פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



7
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
16/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 192
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, י' בתמוז התשפ"ד (16 ביולי 2024), שעה 12:55

מימון טיסות לארץ להורי חיילים בודדים - במסגרת ציון יום למען החיילים הבודדים, ביוזמת חה"כ חוה אתי עטייה - ישיבת מעקב מיום 22/1/2024

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
צגה מלקו
טטיאנה מזרסקי

חוה אתי עטייה

נויה גוברין - מנהלת תוכניות לחיילים בודדים, ארגון "נפש בנפש"

יאיר רן פלד - מנהל התכנית, גרעין צבר

נועם אביטל - מנכ"ל עמותת "רוח נכונה" למען חיילים במצוקה

אפרת פוקס - מנהלת קשרי ממשל, אל על

סא"ל ענבר סיטבון - רע"ן פרט ותרומות, משרד הביטחון - צה"ל

אורלי צוקרמן - מנהלת תוכניות קליטה, הסוכנות היהודית

שלומי זפרני - סמנכ"ל מסחר וקשרים תעופתיים, אל על

שלומית אבינח

רעות חביב, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




מימון טיסות לארץ להורי חיילים בודדים

אני עובר לנושא של מימון טיסות לארץ להורי חיילים בודדים. גם זה במסגרת יום הדיונים הזה.

קיימנו דיון בסוף חודש ינואר על שתי בעיות עיקריות שמקשות על המפגשים בין הורים לילדיהם – בעיקר מחירי הטיסות הגבוהים לישראל, היעדר היכולת של הצבא לשחרר את החיילים הבודדים בדיוק למפגש באותו מועד, ולכן כל התיאום הזה של הטיסות הופך להיות עוד יותר מורכב.

בסיכום ביקשנו מ"נפש בנפש" והסוכנות היהודית לבצע הערכה תקציבית כמה יעלה להטיס את החיילים הבודדים לפחות פעם אחת במהלך שירותם בצה"ל, להטיס את ההורים שלהם, לאפשר להורים שלהם לטוס לפה. ארגון "נפש בנפש" ציין שהטיס 850 הורים לחיילים בודדים, אני מניח שמאז כבר יותר.

ההערכה שאנחנו קיבלנו זה עלות מאוד-מאוד גבוהה שאין היתכנות למימוש שלה. עלות של 4 מיליון דולר להטיס כ-3,000 הורי חיילים בודדים. זה רק עלות הטיסה לא כולל עלויות השהות. אבל ההערכה התקציבית שאנחנו ביקשנו לקראת הדיון הייתה גם בחלוקה לארצות מוצא. ואיזשהו משא ומתן מול חברות התעופה. עכשיו, גם קרה פה משהו שמחירי הטיסות קפצו באופן דרמטי נוכח העובדה שרק אל-על, ישראייר וארקיע טסו כמעט לכל היעדים. ולכן, רצינו לדעת איפה גם נמצאות חברות התעופה בעניין הזה. אפרת, ברוכה הבאה.

כן, כבוד יושב-הראש, אני אשמח לתת לשלומי זפרני שאיתנו, הוא סמנכ"ל מסחר של אל-על. הוא יוכל לתת התייחסות למחירי כרטיסי הטיסה.

כן, בבקשה, שלומי.

צוהריים טובים. דבר ראשון אתחיל מהנושא השני שבעצם היום בנתב"ג היקף הפעילות של חברות התעופה הנוספות, מעבר לחברות הישראליות, הפך להיות משמעותי יותר ממה שראינו בתחילת המלחמה. היום אל על מהווה בין 35% ל-40% מהפעילות בנתב"ג וככל שעובר הזמן חוזרות יותר ויותר חברות מעוד יעדים, גם ארצות הברית, גם אירופה ויעדים נוספים. בין היתר אנחנו רואים יותר יציבות ברמת המחיר, בטח כשמסתכלים קדימה.

נגיד שאנחנו כן משתפים פעולה עם "נפש בנפש" על הפרויקט של הטסת ההורים, ונותנים הטבת מחיר. וכמובן משתפים פעולה עם האגודה למען החייל בהטסה של חיילים בחופשה השנתית שלהם. אנחנו פתוחים לשמוע כל מתווה מוגדר מראש באם יאושר ולראות איך אנחנו יכולים להיענות.

אתם תהיו מוכנים להיענות לבקשה שאומרת, בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית ו"נפש בנפש", שכשמדובר בהורים של חייל בודד פעם אחת בשנה להטיס אותם. סליחה? מדברים על טיסה בשנה. אנחנו מדברים פה על האירוע גם של המלחמה. אפילו לסייע בכרטיס, להגיד מה המחיר אתם יודעים לייצר שהוא מסובסד. שאתם אומרים "זה נהנה וזה לא חסר". חברת אל על היא חברה פרטית, לפחות תגיד "אני על הכרטיס הזה לא ארוויח" – כמה כאלה יהיו לך בשנה? אם הוא מוכן להיכנס לתוך הליך כזה.

למיטב ידיעתי כבר היום זה נעשה אצלנו, אבל אני אשמח ששלומי ייתן את התשובה.

הסוכנות היהודית יכולים לענות על זה, אם הם משלמים מחיר מסובסד.

כן, א' אני רוצה לומר שגם אנחנו הטסנו כמה עשרות הורים של חיילים בודדים פה לארץ, בעיקר לקראת חג הפסח, ואנחנו נמשיך לעשות זאת. שוב, אנחנו לא יכולים להתחייב לגבי כל החיילים אבל אפשר בהחלט להגדיר קבוצות יעד. בחנו מי לא נפגש עם ההורים שלו - - -

אתם מקבלים מחיר מיוחד?

זהו, אני רוצה לומר שמכיוון שזו הייתה תקופה של עליות מאוד-מאוד גבוהות לא קיבלנו מחיר מיוחד והעלויות היו מאוד-מאוד גבוהות. אנחנו נשמח לקבל מאל על איזשהו מתווה שאומר שהם יתנו לנו אפשרות להזמין את הכרטיסים במחיר סביר, ואנחנו מבחינתנו מקימים קרן במסגרת תוכנית "כנפיים" לחיילים הבודדים שלנו בסוכנות היהודית יחד עם קרן מיראז', גם לטובת הטסת הורים של חיילים לביקור פה או לחילופין חיילים שיבקרו את ההורים שלהם שם.

תודה. נועם אביטל.

כן, אני יודע שאנחנו קצרים בזמן ואנחנו נמצאים בוועדת העלייה והקליטה, אבל כמו שאתה מכיר, בהמשך הדיונים שלנו אנחנו מתעסקים בכל החיילים הבודדים. כאן אני רוצה לדבר מהכובע האישי הפרטי שלי, כחייל בודד. לפני 10 שנים, ב-2014 השתחררתי, כשנפצעתי ב'צוק איתן', מה שגרם לפעילות הזאת שאני עוסק בה היום לקרות. אני נמצא במעל 260 ימי מילואים. באר"ן האחרון של חטיבת גבעתי, מפקד החפ"ק של סמח"ט גבעתי, נפצענו. נפצעתי אני, עלינו על מטען. רסיסים ברגליים - מפונה לסורוקה, מבקש לראות את האחרים שלי, ואני מגיע למשרד הביטחון. משרד העלייה והקליטה לא קשור לזה.

משרד הביטחון מגיש בקשה – לא מוכנים לאשר את הבקשה. זה אמנם ממדרגה ראשונה, ההורים שלי נמצאים בארץ ולא מוכנים לשלוח את אחותי, שאני בקשר איתה, להגיע לכאן. אני אומר מהנקודה הזאת. אני, יש לי את היכולת היום, כבעל משפחה, ללכת לקנות כרטיס. וזה מה שעשינו – קנינו כרטיס לאחותי. היא הגיעה, רצתה לראות אותי, הייתה בדאגה, בחרדות. היא הגיעה, ראתה אותי. מה קורה כשאני היום נותן את המענה הזה לצעירים אחרים, חיילים בודדים אחרים שמתקשרים אליי לא שנה אחרי השירות, לא שנתיים, לא שלוש – הם עדיין בודדים והם עדיין מתמודדים פה עם האתגרים. נגיד שהם סטודנטים. מה קורה? מי מתייחס לזה?

מי עושה מיצוי זכויות?

בנוגע למילואים. וזה החידוד – המילואימניקים.

נפש בנפש, בבקשה.

אוקיי, אז באמת זה לא הדיון הראשון, קודם כל תודה גם על היום וגם על הדיונים החשובים האלה. אני אגיד שאנחנו עוד לפני 'חרבות ברזל' הבנו את האירוע של ההורים. הבנו כמה הוא משמעותי לחייל ולהורים. והייתה לנו איזושהי תוכנית משותפת יחד עם אל על שהבאנו הורים לטקסי סיום, לא הרבה הורים, מדובר על 200 הורים שכן זכו להיות בטקס הסיום. פרצה המלחמה והבנו שיש פה אירוע אחר לגמרי. הקמנו צוות שלם, בתרומות כמובן יחד עם ה-FIDF ו-JNF, השגנו תקציב והבאנו כ-1,200 הורים מ-55 מדינות שהילדים שלהם שירתו בקרבי. זה מה שהתקציב אפשר לנו. הלוואי והייתי יכולה להביא גם למי שהוא לא קרבי.

קיבלתם מחיר מיוחד מאל על?

קיבלנו לדעתי איזשהו סכום של 10% הנחה. המחירים עמדו על - - -

המחירים קפצו ב-30%-40%.

אני אומרת, אם אני לא טועה.

אוקיי.

אני אגיד דבר כזה – הצורך הוא חשוב, הוא קיים. אנחנו יודעים לתפעל את האירוע הזה – צריך תקציב.

עוד מישהו רוצה להתייחס לאירוע הזה? בבקשה.

אני רק אגיד לגבי ההורים. נושא נוסף שצריך לדון בו, אנחנו מתעסקים בו אבל לא עושים אותו מספיק, עשינו אותו גם לפני 'חרבות ברזל' – זה בכלל התמיכה בהורים לחיילים בודדים כשהם שם. אני לא מדבר אפילו על להטיס אותם.

זה דיון אחר. אנחנו נפתח אותו. אני פשוט חייב למצות את הנושא כאן. שלומי עוד רוצה להתייחס הזה? שלומי.

כן, אז נגיד שאנחנו תומכים, כמו שצוין, "נפש בנפש" – התמיכה היא גם בשוטף בעלות כרטיסים מינימלית להטת הורים לטקסים, כמו שדובר. ומאז ה-7 באוקטובר הטבת מחיר נוספת, למיטב זכרוני, של 15% מהמחיר. ואנחנו מדברים על ארצות הברית. מה שצריך להבין, גם ביחס לשאלה הקודמת של האם אנחנו מוכנים להגיע להסדר – להגיע למצב שאנחנו נותנים כרטיסים בעלות הפעלה זה נחמד ככותרת, צריך לדבר פרקטיקה. על פרקטיקה אנחנו נשמח לשבת עם הסוכנות, לשבת עם "נפש בנפש", לשבת עם הגורמים בצבא שבסוף מתכללים את הדבר הזה.

יש פה שאלה של עיתוי ההזמנה, עיתוי הטיסה, נקודות המוצא. כמו שעשינו מה-7 באוקטובר ואנחנו ממשיכים לעשות היום – אנחנו נתמוך בכל מה שנדרש ברמה הלאומית, כי אנחנו חברה מסחרית, ואחנו נמצא את האיזון הנכון יחד עם כל הגורמים המעורבים.

אוקיי, תודה.

אבל חשוב רגע להגיד משהו על זה שהרבה יעדים גם מחייבים טיסות אחרות. לדוגמה מאוסטרליה.

ברור, ברור. זה לא רק ארצות הברית. אתן רוצות להגיד משהו לפני שאני מסכם? רק בקצרה, צגה, כי אני חייב לסיים.

סליחה, אני מתנצלת, פשוט בוועדת החינוך יש לי איזושהי הצבעה, אז אני יוצאת ונכנסת. קודם כל הנושא חשוב, חשוב מאוד. וכולכם יודעים, להיות עולה חדש זה לא פשוט. אני גם הייתי עולה בודדה, נערה בגיל 16 עד 24. זה לא קל להיות עולה חדש, ועוד בודד – יותר קשה.

מה שאני הייתי רוצה לתת לפחות מהשלכה שלי, מהפניות שמגיעות אליי, זה מיצוי זכויות ומידה. זה חסר. המידה חסרה. לאחרונה, למשל, נתקלתי בחיילים בודדים שנפצעו ולפני שיצאו מבית החולים מחתימים אותם על כל כך הרבה מסמכים, והם עדיין לא שולטים בעברית. לי עדיין יש בעיה וקושי אפילו. והם לא שולטים בשפה.

לכן, אדוני יושב-הראש, זה נושא חשוב שהם יקבלו מידע בשפה שהם מבינים אותה. הכתוביות הן בעברית וגם לפעמים האותיות קטנות ומי שנמצא פה כל כך הרבה שנים אפילו לא מבין אותן. אז אני מברכת על הדיון.

תודה. חברת הכנסת טטיאנה.

אני רוצה להגיד משהו קטן, רשותך, אדוני יושב-הראש. בין 15:00 ל-16:00 אנחנו מקיימים את הכנס ואני אתן רשות דיבור לחיילים הבודדים, שיציגו את האתגרים, את הסוגיות שהן ניצבים בפניהן. אנחנו נרכז לך אותן. אני מבינה שאתה תבוא ותברך אבל יש לך לוח זמנים עמוס.

היום יום צפוף, כן.

אנחנו נציג בפניך את הסוגיות, נשלח לך אותן. ואנחנו נשמח שזה באמת לא יהיה חד פעמי, שניתן להם ביטוי, נראה איך אנחנו עוזרים להם ונפתור את הסוגיות האלה. תודה רבה לך.

תודה רבה. ענבר, רצית להוסיף משהו?

רציתי להוסיף שבפברואר 2024, אחרי הדיונים שלנו גם, הלכנו לעדכן את פ"מ הסיוע לקרובי חיילים מאושפזים בבתי חולים, גם ברגיעה וגם בחירום, ולחיילים הבודדים אנחנו אפשרנו מימון מלא של צה"ל לכל מי שהוא קרוב לחייל מאושפז שהיה חייל בודד.

כן, זה היה לבקשת הוועדה.

אז תיקנו את זה. לדעתי, שלחנו את זה גם.

כן, כן, כן. מכירים. יישר כוח, תודה. ענבר, את עוזבת? שיהיה לך בהצלחה בתפקיד הבא. תדאגי לנו למישהו טוב שימלא את מקומך, זה יהיה קשה.

זה מה שרציתי להוסיף – אני אגיד שאני בקשר עם משפחה של פצוע חייל בודד שנמצאת פה כבר ארבעה חודשים כי הוא היה מחוסר הכרה, והם מתמודדים עם לא מעט עניינים. ברגע הראשון כן יש תמיכה אבל אחר כך, כבר שבעה חודשים פה. גם בזה צריך לנסות לעזור להם.

כמה בעיות יש.

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. אחד – הבעיות האלו לא ייגמרו. הן ימשיכו וייערמו. ואני חייב לומר, צריך להבין שאנחנו גם נמצאים לא באירוע רגיל. האירוע שבו, וגם דיברנו על זה קודם בהיבט של חיילי המילואים – אנשים משתחררים, מתגייסים למילואים, עושים 200 ימי מילואים – זה לא סטנדרט. זה לא סטנדרט שחייל עושה 200 ימי מילואים. ולכן כולם צריכים לגלות פה גם גמישות וגם פתרונות חדשים, שחלקם הם נקודתיים. גם הסיפור של הטסת ההורים הוא אירוע נקודתי, כי אנחנו פתאום נמצאים עם באמת עשרות אלפים מגויסים שנמצאים במילואים כל כך הרבה זמן. הם היו חיילים בודדים לפני זה, הם גם חיילים בודדים במילואים.

ופה אני מבקש כמה דברים. אחד – אנחנו נקדם את החקיקה להכרה אוטומטית במעמד משפחתו של חייל בודד שנפל. זה לא צריך להיות נתון לוועדות הומניטריות וכולי. מי שנפל על הגנת העם והארץ, המשפחה שלו כבר שילמה מספיק. קירבה ראשונה, כן. הדבר השני – הסדרת מעמד החיילים הבודדים שמשרתים בצה"ל יותר מ-30 ימי מילואים – פה צריך לייצר איזשהו משהו. אני מצפה ממשרד הקליטה לייצר גם נוהל, ודווקא הוא צריך להוביל את זה, גם מול הצבא. אני מצפה מכם כמשרד לקחת את הנושא הזה ולהגיד: אוקיי, יש פה אירוע, אנחנו לא יודעים כמה זמן הוא יימשך, הוא בטוח יימשך עוד כמה חודשים קדימה. והקבוצה הזאת חייבת לקבל איזושהי התייחסות.

בתוך כך אני מבקש בפעם השנייה – ואפרת, אני מבקש ממך להוביל את זה מהצד של אל על – תעשו איזושהי פגישה עם הסוכנות היהודית ו"נפש בנפש", זה לא רק ארצות הברית. יש הורים לחיילים בודדים ממדינות נוספות. מה שקרה פה עם מחירי כרטיסי הטיסה בשנה הזאת אפשר לראות בדוח הרווח וההפסד של אל על. אני אומר לכם, אני לא מצפה שהחברה תסבסד אבל אני כן מצפה שתייצרו - - -

כמו ששלומי אמר, אנחנו גם ציפינו שאחרי הדיון הקודם שהיה כאן, בהוראת יושב-הראש יפנו, יעשו איזשהו משהו. עשיתי בדיקה לאורך כל - - -

אבל מה קרה מהדיון שהיה?

לא פנו אלינו.

הנה, אני אתן לך את הטלפון של הגברת מהסוכנות, אני אתן לך את הטלפון של נויה.

תיצרו פגישה.

יש לנו.

אז תיפגשו. אם אתם רוצים שאני אדאג לתיאום הפגישה אני אתאם אותה.

ותבואו עם בשורה.

אנחנו בספטמבר נקיים ישיבת מעקב על הסיפור הזה.

דבר אחרון, ואת זה גם משרד הקליטה צריך להרים, זה מנגנון מיצוי זכויות. זה מאוד-מאוד חשוב. רבים מהחיילים הבודדים לא מכירים את הזכויות שלהם. משרד הקליטה, כמובן, החיילים הבודדים העולים. צריך לזכור, ישנם חיילים בודדים שהם לא עולים. אבל החיילים הבודדים העולים צריכים לדעת שיש להם טלפון מיצוי זכויות שהם יכולים לבדוק איתו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:11.