פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



39
ועדת הבריאות
07/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 226
מישיבת ועדת הבריאות
יום ראשון, א' בתמוז התשפ"ד (07 ביולי 2024), שעה 15:00

הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (תיקון מס' 37), התשפ"ד-2024

חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר

רינת בכר - מנהלת מחלקה, משרד הבריאות

רותי אלגוזי - מנהלת יחידה GMP , משרד הבריאות

ליאור אבינועם - עוזר מנכ"ל, משרד הבריאות

ד"ר אסנת לוקסנבורג - ראש החטיבה לטכנולוגיות רפואיות, מידע ומח, משרד הבריאות

אור אלדר - לשכה משפטית, משרד הבריאות

צביקה גושן - עו"ד, מנהל חטיבה ענפית, איגוד לשכות המסחר

ליאור לוי - יו"ר פורום יצרני התמרוקים, התאחדות התעשיינים

אורן הרמבם - מנהל איגוד תעשיות מוצרי בנייה וצריכה

איגור בארז - יועץ משפטי ואחראי רגולציה, קולגייט פלמוליב

ד"ר שרה טל - מנכל, משרד רישום תמרוקים שרה טל

אייל מנצור - סמנכ"ל, איינשטיין-צור מוצרי קוסמטיקה וטיפוח

צוריאל עובדיה - מנהל, איינשטיין-צור מוצרי קוסמטיקה וטיפוח

ענת מימון – סגנית היוע"משית ועדת הבריאות

מיכל דיבנר כרמל

מעיין שבתאי, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.





הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (תיקון מס' 37), התשפ"ד-2024

שלום לכולם, אני מחדש את ישיבת ועדת הבריאות. אנחנו עוסקים עכשיו בהצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים התשפ"ד-2024 בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני מזכיר לכולם שבדיון הקודם סיימנו את ההקראה, וכרגע אנחנו אמורים לחזור ולדבר על התיקונים ולדון בנושאים שנשארו פתוחים מהישיבה הקודמת וקודמותיה. אז ענת בבקשה, נא לקרוא את התיקונים.

אז נעבור לפי הסדר, הנוסח שהופץ לכם כולל את התיקונים מודגשים. אני אעבור ואסביר מה הכנסנו. בעמוד הראשון בסעיף 55א סעיף ההגדרות, הוספנו את ההגדרה תמרוק ייעודי –

תיקון סעיף 55א
1.
(4)

"תמרוק ייעודי – תמרוק המנוי בתוספת רביעית א'1א;";



את התוספת הרביעית הזו הקראנו כבר בישיבה הקודמת, אלה התמרוקים שאי אפשר יהיה להביא במסלול האירופי, וכמו שאמרנו, הדרך לתקן את התוספת תהיה בצו, באישור הוועדה ולכן עם הזמן, ככל שירצו לגרוע תמרוקים מאותה רשימה, יהיה אפשר להגיע לוועדה ולבקש. זה בעקבות הערות שעלו לגבי התמרוקים הספציפיים שנמצאים ברשימה.

כדי להוסיף תמרוקים לאותה תוספת, אנחנו נגיע לזה עוד מעט, יהיה צריך גם אישור של ועדת החריגים וכשנגיע לסעיף אני אציע את זה, בנוסף.



(5)

בהגדרה "תמרוק רגיש", פסקה (4) תימחק.



תמרוק רגיש, אלה התמרוקים שאי אפשר להביא במסלול של היבוא המקביל, שזה מסלול שנקבע בתיקון הקודם, ולגבי מוצר עם רכיבי נענע, גם הוא לא נכלל כרגע בתמרוק הייעודי וגם מורידים אותו מהתמרוק הרגיש כך שכבר יהיה אפשר להביא גם את המוצרים האלה במסגרת המסלול של היבוא המקביל.

לגבי סעיף (2), כתובה הערה על רישיון עסק, זה משהו שעלה במהלך הדיונים אבל כבר בשבוע שעבר ניתנה תשובה מצד המשרד לגבי ההקלה שהתבקשה, שהם קיבלו את הבקשה ולכן גם זה נפתר.

סליחה, איפה אפשר לראות את הנוסח עם התיקונים?

יש טאבלט עם הנוסח, אתם אורחים קבועים פה, לכן נאפשר לכם.

אני עוברת לעמוד 3.

סליחה לפני כן, יהיה אפשר להביא מוצרי תינוקות בנוהל יבוא מקביל רגיל שקיים עד היום?

לא. מה שקיים היום עם הרישיונות שאתם הבאתם.

הוא מדבר על נוהל 37, וכן.

כן, זה אפשר. אני מדברת על היבוא המקביל על בסיס התאמה לתמרוק ייחוס בארץ, שאי אפשר להביא תמרוקים רגישים, ומשם הורידו את הנענע.

אני עוברת לעמוד 3. סעיף 55א(10), בנוגע לסעיפים שעוסקים בנציג אחראי והערכת בטיחות. החרגנו, למעשה הצגנו את זה, זו הודעה על שיווק והארכת בטיחות. החרגנו את מי שמייבא במסלול האירופי ושימו לב בהמשך, הוספנו עוד שלב.

מי שמייבא במסלול האירופי יצטרך להגיש מעין הודעה על שיווק שמותאמת למסלול הזה, הנציג האחראי גם ימסור הודעה ולאחר מכן הם יקבלו חיווי בצורת אישור קליטה שיסופק לאותו עוסק, ואחרי שיקבל את אישור הקליטה, הוא יוכל להשתמש באישור הזה, זה אישור שלו לייבא את התמרוק וגם ישמש אותו לצורך המכס. יש הוראה דומה גם בהודעה על שיווק ביבוא של תמרוקים.

אותו הדבר גם בסעיף (8) גם פה הוספנו את האישור שניתן, כשאנחנו נגיע לסעיף הזה.

בסעיף (9) להצעת החוק, תיקון סעיף 55א12ג, זה הסעיף שמדבר על עבודת ועדת החריגים, ופה אחרי פסקה (1) בתפקידים של ועדת החריגים, אנחנו מוסיפים –

תיקון סעיף 55א12ג
9.


(א1)
הוספת תמרוקים לתוספת רביעית א'1א;";



כלומר, ככל שהמשרד ירצה להגיד שתמרוק נוסף הוא תמרוק ייעודי, שאי אפשר להביא במסלול האירופי, הוא יצטרך לבוא בפני ועדת החריגים ולבקש את עמדתה בנושא, ושם מפורטת הפרוצדורה. זו ההוספה של מסלול התמרוק הייעודי.

ודבר נוסף בעמוד 4 לגבי ועדת החריגים, ביקשו בנוסח, שהשר יפרסם את ההודעה על פניה לוועדת החריגים ואנחנו הוספנו שזה ייעשה בתוך שלושה ימים ממועד הפנייה לוועדה.

אני עוברת הלאה, עכשיו אנחנו בסימן של יבואן נאות. אני מזכירה בסעיף 55א12ט, יש אפשרות לקבוע שיבואן נאות הוא מפר אמון, אם הוא עשה פעולות של יבוא על יסוד מידע כוזב, הוא מפר חובה לפי הוראות החוק, ואפשר לקבוע שהוא לא יוכל לייבא במסלול הזה של יבוא מאירופה שלוש שנים, ואם בעבר הוא היה כבר מפר אמון, אז אפשר לקבוע את זה לתקופה של חמש שנים.

אני מזכירה שבמהלך הישיבה דובר על זה שבמזון מדובר על מפר אמון והקביעה היא עד שנה, והוועדה ביקשה לבדוק את האפשרות לקצר את התקופות של שלוש שנים וחמש שנים.

מה אתם רוצים להגיד, בבקשה. שם ותפקיד לפרוטוקול.

שלום, שמי רינת בכר, אני מנהלת המחלקה לתמרוקים.

חשבנו על זה, ואנחנו רוצים להדגיש איזה הבדל חשוב שיש בין מזון לתמרוקים. מזון מתאפיין בדרך כלל באורח חיים קצר של המוצרים, זאת אומרת, אם תפסת מפר אמון והרחקת אותו לשנה, סביר להניח שעד שהוא חוזר לפעילות, הסחורה שהוא הביא כבר פג תוקפה.

בתמרוקים זה לא המצב, לתמרוקים יש אורח חיים ארוך ואנחנו חושבים שתקופה של שנה היא קצרה מאוד. לכן ביקשנו את שלוש השנים ומבקשים להשאיר את זה כך כדי שהעוסק לא יוכל לשוב לפעילות הלא טובה שהוא עשה אחרי תקופה קצרה מאוד, שעדיין תשאיר לו הזדמנות לשווק את הסחורה שנותרה לו.

מישהו רוצה להעיר על זה, אנחנו משאירים שלוש וחמש? תודה.

אנחנו עוברים הלאה, בעמוד הבא. היום למעשה, דובר בהצעת החוק על זה שהוא ייבא תמרוק. הוא יכול להיות מפר אמון בכמה נסיבות, למשל, הוא ייבא תמרוק על בסיס יסוד מידע כוזב, הוא הפר חובה מהחובות לפי הפקודה, מתנהל נגדו הליך שיפוטי, אלה עילות שקראנו כבר, ועכשיו הוספנו –

(4) לא תיקן ליקויים שמצא המנהל בתוכנית בקרת האיכות והבטיחות שלו בניגוד להוראה שנתן לו המנהל כאמור בסעיף 55א12יד(ה).

אנחנו נגיע לסעיף, אגיד בקצרה. דובר על זה שצריך תוכנית בקרת איכות ובטיחות, והתוכנית הזאת אמורה להיות מוחזקת אצל אותו יבואן נאות. אם מגיעים ועושים ביקורת ומגלים שיש ליקויים בתוכנית, אז המנהל יכול להורות לו על תיקון הליקויים והוא צריך לתקן את הליקויים בתוך תקופה שתיקבע. אם הוא לא מתקן אותם ליקויים בתכנית בקרת האיכות שלו, אז הוא יכול להיות מוכרז כמפר אמון לפי הסעיף הזה, ולכן הוספנו את זה פה כנסיבה.

אני עוברת הלאה לעמוד 7. סימן ג' יבוא תמרוק במסלול האירופי. פה עשינו קצת שינוי בנוסח בגלל מה שתיארתי קודם, שיש לנו מספר שלבים, גם הודעה של היבואן, גם הודעה של הנציג האחראי ואת אישור הקליטה, שינינו מעט את הנוסח של סעיף 55א12יא, אקריא אותו.





סימן ג'2: יבוא תמרוק במסלול האירופי

הודעת יבואן נאות על תמרוק במסלול האירופי
55א12יא
(א)

עוסק בתמרוקים רשאי לייבא תמרוק לפי הוראות סימן זה ובלבד שהתקיימו כל אלה:




ופירטנו את זה לפי כל השלבים –




(1)
הוא נרשם במרשם היבואנים הנאותים לפי הוראות סעיף 55א12ז;





(2)
הוא הודיע למנהל שהוא מייבא תמרוק במסלול האירופי;




(3)
הנציג האחראי של התמרוק מסר הודעה למנהל בדבר שיווק התמרוק בישראל, לפי הוראות סעיף 55א12יג(א);




(4)
הונפק לנציג האחראי של התמרוק ולעוסק בתמרוקים אישור קליטה על קליטת ההודעה שנמסרה לפי פסקה (3).



(ב)

הונפק לעוסק בתמרוקים ולנציג האחראי של התמרוק אישור קליטה, יחולו על העוסק כאמור, לעניין יבוא התמרוק האמור, הוארת סימן זה.




זה לעניין נוסח השלבים של יבואן נאות.

זה תיקון טכני של הנוסח.

זה עניין של נוסח, העברנו חלק מהחובות פה, שיהיה מפורט בצורה מסודרת, כל מה שחל עליו. וכנ"ל ב 55א12יב, זה התנאים. גם פה, הוא קודם מקבל את אישור הקליטה ואז חלים עליו התנאים.

בעמוד 9. אתם רואים פה את התיקון שעשינו לגבי תמרוק ייעוד? בפסקה (4). זה תמרוק הייעוד, העברנו את זה פה לתוספת והוספנו את ההגדרה שהקראתי בתחילת הישיבה. פה עלתה שאלה לגבי משחות שיניים, שהן ציוד רפואי. אם יש תשובה של המשרד לגבי זה.

כן, בדקנו את זה. בעולם משחות השיניים יש משחות שיניים המסווגות בעולם כציוד רפואי, ויש שמסווגות כתמרוקים. השיווק והסיווג בארץ, תואמים בדיוק לשיווק באירופה. אם יש משחת שיניים של "סנסודיין" שמשווקת כאמ"ר באירופה, היא משווקת כאמ"ר גם בישראל, וכך היא רשומה. אותו הדבר לגבי "פרדונטקס". זה הדין, אותו הדבר כמו באירופה.

יש לי הערה, קודם כל יבואן נאות שירצה לייבא את משחת השיניים, הוא לא יכול לדעת אם זה אמ"ר או אם זו משחת שיניים רגילה, כי אין לו בכלל את הידע המקצועי. יש מדינות בתוך האיחוד האירופי שכלל לא מסווגות "קלאס 1" של משחות שיניים אמ"ר, אלא כרגילות. לעומת זאת, אצלנו בארץ יש ליבואן הראשי תיק תמרוק ואני לא רואה כל מניעה לעבוד לפי תיק התמרוק שלו.

יש לו הערכת בטיחות, יש לו תיק תמרוק, פורמולות, ISO-9001, DOC, ואת שאר כל ההצהרות שהוא צריך. אז אין מניעה שכדי להוריד את יוקר המחיה, שגם אנחנו נתחיל להביא משחות שיניים של אמ"ר, פה בארץ הן עולות הרבה כסף מול אירופה.

מה שאתה מתאר זה יבוא מקביל, זה לא יבואן נאות. יבואן מקביל יכול להביא אותו מוצר ולהסתמך על התיק של היבואן הרשמי, לפי הסיווג שלו. אם אתה רוצה לעשות יבוא מקביל באמ"ר זה לא בוועדה הזאת ולא בחקיקה הזאת, זה משהו אחר.

אבל הנקודה הראשונה שהעליתי, יבואן נאות שירצה להביא משחת שיניים, "פרדונטקס", "סנסודיין" או אחרת - - -

יחזיק איש מקצוע לפי מודל ניהול הסיכונים שכתבנו בחקיקה, והוא יגיד לו אם זה מסווג כאמ"ר או כתמרוק באירופה, זה הכול.

תזכירו שם ותפקיד בבקשה.

רותי אלגוזי, מחלקת תמרוקים במשרד הבריאות. הבסיס של המסלול הזה, שהתמרוק משווק כדין באיחוד האירופי. הבסיס של המסלול הזה הוא הידיעה שמה שאתה מביא לפה, משווק כדין כתמרוק באיחוד האירופי. כלומר מצופה ממך לדעת שזה אכן תמרוק באיחוד האירופי. זה הבסיס של כל המסלול.

ואם אותו איש מקצוע ממונה, הוא נמצא באיזו מדינה שבה לא רשום כתמרוק אמ"ר, מה דינו?

לא יכול להיות באירופה.

כמשחת שיניים אמ"ר.

הוא צריך לייבא את התמרוק.

שם ותפקיד לפרוטוקול.

אור אלדר הלשכה המשפטית של משרד הבריאות. מה שמסווג באיחוד האירופי כציוד רפואי צריך להיות מיובא במסלול הציוד הרפואי כציוד רפואי, ומה שהוא תמרוק, מיובא כתמרוק.

השאלה אם יכול להיות פער, כלומר יכול להיות מצב שבמדינות מסוימות זה יהיה אמ"ר ובמדינות מסוימות זה יהיה תמרוק, או שזה אותו סיפור?

בדקנו את זה, ולא.

ואם אני אגיד לך מדינה שכן?

אז תגיד, תביא.

זה נראה לי עניין נקודתי שאפשר - - -

חוץ מזה שבדקנו את זה ואין, גם בעולמות האמ"ר ניתן לייבא היום באופן פשוט בהרבה יותר, משרד הבריאות עשה רפורמה באמ"ר, רק לפני חודש היא נכנסה לתוקף ב-1 ביוני, אפשר לייבא את המוצרים האלה בצורה פשוטה יותר ממה שהיה פעם. זה פורסם באתר המשרד, בהחלט.

אנחנו עוברים לפסקה (5). אני מזכירה, אנחנו במסלול של היבוא במסלול האירופי של היבואן הנאות ואחת הדרישות, שיש לו תעודה תקפה המעידה על שיווק חופשי שזו תעודת Free Sale, או לחילופין הוא יכול להציג חשבונית או תעודת משלוח והצהרה שהתמרוק שהוא מייבא זהה למה שמופיע על אותו מסמך שהוא מביא. זה עלה גם פה במהלך הדיון.

אם אין לאף אחד הערות אז זה בסדר.

אני רק אגיד, התעודה הזאת מופיעה, אנחנו פוגשים אותה גם במסלול הזה והיא מופיעה גם במסלול של יבוא מקביל.

מה היו ההערות בדיון הקודם?

צביקה גושן, איגוד לשכות המסחר.

בבקשה.

הטענה הייתה שיש פה נטל רגולטורי שמאלץ את היבואנים להשיג תעודת Free Sale אפריורית לפני שבוצעה האכיפה, ולמעשה אם יש פה איזה שהוא מנגנון שמשרד הבריאות מבקש לאמץ שמסתמך על היבואן ועל הצהרת היבואן, זה עומד בסתירה לרוח הרפורמה. במידה שתתבצע האכיפה, היבואן ישיג את התעודה וימציא אותה למשרד הבריאות.

מצוין, זה מה שביקשתם. מה משרד הבריאות אומר על זה?

אנחנו מתנגדים.

מעבר לזה שאנחנו מתנגדים, במסלול יבואן נאות, המסלול מסתמך על זה שהתמרוק משווק כדין באירופה, זו הדרך להוכיח את התנאי הזה. שוחחנו על זה גם קודם לכן ואמרתי את זה לצביקה, אנחנו לא משוכנעים שמדובר בנטל, בוודאי לא כזה שמאיים על כל המסלול הזה.

אין סיבה שלא תשיג משהו בנקודת זמן אחת, ואתה יכול להשיג אותו 21 יום לאחר מכן. כשנגיע לפיקוח, אנחנו לא מעוניינים להתחיל לנהל דיון על הימצאותו של מסמך כזה או אחר.

אני יכול להעיר בבקשה?

כן.

ליאור לוי, התאחדות התעשיינים. לגבי הנושא של אסמכתת מכירה אני רק רוצה לוודא, אסמכתאות מכירה של המוצר שנמכר באירופה. זאת אומרת שלא יהיה אירוע שבו סיני מוכר לאירופי, מחליף מסמכים ובזה נגמר הסיפור. הוכחה, כלומר שזאת תהיה מכירה פיזית באירופה.

במדינת הסתמכות, כמו באיחוד האירופי או בבריטניה או בשוויץ.

זה בעצם בסיס המודל של יבואן נאות, שזה נמכר במדינת ישראל.

איגור מ"קולגייט פלמוליב". אני מבין את הדרישה של משרד הבריאות והרצון בבוא הביקורת, להיות מסוגלים לוודא את הדבר.

עם זאת בניגוד למה שנאמר, הדבר מהווה נטל רגולטורי גם מבחינת העלויות ונטל הזמן, ולכן אנחנו מבקשים כחלופה, לאפשר לנו תקופה מסוימת מביצוע הנוטיפיקציה להשיג Free Sale כך שלמעשה אנחנו נוכל לתת את ההודעה ולהתחיל בשיווק בתוך תקופת זמן מוגדרת להשיג את אותה הודעה, כך שבמועד הביקורת אנחנו כבר נהיה ערוכים ומוכנים איתה.

איגור מייצג יבואנים רשמיים ובלעדיים. הדרישה לתעודת Free Sale מיבואן בישראל קיימת כבר עשרות שנים. איגור, זה לא בשביל שיהיה לך בעת הביקורת. כשאתה עושה עכשיו נוטיפיקציה, אתה צריך להיות אחראי על זה שהמוצר אכן משווק בחו"ל, ואתה צריך להיות אחראי על זה בזמן שאתה עושה את הנוטיפיקציה, ולא כמה שבועות אחרי כן.

יש לנו את הכלים לדעת שהמוצר משווק באירופה גם ללא התעודה, התעודה היא למעשה כלי לביקורת.

זה לא כלי לביקורת, זה כלי שאנחנו דורשים במשרד הבריאות כבר עשרות שנים כדי לדעת שהמוצר משווק גם במדינות נוספות ולא רק בישראל, זה הכול. וזו גם דרישה שדנו עליה בחוק ההסדרים ב-2021 והגענו להסכמות ולהבנות ואני לא רואה שום סיבה לפתוח את זה עכשיו.

עכשיו אנחנו דנים במסלול חדש של יבואן נאות, שם בכלל לא מתאפשר לוותר על Free Sale ואין שום צורך לפתוח עכשיו לדיון מחדש, אם נוח ליבואן רשמי להביא את התעודה בשבוע הזה או שבועיים אחר כך, ולא צריך להטיל את כל מלאכת הפיקוח והאחריות שוב על משרד הבריאות שיבוא לביקורת בשביל לבדוק אם יש איזו תעודה או שאין. אנחנו רוצים לסמוך על היבואן הרשמי, שיש לו את התעודה, שעושה נוטיפיקציה והוא אחראי על המוצר.

מה עם מוצר שמיוצר עבור ישראל, ואין אותו בשווקים?

אנחנו עשינו באמת חשיבה בעניין הזה, של מוצרים שמיוצרים עבור מדינת ישראל ויש לנו איזשהו מתווה לפתרון. אנחנו מבינים שיש מוצרים שמיוצרים עבור ישראל בשיטה של Private Label ואז למעשה יש שני מקרים.

יש מקרה שבו איזשהו עוסק בישראל פונה ליצרן במדינה אחרת ואומר לו, "הבקבוק הזה מוצא חן בעיניי, אני רוצה שתייצר לי בדיוק כזה עם השם שלי". אבל אז המוצר הזה נמכר גם בעוד מדינות. במצב כזה אפשר להביא לנו Free Sale עם שם אחר, ולעשות הצהרה שמתאימה, בין השם הזה והזה.

יש מצבים אומנם לא רבים, שבו עוסק בישראל פונה ליצרן בחו"ל ואומר לו, "אני רוצה מוצר כזה אבל עם הרכב שונה קצת, אצלנו אוהבים את הריח זה או את החומר הזה. תעשה לי משהו ייחודי שהוא רק לישראל והוא לא נמכר בשום מקום בעולם".

זה מצב שבו אנחנו מבינים שנצטרך לוותר על תעודת Free Sale. רק במקרה הזה, נגדיר את העוסק הזה שהזמין את המוצר רק עבור ישראל כיצרן, זאת גם ההגדרה שלו באירופה, לישות הזאת שמזמינה משהו שמיוצר רק עבורו תחת שמו המסחרי וזה לא נמכר בשום מקום בעולם, הוא יביא לנו הצהרה בנוגע לתנאי הייצור וההרכב והכול, שזה עומד בכל הכללים, והוא לא יביא לנו תעודת Free Sale. זה הפתרון.

- - - במפעל בחוץ לארץ שממנו הוא הזמין.

רק ההצהרה של היבואן, לא של היצרן בחוץ לארץ.

בבקשה גברת, מה השם?

אני שרה טל מ"ד"ר שרה טל בע"מ". זו בשורה נהדרת, שמחתי לשמוע. רק בנוגע ל-CFS אני תמיד מכבדת את הרצון ואני מבינה אותו. אני רק אומרת, אם אתם יכולים לתת לנו פתרון למצב שיש השקה בין-לאומית באותם זמנים בכל העולם. אבל 21 יום, הייתי רוצה את זה גם בנוטיפיקציה, מניסיון אני יודעת לקבל CFS, Certificate of Free Sale לפעמים אני באמת ממתינה עד שלושה חודשים. לכן הייתי אומרת, את 21 הימים שאתם מבקשים, אולי תאריכו יותר כדי שלא נפספס את ההשקה הבין-לאומית.

הפקודה מדברת על 21 ימים, זה סעיף שכבר קיים היום שדיברנו עליו בישיבה הקודמת, שבזמן השקה אתה יכול להתחיל עם הודעה על שיווק ומאוחר יותר להמציא את התעודה תוך 21 ימים.

אבל זה רק למקרים מסוימים של מוצרי ההשקה של יבואן רשמי.

הם מבקשים להאריך את התקופה הזו.

אנחנו הכנסנו את האפשרות לתת Free Sale לצורך השקה בין-לאומית, רק למוצרי איפור, זה נקבע בחקיקה של 2016, זה נגרר לתוך חוק ההסדרים האחרון וזה יתוקן בתקנות האלו. נכון, צריך לאשר את זה, אנחנו מקווים לתקן את זה בתקנות האלו משום שאז הפתרון הזה נולד בשביל מוצרי איפור בלבד, כל המוצרים הרגישים הוחרגו מזה – מוצרי שמש, מוצרי תינוקות, כל המוצרים הרגישים, והיו לזה תנאים וכללים משל עצמם, ובאופן מוטעה זה נמצא כרגע בתוך התקנות שלנו, אני כבר אומרת לך, זה יתוקן.

אנחנו לא ניתן עכשיו איזה פתח בשם רעיון של השקות בין-לאומיות שגם את זה קשה לבדוק, אנחנו לא נלך ונבדוק עכשיו בכל מקום, אם יש השקה בין-לאומית או לא, זה לא חיים ומוות בדרך כלל, זו לא תרופה שחייבת להגיע בדיוק באותו יום. אז אנחנו נתקן את זה ולא רואים שום צורך עכשיו לאפשר שכל המוצרים ייכנסו קודם כל למדינת ישראל, לנסות אותם כמה שבועות על תושבי מדינת ישראל, לראות אם הכול בסדר, ואז להשיק אותם באירופה.

אני רוצה להבין, היום זה קבוע בפקודה, אז אתם רוצים לתקן את הפקודה.

אני חושב שהתשובה הקצרה לבקשה להרחיב את התקופה, היא שאנחנו סבורים שלא, אין צורך אמיתי לעשות את זה.

כן איגור, רצית לדבר.

אם יורשה לי, רק לא הובהר. כל המסלול החדש מתבסס על התפיסה של יבואן נאות ועל ההצהרות של היבואן הנאות. עם כל הכבוד לא ברור לי, ככל שיבואן נאות יודע להצהיר ויודע לבדוק שהמוצר אכן נמכר באירופה, מדוע לחייב את היבואן הנאות, להוציא הוצאה כספית ולהטיל עליו נטל וולונטרי עודף בדמות השגת Free Sale.

זו דרישה מהותית, ייתכן והיא עולה כסף, אני לא יודע. זו דרישה מהותית כתנאי להכניס מוצר שאתה מצהיר עליו שהוא משווק כדין באירופה, זו לא טכניקה.

ליאור בבקשה.

ראשית, מבחינתנו אני חושב שהנושא של Certificate Free Sale הוא מאוד הגיוני, העמדה של משרד הבריאות. אבל השאלה שרציתי לשאול לגבי מה שאמרה קודם הגברת בכר לגבי מותג פרטי. לא הבנתי בדיוק את הפרוטוקול.

יש יבואן נאות ויבואן מקביל, שניהם יכולים לפנות ליצרן פלוני במקום מסוים שייצר עבורם את המוצר הספציפי ואם הבנתי נכון, כל אחד מהם יכול ללכת במסלול ולהביא את המוצר לפה עם הצהרה כזו או אחרת. למעשה משניהם נחסך הצורך להחזיק את תיק המוצר. תאירו את עיניי כי אולי לא הבנתי ואני מתנצל.

ההקלה שאנחנו מבקשים לתת לגבי Free Sale במותגים פרטיים בייצור ספציפית לישראל, חל רק לגבי יבוא תמרוקים לפי סעיפים 55א(10) ו-(11), זה אומר נוטיפיקציה. רק לגביהם.

לגבי היבוא הנאות, אנחנו עדיין מבקשים תעודת שיווק חופשי או חשבונית ותעודת משלוח, כך גם לגבי יבוא מקביל.

אם כבר הצגת את זה, בואי נדייק. אתם מבקשים לתקן את סעיף 55ג1 סעיף קטן (ו2), שם כתוב היום שאם זה יבואן שמייבא תמרוק שמיוצר תחת שמו או סימונו המסחרי, הוא יכול להביא את זה גם אם אין לו תעודת שיווק חופשי, ובתנאי שהוא מראה שיש הצהרה שזה שווה ערך לתמרוק שמשווק באירופה. זה קיים היום.

אנחנו יכולים להוסיף סעיף קטן ב-55ג1, שאומר על אף סעיף קטן (א), יבוא של תמרוק שאין לגביו תעודת שיווק חופשי במדינה אחרת, יהיה ניתן לשווק אותו אם ליבואן יש הצהרה החתומה על ידו.

אבל רק אם בינתיים זה מיוצר עבורו, או שאתם אדישים לשאלה אם זה משווק - - - רק עבורו. אז יהיה צריך לנסח את זה.

חתומה על ידו, שאומרת שהתמרוק יוצר בתנאי תקן המפורטים, אני חושבת שבתוספת רביעית א', זה בעצם תנאי ייצור נאותים ISO22716.

טוב, תתקני את זה כך. אני רק אומר לכם, מייצגי היבואנים. השאלה היא לא הכבדה על היבואנים אלא חלק מהרפורמה הזו באה להקל על יבוא, והמשרד מייצר לעצמו הגנות כדי שהיבוא לפה יהיה יבוא בטוח, כשמדובר על תמרוקים וכולי. חלק מהמנגנונים של המשרד לייצר ודאות על איכות המוצר, בין יתר הדרישות, זו תעודת Free Sale.

בדיון הקודם בתחילה כשישבנו ודיברנו, אמרנו למה להכביד סתם ולגרום לזה. היום, כשהם יודעים להגיד לנו באופן מפורש, שזו הדרישה שמגיעה כדי לוודא שהמוצר עומד בתקינה כמו שצריך, כפי שאנחנו מצפים שיהיה, שייכנס לארץ כמו שצריך, אני מקבל את עמדת המשרד לדרישה הזו על אף ההכבדה שאני חושב שהיא די מידתית בנוגע ליבואנים.

אז למעשה בעמוד 9, פסקה (5) נשארת בנוסח שמופיע בהצעת החוק, שיש את הדרישה שתהיה לו תעודה תקפה או אחד מהמסמכים החלופיים. נעבור לעמוד 10. זו ההודעה של הנציג האחראי, סעיף 55א12יג, אז גם פה פשוט סידרנו את זה כך שהנציג האחראי שקודם כל היבואן מסר הודעה לפי הסעיף שמטיל עליו את החובה, ואז נמסרת ההודעה של הנציג האחראי. שינינו קצת את הנוסח של פסקה (5), לא ביקשנו פרטים בדבר הגישה למערכת העדכונים אלא –

הודעת נציג אחראי
55א12יג
(א)
(5)
ציון אם ליצרן או לספק, לפי העניין, שאיתו התקשר היבואן, גישה למערכת העדכונים וההתרעות של האיחוד האירופי;



כלומר כן או לא, אם יש לו גישה. הייתה הערה כללית.

מה, זה בסימון וי ואיקס? או שהוא מסמן רק אם יש גישה.

כן, פשוט אם יש או אין גישה, במקום פרטים בדבר גישתו שלא היה ברור כל כך למה הכוונה. זו הערה כללית שרשומה, במהלך הדיונים עלה הנושא שגם לגבי הגישה לתיק התמרוק והארכת הבטיחות, לוותר או לבחון את הדרישה הזו האם היא נחוצה, עלה שהמשרד עומד על כך וזה בסיס חשוב של מסלול זה.

אנחנו משאירים.

בסדר. הוספנו בסעיף 55א12יג בסעיף קטן (א1) בעמוד 11. נמסרה הודעה בדבר שיווק לפי סעיף 55א12יא וסעיף קטן (א), שזו ההודעה של היבואן וההודעה של הנציג האחראי –

הודעת נציג אחראי
55א12יג
(א1)

נמסרה הודעה בדבר שיווק לפי סעיף 55א12יא וסעיף קטן (א), יונפק לנציג האחראי וליבואן הנאות אישור אוטומטי על קליטת ההודעה במערכת המקוונת (בסימן זה – אישור קליטה); אישור כאמור ייחשב אישור יבוא לעניין סעיף 62(ג)(2) לפקודת המכס.

סליחה שאני קוטעת אותך, זה אישור היבוא שאותו הם מציגים במכס לצורך שחרור הטובין מהמכס.

בעמוד 12, אני מזכירה שדובר על זה שלא ברור איך לסמן את אותו תמרוק שמגיע במסלול הזה של היבוא האירופי והייתה בקשה לקבוע הוראה מפורשת לגבי הסימון, שיהיה ברור שהסימון צריך להיות זהה למה שיש באירופה ואין דרישות נוספות. אני מזכירה הוראות סימון לגבי תמרוקים קבועות בתקנות כרגע, אבל פה אנחנו קובעים סעיף שנקרא סימון תמרוק המיובא במסלול האירופי –

סימון תמרוק המיובא במסלול האירופי
**
(א)
על אף האמור בהוראות לפי סעיף 55ב(ב)(4), יבואן נאות יסמן את התמרוק באופן ברור, קריא ושאינו ניתן למחיקה, בשפה העברית, בהתאם לסימונו במדינת ההסתמכות וכן יסמן את הפרטים המפורטים להלן:





(1)
שם הנציג האחראי של התמרוק בישראל וכתובתו; היו לנציג האחראי כמה כתובות, תודגש בקו תחתי הכתובת שנמסרה בהודעה בדבר שיווק במסלול האירופי;




(2)
שם היבואן וארץ הייצור של התמרוק, ואולם אם התמרוק יוצר במדינה ממדינות האיחוד האירופי – יכול שלא תסומן ארץ הייצור של התמרוק ובלבד שיסומן שהתמרוק יוצר באיחוד האירופי.



(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), יבואן נאות רשאי לסמן את –




(1)
רכיבי התמרוק בלועזית;



כי שם בסעיף קטן (א) כתוב שזה צריך להיות בשפה העברית, הוא צריך לתרגם, אבל את הרכיבים אפשר להשאיר בלועזית.




(2)
תקופת השימוש לאחר פתיחתו בסמל או תמונה, כפי שקבע השר לפי סעיף 55ב(ב)(2).



זהו, אלה הוראות הסימון לגבי התמרוקים.

רק הערה קטנה, הסבו את תשומת ליבי שפסקה (1) רכיבי התמרוק, זה צריך להיות "רכיבי התמרוק באנגלית" ולא "בלועזית".

לא בלועזית? בסדר.

עמוד 13. סעיף 55א12יא, זה הסעיף שקובע תוכנית בקרת איכות ובטיחות. פה שינינו מעט את הנוסח, אני רק אקריא, זה עניין של נוסח. העלינו לסעיף הראשון את מה צריכה לכלול אותה תוכנית. אני מקריאה את סעיף קטן (א).

תוכנית בקרת איכות ובטיחות
55א12יד.
(א)
יבואן נאות לא ייבא תמרוק שמסר לגביו הודעה לפי סעיף 55א12יא שניתן לו אישור קליטה אלא אם כן יש לו תוכנית בקרת איכות ובטיחות לסוג התמרוק האמור; תוכנית בקרת איכות ובטיחות כאמור תכלול את כל אלה:





(1)
סקר סיכונים המותאם לסוג התמרוק, לרמת הקשר עם יצרן התמרוק, לבטיחותו ולסימונו של התמרוק;




(2)
תוכנית דיגום ובדיקות מעבדה;




(3)
נהלים לתנאי הובלת התמרוק, לאחסונו ולמכירתו, וכן נהלים להבטחת עקיבות ולנקיטת פעולות לתיקון ליקויים ומניעת הישנותם.



סעיף קטן (ב) נשאר אותו דבר, סעיף קטן (ג) זה הסעיף שהעלינו ופירטנו בו מה צריכה לכלול תוכנית הבקרה. והוספנו את סעיף קטן (ד) שקובע.



(ד)
תוכנית בקרת איכות ובטיחות לפי סעיף קטן (א) תהיה זמינה, ללא דיחוי, לבדיקת המנהל לצורך פיקוח ובקרה על התמרוק והעוסק בתמרוקים, לפי פקודה זו, בכתובתו של היבואן הנאות כפי שנמסרה בבקשה לפי סעיף 55א1(ד)(1).




סעיף קטן (ה) מדבר על האפשרות להורות על תיקונים ויש לנו נוסח שונה, אור את רוצה להציג אותו, לגבי סעיף קטן (ה)?

תוכנית בקרת איכות ובטיחות
55א12יד.
(ה)
מצא המנהל כי תוכנית בקרת איכות ובטיחות אינה ממלאת אחר הוראות סעיף קטן (א) רשאי הוא להודיע ליבואן הנאות על הליקויים שמצא. נמסרה ליבואן הנאות הודעה, כאמור יתקן הוא את הליקויים בתוכנית האמורה, בהתאם להודעת המנהל, בתקופה שיקבע.

כלומר, אם מוצאים שזה לא עומד לפי מה שקבענו בסעיף קטן (א) אז אפשר לתת הוראות לתיקון ואז צריך לתקן. אני מזכירה שמי שלא מתקן יכול להיחשב כמפר אמון לפי הסעיף של יבואן נאות.

גם פה בסעיף 55א12טו, ניתן אישור הקליטה, והוספנו את החובה –

חובות יבואן נאות לכל תמרוק שהו מייבא במסלול האירופי
55א12טו.
(3א)
יעקוב באופן פעיל אחר מערכות התרעה או דיווחים פומביים במדינות ההסתמכות ויפעל על פיהן;



זו עוד חובה של יבואן נאות, זה מופיע בהצהרה שלו והעלינו את זה גם לסעיף עצמו. בנוסף בעמוד 15 בסעיף קטן (ב), הוספנו גם פה הוראה לזמינות של המסמכים והפרטים. אקריא, סעיף קטן (ב) –



(ב)
הפרטים, המסמכים והתיעוד המנויים בסעיף קטן (א)(4) יהיו זמינים, ללא דיחוי, לבדיקת המנהל לצורכי פיקוח ובקרה על התמרוק לפי פקודה זו, בכתובתו של היבואן הנאות כפי שנמסרה בבקשה לפי סעיף 55א1(ד)(1).



סיימנו את הפרק של היבואן הנאות והיבוא במסלול האירופי.

שאלה, בבקשה. כן.

מה זה ללא דיחוי, בעניין ימים ושעות?

קבענו את זה גם לגבי תיק תמרוק, הפירוש של ללא דיחוי, שזה צריך להיות זמין. כלומר, זה צריך להיות אצלך ואת צריכה למסור את זה.

סליחה, כי יש מקרים שאת מקבלת מסמכים מהיצרן. היצרן מתחייב לעזור בזמן מבדק בדברים מסוימים, אז זה יכול לקחת יום-יומיים.

אנחנו לא מדברים על זה, הכוונה היא למשל, תיעוד של תלונות שקיבלתם.

הערכת בטיחות, מדובר על מסלול של יבואן נאות.

תהיה תיקייה איפשהו.

אייל מ"אינשטיין". סליחה, אני הבנתי שכבר דיברתם על זה אבל אני רוצה לחדד בנושא של אמ"ר, יהיה יבוא מקביל לצורך העניין, לדוגמה במשחות שיניים, יש יבוא מקביל?

לא יבוא מקביל, כרגע במסלול התאמה, יש יבוא מקביל של משחות שיניים ברישיון.

בתמרוקים אני יודע. אני מדבר על אמ"ר.

לגבי אמ"ר, מה שהוסבר, זה לא נושא הדיון, יש מסלול אחר של אמ"ר.

מה זה "לא נושא הדיון"? לא הבנתי.

כרגע אנחנו מדברים על תמרוקים. יבוא של אמ"ר, נושא אחר שאפשר לדון בו.

אני רודף אחריו כבר ארבע שנים ולא יודע עם מי לדבר.

יש באתר משרד הבריאות, התפרסמה הרפורמה האחרונה, ב-1 ביוני נכנסה לתוקף.

של אמ"ר?

כן. תקרא, רפורמה מצוינת. גם צביקה חושב.

חושב על מה?

שהיא מצוינת.

זה שהוא חושב זה בסדר, השאלה גם בשבילי, אני גם צריך לקרוא.

אני חושבת שגם אתה תחשוב כך.

אני אשמח.

סימן ג'3: החלת ההוראות של האיחוד האירופי

ההוראות מאומצות. רק בסעיף קטן (ב) הקראנו נוסח ואני מדייקת אותו –



"(ב)
הוראות האיחוד האירופי יחולו בישראל על תמרוקים".



ולא צריך את המשפט, "ובכלל זה על עניינים שבסמכות שר הבריאות לפי פרק זה". במזון יש עניין של חלוקת סמכויות עם שרים נוספים ופה לא, ולכן אין צורך בדגש הזה.


אני עוברת עכשיו לסעיף קטן (ט), עמוד 18, שמדבר על מועד הכניסה לתוקף של העדכון, ובעקבות ההערות שעלו בדיון, שינינו קצת את הנוסח.

איזה עמוד?

עמוד 18, (ט)(2) –

החלת הוראות האיחוד האירופי לעניין תמרוקים
55א12טז.
(ט)
(2)
מועד הכניסה של העדכון יהיה במועד כניסתו לתוקף של השינוי, אך לא לפני יום פרסום הצו ברשומות, ובלבד שתקופת ההיערכות של העוסקים בתמרוקים בישראל לא תפחת מתקופת ההיערכות שנקבעה בשינוי לעוסקים בתמרוקים באיחוד האירופי;



כלומר ככלל, זו תהיה תקופה זהה.





ואולם השר רשאי לקבוע בצו –





(א)
תקופת ההיערכות שתהא קצרה מהתקופה האמורה ברישא אם סבר כי יש חשש מידי לפגיעה בבריאות הציבור;





(ב)
כי מועד כניסתו לתוקף של השינוי יהיה במועד מאוחר יותר שקבע השר בצר כאמור, לגבי השינוי או חלק ממנו, לשם הקלה עם העוסקים בתמרוקים או לשם היערכות מעבדה בישראל, ובלבד שמועד מאוחר כאמור ייקבע לא יאוחר משנה ממועד כניסתו לתוקף של השינוי או ממועד פרסום הצר ברשומות, לפי המאוחר, ולעניין הוראות בדבר סימון תמרוק – לא יאוחר משנתיים מאותו מועד.




והגדרנו שתקופת ההיערכות זו בעצם התקופה, פרק הזמן שממועד פרסום השינוי ועד כניסתו לתוקף. זה הנוסח של התיקון.

בעמוד 22 מחקנו את הסעיף לגבי, אם יש הקלות אז לא צריך להגיע לאישור הועדה, לא היה כל כך ברור מה הכוונה הקלות ולכן הורדנו את זה. גם פה יש שינוי של נוסח ב-(טו), אין צורך להקריא את זה.

55ג1, הסעיף שמדבר על יבוא תמרוקים, אנחנו רק מדייקים את זה, בכל מקום שאנחנו מפנים למסלול של יבואן נאות, מדברים על שהוא צריך קודם כל לקבל את אישור הקליטה שהוספנו ואנחנו מפנים לסעיף. אני מזכירה שפה אנחנו נוסיף סעיף של היבוא במותג הפרטי על פי הצהרה של עמידה בתקן, אז גם זה בתוך סעיף 55ג1.

תיקנו לגבי האפשרות לקבוע שהוא לא יוכל לשווק תמרוק במסלול הזה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, ולא לתקופה של שלוש שנים כפי שהיה.

תיקון סעיף 60, אנחנו כבר נמצאים בסעיף של העברות הפליליות, העונשין. אז גם פה לגבי העברות שהוספנו לגבי היבואן הנאות, הקראנו את זה כבר בדיון הקודם, אבל ב-(26ד3) וב-(26ד4) אנחנו פשוט מוסיפים את אישור הקליטה כפי שהסברתי לגבי הסעיפים האחרים.

אותו הדבר ב-60ד שמדבר על האכיפה המנהלית והעיצומים. גם פה לגבי ההפרות, הוספנו את (13), הוספנו גם את אישור הקליטה, וגם אחרי פסקה (4), ב-(4א) (4ב) וב-(6).

דייקנו לגבי תוכנית הבטיחות, ראיתם ששינינו שם את הנוסח וכתבנו ממש מה צריך לכלול בתוך הסעיף. אז גם פה אמרנו שהוא צריך להביא את התמרוק כשיש לו תוכנית בקרת איכות ובטיחות שכוללת את הפרטים המנויים ואם לא, אז היא תיחשב הפרה. נעבור לעמוד 26.

לפני זה, יש לנו את התוספת של 60יא. אחת ההערות שעלו בוועדה נגעו בעצם להחרגה של יבואן מקביל מההגדרה של יבואן בהפרות של ההוראות המאומצות. אחרי ששוחחנו גם עם משרד המשפטים בעניין הזה, מחקנו את ההחרגה, ולגבי יבואן מקביל, אנחנו יוצרים איזשהו הסדר שקודם כל צריך לתת לו. אני רגע מזכירה שההוראות המאומצות נוגעות לחומרי גלם בתמרוקים.

ברוב המקרים ליבואן מקביל אין גישה למסמכים של היצרן והוא לא יודע את ההרכב המלא של התמרוק, ולכן יותר קשה לו לוודא את התקיימות ההוראות המאומצות. לכן במידה שאנחנו נמצא תמרוק ביבוא מקביל שיש בו חומר אסור, הוא יקבל מאיתנו התראה מנהלית ובמידה שההפרה לא תתוקן אחרי ההתראה המנהלית, יהיה ניתן להטיל עליו עיצום כספי, ואנחנו נוסיף סעיף ספציפי שמציין את ההסדר הזה.

את רוצה להקריא את הסעיף? בעצם לא בהוראות אכיפה כמו שאמרנו, אלא ממש בתוך הסעיף, רק לגבי היבואן המקביל.

מבנית אני עדיין לא יודעת איך נעשה את זה אבל זה יהיה תיקון סעיף 60יא או סעיף קטן חדש. נכתוב –

תיקון סעיף 60יא


ואולם לא יוטל עיצום כספי על יבואן המייבא תמרוק לפי הוראות סעיפים 55א12ד או 55א12ה, בשל הפרה המנויה בחלק ב' לתוספת הרביעית (ב4) לאחר שנמסרה למפר התרעה לפי הוראות סימן זה.

בינתיים התמרוק עם המרכיב האסור יהיה בשוק?

לא, זו בדיוק מהות ההתרעה, הוא יצטרך להפסיק את השימוש בתמרוק.

אין הערות? באיזה עמוד אנחנו?

בעמוד 26, הוספנו את סעיף 60ד1 שקובע שאם אתה מסתמך על התרגום של ההוראה לעברית, אז יש לך למעשה הגנה, לא מטילים עיצום כספי על מי שהפר את ההוראות המאומצות ועלתה פה בקשה לקבוע הגנה גם אזרחית לגבי פקודת הנזיקין ומתובענות ייצוגיות ולקבוע הגנה כזאת גם באופן מפורש.

בדקנו את זה, גם לגבי מה שבחוק המזון בהצעת החוק וגם מול משרד המשפטים. בסעיף 6 לפקודת הנזיקין יש ממילא הוראה שמעניקה הגנה, אם אדם פעל לפי הוראות חיקוק ובהתאם להוראות החוק, ולכן משרד המשפטים סבור, מישהו נמצא פה ורוצה להציג את העמדה הזו או - - -

אבל זאת בדיוק הבעיה שיש גם בחוק חקיקת המזון, זאת אותה בעיה ואז משרד המשפטים, ואני מזכיר לכם, לך ליועצת המשפטית ולך אדוני היושב-ראש, שמשרד המשפטים לא זרם ממש עם הפרשנות הזו. הוא אמר שהוא צריך לבוא עם עמדה מסודרת, למיטב זכרוני.

לא הספקנו לדון בזה הבוקר אבל בכל מקרה עם השיחות של היועצת המשפטית עם משרד המשפטים, נאמר שההגנה הזו היא הגנה מספיקה.

הם מתנגדים להוספת הגנה.

לפרוטוקול ליאור לוי, התאחדות התעשיינים. אבל איך אנחנו יודעים שזאת הגנה. אנחנו יודעים בוודאות שזאת לא הגנה, כי אנחנו יודעים שאנחנו נחווה את הבעיה, לכן ביקשנו גם פה וגם שם את ההגנה הזאת. זה שמשרד המשפטים מסרב לתת אותה ומחזיר אותנו למקום ההוא, רק מלמד שאכן יש פה בעיה.

להבנתי, ויש לי תשובה מסודרת של מי שאמון על זה במשרד המשפטים, הם מתנגדים בתוקף להוסיף, אני לא רואה איך מוסיפים סעיף כזה, אבל אפשר לסכם שזה לא ימנע מאתנו אבל אפשר לעשות או רוויזיה ולחכות ולברר את זה שוב מולם.

או שמה שיקבע זאת הפרשנות בעברית. זו דרך המלך.

בטוח שמה שקובע זו הפרשנות בעברית לעניין הטלת עיצום כספי לפי הפקודה.

ולכל דין אחר.

לכל דין אחר יש לו את ההוראות של אותו דין אחר, זה בדיוק העניין, יש פקודת הנזיקין שקובעת את ההגנות שלה שם, והם לא חושבים שזה נכון לקבוע פה הגנה חלה גם על ההליכים. זה פחות התחום, זה תחום הנזיקין במשרד המשפטים. אז יש אפשרות שנפתח את הרוויזיה פה. - - -

חמש דקות הפסקה להתייעצות, בסדר?


(הישיבה נפסקה בשעה 15:46 ונתחדשה בשעה 15:51.)

אני מחדש את ישיבת ועדת הבריאות, ואנחנו חוזרים לאחר שיחות עם משרד המשפטים, בבקשה גברתי, היועצת המשפטית, אנא הציגי את העמדה שלהם בעניין הזה.

אז למעשה השאלה היא האם צריך לתת הגנה נפרדת, ומה שהנציגים של משרד המשפטים אומרים, שיש הגנה המעוגנת בסעיף 6 לפקודת הנזיקין, שזה מגיע למי שפעל בהתאם להרשאה חוקית או בתום לב ובסבירות שהוא חושב שיש לו הרשאה חוקית, ואז בעצם מגן עליו מפני אחריות בגין כל עוולה למעט ברשלנות. זה חל גם בתובענות ייצוגיות.

להגיד מפורשות לעניין הוראות מאומצות ותרגום, נאמר שזה אמור להספיק גם ליבואנים משום שניתן לראות גם בתרגום העברי כהרשאה חוקית, מאחר שהמחוקק מחויב לעשות את התרגום הזה. אומנם ההרשאה החוקית מעוגנת בהוראות המאומצות אבל אם יש הסתמכות תמת לב על התרגום הזה, הוא יכול לתת הגנה ולכן זה לא מופרך ולא ריק מתוכן.

יש את סעיף 6 ויהיה אפשר לבוא ולהוכיח שהסתמכת בתום לב על אותן הוראות מתורגמות של ההוראות המאומצות ולהגיד שבעקבות זה קרה המקרה וזה אמור לתת את ההגנה המתאימה. להוסיף הוראה מפורשת, אין לזה תקדים בדברי חקיקה אחרים ולכן הם לא מאפשרים לתת פטור מפורש מאחריות.

משרד המשפטים מתנגד באופן נחרץ גם בחקיקה הזו.

אגב, גם במזון.

הבנתי, זו אותה תשובה. העמדה הזאת יכלה לעלות בכתב לוועדה, מטעמם?

נאמר עכשיו לפרוטוקול.

אנחנו נבקש את זה גם לוועדה.

ממשרד המשפטים.

שיהיה מכתב, שיעלה לוועדה כחומר של חוות דעת ויכתבו את מה שהם אמרו. על נייר מכתבים של משרד המשפטים.

בסדר גמור, הלאה.

אני רוצה להעיר עוד איזושהי הערה אם אפשר.

בבקשה צביקה.

בנוגע ל-Free Sale ולהקלה שנעשתה. משהו נקודתי. קיבלתי כל מיני פידבקים מיבואנים וזה מאוד קריטי. בניסוח של הפקודה שפוטרת את היבואן מ-Free Sale במידה שכמו שדיברנו, אין את השיווק של המוצר הזה בחו"ל, שלא ישתמע כאילו הדבר נכון רק למותג פרטי. יש יבואנים, למשל חברות רב-לאומיות שמייצרות ומפתחות מוצרים שמגיעים רק לשוק הישראלי.

אני רוצה שתיתן לי דוגמה כי אני יודעת ש"קולגייט" לא מוכנה לעשות אפילו אריזות בעברית במיוחד למדינת ישראל, והיא משווקת פה הרבה מאוד שנים בעזרת יבואן בלעדי, וגדול מאוד. אז פתאום רוצים לעשות מוצרים מיוחדים רק בישראל?

אז אני אתן לך דוגמה אחרי הדיון, אדבר אתך אחרי הדיון, בסדר?

למעשה מעמוד 26, יש כל מיני תיקונים אבל כבר הקראנו בישיבה הקודמת את כל התוספות האלה. רק בעמוד 28 בהצהרה, הוספנו, הרי כתוב שהוא צריך להצהיר לגבי הערכת הבטיחות ולגבי תיק התמרוק, אז הוספנו בנפרד. יש את (4) שמתייחס להערכת הבטיחות, יש שם שלוש אפשרויות, או שיש את הערכת הבטיחות או שהוא לא היה יכול להשיג את זה או שבמידת הצורך יספקו לו את זה, וכך גם בנוגע תיק התמרוק, או שיש לו גישה לתיק התמרוק, זה נוסף עכשיו –




(5)
מתקיים אחד מאלה (סמן ב-V)





* יש לי גישה לתיק התמרוק של התמרוק;





* במידת הצורך, היצרן או ספק התמרוק שממנו רכשתי את התמרוק ימציא לבקשת המנהל מסמכים מתיק התמרוק;






* אני מצהיר כי לא היה ניתן להשיג, במאמץ סביר, גישה לתיק התמרוק, ויש בידי תיעוד של המאמצים והפעולות שביצעתי;



גם בהקשר הזה אנחנו רוצים לבצע תיקון בעקבות הערה של משרד האוצר, שעלתה גם בדיון הקודם, שבאמת בכל מקום שכתוב "במאמצים ופעולות", "במאמצים סבירים", אנחנו נוריד את זה. ויהיה כתוב רק שהוא מצהיר כי לא ניתן היה להשיג גישה לתיק התמרוק, וזה יפשט את כל ההוראות האלה.

את כל שאר התיקונים הקראנו?

כן. לדוגמה ב-(8) ו-(9) נוריד את "ולאחר שנקטתי באמצעים סבירים".

אבל שיהיה ברור שהכוונה היא שאותו יבואן אמור לעשות כל מאמץ כדי לקבל את כל הנתונים האלה, כי בסופו של דבר הוא לוקח את האחריות על עצמו ואת בריאות הציבור על כתפיו. גם אם זה נמחק במלל, אז המסר צריך להיות שאנחנו חושבים שכל אחד צריך להיות להבין את האחריות הגדולה שמוטלת על כתפיו גם אם הוא מייבא סבון או שמפו, והוא צריך לדעת שהוא צריך לעשות כל מאמץ כדי להשיג את הערכת הבטיחות ואת הדברים האלה.

כמובן, אין ויתור על הדרישה להשיג את המסמכים.

נכנס לפרוטוקול.

בעמוד 30. הסעיפים הם רק עניין של לבדוק מספור. ההוראות המאומצות, מחיקה של היבואן, זה מה שאור הציגה. פה בתוספת החריגו את היבואן המייבא ביבוא מקביל, נוספה עכשיו הוראה שתינתן לו התראה ולכן התוספת חלה גם עליו לפי הכללים וההוראות שהקראנו קודם.

נשארו עכשיו שני עניינים. יש סעיף דיווח לכנסת שאמור גם לפתור את הבעיה. ביקשו ממשרד המשפטים שיהיה עניין של איזשהו פיקוח מינימלי, מקסימלי, שצריך להיעשות. הוספנו סעיף של דיווח לכנסת שיכלול גם את הדיווח על פעולות פיקוח ואז כך בעצם הוועדה תוכל לקבל בכל פרק זמן, דיווח על המסלולים השונים ועל הפיקוח. אקריא את הסעיף.

דיווח לכנסת
30.


שר הבריאות ידווח לוועדת הבריאות של הכנסת, אחת לשישה חודשים, החל מחודש ינואר 2025 ועד תום חמש שנים - - -



צריך לבדוק את המועד, זה צריך להיות "עד תום המועדים" לפי איך שנקבע אותם ממתי שהרפורמה אמורה להיכנס לתוקף –

דיווח לכנסת
30.


שר הבריאות ידווח לוועדת הבריאות של הכנסת, אחת לשישה חודשים, החל מחודש ינואר 2025 ועד תום חמש שנים על יישומו של חוק זה ועל הפיקוח והאכיפה על יישום ההוראות שבו, לרבות רישום עוסקים בתמרוקים לפי סעיף 55א1 לפקודה כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה - - -



שזה המרשם, לא של הרישיונות, אלא המרשם.

דיווח לכנסת
30.


החלת הוראות האיחוד האירופי לפי סימן ג'3 לפקודה כנוסחו בסעיף 11 לחוק זה, ומרשם היבואנים הנאותים ויבוא תמרוקים במסלול האירופי לפי סימנים ג'1 וג'2 לפקודה כנוסחם בסעיף 11 ודיווח גם על יבוא לפי המסלולים האחרים - - -



שזה היבוא על בסיס התאמה והיבוא הרגיל ברישיונות . בסדר?

דיווח לכנסת
30.


- - - ועל פיקוח היבוא כאמור.

אנחנו מבקשים שזה יהיה פעם בשנה ולא אחת לחצי שנה, כי חצי שנה לא נותנת תמונה מלאה, עדיף לקבוע תקופה ארוכה יותר.

אין לי בעיה.

אבל אולי נפרט מעט לגבי היבוא, את הסעיפים השונים כדי שיהיה ברור שהכול צריך להיות פנים, בתוך הדיווח.

אין בעיה.

את רוצה לפרט בנוסח?

יכול להיות שנפנה לא רק לסימנים אלא לסעיפים החשובים. העיקרון הוא שאנחנו רוצים לקבל באמת דיווח על היבוא לפי המסלולים השונים, בדומה למה שהמשרד הביא לנו בתחילת הרפורמה הזאת, לדעת איך זה עובד, לפי מה מייבאים, מהם המסלולים המקובלים, כמה בכל מסלול, אילו פעולות של פיקוח נעשו בשווקים. בסדר?

אגב, המשרד מתוקצב על תקנים לפיקוח לאור הרפורמה הזו?

כן.

והשאלה האחרונה שנשארה היא בהוראת מעבר שקבעה –

הוראת מעבר
29.
(ב)

עוסק בתמרוקים שערב פרסומו של חוק זה היה אחד מאלה, רישומו במרשם יעמוד בתוקף עד תום תקופת הרישיון האמור או עד 21 ימים מיום התחילה - - -



אני מזכירה שהתחילה היא בתחילת 2025 –





לפי המאוחר, ויחולו לגביו הוראות סעיפים 55א2 ו-55א3 לפקודה כנוסחם ערב תחילתו של חוק זה;






מי שיש לו רישיון תמרוקים ומי שיש לו רישיון לפי צו הפיקוח.

והייתה הוראה שאמרה –



(ג)

רישיון שניתן לגבי תמרוק לפי צו הפיקוח ערב יום התחילה, יעמוד בתוקפו עד תום המועד הנקוב בו, או עד שישה חודשים מיום התחילה, לפי המאוחר; על אף האמור –




(1)
לגבי רישיון שניתן לפני יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023), יחולו הוראות סעיף 105(ג) לחוק התוכנית הכלכלית;



שזה אומר שימשיך לחול.

לתמיד, להבנתנו?

כן. אלה הרישיונות שניתנו לפני 2023 וגם לגבי היבוא המקביל, ימשיכו לחול הוראות המעבר בסעיף הזה. לפני התיקון שנעשה ב-2021.

ועלתה בקשה שלמעשה אנחנו אומרים שרק עד שישה חודשים מיום התחילה, יהיה אפשר לפנות ברישיונות למעט מי שכבר ניתן לו הרישיון ולגבי מי שמביא במסלול של יבוא מקביל, ועלתה בקשה לאפשר רישיונות לגבי העוסקים האחרים שהם לא יבואנים, לתקופה ארוכה יותר.

מישהו רוצה להציג את הבקשה הזו שוב?

כן, אני אשמח. ליאור לוי, התאחדות התעשיינים. למעשה בתוכנית הכלכלית בכלל, ואחר כך ברפורמה שנעשתה בנושא הזה לפני כשנה, משרד הבריאות ואנחנו הגענו לכדי הסכמה שחוקקה וזה חוק. החוק אומר כמדומני עד אמצע 2027, אפילו סוף 2027 - - -

לא, ינואר, ארבע שנים מיום התחילה.

ינואר? מיום התחילה, אבל יום התחילה היה מאוחר בגלל התקנות, ינואר 2023.

אז איתכם הסליחה. עד תחילת 2027. יש מספר מסלולים, ביניהם מסלול הרישוי, שבו מגישים תיק ברמה מסוימת למשרד הבריאות, מקבלים רישיון ואיתו מתקדמים. אני מדבר בשם התעשייה בלבד, התעשייה התארגנה לזה ואכן רואים התנעה של התהליך. כ-10% או 12% מהסקר שעשינו, 25% כבר נמצאים במסלול של הנוטיפיקציה שזה פחות או יותר הקצב של אותן ארבע או חמש או שש שנים.

בשבת עסקתי במשלי. בפרק כ"ד בפסוק כ"ב כתוב "כי פתאום, יקום אידם, ופיד שניהם מי יודע". לפתע פתאום אחרי פחות משנה, כאשר יש חוק, התעשייה התארגנה לזה ויש שיקולים לפה ולשם אבל זה לא משנה, ובבוקר דיברנו על הזכות שאתה ראית מה שרוית תגיד וצפית את מה שהיא תגיד, אומרים מעכשיו לא, זה לא, מחר זה נגמר.

אז חודשיים מספיקים לכם?

אני הייתי אומר חמש, שש שנים, אבל לא חודשיים. ולכן הרעיון הזה בשביל לבוא בבוקר ולהגיד "עכשיו אנחנו משנים את דעתנו", זה לא באמת הגיוני. זה טיעון ראשון.

הטיעון השני הוא גם טיעון אופרטיבי, שאנחנו באמת זקוקים לזמן, כי יש פער משמעותי בין סוגי - - -

אבל איך זה מתקשר לפסוק? רגע, מה היה הפסוק?

"כי פתאום, יקום אידם, ופיד שניהם מי יודע". פעם אמרו את זה ועכשיו אומרים, זו לפחות הפרשנות שלי.

אבל זה לא הוגן, כי אתם עשיתם היום פרסה באמצע הדיון במזון.

לא עשינו שום פרסה.

אני תיכף אצטט את משלי, את אותו הדבר בהקשר הזה - - -

לא עשינו שום פרסה, לא חזרנו בשום דבר, להיפך. אחרי שהסתיים הדיון הקודם, לקח לי הרבה זמן לחזור לדיון הזה, זה השאיר אותי בטראומה, סוף הדיון האחרון.

אנחנו נשתדל להגיע לדיון הבא, לגבי המזון עם הסוגיות שסגרנו עליהן.

הלוואי. גם פה דרך אגב, היינו קרובים להבנה, לא היינו רחוקים. עשינו על זה איזשהו משא ומתן.

היכולת שלנו להתארגן, לפחות כך לשיטת כלל החברים ששאלנו, היא קשה. אנחנו זקוקים לזמן הזה, זה די פשוט.

ארבע שנים? מה אתם מבקשים?

אנחנו הסכמנו לרדת מארבע שנים אבל לא הסכמנו לחצי שנה, שנה. הסכמנו להתפשר באמצע.

מה המשרד מוכן לעשות בעניין הזה? הנושא של ההסתמכות, זה אירוע. אנחנו צריכים להבין שאנחנו - - -

אני לא אכנס לאפשרות של המחוקק לשנות גם הגדרות, הוא נקב בחוקים אחרים. אנחנו מתרשמים שיש בעיה אמיתית. אגב, הבעיה היא משותפת, גם של המשרד. להתחיל להיערך לרפורמה משמעותית מאוד עבור השוק, כמו שהיא משמעותית עבור המשרד בשינוי שיווי המשקל הרגולטורי.

כיוון שאנחנו מודעים לבעיה ולצורך של התעשייה להיערך בעצמה, חשבנו וניסינו לתת כמה פתרונות. האחד, אדוני היושב-ראש ביקש בדיון הקודם, אנחנו הצענו להאריך את הימים באופן מנהלי וגורף לשלוש שנים. לבקשת הוועדה הארכנו גם לארבע שנים על מנת שסוגיית החידושים תוסר מהשולחן, וזה אחוז לא קטן בכלל של הבקשות.

הרישיונות שקיימים בפועל ועומדים להסתיים. כן?

זה פתרון אחד שנתנו. פתרון שני אנחנו עומדים מאחוריו, אנחנו קוראים לתעשייה גם לבוא ולקבל הכשרות מכיוון שיש פה טענה על הפער בידע של איך עוברים ממסלול רישיונות למסלול נוטיפיקציה, לקבל הדרכות מסודרות מהיחידה, כיצד לעשות את זה בצורה הטובה ביותר.

אנחנו מוכנים לעשות כך וזה באמת תהליך של חשיבה עמוקה כל סוף השבוע, דיברנו על זה גם במוצאי שבת עד הלילה. אנחנו נאפשר הגשה של רישיונות עד 1 באוקטובר 2024 ליצרנים ישראלים, על מנת לתת פתרון לתעשייה הישראלית. ליצרנים ישראלים שאינם מייצאים לאירופה, יתאפשר להגיש רישיונות עד 1 בפברואר 2025, כלומר תקופה של שמונה חודשים נוספים, סליחה חצי שנה נוספת.

כן, אלה שלא מייצאים.

שלא מייצאים.

רגע, אני רוצה לשאול, אבל אם זה לגבי מוצר שהוא רק לארץ ולא מייצאים אותו? התמרוק לא מיוצא?

כשהתמרוק לא מיוצא.

פר תמרוק, אם זה לא מיוצא, אפשר עד 2025.

הרציונל מאחורי זה, שאם הוא מיוצא אין שום סיבה וחסם לעשות אותו תהליך במערכת פה בישראל ולהיכנס למסלול הקיים. למעשה להאריך את הרישיונות. צריך להבין, עבור המשרד מדובר ב- trade-off מאוד ברור.

מי שמייצא, אז הוא מן הסתם עומד - - -

מי שמייצא ועומד בתנאים האירופים, אין שום סיבה שהוא לא יוכל לעשות. מייצא למדינת הסתמכות, יש לו את כל האינפורמציה וכל המסמכים שרלוונטיים כדי להיכנס למסלולים הקיימים, או לייצא נוטיפיקציה.

אני רוצה לבקש עבור אלה שאינם מייצאים, עוד פרק זמן מעבר למה שאתה נותן.

רק רגע, היבואנים, אין סיבה, עדיין יש היום שני מסלולים שהוא יכול לעבוד לפיהם ואין שום סיבה שהוא לא יעמוד בזה.

ליאור, אני הסברתי לכם את הסיבות לפני כן.

אכן הסברת.

יבואנים - - - חודשים קדימה, ובוחרים את המסלול את האלטרנטיבה שנוחה להם. אוקטובר זה זמן קצר מאוד, קצר מידי. אי אפשר יהיה לעמוד בזה.

אנחנו מבינים אני רק אומר, trade-off שהמשרד עושה הוא אל מול היכולת להיערך לרפורמה בצורה מיטבית. לעשות את הפיקוח והבקרה שאנחנו רוצים לעשות, להקדיש את המשאבים כדי לייצר את כל הנהלים.

אנחנו תמיד עבדנו ונמשיך לעבוד בשיתוף פעולה עם התעשייה כולל כתיבת הנהלים, איך עושים את הדברים בצורה הטובה ביותר, ולכן אנחנו צריכים את המשאבים האלה כדי להכניס את הרפורמה לתוקף. זה הרציונל שעומד מאחורי התקופה, נכון שהיא קצרה. עדיין זו תקופה מספיקה להבנתנו כדי שגם יצרנים, בוודאי יצרנים ישראלים, יבואנים מנוסים, יוכלו לעמוד בזה ולעשות את הבחירה שלהם לאיזה נתיב הם רוצים לעבור.

שרה טל. אני טוענת כמו צביקה ששלושה חודשים לא מספיקים בשום אופן, ואני אשאל אתכם שאלה. למשל, מה עושים עם כל ערימות המוצרים מסין, שרק היום נודע לנו שאפשר להגיש את זה בשיטת נוטיפיקציה, הם לא מוכרים באירופה ואין להם תיקי תמרוק ואמרנו להם שיש להם עוד שלוש, ארבע שנים להגיש בדרך הרגילה. תסבירו איך אפשר להיערך, או שאתם פשוט רוצים לסגור את השוק הזה?

ליאור, ליבואנים יידרשו עוד כמה חודשים.

ובנוסף לכול אני גם אומרת, אנחנו עובדים על כל תיק בערך בין חודש לחצי שנה. יהיו לי מספיק מוצרים שלא אסיים בשלושה חודשים, ואתם יודעים את זה, זו לא הפתעה.

ליאור, אני רוצה את ה"שפיל" מצדכם.

סוף 2025.

לא שמעתי, סליחה אדוני היושב-ראש.

אני רוצה לתת להם עוד "שפיל" מצד המשרד, את הזמן להתארגנות. בגלל שיכול להיות שכבר עובדים על תיקים או שכבר שכרו - - -

אבל אני חושב שמציגים כאן שתי בעיות שונות. היצרנים הישראלים, המעבר משיטת הרישיונות לנוטיפיקציה מדובר כבר שנים. אמרו ביושר, יש כאן עניין של נוחות, לעבוד בצורה מסוימת.

אני אומר למרות זאת, אני מודע לזה.

אני יכול להגיב לדבריו של ליאור?

כן.

אורן הרמב"ם, התאחדות התעשיינים. ליאור, זה לא רק עניין של נוחות. כמו שאתם עשיתם דיונים בימים האחרונים כולל אתמול בלילה, גם אנחנו מהבוקר ועוד לפני עוד משבוע שעבר. אנחנו מקבלים מתעשיינים את הדיווחים, שבחלק מהמקרים הם לא מקבלים למשל מספקי חומרי הגלם את כל הדוגמנטים רינת, זאת המציאות. אנחנו מקבלים את הטענות האלה מתעשיינים מאוד רציניים.

אנחנו הצענו לעזור לכם, לא יכול להיות שיצרן שמכבד את עצמו יגיד אני קונה חומרי גלם ואני לא מקבל את הניירת שמתלווה לחומרי גלם.

הבעיה שיש מקרים כאלה.

אז אנחנו נעזור לכם להתמודד איתם.

ולגבי הדרכות והכשרות, ליאור ורינת, הבעיה היא לא רק בעניין של הידע, איך אני מגיש לנוטיפיקציה, אלא כמו שציינו קודם לכן. לפעמים הבעיה היא גם במסמכים שנדרשים מהספקים, בין אם בחומרי הגלם ובין אם האריזות עצמן. לכן כמו שגם ציין פה ליאור לוי שלנו, אנחנו מבקשים לפחות עד סוף 2025.

וזה ויתור. אנחנו למעשה מוותרים על שנתיים.

זה לא בגלל חוסר רצון לבוא לקראת העוסקים בנושא. הנושא הוא שאותו צוות צריך כרגע להכניס רפורמה גדולה מאוד שאמורה לקרות החל מ-1 בינואר, והולכת לקחת חלק גדול ממשאבי כוח האדם שלנו כדי שהיא תקרה.

כל עוד אנחנו נמצאים ממועד שאנחנו מחויבים אליו ב-1 בינואר, זה גורם גם לנו לצורך להיערך בהתאם כדי שנוכל להריץ את הרפורמה הזאת. זה מאותם אנשים שצריכים גם לעשות גם את זה וגם את זה.

אבל ליאור אבינועם אמר קודם לכן שאתם קולטים תקנים לפיקוח.

תקנים לפיקוח שאנחנו קולטים, שזה גם מספר מצומצם מאוד, אלה תקנים שאתה לא יכול להכניס אותם ובאופן מיידי לחפות על היקף העבודה והעומק של המקצועיות הנדרשת, בשביל להמשיך לתת גם רישיונות, גם לכתוב את כל הנהלים, לעשות את כל הדברים.

והיא הנותנת. את לשיטתך אומרת, לא עוברים לפתע מדבר לדבר. וזה בדיוק מה שאנחנו אומרים.

אנחנו נדרשים לעבור מדבר לדבר בפתע.

זה בסדר גמור.

אני אומרת, אנחנו נדרשים לעבור מדבר לדבר בפתע. נדרשים ב-1 בינואר ומחויבים לזה כמשרד בריאות. אבל גם אנחנו כמשרד בריאות, אמונים על בריאות הציבור ויש דברים מסוימים שאנחנו יכולים לעשות, ויש דברים שאנחנו לא יכולים, כי זה אותו צוות שלא יכול להמשיך עם שיטת הרישיונות במקביל לדבר הזה.

אז בעצם אנחנו עוסקים במשאבים כספיים של משרד הבריאות - - -

לא. זה לא עניין של משאבים כספיים.

בקיומם של האנשים דה פקטו.

זה הפוקוס והיכולת להסיט את כיוון המשקל לעולם אחר לגמרי. זה דורש תעצומות. זה לא משנה אם היום יש עשרה אנשים, או מחר שלושה. כל היחידה המקצועית עוסקת במעבר לעולם רגולציה חדש.

אני מבין. אבל גם בצד השני יש אנשים שצריכים להתארגן מחדש ולהיערך. זה לא כי מישהו אמר רק כך ואז כולם זזים ימינה, כי בא לו. עם כל הכבוד, זה לא עובד כך.

זה לא "כי בא לנו". אנחנו לא עושים שום דבר כי בא לנו.

אתם לא אתם, לא כיוונתי אליך.

לא, אני גם לא עונה בתור ליאור אבינועם. לא עשינו את זה כי בא לנו.

לא דיברתי על המדור שלכם, על המחלקה שלכם או על משרד הבריאות. יש פה מסלול מסוים, ועכשיו רוצים שכולם יזוזו למסלול הזה. בסדר, אבל זה לוקח זמן.

לסירת מנוע לוקח שנייה לפנות ימינה ולנושאת מטוסים לוקח שנה לפנות ימינה. אנחנו לא סירת מנוע ואנחנו לא נושאת מטוסים, לוקח לנו זמן. אנחנו מבקשים בדחילו ורחימו את מה שלדעתנו הוא המינימום שאנחנו יכולים להסתדר איתו. אנחנו מוכנים להתפשר, לא אומרים רגע, הובטח לנו, אי אפשר בלי. לא. אנחנו מוכנים להתפשר. אבל בין שנתיים פלוס לבין חודשיים.

ליאור אם אני הבנתי נכון, עבור היבואנים המועד הוא אוקטובר 2024?

נכון.

הדבר הזה בלתי אפשרי לא רק בגלל מה שתיארתי, אלא גם בגלל ההיערכות הכספית, התאמות ומדבקות שהיבואנים לקחו בחשבון.

ליאור, אם זה מה שנדרש מכם בעקבות הכניסה לתוקף ב-1 בינואר 2025, אולי נדחה את זה ל-1 בפברואר, ותן לאנשים עד ינואר, לאלה שמייצאים, ואלה שלא מייצאים - - - אני לא אוהב את זה.

בכנות, אני לא אוהב את זה. צריך לומר, גם השוק מייחל לזה. גם הציבור מייחל לזה.

בשביל זה אנחנו מקיימים על זה דיונים.

לצורך העניין, אני מעדיף שאולי נאריך במעט את התקופה שבה יינתן ליצרנים הישראלים להגיש.

גם ליבואנים ליאור.

בסדר צביקה, אנחנו לא נסכים על זה.

בשיחות המוקדמות שאנחנו עשינו - - -

אי-היכולת שלכם לעבוד במסגרת המסלולים - - -

אנחנו קיימנו שיחות מוקדמות וניסינו להבין איפה הפערים בינינו. לא יכולנו להעלות בדמיוננו שכשאתם מדברים על מועד תחולה ינואר 2025, מועד פקיעת מסלול הרישיונות יהיה מוקדם יותר. זה לא יעלה על הדעת.

כל הרישיונות שהיו אמורים להתחדש, יוארכו באופן אוטומטי. הסרנו עבורכם בעיה מאוד גדולה.

גם בנקודה הזו צריך להודיע, פה לפרוטוקול, החל ממתי יוארכו הרישיונות, מהו המועד להארכת הרישיונות.

אם זה פותר עוד בעיה, אנחנו מוכנים גם לתת תקופה נוספת של הארכת הרישיונות.

זה לא יפתור את הבעיה. - - -

עכשיו אני רוצה להוציא רישיון חדש, לא הארכה. מה אני אעשה?

מה קורה עם רישיונות חדשים. עכשיו אני רוצה להוציא רישיון חדש, לא הארכה, מה אני עושה? - - - לא יבוא מקביל, גם רגיל. אני רוצה לייבא מוצר עכשיו.

יבוא רגיל, הארכת תוקף, מה שהצענו, זה לגבי יבוא רגיל, ברור.

בקשה חדשה מקבלת תוקף של חמש שנים.

אני יכול להגיש בקשה עד ינואר?

לא, עד 1 באוקטובר.

ליאור, צריך להגיש הארכה מנהלתית ממועד החקיקה ולא ממועד תחולת החוק. זה מאוד חשוב. לא ברור.

לא, זה מקובל.

צריך להודיע את זה. שוב, אוקטובר זה מועד שאנחנו לא נוכל לעמוד בו. אני אומר לך שוב, דיברנו על ינואר 2025, בואו תעשו את המאמץ הקטן.

זה מאמץ אדיר, אני אומר באופן חד-משמעי, אנחנו הרחבנו את היכולת שלנו ככל האפשר, לעשות את שני הדברים במקביל כדי לא לדחות את הכניסה לתוקף של החוק, וכדי לאפשר גם ליחידה המקצועית וגם לתעשייה, לעשות את ההיערכות המיטבית ביותר.

תודה רבה, הפסקה חמש דקות.

(הישיבה נפסקה בשעה 16:17 ונתחדשה בשעה 16:22.)

מחדשים את ישיבת הוועדה. ליאור, אנא הצג לנו את הפתרון לבעיה שעלתה פה.

לבקשת הוועדה, אנחנו נאפשר הגשת רישיונות גם ליבואנים עד 1 בינואר 2025. כפי שאמרתי קודם לכן, ליצרנים ישראלים נאפשר עד 1 בפברואר 2025.

תן להם עוד קצת. עוד כמה חודשים קדימה. יצרנים ישראלים.

שלא מייצאים לאירופה.

כן, שלא מייצאים לאירופה. בשבילם זה מסובך יותר. עד מתי אתה יכול, אתה יכול לאפשר להם עד יולי, לא? אפריל?

דיברנו על דברים רבים. בסדר, אני חושב שאנחנו נעמוד בזה. אבל שיהיה ברור, למען ההגינות צריך להגיד, המשאבים במשרד בהקשר זה, יופנו להיערכות לרפורמה החדשה. זה אומר שזה יבוא בהכרח על חשבון היכולת שלנו לתת רישיונות, במועדים שאתם מורגלים להם היום. זה אומר שייקח זמן לתת רישיונות.

אני חושב שזה לגיטימי, בכפוף לכך שאנחנו מבינים שרפורמה בסדר גודל כזה דורשת משאבים ולכן אני מקבל את ההצהרה הזו שהצהרתם כרגע, שייקח לכם יותר זמן. מה אנחנו מסכמים לגבי יצרנים ישראלים שאינם מייצאים לחוץ לארץ? עד איזה תאריך?

כן, מי שיש להם היום עד פברואר.

שנייה התייעצות.

התייעצות? בסדר.

תודה רבה, בשם היבואנים.

י"ד בניסן התשפ"ה. שזה ערב פסח. 12 באפריל.

12 באפריל?

ערב פסח יוצא, כמו שנאמר פה על ידי היועצת שלנו – מעבדות לחירות.

ליאור, אז זה בעצם רק חודשיים, מפברואר לאפריל?

זה מעכשיו. מיולי, כמה חודשים מיולי עד אפריל?

הבעיה העיקרית אצל היצרנים, ובסוף קיבלו הארכה שהיא נמוכה מאשר - - -

אבל אנחנו לא עושים. אנחנו פותרים בעיה נקודתית.

אורן, הרעיון בכך שהבאנו לכאן לדיון את הצעת החוק הזו כמו הצעות חוק אחרות, כי אנחנו מבינים את הצורך בפתיחת השוק. עשינו הגבלות שונות ובאנו לקראת היבואנים, התעשיינים וכול שאר המציגים כאן בוועדה, כי בסופו של דבר אנחנו רוצים להקל ולפתוח את המסלולים שמשרד הבריאות הציג.

עם זאת, מבינים את הצורך וההסתמכות שדובר עליה קודם, ולכן נתנו פה מנעדי זמן גדולים יותר.

אבל הם לא גדולים, אדוני.

יותר גדולים משחשבנו לכתחילה, בוא נגיד כך. אולי זה לא מספיק, לא מילוי כל משאלותיכם.

גם לא צריך לענות לכל משאלותינו אדוני, אני רק רוצה - - -

זה סוג של איזון בין הדרישה שלכם, לדרישה של המשרד שאני חושב שהובלנו אותה כאן בשכל.

אולי. אני רוצה להגיד כך אדוני. בניגוד לשרה שהודתה על כך, לי קשה להגיד כאן תודה, מפני שאני חושב שצריך לזכור כמה דברים. קודם כל כמו שאמרתי כאן בתחילת הדיונים אדוני, 70% מהמכירות פה הן יבוא. רק 30% הן יצוא מקומי, בואו לא נשכח.

אני שמעתי פה עכשיו איך היבואנים מקבלים הקלות על גבי הקלות, כאשר כל המטרה היא "הבא- נא חופשי ככל האפשר". בבקשה, תביאו חופשי, אין שום בעיה לא צריך כלום, זה בסדר גמור. זו לא הבעיה שלי, או יותר נכון זו בעיה שלי אבל אני מבין שאני לא יכול להתמודד עם זה.

בסוף, ביקשתי שבמקום עוד שנתיים ויותר, שניתנו לנו בדין, נקבל לפחות שנה. ביקשתי פחות מ-50% אדוני, ממה שהובטח לנו. ופה אתה אומר "לא, 50% זה לא טוב, אני חושב שההצעה של משרד הבריאות ל-30%-25% היא הצעה תקינה.

אני חייב לספר לך סיפור. פעם הלכתי לבית דין לתביעות קטנות כי מישהו תבע את בני על זה ששרט את האוטו שלו. באתי לשופט והייתי בטוח שאני אנצח כי לא הייתה שום אסמכתה שום עדות. השופט אומר לי, "אתה יודע, זה מה שנראה לי". אני אומר לשופט, "אבל כבודו, אין עדות, אין אסמכתה, תמונה, אין כלום, אין חצי דבר". הוא אומר לי, "טוב, זה מה שיוצא בבית משפט". בסדר.

אני מעריך מאוד את אדוני, הכרתי אותך לאחרונה ובאמת אין לי מילים. אבל אני חושב שפה הוועדה תעשה עוול לייצור המקומי. כי לא קרה כלום. לקחו ולא נתנו. זה בעצם מה שקרה, עוד חודשיים לפה חודשיים לשם זה כאילו כלום. אני מבין שההחלטה היא אצלכם, וכל החלטה שאתם תחליטו, אין לנו הרבה מה לעשות. רק להגיד, כך נבצע, זה החוק.

באמת ובתמים, זה לא אירוע פשוט לתעשיית התמרוקים, שגם כך היא קטנה וכל כולה מפעלים קטנים ובינוניים. המפעל הכי גדול בתעשיית תמרוקים הוא מפעל בינוני קטן בתעשיית המזון. ובכל זאת עם כל הכבוד מגיע לנו משהו אחד קטן. והחודשיים הנוספים האלה או שלושה חודשים שמשרד הבריאות הואיל לתת לנו, לא באמת נותן דבר וחצי דבר. אלה דמי לא יחרץ לוועדה פה. זה מה שזה אדוני. מה שבסופו של דבר מה שזה וזה המצב. זה מה שיש לי להגיד.

תראה, קודם כל החוק נכנס מעכשיו, זאת אומרת אנחנו מצביעים עליו עכשיו, אתה יודע כבר מעכשיו שצריך להתארגן עד אפריל כדי להגיש את הרישיונות. אנחנו שמענו פה שלוקח בין חודשיים לחצי שנה להגיש רישיון, אז פרק זמן זה נמצא בתוך התקופה הזו שאנחנו מדברים עליה. זה אחת.

שתיים, אני מזכיר לך שלמעשה מטרת הרפורמה הזו להגדיל את היבוא בצורה משמעותית כזו שתגרום גם להוזלת מחירים בסוף התהליך. יחד עם השמירה על כל שאר השלבים בתוך התהליך כדי לדאוג שהיבוא יביא לנו מוצרים איכותיים.

באיזה מחיר?

אם היינו סוגרים כפי שעלה בדיון הקודם כבר בעוד חודש קדימה, אתה אומר, "לא הספקתי להתארגן חודשיים קדימה", אני נותן לך פרק זמן סביר גם לפי האומדנים שאתם אמרתם כאן במהלך הדיונים. זמן להגשת תיק ברישיון. נתנו לכם מעבר לזה עוד כמה חודשים כדי שתתכוננו, להכניס את כל תהליכי העבודה שלכם, או את רובם, לשנה הקרובה.

אני מצאתי לנכון שזה סביר, ולא שמעתי פה הפרכה חד-משמעית ואני מוכרח לומר שאילצתי את המשרד להסכים ללוחות הזמנים האלה, אתה קראת לזה "לא יחרץ", אני חושב שמאוד קשה להם לבלוע את הגלולה הזו, בו-בזמן שהם צריכים לנהל כניסה של רפורמה חדשה וגם עדיין לנהל תיקים שאתם תגישו, ואני מניח שתגישו אותם בהליך מואץ. כלומר, אם היית צריך להכניס עד חודש אפריל איקס תיקים, אתה תעשה איקס כפול ארבע או חמש.

כשאני לוקח את המכלול של כל הדבר הזה ואומר שאני צריך לקבל החלטה שהיא הגיונית וסבירה בלי לפגוע, אני מבין שאני פוגע, אבל במינימום האפשרי – זו הפלטפורמה, זה המנגנון, זה המסלול שאני חושב שהוא נכון. יש צורך לחזור?

אני חושבת שחשוב, כי כרגע זה לא מנוסח ואנחנו ננסח את זה בהתאם למה שנאמר. דבר ראשון לגבי רישיונות קיימים אמרנו שתהיה הארכה אוטומטית.

אפשר לשאול שאלה? יש איזשהו פרק זמן לתקופה מסוימת שלגביה תחול הארכה, זאת אומרת, מה יעלה בדינו של רישיון שעומד לפוג בספטמבר או באוקטובר? האם ההארכה תכלול גם אותם?

קדימה? גם רישיונות שעתידיים להיות? לפקוע בחודשים הקרובים.

נכון.

בחודשים הקרובים.

ההארכה שאנחנו מציעים היא לכל הרישיונות שחיים, וכל הרישיונות החדשים שיינתנו.

כלומר, כל מה שבתוקף, זה כולל גם את הרישיון שאמור לפקוע.

גם מה שלא בתוקף.

לא, מה שלא בתוקף, מת.

תגיש חדש עד התאריך.

תגיש, תקבל רישיון חדש.

יש לנו את ההארכה המנהלית או תוקף הרישיון הקיים לפי המאוחר. ויש עדיין את ההארכות בתוקף הקודמות מ-2021, זאת אומרת תמרוק שהיה לו רישיון ערב יום התחילה של חוק ההסדרים הקודם, אנחנו רואים אותו כאילו כבר החובות שבפקודה. הוא לא צריך לחדש אותו.

וכאשר אני רוצה להוציא רישיון חדש באוקטובר?

לא חלפו חמש שנים מאז החוק ההוא, לא אמור להיות - - -

אור, אתם כן תאריכו את זה עכשיו בעוד הארכה? כי כבר חלפו שנתיים, נכון? זה היה מאז 2021. אפילו שלוש שנים. עכשיו תתנו להם עוד ארבע שנים?

או ארבע שנים או תוקף הרישיון לפי המאוחר.

לא. עוד ארבע שנים או תוקף הרישיון לפי המאוחר, למרות שיש פה הארכות פעמיים, כלומר, רישיון שהיה בתוקף ב-2021 והיה אמור לפקוע ב-2022 הוארך בארבע פלוס חמש?

לא צריך לחדש אותו. מה שהיה בתוקף לא צריך לחדש אותו. זה אומר שאלה דברים שניתנו אחרי שנכנסה התחילה, ב-1 בינואר 2023, זה בסדר, או ארבע שנים או התוקף שנקבע לפי המאוחר.

זה נכון גם ליבוא מקביל?

זה לא נכון לגבי יבוא מקביל. הארכת התוקף לא רלוונטית ליבוא מקביל, כי הם עדיין יכולים להמשיך לקבל רישיונות. אתה פשוט מגיש בקשה לחידוש במועד שמסתיים לך התוקף.

בעצם זה רק ליבוא וליצוא רגיל.

אבל אני יכול להגיש באוקטובר והרבה פעמים הוא יכול לשבת שם חודשיים ואז יגידו לי לא קיבלתי.

אבל אתה לא מנוע מלהמשיך להגיש.

ואם הגשתי רגיל באוקטובר?

מועד הגשת הבקשה הוא קובע, נכון?

אם הגשתי באוקטובר יבוא רגיל זה ייתפס לשנה, לחידוש אחר כך?

לא הבנתי.

הגשתי ב-1 באוקטובר בקשה רגילה, לא יבוא מקביל. או בנובמבר. זה יכול לשבת במשרד הבריאות ולא קיבלתי, ויגידו לי שאי אפשר לחדש?

לא, אנחנו נקבע הוראת מעבר שמתייחסת למועד האחרון שאפשר להגיש בו בקשות.

כלומר 1 בינואר 2025, עד אז אפשר להגיש את הבקשות. בקשה יכולה לפעמים לחכות גם שלושה ארבעה חודשים לתשובה, אבל ברגע שהגשת.

אין מצב שמישהו יגיש בקשה ואז יגידו לו "סליחה נגמר".

כל עוד שזה במועד עד 1 בינואר.

אני רוצה לחדד. כל סוג של רישיון, לא רק הארכה, גם אם הוא לא היה לפני כן. אם הוא חדש לגמרי, ב-1.11, הוא בעייתי, או שאין בעיה?

אני חושבת שאנחנו נכנסים פה לנושאים פרטניים על שאלות פרטניות.

זה לא פרטני בכלל.

אני אומרת, כמו שנאמר על דברים כאלה. יש פה הארכה של ארבע שנים או תום הרישיון, המאוחר מבין השניים.

ולגבי בקשות חדשות, עד 1 בינואר 2025 אפשר להגיש. ולגבי יצרנים ישראלים שלא מייצאים, עד 12 באפריל 2025 אפשר להגיש בקשה, גם את זה ננסח.

שאלת הבהרה. הארכה מנהלתית, מה תאריך התוקף שלה, רישיונות שיהיו בתוקף עד איזה תאריך יוארכו אוטומטית?

תמרוק שהיה לו רישיון, מערב יום התחילה וערב יום התחילה, 1 בינואר 2025. כלומר עד 31 בדצמבר 2024.

אפשר רגע לחדד לגבי רישיונות שניתנו לפני 1 בינואר 2023 למרות שהיו לי שיחות עם אור על זה. אני רוצה לוודא שהם יהיה בתוקף לתמיד, גם אם יבוטל צו הפיקוח.

כן. זה כתוב באופן מפורש גם בהצעה, בסעיף 29(ג)(1).

ולגבי רישיונות שניתנו אחרי 1 בינואר 2023, לאור העובדה שהבקשה שלנו לגבי המועד האחרון שבו אפשר להגיש רישיונות לא התקבלה, כמעט לחלוטין, האם אפשר לקבוע את התוקף של הרישיונות הללו לעשר שנים?

אני לא יודעת ולא הייתי רוצה להתחייב על זה עכשיו.

לקבוע תוקף לעשר שנים לרישיונות שהוגשו אחרי 1 בינואר 2023.

עשר שנים זו תקופה ארוכה מאוד. הרגולציה האירופית שאנחנו מחויבים אליה משתנה מאוד באופן תדיר ואי אפשר להתחייב לעשר שנים.

אם יש חומר שנאסר לשימוש, כמובן שיפוג תוקפו של הרישיון הזה.

אנחנו לא נעשה פה את כל הפילוחים ואת כל ההבחנות וכל התת-קבוצות ועוד תת-קבוצות. עשר שנים זה מספר שהוא לא מקובל עלינו.

טוב. זהו. סיימנו נכון?

אז אלה העקרונות ואנחנו ננסח את זה. יש לנו שלוש הסתייגויות של יש עתיד, שלפי התקנון הם הגישו ויושב-ראש הוועדה אפשר להם לא לנמק את ההסתייגויות בוועדה ולכן רק אציג אותן ונצביע.

בסעיף 55א12יב(2)(4), בסימן (ג)(2) לחוק, זה כבר בהגדרה של תמרוק ייעוד בתוספת. תינוקות או ילדים, הם רוצים למחוק תינוקות או ילדים עד גיל 12.

מי בעד ההסתייגות, מי נגד?

הצבעה

הוסרה.
ההסתייגות הוסרה.

לגבי ההוראות המאומצות הם מבקשים שבכל מקרה של אי-בהירות או ההוראות המאומצות של הדין האירופי, יגברו בהכרח על הוראות הדין הישראלי.

מי בעד ההסתייגות, מי נגד?

הצבעה

הוסרה.

ההסתייגות הוסרה.

וההסתייגות האחרונה. הם מבקשים שרישיון שניתן לגבי תמרוק לפי צו הפיקוח ערב יום התחילה, יעמוד בתוקפו עד תום המועד הנקוב בו או עד שנה מיום התחילה לפי המאוחר.

מי בעד ההסתייגות, מי נגד?

הצבעה

הוסרה.

לפיכך הוסרו ההסתייגויות. אין עוד הסתייגויות נכון?

אפשר רק הסבר על ההסתייגות הראשונה, מה זה אומר?

יסבירו לך את זה במליאה. לא תמיד הם מבינים גם.

אם כך, אני עובר להצבעה על הצעת החוק כפי שהקריאה היועצת המשפטית, בכפוף לתיקונים שהיא תעשה, וכמובן השינויים שהוכנסו. מי בעד הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (תיקון מספר 37) התשפ"ד-2024?

הצבעה

אושרה.

פה אחד אושר. אני מגיש רוויזיה ואני מבקש רשות דיבור בשם סיעת ש"ס במליאה.

יש גם ל"ישראל ביתנו".

יש גם ל"ישראל ביתנו".

אם כך למעשה אפשר לומר שאנחנו מברכים על סיום הדיונים ברפורמה לתמרוקים. רפורמה חשובה לכל הדעות, היא תפתח יבוא בצורה מסודרת ותבטיח גם את בריאות הציבור, ותגרום בסופו של תהליך להוזלת מחירים, כך אנחנו מקווים.

ואני רוצה להודות קודם כל לכל השותפים בדיונים האלה. כל אחד מכם הוסיף נופך וחידד אותנו כדי לייצר פה חוק מאוזן, נכון ומדויק. התאחדות התעשיינים, היבואנים, וכמובן נציגי משרד הבריאות. אני רוצה להודות לשר על ההובלה, יחד עם המנכ"ל, אתגרתם אותנו הקיץ הזה, רפורמות משמעותיות, אני מרגיש גאווה גדולה לנהל את הדיונים בהקשר הזה.

אני רואה בזה גם זכות גדולה מאוד ואני מקווה ומתפלל כל יום שלא תצא תקלה תחת ידינו, ולכן אני מאוד משתדל לנהל פה את הדיונים ולהגיע להסכמות רחבות כמה שיותר. קל מאוד לקבל חומר ולאשר אותו, לשמוע ולאטום את האוזניים. אבל כשאני מנהל את הדיונים אני תמיד משתדל שזה יהיה עם שיח מלא תוך שמיעה והבנה של הדברים, ומוביל לשם כך גם הסכמה לשינויים רחבים.

אסנת, תודה רבה. ליאור, אור, רותי, רינת. כולם באמת צוות יוצא מן הכלל שהוביל ברגישות גדולה את כל התהליכים, ונקווה שניפגש בדברים טובים הלאה.

שאלת הבהרה לפרוטוקול כי לא כל כך הבנתי. שאלה לאור. רישיונות שחיים עכשיו, והחקיקה עוברת בשבוע הבא, ההארכה מנהלית תקפה לגביהם נכון?

לגבי תמרוק שהיה לו רישיון ערב יום התחילה. כלומר מה שהיה לפני 1 בינואר 2025 – הארכת התוקף חלה עליהם.

גם אני אדוני, רק שניה לפני שמקפלים. תודות הן לא רק זכותו של היושב-ראש אלא גם זכותם של אחרים. גם אני, לא רק בשם תעשיית התמרוקים אלא בשם כל התאחדות התעשיינים, רוצה להודות לכל הנוכחים מסביב לשולחן. לפעמים קיבלנו מה שחשבנו, לפעמים קיבלנו פחות. אבל אין ספק בדבר אחד, הדיונים פה היו מרשימים בעומקם, בנעימותם.

העובדה שכל אחד קיבל את זמנו לדבר בנחת וטען את טיעוניו עד הסוף זה לא דבר מובן מאליו כלל. ואני לא רק מודה, זה הרבה מעבר, לכל הנוכחים בכלל ובעיקר לצוות המקצועי ולך אדוני היושב-ראש.

אני לא שוכח את מיכל, ענת ושירה, ואותך שכחתי. רק היום הכירו לי אותך. ובאמת תודה למשרד הבריאות. תודה לכם, גם לקולגות על השיחה הנעימה ואני מקווה שאכן כמו שאמרת, שתחת ידינו יצא דבר טוב, וימים יגידו. אז שוב, תודה רבה.

תודה רבה.

גם אני מצטרף לתודות. תודה רבה למשרד הבריאות. לך אדוני היושב-ראש על הניהול המופתי של הוועדה. תודה רבה.

רצינו גם להודות לך היושב-ראש ולענת במיוחד שקישרה בינינו, לצוות משרד הבריאות, על אוזן קשבת ועל נקודות קריטיות וחשובות מאוד.

מגיע לה. בהחלט. שכחתי את היועצת המשפטית, הנהלת הוועדה. אתם מבינים שלולא הם שעשו הכול במסירות אין קץ ובנעימות, וכן במקצועיות לעילא. יש הרבה במה לקנא בוועדה הזו אבל בעיקר בגלל הצוות המקסים הזה. אז תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:44.