פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



29
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
17/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 83
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום רביעי, י"א בתמוז התשפ"ד (17 ביולי 2024), שעה 9:00

מדיניות הממשלה ודיווח פעילות ועדת המנכ"לים בנושא עובדים זרים

חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר

יוסי שלי - מנכ"ל משרד ראש הממשלה

טל הלימי - ראש מטה מנכ"ל משרד ראש הממשלה

דניאל איטח - מנהל תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

ליטל דוד - ראש צוות ייעוץ, רכש ותמיכות, משרד ראש הממשלה

אמיר ברקן - סמנכ"ל כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

אייל סיסו - מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה

צופיה קניג - יועצת מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה

משה נקש - מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

אביבית אסרף - מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל סדרה ואכיפה, משרד העבודה

רחל אוברמן - עו"ד, מחלקת אמנות, משרד החוץ

ציון גואטה - מנהל תחום בכיר, משרד הכלכלה והתעשייה

לירון בנית ששון - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דינה דומיניץ - מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

איילת דהאן - עוזרת המתאמת במאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

לאה בן עזרא - מרכזת בכירה מדיניות עובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון

אסף לוי - סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות וביטחון המזון

חמה ישראלי שמייסר - מנהלת אגף בכיר מערכי דיור, מינהל אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי

יעקב מוסקוביץ - יו"ר ועדה לעובדים זרים בהתאחדות חקלאי ישראל

יוסי קונפידן - נציג חטיבת הצמיגים, איגוד לשכות המסחר

מיכל וקסמן חילי - ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

יובל חמו - סמנכ"לית התאחדות המלונות

אבי מזרחי - יו"ר ארגון חברות הניקיון

ורוניקה רוזנברג - מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל

נחי כץ - מנכ"ל קדם - האיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים בישראל

אילן זגדון - מייסד פורום המסעדות, פורום המסעדות

אבירם אלון - מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

ליאור טל - סמנכ״ל עומר ביט, תאגידים להבאת עובדים זרים בענף הבניין

שרון גולדמן - מנכ"לית חברת כוח אדם לבנייה, תאגידים להבאת עובדים זרים בענף הבניין

אלעד כהנא - עו"ד, עמותת קו לעובד

אלכס פרידמן - מייסד ויו"ר נכה לא חצי בן אדם

משה יועד הכהן - יו"ר העמותה לקידום זכויות הסיעודיים

מאיר שמש - יו"ר התאחדות קבלני הפיגומים

אילת וולברג

דיקלה טקו

סמדר לביא, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



מדיניות הממשלה ודיווח פעילות ועדת המנכ"לים בנושא עובדים זרים

בוקר טוב לכולם, ברוכים הבאים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא מדיניות הממשלה ודיווח פעילות ועדת המנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

אז כמובן בראשית אני אבקש לקדם בברכה את הגעת חברי היקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי. תודה רבה שהגעת, לא מובן מאליו. אני מקדם בברכה את הגעת מנכ"ל רשות האוכלוסין, מר אייל סיסו, שהוא מוזמן קבוע ואנחנו תודה לאל זוכים לשיתוף פעולה מלא ממנו ומצוותו, מבכיר עד פחות.

אני אתחיל ואומר שהוועדה הזאת שומעת שבחים רבים על פעילות ועדת המנכ"לים, על קצב ואיכות הדיונים ועומקם. ההחלטות שמתקבלות והיכולת להושיב את כלל המשרדים סביב שולחן הן המפתח להצלחה וניצחון במלחמה על הבירוקרטיה שמסאבת את קידום התהליכים.

ביטאתי את זה אתמול בדיון שקיימנו בדיון מעקב בעניין עובדים זרים לענף הבניין ועוד כמה שעות קודם בדיון הכנה שקיימתי עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה שלשמחתי, גם אם באיחור רב, הוקמה ועדה שיכולה לבטא ולקדם תהליכים שאנחנו מנסים לקדם מזה זמן ויכול להיות שעצם קיום דיונים בלשכת ראש הממשלה, בניהול ובפיקוח אישי וצמוד של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מצר צעדיהם של פקידים שמרשים לעצמם לגרור רגליים, לגרור תשובות ולכדרר תהליכים בין משרד למשרד, לפעמים עם שיתוף פעולה, לפעמים בלי שצריך שיתוף פעולה, אבל כשמגיעים לוועדת המנכ"לים הזאת אז הדברים הופכים להיות הרבה הרבה יותר יעילים.

כמו שאתם יודעים, נושא העובדים הזרים כמכלול רוחב הוזנח לא מעט שנים ונצברו בו אתגרים רבים מאוד, החל מכמות העובדים, עלות העסקה, המקצועות ומשלחי היד, דמי תיווך בלתי חוקיים שאנחנו עדים להם, לצערי, ותלות של מדינת ישראל גם ברשות הפלסטינית וגם במדינות אחרות, דוגמת תאילנד, בענף החקלאות שכידוע, נמצאים פה נציגות החקלאות, יותר משמונה חודשים לפני פרוץ הטבח, שאז גם הייתה נטישה המונית של עובדים בחקלאות, אני הבעתי את התנגדותי העזה למציאות שבה ענף אחד תלוי במדינה אחת. אנחנו תמיד צריכים לבזר סיכונים ולהגדיל את היצע המדינות ששולחות עובדים לכל ענף וענף כך שלא נהיה תלויים באף מדינה או באף התפתחות דיפלומטית כזאת או אחרת.

הוועדה הזאת מאז שהיא הוקמה שמה לנגד עיניה את המשק ואת המעסיקים ולא מקלה ראש בחשיבות הבטחת זכויות העובדים הזרים. כידוע כבר בנאום הבחירה שלי ומאז לאורך הדרך אני מבהיר חזור ואמור שגישתי בניהול הוועדה שונה ב-180 מעלות מגישת ניהול הוועדה בשנים שחלפו. עד שנבחרתי הוועדה הייתה במהות של ועדה שדאגה לתנאים הסוציאליים של העובדים וכל השאר פחות עניין אותה, לפעמים אפילו זה בהתנגשות החליש את המעסיקים באשר הם, ואילו אני בגישה שאומרת שלצד העובדה שאני חייב לוודא שקיימת שמירה קפדנית על זכויות ותנאי ההעסקה של העובדים הזרים, זה יכול להיות כשבצד זה ובראש ובראשונה זכויות המעסיקים וצורכי המשק נשמרים לפחות במקביל.

כמובן שתפקיד הוועדה הזאת הוא לפקח על פעולות הממשלה ואני, כמי שבדרך כלל מגיע מאופק, מוצא את עצמי לא מעט פעמים שאני לא חוסך את שבטי, לא מחברי הוועדה, לא מבאי הוועדה ולא מהנציגים שמהם אני אמור לקבל תשובות והכול באופן ענייני, כך נוצר מצב לא פעם שהממלכתיות זזה הצידה וההתבטאויות הן התבטאויות קשות, אבל הן מבטאות תסכול. הציפייה שלנו כוועדה שמפקחת על עבודת הממשלה היא לקבל תשובות שיעזרו לנו לשחרר את החסמים ולתת את המענה לציבור המעסיקים של העובדים הזרים.

אז אני מבקש שנתחיל עם סקירה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה על ועדת המנכ"לים, אני אבקש לדעת מה סדרי עבודתה של הוועדה, מה הן החלטותיה עד כה ומה הם הנושאים שנמצאים כרגע על שולחנה. לאחר מכן אנחנו ניתן לנציגי הענפים השונים להציג בקצרה עד שתי דקות נושאים שחשוב שוועדת המנכ"לים והוועדה הזו יכירו ולבסוף אני גם אשאל כמה שאלות. אני יודע שצוות מנכ"ל לשכת ראש הממשלה הכין מצגת, אז אנחנו זמינים ונכונים.

שלום לכולם, בוקר טוב. ראשית אני רוצה כמובן להודות ליו"ר הוועדה, ידידי אלי רביבו, על תשומת הלב שהוא מקדיש לדבר החשוב הזה. זו הזדמנות טובה בשבילי להודות קבל עם ועדה לחברי הוועדה ולקולגות שלי, אם זה משרד המשפטים, לדינה ולאחרים שלא את כולם אזכיר בשמם, אני רוצה להודות לאייל סיסו, מנכ"ל הרשות ולנקש. יש פה אנשים מדהימים, בלשכה המשפטית, ליטל, היועצים שלי, בכלל.

לקחנו פרויקט ענק וזו הזדמנות להודות לאנשים על שני דברים, אחת, על הרצינות, שתיים, על שיתוף הפעולה. אני אומר לכם שעד היום היו לנו שמונה ישיבות ארוכות וקשות וכל ההצעות שקיבלנו היו פה אחד. זאת אומרת אין פה ניצול הרוב, אנחנו מקשיבים לקולות, מקשיבים לאנשים. עשינו תהליכים עמוקים, הזמנו את נציגי הקבלנים, המעסיקים ונציגי העובדים, כל מי שרק יש לו מה לתרום בשביל שתהיה לנו מעטפת ותמונה מלאה על מה קורה בתחום הזה.

כמובן אני רוצה להודות באופן גלובלי למדינות ולמשרד החוץ, הנציגה שלהם בוועדה פה, על הפעילות ועל שיתוף הפעולה. זה לא מובן מאליו, זו עבודה בין-לאומית קשה מאוד, צריך לשמור גם על כבודם של העובדים וגם על כבודן של המדינות ובסופו של יום לדאוג שהמשק לא ייפגע בתהליכים האלה.

אני אתחיל במצגת קצרה. אני לא אקריא את כולה, אבל נתרשם ממנה. ראשית, כמו שאמר היושב ראש, אגב הקליק תמיד מזכיר לי, כשהייתי שגריר בברזיל, אז תמיד ישראל זה טכנולוגיה וחלליות וזה, בסוף מגיעים לקליק וזה לא עובד. אבל הסתדרנו.

(מצגת). טרום המלחמה היו בישראל 260,000 עובדים, העובדים הועסקו בענפים מסורתיים, בענפי חקלאות, בנייה, זה היה ממש מצומצם. בגדול ידעו מי זה העובדים הזרים, היה סיעוד, זה היה מאוד מאוד מוגדר. מאז פרוץ המלחמה, אחרי שעזבו בגלל המלחמה גם הזרים וגם העובדים השכנים שלנו נוצר ואקום ענק ואז המדינה הבינה את גודל השעה, פתאום הפכנו לתלותיים בסוג תעסוקה שמשפיע על הכלכלה, על התעסוקה, על המסעדנות, על האולמות. הכול היה נוח, איך אומרים? פתאום לקח את הטלפון הציבורי ונשארת רק עם האסימונים שאין להם תכלית.

מדי שבוע הייתה ועדה ארוכה להביא הצעות החלטת ממשלה והיו ויכוחים כמה להביא, הנושא הזה היה מאוד מאוד מסובך והיה ממש צריך להילחם על הדברים אלה וראש הממשלה בנימין נתניהו הטיל עליי, אני אומר את זה בצורה הכי חברית, הוא אמר: יוסי, תפתור את הבעיה הזאת, תגיד מה לעשות, אני רוצה סדר.

ובמאמץ משותף, אחרי שהסכמנו עם משרד המשפטים, עם השרים, כי זה לא עבודה שלי לבד, ועם הלחץ הזה וישיבות, הייתה ישיבה אחת האחרונות, לפני חודשיים, משהו כזה, אצל ראש הממשלה בקבינט, תוך כדי מלחמה, ארבע שעות, על זה, כל השרים וכל מילה, מכירים את זה, אבל זו הייתה ישיבה מכרעת ובעטיה נפלו החסמים. עדיין יש חסמים שאנחנו צריכים לטפל בהם ואנחנו נגיע אליהם.

אז כמו שאמרנו, הקמנו ועדה והוועדה מורכבת מאנשי מטה. יש מבקשי כוח אדם או מבקשי עובדים ויש כאלה שנותנים. משרד המשפטים, משרד החוץ, מי שעושה את ההסכמים, רשות האוכלוסין, אני רואה כאן את משה נקש ידידי, משרד הרווחה, העבודה, אלה מה שנקרא המטה המקצועי שאומר איך צריך לנהל את העסק, מבחינת תנאי עבודה, סחר בעובדים, תקנים, חוזים, לא רק לדאוג שיקבל את המשכורת. זה הדבר החשוב, אבל לא הכי חשוב.

ומנגד במאבק לא פשוט, גם הקולגות שלי, מנכ"ל התחבורה וכל המנכ"לים האחרים, אמרנו אתם לא נכנסים כי אתם לא שייכים למטה. כשאתה מגיע לבקש אז אתה חלק מהוועדה למקצוע שלך, יש לך מה להגיד, אתה זה שבעצם מעלה את הנושאים, מחר הוא אומר: אני יכול להביא קצרניות, נניח שזה המקצוע, מי שמייצג את ענף הקצרניות יילך למשרד הרלוונטי, אם זה במקרה נגיד לצורך העניין כלכלה, ושם יגבש את הוועדה ובסוף הוועדה תבחן את זה כשהעבודה הלכה לרובד המקצועי.

בקיצור התקבלה החלטה ב-15 במאי. החלטות של ועדה זה גם החלטת ממשלה, גם הקמת ועדה, 15 במאי זה טיסה, אתה מכיר את המערכת. כל שבוע ועדה, כל שבוע ועדה, ארבע-חמש שעות, גם לשמוע את הציבור. אני רואה גם את ידידי מבאר שבע, זגדון, בנושא המסעדנות. אתה יכול לעבוד ב-JCB, אתה חופר טוב.

אבל יש תוצאות.

זה לזכותכם, אנחנו בסך הכול משרתי ציבור, אתם עושים את העבודה. יש פה יושב ראש ועדה, מביא דברים, מביא אותך ואנחנו נותנים את העבודה.

שני עקרונות מרכזיים נקבעו. האחד, מדינת ישראל הגדירה את כמות העובדים הזרים. אחרי שנעשתה עבודת מחקר, שכחתי את ידידי, הסמנכ"ל שלי אמיר ברקן. אומרים יש בורג חשוב, אז יש מפתח חשוב, הוא המפתח, בורג זה קטן, המפתח שלנו להבריג את הברגים האלה. לכן אמרנו איך אנחנו מגיעים למצב שהמשק יודע מה קורה, אז קבענו לפי מפתח אוכלוסין, 3.3%. והדבר הכי חשוב, שלחנו למשרד העבודה והרווחה, אני לא רואה את המנכ"ל אוזן ידידי, אבל את הנציגים שלו, אמרנו איך יכולים לעשות אכיפה, עבודה בגובה, קסדות.

אתה שואל כמה עובדים יש לו לבצע את העבודה, עזוב את המטה, כמה היו לו? שמונה עובדים. שמונה פקחים על כל מדינת ישראל. הוא קם בבוקר הוא לא יודע לאן לנסוע. ואחרי זה במינהל האוכלוסין, אצל סיסו. כל הדרג, אני קורא לזה המבצע, שרץ לשטח ועושה את הדברים החשובים, לשמור על זכויות וגם לאכוף את החוק על אלה שעושים כל מיני דברים שאנחנו לא אוהבים, אז באמת גייסנו מעל 422 תקנים. זה פשוט חסר תקדים. אני רוצה להודות גם למשרד האוצר, שאני לא רואה את הנציג שלהם פה.

הוא בוועדת חינוך.

לא נעים לו שהוא נתן הרבה, אבל לא חשוב. הם נתנו 422 תקנים. גם משרד המשפטים, שתהיה גם אכיפה. זאת אומרת תפרנו חבילה וזה נקרא win win.

רק להודות שחלק לא קטן מהם עדיין לא מאוישים. לתת תקנים זה דבר שהוא הכרחי, אבל גם לאייש אותם.

רשמתי. אתה רואה? כתוב בוטום אפ. הסיכום שלי עם הממשלה, תביאו ניתן. זה לא שעכשיו אתה רוצה מיליארד, קח מיליארד, תראה לי איך אתה משקיע אותו, תביא עובדים תגייס, תביא עובדים תגייס. זה לא יכול להיות שאתה מגייס 400 עובדים לצורך העניין והבאת 30,000. המטרה זה למקסימום וזו מערכת נושמת. גם ביקשנו לשפר את תנאי ההעסקה, איך אומרים? שלמישהו יהיה שווה לדפוק למישהו ב-2:00 בלילה ולהעיר אותו ולהתמודד עם האתגרים האלה שאנחנו לא רואים אותם, אז גם צריך לתגמל את האנשים. אם אתה מקבל שכר מינימום ברור לך מה נשאר בסוף.

לכל דבר צריך להתאים, כשזו מערכת שהולכת ביחד אז אנחנו מגיעים להצלחה. הקמנו את הוועדה, כמובן שהוועדה ממליצה למשרד הפנים, יש נושא אגרות שמאוד משפיע. נגיע לזה.

חברי הוועדה. אתם רואים, ועדה מצומצמת. שוב, דבר חשוב הוא שאנחנו משתדלים לעבוד בקונצנזוס ולא לבטל אף אחד, למרות שהמון פעמים אני חושב שאני צודק יותר מכולם, זה בדרך כלל, אבל אני מסכים למה שאומרים לי, כי ככה הוועדה עובדת וככה היא גם מצליחה. ככל שיש יותר קונצנזוס היא מגיעה לזה שכולם נרתמים. אין בעיה פה להפעיל כוחות, זו לא המטרה, זו ועדה שהיא סופר דופר מקצועית.

פעילות הוועדה. היא התכנסה שש פעמים. זה הרבה זמן, אתה יודע מה זה ועדות, זה חוץ מהעיסוק הרגיל, עד כדי כך שהמנכ"לים של משרדים שחלקם שולחים אנשים אמרו: רגע רגע, מה זה פה? אנחנו עובדים אצלך כבר. אבל אנחנו רואים בראייה אחת, צריך לסדר את המשק, צריך להוריד את יוקר המחיה, להביא עובדים לחקלאות, להביא עובדים לבנייה, שנוכל טיפה לתת את התשובות, במיוחד דרך החסמים העולמיים שמתרגשים עלינו.

כמובן התייעצנו עם אנשי מקצוע, פרופסורים, כלכלה, יכולת לראות דעות כאלה וכאלה. פרופ' לכלכלה אחד אומר שזה לא טוב, השני אומר זה טוב מאוד. בקיצור עם ישראל.

נעבור למסגרות שאושרו. אתם רואים בגדול את המסגרות שאושרו. אם אני חוזר למספר העובדים, אמרנו, אם 3.3% זה נותן 330,000 עובדים, המערכת תקבע את הצורך בהם. היו מכסות, חקלאות 70,000, בנייה 120,000. לא. אפילו אם נסתכל כרגע לדוגמה, הבאנו 200 עובדים לארכיאולוגיה, לחפירות, כשעצרו את העובדים שלא יכולים להגיע אז לקחנו עובדים גם לזה. זאת אומרת אתה כבר לא תלוי – אם יש צורך לעשות את זה אנחנו מביאים את זה, אם אין צורך אז לא.

אתה רואה שנושאים כמו מסעדות ודברים כאלה שנדונו פה ואתה ביקשת וכל הוועדה אמרה מה קורה עם זה, מכניסים, אבל תמיד צריך לזכור, זה הכול בשום שכל, עקב בצד אגודל. אנשים אמרו לי צריך 20,000 עובדים, לא יודע אם צריך 20, נתחיל ב-2,000, נטמיע אותם, נדאג לעובדים, נראה שיודעים מה עושים איתם כשיש ספירת העומר. כשספירת העומר תתחיל ולא יהיה מה להעסיק את האנשים באולמות, אז מה עושים איתם? צריך להסתכל על הכול, זה לא חוכמה להביא להביא להביא. ולשמור על הילדים שלנו, שגם להם תהיה תעסוקה ולא הכול הולך החוצה.

בסופו של יום, יש כאלה שאומרים למה אתה מביא כל כך הרבה עובדים? אז אני שואל אותו, הבן שלך, בלי לזלזל, הוא שוטף כלים? תגיד לי. כנראה שיש צורך מסוים. כל מדינה בוחרת לה את הצרכים שלה. הלוואי שהייתה יותר השקעה בטכנולוגיה, אבל אני לא מנהל את הכול, הייתי שמח אם היו יותר כרסמים, יותר מזכירים, יותר זה, ברור, כרגע זה המצב.

אם אפשר להחזיר שקף אחורה. הסעיף הרביעי מדבר על מסחר ושירותים ומגדיר 6,400 עובדים, אפשר בבקשה לבאר מה חוסה תחת מסחר ושירותים ואיך זה מחולק?

בבקשה, מר נקש או מר סיסו.

יצא בדיוק אתמול קול קורא של משרד הכלכלה למעסיקים בענפים השונים, נתנו איזה שהיא מסגרת לדבר הזה, אחרי שהם יקבלו את כל הפידבקים מהמעסיקים הם ימליצו לוועדת המנכ"לים באמת איך לחלק את ה-6,400, לאיזה מקצועות ולאיזה תתי ענפים.

מה שאומר מינהל האוכלוסין, הוא אומר דבר אחד, במקום שאנחנו נקבע לכם כל היום, האח הגדול שאומר לא, אתה תביא 4,000, אנחנו עושים קול קורא, המעסיקים אומרים: אני צריך כאלה, אני צריך כאלה, אני צריך כרסמים, אני לא צריך רתכים, לא צריך עובדים בגבס. ברגע שזה עולה אתה מבין מה המשק רוצה.

אם המעסיקים לא ישתפו פעולה ולא יגידו מה הם רוצים, אני לא יודע להביא סתם עובדים, ולכן אני אומר, השיתוף הזה, הסימביוזה הזו, שיש בין המעסיקים והעובדים ולנציגי הממשלה, הממשלה, עם כל הביקורת שיש, יודעת לנהל דברים. צריך לעשות אותם ביחד, מסודר, להזיז את האגו הצידה ולעשות את העבודה. אני חושב שכל אחד מבין שזו אחריות לאומית לעשות את זה. עכשיו אמרנו בוא נטפל בעוד דברים, אז בכמות ובמסגרות אנחנו מטפלים.

אגב לאף מינהל, מינהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין, משרד החוץ, לאף אחד מהם לא לקחנו סמכות מהחצר שלו. אני לא יודע להתעסק עם עובדים ואני לא יודע לעשות חוזים בילטרליים, כל אחד צריך לעשות את העבודה שלו ולהגן עליה. כשישאלו פלוני או אלמוני למה אתה לא מביא מאיזה שהוא מקום? שמשרד החוץ יגיד יש הסכמים, אין הסכמים, וצריך להקפיד על הדברים האלה וביחד אני חושב שהגענו, גם בזכותך, ואני שוב מחמיא לך, אני לא עושה את זה הרבה, אבל מחמיא לך על העבודה ועל המסירות והנכונות להביא דברים ולהתעמת פה, אני יודע שהוועדות הן לא כאלה סטריליות.

אז ככה זה נעשה. אמרנו, יש נושאים שמציקים לנו כי הם משפיעים בסופו של יום על מחיר שעת העבודה, זה הלינה והטיסה והאוכל והכלכלה ולשמור על העובדים ועל הזכויות שלהם והפרשות סוציאליות. כל הדבר הזה - - -

והאגרות. אבל כשאנחנו אומרים אגרות, אדוני המנכ"ל, אני מבקש רגע לתת דגש. האגרות זה גם גובה האגרות וגם אופן תחשיב חיוב האגרות. אני משתדל לא להפריע לאדוני בזמן הסקירה, אבל יש נקודות שבהן אני נוקר כי אני אצטרך לקבל את ההתייחסות שלכם לנקודות.

אתה תקבל אותה מיד. יש כמה סוגים, יש אגרה, יש מס, יש מחיר. בשונה ממס שאתה מטיל על אנשים, אתה אומר שאתה לא רוצה לייבא טאיירים מאיזה שהיא מדינה, טאק, תוקע 80% ואתה דואג שיקרה משהו כתוצאה מזה, אגרה, המטרה של הממשלה זה להיות בזיקה להוצאות. אתה צריך פקחים, אתה צריך זה, זו מטרת האגרה. אם האגרה עוברת את המשימה – לממשלה אין עניין, זה לא גוף שמרוויח כסף.

אתה אומר שאתה לא מבקש שהיא תהיה תוספתית אלא שהיא תשפה את ההוצאות.

נכון, ואם יש יותר אז צריך להחזיר את זה חזרה, לכן יושבים על המדוכה. לכן זה לא החלטה שזה 100 או 10, זה לא עובד ככה. אמרתי, צריך להבין מה באמת ההוצאה ועל פי ההוצאה אחרי זה לראות, כל מה שיש עודף, אחרי שאתה דואג לך שיהיה, כל זה צריך לחזור חזרה ולחזור בסוף לאזרח, לא למעסיק ולא לתאגיד. בסוף זה צריך להוריד את מחיר שעת ההעסקה.

תיכף כשנגיע למספרים תבינו על מה מדובר. אנחנו בתהליך עם משרד האוצר. שתבינו, אף אחד לא אוהב לוותר, אבל בסוף, אמרתי, זה אגרה. מס זה לא התחום שלי. זה משרד האוצר, הוא יכול לעשות מס על הדלק, יכול לעשות מס על זה וכו' וכו', אנחנו יכולים לקטר ביחד על זה, פה נעשה תהליך עמוק בהתייעצות.

אם אנחנו מדברים על נושא קביעת האגרות, שתבינו את ההפרשים. תמיד מספרים זה יותר מסובך, אבל בגדול הגידול הוא כמעט 261 מיליון בקביעה. בגלל שגדלו מספר העובדים הזרים אז כל הכסף העודף הזה, אי אפשר להשאיר אותו. עד היום טיפלת ככה, נכון, בשוליים אתה צריך יותר עובדים קצת, אבל זה לא אחד לאחד, זה לא שאתה מכפיל את אומדן קביעת האגרות אז אתה מכפיל מיד את זה. אז יש כסף מסוים שצריך לחזור. הוא לא חוזר לאף אחד, הוא חוזר למטרה שלשמה אנחנו פה, לתת יותר ולהוריד את יוקר המחיה, להוריד את מחירי הבנייה, להוריד את שעת העבודה, זה משליך על הכול. אחד המרכיבים בתשומות של בנייה ושל חקלאות זה שכר עבודה, יש לו משמעות רבה. זה הנושא של האגרות, אני מקווה שעניתי לך. כרגע זה בעבודה, אם ירצו להוסיף על זה יוסיפו.

תוספת עלות. 25,000 שקלים למחיר דירה ממוצעת. אני ביקשתי שייתנו מושג, אם אתה תסדר את האגרות אתה מוריד 25,000 שקלים במחיר דירה ממוצעת. במקום מסוים זה הרבה. זה מיד בכיס של האזרח.

ברשותך, אני מבקש ואני פונה פה למר ברקן, יש ענף שירותים ותעשייה לדוגמה שההעסקה מחייבת כדי לעמוד ביחס גובה השכר בהשוואה לישראלים, מחייבים מעסיק לשלם שכר שהוא גבוה יותר באופן משמעותי משכר המינימום ואז יש את הדיון איזה מדינות מאיזה תל"ג. אני השאתי עצה ואני רוצה שאדוני גם יקשיב לה, העובד עדיין יקבל את שכר המינימום, רק שההפרש בין שכר המינימום לבין השכר שמבקשים שהוא ישלם יילך לקופת המדינה, לממן חלק מאותה תוספת וצורך לאגרות ואז ניתן יהיה להקל על סך המעסיקים שחלק מהם, גובה האגרות ואופן החישוב של הגבייה שלהם, שלפעמים הוא דורסני ולא מתחשב, הופך את ההעסקה ללא כדאית ולא כלכלית.

רק מילה ברשותך. על נושא האגרה כמובן שנענה לך, אני בגדול סיימתי את המצגת, אני מוכן לשאלות לכל דבר, גם אם מישהו מהקולגות שלי כאן מחברי הוועדה רוצה להגיד.

לא, עוד יהיו שאלות.

רק שתדע, אנחנו פלורליסטים.

אתה יודע כמה מחכים שתגיע לפה?

אז הנה אני פה, לא קבעתי כלום. אני מחכה איתכם עד הסוף ואני שוב רוצה להודות לך. אני אומר שוב, אני רוצה להודות לראש הממשלה, זה לא מובן מאליו, לקחת את הכוח הזה שהוא כוח מיניסטריאלי ולהעביר אותו לצוות של פקידים. אני אומר לכם, אתם פשוט לא מבינים, אתה אולי מבין, אנשים אוהבים שהכול יישאר אצלם, עדיין לא פגענו בסמכויות, אבל בהרמת התייעצות ופטיש מביאים עובדים, זה לא היה לפני שהגענו לנקודה הזו.

ואני אגיד לכם משהו, אני קורא לזה מבחן השטח, אדוני היושב ראש. מבחן השטח, כבר לא מתקשרים אליי, לא מציקים לי, לא אומרים אין עובדים. אני לא אומר שהגיעו כולם, יש עדיין את הבעיות, אבל יש סוג של שקט, עובדים. זה מה שהצלחנו להגיע בזכותכם. תודה רבה.

אני אתייחס לשאלה של כבוד היושב ראש. אני גם מרכז את הצוות המכין שמכין לוועדת המנכ"לים את החומרים ואת ההחלטות. לגבי האגרות ושכר המינימום בתעשייה, מה שמנכ"ל רוה"מ הציג פה זה רק התחלה של תהליך, אותם 290 מיליון שקל, זה רק על עוד תוספת של 10,000 עובדים זרים שנכנסו.

דרך אגב מאז שהוועדה קמה, אני לא קושר כתרים, אבל קצב הכניסה גדל חבל על הזמן מה שנקרא וזה רק יילך ויגדל. צריך לעשות פה טיפול עומק באגרות ושמעתם פה את מנכ"ל רוה"מ וייצאו החלטות וייצאו בשורות, אקרוס דה בורד מה שנקרא.

לגבי שכר המינימום שנקבע לתעשייה, שמענו את התלונות האלה. ככלל אנחנו מעדיפים, כמו שמנכ"ל רוה"מ אמר, יש צוות של משרדים, אוצר, עבודה, עם המשרד הרלוונטי, במקרה הזה זה משרד הכלכלה שמנסים להגיע לעמק השווה. שמענו על התלונה הזאת, אנחנו ניכנס לזה, הבעיה תיפתר.

אדוני היושב ראש, ברשותך, כמה מילים לגבי הוועדה. קודם כל אני רוצה להתחיל בתודות, תודה לך, תודה כמובן למנכ"ל משרד ראש הממשלה על שיתוף פעולה מדהים בין-משרדי. אני רוצה להודות לאמיר, הוא ככה מצטנע פה, אבל הוא עומד בראש הצוות המכין בסבלנות שאני לא יודע כמה אנשים מבינים, שעות על גבי שעות אנשים שיושבים פה, קרוב לשולחן ומאחוריי ולצדי, ובראשותו של אמיר, עובדים שעות על גבי שעות כדי להכין את הוועדה, לעבור על הדברים בסבלנות. באמת, לפעמים אני משתאה, בסבלנות מדהימה, ומגיע להם הרבה הרבה תודה.

אבל אחרי שמקבלים החלטות, אני חייב להודות גם לעובדים שלי ברשות האוכלוסין וההגירה, אחרי שמקבלים את ההחלטות, יחד עם רחל אוברמן ממשרד החוץ שיושבת פה ועם דליה, כשמכינים את ההסכמים וחותמים על ההסכמים צריך גם להביא את העובדים ועושים עבודה גם שם, שעות על גבי שעות, לתוך הלילה, מוקדם בבוקר, כדי לנסות לגשר על הפערים, להביא את העובדים כמה שיותר מהר.

אנחנו בתקופה לא קלה, אני אומר את זה מהיום הראשון, צריכים להבין שזה אתגר מאוד מאוד משמעותי להביא כרגע עובדים מחוץ לארץ לפה. מה שרואים בחו"ל זה מלחמה במדינת ישראל, התמונות שמשודרות בעולם זה עזה, זה לא מדינת ישראל, ואנחנו עומדים מול חששות מאוד כבדים של המדינות להביא את העובדים לפה, עם הרבה מאוד שיחות טלפון עם כל המדינות שמביאות אלינו ושאנחנו עושים איתם הסכמים ועשינו לא מעט הסכמים בתקופה האחרונה ויש לנו הרבה מאוד שיחות להרגיע אותם וכדומה.

מגיעים לפה הרבה עובדים חדשים, חלקם נקלטים באופן מעולה, חלקם נקלטים פחות טוב. אני חייב להגיד שאנחנו ביקרנו בכמה מפעלים לאחרונה, בפניציה לדוגמה, ואתה רואה קליטה מדהימה, דואגים להם, מתייחסים אליהם יפה, אבל לצד זה, אני חייב להגיד גם, אנחנו נתקלים בתופעות לא נעימות.

אני מבקש פה וקורא פה לכל המעסיקים במשק, למדינת ישראל יש ערכים, אנחנו מתייחסים לבני אדם כאנשים, צריך להתייחס אליהם כאנשים, לחבק אותם, הם באים לעבוד פה, קודם כל זה ערך שלנו כמדינה לתת להם יחס כמו שצריך. אנחנו השבוע נתקלנו במקרה מאוד מאוד קשה כשמצאנו עובדים כלואים בתוך מכולה, כלואים בתוך מכולה על ידי מעסיק, אמנם זר, הוצאנו אותם, צוות האכיפה שלנו עשה עבודה והוציא אותם. מקרים כאלה אנחנו לא יכולים לסבול. זה פוגע קודם כל באנשים, אבל מעבר לזה זה לא יאפשר לנו להביא עובדים כי הקולות האלה נשמעים במדינות הזרות ואם יבינו שמתייחסים ככה לעובדים לא יבואו לפה עובדים.

אנחנו באמת בתהליך שכנוע, זה לא פשוט להביא עובדים במצב מלחמה, זה אתגר מאוד משמעותי, אנחנו מגשרים עליו. מבחינת מספרים, נכנסו מעל 65,000 עובדים חדשים לכלל ענפי המשק, אנחנו כרגע עובדים על כ-170,000 עובדים זרים במדינת ישראל. אלה מספרים יפים.

כמה מתוכם פלסטינאים?

לא פלסטינאים, אני מדבר רק על הזרים.

אני יודע שלא התייחסת לפלסטינאים, אבל שאלתי בכוונה ואני אסביר למה. בפועל אנחנו חייבים לקחת בחשבון שחייבת להיקבע מדיניות שגם תיאכף לכל עניין העסקת הפלסטינאים כי אנחנו נמצאים במצב בלתי אפשרי שבו מצד אחד יש החלטה שכרגע לא מכניסים ואין החלטה אם לא ייכנסו גם בעתיד, המשק מתחיל להיבנות על הבסיס הזה וחלק לא קטן מהמעסיקים חוששים לקלוט עובדים זרים כי הם מחכים לרגע שאולי ייכנסו פלסטינאים.

תוך כדי אותו מצב פלסטינאים נכנסים לעבוד, בין באופן מוצהר ובין באופן בלתי מוצהר, ונוצר מצב שבו מועסק פלסטינאי הופך להיות קונקורנט של זה שהעסיק אותו ומתחרה איתו על עבודות בגלל שהוא מצד אחד לא יכול להעסיק אותו ומצד שני הוא נכנס עם תעודה שנמצאת על שמו של המעסיק המקורי ואין לו דרך להיאבק עם המציאות הזאת, שכן מרגע שהוא נכנס לארץ משטרה כחולה בדרך כלל לא נוגעת בזה כי הוא מציג רישיון עבודה.

זאת נקודה שביקשתי לבטא דרך אותו נתון שאתה מספר, כי אתה מספר על מספר של עובדים זרים. שלא נתבלבל, גם הפלסטינאים הם זרים, הם היו ויהיו לעד זרים, ואי אפשר להתעלם מהפיל הלבן שבחדר שהם כן נכנסים. אם הם כבר נכנסים באופן בלתי חוקי בואו נסדיר אותם, ואם לא רוצים שהם ייכנסו בואו נאכוף את זה. בבקשה.

רק הערה למה שאמר ידידי מנכ"ל הרשות, לגבי הנושא של העובדים שמתייחסים אליהם באלימות וסוגרים אותם ודברים כאלה. תדעו שאנחנו רואים את זה בצורה חמורה ביותר ויש הנחיה מפורשת לנקוט בכל האמצעים. צריך לגרש את אותם מעסיקים זרים ולעשות את הכול בשביל שהדברים האלה לא יקרו ובשביל זה אנחנו פה, בדיוק בשביל זה. אם קוראים ושומעים דברים כאלה, אסור להרפות לרגע, פשוט צריך להכות ברעים האלה.

מילה אחרונה לוועדה, אני חושב שעשינו צעד מאוד משמעותי ועוד פעם אני רוצה להודות למנכ"ל משרד ראש הממשלה, הוועדה עובדת בקצב מאוד יפה, הצוות מכין, עובד שעות על גבי שעות, זה מאפשר לנו לעשות תהליכים קצרים משמעותית ממה שהיה בעבר וזה מאפשר לנו להיענות לצורכי המשק. אנחנו פה כדי לסייע למשק להביא עובדים ולעזור לעם ישראל. תודה.

תודה רבה. ברשותכם, מפאת קוצר הזמן שהנשיאות הקציבה לנו נעבור להקשיב לצרכנים עצמם. אני מבקש לתת את רשות הדיבור לראשון הדוברים, אלכס פרידמן, יושב ראש עמותת נכה לא חצי בן אדם שהוא גם פעיל חברתי ומרבה להגיע לכאן ולהתכתב ולשקף באמת את המצוקה של ההתעסקות עם עובדים זרים בסיעוד ביתי.

הגעתי למסקנה שאני לא שולח מספיק ווטסאפים ליוסי, זו התוכנית, לשלוח יותר.

אתה מוזמן, אבל לא להגזים.

נראה לי שאני לא אעמוד בקצב שלו, אבל אני אשתדל. בכל אופן בוקר טוב, אני דווקא רוצה להתחיל באמירה של ידידי אייל סיסו שפנה פה למעסיקים במשק, תחום הסיעוד, בניגוד לכל הענפים האחרים, הוא שונה, כי אנחנו לא בדיוק מעסיקים במשק, אנחנו אנשים פרטיים שלרוב - - -

מעסיקים בעל כורחכם.

בדיוק, שלרוב תלויים בין החיים למוות וחייבים את העובד למטרות הכי בסיסיות. תחום הסיעוד הוא במשבר כבר הרבה שנים ואנחנו פועלים עם משה היקר ועם קודמתו ענבל באותן השנים ולאט לאט מקדמים פתרונות, אבל לא מספיק והמשבר הזה החריף בעקבות המלחמה. מצד אחד יש פה את המשבר עם ענף הבניין והחקלאות שהוא משבר לגיטימי, אבל מצד שני יש לי תחושה שהם בבהילות ראשונה ואנחנו קצת אחורה.

אנחנו רואים את זה בהרבה תחומים. באופן כללי אנחנו מדברים על זה שזה בניין, יש את משרד הבינוי, בחקלאות את משרד החקלאות, לסיעוד אין משרד שמטפל בו בנוסף להכול ואם לא די בכך כל הפתרונות הטובים שאתה סקרת עכשיו, על עשרות אלפי עובדים שיגיעו, זה פתרון נהדר למשק, אבל זה יוצר לנו בעיה כי הרבה מהעובדים שרוצים להגיע עכשיו בוחרים בענפים החדשים, זה פחות שעות עבודה, מקבלים יותר שכר ולמעשה המשבר שלנו הולך ומחריף ואני לא רואה איזה שהיא בהילות לפתור ולמצוא תוכנית שתגן עלינו.

בינתיים אין לנו את הפיליפינים, אין לנו הסכמים חדשים, ואני מאוד אשמח אם ועדת המנכ"לים תזמן אותנו לישיבה מיוחדת בתחום הסיעוד, זה דבר אחד, ויכול להיות שאף תקים תת ועדה מיוחדת שתבחן בדיוק את הנושא הזה ופתרונות עם מה שקורה באמת בשטח. תודה רבה.

ראשית אני מודה לך על הדברים האלה שאנחנו מודעים אליהם, אתמול גם הייתה אצלי ישיבה מכינה עם היושב ראש של הוועדה כדי להבין מה הדברים שעדיין עומדים על הפרק, שצריך לטפל בהם. הוא העלה את הנושא, יש שלושה אתגרים מרכזיים. אחת, אין רגולציה, שתיים, אין גם מכסות, שלוש, אין חובה לבילטרלי. ברגע שאין זה אז זה כאילו לכאורה מסודר.

מה שצריך, והתייעצנו על זה קצת, אנחנו צריכים למצוא לזה אבא, כמו שיש משרד החקלאות לחקלאים, למצוא, יש לנו כמה כיוונים, רווחה, לראות איפה זה מתלבש ארגונית נכון ואז יהיה מישהו שירכז את הכול, יידע את הצורך ויידע לתעדף את הדברים. לצערנו כולם מכירים, כל מי שיש לו הורים מבוגרים, גם שהלכו לעולמם, מכיר את הצורך, שזה מתחיל ככה ובסוף זה נהיה דבר קשה ביותר.

אנחנו נזמין אותך לוועדה, את מי מטעמכם, תציגו את הדברים, תביאו קצת נתונים. אנחנו שמחים ללמוד מהשטח, אנחנו לא קובעים כלום, עושים את הכול בשיתוף פעולה. אני יכול פה להצביע ככה עם האצבע ולהגיד שיש שיתוף פעולה עם כולם, לא היה פה אחד שרצה להביע את דעתו, אני לא מסכים עם הכול, הוועדה, אבל אנחנו עושים את מה שהציבור רוצה. יש סוג של שקט מסוים, זה לא פתרון, אבל לפחות איך אומרים? שקט, עובדים, וזה המצב שצריך להיות.

אני רוצה להוסיף. קודם כל אתה צודק. אמרת בהתחלה שדיברתם עם המעסיקים, באמת לא התכוונתי אליכם, כי אתם המקום הכי רגיש שיש, יותר רגיש מכל דבר אחר, ואנחנו לא בכדי לא שמים מכסות לסיעוד כי אנחנו מבינים שפה אי אפשר לקבוע מכסות. אדם יכול ליפול למשכב מחר בבוקר, הוא חולה והוא צריך פתרון, אתה לא יכול לקבוע מכסות, לכן אין מכסות.

אני יכול להגיד לך שעושים מאמצים מאוד כבדים ואנחנו מתחילים לראות פירות. עשינו הסכמים בילטרליים עם סרילנקה ועם הודו. אני קיבלתי אתמול ווטסאפ מהסרילנקים שיש להם 4,854, אם אני לא טועה, עובדים שמוכנים לעלות על מטוס, אנחנו עובדים איתם. נכון, אתה צודק עם הפיליפינים, יש לנו עדיין בעיה, הם הוציאו אזהרת מסע והם נמנעים מלשלוח לפה עובדים. קיימנו איתם עשרות פגישות, עשרות שיחות טלפון, גם אני באופן אישי, גם משרד החוץ, השגריר היה אצלנו כמה פעמים כדי לנסות לשכנע אותם להביא עובדים. יש לנו צוות שנמצא במלאווי כרגע שהלך לעסוק בחקלאות, אבל שם גם שמענו שיש בתי ספר לסיעוד וגם זה נבדק.

באמת בסופו של דבר כל הענפים האחרים זה משהו שאנחנו יכולים לתכנן, לראות, לפי המשק, סיעוד אי אפשר לתכנן, אנשים צריכים, אנשים נופלים למשכב, אנשים חולים ואנחנו צריכים לתת מענה כי אין לצערי מענה על זה במדינת ישראל. הייתי שמח בכל זאת אם אנחנו כמדינה קצת נגלה גם לראות איך אנחנו יכולים לקחת אנשים צעירים, אנשים אחרים, להעסיק אותם בתחום הזה כמו במדינות אחרות בנוסף לזרים, כי זה באמת נושא מאוד מאוד חשוב ורגיש.

קודם כל חד משמעית חשוב באמת, הנקודה העיקרית של הדברים שלי שאני אשמח אם תהיה איזה שהיא בהילות בנושא הזה, כי אני לא מרגיש אותה, לצערי. עוד פעם, המשבר בענף הבניין הוא לגיטימי, אבל מצד שני אסור לשכוח שיש משבר נוסף חמור יותר שמחריף. ויש את הפתרונות, דיברנו עם נקש על הנפאלים שאפשר לפתור את זה, היה בתהליך הסכם בילטרלי עם מולדובה, אני לא יודע איפה הוא תקוע, הצענו לנקש עוד פתרונות, דיברנו על פיילוט עם מדינות נוספות מהמזרח.

תודה רבה, אלכס. למרות קוצר הזמן, אני מבקש בסוגיה הזאת לצלול יותר לעומק, מכובדיי המנכ"לים. כל זמן שאין משרד מתכלל שהוא אמא ואבא, הוא הרפרנט, הוא נמל הבית של עולם הסיעוד הביתי, המצב הזה לא ישתנה. כל זמן שאין גבייה על שכר מקסימום בהעסקת עובדים, בוודאי בסיעוד ביתי, אנחנו נמשיך להיות במצב הזה. כל זמן שאנחנו לא נבצע אכיפה נשכנית ולא מתפשרת כנגד ברחנות וניצול לרעה של הסיעודיים המצב לא ישתנה.

כל זמן שאנחנו לא נוודא שהעובדים שמגיעים מגיעים כשההכשרה שלהם היא הכשרה, לא של כמה חודשים עם איזה שהוא פרוטוקול, אלא באמת עם צוותים שייצאו לאותן מדינות יעד ויבדקו את רמת המוכשרות והמוכנות, המצב לא ישתנה. כל זמן שאנחנו לא נכניס לכאן עובדים מעבר לדרישה וניתן להם העסקה כפולה, זאת אומרת שיהיו שני ייעודים בוויזת העבודה שלהם וברגע שצריך עובד אנחנו מושכים אותו מאותו מקום שבו הוא נמצא, וכך לא ינצלו את המצב שבו סיעודי מפחד בגלל התלות שלו במועסק שלו, הוא מפחד שהוא לא ינטוש אותו, הוא כורע תחת הנטל שמנצלים אותם לרעה, המצב לא ישתנה.

כל זמן שאנחנו לא מוודאים שבאמת יש משרד שיודע לתכלל את כלל המשימות וההשלכות שבצורך שלהם, המצב לא ישתנה. נקודה אחת, תת סעיף אחד אבל שהוא לב ליבו, כי אני לא מאמין שיש מישהו אחד היום במדינת ישראל שהוא לא מכיר במעגל, אם לא ראשון אז שני או שלישי, מישהו שהוא זקוק ותלוי בהעסקה של עובד זר לצורך סיעוד ביתי.

אני מקווה שהקפתי, רק עוד נקודה אחת קטנה, אפרופו פיליפינים, אזהרת המסע היא נקודתית, אבל יש לנו משבר, אדוני המנכ"ל, חשוב לי שתדע, משבר קטן פתיר שבשיח בריא יצירתי ונכון בין האוצר, משרד החוץ ורשות האוכלוסין, אנחנו פותרים את המשבר הזה עם הפיליפינים, אגב לכלל הענפים. משבר קטן שיכול להיות שהוא כבר הצטמצם באופן משמעותי מאז ששכר המינימום עלה ואז המרחק בשווי כבר הצטמצם בחצי אולי.

זו נקודה שאני מבקש שזה יגיע אליך, לא כרגע, וכשאתם דנים בזה אני אשמח לקחת חלק בכך כי אני יודע שאייל יודע שבאמת טיפה יצירתיות ואנחנו יוצאים מהקיבעון הזה שישחרר בשורה משמעותית מאוד לכלל המשק, בוודאי לענף הסיעוד.

אני רק רוצה להגיד לאלכס, כל זמן שאין פורום אחראי אני אחראי. לכל בעיה אנחנו ונקש, נקש היה ראש אגף סיעוד הרבה מאוד שנים, כל בעיה, כל שאלה, כל תלונה תפנה אלינו ואנחנו ננסה לתת את התשובות הכי טובות שאפשר.

אני אוסיף חצי משפט, ברשותך, היושב ראש, בעניין הזה. קודם כל בדיוק מה שאייל אמר עכשיו זה מה שרציתי להגיד, נכון, אמרתם נכון, אין פה משרד שהוא האבא והאמא של המטופלים הסיעודיים בישראל, אנחנו נכנסנו לנעליים האלה כבר הרבה שנים. הרבה שנים רשות האוכלוסין מטפלת ונותנת את כל הדגשים שהיא יכולה כדי לעזור למטופלים הסיעודיים.

לגבי מדינות נוספות, גם דיברנו על זה עם אלכס וגם עם המנכ"ל, שהוא גם יו"ר הוועדה של הסכמים בילטרליים, נתנו הנחיה לבחון מדינות נוספות ולהתקדם עם מדינות נוספות.

דבר נוסף, אמרת גם אתה, אדוני היושב ראש, בנוגע לאכיפה כנגד עובדים זרים שסורחים או כנגד מעסיקים אגב שסורחים, הדבר הזה גם אצלנו גדל בצורה משמעותית בשנתיים האחרונות, אכיפה מנהלית שמבוצעת כלפי עובדים זרים שמתנהלים שלא כדין ושלא בהתאם לתנאי האשרה ומבוטלות אשרות ורישיונות של עובדים זרים שלא נוהגים כראוי. אנחנו גם מהדהדים את זה, שהעובדים יבינו ויכירו את זה, ואנחנו גם מקבלים את הפידבקים מהשטח על זה.

תודה רבה. עוד נקודה אחת לציון, זה מצוין לי באותו דף הכנה לפגישה שמתוכננת בינינו, כשעובד זר בסיעוד ביתי יכול להרשות לעצמו לעבור ממטופל למטופל, גם אם זה במדרגות של תקופה, זה מאפשר להם לרדת מתחת לרדאר ולהתל באותם סיעודיים ובנו כמדינה וכרשויות ובאגף הפיקוח שלכם במינהל הפיקוח שכרגע באמת משביח את עצמו ומתרחב ומבצע עבודות יפות ומשלים פערים. כל עוד שלא נצמצם את יכולת ההעברה שלהם, בוודאי כשהסיבה היא לא מוצדקת, בטח לא ל-90 יום, אז זה משהו שמייצר עוד הכבדה נוספת ומקבע את המציאות הקשה.

רק מילה אחת ממעוף הציבור, רציתי גם להזכיר את עו"ד לירון, שהיא הנציגה של היועצת המשפטית לממשלה. הזכרתי את דינה, את רחל ממשרד החוץ, כולם פה באמת עושים עבודה מבורכת. ואגב, אם אתן רוצות להתבטא, אתם יודעים, יש פה פלורליזם וחוץ מזה, אתן גם רוב בוועדה, אז אתן יכולות לקבוע גם את זה. אז הן יכולות לדבר, אדוני היושב ראש, אם ירצו להוסיף, שלא יגידו – אבל הן עובדות קשה מאוד. תשמע, זה לא פשוט העניין, עו"ד ליטל, העובדים שלי.

נכון, לחלוטין. ברשותכם נעבור לגב' חמה ישראלי שהיא מנהלת אגף מערכי דיור במשרד הרווחה.

בוקר טוב. אני מצטרפת לדברים של אלכס, הסיפור הסיעודי גם במוסדי הוא סיפור מורכב וקשה לגייס מאוד כוח אדם. אנחנו חברים בהמלצות הוועדה ורוצים להדגיש בעיקר את סיפור האגרות למוסדות הרווחה. מוסדות הרווחה נותנים את אותו שירות שנותנים מוסדות הבריאות לאוכלוסייה מאוד דומה, אנחנו מבקשים להדגיש - - -

היום זה יסתדר בוועדה, בטח הדליפו לך על זה, נכון?

ביקשנו להדגיש.

אבל זה ייגמר היום. כל דבר שעולה, המקצוענים פה מביאים את זה.

מטפלים באופן מלא, לגמרי.

תודה רבה, נעביר את רשות הדיבור למר יענקלה מוסקוביץ מהתאחדות חקלאי ישראל.

תודה רבה. אתמול שר החקלאות ושרת ההתיישבות ביקרו ברמת הנגב, כל היום, יום שלם, לא מובן מאליו ששני שרים יום שלם יהיו ברמת הנגב, ואתם יודעים על מה לא דיברו? על עובדים זרים. כל ביקור שהיה ברמת הנגב בשנים האחרונות היו מדברים רק על עובדים זרים. אז קודם כל נעשה פה משהו באמת מטורף ואני רוצה להודות לכל מי שהיה שותף לעניין הזה. ראינו את המספרים, באמת עבודה מבורכת ואנחנו החקלאים רוצים להודות לכל מי ששותף למהלך הזה, שותף גדול. אני יודע אישית כמה אנשים משקיעים, 24/6, לא 24/7, סביב העניין הזה.

אבל יש בעיות, יש המון בעיות ואנחנו רוצים שתמשיכו להירתם, לפתוח את צוואר הבקבוק, כי הביצוע הוא לא פשוט. הביצוע מאוד מאוד מאוד איטי. דוגמה, מתאילנד בקושי מביאים, עושים טיסות צ'רטר וכל מיני תרגילים כאלה בשביל שיגיעו עובדים מתאילנד וזה מאוד מאוד איטי. יותר מזה, צריך להבין שיש אזורים, לפי ההסכם עם תאילנד, בעוטף עזה ובצפון, כל האזורים האדומים לא יכולים לקבל תאילנדים וזה מקשה מאוד מאוד על החקלאים, ושם יש מצוקות, דווקא באזורים שזקוקים לכוח אדם.

למה אתם לא מעוניינים באנשים מסרילנקה?

יש לי רשימה של מדינות, אני רוצה להתייחס לנקודה הזאת. אני אתחיל במדינות לשאלתך. נפאל. היו פה שנים עובדים מנפאל מאוד מאוד טובים ובאירוע הקשה שהיה לנו הוציאו את כולם, עוד יש אפילו חטוף אחד, מצב לא נעים, וממשלת נפאל לא הסכימה לחתום בילטרלי. אני מקבל ווטסאפים מנפאלים שרוצים לעבוד פה, אני מעביר את זה לשגריר בקטמנדו, אני שואל מה להגיד להם, הם רוצים לבוא, הם רוצים לתמוך בישראל, בכל מקום שאפשר, הם לא מפחדים מכלום, רוצים לחזור. השגריר אומר: תגיד להם שהממשלה שלהם לא מסכימה. זה היה נכון.

אבל מה שאני יודע, וזה פה אולי למשרד החוץ, שלפני שבוע התחלפה הממשלה בנפאל ואז הם שולחים לי ווטסאפים ששר העבודה של נפאל מוכן לעזוב הכול ולטוס לפה לישראל לסגור הסכם בילטרלי. זה לפחות הנתונים שאני מקבל. אני מבקש להרים את הכפפה כי אני יודע שאנחנו מאוד רוצים וגם משרד החוץ וכולם רוצים, אז תרשמו את זה בפניכם. הם מדברים איתי ישירות, כי הם היו אצלנו ואנחנו מכירים את האנשים, תרימו את העניין הזה.

משרד החוץ, נא התייחסותכם. עו"ד אוברמן.

אני חושבת שבהחלט אפשר לבדוק את זה והוועדה הבילטרלית בראשות מנכ"ל רשות האוכלוסין בסופו של דבר מקבלת את ההחלטות על כניסה למשא ומתן עם מדינה כזאת או אחרת, אנחנו נוכל לבדוק מול הנפאלים את הרצון ולהעלות את זה בישיבה הבאה של הוועדה.

התשובה היא כן.

נהדר. המטרה שאני מעלה את הדברים האלה, כי צריכים לפתוח את צוואר הבקבוק. שמעתם את יושב הראש, הוא פתח את הישיבה, צריך לפתוח מדינות.

קמבודיה, בשולחן הזה פה יושב הראש העלה את הנושא של קמבודיה. לא קיבלנו תשובה עד היום למה לא נחתמו הסכם עם קמבודיה. אם יגיעו לפה קמבודים, יש לנו ניסיון עם הקמבודים, חקלאות זה באצבעות להם והם מתים לבוא לפה. לעשות הסכם עם קמבודיה, לא קיבלנו תשובות על זה.

יענקלה, היינו שם והיה צוות שם, רחל ונקש, קידמנו איתם בצעדים מאוד מאוד מתקדמים ופתאום הם עצרו, הם שמו ברקס. השגרירה שלנו בתאילנד, אורנה, שהיא אחראית גם על קמבודיה, דיברה איתם בשבועות האחרונים כבר כמה פעמים, ביקשה לחזור לשולחן הדיונים, הם קצת עשו הולד בגלל המלחמה, אני מאמין שנחזור לשם.

לגבי נפאל, העלית, הממשלה הושבעה השבוע, ניתן לה כמה ימים ואני מבטיח לך, אם הם רוצים לבוא מבחינתי שמחר בבוקר יעלו על מטוס ויבואו, ואם צריך אנחנו ניסע אליהם. הכול בסדר, רחל עובדת יום ולילה להכין הסכמים יחד עם הצוות שלנו, עם האגף, ואנחנו רוצים כמה שיותר מדינות.

דרך אגב זה חלק גם מהפקת הלקחים מהמלחמה, שראינו שהיינו בכל ענף עם מדינה אחת ופתאום נשארנו בלי עובדים, לכן אנחנו רוצים תמהיל כמה שיותר רחב בכל התחומים.

תודה, שמחתי לשמוע בנושא.

סרילנקה, רק שתלמד אותי. אגב, עשיתי גוגל, אמרו לי שהם לא מבינים בחקלאות והסתבר לי ש-95% מהתל"ג שלהם זה חקלאות, אז אני לא מבין את זה.

אני אענה על סרילנקה. שמענו את אייל בדיווח שלו שהיו גם בעיות והיו בעיות, הסרילנקים שהגיעו לחקלאות בלשון המעטה זה לא התחבר. היום קשה לשכנע חקלאים לקחת עובדים מסרילנקה, אנחנו יודעים ש - - -

אפשר רגע נשימה? אדוני המנכ"ל, אני רק מעדכן אותך, מעבר לזה שלא התחבר, זה בלשון המעטה, אתה יכול למצוא היום לא מעט סרילנקים כעובדים לא חוקיים בענף הניקיון, בענף הקמעונאות, במגוון ענפים אבל לא בחקלאות. עובד שמגיע לעבוד בתחום מסוים שהוא מתמחה בו ורגיל אליו ומציעים לו לעבוד בו, אם הוא לא נמצא בו כנראה ש – זה לא משהו שהוא חריג אחד ל-. יש איזה שהיא בעיה בשילוב סרילנקים בענף החקלאות. אני נחשפתי לזה.

אני שוב אומר, כשאתה מסתכל, אומרים מדינת ישראל הייטק, אז אתה מסתכל ממה המדינה מתפרנסת ומה התושבים שלה עושים, פשוט יש חוסר הלימה בין מה שאנשים עושים לבין מה שקורה בפועל. לא יכול להיות שכולם עוסקים בחקלאות ומגיעים לפה ואומרים שהם לא יודעים לעבוד בחקלאות. זה דבר שלא מתכתב לי עם לחיצה קטנה בגוגל.

יש עוד דבר שצריך להבין, כשהייתי ילד עבדתי במושבים וקיבוצים, היה כזה שבוע של חקלאות, לא היה פשוט לעבוד, אבל כל יום השתפרתי. אני מניח שיש גם תהליך למידה כזה של הדברים האלה. ואכיפה, שאמר היושב ראש, זה צריך לטפל בלי קשר.

יותר מכך, אפשר לדעתי להשקיע מאמץ בסרילנקה ולשפר את הנושא של הגיוס. הגיוס והמיון, אם זה יהיה יותר טוב לדעתי כן אפשר לשפר את זה. אפשר לעשות מאמץ בעניין הזה ואנחנו כמובן מוכנים לסייע ולשתף פעולה בעניין הזה.

מילה רק למה שאמר יענקלה.

יש דבר שאני חייב להגיד אותו.

תמיד חייבים את הכול, אני רק רוצה שהדיון הזה ייצור גם תהליכים ולכן אני מבקש לקבל את התייחסות ד"ר אסף לוי ממשרד החקלאות שיתייחס לנאמר כאן.

אם אפשר מילה, רק תשובה לגבי מה שאמרת לגבי המיונים. אמרנו, ודיברתי גם עם דודי אמיתי וגם אתם, חבר'ה, תבואו נשב ביחד, אין לנו בעיה שתבואו ונראה ביחד איך אנחנו בודקים. עוד פעם, אנחנו לא אטומים, חלק מהפקת הלקחים זה שכממשלה אנחנו רוצים לשמוע אתכם, לשתף אתכם, כי בסוף אנחנו לא רוצים להביא עובדים שלא יודעים לעבוד, אנחנו רוצים להביא עובדים שיודעים לעבוד.

סיסו, לקחת לי את המילים מהפה. קודם כל אני רוצה להגיד תודה באמת על כל עבודת הוועדה ועל שיתוף הפעולה וההבנה של גודל השעה ועל כל המענה שאנחנו מקבלים.

סוף דבר תחילה, אומרים שאין הזדמנות שנייה לעשות רושם ראשוני וככה קרה עם סרילנקה. אנחנו מדברים ויש שני נציגי חקלאים שנמצאים עם המשלחת במלאווי שבודקים את העובדים ועוזרים בגיוס. הבנו את הבעיה שקרתה עם הסרילנקים ואין טענה לאף אחד, כי זה היה בשיא המלחמה אחרי השבת השחורה ולקחנו את מי שהיה מוכן לבוא. לא אומר שהייתה תקלה, הבאנו את מי שיכול היה לבוא, הם לא היו הכי מתאימים ואמרנו שהבנו שהלכו עובדים ולכן החקלאים עכשיו נמצאים בחלק מהליך הגיוס וזה מה שקורה, שלא נעשה את אותה טעות פעמיים ואנחנו לומדים ומפנימים.

אני מתחבר למה שיענקלה אמר, הבעיה הגדולה שלנו עכשיו זה לא המכסות, זה קצב הבאת העובדים. אני שם בצד כרגע את גיוס העובדים לאזורים שאינם ירוקים. אני יודע שסיסו והצוות שלו עובדים מאוד קשה מול השגרירות גם בתאילנד וגם עם שר העבודה התאילנדי כדי להגביר את קצב הבאת העובדים. זה צוואר הבקבוק, בגיוס, אנחנו רואים שכרגע האפשרות היא מתאילנד, אנחנו מנסים עדיין לעורר גם את סרילנקה, כרגע יש הרבה היתרים באוויר, אבל אין עובדים שמגיעים לארץ ושם אנחנו נשמח לקבל כל עזרה. סיסו, שירלי עושה מאמצים, מדברת, וגם נקש, כל הזמן כותבים לקונסול בבנגקוק שמדבר עם שר העבודה, אבל על זה צריך לתת את הדגש.

אם כבר קיבלתי את רשות הדיבור, אני יודע שכנראה ביום ראשון אנחנו נציג שוב בפני הוועדה. מאחר שנאמר שתאילנד לא מוכנה לגייס עובדים חדשים לאזורים שאינם ירוקים אנחנו הגשנו בקשה לבדוק גיוס בהבאה פרטית ממדינות שאין איתן הסכם לאזורים שאינם ירוקים ואנחנו נעלה את זה בוועדה. זה בטיפול. תודה על רשות הדיבור ועל עבודת הצוות.

עוד משפט אחד. תודה לאסף, זה גם בשורה מה ששמענו עכשיו, אבל אני רוצה להעלות נקודה, כי מנכ"ל משרד ראש הממשלה נמצא פה. אנחנו הושפלנו פה בוועדה הזאת בנושא של החלטת ממשלה מספר 860 שהתקבלה כבר מעל שנה ולא בוצעה, הוקמה על ידי הממשלה ועדה בין-משרדית שבודקת הוצאות עודפות של העובדים הזרים, במשך שנה היושב ראש מזמין לפה שיציגו את תוצאות הוועדה ועד היום לא קיבלנו את זה. למרות שנפגשנו עם שר העבודה לפני שבועיים והובטח לנו שנקבל את זה, עד היום לא קיבלנו. החלטות ממשלה צריך לקיים, לא יעזור כלום. אני מבקש לקיים החלטות ממשלה.

תודה רבה. אני משקף כאן למנכ"ל משרד ראש הממשלה, אני מניח שאתה יודע הרבה יותר ממה שאתה מדבר גם בנושא הזה, אני רק רוצה לשקף את זה כאן. באופן תמידי ומביך ומתסכל אני פוגש כאן נציגים משרדיים שבחלק לא קטן מהפעמים הם, על לא עוול בכפם, נאלצים לחזור בידיים ריקות לוועדה, כל פעם מחדש, מחכים לתוצאות מסקנת ביניים והתייחסות שר העבודה לעניין המלצות לקיזוז הוצאות עודפות של מעסיקים, תשובה אין ואני מבקש להביא את זה לידיעתך.

אני רוצה שאתה תדע, כשאמרתי בתחילת הדיון גרירת רגליים, זו דוגמה קלאסית לגרירת רגליים. אמנם הפקיד נאלץ לבוא ולבטא את גרירת הרגליים אבל היא לא שלו במקרה הזה וזה משהו שאני מבקש להביא לידיעתך. אני מעדיף לא להרחיב פה יותר מדי.

אין בעיה, אנחנו רואים את שר העבודה.

תודה רבה.

תודה רבה, אני מודה לך על זה ששיקפת את זה. אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לגב' מיכל וקסמן שהיא ראש אגף עבודה בהתאחדות התעשיינים.

תודה רבה, אדוני. קודם כל אנחנו בהחלט רואים שהוועדה מבינה את גודל השעה, אני מברכת את חברי הוועדה ואני רוצה להודות לוועדה על העבודה המאומצת ועל ההחלטה שהיא כבר קיבלה לטובת התעשייה וכמובן למי שעוסקים במלאכה ולמשה נקש שאני ברמה יום יומית מקבלת ממנו תשובות ותשובות מהירות.

ובאמת מה שעלה פה מהמצגת, גם המכסה של העובדים וגם הפתיחה של מה שנותר כבר באמת יצא לקול קורא לתעשיינים ופה בהחלט התקדמנו בצורה משמעותית, אבל חייבים לדבר על תוכן ההעסקה ועל תנאי ההעסקה. היום לפי הנוהל להעסקת עובדים בתעשייה השכר המינימלי להעסקת עובד זר הוא 60% מהשכר הממוצע במשק וזה לעובדים הכי פשוטים שהם מרכיבים, אפילו לא מרכיבים, עבודות מאוד פשוטות כמו ניקיון, הדבקת מדבקות, סימונים שונים בתעשייה, עבודות שלרוב השכר בהן הוא לא גבוה משכר המינימום כשיש גם להוסיף לזה שבתעשייה לפי צווי ההרחבה בהסכמים הקיבוציים הכלליים, על זה יש תוספת משמרות שבממוצע מגיעים ל-30% תוספת על השכר הזה.

אז אנחנו מדברים על שכר שהוא 60% מהשכר הממוצע במשק, על זה תוספת משמרות, תוספת שעות נוספות וכמובן כל עלות ההעסקה ולמעשה שכר שלא דומה בדבר לעובד הישראלי שלצידו באופן שגורם ממש למבוכה למעסיק מול העובד הוותיק שלו, הישראלי שלו, שלו הוא גם לא משלם מגורים ואת המשכנתא שלו הוא משלם לבד, לעומת העובד הזר שאולי מתחיל לעבוד אצלו היום וכבר משתכר 40% יותר ממנו. המצב הזה הוא לא סביר. בניהול הסוגיה של ההוגנות היא מאוד חשובה, אחר כך אתה מפסיד גם עובדים אחרים שלך.

תוסיף לזה שעובדים פלסטינאים בתעשייה לפחות בעוד חודשיים לא ייכנסו והשכר של העובדים הפלסטינאים הוא השכר הזה, אז למעשה גם לא נתנו מענה לתעשיינים שמעסיקים עובדים פלסטינאים ומחפשים עכשיו מענים תחת כל עץ ופשוט לא מוצאים. העובד הישראלי לא מגיע ואם באמת בעוד חודשיים לא יהיו עובדים פלסטינאים לא יהיה להם שום מענה.

צריך גם להוסיף על זה, שוב באותו נוהל, מקסימום מכסת העובדים שאפשר להעסיק אצל מעסיק אחד זה עד 10% מהעובדים הישראליים שלו בזמן שלעובדים הפלסטינאים לא הייתה מגבלה כזאת. כך שאם מעסיק בתעשייה מעוניין להחליף את העובדים הפלסטינאים בעובדים זרים למעשה המגבלה הזאת לא נותנת לו מענה.

הוזכרה פה סוגיית המגורים. בוודאי שהיא מוסיפה הרבה מעבר, וכמו שאמרתי, לעובד הישראלי אף אחד לא משלם את המשכנתא. מה שצריך עוד להוסיף כאן, הרבה מאוד מהתעשיינים מעסיקים שני עובדים, שלושה עובדים, ואז המחיר של דירה יקרה, והדירות במדינת ישראל הן יקרות, לחלק אותן לשלושה עובדים או לשני עובדים, המשמעות היא תוספת מאוד משמעותית על עלות השכר של העובד הזה.

הוזכרה הסוגיה של האגרות, אני לא אחזור עליה, אבל בגדול זה מוסיף עוד כ-1,000 שקלים בחודש על כל מה שאמרתי עד עכשיו ואנחנו זקוקים לפתרונות מהירים, העובדים הפלסטינאים בעוד חודשיים, לפי משרד הכלכלה, הוא לא מתכוון להאריך את המועד להעסקה של עובדים פלסטינאים.

גם אם ייתנו את כל המענים שביקשתי, בתוך חודשיים זה לא יהיה אפשרי כי בשיחות עם רשות האוכלוסין, אם ייחתם הסכם בילטרלי, בהנחה שייחתם הסכם בילטרלי, זה לא יהיה תוך חודש וגם אז עד שבונים את המאגרים ועד שמגייסים עובדים. בתוך חודשיים עובדים זרים לא יצליחו להחליף עובדים פלסטינאים.

את מדברת על הפלסטינאים המוחרגים, נכון, מיכל? אלה שנכנסים עכשיו.

אלה שנכנסים עכשיו, בתעשייה נכנסים כרגע 3,000 עובדים, חסרים כרגע עוד 6,000 עובדים, אבל הם גם בשכר הזה. זה לא רק להחליף את ה-3,000 האלה, גם ה-6,000 האלה הועסקו בשכר של עובדים פלסטינאים.

בשתי הנקודות שנגעת, התייחסתי אליהן עוד קודם שדיברת, נקודה שלישית אני מבקש לשקף לאדוני המנכ"ל, הדרישה המינימלית היא שכשמקצים עובדים לענף או לתת ענף מסוים, שהוא יהיה לכל הפחות חלף פלסטינאים. זה לפני שנותנים מענה למחסור שהיה קודם, אבל קודם כל שיהיה חלף פלסטינאים, אבל זאת לא המציאות שמתגבשת.

ראשית, אני רוצה להודות לגב' וקסמן על הדברים היפים שלה. יש לנו הרבה שאריות מהעבר, נקרא לזה, מה-6 באוקטובר, שהיו כל מיני הסדרים כאלה ואחרים. בוודאי שאין לנו עניין ליצור שני מודלים של שכר, לישראלי פחות, ולעובד זר, ככל שיהיה, הרבה יותר, וצריך לתקן את זה. זה חלק מהעבודה שהטלנו על המשרדים לתכלל את זה.

אני הבאתי הצעה שהיא גם תהיה לעניין האגרות.

לא את הכול אנחנו עושים. למשל ההחלטה אם להכניס את הפלסטינים או לא זו החלטה של משרד הכלכלה, זאת אומרת אנחנו לא יכולים לקחת את הסמכויות של כולם, אבל ברגע שזה צף כבעיה כללית, למשל יש היום דיון ייעודי על הנושא של השכר בתעשייה. בדיוק על זה. כל מה שצף, אמרתי, אין נושא שהוא צף והוא לא נידון. ההחלטות כמובן שיתקבלו בשום שכל. מה שאת יודעת אנחנו גם יודעים וכולם ביחד מבינים מה צריך לעשות, אף אחד כאן לא חושב אחרת.

אני מאמין שבימים הבאים והקרובים אנחנו ניצור את המודל האופטימלי. בסוף צריך להיות איזה שהוא מודל של עובדים זרים ועובדים פלסטינאים בסימביוזה, בהרמוניה שהיא טובה לעם ישראל. כרגע יש מצב מלחמה וזה מוביל אותנו ואגב גם ככה מסדרים דברים, סידרנו כוננות, הרבה דברים שלא היו, זו הזדמנות לסדר אותם. גם בעניין הזה נעשה כולם ביחד ואני מקווה שנעשה עבודה טובה.

תודה רבה, אדוני המנכ"ל. אני מבקש להעביר את רשות הדיבור למר אילן זגדון, מנכ"ל פורום המסעדות.

קודם כל כולם הודו לכם, אבל אני באמת רוצה להודות באופן אישי ולראות את שניכם ביחד זה מבחינתי כמו מפץ גדול. יש לי כיסא שמור אצל חבר הכנסת אליהו רביבו בוועדה לעובדים זרים ובוועדה האחרונה שהייתה, אני חושב שהדברים הסתכמו בזה שיוסי שלי צריך לבוא לפה. כששניכם ביחד מבחינתי, שני בולדוזרים, אני יודע שהדבר הזה ייצא לפועל.

לגבי העניין שלנו, המסעדות. יש 12,000 מסעדות, הכמות שאנחנו מדברים עליה היא 2,000 ואני סומך עליך, יוסי, שברגע שנסיים את ה-2,000 האלה ה-2,000 הבאים יבואו. זו התקווה שלי וראיתי את זה כבר קורה אז אני לא רוצה להתעכב על הדבר הזה. כבר אמרו פה את הדברים. באמת שזה המצב הכי חמור שהיה אי פעם, אני אישית שוטף כלים, מנקה, חבריי כבר במצב של סגירת מסעדות, בסוף המדינה מפסידה מזה וגם אנחנו.

אבל אני רוצה לדבר על הדבר באמת החשוב ביותר ולהוציא כרגע את הפיל הלבן הזה כי כל הזמן חוסמים אותי מלדבר על זה, ושמישהו פה יענה לי, זה כמו לצעוק המלך הוא עירום, אני לא מצליח להבין, לא מצליח להכניס לראש שלי, למה אני צריך לשלם פנסיה לעובד שלא מזדקן פה. שמישהו יענה לי. אני יודע שנציגי ההסתדרות עכשיו יקפצו להגן על העובדים הזרים, ולמה עובד זר צריך להיות ככה או ככה? הוא צריך להיות פחות מהעובד הישראלי, הוא עובד זר, הוא צריך לקבל שכר מכובד, למה צריך לשלם לו פנסיה? אגרות זה דבר אחר, אני יודע שאתה מטפל בזה, למה? הרי הדבר הזה בסוף, מי שמשלם על זה, על המחיר במסעדות, יוסי, זה אתה, אתה משלם על זה.

אני הייתי נעזר בדינה אם היא תרצה להתייחס, היא מבינה בזה יותר ממני.

אני מכיר את הטיעונים שלהם, אני במלחמה הזאת כל הזמן.

זה לא טיעונים, זה כל אחד צריך לשמור על איזה נתח וביחד אנחנו מנסים לייצר - - -

נתח שהולך להסתדרות, כמו בפלסטינים. הפלסטינים קיבלו פנסיה מהיום הראשון, ישראלים יהודים לא מקבלים פנסיה מהיום הראשון, שתבין, והכספים האלה יתחלקו בסופו של דבר לכל מיני גורמים. צריך לעשות סוויץ', כמו שעשיתם סוויץ' בוועדת המנכ"לים ושיניתם פה את המציאות לגמרי, מדברים פה בוועדה על דברים שלא דיברו אף פעם. אני מרגיש פה עכשיו טוב, כל ועדה תמיד צרחתי, הרמתי את הקול, באתי בייאוש, היום אני בא באנרגיה טובה.

עוד לא קיבלנו את העובדים אבל אני יודע שהם יגיעו כי אני רואה את התהליכים ואני בקשר פה עם כולם. כמו שאמרת שאני חופר לך, אבל אתה גם עונה לי ומתקשר אליי ב-2:00 בלילה, ואני מעריך את זה.

בצחוק, אל תיקח את זה אישית.

לא, אני מעריך את זה. התקשרת אליי לעדכן אותי בדברים. מנכ"ל משרד ראש הממשלה מעדכן אותי כדי להרגיע אותי אומר לי להודיע למסעדנים שהכול בסדר, זה ראוי לשבח, זה לא דבר ברור מאליו. אבל צריך לדבר על הדבר הזה, יוקר המחיה. היום החבר'ה הצעירים, מנה שווארמה, יש מקומות שהיא עולה 70-60 שקלים, לאן הגענו? וזה רק הולך ועולה. אני כל יום מקבל העלאות מחיר, כל ספק שולח לי את ה-20%, 15%, והכול בגלל עלות הלייבור, כוח העבודה.

עובד מגיע היום ל-60, 70, 80, שוטף כלים מגיע ל-22,000 שקל. יש לי חשבוניות מחברות כוח אדם. זה הזיה. בסוף לא יהיה אפשר לאכול במסעדות, חלקן תיסגרנה. מה זה המסעדות? בסוף זה אלטרנטיבה לסופרים, אנחנו מאכילים אנשים מעבר לאווירת הבילוי, ואני רוצה לקבל תשובה למה העובדים שלא מזדקנים במדינת ישראל מקבלים פנסיה? למה? אני יודע שבסוף הם יוצאים מהארץ ופודים את זה כסכום אחד, זה לא באמת תשלומים כמו לעובד הישראלי הרגיל שבאמת אנחנו רוצים לדאוג לעתיד שלו. שם אני משלם פנסיה, קשה לי, אבל אני יודע שאני דואג לעתיד שלו, זה גורם לו להרגיש טוב שהוא עובד. אני אשמח לתשובה.

משרד העבודה זה הגורם הנכון לענות על השאלה הזאת.

שלום, אילן. עלו כאן מכמה משתתפים כמה סוגיות שנוגעות למשרד שלנו. לגבי הפנסיה, חוקי ההעסקה של מדינת ישראל חלים על כלל העובדים במדינת ישראל, בין אם הם ישראלים ובין אם הם זרים. כרגע זה החוק הקיים במדינת ישראל.

גם ביהודה ושומרון? הפלסטינים? למה שם לא משלמים להם פנסיה, חופשה, הבראה ותנאים סוציאליים? נכנסים פלסטינים, עובדים שם כל יום.

החוק לא חל מחוץ לקו הירוק.

אביבית, אנחנו הצענו פתרון, הגשנו לכם איזה שהיא הצעה של פתרון לפנסיה שפותר את הבעיה. אתם בוחנים את זה?

הייתה ישיבה של החקלאים עם השר שלנו, עלו שם כמה נושאים, הניכויים של המגורים, עלו שם נושאים של פנסיה, הדברים האלה נבחנים על ידי גורמים משפטיים אצלנו במשרד. ככל שתהיה היתכנות לדברים מסוימים אני מניחה שנהיה בקשר על הדברים שעלו. כרגע אין לנו סמכות לחרוג מהוראות החוקים במדינת ישראל וכרגע זה המצב הקיים. לוועדת המנכ"לים אין סמכות לשנות את כל החקיקה במדינת ישראל, לוועדת המנכ"לים יש סמכויות שהוקנו לה מתוקף החוק, החלטה לשנות חוקי שכר במדינת ישראל זה לא –

זה לא אחד מהם. תודה רבה.

ההצעה שאנחנו מציעים היא בתוקף החוק.

אני אומרת, ההצעה שלכם הגיעה לשר, היא נבחנת על ידי גורמי מקצוע וגורמים משפטיים אצלנו במשרד. ככל שתהיה היתכנות או יהיו דברים שיהיה אפשר ליישם אותם אז –

אני ביקשתי פגישה עם השר שלכם ואני מחכה כבר שלושה חודשים בנושא הזה.

אני לא לשכת שר, אבל אני יכולה להעביר.

ובנושא של ביטול דמי האבטלה. ברגע שיבטלו את דמי האבטלה לא צריך להביא עובדים זרים למדינת ישראל.

סליחה, הדו שיח הזה נפסק כאן, בסדר? תודה רבה, קיבלתי את ההתייחסות. אני אומר שאני בתהליכי ניסיון לתהליכי חקיקה שיסדירו את העניין ההזוי הזה שנקרא פנסיות לעובדים זרים. מי שמכיר את גישתי, אני מבטא את זה לאורך הדיונים חזור ואמור. אני מנסה לעשות את זה בענף מסוים, נראה אם זה יתפוס בעזרת ה' אז נעבור לשאר הענפים. יענקלה, תודה, שמענו אותך לא רע היום.

אנחנו משתפים פעולה.

אני רוצה להעביר את רשות הדיבור למר יוסי קונפידן, מנכ"ל חברת קוגול צמיגים ומוסכים.

שלום. אני נמצא פה מעבר לתפקידי בחברה, אלא מאיגוד לשכות המסחר. אני מודה לפורום וכמובן לכל ועדת המנכ"לים והמשרדים. אני מברך על העבודה, על הקול קורא של משרד הכלכלה אתמול, על הקצאה של 6,400 עובדים זרים לענפי המסחר והשירותים, קבלנים, חקלאות, תחומים גדולים וחשובים, סיעוד בוודאי, אנחנו הרבה שנים שומעים על העובדים הזרים בענפים האלה, אבל ענפי המסחר והשירותים הם ענפים לא יותר קטנים ולא פחות חשובים. העולם שלי אולי זה צמיגים, אבל אנחנו אלה שדואגים לתחבורה ציבורית, לכלים של צה"ל ולכל אחד מאיתנו שהגיע לפה מוקדם בבוקר - - -

בלעדיך פה אף אחד נוסע, שלא תתבלבל.

תודה רבה, אף אחד לא מתגלגל בלעדינו. אז אנחנו כאן, אבל הבעיה שלנו היא כמו בעיה של כל העסקים במדינת ישראל, יושבים איתי פה נציגים של לשכת המסחר, אנחנו סובלים ממצוקה קשה של עובדים, נקרא להם עובדי צווארון כחול.

אני מבטיח לכם שאם אני מפרסם מחליף עבורי כמנכ"ל אנחנו מקבלים 2,000 קורות חיים, אבל מחסנאים, צמיגאים, נהגי משאיות, מלגזנים, אנחנו מפרסמים בכל דרך אפשרית, בזמנו קיבלנו מענה חלקי בחלק מהענפים שלנו דרך עובדים פלסטינאים, שזה לא רלוונטי היום, ונוצר מחסור. אני יכול להגיד לכם מהסטטיסטיקות המאוד מדויקות שאנחנו עובדים, ההתייצבות שלנו לעבודה בתפקידי צווארון כחול, כולל מוסכים, היא 55% נוכחות ואנחנו צריכים לנהל עסקים ולתת שירותים.

יש לנו בעיה קשה עם נושא של העלויות של העובדים הזרים. היום ניתן לגייס עובדים זרים לענפים השונים אצלנו דרך קבלנים או דרך משרדי כוח אדם לעובדים זרים בעלות של 16,000 שקלים לחודש, שזה מספר שלא מתקבל על הדעת בעבודות צווארון כחול כאשר אתם מדברים על שכר ממוצע במשק 13,000, משכורת מינימום 6,000 שקלים, אנחנו כמעסיקים בענף גדול מאוד של מסחר ושירותים לא יודעים להעסיק אנשים בעלויות האלה מבלי שזה יתגלגל בצורה קיצונית לצרכן. ואנחנו כל אחד סביב השולחן אנחנו הצרכנים.

רק לסבר לכם את האוזן, עובדי צווארון כחול שמגיעים מהמדינות, הם לא מגיעים לפה כי הם אוהבי ישראל, הם רוצים פרנסה, רוצים לעבוד, השכר הממוצע שלהם במדינות, אם זה תאילנד - - -

מה מרכיב את השכר שמגיע ל-16,000 שקלים?

מול 400 ל-800 דולר בחו"ל. אנחנו מנסים להבין למה אנחנו נותנים פי עשרה.

תרכיב לי בבקשה את ה-16,000 שקלים.

היום עלות שעת עבודה, שמשקלל בפנים כל מה שחבריי אמרו, שכירות, לא כולל הסעות, אנחנו צריכים להסיע, מגורים, היא 75 שקלים מינימום לשעת עבודה כפול 210 שעות, זה המינימום שאותן החברות הקבלניות מוכנות לתת, אז אם תכפיל 75 כפול 210 שעות זה מגיע ל-16,000 שקלים, 15,750, זה לפני שעות נוספות שעובדים מבצעים. במדינת ישראל 182 שעות אי אפשר לעשות בשישה ימים, אז זה בערך מגיע ל-240-220.

בוא נבאר את זה רגע, 210 שעות זה יותר מ-182 שעות, זאת אומרת שמראש אתה מחויב להעסיק עובד בשעות נוספות ומראש לספוג שכר של שעות נוספות גם אם אתה לא מממש אותן.

נכון.

אני מבקש שתבטא את זה. אני נותן לכם את רשות הדיבור כדי שהמנכ"ל ישמע ממקור ראשון את המצוקות שלכם.

אנחנו מממשים את השעות הנוספות פלוס בגלל המחסור בעובדים, מגיע ל-220 ו - - -

מה שפוגע בפריון כי עובד שעובד יותר מדי שעות - - -

הם נשברים והולכים. עוד נקודה שנשאלה פה אצל אחד המנכ"לים, בגלל החוסר יש תחרות בין הענפים מי משלם יותר, אנחנו איבדנו את כל עובדי הצווארון הכחול שלנו כי אמרו לנו: תשמע, בשטיפת כלים משלמים 800 שקל במזומן ביום. אני לא יכול להתחרות עם זה. המספרים האלה, אנחנו לא יודעים לספוג אותם ולא יודעים להעביר אותם, זה יביא להתייקרויות מאוד קיצוניות ואנחנו רוצים להימנע מזה.

תודה רבה. אני מבקש להבהיר פה עוד נקודה מאוד מאוד חשובה, גם אם כבר מגיע עובד, אפרופו נהג משאית, מלגזה, מפעיל ציוד כבד, צריך להסדיר את עניין הרישיון שלו, עם איזה רישיון הוא מגיע, האם הרישיון שהוא מגיע איתו מקובל עלינו, האם צריך להנפיק לו רישיון בעקבות מבחן וכהנה. זאת נקודה שאנחנו מעלים אותה לאורך הדיונים ואני מבקש שוועדת המנכ"לים תהיה חשופה ותיתן על זה את הדעת.

אני מבקש להעביר את הדיבור למר ליאור טל, תאגיד בניין.

אני בעלים של תאגיד בניין. דיברנו על דברים שהם פחות קשורים לתאגידי בניין, אבל קודם כל אני רוצה להודות לרשות האוכלוסין ומשרד הבינוי והשיכון שהם באמת בקשר איתנו והם קשובים לצרכים שלנו, אבל יש כמה דברים שהם בעייתיים כי אני רואה שיש פה קושי אמיתי להעסיק את העובדים במחיר שהוא סביר.

קודם כל הנושא של האגרות, שהבנתי שהוא בטיפול, אני מקווה שמדובר גם באגף שלנו. זה דבר אחד שמאוד חשוב שיטפלו בזה כדי שנוכל להוריד את המחירים. ואמרנו שהעובדים הזרים מקבלים זכויות שהן שוות, אבל זה לא נכון, הם מקבלים זכויות יתר, חשוב לי להדגיש את זה, כי אנחנו צריכים לדאוג להם לדיור, הדיור הזה זו עלות משמעותית מאוד וזה בנוסף, לעובדים שעובדים פה בישראל אין את הזכות הזאת, אנחנו צריכים לשלם על הדיור שלנו.

נושא נוסף שצריך לקחת ואני חושב שצריך לחזק את רשות האוכלוסין בזה, זה הנושא של האכיפה והנושא של לשים לב לכל נושא הברחנים וכל העובדים האלה, כי אנחנו מביאים לפה כמויות אדירות של עובדים ובסוף לא תהיה לנו יכולת להתמודד עם זה. יהיה פה כמו שהיה עם האריתריאים, יהיה פה משהו לא תקין ואני אומר לכם את זה מפורום שאנחנו כל הזמן נמצאים בו שיש המון ברחנים שהולכים ימינה ושמאלה לכל מיני ענפים אחרים, הם בטוח עובדים בשחור. חייבים לחזק את רשות האוכלוסין ולתת להם כוח אדם שייתן מענה לדבר הזה, לנושא של האכיפה, זה משהו שהוא מאוד מאוד רגיש לדעתי.

והנושא האחרון, שאיתו אני אסיים, אני חושב שצריך לעשות פה מהלך של מערכת דיגיטלית יותר ברורה, לא לעבוד עם מיילים וקבצי TXT, כי יש פה אירוע של מאות אלפי עובדים ואני לא רואה איך רשות האוכלוסין תתמודד ברגע שהורדנו את משרד השיכון והבינוי, עם כמות הבקשות שאנחנו נבקש ב-30% יהיה להם צוואר בקבוק אדיר ולא יגיעו לפה עובדים בזמן. אנחנו פתוחים לעזור במה שצריך, בהתנדבות באמת, כדי שנוכל לקדם את הנושא הזה.

אני רק אענה על דבר אחד. ליאור, דיברתם על חיזוק האכיפה, כבר קיבלנו תקנים, קיבלנו כרגע 85 תקנים, אנחנו בתהליכי גיוס, השכר שלהם יותר נמוך מעובדים זרים אז אנחנו צריכים לדאוג להם גם לשכר, אבל אנחנו בתהליכי גיוס מאוד מתקדמים ואנחנו מבינים את האירוע ואני מקווה שזה גם יבוא לידי ביטוי בשטח.

מאיר שמש הוא מהתאחדות קבלני הפיגומים, תת ענף שנופל בין הכיסאות, אדוני המנכ"ל, שהוא מצד אחד עוסק בתחום הבניין, מצד שני לא מוגדר כקבלן והסוגיה בעניינו ודומיו עדיין לא נסגרה.

קודם כל אני אזכיר לך, אתה בתוך הקול קורא הזה עכשיו, אתה יודע את זה, נכון?

כן. אני מודה לוועדת המנכ"לים ומודה באמת למי שעשה הרבה, גם זרק אותי מהוועדה, התבטאתי לא כל כך בלשון יפה, ואני מודה ליושב ראש אלי רביבו שסוף סוף מצאנו משרד כמו שאצל הסיעוד, לא היה להם משרד שיטפל בהם, משרד הכלכלה הסכים לאמץ אותנו. אנחנו מבינים שאנחנו נהיה שם כילדים יתומים שמישהו אימץ אותנו, כי זה לא המשרד האמיתי שצריך לייצג אותנו, המשרד שצריך לייצג אותנו זה משרד השיכון. אז אני מודה לכל מי שהיה, ליאיר אלבין, למשה ממשרד ראש הממשלה ולמנכ"ל ראש הממשלה, מר יוסי שלי.

מה שקורה, אנחנו בענף הפיגומים עובדים עבודה מאוד קשה, כל היום בחוץ, אם זה בשמש ואם זה בגשם. מספר השעות, ה-236 שעות, זה לא - - -

זה כבר סודר, לא?

לא, עוד לא סודר כלום.

זה יסודר, זה ממש על הקשקש.

ברגע שאתה לא תחת כנפי משרד השיכון ואתה משרד הכלכלה, במשרד הכלכלה אין 230 שעות.

תלוי, לכן אמרנו, זה חלק מהניוד. גם כשהוא דיבר על השכר בלי להיכנס לפרטים, כשאתה מקבל כאלה עובדים שהם לא היו בדיוק בבנייה אבל הם באים מהבנייה, הם כבר מגיעים עם איזה תקורה גדולה יותר. ברגע שזה דרך הקולות קוראים זה יתכנס לאיזה שהוא מחיר נורמלי שצריך. אין מה לעשות, יש תמיד עוד קצת עלות לעובדים זרים, אבל זה לא צריך להיות קצת הרבה, צריך להיות קצת, וזה מה שעושים אנשים פה שעות, להגיע למה שאתה רוצה. וגם צריך לשפר את הטכנולוגיה של הפיגומים, אתה יודע, אנחנו ישנים בדברים האלה.

לא, נכנס תקן 1139, חלק ראשון, זה פיגום בתקן אירופאי.

ניצחת אותי, אני לא מכיר את הכול.

מה שכן, אדוני היושב ראש דיבר על זה שהוא לא מקבל טלפונים, הוא הפסיק לקבל טלפונים, כאילו שאין – זה לא שאין בעיה, הבעיה קיימת, מה שכן, השב"כ פרסם 40,000 פלסטינים נכנסים, שב"חים. יש עוד משהו, תסמונת האישה המוכה, במכה הראשונה שהאישה מקבלת מהבעל היא בוכה, אחרי זה כבר התרגלנו, התרגלנו לסבל הזה. זה לא שאנחנו לא סובלים, זה כמו בני ישראל במצרים שנאנקו מהעבודה הקשה, זה לא שלא קשה לנו, אין לנו כבר כוח לבכות.

יש עוד הסבר, אתה רואה את המספרים, עובדים נכנסים.

העובדים הפלסטינים?

לא, העובדים הזרים.

אני מאוד מודה לך. אתה זוכר, אמרתי לך, כשזה יהיה רלוונטי ויהיה למה להשמיע אני אתן לך את רשות הדיבור גם לפני שאתה תבקש.

הדבר הראשון כשדיברו על זה ישר שלחתי הודעה לעוזר שלך, להודות לך.

בחפץ לב. אנחנו נעביר את רשות הדיבור למר ניר קפלן מהתאחדות המלונות, שהוא גם סמנכ"ל רגולציה. ניר קפלן נמצא?

טוב, הוא מרוצה, אין לו מה להתלונן הוא הלך. זה בסדר, זו גם תשובה.

אני מהתאחדות המלונות. קודם כל אני רוצה להגיד תודה רבה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, לאייל סיסו, לחבר הכנסת, תודה רבה על כל העבודה שלכם, אנחנו מאוד מודים על התהליך, ועם זאת אנחנו מאוד מבקשים לזרז כמה שיותר את הבאת החלף לעובדים הפלסטינאים. כרגע אנחנו מצפים לאישור, כמו שאישרתם 2,000 עובדים, אנחנו מצפים שיגיעו כמה שיותר מהר.

חשוב לנו גם לא להיות תלויים באופן מוחלט בעובדים הירדניים באילת. בהינתן שהמצב הביטחוני יידרדר אז כל אילת תיסגר ולא יהיו עובדים במקומם, לכן חשוב לעבוד על תמהיל נכון.

דבר נוסף שהוזכר פה קודם, הפחתת האגרות. בענף המלונאות משלמים את הסכומים הגבוהים ביותר לעובדים ולכן חשוב - - -

גם גובים את הסכומים הגבוהים ביותר, נכון?

ועם זאת יש עודף רגולציה.

אין בעיה, אבל גם גובים את הסכומים הגבוהים ביותר. יש הבדל בין מעסיק שבקושי סוגר את היומית שלו, לא את החודש, וגובה האגרה משפיע על יכולת הקיום שלו באופן מיידי, לבין ענף המלונאות, שעם כל הרגישות הנדרשת, כשהוא גובה אלפי אלפי שקלים ללילה, זה בסדר שהמדינה גם תיהנה מגביית האגרה בגין העסקת העובדים הזרים שלו.

אגב, אני רק פותח סוגיה, אדוני המנכ"ל. במהלך אחד הסיורים שקיימתי באחד מבתי המלון ביקשתי לבחון העסקת מפונים בבתי המלון, שייתנו ידיים עובדות. בהתחלה מי שאירח אותי חשב שזה בלתי אפשרי ועשיתי סיור איתו ומפונים גילו עניין בחפץ רב בהעסקה. זו גם נקודה שאנחנו צריכים לשים אותה על השולחן כשמדברים אפרופו צורך בידיים עובדות והעסקה.

קודם כל משרד התיירות, הם היו פה, אני איתם בקשר ואני אדבר עם סיון המנכ"לית שלכם.

כן, אני מצטערת, זה נמסר מראש שנבצר ממנה להגיע.

לא, זה בסדר, אנחנו בעוד יומיים, אני מקווה, נסגור את ההסכם עם סרילנקה והם יתחילו לבוא מהר. קיבלתם אישור כרגע ל-2,000 עובדים נוספים, התמהיל אילת מוסכם, כרגע יש לנו היבטים מדיניים עם הירדנים, אבל האירוע שצריך להוסיף עוד עובדים ממדינות אחרות מובן, העברנו גם קצת פיליפינים לאילת כדי לחזק שם. אני חושב שאנחנו בכיוון הנכון בנושא של תיירות.

תודה רבה. אני מבקש להעביר את רשות הדיבור למר נחי כץ, מנכ"ל קדם, איגוד לקהילות דיור למבוגרים.

נכון. עברנו ממוסדות לזקנים לקהילות דיור שנותנות גם איכות חיים, חלק מאיכות חיים זה גם לתת שירות טוב. דבר ראשון, בכל השנים שלי בצד הציבורי, כנסת, ממשלה, אני לא זוכר מהלך כזה ממשלתי שמפרק לגורמים את כל החסמים הבירוקרטיים. לא מכיר כזה דבר, ושאפו, יש פה כוכבים שהסתדרו אבל למנכ"ל משרד ראש הממשלה, לוועדה, לרשות האוכלוסין, לאנשים הטובים, למשה ואחרים וליו"ר הוועדה, זה מדהים.

הוזכר פה נושא האגרות, אנחנו עכשיו בתהליך של ביקושים, כמו שאתמול יצא הקול הקורא, מוסדות לא יבקשו אם יש את האגרה. אף שמתוקצב מהמדינה, הם פשוט לא יכולים לעמוד בזה. אני יודע שזה מקדמי ולא מחייב, אבל זו סוגיה שצריכה לתפוס תאוצה, לפחות מבחינתנו.

נושא שני זה באמת מתי. לפחות בענף שלנו הסתמכנו על נפאל, אני יודע שבודקים לגבי עוד מדינה, לגבי מלאווי, זה צריך להיות מהר. כרגע נפאל בסבב גיוסים, זה אומר שאף עובד כרגע לא מגיע מנפאל, או ממש בטפטופים. אז שוב פעם תודה על התהליך ונשמור על קשר מה שנקרא. תודה.

תודה. אני נאלץ לחתור לסיום. גם זמנו של אדוני המנכ"ל קצוב וגם אני נדרש להגיע באופן מיידי לוועדת החוקה. נעביר את רשות הדיבור להתאחדות חברות הניקיון ולאחר מכן למר כהנא מקו לעובד ובזה אנחנו מסיימים את הדיון.

אני רוצה להודות כפי שכולם הודו ליושב ראש הוועדה ולמנכ"לים שמטפלים בנושא. ענף הניקיון הוא בכאוס מטורף, אין לנו עובדים וזה לא התחיל היום, זה כבר שנים וזה הולך ויורד ויורד. אני יכול להגיד שבאזור גוש דן עובדים עם עובדים זרים לא חוקיים וכולם יודעים מזה ואמנם גם רודפים אותנו ומגישים נגדנו תביעות משפטיות על העסקת עובדים זרים, אין עובדים אחרים.

חברים, אין עובדים. אני גר בתל אביב, את הבניינים שלנו מנקים עובדים זרים, את המשרדים עובדים זרים, אני מדבר על עובדים שלא מאושרים. תופעת תעודות הזהות המזויפות קיימת בצורה מטורפת, גם אצלי בעסק, ואני נתפס לא פעם. אין לי מה לעשות, אני לא בלש מטעם המדינה ואני לא יכול לבדוק מי עם תעודה מזויפת ומי לא.

אבל למרות כל העובדים האלה שמועסקים באופן לא חוקי, אני אגיד פה דבר שאתם יודעים, למרות עשרות אלפי שב"חים, וגם היום יש, שעובדים ועובדים בתחום הניקיון, עשרות אלפי שב"חים, למרות כל מה שאני אומר יש כאוס מטורף. אתמול בתעשייה אווירית כדוגמה מפעל ביטחוני, יש שם חוסר של 200 עובדי ניקיון. חבר'ה, מישהו יודע מזה? מספרים לכם המדינה שבשנה שעברה נפטרו מזיהומים בבתי החולים 7,600 איש. זה עושה רושם על מישהו?

ישבה נציגת המדינה בדיון הקודם אצל יושב ראש הוועדה וסיפרה שהיא משלמת 14,600 לעובד ניקיון בבית חולים. זה לא שכר מינימום, זה יותר מכפול והיא בחוסר של עובדים. עשינו ניסיונות עם שירות התעסוקה, שכרנו את אקספו תל אביב וקיימנו יריד תעסוקה, התוצאה שקיבלנו הייתה אפס. חברים, תתעוררו, אין עובדי ניקיון. יותר מזה, לא יהיה לעולם יותר עובדי ניקיון במדינה, כי אם פעם הספרדים עבדו בניקיון, אין יותר. אני ספרדי, הילדים שלי לא עובדים בניקיון.

אלה שבאו מספרד?

לא, אלה שבאו ממצרים, מעירק, מטוניסיה, אין יותר עובדי ניקיון. אני עובד בעיר לוד, עיר מעורבת, ערבים יהודים, אני בחוסר עובדים. עיר מעורבת, ערבים יהודים, ולא במצב סוציואקונומי גבוה, אני לא מדבר על גוש דן, תל אביב, גבעתיים, הרצליה.

חבר'ה, אין עובדים. אם המדינה לא תתעורר מהר מחר בזרועות הביטחון, קרי מוסד, שב"כ ועוד הלאה והלאה, לא יהיו עובדים. אני עובד במכון הביולוגי, הוא לא נופל ממה שהזכרתי, זה משרד ראש הממשלה, חסרים לי 20 עובדי ניקיון, אני לא מצליח להביא. כל השאר שבאים באים מקרית גת ולא יודע מאיפה.

תודה רבה, מר מזרחי, ביטאת היטב. אדוני רוצה לומר?

אתה יודע שעד לפני הוועדות האחרונות לא היו עובדים לתחום הזה וזה לקח את הזמן שלו, זה אומר שהוועדה הזו, הם רואים נכון ורואים רחוק, ומנגד אני גם קורא פה, גם למעסיקים, גם כאלה שלא נמצאים, אם לא תשתפו פעולה עם ההסדרים הלא חוקיים האלה ותיקחו שב"חים ותיקחו כאלה ותעשו את כל מה שלא טוב, ברגע שיש פתרון, שאמנם כרגע הוא מתגלגל, בסוף גם העבודה אצלכם, אם אתה לא גורם לזה לקרות זה לא קורה.

כשלא היה פתרון בכלל, אני לא יכול להאשים, אני לא אוהב את זה, אבל אני לא בא בטענות, אבל כשיש לך פתרון מוסדי שהוא מקובל על כולם וברגולציה, אז גם אותם מעסיקים שבכוח מכניסים אנשים למקומות שאסור להכניס וזה, זו ההזדמנות לסדר את הדבר הזה. בסוף אמרתי, זה כולם ביחד, אין אתם ואנחנו. אם מישהו מנקה את הבניין שהוא לא חוקי ואתה עולה בבניין ואתה רואה ואתה יודע את זה – כשלא היה פתרון, איך אומרים? אני לא יכול להתבטא על זה כי אתה אומר אין, היום יש פתרון, צריך לנצל אותו והעבודה היא עבודה משותפת. אם האזרחים לא ידאגו לעצמם גם הממשלה לא תוכל לדאוג לאזרח. אני חושב שקרה פה משהו.

ענף הבריאות, אם שם לא קורה כלום אז את מי זה מעניין משרדים פרטיים? את מי זה מעניין בתי ספר? אם בבתי חולים אין וזה לא הפריע עד היום לאף אחד והתופעה לא נולדה בשנה שעברה - - -

כן, הגברת הייתה אצלנו בוועדה ודיברה על זה בדיוק.

כשאתה אומר שב"חים, רק להבהיר, זה הרבה סודנים ואריתריאים שהם פה, הם עובדים בניקיון באזור המרכז, הם רשאים לעבוד.

נכון, אבל הם מהווים רק 5% והם כבר זלגו לוולט, אז אי אפשר להתבסס על זה.

תודה רבה. אנחנו מבקשים להעביר את רשות הדיבור לאחרון הדוברים, מר אלעד כהנא, מעמותת קו לעובד.

הוא היה אצלנו בוועדה גם.

עמדתי להגיד את זה. תודה רבה על זכות הדיבור ועל הדיון היום. אני חושב שבניגוד לכל מי שדיברו לפניי אני לא בא בשם מגזר, אנחנו לא מבקשים להביא עובדים זרים ואנחנו גם לא נגד. אני חייב להגיד שהסוגיה הזאת מבחינתנו לפחות היא לא שאלה של האם להביא או האם לא להביא, הוועדה גם באמת הזמינה אותנו לפגישה בנושא ואמרנו שמבחינתנו זו שאלה שמורכבת שמהרבה תתי שאלות שיכולות להוביל לתוצאות שונות, איך להביא, מאיפה להביא, איך הם יועסקו וכו', וזה גם משתנה מענף לענף.

מה שאני כן רוצה להגיד זה שאנחנו כמובן כאן שומעים על מה שהוועדה עושה, אין לי ספק שהוועדה עושה המון עבודה, אין לי ספק שגם אף אחד לא מסתיר שום דבר ולא מדובר בסודות, אבל לכן אני רוצה להעלות את השאלה, למה הדברים לא מתנהלים בצורה שקופה יותר? למשל סדר יום.

אני לא מדבר בהכרח על עצמנו אפילו, יש ועדי עובדים, יש ארגוני מעסיקים, שמעתי גם כאן בדיון סקטורים שונים, אפשר לקרוא לזה יש מי שיש לו יותר קשרים, יש מי שיש לו פחות קשרים, בסופו של דבר זו ועדה ציבורית, היא עוסקת בנושא מאוד מאוד חשוב, כמו שהובן לגמרי מכל מה שנאמר כאן לפני, וזה עוד לפני שדיברנו על צד העובדים, וכשאני אומר עובדים אני מדבר גם על עובדים מהגרי עבודה שיגיעו וגם על עובדים ישראליים שעובדים איתם וזה ישפיע גם עליהם, יש קשר בין השניים, רמות שכר ותנאי העסקה, וזה הניסיון מלמד.

בסופו של דבר אנחנו יודעים על ההחלטות, אנחנו שומעים כאן בדיון על החלטות ועל דברים שאמורים להידון, אבל שוב, זה לא מידע סודי, אני לא חושב שלמישהו גם יש איזה שהיא כוונה להסתיר, אני חושב שהציבור בכללותו, אני לא מבקש טובה מיוחדת לקו לעובד, רשאי לדעת מה נמצא על השולחן, מתי זה יידון, לראות המלצות רשמיות, לא סודיות, לפני שמתקבלת ההחלטה, שאפשר להגיב. אנחנו אולי נרצה להגיב, אולי לא, אולי יקבלו את דעתנו, אולי לא יקבלו את דעתנו, הכול בסדר, אני לא מדבר גם רק עלינו, גם על עוד גופים, בסופו של דבר המטרה היא לייצר החלטות טובות שמאזנות אינטרסים שונים ולא רק איפה שיש לחצים וקשרים ויכולת להגיע לחברי הוועדה.

ברשותך, היושב ראש, עו"ד ליטל, שהיא היועצת המשפטית של הוועדה שלנו, תן לה להגיד כמה מילים על זה.

שלום, תודה לכם. קודם כל אלעד חברי היה גם בוועדה אצלנו, כמו שהוא אמר, והוא כותב לנו לא מעט.

חשוב לי להגיד, כמו ששמעתם פה וכמו שבעצמכם נתתם שבחים רבים לוועדה, בין היתר בזכות קצב העבודה שלה, הממשלה, כשהיא הסמיכה את ועדת המנכ"לים לפעול כפי שהיא הסמיכה, היא גם קבעה לה מיד שהיא צריכה לפעול דחוף, היא אמרה שהוועדה תקבל החלטה ראשונה בתוך 45 ימים, כלומר היא כבר אמרה לה שהנושא בוער. אנחנו יודעים, ולכן היא יושבת על המדוכה ואנחנו עושים דיונים מעבר לשעון כדי לקבל החלטות ולכן אנחנו עדיין לא משיבים לך לגופם של דברים, אבל אתה כן הגעת, שמת את הטענות שלך בפנינו ואמרנו לך בזמן אמת שכל הטענות שהבאת, כל האינטרסים שאתה מנית, מהצד שלך, כאשר אנחנו שומעים גם את הצד השני, הונחו לפני הוועדה כשהיא קיבלה את ההחלטות.

ואני כיועצת משפטית שמלווה אותה באופן צמוד יכולה להגיד, אחרי אגב שנים רבות בשירות הציבורי וכעשור בייעוץ המשפטי של השירות הציבורי, שזו ועדה שפועלת מבחינתי ללא פגם. היא לוקחת בחשבון את כל השיקולים, את כל הקשת הרלוונטית והיא מראש מונה את כל משרדי המטה הרלוונטיים. כלומר אם דיברת על זה שאנחנו צריכים לקחת בחשבון כשאנחנו מחליטים על מאיפה להביא עובדים, אז אנחנו צריכים לקחת בחשבון את יחסי החוץ של מדינת ישראל, בדיוק לכן יש נציגה של מנכ"ל משרד החוץ שיושבת שם ומאזנת את המקום הזה. אז אם מצד אחד יש לחץ של המעסיקים, זה ממש לא נבחר אגב לפי מקורבים, זה נבחר לפי עבודת מטה שעושים המשרדים הרלוונטיים מתוך הבנה שלהם של השטח, ואז אם יש מצד אחד את הלחץ הזה לאשר הבאה פרטית נגיד, יש מהצד השני את משרד החוץ שמאזן את הכיוון הזה.

לגבי השקיפות, הממשלה הורתה לנו לפרסם את ההחלטות ואנחנו עושים את זה בקצבי שיא למרות עבודה באמת מסביב לשעון. נכון להיום הוועדה פועלת לפי מתודולוגיה זמנית שכל עניינה זה להישען בראש ובראשונה על מה שהממשלה קיבלה עד היום החלטות. כלומר אנחנו לא משנים סדרי עולם, אנחנו לא מאשרים עדיין ענפים חדשים, זה רק ענפים שבהם היו עובדים זרים לפני המלחמה, עובדים זרים כהגדרתם בחוק, כולל פלסטינים

בהקשר הזה אנחנו מפרסמים, אנחנו שקופים. בהמשך כשנפרסם את המתודולוגיה הקבועה אני משערת, לפי איך שהבנתי איך שהוועדה פועלת עד היום, אנחנו גם נפרסם אותה לציבור ונקבל עליה הערות, אבל נכון להיום אני חושבת שאנחנו מאזנים את מה שצריך באופן מופתי.

אני מודה לך. אנחנו נאלצים לחתור לסיום. הוועדה ואני באופן אישי מבקש לברך את משרד ראש הממשלה על הקמת ועדת המנכ"לים ומודה למנכ"ל ולצוותו על הצגת עבודת הוועדה, קצב העבודה, הנכונות והעומק, בפרט אני מבקש להודות לנציג משרד ראש הממשלה שמגיע ועומד בחזית חשוף, מר דניאל איטח.

דניאל איטח התותח. זה לפרוטוקול.

אני אומר שאתה לא מגזים בהגדרה שלך. שנייה לפני שאני עובר למסקנות אני מבקש להקדיש מילה, צריך הרבה הרבה יותר, אבל ביושר ובענווה להודות לראש הממשלה על הנכונות, על ההבנה של צו השעה. לגישתי נכון היה לעשות את זה קודם, אבל אני משתכנע תמיד בפגישות איתו שמסתבר שהוא יודע יותר ממה שהוא גם משתף אותנו, אפילו בישיבות סיעה וכהנה, ויש אילוצים כאלה ואחרים. אני מבקש להודות לו מכאן גם על הנכונות, גם על הרגישות. בפגישה שקיימתי איתו בנושא הוא גילה בקיאות רבה, חדות לנושא ורגישות מאוד מאוד מאוד גבוהה בכלל הענפים שעליהם דיברתי איתו ואני מבקש להודות לו מכאן.

אני ידוע כמי שיודע למתוח ביקורת, אבל צריך גם בענווה להודות על נכונות, על קשב, על זמינות ועל כך שאתמול כשהוא ראה שנכנסתי אליך, הוא חלף, הוא אמר: נו, אתה רואה שאנחנו עובדים בכל הכוח? יצאנו לאיזה הפסקה קטנה תוך כדי הדיון בינינו ואמרתי לו: אני חייב להודות שזה עוד יותר ממה שאמרת לי אפילו. אז מכאן שלוחה התודה.

אני מבקש לעבור לדברי סיכום. הוועדה מבקשת מוועדת המנכ"לים להתכנס בהקדם עם נציגי ענף הסיעוד הביתי ולהגדיר משרד ממשלתי שהוא יהיה הרגולטור של הענף ושיידע לתעדף ולתכלל את הצרכים ולקבוע אותם.

דניאל כבר רשם לפניו.

יופי, נפלא. הוועדה מצפה מוועדת המנכ"לים לחתור להיכרות עם כל ענף וענף כשיושבים על המדוכה ולא רק עם המשרד הרגולטור שהוא זה שמתפעל כדי להכיר את הצרכים, המגבלות והאתגרים ממקור ראשון ללא מתווכים.

הוועדה מבקשת ממשרד החוץ ומרשות האוכלוסין וההגירה לבחון את העמקת ההסכם הבילטרלי מול נפאל בענפי החקלאות והסיעוד הביתי.

הוועדה מבקשת ממשרד ראש הממשלה, עדיין יש לנו לא מעט בקשות מכם, יש גם ציפיות, לדון בהקדם על נושא האגרות ולהציג את המסקנות לוועדה. כשהוועדה אומרת אגרות היא מתכוונת לגובה האגרות, ואני מדגיש באותיות קידוש לבנה, לאופן חישוב האגרות.

הוועדה מבקשת מוועדת המנכ"לים להיכנס לנושא המגורים לעובדים הזרים כדי לא לגרום לעלייה נוספת של מחירי הדיור. לא הספקנו לגעת בדיון הזה בעניין המגורים, אבל זה נושא שצריך לתת לו התייחסות רחבה, כשאנחנו רוצים לקבל עובדים אנחנו צריכים לוודא שיש לנו היכן לשכן אותם בצורה שתהיה יעילה, נכונה, זולה ואפקטיבית, ואני שם דגש פה גם על עניין ענף הבניין.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:56.