פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



59
ועדת הבריאות
03/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 223
מישיבת ועדת הבריאות
יום רביעי, כ"ז בסיון התשפ"ד (03 ביולי 2024), שעה 09:09

הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (תיקון מס' 37), התשפ"ד-2024

חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר
קטי קטרין שטרית

אסף עבדה - מנהל אגף בכיר, רגולציה כלכלית, משרד הבריאות

רותי אלגוזי - מנהלת היחידה לתנאי ייצור נאותים בתמרוקים, משרד הבריאות

לי אור אבינועם - עו"ד, יועץ מנכ"ל משרד הבריאות

אור אלדר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

אורטל שטיינגרט - מנהלת מחלקה לתמרוקים, משרד הבריאות

גל ברנס - רכז כלכלה ותעשייה, אגף התקציבים, משרד האוצר

שרה רובין - עו"ד, משרד המשפטים

דנה ריבנפלד - ראש תחום מוצרי צריכה, התאחדות התעשיינים

שלו בראנץ - עו"ד, יועץ משפטי, ענף התמרוקים, התאחדות התעשיינים

צביקה גושן - מנהל חטיבה ענפית, איגוד לשכות המסחר

רחל גור - סמנכ"לית לובי 99

אורי אלדובי - מנכ"ל קליר וויו פרטרנרס

טל קירשהיימר - שותף, מייסד ורוקח, TruePharm

עובדיה צוריאל - מנכ"ל איינשטיין-צור מוצרי קוסמטיקה וטיפוח

אייל מנצור - סמנכ"ל איינשטיין-צור מוצרי קוסמטיקה וטיפוח

ד"ר שרה טל - מנכ"ל ובעלים של משרד רישום תמרוקים שרה טל

ד"ר עמיחי תמיר - יו"ר ארגון הנכים, זכויות נכים

ענת מימון
יולי קפלן

מיכל דיבנר כרמל

אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (תיקון מס' 37), התשפ"ד-2024, מ/1760

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות שתעסוק בנושא הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (תיקון מס' 37), התשפ"ד-2024, הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

אני מבקש לפתוח את ישיבת הוועדה עם הידיעה הנוראה שהתפרסמה אתמול על נפילתם של שניים מלוחמינו באירוע של פיצוץ מטען ברצועת עזה. החייל נדב אלחנן נולר בן 30 מירושלים והחייל אייל אבניאון בן 25 מהוד השרון. יהי זכרם ברוך.

אני מבקש לשלוח מכאן תנחומים למשפחות וכפי שאנחנו נוהגים תמיד לפתוח את ישיבות הוועדה בתפילה לשלומם, לרפואתם השלמה של החיילים הפצועים במלחמה הקשה הזו, בכלל לכל הפצועים, וכמובן תפילה לחזרתם הביתה במהרה ובעזרת השם גם בבריאות של כל החטופים והחטופות.

אנחנו נמשיך היום בהקראה מהנקודה בה סיימנו בדיון הקודם. בסוף ההקראה של חקיקה אנחנו נחזור לתיקונים שנדרשו בדיון שעבר וככל שיידרשו תיקונים נוספים שיעלו היום במסגרת הישיבה, נתכנס שוב כדי לתקן גם את השאר.

בנוסח שבפניכם, עמוד 21, הסעיף אליו הגענו. אני מזכירה שאנחנו בתוך הסעיף שעוסק בהוראות המאומצות שזה סעיף ארוך שכולל את הדרך בה מחילים את ההוראות, את הדרך בה מבצעים שינויים בהוראות. הסעיף האחרון שקראנו דיבר על כך שאם יש הקלה עם עוסק בתמרוקים וזה לא חסם סחר, לא נדרש אישור. נאמר לנו שבוחנים את הסעיף הזה. יש סעיף מקביל גם בהצעת חוק המזון וצריך למצוא איזשהו נוסח שיבהיר מתי ואיזה שינוי באמת לא מצריך את אישור הוועדה. זה משהו שגם נשאר להמשך דיון.

אני עוברת לסעיף קטן (טו).

(טו) במקרה של סתירה בין ההוראות המאומצות לפי הוראות פקודה זו או לפיה בנושאי האסדרה בהן עוסקות ההוראות המאומצות, יגברו ההוראות המאומצות.

כאן יש הוראה שאומרת שבכל מקרה שמתעוררת סתירה, מה שגובר אלה הן ההוראות המאומצות.

(טז) (1) לא ייקבעו עבירות או עונשים בשל ההוראות המאומצות ולא תוטל אחריות פלילית על מי שהפר הוראה מההוראות המאומצות.

(2) לא ייקבעו הפרות של הוראות מאומצות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי ולא יוטל עצום כספי על מי שהפר הוראה מההוראות המאומצות, אלא אם כן ההפרות מנויות בתוספת רביעית ב'4 ו בהתאם להוראות לפי פרק ח'2.

תוספת רביעית ב'4 מונה את ההוראות מתוך ההוראות המאומצות ורק בשל הוראות אלה אפשר להטיל עיצום כספי לפי סעיף 60ד אליו נגיע בהמשך ובהמשך נגיע גם לתוספת. מה שחשוב שנקבע שעבירות פליליות לא יוטלו על הוראות שמאומצות בדרך שבה עשינו כאן אלא רק עיצומים כספיים ורק לגבי מה שנכלל מפורשות בתוך התוספת.

כמובן שמי שרוצה ומרגיש צורך להעיר יכול להרים את ידו ולבקש את רשות הדיבור כמו בישיבה הקודמת ובשאר הישיבות שאנחנו מקיימים.

55א12יז ייצור או שיווק תמרוק בהתאם להוראות המאומצות

עוסק בתמרוקים ייצר או ישווק תמרוק בהתאם להוראות המאומצות.

זאת הוראה כללית שמטילה את החובה לפעול לפי ההוראות המאומצות.

עכשיו יש לנו שורה של תיקונים בתוך התקופה עצמה.

סעיף 55א13 לפקודה זה סעיף שעוסק בתמרוק מזיק. אני אקריא את התיקון.

12. תיקון סעיף 55א13

בסעיף 55א13 לפקודה, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד1) סבר המנהל כי קיים חשש כי תמרוק הוא תמרוק מזיק, רשאי הוא להורות לעוסק בתמרוקים לערוך בדיקות מעבדה או בדיקות אחרות בתמרוק, שיניחו את דעתו כי התמרוק אינו מזיק".

סעיף 55א13 מטיל חובות על עוסק בתמרוקים אם נודע לו כי תמרוק שהוא ייצר, שיווק או הוביל, אחסן, הוא תמרוק מזיק. יש כמה חובות. הוא צריך להודיע, הוא צריך לדווח, הוא צריך לפעמים לנקוט בפעולות של ריקול, לתעד את הפעולות שהוא נקט. יש כאן גם את הסמכויות של המנהל להורות לנקוט אמצעים במקרים כאלה.

כאן מבקשים להוסיף סמכות שהמנהל יוכל להורות לעוסק לשלוח את המוצרים לבדיקות מעבדה. אני רוצה לשאול האם הסמכות הזאת לא ממילא קיימת מכוח הסעיף שקיים היום בפקודה.

הסעיף שקיים היום בפקודה נוגע למצב שבו כבר מדובר בתמרוק מזיק וכאן אנחנו מדברים על סיטואציה בה יש חשש שהתמרוק הוא מזיק ואין עדיין איזושהי הכרעה בנושא הזה. זה נועד לאפשר למנהל להורות על ביצוע בדיקות בתמרוק.

כמובן העלות היא על העוסק.

כן.

הוא אמר גם להמציא לכם את התוצאות של הבדיקות.

נכון.

13. תיקון סעיף 55ב1

בסעיף 55ב1 לפקודה, בסעיף קטן (א), פסקה (1) – תימחק.

הסעיף הזה הוא סעיף שקובע את הזכות להשיג, לערער על החלטות. אחת ההחלטות עליה אפשר להגיש השגה היא החלטה לעניין מתן רישיון תמרוקים לפי סעיף 55א1א ומכיוון שביטלנו את ההחלטה למתן רישיון תמרוקים מן הסתם מבטלים גם את האפשרות להשיג על ההחלטה הזאת.

14. תיקון סעיף 55ג1

סעיף 55ג1 עוסק בייבוא תמרוקים. אני רוצה לעשות סדר. בעצם יש לנו שלושה מסלולים של יבוא תמרוקים. בפקודה היום יש שני מסלולים. סעיף 55ג1 מדבר על הייבוא הכללי של התמרוקים. יש לנו את סימן ג' בסעיף 55א12ד, שם יש יבוא מקביל על בסיס התאמה לתמרוק ייחוס, שזה מסלול שנוסף לפני כמה שנים. עכשיו בהצעה שלנו יש את המסלול השלישי שזה המסלול האירופי. עכשיו יש כמה תיקונים שעושים בסעיף של הייבוא הרגיל של התמרוקים שזה סעיף 55ג1.

יש גם את הייבוא המקביל הרגיל שאמרנו שהוא נשאר על כנו.

כן. כשהיא אומרת רישיון תמרוק, כלול בפנים גם הרישיון לייבוא מקביל.

זה נשאר.

בסעיף 55ג1 לפקודה –

(1) בסעיף קטן (א), במקום "במדינה מוכרת (Free Sale), שניתנה בידי הרשות המוסמכת לכך באותה מדינה" יבוא "שניתנה בידי רשות מוסמכת" ובמקום הסיפה החל במילים "לעניין זה, "מדינה מוכרת"" ועד הסוף יבוא "ואולם, הוראות סעיף זה לא יחולו על יבואן נאות שמייבא תמרוק שמסר לגביו הודעה לפי סעיף 55א12יא, ושניתן לו אישור קליטה כמשמעו בסעיף 55א12יג(א1) לעניין אותו תמרוק".

הדרישה בסעיף המקורי, בסעיף קטן (א) בנוסח של היום בפקודה הייתה שהוא יוכל לייבא אם הוא מביא תעודת Free Sale מרשות מוסמכת במדינה מוכרת ועכשיו למעשה מורידים את הדרישה שתהיה מדינה מוכרת ומאפשרים את זה מכל מדינה.

אתם רוצים להסביר לנו?

כאשר פתחנו את המסלול של נוטיפיקציה, המסלול הבסיסי, השארנו גם את עולם הרישיונות והגבלנו את המסלול הזה שהוא יוכל להיות רק עבור תמרוקים שמשווקים במדינה מוכרת. עכשיו אנחנו בעצם רוצים לפתוח את המסלול הזה לכל התמרוקים המיובאים ולכן אנחנו מורידים את הדרישה שזה יהיה רק למדינה מוכרת ודורשים את הדרישה שה-Free Sale יהיה בכל מקום.

לשכת המסחר. אנחנו ביממה האחרונה העברנו לוועדה מספר מכתבים של ארגונים אירופיים ואמריקאים אחרי שקיימנו התייעצויות איתם. למעשה הדרישה לסרטיפיקט אוף Free Sale לא קיימת לא באירופה ולא בארצות הברית. ההנחה היא שהמוצרים שמגיעים לשווקים שם עברו את כל הבדיקות וקיבלו את כל האישורים ואין צורך בהוכחת שיווק במדינת יעד. הדרישה לסרטיפיקט אוף Free Sale במסלול הנוטיפיקציה למעשה גם מהווה חסם יבוא של ממש. בתקופה שאנחנו נמצאים, בעידן של הרחבת השווקים והסרה של חסמי יבוא, תחשבו על מצב שבו יש מוצר מסוים שמפותח לשוק הישראלי ומיוצר בחוץ לארץ, למשל בארצות הברית, למשל באוסטרליה. במצב כזה אין אפשרות, אין היתכנות להמציא תעודת סרטיפיקט אוף Free Sale. המוצר הוא מצוין, הוא עומד בכל הסטנדרטים, בכל דרישות הרגולציה וסרטיפיקט אוף Free Sale אי אפשר להמציא., במצבים כאלה המוצר הזה, למשל בנושא של פרייבט לייבל, יש חברות שמייבאות מוצרי פרייבט לייבל שמפותחים. מוצר כזה לא יכול להגיע לשוק הישראלי.

אבל לגבי ה-פרייבט לייבל יש סעיף נפרד בהמשך, שם באמת כבר בחקיקה קודמת ויתרו על תעודת שיווק חופשי.

אני לא מכיר דבר כזה. אני לא מכיר את האפשרות להביא לישראל מוצר שלא משווק בחוץ לארץ. תחשבו על מצב הפוך, בו האמריקאים יטילו סנקציה מהסוג הזה.

במותג פרטי יש אפשרות ב-(ו)(2). אנחנו גם נגיע לסעיף הזה כי אנחנו תקנים אותו. יש אפשרות כזאת. אתה רוצה שאני אקריא לך את הסעיף?

בכלל הדרישה לסרטיפיקט אוף Free Sale היא דרישה שאין בה צורך. אין בה טעם. היא לא קיימת במקומות אחרים. כן, אני אשמח להגיע לסעיף ולהבין איך אפשר להביא פרייבט לייבל אבל ככלל, הדרישה - זה גם עלה בישיבה הקודמת – היא דרישה שאין לה מקום היום בעידן הרגולטורי שאנחנו נמצאים בו והרפורמות אנחנו רוצים ליישם.

אני רוצה לחדד. אתה בעצם טוען את זה לגבי שלושת המסלולים. בכל אחד מהם יש דרישה להביא את התעודה הזאת או מסמך חלופי.

נכון. אני כרגע מדבר פחות על הרישיונות, זה מסלול שכבר מסיים את חייו, אבל כן, אני מדבר על שני המסלולים.

רצית הערה בעניין הזה?

כן, אני יועצת בתחום רישום תמרוקים.

את מי את מייצגת? אנחנו צריכים את זה לפרוטוקול.

כמה חברות גדולות.

נרשמת אצלנו?

כן.

השאלה אם את מייצגת כלוביסטית.

אנחנו צריכים לדעת לצורך הדיון, לפי התקנון.

למשל את ג'ונסון.

שרה, את לא מייצגת את ג'ונסון. הם לקוחות שלך.

סליחה, הבדל גדול. תודה. הבנתי. אני מייצגת את עצמי. לא הבנתי. חשבתי מי הלקוחות שלי.

רציתי לומר בהקשר למה שצביקה אמר ונגיע לזה עת נגיע לסעיף (ו) לגבי פרייבט לייבל. אני חושבת שיש שני סוגים. אולי פרייבט לייבל במובן של להביא בדיוק את אותו מוצר שנמכר בחוץ לארץ תחת שם אחר, זה אנחנו יכולים לעשות, אבל להביא פרייבט לייבל שמיוצר בדיוק לקהל הישראלי, למשל איפור מסוים בגוון קצת שונה, עם זה אנחנו נתקלים. נדבר כאשר נגיע לסעיף.

תגובת משרד הבריאות למה שעלה כאן עכשיו. זה נושא עקרוני שאנחנו רוצים לדעת מה עמדתכם להמשך הדרישה.

אני רוצה שוב לעמוד על הבקשה ולהבין אותה יותר טוב. אתם מבקשים לבטל ל-Free Sale?

נכון מאוד.

אנחנו מתנגדים לבטל את הדרישה ל-Free Sale.

מה הסיבה?

זה חלק מההוכחות שהיבואן נדרש להוכיח שהתמרוק שהוא מביא משווק כדין באירופה.

קבענו להם כמה וכמה כללים, כמה וכמה מסמכים שהם צריכים להביא.

זה ברפורמה החדשה. אנחנו עכשיו בפרק שעדיין מתייחס למסלול הישן בנוטיפיקציה. זה נכון, גם למסלול הישן וגם לחדש, יש חלופה. אנחנו חושבים שגם הנושא הזה מיותר שם אבל אם אתה סומך ויש לך יבואן נאות, למה אתה דורש גם סרטיפיקט אוף Free Sale ושהאפריוריטי היא שונית לפני שביצעת אכיפה או היה צורך אמיתי בהצגת התעודה. כרגע אנחנו מדברים על נוטיפיקציה.

אני אחלק את ההתייחסות שלנו לשניים. קודם כל, לגבי יבואן נאות הבקשה שלכם להמציא את המסמך רק ברגע שנגיע לפיקוח, בעינינו היא לא דרישה לגיטימית כי המוצרים האלה יכולים להיות כבר לא בשוק עת נגיע לפיקוח. מי ייתן להם Free Sale אחרי שהגענו? אנחנו נתקלים היום בקושי של המצאת מסמכים. אנחנו לא חושבים מהטיעונים שהם הביאו שזה באמת מהווה חסם. הם דיברו על סדרי גודל של שלושה שבועות, שלושה חודשים, אבל גם כאשר מייבאים תמרוק לא מייבאים אותו מהיום למחר. הם עדיין צריכים לעשות איזשהו ניהול סיכונים ובתוך ניהול הסיכונים הזה להחזיק מסמך שהוא Free Sale או חשבונית, בעינינו ולאור הדרישה שלכם גם בשנת 2021, אנחנו לא חושבים שזו דרישה מכבידה.

לגבי הדרישה באופן כללי, למה אנחנו מתעקשים שמוצרים שהם מיובאים לא יהיו מוצרים ייחודים למדינת ישראל. המפעלים הם לא מפעלים שקיימים בישראל, יכולות הפיקוח שלנו מן הסתם לא זהות למפעלים שקיימים בישראל, ולכן באופן כללי הגישה של משרד הבריאות, לא רק בעולמות של תמרוקים, שלא יהיה ייצור מיוחד למדינת ישראל. לכן אנחנו כן ממשיכים לדרוש שתהיה תעודת Free Sale או חשבונית. הדרישה הזאת קיימת לאורך 40 שנים.

במסלול הזה לא כתוב "או חשבונית".

כתוב.

ג1?

כן. החשבונית, זה הסדר שקיים כבר משנת 2021, זה הסדר שלמעשה העתקנו אותו ליבואן הנאות על פי דרישה ועל פי הסכמות.

"או חשבונית" לא פותר לכם את הבעיה?

כמו שאמרנו בפעם הקודמת. הדבר הזה עלול להציב קשיים מסחריים.

אמרנו שאנחנו לא רוצים לדעת לא כמויות.

אנחנו נציג מסמך מושחר. זה ירצה אתכם?

קודם כל, ה-Free Sale לא מוגש אלינו ולא עולה לאתר שלנו. הוא מוחזק אצלם לצורכי פיקוח. שוב, אם אתם אומרים שלוקח לכם זמן להשיג את המסמך הזה, אני גם לא מבינה איך ההצעה שלכם, שכאשר אני אבוא לפיקוח, אני אדרוש מכם את ה-Free Sale ואתם תאמרו לי שעכשיו תחכי שלושה חודשים עד שנשיג את המסמך.

הפיקוח לא מתבסס על הצגת התעודה. יש עוד אלמנטים שייבדקו והם ייבדקו. ה-Free Sale, ברגע שיועבר ליבואן, יימסר גם לכם אבל זה קצת עומד בסתירה לרוח הרפורמה. או שסומכים על היבואן או לא. או שהוא מצהיר הצהרת אמת או לא. אם הוא יבואן נאות, חזקה עליו שהוא מצהיר הצהרת אמת.

יש צורך בהסדרה. זו כבר שאלה רחבה יותר.

העניין הזה של סרטיפיקט אוף Free Sale מקובל רק בישראל. זה לא מקובל באירופה ולא במדינות המערב. יש כאן נושא שכדאי לשקול אותו.

אולי נכון להפריד בין שני סוגי היבואנים, בין יבואן נאות לבין יבואן במסלול השני עליו אנחנו סומכים כי יש לו מכלול של מסמכים שהוא מביא ואתה בונה לו איזשהו מעמד.

אני חושבת שהדרישה שלהם בכלל לא נובעת מעניין של לסמוך או לא לסמוך. יש כאן דרישה עקרונית שהם רוצים לייבא תמרוקים לישראל שמיוצרים אך ורק במדינת ישראל. זאת מהות הדרישה. בואו נדייק אותה. לזה אנחנו כמשרד הבריאות לא מסכימים.

אולי אפשר לכתוב איזושהי החרגה באחד הסעיפים ולומר שלא ייבא מוצר שמיוצר אך ורק עבור ישראל.

זה מה שהם לא רוצים.

מה רע במוצר שמיוצר לשוק הישראלי אם הוא עומד בכל הדרישות ויש לו תיק מוצר? למה הוא פסול?

שאלה טובה.

ברגע שהמפעל לא קיים בישראל, יכולות הפיקוח שלנו מצומצמות. אני חייב לומר שהטענה שפתאום יש המון מוצרים שרוצים להיות מיוצרים רק בישראל - - -

יש כאן עכשיו הזדמנות לשנות דברים. אנחנו כאן כדי לשנות. אנחנו דנים עכשיו בשינויים בפקודה.

אנחנו רוצים להמשיך לשמור על בריאות הציבור. אנחנו חושבים שללא ספק יש צורך שהתמרוק הזה כן יהיה משווק במדינה אחרת לפני שהיא מגיע למדינת ישראל.

אבל תיק המוצר לכשעצמו לא מהווה לך בטיחות למוצר?

גם כשיש לי תיק מוצר ואין לי את המפעל בישראל, היכולות שלי הן פחותות ביחס למפעל בישראל. לכן זו שכבת הגנה נוספת שאנחנו מבקשים לצורך שמירה על בריאות הציבור.

מה חושב על העניין הזה משרד האוצר? למרות ששמעתי שאלה אלמנטים של בריאות הציבור, אבל מה תפיסת העולם שכם?

אנחנו בהצעת חוק ממשלתית ועמדת משרד הבריאות היא הרלוונטית.

גם אתמול אמרת את זה?

אתמול אלה היו שינויים שנעשו בחוק. כאן אנחנו עם החוק.

מנהל אגף רגולציה כלכלית, משרד הבריאות. העלינו גם בדיון הקודם שכל האירוע הוא אירוע של ניהול סיכונים שלנו, של משרד הבריאות, והשיקולים שלנו במסגרת זה שאנחנו פותחים את השוק בכזאת רמה הם שכרגע למוצרים הספציפיים האלה אנחנו לא יודעים לתת מענה או לא נכון בעינינו לתת מענה ואנחנו רוצים מוצרים שכבר נמכרים במקום אחר. אני חושב שזה איזשהו שיקול דעת לגיטימי של המשרד שיכול לומר שזה סיכון שאנחנו כרגע לא מוכנים לפתוח אותו.

אתם לא רואים הבדל בין שני סוגי היבואנים?

לא.

יבואן אחד הוא יבוא שעוד לא התחיל לפעול. בוא נרוץ איתו.

אני חושב שאולי תספק את לשכות המסחר אמירה עקרונית שלכם שאתם תהיו מוכנים לבחון לאחר כניסת המסלול של היבואן במסלול האירופי, שתוכלו לבחון בהמשך את הסרת הדרישה הזאת.

אני חושב שככלל אחרי כמה שנים נוכל לדעת טוב יותר איך אנחנו מתייחסים למוצר הזה.

אדוני היושב-ראש, זה נכון באופן כללי. יש מסלול יבוא חדש שנפתח במדינת ישראל, השוק צריך ללמוד אותו, הרגולטור צריך ללמוד אותו, יתכנו שינויים בעתיד שהם יהיו רלוונטיים. יתכן שנפתח בעתיד ויתכן שנלמד על השוק דברים שלא ידענו ונעשה שינויים שגם יתכן יהיו לחומרה.

טל, אני רוצה דווקא לשאול אותך. זה חסם שאתה רואה בו חסם משמעותי?

במקרה הספציפי שלנו זה לא חסם משמעותי. אנחנו יכולים להחזיק חשבונית מושחרת אצלנו כחלק והיא מוכנה לביקורת. אנחנו לא עוסקים ב-פרייבט לייבל.

ב-פרייבט לייבל זה בעייתי.

כן.

כלומר, אפשר יהיה לוותר על Free Sale אם ייתנו לנו איזשהו עניין לעשות עוד איזשהו בדיקה שתשמור על בריאות הציבור.

אולי כדאי להקריא את סעיף ו(1).

כן. נקריא את הסעיף שאמור לתת מענה ואני לא מצליחה להבין למה זה לא עובד. תסבירו לנו מה הכשל שם. אני מקריאה מתוך פקודת הרוקחים, סעיף ו(2) בתוך סעיף 55ג1:

"על אף האמור בסעיף קטן (א) – שזה הסעיף שדורש את תעודת השיווק החופשי ואת התנאים האלה – יבואן המייבא תמרוק שיוצר בעבורו תחת שמו או סימנו המסחרי, רשאי לייבא תמרוק אף אם אין לו תעודת שיווק חופשי אם יש לו הצהרה חתומה בידי יצרן התמרוק ובידי רשות מוסמכת שהמנהל הכיר בה כאמור בסעיף קטן (א) – זה תיקון שאנחנו מכניסים עכשיו – שלפיה התמרוק מיוצר באותו הרכב, איכות ותנאים הנדרשים לפי התקן המנוי בתוספת רביעית א' ובתקנים או הנחיות מקצועיים בינלאומיים אחרים שהמנהל מצא שהם שווי ערך לפחות לתקן האמור ופרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות והוא משווק תחת שם או סימן מסחרי אחר".

כלומר, ככל שאתם מביאים הצהרה של היצרן שזה עומד בתקן ומותאם למוצר אחר, אתם בעצם יכולים לייבא את זה גם בלי תעודת שיווק חופשי ואז זה יכול להיות פרייבט לייבל.

זה לא פותר את הבעיה של פרייבט לייבל בסיטואציה שאני תיארתי. הוא פשוט בתחפושת אחרת. אני מדבר על מוצר שלא נמכר בשווקים אחרים.

שלא קיים בשווקים אחרים?

שפותח לשוק הישראלי ולשוק הישראלי בלבד. זה לא עונה על הצורך.

נכון. כאן יש דרישה שזה כבר קיים בשוק תחת שם מסחרי אחר.

נכון. זאת לא הסיטואציה שאני תיארתי. לסיטואציה הזאת אין מענה.

איזה סוגי מוצרים מובאים במסלול כזה?

זה יכול להיות כל דבר. סבון נוזלי, שמפו, כל דבר.

מה אמרת בקשר לרשות המוסמכת?

בעבר הייתה דרישה שזה יהיה רשות מוסמכת במדינה מוכרת ועכשיו זו רשות מוסמכת, כל רשות מוסמכת בכל מדינה. תהיה רשימה שהמנהל יכיר מה הרשות המוסמכת שיכולה לתת הכרה.

אם כן, זה לא רק אישור יצרן אלא הוספת עוד גורם.

זה הופיע כבר בתיקון הקודם.

כן, אבל זה בעצם נכון. זאת הצהרה של היצרן ושל - - -

נכון. השינוי כאן הוא שהרשות המוסמכת הזאת לא צריכה להיות במדינה מוכרת. זה יכול להיות גם מהרשות המוסמכת בסין לצורך העניין.

כן, אבל לפי קריטריונים שאת קובעת, מי יהיו אלה? לא כל אחד.

נכון. אבל יש את לשכות המסחר ברשימה הזאת. הרשימה הזאת היא מאוד מאוד פתוחה והיא לא מוגבלת רק לרשות רגולטורית. אלה בעצם הרשויות שאתה מכיר כבר מהיום.

רק ברישיון. נכון, היום את הפרייבט לייבל מביאים ברישיון.

ברישיון וגם עם הצהרה דומה. סעיף (ו)(1), הלקונה שהייתה בו – לא יודעת אם לקונה אבל זאת הייתה הדרישה – שאם לדוגמה מוצר מיוצר בסין, הוא נדרש לרשות מוסמכת באיטליה לצורך העניין, ובאו הפרייבט לייבל ליבואנים ואמרו למה שרשות מוסמכת באיטליה תחתום לי על מוצר של סין. זה באמת מתוקן עכשיו ואפשר להביא גם מרשות מוסמכת בסין לצורך העניין.

אני כן חושבת שיש כאן איזשהו בלבול לגבי היבואן הנאות ולגבי המסלול הכללי. אני חושבת שהמסלול הכללי הוא עיקר הדרישה כרגע. אנחנו נסביר את זה שוב. אנחנו מדינה קטנה, אנחנו חוששים ממוצרים שייוצרו במיוחד למדינת ישראל, לנו אין יכולת אכיפה לצורך העניין במפעל בסין, אני לא יכולה להיכנס, אני לא יכולה לדעת בכלל אם יש את המפעל הזה בסין. צריך לומר שיש דרישה שהייתה קיימת היום ברישיונות שכבר ירדה והיא דרישה משמעותית. אנחנו כבר לא מבקשים GMP חתום על ידי רשות מוסמכת. זאת דרישה מאוד משמעותית שהיום היוותה עבורנו איזושהי הבנה שאכן יש מפעל כזה. נכון, יהיה תיק תמרוק ולכן אנחנו גם מבקשים את ההגנה הנוספת הזאת שבאמת התמרוק לא מיוצר ייחודית למדינת ישראל והוא כן משווק וחשוף לאכיפה של המדינות האחרות.

בעצם אין דרך להביא מוצר שמיוצר רק ייעודית למדינת ישראל.

נכון.

התאחדות התעשיינים. אני מחזיר אותנו אגב הדיון הזה לדיון הקודם, ברשותך אדוני. בדיון הקודם אנחנו אמרנו שאין לנו בעיה שמוצרים מסין ייובאו במסלול הרגיל כי יש פיקוח וכולי. אבל במסלול המקל מאוד, אם יש מפעל שמייצר בסין בעיקר לישראל ותמרוק אחד שווק בקפריסין פעם אחת, מיד פותחים את הדלת ועכשיו נציגי משרד הבריאות אומרים בדיוק מה שאמרנו בדיון הקודם, שאין יכולת לפקח על מפעל בסין או בהודו או באפריקה. כלומר, המסלול הזה, הקל מאוד עם הרבה פחות פיקוח, מספיק שתמרוק אחד.

נכון, כי סומכים על הפלטפורמה האירופאית.

כן. אבל שוב, אם אני למשל יצרן שמפחד לשווק באירופה, יש לי רק תמרוק אחד ובלי הרבה סיכון, עם חשיפה ממש נמוכה וזהו, ישראל בטוחה עבורי.

עבור אותו תמרוק.

אדוני, בקבוקון אחד.

זה עוד לא אומר שהוא עבר את הרגולציה האירופית.

כאשר יש יבואנים ישראלים - ואני לא מתעסק בייבוא ולכן לכאורה מה הבעיה שלי, לא להתחרות איתם - אתן לך דוגמה של תמרוקים שמחליפים את הג'לטין מחזיר לג'לטין מדגים כדי שיהיה אפשר לשווק בארץ. זה אי אפשר יהיה להביא אבל מוצרים שמיוצרים באפריקה, אם יש הוכחה שבקבוקון אחר נמכר בקפריסין, יהיה אפשר להביא בלי כל הפיקוח של המסלול הכללי.

צריך לדבר בקול אחד. אם אי אפשר לפקח על מפעלים שהם לא במדינות מערביות ואנחנו מסכימים, שיהיה במסלול הכללי. מנגד, אם אפשר, תנו ליבואנים – ושוב, אדוני, אני לא מייצג כאן יבואנים – לייבא גם במסלול, אבל אי אפשר שהחוק ידבר בשני קולות.

אני חושבת שזה בדיוק העניין של ניהול סיכונים. אם אנחנו ניקח את איגוד לשכות המסחר, הם דורשים את זה, התאחדות התעשיינים דורשת את זה ומשרד הבריאות הגיע לאיזשהו ניהול סיכונים של אמצע. זה בדיוק העניין. אנחנו לא יכולים לרצות גם את איגוד לשכות המסחר וגם את התאחדות התעשיינים. בעיני רוחנו זה הציבור שלנו ולכן הגענו לאיזשהו אמצע ולכן אנחנו באמת מבקשים לשמור על הדרישה הזאת לצורך שמירה על בריאות הציבור. אני לא יכולה למנוע עכשיו יבוא של מוצרים כי אין לי אכיפה בחוץ לארץ. אנחנו רוצים יבוא במדינת ישראל.

בואו נבחן מה קורה במזון כשמייצרים מזון כשר. מה שונה דין מזון מדין תמרוקים? במזון אפשר לעשות את זה ולמה לא בתמרוקים?

הטענה שלכם מתעלמת מהדרישות המהותיות על השיווק ועל כל סל התחייבויות של הספק כלפי היבואן שהמוצר הזה משווק כדין באירופה. אפשר לטעון טענה אבל צריך לבסס אותה על כל המכלול.

אני מציע היושב-ראש, כיוון שיש כאן ניואנס שאנחנו רוצים בכל זאת לבדוק אותו, נתקדם הלאה ונחזיר תשובה אפילו במשך הדיון.

בסדר גמור.

אני מבקשת לחדד. האם צריכים Free Sale בשביל המוצר המקורי?

לא. זה בדיוק העניין. זה מתגבר על העניין שצריך Free Sale.

אבל צריך חתימה של רשות מוסמכת. את לא צריכה עליו Free Sale.

זאת לא רק הצהרה אלא זאת גם רשות מוסמכת.

חתימה של רשות מוסמכת. אני חייבת לציין שזה משהו שהיום אתם כן מגישים. לגבי הדרישה של המזון, אנחנו נבדוק את זה. למיטב ידיעתנו גם שם נדרש Free Sale.

חשבונית.

הם הציעו חלופות.

יש הרבה מסלולים. Free Sale לא נדרש.

אנחנו בעמוד 22, סעיף 14, פסקה (2).

(2) סעיף קטן (א1) – בטל.

אנחנו מבטלים את סעיף קטן (א1) בסעיף 55ג1 לפקודה. זה סעיף שאפשר לקבוע מדינות נוספות שניתן לייבא מהן אבל עכשיו בגלל שמחקנו את הדרישה שזאת תהיה מדינה מוכרת, ממילא מתייתר הסעיף הזה.

(3) בסעיף קטן (ג) -

(1) אחרי "שניתנה לו תעודת שיווק חופשי" יבוא " בתקופה של עד 21 ימים מיום הייבוא של התמרוק לישראל".

(2) בפסקה (3), הסיפה החל במילים "וכן תעודה שניתנה בידי הרשות" ועד הסוף -תימחק.

(3) פסקה (4) -תימחק.

סעיף קטן (ג) זה סעיף שדיבר על השקה. בזמנו עת חוקקנו את הסעיף, ביקשו אפשרות להביא יבוא גם לפני שיש תעודת שיווק חופשי בגלל שטענו שלפעמים אלה עניינים של השקה ואין אפשרות להמתין לתעודה, ונתנו להם איזשהו מסלול שמאפשר לייבא ולהמציא בדיעבד אחר כך את התעודה. תאם מבקשים להגביל את זה שתוך 21 ימים.

זה היה כבר מוגבל. אנחנו עושים כאן איזשהו שינוי טכני כי מבנית משפטית 21 ימים היה כתנאי וזה היה קצת מוזר. שינינו רק את המיקום של הדרישה. בנוסף לזה אנחנו כבר לא מבקשים שהתעודה תומצא לנו אלא אותו יבואן שעושה שימוש בסעיף הזה יצהיר לי על כך במעמד הודעת השיווק, ואני אגיע לשם ואערוך ביקורת וככל שאני אמצא צורך, אני אבקש לראות לאחר 21 ימים את התעודה.

כלומר, הוא לא צריך לצרף את זה להודעה על שיווק כמו שהוא היה צריך לצרף.

נכון.

(4) בסעיף קטן (ד), אחרי "בטרם ניתנה" יבוא "לעוסק" ובמקום "כאמור בסעיף קטן (ג), יבדוק המנהל את הבקשה ורשאי הוא" יבוא "רשאי המנהל".

סעיף קטן (ד) הוא סעיף שמאפשר למנהל לעצור שיווק כזה של מוצר בהשקה אם יש איזשהו חשש לבריאות הציבור. כאן למעשה אתם מבקשים להוריד את הסמכות לבדוק את הבקשה.

כי בעצם אין כאן בקשה.

(5) במקום סעיף קטן (ה) יבוא:

"(ה) המנהל רשאי להורות לעוסק בתמרוקים שייבא תמרוק לפי הוראות סעיף קטן (ג) למסור לו את תעודת השיווק החופשי בתוך תקופה שקבע. לא נמסרה תעודת השיווק החופשי בתוך התקופה האמורה, רשאי המנהל להורות על עצירת השיווק של התמרוק וכן רשאי הוא להורות כי עוסק בתמרוקים ששיווק תמרוק לפי סעיף קטן (ג) בלי שמסר לו תעודת שיווק חופשי לפי סעיף קטן זה, לא יוכל לשווק תמרוק לפי הוראות סעיף קטן (ג) במשך שלוש שנים".

אתם מחליפים את הסעיף הקיים, נכון?

נכון. זה גם אחד התיקונים הטכניים שעשינו. כאן אנחנו הפכנו שוב את ברירת המחדל שלא נדרש להגיש לנו את התעודה, ואנחנו פשוט יכולים לגשת ולבקש את התעודה.

אגב, זה המודל שהם מבקשים שיהיה במסלול הרגיל.

נכון.

זה לא שייך אם יש לי חלופה של חשבונית או תעודת משלוח. אני לא חייב Free Sale.

גם לזה יש חלופה, במסלול הזה. נכון? בתעודת שיווק חופשי הוא יכול להביא חשבונית או תעודת משלוח במקום?

כן. זה על אף האמור בסעיף קטן (א).

האיסור לייבא במסלול הזה של ההשקה הוא במשך שלוש שנים או עד שלוש שנים?

עד שלוש שנים.

(6) בסעיף קטן (ו1), בפסקה (1), במקום "במדינה ממדינות האיחוד האירופי" יבוא "במדינת ההסתמכות".

דיברנו על זה.

כן, אבל גם אם אין תעודת שיווק חופשי, זאת החשבונית או ההצהרה. החשבונית למכירה לקמעונאי צריכה להיות למישהו במדינת הסתמכות ולא במדינה מוכרת., בהתאם לשינוי שגם עשינו.

נכון.

זה בעצם הסעיף שקובע את החלופות. במקום תעודת שיווק חופשי, אפשר להביא או חשבונית או תעודת משלוח ובנוסף הצהרה של היבואן. כאן הם אומרים שהחשבונית צריכה להיות לגבי מכירה במדינת הסתמכות ולא במדינה מוכרת.

לא מדינה מהאיחוד האירופי.

לא. מדינת הסתמכות זה האיחוד האירופי.

פלוס כל מיני מדינות נוספות שנראה בתוספת.

בסעיף המקורי היה כתוב האיחוד האירופי ועכשיו אנחנו מרחיבים את זה גם לבריטניה.

כשאני רוכש מספק שני או שלישי, איזה חשבונית אני אמור להחזיק? מהספק הקודם?

אתה שואל כהוכחת שיווק?

כן.

לא הגבלנו את זה. אתה מדבר על שרשרת אספקה.

כן.

אתה לא מחויב במסלול יבואן נאות על שרשרת אספקה עבורנו. אם אתה רוצה להחזיק את זה כחלק מניהול הסיכונים שלך, בסדר.

כלומר, בביקורת מספיק שאני מציג את הקודמת, ממי רכש הספק שלי.

אני רוצה הוכחה שהתמרוק הזה משווק במדינת הסתמכות. זאת המהות של הדרישה.

זאת אומרת, זה לא משנה באיזה שלב בשרשרת?

נכון.

שזה אותו תמרוק.

זאת הקלה.

אנחנו עוברים לסעיף 15, תיקון סעיף 60.

לפני, קראת את סעיף (7)?

נכון. סליחה.

(7) בסעיף קטן (ו2), במקום "ובידי הרשות המוסמכת לכך במדינה מוכרת" יבוא "ובידי רשות מוסמכת שהמנהל הכיר בה כאמור בסעיף קטן (א)" ובמקום "ומשווק במדינה מוכרת" יבוא "ומשווק".

זה לגבי הצהרה על המותג הפרטי וכאן עשינו את התיקונים. את הסעיף הזה כבר קראנו. גם הרשות המוסמכת זה מה שיופיע ברשימות שהמנהל יכיר בהן וגם זה לא צריך להיות משווק במדינה מוכרת אלא פשוט ישווק כדין.

הם אמרו שהם ייתנו תשובה בהמשך.

כן, גם לגבי המותג הפרטי.

15. תיקון סעיף 60

זה הסעיף שעוסק בהוראות עונשין.

(1) בסעיף קטן (א), בפסקה (6א), המילים "או בעל רישיון תמרוקים" והמילים "לקבלת רישיון תמרוקים או לחידושו" – יימחקו.

אנחנו מתאימים את העבירה לשינוי שעשינו לגבי זה שביטלנו את הרישיון של התמרוקים וכבר לא צריך להגיש בקשה. לכן אנחנו עושים התאמה.

(2) בסעיף קטן (ב) -

(1) פסקה (26א) – תימחק.

זאת עבירה שקובעת לגבי בעל רישיון שפעל בניגוד לתנאי הרישיון, וזה כבר לא רלוונטי.

(2) אחרי פסקה (26ד2) יבוא:

"(26ד3) יבואן נאות שייבא תמרוק שמסר לגבי הודעה לפי סעיף 55א12יא, ושניתן לו אישור קליטה כמשמעו בסעיף 55א12יג(א1) והתמרוק הוא תמרוק ייעודי, בניגוד להוראות סעיף 55א12יב(4).

כאן מוסיפים עבירה על יבואן שמביא במסלול האירופי תמרוק שאסור להביא במסלול האירופי.

דיברנו על הנושא של אישור הקליטה?

לא. את זה הוספנו.

מה זה?

אנחנו נקריא את זה אחר כך. בעקרון לאחר שמוגשת ההודעה בדבר שיווק של התמרוק במסלול האירופי, הנציג האחראי יקבל אישור אוטומטי שמשמש אותו גם במכס.

בצורה מקוונת?

כן.

בסדר. נדבר על זה עת נגיע לסעיף.

(26ד4) יבואן נאות שייבא תמרוק שמסר לגביו הודעה לפי סעיף 55א12יא ושניתן לו אישור קליטה כמשמעו בסעיף 55א12יג(א1) בלי שיש לו תעודה תקפה כאמור בסעיף 55א12יב(5) בניגוד להוראות הסעיף האמור".

זאת עבירה פלילית על יבוא במסלול האירופי בלי שיש תעודת שיווק חופשי או אחת החלופות האחרות.

מה זה תעודה תקפה?

תעודת השיווק החופשי. בעצם החלופות, החשבוניות וכדומה, מגולמות בתוך זה.

אם כן, מסמכים. לא תעודה.

זה לשון הסעיף. בעצם הנורמה. שם, בסעיף 55ג1 אני נותנת חלופה אחרת. בהתקיימות החלופה לא נעברה עבירה.

סעיף 60ד זה הסעיף של האכיפה המינהלית והעיצומים הכספיים.

16. תיקון סעיף 60ד

בסעיף 60ד לפקודה –

(1) בסעיף קטין (ג1) -

(1) בפסקה (1), המילים "או בעל רישיון תמרוקים" והמילים "או לקבלת רישיון תמרוקים או לחידושו" – יימחקו."

כמו שדיברנו קודם.

בדיוק. זאת התאמה.

(2) בסופו יבוא:

"(13) יבואן נאות שייבא תמרוק שמסר לגביו הודעה לפי סעיף 55א12יא ושניתן לו אישור קליטה כמשמעו בסעיף 55א12יג(א1) והתמרוק הוא תמרוק ייעודי, בניגוד להוראות סעיף 55א12יב(4)".

זאת הפרה מינהלית. העיצום הכספי בחלק הזה הוא 20,000 ליחיד ו-50,000 לתאגיד.

הסכומים נשארו אותם סכומים?

הסכומים קבועים היום בפקודה. יש כמה מדרגים. את העבירה הזאת הוספנו למדרג.

אם לא שינינו, לא נפתח את זה לדיון.

זאת עבירה חדשה שהוספנו.

העבירה כן, אבל הסכומים לא השתנו.

יש כמה סכומים והם בחרו לשים את זה במדרג הזה.

אם אין שאלות, בסדר.

(2) בסעיף קטן (ג2) –

(1) בפסקה (1), במקום "בלי שיש בידו רישיון תמרוקים תקף או ביגוד להוראות לפי פקודה זו או לתנאי הרישיון" יבוא "ואינו רשום במרשם העוסקים בתמרוקים".

(2) אחרי פסקה (4) יבוא:

"(4א) יבואן נאות שייבא תמרוק שמסר לגביו הודעה לפי סעיף 55א12יא ושניתן לו אישור קליטה כמשמעו בסעיף 55א12יג(א1) בלי שיש לו הסכם בכתב עם יצרן התמרוק או עם הספק, לפי העניין, שממנו רכש את התמרוק, הכולל את הפרטים המנויים בפסקאות משנה (א) ו-(ב) שבפסקה (2) בסעיף 55א12יב(5) בניגוד להוראות סעיף 55א12יב2.

כאן מוסיפים הפרה לגבי מי שייבא בלי שיש לו הסכם בכתב עם הספק. כאן העיצום הוא 30,000 ליחיד ו-75,000 לתאגיד.

(4ב) יבואן נאות שייבא תמרוק שמסר לגביו הודעה לפי סעיף 55א12יא ושניתן לו אישור קליטה כמשמעו בסעיף 55412יג(א1) בלי שיש לו תעודה תקפה כאמור בסעיף 55א12יב(5) בניגוד להוראות הסעיף האמור".

כאן זאת הפרה מינהלית של מי שלא החזיק את התעודה שהוא נדרש להחזיק או את החלופות שלה.

(3) בסעיף קטן (ה), בסופו יבוא:

סעיף קטן (ה) זה סעיף של עיצום כספי של 150,000 ליחיד ו-300,000 לתאגיד.

"(6) יבואן נאות שייבא תמרוק שמסר לגביו הודעה לפי סעיף 55א12יא ושניתן לו אישור קליטה כמשמעו בסעיף 55א12יג(א1) בלי שיש לו תוכנית בקרת איכות ובטיחות לסוג התמרוק האמור, בניגוד להוראות סעיף 55א12יד.

הסעיף קובע שצריך להחזיק תוכנית והיא צריכה להיראות לפי אמות מידה.

נכון.

ההפרה היא על החזקת התוכנית?

ההפרה כאן תהיה על קיומה של התוכנית ולא בהכרח על יישומה. יש כאן תיקון קטן שאנחנו עדיין בשיח עם המחלקה הפלילית במשרד המשפטים שלא אישרה את הנוסח המדויק. אנחנו ממקדים כאן שההפרה היא סעיף 55א12יד(א) שזאת החזקת התוכנית. אני מאמינה שבדיון הבא נקריא תיקון שלנו לאותו סעיף שמסביר מה בדיוק צריכה לכלול התוכנית ומה הם הפרטים של התוכנית כך שיהיה ברור שהתוכנית צריכה לכלול פרטים כאלה וכאלה ומי שאין לו את אותם פרטים או אין לו את התוכנית הזאת, אז הוא עובר עבירה.

אבל התוכנית מותאמת למוצר, לא?

נכון אבל יש רכיבים שצריכים להיות. לדוגמה סקר סיכונים – זה צריך להיות סקר סיכונים לפי כל סוג תמרוק ובמידה ואין לך סקר סיכונים, התוכנית לא שלמה.

רציתי להבהיר. יש הבדל בין חטא ראשון לשור מועד. אולי לעשות איזשהו מדרג אם קורה בפעם הראשונה כי כל זה הוא דבר חדש

התראות.

יש לנו מנגנון של התראות.

כבר קיים בחקיקה.

מתי הוא מגיע לשלם העיצום?

נותנים קודם כל הודעה לפני חיוב.

זה כבר קיים היום?

יש כבר עיצומים.

אבל לא היה מסלול של יבואן נאות.

יש לנו פרק שלם שעוסק בעיצומים כספיים וגם מדבר על התראה מינהלית. האופן שבו אנחנו משתמשים בסעיפים האלה, אם אנחנו מטילים עיצום או התראה, זה מסוג הדברים שנקבעים בנהלי אכיפה שעדיין לא קיימים והם בתהליכי עבודה.

גם בנוהל של היום יש עיצומים ואנחנו ערים לזה ויודעים שבאמת בעבירה ראשונה יש עיצום מסוים - - -

זה עלה בדיון הקודם, אם מטילים הפרה על אחת או על כמה הפרות.

זה משהו שצריך לבוא לידי ביטוי בנוהל אכיפה.

עד עכשיו לא עשיתם נוהל אכיפה? אם כן, איך אתם מטילים עיצומים כספיים?

נכון להיום אנחנו לא מטילים עיצומים כספיים. נכון להיום אנחנו עושים רגולציה משמעותית מאוד בכניסה וזה ה-טרייד אוף.

אבל יש כאלה שהם לא במסלול רגולציה בכניסה. יש כבר כאלה שמייבאים או מייצרים.

כולם עוברים דרך משרד הבריאות בדרך כזו או אחרת. נכון להיום עוד לא עשינו עיצומים. לגבי השאלה, זה משהו שיצטרך לבוא לידי ביטוי בנוהל העיצומים.

אבל מה הכוונה?

אני מניח שזה קשור בסוג ההפרה. אנחנו ניתן על זה את הדעת. אם ההפרה היא טכנית והיא נעשתה על פני 100 תיקים, זה משהו אחד. אם ההפרה היא מהותית והיא נעשתה על פני 100 תיקים, זה משהו אחר.

מה הצפי לנהלים? אתם מתכננים שעד שזה ייכנס לתוקף יהיה נוהל אכיפה?

בוודאי. עד שזה ייכנס לתוקף יהיה נוהל אכיפה.

הפרה נוספת. אנחנו קוראים את פסקה (7) שגם היא בתוך סעיף קטן (ה) שהסכום ליחיד הוא 150,000 ולתאגיד 300,000.

(7) מי שייצר או שיווק תמרוק שלא בהתאם להוראה מההוראות המאומצות, כמפורט בתוספת רביעית ב'4, החלה לגביו, בניגוד להוראות סעיף 55א12טז".

כאן זאת הפרה על מי שפועל בניגוד להוראות המאומצות אבל רף ההוראות מפורטות בתוספת שנגיע אליה.

17. הוספת סעיף 60ד1

אחרי סעיף 60ד לפקודה יבוא:

"60ד1 סייגים להטלת עיצום כספי

על אף האמור בסעיף 60ד(ה)(7), הממונה לא יטיל עיצום כספי על מי שהפר הוראה מההוראות המאומצות, כאמור באותו סעיף, אם התברר כי תרגומה של ההוראה לעברית כאמור בסעיף 55א12טז(ז) אינו תואם את הנוסח המחייב של ההוראה בשפה האנגלית וכי הוא פעל בהתאם לנוסח ההוראה בתרגומה לעברית כפי שהועמדה לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות במועד ביצוע ההפרה".

אני מזכירה שהוראות האיחוד האירופי, אמורים לתת את התרגום שלהן באתר של משרד הבריאות. יש כאן הוראה שקובעת שמה שגובר זה הנוסח המקורי אבל כאן נותנים הגנה ואומרים שאם אדם הסתמך על התרגום, אי אפשר יהיה להטיל עליו עיצום כספי אם הוא יראה שיש פער בין התרגום וזה מה שיצר את ההפרה שלו.

נכון.

יש הוראה דומה גם בחוק המזון לגבי ההוראות המאומצות?

זה קיים.

סעיף 61 הוא הסעיף שמדבר על הדרך לשינוי התוספות ויש גם כמה תוספות שאנחנו מוסיפים עכשיו כך שאנחנו מתקנים את הסעיף בהתאם.

18. תיקון סעיף 61

בסעיף 61 לפקודה –

(1) אחרי פסקה (3א) יבוא:

"(3א) לשנות את התוספת רביעית ב'4".

לבקשת ובעקבות הערות שעלו כאן, ההגדרה של תמרוק ייעוד, כלומר, זה לתינוקות, לנשים בהריון, כל הקטגוריות האלה, העברנו אותה לתוספת כדי שאפשר יהיה לשנות את התוספת בצו. לכן כאן אנחנו מוסיפים בסעיף 61 את התוספת הזאת שנציג אותה בהמשך אבל כעקרון אפשר יהיה לשנות אותה בצו באישור ועדת הבריאות של הכנסת וכך לגרוע או להוסיף מוצרים שייחשבו תמרוק ייעוד לעניין המסלול של היבואן הנאות.

מתוך חוסר הבנה וניסיון, התוספת נקבעת בחוק עכשיו?

כן. אנחנו עוד מעט נקריא אותה.

באיזו צורה אפשר אחר כך לשנות אותה?

בצו, באישור ועדת הבריאות.

שר הבריאות מכין צו.

לא צריך חקיקה ראשית? אני לא משפטן.

זו בדיוק הייתה ההערה. אם למשל ירצו לגרוע את המוצרים לנשים בהריון, צריך יהיה לעבור שלוש קריאות בכנסת כדי לשנות את זה. לכן העברנו את זה לתוספת, כדי שההליך יהיה יותר פשוט ואז די בצו של שר הבריאות שמגיע לאישור הוועדה, מצביעים עליו ואז משנים את התוספת בלי הליך חקיקה במליאה. זאת לא חקיקה ראשית

וכרגע התוספת נקבעת.

כן, עוד מעט נגיע אליה ונקריא אותה.

צריך להוסיף כאן ועדת חריגים, אם מוסיפים חריגים.

זה רק הסעיף שמדבר על השינוי של התוספת בצו.

אם השר רוצה לשנות את התוספת, להוסיף מוצרים לתוספת, זאת אומרת להחריג אותם מהרפורמה, זה צריך להיות בהמלצת ועדת הבריאות.

בסדר מבחינתכם?

כן.

אני רושמת.

רק להוסיף. אם הוא רוצה לגרוע, בשמחה רבה.

אני אסביר. יש לנו תוספת שאנחנו עוד מעט נקריא של המוצרים אותם אי אפשר להביא במסלול המקל של יבואן נאות. העברנו את זה לתוספת כדי שניתן יהיה לתקן בקלות. משרד האוצר אומר שאם ירצו להוסיף מוצרים שאי אפשר להביא במסלול הזה, כלומר, להחמיר ולהקשות, צריך יהיה גם אישור של ועדת חריגים וגם אישור של ועדת הבריאות של הכנסת.

זאת אומרת, להקל – לא, להחמיר – כן.

להקל זה רק ועדת הבריאות. להחמיר זאת גם ועדת הבריאות וגם ועדת חריגים.

אדוני, אני מתנצל, הייתי מחוץ לחדר. בנוגע לסעיף 60ד(1) שהוקרא קודם, לגבי הנוסח בעברית. משהו חשוב שחייבים להוסיף לפקודה, ואני מבין שכך זה בחוק המזון, אם יצרן או יבואן יסתמכו על התרגום בעברית, זאת לא תהיה עוולה אזרחית.

אני לא יודעת.

אני הבנתי שכרגע זה מצוי בשיח. ככל שזה יאומץ בחוק המזון, אנחנו נוסיף את זה כאן.

גם אני יודעת שכרגע זה עדיין לא הוכרע.

(2) בפסקה (3ב), במקום "שבתוספת רביעית ב'" יבוא "שבחלק א' לתוספת רביעית ב' או לעדכן את רשימת מדינות ההסתמכות שבחלק ב' לתוספת האמורה".

תוספת רביעית ב' קבעה את המדינות המוכרות ועכשיו אנחנו מחלקים אותה לשני חלקים כאשר חלק א' קובע את המדינות המוכרות וחלק ב' קובע את מדינות ההסתמכות.

(3) בפסקה (4), במקום "את תוספת רביעית ג' ואת תוספת רביעית ד"" יבוא "את תוספת רביעית ב'4, תוספת רביעית ג' ואת תוספת רביעית ד'".

זאת הצהרה שהוא צריך לחתום עליה. גם את התוספת הזאת יהיה אפשר לשנות אבל זה יהיה בהסכמת שר המשפטים.

19. תיקון סעיף 66

בסעיף 66 לפקודה, סעיף קטן (א1) – בטל.

סעיף 66 זה סעיף שקובע את האגרות על בקשה לרישיון ואנחנו מבטלים אותו עכשיו, את סעיף קטן (א1).

הוא לא רלוונטי.

יש למישהו כאן הערות? הכול בסדר? אפשר להמשיך.

כל הכבוד למשרד הבריאות.

האגרות יהיו בתשלום?

אתם רוצים להסביר מה יהיה באגרות ומה לא? מה נשאר מהאגרות, מסעיף 66?

זה פשוט מאוד. אין אגרות.

תודה למשרד האוצר.

הוספת תוספת רביעית (א)(1א) -

אחרי תוספת רביעית (א) יבוא –

זאת הגדרה של תמרוק ייעוד. אחר כך נקריא את ההגדרה עצמה אבל כרגע התוספת קובעת –

תמרוק שייעודו העיקרי – אני מזכירה שזו גם הערה שעלתה בישיבה, איך יודעים אם הייעוד הוא לתינוקות, לנשים, ביקשתם שזה יהיה הייעוד העיקרי שלו – לפי תווית השימוש שלו הוא לשימוש בעבור אחד מאלה:

(1) תינוקות או ילדים עד גיל 12.

(2) נשים בהיריון או נשים מניקות.

(3) הגנה על העור מפני קרינת השמש.

(4) החלקת שיער.

אלה מוצרים שאי אפשר יהיה להביא במסלול המקוצר, המקל, איך שאתם רוצים לקרוא לו, של היבואן הנאות.

מה זה תמרוק ייעודי?

זאת הגדרה שהוספנו לגבי התמרוקים האלה. כך יקראו לזה כאשר נשתמש בפקודה, נגיד שאפשר לייבא בתנאי שזה לא תמרוק ייעודי שזה כולל את ארבעת אלה.

אני חושב שכבר דיברנו על זה.

אני רוצה להדגיש ולהוסיף. יש כאן אירוע שהוא אמנם גם ניהול סיכונים של משרד הבריאות שעושה כברת דרך מדהימה אבל הוא גם אירוע כלכלי והוא אירוע כלכלי מהותי. אני חושב שהוא גם סוג של ניהול סיכונים. אנחנו הכנו כמה דוגמאות קצרצרות להפרשים העצומים בתחום הזה של תינוקות. להבדיל מהפה שכן עשיתם את המהלך הזה, יש כאן מוצרים שהם מאוד מאוד פשוטים גם מבחינת ניהול סיכונים.

אם יש לך דוגמאות קצרות מעולם המחירים, זה לא הטיעון.

הוא גם מעולם המחירים וגם לתת לחברי הוועדה - - -

אני לא מנהל את הוועדה. אני מדגיש שזה לא הטיעון. הטיעון הוא לא המחיר הכלכלי או גודל הקטגוריה. הטיעון בגינו הוחרגו המוצרים האלה, הוא טיעון מעולם בריאות הציבור.

אני מבין את זה אבל אני אומר שמעולם בריאות הציבור אתם לקחתם קטגוריה שמבחינת בריאות הציבור לקחתם צעד נועז וחשוב של בריאות חלל הפה שהוא חלל שסופג עוד הרבה יותר מהעור ומהותי לבריאות תקינה בצורה מדהימה. אני חושב שבתחום התינוקות אנחנו נשמח אם הוועדה ואתם תשקלו ללכת רבע צעד נוסף. טלק לתינוק ג'ונסון אנד ג'ונסון 200 גרם, כל גורם מכיר, לא מוצר בחשיפה סיכונית מאוד גבוהה, 9.5 שקלים באוסטרליה, 38 שקלים במכירה בסופר פארם. הפרש מדהים. אותו דבר קרם לתפרחת עור שכל הורה מכיר. 32 שקלים באוסטרליה, 69 שקלים במבצע בסופר פארם. בשמש ההבדלים הם עוד יותר דרמטיים. בשמש אנחנו מדברים גם על עניין של ניהול סיכון. אנשים לא שמים מספיק קרם הגנה כי זה יקר. אנחנו מדברים על מוצרים שנמכרים באירופה. אנחנו לא מדברים על מוצרים שלא נמכרים באירופה ונמכרים כבר בישראל. ניהול הסיכון כאן, האם אנחנו מביאים את אותו מוצר ולא אם אנחנו מביאים מוצר שמשרד הבריאות לא אישר בעבר להביא.

אני חושב שיש מקום לשקול שנית את נושא התינוקות ואת נושא ההגנה מהשמש.

אתה יכול להביא את זה היום בייבוא מקביל.

נכון.

רק אם יש כאן בארץ.

אבל יבוא מקביל הוא הרבה יותר יקר והרבה יותר איטי מיבואן נאות. אם יבואן נאות יכול להביא מי שטיפת פה, אנחנו מפצירים במשרד הבריאות שהוא יוכל להביא גם טלק ג'ונסון אנד ג'ונסון.

זו טענה ותיקה ולכן כבר התייחסנו אליה מספר פעמים.

תנו לפרוטוקול תשובה בצורה עניינית. אני לא אלך על הראש של עמדת משרד הבריאות בהקשר הזה. מי שמכריע על בריאות הציבור, זה משרד הבריאות. לקחת את הסיכון הזה כשהמשרד אומר לך במפורש שזה סיכון לא מספיק מחושב או גדול עלינו בשלב הזה, אני ודאי אצמד למשרד. העברנו את הנושא הזה לתוספת כדי שיהיה קל יותר לשנות בהמשך. אני מזכיר לך שבהתחלה הרשימה הייתה בתוך החקיקה אבל העברנו לתוספת כדי שיהיה להם מנדט לשנות ולהקל כמה שיותר ואנחנו ניתן להם ברגע שהם יאמרו שהם ערוכים לכך.

אני לא חושב שצריך להוסיף על מה שאמרת.

גם נוח שהיום הוא קיים בייבוא מקביל.

עדיין. הוא דיבר על מחירים. בסוף אנחנו רוצים להקל על אזרחי מדינת ישראל.

כל המטרה של הרפורמה היא נושא המחירים.

אני חושבת שהוא ניסה לומר שיש היום אפשרות להביא את המוצרים האלה בייבוא מקביל באמצעות רישיון.

זה לא פותר את הנושא עליו טל דיבר של המחיר. המחירים לא ירדו.

זאת לא הסיבה שהם לא ירדו. זה לא קשור. יבוא מקביל אמור להוזיל את המחיר ואם הוא לא הוזיל – למרות שהוא כן הוזיל מכוח הנסיבות שאני יודע במציאות – זה לא בגלל שבדרך הזאת הוא יוזיל ובדרך הזאת הוא לא יוזיל. יבוא מקביל מוזיל. חד משמעית.

אתה למעשה אומר שזה כן הוזל. אתה אומר שמישהו כאן קוטף את הרווח על חשבון הצרכן.

חד משמעית.

יש כאן שני דברים כלכליים מאוד פשוטים. ברגע שאתה עושה יבוא מקביל, אתה מתמקד ב-בסט סלרס. יבואנים כמו איינשטיין עושים את זה מדהים והם מביאים את הליסטרין, ליטר כחול, בצורה הכי זולה והכי מהירה. אבל יש רשתות שיווק שמפחדות או חוששות לקנות את זה כי הן מפחדות שלא יהיה להן על המדף את כל ה-22 מוצרים הנוספים ואז הן חוסמות את היבואן המקביל. ברגע שאתה עושה יבוא נאות, יש לך גישה גם לשלושה מוצרים ואז זו פתיחת שוק הרבה יותר משמעותית.

אני מאוד מכבד את עמדת משרד הבריאות ולכן פניתי אל שניכם. אני לא מחפש מעל הראש אלא אני מחפש אפשרות נוספת לדיון בנושא הזה. בריאות הפה לעומת עור התינוק, לא שאני מזלזל, זאת דוגמה טובה לכך שלדעתי אפשר לעשות את הצעד הזה כבר עכשיו.

אני לא יודע אם כבר עכשיו. אם המשרד אומר שהוא לא יכול לעשות את זה כבר עכשיו ולקחת את הסיכון הזה על עצמו, אני כן נצמד לזה כי אמרתי לך שהאחריות על בריאות הציבור היא בידי משרד הבריאות. אבל המנגנונים שאפשרנו להם בחקיקה הזאת, מנגנון שאפשר יהיה להקל באופן יחסי קל ומהיר בלי שהם יצטרכו לעבור עוד פעם חקיקה מחדש אלא מביאים לכאן לדיון ומאפשרים. כמובן שהם צריכים לוודא שהמערכות של הבקרות והבטיחות שיש לאותו יבואן הן מערכות כאלה שיבטיחו מוצר שלא יגרום נזק. כמובן שאנחנו בעד הפחתת מחירים וזה הבסיס בגללו אנחנו דנים בקצב כל כך אינטנסיבי בחקיקה הזאת.

כמובן אנחנו נעקוב אחרי יישום החקיקה ואחרי מצב היבואנים. ככל שנבין שהמערכת מה שנקרא נותנת תפוקה רצינית, אנחנו אפילו אולי נדרוש מהמשרד להקל כמה שיותר. בסוף אנחנו נמצאים כדי לטפל ביוקר המחיה.

20. תיקון תוספת רביעית ב'

בתוספת רביעית ב' לפקודה –

(1) בכותרת, במקום "(סעיף 55ג1(א))" יבוא "(סעיף 55א)".

(2) האמור בה ייקרא "חלק א': מדינה מוכרת", ובו, אחרי פסקה (4) יבוא:

"(4א) בריטניה".

(3) בסופה יבוא:

מדינת הסתמכות

(1) מדינה החברה באיחוד האירופי.

(2) בריטניה.

(3) שוויץ".

התוספת הרביעית ב' היא התוספת שקובעת את המדינות המוכרות היום. אנחנו מוסיפים לה את בריטניה כי היא יצאה מהאיחוד האירופי ואנחנו קובעים את מדינות ההסתמכות בחלק ב' לתוספת שזאת מדינה באיחוד האירופי, בריטניה ושוויץ. ארצות הברית היא מדינה מוכרת. היא לא מדינת הסתמכות.

הערה שכבר הערתי אבל אני אדגיש אותה שוב. אני כן אתחיל מהסנטימנט. יש כאן חברה רב-לאומית אוסטרלית – ואני לא מסתיר שאני מייצג אותה, זה שקוף לחלוטין – שרוצה לביא רשת דיסקאונט אמיתית לישראל. חברה עם יושב-ראש יהודי שבימים שאף אחד לא מסתכן לפתוח רשתות שיווק בישראל, הוא רוצה להביא רשת שיווק לישראל. זה ברמת הסנטימנט.

ברמת הרגולציה. הסטנדרטים ההסדרתיים של אוסטרליה נצמדים ככל האפשר - משרד הבריאות מכיר את זה – לסטנדרטים האירופאיים. זאת לא ארצות הברית, גם לא שוויץ, אבל הם קרובים ל-EU הרבה יותר מישראל. כדי שנוכל להגיע לישראל בכמות יפה של מוצרים, אנחנו צריכים שאוסטרליה תהיה מדינת הסתמכות כי אחרת אנחנו לא יכולים לבצע כאן מהלך זול ויעיל.

נראה לי שחזרנו על זה בדיון הקודם ואמרנו שאין מניעה לייבא מספק במדינה מוכרת.

שמשווק באירופה.

באוסטרליה ובתנאי שהתמרוק משווק במדינת הסתמכות.

אני רוצה להביא את רובו ככולו של המגוון של כמיסטרי האוס אוסטרליה לישראל.

הטיעונים שהיו יפים לדיון הקודם יפים גם לכאן. היום אתה יכול להביא לישראל מה שאתה משווק לצורך העניין בסניף באירלנד. לגבי מדינת הסתמכות, אני שוב אומר שזו מסגרת ניהול סיכונים של משרד הבריאות כרגולטור.

מה אתם טוענים?

קודם כל שהמערכת הרגולטורית לא זהה. יש הבדלים מהותיים בין האסדרה האוסטרלית בעולם התמרוקים לבין האסדרה האירופית.

בדקתם את כל זה?

זאת עובדה.

הוא אומר לך שזה קרוב מאוד לאירופה.

הוא אומר שזה קרוב מאוד.

אני שואל אם נעשתה בדיקה.

הטענה בפעמים הקודמות הייתה שאוסטרליה אימצה את הרגולציה האירופית וזה לא נכון. היא לא אימצה אותה. אנחנו כבר בשנת 2021 יישרנו קו עם הרגולציה האירופית. כמו שאתה לא דורש מהאיחוד האירופי להכיר ברגולציה האירופית כי זה בעצם מה שאתה מבקש מאיתנו, אתה אומר לי שאתה חושב שאוסטרליה מספיק טובה ותכירי בה.

אני לא דורש. אני מבקש.

אתה לא מבקש את זה מהאיחוד האירופי.

נכון.

לאיחוד האירופי אתה מוכר ואתה מתיישר לפי הרגולציה האירופית. גם כאן. אנחנו אימצנו את הרגולציה האירופית, אני חושבת שזאת רגולציה מאוד מכובדת, השיווק הוא מאוד מאוד נרחב באיחוד האירופי וכל מוצר שאתה משווק באירלנד, אתה תוכל להביא באופן חופשי למדינת ישראל, למעט המוחרגים כמובן. אני חושבת שזאת בשורה מאוד מאוד גדולה עבורכם.

זו בשורה סבירה. זו בשורה מצוינת אבל בעולמות הדיסקאונט, כמה שזה יותר פשוט, זה יותר אפשרי. אם אנחנו לא מקבלים לא את זה ולא את זה, לא בטוח שנהיה מסוגלים לבצע מהלך אמיתי.

הכי פשוט אם לא הייתה אסדרה אבל אנחנו עדיין כאן בשביל בריאות הציבור.

הכנסתם את שוויץ, הכנסתם את אנגליה.

הכנסנו את שוויץ שאימצה את הרגולציה האירופית. הכנסנו את בריטניה כי היא יצאה מתוך האיחוד האירופי והיא אימצה לתוכה את הרגולציה האירופית. יש כאן מחשבה. אנחנו לא סתם אימצנו את בריטניה ושוויץ.

לא טענתי שסתם.

אוסטרליה לא תואמת את הרגולציה האירופית. כמו שאתה לא דורש את זה מאירלנד, אל תדרוש את זה מאתנו, בטח לא בשלב הזה.

למעשה התשובה היא תשובה שלילית.

נכון.

יהיה ניתן לבחון את הבקשה הזאת במעלה הדרך?

נכון. בדיוק. רשימת המדינות מצויה בתוספת ויש לנו סמכות להוסיף מדינות.

במה הוא צריך לעשות? אולי טל יעשה את העבודה במקום המשרד ותציג בפניהם את הקרבה לאירופה.

אני צריך לקפוץ לאוסטרליה לשכנע את הממשל האוסטרלי להשלים את המהלך של אימוץ הדירקטיבה האירופאית ולחזור עד שנסיים את הליך החקיקה.

אנחנו נמתין בציפייה.

אחרי דיונים עם האדם האחראי של הרשת – אני לא מומחה לרגולציה אירופית ואתם מומחים יותר – לטענתו הם קרובים מאוד. נעשה את הדיון הזה במסגרת התיקון ונקווה שנציג טיעונים ונשכנע במסגרת התיקון.

עם מי עובדת אוסטרליה? איזו רגולציה?

מה שעובד עם אירופה, אין לו בעיה להביא. המוצרים שמשווקים באירופה, אין בעיה להביא.

הם לא משווקים באירופה?

חלק הם משווקים. אולי אפילו את הרוב. הוא רוצה להביא את המותג כמותג.

מה שמשווק נניח באירופה, משווק כאן?

כן.

אם כן, על איזה מוצרים אתה מדבר?

שמשווקים באוסטרליה? בעיקר סאן סקרינס. הגנה מהשמש שממילא אין. שוב, יש מגוון עצום. אלה סניפים שהם בגודל של איקאה עם כמות עצומה של מוצרי טיפוח, שמפו וכולי. כמות עצומה שפתוחה באוסטרליה ולא פתוחה בישראל והם עומדים בסטנדרטים מחמירים מאוד. זו בשורה הרבה יותר גדולה. אני לא אומר שאין בשורה, אבל זו בשורה הרבה יותר גדולה. לא מביאים מוצרים מסין, אלא מביאים מאוסטרליה.

תודה. נראה לי שמיצינו את הדיון.

הרפורמה הבאה תהיה מה שטוב לאוסטרליה, טוב לישראל.

יופי של רעיון.

אני חושב שצריך לשאול מה הרגולציה באוסטרליה.

אפשר לשאול מי אדוני?

פעיל, אחד מהגדולים.

יושב-ראש ארגון הנכים, זכויות נכים, ואני גם דוקטור לפרמקולוגיה. אני רק מנחש, אני לא יודע בוודאות אבל זה שווה בדיקה, שיכול להיות שבאוסטרליה, שזו מדינה אנגלו-סקסית מאוד גדולה, הם לא עושים הכול באופן עצמאי אלא הם מסתמכים על ה-FDA ואם זה המצב, כדאי שגם אנחנו נרחיב את ההכרה ונאפשר יבוא כאילו זאת הייתה אירופה.

זו הבדיקה שאתם צריכים לעשות. תעשה את הבדיקה הזאת.

בסדר. נעשה. נציג את המסמכים בדיונים מול משרד הבריאות.

בסדר גמור. מיצינו את הנקודה. תודה.

אנחנו בסעיף 21.

21. תיקון תוספת רביעית ב'1

בתוספת רביעית ב'1 לפקודה, אחרי הכותרת יבוא "(סעיף 55א12ה)".

זה רק תיקון. אני מזכירה שהתוספת הזאת היא התוספת של המוצרים שאפשר להביא, קטגוריית של מוצרים שאפשר להביא בייבוא המקביל על בסיס התאמה. בדיון הקודם כן ביקשו אפשרות להרחיב את המוצרים שם לדברים שנושקים גם למוצרים שכבר נמצאים. האם כבר יש לכם תשובה או בהמשך?

בדיון הקודם עלתה בקשה להרחיב את רשימת המוצרים שאפשר יהיה להביא במסלול של הייבוא המקביל, על בסיס התאמה. לדוגמה, דובר על מסכות שיער.

היות וממילא ניתן לעשות את זה בצו, אנחנו בודקים את זה.

השאלה אם זה נבחן ויש לכם תשובה.

לא. אנחנו עוד בוחנים את ההרחבה. אני רק אומר שאנחנו יכולים לעשות את זה שלא במסגרת התיקון הזה.

בדיון הקודם שאלנו על מוצרי משחות שיניים שמוכרים באמ"ר בארץ ובחוץ לארץ הם לא מוכרים.

נכון. זה רשום. גם על זה הם צריכים להחזיר תשובה.

אנחנו נסיים את ההקראה ונחזור להמלצות לתיקונים.

את תוספת רביעית ב'2 קראנו כשהיינו בסעיף 5512יג. זאת ההצהרה של היבואן הנאות שצריך לצרף להודעה של השיווק של המוצר שהוא מביא. אין צורך לקרוא את זה שוב.

אני עוברת לתוספת רביעית ב'3. זו התוספת החדשה שאנחנו מוסיפים לגבי ההוראות המאומצות מהאיחוד האירופי.

תוספת רביעית ב'3

(סעיף 55א12טז(א))

הוראות האיחוד האירופי המאומצות בישראל

טור (1) -
תקנות האיחוד האירופי EC מספר 1223/2009 מיום 30.11.2009 לעניין תמרוקים. סעיפים 2(b), 2(c), (l)2, (k), 2(m)2, (n)2, 14 ו-17 וכן נספחים (ll) עד (vl).

אלה ההוראות היחידות שכרגע מאומצות. כשדיברנו על הסעיף הסברנו שמדובר על חומרים אסורים ומוגבלים.

אני רואה שבסעיפי ה-2 צריך לתקן. אני אסביר במה מדובר. סעיף 2 ברגולציה אלה סעיפים של הגדרות. יש כל מיני הגדרות שחוזרות על עצמן בנספחים. אנחנו מאמצים גם את ההגדרות האלה.

סעיף 14 הוא ההוראה הנורמטיבית ברגולציה באיחוד האירופי שנוגעת לשימוש בחומרים בתמרוקים, איסור על שימוש בחומרים אסורים, איסור על שימוש בניגוד לתנאים שנקבעו לגבי חומרים מוגבלים, הגבלות ותנאים לגבי חומרי צבע, מסנני קרינה וחומרים משמרים.

נספחים 2 עד 6, אלה הנספחים שמציינים ממש את החומרים ואת התנאים לשימוש בהם.

בתוספת הזאת יש למעשה טור 2 שם יש לנו חלקים א', ב' ו-ג'.

חלק א' מדבר על החרגות, תנאים להחלה ושינויים ותחולת החקיקה הישראלית.

חלק ב' מדבר על החרגות בעניינים שלגביהם לא תחול החקיקה הישראלית או שלא קיימת אסדרה בחקיקה כאמור.

חלק ג' מדבר על תנאים, שינוים והרחבות בעניינים שלגביהם יחולו הוראות האיחוד האירופי.

כרגע עוד אין לנו את ההתאמות האלה אבל במידת הצורך אפשר יהיה לשנות את זה.

אותו מבנה גם במזון.

תוספת רביעית ב'4

(סעיף 55א12טז(טז)(2))

הוראות מאומצות שניתן להטיל בשל הפרתן עיצום כספי

אלה ההוראות המאומצות שאפשר להטיל עליהן עיצום כספי. כמו שאמרנו, לא על כל ההוראות המאומצות אפשר להטיל עיצום כספי אלא רק על מה שמאומץ באופן מפורש כאן בתוספת.

הגדרות

בתוספת זו –

"יבואן" – למעט יבואI המייבא תמרוק לפי סעיף 55א12ד או 55א12ה.

"תקנה 1223/2009" – תקנת האיחוד האירופי (EC) מספר 1223/2009 מיום 30 בנובמבר 2009 לעניין תמרוקים.

(היו"ר קטי קטרין שטרית)

מילה לגבי ההגדרה של יבואן. אנחנו מחריגים מההגדרה של יבואן רק לגבי האפשרות להטיל עיצום כספי, יבואן שמייבא תמרוק בייבוא מקביל במסלול ההתאמה. אין הכוונה שהוא רשאי לייבא תמרוק שמכיל חומר אסור או משהו כזה אלא רק בשל ההבנה שהוא מייבא תמרוק בלי יכולת להגיע לתיק התמרוק שלו מכיוון שגם אין לו איזשהו – לפחות לא לפי דרישה – הסכם עם ספק שמבטיח שהתמרוק משווק כדין באיחוד האירופי. אנחנו לא נטיל עליו עיצום כספי אבל עדיין יש עליו איסור לשווק מוצר עם חומר אסור.

עם ההחרגה הזאת יש בעיה משפטית. זה נכון שעיצום כספי נועד ברגיל על הפרות טכניות שלא צריך להוכיח בהן שום דבר, חוץ מההפרה אבל זה לא מונע מאף רשות מינהלית להטיל עיצום כספי גם כשיש ראיות מינהליות למודעות. אם יש יבואן מקביל והצטברו ראיות אצל המשרד שיש לו מודעות לכך שהתמרוק הזה יובא שלא כדין, אין שום בעיה להטיל עליו עיצום. המסלול המקביל בכתב האישום הוא מאוד מאוד מורכב. האמינו לי, אני סניגור וזה לא כיף לנהל כתבי אישום שמצריכים ראיות מדעיות ואין שום סיבה להחריג. אם משרד הבריאות לוקח על עצמו לא להטיל עיצומים בנוהל הפנימי שלו על יבואנים מקבילים כי א', ב' ו-ג', שלא יעשה את זה, שיעשה את זה, שיעשה את זה בנוהל. אין שום סיבה להפלות בחוק בין יצרנים ליבואנים מקבילים. רק נחשוב על המצב הקיצוני שיכול לקרות שבו יש ראיות ברורות למודעות. אם יש ראיות ברורות למודעות, למה להגביל את הסמכות?

מכיוון שאם יש מודעות, אותו יבואן מודע לכך שהתמרוק שלו מזיק או עלול להזיק. יש הגדרה בסעיף 55א13(א) שמסבירה מה זה תמרוק מזיק, כולל תמרוק שלא קוימה לגביו חובה לפי הפקודה. במצב כזה חלה חובה על אותו יבואן, על כל עוסק בתמרוקים שיודע את זה, למנוע את השימוש באותו תמרוק. אדם שלא עושה את זה, הוא לא רק עובר עבירה בגינה ניתן להטיל עיצום כספי אלא הוא גם זו עבירה פלילית. במצב כזה תהיה לי אפשרות להטיל עיצום כספי על אותו יבואן.

יכול להיות שהוא לא יודע ואני אגש אליו ואיידע אותו ואומר לו שאני יודעת שבתמרוק הזה יש חומר שאסור להשתמש בו. אותו יבואן יידרש לנקוט באמצעים כדי למנוע את השימוש באותו תמרוק.

מה ההבדל בינו לבין היבואן?

היבואנים האחרים, יש להם סבירות יותר גדולה לדעת את ההרכב של התמרוק לעומת יבואן מקביל שיש סבירות הרבה יותר נמוכה. אנחנו חושבים שזה יהיה סביר יותר שרק במידה ובאמת אותו יבואן יודע ומודע לכך, אז אנחנו נטיל עליו עיצום כספי. אני חושבת שאין צורך להסדיר את זה בנהלים כשזה כבר קיים בהוראה ובעבירה אחרת.

הבעיה היא שעיצומים כספיים משפיעים על המפר פעם אחת ומשפיעים על 10 אחרים שמורתעים מלבצע את ההפרות 10 פעמים או 100 פעמים. זה כמו נושאת מטוסים שהיא קיימת כדי שהיא לא תצטרך לפעול. אם מחריגים בחוק – ואני אומר כסניגור שמייצג בעיצומים כספיים ואני יודע מה אני הייתי טוען אם הייתי סניגור של יבואן מקביל – הייתי אומר שיש כאן החרגה חוקית של המחוקק, של חקיקה ראשית, שאתה לא יכול להפעיל את הסמכות שלך, אז אתה לא יכול להפעיל גם עניין של מודעות. אין שום סיבה. אם משרד הבריאות לא חושב שצריך להטיל עיצום במקרה הזה, שלא יטיל עיצום אבל למה להחריג בחוק את סמכותו לעשות כן? זה לגמרי מוריד את ההרתעה מיבואנים מקבילים.

יש בזה הגיון.

עשינו את זה גם בתקנות. הכוונה שלנו היא לא לאכוף יבואנים מקבלים ולכן אין לי מניעה עקרונית למחוק את ההגדרה הזאת אבל אנחנו נצטרך להתייעץ.

נבדוק גם את זה.

זה לא אומר שזה בסדר.

ברור. לכן אני גם הסברתי ואמרתי שאנחנו ממש לא מכשירים את הדבר הזה.

אני חושב כיבואן מקביל שצריך לשמור על הייבוא המקביל ועל ההחרגות ככל שאפשר ולא להקשות כמו שדורש כאן עורך הדין.

המשרד יבחן את זה.

חלק ב': הפרות של הוראות מאומצות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי

טור א' – ההפרה טור ב' – הגורם המפר

(1) מייצר או מייבא תמרוק המכיל חומר אסור יצרן או יבואן
המנוי בנספח 2 לתקנה 1223/2009 בניגוד
להוראות סעיף 14 לתקנה האמורה כפי
שאומצה בתוספת רביעית ב'3.

(2) מייצר או מייבא תמרוק המכיל חומר מוגבל יצרן או יבואן
שלא עומד בתנאים המפורטים בנספח 3
לתקנה 1223/2009 בניגוד להוראות סעיף 14
לתקנה האמורה כפי שאומצה בתוספת
רביעית ב'3.

(3) מייצר או מייבא תמרוק המכיל חומר צבע שלא יצרן או יבואן
מנוי ברשימת חומרי הצבע המותרים לשימוש
בנספח 4 לתקנה 1223/2009 או שלא עומד
בתנאים המפורטים באותו נספח בניגוד
להוראות סעיף 14 לתקנה האמורה כפי שאומצה
בתוספת רביעית ב'3.

(4) מייצר או מייבא תמרוק המכיל חומר משמר יצרן או יבואן
שלא מנוי ברשימת החומרים המשמרים
המותרים לשימוש בנספח 5 לתקנה
1223/2009 או שלא עומד בתנאים המפורטים
באותו נספח בניגוד להוראות סעיף 14 לתקנה
האמורה כפי שאומצה בתוספת רביעית ב'3.

(5) מייצר או מייבא תמרוק המכיל מסנן קרינה יצרן או יבואן
שלא מנוי ברשימת חומרי מסנני הקרינה
המותרים לשימוש בנספח 6 לתקנה
1223/2009 או שלא עומד בתנאים המפורטים
באותו נספח בניגוד להוראות סעיף 14 לתקנה
האמורה כפי שאומצה בתוספת רביעית ב'3.

יש לנו את ההפרות לפי המבנה שיש לנו בתוספת לתקנות שאלה החומרים האסורים, חומרים מוגבלים, הגבלה על חומרי צבע, על חומרים משמרים ועל מסנני קרינה. כאן מאמצים ולכן רק על ההפרות האלה אפשר יהיה להטיל על העיצומים הכספיים.

הלאה.

23. תיקון תוספת רביעית ג'

(1) בתוספת רביעית ג' לפקודה, בחלק א', פרטים (1) עד (5) – יימחקו.

אלה הפרטים של הפרות. קודם כל, תוספת רביעית ג' היא תוספת שמדברת על הפרות לפי תקנות. התקנות שמאומצות באופן מפורש בתוספת כאשר בגינן אפשר להטיל את העיצומים הכספיים. אנחנו מוחקים את הפרטים שכבר לא רלוונטיים בגלל השינויים שעשינו לגבי בעל רישיון.

(היו"ר יונתן מישרקי)

(2) בפרט 6 אחרי תמרוק "ביבוא מקביל" יבוא "ולמעט יבואן נאות שייבא תמרוק במסלול האירופי שמסר לגביו הודעה לפי סעיף 55א12יא וניתן לו אישור קליטה כמשמעו בסעיף 55א12יג(א1)".

(3) בפרט 7 אחרי "תמרוק בייבוא מקביל" יבוא "ולמעט יבואן נאות שייבא תמרוק במסלול האירופי שמסר לגביו הודעה על פי סעיף 55א12יא וניתן לו אישור קליטה כמשמעו בסעיף 55א12יג(א1).

פרקים 6 ו-7 בתוספת מדברים על הפרות של הוראות הסימון שנמצאות בתקנות. בקשה שעלתה בדיון הקודם היא לקבוע הוראה מפורשת שמי שמייבא במסלול של יבואן נאות במסלול האירופי בעצם צריך להעתיק את הסימון שיש על האריזה ואז הוא עומד בהוראות הסימון. לכן החרגנו את אותו יבואן נאות מההפרות של תקנות הסימון כאן בעיצומים. בהמשך נקריא את הסעיף שמטיל את החובה לסמן כמו במוצר האירופי.

תיקון תוספת רביעית ד' –

24. בתוספת רביעית ד' לפקודה:

(1) (א) בפרט 2 אחרי "היצרן היבואן" יבוא "למעט יבואן נאות שייבא תמרוק במסלול האירופי שמסר לגביו הודעה לפי סעיף 55א12יא וניתן לו אישור קליטה כמשמעו בסעיף 55א12יג(א1).

(ב) בפרט שלוש אחרי "תמרוק בייבוא מקביל כהגדרתו בסעיף 55א12ד(א) לפקודה, יבוא "ולמעט יבואן נאות שייבא תמרוק במסלול האירופי שמסר לגביו הודעה לפי סעיף 55א12יא וניתן לו אישור קליטה כמשמעו בסעיף 55א12יג(א1).

גם כאן אלה הפרות שקשורות לסימון ואנחנו מחריגים את היבואן הנאות, כמו שהסברתי קודם.

(2) בחלק ג, פרטים (8) עד (12) – יימחקו.

הפרטים האלה, עד היום, כמו שאמרנו, כל הנושא של חומרים מסוכנים, מוגבלים ואסורים שהיום אימצנו במפורש בהוראות המאומצות, זה היה מעוגן בתקנות. בתוספת הרביעית ד' קבענו איזה תקנות יהיו מופללות ואלה בעצם התקנות שגם בגינן היה אפשר להטיל את העיצום. מכיוון שעכשיו זה כבר מעוגן בחקיקה וקבענו את הדרך להטיל עיצום כספי לפי התוספת הקודמת, אפשר למחוק את הפרטים האלה. במקביל גם צריך להביא תיקון תקנות שהמשרד יצטרך להביא לאישור הוועדה.

נכון. משהוספנו את סעיף הסימון, אני מניחה שזה יהיה אפילו יותר מהר כי את החלק המסובך סיימנו.

25. ביטול תוספת רביעית ה'.

תוספת רביעית ה' לפקודה – בטלה.

תוספת רביעית ה' זאת התוספת שקבעה את האגרה שהייתה על רישיון תמרוקים כללי ומוחקים אותה כי ביטלו את האגרה.

על כך שמענו תודות.

26. תיקון חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022

בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022, התשפ"ב-2021, בסעיף 105 –

(1) בסעיף קטן (ה) -

(1) בפסקה (1), במקום "תקנות לפי סעיפים 55ג1(א1) ו-(ז) לפקודת הרוקחים, כנוסחם בחוק זה, הקובעות את התנאים ליבוא ולשיווק תמרוק אף אם אין ליבואן תעודת שיווק חופשי ואת התנאים לייבוא מקביל", יבוא "תקנות לפי סעיף 55ג1(ז) לפקודת הרוקחים, כנוסחן בחוק זה, הקובעות את התנאים לייבוא מקביל של תמרוק רגיש ושל תמרוק שאינו מנוי בתוספת רביעית ב'1" ובמקום "הסעיפים האמורים" יבוא "הסעיף האמור".

חוק התוכנית הכלכלית משנת 2021, זו הרפורמה הקודמת שעשינו לגבי הייבוא המקביל. סעיף 105 הוא הסעיף קבע את הוראות המעבר ויום התחיל. שם סעיף קטן (ה) דיבר על זה שצו הפיקוח על תמרוקים, שזה צו שעדיין לא בוטל אבל מכוחו גם מוציאים רישיונות לתמרוקים, קבעו שהוא יעמוד בתוקפו לתקופה של ארבע שנים מיום התחילה וכל עוד לא נכנסו לתוקף תקנות – וכאן אנחנו רק מתקנים – כבר לא צריך את העניין של המדינות שאינן מוכרות שניתן לייבא מהן כי כבר תיקנו את זה כאן וביטלנו את הדרישה הזאת. לכן רק התקנות לפי התנאים לייבוא מקביל שכל עוד הם לא יותקנו, הצו יעמוד בתוקף.

נכון.

כלומר, יבוא מקביל יישאר על כנו, גם אחרי ארבע שנים.

כן. כל עוד התקנות לא יותקנו.

אחרי ארבע שנים, לפחות ארבע שנים, אנחנו צריכים להביא תקנות שמסדירות בשים לב לכללים שנהוגים ערב יום התחילה לגבי יבוא מקביל. כרגע זה ללא שינוי.

התקנות אמורות להחליף את הצו שאמור להיות מבוטל.

נכון.

את הצו. לא את הייבוא המקביל.

את הצו. התנאים שיהיו בתקנות, נדון בהם.

כתבנו כבר אז שהתנאים יהיו בהתאם לכללים היום.

התקנות אמורות לשקף את הכללים הקיימים.

התאחדות התעשיינים. אנחנו חוזרים ומבקשים שלא תהיה אפליה של היצרנים בכל מה שקשור לאפשרות להגיש בקשות לרישיונות כפי שאושר בחוק ההסדרים בשנה שעברה, אז ניתנו לתעשייה לפחות ארבע שנים הסתגלות, מעבר לשיטת הנוטיפיקציה.

אני אוסיף על הדברים. זאת דוגמה ראשונה שאני רואה שהמחוקק נתן תקופת היערכות בחוק ומתבקש כאן ביטול של תקופת ההיערכות שכבר ניתנה. זאת זכות מוקנית בכל הגדרה משפטית. אנחנו לא חושבים שהסעיף הזה יכול לעבור מבחן שיפוטי אחרי שבחוק ההסדרים נתנו לנו תקופת הסתגלות וזו תקופת הסתגלות שהיא קריטית ליצרנים, ואני אתן לאדוני שתי דוגמאות.

יצרן קטן שיש לו מגוון גדול של תמרוקים שהוא צבר בעבודה קשה אחד אחרי השני, שמאוד מאוד יהיה לו קשה להצטייד בנציג אחראי, בתיק תמרוק, בנתונים על חומרי גלם וכיוצא באלה, והוא רוצה לנצל את הרפורמה כדי לחדש את מלאי התמרוקים שלו. כל אלה דוגמאות אמיתיות של יצרנים אמיתיים. אותו יצרן זקוק כמו אוויר לנשימה לארבע שנים שכבר הובטחו לו בחקיקה הקודמת ואין שום סיבה לבטל אותן. גם יצרנים גדולים שיש להם מגוון עצום של מוצרים.

אתה מדבר על מוצרים שכבר אושרו במסלול הרישיונות?

שכבר אושרו במסלול הרישיונות.

מי שיש לו כבר אישור.

מי שיש לו רישיון על מוצר מסוים, זה לא מבטל לו.

לא מבוטל.

לא רק זה אדוני. זה היה בנוסח הראשון ומאז זה תוקן.

בנוסח הראשון זה פשוט לא הובן.

אבל גם עכשיו כאשר יש רישיון של מוצר קיים שעומד לפקוע, התקופה הזאת שאני יכול על בסיס הרישיון הקודם שלי להמשיך להגיש, להמשיך לפתח ולהיערך ליישום הרפורמה עם כל החובות החדשים של הרפורמה שהם יותר קלים מהרישיון אבל כל מה שעשיתי לרישיון כבר עשיתי, ארבע שנים זה מה שמחוקק סבר בפעם הקודמת שזה רלוונטי ואין שום סיבה לקחת את זה.

אתה מדבר על מוצר עם רישיון קיים שעומד לפקוע?

שעומד לפקוע או פקע.

אני חושב שצריך להבחין בין שני הדברים.

גם יצרן שכל המערכת שלו בנויה לפי הצו הקודם ועכשיו יש לו תמרוק חדש וכל המערכת שלו וכל מערכות המידע, הנתונים שהוא אסף, ה-סטייט אוף מיינד, נושאי משרה רלוונטיים, כן נציג אחראי, לא נציג אחראי, הכול בנוי לפי ההסדרה הקודמת והמחוקק הקודם נתן לו ארבע שנים. מעבר לכך שאי אפשר להצדיק מתן ארבע שנים ליבואנים ולא ליצרנים, שזאת אפליה ברורה שלא יכולה לעבור את השולחן של מכובדיי כאן, אלא שזאת ההגדרה הבסיסית ביותר לזכות מוקנית שהוקנתה בחוק וכעת משנים אותה בלי שום סיבה.

אנחנו מבקשים להשאיר את הסעיף הקודם בחוק ההסדרים הקודם על כנו ולאפשר ליצרנים גם להסתגל באופן הדרגתי לחובות המגוונים.

אני רק רוצה לדייק את המועדים. הרפורמה הקודמת נכנסה לפני שנה לתוקף. כלומר, היו אמורות להיוותר להם עוד שלוש שנים?

היא נכנסה בינואר 2023.

נכנסה בינואר 2023, עד?

עד ה-31 בדצמבר 2026.

כרגע לפי ההוראות שאנחנו מעט נגיע אליהן, אנחנו בעצם מתחילת 2025. 1 בינואר 2025. זה הפער במועדים.

אני אדגיש לאדוני, ינואר 2027 זה המינימום.

אני רוצה לציין סיבה נוספת. מעבר להתארגנות יש מגמה של מעבר לנוטיפיקציה מצד היצרנים. ראינו את זה בסקר והראינו למשרד הבריאות את התוצאות שלו. זה סקר שעשינו בקרב החברים שלנו. מה שעלה זה שהחסמים הם מימוניים. כלומר, יש עלויות גבוהות לתהליך הזה. זה לא שאין כוונה לעבור אלא זה תהליך שקורה.

אתם יכולים להסביר?

יש הוצאות של בניית תיק תמרוק. לבנות תיק תמרוק שמורכב גם מבדיקות מעבדה ו-ספטי אסייסמנט, זה בסביבות 2,000 דולר למוצר. לכל חברה יש מגוון של מוצרים, עשרות מוצרים, יש חברות עם מאות מוצרים והן לא יכולות בפעימה אחת, תוך חצי שנה-שנה, להתארגן לדבר הזה. זה משהו שהן עושות בהדרגה.

שרה, כמה עולה לכם להגיש לרישיון על ייעוץ מקצועי?

3,000 שקלים. חצי הולך לאגרה, וחצי ל- - -

פטרנו מאגרה.

בהיבט של היבואנים יש כאן את העניין של תוויות שלא ניתן למעשה להשתמש בתוויות של רישיונות במסלול הנוטיפיקציה. גם זו אחת הסיבות שאנחנו ביקשנו להאריך את מועד תום מסלול הרישיונות.

רציתי לדעת אם בוטל כל נושא האגרות, העלות שלהן, למה במזון זה עדיין נשאר?

לא ראיתי אותך בדיונים על המזון. אתה מייבא מזון?

קצת.

רק לסבר את האוזן בעניין העלויות, מה שרותי שאלה: עולה ליבואן כ-3,000 שקלים לשלם לצד ג' שעושה לו את הרישיונות ועוד האגרה של משרד הבריאות בשיטה הקודמת. זה בערך מה שעולה לו גם בשיטה של נוטיפיקציה שהייתה השנה, כי אין לו אגרה אבל הוא משלם יותר צד ג'.

זאת אומרת שהעלויות זהות למעשה?

פחות או יותר זהות, כי במקום האגרה שלכם משלם הכול לצד ג' על כל המסמכים. ומה שנאמר פה – ליצרנים תוספת של בדיקות, לדוגמה מיקרוביולוגיה, ועוד, וזה עולה למעבדות בסביבות 3,000-4,000 שקלים.

אני מבקש לצאת לכמה דקות הפסקה, ומקווה שבזמן הזה נספיק לדבר בינינו.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:42 ונתחדשה בשעה 10:50.)

אני מחדש את הדיון. לעניין הרישיונות. ליאור, מה אתם חושבים לעניין הרישיונות?

אני רוצה לחזור ולהדגיש שהמעבר כאן של הרגולטור הוא הוא מעבר חד ולכן אנחנו מבקשים להשאיר את משטר הרישיונות כי אנחנו חושבים שבמהות הוא נכון. בכל זאת, לאור האופן שהיצרנים עובדים, אנחנו מוכנים להאריך את תוקף האישורים הקיים, הארכה מינהלית של שנתיים. אנחנו סבורים שזה יגשר על הפער של הביטול.

אני מבקש מכם ארבע שנים. הדרישה שלהם והמוכנות שלהם כפי שהם הציגו נדרשת. בואו נשאיר את זה לארבע שנים כך שיהיה להם מספיק זמן התארגנות כדי להכניס לתוקף. אני מבקש מכם להסכים לכך. אין לי בעיה שזה במסלול של הארכה מינהלית.

אדוני, אנחנו מדברים על תקופה שבה גם יהיה אפשר להגיש בקשות חדשות.

ההגשה של הבקשות החדשות צריכה להיעצר על מנת לאפשר לנו להיערך למסלול החדש.

אתה מדבר על משטר רישיונות.

שני הדברים עובדים ביחד. תוקף האישורים הקיים יוארך לבקשתך בארבע שנים. אנחנו מסכימים לכך. הארכה מינהלית. כלומר, לא יהיה צורך לחדש אלא עד התאריך הדחוי.

לגבי המועד האחרון שבו יוכלו להגיש רישיונות, היות והחוק נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025, כולנו רוצים את זה, אנחנו חייבים תקופת היערכות. יש מלאי של רישיונות שאנחנו צריכים לטפל בהם ולכן צריך להפסיק את הגשת הבקשות.

מתי אתם מציעים להאריך?

אנחנו מבקשים להפסיק אותו ב-1 באוגוסט. אנחנו מודעים לזה שזה תאריך קרוב.

יש מסלולים שכבר השקיעו בהם כסף.

אני אומר גם בהקשר הזה. אנחנו נצא להדרכות מאוד ממוקדות על איך מגישים תיק נוטיפיקציה.

תן להם עוד קצת זמן. לפחות מי שכבר התחיל בהכנות תיקים במסלול הרישיונות.

יש שהתחילו ויש שמתכננים. צפי התחזיות של חברות.

אנחנו מבינם הכול וגם דיברנו על זה בשיחות בינינו. אנחנו מבינים את העקרון. הטענה שלכם מובנת.

תנו עוד כמה חודשים. אולי לפחות עד סוף שנה להגשת רישיונות חדשים.

זה עלול להשפיע על מועד הכניסה לתוקף של החוק ואנחנו לא רוצים את זה. צריך לסבר את האוזן גם על המלאי שקיים שאנחנו חייבים לטפל בו כי הוא קיים. אנחנו עומדים בפני תקופות מאתגרות בהיבטים של כוח אדם.

הם צריכים להבין את פער ההבנה בינינו. אנחנו הבנו שמסלול הרישיונות הסתיים ב-31 בדצמבר 2024 וביקשנו שנה נוספת עד ינואר 2026. עכשיו אתה מספר לנו על אוגוסט.

יכול להיות שהבנתם כך אבל זה לא מה שאמרנו.

זה מאוד משמעותי וקריטי.

תעשיינים שהשקיעו כסף והשקיעו משאבים כדי לבנות תיק במסלול הרישיונות, כאן אתה פוגע בהם.

ה-טרייד אוף לתאריך האחרון שבו אפשר להגיש בקשות יכול להיות דחייה של כניסת החוק לתוקף ואנחנו לא רוצים את זה.

עוד טיפה מרווח של זמן.

אני יכול להציע עוד חודש ריאלית. אני יכול לומר 1 באוקטובר אבל זה לא ריאלי מכיוון שגם כך יש חגים ויש גם חופשות קיץ. אני יכול לומר 1 בספטמבר, אני אומר את זה על דעת עצמי, ואני מוכן שזה יחייב את המשרד, אבל מעבר לזה תהיה השפעה על כניסת החוק לתוקף ואנחנו לא רוצים את זה. אני חושב שההגדרות של הארכת התוקף המינהלי הוא פתרון טוב שייתן מענה לרוב התיקים שאמורים להתחדש ונוסף, מי שאיננו בקיא בהודעות הגשת בקשות באמצעות נוטיפיקציה, אנחנו נדאג לתת את כל המידע, להנגיש את כל המידע ולבצע הדרכות על ידי מחלקת תמרוקים או כל מי שדורש את זה.

אדוני, יש כאן כשל ערכי ומשפטי עמוק. המחוקק נתן לנו עד ינואר 2027. התעשייה בישראל כולה התארגנה והסתמכה כדין על ינואר 2027. אני מודיע לאדוני עם כל הכבוד לדיונים שמתקיימים כאן שאין שום סיכוי שזה יעבור מבחן שיפוטי. עכשיו בא משרד הבריאות ואומר שכדי להקל על יבואנים – ואנחנו קיבלנו בשמחה את הרפורמה, תמכנו בה, מקדמים את התחרות, לא עוצרים אותה, שום הוראה מגינה - אבל כדי לקדם עכשיו יבוא הולכים לקחת מהתעשייה זכות שניתנה לה בחוק. אני לא יודע אם חבריי מבינים מה זאת זכות מוקנית. הדיון כאן לא צריך להיות עוד חודש, עוד חודשיים, יש חוק והוא קבע את ינואר 2027, אין שום סיבה לחרוג ממנו. אדוני, מעבר לעניין של האפליה הברורה - כי אחרי חודש או חודשיים יבואנים אחרים ימשיכו להגיש בקשות כי הצו בעניינים יחול – אי אפשר להשלים איתה. זה לא יכול לעבור את שולחנו של אדוני.

החוק הקודם כבר קבע. המחוקק אמר את דברו – 1 בינואר 2027 ועכשיו בא משרד הבריאות ואומר כדי שאני אקל עם סקטור אחר, תעשייה שלמה שכבר הסתמכה וכבר בנתה על תוכניות, אדוני, זה לא אדם פרטי שאומר שבוטל לו רישום הבן שלו לגן, הוא ירשום לגן אחר. לא. אלה תוכניות רב-שנתיות עם תקציבים, עם היערכות, עם תוכנית אסטרטגית, אם תוכנית יועצים. אנחנו מבקשים להשאיר את זה עד ינואר 2027.

השינוי הזה מציב קושי גם בפני היבואנים ולא רק בפני התעשייה המקומית.

למה? עכשיו הוא דיבר על אפליה. הוא אמר שהאפליה היא לטובתכם.

מייצגים כאן עוד שני צדדים אחרים. אפשר לדבר על תכליות החוק אבל זאת לא תכלית החוק לבדה, להקל על סקטור אחד. בכל מקרה, גם כשאתם טוענים שיש כאן פגיעה מאוד מאוד משמעותית במי שיש לו תוכנית עסקית קדימה, אולי מתבקש שתוכיחו את זה. תאמרו איפה בדיוק זה פוגע.

אני לא צריך להוכיח - - -

אני למדתי בבית הספר למשפטים שחוק יכול לתקן חוק.

סליחה, אנחנו לא בבית משפט.

באמת אין צורך לטעון את הטענה הזאת.

העקרון ברור וזה בסדר. אנחנו לא בדיון משפטי. אם אתם רוצים לעתור, כמובן הזכות היא שלכם והכול בסדר. אני רק אומר שאנחנו צריכים להיות ריאליים בקידום החקיקה. אם אנחנו מעקרים מתוכן את החקיקה, לא עשינו שום דבר. אני כן חושב שאתם, התעשיינים, תעשו עבודה מול משרד הבריאות ותוכיחו להם את התהליכים הקיימים. זה לא חייב להיות ברמת מיקרו אלא אפילו ברמת מקרו לגבי זמן תהליך, מה ידוע לכם על התהליכים הקיימים ואפילו בגדול. אני מבקש ממשרד הבריאות לבחון את הדברים.

אם מותר לי להוסיף. האם יש מניעה אמיתית לעבור למסלול נוטיפיקציה?

אני לא מאמין שנסיים היום ונגיע להצבעות.

אחד הדברים הקריטיים הוא לפרסם נוהל אכיפה. אנחנו באמת לא יודעים מה נדרש מאיתנו. אם אתם רוצים שנעבור למסלול הנוטיפיקציה באופן מלא, אנחנו כרגע לא יודעים.

אני לא מבינה את הקשר. החוק מפורט.

אנחנו לא יודעים מה נדרש מאיתנו לגבי הכנה של תיק.

מסלול נוטיפיקציה הוא מסלול קיים וחלק משמעותי מכם עובדים לפיו.

אנחנו יודעים שכרגע הוא מציב קשיים בפני יבואנים ועדיין אין מעבר מלא ואפילו לא קרוב לזה.

באמת שאין שום קשר בין הדברים.

בוודאי שיש.

שמענו גם את מה שמשרד הבריאות אומר לגבי ההיערכות שלכם והיכולת לטפל ברישיונות ולאשר אותם אבל קחו בחשבון שעם הזמן ילכו ויפחתו הבקשות כי יש תהליך של מעבר לנוטיפיקציה. זה לא שנישאר עם אותה כמות כפי שקיימת היום.

אנחנו מאוד מאוד מבינים איך השוק עובד וגם את האפשרות שיכול להיות שמעתה ועד אשר אי אפשר יהיה להגיש רשימות יהיה מרוץ להגיש רשימות. גם את זה אנחנו מבינים וגם מזה אנחנו רוצים להימנע. לכן כאשר אנחנו אומרים שיש תאריך אחרון להגשה, אנחנו לוקחים בחשבון את כל הדברים כולל את היכולת שלנו לבחון אותם עד למועד כניסת החוק לתוקף.

אני לא מבין איך יכול להיות תאריך אחרון להגשה אם החוק נכנס לתוקף בינואר 2025.

קוראים לזה הוראות מעבר.

מן הסתם אתם רוצים שהחוק ייכנס לתוקף במושב הבא של הכנסת. אם כן, הוא לא ייכנס לתוקף באוגוסט. איך אתם רוצים להפסיק באוגוסט?

החוק ייכנס לתוקף ב-1 בינואר והוראות המעבר יקבעו הוראות.

רבותיי, כך עובד מנגנון חקיקה. זה לא משהו חדש. זה בסדר. אני לא קובע את זה כתאריך סופי. אני מבקש מכם לעשות עבודה ולהציג בפני משרד הבריאות ולבוא לכאן לקראת הדיון בא מסודרים בעניין הזה.

אני רוצה להתקדם.

חשוב לי להסביר את התכלית שעמדה מאחורי הוראות המעבר בחוק הקודם. הוראות המעבר בחוק הקודם נתנו אפשרות להמשיך לקבל רישיונות לכל אלה שהתכלית הייתה לא לפגוע בכל היבואנים שלא יוכלו לייבא לפי הוראות פקודת הרוקחים. הכוונה היא לייבוא מקביל והכוונה היא למותגים פרטיים שבזמנו סעיף 55ג1 בנוסח ההוא לא אפשר להם לייבא את התמרוקים שלהם. לכן אנחנו קבענו את הוראת המעבר הזאת. לא בשביל להמשיך את עולם הרישיונות סתם כך אלא הייתה לזה תכלית מסוימת שכרגע אנחנו חושבים שהיא כבר מיצתה את עצמה. אנחנו נותנים פתרונות למותג הפרטי והיבוא המקביל יוכלו להמשיך לקבל רישיונות.

בסדר. נמשיך הלאה. אם כן, תנסו לנהל שיח עד הדיון הבא ונקבל הכרעה בעניין.

(2) בפסקה (2), במקום "הסעיפים האמורים בפסקה (1) בענייניים האמורים" יבוא "הסעיף האמור בפסקה (1) בעניין האמור".

(3) במקום פסקה (3) יבוא:

"(3) בתקופת תוקפו של צו הפיקוח על תמרוקים ועד יום י"א באלול התשפ"ז (1 בספטמבר 2026) יהיה המנהל רשאי לתת רישיון תמרוקים לפי צו הפיקוח ולפי תנאיו לתמרוק המיובא בייבוא מקביל בלבד, אף בלי שמבקש הרישיון עמד בהוראות לפי סעיפים 55א4 עד 55א12, 55ב(א), 55ב(ב)(1) ו-(3) עד (5), 55ג1 ו-55ז1 לפקודת הרוקחים כנוסחם בחוק זה, והוראות סעיפים אלה לא יחולו על מבקש הרישיון. חלף המועד האמור, יהיה המנהל רשאי לתת רישיון תמרוקים לפי צו הפיקוח ולפי תנאיו לתמרוק רגיש או לתמרוק שאינו מנוי בתוספת רביעית ב'1, המיובא בייבוא מקביל בלבד, אף בלי שמבקש הרישיון עמד בהוראות האמורות, והוראות אלה לא יחולו עליו".

אתם יכולים להסביר? עד כמה שאני מבינה בנוסח שהיה בחוק ההסדרים רצינו לאפשר לפי הצו לתת רישיונות כל עוד הצו עומד בתוקפו. עכשיו אתם מגבילים את זה עד 2026.

עד 2026 יהיה אפשר לתת לכל סוג של יבוא מקביל ולאחר מכן, החל מ-1 באוקטובר 2026, אנחנו ניתן רישיונות רק למי שלא יכול לייבא בייבוא מקביל לפי המסלול שבפקודה.

חשוב שהייבוא המקביל יישאר כל הזמן באותם תנאים כפי שקיימים כיום. בלי סייגים.

אני אסביר. יש לנו את מסלול ההתאמה בפקודה שמאפשר לייבא בלי רישיון. זה יישאר כפי שהוא.

את מדברת על נוטיפיקציה.

לא.

לא. אישור.

יהיה לך תמרוק ייחוס.

מכון התקנים. יש בו מספר מוצרים דל מאוד.

נכון.

נכון. אחרי תקופה זו, כל המוצרים שאפשר לייבא במסלול הזה, יהיה צריך לייבא במסלול הזה וכל מה שלא ניתן לייבא באותו מסלול, ימשיך מסלול הרישיונות. כלומר, נניח משחת שיניים שהיום אי אפשר לייבא אותה במסלול ההתאמה, ב-2 בספטמבר 2026 אתה תוכל להמשיך לייבא את זה ברישיון.

משחת שיניים בשנת 2027, איך אני אייבא אותה?

ברישיון.

מה זה רישיון?

מה שברשימה תהיה חייב לייבא במסלול התאמה.

לצורך העניין שמפו שהוא לא תמרוק רגיש, אחרי 2026 תצטרך לייבא במסלול ההתאמה.

אבל אם אני לא רוצה התאמה? אני רוצה להמשיך לייבא את זה כמו שאני מייבא היום?

אחרי ה-1 בספטמבר 2026 תצטרך לייבא את זה במסלול ההתאמה.

לא יהיו יותר רישיונות למוצרים שאפשר יהיה להביא.

צריך להחריג ושייבוא מקביל יישאר על כנו.

יש לך אופציה של יבואן נאות.

כן, אבל הייבוא המקביל הוא הרבה יותר קל. אני לא תלוי במכון התקנים. תשאירו גם את האופציה הזאת.

אבל יש לך מסלול חלופי אחר. המטרה היא לצמצם את עולם הרישיונות וכל מי שיכול לבוא במסלול אחר, לא מנוע מלבוא במסלול אחר, הוא ישתמש וזה יהיה המסלול העיקרי שלו. אם אין לך אפשרות לבוא במסלול אחר כי יש שם החרגות במסלול הזה, אז תהיה לך אפשרות לבוא ברישיון.

בדיונים הקודמים הבטחתם לשמור את הייבוא המקביל כאופציה חלופית תמידית. לא הבטחתם לשנות אותה.

אף פעם לא הבטחנו תמידית. אני אף פעם לא יכולה להבטיח תמידי.

אמרנו שלא נבטל אותו וכי יש חלופה סבירה שאתה יכול להיכנס בה.

היא לא סבירה. אני חייב להיות יבואן נאות. כאן אני לא חייב להיות יבואן נאות.

לא. אתה לא צריך להיות יבואן נאות בשביל המסלול ההתאמה.

חייב להיות שיש יבוא אחר של אותו מוצר. הוא צריך להוכיח התאמה למוצר שמיובא לכאן במסלול הרגיל.

זה מה שהוא עושה היום.

אני לא יודעת מה הוא עושה היום.

זה מסלול שפשוט במקום לקבל אישור ממשרד הבריאות, אתה מקבל אישור ממכון התקנים.

בהמשך להערות הקודמות. אני לא מבין למה בסעיף הזה אי אפשר להגיד שעד ה-1 בספטמבר יהיה לכולם. אם יש כבר מערך ויש כבר נהלים, אין שום סיבה לתת ליבואנים זמן הסתגלות, שאנחנו מסכימים שצריך לתת להם, ולא לנו. שיהיה עד ה-1 בספטמבר ולהוריד את המילים "לתמרוק המיובא בייבוא מקביל בלבד" ויהיה אפשר כל תמרוק. אני באמת לא מבין איך משרד הבריאות מבקש להגן על אפליה ברורה.

אם צריך, אני יכול לחזור על אותם דברים שאמרתי קודם לכן.

לא נתת קודם שום בשורה. למה אי אפשר שה-1 בספטמבר 2026 יהיה לכולם?

אתה שואל למה אי אפשר יבוא מקביל לכל תעשיין או למה אי אפשר לכולם? יבוא מקביל אין את הידע של התעשייה. אין תיק תמרוק, אין הערכת בטיחות. הוא לא יודע להגיש נוטיפיקציה.

אין לו מסלול אחר.

מה ישתנה בספטמבר 2026?

זה לא ישתנה. לכן מאריכים לו.

אבל אחרי ספטמבר 2026 הוא לא יוכל לקבל רישיון. מה ישתנה בספטמבר 2026? הוא ייערך לזה אבל מה ישתנה?

כל המוצרים שמוחרגים ממסלול יבוא מקביל, לא ישתנה כלום.

זה בדיוק העניין. עזוב מה שמוחרג מהייבוא המקביל. מה ישתנה ב-2026 לגבי המוצרים שלא מוחרגים? הוא ילמד איך לעשות את הדברים שהוא צריך לעשות. הוא יסתגל. זה בדיוק מה שאנחנו מבקשים שבסעיף הזה תוסר התיבה לפי תמרוק המיובא בייבוא מקביל בלבד ויהיה לכולם.

זה פרומיל מסך הרשימות שמטופלות במחלקה.

זאת לא סיבה הגיונית לאפליה.

יכול להיות. בייבוא המקביל אנחנו מדברים על בערך 88 רשימות בשנה. לכן אישרנו את ההארכה שאתה מבקש, להשוות אותם למי שיש לו - - -

יש הבדל מהותי?

זה עניין של משאבים. זה לא הגיוני.

המסלול של יבוא מקביל בהתאמה הוא מסלול חדש שנכנס לתוקף רק ב-2023. זה מסלול שהוא בעצמו רק בחיתוליו.

גם הנוטיפיקציות. מסלול חדש שנכנס לתוקף ב-2023. אין שום הבדל.

יש הבדל.

אתם יכולים לבחור אותה מידה רק יבואנים שהשם שלהם מתחיל ב-א'. משרד הבריאות בא בפני הוועדה הנכבדת ואומר שאין לו כוח לעשות את זה, אני נותן להם ולא להם. אין שום סיבה להפלות.

יש גם חברות שלא עוסקות בייבוא מקביל, חברות רב לאומיות שמתכננות השקות ומתכננות להביא מוצרים ברישיון.

אני לא רוצה להשיב באותה מטבע כי זה באמת שיח שבעיניי הוא מיותר. החוק כמו שהוא מאזן ובכל מקרה ייגרע ממישהו משהו. תכליות החוק הזה הן תכליות, גם בעולמות פתיחת שווקים, גם בעולמות הרגולציה הטובה יותר שמשרד הבריאות רוצה להחיל על השוק וכלפי עצמו. טענת המשאבים היא טענה. אני לא מסכים עם זה שהיא לא טענה טובה, היא טענה עומדת כי זו המציאות. אפשר להגיד שאני עושה שישה מסלולי יבוא לישראל, האם זה תואם את המציאות ואת היכולות של המשרד? לא. לכן החוק הזה מאוזן בין הביטוי של המסלול הראשי לבין הארכה של מסלולים מקבילים וקיימת היכולת של מי שעוסק כיום בין היתר בייבוא מקביל להיכנס במסלול שנפתח ובין הסלול הקיים שנשאר. לכן אם יש פגיעה, זאת פגיעה מאוד מאוד מינימלית.

זאת מכת מוות למפעלים שלא יכולים לעבור בתקופה הזאת לנוטיפיקציה. למה לפגוע? אתם שמים את הפגיעה דווקא על התעשייה הישראלית.

מה זה מכת מוות?

מפעל שיש לו מוצרים והוא לא יכול לשווק אותם.

ליצרנים קיימים מאריכים. זה רק לחדשים.

הוא מייצא לאירופה?

לאו דווקא. הוא מייצר בארץ. הוא יצרן ישראלי.

אתם מייצרים כאן איזשהו סימן שאלה ענק שהוא לא מחויב. יש לכם את המידע על המוצרים שלכם. תבואו עם נתונים.

דיברנו על כך קודם ואני ביקשתי שתיעשה עבודה מקצועית על-ידכם. תציגו אותה או כאן או למשרד בטרם הדיון הבא כדי שנוכל לקבל החלטה מושכלת.

כאשר הבאנו את הרפורמה הזו המטרה הייתה להביא יבוא ולהוזיל את המחירים. אני שומעת הרבה יבואנים, הם מגיעים אלי, מדברים איתי ואומרים שזה מבורך, הרפורמה מצוינת, אנחנו רוצים להתחיל את התהליך, אנחנו לא מבינים את הפרוצדורה, אנחנו לא יודעים איך מגישים את הבקשות, מה עושים. עם כל הכבוד, אנחנו כאילו מתקדמים עם החוק אבל אנחנו צריכים גם כתובות כדי שנוכל להקל עליהם. אני רואה שאנחנו עוסקים הרבה עם התאחדות התעשיינים וזה בסדר ואני רואה נציג אחד של היבואנים, אם אני לא טועה. יש הרבה יבואנים שלא יודעים מה התהליך ומה הפרוצדורה. הם מאוד מברכים על הרפורמה אבל מצד שני הם לא יודעים איזה תהליך ומהי הפרוצדורה כדי להתחיל את הבקשות ולהגיש אותן, כאשר גם זה תהליך ארוך.

בדיון הקודם המשרד הציג כאן וגם פורסמו אמות מידה ליבואן במסלול הנאות. כפי שאני מבין, זה כמובן יוצג כאן גם בדיון הבא ויפורסם על ידי המשרד בצורה מסודרת ויאמר מה בדיוק המסלול, למה הוא מחויב, מה הן הנקודות בלעדיהן הוא לא יוכל להביא, מה הוא חייב לעשות כדי שתהיה לו תוכנית בקרה מסודרת. המשרד כמובן הנגיש את המידע הזה וזה חלק מההתחייבויות שלו כאן במהלך כל הדיונים.

אדוני היושב-ראש, אני פשוט רוצה לחדד. המטרה היא להוזיל מחירים. המטרה היא להביא את כל הדרכים האפשריות, כל דרך יצירתית כדי להוזיל את המחירים כי המחירים הם פשוט בשמיים.

זאת המטרה.

צור דיבר על הנושא של אחרי ספטמבר 2026. רציתי לראות אם אני מבין נכון. יבוא מקביל יישאר למוצרים אחרי 2026? לדוגמה, משחת שיניים שלא נמצאת במסלול של מכון תקנים.

כן.

יישאר יבוא מקביל.

כן.

ברישיון. כן.

זה הסיכום. תנסו לעמוד בו ולהציג בפנינו ובפני המשרד את הנתונים כמו שצריך.

אני מאוד מכבד את עמדתו של אדוני. אני רק אציין למען הפרוטוקול – כי אני לא יודע לאן הפרוטוקול יתגלגל – שכאשר יש אפליה, מי שצריך להצדיק אותה זה מי שמפלה ולא מי שמופלה. כלומר, אנחנו כאן לא סתם נלחמים. אם משרד הבריאות צופה שיהיה שצף של בקשות לרישיון, כנראה שאלה אנשים רציונליים שמעדיפים בינתיים את הרישיונות על פני הנוטיפיקציה.

אני לא יודע אם זה נובע מתוך תחושה רציונלית או מתוך עניין של הרגל ותפיסת עולם ישנה. אני גם לא אומר שזה בהכרח. אני רק אומר שתמיד כשאתה מוביל רפורמה, אתה לוקח בחשבון שאנשים צריכים להתרגל למציאות חדשה וזה בסדר. לכן אני אומר שאם ההתרגלות הזאת והתהליך של ההסתגלות לרפורמה היא באמת משהו שיתקע את התעשיינים בצורה כזאת שהם לא יודעים לעבור למסלולים הנוספים או שיש להם קשיים או שהם נמצאים וכבר השקיעו משאבים - תוכיחו את זה למשרד.

אין בעיה אדוני אבל לא נוכל להשלים עם סעיף שמתייחס באיפה ואיפה ליבואנים וליצרנים, בעיקר שאנחנו כתף אל כתף וקידמנו בברכה רפורמה שבעיקרה היא לייבוא.

אני מסכים. לא כל כך הייתה לכם ברירה כי זה מה שאנחנו רוצים להוביל אבל בגדול אני אומר שאני שומע אתכם, שומע אפילו בקשב רב, ואני גם רוצה לעזור ולסייע כדי שתהיה התאמה. אני רק מבקש שתיעשה עבודה אמיתית כדי שנבין בדיוק היכן אנחנו נמצאים.

אנחנו ננסה להגיע לתאריך, לאיזשהו תאריך, אבל שהוא יחול שווה לכולם.

בסדר. לעת עתה מיצינו את הנקודה הזאת.

(2) בסעיף קטן (ו), במקום "לפי סעיף 55ג(א1) ו-(ז)" יבוא "לפי סעיף 55ג1(ז)" ובמקום "הקובעות את התנאים לייבוא ושיווק תמרוק אף אם אין לו תעודת שיווק חופשי ואת התנאים לייבוא מקביל" יבוא "הקובעות את התנאים לייבוא מקביל של תמרוק רגיש ושל תמרוק שאינו מנוי בתוספת רביעית ב'1".

זה הסעיף של התקנות הראשונות. גם כאן אנחנו משאירים את זה רק לעניין הייבוא המקביל.

27. תחילה

תחילתם של הסעיפים המפורטים להלן ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) (בחוק זה – יום התחילה):

(1) ההגדרות "ההוראות המאומצות" "יבואן נאות", "יבוא תמרוק במסלול האירופי". "מדינה מוכרת" ו"מדינת הסתמכות" כנוסחן בסעיף 1(1) ו-(2) לחוק זה.

(2) סעיף 55א5 לפקודה כנוסחו בסעיף 6(2) ו-(3) לחוק זה.

(3) סעיפים 55א10, 55א11, 55א12ג, 55א12ה לפקודה כנוסחם בסעיפים 7 עד 10 לחוק זה.

(4) סימנים ג'1 עד ג'3 לפרק ז'1 לפקודה כנוסחם בסעיף 11 לחוק זה.

(5) סעיף 55ג1 לפקודה כנוסחו בסעיף 14(1) לחוק זה.

(6) סעיף 60 לפקודה כנוסחו בסעיף 15(2)(ב) לחוק זה.

(7) סעיף 60ד לפקודה כנוסחו בסעיף 16(1)(ב), (2)(ב) ו-(3) לחוק זה.

(8) סעיף 60ד1 לפקודה כנוסחו בסעיף 17 לחוק זה.

(9) סעיף 61 לפקודה כנוסחו בסעיף 18 לחוק זה.

(10) תוספת רביעית ב' לפקודה כנוסחה בסעיף 20(1) ו-(3) לחוק זה.

(11) תוספת רביעית ב'1 לפקודה כנוסחה בסעיף 21 לחוק זה.

(12) תוספת רביעית ב'2, תוספת רביעית ב'3 ותוספת רביעית ב'4 לפקודה כנוסחן בסעיף 22 לחוק זה.

(13) תוספת רביעית ג' לפקודה כנוסחה בסעיף 23 לחוק זה.

(14) תוספת רביעית ד' לפקודה כנוסחה בסעיף 24 לחוק ה.

(15) תוספת רביעית ה' לפקודה כנוסחה בסעיף 25 לחוק זה.

(16) סעיף 105 לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022) התשפ"ב-2021, כנוסחו בסעיף 26(1)(ג) ו-(2) לחוק זה.

הוראת התחילה הכללית אומרת שב-1 בינואר 2025 ייכנסו לתוקף כל הסעיפים שעוסקים ביבואן הנאות, בייבוא האירופי, הוראות עונשיות, העיצומים. למעשה מה לא ייכנס במועד הזה?

מה שייכנס באופן מיידי זה הנושא של רישיונות תמרוק כללי, כלומר, האפשרות להירשם במרשם העוסקים רק על בסיס הצהרה וההקלות שעשינו בייבוא המקביל במסלול התאמה.

זה ייכנס מיידי והשאר ייכנס ב-1 בינואר 2025.

נכון.

מה זה מיידי? איזה נושא שייכנס מיידי?

הרישום במרשם יהיה רק על בסיס הצהרה עצמית ולא על בסיס רישיון תמרוקים כללי. עשינו הרחבות במסלול התאמה, מסלול מכון התקנים כפי שאתה קורא לו, וההרחבות האלה גם ייכנסו באופן מיידי.

מיידי זה היום? מחר?

במועד הפרסום ברשומות.

28. הוראת שעה

בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום התחילה, יקראו את סעיף 55ג1(א) לפקודה כך שבמקום "במדינה מוכרת (תעודת Free Sale) שניתנה בידי הרשות המוסמכת לכך באותה מדינה" יבוא "שניתנה בידי רשות מוסמכת".

מה יש לכם להגיד?

היה סעיף אחד ששכחתי לומר שגם הוא ייכנס לתוקף והוא האפשרות לייבא בנוטיפיקציה מכל מדינה, ה-Free Sale עליו דיברנו ולא רק ממדינה מוכרת. מכיוון שהתיקון בסעיף כולל שני מרכיבים שאחד מהם ייכנס לתוקף ב-1 בינואר, כתבנו הוראת שעה.

אתם עוד לא מגובשים לגבי הבקשה של ה-Free Sale, נכון?

לצערי עוד לא. עד הדיון הבא, אז נחזיר תשובה.

29. הוראת מעבר

(1) בסעיף זה -

"חוק התוכנית הכלכלית" – חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021, כנוסחו בסעיף 26 לחוק זה.

"צו הפיקוח" – כהגדרתו בסעיף 55א לפקודה.

(2) עוסק בתמרוקים שערב פרסומו של חוק זה היה אחד מאלה, רישומו במרשם יעמוד בתוקף עד תום תקופת תוקף הרישיון האמור או עד 21 ימים מיום התחילה, לפי המאוחר, ויחולו לגביו הוראות סעיפים 55א2 ו-55א3 לפקודה כנוסחם ערב תחילתו של חוק זה:

(1) בעל רישיון תמרוקים לפי סעיף 55א1א לפקודה.

(2) בעל רישיון תמרוקים כללי לפי צו הפיקוח.

אני רוצה לעצור כאן לרגע. הסעיף הזה עוסק בהוראת מעבר לגבי רישיון עיסוק, נכון? לא רישיון לתמרוקים.

כן. רישיון לעיסוק.

עיסוק בתמרוקים. אתם אומרים שהוא יעמוד בתוקפו, מי שכבר היה לו רישיון ערב פרסומו של החוק, עד תום תקופת הרישיון או 21 ימים מיום התחילה שזה 1 בינואר 2025, לפי המאוחר.

כן. במהלך 21 הימים האלה אותו עוסק יידרש להצהיר.

זה נכנס לתוקף בפרסום. אם הוא רוצה להצהיר לפני ה-1 בינואר?

הוא יכול.

(3) רישיון שניתן לגבי תמרוק לפי צו הפיקוח ערב יום התחילה, יעמוד בתוקפו עד תום המועד הנקוב בו, או עד שישה חודשים מיום התחילה, לפי המאוחר. על אף האמור -

(1) לגבי רישיון שניתן לפני יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023), יחולו הוראות סעיף 105(ג) לחוק התוכנית הכלכלית.

(2) לגבי רישיון תמרוק המיובא ביבוא מקביל בלבד לפי צו הפיקוח ולפי תנאיו, בהתאם לסעיף 105(ה)(3) לחוק התוכנית הכלכלית, ימשיכו לחול הוראות הסעיף האמור.

כאן מדברים על הרישיונות של התמרוקים ואומרים שמה שניתן לפני יום התחילה ימשיך לעמוד בתוקף עד תום המועד של הרישיון או עד שישה חודשים מיום התחילה לפי המאוחר. אומרים שברישיונות שניתנו לפני 1 בינואר 2023, יחול עליהם 105(ג) לחוק התוכנית הכלכלית.

בחוק התוכנית הכלכלית קבענו שמי שהיה לו רישיון ערב יום התחילה, יראו בו כאילו הוא עומד בהוראות הפקודה.

לעניין נציג אחראי.

לעניין הכול והוא לא נדרש לבצע פעולה נוספת. אנחנו כמובן לא משנים את ההוראה הזאת.

לגבי היבוא המקביל, ימשיך לחול ההוראות של 105(ה)(3), שזה לפי צו הפיקוח?

נכון. מכיוון שהם עדיין יכולים להגיש בקשות לרישיון, הם לא מקבלים את האקסטרה זמן הזה.

שינינו את זה לארבע שנים.

כן. מנסים.

רק להבהיר. התיבה "או עד שישה חודשים מיום התחילה" תשונה לארבע שנים מיום התחילה.

להצעת הוועדה אנחנו נאריך את זה לארבע שנים. תוקף הרישיון יוארך לארבע שנים.

לארבע שנים, כמו שביקשנו. כמובן לפי המאוחר.

יש סעיפים חדשים שלא הקראנו. את כל הסימון וכולי.

לא. אלה תיקונים שאנחנו צריכים לחזור עליהם ונעשה את זה באופן מסודר.

אני חותר לכך שבדיון הבא נגיע עם תשובות לשאלות שעלו כאן היום ויעלו גם הנושאים שלא נפתרו בדיון הקודם.

הם גם חייבים לנו תשובות. לא חייבים אבל אמרו שייתנו לנו תשובות בדיון הזה על שאלות שהעלינו קודם לכן.

נכון. הכול רשום.

הכול רשום. אני עכשיו על חשבון מליאה וצריך לסיים את הדיון. אני אומר שהיום ביקשתי להמשיך הקראה מהנקודה בה הפסקנו כאשר אני יודע שיש לנו תיקונים ושאלות שעוד לא ענינו עליהם. בשבוע הבא - אני מקווה שנעשה את זה ביום ראשון, אני עוד מעט אסגור את לוחות הזמנים לגבי שבוע הבא - אנחנו חותרים לחזור על אותם סעיפים שצריך לתקן, לקבל תשובות על נושא ה-Free Sale ומה שדיברנו היום עם התעשיינים לגבי תקופת הגשת הבקשות לרישיון.

וגם שאלות מהפעם הקודמת.

גם שאלות מהפעם הקודמת. לאחר מכן, אם אנחנו באמת נצליח ליישר קו סביב הסוגיות הללו, אני מתכוון אולי להצביע. כנראה שזה יהיה ביום ראשון אבל בהמשך היום יפורסם לוח הזמנים. אם כך, עד כאן להיום.

אני כמובן מודה לכולם.

הערה קטנה אחרונה.

לגבי הנושא של מה שטוב לאירופה טוב לישראל. יש מוצרים שצור דיבר עליהם, כמו משחות פרדונטקס וכולי, והם אמרו שאפשר לייבא. היו כאן חבר'ה ממשרד הבריאות ואני לא יודע איך.

נענה על זה בשבוע הבא.

נשאיר את זה לדיון הבא. עד כאן להיום. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:24.