פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
09/07/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 70
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שלישי, ג' בתמוז התשפ"ד (09 ביולי 2024), שעה 11:00

הצעה לדיון מהיר בנושא: "מניעת סרטן העור בקרב צעירים והסכנה בהפצת מידע לא אמין ברשתות החברתיות"

חברי הוועדה: דבי ביטון – מ"מ היו"ר
סימון מושיאשוילי

אחמד טיבי
טטיאנה מזרסקי

נילי בן גיגי - מנהלת ניו מדיה, משרד הבריאות

מירי כהן - קשרי ממשל, משרד הבריאות

עמיר יצחקי - ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות

אפרת לאופר - מנהלת תחום קידום בריאות במוסדות החינוך

אדוה בר שלום - ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

אבנר פורשפן - מנהל אגף אקלים, השירות המטאורולוגי

דנה פרוסט - מנהלת מחלקת הסברה, האגודה למלחמה בסרטן

רבקה זלצר פרויליך - מדיניות ציבורית, מניעה וגילוי מוקדם, האגודה למלחמה בסרטן

קרן ביתן שמש - מנכ"לית, העמותה הישראלית לסרטן העור

דקל ורד כץ - משפיענית, מתנדבת, העמותה הישראלית לסרטן העור

סיגל גפני - חזאית מזג אוויר, קשת 12

ד"ר טל מימרן - ראש תוכנית המחקר, תכלית - המכון למדיניות ישראלית

ד"ר ערן קופל - רופא מומחה בריאות הציבור ומרצה בכיר, אוניברסיטת תל-אביב

יפית שירקני - ס. יו"ר, הנהגת הורים ארצית

תמי סלע

תמי ברנע

נועם כהן, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעה לדיון מהיר בנושא: "מניעת סרטן העור בקרב צעירים והסכנה בהפצת מידע לא אמין ברשתות החברתיות", של ח"כ טטיאנה מזרסקי, סימון מושיאשוילי, יאסר חוג'יראת, אחמד טיבי (מס' 270).

בוקר חדש, התכנסנו היום לדון בהצעת דיון מהיר שהגישו מספר חברי כנסת, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, חבר הכנסת סימון מושיאשווילי, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת וחבר הכנסת אחמד טיבי. הוועדה תדון במניעת סרטן העור בקרב צעירים והסכנה בהפצת מידע לא אמין ברשתות החברתיות. אני מחליפה את יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת מר אלי דלל, הוא כנראה יצטרף בהמשך. ברשותכם, אני אפתח ואתן ליוזמים שיציגו ונמשיך את הדיון. חברת הכנסת טטיאנה, בבקשה.

תודה רבה, גברתי היושבת ראש. אני פעם ראשונה נמצאת בדיון שאת מנהלת.

מביך אותי, כן? אני יותר צעירה במפלגה.

חברה טובה בעשייה ובחיים. היה לי חשוב ליזום את הדיון, אני נמצאת בקשר עם ארגונים שונים שפועלים למען בריאות הציבור, בקשר טוב עם העמותה הישראלית לסרטן העור, והיה לי חשוב ליזום את הדיון כי התקיימו כבר מספר דיונים בוועדת הבריאות, ולפני שנתיים משרד הבריאות הכריז על הקמת תוכנית לאומית למניעת סרטן העור ומאז הדברים לא זזים.

יש הכרזות, היו הכרזות והדברים לא זזים. לכן ביקשתי לקיים דיון מהיר ותודה לחברי הכנסת אחמד טיבי ויאסר חוג'יראת וסימון מושיאשווילי שהצטרפו לבקשה לקיים דיון, כי זה באמת חשוב. אנחנו מדברים על בריאותם של בני נוער וצעירים שמסכנים את עצמם, מסכנים את עצמם ושורפים את עצמם לדעת על ידי שימוש לא מושכל באינדקס קרינה שמפרסם השירות המטאורולוגי. במקום להישמר בשעות המסוכנות, הם יוצאים להשתזף.

ואם זה לא מספיק, הם גם לא נמרחים בקרם הגנה כי אנשים שאין להם שום אסמכתאות מדעיות או ידע רפואי מעלים סרטונים שהשמש זה בריא וקרם הגנה זה לא בריא. אז מפיצים כל מיני סרטונים בטיקטוקים, ברשתות חברתיות ובני נוער קוראים אחד לשני, בוא, עכשיו זה מדד הקרינה הכי גבוה, זה בדיוק הזמן להשתזף, ובעצם הם לא מבינים שהם פוגעים בבריאות שלהם.

ואנחנו חייבים כאן שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, משרד הבריאות שכן באופן המקצועי, אבל איפה נמצאים הילדים? במסגרות חינוך. בלי משרד החינוך ובלי שיתוף פעולה של כל הצוותים החינוכיים, גם בגיל הרך, גם בגיל של מתבגרים, אנחנו חייבים לחנך אותם להיות חכמים בשמש.

כשניהלתי מרכזים רפואיים בקופת חולים לאומית, זה היה לפני 12 שנים, עשר שנים, אני כל שנה עשיתי פעילות לקראת הקיץ, חכם בשמש. עשיתי את זה בשיתוף פעולה עם בתי ספר, עם הרשות המקומית, היה לי חשוב להפיץ, אנחנו חילקנו מדבקות וניסינו להגיע אפילו לגני ילדים, גני חובה כדי להזהיר את הילדים, שהם יבינו כמה השמש מסוכנת. ואנחנו יודעים, כשמשתזפים, לא קורה כלום. טיפה גוון נעים כזה ויפה בעור, אבל מה קורה אחר כך? כי סרטן העור מתגלה רק עם השנים. אתה יכול להשתזף בגיל 14 ורק בגיל 64 צצים נגעים ונגעים סרטניים שאחר כך הרבה יותר קשה לרפא אותם.

אם נשקיע עכשיו משאבים למניעה, זה כדאי. פעילות מניעתית היא הרבה יותר זולה בעצם מאשר הטיפול עצמו. אחר כך לטפל בבן אדם שחולה בסרטן וגם טיפולים וגם הבריאות שלו נהרסת כי התרופות הכימיות, הן פוגעות לא רק בתאים סרטניים, הן פוגעות בעצם בכל הגוף, מדכאות את המערכת החיסונית, ובעצם בן אדם הוא כבר לא אותו בן אדם, הוא הופך להיות נכה. אז כמה וכמה חשוב עכשיו להשקיע בבריאות של בני הנוער וחינוך להיות בריא ולהיזהר מהשמש, זה יחסוך כסף גם למדינה.

אז אני מודה לכם, מודה לך, מודה לאלי דלל, היושב ראש של הוועדה; תמי, מנהלת הוועדה; לחברי הכנסת, מודה לכם שהגעתם. משרד הבריאות, חינוך, אז נשמח לשמוע אתכם, איך אתם מריצים את התוכנית שבעצם משרד הבריאות הכריז עליה לפני שנתיים ואיך אתם מקדמים אותה.

תודה, חברת הכנסת, האמת אני חייבת לומר שאני קצת בהלם. הייתי 12 שנים אחות, אני רואה את הבנות שלי, איך הן רצות אחרי הנכדים, יש לנו בריכה – אז איך הם לא יכולים לעבור את קו המרפסת אם הם לא מרוססים, ולפעמים אני אומרת להן: וואי, הגזמתן, הם לבנים לגמרי.

אני לא מאמינה שהורים היום, אני חייבת לומר, שעדיין יש כאלה שחושבים שלא צריך, אני אפילו מקפידה עם שרוולים, בגדי ים עם שרוולים היום. ובגלל שהחום נהיה גם יותר ויותר במדינת ישראל, בכלל בעולם בגלל כל נושא האוזון וזה, אני ממש מופתעת מזה שיש כאלה שבאמת לוקחים חיים של אחרים כי בעצם המסרים האלה הם מסרים מאוד מסוכנים. תודה על הדברים החשובים. בבקשה, חבר הכנסת אחמד טיבי.

בקצרה, אני גם הצטרפתי להצעה לדיון מהיר. יש קמפיין מטעה ומסוכן בטיקטוק, ברשתות. יש תחרויות בין הצעירים, מה שקרוי אינדקס הקרינה, שהם בודקים כל יום מתי הקרינה היא הכי חזקה והולכים להשתזף בניגוד לכל ההוראות. יש גם מה שפעם קראו לו מיטת שמש, גם כן בשעות מסוכנות.

כבר לפני שנים רבות מבקר המדינה בדו"ח כתב על הצורך לקיים תוכנית ארצית למאבק בסרטן העור, המספרים ממשיכים להיות גבוהים. בסקר בניו יורק טיימס, 28% מהצעירים מאמינים ששיזוף לא יכול לגרום לסרטן העור. 37% מהצעירים נמרחים רק הם מכרחים אותם ו-14% מהצעירים סבורים כי קרם הגנה גורם נזק חמור יותר לעור מאשר חשיפה לשמש. זו תוצאה של קמפיינים שליליים מטעים. ומלבד הצורך במניעה וטיפול, המניעה צריכה להיות מניעה גם של הסברה, גם ברשתות החברתיות. תודה רבה.

תודה רבה. אני אתחיל להזמין את הדוברים מהארגונים, אני רק מבקשת, מאחר שזמננו מוגבל, תשתדלו באמת לשים את הפוקוס על מה שאנחנו נוכל להוציא מכאן במסקנות מהוועדה. תודה רבה. האגודה למלחמה בסרטן, הגברת דנה, מנהלת מחלקת ההסברה.

שמי דנה פרוסט, אני מנהלת מחלקת הסברה בעמותה למלחמה בסרטן. אני אשמח להתחיל ואחר כך להעביר את רשות הדיבור לרבקה שעובדת גם בעמותה והיא אחראית - - -

כן יש לנו גם מהעמותה לסרטן עור, אנחנו נעבור לכולם, אוקיי.

אז אני רוצה לומר דבר אחד. קודם כול, בהתייחס למה שאמר חבר הכנסת אחמד טיבי, אני חושבת שנתונים מארצות הברית הם לא נתונים שנוכל להשוות אותם למה שקורה בישראל.

מה הנתונים המקבילים למה שאמרתי?

ההבדל מבחינת מזג האוויר?

בדיוק, זו נקודה טובה. הסקר האחרון שאנחנו עשינו, היה סקר כבר לפני כמה שנים, ובהחלט יש מקום לעשות סקר חדש על עמדות ותפיסות, אבל היות ואנחנו עושים עבודה ואנחנו עושים את העבודה של ההסברה בשיתוף משרד החינוך, בשיתוף רשויות, גם ברשת ערים בריאות וגם בכלל הרשויות ברחבי הארץ, כמובן גם בפלטפורמה הדיגיטלית וגם בשיתוף עם משרד הבריאות, אז אני חושבת שאם אנחנו רוצים לדבר על נתונים, אנחנו צריכים לקבל נתונים מישראל.

התחושה של חברת הכנסת דבי ביטון בנוגע לתפיסות בישראל, אני גם מכירה את זה. אני חושבת שהבעיה שלנו היא בעיה בעיקר בקרב בני נוער, והייתי רוצה לומר שני דברים. אחת, ולשים את זה בקונטקסט של ארבע השנים האחרונות, של שנות הקורונה ושל השנה האחרונה בחרבות ברזל. ההתנהגות המסוכנת בשמש היא לא שונה ממגפת העישון שיש לנו, היא לא שונה משתיית האלכוהול המוגברת שיש בקרב בני נוער.

אני מניחה שבתקופת הקורונה, מן הסתם, שזה כמעט שנתיים שאולי בקושי התנהלו מערכות חינוך וכולי, אני מניחה שאתם לא הייתם חלק מהתוכנית או ההסברה, כן?

אנחנו היינו.

אז איך זה בא לידי ביטוי?

אנחנו היינו, יש לנו נתונים, אנחנו כל שנה עושים הסברה ברחבי הארץ. ההסברה שלנו מתחילה מגיל גן, אז אנחנו שולחים ערכות שהגננת תוכל להעביר את החומר, מבחינה פדגוגית יותר נכון שהיא תעשה את זה, ואחר כך אנחנו מגיעים ברחבי הארץ מכיתות א' ועד סוף תיכון, אנחנו נכנסים לקייטנות, מזמינים מאיתנו חומרים והדרכות ברחבי הארץ ואנחנו נמצאים שם.

יש לכם את הנתונים מה קורה במדינת ישראל להבדיל מארצות הברית?

אז אני שוב אומרת, זה נכון, אני חושבת שאין לנו נתונים על עמדות ותפיסות ואנחנו גם נוכל להרים את הכפפה, אלא אם כן משרד הבריאות יגיד שהוא עושה את זה, ואנחנו באמת צריכים לעשות סקר בנושא העמדות והתפיסות. אני רק אומרת שההסתכלות שלנו צריכה להיות הסתכלות רחבה. אי אפשר, הסיבה לכל ההתנהגות המסוכנת היא חוסר היציבות שהילדים חווים בשנים האחרונות.

כן, אבל זה גם סוג של חינוך שאתה מטמיע באופן אוטומטי. כמו שאתה יודע שאתה אוכל, שותה – אז אתה צריך למרוח את עצמך. זאת אומרת, איך אנחנו מגיעים לרמה? כי הדיון הוא באמת חשוב, וכפי שאמרה חברת הכנסת טטיאנה, שזה לא רק הנקודתי, בסוף זה יעלה לנו יותר ואנחנו גם נאבד אנשים.

א', היא צודקת, זה נכון מאוד. אני יכולה רק להביא נתונים מבחינת מה שנקרא השפעה והצלחה. אז אני יכולה לומר שבישראל, רישום סרטן שנעשה במרכז הלאומי לבקרת מחלות, פרסם ממש בחודשים האחרונים, אם משרד הבריאות רוצה להגיד את זה, פרסם נתונים על סרטן עור בישראל.

מבחינת מודעות, ההוכחה ש-92.4% ממקרי הסרטן, ממקרי המלנומה מתגלים בשלב מוקדם. כלומר, יש מודעות בקרב הציבור. אז אם אנחנו לא מדברים כרגע על אבחון מוקדם, אלא על נושא של מניעה, אז אני חושבת - - -

כי באמת האבחון זה כבר מדהים כשאנחנו מגיעים לכזו. האבחנה היא כבר מאוחרת קצת.

לא, לא, אז אני אומרת, מבחינת המניעה והחינוך, נעשית עבודה. אני הייתי רוצה לשים את הזרקור, אחר כך אני אעביר את רשות הדיבור.

כן, רק להתכנס בבקשה לזמנים שנספיק לשמוע.

אין בעיה, אז אופרטיבית, אני חושבת שאנחנו צריכים לאפשר לבני הנוער וגם למבוגרים להיות חכמים בשמש. 'חכם בשמש' אגב זה מותג של האגודה, זאת אומרת, העמותה - - - את הטרמינולוגיה. אני חושבת שאנחנו צריכים להשקיע מאוד בהצללה, כדי שמי שהולך במרחב הציבורי, אז יכול לראות הצללה.

נכון, נכון. התוכנית כוללת.

כן, של מגרשי המשחקים וזה, אפשר כבר לראות את זה.

אני חושבת שצריך ליישם את כל הפתרונות של ההצללה, כולל בבריכות הציבוריות שעל פי התקנות צריכות להיות רק שליש מהן עם הצללה, מדוע ולמה? וגם זה אלה רק שנבנו משנה מסוימת.

לא, לא, לא.

אז תכף תסביר לנו את זה.

אני אדייק לכם את זה.

תכף, תזכור שאתה צריך לענות.

רק אתמול ראינו בבית הספר שליד המשרדים. שמי רבקה, גם מהאגודה למלחמה בסרטן. בבתי הספר, בגנים ציבוריים, בבריכות, התקנות, עדיין יש הרבה מה לעשות בתחום הזה, זה עניין של סטינגס. יש את החינוך שמאוד חשוב, רק אתמול העלינו בדיוק קמפיין עם משפיעניות רשת על אינדקס הקרינה.

אנחנו יושבים ועושים את זה בפלטפורמות של ילדים, בישראל בידור.

היום יש את הבינה המלאכותית היא הרבה יותר זולה והיא עושה עבודה נפלאה, צריך גם לחשוב על המקורות האלה.

זה עם משפיעניות עשינו, שאני אפילו לא יכולה לראות את הקמפיין.

אתם נתמכים על ידי המדינה, ואתם עושים פעילות למען הציבור, ובעצם זה וולונטרי.

מתרומות.

עכשיו אני רוצה לומר עוד דבר אחד, אפרופו דברים אופרטיביים.

אתם לא עמותה? עמותה, ולא נתמכת על ידי המדינה?

לא, העמותה לא נתמכת על ידי המדינה. ואני יכולה לומר עוד דבר, מבחינה אופרטיבית, כי רצית שאנחנו נכוון. עוד דוגמה היא הארכת שעות פעילות המצילים, אם המצילים פועלים רק עד השעה 18:00.

זה מ-10:00 עד 18:00. זה הגיוני שבריכה פתוחה מ-10:00 עד 18:00?

זה פעם היה עד 16:00, אנחנו נלחמנו בזה. זה עלה ל-18:00.

עכשיו, אנחנו מחנכים את הציבור והמשפחות להגיע לים מהשעה 16:00.

אפשר לרתום גם את המצילים, כמו שהם יודעים לספר שהחטופים חזרו וכל מיני הודעות, זה נהדר שהמצילים יגידו גם כמה מילים במיקרופון, לגייס אותם לזה: אימא תקפידי, תקפידו.

נכון.

בחלק מהרשויות, רק בראשון לציון, שזה עניין עירוני. עכשיו, אני יכולה לומר שאנחנו היינו בדיונים, ואנחנו מבינים את האתגרים, בין אם האתגרים של התקציב, בין אם האתגרים בשעות החשיכה להציל אנשים, מן הסתם אי אפשר כשהשמש שוקעת. אבל בשעות הקיץ, בהחלט אפשר לעשות שירותי הצלה עד השעה 19:30 כדי שאנשים - - -

אני חושבת שבאשקלון - - -

חייבים תקנות, אפילו לא צריך חוק, צריך רק תקנות של משרד הבריאות.

של משרד הפנים.

משרד הפנים, משרד העבודה, תקנות. אבל זו עבודה משותפת של הממשלה. האגודה, כמה שאנחנו מסבירים וכמה שזה, לא צריך חוק. אם צריך חוק, אנחנו נחוקק חוק, רק תגידו. אבל אני חושבת שצריך מהר ואפקטיבי, לעשות את זה באמצעות התקנות.

בדיוק, צריך בחקיקה.

כן, צריך להתחיל להזדרז, בבקשה.

אין בעיה. עוד דבר אופרטיבי אחרון. לדוגמה, כובעים חובה בכל אחת מהפעילויות החוץ-כיתתיות. למה ילדים בהפסקה הם בלי כובע? עכשיו, מעבר לזה שאנחנו דואגים לשירותי הצלה, לדוגמה במגרשים, אבל הילדים והילדות לא נמצאים רק במגרשים. כלומר, אנחנו צריכים בהחלט, כמו שמחייבים תלבושת אחידה, חלק מהתלבושת האחידה בהחלט יכול כובעים.

פעילות של צה"ל, אנחנו היינו בדרך לכאן, ראינו חבורה של חיילים מקסימים שמקבלים הדרכה בשמש, רק חלקם עם כובעים, למה לא כולם עם כובעים? זאת אומרת, אני אומרת שהחינוך הזה, מעבר לתעסוקתי, שאלה אנשים שהם עובדים תעסוקתיים שמחייבים אותם כחלק מהמדים, זה צריך להיות חלק מהתלבושת. ואני מקוצר הזמן עוצרת, אבל אם אתם רוצים עוד הצעות אופרטיביות, אנחנו נשמח גם עוד להעביר ואני אשמח להעביר לרבקה את המשך השיח.

רגע, לפני שאנחנו לעבור לרבקה, אני חושבת שאנחנו קודם כול, בכדי שאנחנו - - -

רק משפט.

משפט כן.

יש את החינוך, שנתתי מספרים גם בחומר הרקע לפני הדיון, אבל באמת, אלפי הרצאות ומגני ילדים עם חוברות צביעה ועד - - -, אבל זה באמת מטעם האגודה, אבל זה בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, משרד הבריאות. מעבר לחינוך ולסרטונים, הסטינג, איפה בן האדם בישראל נמצא. אם אני הולכת בדרך לפה ואין לי צל ברחוב, בים. תשתיות עולות כסף.

העניין הוא שאי אפשר לעשות הצללה בכל המדינה ואז צריך לראות איך מרכזים את זה באזורים, כמו ממ"דים. יכול מאוד להיות שצריכים להיות אזורי מנוחה או איזה ספסל שהוא דווקא כן מוצלל.

עצים.

נכון, עצים. אדריכלות נוף יכולה לתת פתרון לרחובות, גם לא רק באזור הכפרי, גם בעירוני, בעיקר בעירוני.

בהתחלה כשיש שתילה של עצים, ברור שעצים צעירים לא יוכלו לתת את אותו צל. אז אפשר לעשות מחשבה קדימה. שבעשר, חמש שנים הראשונות מוסיפים הצללה עד שההצללה של העץ תוכל לתת פתרון.

אז לפני העצים יש עוד פתרונות שאפשר גם מעבר. טוב, תודה.

השעות של המצילים והצללה בחופי הים. הצללה לא של שמשיות בכסף, ההצללה הכללית היא מאוד מצומצמת בחופים, השעות של המציל. כל הדברים האלה - - -

כן, אוקיי, רשמנו את זה כבר, תודה.

עכשיו, עוד משפט אחרון.

ברגע. תתחילו להתכנס.

משפט אחרון, אחרון. אני חושבת שאנחנו עושים פעילות של הסברה מיוחדת, גם במשרד החינוך נעשית הסברה מיוחדת בנושא, אבל אני חושבת שבסופו של דבר, קשה למנוע ממידע שהוא פייק ניוז להגיע.

השאלה, כשאתם עושים את ההסברה, האם אתם מסבירים על הסכנה מבחינת החום ומה גורם לחום במציאות ובאקלים ומה שקורה בעולם בכלל? האם הילדים בכלל מבינים שקורה איזשהו תהליך שמסכן אותם יותר ממה שאנחנו היינו ילדים כי אנחנו רואים שגם רמת החום כבר לא דומה.

מכירים את הסרטון של הצ'יפס משנות ה-90, של הבחורה שנשרפת על החוף?

כן.

והיום פשוט משפיעניות בטיק טוק וזה - - -

אבל זה גם נעשה מותאם גיל. הייתי רוצה רק לומר שמכיוון שהראייה שלנו היא ראייה רחבה ואנחנו מאוד מודאגים ממה שקורה בתחום העישון, ואנחנו מאוד מודאגים גם מהאלכוהול, אני חושבת שכמו שיש פייק ניוז בנושא התנהלות חכמה בשמש, יש פייק ניוז בנושא העישון ואנחנו רואים את זה ושם יש חברות מסחריות שמעודדות את זה. כי בטיקטוק עכשיו יש קמפיינים של כל חברות קרם ההגנה, שהן מעודדות את הילדים כן לשים קרם הגנה כי זה האינסנטיב שלהן. חברות הטבק, האינסטנטיב שלהן הוא ש- - -

רגע, קישרת חברות של קרם הגנה לחברות טבק? סתם שואלת, אני לא מייצגת אותן.

טוב, דנה, לקחת את הזמן של כולם היום.

מה שאני רוצה לומר זה שהכלים של בני הנוער, כשרוצים לתת כלים לבני נוער, אלה כלים של אוריינות, אלה כלים של לדעת - - -

יופי, אתם תצטרכו, תעבירו בצורה מסודרת. אני חושבת, חברת הכנסת טטיאנה, אולי את כל מה שנאמר בחומרים מסודרים, שיגיעו לחברת הכנסת, ויכול להיות שאם צריך להירתם גם בנושא של הצעות חוק מול העיריות, מול משרד הפנים, נוכל להרוויח ולהציל.

לפני שנמשיך, ברשותכם, אני רוצה רק שנראה איזשהו סרטון בכדי שניכנס בכלל, נבין למה התקיימה פה הוועדה, למה קצת הדאיגו את חברת הכנסת טטיאנה וחבריה הנושאים. אני חייבתי להתוודות שאני באופן אישי לא נתקלתי בזה, גם שאלתי, אבל בגלל זה מאוד חשוב שנראה את הסרטון, בבקשה.

עד שנצליח לראות את הסרטון בצורה מסודרת, ברוך הבא חבר הכנסת סימון, מהיוזמים של הדיון, אתה רוצה לומר כמה מילים או בשלב ראשון להקשיב?

כן, תודה, פספסתי את ההתחלה, הייתי בכספים ואני צריך לרוץ גם לביטחון לאומי. אני לא יודע בדיוק מה חברתי טטיאנה אמרה, אני בטוח שעלו לה המילים הנכונות והרעיון הנכון.

כשאני משחק כדורגל עם הבנים, יום שישי יש לנו יום קבוע שאנחנו משחקים כדורגל, אז כולם יודעים, אנחנו חובשים כובע, להגן מהשמש שקופחת עלינו, אבל אמצעי הגנה אחרים, פחות. אני חושב שאין מודעות. אין מודעות, לא בציבור החרדי, ואני חזרתי בתשובה – גם לא בציבור שהגעתי ממנו.

אני חושב שלצערי, מה שתופס היום, ששיזוף הוא יפה יותר, אני לא חולק על זה, אבל הבריאות זה מעל הכול, פשוט בריאות מעל הכול. זה לא סתם סלנג, העיקר הבריאות, זה באמת, זה ממש כך.

אני פחות אוהבת אותו כי אני הופכת שחורה ואז אני חייבת מייק אפ בהיר, אז לא תמיד בטוח.

בסדר, יכול להיות שזה נכון, יכול להיות שזה פחות נכון.

אתה צודק אבל, שלהיות שזוף זה מיוחד.

אני חושב שמודעות, מודעות ברשתות, מודעות במדיה, גם הכתובה, גם האלקטרונית, ובבתי הספר.

בהחלט. יש לנו את הסרטון.

"אתם יודעים שעכשיו יותר מתמיד אנחנו כמעט ולא נחשפים לשמש? עברנו לגור בערים, דירות, משרדים. ועם זאת, אנחנו שמים יותר ויותר קרם הגנה, ובכל זאת, ב-20 שנה האחרונות, המקרים של סרטן העור רק עולים בקצב מטורף. למה אף אחד לא מדבר על זה?

"אולי זו לא החשיפה לשמש שיוצרת את סרטן העור. למה לא מדברים על הקשר בין התזונה המעובדת לסרטן העור, הקרמים והתכשירים התעשייתיים שאנחנו שמים על הגוף שלנו לסרטן העור? והרשימה עוד ארוכה. למה על זה אף אחד לא מדבר?"

מטריד.

הוא מפיץ קונספירציה ששמש זה בריאות וקרם הגנה מסרטן.

זה בן אדם שיש לו ולוג לבריאות.

תציגו את עצמכם כשאתם מדברים בכדי שזה יהיה כתוב בפרוטוקול.

אגב, שמש זה כן בריאות, אני ראיתי כתבה.

יש ויטמין.

זה תלוי מתי, אי אפשר להגיד ככלל שהשמש זה דבר בריא.

אוקיי, בבקשה, חבר הכנסת, רצית להגיד עוד משהו.

ראיתי כתבה ומתחילים עם זה: 20 דקות שמש, אכילת קטניות, דגנים, מאכלי ים. אתה רואה, זה מתחיל עם הדברים האלו, אבל חשוב לחדד את הנקודה הזאת, מה שהגברות כאן אמרו קודם. מתי, איפה, באיזה חלק של היום, באיזו שעה.

שוב פעם, אלו ניואנסים שאני חושב שפחות נחבר את הציבור, את בני הנוער לעניין הזה, אלא מה כן? שמש זה דבר מאוד חשוב, שאנחנו צרכן מאוד גדול של שמש בים התיכון כאן, אבל אנחנו חייבים לדעת להתמגן נכון, להתמגן. כי אם אנחנו נאסור עליהם או נאמר להם, חבר'ה, תשכחו משמש, זה יעשה את ההפך. אז טובים וגדולים ממני יודעים להנגיש את זה בצורה נכונה, שוב פעם, באותן מדיות שדיברתם עליהן אני משער וציינתי אותן קודם.

בקשר ישיר במחשבה עצובה בימים אלה, תחשוב כמה החטופים שלנו לא רואים שמש. כשאני שומעת שמש עכשיו, הם הדבר היחיד שעובר לי בראש.

נורא ואיום.

הלוואי ונוכל לזכות בקרוב שהם ייהנו גם מהשמש במידה מסוימת.

את יודעת, החטוף שלומי זיו ששוחרר לפני כשלושה שבועות, חודש ימים, אז פגשתי את אימא שלו והייתי בקשר עם המשפחה עוד מ-7 באוקטובר במוצאי שבת, אני מכיר את אחד מבני הדודים שלו. אז אימא שלו, כשפגשתי אותה באחד הימים מהפגרה שהיינו כאן, בחודש מאי, תחילת מאי זה היה. אז היא אומרת לי, אפילו לשמש הוא לא זוכה. מתברר שהוא לא היה מתחת, הוא לא היה במנהרות, אבל בכל זאת, הם לא זכו לשמש.

העמותה לסרטן העור, קרן ביתן שמש.

אז קודם כול, צוהריים טובים לכולם, קרן ביתן שמש, אני מנכ"לית העמותה הישראלית לסרטן העור ואני קודם כול שמחה על הדיון החשוב הזה והמהירות והדחיפות. אנחנו כרגע נמצאים על פצצת זמן, פצצת זמן. השטח בוער, אני אתן לכם ככה מספר, איזה מספר, ש-90% מהחולים והנפטרים בסרטן העור הם כתוצאה מחשיפה לשמש לא מבוקרת בילדות. אז בואו נלך ככה אחורה. אנחנו מדברים על 1,000 מאובחנים כל חודש שמאובחנים במלנומה כל חודש. תעשו את החישוב, 12,000 בשנה. כ-200 נפטרים כל שנה מסרטן העור, שזה כמעט כל יומיים, כמעט כל יומיים נפטרים במדינת ישראל.

נתונים מזעזעים.

אז מפה, זו העוגה, זו הצורה של הדברים. בואו נתחיל לפרק את זה לגורמים.

חמור מאוד.

מה שקרה בשנים האחרונות זה שאנחנו רואים עלייה בתחלואה של בני הדור הצעיר במחלות מלנומה. ואנחנו שואלים את עצמנו, מה אנחנו פספסים? מה קרה פה? הרי יש את האגודה למלחמה בסרטן שאומרת, אנחנו עושים פה הסברה ועושים פה קידום ועושים פה חניכה. ואני אומרת, אוקיי, בוא נפרק את הדבר הזה לגורמים ונגיד, מה פספסנו? יכול להיות שהמדיה השתנתה, נניח? יכול להיות שכל אדם ואדם שיושב בחדר הזה יכול להיות מחר המשפיען העתידי בלי שיש לו ידע, בלי שיש לו מקצועיות והמדינה שותקת ולא נעשים שום צעדים אופרטיביים נגד האנשים האלה ולהגיד לאותו אדם כזה, אתה עכשיו מואשם בעבירה פלילית ואתם תמצאו לזה את הסעיף. כי מה שהוא עושה פה זו סכנה לציבור, סכנה למדינת ישראל.

אנחנו מדברים על מספרים, נכון לשנים האחרונות, 2020 בגילאי 20 עד 44, 8.5% מהגברים ו-6.5% מהנשים, הצעירים הם עם מלנומה ממארת. המצב, הוא הולך ונהיה מסוכן. אז אנחנו אומרים, בואו נשנה את המדיה. אנחנו במו ידינו, וחשוב שהדברים האלה יאמרו בקול רם, במו ידינו אנחנו מפקירים את ילדינו לסרטן. לא רק שהמדיה השתנתה ואנחנו חייבים לזוז איתה, הם אומרים פה AI כל שני חמישי, כל חדר פה נפתח נסגר. חברים, זה הזמן לשים את הדברים פה. החדשנות, השיח, ההידברות, המרחב, הזירה צריכה להשתנות. אחת, שתיים, צעדים אופרטיביים של המדינה. א', יש מ-2014 עד היום, הייתה הצעה לקדם את החוק, עד היום, עשר שנים לא קורה שום דבר. אנחנו צועקים.

איזה חוק?

תוכנית לאומית, להקים את התוכנית הלאומית. נכון להיום, עדיין לא יצאו שום צעדים אופרטיביים, אנחנו עדיין מדברים את זה כשיח.

אוקיי, תוכנית לאומית.

דבר שני, אנחנו רואים מעבר לזה שיש מידע לא אמין שרץ ברשתות, זה גם לא רק מחלחל לבני הנוער, גם אימהות, אימהות לא מכסות את הילדים שלהן בקרמי הגנה.

מחלחל גם אליהן.

עכשיו, עכשיו. אז אנחנו פצצת אטום מתקתקת. לפני שהמדינה תשב פה בעוד שנה ובעוד שנתיים ונדבר על מספרים מבהילים, לפני שנשב פה בעוד שנה ובעוד שנתיים ונדבר על מיליונים ומיליארדים שייזרקו לכסף.

אילו הוצאות אופרטיביות יש לך נגיד? אנחנו לא נגיד, אנחנו נבדוק את הנושא של החקיקה, מדוע זה עדיין עומד כאן.

שילוב מערכת חינוך עם מערכת בריאות, א' כל. שני הצדדים האלה חייבים לעבוד כמקשה אחת. זה יפה להגיד שאנחנו מחלחלים את זה למשרדי חינוך, אבל אנחנו צריכים גם לאכוף אותם על ידי איגום משאבים של כל המערכות פה במדינת ישראל.

ואם אמרנו בריאות, אז אמרנו גם עבודה. וכל הנושא של הסדרה בעבודה ואיך זה נראה ומתי יוצאים ומתי הולכים. כל נושא הצללה, להפוך את הדבר הזה להיות חלק ממטרייה רחבה שתאמת אותנו. כל יום ביום אנחנו מתמודדים, פעם כאדם שיוצא לחוף, פעם כאדם שיוצא לעבוד ופעם כאדם שמורח את הילדים שלנו. יש לנו המון זהויות במהלך היום-יום והכול קשור לדבר אחד, שמש, מדינה שופעת שמש על ראשנו.

אנחנו גם צריכים לעשות תוכנית לאומית, להתחיל לממש אותה, לעשות קמפיין פרסומי ברמה ארצית. אני כילדה זוכרת את הצ'יפסר, אבל בואו, זה השתנה. היום הילדה שלי בת 12 יכולה לעלות טיקטוק ותוך שניה יש לה אלפי עוקבים והיא ממש לא פרסונה מקצועית.

אז אנחנו צריכים, א', לאכוף את המידע השגוי הזה, לתת כלים וביטוי לארגונים חזקים במדינת ישראל שיוכלו לתת את המענים האלה ולתמוך, משרד חינוך, משרד בריאות. ואני באמת שואלת, איפה המדינה? אנחנו פצצת זמן מתקתקת, מפקירים את ילדינו לסרטן.

תודה רבה. דקל, גם מאותה עמותה. דקל, תציגי את עצמך בשם המלא והתפקיד.

אני כבר אציג את עצמי, אבל אני רוצה להתחיל ולהגיד שכאימא צעירה, אין שמחה ממני מהעובדה שהילדים שלנו חוזרים לשולחן הדיונים, אבל יחד עם זאת, כשאנחנו מתייחסים לחיים עצמם, אני לא יכולה שלא להתייחס לאנשים שלא רואים אור יום כבר לא מעט זמן ואני רוצה שנזכור את 120 החטופים ואין דבר חשוב יותר מלהחזיר אותם הביתה.

ולנושא הוועדה, אני אציג את עצמי, אני דקל ואני בעלת קהילת הטיפוח הגדולה בישראל, יותר מחצי מיליון אנשים פעילים בה יום-יום. וכמי שנושמת וחיה את השנים האחרונות בכל מה שקשור בסכנות בחשיפה לא מבוקרת לשמש, אני חייבת להגיד שאנחנו בבעיה. אני לא יודעת עד כמה אתם מעודכנים, אבל רצים היום ברשת טרנדים מזעזעים של מתנגדי מדע ואנשים שנשענים על מיתוסי עבר, והם פשוט מפיצים שהשמש בריאה לנו ומעודדים אנשים לצאת להיחשף לשמש ולהישרף.

ראינו את זה עם החיסונים של הקורונה.

אני לא יודעת אם אתם מעודכנים, אבל במציאות שאנחנו נמצאים בה היום, בני נוער לוקחים את מדד אינדקס הקרינה ומשתמשים בו כדי לצלות את עצמם. הם אומרים לעצמם, ומפיצים בטיקטוק: 'אה, מדד האינדקס קרינה הוא 11? יאללה, בואו נצא להשתזף'. וזה הכול מגיע מחוסר מידע.

עכשיו, על פי רשם הסרטן ממשרד הבריאות, בממוצע, כמעט כל יומיים אדם מת כתוצאה ממלנומה, ועל פי מחקרים, בין 80% ל-90% מהאנשים שנפטרים נפטרים כתוצאה מחשיפה לא מבוקרת לשמש. עכשיו, יש אנשים שמפיצים היום, וראינו עכשיו, שקרם הגנה הוא מסרטן. האמצעי הכי חשוב להגנה מפני השמש, אנשים אומרים עליו שהוא מסרטן, ולמה? כי הם לא מספיק יודעים, הם לא מספיק מעודכנים. הם בעצם מקדמים את העובדה שקרם הגנה יש לו מוניטין רע. עכשיו, למה יש לו מוניטין רע? כי, קודם כול, שנייה, אני אעשה רגע רקע, אני מטעם עצמי חקרתי במשך שנתיים את כל מסנני הקרינה בעולם ובדקתי מה המדע יודע להגיד עליהם והפצתי דו"ח שממש מספק את כל הנתונים שיש למדע להגיד על אותם מסנני קרינה.

חבל שלא שלחת את הדו"ח הזה לוועדה.

אני יכולה כמובן להפיץ אותו. לשמחתי, הדוח הזה הגיע למאות אלפי אנשים, אבל זה לא מספיק.

יש מסנני קרינה שאחראיים על המוניטין הכל כך רע של קרמי הגנה שמופץ ברשת, אוקיי? מסנני הקרינה האלה, אין איזושהי אסמכתה מקצועית רשמית שאומרת שהם מסרטנים בני אדם, אבל מאיפה זה הגיע? ממחקרים שעשו על תאי עור מעבדתיים, על בעלי חיים וגילו חשדות לגבי שיבושים הורמונליים אנדוקריניים. אבל אין חשדות קונקרטיים לגבי בני אדם. אבל מעבר לזה, חשוב להגיד שיש מסנני קרינה חדשים, בריאים, בטוחים, מעודכנים, שאנשים פשוט כל כך נשענים על מיתוסי העבר שהם לא מודעים לזה.

סליחה, יש את מכונות השיזוף.

אני כבר אגיע לזה. לא הגיוני שמכוני השיזוף עדיין נמצאים בחוק, אבל תן לי רגע לסיים. מה שאני עושה יום-יום מטעם עצמי, ללא תמיכה של אף גורם ממשלתי, אוקיי? זה מה שאני עושה, אני מפיצה מידע מבוסס מחקרית בכל מה שקשור בסכנות בחשיפה לא מבוקרת לשמש. אבל אי אפשר לשים את כל האחריות על אנשים כמוני שאכפת להם. מדענים שהנושא בוער בהם, אי אפשר להמשיך לשים את האחריות עליהם ולהפקיר את הנושא הזה בשטח ובעיקר ברשת. אז בואו נדבר תכל'ס.

רק שאלה, כשאת אומרת, אני חקרתי ואני חוקרת, זאת אומרת, על מה את מתבססת? על מידעים שמופיעים בעלונים?

אני אציג את הרקע שלי.

כן, חשוב.

אציג את הרקע שלי: אני בעלת תואר שני בהנדסה ביו-רפואית וכיום אני חוקרת עור כבר שנים. אני חוקרת את מדעי העור ומדעי הטיפוח וקוראת מחקרים על בסיס יומי ובמשך שנתיים חקרתי את כל מה שקשור במסנני הקרינה כי גם אני חשבתי שקרם הגנה זה באמת דבר מסרטן ואז גיליתי שלא. גיליתי שיש המון דברים מתחת לפני השטח ואנשים פשוט קוראים כותרות ונשענים על זה, אנשים שאין להם שום רקע מדעי שאפשר באמת להתבסס עליו.

בואו רגע נדבר תכל'ס, איך יכול להיות שבשנת 2024 המדינה לא מסבסדת קרמי הגנה. ועזבו קרם הגנה לאנשים בוגרים, מה עם הילדים שלנו? בגנים, הצללות. המדינה לא מקדמת חינוך, הסברה מגיל גן, אין הצללות בפארקים, החיילים שלנו כל הזמן בשמש, האימהות לא מורחות את הילדים הקטנים שלהן. מכוני השיזוף עדיין נמצאים בחוק ופשוט מסרטנים את הלקוחות שלהם, זה האבסורד הכי גדול במדינה הזאת.

לעמותה ישראלית לסרטן העור יש תוכנית לאומית כתובה עם המון פעילויות אופרטיביות שאפשר לעשות. התוכנית הזאת מחכה כבר שנתיים שהמדינה תעשה משהו, אז אני כולי תקווה שאחרי הוועדה הזאת באמת דברים יתחילו לזוז. תודה רבה.

תודה לך, תודה על הדברים החשובים האלה. מאוניברסיטת תל-אביב, דוקטור ערן קופל, בזום.

היי, שלום. תודה ליושב ראש, תודה על זכות הדיבור. אני אנסה מאוד מאוד לקצר, הדוברים פה אמרו דברים מאוד מאוד חשובים, אבל צריכים להיות תכליתיים. הבעיה היא כמובן גם חשיפה לסרטן העור, אבל בכלל השפעה על בני הנוער והילדים מגיל צעיר מאוד ועד היותם מבוגרים אחר כך על ידי דיסאינפורמציה. דיסאינפורמציה פה זה שם המשחק, זאת מילת המפתח, והדיסאינפורמציה היום ברשתות החברתיות, במיוחד אלו שהצעירים נחשפים אליהן, מכל המגזרים אגב, ויש מגזרים במיוחד ששם זה מאוד נפוץ להיעזר ברשתות הללו לצורך שאיבת מידע שנחשב עבור הצעירים כאמין.

כאן צריכה הכנסת להיכנס בחקיקה מעבר לאותן תוכניות של משרדי הממשלה, הדברים והרגולציות. להיכנס לחקיקה עדכנית, חקיקה שהיא תהיה חקיקה עם כלים עדכניים, כמו שנעשה כבר במדינות באירופה, בארצות הברית, ושם זה חוצה מחנות ומפלגות, יש קונצנזוס על הנושא הזה. ליצור חקיקה לריסון וסינון המידע הכוזב ברשתות החברתיות. כי הראשונים שמושפעים מזה אלו אותם צעירים. ודיברה פה דנה ואני התרגשתי לשמוע בעצם על הסוג של חזרה בתשובה שלה, והיום היא מייצגת את המדע. אבל היא אחת בלבד מיני רבים והמידע הכוזב הוא זה שנותן את הטון.

אני חושבת שכוונתך לדקל.

וזו שיטת האלגוריתמים של הרשתות, היא שמה כדי לעשות את זה. ולכן צריכה בקרה חיצונית להיכנס לנושא הזה.

אני אשמח להיות יועץ מדעי מקצועי לטובת העניין, אני אפנה לחברי הכנסת שיזמו את הדיון המהיר הזה בעצמי באופן אישי, להם, לעוזריהם, כדי לסייע לנסח ולגבש חקיקה שהיא תהיה איזשהו כלי אופרטיבי ופרקטי כדי לרסן ולסנן את המידע הכוזב, שמה נמצא המפתח.

היום זה סרטן העור, ואתמול וגם מחר אלה יהיו החיסונים למיניהם. ואני בא במקור מעולם החיסונים, עולם האפידמיולוגיה, הייתי בתפקידים במשרד הבריאות בתחום בריאות הציבור בעברי עד לא מזמן. זאת אומרת, אני מכיר מאוד את הרקע של להתמודד באופן אישי עם השמצות ועם מידע כוזב שכל אחד היום יכול לפתוח את המצלמה בטלפון ולשדר מהים עם הגלשן והוא יקנה את לבבות הצעירים. וכאן צריך להיכנס בתווך לעבודה של חקיקה עם הרשתות החברתיות. כי זה הכלי הכי יעיל, הכי אפקטיבי.

תגידי שהם הוזמנו ולא הגיעו.

אני רוצה רק לציין שכל אותם מצקצקים ואושיות רשת שהעלו – הוזמנו לוועדה הזו, ובחרו - - -

הרשתות הוזמנו.

הרשתות עצמן, פייסבוק וטיקטוק וזה הוזמנו, ולא הגיעו נציגים. זה מאכזב מאוד. אני רק אתקן אותך, ד"ר ערן, אתה התכוונת לדקל ורד, אוקיי?

נכון.

תודה רבה, ובהחלט יהיה נכון לפנות לח"כים שיזמו את הדיון החשוב הזה, אפילו להביא הצעות חוק שקיימות במדינות אחרות, כי תמיד זה הליך שברגע שזה קיים, אז יותר קל לנו כח"כים באמת לקדם. תודה רבה על הדברים החשובים. אני אעבור לשירות המטאורולוגי, מנהל אגף אקלים, אבנר. ואת תהיי אחריו כי אתם כבר על אותו ציר.

קודם כול, תודה על ההזמנה. השירות המטאורולוגי מפרסם כמובן את הנושא של אינדקס בקרינה. לצערי הרב, פה אנשים מדברים על זה שלוקחים את האינדקס - - -

אתה יכול להסביר בכמה מילים לציבור שרואה אותנו מה זה אינדקס הקרינה, מה הנורמה של אותו אינדקס קודם כול ברמה של מושגים, כי הוועדה היא גם משודרת וחשוב שגם הציבור יכיר.

כן, ברור. אז קודם כול, יש קרינת שמש, קרינת השמש מורכבת מהרבה מאוד אורכי גל, כאשר אורך הגל הרלוונטי לנושא של נזק הוא מה שנקרא UVB, זה טווח מסוים של אורכי גל, הדבר הזה גורם נזק לעור. יש UVC, שזה בקרינה עם אורך גל הרבה יותר קצר, אבל הוא לא מגיע, ולכן אורך הגל הזה הוא בעצם מה שקובע.

ודבר שני, אנחנו מפרסמים בהתאם למדידות הקרינה שלנו, בהתאם לתחזיות שלנו, אנחנו מפרסמים את האינדקס. כלומר, מה הרמה של אותו אינדקס, הוא נקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי מרמה 0 עד 11 ויותר, כאשר ברמה של אפס, אחת, שתיים אין שום סיכון, ברמות הבינוניות סיכון בינוני, וברמה של שמונה ומעלה מדובר על סיכון לקרינת שמש, סיכון לחשיפה לסרטן.

אנחנו מציגים את זה עם הדגשה שמדובר פה על סיכון. כלומר, הדבר הזה הוא לא בגדר המלצה, אלא בגדר של רמת סיכון. אנחנו מדגישים שמרמה שמונה ומעלה, אנחנו אומרים שהדבר הזה דורש הימנעות מהימצאות בשמש וכולי וכולי. אנחנו מתכוונים בשיתוף עם משרד הבריאות לצאת לא רק ברמה של תחזית, אלא גם לתת לזה אזהרה. כלומר, שיצא בצורה של אזהרה מטאורולוגית.

כמו שעושים על סיגריות.

כמו שעושים למשל על עומס חום או על דברים כאלה, כדי שהדברים האלה יהיו יותר ברורים, וזה כמובן בשיתוף עם משרד הבריאות, זה עדיין לא קיים. זהו, אלה הדברים שאני רוצה להגיד.

עוד מילה אחת לגבי הנושא של הקשר בין קרינה לטמפרטורה, אין בהכרח קשר בין קרינה לטמפרטורה. זאת אומרת, הטמפרטורה יכולה להיות מאוד מאוד גבוהה, אבל הקרינה לא בהכרח. למשל במצפה רמון שזה מקום גבוה שהטמפרטורה בו היא נמוכה, אינדקס הקרינה הוא הכי גבוה. ככל שהמקום גבוה יותר, אינדקס הקרינה גבוה יותר. ככל שאנחנו נמצאים במקום דרומי יותר, אינדקס הקרינה גבוה יותר מכיוון שיש פחות עננות.

אז ים המלח פחות מסוכן?

הוא לא פחות מסוכן, הוא פחות מסוכן מירושלים, נכון, הוא פחות מסוכן מירושלים, אבל הוא עדיין מסוכן, הוא עדיין מסוכן. אם יש קרינה, אז יש קרינה. אבל חשוב להבין את זה.

תודה רבה. באותו הקשר, אני אבקש מסיגל גפני, שאנחנו דרוכים כל ערב להבין איך יראה היום למחרת ואם יש לנו אילו תוכניות, במיוחד כשהם לא בארץ, אז אנחנו מאוד מקשיבים לך. תודה, תודה שבאת.

תודה, אציג את עצמי, אני חזאית מזג אוויר עוד מימי חיל האוויר. אני אמשיך את הדברים שאבנר אמר כאן לגבי העניין של הקרינה ובאמת, זה פרסום שהוא חשוב, הוא על בסיס יומי מתעדכן, וגם אנחנו, חזאים, אני חזאית תקשורת לצורך העניין, אנחנו מדברים עליו. הבעיה היא שבני הנוער, הם יודעים מצוין מה זה אינדקס קרינה, הם יודעים ממש טוב מה זה אומר, לא צריך להסביר להם מה זה אינדקס קרינה, אלא - - -

היישום.

בדיוק.

זו בעיית שיווק.

במקום לקחת את זה כאזהרה, הם משתמשים בזה במובן השלילי. ואני גם יכולה להגיד משיחות שאני קיימתי, לא בצורה פורמלית ולא בצורה מדעית, אבל עם בני נוער, הם אומרים, עוד פעם, זה לא מפחיד אותם, גם הנושא הבריאותי לא מגיע אליהם עדיין, עדיין לא מגיע אליהם. אז כן יכולים להגיד, אוקיי, אנחנו נמגן את הפנים, למה? כי זה עושה קמטים, זה כבר כן. אבל את הגוף לא. ורואים את זה, שהם כן עם כובע וכן עם קרם הגנה, אבל על הגוף זה בסדר.

אז זה לא בסדר ואני חושבת שבאמת, זה כל כך חשוב, אני רצתי לפה אחרי השידור בשביל להגיע כי זה מבורך מה שקורה כאן היום. הפנייה צריכה להיות לילדים, לבני הנוער ולהורים, כל אחד בשפה שלו, בשפה הפרסומית. כמובן, כל אחד הדברים שמניעים אותו לפעולה. זה מתחיל מישיבה כזאת וזה מבורך.

תודה. יש לי תחושה שאנחנו כנראה לא מספיק מזעזעים. זאת אומרת, כשאני רואה בחוץ לארץ את קופסת הסיגריות עם התמונות הנוראיות האלה, זה פשוט היה גורם לי, לא הייתי מצליחה להבין, בעלי לוקח, אז הוא מעביר את זה לאיזו קופסה כי אם הדבר זה יכנס, זה נורא. ואני מנסה לחשוב - - -

תמונות של מלנומה על שמני שיזוף יכולות לעשות עבודה מצוינת.

בדיוק, אז אני חושבת שיכול מאוד להיות שזה גם חלק, שאנשים יבינו למה זה יכול לגרום. כי יכול מאוד להיות, את יודעת, בריאות, בריאות, בריאות, ומי שצעיר הוא צעיר, כי צעירים אלה החיים, הם בכלל לא מבינים שבאיזשהו שלב גם גדלים ונהיים חולים ועלולה להתפרץ איזו מחלה שבעצם תגמור להם את הנעורים. ויש לי תחושה וצורך אני חושבת ואנחנו נעלה את זה בהמשך, גם באמת יכול מאוד להיות שאם הם היו מבינים או אפילו נפגשים עם אנשים צעירים יחסית שכן עברו את המחלה או שנפגעו מהשמש, יכול להיות שזה היה משנה קצת את התפיסה.

בגלל זה צריך להיכנס למערכת החינוך, לתוכנית לימודית. בדיוק כמו הרלב"ד, ואני ככה עושה את ההקבלה, שכשזה נכנס לבתי ספר, לא רק דרך קוריקולום, זה ממש עטף את כל בית הספר.

בדיוק, כשאתם עושים הרצאה או כשמסבירים או בשעת חינוך, פשוט להראות תמונות, מה זה יכול להיות.

קידום בריאות.

רגע, דנה, תתאפקי, את דיברת הכי הרבה היום. דקה, אני מבטיחה לך שאת עוד תדברי.

מה עם משרד החינוך כי - - -

משרד החינוך פה.

אנחנו נבקש. אני רוצה את הבריאות, הם היו הבאים בתור לדבר, אז אנחנו נשמע קודם כול את משרד הבריאות, את הגברת נילי, מנהלת ניו-מדיה.

אני אתחיל ואחר כך אני אבקש מהחברים שלי לדבר, כל אחד בהיבט שלו. אז קודם כול, תודה רבה ואני שמחה על הדיון הזה ואני מברכת על קיום הדיון וגם על חברי הכנסת המציעים, וחבל שחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי יצאה כי כל מילה שהיא אמרה היא נכונה, כל מילה שהיא אמרה היא נכונה.

גם לגבי התוכנית הלאומית, אני חושבת שהתוכנית הלאומית למניעת סרטן העור חשובה מאוד. משרד הבריאות אכן הסכים ולקח על עצמו להוביל את התוכנית הזאת כבר לפני שנתיים ואני מודה שאני זאת שהתחלתי להוביל אותה, אני מיפיתי, תכללתי, נפגשתי עם כל הגורמים, קיימתי גם את ישיבת ההתנעה. ואכן יש כאן צורך בשיתוף פעולה ושולחן עגול של כל הגורמים, גם המשרדים, משרד החינוך, משרד הפנים, משרד העבודה. גם ההגנה לעובדים שעובדים בשמש, המכון לבטיחות וגהות, משרד הפנים, השלטון המקומי, כולם נפגשנו איתם. אפילו גם הצבא, כי גם להגן על החיילים בבסיסים וכולי, באיזו שעה עושים פעילות וכולי ואיך מגינים עליהם בשמש, גם כאן יש חשיבות, נפגשנו גם עם גורמי הצבא.

בקיצור, לדעתי, כמעט נפגשנו עם כל גורם במדינה שיכול להיות רלוונטי, קיימנו את המפגש הראשון, מפגש ההתנעה הראשון, יש לי את הסיכום, אפילו אילו תחומים יש, של הסברה, של רגולציה. למשל כל הנושא של חקיקה, איך אפשר לעשות את זה, הנושא של חינוך וכולי.

ולא קרה כלום.

כלומר, ממש העבודה הותנעה, עשינו את הישיבה החגיגית, ואחר כך לצערי זה לא התקדם. כי אכן זה היה אמור לעבוד, אני לא הגורם המקצועי לצורך העניין, אני מודה, זה אמור לעבור לגורם המקצועי וכאן בעצם בגלל היעדר כוח אדם – מודה, אני לא מצדיקה את זה, רק מציינת את העובדות – זה עדיין לא יושם. אני מקווה, אני יודעת, אנחנו לוחצים, גם חברת הכנסת טטיאנה ולא רק היא מנסים לקדם את התוכנית הזאת, גם אנחנו בתוך המשרד.

אני אכנס לזה, תאמיני לי שזה לא יעבור - - -

ואנחנו רוצים, אני אומרת שוב, שבגלל היעדר כוח אדם, אבל לפחות התבשרנו וגם זאת התשובה האחרונה שניתנה, שהוסכם, כלומר שאכן גם אם אין כוח אדם בתוך משרד הבריאות, אפילו כייעוץ חיצוני או משהו מקצועי. אנחנו כן רוצים לקדם את זה, אני מודה שגם אני, בכוח שלי, הכוח הדל שלי, במקום שלי, אנסה לדחוף ולעזור כדי להוציא את התוכנית הזאת לפועל כי הרבה מהדברים זה לא כסף, אלא באמת גם מודעות, גם איגום של כוחות. כמו שנאמר, יש כאן הצעות מצוינות שעלו.

וגם כסף בסוף.

גם כסף, אבל הצללה למשל, זו שאלה של רגולציה. איפה עושים את זה? העבודה של מצילים וכל מיני דברים. למשל להתאים את שעות העבודה, גם של המצילים. רשויות הטבע והגנים למשל, גם איתם נפגשנו. כלומר, את הפעילות גם בשעות הפחות חמות לצורך העניין, לפתוח אותם. בדקנו אפילו אם יש קרמי הגנה במקומות, כלומר, בחנויות האלה, ברשויות, כלומר, בכל המקומות האלה.

יש הרבה מה לעשות, לא הכול זה שאלה של כסף, בסדר? כלומר, גם כסף, אבל לא רק. כלומר, גם עצם הישיבה, עצם החיבור, עצם היוזמות שעלו כאן, בהחלט הרבה, יש הרבה מה לעשות ואיגום המשאבים והכוחות הוא הדבר המשמעותי ביותר. אנחנו עושים את זה, אני עוד מעט אבקש להתייחס גם מנילי, שאחראית על הניו-מדיה שלנו ספציפית לנושא של הנוער כי אכן יש כאן חשיבות.

אגב, לגבי הנתונים של תחלואת המלנומה שהוזכרה, אז יש לנו את הנתונים כי בסוף זה מתבסס על נתוני משרד הבריאות. הנתונים, אנחנו רואים שיש ירידה בהיארעות של המלנומה במהלך השנים, אבל שוב, צריך לפלח את זה לגילאים כי אני חושבת, ונאמר כאן בצדק, הגיל הכי משמעותי זה גיל הילדים והנוער. א', בגלל שההתנהגות שלהם היום, אנחנו רואים לצערנו, פחות מודעות לבריאות. ואני אומרת גם בגלל האירועים האחרונים שהיו בשנים האחרונות לצערנו הרב, וגם בגלל השפעות של כל מיני גורמים אחרים שמשפיעים ולא לטובה. וכאן אנחנו באמת צריכים להדק את הפעילות שלנו ולראות איך אנחנו עושים את זה ותודה רבה לך ולגורמים אחרים, שאני חושבת שזאת הדרך הנכונה לעשות את הדברים, של משפיענים וזאת המטרה שלנו. אני אבקש ברשותכם גם מנילי להתייחס.

היא לקחה לך את כל הדקות, קחי בחשבון.

יש לנו גם משהו שאנחנו רוצים להראות.

אני נילי בן גיגי, מנהלת הניו-מדיה של משרד הבריאות, תודה רבה. אני אעשה את זה הכי קצר שאני יכולה, רוב הדברים כבר נאמרו, אז רק מה שאני יכולה להוסיף. אפשר להקרין ברקע אם רוצים, הבאתי דוגמאות לפוסטים שאנחנו מכינים.

(הצגת מצגת)

בשוטף אנחנו עושים כל הזמן הסברה ברשתות החברתיות בנושאים הללו. בסוף זה גם עניין של כסף, מירי אמרה לא הכול כסף, אבל יש דברים שהם כן כסף.

אני חידדתי.

בנושא הזה, בהחלט כסף שצריך ואני מבקשת גם את עזרת הוועדה, להסברה.

איפה זה מוצג? מה זה, בסושיאל של משרד הבריאות?

כן, אנחנו מריצים בסושיאל של משרד הבריאות, יש הסברה. תקציב ההסברה קוצץ בלמעלה מחצי, בלמעלה מ-50% וזה אמור להספיק לכל הנושאים החשובים שאנחנו עוסקים בהם. חיסונים, הנקה, כל התחומים.

כולל חירום.

ובסוף, הסברה נעשית בעזרת תקציבים כספיים, אין מנוס. אז במעט המשאבים שיש לנו, יש איזה שווי של עשרות אלפים, זה לא מספיק, הייתי רוצה לעשות הרבה הרבה יותר ממה שאני עושה היום.

שר האוצר, אני מקווה שאתה על הדיון הזה.

האפשרויות הן אינסופיות, אני מצטרפת לכל מה שנאמר, גם על ידי דקל וגם על ידי כל המשתתפים כאן, האפשרויות הן אינסופיות לגבי ההסברה שניתן לעשות. לגבי מה שנאמר פה, צריך להבדיל בין הגילאים הצעירים יותר שפשוט רואים את גילאי השלושים ומעלה כמשהו שהוא מעבר להרי החושך ופשוט לא מעניין אותם. אתה מדבר איתם, כמו שהיא אמרה, הם יודעים יפה מאוד את הסכנות, הם חיים את 'איך אני מצטלם באינסטגרם עכשיו' וזה לא מעניין אותם ולהבדיל בין חובבי הקונספירציות שאנחנו רואים פריחה שלהם מאז הקורונה.

אני ממש רואה הטלת ספק בכל הדברים הכי בסיסיים שאנחנו מכירים ויודעים על בריאות, על חיסונים, על עוד תחומים – אז גם הנושא של חשיפה לשמש וקרמי הגנה. ובעניין הזה צריך להגיד שאנחנו כממסד פחות יעילים. למה אני מתכוונת? האדון המפוקפק שהסרטון שלו הוצג פה לפני כן, משרד הבריאות הוציא אזהרה עליו. מה את חושבת שזה חולל בקרב חובבי הקונספירציות? זה רק כביכול מחזק אותו. כלומר, אנחנו עושים את שלנו וצועקים ואומרים, אבל כמו שאמרו כאן, חייבת להיות עבודת מעטפת.

זה חייב להגיע מהחינוך, מגיל צעיר יותר. זה חייב להגיע מההורים, מהבית, מתקנות. כי גם נעדרים מכאן נציגי הרשתות החברתיות וחבל וכנראה יש להם סיבה טובה להיעדר. אני כמנהלת ניו-מדיה, כל פעם שאנחנו נתקלים בתכנים מסוכנים כאלו, אנחנו מדווחים עליהם באמצעים שהמערכת מאפשרת, אבל זו טיפה בים. האלגוריתם מתגמל ומחזק מי שמפיץ תכנים כאלו והיכולת שלי כמשרד הבריאות שנתפס ממילא כ"הממסד" מול חובבי הקונספירציות, מול מפיצים כאלו שכל אידיוט, סליחה, יכול להפיץ שטויות בלי שום הסמכה, היכולת שלי היא אפסית. הם חייבים להיות מגויסים לעניין הזה ובגלל האינטרס הכלכלי, תרשי לי להטיל ספק כמה הם התגייסו לזה. אז לכן, באמת חייב להיות כאן שילוב מאמצים של כל הגורמים ותקציבים מתאימים.

יש לי שאלה. את אומרת שאת רואה משהו שהוא פייק, למי את מדווחת?

ברשתות החברתיות היום לכל רשת יש אפשרות מובנית לעשות דיווח, ואת יכולה - - -

לזה צריך משהו בחקיקה יותר רצינית. וצריך לדעת איך לאכוף את הדבר הזה.

אבל זו טיפה בים.

אין חקיקה שאוסרת על בן אדם להגיד משהו שהוא לא נכון, אין.

יותר מזה. נניח שירד הסרטון, למחרת יעלו חמישה.

לא משנה, זה עולה בשם אחר.

זה לרדוף אחרי הרוח.

הוא לא חייב להישאר באותו שם, באותו פרופיל.

ולכן צריך להפעיל כוחות הרבה יותר חזקים מול הגלים האלה.

אני אשמח לשמוע את משרד החינוך, את אפרת לאופר. בבקשה, אפרת.

אפרת לאופר, אני מנהלת את יחידת הבריאות במנהל הפדגוגי במשרד החינוך. לפני שאני אגיד מה המשרד שלנו עושה בתור היותי מורה במערכת החינוך למעלה מ-17 שנה, היום בתפקיד הזה, אז רק לקחת בחשבון שכשמדברים עם ילדים ובטח עם בני נוער על סכנות עתידיות, איבדנו אותם מראש, בסדר? הם לא איתנו. אז לדבר איתם על מה עלול לקרות להם, ואנחנו ניקח את כל הנושאים, אנחנו פה במקרה על הנושא הזה, אבל אם אנחנו נדבר על הרבה מאוד נושאים, כמו עישון סיגריות, בכלל התמכרויות ובכלל כל הנושאים, קחו כלי תחבורה, קורקינטים, וואטאבר, רק Name it מבחינת נושא, תדברו איתם על סכנות עתידיות, תביאו את האנשים, הם לא שם, הם לא מבינים, הם חיים את הרגע. בעיקר בני נוער, חיים את הרגע, חיים עכשיו.

כמו שאמרתי, חיים את החיים, צעירים.

ואנחנו צריכים בעצם להסתכל על תהליך. אז אנחנו במשרד החינוך באמת - - -

תראי, אני אגיד לך, בעוונותיי, אני שומעת את זה ואני מרגישה שצריך לעשות לי, היא על הבדיקות עכשיו, אבל בתור ילדה בשדרות, היה לנו את חוף זיקים, אני זוכרת שבשבת הולכים והייתי מחפשת את החול החם והייתי שעות אוהבת. זאת אומרת, זו הייתה חוויה, זה היה כיף, ובאמת, זו ילדות. ופתאום, לאורך השנים, גם הייתי אחות, אז ברור שהמודעות היא אחרת, אבל אני מנסה להיכנס לראש של הצעירים, ועוד הצעירים היום שהיום הלוק, לנו לא היו רשתות חברתיות. זה באמת מטריד.

אנקדוטה קטנה: הבת שלי שלחה לי מקודם הודעה, ילדה בת 18 פלוס, ואמרה לי, טוב, הם סיימו בית ספר, אנחנו בדרך לים. אז אימא שלה כתבה לה, אני מבקש ממך לשים לב, קרם הגנה, שימי לב לצל, אל תחשפי.

לא, אצלי כבר מרוססים.

כן, אבל ילדה בת 18, את רק יכולה להגיד לה, את לא יכולה לדרוש ממנה. יש פה איזושהי תפיסה אחרת, אני בהחלט מסכימה עם הדעות הכוללות פה. חייב פה אקוסיסטם ושיתוף פעולה.

אולי זה צריך להיכנס למערכת החינוך לא כמקצוע, אולי כפרק במקצוע.

בדיוק כמו שהרלב"ד.

אז אני אגיד, חברת הכנסת, בכל דיון, לפחות שאני נמצאת בו, בתחום שלי, כולם רוצים להכניס את זה לתוך מערכת החינוך כמקצוע. כל נושא אפשרי יכנס.

לא מקצוע, אולי נושא בתוך מקצוע. ביולוגיה למשל.

אני אגיד, שנייה, תנו לי לדבר.

זה כזה משמעותי, כי החינוך מתחיל מאפס, זה בעצם בין המכריעים.

נכון. אז קודם כול, במשרד החינוך, נהלים והנחיות כתובים בחוזרי מנכ״ל. קודם כול, יש לנו חוזרי מנכ״ל, כך זה עובד במשרד החינוך, יש חוזרים, יש חוזרי מנכ״ל, יש הנחיות, בדיוק מה צריך לעשות. דיברו פה גם על נושא של הפסקות והצללות, זה קיים, אנחנו עומדים בהחלט בהתאם לחוקים ולתקנות שיש, אנחנו מנחים את כולם.

אם עכשיו יש בית ספר של החופש הגדול לדוגמה, בתוך ההנחיות של בית ספר של החופש הגדול, לכל המפעילים ומנהלי בית הספר של החופש הגדול בגנים, הם יודעים, יש להם פרק שלם שמדבר על חשיפה לשמש, גם בשעות, גם בהפסקות, על שיעורי חינוך גופני, זה לא מתמקד רק בחוזרים והנחיות. יש חוזרים גם, זה נכנס לתוך שיעורי מדעים, הייתי מורה לחינוך גופני במשך 17 שנה ובתור מורה זה תמיד היה בתוך תוכנית הלימודים, לדבר איתם על זה, גם כשאנחנו יוצאים החוצה.

יש הדרכות להורים? משרד החינוך יוזם גם הדרכות להורים?

משרד החינוך עובד בצורה מאוד הדוקה עם הנהגת ההורים הארצית.

נשמע אותם תכף.

וגם יש היום בעצם ממש אגף שלם שהמטרה שלו היא לעבוד בשיתוף פעולה, וובינרים והנחיות. יחד אנחנו עובדים גם עם משרד הבריאות, הרבה פעמים יש נושאים נוספים שמה שאנחנו עושים, אנחנו פשוט מעלים הרצאות שהורים יכולים להיכנס לוובינרים, לזומים ובעצם לראות, להקשיב לבעלי תפקידים. אני כבר אומרת, כשמפרסמים את זה, צריך לקחת בחשבון, אז לא כל הורי התלמידים נכנסים לוובינרים, נכנסים גם.

יש לנו במנהל חברה ונוער, כל הנושא של קייטנות, טיולים, הכול נמצא, הם עוברים את זה, הם עוברים שיעורים. במסגרת שיעורי זהירות בדרכים לדוגמה, יש להם שיעור כזה שנקרא חכם בשמש. בבתי ספר וגני ילדים כשמדברים על קידום בריאות ואורח חיים בריא, זה נושא שקיים בתוך תוכנית הלימודים, ובשיעורי מדעים זה קיים.

יש בבגרות שאלה בנושא?

אני לא מומחית לבגרויות, אבל יכול להיות - - -

נראה לי שזה עלול לזעזע אותם, כי אז הם הצטרכו ללמוד את הנושא.

אבל תיקחו בחשבון שבכלל בתחומי בריאות, לדוגמה, כשאנחנו מציעים תחומי בריאות, אם עשינו עכשיו, לדוגמה, לקחנו, ואני חושבת שגם פה העניין של חדשנות – העליתם פה את הנושא של בינה – אני חושבת שגם בנושא של חדשנות, לפחות מה שאנחנו עושים ביחידה שלנו בנושא של חינוך לבריאות, בקידום הנושא, אנחנו בעצם לוקחים את הנושאים שלנו, של הבריאות, מחברים אותם לבינה, כי הבינה מה היא עושה? אתה מלמד כלי בינה מלאכותית ואתה אומר, איך תחקור את הנושא הזה באמצעות בינה בצורה מושכלת כשיש הדרכה ותיקח נושא מסוים. זה יכול להיכנס בחינוך כחלק משותפויות, זה כמו חלק מהדרכים גם כאן, אנחנו בשותפות איתם.

בחינוך זה תהליך. קחו ילד בגן, אין ילד בגן שהוא לא יגיד לכם שהוא יוצא חוצה לטיול והוא יוצא, קחו ילדים בבית ספר יסודי, זה נכון. בבתי ספר תיכוניים, אני אומרת, בני הנוער הם בכלל אתגר, הם אתגר כללי אני חושבת להרבה מאוד נושאים. זה לא משהו רק ממוקד כרגע רק לסרטן העור, להרבה מאוד נושאים וצריך לאכוף אותם וצריך לדבר עליהם וצריך לשים את זה על סדר היום ואני חושבת שככל שאנחנו לפחות במשרד ואני מדברת כרגע גם על היחידה שאני אחראית עליה ובכלל עם עוד נושאים, אגפי הגיל, כל נושא וכל תחום שאנחנו רוצים בעצם לקדם אותו, אנחנו עושים את זה הרבה מאוד בשיתופי פעולה, זה לא מעכשיו לעכשיו. יש פה כמה שכבר מכירים אותי, שאנחנו נפגשים ולוקח זמן קצת לתהליך, אבל הוא מתקדם וקורה והוא קיים במוסדות החינוך.

בהתחשב בעובדה שהיום, מרבית בני הנוער, הילדים מסתובבים עם מכשירי פלאפון שמרביתם גם חשופים, חשבתם אולי על אפשרות להעביר הודעות למשל? משהו שבכל זאת הם יפתחו וזה יהיה מול העיניים? כי היום אין ילד שאין לו טלפון, אוקיי? אין ילד, באמת, אני פוגשת ילדים בני חמש וארבע אפילו – אבל בואי נגיד הם לא יודעים לקרוא; אני מדברת על בני הנוער.

כל הנושא של הודעות ורשתות, יש את משרד הבריאות שהוא בעצם הגוף הרגולטורי והוא בעצם מפרסם את זה, יש גם רשתות, משרד החינוך רק בעצם עובד בשיתוף פעולה. אני רוצה להגיד עוד משהו שהוא גם כאן. שימו לב, כשמשרד הבריאות אמר שהם שולחים בעצם, הם מפרסמים, אז בסוף הם משרד הבריאות והם נחשבים, עם משרד החינוך גם. זאת אומרת, אנחנו עובדים איתם בחינוך. לתת הודעה, זה כבר לא משהו, אנחנו צריכים לדבר פה על משהו שהוא מהותי יותר, על לחנך.

כן, ללא ספק. אנחנו מנסים גם למצוא רעיונות.

אפשר להגיד משהו בבקשה? אני חושבת שצריך פה תוכנית מקיפה שהיא מתעדכנת והיא מתאימה ל-2024.

בדיוק. כי כל מה שקיים כיום, כל ההרצאות וכל ההדרכות וגם להכניס הודעות, אלה דברים שהם נורא אולד-סקול, ובסוף אנחנו צריכים לדבר את השפה של הרילס ושל הטיק טוק, כי שם בני הנוער נמצאים. ואם נדבר על קמטים ואנטי-אייג'ינג, אז נכנס לנושא הזה משם, אבל חייב לעשות פה שינוי תודעתי בצורה יצירתית. כי כל הכותרות המקדימות האלה של חכם בשמש, די, מיצינו את זה. אנחנו צריכים לעשות כאן איזשהו משהו, המארז של תוכנית שהיא שיתוף פעולה של כל הגורמים ולחשוב בצורה יצירתית איך אנחנו נוגעים בבני הנוער בצורה חדשנית, יצירתית.

אני מסכימה איתך ואני רוצה גם שנזכור - - -

אני רוצה הערה קטנה אליה, רק רגע. חכם בשמש, צריך לזכור, יש מותגים.

זה משנות ה-90, די, אנחנו ב-2024.

בואו נזכור שמערכת חינוך לא עובדת ברשתות, בטיקטוק, מערכת חינוך עובדת לגני ילדים.

אז צריך להיכנס.

זה בדיוק מה שהיא אומרת, שאולי הגיע הזמן לצאת - - -

בני נוער נמצאים ביום חמש-שש שעות זמן מסך, איך מערכת החינוך לא נמצאת שם? איך?

אין פרוטוקול כשמדברים כך ביחד. אלה לא שיחות אישיות פה בין אחד לשני.

מערכת החינוך נמצאת החל מגני הילדים, מגיל שלוש עד כיתה י"ב. כשאנחנו מדברים כרגע רק על טיקטוק, שימי שנייה את הטיקטוק בצד, טיקטוק הוא לבני נוער. אני כרגע מדברת על תוכנית חינוכית בתוך הגן העתידי, לילדי גנים מגיל שלוש עד שש, אנחנו מדברים על בית ספר יסודי, על ילדים מכיתה א' עד ו'. צריך לדבר איתם בשפה שלהם. תנו לנו טיקטוק היא דרך אחת לחינוך, היא לא הדרך. זה עלה פה כמה פעמים, אז אני חושבת, אנחנו כמשרד החינוך צריכים להישאר מקצועיים וחינוכיים ולא רק דרך רשתות. טיק טוק זאת רשת חברתית, היא כלי אחד בתוך מגוון הנושאים החינוכיים והדרכים החינוכיות להעביר את המסרים.

אבל דווקא בגלל שיש שם כל כך הרבה אנשים לא מקצועיים, אנחנו חייבים לתת קונטרה ולהכניס לשם אנשים מקצועיים.

כן, אולי צריך באמת לעשות איזושהי ועדה או לגייס משפיענים ברשת.

ואני לא אומרת שזו הדרך היחידה, ברור שלא. אבל צריך להיות משהו שהוא כוללני, אבל אי אפשר להתעלם מזה שבני נוער מבזבזים כל כך הרבה שעות מסך שם. איך אנחנו לא נכנסים לשם?

בדיוק. זה פשוט חייב לקבל באמת ובצדק נאמר, 2024, בני נוער שזה נוער שעבר לא מעט טלטלות במדינת ישראל, אולי את הגדולות ביותר. זה קורונה, חרבות ברזל, זה גם נוער שהיום רוצה הרבה פאן, פאן, לצערי, כי הנפש שלו היא כבר קצת שונה ממה שאנחנו מכירים ובהחלט צריך להיות גיוס וראייה אחרת. אבל אני רוצה, בגלל שמשרד החינוך דיבר, אני רוצה, אם אפשר, להעלות לי בזום את הנהגת ההורים. תמתינו, מי שדיבר, שימתין. אנחנו רוצים להספיק גם את האחרים. בבקשה, יפית מהנהגת ההורים.

שלום לכולם. אני לא רוצה למחזר את מה שכולם אמרו פה, כולם כאן צודקים. זה נופל באמת על העידן היום, אנחנו צריכים להבין שהילדים נמצאים באמת בטיקטוק. למשל הפרסום של משרד החינוך, הוא לא מגיע, או משרד הבריאות, הוא לא מגיע למטה. לא דרך הנהגות ההורים, לא בפרסומים שרואים אפילו כשמדפדפים במדיה, באינטרנט. וגם כל הנושא שעולה מגבוה, מאנשי מקצוע או ממשרדים כל שהם, הנוער רואה בזה קונספירציה. בעצם הוא חושב שעושים לו דווקא ופרינציפ. ואני רואה איזה טיפש בטיקטוק שאומר שכשרמת הקרינה גבוהה זה הזמן גם לקבל ויטמין D וגם השמש בריאה, מאמינים.

ולכן אני אומרת, צריכים לקחת אולי משפיענים ברמת הגובה של אותו בני נוער ודרכם להפיץ איזושהי מודעות. כמו שאותם ידוענים, אני קוראת לזה, יכולים למכור מסקרה או אודם או לא יודעת, מוצר לשיער, יכולים למכור את אותו רעיון, שהשמש מסוכנת ושצריך לטפל וצריך לדעת איזה קרם להשתמש בו ושעות שאפשר להיות בשמש כי השמש היא חשובה וויטמין D הוא חשוב, אנחנו צריכים לדעת לעשות את זה בצורה מושכלת. אני חושבת שרק ככה זה יעבור. היום כל נושא המדיה והעברת הנתונים וההבנה , בייחוד של בני הנוער, זה לצערנו במדיה הקטנה הזאת, בטלפון, בכף היד שלהם.

כן, תודה רבה.

אני רק רוצה להשלים את המשפט כי שלחתי את זה גם כדוגמאות ואי אפשר להראות את זה כאן כרגע, אבל מי שירצה לראות. אנחנו, שוב, עמותה, ואנחנו לא מחליפים את הרשויות במדינה, אבל כן, כשאמרנו חכם בשמש, אני רק רוצה להבהיר את הנקודה. לא התכוונתי לכרזות, אלא לשירן סנדל בטיקטוק ולסרטונים שרק השבוע העלינו. לא זוכרת, אלינה, סליחה, אני לא בשכבת הגיל המתאימה, אבל בדיוק, עם משפיעניות. אבל שוב, אנחנו עמותה.

רגע, יש לי שאלה רק למשרד החינוך. האם בסקר, כי חסרים לנו נתונים באמת על עמדות, האם בסקר של עמדות בני נוער הם נשאלים על - - -

לא דיברנו על הסקר, דיברנו על הנתונים של היארעות תחלואה.

לא, אני שואלת על ה-HB, איך זה נקרא? הסקר שעושים בבתי ספר, האם נשאלים על התנהגות בשמש?

רגע, אולי נשכיל, משרד הבריאות, עמיר, נשמח לשמוע אותך.

עמיר יצחקי, אני ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות. אנחנו גוף שעוסק הרבה ברגולציה, בהכנת רגולציה במגוון תחומים למניעה בעצם, למניעה של כל מיני מחלות. אני רוצה קודם להגיד אמירה, סרטן העור, הוא ניתן למניעה, בסדר? לפעמים אנחנו נמצאים בכל מיני דברים, אז צריך לדעת באיזה שדה אנחנו נמצאים. אנחנו נמצאים בשדה שהוא ניתן למניעה.

אני חושב שיש לנו פה אתגר מאוד גדול כי אנחנו מדברים על מסרים שהם מאוד מאוד קשים. אנחנו יכולים מצד אחד לראות ירידה בהיארעות של מלנומה בישראל, וישראל היום נמצאת במקום מבחינה בין-לאומית לא רע בכלל, אבל זה אפקט של עבודה שהחלה או הוא משקף עבודה של לפני 20 שנה, לפני 15 שנה. ואנחנו עלולים לראות, אם אנחנו לא נהיה כל הזמן על הדופק על קבוצות הגיל הנכונות, אנחנו נראה את הבעיה בעוד מספר שנים.

זה מסר שהוא קשה, גם כשאתה רוצה לעשות רגולציה ואני תכף אספר לכם מה עשינו ואיפה הקשיים שלנו כי אתם הכנסת גם, המחוקק. אז זה מסר קשה, הוא גם מסר קשה להסביר אותו כלכלית, לחשב אותו כלכלית, שנבין את האתגר.

אז בתחום של המניעה הזאת, אנחנו לא מתעסקים במניעה ההתנהגותית שנידונה פה קודם, אלא נניח בהצללות. אז אנחנו מחייבים הצללה מסוימת, אין בחופי הרחצה, ואין בבריכות שחייה, גם אנחנו מסדירים את זה בהליך של רישיון עסק, גם לכאלה שנבנו אחרי 2008, בסדר?

לא, לפני.

גם כאלה שנבנו לפני 2008, כן. כדי לסגור את כל המעגל.

זה עבר?

כן, זה עבר. אני יכול גם להגיד שהיום מעל 95% מבריכות הפעוטות שבהן צריך להצליל 75% משטח הבריכה הן מוצללות, נשארו לנו טיפולים במקומות מסוימים, ומעל 90% מבריכות השחייה בכלל יש להן הצללה בשעות הפעילות, המסוכנות, בין 10:00 ל-16:00, זה נקבע בחוק.

אנחנו כן העברנו את הנושא הזה של התקן למתקני משחקים, שהיום כל גני השעשועים, אתם רואים אותם, נבנים עם הצללה. זה נכון גם למניעת עור, זה נכון גם מסיכונים בטיחותיים. הרבה פעמים הצללה נותנת פתרון גם למניעת התייבשות, גם לכל מיני דברים.

בשבוע שעבר היה דיון על הצללה בוועדה.

במוסדות חינוך, נכון.

נכון. וגם במוסדות חינוך, בעיקר בגיל הרך אנחנו מתייחסים להצללה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד החינוך ובסך הכל המצב בתחום בנקודות האלה הוא בסדר. אבל צריך כאילו לדעת, אם אני רוצה להעלות את אחוז ההצללה בבריכות השחייה, גם מה שעשינו הוא תחת עליהום אדיר של כל בעלי הבריכות ובתי המלון שבאים ואומרים, אין דרישות כאלה חוקיות בעולם, ואכן אין, מדינת ישראל מובילה בעניין הזה. אבל כשאני בא ואני צריך לעשות השפעה כלכלית, אני נמצא בבעיה, הממשלה אומרת אנחנו רוצים לאמץ אירופה, באירופה לא מדברים על הצללות. מדברים בהמלצות, המלצות כלליות, לא ברגולציה.

שיהיה לנו את האוויר של אירופה.

לא, אירופה זה גם יוון וגם ספרד וגם צרפת ולפעמים לא פחות מבחינת קרינה. אז צריך לדעת ומפה צריכה לצאת קריאה או חוקים מלמעלה שיחייבו יותר, כי כשאני נתקל בשרשרת, קשה מאוד להעביר. להעביר את רישיון העסק, את הבריכות שהיו לפני 2008, היו תביעות בבתי משפט שטענו שאנחנו פועלים בחוסר סמכות וזה הגיע עד ליועץ המשפטי לממשלה.

ולא קרה עם זה כלום מאז?

לא, ומאז אנחנו הצלחנו להעביר את זה ואני יכול להגיד לכם, היום חתמתי על מכתב למנהל בית מלון מסוים שהוא הגיש השגה על זה שדורשים את זה ממנו. אז שלחתי אותו הביתה לקנות הצללות. אבל זה העולם שאנחנו חיים ואני לא רואה היום במציאות של יוקר המחיה, הכל מתרגמים ליוקר מחיה מיידי, מעבירים דברים ברגולציה.

אני חושב שיש לנו הרבה מה לעשות בתחום ההסברה כי הרבה מדינות עוסקות בהסברה גם לאלמנטים של הצללה. אנחנו עוסקים בזה, לא מספיק. כל מיני מתכננים וכל מיני דברים, הם הרבה פעמים בעצמם מודעים ורשויות מקומיות. וכן, נוטעים עצים ועושים כל מיני דברים לטובת הסיפור הזה של ההצללה והיום עם חוק האקלים ומנסים בכל מיני כיוונים.

אני רוצה להגיד עוד משהו אחד. הוא אמנם לא מניעת סרטן העור, אבל בסוף כשאנחנו מדברים על בריאות, אי אפשר בלעדיו. עם כל ההתחממות שיש לנו, ההנגשה של מי שתייה במרחב הציבורי, צריכה לעבור מהפך יחד עם ההצללה, כי היום אין לנו מספיק מים לשתייה במרחב הציבורי כשאנשים הולכים ופה אנחנו נכנסים לסיכונים אקוטיים.

תודה, עמיר, אנחנו לא נפתח את הנושא כי זה נושא בפני עצמו, חשוב לא פחות. לפחות מדבריך ברור, לי לפחות כמחוקקת שיש פה הרבה עבודה שהמחוקק ומשרד האוצר שיצטרך לפתוח את כיסו, כי לפעמים גם כשאנחנו באים בדרישות לבעלי מלון וכולי זה נכון, זה חשוב, אבל גם אם יהיה מימון או סיוע או שיפוי, יש לזה משמעות בסוף.

תפקידה של מדינת ישראל, או לפחות של הגוף המחוקק, לשמור על אזרחיה וגם על הבריאות שלה, כי כאן כל מה שיחסך היום, יהיה לנו יקר יותר בעתיד, שלא נדבר שנאבד אנשים יקרים וזה חבל.

תכלית, המכון למדיניות, דוקטור טל מימרן.

תודה רבה, גברתי יושבת הראש. אני מקווה שהתרגלת למינוח עד עכשיו.

אני מסייעת. כשמדובר בדלל, אני פה. אתה רואה? אפשר גם אופוזיציה-קואליציה בסוף.

אנחנו מברכים על הדיון, ובאמת זו זכות אדירה לראות את מאמצי המניעה, מאמצי ההסברה, מאמצי החינוך, מאמצי ההשפעה שמתאחדים ביחד עבור מטרה, ומטרה כזו שבאמת אנחנו נראה את הדיבידנדים שלה שנים קדימה. ואני חושב שהעובדה שהעשייה הפרלמנטרית היום מתעסקת במשהו שאנחנו נראה רק שנים קדימה היא נקודת אור, ללא קרינה מסכנת.

אני חושבת שזה קצת מאוחר, אבל זה טוב שזה עולה חזרה.

ואנחנו נוסיף לדיון שתי נקודות קצרות, שהן בעצם משלימות. לצד מקדם ההגנה מפני השמש, חשוב שיהיה מקדם הגנה מפני תפיסה מעוותת של המציאות בעידן הבינה המלאכותית, בעידן הדיפ-פייק ובעידן הרשתות החברתיות. ואני חושב ששני משרדים ממשלתיים בולטים בהיעדרם בדיון הנוכחי, משרד התקשורת ומשרד המשפטים.

משרד התקשורת נרשמו.

שלום, אז אני מתנצל, מחילה. חשוב שקולכם ישמע, במיוחד כי הייתה ועדה של משרד התקשורת, ועדה מאוד מוצלחת, ועדת הנדל שעסקה בצורך לאסדר את תחום הרשתות החברתיות. נעשתה עבודת חשיבה מאוד משמעותית בנושא ובסופו של יום, הדיון שלנו היום הוא בעצם סימפטום אחד למספר אתגרים שהוועדה מלווה. אתגרים של אלימות ברשת, של בדידות, אתגרים של פגיעה בדימוי עצמי שגם כן מתחבר בצורה מאוד משמעותית לנושא של שיזוף, נראות וכן הלאה. אז האסדרה של רשתות חברתיות חשובה מתמיד, יש לקדם את המאמצים שהתחילה ועדת הנדל וכדאי שיצא קול שכזה מן הוועדה.

בנוסף, ישנה חשיבות מאוד עצומה לחינוך לאוריינות דיגיטלית. לצד החינוך לבריאות בשמש, יש צורך בחינוך לאוריינות דיגיטלית, לראייה ביקורתית, כי אנחנו נמצאים בעידן שבו מעל 50% מהצעירים צורכים את החדשות שלהם מהרשתות החברתיות. ולכן חשוב שנאפשר לבני הנוער להבין לאילו חשבונות ראוי להאמין ולאילו לא, כיצד להטיל ספק בפרסומים קונקרטיים, ובנוסף, הדבר חשוב במיוחד עבור אוכלוסיות מסוימות כמו אוכלוסיית החרדים שצוינה קודם ובמיוחד בני נוער. אז תודה רבה, גברתי, ואנחנו נשמח לסייע בכל דרך למאמצים.

תודה. החרדים, מרביתם לובשים חולצות ארוכות, ג'קטים, כובעים. אני חושבת שחצי מהזמן הם מוגנים, באמת לזה יאמר, בגלל קוד הלבוש שלהם, אבל בהחלט, זה לא רק הם, אלה גם בני המיעוטים וכולי שבהחלט חייבים לתת את הדעת.

משרד המשפטים לא פה? משרד התקשורת, בבקשה.

תודה רבה, תודה רבה על ההזמנה לצוות. עורכת הדין אדווה בר שלום מהייעוץ המשפטי במשרד התקשורת. אני אבהיר קודם את המקום שלנו שהוא די מצומצם במקום הזה. הרשתות החברתיות הן לא תחת אחריותו של משרד התקשורת כיום. משרד התקשורת לא מתעסק בתוכן, אלא אם כן זה תוכן פוגעני כמו בהגדרה בחוק, אבל זה דיון נפרד.

זה תוכן פוגעני.

אפשר להכניס.

יש פה אינפורמציה שגויה שמטעה אנשים והיא מסכנת.

כרגע על פי ההגדרה לא בטוח שזה נכנס, כמובן אפשר לפעול לשינוי החקיקה, זה תמיד.

אולי לפי הפרשנות.

בכל מקרה, האחריות על רשתות חברתיות היא באמת לא תחת אחריותנו. כן אני אתייחס למה שאמרת, באמת היה את הצוות המייעץ לפני שנתיים שהוא המליץ להסמיך רגולטור ייעודי שיאגד את כל תחומי המומחיות, שהוא יהיה גם יותר נטול פניות פוליטית, יותר עצמאי. מאז לא קודמה חקיקה בכיוון הזה, לא קודמו תחת אחריותנו. אם יש שאלות, אני אשמח להגיב.

האמת, השאלה האחרונה שאני רוצה. מי היה צריך לקדם את התוכנית הלאומית שתקועה שנתיים?

אני אומרת משרד הבריאות, אמרתי.

משרד הבריאות? ולא קרה כלום בשנתיים, משרד הבריאות? הקורונה עצרה את השמש?

ישיבת התנעה, מיפוי, הכול נערך.

אז איפה זה נתקע שנתיים?

אמרתי, כל עבודת התשתית הוכנה, ולצערי אני אומרת, זה לא קודם במהלך התקופה מאז ישיבת ההתנעה בגלל מחסור בכוח אדם. אני לא מצדיקה את זה, אני רק מציינת עובדות, בסדר?

זאת אומרת, התוכנית היא בעצם תוכנית מגירה עכשיו ששוכבת שנתיים?

סוכם כבר, זה עלה ברשות שירותי בריאות הציבור, זה חונה אצלם. גם העלו את זה, גם בתוכניות העבודה שלהם וגם אושר להם להעסיק יועץ ייעודי לנושא של מניעת סרטן בכלל וזה אמור, ברגע שהדבר הזה יתבצע, כלומר, יקרום עור וגידים ואכן יהיה איש ייעודי לנושא הזה, כל עבודת התשתית תצא מהמגירה ותצא לפועל.

אז עוד שנתיים, או יש תקווה שאחרי הוועדה הזו אנחנו נקרא? אנחנו בהחלט, כן, זה ארוך מדי. משפט אחרון כאן לפני שמסיימים, שביקשת לסיים.

טל, אולי הנקודה נכונה, תודה שהזכרת לי את זה. משרד המשפטים בהחלט יכול לתת יד בסיפור הזה ואני אסביר למה. אני היום כמשרד ממשלתי, כאשר מפיצי קונספירציות כותבים, לא אצלם, אצלי, בתגובות, בדף שלנו, של משרד הבריאות, אסור לי למחוק, אסור לי לחסום, אסור לי שום דבר בשם חופש הביטוי. היום אין כלים משפטיים להתמודדות עם הפצה של פייק ניוז שקרי ברמה, אני לא מדברת על דעות, הכול לגיטימי, אני מדברת על סכנה לבריאות הציבור. העמדות שמובעות היום על ידי משרד המשפטי הן כאלו שלוקחות את חופש הביטוי לקצה המסוכן שלו ולנו כרשויות אין כלים להתמודד עם הנושא הזה ברשתות החברתיות ואנחנו חייבים מגויסות שלהם לנושא הזה.

לפני שאנחנו ניפרד, אני רוצה להודות לחברי הכנסת שיזמו את הדיון, כמובן לכל אחד ואחת מכם שנתתם את המידע החשוב. אנחנו נשמח ונבקש שתעבירו לנו חומרים יותר פרקטיים, לוועדה. אני עוד אשוחח עם היושב ראש דלל, יכול מאוד להיות שאנחנו נרצה איזשהו דיון מעקב.

אני קוראת למשרד הבריאות להתחיל ולפעול בתוכנית, שנתיים זה המון זמן. אני קוראת לשר האוצר לשחרר את הכספים הראויים על מנת להציל חיים וחינוך.

אני בהחלט קוראת גם למשרד החינוך ולתקשורת להתחיל לחשוב איך אנחנו מנגישים את זה לעידן הנוכחי, ל-2024. אז נכון שהייתה תקופה מאתגרת, בסוף הנוער בטיקטוק, בציוצים, אפשר לראות אותם. התפיסה צריכה להשתנות, מדינת ישראל משתנה, גם הנוער שלנו משתנה. אני חושבת שכל נפש שנציל עכשיו זה עולם ומלואו, אתם יודעים. וכן, אני גם אומרת לכם שמהוועדה הזו אני גם אחבור לחבריי.

12 שנים הייתי אחות, אני רואה בזה חמור מאוד, מידע שמופץ ומטעה ילדים ומסכן ילדים. אז עם כל הכבוד לחופש הביטוי, ככל הנראה יצטרכו גם, כשזה כבר מסכן חיים, צריך גם לחשוב מה עושים במדינה מתוקנת.

תודה רבה לכם. המסקנות יונחו על שולחן הכנסת. הוועדה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:23.