פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



52
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
16/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 82
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, י' בתמוז התשפ"ד (16 ביולי 2024), שעה 13:51

סטטוס העובדים הזרים בענף הבניין – ישיבת מעקב

חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר

משה נקש - מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

קרן גלבוע - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

אפרת לב ארי - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

מיכל ארן - מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון

סמדר לוי זיזי - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון

אביבית אסרף - מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

רחל אוברמן - עו"ד, לשכה משפטית, משרד החוץ

דליה גראד אפרת - מנהלת מחלקת קש"ח וזרים, משרד החוץ

דניאל איטח - מנהלת תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

אליעזר חביב - מרכז בכיר, משרד ראש הממשלה

קארין לוי - ראש ענף, אגף חשכ"ל, משרד האוצר

לינא סאלם - עו"ד, רפרנטית עובדים זרים, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

סמדר פרידמן - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עומר ואגו - עו"ד, רשות התחרות

שאול תם - כלכלן, רשות התחרות

יאיר שלם - מנכ"ל הסתדרות העובדים הלאומית

ואאיל עבאדי - מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל

יצחק מויאל - יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל

אייל מוסט - מנכ"ל אלו אקספרס, עובדים זרים, תאגיד בניין

ליאור טל - סמנכ"ל עומר ביט

מוטי פיירמן - מנכ"ל חברת ישראל הודו עובדים זרים לבניין בע"מ

דוד דהאן - מנכ"ל תאגיד פריוריטי

אור קרניאל - מנכ"ל תאגיד עובדים זרים לבניין

ויויאן בן עמי - סמנכ"ל אבן עמי הנדסה אזרחית

גולן אלנבוגן - סמנכ"ל כוח אדם, תאגיד לי-אל בנייה

קרן משקיף - מנכ"ל תאגיד לי-אל בנייה

דני פיין - רו"ח, סמנכ"ל כספים, צ'יינה סייל

נמרוד ערד - מנכ"ל ערד אחזקות

טלילה דביר - עו"ד באגף הכלכלי, התנועה למען השלטון בישראל

אביתר חנן - רכז מדיניות ואסטרטגיה, ההסתדרות הכללית

יאיר דוד - יועמ"ש תאגידי כוח אדם זר

סלומון יוספוב
- דירקטור גלובוס שקד עובדים זרים

שירה גרטנברג - עו"ד, רפרנטית פרטיות, משרד המשפטים

אילת וולברג

דיקלה טקו

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



סטטוס העובדים הזרים בענף הבניין - ישיבת מעקב

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא ענף הבניין. הדיון יהיה ישיבת מעקב המשך נוספת מיום ה-26 ביוני שהוועדה מקיימת על התחום עם כמה דגשים.

אני מעדכן אתכם במספר עדכונים. ראשית, הוועדה ממשיכה לקבל מקבלנים ותאגידים עשרות פניות בדבר עובדים לא מיומנים שמגיעים, תשלומי אגרות בין היתר לעובדים שהם לא קיבלו. על אי הוודאות להמשך הענף. על עשרות אלפי דולרים שהעובדים ההודים נאלצים לשלם בארץ מוצאם, בעיקר בהבאה פרטית. על מתווה הבאת העובדים על סמך ניסיון תעסוקתי תוך כדי מתן פטור במינונים.

אני מבקש לפנות מכאן, נהוג לומר בשנית, אבל זה אולי בפעם המאה, לכל משרדי הממשלה באמצעות הנציגים שמתכבדים להגיע לכאן, ופשוט לבקש מכם – תתעוררו, תזדרזו, תזרמו, תזרימו. ענף הבניין קורס, הכלכלה קורסת. גם אם ישנם בעלי עניין צר ורע שתאוותם האישית מנהלת את האירוע ובשל כך התחלואות הולכות ומתגברות, תתעלו. זהו צו השעה, אין לנו אפשרות אחרת.

אני רוצה לברר היום מול רשות האוכלוסין כמה תאגידים הגישו בקשות להעביר את העובדים הזרים הלא מיומנים לענפים אחרים. האם ביקשו לעצור את הבאת העובדים? אני מבקש לברר האם כבר הוגשו תביעות נזיקין של תאגידים מול התאחדות הקבלנים או משרד השיכון או כל גורם אחר, כפי שהם מבינים שהאחריות השילוחית למצב נעוצה בהחלטותיו ו/או בפעילותו?

לפני שאני אצלול לעומק אני מבקש לעדכן אתכם שקיבלתי התייחסות ממשרד הבינוי והשיכון בדבר דרישות הוועדה. אני מבקש ברשותכם להסתכל על חצי הכוס המלאה ולא להתלונן מה הסיבה שההתייחסות הגיעה 50 דקות לפני תחילת הדיון כשחלפו תשעה ימים מאז הדרישה. אני מבקש, כאמור, להתייחס לחצי הכוס המלאה. א' הגיעה התייחסות, זה הישג עצום כשלעצמו. ו-ב', ההתייחסות יכולה להצביע על שינוי מגמה. גם אם הוא באיחור, גם אם לקחו לי חודשים רבים של דם, יזע, דמעות וצרחות, כדי להניע תהליכים. אם היינו נדרשים לכל זה כדי שדברים יתחילו לזוז לטובת המשק, לטובת התאגידים, לטובת הקבלנים, לטובת הרוכשים, דיינו.

אני עד כדי כך נותן מקום של כבוד לעצם התשובה ולתוכן התשובה שאני אבקש מהיועצת המשפטית לוועדה להקריא את ההתייחסות. גם היועצת המשפטית לוועדה תרצה להתייחס לאחד מהסעיפים מתוך חוות דעת משפטית שלה. אני אזכיר לכם רק שאני ביקשתי להתייחס לשלוש נקודות: נושא הגשת חוברות המיונים לוועדה. אני בכל מקרה לא אוותר על זה. אני יודע שזה אחד הכלים המרכזיים שיעזרו לי לא להגיע לחקר האמת, כי אני הגעתי כבר לחקר האמת. אבל להתקדם עם זה הלאה, לשים את זה על השולחן. הנקודה השנייה גביית יתר של אגרות. והנקודה השלישית קבלת נתונים על מספר עובדים שהגיעו לארץ על סמך ניסיון תעסוקתי ללא מיונים.

לאחר מכן, בעזרת השם, הוועדה תבדוק באמת את הצלחת התהליך הזה והאם הגישה באמת במציאות פוגשת את הרעיון ואת התכנון שלנו. אז אני מעביר את רשות הדיבור ליועצת המשפטית לוועדה ואז אנחנו נצלול לעומק.

אדוני, אני אקריא את המענה שהגיע לוועדה ממשרד הבינוי והשיכון. לגבי הנושא של חוברות המיונים התשובה היא כזו: "משרד הבינוי והשיכון פנה למשרד המשפטים ונכון לאתמול הנושא נמצא בבחינה של משרד המשפטים אל מול רשות האוכלוסין. המשרד יפעל בהתאם להנחיות שיתקבלו. מעבר לכך, כפי שכבר נאמר בעבר, נעשית בחינה של הטענות בנושא. המשרד ישמח לשתף בתוצאות הבחינה לכשתסתיים".

"2. בהמשך לבקשת הוועדה ערך משרד הבינוי והשיכון בחינה של הנושא". הנושא שמדובר עליו אני מניחה שהוא לגבי בקשת הוועדה ממשרד הבינוי והשיכון לבחון את התנאים למימוש המתווה לבדיקת מקצועיות עובדים זרים לענף הבניין ללא מבחנים מעשיים ובפרט התנאי שעל פיו הל התאגיד לממש לפחות 200 עובדים שנבחנו באמצעות מבחנים מקצועיים מעשיים ולעדכן על כך את הוועדה. אז המענה הוא "בהמשך לבקשת הוועדה ערך משרד הבינוי והשיכון בחינה של הנושא ומצא לנכון לוותר על הדרישה של 200 עובדים לכל תאגיד. עמדה זו גם יצאה במכתב מנכ"ל המשרד למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה ביום 14.7.2024". כתוב מצ"ב, אז אני מניחה שנשלח לך גם עותק של זה.

"3. הוועדה ביקשה ממשרד הבינוי והשיכון מידע על מספר העובדים הזרים שהגיעו על סמך ניסיון תעסוקתי ועדכון האם ישנם תאגידים שפנו לקבל תשובות וטרם נענו. המענה שנכון ליום 8.7.2024 סך הבקשות שאושרו מתוך כלל הבקשות שנבדקו הינו 4,568 עובדים לכ-64 תאגידים. התאגידים הונחו להמשיך ולפעול מול הרשות לצורך הבאתם של העובדים המאושרים ארצה. כל הבקשות שנשלחו למשרד עד ליום 8.7.2024 קיבלו מענה. שאר הפניות ממועד זה ועד ה-15 ביולי צפויים לקבל מענה עד לסוף השבוע. בעניין מענה שוטף לתאגידים שפנו לקבלת תשובות לעניין מתווה זה וזוכים להתייחסות במייל ואף בטלפון, יתכן שבמהלך התהליך נפלו טעויות אנוש שונות. עם זאת, כולם טופלו ככל הידוע לנו. ככל וישנו תאגיד שלא קיבל התייחסות לשאלתו מוזמן לפנות אלינו למייל עובדים זרים". אני לא אקריא אותו, אני מניחה שיש לכם אותו, "לקבל מענה".

לפני שאני אתייחס רגע לכמה נקודות כאן, את רוצה לתת את ההתייחסות?

לגבי השאלה של חוברות המיונים. בדיון הקודם בעצם הממשלה ביקשה לבחון את הנושא. בזמנו דיברנו וזה גם יצא במכתב של הוועדה לגבי הסמכות של הוועדה לקבל מסמכים. חשוב לי לציין גם את סעיף 124 לתקנון שקובע בעצם סייגים לזימון ולמסירת מידע וכתוב שאם חלים על המידע הסייגים הקבועים בסעיף 21(ב) לחוק יסוד הכנסת או בסעיף 42(א) לחוק יסוד הממשלה – בין היתר לדוגמה אם חלים לעניין זה הוראות של חוק הגנת הפרטיות. אוקיי? אז אם חלים סייגים מכוח הדין הזה.

את יודעת גברתי היועצת המשפטית, כאשר לא רוצים להעביר אז מתעוררת שאלה נוספת מה חוסה תחת הגנת הפרטיות. האם שם האדם הוא בהגנת הפרטיות? האם תאריך ההגעה שלו למיון ורמת המקצועיות שלו היא נכללת בתוך ההגדרה הזאת? או חשיפת מידע רפואי או עבר פלילי אם קיים או לא נכנסים לתוך ההגדרה הזאת?

אז פני שאני אשתדל להשיב לשאלה שלך כן חשוב לי רק לציין את הסיפה של הסעיף הזה. כי כתוב פה שגם אם חלים סייגים כאמור וניתן להעביר את המידע המבוקש תוך השמטת החלקים שחלים עליהם הסייגים או להעבירו בתנאים, יועבר המידע בחלקו או בתנאים ובכלל זה שישיבת הוועדה לא תהיה פומבית, שפרוטוקול הישיבה יהיה חסוי או שהמידע יימסר רק ליושב ראש הוועדה. זאת אומרת תקנון הכנסת כן נותן מענה. כמובן זה מכוח סעיף 42(א) לחוק יסוד הממשלה. כן נותן מענה לשאלה מה קורה כשהמידע בחלקו לא יכול להימסר. וגם יש אפשרות למסור רק חלק מהמידע וגם לבקש שזה יהיה מידע שיימסר רק ליו"ר הוועדה אם צריך.

לכן אני חושבת שפה צריך להבין קודם כל מבחינה עובדתית כדי לדבר על איזה הגנות חלות מכוח חוק הגנת הפרטיות. איזה מידע בדיוק. זה לא עלה בבירור בדיון הקודם. איזה מידע בדיוק כלול בחוברות בחינה האלה, כדי שנוכל בכלל לתת מענה לשאלה האם יש מידע שלא אמור לעבור. וכמובן גם הממשלה ביקשת שתציג את ההתייחסות שלה. אני חושבת שנכון לשמוע את העמדה של משרד המשפטים ושל המשרדים בעניין הזה.

אני רק אבהיר בתת נקודה הזאת, הואיל וכידוע עדיין לא זכיתי לשים את ידי אפילו לא על חוברת אחת, אז אני מדבר מתוך הבנה שלי. חוברת מיונים היא אחד השלבים, זה השלב הראשון שעובר הממוין. נמצאים בו תיעוד של הממוין, של הממיין, של מודל הבחינה ושל התייחסות הממיין. כל שאר הנתונים שמגיעים בעקבות כך לא שייכים לאותה חוברת מיונים. לא בדיקה רפואית ותוצאותיה ולא המצאת תעודת יושר על כל מרכיבה.

במידה וההבנה שלי שגויה אני אשמח לקבל על זה התייחסות. אבל אני אומר מראש, זה מה שאני מבין שנמצא וזה גם רק מה שאני צריך. אני לא מבקש מעבר לזה. בענפים אחרים באמת יש הצדקה לראות מעבר לזה. כי בעבר היינו מקבלים תלונות על חקלאי שמגיע לעבוד בישראל, אבל הוא איטר. הוא יכול לקטוף רק עם יד אחת ורק 200 גרם. אז בכזה מצב הייתי באמת שמח לראות את הבדיקה הרפואית שלו. אבל בסוגייה שעליה אנחנו מדברים לא עולות תהיות ולא מגיעות תלונות על בריאות העובדים. אני לא קיבלתי. אני אשמח לקבל. זה משהו שהוא אחר והוא בצד הדברים. ואם אני אבקש את זה אז בכלל אני לא אקבל וזה יכול לשחק לידי מי שפועל רבות, ימים ולילות, שאני לא אקבל את החוברות. הוא לא הבין שאני קצת יותר עקשן ממנו ואני אקבל בסוף. השאלה היא כמה זמן נצטרך לעבור בדרך.

לפני שנעבור לשאלות אני מבקש לתת פה עוד איזה שהיא התייחסות כי אם בדברי שבח והלל עסקינן אז אני אמשיך. אני מבקש להוסיף עוד משהו בנימה אופטימית. אני מבקש לברך את משרד השיכון ונציגיו על הוצאת הקול קורא לחברות ביצוע זרות. אני מקווה שהוא יתקדם במהרה ואני מבקש לדעת עוד היום מה קורה עם ההליך התחרותי למיוני העובדים הזרים. אני רק מסב את תשומת ליבכם שכולנו חייבים לקחת בחשבון שכל זמן שאנחנו מעודדים הגברת כניסת חברות ביצוע זרות לארץ ולא נתנו באמת שוויון הזדמנויות לתאגידים להתמודד מולם, כלומר הם השקיעו, שילמו, עמדו באין ספור תבחינים והמדינה עדיין לא סיפקה להם עובדים – אנחנו למעשה קושרים להם לרגליים משקולות של 500 קילו בלב ים. אין משהו אחר. אז המינימום המתבקש שלצד קידום הבאת חברות ביצוע זרות לאפשר לתאגידים להתמודד מולם, כי גם ככה זה כבר אירוע מאתגר כשלעצמו. אתם צריכים לקחת את זה בחשבון. תעלה כזאת טענה אני מניח ובעיניי תהיה לה הצדקה. אני מקווה שעמדתי הובהרה ואני מבקש מכם שלא נגיע למצב שבו חברת ביצוע מגיעה, לא נתנו מענה לתאגיד ואז נעמוד עוד פעם מול שוקת שבורה חלילה. אנחנו לא יכולים לאפשר את זה לעצמנו.

אנחנו נעבור ברשותכם לשלב השאלות, למשרד הבינוי והשיכון. אני מבקש לדעת האם כל חוברות המיונים נמצאות אצלכם? לא. אז אני פונה לגב' מיכל ארן, מנהלת אגף בכיר במשרד הבינוי והשיכון. אם תוכלי בבקשה גברתי לחלק לי אם יש ממדינות מסוימות או הליך מסוים או של תקופה מסוימת. כדי שנדע איך להתקדם הלאה.

אני רק אתחיל ואגיד שבמכתב שהוציא המנכ"ל אתמול ב-14, דיברנו על שנייה יכולת להביא גם ללא מיונים לא מעשיים ולא ביקורות חיים. ולכן אני חושבת שזה כן משהו שאמור לתת איזה שהוא - - -

כן, זה לגבי העתיד.

לא, אמרת לגבי העניין לצד חברות ביצוע. אז אני אומרת, החל מה-1.8 זו בקשת המשרד בהיבט הזה. אז אני מקווה שזה גם יוכל לסייע בהיקפים הנדרשים. זו אמירה ראשונה.

אני חושב שאת צודקת.

אמירה לגבי חוברות הבחינה. כבר תקופה של שנים אני מבינה שבעצם גוף היישום מטעם כל מדינה ומדינה הוא הגוף שאוסף את חוברות הבחינה.

מה זאת אומרת?

גוף יישום שאיתו מתקשרת רשות האוכלוסין וההגירה. לדעתי זה במולדובה, זה גם אם אני לא טועה בהודו.

רגע, שנייה. מאוד חשוב לי להבין את ההסבר שאני מקבל כרגע, אז אני מבקש שגם אתם תהיו בקשב, לא רק בשקט. יכול להיות שאתם תעזבו לי להבין משהו שאני עוד לא מבין.

קודם כל, להגיד את המילה "אני מבינה" זה אומר זה משהו שאני לא יודעת.

לא, לא, אני האמת מעדיפה פשוט שרשות האוכלוסין שנייה תתייחס לדבר הזה. כי היא מתקשרת עם גופי היישום ואצלה נמצאות חוברות הבחינה. גם השיח שנעשה עם משרד המשפטים נעשה אל מול רשות האוכלוסין בהיבט של חוברות הבחינה כשעלו כל מיני שאלות האם להעביר ככה.

מי מחבר את חוברות הבחינה?

גוף היישום.

זאת אומרת שאם אנחנו מדברים על הודו אז זה NSDC?

חד משמעית.

הם קובעים מה הפרמטר של בסיסו ייבחן העובד שמגיע לארץ?

לא. אנחנו שולחים בוחנים.

לא, לא, לפני הבוחנים.

הטופס הזה מועבר בסופו - - -

לא, לא, זה לא טופס. שנייה. אני מזמין עובד, אני רוצה לדעת אם הוא מתאים לי כמדינה. אני אומר מהם התבחינים שהוא אמור לעמוד בהם כדי להחליט אם אני רוצה אותו או לא. נכון?

נכון.

אני מחבר את הבחינה ושולח את הבוחן ואומר לבוחן זו הבחינה, זה הצ'ק ליסט שאתה צריך למלא כדי להחליט אם הוא מתאים לעבוד בישראל או לא באותו ענף. נכון?

נכון.

זה לא קשור לחברת היישום.

לא, רגע. אחרי שבוחן מסיים למלא את הטופס הוא לא שומר אותו אצלו.

לא. אני שאלתי מי בונה את הטופס.

הטופס, אין לי בעיה גם להעביר טופס ריק כדי שתוכל לראות איך הוא נראה.

מי בונה אותו?

אנחנו בנינו אותו.

מי זה אנחנו?

משרד השיכון עוד בתהליכים הקודמים.

לא, אין בעיה. מי בעל התפקיד שכותב מהם התנאים?

קודמי בתפקיד כתב את זה. אבל אנחנו עומדים מאחורי התנאים האלה גם היום.

אין בעיה, זה בסדר.

כן. וזהו.

קודמך בתפקיד כתב את זה? הוא כתב מה שנקרא טופס בחינה שמותאם לכל ענף וענף.

נכון. לכל מקצוע בתוך הענף.

לכל מקצוע בתוך הענף.

כן.

יופי. איך זה מגיע לארץ הבחינה? קבוצת הדפים.

אני חושבת שיש פה שנייה צורך לרשות האוכלוסין שנייה להתייחס למנגנון היישום.

לא, לא, תכף.

לא, אני אסביר.

אני יודע מה אני רוצה לשאול אותם, ברשותך.

זה טמפלט שמודפס בידי גוף היישום שם במקום. הבוחן שמגיע מקבל ריקים, ממלא את שלו, בתום האירוע מעביר.

אין בעיה. זה ממוספר עם נומרטור?

אני חושבת שזה ממוספר, כן. יש לזה קוד. הרי הקבלן מקבל טופס ריק עם קוד של בן אדם.

מי זה הקבלן?

הקבלן, התכוונתי מי שבוחן בשטח. בסדר?

לא, זה לא הקבלן, זה הממיין מטעם התאחדות הקבלנים.

הכוונה הממיין מטעם ההתאחדות. סליחה. הממיין מטעם ההתאחדות מקבל טופס ריק, עם קוד. הוא לא מקבל את השם של הבן אדם ומיהו. זה לא קוד שהמשרד נתן. כל הרעיון הוא לקוד הזה זה שגוף היישום בעצם מנתק.

אין בעיה, זה בסדר.

אין בעיה. אז גוף היישום לוקח את הטפסים, הוא עושה את הבדיקה של הבן אדם. הוא עושה את ה-name check מה שנקרא מראש. הוא הופך את ה-name check לקוד והוא מביא למי שבא לבוחן דף ריק עם הקוד. ואז הבוחן בוחן את הבן-אדם, כותב את הטפסים שלו ומחזיר את זה לגוף היישום שאחר כך ממיר את הקוד לאותו name check שנבדק מראש ושומר ועושה איזה שהיא גם אגריגציה של הנתונים לאותו יום ובתום התהליך מעביר לנו.

גוף היישום, במקרה הזה ה-NSDC, כי זה הודו, הוא נמצא כרגע בתקשורת מול רשות האוכלוסין. גם אנחנו ביקשנו לקבל כדי לענות לחלק מהשאלות שנשאלו גם פה בוועדה וגם בכלל שהגיעו אלינו בלי קשר. הלכנו וביקשנו מה-NSDC לקבל טפסים מסוימים. היינו צריכים לבוא ולהגיד את המספר דרכון והם ידעו להגיד לנו, לשלוף לנו את הטפסים הרלוונטיים. זה האירוע.

הם יידעו לשלוף את זה כי הם יקבלו את זה מה-NSDC או שיש להם את זה?

ל-NSDC יש את זה שמור ולרשות האוכלוסין יש את היכולת לבקש מהם ובמסגרת הבדיקות שהוועדה ביקשה שנבצע.

את יודעת מה? בואי נעצור את זה רגע. בואי נעבור רגע ל-b2b. החוברת בחינה היא אותה חוברת בחינה.

כן. ב-b2b יש לנו את זה.

יופי, אז יש את זה.

ב-b2b יש.

לכן ביקשתי רגע להפריד אם יש ערוץ מסוים או במדינה מסוימת או בתקופה מסוימת.

כי כאן אין גוף יישום ממשלתי, בוודאי. אנחנו הגוף.

ואיפה נמצאות החוברות של אלו שנבחנו ב-b2b?

אותם אפשר להביא. הם בידינו.

אוקיי. אז אני ביקשתי את זה גם בפעם שעברה.

את הבילטרלי.

לא, ביקשתי גם b2b.

אבל שנייה, זה חל, אני צריכה את אותה הנחיה של משרד המשפטים פה.

אין בעיה.

אנחנו מראש, אני מזכירה, אמרנו שאנחנו צריכים הנחיה פה, כי אנחנו אין לנו איזה עמדה. אין לי בעיה להעביר את זה.

אין בעיה. אני תכף אשלח את הפנייה למשרד המשפטים להתייחסות ואני מנסה לכוון ולצמצם אם יש אי הבנה מה היקף הנתונים שאני מבקש לקבל. וזאת בעקבות חוות הדעת שקיבלנו עכשיו פה מיועצת משפטית של הוועדה.

רשות האוכלוסין, מר משה נקש, ראש מינהל עובדים זרים, ברוך הבא. אתם ביקשתם עד עכשיו מה-NSDC את אותם טופסי בחינה?

היו כמה טופסי בחינה שקיבלנו, בעיקר כאלה שהתקבלו לגביהם תלונות, כדי לוודא שאכן מי שנבחן זה מי שהגיע לישראל. ובבדיקות שעשינו זה אכן כך.

לא. לי יש עוד כמה שאלות. לכן אני ביקשתי. מה התהליך שאתם אמורים לעבור בשביל לקבל את כל קובץ הטפסים?

לבקש.

לבקש. תוך כמה זמן שולחים?

אני אבדוק את זה. לא נראה לי, הם צריכים לסרוק את זה ולשלוח לנו.

אוקיי. כמה טפסים יש לכם כבר?

העבירו לו לדעתי עשרות, אם לא אפילו מעל 100.

אוקיי. אז אנחנו ממתינים רגע להתייחסות משרד המשפטים כדי להעביר את הפנייה אליכם שתעבירו לנו את זה לאלתר. בסדר? עו"ד לינא סאלם.

רפרנטית פרטיות נמצאת איתנו בזום כבודו.

רפרנטית פרטיות? אוקיי. שלום גברתי, ברוכה הבאה, שירה גרטנברג.

שירה גרטנברג, רפרנטית פרטיות במשרד המשפטים. אז באמת אני רוצה להתייחס לדברים שעלו פה ולהגיד קודם כל שאצלנו קרתה איזה שהיא תקלה. הנושא הובא אלינו רק לפני ימים בודדים. אני כן רוצה להתייחס לגוף הדברים.

לא, שנייה, רק רגע. מה זה לפני ימים בודדים? מתי ואיפה נפלה התקלה? באיזה משרד? אני חי את התקלות האלה אתכם הרי באופן קבוע, עם כלל המשרדים. אז אני עכשיו רוצה לצלול.

הפנייה הועברה אלינו ב-9 ביולי.

ב-9 ביולי. אני הוצאתי את הפנייה בפעם האחרונה, אני הרי ביקשתי את זה קודם. אבל בפעם האחרונה באופן ברור, מה שנקרא באותיות קידוש לבנה ב-25.6.2024. בסדר עד כאן?

אני ראיתי את הפנייה פשוט מאוחר.

שנייה, אין בעיה. 25.6.2024 זה אומר 21 ימים. נכון? יופי. אתם קיבלתם את הפנייה ב-9.7.2024, נכון?

נכון.

אז א' לא הייתם צריכים לחכות עד ה-9.7.2024, זו שאלה למשרד השיכון, כי אתם הייתם פה ואני העברתי את הפנייה גם ישירות אליכם. זאת נקודה ראשונה. נקודה שנייה, אם כבר קיבלתם את זה ב-9, באיחור רב כל כך, למה עוד שבוע ימים לא מספיק לכם?

אדוני, אני רוצה להתייחס. כיוון שגם הבנתי שהתקיים הדיון, אני רוצה להתייחס לגוף הפנייה עצמה. מבחינת חוברות הבחינה המבוקשות בעצם יש פה מסמכים לא טריוויאליים מהבחינה הזאת שזה ממש מחברות בחינה פרטניות של אנשים, שכוללות פרטים מזהים עליהם. אני ראיתי אמנם דוגמאות ספורות, אבל יש בעצם תמונה.

מה כוללים הפרטים המזהים גברתי?

אז אני אפרט. יש לנו תמונה, ממה שאני ראיתי יש גם את השם של המועמד. ובחלק מהמקרים, פה אני לא לגמרי בטוחה, יכול להיות גם מספר דרכון.

יכול להיות שאנחנו אפילו נדע מה ארץ מוצאו. זה החשד שלי. הנה אני אומר לכם, בסוף אני אדע אפילו את ארץ מוצאו.

כן, ארץ מוצאו גם אפשר להבין מן הסתם, כי השפה של הטופס מותאמת. ולצד זה יש גם מידע שהוא מבחינתנו מידע רגיש, שהוא כולל גם את ההערכה המקצועית שנעשית לעובד, למועמד. וגם פרטים על מצבו הבריאותי. הוא בעצם צריך להשיב שם על שאלון.

את מדברת מתוך ידיעה?

מהדוגמאות הספורות שראיתי.

את מדברת מתוך ידיעה?

אני מדברת מהדוגמאות הספורות.

אני שואל אם את מדברת מתוך ידיעה, אם את ראית כזה טופס?

אני ראיתי טופס, כן.

הבנתי.

אבל שוב, ראיתי דוגמאות.

לא, לא, תקשיבי, בואי נעשה סדר. למה את לא פה בדיון?

נמסר לי שאפשר להגיע בזום.

אין בעיה. מי מסר לך את זה?

כך הבנתי גם - - -

לא. הבנת או שנמסר לך?

נמסר לי.

הבנתי. תקשיבי. לא נמסר לך, כי את אמרת שיש לך פגישה ולכן ביקשת להופיע בזום. ובדיעבד, ובלית ברירה אושר לך. בואי נעשה סדר. לא נמסר לך ולא הבנת. את ביקשת להופיע בזום כי יש לך פגישה ובלית ברירה אושר לך. וזה היה היום. לא שבוע שעבר, לא לפני שבועיים, אפילו לא מה-9 לחודש. היום.

אולי אני אתייחס לזה?

לא, לא, לא. היא מסתדרת יופי.

אדוני, ככל שיהיה צורך ניערך לפעם הבאה.

גב' שירה, תקשיבי. שליפות מהמותן לא כאן. אני לא יודע מה אתם רגילים אצלכם במשרד המשפטים. אני לא יודע מה אתם רגילים לתת לוועדות אחרות, לא אצלי.

אני לא מדברת בשליפה מהמותן.

תעצרי. בלי שליפות מהמותן. לא נאמר לך ולא הובן ולא ביקשת קודם, הודעת היום. בלית ברירה אמרו אין בעיה, אז תופיעי בזום. זה בלית ברירה. זה אחד. שתיים, לעניין הנתונים הרפואיים. צר לי, אבל יש לי איזה שהיא תחושה שאת לא באמת ראית טופס. כי בטופס הבחינה אין שום קשר לתהליך הרפואי, שכן התהליך הרפואי מתקיים רק לאחר שמסתיימת הבחינה. הרבה פעמים כאשר הבוחן כבר נמצא בארץ, בחיק משפחתו. אני אומר לך את זה כשאת ראית את הטופס ואני לא ראיתי את הטופס, אבל אני מכיר את התהליכים.

אם אני או כל אחד אחר כאן יכול לדעת איך קוראים לעובד, אנחנו יודעים מראש. באיזה תחום הוא נבחן אני גם יודע. הרי כשאני מגיע, אני מקבל את המקרה שלו, אם אני עושה ביקורות פתע באתרים, או שאני מקבל מקבלנים או תאגידים. מספרים לי העובד הזה והזה שהגיע בתאריך הזה והזה, שזה הדרכון שלו וזו הוויזה שלו, יודע לספר יופי. יודע לספר יופי. בלוק פעם ראשונה שהוא ראה זה אצלי באתר. האם אני כתוצאה מאותו עיון בטופס אדע את רמתו המקצועית כפי שהיא דווחה על ידי הממיין? זה מה שאני רוצה לדעת. מה זה אומרת עשויים לדעת?

לא, רגע אדוני. אני קודם רוצה להגיד שכמו שאמרתי, נמסרו לי דוגמאות ספורות של טפסים מרשות האוכלוסין, שבהם כפי שאמרתי, יש גם את תשובות המועמד לעניין מצבו הרפואי וגם טבלה שכוללת איזה שהיא הערכה מקצועית שאמור הבוחן לנהל.

ההערכה המקצועית זוהי הבחינה. ההערכה המקצועית משקפת את הבחינה המעשית. ודאי שזה אמור להיות. האם, עכשיו את אומרת שאין מידע רפואי, יש הצהרה על מצבו הרפואי. אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שמי שהגיע לארץ לא רק שהצהיר שהוא בריא, גם הוכיח שהוא בריא. זה הרעיון של הבחינה הרפואית.

אדוני יושב-הראש, אפשר רק לדייק את הדבר הזה? אני אנסה לעזור. בטופס שממלא המועמד, כמו שאמרת עכשיו, נכון. הוא מצהיר, יש שם שאלות לגבי מצבו הרפואי, הוא מצהיר עליהם.

obviously.

נכון. והנושא של הבדיקות הרפואיות, כמו שאמרת, נכון גם קודם קורה אחר כך, אחרי שהוא עובר את הבדיקה.

פשוט שכך. בואי תעני לי בבקשה מה חוסה תחת הגנת הפרטיות מבין כל מה שאני זקוק ואת יודעת שנמצא בטופס. ותצרפי לחוות הדעת שלך את ההתייחסות של היועצת המשפטית של הוועדה, כפי שהיא הקריאה מתקנון הכנסת.

אוקיי. אז כמו שאמרתי, השם, הדרכון, התמונה. כל אלה הם מידע אישי שזכות הפרטיות חלה גם על המידע הזה. לצד זה, המידע שדובר עליו גם הערכה מקצועית וגם התשובות של אותו מועמד לגבי מצבו הרפואי - - -

בואי שמעי, אני לא בן אדם מורכב. שאלה פשוטה, תשובה פשוטה. גברתי, אני מבקש לדעת כיושב-ראש הוועדה לאור כל החשדות שעלו ומסקנות הביניים אני מבקש לדעת היכן מוין העובד, באיזה תאריך, מי הממיין, מה מודל הבחינה ומה ההערכה המקצועית. האם הנתונים האלה חוסים בהגדרת פרטיות גם כלפי יושב-ראש הוועדה?

לפי מה שהבנתי הבקשה היא בעצם להצליב נתונים של עובד, של מועמד.

עזבי מה הבנת, אני אומר לך מה אני צריך.

לא, אני רק מדגישה את ההיבט הרלוונטי לענייננו שזה בעצם פרטים על מועמד ספציפי ולדעת אותם. אחרת בעצם הרעיון הוא לחבר בין ההערכה המקצועית של אותו עובד פרטני.

אני כן רוצה לציין שאנחנו כן ראינו להציע פתרון שמאזן בין מסירת המידע שדרוש לפיקוח הפרלמנטרי ולאינטרס שהיו"ר העלה בבדיקה, שהוא ברור לבין העובדה שמדובר במסמכים שנוגעים ממש באופן פרטני.

למה את לוקחת אותי לטיול? אני שואל אותך שאלה פשוטה. תקשיבי, אל תעני לי בניסוחים משפטיים. יש מניעה, יש מניעה לתת לי את הנתונים ממה שאני אמרתי שאני צריך? אמרתי גם למה אני צריך אותם.

אדוני, לגבי הסוגייה של הוראות התקנות כפי שהיועצת המשפטית לוועדה התייחסה זה משהו שאנחנו עוד צריכים לבחון אותו.

קיבלתם מספיק זמן. אגב, היא הקריאה מתוך תקנון הכנסת. כן?

נכון, נכון.

נכון? מה יש לך ללמוד את תקנון הכנסת?

אנחנו נעשה גם התייעצות נוספת עם היעוץ המשפטי לוועדה.

אני לא מאפשר לכם.

אדוני, זה מה שאני יכולה להגיד.

אין בעיה. תגידי שאתם לא רוצים לתת. תגידי שאתם בניגוד לתקנון הכנסת. תקשיבי, תקשיבי, אני אדמיין לך את זה לאיזה משהו אחר. אגב, איפה עדן? אני רוצה רגע לעשות לך גילוי נאות. אנחנו ממדדים את עצמנו מעת לעת. צוות הוועדה, צוות הלשכה, לגבי הספקים, הישגים, מכשולים, כשלים שלנו. ובין היתר אנחנו בודקים מה אחוז הנתונים שאנחנו מספיקים לגעת בהם בכל דיון. אם נגענו במאה אחוז, אם צריך להוסיף עוד נתונים לבדיקה. האם ב-50%. ואנחנו מגיעים למסקנה שאנחנו לא מגיעים למספיק.

סתם דוגמה, יש לי פה איזה, יש לי לא מעט שאלות. אני עד עכשיו בשאלה הראשונה. אני מספר עכשיו לצוות שלי שאם אנחנו שואלים את עצמנו למה, זה כי כל שאלה פשוטה עם תשובה של 15 שניות לוקחת 20 דקות. זה האירוע. ואני שואל את זה בצורה הכי מופשטת. אז אני נאלץ לפשט את זה עוד יותר. שווי בנפשך שגברתי שוטרת, שוטרת תנועה. עוצרת רכב לביקורת. רואה שהרכב במקסימום יכול להיות מריצה בגן ילדים. שום דבר בינו לבין רכב לא יכול להיות שייך. כלום. הגה רוקד, הילוכים שבורים, גלגל בצורת משולש. מה שאת רוצה. מסתכל השוטר, רואה מדבקה, הרכב עבר טסט לפני שבועיים. מה הדבר הראשון שהוא עושה? הראשון. פונה, כך אני מניח, פונה למשרד התחבורה, תביאו לי בבקשה את טופס הבחינה, תביאו לי מי הטסטר שבחן, באיזה מכון טסטים. בוא תראה לי מה אתה בחנת. בוא תראה לי מה אני רואה שאתה לא ראית. אלמנטרי או לא?

תבוא גב' שירה ותגיד 'סליחה, בקצב הזה אתה תדע איזה רכב מדובר'. כן, אני רואה את הרכב. 'אתה גם תדע מה התקלות'. אני רואה אותן. 'אתה גם תדע מי המכון טסטים'. זה מה שאני מבקש לדעת. למה זה מסובך? למה זה מורכב? למה להקשות עלינו עד כדי כך? מה, אתם רוצים להמשיך לראות פה עובדים לא ממוינים? אתם רוצים לראות פה עובדים שהם פוגעים בבריאותם ובחייהם ובחיי הסובבים? אתם רוצים לראות את הענף ממשיך להידרדר? אתם רוצים לראות כישלון? מה? ספרו לי מה אני מפספס שאתם יודעים ואתם לא מספרים לי. תספרו לי.

ריבונו של עולם, אתם הייתם אמורים לדרוש את זה. אתם הייתם אמורים לצאת באמצעות משרד השיכון ולבצע את הבדיקות האלה. אתם לא עושים את זה, אז השאתי לכם עצה לעשות את זה. לא קיבלתם את עצתי, יצאתי אני לעשות את זה. אני רק אומר, זה בסדר, יש לי 80% עבודה. אני רואה עובד, אני רואה שיש לו ויזה חוקית. אני יודע מאיפה הוא הגיע, אני יודע באיזה תקופה הוא הגיע, אני יודע באיזה מסלול. אני גם יודע שהוא לא יודע לעבוד. אני רק צריך את ה-match. מה אם עושים פה? מה עוד לא עשיתם בשביל להכשיל אותי בעבודתי? תסבירו לי.

הרי כל דקה כזאת עולה לכל אחד מאלה ארגזים של כסף. מי ישפה אותם? מי ישפה אותם? אם הייתה מונחת חרב של חבות אישית שהיו משיתים עליכם, הפקידים, לא הייתם מחכים 21 יום בשביל להביא תשובה כשאין תשובה. הזחיחות הזאת. והמקובעות הזאת. על גבול הרשעות הזאת, מרסקת את המדינה. מרסקת אותה.

תקשיבי, יש לכם עד מחר ב-8:30 בבוקר להשיב תשובה מנומקת כתובה לוועדה על הדרישה שלי. קחו בחשבון שזה ספר קדוש. אני לא מתכוון לוותר על מה שיש לנו בו. יש לנו מעט. על המעט אני לא אוותר. את יכולה להתפנות לעיסוקייך, תודה.

נחזור בבקשה למשרד השיכון. אני מבקש לדעת כמה תלונות משרד השיכון קיבל על עובדים לא מיומנים.

אני יכולה לבדוק את המספר, אבל אני חושבת - - -

תגידו לי, מה קרה לכם? החלטנו היום שאני נותן לכם מחמאות. תשאירו את זה בגדר מחמאות.

הכול בסדר. כל דבר שהגיע לפתחה וגם הגיעו לפתחנו.

לא, מה זה אני יכולה לבדוק? הרי הגעתם בשביל זה. זה דיון המשך. תחשבו שיצאנו להפסקה. יצאנו להפסקה ארוכה של 21 ימים, חזרנו.

אנחנו קיבלנו 40 טפסי בחינה. אבל אני לא חושבת שזה ממצה את כלל - - -

לא שאלתי על 40 טפסי בחינה, גרתי.

תלונות הכוונה על 40 טפסי בחינה, זו הייתה כוונתי. ואני אומרת שאני חושבת שזה לא ממצה, לא ממצה ולכן המספר אני רוצה רגע לבדוק אותו. אני חושבת שזה לא ממצה.

אלפים.

אלפים אני לא קיבלתי. לפרוטוקול.

אתם לא עונים לשום דבר.

אני לא עונה על הדברים האלה. יש רשות אוכלוסין, לא לבלבל.

בלי קריאות ביניים. אני רוצה לשמוע אתכם.

אני יודעת שלכם ממשלה נראה אותו דבר, אבל בסוף יש פה גופים שונים.

תהיו ממוקדים.

בשורה התחתונה, הפניות שהגיעו מהוועדה היו פניות שהגיעו אלינו משני תאגידים. אגב, הייתה גם בדיקה בשטח של אחד התאגידים שהסכים. כשהיה פה את ה-NSDC רצינו לעשות עוד איזה שהוא סיור שטח, קצת התקשינו לקבל שיתוף פעולה. אבל לא משנה. השורה התחתונה היא שאני יכולה לבדוק לך כמה טפסי בדיקה העבירו אלינו לבדיקה.

מה זאת אומרת טופסי בדיקה הועברו אלינו לבדיקה?

כמה בקשות. סליחה, כמה בקשות שמובילות לבקשה שלנו לקבל טפסי בדיקה מהגוף.

אם אפשר לחדד את הפניות שפניתם. פניתם לכמה תאגידים שלעשות את הבחינות ואז ביטלתם את זה אחרי כמה ימים. אז אני לא יודע איזה בחינות עשיתם.

לא, לא, זה לא קשור.

סליחה, תשמור. אני תכף נותן לכם רשות דיבור בצורה מכובדת. אני רק אגיד לכם מהם הכללים ואני אתן לכם את זה. גב' ארן, בסעיף 3 בתשובתכם שהגיעה 50 דקות לפני תחילת הדיון אתם ציינתם שלקח זמן ויכול להיות שנפלו טעויות אנוש. וככל שאתם יודעים כל התאגידים שביקשו להתכתב איתכם בדבר הבאת עובדים על סמך ניסיון תעסוקתי נענו. אני יודע שלא. אבל למה לא התייחסתי לזה? כי אמרתי יכול להיות שמה שאני יודע שלא זה בשוליים של השוליים. וטעות אנוש קורית לפעמים היא מתגלגלת וזה בסדר.

כשאת אומרת לי שאתם יודעים רק על 40 תלונות, על 40 עובדים. אני מכיר מאות. איך אתם מכירים רק 40? אני אמור להכיר אחוז קטן ממה שאתם מכירים. איך אתם רק מכירים 40?

אז שוב, אני אחדד. קודם כל ההפרדה בין ה-30%. אנחנו עשינו לגבי הסעיף השלישי אני רגע אגיד. גילינו מקרים שלדוגמה נשלח לכתובת מייל לא נכונה. היו מקרים מהז'אנר הזה. אבל השורה התחתונה היא שאני עומדת מאחורי האמירה שכתובה שם.

תראי גברתי, במקרה אני מדמה את עצמי לתאגיד, שכן אני שלחתי אליכם בקשה לקבל תשובה האם פורמט של הבאת עובד מסוים זה מה שאתם מבקשים או לא. ביקשתי את זה ב-5 באפריל. עד היום לא נעניתי.

3 ביוני לא קיבלתי.

מה זאת אומרת, איזה תאגיד אתה?

אני אלו אקספרס. הנה בקשות b2b. 3 ביוני הוגשו. ב-18 שלחה לי גב' לאה לחתום על תצהיר. חתמתי.

קודם כל שלחו לך. יש לך follow up ראשון. אני מכיר תאגידים שלא דיברו איתם עד היום. אבל הוא קיבל.

אבל הבקשה לתצהיר היא דווקא דבר חיובי, אני רגע אגיד לפרוטוקול. האם שלחתם את התצהיר חזרה?

אבל לא קיבלתי עד הרגע הזה כלום.

אתה לא הבנת, אבל לך יש follow up. אני מכיר תאגידים שהם שקופים.

באותו רגע, עבר מאז חודש.

אני יכולה לבדוק את זה. אבל מאוד מופתעת לשמוע את זה, אני חייבת להגיד.

תקשיב, שנייה, תעצור. למה להתעייף? מנהלת הוועדה מתבקשת להכניס את זה לדברי סיכום. את קוצבת את זה בשני ימי עבודה. בבקשה.

אני רוצה רגע להגיד הפרדה ל-30%. מה שהועבר לפתחנו, למשרד, בסדר?

בסדר, לא, עזבי, בסדר. הבנו .יש פינג פונג. הכנסתי את זה לדברי סיכום. בואי תתקדמי גברתי. בואי נחזור לשאלה הקודמת.

בסדר גמור. אני אומרת שבסוף הועברו אלינו בקשות מפורשות מתאגידים. אני לכל היותר לכיוון ה-100 עובדים, לא מעבר לזה.

איך הם הועברו אליכם? האם הייתה יוזמה שלכם לקבל?

או דרך הוועדה או דרך תאגידים שיזמו ופנו או שאנחנו רצינו לבקש חלק מהדברים שגם הגיעו לכיוון רשות האוכלוסין שעלו בהערכת מצב שהיו באופן משותף. אבל זו הייתה הדרך. גם היו שהגיעו דרך קבלנים.

ברשותכם, למען ההגינות, מנהלת הוועדה מפנה אותי למכתב תשובה שכתב לי כבוד שר השיכון הרב יצחק גולדקנופף. 23 ביוני 2024. בדיקת המיונים של עובדים זרים מהודו בענף הבניין, סימוך למכתבך מיום 10 ביוני. שלום רב. קיבלתי את פנייתך בנושא שבנדון ולאחר בדיקה מול גורמי המקצוע במשרדי הריני להשיבך. המשרד פנה לרשות האוכלוסין על מנת לקבל את המידע והפירוט הנדרש. כיוון שהמידע שהתקבל היה חסר ולא ניתן היה על בסיסו לבחון את סוגיית מיון העובדים, הוחלט וזאת לאחר שיח עם רשות האוכלוסין, להעביר את מספר הדרכונים של העובדים ישירות לארגון ה-NSDC שהוא גוף היישום בהודו במסלול הבילטרלי, המרכז את כלל תוצאות המיונים שבידיו חוברות הבחינה.

ברגע שיתקבלו החוברות הן יועברו לאימות מול הגוף הממיין את תוצאות הבדיקה והחוברות ונעביר אותן במסודר לוועדה".

זאת אומרת, שלפחות על פי מכתבו של כבוד הרב השר שמכותבים ידידי מנכ"ל המשרד וגברתי, אני לא אמור לעבור ולחכות להתייחסות משרד המשפטים. שכן כבר הוחלט שאני מקבל, רק מחכים לזה. זה מה שהקראתי כרגע.

אבל מאז היה דיון נוסף פה בוועדה. וכאן הציפו בתוך הוועדה את הקושי שבהעברה של הדבר הזה. ואז עלה הצורך בהנחיה ממשרד המשפטים. אני לאורך כל הדרך לא ראיתי מניעה אישית, מיכל, גורם מקצוע, לא גורם משפטי, להעברת הטפסים.

אני מקבל את תשובתך. את צודקת. זאת אומרת שדיון שהתקיים אחרי גורס את הקודם. זה בסדר. אני לא רוצה להיתלות באילנות גבוהים ולא להיאחז בקרנות המזבח, זה בסדר גמור.

במקביל לעניין הבאה על סמך ניסיון תעסוקתי המשרד נמצא בתהליך מבורך להוצאת מכרז למיוני עובדים זרים. אני אשמח בבקשה לדעת איך עומד התהליך הזה.

אנחנו בעצם מה שכתבתי במענה זה פחות או יותר התשובה. מספר העובדים שאושרו בידי מספר התאגידים. יש לנו עוד בקשות ואני אשמח לבדוק, בקשות פרטניות לגבי כאלו שלא קיבלו מענה. כי אנחנו מבחינתנו בצ'ק ליסט שלנו עושים את הבדיקה לעניין המענה ואנחנו מכירים שבקשות שהוגשו עד ה-8.7 כולם קיבלו איזה שהוא מענה. אני לא תמיד מבטיחה במאה אחוז שזה לא דורש איזה שהיא השלמה או איזה שהוא תצהיר או איזה שהיא בקשה מסוימת בתוך הדבר הזה. אבל קיבלו מענה מבחינתנו, כן. ומתוך העובדים שאושרו אנחנו מעבירים במקביל את האישור גם לרשות האוכלוסין.

אני מניח שאת מבינה שמתן התייחסות כלשהי רק בשביל להגיד התייחסנו לא נותן מענה באמת כפי שצריך. אני אדמה לך את זה לאיזה שהיא דוגמה. בסדר? יש איזה שהוא חוק שקובע כמה זמן ניתן לחכות בהמתנה לשירות טלפוני. נאמר וזה מוקצב לארבע דקות המתנה. אחרי חצי דקה יש מענה אנושי שאומר שירות VIP, שלום, המתן בבקשה. מחזיר אותו להמתנה נעימה לעוד שעה. האם זה נכון להגדיר את מתן המענה שהוא קיבל תוך חצי דקה?

לא.

לא. נכון? יופי.

גם אני לא מגדירה את זה ככה.

אם שולחים 'שלום, שלח לנו בבקשה עוד נתון'. ומאז פסק. אגב, אני מכיר מקרים שלא היה ואחד שעדכן אותי לדוגמה ששבוע שעבר פעם ראשונה הוא קיבל כשמתחילת אפריל הוא מבקש. בסדר? פעם ראשונה, אגב, הוא קיבל מענה שאמרו קיבלנו את פנייתך, תעביר לנו גם את הנתון הזה וזהו, בזה נגמר. זה המענה.

אז אני רוצה להסביר רגע איך זה עובד. הבקשה לעוד נתון זה במקרים שבהם הוגשו מסמכים לא מספקים. ואז אנחנו בעצם אומרים התחלנו לבדוק, ראינו מסמכים לא מספקים, אנחנו מבקשים השלמות. ואז אנחנו אומרים מה סוג ההשלמות שאנחנו בעצם מבקשים לראות.

לחלוטין מקובל עליי. רק שאני אומר לך שאני אומר לך שאני בשביל להקל עליכם וכדי להיות בטוח שאני פועל בחוכמה ולא רק צודק השאתי עצה גם פה בוועדה כמה פעמים, לתאגידים, לשלוח כמות מצומצמת של עובדים. מצומצמת גם ביחס לעובדים שהם רוצים להביא רק כדי לקבל תשובה אם הפורמט שאותו הם הגישו זה מה שהתכוונתם. ואני מכיר תאגידים, אני מכיר תאגידים, שהם הקשיבו לי. שלחו, שלום. זה הרעיון של העובדים שאנחנו רוצים להביא וזה הפורמט. זה מקובל עליכם? עד היום לא עניתם להם. אני לדוגמה אחד מהם, שוב פעם, כן? לא שיש לי תאגיד. לקחתי עובד של מי שהוא רוצה להגיד. אמרתי תן לי, אני שולח לקבל תשובה.

אז אני רוצה להגיד שבהקשר הזה אדוני אנחנו עשינו בדיקה מאוד מעמיקה, עוד טרם הוועדה, הרבה לפני. ברגע שהתחלנו לבנות את ה-SLA שלנו למתן מענה אני לא מכירה מישהו, אני גם אגיד, רוב התאגידים שלחו לנו במקבצים. זאת אומרת, יש תאגידים שקיבלו מענה על חלק מהמקבצים.

אין בעיה. אז אנחנו לא נחזור אחורה, הואיל והנושא כבר נמצא בבחינה ודרישת הוועדה וזה יופיע גם בדברי הסיכום. אז בואי נתקדם הלאה. אם תוכלי רק לענות לי על עניין תהליך המכרז להרחבת ספקי הממיינים.

אז אני אגיד ממש בכנות גמורה שקיוויתי להיות פה ולהגיד הנה זה יצא וזה באוויר. עבדנו על זה בצוות. אבל אני לא יכולה להגיד את זה עדיין. אמרתי קיוויתי. יום ראשון ואנחנו נעדכן את הוועדה ברגע שזה יוצא. בסדר?

את יודעת מה? ישר כוח.

לא. חכה עם ה-"ישר כוח" כי יש עוד כמה אתגרים.

הנה, לא, לא. אני אומר לך. תקשיבי.

יש לי עוד כמה אתגרים בעצמי, אבל בסדר. יום ראשון תקבל דיווח. יום ראשון זה יוצא מבחינתי.

חבר'ה, תשמרו על דיון ענייני. בסוף אנחנו רוצים לפעול בחוכמה ולא רק להיות צודקים. ואני אומר לכם שהסבלנות משתלמת. אם יום ראשון אנחנו נקבל לגבי זה התייחסות ויש כבר תהליך כמו שקיבלנו היום במכתב המבורך, דיינו. זה בסדר. האם רשות התחרות היא חלק מהאתגרים שאת צריכה להתמודד איתם?

לא. רשות התחרות זה אירוע שהיה כבר ישיבות מסודרות מראש וכבר סוים .

אני מברך על כך. יש לי עוד כמה וכמה שאלות, אבל זה לא הוגן שהפינג פונג יהיה תמיד בינינו.

תמיד.

אני שמח שיש לה חוש הומור. כולנו פה ממשיכים להפסיד כסף.

לא, לא, לא.

לולא חוש הומור אז לא יהיה לי דבר.

זה בסדר גמור. יש משהו בדינמיקה, זה אגב חלק מהכלים הלא רבים שיש לי כיושב-ראש ועדה. וכך אני מגיע לחקר האמת. ואני כך עובד צמוד. היום אנחנו באווירה אופטימית יותר מאשר בעבר, כי יש כבר הנעת תהליכים וזה כבר משהו.

אבל בכל זאת אני לא יכול לדלג. אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לבעלי העניין. כי בסוף הם אלה שלא ישנים בלילה בגלל חובות שאנחנו כמדינה מייצרים להם. אני רק מבקש מכם שלכל אחד יהיה דף ועט כדי לרשום תרשומות, הערות. לוודא שההתייחסות תהיה עניינית ומכבדת, עד כמה שניתן. לא להציף אמוציות. שאחד לא יחזור על דברי השני, כדי שנוכל להקשיב לכולם ונמשיך להתנהל בדיון.

יש לי סדר בקשות, נכון? נמצא פה עו"ד דוד יאיר. אתה יועץ משפטי של תאגידי כוח אדם.

שלום. אני היועץ המשפטי גם של ההתאחדות של תאגידי כוח אדם וגם מספר תאגידים חדשים שאני יושב לצידם פה.

אתה יועץ משפטי של התאחדות התאגידים.

נכון, הכללית.

שכוללת את ה-90 ומשהו פלוס חדשים.

לא, לא. היא כוללת תאגידים גם חדשים וגם ותיקים. לא 90 לצערי.

אה, לא כולם רשומים.

נכון, לא כולם. אבל אני מייצג אותם רבות בשנים כבר ואני מייצג פה גם היום מספר תאגידים שהוצא בשמם אתמול. לצערי לא הצלחתי לוודא שקיבלת, הוצאנו אתמול מכתב לכלל הגורמים הרלוונטיים. אני אדאג באופן אישי להעביר לך אותו עוד היום.

אני רוצה להגיד מספר משפטים לא בגדר סיסמאות. אני חושב שאין מה להוסיף על דברים שכבוד יושב-הראש אומר פה. אני גם צפיתי בישיבה הקודמת, לצערי לא הצלחתי להגיע אליה. אני חושב שכל מי שיושב פה מבין מה קורה פה. יש פה אירוע שלדעתי לא מנוהל. אין לי טענות כלפי אף אחד באופן ספציפי, בניגוד למה שאתה אמרת. יש פה החלטות ממשלה שלא מיושמות. יש פה החלטות על הסרת חסמים ואנחנו נתקלים בהוספת חסמים. אנחנו נתקלים בתחושות קשות ביותר. אני אומר את זה, סליחה שזה נשמע סיסמאות ודמגוגיה. אני באופן אישי מכיר לפחות 10 תאגידים שנמצאים על סף פשיטת רגל אמיתית. פשיטת רגל. יש פה אנשים שמשכנו את הבתים שלהם. הם שמו פה כספים שכל חייהם חסכו והם מצויים היום במצב שאין להם את האפשרות להכניס את היד לכיס כל חודש כדי לממן את התפעול של התאגידים, שכמו שאתה אמרת אין עובדים. וגם כשהם מגיעים, אני שומע פה את הדברים שנאמר פה 40 עובדים, 50 עובדים. אני עד לכך, אגב, לא רק למשרד השיכון מגיעים הדברים האלה. אנחנו גם פונים למחלקה הבילטרלית של רשות האוכלוסין וההגירה. ואני באופן אישי הגשתי בקשות בשם תאגידים לבטל הגעות של עובדים. כי לא היה, הקבלנים סירבו לקבל אותם. בגלל מה שהיה ב-g2g.

לא באתי לעשות פה דמגוגיה, הדברים הם די ברורים. אני חושב, בכל הכבוד, שיש פה דברים שנאמרו פה כרגע, על נושא של פרטיות כן או לא, בעיניי, ואני כמשפטן אני קטונתי, אני לא הולך להתווכח עם משרד המשפטים. אני לא מצליח להבין איך במדינה מתוקנת יושב-ראש ועדה פרופסיונלית שאמורה להגן ולבדוק את הדברים האלה לא יכול להיות חשוף לנתונים. הרי כולנו מבינים שהמיונים שהיו, שמי שעשה אותם ככל הנראה, כי הרי אין שום סיבה אחרת להבין שב-b2b הגיעו עובדים שאפשר להציב אותם אצל קבלנים וב-g2g יש פה עובדים שהם דייגים וסנדלרים. לא ברור הדבר הזה. והדברים האלה מחייבים בדיקה. לא רוצה להראות נתונים, הכול טוב, הכול יפה. אבל מישהו יצטרך לתת פה את הדין.

אנחנו בסופו של דבר מדינת ישראל הוציאה מכרז, הוציאה קול קורא. 150 או 160 תאגידים היום נמצאים בדבר הזה. חלקם הגדול לא מסוגל, ואני אומר את זה עוד פעם, ואתם תראו, זה ייצא החוצה. יש תאגידים, אם אין תאגיד שעומד מאחוריו גוף פיננסי ואורך רוח, גם כלכלי וגם תפעולי, חברים, אנחנו נראה פה מפלה. וזה יהיה רשום על כל הגורמים שנמצאים ואומרים פה אני לא מדבר לא על תביעות נזיקיות ולא על שום דבר אחר. אני עוד לא הגעתי כל כך רחוק לאן שאתה הגעת. אנחנו באנו לפה כדי לבקש ולהגיד.

הנה אני אומר לך, המדינה פועלת רק כשכואב לה בכיס.

בסדר. אבל כולם יישנו שם בלילה טוב. זה לא יוצא מהכיס שלהם, אל תדאג. אני מכיר את המדינה בהליכים משפטיים.

אז תהיה לזה בחינה ציבורית. הנה, אני פונה מפה שוב פעם.

הם לא ישנים בלילה. כולם פה, כל הפקידים ישנים בלילה מצוין.

תקשיבו טוב מה אני אומר לכם. כל בעלי התאגידים ישנים וחדשים וקבלנים שנגרם להם נזק כתוצאה מרמת העובדים שהגיעה ומתהליך הגעת העובדים, שיפנה לתבוע תביעת נזיקין. אני מוכן להגיע בהתנדבות כעד לכל תביעה ותביעה שתתקיים. קבוצתית או פרטנית. הנה אני אומר לכם.

דבריך מהדהדים והם יוצגו גם לדעתי בבית משפט, אם מישהו יחליט להגיש בקשה כזאת. אבל אני אומר, באנו לפה היום כבוד יושב-הראש בשביל לתקן דברים.

אגב, יהיו כמה דברים שיצטרכו להיבחן. ואני יודע מה אני הולך לראות בכזאת תביעה. זאת אומרת שאם יש תאגיד שמבקש לתבוע בצדק רב, אבל בצד זאת הוא חלק פעיל ממיונים מ-b2b והוא לא מימש את זכותו או שהוא לא הציף את הכשלים שמעכבים את מימוש זכותו תהיה לו בעיה בכזאת תביעה. בסדר?

אז אדוני מתפרץ לדלת פתוחה. אני רוצה לבוא ולומר, וסליחה עוד פעם זה סיסמאות. ראשית, כתבנו מכתב מפורט. חבל, אני ממש מתנצל פשוט חיכינו לעוד תאגידים שיצטרפו וכו'. מכתב מפורט ברחל בתך הקטנה, אני מתחייב אישית להעביר לך אותו היום. שמדבר על כל הכשלים והחסמים שאנחנו חווים אותם.

אדוני, כל מי שיושב פה זה אנשים שבאו לא בשביל עכשיו להגיש תביעות, אלא בשביל לנסות לגרום לכל מי שיושב פה לשפר את המצב. אנחנו רוצים במילה אחת, שיגיעו לפה כמה שיותר עובדים, במהירות האפשרית, ועם כמה שפחות חסמים. כמובן בלי לפגוע ברמה המקצועית וחס וחלילה שלא יהיו פה תופעות שליליות. זה אני אומר. ולדעתנו האירוע הזה צריך להיות מנוהל מלמעלה, עם כל הגורמים. ואנחנו מרגישים שאנחנו לא מקבלים. אני אומר עוד פעם, אני לא בא ספציפית פה לאף אחד, כי בסך הכול אף אחד לא עושה פה בעיניי שום דבר בזדון. אבל הדברים נעשים פה בצורה לא מספיק, יד לא יודעת מהשנייה.

כשאדוני שאל את משרד השיכון למשל מי התלונן, אני אומר לך שאני כמי שחי מבוקר עד ערב מאז שפתחו את התאגידים האלה אני כמעט ולא עושה שום דבר אחר חוץ מהדבר הזה. אנחנו התבקשנו עשרות פעמים, ואני אומר, על ידי עשרות תאגידים. ואני מוכן, אני עומד מאחורי מה שאני אומר כרגע, לבטל הגעות של עובדים מפני שהעובדים האלה הגיעו ולא הצלחנו. ועוד פעם, הרי אנחנו לא חשודים בזה שאנחנו לא רוצים להרוויח כספים מהעובדים האלה. השורה התחתונה היא שיש פה עובדות שאי אפשר להתווכח עליהם. הם הגיעו לפה לא מיומנים.

תודה רבה. כיוון שראש מינהל עובדים זרים אמור לצאת לעוד דיון ואישרתי את יציאתו המוקדמת אז אני רוצה להתפנות לשאול אותו כמה שאלות. אבל למען הגילוי הנאות, בגלל שב-51 שנות חיי עדיין לא למדתי להיות פוליטיקאי, אני לא אנסה לעשות את זה ברגע הזה. לכן אני אבטא כגילוי נאות את גישתי ומסקנותיי. לפני כן עוד גילוי נאות. לא ידעתי לקשר אותך עד הרגע שאמרת לי כיועץ משפטי של התאחדות התאגידים. אין בעיה, אני אומר לא ידעתי לקשר. דבריך נעימים ואתה מדבר באופן אותנטי ואפילו מרגש.

יחד עם זאת, הואיל ואתה מייצג את התאחדות התאגידים אני לא יכול לדלג על ידיעותיי, מסקנותיי ותחושותיי. בסדר? הגוף שאותו אתה מייצג לא רק שהוא לא חלק מהפתרון ולא רק שהוא חלק מהבעיה, הוא חלק גדול מהבעיה. גדול.

זה בסדר עכשיו להסתתר אחרי יועץ משפטי נעים, אנושי, ממוקד, ענייני – אבל זה עדיין לא מספיק. זה בסדר לצורך הדיון. אבל זה עדיין לא יכול לשנות את המסקנות על חוסר שיתוף הפעולה ועל מסקנות הביניים שאנחנו קיבלנו ברוות מאות ניסיונות לייצר תקשורת טובה למען ענף הבניין. אז הנה אני אומר כאן לכל התאגידים, זה שאני מייצר שיח, ואני מוכן אגב לדבר עם כולם, גם מי שיושב בשורה השנייה וגם על מי שלא נמצא פה. אני כמעט עם כולם מוכן לדבר. בטח בענף הבניין. יש ענפים שיש כאלה שאני כבר לא רוצה לדבר איתם. כי המחלה הרעה הזאת לא פוסחת על ענפים אחרים גם כן. אז אני מבהיר פה באותיות קידוש לבנה, אם דבריי יכולים להיכתב. התאחדות התאגידים לא רק שהיא לא חלק מהפתרון, במצב הנוכחי היא חלק גדול מאוד מהבעיה שבה אנחנו מצויים. אני התרעתי כל כך כבר בנובמבר לאורך החודשים. אני התרעתי שאנחנו יכולים להגיע לשם. עד איזה שהוא שלב עוד היה נדמה שיש שיתוף פעולה באמת מתוך ניסיון כן ואמיתי לזרז את הגעת העובדים. מכיוון שאני לא רוצה ליפול בלשוני ואני לא רוצה לשבש תהליכים אחרים שמתקיימים במדינה בימים האלה בעניין הזה, אני לא אומר מעבר את מה שאני יודע ונחשפתי אליו.

אז ברשותכם, אני עובר לראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, מר משה נקש. שוב פעם ברוך הבא. אני מבקש לדעת, בוא נענה ככה בקצרה. האם שקלתם להכשיר בדיעבד את העובדים הלא מיומנים שהגיעו במקום להעביר אותם לענפים אחרים? אגב, אני רוצה לדעת את זה לפרוטוקול, זה לא משהו שבהכרח נברך עליו או ממליץ עליו. בעיניי זה פשע, אבל אני קודם כל רוצה לדעת אם זה חלק מהעניין.

ושאלה נוספת, במכתבו של מנכ"ל משרד השיכון לפני יומיים הוא מבקש לתקף את נוהל הבאת העובדים הזרים במסלול הפרטי כך שתוסר מגבלת ה-200 עובדים לצורך גיוס ללא מיונים. אז ראשית אני עוצר באמצע, אני מבקש להודות למנכ"ל משרד השיכון, שגם אם לקח חודשים רבים מאז שהתחננתי שזה יקרה הוא נאות לקבל את גישתי. אני מודה לו על כך מעומק ליבי. ואני מבקש לדעת האם עודכן הנוהל ומה הצפי למימושו.

השאלה השלישית, אני העברתי למר אייל סיסו, מנכ"ל רשות האוכלוסין, בקשה להתייחסות לאפשרות הגדלת מכסות לתאגידים שמימשו את המכסות שלהם אבל עדיין לא הסתיים הדיון בעניינם לעניין החובות שהם צברו בעל כורחם מאז ה-7 באוקטובר עד דצמבר. אני מבקש לדעת אם יש התייחסות. ואם נמצא פה נציג האוצר שייתן את התייחסותו. יש לנו פה את נציג האוצר? שניים. אז אני מבקש את זה לפרוטוקול למרות שאני כבר קיבלתי התייחסות שמנכ"ל הרשות קיבל את גישתי שאין מניעה. הוא המליץ על כך והוא הוציא מכתב, כיוון שהאוצר אמר לי שזה תלוי בקביעת מדיניות שלו. אבל מאחר והוא כן הוציא את המכתב אז האוצר החליטו שכן יש להם say בעניין. ולכן אני מבקש להגיד את זה לפרוטוקול כדי שמשרד האוצר יידע להתייחס. בבקשה.

לפני שאני אתייחס לשאלות ששאלת נראה לי שחשוב גם לשים עוד כמה דברים על דיוקם. מבחינת מספרים, היום בישראל בענף הבנייה יש 41,708 עובדים זרים.

זה ענף הבניין.

בענף הבניין. זה גם תאגידים וגם חברות ביצוע. אם אני לוקח את זה למספר שהיה פה בערב המלחמה, שזה היה 30,743 אז אנחנו בעלייה של 36%. אז בלי חברות הביצוע העלייה היא של 40% בתאגידים. 32,568 עובדים היום בתאגידים לעומת 23,127.

שעדיין בשקלול כלל העובדים שהיו ערב פרוץ הטבח, כלומר הפלסטינאים, אנחנו עדיין בירידה משמעותית.

כן, כן, נכון. אני דיברתי על עובדים זרים. נכון.

הם גם זרים. הם אף פעם לא יהיו חלק מאתנו, גם גם זרים.

כן. אני דיברתי על עובדים זרים שהם אינם פלסטינאים. זה הנתון הזה.

שאלת אותי קודם על מספרים וגם עו"ד יאיר דוד ציין את זה. אז כן, קיבלנו בסביבות 1,200 בקשות לביטול עובדים, לביטול שיוך של עובדים. ומה שעשינו אחרי שתאגידים אחרים ביקשו אז פשוט העברנו אותם לתאגידים אחרים. זאת אומרת כיום כל העובדים שביקשו לבטל תאגידים אחרים ביקשו לקלוט אותם.

לא מדויק.

מה לא מדויק? אתה אומר לי מה אני עשיתי בעבודה שלי? אני אומר, כל ה-1,200 הם עובדים שבוטלו והושמו מחדש. יש עוד 40 שטרם בוטלו, זה הנתון שקיבלתי היום בבוקר.

40 עובדים?

כן.

אני מתייחס לעובדים שיש עליהם הזמנות. אתם צריכים, יש פה כמה שלבים, אתם מכירים, של הזמנה. אני לא יודע אם נספיק להיכנס לזה, אני מתנצל מראש שאני צריך לצאת. אבל שהם שילמו מראש על שיוך כדי להגיע ל-200 אבל אולי זה בכלל לא רלוונטי לדיון, כיוון שהבקשה של מנכ"ל משרד השיכון, ואני מתחבר פה לשאלה השנייה שלך, למנכ"ל משרדנו לבטל את התנאי של ה-200. אם זה יבוא לידי ביטוי בימים הקרובים בנוהל מתוקן שאנחנו נוציא אז אולי.

כמה זמן אתם צריכים כדי להוציא את הנוהל?

ממש בימים הקרובים.

אני צריך לדעת כמה זה ימים קרובים.

עד סוף השבוע זה ייצא.

תודה רבה, מעריך את זה.

די פשוט, כבר התחלנו לעבוד על זה.

מעולה. הנה, אנחנו יוצאים עם עוד בשורה טובה.

כן. לגבי הנושא של חובות תאגידים, אז מנכ"ל משרדנו, אייל סיסו, פנה למנכ"ל משרד האוצר בנושא. צריך לשמוע את עמדת האוצר לעניין, לא אצלנו הפתרונות. אנחנו לא יכולים לפטור מתשלום.

אגב, לא ביקשתי לפטור מתשלום, חברים.

אנחנו גם לא יכולים לאשר ויתור או דחייה.

גם לא ויתור. לא דנו בוויתור.

דחייה.

דחייה. המשך הנוהג כפי שהיה נהוג מאז ה-7 באוקטובר.

לא, מה שהיה נהוג מה-7 באוקטובר עדיין מתקיים.

לא, לא, לא.

מי שביקש להגדיל מכסה לא נתנו לו אם הוא לא שילם.

לא, לא, לא. אתה אומר דבר לא נכון. לא קורה לך הרבה, אבל אתה אומר דבר לא נכון.

אז בוא נדייק ונראה אם אני אומר לא נכון.

אז ככה: אני מכיר תאגידים, אגב, חשוב ככה שנבין את השפה בינינו. כשאני אומר 'אני מכיר', זה לא כי אני מכיר לפני. אני מקבל, מכיר את האירוע, ואז דרך זה יש מקרים שאני דוגם אותם ועוקב אחריהם באופן מדגמי. תאגידים שקיבלו ומימשו אישור הגדלת מכסה ומבקשים להמשיך ולהגדיל. ונחסמו בעת הזאת.

אז אני אשים את הדברים כמו שאני מכיר אותם ומה שבדקתי אותם. ואם זה לא כך אני אחזור ואבדוק. אבל כך אני יודע.

מי שביקש להתנהל במסגרת המכסה שלו אפשרנו לו.

לא, לא, לא, אני לא מדבר על זה.

מי שביקש להגדיל ולא שילם לא אפשרנו לו.

אז אני אומר לך שאני מכיר מקרים וזה צעד מבורך, אני מברך עליו, מצידי תגדילו עם התחייבות בלתי חוזרת להישמע להחלטות או אני לא יודע מה. אבל אם יש כבר תאגיד שאומר לך אני הייתי 370, ביקשתי להגדיל ל-500, משמע מימשתי את ה-370. אני מזרים כוח עבודה למשק. אני משלם לכם עוד מיסים, עוד אגרות.

אנחנו מכירים את כל האירוע.

מימשתי גם את ההגדלה, הגעתי ל-500.הבאתי אותם וכבר שילחתי אותך לעבודה. אני רוצה להגדיל ל-700. אתם צריכים לברך אותו. אתם צריכים לשאול אותו אם יש לו עוד חברים כאלה כמותו.

אני רק רוצה להבהיר נקודה אחת, לחדד בהקשר הזה. משה צודק. הבעיה היחידה כרגע זה שהרשות עומדת על זה שמי שהם מגדילים, אבל הם דורשים תשלום אגרות של שנה שעברה.

לא, אני לא מדבר על זה. הרי מי שמשלם, לא, לא, תקשיב.

הם מגדילים.

מכובדי, עו"ד יאיר דוד, מי שמשלם ורוצה להגדיל, לא חידשנו פה כלום. זה תהליך גדילה מתבקש, כפי דרישות המשק ויכולת העמידה של אותו תאגיד. אנחנו מדברים על המקרים שבהם תאגידים צברו חובות על לא עוול בכפיהם מאז תחילת המלחמה. והוסכם בינם לבין רשות האוכלוסין לבין משרד האוצר שאותו סכום חוב צבור נמצא בהקפאה והוא לא מעכב מימוש הזמנת עובדים.

במסגרת המכסה.

המחלוקת שיש ביני לבין מר נקש זה שהוא אומר שיכלו להגדיל במסגרת המכסה שכבר הייתה. ואני אומר שאני מכיר מקרים שבהם הגדילו מעבר למכסה ומימשו אותה. ואני אומר שזה מבורך וצריך להיות. אם אתם לא רוצים להמשיך לעשות את זה ומכיוון שאתם לא חשודים כמי שרוצים להמשיך ולתקוע את המשק, תפנו לאוצר, שיבוא האוצר ושבו אתם ביחד.

אתה ציינת בעצמך, מנכ"ל רשות האוכלוסין פנה לאוצר. הם התייחסו. אני לא יודע להגיד מה.

אוקיי. אז אני מודה לך. אני צריך לשחרר אותך.

שאלת אותי שאלה אחרונה לגבי הכשרות. אז מן הסתם משרדנו לא עושה הכשרות לעובדים זרים. אני מניח שאולי משרדים אחרים יוכלו להתייחס לדבר הזה.

אוקיי, בסדר גמור. משרד האוצר, בבקשה.

כבודו, אני מחטיבת נכסים. קארין לוי, חטיבת נכסים. אני לא יודעת לענות על השאלה ששאלת. אני יכולה לעזור עם הגורם הרלוונטי במשרד האוצר, בחשכ"ל, בתקציבים, מי שצריך. אבל אני לא.

שמעו, אני לא יודע מה להגיד לכם כבר. את קארין לוי?

כן.

את ראש ענף חשכ"ל?

כן. לא ראש ענף, אבל כן.

אז את עונה לי.

על התאגידים?

על מה ששאלתי.

אני לא אמונה על התאגידים.

אתם זוכרים את המערכונים שהיו על פומרנץ', סערה בכוס תה? כאילו, תעבור לפה, לא, תלך לשם, לא ביום הזה, לא את השאלה הזאת.

זה בדיוק מה שקורה ביום יום.

יש סיכוי שדודי מליק כן ידע לענות?

לא, הוא לא פה.

אה, הוא לא פה?

הוא יחד איתי בחטיבה והוא לא יודע לענות על זה.

הבנתי.

אני אשמח לדעת ממר נקש מול מי הוא דיבר ואני אעזור בעניין. אבל אני לא יודעת באמת מול מי היה השיח.

למה באת?

כי אני בחטיבת נכסים ואנחנו אחראים על הקבלנים.

מה זה שייך לקבלנים?

אנחנו בודקים את עניין הפיצויים לקבלנים.

את מה?

את עניין הפיצויים לקבלנים, כן.

אחת התשובות של משרד האוצר במהלך הדרך הייתה שהם לא מוכנים לפטור אותם מהחובות של אוקטובר-נובמבר. אבל מי שזה, שישלם, ושיתבע את המדינה במסגרת הקרן פיצויים.

מה הם קשורים לקרן הפיצויים? ולמה בתביעה?

נפגעו עקב המלחמה.

בואי, בואי, שנייה, בואי. לאט לאט חבר'ה. שמעי, לטרטר ראש ענף בימינו צריכה להיות סיבה מוצדקת לכך. אני רוצה לדעת מה גרם לך לטרטר את עצמך עד לכאן? בשביל מה?

אז אמרתי, אנחנו בודקים את עניין הפיצויים לקבלנים.

בגין מה?

בגין העובדים שכרגע טוענים שעולים להם יותר.

סליחה?

יש עובדים זרים שמגיעים שטוענים שעולים להם יותר מהפלסטינאים. אנחנו בוחנים את העניין הזה של העובדים הזרים.

וזה נושא הדיון?

לא, זה ליד הדיון. אני כרגע בוחנת את האפשרות.

אבל אני לא רוצה ליד הדיון. זה גם לא ליד הדיון, אגב. אבל מכיוון שעסקינן ביחס תמורות פריון העבודה מעובדים זרים, וואלה, הבאת לי לוולה. בואי נעבור נושא.

תראי גברתי, עובד זר שהגיע לעבוד בישראל בתחום מסוים והמעסיק שלו בונה לו תוכנית עבודה, דואג לו למגורים, קושר קשר עם מעסיק משני, מתארגן לקראת, משלם המון כסף. מסתבר שהעובד לא בעל מקצוע. לא שהמעסיק לא רוצה אותו כי יש לו שיער מקורזל ולא חלק, הוא פשוט לא בעל מקצוע. איך את כראש ענף במשרד האוצר, מהחשכ"ל מבקשת להתייחס ולתת מענה לאותם מעסיקים שהם שבויים. הם שילמו הרבה כסף למדינה, הם משלמים הרבה כסף לעובד, ואין מה לעשות איתו. איך את מבקשת להתייחס לזה ואיזה סעד את מתכוונת לתת להם? כיוון שזה תחום ההתמחות שלך.

אז אני פה בדיוק בשביל זה. בשביל לבחון. אין לי תשובה. אני פה בשביל לבחון את העניין.

אז בשביל מה את פה?

בשביל לבחון את העניין, בשביל לעזור לכם.

אז תקראי את הפרוטוקול של ישיבות קודמות. יושבים פה כבר ארבע-חמש פעמים, מדברים. כל פעם אותו דבר. את באה עכשיו.

תראי, מה את אומרת? את אומרת אתה שומע שמוליק?

אני לא המהות.

לא, גב' שירה, את אומרת אתה שומע שמוליק, אתה בעל תאגיד. היית בן אדם מבוסס עד לפני שנה. החלטת שאתה רוצה להתפתח. והחלטת שאתה רוצה להתפתח עד כדי כך שלקחת גם את ההון הצבור שלך וגם את הנכסים הפיננסיים מימשת ולפעמים גם נדל"ן ופתחת תאגיד. ומאז אנחנו כמדינה מרסקים אותך. ואני, ראש הענף שאמורה לתת לך מענה, על חלק מהנסיבות שבעטיין אתה מתרסק אתה ובני ביתך לדורי דורות. ובשביל זה הגעתי לפה. אבל אם אתה רוצה לדעת מה אני מתכוונת לעשות איתך ואיזה סעד אנחנו כמדינה מתכוונים לתת לך, אז אני אומרת לך שאני לומדת את זה. הבנת? אז לא רק שאנחנו מסבים לך נזק, גרמתי לך לעצור את העיסוק שלך ביום יום, לעלות לירושלים, לשרוף עוד יום עבודה. כי אם אתה מפסיד 50,000-60,000 שקלים ביום, מה זה עוד 2,000 שקלים? בחייך. בשביל שאני אגיד לך שאין לי תשובה. שמעת שמוליק? יאללה, לך. הבנת? עכשיו תעצמי את העיניים ותחשבי שזה בן משפחה שלך. מה אנחנו אומרים לו? תגידו אתם. מה?

אני אגיד לכם משהו. אני נבחר ציבור. אני מעמיד את המנדט שלי שאני מקבל מהעם מעת לעת. אני משתדל בשביל זה, אני פועל בשביל להצדיק את זה. אני חשוף לביקורת. אם אני אומר מילה שיכול להיות שיש לה פרשנות נוספת אני מקבל כתבות תחקירים ותביעות אישיות ועולם. מה רמת החשיפה האישית שלכם? אתם, המנהלים הבכירים. אתם. הרי אני פה לא אזדקן, אתם כנראה במקום שלכם תזדקנו, רק כמנהלים יותר בכירים. מה אתם מספרים לעצמכם? תראו פגישה אחרי פגישה, דיון אחרי דיון, אתם יודעים כמה כסף עלה למדינה היום ליצור את הדיון הזה? אתם יודעים כמה זה עלה למשק? אחד לא פתח את המייל והשני נרטבה לו הסוללה והרביעי היה בחופשה ופה במקרה לא הגיע. ופה זה נמצא בבחינה ופה זה נמצא בדיון ופה לא ידעתי. ופה אני לא בעל התפקיד ואני פה זה לא הסמכות שלי. ומה שכבר בסמכות שלי אני אומר לכם אני לא עונה לכן.

לאן? לאן, תגידו? אני כבר לא יודע אם לצחוק או לבכות. אני לא יודע כבר. לאן אתם עוד רוצים להוריד אותנו?

אני פה בדיוק בשביל לסייע להם.

וואו, אז תסייעי. הנה, הם פה מחכים למוצא פיך.

כבודו, זה לא מטרת הדיון.

אז למה באת? תראי, שנייה, שנייה. או שזו לא מטרת הדיון, אז אני אומר למה באת? או שאפשר להשתמש אם את כבר פה, אז למה את לא עונה על מטרת הדיון? או זה או זה. לא יכול להיות שזה לא זה ולא זה. לא יכול להיות. תראי, אני מה זה מתנצל. אני לא הכרתי אותך קודם, אין לי איתך היסטוריה. ואני מדבר איתך באמת כאילו אני מדבר עם הבת שלי. לא נעים לי ככה לתקוף. אבל תביני רגע את התסכול שלי. אני מחכה הרבה זמן כדי לקבל את התשובות האלה. ועד שאני כבר בא לקבל תשובה, נציג המותאם לא נמצא פה. אז הנציג שמותאם למשהו אחר שנמצא פה לא יודע לענות על מה שהוא כן מותאם לו. את מבינה?

התסכול שלך זה גם התסכול שלי. ולכן אני פה. אני רוצה לקבל מידע עבור כל מה שקורה ולכן אני מגיעה לוועדה הזאת.

ואני אומר לך קארין, חמודה, תקשיבי, אני מדבר איתך כמו הבת שלי, באמת. את רוצה לקבל מידע? אל תחכי להגיע לפה. תקבעי איתם, תחתרי איתם למגע. תגידי איפה אתם נמצאים, אני באה אליכם.

אני עושה את זה.

הבנתי. עם כמה תאגידים מהנוכחים פה שנמצאים בזום הגברת קרין יצרה קשר בשביל לדעת מה אפשר לעשות בשביל לקדם.

לא, לא עם התאגידים, עם הקבלנים.

לא, לא, תקשיבי. בשביל להיות מכונאי של רכב צריך להבין קודם כל איך מניעים אותו. בסדר? אם רוצים לעזור למישהו קודם כל בואי תדברי עם מי שמספק את העובדים לקבלנים. הרי לקבלן יש סוג של כתובת. לא יודעים אם הכתובת הזאת לא תהיה חדלת פירעון, אבל בינתיים יש כתובת. להם אין כתובת.

גם כאשר לא טוב לו הוא מחזיר את העובד, אז אני צריך להמשיך לשלם לו.

הוא ממשיך לספוג אותו. אתם לא הבנתם את האירוע אפילו?

זה ה-א'-ב'.

לא הבנתם את האירוע?

זה פשוט זלזול בזמן של כולנו. כל הזמן באים לפה, כולם משקיעים מזמנם, מפנים תאגידים שגם ככה חדשים, בקושי שורדים. שמים את הכול בצד בשביל לבוא לפה לדיונים. ומה קורה? אין תשובות כל פעם מסתכלים כזה בחוסר נעימות אחד על השני. אבל זה בדיוק הבעיה. אתם צריכים להבין שהשורש הוא אנחנו הלקוחות שלכם ואתם צריכים לתת לנו שירות. אתם ב-1 לחודש כל השורה פה קיבלה משכורת ואנחנו מה-1 לחודש רצים אחרי הקבלנים שאת רוצה לפצות אותם, שישלמו קודם כל בשביל שאנחנו נשלם לעובדים שלנו ולישראלים. את יודעת כמה עולה להחזיק מנגנון כזה? חייבתם אותנו פה בתוך הקול קורא להחזיק משרדים ועובדים לפני שקיבלתי פועל אחד. אני החזקתי חצי שנה משרד, צוות, שהסתכל, שיחקו דוקים ופינג פונג אחד עם השני, עם הקירות, כי לא היה לי עובדים, כי המדינה לא סיפקה אותם. ועד שהיא סוף סוף סיפקה אותם הבאתם אנשים שלא רלוונטיים לאתרי בנייה. אז נתתם לנו אחרי שהיינו צריכים להילחם נתתם לנו כאילו חצי פתרונות.

אז אנחנו באים ואומרים פה בסוף בשורה התחתונה שני דברים. אתם רוצים להציל את המשק? תורידו את האגרות. נמכור אותם יותר בזול. יהיה פועלים בשפע בתוך אתר הבנייה. אל תביאו כלום, תנו לנו להביא מהעובד הראשון לבד. וכשאנחנו מגישים בקשה ב-3 ביוני אל תספרו לי שהיא שלחה לי מייל, היא תמלא את האקסל, תחתום על תצהיר וזה, אז קיבלתי מענה. זה לא SLA. SLA זה שקיבלתי אישור לעלות אותו למטוס, זה ה-SLA האמיתי. ואל תעבדו עלינו. תנו לנו להביא את העובדים לבד. אתם מפריעים לנו.

קיבלתם החלטה להסיר חסמים? תסירו חסמים.

ולקחתם על זה כסף. לקחתם כסף על זה.

שנייה דודו. והכי חשוב שאתה מדבר על אנשים, היא עסוקה בלהתכתב עם מיכל וזאת כבר בטלפון.

אנחנו בטלפון על נושאים שנוגעים לוועדה, לא לנושאים שלא נוגעים לוועדה.

נושאים נוגעים בוועדה. תני לי להביא את העובדים שלי לבד, מהעובד הראשון.

בבקשה.

תפסיקו להפריע לנו. תורידו את האגרות. כשאתם עושים הסכם בילטרלי, למה צריך לשלם להודי שמרוויח 200 דולר בקושי בהודו או 600 דולר בדובאי.

אני רוצה רגע להגיד משהו.

לא שייך, תעצור. לא, לא, לא.

למה לתת לו 2,000 דולר?

אני רוצה רגע להגיד. הביאו ממשרד האוצר נציגה לא רלוונטית לנושא על הפרק והיא עומדת פה עכשיו וזה לא אשמתה.

גב' ארן צודקת. שתיים, אתה מסתכל בפריזמה מצומצמת. המדינה מחויבת להסתכל בראייה הרבה יותר רחבה. כל אחד מאתנו היה רוצה להביא עובד ב-200 דולר. או לפחות לשלם לו פי שניים כמו שהוא מקבל באמירויות. עדיין מדינת ישראל חתומה על אמנות והסכמים. היא מחויבת לעמוד בהם. אתה יכול להתבכיין ובצדק רב על ההגבלות הנוספות שמעל מה שהיא מחויבת, שבג"צ מחייב אותנו. אם כבר אתה רוצה לדבר, דבר על משהו שהוא קרוב. אל תדבר על משהו שהוא חוסה בהסכמים בין לאומיים ובתבחינים. כי אתה לא רוצה לקבל מדרוג גרוע יותר בעולם על העסקת עובדים. בטח לא על ידי כאלה שמעדיפים לראות פה את הפלסטינאים ומאילוצים כאלה ואחרים הם עדיין לא פה.

אז בואו, הבאת כמה הצעות. נמצא פה נציג נכבד ממשרד ראש הממשלה. אני סמוך ובטוח שהוא מקשיב בקשב רב ומציין לעצמו את הנקודות האלה. אני מכאן מבקש קודם כל להודות לך מר איטח. לך, ויאמר לזכותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, על דיון פורה, ענייני, שחותר באמת להשיג הישגים ותוצאות שקיימנו היום. אפשר לדעת עד כמה הוא היה פורה בהתאם לרמת ההימשכות שלו. הוא התארך יותר מפי שניים מכפי שקבענו. ואני מבקש מפה שוב פעם להודות למנכ"ל משרד ראש הממשלה שבאמת מבקש להגיע לחקר האמת. כולי תקווה ואופטימיות שבאמת הוא יסייע לנו להוביל תהליכים שבינתיים הם ברמת המלצות. כי משום מה יש לי איזה שהיא תחושה שהחשכ"ל לא יטרטרו נציגה לא מותאמת לדיון ושמשרד המשפטים לא יגרור רגליים 21 יום ממתן תשובה שהוא עדיין בודק אותה וכן הלאה וכן הלאה. בכל זאת, את מנכ"ל משרד ראש הממשלה סופרים קצת מעבר לזה.

זה לא מופנה אלייך גברתי.

עדיין, להגיד לגרור רגליים כשהפנייה הגיעה אלינו ב-9 ביולי.

תראי, אז מה את אומרת? את אומרת טעה משרד השיכון, נאמר וטעה משרד השיכון, כי אני העברתי את הפנייה לגברתי. אבל נאמר וזה עבר באיחור רב לאותה נציגה שאמורה לדון בזה. עדיין בין האיחור הרב שעבר להיום עבר שבוע ימים.

לא עבר שבוע ימים.

9-16.

קודם כל היא ביקשה דוגמאות של מחברת שאותם היא קיבלה רק אתמול. אבל ללא שום קשר לכלום כבודו, אנחנו נציגי ציבור ואנחנו עובדים אצל היועצת המשפטית לממשלה. לכל הפחות מגיע לנו את המינימום יחס שאנחנו לא עושים את עבודתנו מתוך זלזול לא לוועדה ולא ליו"ר הוועדה. ואמירות כמו מצופה, לפחות ממשרד אחר להתנהל בצורה יותר טובה ממשרד המשפטים, הם לא מתאימים ליו"ר הוועדה הזה. כי אתה יודע שאנחנו מכבדים את הוועדה הזאת ומגיעים אליה בכל הזדמנות ונותנים את כל המידע הרלוונטי. אז לבוא ולהגיד שאנחנו מצופה שמישהו אחר יתייחס קצת יותר טוב מאתנו, כאילו שאי פעם התעלמנו מהוועדה הזאת – זו אמירה שלא מתאימה.

לא פשוט איתה, אבל אני רוצה לאתגר את עצמי. ראשית, לעצם העובדה שנציגות היועצת המשפטית לממשלה שולחת נציגה כל כך בכירה באופן קבוע זאת נקודה שחייבים לציין אותה לשבח. לעצם העובדה שבגלל שאתם נציגי היועצת המשפטית לממשלה זאת לא איזה שהיא סטמפה שמקדשת קודש קודשים. בסדר? כי יכול להיות שאפילו בקודש הקודשים של היועצת המשפטית נופלות טעויות. לא נראה לי שזה הגיוני, אבל אולי.

בין זה לבין העובדה שלוקח כל כך הרבה זמן להשיב על מה שהוועדה ביקשה לא בדיון הקודם, עוד בדיון שקדם לקודם, היא רק ניסחה את זה באופן רשמי וברור לפרוטוקול לאחר דיון סוער מאוד עם הרבה הרבה רגשות, מתוך תסכול רב. כאשר לגישת הוועדה לא היה צורך להמתין עוד יום אחד, שכן הדרישה היא דרישה אלמנטרית. דרישה אלמנטרית. ואני ביקשתי בכלל חוות דעת באותו רגע.

אני אסביר. אנחנו מעולם לא לא הגענו לדיון.

זה מה שאמרתי הרגע.

לא, לא, כבודו. אנחנו מעולם לא ענינו לשאלות של הוועדה, לא בכתב ולא בעל פה. כאשר היא קיבלה את הפנייה הנושאים של החוברת הם נושאים מקצועיים. אנחנו מעולם לא קיבלנו חוברת והיינו צריכים לקבל חוברת דוגמה. ועדיין זמן טיפול בפועל היה לה פחות מארבעה ימי עסקים. והיא לא לא עלתה לישיבה. ואנחנו כן ציינו בפני הוועדה קודם לכן שאנחנו נמצאים בסיטואציה שהיום אף נציג לא יכול להגיע ושיו"ר הוועדה ביקש הגענו במיוחד, על אף כל לוחות הזמנים. שירה נמצאת בתל אביב, אני בכל זאת ביום האחרון. יש לי עוד יום אחד לפני שאני עוברת לתפקיד הנוסף וכיבדנו את יו"ר הוועדה.

כל מה שאני מבקשת כבודו, יש בינינו שנים של עבודה. אני רק מבקשת לא לרדת באופן אישי על עובדי מדינה. כי עם כל האמירות של הקהל שאולי לא יודעים מה העבודה שאנחנו עושים, אנחנו משקיעים את הנשמה בתפקידים האלה. כולל כל אלה שנמצאים.

אנחנו גם היינו עובדי מדינה.

חבר'ה, לא מתפרצים מהיציע.

מה הסיסמאות האלה?

עו"ד סאלם, מצד אחד, אל תיקחי את זה למקום שלא צריך לקחת. מצד שני, כשנושא שכל כך בוער לוועדה, כל כך בוער, המון זמן, אמור לקבל את המענה הזה, ואני אומר לך במילים עדינות, אני מאוד מאוד אופתע, מאוד אופתע, אם יסתבר בסופו של דבר שהגברת שירה בכלל ראתה את המבחן.

ברור שהיא קיבלה. כבודו, אני לא מקבלת את זה שאתה מטיל ספק בנאמנות של עובדת ציבור.

בואי, תקשיבי.

ברור שהיא קיבלה את החוברת אתמול.

הדיון מוקלט. אני לא אמרתי ששיקרת. לא פניתי אלייך. מרגע ששאלתי אותך שאלה ואמרת 'לא אני משיבה' – לא פניתי אלייך אפילו לא באלפית השאלה.

אבל כשאתה מפנה שאלה למשרד ראש הממשלה, לאחר שבעצם הנציגה של משרד האוצר פה גם, בוא, היא חטפה הרבה. ובכל זאת אתה בא ומפנה למשרד ראש הממשלה שאלה ואתה בא ואומר אני מצפה ממשרד ראש הממשלה התנהלות יותר טובה ממשרד המשפטים ושלא ייקח לכם 21 ימים.

זה לא מה שאמרתי. ואני לא מתכוון להתנצל על כל מה שאני אומר.

כבודו.

לא, לא, אני לא בחקירה צולבת, עו"ד סאלם.

אתה לא בחקירה צולבת.

עו"ד סאלם, בואי נעשה את זה רגע מסודר. מה שאני אמרתי לנציג משרד ראש הממשלה זה שאני סמוך ובטוח שתהליכים שלי לוקח כל כך הרבה זמן לקדם להם ייקח פחות זמן. אמרתי אני סמוך ובטוח כי לא סיפרתי את כל מה שאני יודע. באמת לוקח להם פחות זמן. כאשר מתכנסת ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה והם מבקשים לקדם תהליכים שאני עמל עליהם יומם ולילה חודשים רבים, ובחלק מהמקרים שנה וחצי, שזה חצי שנה לפני המלחמה, והם עושים את זה בשלושה דיונים. מסתבר שמה שאני אומר סבירות הדעת להניח הוא לא רק סבירות הדעת להניח.

אנא מכם. ואני משוכנע שאם מזמינים נציגות של משרד האוצר לתת מענה לנושא מסוים שולחים את הנציגה המתאימה ולא מישהי שאמורה להיות נבוכה פה. זאת התחושה שלי. ואם אצלכם הדברים עובדים כמו פה, נציג משרד ראש הממשלה תקן אותי. תקן אותי. אני רואה שאצלכם הדברים זזים אחרת. בבקשה.

דניאל איטח, משרד ראש הממשלה. אני רק אגיד משפט אחד פשוט ובעיקר לקהל פה, פחות לאדוני יושב-הראש. כידוע, מחר מנכ"ל משרד ראש הממשלה יגיע לוועדה. יציג רגע את הדברים לוועדה כאן בכנסת כמובן. יציג את עבודת ועדת המנכ"לים ואנחנו נוכל לספר באריכות מה אנחנו עושים כדי באמת לתת קצת אוויר למעסיקים שבאמת צריכים את העזרה.

אני חושב שאת השיח בינינו לא סיימנו, גם לא פה בוועדה. אנחנו נמשיך אותו. אבל נכון יהיה לטובת העניין שניקח איזה שהיא הפסקה קטנה ונעביר את רשות הדיבור למר יצחק מויאל, שהוא יושב ראש הסתדרות עובדי הבניין בהסתדרות.

שלום לכולם. קודם כל תודה רבה. הקשבתי בקשב רב ואני מודה ליושב-ראש הוועדה. אני הגעתי במיוחד לדיון בוועדה פה כדי להציג כמה דברים.

כל העניין הה של העסקת עובדים באמצעות התאגידים החדשים זו סוגייה מאוד מאוד כואבת. ובשם ההסתדרות אני אומר זו שערורייה גדולה איך שהמדינה מתנהלת. ואני אתן דוגמה: לפני מספר ימים שעדיין לא טיפלו, ואני שומע פה את כל נציגי הממשלה, גם משרד ראש הממשלה. שעדיין לא טיפלו בבעיה של איך להביא עובדים. כל הסיפור של האגרות. כל הטררם הגדול הזה שעשו מהלך, עשו מכרז, הגישו חברות. אנשים הגישו התחייבויות ועשו את כל הנהלים אחרת לא היו מקבלים את הרישיון. אנחנו עוד בתהליך שלא נמצא פתרון לתאגידים, כל האגרות. מחייבים אותם לשלם, בלי עובדים שיגיעו לפה. הגיעו עובדים לא מיומנים ואני לא שומע פה בישיבה אדוני יושב-הראש, את אחריות המדינה על הכישלון בלהביא עובדים ולפתור את הבעיה.

לא רק שלא מוצאים את הפתרון, ואני אומר בשם ההסתדרות, הגדילו לעשות לפני שבוע והוציאו קול קורא להביא חברות מחוץ לישראל עם העובדים שלהם ולפתור את הבעיה של המצוקה של העובדים. זה לא רק שלא פתרו את הבעיה של התאגידים והמצב הקשה של התאגידים, ומי שהזכיר כאן שיש פה אנשים שהתחייבו. המדינה אני רואה פה לא מבינה את גודל האירוע ואת האסון שמתרחש והולכת לרסק פה משפחות ואנשים שלקחו בסך הכול, בוא נלך על הקטע של הביזנס. אז מצד אחד הממשלה לא נותנת את הפתרון ומצד שני הוציאה קול קורא שמזמין פה את החברות הגדולות.

אז תגיד לי אדוני יושב-הראש, איך זה מסתדר? לא נותנים פתרון, עכשיו רוצים לקבור אותם לגמרי. אני הוצאתי אתמול וכיתבתי גם את יושב-ראש הוועדה, בשם יושב-ראש ההסתדרות, שאנחנו בהסתדרות נעשה את הכול, כולל פנייה לערכאות, לעצור את הקול הקורא שפרסמו להביא חברות עם העובדים. עכשיו לא רק יחסלו את התאגידים החדשים שנמצאים פה, גם יחסלו את החברות שמעסיקות פה עובדים בארץ. כי אם יביאו חברות עם עובדים מה יהיה לחברות הישראליות לעשות? מה לתאגידים האלה שנמצאים פה? שתתחילו לספור איזה מהר אתם הולכים להתרסק.

לכן אדוני יושב-ראש הוועדה, אני שמח ואני שומע לפרטי פרטים את הבקיאות שלך במחדל הגדול. ופה צריכה באמת לקום ועדת חקירה לבדוק. איך זה שהגיעו לפה עובדים לא מיומנים? למה מסתירים את זה? איך הגיעו לפה עובדים טבחים, איך הגיעו לפה דייגים, איך הגיעו לפה ספרים? איך זה יכול להיות?

עכשיו אני רוצה לדבר בשם אותם עובדים שהגיעו לפה ואני מייצג גם את העובדים המסכנים האלה. תחשבו על העובד הזה ההודי. מה הוא אשם? שמצד אחד התאגיד לא יכול לסדר לו עבודה. מצד שני אומרים פה בכל המדינה הגיעו עובדים בכלל לא מיומנים. העובד הזה, מסכן, לא יודע מה לעשות. אין לו לא מקום עבודה, מסתכלים עליו לא בסדר. הביאו אותו ממשלת ישראל, וממשלת ישראל מתנערת מאחריות לזה שהוא הגיע לפה.

לכן אדוני יושב-הראש, אנחנו בהסתדרות מפנים ליושב-ראש הוועדה פה וגם למבקר המדינה. מישהו צריך לבדוק את המחדל הנורא של הבאת עובדים שלא רק העובדים נפגעים, לא רק התאגידים, גם התדמית של מדינת ישראל נפגעת כתוצאה מהדבר הזה.

דבר אחרון, ואני מבקש מיושב-הראש, אני לא יודע את ההשפעה שלך, אבל נמצאים פה נציגי משרד ראש הממשלה. אנחנו פנינו לראש הממשלה, אני מבקש, והכול פה מוקלט, אני מבקש ממשרד ראש הממשלה לעצור את הקול הקורא האיום בתקופה כזאת קשה. אנחנו הסכמנו בהוראת שעה ההסתדרות שלא מתנגדים להבאת עובדים זרים, שלא מתנגדים להקים תאגידים. אבל תעשו את זה כמו שצריך.

מר מויאל היקר, תודה רבה. אני אחלק את ההתייחסות אליך לארבעה חלקים. מהסוף. הזמנתי כבר דיון מיוחד בתקופת הפגרה בנושא חברות הביצוע. אחד לפני כן אני מבקש להפריד בין אי המיומנות של חלק גדול מהעובדים שמגיעים מהודו בהסכם בילטרלי לבין הצורך בהבאת חברות ביצוע. שכן כל הדיון הזה נועד לנסות להגיע לחקר האמת. כי כשאני אמרתי שהגיעו עובדים לא מיומנים אמרו לי שמדובר בכמות קטנה ואולי באיזה שהיא טעות טכנית. ואז אמרתי אוקיי, בואו נבדוק את זה. ואז התגלגלנו לזה שאמרתי מה יותר טוב מלצאת לשטח ואז להביא גם חוברות. כל השיח, כל הדיון הזה, שלישי במספר, הוא לצורך חוברות המיונים כדי להגיע לחקר האמת. כדי שכבר לא יהיה לאן לזוז. כדי שנדע באמת מה הכשל ואיפה הכישלון ולוודא שהמדינה לא תחזור עליו חלילה שוב פעם.

הצורך בחברות הביצוע, בתחילת דבריי אני הבהרתי ש-א' אני חולק עליך, מברך את עידוד הבאת העובדים במסגרת של הסכמי ביצוע, של חברות ביצוע. אני רק אמרתי שזה יכול להיות רק כאשר במקביל לזה קודם כל נותנים מתן מענה מלא לאותם תאגידים, כדי שיוכלו להתמודד מולם. כי אנחנו מבינים שגם אם כל התאגידים, לרבות החדשים, יקבלו את מלאי העובדים כפי שהם ביקשו במכסות, זה לא יספיק כדי לעמוד מול האתגרים שמדינת ישראל ניצבת בפניהם. בכל מקרה יהיה צורך. ואדרבא, זה יגביר תחרות ויעודד ויחיה את השוק. ויפיח רוח של תקווה, של בנייה והתחדשות ושיקום כלכלי ולאומי. אבל אין צל של ספק, ולכן אני החרגתי את זה, שזה יכול להיעשות אך ורק במקביל לכך שמאפשרים להם להיות שחקנים שווי זכויות עם כלים להתמודד איתם.

אני חושב שעניתי לך פה על כל מה ששאלת. אני מעביר בבקשה את רשות הדיבור למר מוטי פיירמן. אתה בעלים של חברת ישראל הודו.

תודה רבה. אני שותף והמנכ"ל של ישראל הודו עובדים זרים לבניין בע"מ. כן, זאת החברה. אנחנו מספר שותפים.

באתי להגיד כמה דברים עיקריים שחלק מהם נאמרו, אני רק רוצה להגיד אותם ביתר שאת. רק מילה לאיציק, בעקבות מה שאתה אמרת. אני מסכים לגמרי עם יושב-ראש הוועדה. אין שום קשר בין חברות הביצוע הזרות שאמורות להגיע לארץ במסגרת הקול קורא לתאגיד. הקשר היחיד הוא בדיוק כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, שצריך לתת פתרון לתאגידים שנמצאים פה. לגמרי ללא קשר לחברות הביצוע. חברות הביצוע חייבות לבוא לישראל בשביל להציל את ענף הבנייה. אין דרך אחרת. לא התאגידים יצילו את ענף הבנייה. הם חלק מהתהליך, אבל חברות הביצוע אמורות לתת פה תמיכה מאוד משמעותית לענף הבנייה.

לי יש שני דברים שאני רוצה לדבר עליהם והם לא אגרות אלא דברים אחרים. לא שאגרות לא חשובות ולא שאנחנו לא סובלים מהן. אלא אני רוצה להגיד שני דברים עיקריים: אחד, אנחנו לא מבינים, ואני חושב שאת זה חייבים לבדוק גם כן, איך הגיעה כמות כל כך גדולה של עובדים לא מיומנים לתאגידים? לא ראיתי, הייתי פעם אחת פה לפני שלושה חודשים ומאז נאלצתי לא להגיע. שמחתי להגיע היום וגם לקבל את רשות הדיבור. אבל הנציגים של התאחדות הקבלנים לא נמצאים פה. לא ראול, לא יגאל סלוביק, מישהו שצריך להגיד איך עשינו את התהליך. מה עשינו, איך הוא התנהל, איך נתנו את האישורים. טכנית איך זה התנהל. הם האנשים שצריך לשאול אותם. הם נעלמו לגמרי לגמרי.

אנחנו יודעים, שמענו שמועות, עוד לא מבוססות, גם את זה אנחנו צריכים לבדוק. שחלק גדול מהעובדים ההודים שילמו בתהליך ה-g2g, לא b2b, שילמו סכומי כסף גדולים מאוד על מנת להגיע לישראל. שוב, אני מחפש את זה, אני מחפש עובדים שיהיו מוכנים לחתום על תצהירים ולהגיד את זה. אבל שילמו כסף. דרך אגב, זה סותר לגמרי את התהליך, את האמירה של סחר בבני אדם בתהליך ה-b2b ולא ה-g2g, אבל זה דיון נפרד לגמרי.

אני רואה באופן אישי, אני לא מאשים אף אחד, אבל אני רואה קשר ישיר בין העובדים הלא מקצועיים שהגיעו לבין התשלום של הכסף. אולי אני חולם, אבל מבחינתי יש הלימה בין שני הדברים האלה. כאשר מגיעים כל כך הרבה עובדים לא מקצועיים לארץ, אצלנו יש עשרות, כמעט 100 עובדים ששבועות ארוכים לא מועסקים. אף אחד לא לוקח אותם לעבודה, שום דבר.

נציג מקצועי מטעמכם יצא איתם לאתר בשביל לבדוק?

בוודאי. כולל מהנדס הודי שיש לנו שמדבר את השפה.

יפה.

משבץ אותם באתרים. אחרי יום, אחרי יומיים, אחרי שלושה, התשובות שאנחנו מקבלים 'לא יודעים להחזיק פטיש'. אלה התשובות שאנחנו מקבלים. כמעט מכל מקום. בעיניי, אני עושה חיבור מאוד בסיסי בין תשלום של כסף שאולי הם שילמו, אני לא יודע, אבל צריך לבדוק את זה, לבין הנושא של העובדים הלא מקצועיים.

דבר שני, אני רוצה להתייחס לתהליך של ה-b2b ולהגיד למיכל: האינפורמציה שנתת פה היא מדויקת בחלקה הקטן לצערי. אנחנו מקבלים מכם, לא רק אנחנו, אחרי שאנחנו מגישים רשימות של אנשים, של עובדים ב-b2b, אנחנו מקבלים באופן קבוע תשובות מאוד פורמליות ופשוטות. דרך אגב, אחרי מספר שבועות, לא אחרי יומיים. אחרי מספר שבועות. והתשובות אומרות כך: התחלנו את תהליך הבדיקה. גילינו שחסר משהו בתהליך.

אתה לא מדבר על b2b, אתה מדבר על הבאה - - -

אני מדבר על b2b.

ברשותך. אתה מדבר על הבאה ללא הוכחת ניסיון תעסוקתי.

נכון, נכון. במסגרת פרטית.

נכון. אבל אנחנו רגילים פה כאשר מדברים על b2b זה על התהליך הראשון שבו היו מיונים בהבאת b2b.

סליחה. אני מדבר על התהליך ללא מיונים מעשיים. על ה-30% אני מדבר. ומה שאנחנו מקבלים זה התחלנו את הליך הבדיקה, גילינו שחסר משהו כזה או משהו אחר. ולכן החלטנו לעצור את התהליך.

לא, זה לא מדויק ואני ממש אשמח להתייחס.

שנייה, שנייה. אני קיבלתי שני מכתבים כאלה.

אני יכולה להגיד בדיוק מה פירוש האמירה.

אני מסביר לך. גם אני לא יודע מה הפירוש, אתם צריכים להסביר לי מה הפירוש. שנייה.

אנחנו מדברים אתכם אחת לחמש דקות בטלפון, כן? ספציפית ישראל הודו, כן?

התשובה היא שאתם מדברים איתנו אחת לחמש דקות - - -

לא, לא. יש מישהי שעונה לכם לטלפונים אחת לחמש דקות, על אמת.

התשובה היא שזה נכון, וזה לא רלוונטי בכלל למה שאני אומר.

בוודאי שכן.

לא, זה לא רלוונטי.

בוודאי שכן, כי אנחנו מטפלים בתאגיד שלכם באופן ישיר.

את מוכנה לתת לי להשלים את הדברים? מה שאתם עושים זה עונים תשובה פשוטה 'התחלנו לבדוק' - - -

לא, לא.

אני קיבלתי שני מיילים כאלה. מה לא נכון?

רגע, אני אשמח להסביר מה פירוש התשובה הזאת.

את לא רוצה להקשיב.

אני יודעת דיוק, כי אני אתכם בשיחה אחת לחמש דקות.

אז תני לי רק להשלים. אבל יושב-ראש הוועדה לא יודע. אני רוצה להסביר את התשובה שלכם.

תעצור רגע. עו"ד לינא סאלם, ראשית אני לא זוכר ששחררתי אותך.

אני פניתי למנהלת.

אני לא אישרתי לך, לא יודע. שנית, חבל שכך את מבקשת לסיים את הדיון האחרון שאת לוקחת בו חלק אחרי תקופה מאוד מאוד ארוכה ופורה, בכל ההיבטים, בשיתוף הפעולה עם הוועדה בדיוני הוועדה ושלא בדיוני הוועדה. לא לשם כיוונתי. העדפתי להפסיק את השיח בינינו לכמה דקות כדי שיירגעו מעט האמוציות ונוכל לבטא באמת, שאני אוכל לבטא את אשר על ליבי. לאחל לך הצלחה רבה. אבל את ילדה גדולה. ואם את מחליטה שאת הולכת בכל זאת, למרות ששלחתי לך שליחים, אז אין לי אלא לכבד את החלטתך. ואם תחליטי שאת נשארת יהיה אחלה, ואם לא, אז אני מאחל לך בהצלחה.

כבודו, כפי שאמרתי לפקידה ששלחת, יש לי עוד יום עבודה אחד שזה יום שני.

ניסיתי, את יכולה להאמין או לא, הוועדה ניסתה להכניס דיון מהרגע ליום שני, רק בשביל להיפרד ממך כראוי, אבל לא הצליחה.

לא, הדיון פורסם קודם. יש לך דיון ביום שני ב-22.

ניסיתי להכניס עוד אחד. את לא מאמינה? תשאלי אותה.

דווקא אני אמרתי לה שנראה לי שאחרי דיון שעל פניו, ואני אומרת את זה בזהירות, התחממו הרוחות, אם כי יש הערכה רבה גם מהצד הזה של השולחן. אני בסך הכול אמרתי שנראה לי שיותר נכון שניפרד בדיון הבא ולא בדיון הזה. וכבודו, גם בימי החופש אני מוכנה להגיע לדיונים שלך. אני כבר אומרת, אני בחופש עד ה-28, ויש הערכה רבה. אבל דווקא בגלל זה כבודו, כשאתה אומר משפט לי זה כן פוגע. כי אני שומעת הרבה בחיי ואני 13 שנים במשרד. אבל לבוא ולהגיד לצוות שאני יודעת שאני עובדת איתו יום יום.

אני רוצה לסכם את מה שיש לי לענות לך בשלוש נקודות. א', אנחנו לא מסיימים כאן, יהיה עוד דיון. ב', יכולתי לבוא בתלונות למה את צריכה להשיב כאשר לא פניתי אלייך כשאת יודעת מה אני חושב על הספקי העבודה שלך והנכונות והמקצועיות. אבל אין לי אלא להודות ולשבח שכעובדת ציבור, שליחת ציבור מסורה ונאמנה, חרף העובדה שהיא יוצאת לדרך חדשה בשליחות המדינה, שלא במסגרת משרד המשפטים, פה בוועדות, את קמה ועומדת כמו אמא אווזה ומגוננת על שליחי הציבור באשר הם והפקידות שעובדת. ואני יכול רק להודות להם שאת ושכמותך נמצאים בשירות הציבורי.

ועדיין אין בן אדם שהוא חף מביקורת. אנחנו נמשיך אחרי זה. אנחנו ניפגש עוד פה.

אני מבקשת עכשיו כשאני לא פה, אתה יכול קצת לנוס על נפשם? כי הבחורה הזאת לא מכירה אותך. היא לא יודעת שאתה איש כל כולו טוב. ואתה ממש הקשית עליה. לאט לאט, ניפגש בדיון הבא.

טוב. אני מבטיח לתת לזה התייחסות בעת הנכונה. בבקשה, בוא תמשיך.

כן, כמו שאמרתי, דרך אגב, וזה שיש תשובה כל חמש דקות לישראל הודו רק ממחיש את גודל הבעיה. כי כשאני מקבל תשובה פורמלית 'עצרנו את התהליך'.

אני אגיד מה משמעות התשובה.

אבל תסבירי לי את משמעות התשובה אחרי שאני אסיים בבקשה את כל הטיעונים שלי. אני מקבל תשובה שאומרת עצרנו את התהליך, אנחנו לא בודקים יותר. כי ראינו שיש דבר או שניים שנפלה בהם טעות או יותר. לא משנה, דרך אגב, כמה. עכשיו אני לא מכיר ומבחינתי כמו שאמר אייל קודם, יש צד אחד של השולחן, אנחנו, שהוא נקרא הלקוח. וצד שני של השולחן שנקרא ספק וזה אתם, זה מינהל האוכלוסין. אתם נותנים לנו שירות.

אנחנו מאוד רוצים - - -

לרצות זה לא מספיק.

לא, לא, אנחנו ממשלה, לא ספקים.

לרצות זה לא מספיק.

צריך לבחון תבחינים נוספים שאדוני לא מכיר.

לא, לא, אתם לא נותנים לנו שירות. הנה, גם עכשיו, את לא נותנת לי אפילו להשלים את הטיעון.

כי כל תאגיד אחר, האמת, לא היה מקבל את היחס הזה. אני מאוד מאוד רוצה רגע להגיד, אנחנו, אוקיי? מקבלים מכם פניות. אנחנו מסבירים לכם איזה סוג מענה אנחנו דורשים. יש מישהי ספציפית אצלך בחברה, היא כבר בספיד דייל. להסביר איך לענות, מה להגיש.

התשובה היא שאנחנו יודעים את זה מצוין. ועדיין, כמו שאני אומר, כמו שהסברתי קודם, ברגע שמישהו כותב לי עצרתי את התהליך ואני לא ממשיך את הבדיקה, שבועות.

מיד לאחר זה יש טלפון שנעשה לבן אדם ומסביר מה בדיוק.

עצרו רגע, תעצרו רגע. בוא תתקדם. היא אומרת לך כבר כמה פעמים שכאשר תסיים את דבריך היא תסביר מה המשמעות של עצירת תהליך. אני גם סקרן לדעת, אני לא מכיר את זה. אני גם חושב שעצירת תהליך זה הקפאה. בוא, יש לה איך לנמק את זה. כי היא אומרת את זה כבר כמה פעמים, תאפשר לה.

אני אאפשר לה.

אז בוא תתקדם בדברים.

אבל אני לא סיימתי את ההסבר. ההסבר נורא פשוט. בעיניי כאשר אתה מקבל משהו לבדיקה יש 30, 40, 50 עובדים. אתה צריך להגיד, ככה אני רואה את זה, אני לא מכיר דרך אחרת. עובד מספר 1, עובד מספר 4, עובד מספר 5, עובד מספר 25. חסר להם 1, 2, 3, 4. להסביר לי על כל ה-40 או על כל ה-50 עובדים שאני מגיש או על כל ה-100 עצרנו את התהליך, תתחילו מהתחלה. תבדקו מה חסר לכם – זה בעיניי לא תהליך עבודה. זה לא תהליך עבודה. ככה אי אפשר לעבוד. וכן, יש טלפונים אחרי זה ויש ניסיונות להסביר. כל מה שהיא אמרה בהקשר הזה.

תעצור רגע. גב' ארן, מקובל עלייך שנקבע פגישת עבודה, לטייב את התהליכים, ללמוד אותם.

התהליך נגמר ב-1.8.2024, אבל אני רוצה שנייה להגיד.

מה זה נגמר ב-1.8.2024?

החל מה-1.8.2024 אני לא בודקת יותר על בסיס קורות חיים. יש מכסה מתוך ה-b2b שמאפשר לתאגידים פשוט להתקדם.

כן. אבל עד ה-1.8.2024 זה הרבה זמן, נכון?

לא, עד ה-1.8.2024 אנחנו - - -

הזמן של - - - לשר הפנים להביא עובדים.

לא, לא, לא, אין קשר בין הדברים. אין קשר בין הדברים. אני יכולה רגע להסביר?

כן, בטח.

אוקיי. אני מזכירה רגע אחד, אנחנו הסכמנו לעשות את ההליך של הבאה של 30% ואנחנו מערכת לומדת תוך כדי תנועה. יש עכשיו X מכסות. זה לא תהליך שהוא ב-בילטרלי, אנחנו דיברנו על זה כמה פעמים. ואני חושבת שהבלבול לעניין של ה-b2b הוא קריטי.

הנה, עצרתי ואני ביקשתי.

נכון. המסלול, יש לי X מכסות שבבסיסם הממשלה הקצתה לי חופש פעולה. בתוך העולם של המכסה אנחנו בעצם מסיימים את המכסה של ה-10,000 הראשונים. המסלול של ה-30% היה בתוכם ואנחנו עכשיו מתקדמים ל-10,000 הבאים. אנחנו כמערכת לומדת באנו ואמרנו אוקיי, ב-5,000 העובדים הראשונים מתוך ה-10,000, כי אנחנו תמיד עובדים בפעימות, גם בהחלטות ממשלה. אפשר לבדוק את זה. אנחנו באים ואנחנו עושים ניסוי חדש. זה בעצם המכתב שהמנכ"ל הוציא לרשות האוכלוסין. החל מה-1.8.2024 אנחנו מבקשים שתאגידים יוכלו להגיש ולהביא עובדים ללא בדיקה שלנו. ללא מיון. לא מעשי, לא 30%.

עוצרים חודשיים. זאת הסיטואציה.

לא, רגע, אני מקלה עליך. אני לא מצליחה להבין איך אני גם לא בסדר.

אז מה הקריטריונים?

שנייה. אנחנו עכשיו רוצים לתעדף עובדים שנבדקו על ידינו בתוך התהליך. ולכן הם יקבלו קדימות על פני כל דבר אחר ואנחנו לא נפסיק לעבוד עד שנבדוק אותם. אבל החל מה-1.8.2024 אתה לא צריך אותי על פניו לפי החלטה שצריך שהנוהל יתעדכן בגינה ברשות האוכלוסין והם צריכים לעשות את העבודה. אבל על פניו אתה פשוט בא ומגיש לרשות האוכלוסין הנה עובדים שאני רוצה להביא. זו אמירה ראשונה.

אמירה שנייה, יש לנו אלפי אלפי בקשות. באמת, אני לא יודעת להסביר את זה. אנחנו מנסים לעבוד הכי יעיל שאפשר. פירוש האמירה, אני ראיתי דפוס, התחלתי לבדוק את הדברים וראיתי שיש פה דפוס בעייתי בבדיקה שלך. זה יכול להיות דפוס כי עבדת עם אוזבקיסטן ועבדת עם סין ועבדת עם עוד, לא משנה, יכול להיות שדפוס של חברת כוח אדם ספציפית שנתנה לך את הכול ויש עובדים שיש איתם בעיה או שיש חברת כוח אדם. לא משנה, יש פה דפוס. אני באה ואני אומרת לך שים לב, עליתי פה על דפוס בבעיה בהגשה שלך. אני מבקשת ממך לעשות את ההשלמות. אני גם מוודאת איתך אחר כך אם ההשלמות שאתה מעביר לי זה רק על מה שאתה חושב שאני הצבעתי על הדפוס שלו ומשם אתה תקין או שלחילופין אני באה ואתה אומר לי טוב, תני לי לבדוק את העובדים. כל תאגיד ענה לי. אני גם ביקשתי להוציא מייל כזה מפורש.

כדי שזה לא ייצא רק בירוקרטי, ואני רוצה להגיד שיש לי שני אנשים באגף, זה האירוע. כדי שזה לא ייצא בירוקרטי אני דואגת גם שיתקשרו להסביר, בטלפון. מה אנחנו מחפשים אחר כך ומה אנחנו מחפשים. נכון, תחילת הדרך לקח כמה שבועות לענות. אני לא מתחמקת מזה. אני ממש לא מתחמקת מזה. אבל אני חושבת שהגענו לקבצי עבודה הרבה יותר יעילים.

לא ביקשתם הגדלת תקנים?

ביקשנו. אבל אתה מכיר את שירות המדינה ואת תהליך התקינה שלו. גם, אגב, התקינה הנלווית לפיקוח אכיפה, זה תהליכים שלוקחים זמן בשירות המדינה, לצערי. הלוואי והיה יותר מהיר. אבל השורה התחתונה של מה שאני מנסה לבוא ולהגיד, השיח הזה הוא קריטי ולכן יש את הטלפון ולכן יש את השיחה. ואגב, אדוני שהתלונן על זה שאני בוועדה בטלפון. אני בטלפון כדי לקבל את ה-flow שלך. ובסוף הוועדה לגשת אליך ולהבין מה קרה. ולדעתי יש פה איזה אי הבנה ואני אשמח שנלבן אותה בתום הוועדה.

אם הבנתי נכון, אלו אקספרס, זה התאגיד? בסדר חברים, יש את הטלפון שלי, הוא מפורסם בכל מקום. אפשר לדבר איתי, אני לא מתחמקת. בחורה בשם לאה היא מדברת עם כל העובדים שלכם. באמצע הלילה גם לדעתי.

את נותנת את אותן תשובות לכולם.

יכול להיות שיש תאגידים שקיבלו תשובות דומות. יכול להיות שיש תאגידים שקיבלו, יש עובדים שאושרו, אגב, אני רוצה להגיד לכם.

- - - מסמך חסר.

שום דבר.

חבר'ה, זה לא נכון. אני לידה בטלפונים. זה לא נכון, אני רואה אותה כל יום.

אבל את לא יכולה להגיד לבן אדם לא נכון. אומרים לך פה.

כי אני נמצאת שם.

זו התוצאה. את לא רוצה לקבל את התוצאה הזאת. את רוצה שהתוצאה תהיה שיתוף פעולה. אז תנגישי לי בבקשה את השירות בצורה שאני אבין כמו בכיתה א'. את המורה, אני התלמיד.

אין לי בעיה. לא, אין לי בעיה לתת כיתה א'. אמרתי מה אני רוצה, כל אחד מלווה בטלפון.

לא, אבל זה לא התוצאה. התוצאה היא פה שזה לא עובד.

התוצאה היא שיש תאגידים שקיבלו מענה מעולה. והתוצאה היא שיש תאגידים שקיבלו מענה בהתחלה.

למה?

מה למה?

למה זה אמור להיות ככה?

חבר'ה, תעצרו רגע. אומרת לכם הגברת ארן שבעוד כ-11 ימים כל התהליכים המדוברים לא רלוונטיים. בסדר? אני רוצה להתייחס פה לשתי נקודות. האחת היא שכל מי שכבר נמצא במסוע ננסה לנצל את ה-11 ימי עבודה האלה. אני מבקש לקבל הזמנה אליכם. בכל עת שרק ניתן, עדן, תקשיבי, כל מה שניתן לפנות אותי בלו"ז מוועדות שאני יכול לא להיות בהן או לשים לי קיזוז במליאה לשעות עבודה שהצוות של גב' פעילים אני מבקש רגע ללמוד. אני מבקש ללמוד, אני אסביר למה. לכאורה מה הרלוונטיות? אנחנו כבר יוצאים לדרך חדשה. אני אסביר אבל למה. אם אנחנו לא נעשה שיעורי בית ולא נעשה בדק עצמי ולא נסיק מסקנות ולא נקיים תחקיר לא נדע לייעל את התהליך להבא.

אבל הסיבה הגדולה יותר והמרכזית היא שאני מוחה, אני פשוט מוחה, אני אפתיע אתכם, על הפתרון שהולך לצאת ב-1 באוגוסט. איך זה מסתדר? אני אומר שלהכניס לפה עובדים זרים ללא שום תבחין, רק בגלל המצב המצוקתי שבו הענף נמצא והמדינה נמצאת, אנחנו נשלם על זה ביוקר. שאם המערכת הייתה עובדת נכון, באופן יעיל, לפחות כמו שאני חושב שאני הצעתי שתעבדו, לא היינו נאלצים להגיע למצב שבלית ברירה, בלית ברירה, במקום לפתוח שער פשפש שייכנסו באופן ממודד, להביא D9 שיגרוס את כל הגדרות ולהגיד פשוט תיכנסו. אני מפחד מקטסטרופה. ואני פשוט מוחה שהגענו למצב שזה הפתרון בלית ברירה. פשוט מוחה.

אדוני, זה לא קשור ל-30% בשום צורה.

חד משמעית.

זה לא קשור.

גברתי. אם בתחילת אפריל הייתם נאותים להשיב לאנשים, אתם פרסמתם שבע חלופות שונות אם אני זוכר נכון, שהם הוכחת ניסיון תעסוקה בלא מבחן. ביקשתי לדעת, ואז אנשים, אני מזכיר את זה שוב פעם למי שלא היה פה בדיונים האחרונים. מסתבר שחלק מהתאגידים, חלק לא קטן אפילו, הניח שהם צריכים לעמוד בכל שבעת הסעיפים והם אמרו אני עוזב, אני לא נוגע בזה בכלל. ואז בהגינותך אמרת עצרו, הבנתם לא נכון. הנה אני מבהירה, כל אחד מהם מספיק. ואז תאגידים ביקשו לדעת האם האחד משבע זה מה שהם שלחו. האם כשאמרתם מכללה התכוונתם אליה? האם כשביקשתם חותמת זה בצד הזה? האם כשביקשתם תלוש הוא סרוק כזה? תשובות טכניות.

אם הייתם מתגברים או מתפנים לענות באופן סכמתי, לא פרטני על כל עובד ועובד, באופן סכמתי 'כן, זה מה שביקשנו', 'לא, זה לא מה שביקשנו ואני אומרת לך שמה שביקשנו צריך להיות שונה בזה ובזה'. לא תנחש מה ועוד פעם תחזור לתחילת התור. לא.

אגב, זו תופעה ידועה בוועדות לתכנון ובנייה שמגישים, מחכים לאישור מבוקר, שאז אומרים אוקיי, תגיש לנו ואנחנו נענה לך בפרק זמן מסוים. ואז מחכים עד שהם מסיימים את מניית הזמן. אומרים לא, חסר לך משהו. ואז אתה חוזר לתחילת התור. לא לזה התכוון מי שקידם את זה.

זה גם לא המענה אבל שניתן.

אז אין בעיה, אז אני אומר שבחלוף כל החודשים האלה אם אתם עוד לא יודעים להגיד למה התכוונתם בשבעה סעיפים, כסכמה, ועוד לא מזרימים לפה עובדים.

אנחנו מקבלים הרבה מאוד ורסיות. אדוני, אני רוצה להגיד משהו על נושא הפורמט, ברשותך. אני לא חושבת שזה נכון. אני חושבת שנכון, חברות כוח אדם שונות בעולם או גופים שונים בעולם, או עובדים שונים בעולם או חברות שונות בעולם, עובדות אחרת. אני ממש רוצה לבדוק שנייה ולהגיד אוקיי, אם החותמת נראית לגיטימית, כן או לא. האם זה מצטבר לשלוש שנים, כן או לא? האם זה מגיע, האם המקצוע שהוא מתרגם, לפעמים אני משתמשת בתרגום, כן או לא. אני עושה בדיקת עומק בדברים האלה וזה סוג הבדיקה. הפורמט פה הוא אומר משהו שעכשיו הם הולכים כולם ומנסים לייצר עליו, האותנטיות פה היא הולכת שנייה לאיבוד.

אבל יש נושאים שהם obviously שלא צריך עכשיו לעשות עליהם עבודת דוקטורט.

אני רוצה להגיד שבמענה אנחנו כותבים בצורה מפורשת 'אם לא הגיע לכך וכך מצטבר שנים', 'אם חסר, ניסיון תעסוקתי לא נראה תואם את המקצוע'. יש פירוטים שניתנים בתוך הדבר.

איזה פירוט? אין פירוט.

איזה תאגיד אדוני?

אני מגלובוס שקד.

גלובוס זה סיפור יפה. אוקיי, בסדר גמור. אני מכירה תאגידים בשמות, לפרוטוקול, לא בקטע הזה. אני ממש אשמח שנדבר אחר כך, באמת אשמח.

אני גם אשמח.

מעולה, אני שנייה אגיד. בסדר, אין לי בעיה. אני יודעת להיות פתוחה. אבל השורה התחתונה שאני רוצה להגיד פה.

תראי, את אומרת השקענו לא מעט משאבים וזמן בשביל לבחון ולענות. אם מה מצטרף לחמש זה שלוש ועוד שתיים כאלה, ומכיוון שזה לקח כל כך הרבה זמן זה הקריס את התהליך, אז בוא נביא גם בלי דקה. אין הוכחת ניסיון תעסוקתי.

אני רוצה רגע להגיד. אין החלטה, אין קשר בין ה-30% קורות חיים כן או לא, לבין ההחלטה. ההחלטה הנוכחית היא החלטה שמנכ"ל המשרד שלי ישב וחשב עליה הרבה מאוד זמן.

שהיא תולדה.

היא תולדה של תהליך, אני רגע רוצה להגיד בהגינות.

אנחנו אנחנו מדברים על זה כמה חודשים.

אבל אני רוצה להגיד בהגינות, היא תולדה של תהליך יותר ארוך מזה. כי אנחנו באיזה שהוא מובן גם לא קיבלנו אותה לבד. הגענו לוועדת מנכ"לים להתייעץ. יש לנו עוד שותפים סביב השולחן לתוך הדבר הזה. יש עכשיו גם אינסטנציה כזאת, שהיא ועדת מנכ"לים. היא מקלה עליי בהיבט הזה, אני חייבת להגיד. היא מאפשרת לי לשים סביב שולחן את כל השחקנים. מבחנים מעולם לא היו רק המקצועיות של העובדים. הם היו עוד היבטים ועוד אלמנטים. אני אמרתי את זה גם כמה פעמים.

קרה פה תהליך מסוים שאני לא רוצה שנייה לבטל אותו. וגם ההגדרה של 5,000 היא בחינה. היא לראות מבחינתנו אם הדבר הזה. הרבה תאגידים באים אילנו ואומרים תקשיבו, אנחנו יודעים לעשות הכי טוב. אתה יודע מה גיליתי בתהליך של ה-30%? שיש תאגידים שהלכו ומיינו לבד. אם יש, הלכו ומיינו לבד. אתה יודע מה? הטפסים שמגישים הם טפסים יותר טובים. זאת אומרת בסוף יש פה תאגידים שעושים מאמץ מאוד גדול ואנחנו רואים את זה. והמטרה היא שנייה, אין קשר עכשיו בהיבט הזה. באמת, זה תהליך אחר.

אפשר להתלונן על ה-30%. אני לא אבוא ואגיד שהכול מושלם. לקח לנו זמן להקים את המערך, לקח לנו זמן לתת מענים. הכול בסדר, זה נכון. אני חושבת שה-SLA השתפר משמעותית בלוחות הזמנים מתחילת הדרך. אני עומדת מאחורי האמירה הזאת. אני חושבת שעושים טלפונים ומדברים עם אנשים ולא סוגרים את זה באיזה שהוא מייל לקוני. ואם לא, אז אני אשמח שנייה לדבר. אדון גלובס, אני יודעת שגם איתך מדברים הרבה מאוד.

אף אחד.

לאה? אתה לא מדבר עם לאה?

את רוצה לראות כמה שיחות עשיתי? שאלתי אותך כמה פעמים.

אוקיי. השורה התחתונה היא, אני אשמח לקבל באמת, שיח. הטלפון שלי פה, אני לא מתחמקת. אין לי ממה לברוח.

אין לי טענה אלייך באופן אישי, מיכל, את חייבת להבין. בסוף, בשורה התחתונה, כמו שאת אומרת, אם תאגידים עושים עבודה יותר טובה, אז תנו לנו לעשות אותה. זה מה שאנחנו אומרים.

אני לא אומרת, אני אומרת זה נבחן עכשיו, הכול בסדר. אנחנו בעולם של חירום.

אנחנו חיים במדינת חוק. בסוף אני כמנכ"ל חותם על תצהירים. תחילי את התצהיר, מבחינתי תחילי גם את הפטיש שמרחף מעל הראש שלי כמנכ"ל.

זה מה שהולך לקרות מה-1.8.2024.

מצוין, תני לי לקחת את הסיכון, "סיכון". אני יודע מה מותר לי ומה אסור לי.

זאת בקשת המנכ"ל ל-5,000 עובדים הבאים.

תני לו לעבוד. ומי שלא, קחי אותו - - -.

תעצרו רגע בבקשה. אני חייב לחתור, יש לי שלוש דקות חוקיות להמשיך לקיים את הדיון. בתוכן אני מקריא לך הודעה שקיבלתי אתמול בערב ממנכ"ל תאגיד, שהוא תאגיד שמספק עובדים לחברה שלו, בבעלותו, שהיא חברה בין לאומית. זאת אומרת שהוא רוצה להביא עובדים שהם עובדים אצלו בחברה המקבילה שלו בארץ אחרת. אין הוכחה יותר טובה מזה. בן אדם עובד אצלו שש שנים. בסדר? אז אני אקריא את זה ואז אני אעבור לדברי סיכום. ואני לא עושה את זה בשביל להתנצח. אני רק עושה את זה כדי שנבין איך נכון יותר לעשות.

אגב הנה, אני אומר לכם, לגישתי מבחן צריך להיות פה בארץ. לשכור איזה שהוא האנגר ביציאה שדה תעופה. מבחן. אתה תאגיד, אתה רוצה להביא את העובדים תביא אותם. עובד שעבר מבחן, ניגש למבחן ונכשל, חוזר על חשבונך לארץ המוצא. אתה עכשיו תדאג להביא את העובדים בצורה הממוינת ביותר. ואז לא יהיו סימני שאלה ולך לא יהיו תלונות ולנו לא יהיו אנשים שמגיעים לארץ שלא על סמך ניסיון תעסוקתי מוכח. זה מה שאני מבקש.

"מה שלומך? מציף לך בעיה שבטח תוכל לעזור לי. הגשתי לפני שלושה חודשים", תקשיבו, שלושה חודשים, "רשימה של מעל 100 עובדים במסגרת ה-30%. עד היום לא אושר אפילו אחד. הטיפול בנו מסורבל, קשה, לא חוזרים אלינו. מייצרים 1,000 בעיות בתירוצים שונים. כל יומיים העובדת שלי שולחת עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם את כל התיקונים הנדרשים. לא עוזר כלום. מזכיר לך שהעובדים שאני מבקש זה עבור החברה שלנו בלבד, יש לנו מגה פרויקטים, כולל פרויקטים ממשלתיים. כולל גם בירושלים. לא יכול להיות שמתייחסים אלינו בעדיפות האחרונה כשאנחנו בסך הכול רוצים להביא את העובדים שהם עובדים שלנו כדין באותה מדינה, למעלה מחמש שנים בממוצע".

אז הנה, זה כבר לא תבחינים וזאת לא חותמת וזה לא תלוש וזה לא אוניברסיטה. בן אדם שבא ואומר אתם מכירים אותנו, אנחנו גם בונים לכם כממשלה, כמדינה. אנחנו רוצים את העובדים שאנחנו חתומים עליהם, כי אנחנו מכירים אותם אישית. הם עובדים אצלנו באותה חברה שלנו. שלושה חודשים הם לא מקבלים מענה. אגב, אני לא חושד בו. לא חושד בו.

אני גם לא חושבת במי שכתב לך. אני אשמח לדעת במי מדובר ולראות איך אני פונה.

אני מבטיח לך שאני נותן לך את כל הנתונים שלו.

מעולה.

ואת כל המקרה, בלי לקבל אישור מהיועצת המשפטית שלי.

ואני מבטיחה להראות לך שיש בטח בדיוק איפה הדברים.

בסדר גמור. אני הקראתי את זה, אני לא, אני אומר, יכול להיות, אגב, שיש אי הבנה, שקיבלו מענה על משהו. יכול להיות.

יש לי תחושה שפשוט שאני יודעת באיזה תאגיד מדובר ואני אשמח.

הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים להעביר לוועדה עד מחר לא יאוחר מ-8:00, תשובה מפורטת ומנומקת על המניעה המשפטית, אם ישנה בכלל, לקבלת חוברות המיונים. הוועדה מבקשת להדגיש שאין בקשה להיחשף, לפחות לא בשלב הזה, לא לבדיקות תעודות היושר, לא לאפוסטיל ולא לבחינות הרפואיות

הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון להעביר מידע לוועדה על מספר התלונות שקיבל המשרד על עובדים לא מיומנים ובכללם הדוגמה שהוצגה על ידי מר אייל מוסט, בעל תאגיד שפנה אליכם, ובמשך חודש על פי טענתו לא קיבל מענה. ומבקשת לסיים בדחיפות את הטיפול בכלל התלונות ומענה לתאגידים שפנו אליה ו/או לוועדה שהוועדה העבירה; הוועדה מבקשת לנצל את ההזדמנות הזאת ולבקש מעוד תאגידים שלא עשו עד עכשיו כפי המלצת הוועדה להעביר גם לוועדה וגם למשרד השיכון עדכונים לגבי עובדים לא מיומנים שהגיעו בכסות של מיומנים.

הוועדה מבקשת לקבל עדכון על המכרז לדיוני עובדים זרים בהמשך להודעת נציגי משרד הבינוי והשיכון שהמכרז צפוי לצאת ביום ראשון הקרוב. אני מניח שגם אם הוא לא ייצא ביום ראשון זה יהיה עדכון לגבי שלב התקדמות וזה לכל הפחות מה שהוועדה מבקשת לקבל את ההתייחסות.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה לקבל את הנוהל להסרת המגבלה של 200 העובדים לצורך גיוס ללא מיונים; הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין מידע על כמה עובדים זרים לענף הבניין הגיעו לישראל על סמך ניסיון תעסוקתי מתוך כמה בקשות שהוגשו. וגם לציין את היקפם; הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין את מספר הבקשות לניוד עובדים על פי הנוהל החדש ולדעת כמה מהם יושמו ובאיזה ענפים.

הוועדה מבקשת ממשרד ראש הממשלה לפעול לאלתר להוספת תקנים באופן מיידי למשרד הבינוי והשיכון לצורך מתן מענה לכלל התאגידים.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:02.