פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



23
ועדת המדע והטכנולוגיה
25/06/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 37
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, י"ט בסיון התשפ"ד (25 ביוני 2024), שעה 11:00

קידום מחקר ופיתוח בנגב

חברי הוועדה: איימן עודה – היו"ר
מטי צרפתי הרכבי

עופר כסיף

יואב אילון - מנהל תחום בכיר טכנולוגיה ומו"פ, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

רינת שפרן - מנהלת אגף בכיר מדע וקהילה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

פרופ' סראב אבו קוידר - סגנית נשיא, אוניברסיטת בן גוריון

ד"ר מוחמד אבו תילך - חוקר, אוניברסיטת בן גוריון

פרופ' שלמה מארק - דיקן, SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

פרופ' יצחק קטרה - יו"ר ועד מנהל, מרכזי מו"פ אזוריים

מור שוהם - אח של החטוף טל שוהם, משפחות החטופים

רותם בכר - קיבוץ בארי, משפחות החטופים

אלה בן עמי - בתו של החטוף אוהד בן עמי, משפחות החטופים

אסף יצחקי - ראש צוות חקלאות, מנהלת תקומה

צח בסול - רפרנט תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר

ד"ר מיכל לוי - המדענית הראשית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חיר עבד אלראזק - מנהלת תוכניות דמוגרפיות, המשרד להגנת הסביבה

סלעית לב - מנהלת תחום יזמות וקידום גיאוגרפי-דמוגרפי, רשות החדשנות

פרופ' עאמר אבו קרן - ראש המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בן גוריון

פרופ' גיהאד אל סאנע - חבר מל"ג, אוניברסיטת בן גוריון

תמי סלע

איילת חאקימיאן

אפרת שלמה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

קידום מחקר ופיתוח בנגב

אני פותח את הישיבה בנושא יום הנגב. לפני שאנחנו מתחילים למהותו של העניין של היום אנחנו רוצים לשמוע ממשפחות חטופים אם מישהו רוצה להגיד מילה אז בבקשה.

קודם כול אני רוצה להגיד שציון יום הנגב בתור תושב הנגב והעוטף קצת מרגש אותי, קצת אבסורד לי, ואני רוצה להגיד בכיסאות בימין תודה לחברי כנסת שהשקיעו מזמנם והגיעו ואני מדבר דווקא על אלה שלא הגיעו, שיתביישו לעצמם אני אשמח גם לדעת מי הם שכולם ידעו שהציון הזה כנראה לא מספיק חשוב.

אני יושב פה אני מור אני אח של טל שוהם שנחטף מקיבוץ בארי, אני יושב פה עם צעירי משפחות החטופים ועם צעירי עוטף עזה, כשאני מדבר על אח שלי ועל מה שהוא עבר בשביעי לאוקטובר יש לי צמרמורת מזה, קשה לי, לא הייתי שם אבל אני מרגיש את זה על בשרי מה שאחי עבר, חבר'ה שפה בצדדים שלי עברו את זה, החבר'ה שפה בצדדים שלי כמעט ונחטפו, כמעט ונרצחו, סליחה על המילה שלא נוחה לאף אחד אבל כמעט ונאנסו כי נאנסו שם בנות, והם פה היום במסר חד וברור.

בהמשך לוועדה של פיתוח הנגב לא יהיה שום פיתוח ושום דבר בנגב אם לא נחזיר את האנשים שגרים בנגב, ואני לא יודע אמרתי מקודם איפה תקומה? איפה תקומה שאמורה להיות פה? איפה תקומה שנוסדה בשביל להפקיר אותנו? איפה תקומה שהחליטה שאת המשרדים שלה נשים במרכז ולא בעוטף כי זה לא נוח, אבל אנחנו צריכים לטפל בעוטף, איפה? איזה תקומה כשמה? איזה תקומה יהיה לנו אם לא יהיה לנו את החטופים.

הוועדה הזאת צריכה היום לעסוק בחטופים כי זה פיתוח הנגב, מי ירצה? מישהו ממכם פה ירצה ללכת לגור בנגב כשהוא יודע שיגיעו מחבלים ייחטפו ולא יחזרו? מישהו פה היה מוותר על אחד מהמשפחה שלו?

אני כמת ואני חטוף, השביעי לאוקטובר עוד בראש שלי ואני לא רוצה בכלל להתחיל מה החבר'ה פה עברו, חלקם ישבו 18 שעות, חלקם ראו את המחבלים, אלה בן עמי שלוש פעמים ירו בה או ניסו לירות בה המחבלים תוך כדי שהיא בורחת ומנסה לעשות את הדבר הכי טבעי בעולם, ללכת להציל את אחותה.

אז אני מבקש ממכם בואו נשנה רגע את הדיון פה לציון יום הנגב ונתעסק בחטופים, אני אספר לכם על אח שלי טל האח הגדול אח שאני מעריץ, שלושה אחים עוד אחות באמצע, טל נשוי לעדי בת בארי להם שני ילדים נווה ויעל, בשישי לאוקטובר הם באים לבקר בקיבוץ בארי אחרי שלפני שלוש שנים הם עזבו כי הם לא רצו לגדל את הילדים שלהם בתופת הזאת, כמה שהתרענו אם דיברנו על הנגב, כמה שבנגב התרענו, כמה שבנגב כל טיל זה בסדר ובלונים, הילדים שלכם מפחדים מבלונים כי אני מאוד, כי זה יכול להיות בלון נפץ בלון שריפה, אני רואה בלון באוויר ואני ישר חושב אם להתקשר למשטרה, והתרענו ואמרנו.

הוא הגיע לבקר בקיבוץ בארי, בשביעי לאוקטובר כשהתחיל כל הבלאגן נכנסו המחבלים לשכונה שחלקכם ראיתם שכונת הכרם ושכונת הזית בקיבוץ בארי ועשו כרצונם, גם כשהגיע הצבא הוא לא הגיע לשכונה הזאת כי היה שם כמות של מחבלים, אח שלי תוך כדי שהוא בממ"ד עם שני ילדים קטנים, עם אשתו, עם אמא של אשתו, עם דודה של אשתו ועם הבת שלה ועם אבא שלה אשתו שנרצח אחרי זה זכרונו לברכה אבשלום הרן, מקבל החלטה שאין ברירה, הוא מבין שאין לו סיכוי אם הוא לא יתחיל לנהל שיח עם המחבלים והוא מחליט להיכנע.

אח שלי נכנע, הם פותחים לו את החלון של הממ"ד, מוציאים אותו, כופתים אותו, אתם מחזיקים חזק? מכניסים אותו לבגאז' של רכב, תחשבו רגע על בגאז' של רכב בן אדם בן 39 צריך להיכנס ולנסוע אל הלא נודע, וככה חוטפים אותו, את אשתו והילדים לוקחים באוטו נוסף ומאז אני לא יודע מה עלה בגורל אחי, מאז אני לא יודע אם הוא חי, אם הוא מת, מה הוא אוכל, אם הוא ישרוד, ואז אני מנסה לשמור כל הזמן על שביב של אופטימיות ואז מגיע ראיון של ראש הממשלה בפטריוטים עם ערוץ 14 שאומר, אני מוכן לעשות עסקה חלקית ואז להמשיך במלחמה, במילים אחרות אני מוכן לוותר על חלק ואז להילחם, לשם מה? לשם מה נלחם אם הדבר הבסיסי אנחנו לא מצליחים לעשות להגן על האזרחים במדינת ישראל.

אני מבקש ממכם תעסקו היום בוועדה בנושא החטופים, זה ועדה לציון הנגב יום הנגב, ולא יהיה נגב, לא יהיה פיתוח ולא יהיה כלום בנגב בלי החטופים, תודה יש פה עוד חבר'ה שישמחו לדבר.

תודה. מישהו רוצה לדבר? בבקשה.

שלום לוועדה קוראים לי רותם בכר אני מקיבוץ בארי, בשבעה באוקטובר טיילתי בהודו בטיול אחרי צבא, בעודי בהודו שרפו את הבית של המשפחה שלי, שני בני משפחה שלי נרצחו, אמא שלי ואח שלי הקטן, אבא שלי נקטעה לו הרגל בשבעה באוקטובר אחרי שמחבלים ריססו את הדלת של הממ"ד, אחותי הקטנה חטפה רסיסים של רימונים שנזרקו לתוך הממ"ד, בית מולנו נחטף אלי שרעבי, שלושת הבנות, שבתי הבנות שלו ואשתו נרצחו, הסיכוי של שניהם שאבא שלי ואחותי יחטפו היה גדול מאוד בערך אותו סיכוי כמו שאלי שרעבי ייחטף.

בבארי יש לנו 101 הרוגים, אל תתנו לעוד ארבעה למות, תודה רבה.

תודה רבה לך. בבקשה.

שמי אלה בן עמי הבת של אוהד בן עמי שחטוף בעזה והבת של רז בן עמי ששוחררה לאחר 54 ימים, אני מקיבוץ בארי, יושבים לשולחן החברים שגדלתי איתם בגן העדן הפרטי שלנו קיבוץ בארי, במשך 23 שנה חייתי שם, גדלתי שם, אני רוצה להקים שם משפחה אני רוצה לגדל שם ילדים.

אני לא אוכל לבנות שם בית ובטח שלא לחזור לשם אם אני יודעת שהילד שלי ייחטף בבוא הזמן ולא יחזור 263 ימים, יש לנו 120 חטופים אחים ואחיות שלנו, שאנחנו על אחריותנו על הידיים שלנו להציל אותם וזה נוגע בכולם.

אני רוצה להביע צער גדול על הבשורה הנוראית שקיבלנו אתמול על מוחמד אל אטראש וזה הדבר הזה מוכיח שזה לא פסח על אף אחד, הם לא חטפו לפי הבדל של דת גזע ומין יש לנו שם מכולם מכולם ומגיע להם לחזור הביתה.

מגיע לנו לכל מי שיושב פה שיהיה לנו ביטחון במדינה שלנו, שיהיה לנו ביטחון לגור בבית שלנו בקיבוץ שלנו שהבטיחו לנו כל הזמן שהוא מוגן, 20 שנה שאנחנו סובלים טילים שאנחנו מגן אנושי של המדינה הזאת וכשמגיע הרגע לדאוג לנו לאבא שלי שיושב בשבי נוטשים אותנו.

אני לא אקבל את זה יותר וכמו שמור אמר, איזה תקומה? איזה פיתוח? אין את האנשים שאותם צריך לפתח הם בעזה הם בשבי, הם צריכים לחזור הביתה, אחרי שהם יחזרו הביתה אנחנו נחשוב על היום שאחרי אנחנו נחשוב על הפיתוח, עד שהם לא בבית אין על מה לדבר, אין על מה לדבר.

הוועדה הזאת היום בלי האנשים האלה היא מיותרת, כי אבא שלי לא מעניין אותו מה יפתחו בנגב, כי ב-7.10 הוא נחטף בתחתונים וחולצה ואני אפילו לא יודעת אם יש לו מכנסיים, זה מה שמעניין אותו לשרוד עוד יום כדי לחזור אליי לאמא שלי.

אני מבקשת, אני מתחננת ואני לא אמורה לעשות את זה כי זה אמור להיות התפקיד של המקום הזה בלי שאני אבקש, לדאוג לאזרחים של המדינה הזאת, כי הם 120 אנשים שם ואנחנו רק מאבדים עוד ועוד מהם כל יום, אני לא יכולה לראות את היום שיודיעו לי שאבא שלי לא בחיים, אני לא מוכנה לראות את היום הזה והוא לא יקרה כי אתם תחזירו אותם הביתה.

אני מבקשת שהחברים פה לשולחן הם לא יהיו רק לפרוטוקול כי אנחנו כרגע דור העתיד של המדינה הזאת, אנחנו כרגע אלה שאמורים לחיות פה בעוד כמה שנים, אנחנו אמורים לשבת פה בשולחנות האלה בעוד כמה שנים ואני לא רואה אותנו עושים את זה אם אנחנו לא יכולים להרגיש ביטחון ואמון בסיסי במקום הזה שאמור להיות הבית שלנו.

תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה לדבר?

אני מאחל לנו שנהיה פה בוועדה הזאת לפיתוח הנגב כש-120 החטופים יהיו בבית, החיים לשיקום והנרצחים לקבורה בישראל, תודה רבה.

תודה רבה. אמרתם דברים מאוד נוגעים ללב, מאוד נוגעים ללב אבל זה לא מספק זו לא תשובה, התשובה האמיתית זה שתראו אותי - - ביניכם זוהי התשובה האמיתית.

אתם יודעים שאנחנו באופוזיציה והעמדה שלנו מהרגע הראשון מהרגע הראשון לתמוך בכל מתווה, והמתווה האחרון אני מקבל מאוד שהמילה מתווה יותר נכונה מאשר עסקה, כי זה לא דיל זה לא חפצים זה לא כסף אלה בני אדם, המתווה האחרון של החטופים והשבויים תמכנו בו בהרבה התלהבות ואנחנו רואים שהבן אדם הוא הערך העליון, הבן אדם הוא הערך העליון.

אתם לא חייבים להסכים איתי פוליטית על הכל ולא אני חייב להסכים איתכם פוליטית על הכל, אבל מהמקום האנושי אנחנו צריכים להסכים על הכל, על הכל, לכן במקום האנושי אני הכי מחובר לדבריכם ולרגש העמוק והאמיתי ביותר בעולם.

אתם יודעים שאני מעמדה פוליטית שהיא לא מייצגת את הרוב במדינה אבל אני אגיד אותה ואתם לא חייבים להסכים איתי, אין ספק שצריך לעצור את המלחמה לאלתר, מתווה חטופים ושבויים לאלתר, לדעתי האישית צריך להפיל את הממשלה הזו כמה שיותר מוקדם, לדעתי האישית יש במרחב הזה שני עמים, צריך כן כן את המילה שנתפסת הכי רחוקה, צריך ללכת באומץ למען השלום שיביא ביטחון לכולנו, זוהי עמדתי הפוליטית, אתם יכולים להסכים או לא להסכים, אבל על המקום האנושי כולנו מסכימים, תודה רבה לכם מקרב לב, תודה רבה לכם.

תודה רבה ואנחנו בוחרים לא לא להסכים ולא כן להסכים כי אנחנו לא פוליטיקאים, אנחנו רוצים רק את היקרים שלנו בבית זה לא פוליטיקה, זה להחזיר אותם ונתחבר בפן האנושי.

אני רוצה, יושב-ראש הוועדה, להודות לך שאתה מבין, כי לא כולם מבינים שעניין החטופים הוא לא פוליטי אלא אנושי, והלוואי שהמסר הזה היה אצל כל 120 יושבי הבניין הזה כי זה מה שחשוב.

תודה רבה לך. ברוכה הבאה חברת הכנסת מטי הרכבי צרפתי.

אנחנו על הנושא הספציפי שהישיבה הזו מיועדת אליו וזה נושא הנגב בכלל, ואין ספק מה שהם אומרים זה טומן בחובו גם את הנושא הכואב הזה, חבר הכנסת וליד אלהואשלה הוא זה שביקש את היום הזה ובצדק, לכן אין ספק שיש דגש מיוחד לעניין הערבים בנגב כולל הכפרים הבלתי מוכרים.

אני חייב לומר לכם משהו דוקטור צרפתי, אנחנו מדברים הרבה על אפליה ובצדק, יש אפליה נגד כל מיני קבוצות בתוך המדינה, האפליה המובנית נגד האוכלוסייה הערבית במישור הלאומי היא מאוד ברורה, אבל תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב שאין להם בצורה רשמית חשמל, מערכת חינוך בתוך הישוב, הדברים הבסיסיים ביותר, זהו המקום המופלה לרעה ביותר, כתם שחור על המצח של כל המדיניות וזה נושא שצריך לעשות את הכל בשביל לסיים את המילה הכל כך נכונה הכל כך נכונה, את האפרטהייד הקשה הזה, מה זה אפרטהייד אם לא שני דברים שמתקשרים ביחד, שזה סגרגציה עם עליונות.

אם שניהם מתקשרים ביחד סגרגציה עם עליונות זה שווה לאפרטהייד, זהו הנושא שצריך לעשות את הכל בשביל לסיים את המצב המחפיר הזה.

עאנחנו בוועדה שלנו ניסינו לדחוף שיהיה מו"פ לערבים בנגב, בהתחלה היה כיוון חיובי, אחרי זה עבר ממו"פ לידע והקצו כסף מסוים אחרי זה גם קיצצו בכסף הזה, אנחנו רוצים לשמוע גם על הנושא הזה ולראות איך אפשר לדחוף.

אז שרינת שפרן תדבר.

אני אולי אגיד מילה.

את יש לך את כל הזכות בבקשה.

אני קצת מסתייגת מהמילה אפרטהייד אבל יש לנו אתגר כחברה בישראל יהודים וערבים לשוויון זכויות לכולם, ויותר משוויון זכויות גם שוויון הזדמנויות לכולם.

מטי היקרה, מתי נתחיל לדבר בצורה ברורה ביותר, תגידי לי למה לא אפרטהייד באמת אני באמת רוצה להבין, תשמעי אם את עולה במטוס ומסתכלת על היישובים היהודים והערבים ואת אומרת לבד זה יהודי זה ערבי, זה יהודי זה ערבי, אם את יודעת לבד מלמעלה מה אומרים לדבר הזה? מה השם הפוליטי הנכון? ואם יש אני מדבר גם על כפרים בלתי מוכרים ללא מים, ללא חשמל, ללא מערכת חינוך.

זה האתגר שלנו, אבל חבר הכנסת עודה, בסוף אנחנו כמדינה, אני חושבת שזה לא נכון לפתח את זה בדיון, אבל כמדינה אנחנו כפופים לחוק גם לחוק התכנון והבנייה, ואני כחברה בעבר בוועדה מחוזית ומכירה את הרשות להסדרת ההתיישבות בנגב ומכירה את התוכניות את התב"עות של תוכניות בניין עיר שמקדמים בכדי לעשות הסדרה, ותוך כדי התמודדות עם בנייה לא חוקית, פלישה והרחבה של המגורים.

אתה מכיר את הסוגייה היא סוגיה מורכבת, זה אתגר שעומד לפתחנו כחברה הישראלית יהודים וערבים כאחד, אני קוראת לשוויון הזדמנויות דרך אגב גם לנשים, גם שלא ידירו נשים ממפלגות במדינת ישראל או שלא ידירו נשים.

מטי אני רוצה להגיד לך משוה, אני מאמין לך במאה אחוז, זו את אני יודע אני מכיר אותך טוב מאוד, ואת רוצה חברה שיוונית ואת רוצה שלום אני יודע את זה, אבל אני חושב שאחרי 76 שנים אי אפשר להסתפק עם אמירות נכונות והן אמיתיות אצלך, צריך לעשות את הכל.

גם זה נכון ,צריך לעשות הכול שזה יהיה הלכה למעשה שוויון בכל כולל הזדמנויות.

אז אולי תוקם שדולה למען הכרה בכל הכפרים ואת תהיי חברה בשדולה הזו.

אני למען הסדרה, כי אתה יודע בסוף לא כל מאהל הוא הכרה, לא כל התיישבות שהיא אתה יודע בסוף - - -

במדינת ישראל כל מאחז בלתי חוקי - - -

אני מסכימה גם עם זה דרך אגב, צריך גם על זה לעשות.

אני יודע את עמדתך, טוב אז רינת שפרן בבקשה.

צוהריים טובים, יש את המצגת?

(הצגת מצגת)

צוהריים טובים לכולם, אני אדבר על שלושה נושאים, באמת אני בהתחלה אתן איזושהי סקירה שנעשתה אצלנו במשרד בעיקר על הנגב המערבי, אבל על מו"פ במובנו הרחב יותר בנגב המערבי כדי לשרטט פחות או יותר את הגבולות של הדיון, אנחנו מסתכלים כמובן גם על אקדמיה, גם על גופי מחקר, גם על חממות אקסלרטורים של רשות החדשנות וגם על מו"פים של המשרדים השונים, אחרי זה אני אתייחס גם באמת לסוגייה של המו"פ הבדואי והפשרה שהושגה בנושא בעקבות הדיון בוועדה אגב.

אני רוצה להגיד לך משהו, להיות בדואי זה אורח חיים מכובד מאוד מאוד מאוד מאוד, אבל אנחנו ערבים יש לנו רגישות מלבנות אותנו בצורה סקטוריאלית, כלומר זה נוצרי, זה מוסלמי, זה דרוזי, זה בדואי, אנחנו ערבים ויש את ערביי הנגב חלק אינטגרלי מהעם שלנו, הערבים בנגב בוודאי שהם בדואים מבחינת אורח חיים בוודאי.

אני מקבלת, אצלנו זה מתוך החלטת ממשלה של הפיתוח של החברה הבדואית בנגב. לכן אנחנו קוראים לזה ככה.

כן הממשלה מתה לקרוא לנו בשמות בשביל לא לקרוא בשם אחד אבל בסדר.

אז באמת אני אתייחס לזה, ואני אדבר בסוף על פרויקט נוסף שקשור למו"פ ביחד עם מנהלת תקומה שאמור להיות מאוד מאוד מעניין, ונציגי שאר המשרדים ישלימו מכיוונם, גם מכיוון תקומה, גם מכיוון משרד החקלאות ראיתי וגם מכיוון רשות החדשנות.

אני אתחיל באמת בלהראות איזושהי עבודה שנעשתה עבורנו עבור משרד המדע לפני כבר שנה וחצי בואכה שנתיים, אבל היא עסקה בחיזוק עמוק בפריפריה וספציפית עמוק בנגב ומיפתה באמת את כל גופי המו"פ בנגב המערבי במובנו הרחב, ושוב צריך לקחת בחשבון שכבר קמו עוד גופים מאז כך שהיא משרטטת איזה שהוא בסיס אבל לא בדיוק שנכון להיום באופן מלא, היא עשתה אותו עבורנו חברת BDO.

בעצם המיפוי מחלק את המו"פ בנגב לעולמות של חינוך ומכוני מחקר, עולמות של קהילות עבודה, מוקדי הייטק, חללי עבודה, ה"בים, עולם של חממות ואקסלרטורים ועולם של סטארטאפים מתחילים מהסיפור של תעשייה עתירת ידע חינוך ומו"פ מה שנקרא, אז באמת יש את המכללות והאוניברסיטאות סמי שמעון, ספיר, ואוניברסיטת בן גוריון שאני לא יודעת אם נציגים שלהם כאן היום אבל הם הוזמנו, שמבצעים בעצמם מחקר יישומי, לספיר יש גם תוכניות במסגרת תקומה לחיזוק התחום הזה אצלה, וכמובן את מכוני המחקר: את גילת, את מכון וולקני שאתם מכירים, את מו"פ דרום שיושב באשכול, מו"פ לכיש שיושב ליד קריית גת ומו"פ עוטף עזה שיושב בשדות נגב ממש בצמוד לנתיבות שהוא מו"פ שגם נתמך על ידי משרד המדע.

בעולמות של קהילות, קהילות עבודה או מרחבי עבודה נקרא לזה כך, אז באמת יש גם שתי קהילות טק נגב ודזרט נגב שוב נכון ללפני כשנתיים, ואת מתחם העבודה של קליקה ואקס-קלאב שהוא בתוך מכללת ספיר, בעצם סוג של מרכז יזמות מאז גם התרחב מאוד.

בעולמות של תעשייה, חממות, אקסלרטורים כבר בעולמות המסחור גם קמו כבר חדשים מאז, המטבח שנחנך לפני שבוע בספיר הוא דוגמה לכך, אבל יש את סאוט-אפ חממה שיושבת בשער הנגב כבר ותיקה יחסית, אקסלראטור שיושב בשדרות, חממה נוספת סטארט-אפ נגב שעוסקת ספציפית או עסקה לפחות באוכלוסייה הערבית בנגב, וחממה טכנולוגית נוספת שנקראת אי נגב, רשות החדשנות ירחיבו על החלקים האלה, כשמיפוי אחרון שלנו באמת של סטארט-אפים, איפה בכלל יושבים סטארט-אפים איפה בכלל קיימות חברות הזנק, המיפוי שנעשה לפני שנתיים ושוב אני מניחה שדברים טיפה הפתחו מאז מיפה את אשדוד, אשקלון, שער הנגב בגלל החממה בגלל סאוטאפ ואת אזור להבים, רהט ובאר שבע כמובן כמקומות שבהם יש ריכוזים, אבל אפשר לראות זה במעטפת הבאמת קצת חיצונית במיוחד כשמסתכלים על העוטף.

מה עושה משרד המדע בעולמות האלה? למשרד המדע יש שני מרכזי מחקר, אני מסתכלת על הנגב עכשיו בכללותו כולל הערבה, ים המלח וגם דרומה מכך, מו"פ ערבה וים המלח הגדול יחסית ומו"פ עוטף עזה הקטן יותר, התמיכה של המשרד בשני המו"פים האלה הסתכמה ברבע מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות, תחומי המחקר שלהם הם באמת שונים, למשרד יש שבעה מרכזי מו"פ אלה שניים מתוכם, כשלמשרד החקלאות ונמצאת פה מיכל לוי דוקטור מיכל לוי המדענית הראשית של משרד החקלאות יש עוד מספר מרכזי מחקר בנגב, שעושים בעצם יש ביניהם טיפה הבדלים, מהמו"פים המדעיים עוסקים יותר בממש מו"פ יישומי לאו דווקא חקלאי, המו"פים של משרד החקלאות עוסקים ספציפית בחקלאות וספציפית בסיוע לחקלאי ולמשקי הנגב בעבודה טובה יותר ופיתוח הדרכה והכשרה של החקלאים, אבל מיכל תרחיב על זה אז אני לא נכנסת לזה.

אני מגיעה למו"פ הדרומי למו"פ מתוך החלטת ממשלה 1279 שדיברת עליו יושב-ראש הוועדה, בעצם באמת בתוך החלטת ממשלה 1279 יש את סעיף משרד המדע ובתוכו התחייבות לחיזוק המחקר היישומי בחברה הבדואית בנגב, באמת היינו פה בדיון קודם כאשר נתקלנו בקשיים בהגעה להסכמה על איך בדיוק יחוזק המחקר היישומי הזה, נבחנו כמה חלופות ביחד עם משרד האוצר, אני רוצה להגיד שלפני כשנה לדעתי היינו פה ובעקבות הדיון בוועדה גם הצלחנו להגיע לפשרות עם משרד האוצר על הנושא, ובעצם החלופה שנבחרה היא פורמט לא של מה שנקרא מרכז מחקר מרכז מו"פ אלא מרכז ידע, ההבדל המהותי הוא שמרכזי ידע פועלים בתוך אוניברסיטה קיימת, יש למשרד מרכזי בתחומי בריאות בתחומי אוטיזם, בבן גוריון יש את אוטיזם שאולי את מכירה מפוזרים ברחבי הארץ, המטרה של מרכז הידע היא להעמיד לכלל החוקרים בארץ תשתיות של מכשור, מידע, דאטה, ציוד וכוח אדם למחקרים בתחום העיסוק שנבחר.

נתתי כדוגמה באמת בבן גוריון פועל כבר כמה שנים מחקר לחקר אוטיזם.

התקציב הוקצה?

התקציב עוד לא הוקצה, זה קול קורא שיוצא עכשיו בחצי שנה הזו הקרובה, התקציב שמור הוא לא ילך לשום מקום.

הוא משוריין?

הוא משוריין, האמת האמת שאני לא מכירה קיצוץ אני אגיד בכנות, אני לא יודעת אני לא מכירה שקיצצו לנו אבל אני אבדוק.

אני יודע.

שקיצצו לנו?

לצערי הרב.

אוקיי אני אבדוק.

את לא יודעת מזה?

לא אני לא מכירה קיצוץ.

מתי אפשר אפילו להתקשר טלפונית ולהגיד?

אני חושבת שנציג האוצר פה אפשר לשאול אבל אני לא מכירה.

מאה אחוז.

המטרה של המרכז זה עובד קצת אחרת, זאת אומרת זה באמת לא הקמה של מרכז ומכון חדש כמו שאנחנו רצינו במקור, אבל זה כן הקמה של מכון בתוך האוניברסיטה שיכול לפעול שנים קדימה, במקרה הזה תחומי העיסוק שלו כמו שגם דיברנו כאן בזמנו הוא גם סיפור הבריאות, שוב עם סוגיות ייעודיות לחברה בנגב, הסיפור של חקלאות מסורתית גם שימור וגם פיתוח של שיטות ייחודיות, פיתוח וטיפול בפסולת ייעודי גם לצרכים של המרחב, וצורך שעלה מכל החוקרים בתחום הזה הוא היעדר דאטה, היעדר נתונים, הלמ"ס מתקשה מאוד להשיג ובעצם לא משיג נתונים על הפזורה, בעיקר זה מבחינה מחקרית זה קטסטרופה, ובעצם המכון הזה אמור לענות על הצורך הזה.

יש עוד מעבר לאוניברסיטת בן גוריון כמובן שהיא בנגב, יש עוד שני מוסדות רלוונטיים, אחד זה מכללת אחווה שבה אחוז הבדואים שלומדים - - -

ספיר.

ספיר, כן, אבל באחווה אני חושבת שהאחוז יותר גבוה אחווה, ספיר - - -

בספיר גם יש אחוז גבוה.

כן? אז אלה בעצם שני - - -

לא הוחלט שזה יהיה בבן גוריון, זה בעצם קול קורא.

אבל אני אומרת, אני חושבת שאולי צריך לחשוב על איזה שהוא משהו יותר בכדי שיהיה מענה למנעד רחב של סטודנטים, אז אולי צריך לחשוב במספר מוסדות בדרום שיש אחוז גבוה של בדואים, אני פותחת אני לא קובעת, אבל אני אומרת יש גם את מכללת אחווה וגם את מכללת ספיר ,וגם כמובן אם אתם מדברים על חקלאות מסורתית, אז את הפקולטה לחקלאות למרות שהיא ברחובות היא יודעת לעשות שיתופי פעולה.

אם תהליכי ה- - יימשכו אז רחובות יהיה בנגב, חוץ מזה אם אפשר את קריית ארבע להוסיף לנגב - - -

כן אבל גם צריך לציין את סמי שמעון המכללה להנדסה שיושבת בנגב.

חברים מעכשיו כל מי שרוצה לדבר אז שיבקש רשות דיבור בבקשה.

אז באמת הקול הקורא אנחנו לא יודעים מי יזכה בו, זאת אומרת הוא פתוח למוסדות המחקר, תאורטית גם הטכניון יכול לגשת אם הוא יחליט, אנחנו חושבים שיותר נכון שזה באמת יהיה באחד המוסדות הרלוונטיים.

אז אולי תגבילו את הקול קורא לרשויות במרחק מסוים מהנגב.

אפשר לבחון את זה.

ברמה מסוימת, עם כל הכבוד מכללת תל חי אולי לא נכון שתגיש.

בכל מקרה אני כן שמחה להגיד שהיינו תקועים בעצם עם הסוגייה הזו והסיפור הזה נפתר, בתוך השנה הנוכחית זה הולך להיסגר סופית ואני אבדוק את סוגיית התקציב.

מאה אחוז.

הנקודה האחרונה שלי היא עדכון לוועדה שאני חושבת שכבר הוא כנראה עלה פה ואולי גם נציגי תקומה ידברו על זה עוד קצת, אבל הוא בעצם מה שנקרא מכון מו"פ תקומה, בעצם גוף שאמור לחזק מאוד את המחקר היישומי והמסחרי בנגב, תוכנית שבעצם בתוך החלטת ממשלה של שיקום תקומה הוכנס סעיף שמטרתו להטיל על צוות על מנהלת תקומה עלינו ועל משרד האוצר, לגבש את ההמלצות לאופן הקמת מרכז המו"פ יחד עם באמת שורה של משרדים רלוונטיים בתחום, קיבלנו תקציב הקמה קטן כאשר מטרתנו עד סוף 2024 להגיע למתווה שמוסכם על כולם, על איך יראה המו"פ, מה יהיה המבנה המשפטי שלו, התאגידי שלו, איך אנחנו יכולים להבטיח פעולה ארוכת זמן שלו, איך אנחנו יכולים להבטיח שהוא ייתן מענה לכל האוכלוסיות, בתוך תוכנית העבודה הגדולה של תקומה שמחכה להחלטת הממשלה של הפיתוח בעצם נמצא סעיף גדול יותר של 150 מיליון שקל לאקט ההקמה של המו"פ עצמו כבר, כמובן עם תקציבים ממשרדים שונים ובתקווה גם מגורמי חוץ.

אז בעצם אני אגיד עוד כמה מילים על המו"פ הזה וכשזה יגיע לשלבים יותר מתקדמים נשמח לבוא להציג פה בוועדה ביחד עם תקומה את ההתקדמות.

תשמעי, מבחינתנו כוועדה זה אחד מהנושאים שאנחנו מאוד רוצים לראות אותם ממש בשטח ממש.

אני חושבת אדוני כשעכשיו רק מתחילים יוצאים לדרך, אז במסגרת הקמת מו"פ תקומה נכון שיהיה התייחסות ספציפית לאוכלוסייה הבדואית בדרום או אוכלוסיות שונות בדרום, כי מאחר ויוצאים לדרך וזה דרך חדשה אז כן לתת את הדעת.

כן נשמח לשמוע מהאוצר בשביל לראות את התמונה האמיתית לגבי ההתפתחות.

כן אבל במו"פ תקומה אני חושבת שצריך להיות לזה התייחסות.

כן אני מקבלת. אני אגיד מילה על הרציונל ואז אני אעביר לאנשים האחרים ואנחנו עוד נדבר על זה פה אני מניחה.

בבקשה.

בעצם זה קשור לנושא הדיון שלנו, כשממפים את העוטף מבחינת שרשרת הערך, משלב מחקר בסיסי שמתבצע באוניברסיטאות ובאמת הוא מתבצע בבן גוריון ובספיר וסמי שמעון שאינן אוניברסיטאות מחקר אבל מבצעות גם הן קצת, דרך מחקר יישומי אותו מבצעים המו"פים, מו"פ דרום באשכול, מו"פ גילת, ומו"פ לכיש וכמובן מו"פ עוטף עזה שלנו.

מו"פ לכיש?

בקריית גת.

כן הוא בפרפורי גסיסה.

המו"פים כולם, אני צריכה להגיד גם המו"פ שלנו הם במשבר, הם לא במצב טוב.

מדינת ישראל החליטה לחסל את המו"פ במדינת ישראל מדיניות רבת שנים.

חלק מהקמת המו"פ הגדול אמורה בעצם לתת פתרון גם לדבר הזה מבחינתנו, אבל מה שאפשר לראות בעוטף וזה מעניין, שדווקא בשלב המסחור השלב הימני הכחול כאן יש יחסית הרבה פתרונות, זאת אומרת כשקיים כבר סטארט-אפ קיים כבר פיתוח הוא פועל יש לו אקסלרטורים וחממות, הבעיה ועל זה מרכז המו"פ אמור לתת מענה, שאין מה שיזין את הפיתוחים האלה, זאת אומרת האוניברסיטאות בדרום זה בעצם בעיקר בן גוריון, בשלב היישומי יש מכונים שכמו שציינתם, חלקם במצוקה כרגע, ובשלב לקלוט את הסטארט-אפים כבר יש הרבה שחקנים, ומטרת מרכז המו"פ הוא בעצם להביא ולייצר בעצמו פיתוחים במודל דומה למיגל קריית שמונה למי שמכיר בצפון שבעצם יזינו את הסטארט-אפים ויקימו בעצמם גם חברות בת.

זהו זה לדעתי הכל, יש פה עוד משהו, הוא אמור באמת על שרשרת הערך, המו"פ אמור להתעסק במחקר יישומי שעוד לא הוכח מסחרית ולעזור בעצם לכשל השוק הזה שבו סטארט-אפים מתקשים להשיג מימון, משקיעים לא ישקיעו בדרום בהכרח על משהו שעוד לא הוכח.

אני רוצה לומר אדוני בקשר למו"פ תקומה, לא מצאתי כאן את מכון וולקני ואת הפקולטה לחקלאות שהם שני מוסדות שיודעים לקיים - - -

וולקני צוין, גילת הוא שלוחה של וולקני בעצם.

אז פקולטה לחקלאות שגם יודעת ושוב מכללת אחווה שאני לא ראיתי, אני צריכה לבדוק אם יש להם מסלולים למחקר.

אני רוצה גם להזכיר, גם אפרופו מה שמטי אומרת וספציפית גם לגבי ספיר, ספיר היא המכללה הציבורית הכי גדולה בארץ ויש שם הרבה מאוד, רוב הסטודנטים הם מהנגב וחלק גדול גם באמת מערביי הנגב, אפרופו הדיון אני חושב שצריך לתת לזה משקל יתר, מה עוד שלצערי הרב בשנים האחרונות כחלק מהקיצוצים להשכלה הגבוהה ספיר נפגעו מאוד, כמובן שגם נפגעו בטבח ונפגעו לפני זה, אני אומר את זה גם בתור מי שלימד שם הרבה שנים, ואני חושב שצריך לתת משקל מאוד גדול ספציפית לספיר.

אתה נוגע בנקודה חשובה שלא ציינתי, בעצם היחסים בין המו"פ לספיר אמורים להיות כמו בין מיגל בקריית שמונה לתל חי, מיגל במובנים רבים עזר לתל חי לצמוח כי הוא הביא חוקרים לצפון שגם באו ללמד בתל חי בחצי משרה, סטודנטים עושים את עבודת המחקר שלהם בתוך מיגל זה אמור להיות אותו דבר, זה מאוד מוכוון, ספיר אנחנו בשיתוף פעולה הדוק איתם, בן גוריון ייתנו חסות אקדמית ויסייעו, אבל אבל ספיר יהיו הנהנים העיקריים מהסיפור.

תנו בבקשה גם לאורחים שלנו לדבר, נשים קודם ואחריה תדבר אתה בבקשה.

תודה שמי סראב אבו קוידר סגנית נשיא באוניברסיטת בן גוריון לגיוון והכלה.

סליחה את יכולה לחזור עוד פעם בבקשה?

פרופסור סראב אבו קוידר.

אהלן וסהלן.

תיסלם, סגנית נשיא לגיוון והכלה בבן גוריון.

מעריכים מאוד.

תודה. יש לי שתי הערות מרכזיות: קודם כל זו פעם ראשונה שאני משתתפת בוועדה הזאת שנה שעברה נבצר ממני, לגבי המו"פ לחקר וקידום החברה הבדואית החברה הערבית בנגב ראיתי את הרשימה של התחומים של הנושאים ואני מקווה שהם לא סופיים, כמובן שיש עוד נושאים מאוד מאוד אקוטיים בנגב, כמעט הכל ניתן לחקר אבל בעיקר הנושא של נשים של מגדר, נושא של תעסוקה, חינוך והשכלה גבוהה שהם בעצם גם חלק מליבת החסמים שקיימים היום בחברה הבדואית בנגב.

לגבי מיקום המו"פ ולמה לאוניברסיטת בן גוריון, אני מאוד אוהבת את ספיר אני לימדתי בה כשהייתי גם דוקטורנטית אבל אני אגיד מה היתרון היחסי של האוניברסיטה חוץ מהיותה אוניברסיטת מחקר, נכון שבספיר וביתר המכללות יש סטודנטים, אבל אצלנו באוניברסיטה אנחנו בעצם מצמיחים את המנהיגות המדעית האקדמית כדי לבסס את תשתיות המחקר המדעיות גם של הנגב, אני רק מציינת את זאת.

אני רוצה להגיד שבחברה הבדואית בנגב אין לנו הרבה חוקרים מהחברה הבדואית עצמה, רובם נמצאים באמת באוניברסיטת בן גוריון והם עדיין מיעוט שבמיעוט, ולכן אנחנו צריכים גם להסתכל איפה יש בסיס להצמיח את התשתית המחקרית לקדם תלמידים סטודנטים לתארים מתקדמים, שזה לרוב מתבצע באוניברסיטאות ופחות במוסדות אחרים, אז זאת ההערה שלי.

תודה רבה. בבקשה ואחריך אם תרשה לי אתה תחליט שידבר לפניך צח בסון ממשרד האוצר אתה תחליט.

אולי רק תגובה קטנה לפני כן בשנייה, פרופסור שלמה מארק אני דיקן הפקולטה להנדסה בסמי שמעון.

רק לדייק אחרי זה אני אמשיך את ההמשך. המכללות עושות מחקר, אין זכות קיום לשום מוסד אקדמי אם אין מחקר ולכן המחקר לא צריך להיסגר רק באוניברסיטאות, צריך לתת מקום גם למכללות.

גם בכל הפרסומים האלו צריך להבין לעומק איזה מחקר יש פספסתם לא מעט, ואצלנו יש חוקרים מעולים מהחברה הבדואית לדוגמה דוקטור פריד דוקטור קארים אל אטרש מהמחלקה להנדסת תוכנה ויש לא מעט בסמי שמעון, צריך לשים את זה על השולחן, יש מחקר ואחרי זה אני אמשיך את הדברים האחרים.

תודה רבה לך פרופסור ממש תודה רבה. צח בסון משרד האוצר בבקשה.

בוקר טוב תודה יושב-ראש הוועדה.

בבקשה תודה רבה.

שמי צח בסול, אני רפרנט מו"פ והשכלה גבוהה באגף תקציבים משרד האוצר.

עלו כאן נושאים אול אובר דה בורד, אני אשתדל להתייחס שנייה לכל הדברים לפי הסדר שהם עלו, אני קודם כל אתייחס לקיצוץ במו"פ הבדואי שעלה כאן והוזכר, אני לא מכיר את הנושא הזה, אני לוקח עלינו שנייה לבדוק את הדבר הזה, האם באמת הדבר הזה קוצץ, האם הוא קוצץ בתוך התיעדוף המשרדי, אנחנו נבדוק את הנושא הזה ואנחנו נחזור אליכם.

עכשיו אני שנייה רוצה להתייחס באמת לכל הסיפור של המו"פ והמחקר האקדמי בדרום, יש כאן באמת כמה רכיבים, גם מה שקורה במכללת סדיר - - -

צח סלח לי אני מכבד אותך, אבל יש לי הערה, הערה קשה שהנושא הזה כל כך חשוב לוועדה אנחנו מקדמים אותו כבר מהיום הראשון ואתה אין לך את הנתון, אז אני מבקש ממך אם אתה יכול לבדוק ולחזור אלינו עוד חמש דקות, אני חושב שזה ראוי וחשוב, אנחנו רוצים לדעת את התשובה בבקשה, אתה יכול לעזוב אותנו לחמש דקות לבדוק ולחזור אלינו בקשר למו"פ לחברה הערבית הבדואית בנגב?

אני אבדוק עם הגורמים הרלוונטיים במשרד המדע, אני לא בטוח שנצליח להעביר לכם את התשובה עוד חמש דקות כיוון שגם קוראים לנו פה לשר.

אז סלח לי, אולי תנסה לפחות ותדבר עוד חמש דקות, תנסה בבקשה מקובל עליך? זה חשוב לנו אנחנו רוצים תשובה זה מאוד מאוד חשוב לנו.

בסדר גמור.

תודה מעריך מאוד תודה רבה, חמש דקות שבע דקות מתי שתהיה מוכן אנחנו רוצים להקשיב לך גם בשאר הנושאים רוצים להקשיב לך, תודה רבה לך צח תודה.

אז ממשיכים מי רוצה להתייחס בבקשה? חבר הכנסת עופר כסיף.

כן, אני רציתי לשאול בהמשך למה שנאמר קודם, יש תת ייצוג כמו שאמרה הפרופסור לא זוכר את שמה סליחה, יש תת ייצוג של החברה הערבית בכלל ובחברה הערבית בנגב בפרט במוסדות האקדמיים ובמחקרים, תכף אני אתייחס גם למה שאמר הפרופסור השני שאני לא זוכר את שמו שלמה, גם להתייחס גם לעניין של התת ייצוג.

השאלה שאני מעלה פה אולי למשרד המדע, מה הם הצעדים שנעשים כדי שתהיה יותר שילוב של הקהילות כקהילות במוסדות האקדמיים? רק כדי לסבר את האוזן עוד פעם בתור מי שלימד הרבה שנים והאמת שגם דיי מתגעגע לספיר, אחד מהדברים שספיר תמיד בלטה בהם זה הקשר האורגני לקהילה, האזור שם מאוד, המכללה מאוד מעוגנת באזור, השאלה אם יש פרויקטים כאלה גם אל מול הקהילות הערביות? כי אני חושב שגם אם יש אז צריך עוד יותר להעמיק ולהרחיב את זה, זה דבר אחד.

דבר שני כחלק מזה אני חוזר שוב, האם יש כלים? מה הם הכלים? האם יש איזה שהם פרויקטים ספציפיים להרחבת גם מספר הערבים אל מול תת הייצוג בסגל האקדמי במחקר וכן הלאה?

הדבר השלישי שמתחבר למה ששלמה אמר שבפועל באמת גם המכללות למעשה עוסקות במחקר, זה מחזיר אותי למאבק שאני גם הייתי חלק ממנו לפני שנים והוא לא נגמר עדיין, למשל לגבי כמה שעות צריך ללמד מרצה? כי במכללות, אני קצת פולש פה אולי לאזור אחר אבל חשוב לי להגיד את זה פור דה רקורד, שבמכללות נדרשים המרצים למשל לתת יותר שעות הוראה כהיקף של משרה לכאורה משום שהם לא עוסקים במחקר, אבל הם כן עוסקים במחקר, זאת אומרת יש פה חוסר הגינות אפריורי כלפי המכללות.

אולי לא יינתן איזה פתרון כאן ולא היום אבל חשוב להזכיר את זה כי אני חושב שזה רק יחמיר את המצב אם אנחנו נתייחס אל המכללות כביכול כאילו הן לא עוסקות במחקר, זה פשוט בפועל לא נכון, זהו נסתפק בזה.

תודה רבה חבר הכנסת עופר כסיף. דוקטור מיכל לוי המדענית הראשית משרד החקלאות בבקשה.

שלום ותודה על זכות הדיבור. אני כן רוצה להציג מה העבודה של משרד החקלאות עושה בהקשר של תמיכה במו"פ באזור נגב מערבי: כמו שציינה רינת יש מגוון פעילויות, אזור הנגב המערבי והעוטף אזורים מאופיינים מאוד בעבודה חקלאית מאוד מגוונת ולכן אנחנו משקיעים הרבה מאוד במחקר, במחקר יישומי ברמות שונות על מנת לקדם את החקלאות באזור וגם בהקשרים של הבאה לביטחון מזון.

אז קודם כל בכלל, משרד החקלאות תומך בשמונה מו"פים אזוריים שנמצאים באזורי ספר במדינת ישראל כשלמעשה באזור הנגב הדרום יש ארבעה מו"פים גם באזור הערבה, שניים בערבה ערבה תיכונה וערבה דרומית, יש את מו"פ רמת נגב ומו"פ דרום.

מו"פ דרום בשביעי לאוקטובר ספג פגיעה משמעותית גם בפעילות וגם בתשתיות, מנהלת תקומה אני לא יודעת אם יש פה נציג שידבר על זה, אבל מנהלת תקומה בשיתוף איתנו אמורה להשקיע גם בשיקום ויש מגוון של תוכניות כדי לקדם את המחקר באזור.

בנוסף גם את זה רינת ציינה, יש את מכון וולקני את השלוחה הדרומית שיושבת בגילת שעוסקים שם הרבה מאוד במחקר יישומי שהוא רלוונטי לחבל, מקורות המימון למחקר שנעשה שם הם גם ממשרד החקלאות גם ממקורות אחרים, גם יש תעשייה שתומכת במחקר שם וכמובן יש גם חוקרים ממוסדות מחקר אחרים שמקבלים תקציבי מחקר ממשרד החקלאות מהמדען הראשי.

משרד החקלאות גם שותף בהקמה של מרכזי חדשנות ביחד עם רשות החדשנות גם זה אני לא יודעת אם יש פה נציג מהרשות שיציג את הנושא, אבל גם את זה רינת ציינה, אנחנו שותפים גם בהקמה של המטבח וגם אנחנו מסייעים בפעילות של אגרו נגב, שזה למעשה פעילות שנעשית מתוך האשכול שהוקם על ידי משרד הכלכלה ואנחנו מעודדים את התמיכה בפעילות של המרכז הזה על ידי תקציבים שונים לחיבור בין עולמות הסטארטאפים והחקלאיים באזור.

בסופו של דבר אני כן רוצה להתייחס להצעה של משרד המדע להקים מגה מו"פ או אני לא יודעת איך קראו לו מו"פ תקומה נדמה לי זה היה ציון שמו, אני חושבת שיש מספיק מרכזים בחבל הזה שעושים במחקר יישומי חקלאי, ולכן אני חושבת שאם נוסיף עוד מרכז מחקר שעוסק שוב בעוד מחקר חקלאי, זה פשוט ייצר תחרות גדולה על תקציבים שלצערי גם ככה מצטמצמים ויש הרבה מאוד שחקנים שגם ככה כבר משחקים בתחום הזה בעולמות של מחקר חקלאי, ויפה יהיה לתקצב בעוד תקציבים ולתת עוד תוכניות שיתמכו בגופים הקיימים גם לשיתופי פעולה בין כולם, גם לחיבור לחקלאות המקומית ולא בהקמה של מרכז נוסף, אלא אם כן הכוונה היא שהמרכז הזה כמובן יעסוק במחקר בנושאים אחרים שעל זה אין לי אינפוט.

בנוסף לכל אלה יש גם פעילות של מדריכי יחידת שה"מ שירותי הדרכה שלנו שעוסקים גם בעבודה במרחב הזה בהקשרים של הוכחות היתכנות ועבודה על מנת להביא לפרקטיקות טובות יותר בחקלאות המקומית, זהו תודה רבה.

תודה רבה לך דוקטור מיכל תודה רבה. עכשיו ידבר פרופסור ג'יהאד אל סאנע אוניברסיטת בן גוריון ואני רוצה לבקש מצח שייתן לנו סימן כשהוא יהיה מוכן. אז פרופסור ג'יהאד אל סאנע ברשותך אולי תשמע את צח ממשרד האוצר ואחרי זה יהיה לך גם מה לענות לו, זה בסדר פרופסור ג'יהאד?

בהחלט תודה.

תודה רבה לך. בבקשה צח.

ביקשתם באמת תשובה מדויקת סביב הסיפור של הקיצוץ במו"פ אז אני אתן שרק המילה קיצוץ כאן היא לא המינוח המתאים, מה שקרה זה שישנה ירידה בתמיכה בכלל המו"פים שמופעלים על ידי משרד המדע וגם שמופעלים בתמיכות נוספות מהמשרדים השונים, הדבר הזה נוצר בגלל הקיצוץ התקציבי שיש בכלל משרדי הממשלה, והוא נעשה בפרופורציה לתמיכה לתקציב התמיכה של אותם מו"פים וכך באמת במו"פ הבדואי יש ירידה בתקציב התמיכה.

כמה אחוזים?

אני לא יודע לומר את זה באחוזים, אני ביקשתי הייתי הרגע עם החשב של המשרד הרלוונטי והוא עובד כדי להביא לנו את הנתונים כמו שצריך, אבל הוא ידע לאשר לי שהייתה ירידה בתמיכה כתוצאה מהקיצוץ הרוחבי בכלל המשרד, הדבר הזה הוא בצורה רוחבית על כל פעילות תחומי המשרדים, הוא לא נקודתי למו"פים.

חבל חבל צח כי רצינו תשובה מדויקת והמילה המכובסת זה שזה לא קיצוץ זה נקרא קיצוץ, אין מילה אחרת צח זו המילה הנכונה וזה עניין של סדר עדיפויות, זה הדבר הנכון ואני יודע שהאופוזיציה והשמאל הקלאסי אוהב תמיד להגיד אבל נותנים לרבנים, אני לא שותף לגישה שלהם ואני גם נגד לשסות מוחלשות ומוחלשים אני אומר משהו אחר, ששמים את הכסף במקומות הלא נכונים בכלל כמו המשך המדיניות הרעה בשני המובנים, שזה המשך המלחמות והכיבוש וגם הכסף לניהול הליברליזם, זה מה שמעניין אותי במקום לתת למדע לתרבות לשכבות המוחלשות זה הדבר הנכון, אבל בכל מקרה אם מחפשים להוציא משהו מכלל למרות המדיניות הכוללת של הממשלה, אז אנחנו צריכים להיאבק למען מו"פ ולא מרכז ידע, ושצריך להיות בתוך החברה הערבית בנגב ולא בתוך אוניברסיטת בן גוריון, מגיע להם עצמאות.

אני עוד שבוע יש לי ישיבה עם השרה נאבק למען זה, אבל חבל שלא נתת לי תשובה ברורה שכוללת כמה כסף בדיוק, בבקשה תמשיך צח.

אני רוצה רק באמת להמשיך להתייחס לתמיכה ולתקציבים שמוקצים למו"פ בדרום, אנחנו כמובן תומכים במכללת ספיר גם במסגרת החלטת ממשלה של תקומה, גם בהחלטה קטנה, גם בהמשך בהחלטה של הפיתוח ובמסגרת זה ניתנות להם מלגות שכר לימוד, רשת ביטחון לירידה במספרי הסטודנטים, יש שם גם הקצאה מאוד מאוד משמעותית לטובת פיתוח בהמשך בשנים הבאות.

יש גם את תקציבי רשות החדשנות שיש פה שקף אפילו לדעתי של רינת עליהם, שנוגעים למסלול של קרן ההזנק לתמיכה במאגדים, לתמיכה בתשתיות מו"פ, יש עדיפות אגב בקרן ההזנק למימון לחברות שמגיעות מהדרום, בסך הכל התמיכה הזו היא רחבה אפשר גם להביא את הנתונים המדויקים של התקציב שלה ככל שהנתון הזה נדרש.

תודה צח תודה רבה לך, אני מעריך שבאת אני מעריך שאתה מציג את העמדות, אבל זה לא צריך להיות פרוטוקולי, צריך לתת תשובות ולהתעמת עם העניין לעומק כי מגיע לאוכלוסייה הזו מו"פ בפני עצמו ומגיע כסף כמו שצריך, אני יודע שאתה פקיד ולא האשם ולא בעל המדיניות, אבל לפחות אני מצפה ממך לתת תשובות ברורות כולל כמה כסף בדיוק, תודה רבה לך צח תודה רבה.

פרופסור ג'יהאד אל סאנע אוניברסיטת בן גוריון בבקשה.

תודה חבר הכנסת איימן ויושב-ראש הוועדה על ההזדמנות. מה שאני רוצה להתייחס זה לעניין של בעצם מו"פ אמיתי, אני חושב שהוועדה החברה הבדואית היא פשוט מאוד יש לה מספיק אנשים עם הרבה ידע והרבה צרכים, זה חברה מיוחדת שהיא בהחלט צריכה את הידע שיהיה אצלה, מרכז ידע באוניברסיטה ישרת את המחקר של האוניברסיטה ולא ישרת את האוכלוסייה ולכן אני מתנגד בתוקף לעניין של מרכז ידע, כי מרכז ידע זה גם הנתונים זה תפקיד הלמ"ס הנתונים משרד החינוך תפקיד משרד החינוך, כל המשרדים האלה כבר יש להם המחויבות לספק את הנתונים האלה ולא צריך מרכז בשביל זה, צריך מרכז מו"פ אמיתי שפשוט מאוד שיתמודד עם אתגרים אמיתיים של החברה ברמת המחקר והפיתוח והטכנולוגיה.

גברת מיכל לוי דיברה על חקלאות, החקלאות הערבית בדואית בנגב היא שונה כי היא מבוססת על נגיד צאן, יש קרוב ל-800,000 ראשי צאן בנגב ואין התייחסות אפילו למחלות, לדרכים של השיפור, לצורת הדרכה למחייה, מחקר בנושא הזה הוא מאוד מאוד מאוד מצומצם.

עניין נתונים למטרות של פיתוח ומטרות אסטרטגיה של קידום של החברה זה משהו שצריך להיות בתוך החברה ולא משהו שנמצא במו"פ של האוניברסיטה במרכז ידע של האוניברסיטה לצורך ידע של חוקר אחר או בשביל מאמר בשביל מחקר שהוא ברובו פחות יישומי, אני לא ממעיט בזה אני בא מהעולם הזה, אבל יש הבדל בין מחקר וידע שצריך להיות מאוגד בלי מטרות פיתוח החברה המעשית ולא לטובת עוד מאמר ועוד דוח.

העניין השני זה המרכז של פיתוח טכנולוגיה וסטארט-אפ, האוניברסיטה לא עוסקת בזה האוניברסיטה לא מעניין אותה בעצם ברמה של לקדם בחברה שהיא בעצם ממילא סובלת מאפליה כבר שנים ארוכות בכל מיני מישורים, למצוא בעצם פתרונות ולתמוך בסטארט-אפים וטכנולוגיה, עובדה שאם אני מסתכל על שני מיזמים שאני מעורב בהם, הם פשוט מאוד מבוססים על האוכלוסייה הערבית בדואית בנגב והם המצליחים ביותר וזה לא מבוסס על כל מיני בעצם אפוטרופוס שבא ואומר - - -

פרופסור אל סאנע לא הבנתי מה המוצלחות ביותר? תגיד לי בבקשה.

למשל חברת סירד שהיא בעצם חברה שמצליחה אפילו בתמיכה מינימלית להעסיק, זה חברה שמעסיקה קרוב ל-25 מהנדסים בדואיים וגם הגדילה בצורה משמעותית את מספר המהנדסים שלומדים באוניברסיטאות ומכללות, אין חברה אחרת שמעסיקה את המספר הזה וחלק מהאנשים שנמצאים בתעשיית ההייטק התחילו דרכם בחברה הזאת, אם אני מסתכל נגיד על בית ספר עהד למצוינות במדעים, זה בית ספר שמכשיר הרבה סטודנטים שנכנסים לעולם האקדמי ביד רמה.

אז הדברים האלה הם לא מבוססים, זה לא נקודות פרויקטים צריך מישהו אפוטרופוס יגיד הנה זה הפרויקט אתם לא יודעים לנהל את עצמכם אני אנהל אתכם, אני חושב שהזמן הזה עבר יש מספיק אקדמאים ויש מספיק פרופסורים ויותר מזה יש הרבה אנשים שסיימו דוקטורט שלא מוצאים את עצמם בתוך האוניברסיטאות או המכללות ולהם צריך לתת מקום לחקור להתקדם ולהוכיח את היכולות שלהם וזה נקודה - - -

תודה רבה פרופסור אל סאנע, יש מי שרוצה להתייחס לדברייך, פרופסור מטי צרפתי הרכבי.

אני רוצה אדוני היושב ראש בעקבות הדברים של פרופסור אל סאנע, אז בהמשך לדברים שהוא אמר אני חושבת שזה נכון שהוקצו משאבים ותקציבים, אבל צריך לבוא מנקודת מבט וזה לרשות החדשנות מנקודת מבט של שיתוף, צריך לשאול את הבדואים מה נראה להם המתווה האופטימלי למיצוי התקציבי רגע לשמוע, בסוף יש את הממשלה שמחליטה או משרדי הממשלה, אבל רגע לפני זה לעשות ניתוח ולראות מה מתאים, מתאים מו"פ, מתאים חממה מדעית, תחנת מחקר רגע לעשות בראייה יותר הוליסטית מלמעלה למיפוי הצרכים והאתגרים ומתוך זה אחר כך לבוא ולממש, כי לא לבוא בהחלטות אלא באמת להקים איזה שהוא צוות היגוי עם אנשים מובילים מהמדע מקרב הבדואים ורגע לשאול אותם מה נראה להם המתווה הכי נכון.

תודה רבה, זה מובן זה מובן. דוקטור כסיף בבקשה.

האמת שאני רק רוצה לחזק את מה שמטי אמרה, כי אפשר לראות כבר עכשיו גם בקרב הערבים הנגב אפשר לראות שיש פה ושם ניסיונות של גם מכוני מחקר מסוימים ושל מחקרים כמובן אינדיבידואלים, מאוד מאוד חשוב וכאן צריך כמובן זה התפקיד שלנו כח"כים זה לפנות כמובן למממן, חייבים שיהיה תקצוב בלי תקצוב שום דבר לא יצא, צריך שיהיה תקצוב אני מתחבר למה שמטי אמרה תקצוב לכך שאפשר יהיה באמת באופן הוליסטי טיפול מערכתי, אגב טיפול מערכתי אומר גם שאולי כדאי אני אהיה קצת סרקסטי פה, אולי כדאי קצת לבנות יותר מבנים מאשר להרוס כדי ששם יהיה אפשר לערוך גם את המחקרים ואפשר יהיה לאגד ולעגן שם את החוקרים העתידיים ובהווה, כל זה צריך שינוי מדיניות עמוק שינוי יסודי בגישה לערבים בנגב בכלל בנושא של ההריסות כמובן ואני לא מנתק את זה אני לא מנתק את זה וכמובן כפי שאמרנו בהשקעה במחקרים.

תודה רבה לך. בבקשה פרופסור ג'יהאד אל סאנע אוניברסיטת בן גוריון בבקשה.

מה שאני רוצה להתייחס שזה העניין שאני מסכים שאולי צריך להקים ועדה שתגיד מה הצרכים, אבל הנקודה שזה דבר שצריך לבוא מהחברה עצמה ולא איזשהו אפוטרופוס מלמעלה שפשוט מאוד אומר זה מה שמגיע לכם.

אנחנו מדברים על שליש מאוכלוסיית הנגב וזה נקודה שבעצם דורשת התייחסות ובניית אסטרטגיה שיכולה להיות בידיי החברה הערבית בדואית בנגב ולא במוסד אחר, שתוכל אולי גם לתת אסטרטגיות והיצע למועצות מקומיות ועיריות איך בעצם להשקיע ואיך פשוט מאוד להתפתח, זה דברים שהם חשובים שיכולים להיות רק באיזה שהוא מקום בעצם עצמאי שמרכז את הידע שלו בונה טכנולוגיות וידע ומחקרים ואסטרטגיות ולא רק מרכז ידע, מרכז ידע זה קיים היום באינטרנט יש את מרכז הידע הכי גדול וזה נמצא בכל האזורים, ולרכז את זה במקום אחר, היה כמה פעמים באוניברסיטה ניסיונות לייצר איזה שהוא בעצם מין הלמ"ס לחברה הבדואית ואני חושב שזה מיותר, זה בזבוז משאבים ואני חושב שמה שצריכה החברה הבדואית בנגב זה מו"פ אמיתי שיתמקד בצרכים המיוחדים שלה, אם זה בחקלאות, פיתוח טכנולוגי, פתרון בעיות של התיישבות ופתרון בעיות של מגורים חינוך וכדומה.

זה דברים שהם יכולים להיות רק דרך מו"פ שיודע פשוט מאוד לתת את המענה שמבוסס על אנשי האוכלוסייה.

פרופ' ג'יהאד אל סאנע, אם יש לך אותו כסף מהאוצר אתה תמליץ במקום משרד ידע שיהיה מו"פ אפילו בסכום שהוא לא האופטימלי אבל בשביל שזה יהיה בסיס ואחרי זה יהיה עניין של תקציב אחרי שמקימים את המו"פ אז אולי בשנה הבאה יהיה יותר תקציב, אבל העיקר לבנות את זה לבסס את זה, אז ללכת היישר למו"פ אפילו עם אותו כסף של משרד של ידע? מה אתה חושב?

בהחלט בהחלט.

אתה בעד האסטרטגיה הזו?

נכון.

אני מכבד מאוד ואני מאמץ ואנחנו ניאבק למען זה.

תודה רבה.

תודה רבה לך פרופסור ג'יהאד אל סאנע. כן בבקשה תציג את עצמך בבקשה.

דוקטור מוחמד אבו תילך אני חוקר באוניברסיטת בן גוריון.

אהלן וסהלן.

אהלן חבר הכנסת עודה.

לאחרונה הקמנו מרכז לחקר וקידום בריאות האוכלוסייה הבדואית והצגתי את זה לפני שנה כאן ואני מאוד שמח על הוועדה, מאז היה לי קשר עם רינת ושמחתי באמת שאנחנו כבר יש לנו סעיף, הנושא של הבריאות יש לו סעיף שם קראנו לזה מרכז הידע, אני לא יודע איך יהיה השם בהמשך אבל בהחלט אני מסכים שצריך לחשוב אולי על שם אחר, אבל בעיקרון הנושא של בריאות הוא מאוד מאוד כאוב, הוא חיוני מאוד במו"פ שיוקם.

אני רוצה רק ברשותך להתייחס לעוד כמה נקודות: שותפים פוטנציאלים זה קופות החולים וזה לא סוד כאן הקופה העיקרית כאן זה שירותי בריאות כללית והיא מבטחת הרבה אנשים בדרום, צריכים להיות שותפים ובטח קופות אחרות, בטח גם עם ההתפתחות של בית חולים חדש אז זה בהחלט דורש התייחסות.

המרכז שיש לנו הוא בנוי על שלוש זרועות שזה אוניברסיטת בן גוריון, כללית והקהילה האזרחית וזה מאוד חשוב העניין של קהילה אזרחית, זה אומר גופים אזרחיים שהם כן רוצים לעסוק בבריאות של האוכלוסייה, אז זה גם עוד גוף שצריך לעבוד מולו, עוד היית חושב על יחידות הבריאות בתוך המועצות, עכשיו יש פיילוט של שלוש יחידות בריאות בתוך הכפרים שלנו, אז כן צריך מעכשיו לשלב אותם בתוך המו"פ.

הנקודה השנייה זה ההכשרה של קאדר שיודע לחקור, אנחנו בתוך חברה הבדואית יש לנו הרבה רופאים, רופאים טובים ואחיות ואנשי מקצוע הרפואה, אבל אין להם את הכלים לחקור ולהיכנס לקהילה בתור חוקר זה שני אנשים שונים, אז אנחנו כן נשמח שיהיה בתוך התוכניות האלה באמת התייחסות לקאדר אנושי.

הנקודה האחרונה, אם יהיה מרכז כזה שהוא מו"פ הוא חייב להיות חלק מהקהילה ולכן אני בטוח שנסכים על זה שמחקר יישומי זה הליבה של העניין, זה מחקר שצריך להיכנס לישובים מוכרים ויישובים לא מוכרים לראות את אורח החיים שלהם לראות את האישה איך המחייה שלה איך היא בבית ביישוב לא מוכר איך היא מטפלת בילדים שלה איך היא מכינה אוכל וכל הדברים האלה ואני לא אלאה אתכם, אבל המו"פ בנגב צריך להיות של הקהילה בנגב של האוכלוסייה עצמה וזה כולל את כל היישובים המוכרים והלא מוכרים, תודה רבה.

דוקטור מוחמד תודה רבה לך תודה רבה. פרופסור עאמר אבו-קרן ראש המחלקה לכלכלה אוניברסיטת בן גוריון, תפדל פרופסור עאמר אבו-קרן.

שלום לכולם תודה רבה על הזכות לדבר, רציתי להעלות נקודה בלי כל קשר האם זה מרכז ידע או מו"פ ואני נוטה יותר למו"פ האמת, אבל הנקודה העיקרית שצריך בעצם קודם כל למפות את מצב החברה הבדואית בלי כל קשר, אנחנו צריכים לדעת מה המצב ואחר כך מה הצרכים ולשם זה צריך אני נותן להקים מעין מרכז ידע שירכז את כל הידע הקיים וליצור ידע גם ליצור נתונים, בגלל למשל כל הכפרים הלא מוכרים הם לא ממופים בכלל, אנחנו לא יודעים אפילו כמה תושבים נמצאים שם, לא יודעים גם כמה כפרים בדיוק יש.

אז הדבר הראשון הוא קודם כל לעשות מיפוי ממש שלם של כל - - -

פרופסור אבו-קרן תגיד לי בבקשה ברשותך, יש את המרכז האזורי לכפרים הבלתי מוכרים ויש את התוכניות שהכין פרופסור אורלי יפתח אל ויש כל מיני תוכניות שהוכנו שדובר על הכפרים שנעשה מיפוי שלם, אתה חושב שהן לא רלוונטיות לשנה הזו או לחמש שנים הקרובות?

לא אני לא מדבר על מיפוי במובן של מפה אלא מה הוא המצב בכל התחומים, בתחומי הבריאות החינוך התעסוקה ההזדמנויות, קודם כל לראות מה המצב ואחר כך מה הצרכים מה אנחנו צריכים לאן צריך לשאוף, ולשם זה צריך באמת שאנחנו נקים איזה שהוא גוף של הידע או ייצור את הידע הזה ואחר כך אנחנו נראה מה הם סוגי המדיניות שאנחנו חייבים בכדי לקדם את החברה הערבית בדרום, וזה עוד לא נעשה נכון ג'יהאד אמר שהיו ניסיונות ולא נעשה, ואני חושב שצריך לעשות את זה אולי במסגרת של מו"פ, אבל גם בתוך המו"פ צריך מעין מרכז מחקר כזה או לא יודע שירכז את כל הנתונים הקיימים, לחפש את הנתונים למפות את הצרכים ואת המצב הקיים.

כן תודה רבה, הערה חשובה מאוד פרופסור אבו-קרן זה ברור שאתה בא מהמחלקה לכלכלה, תודה רבה לך. רשות החדשנות כן בבקשה. פרופסור ג'יהאד אל סאנע רוצה להגיב?

כן אני רוצה להגיד שזה בעצם אם אנחנו מדברים על מרכז ידע באוניברסיטה, אחד הדברים שחוקרים הם לא באמת התעניינו בלאסוף ידע ולמפות אותו ולכן זה לא דבר שיעניין את החוקרים ולכן יהיה דבר מאוד שולי באוניברסיטה.

תודה רבה תודה רבה, כל אחד מכם מוסיף תרומה חשובה לכל הדיון ואנחנו לומדים ואנחנו מפה רק נתקדם.

אתה רוצה להעיר? תציג את עצמך בבקשה.

פרופסור יצחק קטרה מאוניברסיטת בן גוריון, אבל אני נמצא פה בכובע של מו"פ עוטף עזה, אני יו"ר הוועד המנהל של מו"פ עוטף עזה ואני רוצה לשתף אתכם בעניין תקציבי שיש למו"פ.

זה מו"פ שעבר כמה גלגולים הוקם בשנת 1984, המו"פ יושב היום במועצה האזורית שדות נגב ולמעשה במרחק של 8 קילומטר מהגבול עם עזה ולא 7 קילומטר ולכן אנחנו איפשהו מחוץ לתמיכה התקציבית של חבל תקומה.

המו"פ הזה ספג פגיעה די חזקה מאז השביעי באוקטובר, גם מבחינת הפעילות וגם מבחינת פגיעה ישירה במבנים, אנחנו ספגנו גם קיצוץ מאוד מאוד גדול בתקציב חלק מהדברים שנאמרו פה על ידי צח בסול ואנחנו כרגע במצב שאנחנו חייבים סיוע ממשלתי כדי להמשיך ולתפקד ולצמוח וכרגע יש לנו קושי עם הפתרון הזה, אני רוצה להביא כאן את הדברים ולקוות שתהיה לזה אוזן קשבת ושיהיה לזה איזה שהוא פתרון.

קודם כל אתה צודק לחלוטין אתה צודק לחלוטין, כל העניינים הללו של מדע, של תרבות אם זה בקרב החברה היהודית אם זה בקרב החברה הערבית, אלה דברים חיוניים מאוד לכל החברה.

אתה יודע שאתמול בכנסת בקריאה ראשונה פגעו עכשיו בספריות העירוניות, כל הגישה הזו אתה יודע מה אפילו בצל מלחמה, יש את הוויכוח הכל כך מכונן ויש בו השראה בין צ'רצ'יל לבין שר האוצר כי שר האוצר אמר לו יש לנו בעיה בגלל המלחמה אז ניקח כסף ממשרד התרבות, אז צ'רצ'יל ענה לו, אם ניקח ממשרד התרבות ולא יהיה לנו תרבות אז אין לנו על מה להילחם, זו אמירה ערכית מאוד.

מנצלים את המלחמה בשביל להעביר את ההפיכה המשטרית כולל פגיעה גם במשרד התרבות גם במשרד המדע ובכל המשרדים החיוניים לאנשים, לכן אתה צודק ואנחנו איתך, יחד עם זאת ממש זה הולך גם וגם, אנחנו בשנת 2024 ואתה מדבר על 1984 הנה זה גם שם של הספר של ג'ורג' אורוול זה טוב, 1984 אז אחרי 40 שנה אנחנו מבקשים מו"פ לחברה הערבית בנגב צודק או לא צודק? אחרי 40 שנה מו"פ בעוטף עזה.

אז גם אתה צודק, גם הדרישה שלנו צודקת, צריך לבנות את הכל ביחד כי טובת האזרחים לא חשוב מאיפה הם באים זה הדבר שאנחנו אכן רוצים.

סלעית לב מרשות החדשנות, בבקשה.

יופי, אנחנו נדבר על הפעילויות שרשות החדשנות בעצם עושה באזור הדרום בשנה האחרונה כבר ויש לנו לא מעט, אני רוצה לציין שקודם כל בכלל היום אני בעצם מנהלת את האגף הגיאוגרפי דמוגרפי וזו גם כן אמירה שהיא מאוד מאוד חשובה מבחינתנו לשים את זה בדגש.

בשנה האחרונה אנחנו הקמנו תשתית במסגרת פעילות באזור אילת, תשתית לחקלאות וביולוגיה ימית יחד עם משרד החקלאות ונגב גליל, מי שמפעיל אותה זה ארדג, יש לנו ארבעה מרכזי חדשנות חדשים ומרכז חדשנות ברובע החדשנות בבאר שבע, מרכז חדשנות מטבח פועל באזור עוטף עזה, הוא פועל גם בשדרות וגם באופקים בשלושה תחומים אגרו ביטחון וחוסן נפשי, יש לנו מרכז דזרטק שפועל בכל אזור הדרום בתחום הדזרטק, המרכזים האלה כמובן בשיתוף פעולה של מספר משרדי הממשלה, אני אציין אותם כי הם כולם שותפים, גם משרד החקלאות שנמצאים פה גם משרד נגב גליל גם משרד הכלכלה המשרד לשת"פ אזורי וגם משרד הגנת הסביבה.

יש לנו מרכז חדשנות דרום שפועל באזור דימונה והסביבה בתחום אנרגיה מימן תעשיה מתקדמת, יש לנו מרכז חדשנות, כולם דרך אגב הוקמו ממש בחצי שנה האחרונה, מרכז חדשנות סינוביישן גם כן בתחום חקלאות וביולוגית מים שגם פועל באילת.

יש לנו את סינרג'י שבע שמפעילה גם כן פעילות חדשנות בשלושה תחומים, יש להם שם שלוש מעבדות שהוקמו בשנה האחרונה שתיים מהם כבר הושקו אחת מתעכבת בגלל מצב הלחימה בדרום, בנוסף לזה אנחנו מפעילים עוד שתי חממות פריפריאליות, אחת באי נגב בעידן הנגב בתחום האקלים ועוד אחת שפועלת בירוחם, היא פועלת במגוון תחומים זה חממת הנגב כמובן, יש לנו מעבדת חדשנות שפועלת בבאר שבע בפארק ההייטק בתחום הפינטק.

זה כל הפעילויות שאנחנו יכולים לדבר על קידום עידוד יזמות חדשנות, יש לנו עוד פעילויות שהם רלוונטיות גם לנושא הכשרות, אנחנו מדברים גם על פעילות של הכשרות במסגרת שיתוף פעולה עם מעבר צה"ל דרומה סביב הצבא, אנחנו נמצאים בשותפות אזורית שבעצם הרשות נמצאת יחד עם מספר משרדי ממשלה בהובלה של הג'ויינט להובלה וקידום תעסוקה בצורה מכלילה, הפעילות הזאת הושקה ממש לפני כמה ימים והתחלנו להיות שותפים שם מההתחלה, יש לנו מספר תוכניות הכשרה שפועלות גם בשיתוף פעולה עם קארדיום וגם תוכנית הכשרה נוספת בערד.

אני אתן שניה דגש רק על הדברים שהם נמצאים כרגע מול תקומה, חלק כבר פורסמו ובאוויר וחלק עוד בעבודה ואז נוכל גם להתייחס לפעילות שנעשית בדרום בקרב האוכלוסייה הבדואית, אנחנו מדברים על מספר תוכניות במסגרת שיתוף פעולה עם מנהלת תקומה, יש לנו קול קורא פיילוטים לבריאות הנפש שזה כמובן חשוב בימים אלו, הוא כבר יצא הוא באוויר פתוח להגשות, יש לנו קול קורא נוסף לפיילוטים בהתפתחות הילד גם כן, שני קולות קוראים בשיתוף פעולה עם תקומה ומשרד לבריאות כמובן, קול קורא שנמצא בעבודה עם מנהלת תקומה עם צוות החקלאות אגרו שמדבר בעיקר על חברות בתחום הייצור בתחום האגרו והוא נמצא בעבודה הוא צפוי להתפרסם ממש בקרוב, חיר שנמצאת איתי פה יכולה להתייחס רגע גם לפעילויות של האוכלוסייה הבדואית בדרום.

במסגרת סינרג'י רק נציין שיש לנו בעצם דגש, סינרג'י זה מרכז חדשנות במסגרת רוב החדשנות ופועל בפארק ההיי טק בבאר שבע ושם יש לנו בעצם את פהימה שכרגע היא ייעודית לכל הנושא של שילוב בדואים גם בעולמות התעסוקה וגם בעולמות היזמות ואני חושבת שחיר יכולה להרחיב על זה בקצרה גם כן.

תודה רבה לך תודה רבה ממש. חיר עבד אלראזק מרשות החדשנות אחרונת הדוברים, תפדל חיר.

שלום קודם לא נתתם לי אפשרות להגיב אז שלום לכולם, תודה איימן.

במסגרת גם המאמצים שלנו לשילוב ערביי הנגב בהייטק ויזמות בשנה שעברה בחרנו חמש תוכניות עם זכיינים שונים לשילוב בדואים בהייטק, אז יש לנו תוכנית עם אליביישן אדיוקיישן שזה גוף הכשרה עתיר ניסיון בשילוב אוכלוסיות ובכלל האוכלוסייה הכללית בשילוב בהייטק יש תוכנית כזאת לשנתיים, עמותת פורסה ביחד עם קרן פורטלנד זכו בקול קורא גם והם מפעילים תוכנית לשילוב נשים, הם התחילו עם מחזור ראשון עם 15 נשים שישולבו בהייטק. שתי תוכניות - - -

(שידור הזום נותק)

חיר, לא שומעים אותך.

אצל הערבים אם יש עוד אלון שוסטר אז זה לרבות הנכד שלו כך אצל ערבים, אתם יודעים שיש הרבה יתרונות בזה שהערבים קוראים אחד לשני אבו, אז יש חלון לבן אדם לבחור בשם שלו אחרי גיל 20 כי ההורים בוחרים בשם של הבן אדם, אבל יש חלון הזדמנות לקרוא לעצמך אבו אז יתרון מובהק לאוכלוסייה הערבית.

חברים אנחנו צריכים לסיים עוד שבע דקות יוצאים מפה אז מי צריך לדבר עכשיו? אסף יצחקי שתי דקות ואפילו וחצי בבקשה.

שלום שומעים אותי?

כן.

אדוני היושב ראש אני אהיה קצר, נגעו פה התייחסו פה גם ממשרד החקלאות מרשות החדשנות ממשרד המדע, מנהלת תקומה בסופו של דבר רואה חשיבות גדולה מאוד לחזק את החבל גם בהיבטים של מכתב ופיתוח, בסופו של דבר המטרה שלנו זה לייצר חבל חזק, ואם אני מדבר על תחום החקלאות שזה התחום שאני עוסק בו אז לייצר משקים שמטמיעים טכנולוגיה מתקדמת ומודרנית ומגיעים לפיריון גבוה, אנחנו עובדים בכל הזירות בנושא הזה, נגיד ששיתופי הפעולה שלנו עם משרדי הממשלה הם חשובים וכשאנחנו יהיה לנו בשורה לעדכן על התקדמויות משמעותיות אנחנו בוודאי נעדכן וגם נשמח להגיע לוועדה.

תודה רבה לך תודה. חיר נמצאת? בבקשה חיר.

סליחה, נפלה לי הטכנולוגיה. התחלתי להגיד שיש לנו שתי תוכניות ליזמות, אחת עם אוניברסיטת בן גוריון והשנייה במכללת ספיר שגם אמורים לעודד ולחשוף צעירים וצעירות מערביי הנגב לעולם היזמות, ושתי תוכניות בעצם של מט"ח שאמורות גם לשלב עשרות צעירים וצעירות בתעשיית ההייטק.

סינרג'י שבע שסלעית הזכירה קודם הבינו שהפוטנציאל של הערבים בנגב הוא גדול וצריך להשקיע שם, העסיקו עכשיו מישהי ייעודית שתטפל בכל הקשרים ותביא לעלייה במספר המבקרים במרכז והנהנים משירותי המרכז אז ככה אנחנו מסתכלים על זה, יש לנו גם תוכנית שנה שנייה של יוניסטרים שפועלים בקרב צעירים בבתי הספר ומפעילים בנגב קבוצות שכוללות 600 צעירים וצעירות, גם בשנה שעברה וגם השנה הם פועלים ובתקווה שימשיכו גם לקבל תקציבים לפעול שם.

לנו יש מגוון תוכניות וגם בגילאים צעירים עד לשילוב בהייטק ונשמח אם יהיה לנו קול קורא פתוח לראות יותר הגשות גם שמעודדים סטודנטים להישאר במקצועות האלה, כי יש שם נשירה גבוהה מהרגיל, אז נשמח לראות גם שאנחנו פותחים קול קורא הגשות חדשות.

תודה רבה לכם, אני ניגש להמלצות חברים.

הוועדה דורשת ממשרד האוצר לקבל דוח מקיף שיכלול את הדברים הבאים:

1. התקציב המדויק המיועד למרכז הידע והקיצוץ שהיה בתקציב שיועד למרכז מו"פ בחברה הערבית בנגב כולל באחוזים.

2. הקיצוצים שהיו בכל פעילות המו"פ הממומנת על ידי הממשלה כולל המרכזים של משרד המדע ומשרד החקלאות והפילוח המדויק של הקיצוץ בתקציב של כל מרכז מו"פ.

3. הוועדה דורשת לקבל דוח מפורט ממשרד המדע לגבי התוכנית שלה לגבי מרכז הידע המתוכנן שיכלול: דבר ראשון, מדוע התוכנית להקמת מרכז מו"פ עצמאי ביישוב ערבי בנגב הפך למרכז ידע בתוך אוניברסיטת מחקר. דבר שני, מה התכנון לשילוב הקהילה הערבית בנגב במרכז המתוכנן? אנחנו מעריכים את העבודה של רינת ממשרד המדע לקידום מרכז המחקר לחברה הערבית בנגב, אבל אנחנו רוצים להבין מדוע תוכנית רב שנתית להקמת מרכז מו"פ עצמאית התצמצמה עד כדי כך.

לכן אני מציע משהו אחר: תוך שבוע אני רוצה לפגוש את השרה גמליאלי ולדבר שאנחנו רוצים מו"פ ולא מרכז ידע, מו"פ ולא מרכז ידע וגם מו"פ ראוי ונעקוב על הנושא הזה עד שיוקם מרכז מו"פ ביישוב ערבי.

לגבי המו"פ בעוטף עזה אנחנו שותפים ואני אשמח שגם חלק מהישיבה גם עם השרה גם בוועדה הבאה יהיה גם סביב הנושא הזה, כי זה נכון וצודק לכל אחד הקבוצות בחברה שלנו. כן בבקשה.

תודה רבה על האפשרות אני רוצה להתייחס, אנחנו הפעלנו במשך 10 השנים האחרונות פעילות עם יוניסטרים לבני נוער כפי שבאמת תיארנו ובשנה האחרונה פעלו 60 קבוצות בדרום ועוד 25 קבוצות בדרום לבני הנוער הבדואים.

משרד החינוך החליט שהוא לא רוצה לתקצב את זה יותר, שהוא לא מעוניין לקחת חלק בפעילות לקידום יזמות של בני נוער בדרום ולכן שנה הבאה 60 קבוצות של בני נוער ועוד 25 קבוצות של האוכלוסייה הבדואית לא יפעלו יותר לקידום יזמות ועידוד יזמות בבני נוער והיינו שמחים שהוועדה תבקש התייחסות.

בוודאי בוודאי, זה יהיה חלק מהישיבה עם השרה וגם יהיה בישיבת מעקב של הוועדה הזו, גם מה שהעלה פרופסור עאמר אבו-קרן בקשר למיפוי כולל אנחנו צריכים לבדוק את הדרך כי הוא הכי צודק, אם רוצים לשפר אז בוודאי צריך לדעת את כל הנתונים בכל הלבל והוא צודק לחלוטין וזה צעיר צריך להיות מעודכן עד לשנה הזו, לכן אנחנו זה מאוד תלוי בהתמדה שלנו, המבחן שלנו אנחנו בוועדה פה זה התמדה ואנחנו נהיה מתמידים.

תודה רבה לכולכם הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:28.