פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



23
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
08/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 183
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ב' בתמוז התשפ"ד (08 ביולי 2024), שעה 10:33

1. תכניות עלייה תעסוקתיות לתעשייה הישראלית עבור עולים חדשים
2. זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים
ישיבת מעקב מיום 02 באפריל 2024

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
יוסף טייב
טטיאנה מזרסקי

ברוך שמעון - מנהל תחום תעסוקה ארצי, משרד העלייה והקליטה

אסף סגל - מנהל תחום בכיר מחקר ופיתוח, אגף בכיר אסדרת עיסוקים, משרד העבודה

ציפי ויינברג - ממונה הערכת תארים אקדמיים מחו"ל, אגף בכיר קשרי חוץ, משרד החינוך

יניב פרץ - ראש אגף מעסיקים, שירות התעסוקה הישראלי

אורלי צוקרמן - מנהלת תוכניות קליטה, הסוכנות היהודית

עדינה זקס - יועצת תעסוקה בכירה, נפש בנפש

ענת סחרטוב - יועצת תעסוקה - עולים, נפש בנפש

אולגה לוקיאנובה - ראש התאחדות העולים דוברי הרוסית

נטליה רוז'דסטבנסקי - חברת התאחדות העולים דוברי הרוסית

אליס יפימוב - לובי המיליון

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל, איגום - איגוד מורים עולים

נטליה פישמן - מנהלת משאבי אנוש ופרויקטים מיוחדים, איגום - איגוד מורים עולים

הדסה לזר מנצור - מטה משפחות החטופים, אחותו של החטוף שלמה מנצור

ורד אנסבכר - פורום הגבורה, אחותו של רס"ן יהודה כהן ז"ל

מירית הופמן - פורום אימהות הלוחמים

תמר הרן - ראש תחום חינוך, הכשרה ותעסוקה, התאחדות התעשיינים

שלומית אבינח

ליאור ידידיה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.
תכניות עלייה תעסוקתיות לתעשייה הישראלית עבור עולים חדשים

זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים

בוקר טוב לכולם. היום ה-08 ביולי 2024, ב' בתמוז תשפ"ד. אני פותח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. הנושא הוא תוכניות עלייה תעסוקתיות לתעשייה הישראלית עבור עולים חדשים, וזמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים. זה דיון מעקב עם תוספות שקיבלנו.

לפני הדיון, נמצאת איתנו כאן הדסה מנצור ממטה החטופים. בבקשה.

תודה. תשעה חודשים. לא יאומן. שלמה מנצור נחטף מביתו, שהוא מבצרו, בקיבוץ כיסופים, כשהיה בן 85. היום הוא כבר בן 86 – החטוף הכי מבוגר, והיחיד מקיבוץ כיסופים. שמי הדסה לזר. שלמה, אחי, האח הבכור והאהוב, נולד בעיראק, וכבר בילדותו חווה את שואת הפרהוד – שואה שהתחוללה בעיראק ב-1941 בחג השבועות. זה היה ליל הבדולח של יהודי עיראק.

אם חשבנו אז, אחרי השואה ההיא, שלעולם לא עוד – בטח לא כשזכינו לחיות במדינה משלנו – הגיעה השבת הארורה. שלמה נחטף, והוא חווה כעת שואה נוספת בזקנתו. בבוקרו של חג שמחת תורה, בשעה 07:30, שלמה שלנו נחטף על ידי מחבלי החמאס, שפרצו אל ביתו ביריות, אזקו את ידיו, הכו אותו וחטפו אותו במכוניתו לעזה, כשהוא עדיין בפיג'מה. מאז – אין פיסת מידע עליו.

השמים נפלו עלינו; החיים התהפכו. בימים אלה, שלמה עובר שואה נוספת. דמיינו את סבא שלכם נמק בגיהנום; בלי אור, בלי מזון, בלי חמצן, בלי מים, בלי כרית מתחת לראש. האם הוא יכול לשרוד כך? הזמן אזל, ואני זועקת מכאן את זעקתו. "אל תשליכוני לעת זקנה, ככלות כוחי אל תעזבוני". איפה מצוות פדיון השבויים?

שלמה, אחי, ממייסדי קיבוץ כיסופים, הגיע לקיבוץ בגיל 15. שם – הקים את משפחתו, הפריח את השממה ותרם רבות לקיבוץ ולמדינה. הוא איש עם לב זהב וידי זהב, מלא חמלה ודאגה לאחר, ותמיד עם חיוך רחב, שובה לב. אני מדברת עליו כעת וליבי שותת דם; הבטן מתהפכת והדמעות זולגות. אנו חרדים לגורלו.

אתם, חברי הכנסת, יוצאים כעת לפגרה, ואחי וכל החטופים מתפגרים במנהרות החשוכות, בגיהנום. איפה ייסורי המצפון? אני מתחננת שתתגייסו לתמוך בעסקה. אני פונה אליך, ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו: חייבים לאשר וליישם את עסקת נתניהו עכשיו, ולאפשר את שחרור כל החטופים. הזמן אזל. כל יום שעובר – מסכן אותם. עליך החובה להתעלם מכל לחץ פוליטי. זה הזמן לקחת פיקוד ולגלות אומץ. יש לך רוב מוחץ בקרב הציבור. אין ניצחון למדינת ישראל זולת השבת כולם הביתה, עכשיו. תודה.

תודה רבה, הדסה. ורד אנסבכר.

שלום. שמי ורד אנסבכר. אני אחות של רס"ן יהודה כהן, שהיה מ"פ בסיירת גבעתי. הוא נהרג שבוע אחרי הכניסה הקרקעית בקרב גבורה, כמו מאות גיבורים שנהרגו ועוד נהרגים, לצערי. פתחנו את היום בבוקר עם בשורה קשה: עוד חייל גיבור נהרג, כמו מאות גיבורים שהיו מוכנים להתמסר בשביל העם הזה; בשביל העתיד של העם הזה; בשביל ילדי שדרות והעוטף; בשביל הנרצחים הבאים חסרי השם שעלולים להיות, לצערי, אם לא נקיים את מטרות המלחמה שהקבינט הציב בתחילת הלחימה.

באתי לפה בשם פורום הגבורה של משפחות שכולות, כדי לבקש מהממשלה ומחברי הכנסת להמשיך בלחימה עד שנוכל להגיד לעצמנו שחמאס פורק. באופן אישי, אני יכולה להגיד שבעלי חוזר לסבב שלישי בעזה בעוד שלושה שבועות. כשהוא בירר מה הולכים לעשות שם – אמרו לו שהתפקיד שלהם הולך להיות אבטוח שיירות של סיוע הומניטרי, כנראה.

"זה התפקיד? בשביל זה אני הולך לעזוב את האישה עם ארבעה ילדים באוגוסט, בפעם השלישית? להגיד לעבודה שלי, בפעם השלישית: 'אני אומנם לא בעבודה כבר מעל 120 ימים השנה, אבל אני ממשיך לא להיות עוד כמה ימים, בשביל לראות את כמויות הפינוקים, הברזל והאוכל מכל הבא ליד שנכנס לרצועה, בזמן שהחטופים שלנו נמקים בשבי'?".

חשוב לנו להגיד שאנחנו מוכנים להתמסר, לבוא, לתת, להמשיך ולקחת חלק. אנחנו מבינים שיש פה מלחמה שגדולה יותר מזה; מלחמה של הטוב מול הרע, ושל הקיום שלנו, אבל אנחנו מבקשים מבעלי ההחלטות להיות בעלי חזון, ראייה לרחוק וגיבוי לחיילים. לצערי, הדברים האחרונים שאנחנו שומעים הם מזעזעים – הן מצד גיבוי החיילים והן מצד כל מיני שחרורים שונים ומשונים שעושים פה; כל מיני מתנות חינם שאנחנו מחליטים להעניק לאויבים שלנו.

מבחינתנו, אנחנו נבוא, נתמסר וניתן את עצמנו כמה שאפשר, אבל יחד עם זאת, אנחנו רוצים לבקש להיות אנשים חולמים; אנשים מאמינים; אנשים שנזכרים במה שהיה לנו לפני תשעה חודשים. אנחנו לא מוכנים לשתוק על זה.

כל הסכם שלא נותן מענה לכל יעדי המלחמה – המשמעות שלו היא הפסד ולא ניצחון, לצערי. אין לנו פריווילגיה – בשביל הילדים שלנו ובשביל ההמשכיות של העם היהודי פה, מדרום, מצפון ומכל זירה שהיא; כל האויבים שלנו מסתכלים לראות מה נעשה – שלא להשמיד את חמאס, להפקיר שוב את אזרחי הדרום והצפון ולשלוח שוב, בעוד כמה שנים, עוד ועוד חיילים שימצאו את סוף חייהם בקרב כי לא תהיה לנו הכרעה.

לצערי, במשך הרבה שנים סבלנו מדחיינות לאומית; מלראות את ההווה ולשכוח את העתיד. אנחנו צריכים לקחת אחריות ולהמשיך במלוא הכוח, עד אשר נמוטט את חמאס ועד אשר כל החטופים שלנו יחזרו לפה, בלי שום פשרות. תודה.

תודה. מירית הופמן.

שלום, שמי מירית הופמן, אני מאימהות החיילים. בימים האחרונים נעצרו שלושה לוחמים שירדו להגן על תושבי העוטף בשמחת תורה. הם הואשמו – והמשפט הזה לא יאומן – ברצח מחבלי נוח'בה ובהתחזות לחיילים. בשעה שבה כל צמרת המטכ"ל התחזתה לבובות שעווה, אמ"ן ושלושת הקופים, וחיל האוויר לחבורת ארנבות – הלוחמים הללו התחזו לחיילים, ועל זה – מגיע להם צל"ש.

מסתבר שמסכת ההתחזות לא הסתיימה כאן, וחברים בחמאס מתחזים לאנשי משטרה ופרקליטות, ומקבלים משכורת ממשלם המסים הישראלי. עמית איסמן – אני מדברת אליך: הגיע הזמן להסיר את המסכות, לברר מי החפרפרות במערכת הצדק הישראלי ששותפים להחלטה המטורללת הזו, ולהעיף אותם מיד.

חוקר משטרה שמסוגל להגיד לסער אופיר, גיבור ישראל: "אתה לא פחות גרוע מהמחבלים" – ראוי להיות מפוטר מהמשטרה באותו היום. ישראל ביטון, סער אופיר והחייל הנוסף ששמו טרם פורסם – עם ישראל מאחוריכם. אתם גיבורים.

אני קוראת כאן לכל היושבים בחדר הזה – חברי כנסת ואזרחים טובים כאחד – להצטרף אלינו ולהביע תמיכה בלתי מתפשרת בלוחמים האלה. מי שסיכן את חייו בשביל כולנו זקוק, לכל הפחות, לקבל את התמיכה המלאה של כולנו. תודה.

תודה רבה. בתוך כך, אנחנו עוברים לנושא הדיון. אני רק אציין – עלתה פה שאלה לגבי הפגרה. אני פניתי ליושב-ראש הכנסת וליושב-ראש ועדת הכנסת במכתב, לפני שבועיים, בדרישה לבטל את פגרת הכנסת. יש לכנסת מה לעשות; אין שום סיבה שהכנסת תצא לפגרה של שלושה חודשים כאילו אנחנו בימי שגרה, כי אנחנו לא בימי שגרה. בימים האלה, מצופה שיאפשרו לכנסת להמשיך לעבוד, ולוועדות – להמשיך להתכנס ולפקח על הממשלה, אבל כנראה שיש מישהו בממשלה שחושש מכך שתהיה כנסת מתפקדת.

מכאן, אני רוצה לעבור לנושא הדיון. בדיון הקודם, התברר שקיימות כ-20,000 משרות פנויות בתעשייה, כשאנחנו מדברים גם על דור העלייה של לפני 30 שנה שמתחיל לצאת לפנסיה, והמחסור הזה רק ילך ויגבר.

עלתה איזו שהיא טענה מצד תעשיינים שלא קיבלו פרטי עולים כדי לממש את ההחלטות שהיו בנושא קידום העסקה. ביקשתי לייצר שולחן עגול עם התעשיינים, משרד הקליטה והסוכנות היהודית כדי לגבש תוכנית מסודרת לקליטה של העולים בתעשייה עוד בטרם עלייתם ארצה. ההצעה הייתה לקדם גם ירידי תעסוקה וכנסי חשיפה עבור עולים בארצות המוצא.

התוכנית "תעשייה מעודדת עלייה", שהייתה שיתוף פעולה בין התאחדות התעשיינים לבין משרד העלייה והקליטה בניסיון לגייס עולים לתעשייה, עם פיילוט שהושק בתחילת 2023 – נכשלה. מתוך כ-500 משרות – רק 23 הושמו בתפקידים קבועים.

כבר דנו פה 1,000 פעמים על החשיבות של תעסוקה מוצלחת כפוטנציאל לקליטה טובה. בזמנו, משרד העלייה והקליטה תיקצב 1.5 מיליון שקלים להכשרה, מענקים ודמי קיום. צריך להבין – אני אומר את זה לתעשיינים – שזה לא מצב שבו העלייה מרוכזת כולה במרכזי קליטה, אלא הקליטה היא ישירה. ביקשנו להקים מינהלת להעסקת עולים חדשים בתעשייה, בדומה למה שהוקם בנושא הרופאים, ודווחנו על כך שבסוכנות היהודים מפתחים תוכניות להעסקה בתעשייה שכוללות הכשרה והשמה בקבוצות קטנות.

אני אבקש לשמוע, בדיון הזה: א', עד כמה התקדמו הדיונים? האם התקיים שולחן עגול? נפגשתם? לא נפגשתם? איפה זה עומד? ב', אחרי העדכונים שנקבל, החלק השני של הדיון יוקדש לנושא זמני ההמתנה הממושכים לשקילת תארים לעולים חדשים. כשנעבור נושא, אני אתן את הפתיח עליו. בבקשה, משרד הקליטה.

שלום. שמי ברוך, מאגף התעסוקה, משרד העלייה והקליטה. לגבי הוועדות, אנחנו בהכנות. עדיין לא התקיימו ועדות של שולחנות עגולים.

זאת אומרת, עדיין לא נפגשתם עם התאחדות התעשיינים והסוכנות היהודית?

נפגשנו. ברשותך, אני אתייחס. אורלי צוקרמן, הסוכנות היהודית. התקדמנו, יחד עם התאחדות התעשיינים - - -

בלי משרד הקליטה?

עם משרד העלייה והקליטה. אנחנו מעודכנים ומעדכנים אותו, והדברים מתואמים מול המשרד.

הייתה פגישה משותפת?

הפגישה האחרונה לא הייתה משותפת. לאחר הפגישה – העברנו את העדכון למשרד העלייה והקליטה. כרגע, מבחינת המשרד, נדרשים תקציבים כדי להוביל את המהלך, וזה עומד שם. מכיוון שלא רצינו להתעכב במהלך - - -

אתה מכיר את זה, ברוך? או שאתה שומע את זה בפעם הראשונה?

אני מכיר את זה.

הוא מכיר; אנחנו דיברנו אתמול. מכיוון שלא רצינו לעכב את המהלך – התקדמנו יחד עם התאחדות התעשיינים. ברשותכם, אני אתן לתמר, שנמצאת איתנו בזום, לעדכן במודל שאליו התקדמנו, ואגיד מה לוח הזמנים שאיתו נלך. כמובן שהמשרד שותף לכל המהלך הזה, אבל מכיוון שאין תקציב של שום משרד לדבר הזה, לצערנו – אני אעדכן מה התקציב שאנחנו החלטנו לשים על הפרויקט עד שיימצא תקציב נוסף.

תמר, בבקשה.

שלום, בוקר טוב. קודם כול, אני אעדכן שבנוסף לפגישה עם הסוכנות היהודית שציינה אורלי, היו גם פגישות ברשויות מקומיות, כי התוכנית שאנחנו מקדמים – אני ארחיב עליה קצת תכף – היא בשיתוף עם רשויות. ביקרנו בשתי רשויות מרובות עלייה, וגם הזמנו אל הביקורים האלה את משרד העלייה והקליטה – חלק הגיעו וחלק לא. בנוסף, הייתה פגישה עם שר העלייה והקליטה, שר העבודה ונשיא התאחדות התעשיינים כדי לקדם מהלך משותף.

בדיון הזה, ציינו שרוצים לקדם איזו שהיא תוכנית; אנחנו לא קיבלנו פרטים על תוכנית כזו. רק נזכיר את נוהל 6117 של משרד הקליטה בנושא של מענקים למעסיקים על קליטה והכשרה של עולים, שהוא נוהל חשוב מאוד לתוכנית שאנחנו מקדמים. לצערנו, ממה שאנחנו מכירים – אין שם תקציב.

אנחנו מקדמים איזה שהוא מודל חדש. אנחנו בשנת 2024, ותוכניות "עלייה 2000" צריכות לעבור איזה שהוא ריענון. בתוכנית הזו, לא כופים על מעסיק אחד לקלוט קבוצה של עולים – דבר שפוגע מאוד במעסיקים קטנים ובינוניים; זו יכולת שיש רק למעסיקים גדולים מאוד, וגם אז לא תמיד יש להם צורך באותה קבוצת עולים באותה ההכשרה לתפקיד.

במודל שאנחנו מקדמים, יתאפשר מגוון של משרות – רק משרות מקצועיות, כמובן; אנחנו הגדרנו רשימה של תפקידים מקצועיים בלבד. תהיה קבוצת מעסיקים במרחב גאוגרפי של רשות מקומית, שתתחייב לקלוט את כל העולים שיגיעו במסגרת התוכנית, כקבוצה.

הסוכנות תהיה אחראית להביא עולים ולשווק להם את התוכנית הזו דרך הרכזים בשטח - - -

הכוונה היא לשווק בחו"ל, או לשווק לעולים שכבר נמצאים כאן?

גם וגם. אנחנו נשווק גם לעולים בחו"ל.

קבוצת התעשיינים שתהיה חלק מהתוכנית – וכמובן שלא כל תעשייה תוכל – היא של תעשיינים שהם בעלי יכולת לקלוט עולים ולהכשיר אותם לתפקידים הנדרשים. כקבוצה של מעסיקים, הם יתחייבו על הקליטה של כל העולים שיגיעו לרשות המקומית הספציפית. אנחנו נגדיר מספר רשויות כדי לאפשר לעולים בחירה – בין אם זה צפון או דרום – ולא לחייב אותם לאזור מסוים של מגורים.

בהקשר הזה, אחריות הרשות תהיה, כמובן, גם בליווי ובמעטפת. תפקידה של הסוכנות – זה מה שהיא עושה ביום-יום – הוא יצירת מעטפת לכל מה שקשור להגעת העולה לארץ והמגורים במרכז הקליטה, או שהעולה יבחר לגור בדירה בקהילה. לתוכנית הזו נדרשים רכז שידע לרכז את הפעילות הזו בסוכנות, וגם רכזים שיוקצו ברשויות המקומיות לטובת התוכנית. זו הדרישה שלנו מכל רשות שתרצה לקחת חלק בתוכנית הזו.

מה התקציב הנדרש לתוכנית?

מהערכה ראשונית שעשינו רק לנושא של עלויות הרכזים שציינתי – וזה פר רשות אחת – עם רכז בסוכנות היהודית, שיווק, מגורים, ההכשרה המקצועית שאורלי ציינה, קורס עברית, מענק לעובד על התמדה, כדי ליצור מנוע אינסנטיב, ומענק למעסיקים על כך שהם קולטים ומכשירים – העלות הכללית, רק על מה שציינתי, היא 7.5 מיליון שקלים.

כמה עולים אפשר יהיה להשים?

100 עולים.

7.5 מיליון שקלים עבור 100 עולים? תנו את המענק לעולים.

לא. אני אסביר. אנחנו מדברים על 100 העולים הראשונים בפיילוט. התקציב מדבר על רכזים, על סיוע למעסיק, על מסגרות קליטה. אלה דברים שנוכל לאפשר גם עד 1,000 עולים בלי בעיה; אותו רכז יטפל ביותר עולים, והרשויות המקומיות – במסגרת שירותי הקליטה.

לכמה עולים יספיקו 7.5 מיליון שקלים?

זה מתחלק לשניים: חלק מהתקציב ייתן אפשרות עד ל-500 או 1,000 עולים בלי בעיה – תקציב השיווק ועידוד העלייה יתנו מענה ליותר עולים. מה שציינה פה תמר – תקציב למעסיק או לעולה – אלה תקציבים שהם ייעודיים וספציפיים, ויתנו מענה רק ל-100 עולים.

כמה מתוך 7.5 מיליון השקלים הולכים לתקציב שמגיע ישירות לקידום ההעסקה של העולים?

יש את התקציב שהגדרנו למענק ההתמדה לעובד, שהוא תלוי תקציב.

כמה, מתוך 7.5 מיליון השקלים, הם הקידום והמענקים לאותם 100 עובדים?

71,000 שקלים פר עולה. זה כולל כל מיני מרכיבים, שניתנים גם ברגיל – מגורים זה משהו שניתן לעולה.

אני שואל מה המעבר; מה שהעולה מקבל בתוך סל הקליטה – זה לא בתוך האירוע.

רק לעולה? בלי המעסיק?

אני לא מצליח להבין. אתם מדברים פה על עלות של 400,000 שקלים לכל המעטפת ועוד 7 מיליון, שהם 100,000 שקלים של מענקים לעולים. כל עולה מאותם 100 עולים יקבל 71,000 שקלים?

הסכום הזה כולל מעטפת שלמה שכבר קיימת.

העלות לעולה היא 71,000 שקלים.

מה עולה ב-71,000 השקלים האלה?

אני אפרט קצת: יש את המגורים במרכז הקליטה - - -

תורידי את המגורים.

רק הסעיפים של ההטבה למעסיק והסיוע לעולה, שהם רלוונטיים לטובת העולה, מבחינתנו.

יש לך את קורס העברית, אבל זה חלק מהמעטפת.

אלה דברים שיש; הם נמצאים בתוך תקציב המשרד.

תמר, אלה דברים שקיימים. תסתכלי על הטבלה. מה הסכום?

המענק לעולה הוא תלוי תקציב. אנחנו הגדרנו את זה כ-10,000 שקלים על התמדה אחרי שמונה חודשי העסקה. לגבי ההכשרה המקצועית, זה תלוי בגובה ההכשרה – יש הכשרות שהן יקרות מאוד ויש הכשרות שהן זולות יותר.

זאת אומרת, מיליון שקלים זה למענקים; כמה להכשרות?

זה תלוי עלות הכשרה. אנחנו אמרנו, בסוכנות היהודית, שאנחנו נממן את ההכשרות עד לגובה של 7,000-10,000 שקלים למשתתף מתקציב תרומות ייעודי שקיבלנו.

למה אתם צריכים לממן את זה? יש במשרד הקליטה תקציב של ואוצ'רים להכשרה מקצועית, אם אני לא טועה, נכון?

ודאי.

כמה שווה ואוצ'ר להכשרה מקצועית?

עד 7,000 שקלים.

הנה, מצאתי לך את המימון.

אני יודעת; אני מכירה את הפטנט הזה. אני רוצה לומר שתמר לא דיברה על החלק השני. אנחנו דיברנו פה על עולים שהתאגדו באופן פרטני, והתאחדות התעשיינים תקשר את העולים למעסיקים. פעם אחת, קבוצה של עולים שתגיע תקבל את אותם ואוצ'רים, תוספות וסיוע - - -

התקציב קיים.

התקציב קיים. אנחנו מדברים פה על מודל שכורך בתוכו גם הכשרה מקצועית מאורגנת לקבוצת עולים, ועל זה אנחנו מדברים. כשאני מדברת על תקציב ההכשרה – אמרתי שאנחנו נסייע במהלך הזה מתקציב תרומות שלנו – מדובר על תוכניות מאורגנות.

כיום, כפי שאתה יודע, הוואוצ'רים ניתנים באופן פרטני וכל עולה הולך ובוחר. אנחנו מדברים גם על האפשרות להביא קבוצת עולים שתעבור הכשרה מרוכזת, יחד עם - - -

אפשר להשתמש בתקציב הוואוצ'רים לאותם עולים ולהגיד: "זה הוואוצ'ר שלכם", ואז אין בעיה.

אני מסכימה איתך. אנחנו נצטרך לשלב את המודל; לא נוכל לממן את כל ההכשרות מתקציב התורמים. כרגע, התחייבנו - - -

למה לקחתם בחשבון שזה תקציב - - -

בהכשרות המאורגנות, אנחנו נממן בין 7,000 ל-10,000 - - -

בעצם, עוד 700,000 שקלים בשנה למשתתף. זאת אומרת, מתוך 7.5 מיליון השקלים – 1.7 מיליון שקלים הם עבור אותם העולים, ועוד 5.8 מיליון שקלים, בערך, זה לכל המעטפות.

נכון.

זו תוכנית יקרה מאוד בעיניי.

אבל היא כוללת הרבה מאוד מרכיבים.

כמעט 6 מיליון שקלים לכל מיני משרות ברשויות המקומיות?

אני רוצה לומר שרוב המשרות קיימות ברשויות המקומיות.

שאתם באים ואומרים: "פרויקט של 7.5 מיליון שקלים", בממשלה שמקצצת היום בבסיס התקציב של המשרדים כדי לממן את הגרעינים התורניים ואת תקציבי המורשת של המשרדים המומצאים – אתם הורגים את הפרויקט, בעצם.

אתם מדברים פה על סדר גודל של מיליון שקלים לפיילוט – זה התקציב שאתם צריכים – כי את התקציב של הוואוצ'רים אפשר לקחת מתקציב הוואוצ'רים, ואת מיליון השקלים לקידום העסקה. אגב, זה תקציב שנמחק מתקציב משרד הקליטה; הוא כבר לא נותן קידום העסקה, כמדומני.

הוא נותן.

אז מה הבעיה?

אנחנו נשמח לשמוע.

כרגע אין תקציב, אבל בהמשך – הוא ייתן.

אז אין תקציב; אתם לא נותנים.

נכון לנקודת הזמן הזו.

מה שאתם צריכים ממשרד הקליטה זה מיליון שקלים.

כרגע, אם אנחנו מזקקים – זה נכון. ובכל זאת, לא רצינו לעצור את המהלך כי למשרד, ולמשרדים נוספים, עדיין אין תקציב. החלטנו להתקדם יחד עם התאחדות התעשיינים ולצאת לדרך בשיווק ופרסום. אם אנחנו מזקקים – אנחנו צריכים מיליון שקלים לעולה עצמו, ישירות, כמו שאתה אומר. את כל המעטפת – כרגע נתנו למענה.

טוב. בסוף זה יגיע אליכם, משרד הקליטה. תצטרכו לשים מענקים של מיליון שקלים. בעיניי, זה הכסף הכי טוב שתשימו. משרדים אחרים משתתפים בתוך האירוע הזה?

גם משרד העבודה היה בפגישה עם נשיא ההתאחדות ושר העלייה והקליטה.

אסף, אתם משתתפים בתקציב?

כרגע לא; לא מדובר על שום תקציב שהם מקצים.

הנציג שלהם נמצא פה; נשמע אותו.

אני הנציג של האגף לאסדרת עיסוקים – אנחנו אלה שנותנים רישיונות למהנדסים ולאדריכלים. אני מניח שמי שנכח בישיבות איתכם הם הנציגים של האגף להכשרה מקצועית או נציגים אחרים, ולכן אין לי מידע בנושא הזה.

אוקיי. מה לגבי כל הנושא של עלייה תעסוקתית, ייעודית, למפעלים ספציפיים, כמו שהיה עם ישקר, בזמנו?

המודל הזה ממשיך כרגע, אבל במספרים קטנים.

יש כיתות כאלה היום?

יש כיתות, אבל - - -

באיזה מפעל?

יש גם בישקר - - -

יש בישקר היום? לדעתי, קלאודיה אמרה, בדיון הקודם, שכבר אין את זה.

בישקר יש תוכנית שמסתיימת כרגע. יש לנו עם מלונות פתאל בנושא של טבחות, ויש לנו גם תוכנית לנהגים.

זה לא תעשייה.

זה לא תעשייה; בנושא של תעשייה – אין לנו כרגע, גם כי אין לנו תקציב. בזמנו, היינו עושים את ההכשרות המקצועיות יחד עם משרד העבודה, אבל כל הנושא של ההכשרות המקצועיות עבר למשרד הכלכלה ברגע שהממשלה התחלפה, ולא מצאנו איזה שהוא ערוץ לתקצוב של הכשרות מקצועיות עד היום.

שירות התעסוקה, אתם נותנים משהו באירוע הזה?

אנחנו לא נותנים; אנחנו משימים עובדים. התפקיד של שירות התעסוקה הוא לסייע גם לעולים, בין היתר, ולשלבם בתעסוקה. אם אדוני ירצה – אפרוט לו כמה נקלטו. בשנת 2024, היו רשומים כ-1,750 - - -

לא צריך. ברוך, אצלכם יש שתיים או שלוש חברות שעוסקות בהשמה, נכון?

כן.

כמה כסף משלמים להן בשנה?

אני לא זוכר מהו הסכום הכללי, כרגע, אבל הם זכיינים והם מקבלים פר השמה של כל עולה. הם מצליחים להשים - - -

כמה הם מקבלים על השמה של עולה?

בפעימה של שלוש – הם מקבלים משכורת אחת של עולה.

מה זאת אומרת "פעימה של שלוש"?

אנחנו רוצים שהעולה יחזיק פרק זמן במקום עבודה, ולכן אנחנו נותנים להם בפעם הראשונה עם ההשמה בחודש הראשון; אם העולה התמיד - - -

כמה כסף הם מקבלים בחודש הראשון, בערך?

סביב שליש מהשכר של העולה.

בחודש השני – עוד שליש, ובחודש השלישי שליש?

כן.

זאת אומרת, כעבור שלושה חודשים.

נכון.

מצאתי לכם את התקציב לפרויקט. זה אותו הדבר, פלוס מינוס. יש לכם פה פער הרבה יותר קטן – יש לכם פה פער שגם המעסיקים יכולים להשתתף בו, לדעתי. אם אני לוקח סדר גודל של שכר ממוצע במשק – 8,000 שקלים – אנחנו מדברים על מענק של כמעט 10,000 שקלים. תתחלקו. היום, הם נותנים את ה-8,000 האלה גם כך למי שעובד שלושה חודשים. צריך מעסיק שישלים עוד 2,000, והנה – יש לכם מענק של 10,000.

אפילו לא צריך ללכת למנכ"ל המשרד בשביל לקבל את התקציב – הנה התקציב, הוא קיים. רק צריך לעשות פה הסטה תקציבית, כדי שיאפשרו לכם להיחשב כחברת השמה בתוך האירוע הזה, ולקבל את מה שמקבלת חברת השמה, ולא פחות.

אני רוצה לדייק משהו: כשקליטת העולה במקום העבודה נעשית באמצעות חברת השמה וכוח אדם, ומשלמים את המענק בשלושת החודשים הראשונים, שבהם ההעסקה היא דרך חברת כוח אדם – רק חברות כוח אדם והשמה מרוויחות מההשמה הזו, בעצם. הן גם זכייניות לנתינת השירות וגם מקבלות את המענק מהמעסיקים, למרות שהמעסיק בפועל הוא מקום עבודה אחר.

עולים חדשים שמצאו עבודה לבד, ללא שירות חברת כוח אדם, מתקשרת אליהם חברה שזכתה ומבקשת: "שלחו לנו תלוש שכר עבור החודש הקודם, החודש הנוכחי והחודש הבא". למה? אני לא קשור אליכם; לא הגשתי בקשה. למה זה נעשה? אף אחד לא אוכף את הדבר הזה. האנשים שמתקשרים – מציגים את עצמם כנציגים של משרד הקליטה.

אנחנו נעשה דיון ספציפי על המכרז הזה. אני רוצה לעשות הבנה של האופן שבו הדבר הזה עובד. אני מבקש שתקיימו פגישה עם משרד הקליטה, בבקשה. אני יודע שעסוקים מאוד במשרד הקליטה, אבל אנחנו עוסקים כאן בקליטה. תקדישו את הזמן.

יש לכם את כל המקורות התקציביים בתוך התקציב של משרד הקליטה היום. במענק – אפשר להשתתף בתוך התהליך הזה, לקחת מהתקציב שרלוונטי לאותן חברות כוח אדם ולהגיד: "זה יוקצה לטובת העניין הזה". בקורס – אפשר להגיד שהזכאות של אותם ואוצ'רים תוקצה לטובת העניין הזה לעולים שייכנסו לתוך הפיילוט הזה, וסגרתם פה את התקציב. ואם הסוכנות היהודית עוד יודעת להשלים מעבר לכל הדברים האחרים - - -

אנחנו התחייבנו להשלים.

אז אני מבקש שעד דיון המעקב הבא שנעשה בטווח הזמן הקרוב – יכול להיות שאפילו במהלך הפגרה; אני לא יודע כמה דיונים נשארו לנו בפגרה – תעשו על זה ישיבה.

עוד דוגמה אחת – זו פנייה יותר לשירותי התעסוקה: היה לנו כאן דיון על קליטת מדענים. יש עולה חדש בעל תואר שלישי כפול שעדיין לא קיבל אישור על שקילת התארים שלו. אני לא מדברת על זמן ההמתנה; כשהוא פנה ללשכת התעסוקה בעיר מגוריו וקיבל הפנייה למפעל אלקטרוניקה בתור מלחים בייצור – איך קורה דבר כזה?

אני לא מכיר את המקרה הספציפי. אם תוכלי - - -

אני בטוחה שזה לא מקרה יחיד. האם יש קליטה של אקדמאים - - -

ציינת פה מקרה יחיד, ולכן, אם את רוצה שאני אתייחס – תעבירי לי את המקרה הספציפי. לכאורה, על פניו, אדם עם תארים כמו שציינת – לא יכול להיות מופנה לעבודות שציינת.

אני מעבירה.

בבקשה, שוויביש.

אני רוצה לשאול: למי לפנות כדי אם אני רוצה שיעבירו לי כסף? מתוך 254 איש – יש לי 46 עולים חדשים שנקלטו במערכת היום, ועוד 45 שהם עולים שנמצאים בארץ עד 10 שנים; בסך הכול – 100 איש. 7 מיליון? בסדר, אני יכול להתפשר על 6 מיליון שקלים. אלה 100 אנשים עולים חדשים אשר נקלטו במערכת ועובדים, עם הכשרה והכול. לא צריך פגישה עם שר הקליטה, שר החינוך וכו'. משרד הקליטה, אתם יכולים להשתתף בפרויקט הזה?

אני חייב לומר, דרך אגב, שמתוכם – 50 פנו אלינו בעקבות ירידי תעסוקה שהיו ברחבי חמ"ע לפני שלוש שנים. אני לא יודע במה הסוכנות היהודית עוסקת עכשיו, אבל היא לא עשתה ירידי תעסוקה ברחבי חמ"ע כבר שלוש שנים. למי לפנות לקבלת כסף?

תפנה לברוך. אולגה, בבקשה.

(נושאת דברים בשפה האנגלית. להלן תרגומם החופשי: )

תודה. סליחה שאני מדברת באנגלית. כראש התאחדות העולים דוברי הרוסית, אני מקבלת תלונות באופן קבוע מעולים שמחכים לאישור התארים שלהם במשך שנה, שנה וחצי ואף שנתיים. חלק מהתארים נמצאים תחת הסטטוס: "המסמכים התקבלו זה עתה" במשך חודשים רבים.

שלחנו פנייה למשרד החינוך בבקשה לתמיכה, ובתגובה נמסר לנו שאישור התארים הכרחי רק עבור עבודה בחברות ממשלתיות. לצערנו, זה לא נכון. ראשית, לעתים הקורסים המקצועיים והמוסדות האקדמיים דורשים תארים מאושרים. לדוגמה: המכללה למנהל באשדוד. המכללה לניהול בקרית אתא אומנם מאפשרת ללמוד בה, אבל היא לא מאפשרת לעבור את המבחנים ללא הכרה בתארים. כמו כן, חשוב לומר שבעלי רישיון מקצועי לא יכולים להשתתף בקורסי הסבה ללא הכרה בתארים.

שנית, גם עולים שמחפשים עבודה במגזר הפרטי נדרשים לאישור התארים. חברות מסוימות, כמו המפעל "ישקר", לא משלמים קרן השתלמות ללא אישור התארים. יש לי רשימה של משרות פנויות בחברות פרטיות, שמוכנות להעסיק אנשים ללא ידע בעברית אך לא מוכנות להעסיק אנשים ללא אישור תארים. על איזה שילוב מקצועי אנחנו מדברים? אנשים לא יכולים ללמוד ולא יכולים לעבוד במקצוע שלהם.

אני רוצה לומר שחלק מהעולים סובלים לא רק נפשית אלא גם פיזית. יש אנשים שמחכים להכרה בנכויות שלהם – כאלה שיש להם סרטן מסוג אגרסיבי – והרופאים ממליצים להם שלא לעשות כל פעילות פיזית - - -

(נושא דברים בשפה האנגלית. להלן תרגומם החופשי: )

זה לא נושא הדיון הזה. אנחנו מדברים רק על אישור התארים.

(נושאת דברים בשפה האנגלית. להלן תרגומם החופשי: )

אני רוצה לשאול את השר: האם זה אפשרי לפתור את הבעיה כפי שמדינות מתורבתות אחרות עושות? האם זה אפשרי לערוך רשימה של אוניברסיטאות שמאושרות בקהילה האקדמית הבין-לאומית, שניתן לאשר את התארים שלהן באופן אוטומטי, ואז להתמקד רק בתארים מאוניברסיטאות שלא נכללות ברשימה?

מובן. בהמשך לדברים שנאמרו כאן מהאגף להכשרת תארים: אנחנו כבר דנו כאן בנושא של ההכרה בתארים ובהשכלה מחו"ל כאחד המכשולים והעיכובים של עולים חדשים – בין אם זה כי הם מועסקים בתעשייה וגם בתחומים אחרים. למרות שהאגף להערכת תארים אקדמאיים מחו"ל במשרד החינוך מיועד אך ורק לשירות המדינה, לכאורה – כמעט כל מעסיק שמגיע אליו עולה חדש עם תעודה מחו"ל, אומר לו: "אני לא יודע מה התעודה הזו. תביא לי בבקשה אישור של האגף להערכת תארים".

ממה שאנחנו מבינים, ההמתנה היא מטורפת. אני מבין שיש כרגע 11,000 עולים חדשים שממתינים להכרה בתואר שלהם, מתוכם כ-8,500 מרוסיה ומאוקראינה. הדבר המקומם באמת מבין הנתונים שהוצגו בפניי הוא שאם אתה מרוסיה או מאוקראינה – אתה תמתין שנה ושלושה חודשים, אבל אם אתה ממדינה אחרת – זה יהיה חצי שנה. זה משהו לא סביר בעיניי, כשיש גם מסלול מהיר לצורכי דירוג ושכר במגזר הציבורי בכפוף לאישור מעסיק, ואז זה לוקח שבועיים.

אני רוצה להבין גם את פערי הזמנים האלה. שנית, מדוע האגף לא מוציא רשימה מסודרת של מקומות? הרי, בסוף, הבדיקה שאתם עושים היא בדיקה טכנית; אתם לא עושים בדיקה של המוסד האקדמי הספציפי, אלא אתם כבר יודעים מאיפה כן ומאיפה לא. כן.

שלום, שמי ציפי ויינברג. אני מנהלת האגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל במשרד החינוך. המספרים שנתנו הם אכן המספרים, לצערנו – 11,000 אנשים שממתינים להערכת תארים, ולאו דווקא עולים חדשים; יש גם הרבה אזרחים ישראלים שלמדו בחו"ל. מבין 8,500 הממתינים מרוסיה ואוקראינה – רובם ככולם עולים חדשים.

הסיבה שבגללה יש פער בין כאלה שלומדים ברוסיה ואוקראינה לבין כאלה שלומדים במדינות אחרות היא הכמויות וההתמחות של הבנות שעובדות אצלנו; לכל אחת מהבנות שמעריכות תארים – יש מומחיות ממדינות אחרות.

צריך לדעת שכדי להעריך תארים אקדמיים מחו"ל – צריך להכיר את האופי של ההשכלה הגבוהה של המדינה שבה אתה מעריך: אילו תארים יש שם? איפה יש רשימה נכונה של מוסדות מוכרים? וכו'. יש הרבה מה לדעת, ולכן אנחנו מחלקים את העבודה לפי אזורי מדינות בעולם. מאחר וכמות התארים מרוסיה ואוקראינה היא כל כך גבוהה, בגלל העלייה המסיבית בשנתיים האחרונות, ויש לנו רק שתי עובדות שעובדות על זה – נוצר הפער.

כמה עובדות יש באגף בסך הכול?

שמעריכות תארים? ארבע. אפילו אני התחלתי להעריך תארים שנלמדו מרחוק.

מדוע לא קיבלתם תגבור? ביקשתם תגבור?

ככל שידוע לי – ביקשנו. הבנתי שאין.

פניתם גם למשרד הקליטה בעניין הזה? כדי להסתייע בהם בהשאלת עובדים, אולי?

הייתה לנו הצעה ממשרד הקליטה. יש להם איזו שהיא תוכנית שבה הם יעסיקו על חשבונם עובד, בשנה או בשנתיים הראשונות, ואחר כך המשרד שלנו יקלוט את העובד הזה וימשיך להעסיק אותו. הדבר הזה ירד מהפרק על ידי משאבי האנוש שלנו, כי אין תקן להעסיק אצלנו.

לכן, מאחר והערכת התואר היא לצורכי דירוג ושכר במגזר הציבורי – כך אנחנו מוגדרים וזו הסמכות – יצרנו מסלול מהיר למי שעובד במגזר הציבורי, והוא מקבל - - -

כמעט ואין עולים חדשים שניגשים למגזר הציבורי.

זה נכון.

אז אתם בודקים רק את מי שהולך למגזר הציבורי, בעצם?

אנחנו מטפלים בכולם, אבל התיעדוף הוא למי שעובד במגזר הציבורי. כולם מגישים לנו בקשות, ואנחנו מתפנים לטפל בכל היתר שממתינים אחרי שאנחנו גומרים לטפל במגזר הציבורי. אני לא מכירה צורך כל כך גדול מהשוק הפרטי, כמו שמתואר פה, לקבל את האישורים שלנו. אני לא רואה את הצורך הזה - - -

יש לך 11,000 פניות.

זה לא בגלל שמפנים אותם ממקומות העבודה.

אז למה הם פונים? סתם כיף להם?

לא; כי מפנים אותם מארגוני העולים.

למה מפנים אותם לבקש?

כדי שיהיה להם אישור של התואר.

שמה הם יעשו איתו?

שיהיה להם את האישור הזה כדי שהם יוכלו - - -

כדי שהם יוכלו למצוא עבודה, וכדי שכשהם הולכים למעסיק – הם יוכלו להציג לו שיש להם אישור לתואר.

כדי שבלשכת התעסוקה לא יפנו אותם לייצור.

כמי שהעסיק עובדים, גם בשוק הפרטי, אם בא אליי עובד שאומר לי שהוא למד באוניברסיטה כלשהי בצרפת, אני אומר לו: "נחמד מאוד. רק תביא לי אישור של משרד החינוך" – מבלי להכיר ולדעת; זה הדבר הבסיסי; תביא לי איזה שהוא אישור כדי שאני אדע שזה באמת נכון.

זו דרישה לגיטימית של השוק הפרטי. כמו שהשוק הציבורי רוצה את זה – זו דרישה לגיטימית גם של השוק הפרטי. הטענות שלי הן לא למשרד החינוך, בהיבט הזה, אלא למשרד הקליטה. זו תופעה שמשרד הקליטה חייב לשים עליה זרקור ולטפל בה.

אני לא רואה יותר מדי פתרונות לאירוע הזה: א', להגדיר, בהחלטת ממשלה, שהאגף להכרה בתארים אקדמיים מחו"ל מטפל בכולם, ושהוא מקבל תגבור בכוח אדם לעניין הזה; ב', שכל האגף הזה יעבור למשרד העלייה והקליטה ויקבל שם את התיעדופים – מה שלא יקרה, להערכתי, כי אף שר לא יוותר לשר השני.

ג', שמשרד העלייה והקליטה ייצר אגף משלו להכרה בתארים, כדי שגם הוא ידע לתת אישור שיתאים לשוק הפרטי, למרות שיכול להיות שהוא לא יהיה מקובל על שירות המדינה. שלכל מי שרוצה אסמכתא ממשלתית – תהיה אסמכתא של משרד הקליטה, ושימשיכו לפנות לנציבות שירות המדינה. אז – זה גם יוריד מכם לחץ. אין דרך אחרת; אי-אפשר להשלים עם המתנה של שנה ושלושה חודשים.

אני רק רוצה להגיד שאנחנו עובדים – באופן כללי, כרגע – על כמה כיוונים שיצמצמו לנו את הפערים האלה, אבל אנחנו בודקים היתכנויות תקציביות ומשפטיות.

אני רק אומר: הפטנט הזה, של המתנה של 11,000 עולים חדשים, הוא לא סביר בעליל; הוא אירוע. אנחנו נתחיל להיפגש פה אחת לשבועיים-שלושה כדי לראות איך אנחנו מטפלים באירוע הזה, בדיוק כמו שעשינו את זה עם התור בנתיב ועם האולפנים. זה אירוע שלא מתקבל על הדעת. הנציגה מהתאחדות התעשיינים, תמר, בבקשה.

תודה רבה. אני פשוט חייבת לחשוף אתכם לתיאטרון האבסורד – סליחה, ציפי, זה לא משהו אישי. אנחנו במשהו מקצועי מאוד.

אין לי ספק שהן בעומס מטורף; לשים ארבע עובדות על האירוע הזה – זה לא סביר.

וזה פוגע במאות ואלפי עולים. אני הייתי בדיון שהיה בין משרד אגף התעסוקה ומשרד הקליטה, על הנושא של העיכובים בשקילת התארים. הם רצו לקבל מאיתנו מידע על כמה מעסיקים בתעשייה צריכים את שקילת התואר של העולה. אמרנו: "מה זאת אומרת? ברור שזה חשוב להם, כי כשהם פוגשים ישראלי שיש לו את התואר ועולה שיש לו את התואר מהמדינה שלו אבל הוא לא קיבל את ההערכה הישראלית – אתם יכולים לנחש לבד מה הם יעדיפו.

במדינת ישראל, מדינת ההייטק, בשנת 2024, אני בטוחה שאפשר לפתור חלק ניכר מהקושי באמצעות מערכת טכנולוגית לא יקרה מאוד. הדבר החמור ששמעתי באותה השיחה זה שמסתבר שאגף התעסוקה במשרד העלייה והקליטה ביקש מהסוכנות היהודית להפסיק לשווק לעולים בחו"ל שיש דבר כזה שנקרא "שקילת תארים" במדינת ישראל, כדי לא ליצור עומס.

זה נכון?

זה נשמע לי קצת מופרך.

זה נאמר על ידי אגף התעסוקה, משרד העלייה והקליטה.

מי אמר את זה? מי היה בישיבה? הרי, נגיע לשם הזה בסוף.

מנהלת האגף אמרה במפורש: "ביקשתי מהסוכנות היהודית להפסיק להגיד לעולים שיש דבר כזה שהם יכולים להגיש בקשה".

אני רק אציין ואומר שלא נעשה מהלך כלשהו שבו אנחנו יידענו עולים מחו"ל שלא להגיש.

אני גם רוצה לציין שזה מופיע באתר שלנו, ביחד עם קישור ישירות לאתר משרד החינוך ובו יש הסבר על כל התהליך. אנחנו עשינו הדרכה ליועצים שלנו והנחינו אותם לעודד לגשת - - -

מקבל. עוד מישהו רוצה לדבר על העניין הזה? כן, חברת הכנסת מזרסקי.

אני רוצה לשאול את משרד החינוך: בשנות ה-90, כשהיה גל עלייה ענקי, איך הסתדרו וכולם קיבלו אישור? האם היה הבדל בכוח האדם שהיה מועסק באגף? אם זה לא היה, האם פשוט קיבלתם בלי שקילת תארים – רק לפי קורות החיים שהעולה הגיש בעצמו, או על פי פנקס עבודה? איך היה התהליך בשנות ה-90?

אותו התהליך בדיוק.

אז למה אז עמדתם בעומס, ועכשיו – לא?

אני לא הייתי במשרד בשנות ה-90, אבל מסיפורים שאני שומעת מעובדות יותר ותיקות – היו הרבה יותר עובדות.

עכשיו, בשנתיים האחרונות, כשיש גל עלייה – המשרד לא נערך ולא מתכוון?

לא.

האם זה הוגש לשר החינוך? לפני שלושה חודשים, אני הגשתי שאילתה לשר החינוך, בדיוק באותו הנושא, ולא זכיתי לתשובה עד עכשיו.

אני לא יודעת להגיד לך לגבי השאילתה. לגבי כוח האדם - - -

האם את דיווחת שאתם בעומס? האם מישהו שממונה מעליך יודע?

הם יודעים.

אז זו מדיניות מכוונת.

אני לא רוצה להגיד "מדיניות מכוונת". אני בטוחה שאף אחד בראשות משרד החינוך לא רוצה לפגוע בעולים חדשים, חלילה, אבל יש אילוצי - - -

העולים לא בסדר העדיפויות שם, ולכן זה צריך לעבור למשרד הקליטה.

המדינה מתברכת כשמגיעים לכאן אזרחים חדשים, מומחים ובעלי השכלה, שיכולים לתרום לפיתוח וליישום של פתרונות חדשניים, למשק, לכלכלה ולמערכת הבריאות – ויש הרבה מאוד בעיות בקליטתם.

ברור.

המדינה לא למדה שום דבר במשך השנים, כנראה.

אדוני היו"ר, רק אם יורשה לי להגיד – כי נקטעתי, בהתחלה – שמתחילת השנה, ובחודשים האחרונים ביתר שאת, שירות התעסוקה שילב כ-285 עולים בתעסוקה.

מתוך?

מתחילת השנה?

כן.

העולים עלו מתחילת השנה?

לא, אבל לא כולם מתייצבים אצלנו, בשירות התעסוקה. מהמתייצבים.

השאלה היא כמה פנו וכמה הושמו. כמה פנו אליכם וכמה הצלחתם להשים?

מתוך כ-1,400 שרשומים אצלנו – חלקם רשומים מלפני כמה חודשים וחלקם רשומים כרגע - - -

זה בערך 20% השמה.

בטח. כשמפנים בעלי תואר שלישי לייצור – לא תהיה השמה.

חבר הכנסת טייב, אני ממש לפני סיום ודווקא שמח שהצטרפת כיושב-ראש ועדת החינוך. הנושא הוא ההכרה בתארים. באגף ההכרה בתארים יש כ-11,000 עולים חדשים שממתינים להכרה, מתוכם 8,500 מרוסיה ומאוקראינה, שצריכים להמתין שנה ושלושה חודשים, לעומת עולים ממדינות אחרות שזמן הטיפול בהם לוקח חצי שנה. שני הזמנים הללו לא מקובלים.

אין לי טענות לגברת ויינברג, שעומדת שם בעומס גדול עם ארבע עובדות בסך הכול. זה בלתי סביר בעליל. צריך להבין – ופה גם צריך לעשות שינוי בהבנה של הממשלה – מה המשמעות של ההכרה בתואר. זה לא רק למי שהולך לעבוד בשירות המדינה; גם מעסיקים פרטיים דורשים את ההכרה הזו. לכן, נצטרך לייצר פה פתרון.

קודם כול, תודה, אדוני היושב-ראש. למרות שאני חבר ועדת העלייה והקליטה, לאור זה שאני יו"ר ועדת החינוך – הדיונים חופפים, אבל באתי כשראיתי את כותרת הדיון ואת הפניות הרבות שאנחנו מקבלים – גם כח"כים, אבל גם משרדי הממשלה, כמובן, מתמודדים מול מבול של פניות.

כמו שאתה אומר, אנחנו לא באים בתלונה אל אנשי המקצוע; אנחנו באים בתלונה אל הממשלה. למרות שאני איש קואליציה, המצב לא ייתכן עבור עולה שמגיע לישראל, וזה לא משנה מאיזו מדינה הוא מגיע – מברית המועצות לשעבר, מצרפת, מארצות הברית או מכל מקום שהוא.

לצערי, מזה שנים, מדינת ישראל לא השכילה להבין את התרומה האדירה שיש לאותם עולים. חברים, אנחנו לא משקיעים בהם שקל. בסוף, הם עברו את כל התארים שלהם בחו"ל; מדינות אחרות, מעבר לים, השקיעו בהם; הם מגיעים לפה מבושלים, ורק צריך להכניס אותם לתוך תעסוקה ישראלית – אם זה ברפואה, בפסיכולוגיה, בתעשייה, בהנדסה ובכל הדברים שאנחנו צריכים פה, במדינה.

יש מחסור אמיתי בכוח אדם. אנחנו מקבלים פה כוח אדם איכותי, שעבר את כל מה שצריך ושכבר עבד בחו"ל. היום בבוקר, קיבלתי פנייה – ולכן אמרתי שאני חייב לרדת, כי הזדעזעתי – של רופא שיניים שעבד כבר שש שנים בצרפת, שהפסיד את המבחן מאחר והוא הגיע לפה ועובד בניקיון.

זה דבר שלא יתקבל על הדעת; כוח אדם איכותי שיכול לתרום למדינה, שעולה מפה מתוך ציונות, ואתם, משרדי הממשלה – מנותקים. אומרים לי: "אין לי תקנים; אני לא יכול; יש לי עומס" – אז תוסיפו תקנים, עם כל הכבוד. אני הולך לפנות לשר החינוך, ופורר – לשר הקליטה. הדבר הזה לא יכול להימשך.

תודה. אגב, בנושא של הרופאים – הוקמה מינהלת. צריך לפנות אליהם ולהבין איפה זה עומד.

יש הרבה דוגמאות לכך שלא מטפלים בפניות.

ציפי, את יודעת כמה עולים פנו אליכם למסלול המהיר? כמה הולכים לשירות המדינה?

לא הרבה.

"לא הרבה" זה אחדות? עשרות? מאות?

אני לא יודעת להגיד. קשה לנו לפלח מי עולה ומי לא מתוך מי שניגש למסלול המהיר. יש גם עולים במסלול המהיר – יש כאלה שמשלבים אותם בקופות חולים, במעבדות ובבתי חולים, שהם חלק מהמגזר הציבורי. יש גם מורים עולים, ואנשים שהם עולים חדשים שרוצים להשתלב בהוראה. אנחנו בקשר, כמובן – זה גם באותו משרד – עם המחלקה למורים עולים, והם מקבלים תיעדוף בטיפול.

כמה זמן לוקח למורה לקבל הכרה בתואר?

אני יכולה להגיד רק מהחלק שלנו: זה עניין של שבועיים-שלושה עד שהוא מקבל אישור שלנו. גם מי שרוצה לעשות הסבה להוראה או לסיעוד – מקבל מאיתנו תיעדוף, כי צריך את האישור שלנו - - -

הרבה פעמים לא מכירים להם בכל התארים – מכירים רק בתואר ראשון, והם עשו תואר שני.

מי? על מה מדובר?

נ

על מורים.

אנחנו מכירים בכל התארים שלהם. במה שיש.

הם אומרים: "עשינו שני תארים בחו"ל, ופה מקבלים רק תואר ראשון". מה הם יכולים לעשות עם תואר ראשון?

את מבלבלת עם נושא אחר – זה מישהו שעשה איזה שהוא מסלול ישיר לתואר שני במקצוע מסוים, ואנחנו מעריכים את זה כשווה ערך לתואר ראשון. זה לא שני תארים – שני תארים זה משהו אחר; שני תארים מקבלים גם מאיתנו – ראשון ושני. מדובר על תואר אחד שהם עשו במסלול ישיר. אצלם זה נחשב כתואר שני, ואנחנו שוקלים את זה לתואר ראשון, אבל זה דיון אחר לגמרי.

אגב, אדוני היו"ר, מתוך כל הנקלטים שציינתי, כ-100 הם אחים ואחיות בסיעוד שנקלטו בתחום הזה, שגם הוא במחסור.

תודה.

כן, אבל הם מקבלים מאיתנו תיעדוף.

קונסטנטין, רצית להגיד משהו?

אני רוצה לנצל את ההזדמנות, כשיש פה שני יושבי-ראש – ועדת החינוך וועדת העלייה והקליטה – כי יש ענף אחד ענק שצמא לכוח אדם: חינוך קדם-יסודי. אפשר לעשות את זה כפרויקט לאומי. יש הרבה מאוד עולים חדשים אשר מוכנים לעסוק בתחום זה, ויש פה מעונות וארגונים שיכולים לקלוט את העובדים האלה.

זה אוצר שאפשר להשתמש בו, וזה חשוב מאוד. לא צריך לעשות אפילו הכשרות מיוחדות, אלא אפשר להכשיר תוך כדי. ועדת החינוך וועדת העלייה והקליטה – זה יכול להיות פרויקט של איגום משאבים; איגום במידה טובה.

ראשית, אני רוצה להודות לכל מי שלקח חלק, וגם על הנתונים שקיבלנו. אני אגע קודם בנושא הראשון, וזה נושא תוכניות התעסוקה לתעשייה. משרד העלייה והקליטה חייב לחזור ולתקצב תוכניות תעסוקה, כפי שתקצב בעבר לאותם מפעלים בתעשייה ומקצועות נדרשים.

אלה תוכניות שעבדו, והן גם נדרשות היום – בעיקר באותם מפעלי תעשייה. אני מדבר פה על מפעלים שעוסקים גם בתעשיית ייצור התחמושת שיש במדינת ישראל, שזקוקה לאותם בעלי מקצוע, וזו הדרך המהירה והטובה ביותר. לקחו בה חלק גם המפעלים, גם משרד העלייה והקליטה וגם זרוע העבודה במשרד העבודה – אני כבר לא יודע באיזה משרד זה, כי הם כל הזמן זזים בממשלה. זו בקשה ראשונה ממשרד העלייה והקליטה. אני אפנה בבקשה זו עוד פעם לשר.

הדבר השני, אני מבקש לחזור ולהפעיל את התוכניות התעסוקתיות בהיקף שבו הן הופעלו בעבר, לטובת מפעלי תעשייה. הדבר השני זה ישיבה משותפת של הסוכנות היהודית, התאחדות התעשיינים ומשרד הקליטה על אותו הפיילוט, כדי לייצר את התקציב מתוך איגום המשאבים.

הראיתי לכם פה בדיוק איך אתם יודעים לאגם את המשאבים האלה, וזה כולל גם הסטה של תקציב מהתקציב שהולך לחברות כוח האדם שיבוא לתוך הפרויקט הזה; התקציב שהולך לטובת ואוצ'רים – יבוא לתוך הפרויקט הזה ויינתן לאותם אלה שייכנסו לתוך התוכנית. זה קורס שהוא שווה ערך לוואוצ'ר; במקום שהם ילכו לעשות קורס טבחות – הם עושים קורס כזה. בתוך כך, יהיה גם תקציב שהסוכנות היהודית אמרה שהיא מוכנה לשים.

התור של 11,000 ממתינים להכרה בתארים הוא בלתי מקובל בעליל, בלתי סביר, ואין שום דרך להשלים איתו מבחינתנו. התור הזה חייב להיות מקוצר, קודם כול בהליך מהיר ובהתגייסות של הממשלה – גם אם זה אומר השאלה של עובדים לתקופה מסוימת. אין ברירה; אי-אפשר להשלים עם תור כזה ארוך, וצריך להצר ולסגור את הבטן הזו.

בתוך כך, משרד החינוך ומשרד הקליטה צריכים לייצר ביניהם את המנגנון שמאפשר לתת הכרה ממשלתית בתואר לא רק למי שנמצא בתוך המגזר הציבורי. השוק הפרטי דורש את ההכרה הזו בתואר. זה משהו שהוא חלק מהליך הקליטה, והאחריות פה היא במשרד הקליטה, קודם כול, אל מול משרד החינוך. אם משרד החינוך לא מוכן לקחת את זה על עצמו – שמשרד הקליטה יקצה עובדים, בתוכו, והם ייתנו את ההכרה של משרד הקליטה.

אני מבקש שתעשו על זה דיון בטווח הזמן המיידי. אנחנו נקיים דיון מעקב על הנושא הזה בתוך שבועיים, כדי לראות איך התקדמנו – גם בנושא הפרויקט של המועסקים בתעשייה וגם בעניין ההכרה בתארים. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:35.