פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



13
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
16/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 189
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, י' בתמוז התשפ"ד (16 ביולי 2024), שעה 11:14

חדוש פעילות קרן הסיוע לעסקים לעולים חדשים - ישיבת מעקב בנושא מיום 10/7/2023, 27/11/2023 ו־4/12/2023

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
ולדימיר בליאק

אירוס הומינר - מנהלת אגף יזמות עסקית, משרד העלייה והקליטה

חנה פלגרובה - יועצת קליטה, "יד לעולים"

לוליטה וילר - יועצת קליטה, "יד לעולים"

אליסה יפימוב - לובי המיליון

אביב נפתלי - נציג חשכ"ל, משרד האוצר

תאיר ראבוחין - רפרנטית רווחה וקליטה, משרד האוצר

נעמה אור - מנכ"לית - SparkIL, הסוכנות היהודית

ענת סחרטוב - יועצת תעסוקה - עולים, ארגון "נפש בנפש"

יעל שטראוס - ראש תחום תעסוקה, הפדרציה הציונית דרום אפריקה

שלומית אבינח

רעות חביב, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




חדוש פעילות קרן הסיוע לעסקים לעולים חדשים - ישיבת מעקב בנושא מיום 10/7/2023, 27/11/2023 ו־4/12/2023

שלום לכולם, היום ה-6 ביולי 2024, י' בתמוז התשפ"ד. אני פותח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום הוא גם היום ה-284 לטבח ה-7 באוקטובר, ועדיין 120 חטופים נמצאים בשבי החמאס. נראה אותם, בעזרת השם, כאן במהרה. שלום אירוס, שלום לכולם. שלום למי שנמצא בזום.

אנחנו בדיון חמישי כבר בנושא. חצי שנה עברה מאז הדיון האחרון. בתוך כה אנחנו גם מבינים שיש איזשהו צפי לעלייה ממדינות המערב נוכח התגברות האנטישמיות. אתמול ניהלנו דיון בנושא של קליטה בחירום. הנושא של פעילות הקרן לעסקים קטנים של עולים, בעיני, הוא אחד הצעדים לכך.

אני חייב לומר שגם משיחות שניהלתי גם עם המנכ"ל וגם עם השר, הם לא חלקו עליי בחשיבות שהם רואים לטובת העניין הזה. הקרן הזו, כשהיא עבדה היא הצדיקה את עצמה מאוד-מאוד. התוכניות שיש היום לעולים חדשים הן פשוט לא אטרקטיביות. לא אטרקטיביות, לא פתוחות, לא מזמינות. אני, בדיון האחרון שהיה בדצמבר ביקשנו לצאת למכרז חדש להפעלת קרן לעסקים לעולים חדשים, לאפשר למועמדים שהם לא רק בנקים אלא מועמדים נוספים לגשת, כמו עמותות וארגונים. במכרז הקודם אפשרו אך ורק לבנקים לגשת.

ביקשתי שתבצעו אירועי חשיפה במתכונת ירידי תעסוקה עבור עולים חדשים בעלי עסקים, שיוכלו גם לייצר נטוורקינג וגם להכיר את הכלים שיש בפניהם. קיבלתי, אני מבין שנעמה לא פה.

נעמה בזום, ויש גם את נציג חשכ"ל.

בסדר, קודם כל נשמע את משרד הקליטה ואחרי זה החשכ"ל. כן, בבקשה, אירוס.

כן, בוקר טוב, כבוד יושב-ראש הוועדה. לגבי עניין של עדכון בנושא הזה - כמו שאמרת, זה נושא מאוד-מאוד חשוב. אנחנו רואים בכך חשיבות עליונה. מאחר ויש בעיה מאוד קשה להשגת אשראי לעולים חדשים, במיוחד בשנתיים האחרונות הדבר הזה מקבל תוקף מאוד-מאוד משמעותי, כי היכולת לאתר ולגייס אשראי הפכה להיות כמעט בלתי אפשרית מבחינת עולים חדשים. אנחנו במשרד - - -

גם הריבית היום בגובה מאוד-מאוד בעייתי עבורם.

כן, זה בדיוק העניין. זאת אומרת, להשיג את ההלוואה אין בעיה רק שהריבית היא רצחנית.

לא נכון, גם להשיג את ההלוואה. לעולה חדש שנכנס לבנק, לקבל הלוואה זה לא אירוע פשוט.

חד משמעית, כל נושא הבנקאות מול העולים החדשים ידוע. מאוד-מאוד בעייתי. איך מישהו אמר לי? לגייס אשראי אפשר, רק השאלה באיזה גובה של ריבית.

השאלה היא מה אתם עושים בעניין הזה.

כן, אז אנחנו נמצאים כרגע בתהליך של בדיקה משפטית מה התהליך הנכון ביותר כדי להוציא את המכרז. מאחר וכידוע לפני מספר שנים היה ניסיון לצאת, כמו שציינת, היה ניסיון לצאת למכרז והוא נכשל. לכן אנחנו מנסים לבדוק אפשרות גם של כניסה של מתחרים חדשים חוץ בנקאיים. זה תהליך שאני מודה שחשבנו שהוא יהיה יותר קצר, והוא מתארך. לצורך הנושא הזה המשרד הקצה תקציב ואני מקווה שבזמן הקרוב נוכל להציג אפשרות לצאת.

מה זה בזמן הקרוב?

אני מודה שקשה לי לציין תאריך.

כמה מפגשים קיימתם בעניין הזה?

גם היו פגישות גם עם משרד הכלכלה וגם עם משרד האוצר. התקיימו גם פגישות עם קרנות שחשבנו שיכולות להיות רלוונטיות. התהליך, העניין הוא שזה נבדק, התהליך של אופן הוצאת הסוג – אם זה מכרז או קול קורא – זה נבדק כרגע, ואני מקווה שבתקופה הקרובה נוכל לצאת.

אנחנו נקיים על זה עוד ישיבה בפגרה, בכל מקרה. אז זה יהיה חייב להיות בתקופה הקרובה. אלא אם כן עוד פעם תבואי לגמגם פה בוועדה.

אני מודה שבשלב כזה הנחתי שנהיה כבר במקום אחר.

עכשיו, מה לגבי הדברים האחרים שביקשנו? ירידי תעסוקה, נטוורקינג – כל הדברים האלה.

כן, אנחנו בדיוק השבוע, סוף שבוע שעבר סיימנו קורס לבעלי עסקים דוברי השפה הרוסית באזור תל אביב. היה מאוד-מאוד מוצלח. זה היה לראשונה.

כמה השתתפו?

השתתפו 25 וסיימו 25. הייתה באמת היענות מאוד-מאוד גבוהה. הנושא הזה מאוד, במיוחד בקרב יוצאי חבר העמים, דבר שהוא מאוד מבוקש. בדרך כלל אנשים נכנסים למצב שהם נמצאים בתת-תעסוקה. זאת אומרת שהם עובדים בעבודה שאינה הולמת את הכישורים שלהם. בעצם הנושא הזה של הקמת עסקים קטנים הופך להיות יותר ויותר דבר שהוא מאוד נדרש על ידי עולים. במקביל, אנחנו גם יוצאים עכשיו ממש בתהליך של סיום מכרז גדול שבעצם ייתן פתרונות כלכליים ומיסויים לעולים חדשים, לא רק לבעלי עסקים. כל הנושאים של התנהלות כלכלית בישראל, לפני עלייה ואחרי עלייה - - -

מתי?

אנחנו ממש בתהליך של סיום המכרז עכשיו.

מה, המכרז כבר באוויר?

כן, כן, כן. כבר הגישו הצעות. זה יהיה דבר שאנחנו מאוד גאים בו. כל הנושא הכלכלי, כל משפחה, לפני שהיא עולה היא תוכל להיעזר בכל מה ששייך להתנהלות כספים, כל נושא העברות כספים. איך רוכשים דירה בישראל. איך אתה מתנהל מבחינת תזרים המזומנים הנכון בישראל.

טוב. מי הנציג של החשכ"ל, אביב? איפה אתם נמצאים באירוע הזה?

שלום. קיימנו מספר שיחות עם המשרד בנושא הזה. מבחינתנו אין מניעה. אנחנו מחכים לקבל איזושהי הצעה מגובשת עם דרך פתרון, מידע, ונשמח ללמוד את זה לעומק ולהעביר את עמדתנו בצורה מסודרת.

אז מתי תעבירו להם, אירוס? פעם שעברה שנפגשנו בעניין הזה הייתה בדצמבר 2023. הפעם הבאה שניפגש בעניין תהיה כנראה בספטמבר 2024, אני כבר אומר לכם. כי אני מבין שבשבעת החודשים האלה כמעט ולא - - -

כן, אנחנו נעשה את המאמצים, אני אדאג שזה יהיה.

אתם רוצים שאני אעזור לכם לתאם פגישה?

לא, לא. אנחנו נגיש, האמת שהמסמך כבר מוכן, אנחנו כרגע נמצאים באיזשהו הליך של בדיקה משפטית.

לא, אני חייב לומר משהו, אירוס. לי אין אינטרס אישי בזה, אני לא מתכנן לקחת הלוואה מהקרן הזו. אני מקבל המון פניות של חבר'ה שעשו עלייה, חבר'ה צעירים שרוצים לפתוח עסקים, רוצים להקים עסקים – מעבר לזה שהם לא מכירים את כל הסיוע שמשרד הקליטה נותן, אפילו לא של שעות הייעוץ, הנושא של האשראי הוא דרמה. הוא דרמה בהקמת עסק חדש. אתם חייבים לתת לזה פתרון. הזמן עובר. הפתרון המיטבי לעוד הרבה דברים, דיברנו על זה כבר בעבר, בסוף גם העסקים האלה מעסיקים עולים. זה פותר בעיות גם של תעסוקה לעולים, גם של בעלי עסקים. אז למה כל כך הרבה זמן?

כשל השוק הזה בכל מה ששייך לנושא של מתן אשראי לעולים הוא דבר שאנחנו מאוד מנסים - - -

אגב, בעיקר במלחמה.

כן, נכון.

גם אלה שצריכים עכשיו במלחמה נמצאים בנחיתות אל מול האזרחים הוותיקים.

נכון, הנושא של קבלת אשראי בבנקים היום הוא דבר שהוא כמעט בלתי אפשרי. ודאי שבמסגרת הקרן - - -

את מספרת לנו את זה, אבל אני אומר עוד פעם: צריך לייצר פתרונות, לא לדבר על הבעיות.

כן, זה נכון, אוקיי.

אגף תקציבים, מי נמצא?

אני נמצאת כאן. רפרנטית רווחה וקליטה.

כן, איפה אתם באירוע הזה מבחינת העמדת תקציב לטובת הנושא?

איתי הדבר הזה לא נדון. הפעם האחרונה ששמעתי על זה הייתה במפגש של הוועדה לפני כחצי שנה.

לא, זה לא רציני. פשוט לא רציני. אני רוצה שאנחנו נעשה אולי בתחילת אוגוסט עוד פגישה. אני הבנתי מהמנכ"ל דברים אחרים. אנחנו נעשה עוד פגישה בתחילת אוגוסט. אני רוצה את נעמה. כן, אני מבין שאתם צריכים שנשחרר אתכם, מהאוצר? אתם הולכים לעבוד על תקציב 2024?

תראה, שלום, כבודו. אני רוצה להגיד שאני - - -

רגע, רגע, אני רוצה לשמוע מהאוצר – אתם הולכים לעבוד על תקציב 2024?

תודה, פשוט הייתי על השתק ולא יכולתי להתייחס, אבל רציתי לסיים עוד את המשפט הקודם – אמנם לא דנו איתי על הסוגייה הזאת, כמו אמרתי, אבל הרבה מאוד דברים, הייתי אומרת שרוב הדברים שמשרד הקליטה עושה הוא עושה במסגרת סדרי העדיפויות שלו, וגם זה אחד הדברים האלה. זה שלא דובר איתי לא אומר שום דבר על ההתקדמות של משרד הקליטה בז, כמו גם בעוד הרבה מאוד תוכניות שהם עושים, כמובן במסגרת סדרי העדיפויות שלהם מבלי שאנחנו מעורבים, וטוב שכך.

אתם צריכים, אני מבין, ללכת לעבוד על תקציב 2024? בגלל זה אתם צריכים שאני אשחרר אתכם? גם החשכ"ל וגם אגף תקציבים?

לא, פשוט אתמול זימנו אותי לראשונה ויש לי עוד מחויבות קודמות.

אתם לא עובדים על תקציב 2024 עדיין?

את תקציב 2024 אנחנו כבר אישרנו ב-15 בינואר, אם אני זוכרת נכון.

סליחה, כן, תקציב 2025. אתם בדיוני תקציב כרגע מול משרד הקליטה על תקציב 2025?

אני לא מכירה שהתחילו תהליכים של עבודה על תקציב 2025. ככל הנראה יתחילו בתקופה הקרובה.

לפי הלו"ז, בדרך כלל התקציב אמור להיות מאושר בממשלה באוגוסט.

נכון. אנחנו ביולי – עדיין יכול להיות שיאושר באוגוסט.

כן, תספיקו לדון עליו עם משרד הקליטה? אתם די סגורים?

לא בשליטתי לוחות הזמנים של הממשלה בנושא הזה.

לא קיבלתם דרישות תקציב 2025 ממשרד הקליטה עדיין?

אנחנו עמוק עדיין בתקציב 2024 ובהתנהלות השוטפת ובהתמודדות עם ההשלכות של המלחמה.

כן, טוב. בואו נגיד ככה, בהרכב הממשלה הזה אנחנו לא נכעס אם לא יגיע תקציב 2025. כן, אתם משוחררים. תודה רבה.

נעמה, SparkIL.

בוקר טוב. תודה רבה. אני אגיד שאני קצת מיואשת. כבר הייתי במשרד הקליטה יותר מפעם בשביל לקדם את המהלך, כפי שדיברנו בפעמים הקודמות וכפי שביקשת והצעת, גם עם המנכ"ל, גם עם הצוות שלו, כמובן גם עם אירוס. וזה לא מתקדם. אני לא מצליחה להבין למה. אני פשוט חושבת שיש כאן הזדמנות, אנחנו מוכנים, כפי שכבר אמרנו בעבר, לעזור הלוואות ללא ריבית. "עוגן" איתנו, יכולים לעזור בהלוואות עם ריבית נמוכה יותר, ויש עוד גופים היום שהולכים צפונה-דרומה, ויש עוד ועוד שגם מקבלים כסף פילנתרופי מיהדות התפוצות בשביל לסייע גם למטרה הזאת.

20% מהעסקים היום ב-Spark הם של עולים חדשים, שחלקם הגדול גם הגיע לאחרונה. אין להם איך להתקיים בארץ מבלי שתהיה להם היכולת לפתוח את העסק בשפה שלהם ולעזור לפרנס את המשפחות שלהם. הם לא מצליחים לקבל את ההלוואות האלה מהבנקים. הצורך הוא כל כך הכרחי. אנחנו עובדים עם יועצים עסקיים, שחלקם עובדים דרך 'מעלו"ת' בפעילות שגם אירוס עושה, והם יודעים להגיע לעולים החדשים, בין אם זה מרוסיה, מאוקראינה, מצרפת, מארצות הברית – מכל מקום שהם מגיעים כדי לתת להם את הפתרונות.

מה שביקשנו זה שיצא מכרז שנוכל לגשת אליו כמו כל גוף אחר, שנוכל להציע להם את ההזדמנות שלהם, שרק תיתן את כרית הביטחון, שתסייע בתפעול. אנחנו נביא את ההון. נראה לי שיש כאן "ווין-ווין" לכל הכיוונים. אני לא מצליחה להבין למה זה לא מתקדם. באמת עבר כל כך הרבה זמן. אבל, אין שום דבר שקורה בעקבות הרצון שזה יצליח. והנחנו על השולחן הצעה מסודרת למנכ"ל ולצוות שלו. אז אני אשמח כמובן לעזור בכל דרך אפשרית אבל זה לא בידיי.

אוקיי. מי עוד נמצא בזום? אתם רוצים להתייחס? ענת, יעל? לא. פה מישהו רוצה להתייחס?

סליחה, אני אשמח בכל זאת להתייחס. ממש נקודה קטנה. אני יועצת תעסוקה ב"נפש בנפש", ובין היתר מקבלת פניות מעולים מקנדה וארצות הברית שכן מדברים על הקמת עסק. זאת אומרת שהדרישה והבקשה והצורך קיימים – אני יכולה רק לחזק את העניין שזה קיים וזה נדרש ובאמת משוועים לפתרונות בתחום. הן בהדרכה של איך להקים עסק והן בקורסי יזמות, כמובן בשפה שלהם. ושמעתי פה קודם שהיה קורס מאוד מוצלח בתל אביב - 25 השתתפו ו-25 סיימו – אני בטוחה שיכולה להיות הצלחה דומה גם לעולים דוברי אנגלית, בוודאי ובוודאי גם דוברי צרפתית. תודה.

אירוס, את רוצה להתייחס לנושא הזה? כמה קורסים כאלה אתם מתכננים בשנה?

כן. זה הראשון. אנחנו מתכוונים לעשות את זה - - -

כמה יעשו השנה, ב-2024?

השנה זה היה הראשון. הייתה היענות מאוד-מאוד גבוהה. זאת אומרת, אם היה אפשר להכניס לאותו קורס יכולנו להכניס יותר. אנחנו נעשה את זה גם בשפות נוספות; באנגלית, בצרפתית, וכמובן במקומות נוספות בארץ – בירושלים, באזור הדרום, באזור הצפון.

כמה עולים את מצפה שיעברו ב-2024 קורס כזה?

ברמת העיקרון, התכנון הוא לבצע באזור תל אביב, אנחנו אמורים לבצע תוכנית, מבקשים לבצע חמישה קורסים בתל אביב, בירושלים לפי התכנון גם ארבעה, אמורים להיות. בדרום, כפי הנראה, זה יהיה יותר גבוה. הם כרגע בוחנים את זה. וגם בצפון.

בדרום יהיה יותר גבוה? למה בדרום יהיה יותר גבוה?

כן, זה בדיוק העניין. בגלל המצב, הנושא של היזמות העסקית בקרב העולים הוא כל הזמן גדל. הביקוש לפתוח עסקים, עסקים קטנים, גם אחרי שעות העבודה כשכירים, המון עולים חדשים פותחים עסקים בשעות הערב.

מספרים קטנים. אני חייב לומר שזה מספרים קטנים. חמישה קורסים בתל אביב זה 125. כשאני מדבר על זכאויות, אם אני אקח את הזכאות לא של ה-10 שנים, אם אני אקח את הזכאות של שלוש השנים האחרונות אנחנו מדברים על סדר גודל של 200,000 עולים בערך.

אוקיי, אז במקביל אנחנו מטפלים, במסגרת המעלו"ת, אנחנו מטפלים בערך ב-4,300 איש בשנה, כאשר נותנים שם גם את כל מה ששייך לליווי עסקי.

את זה אנחנו מכירים. נראה לי שגם חבר הכנסת בליאק מכיר את זה טוב.

כבר מאמינים לי, כן. אז באמת זה היקף מאוד יפה. עכשיו ניסינו תצורה נוספת בכל מה ששייך לנושא של ביצוע קורסים. מדובר בהיקפים בתהליך הרבה יותר רחב והרבה יותר מקצועי וסדור. אני חושבת שזה תהליך שילך ויצמח עם הזמן.

מעניין אותי, ב"נפש בנפש" אתם עושים משהו שהוא ייעודי לעצמאיים? לעסקים? בפעילויות של "נפש בנפש" אל מול העולים.

כן. גילוי נאות, אני עוסקת בליווי תעסוקתי לעולים חדשים דוברי צרפתית, ספרדית ואנגלית כבר מעל 15 שנה, ובהחלט פוגשת אנשים שמעוניינים ביזמות, בפתיחה של עסקים וכולי. אני התחלתי לעבוד ב"נפש בנפש" רק לפני שבועיים וחצי ובמהלך השבועיים האלה נתתי מענה בערך ל-25 עולים כשארבעה מהם מדברים על פתיחת עסק, חשיבה על יזמות עסקית בישראל וכולי. האמת, אני יודעת, במהלך השנים, לפני שהגעתי ל"נפש בנפש" כן קיימו הכשרות, קורסים מהסוג הזה בנושאי יזמות באנגלית באזור הצפון. אני מגיעה מאזור הצפון, אני עוברת למודיעין עוד שבועיים-שלושה. אז זה מה שאני יודעת להגיד. אני חוקרת את העניין יותר לעומק עכשיו, מודה.

לא, אני שואל האם ב"נפש בנפש", יש לכם אירועים לתעסוקה, אתם עושים אירועים לחיילים בודדים של יום סידורים – האם יש משהו ייעודי ש"נפש בנפש" עושים גם לעצמאיים או יזמים עולים? זה בסדר גם להגיד שלא או שלא יודעת.

בדיוק, זה בדיוק מה שאני אומרת, שאני לא יודעת להגיד. אני חוקרת את זה עדיין. אני רק שבועיים וחצי בתפקיד.

את יכולה לשאול מישהו תוך כדי הדיון, בטלפון, בינתיים?

עכשיו?

כן.

אני יכולה, בהחלט.

אני אמשיך את הדיון, את תהיי על השתק ותבדקי. מעניין אותי מה "נפש בנפש" עושים.

אגב, רציתי להוסיף שאנחנו מפעילים גם 800 סדנאות בנושאים עסקיים וכלכליים. 800 סדנאות. שהשתתפו בהם כמות מאוד גדולה של אנשים. דרך אגב, ממש בימים אלה סיימנו סקר – בשנת 2023 נפתחו קרוב ל-800 עסקים חדשים. זאת אומרת, המספרים כל הזמן הולכים וגדלים. דווקא בתקופה שפרצה המלחמה, עם כמה שזה נשמע מוזר, מספר פתיחות העסקים בקרב העולים דווקא עלו. לקראת סוף השנה פתאום היה גידול של פתיחת עסקים.

כשאין ברירה.

בדיוק.

כן, את רצית להתייחס?

כן, תודה רבה. קוראים לי חנה פלגרובה ואני ראש צוות של דוברי רוסית ואוקראינית בעמותת "יד לעולים". אנחנו עוזרים לרוב העולים ואני יכולה להגיד מהניסיון האישי שפונים אלינו מלא עולים חדשים שמעוניינים ורוצים לפתוח עסקים פה בישראל, ושיש להם ניסיון עם עסקים בארץ המוצא, והם שואלים מה הזכויות שלהם ובאמת לא יודעים מה מגיע להם. כמו שאמרתם על בעיות עם אשראי והלוואות – זה באמת קורה. אני גם יכולה להגיד מניסיונות שעכשיו עולה הגישה אליי – היא אמרה שלא נתנו מסגרת אשראי של יותר מ-1,000 שקל כי היא עולה חדשה. איך אפשר לנהל עסק עם זה, אני לא בטוחה.

אם יש יוזמות שמשרד הקליטה יכול לפתח לעולים חדשים זה באמת יעזור כי יש מלא יוזמות כל כך טובות והם פשוט לא יכולים לפתח בגלל שהם לא יודעים על הזכויות שלהם, וגם אולי כי אין מספיק תוכניות וקורסים ודברים בשבילם.

כן, ברשותך, אם אפשר להגיב, יש לנו מוקד מידע בכל הנושאים הכלכליים, העסקיים, המיסויים. זה 24/7 בחמש שפות; עברית, אנגלית, צרפתית, ספרדית ורוסית. ניתן לקבל את כל המידע בחינם. מספרי הטלפון של המוקד זה *8115. תיעזרו בזה, זה יכול לסייע מאוד-מאוד לעולים.

כמה פניות יש לך בשנה במוקד?

יש לנו, ממה שזכור לי, בערך 1,800 בשנה. אני חושבת - - -

המוקד מנוהל על ידי זכיין או על ידי המשרד?

אנחנו בדיוק עכשיו בתהליך של סיום המכרז.

אבל, כרגע מי מנהל את המוקד הזה?

אני מניחה שיענו, אבל בשנייה הזו, בגלל שאנחנו בהליכי מכרז - - -

אני שואל עוד פעם – היום המוקד מנוהל בידי זכיין או בידי המשרד? עכשיו, אני מתקשר – מי יענה לי, האם עובד משרד או עובד של הזכיין?

לא, לא, זה חיצוני.

זכיין.

כן.

אז אני יכול לקבל, בבקשה, כמה פניות היו בחמש השנים האחרונות בכל שנה, בחלוקה לשפות.

אוקיי, בסדר.

בכל שנה בחמש השנים האחרונות, בסדר?

כן.

אפשר לשלוח את זה לוועדה אפילו היום, לדעתי. זה לא נראה לי מסובך. חמש שנים, כולל 2024. 2024 עד יולי, בעצם. חצי שנה יש לנו. ואת 2023, 2022 ו-2021. כמה פניות ובחלוקה לשפות.

אני יכולה להוסיף משהו? אליסה, לובי המיליון. רציתי להוסיף עוד משהו למה שחנה אמרה. גם אנחנו מקבלים המון פניות ואחד הדברים היותר בולטים בפניות האלה זה שכל הקורסים האלה, גם אם אחרי זה הם מגיעים אליהם, זה פשוט דבר שלוקח המון זמן, והעולה, הוא מגיע עכשיו ויש לו חצי שנה את סל הקליטה, וזה הזמן שהוא רוצה לפתוח את העסק ואלה גבולות הגזרה שלו. כל התהליכים לוקחים המון זמן. והוא צריך להתפרנס, לא יודעת, הם מוצאים עבודות אחרות אז הם לא ממנפים את הפוטנציאל שלהם במקסימום. אז הדבר הזה שהוא מאוד-מאוד קריטי הוא שהעניין הזה עם קרן הסיוע - - -

אתם עושים קורסים כאלה בזום גם, אגב? דיגיטליים? למועמדי עלייה.

חלק מהקורס הוא - - -

לא, לא חלק מהקורס. אני שואל, עכשיו יש מועמד עלייה, הוא יודע שהוא בעוד חצי שנה עולה, במהלך חצי השנה הזו לא תהיה לא שום בעיה להיכנס לקורס דיגיטלי באמצעות הזום כדי שכשהוא מגיע הוא כבר יודע. בעיקר אם זה בשפות. צריך להבין – החבר'ה שהם יזמים ובעלי עסקים ומי שמקים, הוא לא בקצב של קורס של לבוא פעמיים בשבוע, הוא צריך לייצר כסף. הוא צריך לייצר עבודה. ולכן, זה גם אנשים שהם מאוד-מאוד אחראיים לגורלם. מבחינתנו, אם הוא יודע שהוא הולך להקים עסק בישראל הוא יעשה את הקורס. הוא ישב והוא ישאל והוא יחקור, כי זה העתיד שלו. לכן אני חושב שהקורסים האלה בכלל צריכים להיות דיגיטליים עוד למועמדי עלייה.

כן, אנחנו מבצעים, יש לנו וובינרים שאנחנו עושים אותם בחו"ל, זאת אומרת לפני העלייה. יש לנו גם קורסים פרונטליים, שאנחנו שולחים גם אנשים לבצע אותם, וגם וובינרים.

אוקיי.

אבל באיזה מדינות זה?

יש לנו התקשרות מול נתיב – אנחנו מבצעים את זה בכמות שניתן לבצע אותה, באזור המזרח. וכמובן גם בצרפת, באנגליה, בארצות הברית כמובן.

טוב, חבר הכנסת בליאק.

כן, תודה רבה. קודם כל גילוי נאות – אני מ-2009 ועד הרגע שנכנסתי לכנסת ב-2021 עבדתי גם מול משרד הקליטה כיועץ יזמות וגם מול 'מטי חולון' במסגרת מעלו"ת, אז משם בעצם אני מכיר את אירוס ומעריך מאוד ומוקיר את הפעילות שלכם.

ועשית עבודה יפיפייה, זה ברמה האישית.

תודה רבה. אני יכול להגיד לכם שגם בשנים הללו, במספרים יחסית נמוכים של עלייה, כל שבוע היו לי בין 5 ל-7 יזמים עולים שנפגשתי איתם, אז אין לי ספק שבמספרים של היום ובסוג העלייה של השנתיים האחרונות יש לזה ביקוש מאוד-מאוד גדול.

התפקיד שלכם, של משרד הקליטה, של משרדי הממשלה באופן כללי, זה לחבק את העולים ולתת להם את כל המעטפת הנדרשת כדי גם לפתוח את העסק בצורה הנכונה, את העסק בתחום הנכון ולצמוח ולפרוח גם בהמשך.

בהקשר הזה אני חושב שהנושא של הקרן הממונפת, שהפסיקה את פעילותה ב-2019, לדעתי, זה נושא שהוא קריטי. אני חושב שהוא קריטי כי הקרנות הקיימות פחות מתאימות לציבור של העולים, ואני עוד זוכר את זה מהשנים שהספקתי לעבוד אחרי שהקרן הפסיקה לפעול. אנחנו חייבים לחדש אותה בתנאים כאלו או אחרים. אני חושב שזה מאוד חשוב, מאוד דחוף. וחבל מאוד שזה לא קורה.

מ"נפש בנפש" יש לנו תשובה? ענת, הצלחת לתפוס מישהו?

הצלחתי משהו. גם הסתכלתי עוד פעם מהר מאוד באתר – אני זוכרת מן העבר שכן היו קורסים כאלה, אני הפניתי אפילו עולים לשם. נכון להיום אני עדיין לא יודעת להגיד. מה שכן יש – יש קורסי הכשרה לא מעטים שנותנים לעולים, כמובן באנגלית, בתכנים שמדברים על מיומנויות מותאמות לצורכי השוק הישראליים. כמו למשל מכירות בהייטק, עולם המיסים לרואי חשבון, שיווק דיגיטלי ושיווק על פי תוכן, בינה מלאכותית ועוד קורסים כאלה שהם קצרי מועד, ממומנים על ידי הארגון למען עולים. זה מאפשר להם בהחלט להיכנס לעבודה. אבל לפעמים גם לעניין של פיתוח יזמות עסקית.

טוב, תודה. אני רוצה לסכם את הדיון הזה. אחד – אני לא מרוצה מאיך שהדברים נשמעים לי. הם מאוד ערטילאיים. אני חושב שאנחנו מפספסים פה בענק את הפוטנציאל שיש בעלייה, בעיקר בשנים האחרונות. קצב הפעילות חייב להשתנות. אז יש פה כמה דברים שמבחינתי הם חובה. חלקם הם בתוך הפעילות השוטפת של משרד העלייה והקליטה, חלקם הם בדברים חדשים שצריך לעשות, כמו הקרן.

נתחיל מהקרן. הסיפור הזה של הקרן נמרח כבר יותר מידי זמן. אני מבקש שאנחנו נקיים בשבוע הראשון של אוגוסט דיון מעקב כאן, שאני מצפה שתהיה בו התקדמות. עכשיו אנחנו נמצאים, יש לכם בערך סדר גודל של שבועיים. אני מצפה שעד אז תבואו לפה עם גאנט מגובש איך אתם פותרים את בעיית האשראי לעולים. יש לעולים בעיית אשראי. אם יש לכם פתרון אחר שהוא לא קרן תביאו אותו. היום עולה חדש שנכנס, עלה לארץ, רוצה לפתוח עסק – הוא צריך 100,000 שקל הלוואה, הוא יכול לחפש בכל הבנקאים ואין שום סיכוי שהוא יקבל. שום סיכוי. כל הקרנות הקיימות, אין סיכוי שהוא יקבל. אף אחד לא ייתן לו, אף אחד לא ידבר איתו, אף אחד לא יסתכל עליו. אם אתם לא תטפלו בזה זה לא יהיה.

ולכן אתם צריכים לבוא לפה עם פתרון בטווח הזמן הזה. יכול להיות שתגידו לי "תשמע, הפתרון שאנחנו מציעים", אתם צריכים מכרז, אתם לא צריכים מכרז, אתם יכולים לעשות התקשרות עם הסוכנות, לא תעשו התקשרות עם הסוכנות – לא אכפת לי, אתם צריכים לבוא עם פתרון כזה בטווח זמן של שבועיים. הדבר השני שאני מבקש זה לקבל עד אז את הנתונים כמה פונים היו למוקד המידע לעסקים בחלוקה לשפות. אני לא יודע איזה שיווק אתם עושים לטובת המוקד הזה והאם נעשה שיווק מבחינת פרסום לעולים שיש להם לאן לפנות. לדעתי, גם שם הפוטנציאל לא ממוצה.

זאת אומרת, אני נפגש עם עולים בפגישות אקראיים – אני מקבל את אותן השאלות כל הזמן. הם לא מכירים את חלק מהדברים שגם ככה המשרד נותן. הם לא יודעים לאן לפנות, הם לא יודעים למי לפנות וחבל. יש פה משהו שצריך לשים עליו זרקור. בעיני, הפוטנציאל של פניות הוא סדר גודל של 1,000 פניות בשנה. במצב הקיים היום זה היה צריך להיות המספר. 1,000 פניות בשנה למוקד. כשאני מסתכל על כ-200,000 עולים בשלוש השנים האחרונות, עובד אפילו לפי בתי אב, לפי זה – הפוטנציאל של אלו שמקימים עסקים זה בערך 10,000. אני מניח שכל מי שמקים עסק ועשה עלייה הוא חדש לחלוטין.

דבר נוסף שאני מבקש שתשקלו זה קורסים, את אותו קורס שאת מתארת שקורה בישראל, לאפשר לעשות אותו בזום למועמדי עלייה. קורס שיכולים להיות בו גם חמישים משתתפים או מאה משתתפים. תעשו שני קורסים כאלה בשנה. תראו את ההירתמות לעשות אותו בזום. מי שמקים עסק הוא מאוד-מאוד אחראי לעצמו. זאת אומרת, זה חשוב לו, זה קריטי לו. ולכן אני חושב שדווקא תהיה לכם היענות. יכול להיות שאני טועה, בדברים האלה אני בדרך כלל לא טועה.

דבר נוסף שלא נעשה, ואני חוזר ואומר, זה סיפור הנטוורקינג. הכישלון הכי גדול עבור עולים, הכשל הכי גדול עבורם זה הנטוורקינג. יש לך ולי – מי שגדל כאן בארץ – יש לנו את הנטוורקינג של בית הספר ואחר כך את הנטוורקינג של הצבא ואת הנטוורקינג של האוניברסיטה; אנחנו נמצאים עם רשת קשרים ענפה שמסייעת לנו מאוד בכל יוזמה שאנחנו לא נעשה. לעולה אין זה. זה נכון גם בחיפוש עבודה, לכן עושים את הכנסים ואת ירידי התעסוקה, אבל זה גם נכון בהקמת עסק. הנטוורקינג הזה, גם בין בעלי עסקים עולים, גם בין עוסקים עולים, גם לחדשים.

ופה צריך לחשוב על איזה שניים-שלושה אירועי נטוורקינג כאלה שמאפשרים לעולים להיחשף קצת. קצת לצאת מהקונכייה ולהיחשף. זה יכול להיות בשיתוף עם הרשויות המקומיות. זה בדרך כלל לעסקים קטנים בעיר. אפשר לקחת שלוש, ארבע רשויות גדולות – תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע – בכל אחת שיעשו אירוע נטוורקינג לבעלי עסקים. בשיתוף עם הרשות מקומית. להערכתי, אלה הדברים.

אלה ארבעת הנושאים לקראת הדיון הבא שלנו. אנחנו נעשה אותו בדיון הפגרה שאנחנו נעשה בשבוע הראשון של אוגוסט. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:48.