, אז לא עשינו כלום, ולכן יש פה פעילות הסדרתית מאוד קריטית שצריך לפתור.

עוד מילה אחת שמחברת אותנו גם לתקופה הזו. לצערנו אנחנו בתקופה של חוסר בביטחון אנרגטי, זו בעיה כבדה מאוד שיש לנו, הלוואי שהיינו מקדמים אנרגיה סולארית על הגגות של כל הבתים בישראל, כדי לייצר להם עצמאות אנרגטית כזו או אחרת. לצערנו זה לא נעשה, לצערנו לא קיים מספק – קיים, אבל מעט. עדיין לא מאוחר מדי, מקומה של המדינה, כמו מדינות מתקדמות, להשקיע פה מאות מיליארדי דולרים. ארצות הברית משקיעה, אירופה משקיעה. להשקיע את התקציבים, בוודאי בתקופה הזו על מנת לרשת את כל הגגות שניתן לרשת אותם בפאנלים סולאריים, או במערכות סולאריות עם מערכות האגירה, על מנת להביא לכך שהמתקנים הללו בתקופה הזו יהיו גם עצמאיים אנרגטית.

תודה רבה לך, ניר. איתן פרנס, איגוד חברות אנרגיה ירוקה.

תודה רבה אדוני, ותודה לוועדה שעוסקת בנושא החשוב הזה. אנחנו ארגון תעשייה של קרוב ל-200 חברות המעסיקות קרוב ל-10,000 איש שעוסקים בתעשיית הקלינטק המעשי. אנחנו לוקחים את אותם פטנטים שהמציאו בישראל ובעולם, ומיישמים אותם הלכה למעשה, כולל על הגג של הכנסת ובעוד הרבה מקומות.

אני מצטער, אדוני היושב-ראש, שאני בכלל לא אופטימי, ואני לא שותף לאופטימיות שנשמעה פה בחדר ממשרדי הממשלה. משרד האוצר מנהל מדיניות פוליטית נגד התחום. היה כאן בחור ממשרד האוצר, אם היא היה כאן הייתי מספר לו ששר האוצר התערב במו ידיו בקרן היחידה של אזרחי ישראל, שם כתוב בחוק שצריך לייעד תקציבים לאנרגיות מתחדשות. הוא הגיע לוועדת הקרן, אפיל צחקק בנושא, כאשר שאלו אותו מה זה אפס? בעיני משרד האוצר אפס תקציב עומד בדרישות החוק לחלק כסף לאנרגיות מתחדשות. אז ממשלה שמחלקת אפס תקציב ואומרת עשיתי, הם פשוט מנהלים מדיניות נגד קלינטק, צריך לשים את זה על השולחן, צריך להגיד את זה ואלה הדברים.

עכשיו שמעתי את רשות החדשנות, באמת צריך לפרגן להם על העשייה, אולי היחידה שקורית פה. רשות החדשנות, כל הכבוד בכל זאת על כל ההישגים שמצליחים, כנגד כל הרוח הרעה הזו נגד התחום.

אבל יש לנו רשות אחרת, אדוני היו"ר, ואני מבקש ממך כאן לעשות מהלך אקטיבי – רשות החשמל. כשאנחנו לוקחים את תחום האגרו-סולאר, והיה פרויקט ממשלתי שהגישו 170 חלקות מחקר לשלב אנרגיה וחקלאות. אלפי שעות המדינה שמה כסף על יועצים כדי לייצר קול קורא משותף של משרדי ממשלה שביקש מחברות ויזמים לנסות שיטות חדשות של שילוב אנרגיה סולארית וחקלאות. מה קרה פה? היום אין להם חיבור לרשת החשמל. רשות החשמל של אותה מדינה ואותה ממשלה חוסמת בסוף את הקלינטק במו ידיה. ואני אתמול הייתי בפורים שהיה בו יושב-ראש רשות החשמל, שאמר שהוא הולך לפתור את הבעיה הזו, אנחנו כבר שנה מחכים לחיבור חשמל. עוד מספר חודשים, אז חברת קלינטק לא תשרוד מספר חודשים, ולכן אדוני היושב-ראש אני מבקש ממך, כגוף האחראי על פיקוח על עבודת הממשלה, לתפוס ולהביא לפה את רשות החשמל, להוציא לה פנייה רשמית, איך יעלה הדבר שהממשלה מעודדת קלינטק, מוציאה על זה הון תועפות, ובסוף לא מחברת את הפיילוט לרשת החשמל, אלה פיילוטים שהמדינה בחרה, ונמצאים כאן גם מי שיושבים ברשות החשמל, בסופו של יום מי שיושב ברשות החשמל זה משרד האנרגיה, הם יושבים כדירקטורים, ומשרד האוצר יושב כדירקטור, ובסוף מנהל הרשות – זה הפורום. ולכן אדוני, אני לבקש לנצל את ההזדמנות כאן לבקש משרון חצור כנציגת המשרד לחזור לכאן עם תשובה מידית מתי מחברים את אותם פיילוטים לחשמל, כי אם אנחנו לא יודעים לחבר את הפיילוטים של הקלינטק לחשמל אז חבל לדבר על קלינטק. תודה.

עמדה ברורה. מבין עניין, יש לך ניסיון, אמרת דברים מאוד חשובים, ואנחנו נקבל את ההמלצה הזו, בוודאי שנמליץ ונזמין את רשות החשמל. תומר גרטל, מגמה ירוקה, בבקשה.

שלום, תודה אדוני על הדיון החשוב הזה. אני תומר מנהל קשרי ממשל במגמה ירוקה. אפתח ואומר שכמו שאמרת, ישראל היא אחת המדינות הפגיעות ביותר למשבר האקלים. אנחנו מתחממים פי שניים מהממוצע העולמי, ואני אשתף פה נתונים של השירות המטאורולוגי: יוני השנה באמת היה החם ביותר שנמדד אי פעם, ואם בעולם התחממנו ב-0.6 מעלות צלזיוס בממוצע בהשוואה לממוצע במהפכה התעשייתית, אז ישראל התחממה בחודש שעבר בשלוש מעלות.

בכל גם חום בישראל מתים 45 אנשים בממוצע, רשות החירום הלאומית קבעה שבקיץ התמותה כתוצאה מהחום עולה ב-8.5%, האשפוז במחלות כלי דם עולה ב-15%, התמותה בישראל רק הולכת ועולה, והמדינה לא עושה כלום בנושא.

על פי אותו דוח מבקר המדינה מלפני מספר חודשים, רשות החדשנות נמצאת בתהליך של אפיון, מיפוי, ומדידה של הפעילות הטכנולוגית באקלים-טק בישראל, לפי הדוח הזה זה צפוי להסתיים במהלך הרבעון הראשון של 2024, בסיום דבריי אשמח להבין מה כבר מה הסטטוס של הדברים, כי הרבעון הראשון של 2024 כבר עבר.

נקודה קריטית ומרכזית שחשוב לי לדבר עליה היא שחלק מהכוח הכי גדול של הממשלה והכנסת זה לתת לשוק, למשקיעים, לסקטור הפרטי על טיפול בסוגיות האלה, ובתחום האקלים זה הצבת יעדים מחייבים להערכות למשבר האקלים ולהפחית פליטות. אני מדבר ממש על חוק האקלים שהתחיל לידון בוועדת הפנים ממש חדר לידנו. לצערי משרדי האוצר ומשרד האנרגיה במהלך כוחני ואגרסיבי, פשוט סרסו את חוק האקלים, חוק שאנחנו בתנועה הסביבתית ייחלנו ופיללנו. הם סרסו אותו כמעט לחלוטין עד שפשוט לא נותר בו שום דבר מחייב. אין יעדי הפחתת פליטת מחייבים, אפשר לשנות אותם בהחלטת ממשלה פשוטה; משרדי הממשלה לא מחויבים להכין תכנית להפחתת פליטות; משרדי הממשלה יכולים לקבל פטור מוחלט מלהכין תכנית היערכות; הקרנות והמשקיעים, לא משנה כמה נדבר פה בדיון הזה, לא ישקיעו כמו מדינה במיזמים, לא משנה כמה הפוטנציאל, אם המדינה לא תציב יעדים שנותנים ודאות למשק.

חוק אקלים אמתי ומחייב הוא לא רק צורך סביבתי, אנושי, אקלימי, מהותי לעתיד שלנו פה הוא גם צורך מדעי ומשקי. אגיד לסיום שמשרד האוצר ניסה וכמעט הצליח לסגור את יחידות המדענים הראשיים במשרדי הממשלה בתקציב האחרון. יחידות עצמאיות מקצועיות שתומכות במשרדי ממשלה, שהופכים פוליטיים יותר ויותר הן קריטיות למדע ולדמוקרטיה ולמדיניות מתוך נתונים ומתוך אמת. מדע הוא חלק מהותי מהיכולת של מדינה דמוקרטית וכזו שרוצה לקדם מדיניות סביבתית, לפקח על הפעולות שלה ולקדם את עצמה בעולם. כך למשל בניגוד למדיניות של משרד האנרגיה, התנגד המדען הראשי להקמת תחנות כוח חדשות, בניגוד למה שהמשרד שלו עשה בפועל, כי הוא אמר את הדבר הפשוט: אין צורך בתחנות כוח חדשות במדינה שיש בה 300 ימי שמש בשנה. חייבים לשמור בכל מחיר על כל המדענים הראשיים, יחידת המדע הראשי במשרד האנרגיה, החקלאות, הגנת הסביבה. קרן המחקר היישומית אולי נשמעת יפה, אבל בפועל תהיה נתונה ללחצים מבחוץ ולא תשרת את המטרה שלה. שמירה על המדע, על המדענים זה ציווי שלנו, זו שמירה עלינו. תודה.

תודה רבה לך. תודה רבה לכם, לכולכם. הישיבה הזו הייתה קשה במיוחד, במיוחד בצל הרקע של התחלת הישיבה, אני חושב שנגע לכל אחד מכם.

1. הוועדה מבקשת לקבל את הדוח השנתי של הצוות הבין משרדי שאמון על מעקב אחר החלטת הממשלה בנושא חדשנות טכנולוגית בתחום האקלים. לא קבלנו פה תשובה חד משמעית שהצוות הזה קם ומתפקד. לטענת נציג משרד המדע הצוות קיים, לכן הוועדה מבקשת לקבל עדכון בנושא. כמו כן הוועדה מבקשת לדעת האם יש נציגי חברות אקלים-טק בצוות האמון על המעקב אחר הנושא.

2. הוועדה קוראת לממשלה לבחון את השלכות הקמת הקרן למחקר יישומי על המשך קיום לשכות המדענים הראשיים, ולקבל ממשרדי הממשלה את הנימוקים וההשלכות של הקיצוץ בתקציבי המדענים הראשיים כבר בשנים 2024-2023, על תמיכה באקלים-טק.

3. הוועדה מבקשת לקבל את מסקנות ועדת הקרן למחקר יישומי שאמונה על שימור פעילות המדענים הראשיים. הוועדה מבקשת מהקרן למחקר יישומי להתייחס באופן ספציפי לקידום ענף האקלים-טק ולהציג את אסטרטגיית הקרן לקידום הענף.

4. הוועדה מבקשת מרשות החשמל לקבל תשובה לגבי הטענות שנשמעו בדיון, שהיא לא מחברת את הפיילוט של חברות האגרו-סולאר לחשמל. יש לכם עוד הצעות ובקשות לסיכום? בבקשה.

שלום, אני דניאל, אני כאן על דעת עצמי. אני עובד בחברה שעוסקת באקלים-טק בניטור פליטות.
אני חושב שהדוח שלך רועי, קודם כל תודה רבה, כמובן, אבל לדעתי הוא ALL OVER THE PLACE. אמרת רונית, שהתחום של קליימטק הוא לא מוגדר, ואני חושב שהיום הוא סוג של בלון – כל טכנולוגיה שאיכשהו נושקת לתחום של אקלים יכולה להסתנן פנימה. זה יוצר חוסר מיקוד וחוסר בהירות לגבי הטכנולוגיות והדרכים הנכונות כדי להתמודד עם משבר האקלים.

רועי, בדוח אתה מבחין בין שני אפיקים מאוד ברורים: מיטיגציה ואדפטציה. אני חושב שנכון מאוד, וגם רשות החדשנות, להפריד לחלוטין בין שני הנושאים האלה. התחום של אדפטציה הוא מורכב מאוד שדורש צוות בין משרדי, תכנון, הסתכלות לטווח רחוק והרבה מאוד עבודה.

התחום של מיטיגציה הוא מאוד פשוט ומאוד ישיר, הוא נגזר מיעדים ברורים מאוד של ארבע שנים קדימה ל-2030, ושל 2050, כל טכנולוגיה שנבחנת בתחום הזה של מיטיגציה צריכה לעמוד בכך שהיא טכנולוגיה בשלה ומוכנה לשוק כדי להגיע ליעד של 2030; בנוסף כמה פליטות בפועל היא מפחיתה. מאוד קל להגדיר את זה, מאוד קל לתת לחברות תקציבים בהתאם ליעדים האלה, ואני חושב שכל החלק הזה צריך לצאת לחלוטין מהדוח. אנחנו מדברים על אדפטציה לטווח רחוק; אנחנו מדברים על הכנה של מדינת ישראל למשבר האקלים – חייבים לעסוק בזה בהרחבה. התחום של מיטיגציה הוא תחום שקל להתייחס אליו, אפשר וצריך התייחס אליו מהר, כי אנחנו מדברים על תקופה מאוד קצרה, וחלק מהמשמעות גם של העשייה של רשות החדשנות בנושא הזה, וגם, אני חושב, של הרשויות הממשלתיות זה להגדיר אלו טכנולוגיות מוכנות שאפשר להכניס אותן לשוק מאוד מהר ומאוד ובצורה מאוד נרחבת, לאפיין אותן ולהניע את התהליך הזה, תוך שנה-שנתיים, בלי להתעסק בכל מה שסביב בתחום האדפטציה.

תודה רבה לך.

תודה לכם.

הייתי מציע להוסיף מסלול תמיכת מהיר ל-UP SCALING של מתקנים, מה ש הצגתי קודם ככשל שוק מאוד משמעותי.

אנחנו מקבלים, מה שאמרת יהיה חלק מהסיכום וההמלצות של הוועדה. תודה רבה לכולכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:59.