פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
02/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 181
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ו בסיון התשפ"ד (02 ביולי 2024), שעה 11:00

תוכניות הממשלה למאבק באנטישמיות ברשתות החברתיות- תקציב ופעילות

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
טטיאנה מזרסקי
צגה מלקו
אלעזר שטרן

צבי ידידיה סוכות

רון ברומר - ראש אגף יוזמות, משרד התפוצות

פיני יצחקי - מנהל תחום בכיר הסברה אזרחית, משרד ראש הממשלה

מוריה שלום - מנהלת לשכת הפרסום הממשלתית

ד"ר נתי קנטורוביץ' - ראש תחום מידע ומחקר, נתיב - משרד ראש הממשלה

רות כהן-דאר - מנהלת המחלקה למאבק באנטישמיות ושימור זיכרון, משרד החוץ

חגית כהן - מנהלת אגף פרסום שיווק ויח"צ, משרד החינוך

ד"ר אילה אליהו - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ד"ר רחלי ברץ - ראש המחלקה למאבק באנטישמיות, ההסתדרות הציונית העולמית

דני ווזנר - מנהל יחסי ממשל, התנועה למאבק באנטישמיות

אלון קובה - סמנכ"ל, הליגה נגד השמצה

עמי אלון - מנהל אגף שירותי שיווק, משרד התיירות

שלומית אבינח

רעות חביב, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


תוכניות הממשלה למאבק באנטישמיות ברשתות החברתיות- תקציב ופעילות

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום 2 ביולי 2024, כ"ו בסיון תשפ"ד. הנושא הוא תוכנית הממשלה למאבק באנטישמיות ברשתות החברתיות – תקציב ופעילות. הדיון הזה הוא טיפה חריג מהנושאים השגרתיים שאנחנו דנים בהם בוועדה. אני קיימתי מספר ישיבות בנושא המאבק באנטישמיות וביקשתי מהממשלה ליישם חקיקה שתאפשר לה להטיל סנקציות על רשתות חברתיות, כדי שאפשר יהיה להסיר תכנים ולהסיר תכנים בצורה הרבה יותר רחבה מההסרה כרגע. לצערי, הממשלה לא עשתה דבר בנדון. פשוט לא מחוקקת את זה.

אנחנו אחרי שנחשפנו לכמה אירועי אנטישמיות מאוד-מאוד קשים בקמפוסים השונים. פורסם לפחות, ראיתי פרסום שהתנהל דיון בממשלה איך יטילו סנקציות על טיקטוק וכולי – נגמר הפרסום, עברה הכותרת ובזה העניין נגמר. בינתיים הרשתות החברתיות כאן פועלות בג'ונגל פרוץ לחלוטין רק עם מחוות של רצון טוב. משרד התפוצות פונה למשרד המשפטים, משרד המשפטים פונה אליהם ומסירים. אז מצליחים להסיר, אני יודע, 5,000 או 6,000 תכנים מתוך מיליונים שנמצאים כאן. כמובן שאנחנו הזמנו את הרשתות החברתיות לדיון – מטבע הדברים נציגי הרשתות החברתיות התחמקו מלהגיע לדיון.

אין להם שום עניין לתת דין וחשבון למדינת ישראל כי מדינת ישראל לא עושה להם כלום ולא מפעילה עליהם שום סנקציה. לא סנקציה כלכלית. לא זו בלבד אלא שגם מפרנסת אותם. ביקשתי דוח מהממ"מ על תקציבי לפ"מ והתקציבים הממשלתיים בתחום הזה. התקציבים האלה כמובן לא מותנים בשום שיתוף פעולה של הרשתות עם המדינה. אני חייב לומר לכם: אי אפשר להיאבק באנטישמיות בניסיון לייבש את הים עם כפית. זה שאתם תגידו "תשמע, ראינו את הסרטון. תסירו אותו בבקשה", עוד סרטון, פחות סרטון – אין אחד פה שקצת עובד עם הרשת שלא העלה תוכן שהוא תוכן חיובי על מדינת ישראל ולא חווה את החסימה של התוכן הזה, שהרשתות לא נתנו לו להעלות אותו. או לחילופין שהוא ביקש להסיר באופן פרטני תוכן פוגעני כנגד מדינת ישראל שתומך בטרור הפלסטיני ולא חווה דחייה מהרשתות החברתיות.

הדבר הזה הוא ברור לחלוטין, ולצערי הוא גם מוביל לפעילות כנגד יהודים בתפוצות. אנחנו ראינו את זה בכמה וכמה מקרים אנטישמיים. בהיבט הזה הממשלה חייבת להתעשת. אגב, הצעת החוק הזו בעצם לוקחת ומחילה את אותם התנאים שקיימים באירופה, שהאיחוד האירופי החיל על הרשתות החברתיות, גם בישראל. אפשר לומר מה שטוב לאירופה טוב לישראל. דנים על זה בוועדת הכלכלה. הצעת החוק הזו שהממשלה לא מקדמת ועברה קריאה ראשונה בכנסת הקודמת – אני הגשתי אותה כהצעת חוק פרטית וזה יעלה לוועדת שרים ביום ראשון הקרוב. אני מצפה מהממשלה לתמוך בזה.

לפחות אני מצפה ממשרד התפוצות לתת עמדה תומכת מאוד בהצעת החוק הזו כי זה הדבר הבסיסי הראשון שיוכל לאפשר לכם לפעול פה בנושא הזה. אני חייב לומר שגם בממשלה, כמו בכל הנושאים האחרים, בדיוק כמו שעכשיו שר האנרגיה מאשים את שר הביטחון שמאשים את ראש הממשלה על החיבור לחשמל לרצועת עזה, אז עכשיו גם בעניין הזה שר התקשורת רוצה להסיר תכנים, שר המשפטים אומר שזה לא בסמכותו, כשפונים למשרד המשפטים הוא אומר שהוא לא רוצה. מגלגלים כמובן את תפוח האדמה הזה מאחד לשני. אם אתם חושבים שזה שיושב מישהו אחד במשרד המשפטים ופונה לרשתות במייל והם מסירים תכנים ובזה פתרתם את העניין אז אתם כנראה לא מבינים באיזה אירוע אנחנו נמצאים.

כדי שגם נוכל לנהל את הדיון הזה סביב נתונים אז גם רוצה להתייחס בהקשר הזה שגם מבחינת השימוש ברשתות, גם לטובת הפצת חומרים חיובים, אני לא בטוח שהממשלה עושה את מה שצריך. אני אבקש בדיון הזה להבין מה הם התכנים שאותם הממשלה מפרסמת ברשתות החברתיות. מי מחליט מה הולך לרשתות החברתיות ומה לא, מה התקציב, מה הם הפרמטרים שנקבעים כדי לפרסם ברשתות החברתיות, האם בתוך הפרמטרים האלה יש גם פרמטר של התנהלות הרשת אל מול מדינת ישראל ובקשות שלה. והאם נשקלים ההיבטים האנטישמיים שמועלים ברשתות החברתיות לצד פרסומים של משרדי הממשלה.

בתוך כך, לפחות את הנתונים הגולמיים, אנחנו ניתן לאילה מהממ"מ להציג. בבקשה.

תודה רבה. בוקר טוב. אני ד"ר אילה אליהו ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. לבקשת יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת פורר, אני אציג פה את תמונת הפרסום של משרדי הממשלה ברשתות החברתיות באמצעות לפ"מ – לשכת הפרסום הממשלתית. בסוף גם נגיע להתפלגות התקציב לפי המשרדים השונים. תודה ללפ"מ על שיתוף הפעולה והנתונים שהביאו לנו.

הנתונים נכונים ל-2023. רוב המלחמה כרגע היא ב-2024. וגם דוח הממ"מ הגיע אליי לפני חמש דקות.

הנתונים נכונים עד מאי 2024 לפי איך - - -

לא, על ינואר ומאי ביקשתם העברה אתמול.

תשמעי את הצגת הנתונים, ואם יהיו לך הערות תגידי.

אין בעיה. הדוח הגיע אליי לפני חמש דקות.

אז אני אציג בפניכם שלוש נקודות עיקריות. ראשית, הוצאת על פרסום במדיה הדיגיטלית. זאת אומרת גם ברשתות החברתיות וגם באתרי אינטרנט שונים. אז אנחנו רואים שההוצאות על מדיה דיגיטלית לאורך השנים האחרונות הן משתנות. בשנת 2023 ההוצאות על הפרסום היו 113 מיליון שקלים, שזה 48% מתוך כלל ההוצאות של לפ"מ על פרסום באותה שנה. ההוצאות האלה כוללות פרסום גם בארץ וגם בחו"ל, כאשר הפרסום בישראל, מתוך אותם 113 מיליון שקלים, היה 54%. לארבעת החודשים הראשונים של 2024, אלה גם נתונים שקיבלנו מלפ"מ – הפרסום במדיה הדיגיטלית היה גם הוא 113 מיליון שקלים וזה היה 68% מתוך כלל ההוצאות של לפ"מ על פרסום. אפשר להניח שעד סוף שנת 2024 הסכום הזה עוד יגדל.

את אומרת שגם יש בכלל קפיצה בהוצאות הפרסום בהיקף הזה. מסדר גודל של בין 220 ל-300 ל-500 מיליון בשנה ב-2024, בצפי.

יכול להיות.

נכון? אלה הנתונים לארבעה חודשים? 168 מיליון שקלים.

כן.

168 המיליון האלה זה כלל הפרסום?

כן, בכל סוגי המדיה. הנקודה הבאה היא הוצאות על פרסום ברשתות החברתיות מתוך הפרסום במדיה הדיגיטלית. ב-2023 הפרסום ברשתות החברתיות היה 69 מיליון שקלים, שזה היה 61% מתוך כלל הפרסום במדיה הדיגיטלית. ובארבעת החודשים הראשונים של שנת 2024 הפרסום ברשתות החברתיות היה כ-19 מיליון שקלים וזה היה 17% מתוך כל הפרסום במדיה הדיגיטלית. הנקודה הבאה היא חלוקה לפי רשתות חברתיות. אז בשנת 2023, מתוך ההוצאות ברשתות החברתיות, שזה היה 69 מיליון שקל, אנחנו רואים שיוטיוב קיבלה כ-46 מיליון שקלים, פייסבוק ואינסטגרם של חברת 'מטא' קיבלו כ-19 מיליון שקלים. שאר הרשתות קיבלו סכומים הרבה יותר נמוכים.

ביחד יוטיוב ומטא קיבלו כ-94% מסכום הפרסום. בשנת 2024, בארבעת החודשים הראשונים אנחנו רואים שיוטיוב קיבלה כ-10 מיליון שקלים.

אין לכם שקף על זה?

לא, זה לא מופיע בשקף, זה מופיע במסמך. מטא קיבלו כ-6 מיליון שקלים. ביחד הם קיבלו כ-83% מההוצאות בכל הרשתות.

כמה טיקטוק קיבלו, את יודעת?

טיקטוק קיבלו 705,000 שקלים בארבעת החודשים הראשונים של 2024.

לסיום אני אציג את הוצאות הפרסום ברשתות החברתיות לפי משרדי ממשלה. כאן מוצגים לפניכם המשרדים שפרסמו ביותר מ-2 מיליון שקלים. במקום הראשון משרד התיירות, שפרסם בכ-34 מיליון שקלים. זה סכום שהוא כמו הסכום של כל שאר המשרדים יחד ב-2023. אחריו המשרד לעניינים אסטרטגיים ומשרד החוץ עם יותר מ-3 מיליון שקלים. אחריהם משרד התפוצות ומשרד הנגב והגליל עם יותר מ-2 מיליון שקלים. בשנת 2024, גם נתונים שמופיעים במסמך, המשרדים שהוציאו יותר ממיליון שקלים הם משרד ראש הממשלה, שהוציא יותר מ-4 מיליון שקלים; משרד החוץ עם יותר מ-3 מיליון, ומשרד התפוצות, התיירות וצה"ל שהוציאו יותר ממיליון שקלים.

אז אנחנו רואים שמשרד התיירות כבר לא במקום הראשון. הנתונים המלאים לפי כל המשרדים לשנת 2023 ולחודשים הראשונים לשנת 2024 נמצאים במסמך שלנו שנמצא באתר. תודה.

תודה. ממשלה, מי רוצה ראשון? לפ"מ? תיירות? בבקשה, מוריה.

אני אתן רק את הפתיחה ואחר כך אני אשמח להרחיב. בסוף לפ"מ הוא גורם מבצע של כל משרדי הממשלה. אנחנו מקבלים דירקטיבה ממשרדי הממשלה ואנחנו מפיצים. אני כן אתייחס לרשתות החברתיות במסרים שקשורים לאנטישמיות והסברה, שזה בעיקר ב-2024, שרוב הרשתות החברתיות לא נותנות לנו להפיץ מסרי הסברה כמדינה. אני יכולה להרחיב על זה המון, והיו פה גם המון דיונים בכנסת סביב טיקטוק ומטא והמדיניות שלהם כלפי מסרים שעוסקים בהסברה או בעולמות של דה-לגיטימציה. הם לא נותנים לנו להעלות שום דבר. יש לנו דוגמה עם טיקטוק שהעלינו לשם סרט שעוסק במלחמה ואחרי שלוש דקות הסרט ירד.

אז אנחנו יכולים להשתמש בפלטפורמות מאוד-מאוד מצומצמות ברשתות החברתיות. ספציפית על יוטיוב, זה לא רק יוטיוב הפלטפורמה אלא זו גם דרך להפיץ בכל מיני אתרים. אם תרצו אנחנו נרחיב על זה. להפיץ את זה בדרך פרוגרמתית בכל מיני אתרים ברחבי העולם, בעיקר אתרי חדשות, דרך הנגן שלהם. אני אשמח לקבל את ההתייחסות של שאר המשרדים ואם תרצו אני ארחיב.

משרד ראש הממשלה.

אני אדבר בקצרה. פעילות המאבק באנטישמיות ובנושא הדה-לגיטימציה נמצא קודם כל באחריות משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות. נמצא פה רון, ידידינו, שאנחנו בשיתוף פעולה מלא איתו. ומשרד החוץ, שיש לו נציגויות פזורות ברחבי העולם ויש לו תחומי אחריות שגם כן משיקים פחות או יותר. כך שיש לנו פה בעצם שני משרדים שהם הזרוע המבצעת שלנו בתחומים האלה. בימים האלה או כבר בחודשים האחרונים אנחנו פועלים בשיתוף עם שני המשרדים הללו לגיבוש תוכנית משותפת. אתה דיברת על פעילות ממשלתית שאתה רוצה לראות, אדוני יושב-הראש, אז יש באמת פעילות שנעשתה על ידי ראש מערך ההסברה הלאומי, שכרגע פרש, ועל ידי מנכ"לי המשרדים הללו – נמצאת בשלבים מתקנים.

זה כולל קהלי יעד ופירוט פעולות ומדדים ומשאבי נדרשים והגדרת נושאים שצריך לעסוק בהם. אני רק אציין שאנחנו כמטה ההסברה הלאומי, מערך ההסברה הלאומי, נועדנו לתת לגיטימציה בכלל לכלל פעולות הממשלה. כחלק נגזרת מזה זה גם המאבק בדה-לגיטימציה. כלומר, קשה לי להגיד לך כרגע כמה נתנו דווקא על הדה-לגיטימציה כי הכול כלול בתוך. כשאתה עושה פעולה חיובית מן הסתם גם המלחמה השלילית נמצאת בתוכה.

יש תקציב שהממשלה נותנת לפרסום בשתות החברתיות שלא באמצעות לפ"מ?

אני חושב שלא. יש?

אני מניח שיש. רק מהתשובה שניתנה, לפ"מ, על המניעה שיש למדינה אני כבר יכול לחשוב על דבר שהמדינה ראוי שתעשה.

אנחנו לא יכולים לפרט. אנחנו לא יודעים.

משרדי הממשלה אמורים לדעת.

אני יודע שמשרד ממשלתי חייב לעבוד באמצעות לפ"מ. לפ"מ היא הפלטפורמה של הביצוע.

אם משרד ממשלתי נותן תמיכה בתקנות תמיכה לגופים שיפעלו להפצת מסרים מסוימים – אז אתה יכול לקבל משם נתונים כמה הגופים האלה מפרסמים עבור המדינה בהפצת המסר של צדקת דרכנו.

אין לי נתונים כאלה כרגע, אני לא יודע להגיד לך. אני רק אגיד שוב שבהתאם למה שהרגע שמנו מהממ"מ משרד ראש הממשלה הוא המפרסם הגדול ביותר כרגע מאז תחילת 2024 - - -

ברשתות החברתיות.

ברשתות החברתיות. כי באמת את רוב המלחמה ההסברתית שלנו אנחנו מנווטים לשם כי אנחנו יודעים - - -

בארבעה מיליון שקל?

זה כרגע מה שיש וזה כרגע מה שאנחנו עושים, כן. הלוואי שהיה יותר.

זה לשנה?

לא, לא. בינתיים, בארבעת החודשים הראשונים. מ-1 בינואר עד סוף אפריל, נדמה לי.

ויש לכם תוכנית סדורה?

רגע. תגידי לנו מה הנתונים.

זה ממש לא ארבעה מיליונים שקלים. מדובר פה בעשרות מיליונים. אני לא יודעת מאיפה. גם מה ששמרית הבהירה זה משמעותית הרבה יותר.

זה מה שאני קיבלתי מלפ"מ.

פשוט עכשיו קיבלתי את זה, אז מי שהעבירה לך את הנתונים שאלה אותי בדיוק מאיפה הנתונים. אז אנחנו צריכים לשבת על זה ולסנכרן את זה. משרד ראש הממשלה השקיע מינואר עד מאי עשרות מיליוני בהסברה.

לא. אני שאלתי, עוד פעם, כמה כסף ברשתות החברתיות?

אם אלו הפלטפורמות שמוגדרות רשתות חברתיות אז כן – עשרות מיליונים.

רוב הכסף הוא על רשתות חברתיות.

חגית כהן, אני מנהלת אגף הפרסום במשרד החינוך. אני רואה שנעדרנו מהדוח.

לא, לא. לא בפרזנטציה.

כנראה לא במיקוד הראשון. אני די מופתעת כי המספרים שיש לנו במיקוד הראשון, משרד החינוך מפרסם במספרים הרבה יותר גדולים.

אז אולי תפרטי לנו למשל את המספרים של משרד החינוך.

למשל, משרד החינוך, רק בארבעת החודשים האחרונים, או בוא נגיד מתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, פרסמנו בסך הכול של כעשרה מיליון שקל. לפחות 40% מזה ברשתות החברתיות.

שהפרסום מיועד לתוך ישראל.

הפרסום מיועד להסברה בתוך ישראל וגם החוצה. זאת אומרת, אנחנו קונים דרך לפ"מ. הקנייה היא לא ישירה. אנחנו לא קונים באופן ישיר, אנחנו קונים באמצעות הלפ"מ. אבל, הפרסום כמובן בתוך ישראל והחוצה.

מה החוצה?

רשתות פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם וכולי.

חגית.

אלה הנתונים שקיבלנו מלפ"מ.

אוקיי, פשוט גם בלפ"מ שואלים את עצמם.

אתם עוד תעשו ישיבה ביניכם אחר כך. אבל, יש לי שאלה אלייך, חגית. איזה דברים משרד החינוך מפרסם החוצה?

קודם כל בזיקה למלחמה. כל הפעולות שהמשרד מנגיש לטובת כל הנפגעים במעגלי הפגיעה השונים, בין אם זה חטופים, בין אם זה - - -

לא, אני מבין. מה שנוגע לאזרחי ישראל אני מבין. אני שואל, הרי בסוף בפלטפורמה דיגיטלית אני יכול להגיד - - -

מיזם 'נובה', עשינו קמפיין שלם בעניין. מיזם 'נובה' זה נוער בחזית ההסברה הישראלית. זה מיזם שהוקם בהנחיית שר החינוך בשיתוף עם משרד התפוצות, משרד החוץ וארגון 'גשר'. זה בני נוער מכיתות ט' עד י"ב שמוכשרים באופן ייעודי לעשות סרטוני הסברה ולהפיץ אותם בפלטפורמות השונות. כמובן עם הפנים החוצה.

המיזם הזה זה מיזם שעובר דרך לפ"מ?

השיווק בוודאי, החשיפה בוודאי. לפ"מ זה משרד הפרסום של כל משרדי הממשלה.

אז הסרטונים האלה?

מקודמים ברשתות.

רגע. את אומרת שאם אתם מעלים סרטונים שהם סרטוני הסברה – הרשתות מסירות לכם אותם.

לעיתים. יש לנו חוויה מאוד לא נעימה עם משרד החינוך.

לא נעימה.

תספרו, תשתפו.

טיקטוק הסירו אותנו בפירוש.

בגלל הסלוגן "ביחד ננצח".

נכון, וסמל המדינה ומתחתיו משרד החינוך והסלוגן "יחד ננצח" – קיבלתי פנייה, והורידו לי את הקמפיין בתוך 24 שעות. נעשתה פנייה למשרד המשפטים, אני יודעת. הלפ"מ בדיבור עם כל משרדי הממשלה והציפה את הנושא. כרגע אני מבינה שעדיין מפרסמים בטיקטוק.

אולי צריך לעשות כמו מה שעשו בארצות הברית. זו פעם ראשונה שאני שומע את הדבר הזה. זה מטורף לחלוטין.

צריך לעשות דבר מאוד פשוט - - -

הכרת את הדבר הזה? זו פעם ראשונה שאני שומע את זה.

כן, כן. הדיון הזה הוא לא סתם.

בגלל "ביחד ננצח" הורידו?

סליחה, רגע. זה ברור לחלוטין שאם אתם אומרים שמסירים למדינה הדבר הנכון הוא שהילדים יפרסמו את זה, גם אם זה בתמיכת המדינה, ללא סמל המדינה.

ברור, מעל הראש שלהם אנחנו מפרסמים. גם לפעמים התלמידים מורידים את הסמל, העיקר כדי לאפשר חדירה פנימה.

שנייה רגע. אני רק אומר, זה באמצעות תמיכה בגופים, יסלחו לי לפ"מ, שה לא לפ"מ. זה ברור שכשלפ"מ רוכש מדיה, הגוף שרוכשים ממנו לא צריך את סמל המדינה, הוא יודע שלפ"מ רכש. הוא יודע מי רוכש. אבל אם - - -

זה לא קשור, יש פה גם אמירה ערכית. כי אתה רוצה להילחם באנטישמיות או בפעולות אנטי-ישראליות.

חגית, סליחה רגע. אין לי מחלוקת עם זה שהמדינה צריכה להילחם. אבל אם המדינה בסוף מופיעה בתקציבים קטנים כי היא לא יכולה לפרסם בהיקפים גדולים את עמדותיה או את צדקת דרכה כמדינה, היא צריכה למצוא גם נציבים אחרים.

זה לא עובד בנתיבים האחרים גם.

אני ממש מתנצלת.

אולי משרד התפוצות יכול - - -

תכף נשמע ממשרד התפוצות.

אני רק אגיד שלפ"מ עושה הרבה ניסיונות - - -

מה לגבי חקיקה שתיתן למדינה אפשרות להטיל סנקציות כלכליות על הרשתות החברתיות? האם מישהו מהגופים המקצועיים פנה עם זה לדרג הפוליטי?

אני הייתי בדיון במשרד החוץ סביב סנקציות והם באמת נתנו את הדוגמה של ארצות הברית, לא יודעת מה קרה עם זה. לנו אין את היכולת לעשות את זה.

לא, יש הצעת חוק פרטית שחתמו עליה, אני אספר לך, חבר הכנסת סוכות כי אתה בדרך כלל לא בדיוני הוועדה – כבר דיון או כמה שאני ביקשתי את הצעת החוק הזו. יש הצעת חוק כזו שמאמצת בעצם את הדירקטיבה האירופאית שמאפשרת להטיל סנקציות על הרשתות החברתיות. הצעת החוק הזו קודמה בכנסת הקודמת כהצעת חוק ממשלתית שעברה קריאה ראשונה. הממשלה הנוכחית סירבה להכיל עליה דין רציפות וסירבה לקדם אותה. אני הגשתי אותה כהצעת חוק פרטית. אגב, היא עולה לוועדה השרים ביום ראשון.

הקרוב?

כן. אתה מוזמן לסייע ביכולותיך בתוך הקואליציה.

אני אנסה.

אבל, יש גורם מאוד חזק בממשלה שמסרב להגביל את הרשתות החברתיות. מה אתה אומר?

אתה מדבר על חוק הפייסבוק?

יש גורם אחד מאוד חזק בממשלה.

יש נציגי רשתות?

לא, התכוונת לחוק הפייסבוק במה שדיברת עכשיו?

התכוונתי לכל דבר שנוגע לרשתות החברתיות. משרד התפוצות.

יש לי רק שאלת הבהרה – מה שמצאו לכם זה גם את המילים "יחד ננצח" או רק את סמל המדינה?

גם סמל המדינה ומשרד החינוך וגם "ביחד ננצח".

זאת אומרת, אם יש רק "ביחד ננצח" הם גם פוסלים?

גם פוסלים את זה. כל דבר שיש בו סממנים לאומיים, אפילו דגל ישראל, טיקטוק הורידו קמפיינים.

ושלא לדבר על כל סרטוני הזוועות מה-7 באוקטובר שרצינו לקדם אותם ולהראות לעולם מה עשו לנו, כמובן שזו אלימות וזו שנאה ו"אתם לא יכולים". זה גם רשתות אחרות או רק בטיקטוק?

גם ברשתות אחרות אבל בדגש על טיקטוק.

ניסינו להפיץ את החומרים האלה גם לא דרך גורמים רשמיים באופן ויראלי ומורידים את זה.

דרך הכיס, הפתרון היחיד. כן, רון.

שלום, בוקר טוב לכולם. שמי רון ברומר, אני סמנכ"ל במשרד התפוצות. אמון כיום על נושא המאבק באנטישמיות וגם על דברים נוספים. אני רוצה שנייה ברשותכם, כדי להיות קוהרנטי, להגיד את הדבר הבא. ברשתות החברתיות יש לנו שני אפיקי הפצה. אחד זה אורגני ואחד זה מקודם בכסף. אנחנו כמשרד, מאז תחילת המלחמה, השקענו המון משאבים, ואני מייד אפרט את המספרים שהם לחלוטין לא תואמים את המספרים שהוצגו כאן.

כמה? כמה השקעתם?

מיד אני מגיע לזה. אבל פעלנו בשני המישורים, הן לשם עידוד הפצה אורגנית והן לשם הפצה ממומנת של תכנים. אני מאוד מתחבר למה שאדוני יושב-הראש אמר, שבסופו של דבר האפקטיביות של פרסום ממשלתי מוגבלת. היא מוגבלת כי התכנים מוסרים על ידי הרשתות, היא מוגבלת כי בסוף זה נתפס כתעמולה מטעם.

אבל הם מוסרים בגלל שזה ממשלתי או מוסרים בגלל התכנים?

גם וגם. תכנים יכולים להיות מוסרים כי הם קשים.

יש עליית מדרגה מאז ה-7 באוקטובר.

לא, יש לך בעיה שגם אם תעלה תוכן חיובי על מדינת ישראל הוא יוסר הרבה פעמים ויגידו לך שהוא פוגעני. זה קרה לי כמה פעמים. וגם הם לא מוכנים שהמדינה כמדינה תשתמש בפלטפורמה. א' מעניין אותי לדעת האם זה נכון לגבי כל המדינות, אתם יודעים להגיד את זה?

אין הדדיות.

אני לא יודע לענות על השאלה הזאת.

אתם יודעים להגיד שיש מדינות אחרות שכן מפרסמות?

לצד השני זה לא.

לא, האם יש מדינות אחרות שמפרסמות?

יש מדינות אחרות שמפרסמות בעולמות של תיירות למשל. אין להם הסברה כמו שאנחנו פועלים עכשיו.

אוקראינה-רוסיה?

משרד המשפטים פה? יש פה דיון אחד. אני אומר את זה פה לשניים מהחברים בקואליציה. יש פה דיון אחד וזה היעדר הכלים של המדינה לפעול מול הרשתות החברתיות. ואני חייב לומר גם חוסר הרצון של המדינה לפעול מול הרשתות החברתיות. אנחנו כבר תשעה חודשים לתוך המלחמה ולא נעשה כלום, כלום כדי שלמדינה יהיו כלים ברשתות החברתיות. וברור לחלוטין שמתנהל שם מאבק. והדבר הבסיסי ביותר הוא אותה דירקטיבה שתיתן למדינה כלי של סנקציות כלכליות. זה הדבר הכי בסיסי. לא לי, לא שאני אטיל סנקציות כלכליות – המדינה, משרד המשפטים יוכל לפעול ולהגיד "או שאתם מסירים את התכנים האלה או שיהיו לכם סנקציות כלכליות" – הרשתות החברתיות יתייחסו אחרת למדינה.

או שחוסמים אותם בארצות אחרות.

היום? היום זה לא מעניין אותם. זה פשוט לא מעניין אותם. כן.

אני רק אסיים. מתוך התפיסה שתכנים ממשלתיים הם מורכבים בגלל הסיבות שציינו אז אנחנו כמשרד יצאנו בשני מהלכים. אני לא נכנס לכל הבירוקרטיה. אפשר אבל זה פחות מעניין. מנגנון תמיכות ומנגנון של קול קורא בתצורה של מאצ'ינג. השקענו במסגרתו 35 מיליון שקלים ב-122 פרויקטים אזרחיים של גורמי חברה אזרחית. החלק הארי עסק בהפקה והפצה של תכנים ברשתות חברתיות. זה החלק הארי של הפעילות שביצענו. אני חוזר על מספר – 35 מיליון שקלים בסך הכול.

זאת אומרת שהושקעו שם 70 בסך הכול? 35 מיליון המשרד השקיע ו-35 מיליון הם?

לא, המאצ'ינג – השקענו 24 פלוס 24 של הצד השני, ויש את התמיכות שזה 100% מימון שלנו, שזה 12 מיליון שקלים.

זאת אומרת, סך הכול אפשר להגיד שיש באירוע הזה 60 מיליון שקל?

פלוס הכסף הנוסף שנכנס מהחברה האזרחית, כן בהחלט. ברור לכולם שהאפקטיביות של זה בסופו של דבר היא הרבה יותר גבוהה מפרסום ממשלתי ממומן. בנוסף לזה, ואלה המספרים שאני לא מבין שהוצגו קודם לכן מכיוון שאני באופן אישי מאשר את התקציבים של המשרד שיוצאים לפרסום. אנחנו מאז תחילת המלחמה הוצאנו 26.7 מיליון שקלים על פרסום ברשתות החברתיות. עכשיו אולי יש קצת שלא מופיע פה כי פרסמנו גם בטלוויזיות חכמות, שזה לא נתפס רשתות חברתיות. תוריד מזה 3-4 מיליון שקלים שהשקענו בטלוויזיות חכמות – למעלה מ-23 מיליון שקלים המשרד שלנו בלבד השקיע בפרסום דרך לפ"מ ברשתות חברתיות.

אנחנו נעשה דוח נוסף של לפ"מ כולל עבודה מול המשרדים הרלוונטיים שאנחנו כבר יודעים שהם מפרסמים.

בשמחה.

אנחנו יודעים על 140 מיליון שמושקע רק בחו"ל, אז - - -

אלה הנתונים שקיבלתי מכם.

בקיצור, השורה התחתונה מבחינתנו כמשרד, שאלה הנתונים שהוצגו פה, השקענו למעלה מ-60 מיליון שקלים הן בקידום תכנים אורגניים והן בקידום ממומן ממשלתי באירוע הזה שנקרא רשתות חברתיות מאז תחילת המלחמה. אני חושב שזה סכום, בסופו של דבר למשרד בעל משאבים מוגבלים, זה סכום שהוא בלתי מבוטל.

אני מסתכל על זה ואני מצפה מהממשלה להסתכל על זה, אני אומר את זה פה לפיני בהיבט הזה, זה מה שאני מנסה להבין – כמה ממשלת ישראל באירוע הזה ואיך היא חושבת להילחם בזה? זה שהיא מחולקת ל-30 וכמה משרדים, בסדר, מה נעשה? זה המצב. תכף בגלל זה אני רוצה לשאול את משרד החוץ. אתה רוצה להוסיף משהו לפני שאני עובר למשרד החוץ?

אתם יודעים על גופים אחרים פרטיים ישראליים ולא ישראליים שאתם עובדים איתם בשיתוף פעולה על זה?

בוודאי. אני ציינתי, יש 122 גופים שאו שתמכנו בהם ישירות או שיצרנו איתם מיזמים משותפים מאז תחילת המלחמה. 122 גופי חברה אזרחית. את חלקם אני מניח שאתם מכירים, שעוסקים בנושא של המאבק באנטישמיות במשך שנים. אז בוודאי, אנחנו עובדים עם כל הגופים הרלוונטיים בשדה הזה.

מה ההשקעה, אם אתה לוקח בחשבון את המאצ'ינג של גופים פרטיים בתוך זה?

אז דרכנו, אני אומר, בקול הקורא שהוא במאצ'ינג שמנו 24 מיליון שקלים - - -

לא, אז אני שאלתי - - -

כן, מאצ'ינג זה 50-50. זאת אומרת 24 פלוס 24.

למה, יכול להיות גם מאצ'ינג יותר.

אז זה 48 סך הכול דרך הקול הקורא במאצ'ינג פלוס 11 או כמעט 12 מיליון שקל תמיכה ישירה לא במנגנון של מאצ'ינג. סך הכול, שלוש יחידות, תעזרו לי – 60 מיליון שקלים.

משרד החוץ.

בוקר טוב. תודה על ההזדמנות. מבחינתנו אני גם חושבת שהמספרים לא הכי עולים בקנה אחד עם מה שקיבלתי מחבריי בחטיבת הדיגיטל. אנחנו פועלים גם בפרסום אורגני, מה שנקרא, וגם בפרסום ממומן – קידום ממומן דרך לפ"מ. יש לי קצת מספרים על כמה פרסמנו ועל חשיפות. התכנים שאנחנו העלינו מתחילת המלחמה קשורים כמובן למלחמה ולקידום הסיפור הישראלי, הצד הישראלי בסיפור של המלחמה. גם מהמטה בארץ וגם דרך 108 הנציגויות שלנו, שלכל נציגות יש חשבונות ברשתות החברתיות. סך הכול הגענו לפוסטים וציוצים ברשתות הראשונות, כשמרביתם הם לא בטיקטוק אבל גם בטיקטוק היו – כמעט 37,200 תכנים שעלו.

הגענו לסביבות ה-4.4 ומשהו מיליארד חשיפות ברחבי העולם בשפות שונות ברחבי העולם – ספרדית, רוסית, פרסית, עברית, אנגלית וערבית. אלה המספרים.

כמה כסף הושקע?

בקידום ממומן בשיתוף עם לפ"מ הושקע 20 מיליון שקל. לא ידעו להגיד לי כמה מזה מתוך תקציב המשרד כי זה נעשה בשיתוף פעולה עם לפ"מ.

מה זה שיתוף פעולה עם לפ"מ? לפ"מ מביא גם תקציבים מעצמו?

לא, לא. זה שיתוף פעולה עם מערך ההסברה.

מערך הסברה זה משרד ראש הממשלה, אוקיי.

אז זה הפרט שחשוב לדעת. בקידום הממומן הגענו לכמעט 2 מיליארד חשיפות ברחבי העולם.

אז השקעתם 20 מיליון שקל?

כן.

זו ההשקעה של משרד החוץ בהסברה בדיגיטל.

זה מה שיש.

לא יודע, היום יש 36 מיליון בערך לחינוך של ש"ס.

יש לכם מדדים אחרים חוץ מכניסות?

לא כניסות – המדדים שהקראתי הם חשיפות.

אוקיי, חוץ מחשיפות?

יש לי רק הבהרה – הנתונים שנתתם, ה-60 מיליון שלך וה-20 מיליון שלך, זה מתחילת המלחמה? זאת אומרת, זה לא על 2023, זה מה-7 באוקטובר עד היום.

עד היום.

אוקיי. בבקשה.

אז אני חוזר לשאלה, ברשותך, לשאלת האפקטיביות. זאת אומרת, האם יש לכם מדדים. בגלל שחשיפות, אנחנו מבינים שזה מדד חשוב. לפעמים אנחנו נכנסים למדדים כמותיים שקל לנו למדוד אותם או שמודדים אותם בלחיצת כפתור, אבל השאלה אם יש איזשהו מדד לכם או למשרד התפוצות, ואם כן איזה מדד זה כדי שנוכל באמת לדעת שהפעולות האלה הן אפקטיביות. כי החשיבות זה לא הכניסות, החשיבות זה מה הכניסות עושות.

אני רוצה להוסיף לשאלה – חשיפה לפי אזורים גיאוגרפית, באיזו יבשת יותר, באיזה גילאים. בדרך כלל אני חושבת שיש פספוס ענק כשמדובר על אפריקה. אני חוזרת על זה, אפריקה זה 52 מדינות ויותר ממיליארד תושבים. 70% מהאוכלוסייה זה הדור הצעיר. האם יש השקעה בכיוון שם לפי החשיפה שלכם או לא?

אם אפשר להוסיף גם שאלה. בסוף, אם יש לכם נתונים לגבי המעורבות ומעורבות חיובית שנוצרו כתוצאה מהחשיפות האלה. תודה.

לגבי אפריקה, לכל נציגות שלנו באפריקה יש חשבונות ברשתות החברתיות וכמובן מפרסמת דברים לכל הציבורים.

לכם יש? למשרד החוץ יש את הנתון הזה?

מה זה אומר הנתון הזה?

החשיפה. אני לא אלך לחפש את הנציגויות אבל - - -

אז אני צריכה לאסוף נתונים נציגות-נציגות. לפי החשיפה של הנציגות זה לא מה שהתבקשנו פה.

את מדברת על כמה הנציגות מוציאה בנוסף למה שאתם מוציאים דרך המשרד?

לא, על כמה חשיפה יש לנציגות באפריקה. זה מה שכבוד חברת הכנסת שאלה.

לא, אז הנציגות זה תוספת. אני שאלתי, אמרתם שיש 2 מיליארד חשיפה.

לא, לא.

השאלה האם הנציגויות בעצמן גם מפרסמות?

ברור. ברור.

באיזה היקפים? את לא יודעת להגיד אותם?

אני לא יודעת להגיד כי זה לא מה שהתבקשתי להביא.

זה לא יוצא מתקציב המשרד?

יש דברים שהם אורגניים ואז לא נדרש תקציב משרד ויש דברים שהם קידום ממומן.

אני מדבר על ממומן.

על קידום ממומן, אני חושבת שהקידום הממומן נעשה אך ורק מהמטה בגלל מגבלות.

לכל נציגות יש תקציב משלה לפעולות.

לפעולות, אני לא יודע לגבי - - -

לפרסום, לרשתות חברתיות.

אז איך זה עונה לשאלה של חברת הכנסת?

את מבקשת משהו אחר, לא תקציב נציגות.

איך זה עונה לשאלה של חברת הכנסת אם הנציגויות עצמן לא שמות כסף?

הנציגויות עצמן מפרסמות בחשבונות שלהן - - -

לא בצורה ממומנת?

חלק מהדברים נעשה בקידום ממומן מהארץ דרך לשכת פרסום ממשלתית.

זה אומר שזה כולל את התקציב שלכם?

נכון.

אוקיי, ואז לכל נציגות יש את התקציב שלה.

את החשבונות שלה והיא יודעת לפנות לקהלי היעד במקום שבו היא נמצאת. זו המומחיות של הנציגויות – הם מכירים עם מי הם מדברים.

טוב, משרד התיירות נמצא איתנו בזום.

בוקר טוב. עמי אלון, מנהל אגף שירותי שיווק במשרד התיירות, במנהל השיווק. אני אתן איזו סקירה כללית וכמובן שאני פתוח לכל שאלה. בכל הקשור לניהול של קמפיינים בחו"ל, כי אצלנו הפעילות היא גם קורית בחו"ל – בעיקר בחו"ל וגם בארץ. כל הדברים שקיימנו לפני פרוץ המלחמה, שרוב התקציב שגם ראיתם זה מלפני המלחמה, אז המשרד בעצם פועל באמצעות מדיות דיגיטליות כמובן. כמו משרדים אחרים אנחנו עושים שימוש בטלוויזיות חכמות. המטרה של שימוש במדיה דיגיטלית היא בגלל שיש לנו אפשרות לעשות טרגוט ממוקד של קהלי המטרה והיעד שלנו. אנחנו פועלים כמובן בכל עולמות התוכן התיירותי. גם בפייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב, טיקטוק, לינקדאין.

שוב, המטרה היא, התוכן שלנו הוא לא הסברתי, הוא תוכן תיירותי. אנחנו בעצם פועלים על מנת להגיע לקהל הנכון שלנו במסר הנכון שלנו. זאת אומרת, גם המסר מותאם לכל קהל וקהל. אם אנחנו פועלים בשוק הנוצרי, בשוק היהודי, בשוק הכללי. תמיד המסר יהיה מותאם לקהל הספציפי. מבחינת הכנסים התיירותיים שיש לנו, אז יש לנו בסך הכול 13 עמודי פייסבוק, 4 עמודי אינסטגרם, יש לנו עמוד טיקטוק ועוד יוטיוב. שוב, כל אחד פועל לקהל ספציפי. אם אני מדבר על ההפקה של התוכן, אנחנו השקענו כמעט מיליון שקלים מיוני שעבר עד יוני הנוכחי. כל רכש המדיה נעשה באמצעות לפ"מ, אם יש לנו שיתופי פעולה של תכנים ספציפיים שאנחנו רוצים לעשות עם ערוצי - - -

עוד פעם, כמה השקעתם מיוני שעבר עד יוני הנוכחי?

אני מדבר רק על הפקת התוכן – כמיליון שקל.

אה, הפקה. לא, מה שמעניין אותנו זה פרסום. אני ראיתי שב-2023 אתם המפרסם הגדול ביותר בפער, וזה הגיוני גם, ממשרדי הממשלה, לפחות מהנתונים שיש לנו.

רק עד המלחמה כי הם היו עוסקים בשיווק.

עד המלחמה. עכשיו השאלה שלי, אני מניח, מאז המלחמה, ואלה גם הנתונים שיש לנו מדוח הממ"מ, אתם כמעט ולא מפרסמים בחו"ל.

הפרסום ברשתות החברתיות מאז המלחמה עוסק בטיפול במפונים - - -

לא, גם בסכומים. אני מסתכל על הסכומים.

נכון, נכון. הוא עוסק בטיפול במפונים ולכן גם השיווק יותר מופחת.

לאן הלך כל הכסף? לאן הלך כל הכסף של הפרסום הדיגיטלי? האם לא נכון היה להעביר אותו למשרד החוץ, למשרד התפוצות כדי שנפרסם יותר בהיבטים הסברתיים? לנצל את התקציב שהיה לתיירות להסברה.

מאז תחילת המלחמה אנחנו לא עלינו בקמפיין. אין לנו קמפיין באוויר, אנחנו עובדים רק באורגני.

לא, אבל היה לכם תקציב.

נכון.

היה לכם תקציב. ובתקציב 2024, אם אני לא טועה, התקציב הוא כנראה זהה לתקציב שהיה לכם בתוך ספר התקציב של 2023 לטובת העניין. הכסף שהיה מיועד לפרסום – לאן הוא הלך? הרי, לא פרסמתם בהיקפים האלה. אתם לא מפרסמים בהיקפים שפרסמתם.

נכון.

אנחנו גם נמצאים עכשיו באמצע השנה, באמצע 2024. אתם יודעים שאתם לא מפרסמים בהיקפים האלה.

אנחנו מתוך תקווה, כמו כולנו, שהמצב ישתפר בעתיד הקרוב וכך נוכל לעלות בקמפיין על מנת לעודד אנשים להגיע עוד השנה לארץ.

אני אתן לך ספוילר, שנת 2024 מבחינת תיירות חוץ אבודה. אל תצפה. לא יהיה לך בום באוגוסט של תיירים משבדיה ומדנמרק, כנראה.

ארצות הברית.

וגם לא מארצות הברית וכנראה שגם תיירות מרוסיה לא תגיע. בטח לא במחירי הטיסות כשמדינת ישראל נותנת אפשרות רק לחברות ישראליות כמעט את ההקלות האלה בביטוח. אז כמו שאזרחי ישראל משלמים ביוקר גם עבור האחרים שרוצים לטוס לכאן זה מאוד יקר. לכן, כל תקציב הפרסום שיועד ל-2024 אצלכם, למה שהוא לא יופנה במקום לתיירות להסברה? או מה הוא יעשה? הרי, בסוף הוא יחזור לאוצר, זה מה שיקרה לכם בסוף שנה.

זו שאלה שיותר מתאימה לשר ולא לי, אבל עקרונית - - -

אבל כגורם מקצועי אתה יכול להמליץ לשר.

אני רוצה לומר משהו קצת אחרת מאיך שאומר יושב-הראש ולהגיד שאני מסכים עם ההנחה ש-2024 תהיה שנה קשה מאוד אבל יכול להיות שדווקא העברה של מסרים תיירותיים גם משרתת את מה שאנחנו רוצים בהיבט של השפיות מול אירופה, מול פוטנציאל, וגם משמרת לעתיד כך שלא נצטרך להתחיל מהתחלה. ולכן, אני מסכים שזו שאלה לשר, זאת שאלה של מדיניות, אבל אני חושב שצריך לקחת גם את הדברים האלה בתוך מסגרת השיקולים של מה אנחנו עושים. על פניו, נראה לי שאני לא הייתי מפסיק את השיווק התיירותי.

לא, אני מסכים איתך קודם כל שלא הייתי מפסיק אותו לאפס אבל כנראה שהייתי משנה אותו, הייתי מתאים אותו. אבל, אתם לא עושים, הרי אני מסתכל על ההוצאות – לא הוצאתם בשיווק את הסכומים האלה.

נכון.

אנחנו כבר בחודש יולי. לא הוצאתם במחצית הראשונה של השנה את ההוצאות האלה אז ברור לחלוטין שלא תוציאו בחצי השנה הבאה את כל מה שהייתם אמורים להוציא ב-2024. עכשיו מפה צריך להתחיל לעשות איזושהי חשיבה קדימה. יש תקציב שהוא לפרסום. האם נכון לעשות איתו משהו אחר. זאת שאלה לשר אבל זאת שאלה שאתה צריך להציף בפניו. אם אתה לא תציף את זה בפניו, יש לו הרבה שאלות על השולחן.

ד"ר רחלי ברץ מההסתדרות הציונית.

תודה רבה, כבוד יושב-הראש. אנחנו חושבים שהסברה זה נשק של אתמול במלחמה של מחר. אנחנו מדברים פה הרבה מאוד על הסברה ברשתות החברתיות אבל אנחנו צריכים להסתכל גם מה עושים מעבר. זה לא מספיק. מה שקורה כרגע ברשתות החברתיות כנגד מדינת ישראל וכנגד יהדות התפוצות – אנחנו מדברים פה בוועדת עלייה וקליטה וצריכים להסתכל גם על מה שקורה כלפי אחינו היהודים – יש הרבה מאוד ערוצי תוכן ממומנים כנגד יהדות התפוצות.

יש לכם נתונים?

כן, ארגוני הטרור הקימו במהלך השנים האחרונות ערוצי תוכן ייעודיים שב-7 באוקטובר ראינו התפוצות ברשתות החברתיות לא רק כנגד מדינת ישראל אלא גם כנגד יהדות התפוצות. הייתה עלייה של 1,200% באירועי אנטישמיות בשבועיים הראשונים. בין ה-7 ל-21 באוקטובר הייתה עלייה של 1,200% באנטישמיות ברשתות כלפי יהדות העולם. אני מזכירה לכולם, צה"ל לא נכנס ולא דרך בתקופה הזאת בעזה אפילו. לכן, כאשר אנחנו מסתכלים כרגע, בעצם צריכים גם לדבר על הפתרון, לא רק על הבעיה – נדרש בעצם לבוא ולדבר על להקים גוף שלא יושב תחת משרד ממשלתי ככה שתהיה לו את האפשרות גם לפעול ולעשות דברים שגוף ממשלתי וגוף מדינתי לא יכול.

שמענו פה כולם – מורידים להם את התכנים. מדינת ישראל יכולה לבוא ולהשקיע עוד הרבה מיליונים אבל מה יעשו? יורידו לנו את התכנים האלה שאנחנו מעלים. ולכן נדרש להקים עמותה או גוף או קרן שכן תתוקצב - - -

לא צריך להקים, יש מספיק עמותות.

להם לא יורידו את התכנים?

לא.

למה לא?

בגלל שהם לא גוף מדינתי. יש הבדל בין מה שהמדינה יכולה לעשות ולפעול - - -

משרד התפוצות עושה את זה, שמעת מקודם.

משרד התפוצות לא יכול לעשות ולא יכול לפרסם ולא יכול לפעול - - -

לא, המאצ'ינגים, הוא אמר 122 ארגונים.

במאצ'ינגים, אבל הוא לא יכול לפעול בזירות שעמותות יכולות לפעול בהן. הוא לא יכול לפעול בזירות שגופים - - -

רחלי, זה כסף שמועבר לעמותה והיא זאת שפועלת.

אז אני אומרת שעדיין לא הוקם במדינת ישראל גוף שיכול לפעול במבצעי תודעה כאלה ואחרים. גם כשפנינו למל"ל ובוצעה פנייה מסודרת למל"ל בגיבוי של גורמי המקצוע במשרדים השונים – במשרד החוץ ובמשרדים אחרים נוספים – בעצם התשובה שהייתה היא "אנחנו לא מטפלים בזה". ולכן, כן חשוב לבוא ולחשוב איך כן מבצעים את הדברים ולא רק אומרים פה מה אי אפשר לעשות אלא מה כן אפשר לעשות. ואפשר להקים גופים כאלה, ויש את היכולות ויש את הטכנולוגיות במדינת ישראל לבוא ולהקים ולעשות את זה, ולא רק לבוא ולבקר ולהגיד למה אנחנו לא יכולים. תודה.

מישהו רוצה להתייחס?

אולי משרד התפוצות, יש לכם מה להגיד?

אני אגיד כזה דבר. אני חושב שפעילות של חברה אזרחית, שזה מה שתיארתי מקודם שתמכנו בה בסכומים משמעותיים מאוד ביחס לתקציב המשרד, היא דבר קריטי וחיוני והיא הרבה יותר אפקטיבית מפעילות ממשלתית בסופו של יום. אני גם סמכים עם רחלי, חברתי הטובה, שבסופו של דבר יש דברים מסוימים שמדינה, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, לא יכולה לעשות. רחלי קראה לזה מבצעי תודעה – לא ניכנס לכל הפרטים של מה זה בדיוק אומר, אבל יש דברים שמדינה לא יכולה לגעת בעולם שלהם.

אגב, בשביל זה גם קיימים, חלק מזה זה המוסדות הלאומיים. כמו שהמדינה לא עוסקת בעידוד עלייה באופן ישיר אלא באמצעות המוסדות הלאומיים אבל זה לא אומר שהמדינה לא מתייחסת לזה ולא מתקצבת את זה. אגב, תקציב עידוד העלייה הוא דוגמה טובה לזה – המדינה מתקצבת אבל היא לא עושה אותו באופן ישיר. לא המדינה מעודדת עלייה כי מדינות לא מעודדות אזרחים של מדינות אחרות לעבור אליה. ואז עושים את זה באמצעות גופים אחרים, בין היתר המוסדות הלאומיים או גופי מגזר שלישי אחר. בסדר, אבל זה מה שאתם עושים עם אותו מאצ'ינג.

יש באמת גופים גדולים? כי היא אומרת שיכול להיות שיש הרבה ארגונים קטנים שאתם תומכים בהם פה ושם אבל אין איזה מישהו שבאמת מנהל מערכה כוללת. זה לפחות מה שנשמע ממה שהיא אומרת. אתה אומר שיש ארגונים גדולים?

המשרד שלנו הפעיל במהלך השנים האחרונות מיזם משותף שנקרא "קונצרט", לאחר מכן שינו את שמו ל-"Voices of Israel", שאמור היה לעשות בדיוק את מה שאמרת עכשיו.

אמור.

בסופו של דבר המיזם הזה לא מילא את ייעודו. אפשר כמובן להיכנס לזה אבל אני לא חושב שזו מהות הדיון. אז התקבלה החלטה אצלנו במשרד לסגור את המיזם. בכוונתנו כמשרד לייצר מיזם שכזה בצורה שונה ממה שהיה. זה בסוף תהליך שלוקח זמן כמו כל תהליך ממשלתי, בטח תהליך כזה מורכב שבו אמורים להיות מושקעים סכומי כסף משמעותיים. אבל, חד משמעית זה הכיוון. אגב, אני מאוד מסכים עם רחלי שזה הכיוון. אנחנו כמשרד, עם המשאבים המוגבלים שלנו, חותרים לשם. בדיוק לשם. זה מה שאנחנו עושים. תודה רבה.

תודה. לפ"מ, רצית לדבר.

אני רק אגיד שבמהלך המלחמה לפ"מ קיבלה כמה פניות מגופים אזרחיים על חומרים שהורידו אותם ברשתות החברתיות עם המדיניות והם רצו שמפאת גודלנו נעזור להם. זאת אומרת, גם הם סובלים מאותה תופעה שהמדיניות של הרשת החברתית ממוריד חומרים, גם אם זה גופים פרטיים ואזרחיים. ועוד נקודה, אני חושבת שבהסתדרות, לפני המון שנים, אולי בתקופה שיולי אדלשטיין היה שר התפוצות, הקימו גוף כזה אבל הוא לא פעיל, בתוך ההסתדרות הציונית.

תודה. עוד מישהו רוצה להוסיף משהו?

כן, אני רציתי להתייחס למשהו. מה שאני הבנתי זה שנכון, גופים מפרסמים וחושפים את התכנים. אני בעצמי כאדם פרטי אפילו מפרסמת טיקטוק באמהרית ומורידים אותי בטענה של אלימות וכל מיני. אבל צריך לחפש דרכים אחרות. אנחנו כבר בתשעה חודשים מאז המלחמה ומצבנו לא כל כך מעודד. אני אתן דוגמה. אני יותר עוקבת על אפריקה, במיוחד דרום אפריקה ועוד כמה מדינות. היום בטלוויזיה שם משדרים כתבות של אל-ג'זירה. אז אנחנו צריכים לחשוב מחוץ לקופסא. נגיד, אוקיי, יש קושי, אני מרגישה גם יותר מידי משרדים, למשל משרד החוץ, וסליחה שאני אומרת את זה אבל אני הייתי רוצה לקבל בפעם הבאה נתונים כי אני שומעת מנציגויות או משגרירים שהרימו ידיים ואין פעילות כמעט.

תודה.

אני רוצה רק להתייחס בהמשך למה שחברת הכנסת אמרה. יש לנו עוד הרבה פעילויות שהן לא הפרסום הממוסד. סתם דוגמה, מקודם מוריה הזכירה למשל פעילות בטלוויזיות חכמות. טרגוט – תארו לכם שמטרגטים 120 כנסת בישראל ופונים רק אליהם. אז לכאורה לא פרסמת הרבה, פרסמת רק ל-120 ומצד שני הגעתם ל-120 האנשים הכי חשובים מבחינת ההשפעה, מבחינת היכולת ומה שאפשר לגזור מזה. אנחנו מפעילים גם משפיענים. ויש עוד הרבה פעילויות כאלה, כמו שאת אומרת, שהן לאו דווקא הפרסום הממוסד אלא הוא עובד מתחת לרדאר, מה שנקרא. הדבר הזה הוא חשוב.

תודה.

שוב, יכול להיות שדיברתם על זה לפני שהייתי כאן, גם לא הייתי כשדיברת בהתחלה אז אולי אמרת את זה – זו בעיה. אנחנו באירוע שאנחנו לא מדגדגים אותו. יש לכם תוכנית? בקשות מהאוצר? איזה משהו שהצגתם וביקשתם?

כן, כן. כמובן.

זה הוצג פה?

כמה שאנחנו מבקשים זה לא מספיק, וגם את זה לא מאשרים.

רק מילה אחת בעניין פעילויות נוספות. בזמן הזה בדיוק בניו-יורק מתקיים כנס משפיענים שמשרד החוץ מקיים ביחד עם התנועה למאבק באנטישמיות וגורמי חברה אזרחית אחרים, כדוגמה לסוג של פעילות שבסוף מיתרגם לפעילות ברשת שהיא לא פעילות עם סמל הממשלה.

ומייצגים בכל העולם. מיצג 'נובה' שנמצא בארצות הרבה.

כן, יש עשרות פעילויות שהן מחוץ לרשתות החברתיות ובסוף הן מתגלגלות גם למרחב הדיגיטלי.

ברשות יושב-הראש, רוצה להוסיף. דני ווזנר, הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה – הארגון היהודי הכי גדול בצפון אמריקה. אנחנו תמכנו בהצעת חוק וגם דחפנו הצעת חוק שעברה גם את הקונגרס, שני הבתים, וגם הנשיא ביידן חתם, שבעצם מחייבת את הבעלים של טיקטוק למכור את טיקטוק ואם לא – יסגרו את טיקטוק בצפון אמריקה. זה חוק מאוד משמעותי. זה לקח הרבה זמן. אבל זה שולח מסר מאוד חשוב. מהמחקרים שלנו אנחנו הבנו שטיקטוק זאת הבעיה הכי גדולה מבחינת כל הרשתות החברתיות. בשנה שעברה הייתה עלייה של 900% בפוסטים האנטישמיים בטיקטוק. אז אנחנו שמנו את זה כמטרה ועובדים על זה. ועבר החוק.

תודה רבה. תראו, אני רוצה לסכם את הדיון הזה ראשית בלהודות לממ"מ בליקוט הנתונים. אני אומר ללפ"מ – קשה מאוד לקבל את הנתונים מהממשלה. אולי הוועדה הזאת תהיה תחילתו של שיתוף פעולה מופלא בין הממ"מ לבין לפ"מ לבין משרדי הממשלה שנמצאים כאן, כי אנחנו רוצים לטייב את הדוח הזה. אז אני מבקש לעבוד על טיוב הדוח והתאמת הנתונים שקיימים אצל לפ"מ, בנוסף לעבודה עם רזולוציה קצת יותר עמוקה אל מול המשרדים הרלוונטיים, שזה מערך ההסברה במשרד ראש הממשלה, זה משרד החינוך עם הפרויקטים ששמענו עליהם, זה משרד התפוצות, משרד החוץ ומשרד התיירות. אלה המשרדים שבאמת נוגעים בתוך האירוע הזה. גם את ההחלטות שנרצה שיתקבלו צריך לקבל פה על בסיס נתונים. זה הדבר הראשון.

אנחנו נעשה דיון מעקב, אני חושב סדר גודל של שבועיים לפני תום המושב כדי שנוכל לראות איך התקדמנו. אני מניח שכל היושבים כאן ישתפו פעולה עם הממ"מ בהעברת הנתונים.

הדבר השני זה פנייה לממשלה – שהיא כבר בפעם אני לא יודע כמה – לייצר חקיקה שתאפשר לממשלה להטיל סנקציות על הרשתות החברתיות במאבקים השונים שלנו נגדם. יכולים להיות כל מיני סוגים של חקיקה. אני פה משאיר את זה. הצעת החוק הייתה צריכה להיות הצעת חוק ממשלתית. להחיל את הדירקטיבה האירופאית – מה שטוב לאירופה טוב לישראל, גם במובן הזה. באירופה יכולים להטיל סנקציות כלכליות על הגופים האלה.

בתוך כך אני הגשתי הצעת חוק שחתומים עליה חברי כנסת מכל סיעות הבית. מ'יש עתיד', מ'הציונות הדתית' ומ'יהדות התורה' וכמובן 'ישראל ביתנו', אז אני באמת-באמת מצפה, ואני מבקש פה את הסיוע של חברי הקואליציה, אני מצפה שתסייעו. הצעת החוק הזו עולה לוועדת שרים. אני נכון לכל התאמות שיידרשו במהלך החקיקה אבל אני פשוט רוצה לתת לממשלה כלים. ואני אומר את זה כאן – אם חושבים שאפשר בכלים הקיימים לטפל באירוע הזה אז טועים. אני מצפה מגורמי המקצוע להציף את זה מול הגורמים הרלוונטיים הפוליטיים.

גם אם לא תתקבל עמדתכם אתם צריכים לשים הצעות אופרטיביות שגם מצד אחד מאפשרות להטיל סנקציות על הרשתות החברתיות וגם מצד שני משנות את היקף התקצוב של הפרסום בהסברה. ואם אנחנו לא מפרסמים היום בעשרות מיליוני שקלים, או מאות, במשרד התיירות לטובת תיירות נכנסת אז צריך לעשות חושבים מה כן לפרסם. גם שימור התיירות והפרסום באותם מקומות כדי שהתיירות תחזור מהר וגם שימוש במשאבים האחרים כדי להביא את פניה הטובים של ישראל. ויש כאלה. יש דברים טובים להראות.

אני מבקש לעשות דיון מעקב בהיבט הזה. ועד אז אני מבקש גם ממשרד התיירות פנימה שיחזור עם תשובות – מה הולכים לעשות עם התקציב שיש לכם וכיצד משתמשים בו אחרת. גם המשרדים האחרים, איך אנחנו מייצרים יותר העברה של פעילות בסגנון של מה שתיאר משרד התפוצות – באמצעות תמיכות וגופים נוספים. אנחנו נודיע על המועד.

אני אשקול גם לעשות דיון סגור. יכול להיות שיהיו שם דברים שמשרדי הממשלה יבקשו שלא יהיו לפרסום, ככל שיש כאלה – תפנו למנהלת הוועדה ואז יכול להיות שנעשה את הדיון הזה כדיון סגור.

תודה. עד כאן, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:57.