פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



66
ועדת הכלכלה
24/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 404
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ח בסיון התשפ"ד (24 ביוני 2024), שעה 9:09

הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
שלום דנינו

ברקת שמאי - עו"ד, אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד המשפטים

מרגנית לוי - עו"ד, משפטנית בייעוץ וחקיקה

אושרת דיין אליהו - עו"ד, ממונה בכירה ייעוץ משפטי במרכז לגביית קנסות, רשות האכיפה והגבייה

חוה ראובני - עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ענבל בן ישעיה - מנהלת תחום רכב ונהיגה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רפ"ק אמיר ליפשיץ - ר' חו' ייעוץ וחקיקה את"ן, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק יפעת כהן אזולאי - ר' תחום תיק דיגיטל, המשרד לביטחון לאומי

נגה רובינשטיין - עו"ד, שדלן, איגוד לשכות המסחר

ענבל צח - בת דודה של טל שוהם החטוף בעזה

גיל דיקמן - בן דודה של כרמל גת החטופה בעזה

איתי עצמון
אביגל כספי

ד"ר עידית חנוכה

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021, מ/1478

בוקר טוב לכולם. הנושא הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021. הצעת חוק ממשלתית. המשך דיון. אני רוצה היום לסיים את הדיון בחוק הזה, כדי להעביר את זה להדפיס תגיות והצבעות.

בינתיים יש לנו פה משפחות חטופים שרוצים לומר מספר דברים? בבקשה.

אני ענבל, אני כבר 262 יום לא ענבל, אני בת דודה של טל. אין משהו שהוא חשוב יותר, אין שום דבר יותר חשוב, למקרה שמישהו התבלבל וטעה. ואתמול בערב שמעתי שרק חלק מחטופים חוזרים. אז אני ממש אשמח לשמוע האם בן דוד שלי מהחלק שחוזר או שלא. ואני גם ממש רוצה לשאול פה את כולכם איך ישנתם בלילה? חיבקתם את הילדים? חיבקתם את בני הזוג שלכם? את ההורים? כי אנחנו לא חיבקנו את טל כבר 262 יום. עדי לא ראתה את בעלה בעצם מאז שהוא נחטף והיא נחטפה אחריו. ונווה ויעל לא היו עם אבא, גם כן, ראו אותו נחטף ונחטפו אחריו.

אז כל אחד ואחת מכם שהולך לישון בלילה ואומר לילה טוב לילדים, לנכדים, מה שיש לכם בבית. אני מבקשת מכם להסתכל על טל ולדעת שהוא לא חיבק את הילדים שלו כבר 262 יום ואין שום דבר יותר חשוב מזה. לא אני, לא גיל, לא אתם. הם. רק הם, היחידים שחשובים ואנחנו לא עושים מספיק בשביל להחזיר אותם. גם אנחנו לא עושים כנראה מספיק, כי הם עדיין לא פה, אבל גם אתם לא. אם אני מגיעה למקום הזה כבר 34 שבועות ואנשים אפילו כבר לא מקשיבים לי, אז יש פה בעיה.

אם אנשים מרשים לעצמם ללכת במסדרונות העוקפים בשביל לא לפגוש אותנו פה, יש פה בעיה. וזאת לא רק בעיה שלי. במקרה זה דפק בדלת שלי ב-7 באוקטובר. זה יכול היה לדפוק בכל דלת אחרת כאן. וזה יכול גם לדפוק בכל דלת אחרת פה אם אנחנו לא נתעורר. ואני אגיד את האמת, טל חוזר ואני עולה על מטוס ולא חוזרת לפה, כי אני לא רואה פה עתיד. לא לי, לא לילדים שעוד אין לי, אני לא אביא לכאן. ילדים שיכולים להיות מופקרים בכל רגע. ילדים שאף אחד לא אכפת להם שאבא שלהם לא נמצא בבית בשביל לתת להם נשיקת לילה טוב.

אנחנו כל החיים שלנו אומרים לנו לא משאירים אף אחד מאחור. אז יש 120 שהשארנו מאחור. ואם אנחנו לא נעשה משהו עכשיו הם יישארו במצב הזה. הם לא יהיו פה. יהיה לנו לא עוד רון ארד אחד, יהיו לנו 120 רון ארדים. ואני לא מוכנה שבן דוד שלי יישאר פוסטר או חולצה שאני לובשת. בן דוד שלי יחזור הביתה. וכל אחד יעשה הכול בשביל להחזיר אותו. לא אכפת לי אם אתם בעלי השפעה במקום הזה או אתם רק אורחים. כל אחד יעשה הכול. יקום בבוקר ויחשוב מה הוא יכול לעשות וילך לישון בלילה עם המחשבה על החטופים. שלהם אין שמיכה, אין מזגן, אין מיטה, אין בקבוק מים ולא ראו אור יום 262 יום.

ביום שאנחנו ננרמל את זה שהם לא רק פוסטר שכל אחד מהם זה עולם ומלואו, ולכל אחד מחכה משפחה בבית ועבודה או לא יודעת כבר מה. חלומות להגשים, דברים לעשות. הוא לא פוסטר. הוא בן אדם שיש לו שני הורים, יש לו סבא בן 94 שלא יודע שהוא חטוף. יש לו שני ילדים שהיו שם והם יודעים מה זה להיות שם. יש לו אישה שהייתה שם. יש לו בני דודים, יש לו אחים, יש לו חברים. והחיים של כולנו נעצרו. הוא חטוף בעזה ואנחנו חטופים בבית.

שכל אחד מכם יסתכל טוב טוב על טל ועל כרמל ועל יגב ועל כל ה-120 שפה מאחוריי ויגיד לי למה לעזאזל אנחנו פה והם עדיין שם.

שלום לכם, קוראים לי גיל, אני בן דודה של כרמל גת, שנחטפה ב-7 באוקטובר, אמא שלה נרצחה, כנרת גת היקרה. גיסתה ירדן הייתה בשבי וחזרה אחרי 54 ימים, אחרי שהצליחה להציל את הבת שלה במנוסה, גפן הקטנה. אנחנו מגיעים לכאן אחרי 262 יום, אבל אחרי לילה ללא שינה באופן ספציפי. כי היינו בכמה שבועות של תקווה. הייתה עסקה, קראו לה עסקת נתניהו, היה עליה קונצנזוס. אנחנו עברנו חבר כנסת, חבר כנסת וסיעה סיעה, וראינו שיש תמיכה מקיר לקיר. סיעות חרדיות, סיעות דתיות, חילוניות, אופוזיציה, קואליציה, תמכו בעסקת נתניהו.

ואתמול אנחנו ראינו טלוויזיה וכנראה שגם החטופים ראו טלוויזיה, גם הם רואים. ומה שראינו שם, לצערנו, זה ראש ממשלה שמדבר ומתראיין ובעצם אומר שהעסקה הזאת כבר לא רלוונטית, הוא מדבר על משהו אחר. מדבר על להחזיר חלק מהחטופים, אני לא יודע אפילו איזה חלק. אני לא יכול לתאר לעצמי מה מרגישים החטופים שאנחנו יודעים שהם מעודכנים שם, אנחנו יודעים שרואים טלוויזיה. אנחנו יודעים שאלמוג מאיר ג'אן ראה את התמונה של עצמו בהפגנה וידע שנלחמים עליו. ואנחנו יודעים ומבינים שהחטופים רואים בטלוויזיה שביבי מחבל בעסקת נתניהו. זה מה שהם רואים.

העסקה הזאת היא הדבר שיכול להביא ביטחון לנו. עסקה שסוף סוף אולי תשיג משהו ממטרות המלחמה ותחזיר חטופים הביתה. שהיא יכולה גם לעשות סדר בצפון ולמנוע את האיום הנורא שיש עלינו. ובמקום לקדם את העסקה הזאת אנחנו נסוגים אחורה. ואני לא מבין למה. אני לא מבין. אנחנו כבר לא מבינים כלום. מצד אחד אומרים לנו שרוצים עסקה ומצד שני מחבלים בעסקה, אני לא מבין את זה. ואני לא מבין מה אמורים החטופים להבין? מה אנחנו אמורים להבין? אנחנו משפחות החטופים לא בחרנו להיות במצב הזה ובמקום הזה. משפחות החטופים הבאים לא יבחרו גם. אתם תהיו באותו מצב. ואני אומר "אתם" כי זה יכול ליפול עליכם כמו שזה נפל עלינו. זה יכול ליפול על חברי הכנסת כמו שזה נפל עלינו.

אתם תדעו שברגע שאתם נכנסים למועדון הזה שאף אחד לא רוצה להיכנס אליו של משפחות החטופים כל לילה הוא סיוט. ואף אחד לא דואג לזה שיחזירו את החטופים שלכם הביתה. וברגע שכבר דואגים גם חוזרים אחורה. ההתבטאות הזאת, אנחנו יודעים, אנחנו מדברים, חשוב להגיד את זה, עם האנשים הכי בכירים במערכות הביטחון. הכי בכירים. חלקם גם ממש בימים ובשבועות האחרונים. הם כולם אומרים לנו שהמטרה היא לגרום לעסקה הזאת להתקיים עד הסוף.

איך יכול להיות שראש הממשלה אומר שהמטרה שלו היא לא לקיים את העסקה הזאת עד הסוף? למה ביבי מחבל בעסקת נתניהו? אני לא מצליח להבין. שמישהו יסביר לי. למי אנחנו אמורים להאמין? לאיזה ראש ממשלה שלנו אנחנו אמורים להאמין? לאיזה ראש ממשלה שלנו החטופים אמורים להאמין? יש בני משפחות שאמרו לי כבר מזמן נתניהו לא מסוגל, הוא לא רוצה, הוא לא יכול. אני עומד מולם ואומר להם תאמינו שנתניהו מתכוון להחזיר את החטופים. הוא מתכוון להחזיר את כולם. ומסתכלים עליי ואומרים לי אתה תמים, אתה טיפש שאתה בכלל מאמין לו. הוא עובד עלייך, הוא משקר לכולם. ואני אומר להם לא, תאמינו, הוא מסוגל, הוא יכול, הוא יחזיר אותם.

ואז הוא מופיע אתמול בטלוויזיה והוא אומר לא. אולי חלק.

אחרי שהוא לא נתן למשפחות החטופים להיכנס לשם.

כן. אח של טל מור ביקש להיכנס ולדבר, לא נתנו לו. לא הבנו למה. עכשיו אנחנו מבינים. כי החליטו לוותר. לא על חלק מהחטופים, על כל החטופים. מי שוויתר ומנסה להגיד נחזיר חלק – אין דבר כזה. אין עסקה כזאת. עסקת נתניהו מדברת על כולם. והם מוותרים על כל החטופים מהראשון ועד האחרון.

אנחנו לא יכולים לחיות יותר עם הספינים האלה. הספינים האלה הם על הראש שלנו. הם על הראש של החטופים שרואים טלוויזיה ושומעים. הם חווים סיוט שם, יום-יום מספיק גם בלי שהם צריכים לשמוע שראש הממשלה שלהם מחבל בעסקה של עצמו.

אז בבקשה, אני מבקש מחבר הכנסת האחד שכן, שמייצג בעיניי את כל ה-120, בבקשה, תיקחו אחריות ותתעשתו. יש 120 איש, חלקם לצערי כבר לא איתנו. אבל רובם עדיין חיים, שסומכים עלינו וסומכים עליכם שתתאפסו. שתפסיקו לחבל בעסקאות של עצמכם ושתביאו סוף סוף עסקה שתשים סוף לסיוט הזה. שתחזיר הביתה חטופים. זה בשביל כרמל, זה בשביל טל, זה בשביל כל אחד ואחת מהחטופים. החיים לשיקום והנרצחים לקבורה. תודה רבה.

אני רק אוסיף עוד משפט, כי אני יושבת פה ודניאלה, התמונה של דניאלה מאחורי. אנחנו בחודש התשיעי עוד שבוע. זאת בחורה בת 20. אני לא יודעת אם אין לה עכשיו בבטן איזה חמאסניק שהיא הולכת ללדת שם, בזמן שאנחנו מדברים על שטויות. ואני יודעת שבן הדוד שלי עובר התעללות מינית, בדיוק כמו הנשים. רק שבן דוד שלי לא יהיה בהיריון. אני מתנצלת בפני גיל שאני אומרת את הדברים האלה. אבל הילדה המתוקה הזאת עומדת לי פה בראש ואני יושבת עם אמא שלה ואני שותה איתה קפה. ואני מחבקת את אמא שלה, את אורלי היקרה והאהובה. הילדה הזאת בת 20, היא צריכה להיות בבית. ולא שמישהו מאיתנו בטעות יחשוב שיכול להיות לה בבטן איזה חמאסניק. אם אנחנו נחכה אולי יהיה עוד אחד.

תגידו, אנחנו לא נתעורר? מתי נתעורר? לא, באמת, תגידו לי, מתי נתעורר? אתן אימהות. ילדה בת 20. או כרמל בת 40, זה לא משנה. אנחנו לא מתעוררים. וככל שאנחנו נישן יותר יהיה לנו הרבה יותר קשה אחרי זה גם לשקם את מי שיחזור. תתעוררו על החיים שלכם. משהו לא טוב קורה. מדברים על הכול חוץ מלדבר עליהם.

אני רק רוצה להגיד לכם, אני בדרך כלל לא מתערב, אני מכבד את כל מה שאומרים. עם זאת, מי שהודיע שהוא מתנגד לעסקה זה חמאס ואת זה שכחתם. זה אחד. ושניים, ראש הממשלה לא אומר שהוא חוזר בו מהעסקה הקודמת. אם חמאס יסכים בוודאי שהוא יסכים לזה. הוא אומר אבל אם הם לא מסכימים אני מוכן גם למשהו חילופי שקשור למשהו חלקי. הוא לא אמר אף פעם שהוא מתנגד להצעה של עצמו.

אם אפשר.

אבל אני לא רוצה לעשות ויכוח. אני מכבד את מה שאתם אומרים. בגלל שפניתם שאתם רוצים הסבר אז אמרתי את זה. להסבר שביקשת.

זה הסבר טוב וחשוב. אנחנו לא שוכחים לרגע את מה שחמאס עשה. חמאס רצח את אמא של כרמל. ואנחנו לא שוכחים שהוא גם זה שמתנגד היום לעסקה.

אני אומר לך שהוא לא אמר שהוא נגד העסקה של עצמו.

אנחנו נשמח לשמוע את זה גם ממנו ותודה רבה לך על ההסבר חה"כ ביטן. תודה.

ברשותכם, אני אמשיך את הישיבה.

היועץ המשפטי, קודם כל קיבלנו מכתב מהאוצר, התחייבות שמה שסיכמתי איתו שבמסגרת קידום חוק בתי דין ותעבורה משרד האוצר יקצה עם השלמת הרפורמה בשנת 2024 ארבעה תקני שופטים לבית הדין לתעבורה. זה לא נכון. זה בית המשפט לתעבורה.

נכון, צודק. זו טעות.

אז היא צריכה לתקן את זה. זו לא ההתחייבות. ושישה שופטים נוספים לשנת 2026. הכוונה לבית משפט לתעבורה. שופטים ולא בית הדין, כי בית הדין הם נתנו לכם מה שאתם צריכים וזה לא קשור אחד לשני.

קיבלנו גם מכתב מחוה, בקשר לניקוד. אנחנו צריכים תיקון למכתב הזה, אנחנו נשב על זה אחר כך ולכן אני, יש שם את הדברים העיקריים שסיכמנו.

אני מבקשת לציין, לא מכתב של חוה, מכתב של משרד התחבורה.

בסדר. את לא מייצגת פה את עצמך. לא ידעתי שאת הרגולטורית של הליכוד.

שיהיה מסודר. אני חותמת, אבל זה משרד התחבורה.

אין בעיה, זו כוונתי. אז לקראת הישיבה הבאה אנחנו נעשה בהצבעות נשלים את זה. אוקיי, מה חסר, הייעוץ המשפטי?

אם אפשר לבקש לקבל גם את הנוסח של האוצר שהועבר אליכם, כי אלינו זה לא הועבר.

לא, הנוסח הוא לא נכון. היא כתבה בית דין, בואי קחי את זה.

כן, נכון. אני רוצה לתקן את זה. אנחנו לא, אחרת היינו מתקנים מראש.

עכשיו כשקראתי ראיתי את זה.

תודה רבה.

נשארו בעצם כמה סוגיות פתוחות שטרם השלמנו את הדיון לגביהם. הנושא הראשון הוא הנושא שנוגע לסעיף ההסמכה שהוועדה הוסיפה בסעיף 3 להצעת החוק לעניין שיעור הקנס בשל הפרת תעבורה. לעניין כלי תחבורה קלה. נציגי הממשלה ביקשו להתייעץ ולבדוק את עמדתם לגבי הסעיף המוצע.

כן. אז אני אגיד ככה, אני מראש מתנצלת בפני הוועדה ואני אבקש כן את הסבלנות. כי הדברים חשובים מאוד לפרוטוקול. אני אאריך מעט, אני מתנצלת מראש, אבל אני אשתדל בכל זאת לקצר.

כפי שאמרתי בישיבה הקודמת, משרדי הממשלה השונים לבקשת הוועדה ובמיוחד יושב ראש הוועדה, שאנחנו מאוד משתדלים לאורך כל הדיונים להקשיב קשב רב להערות הוועדה ולהערות יושב-ראש הוועדה ולהערות הייעוץ המשפטי לוועדה. ישבנו בישיבות שונות ורבות עם נציגי חברות הקורקינטים והגענו להסכמה ממשלתית באשר לשני התיקונים שהוצגו בפעם הקודמת. ואני אציג אותם שוב בקצרה.

אחד מהם זה בעצם להחריג את חברות השכרת הרכב ובכללה חברות הקורקינטים ממנגנון מפר תנועה מועד. דיברנו על זה בישיבה הקודמת. והשני זה לבטל את ההוראה שהגשת השגה אינה דוחה את מועד התשלום. כך שברגע שתוגש השגה לרבות בעניין הסבה מועד התשלום יידחה וניתן יהיה לברר את ההשגה, לרבות לעניין כשלים טכניים שנטענו כאן רבות וארוכות בישיבה הקודמת.

משום מה, איני יודעת מדוע, נציגי חברות הקורקינטים מתעלמים משני התיקונים הללו וטוענים לקור רוח אינו חיובי בין נציגי הממשלה באשר לטענותיהם. ואני מבקשת להביע את מורת רוחי באשר לכך. אנחנו בעקבות הישיבה הקודמת קיימנו התייעצות ממשלתית באשר להצעה שהוצעה כאן על ידי חבר הכנסת משה פסל, באשר להוספת הסמכה.

יש גם הצעה של שלום דנינו.

הייתה הצעה של חברי הוועדה בכללותה.

אני לא צריכה עזרה, תודה.

מסתבר שאת צריכה.

לא, אני לא. איתי יעזור לי אם צריך.

קיימנו התייעצות ממשלתית בנושא, ובפרט בשיתוף של שלושת המשרדים הנוגעים בדבר: משרד המשפטים, משרד התחבורה והמשרד לביטחון פנים, לרבות משטרת ישראל. והממשלה מבקשת לעמוד על התנגדותה באשר להוספת תיקון נוסף בכל הנוגע לחברות האלה.

אני לא מבין מה הסיבה? נותנים סמכות לשר. הסמכה לשר. מה יש עם זה?

אני אסביר.

ההתנגדות לא לתת לו את ההסמכה?

לא. הבעייתיות היא שאנחנו חושבים שנושא כזה שקשור זיקה ישירה ובמישרין ובאופן הדוק לאכיפה של דיני תעבורה, ואמרנו קודם, אמרה את זה נציגת הממשלה, עו"ד יפעת רווה, שאנחנו לא בטריטוריה של עיצומים כספיים ואין כאן צורך משפטי בזיקה בין גובה הקנס לבין ההפרה שבוצעה. דיני תעבורה האלה, הגם שיש כאלה שמקלים בזה ראש, עלולים לפגוע באנשים. כפי שאנחנו רואים שקורקינטים פוגעים באנשים.

לכן אנחנו סבורים כממשלה שכאשר אנחנו פוגעים בדבר כזה אנחנו מבקשים שזה יהיה בחקיקה ראשית מלאה עם שלוש קריאות של הכנסת, כדי שהכנסת תדע ותהיה מודעת למשמעות של הדברים. אנחנו חושבים שזה ראוי ונכון.

רגע, רגע. חקיקה נותנת את הארבעה, אבל נותנת הסמכה לשר לקבוע נסיבות שאפשר להפחית את זה.

בהחלט.

זה עדיין בשליטתכם.

נכון. אבל אנחנו לא רוצים רק את שליטתנו.

אז אני לא מבין מה הבעיה פה.

אנחנו רוצים גם את שליטת הכנסת במצב שבו אנחנו מסייגים חלק, אנחנו עומדים על כך שככל שזה יוסף חרף התנגדותנו זה יהיה באישור ועדה.

התנגדות באמת שלא מובנת פה. אתם יכולים לא לעשות, השר יכול לא לעשות כלום והוא יכול לעשות.

אכן אתה צודק אדוני.

מה אתם מפחדים, מבג"ץ? זו סמכות רשות.

אתה צודק אדוני. אנחנו חושבים, זו סמכות רשות ועדיין אנחנו חושבים שבעניין כזה רגיש שעולות בו טענות לפחות - - -

לא, אבל באמת שיש פה בעיה קיימת.

נכון, אולי, לא יודעת.

לא, הבעיה היא נובעת מזה שמדובר בחברת השכרה אפילו לשתי דקות, שבן אדם לוקח את זה לשתי דקות. ויש בעיות שהיום אנחנו יודעים שהם מצליחים לאתר 90%. יכול להיות שהם יצליחו יותר עם הזמן. יגיעו, ברגע שיהיה את המספרים וכל מיני דברים יכולים להגיע גם ל-98%. לכן הם אומרים אתם מטילים עלינו נטל כבר מידי.

אין בעיה. אפשר יהיה לבחון את הדברים ברמה המקצועית, כפי שהצהרנו לוועדה.

לא, לא רוצים בעתיד תיקון של החוק. אנחנו רוצים לתת הסמכה לשר לעשות את התיקון.

אז עמדת הממשלה היא שדבר כזה רגיש, שקשור במישרין לאכיפה והמשמעות של פגיעה בהרתעה שלו צריך לעבור בחקיקה ראשית ולא בחקיקת משנה.

עובר בחקיקה ראשית.

לא, התיקון כשלעצמו, אדוני, לא ההסמכה.

התיקון עצמו יעבור את ועדת הכלכלה.

אבל זה לא חקיקה ראשית.

זה כמו חקיקה ראשית, זה באמצע. זה משהו באמצע.

זו חקיקת משנה.

אני חושב שבעניין הזה אתם קצת מגזימים. אני לא מבין מה ההשפעה של זה על נושא של תאונות דרכים באמצעות קורקינטים.

אתה יודע כמה תאונות דרכים יש באמצעות קורקינטים?

כן. אבל איך זה משפיע?

אתה יודע מה יקרה לי אם יפגע בי קורקינט?

לא, את לא מבינה. איך זה משפיע התיקון הזה על העניין הזה?

רק לחדד, בחברות הקורקינט השיתופי כבר שלוש שנים לא היה הרוג אחד, לעומת כעשרות הרוגים בקורקינטים פרטיים. אז כשאנחנו מדברים על התאונות - - -

לא, אבל זה מזל, זה לא קשור.

ממש לא.

אתם שמים פקח שייסע איתו?

אנחנו למשל מגבילים את המהירות. המהירות של הקורקינטים השיתופיים.

יכול להיות שהגבלת מהירות.

זו נקודה חשובה, דוד. זו נקודה מאוד נכונה, המהירות היא פה גורם מכריע והם באמת מגבילים את המהירות ולא פורצים אותה כמו הפרטי.

יש גם הצעה של שלום דנינו.

זה שהם מגבילים את המהירות זה לא בהכרח אומר שלא תהיינה תאונות של פגיעה בגוף. אותי באופן אישי כשהייתי על מדים בשבוע שעבר כמעט דרס קורקינט. אני יודעת אם הוא פרטי או לא?

התאונות קשות.

נכון. ולכן זה צריך לעבור חקיקה ראשית לעמדת הממשלה. יש לנו פגיעה באכיפה ופגיעה בהתרעה.

טוב. אנחנו לא מקבלים את הטענה הזאת, לא השתכנענו.

אולי רק נשלים בבקש באמצעות עמדת המשטרה.

כן, המשטרה?

בוקר טוב יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת. אני עו"ד אמיר ליפשיץ, ראש חוליית ייעוץ וחקיקה באגף התנועה. אדוני אמר שיש כאן בעיה. אנחנו לא בטוחים שיש לנו במצב הקיים בעיה. הרי הוועדה החליטה שגם כשלים טכניים נמצאים בסמכות של התובע במשטרה לבטל את הדוח.

אבל מה שאתם לא מבינים, אז אם אין בעיה לא צריכים התערבות של השר. אז מה הבעיה? לא הבנתי.

אם אין בעיה. אז למה לא חקיקה ראשית?

לכן אני לא מבין את העמידה על הרגליים האחוריות.

אני אומר כזה דבר: קודם כל, יש שלב ראשון תובע שבודק את הבקשה לביטול, כי יש שם קושי טכני שלא קשור בחברה. יש להם קשיי GPS, יש להם קשיים שלא תלויים בהם. אז תובע משטרתי יכול לבטל את זה במרכז פניות נהגים. לא השתכנע, יש דיין. הדיין יכול לקבל את כל העילות, הוא לא עובד במשטרה. הדיין יכול לבוא ולהגיד סליחה, אם זה לא תלוי בכם, לא אשמתכם, אני אבטל.

כמה עולה לטפל משפטית בתהליך שתיארת עכשיו? קורקינט של 10 שקלים, לוקחים עורך דין, שולחים אותו לבית המשפט.

לא, בלי עורך דין.

כותב לך, הולכים לדיין. אז מי הולך לדיין?

אין צורך בעורך דין לשם הגשת השגה.

לא, אתם מציעים פה הליך, באמת, מסורבל, קשה, על 10 שקלים.

אדוני חבר הכנסת.

עכשיו זה יחזור על עצמו על כל קנס של 10 שקלים. זה לא אחד.

זה כל קנס של 10 שקלים שבהם חברה, וזה לא משנה אם זה אוטו שחברה משכירה אותו ל-10 דקות ויש חברות כאלה שמשכירות מכוניות גם לפי שעה. וזה לא משנה אם זה קורקינט וזה לא משנה אם זה משאית. מי שבעל הרכב צריך לדעת מי נוהג ברכב. אם הוא יגיד לי, הוא לא ישלם כלום.

רבותיי, טוב.

ויש גם שנה וחצי או שנה עד שנתיים להיערך.

כל הכבוד שעשיתם התייעצות בין משרדית.

יש עוד זמן להיערך, אין לזה צידוק.

הכול טוב ויפה, אתם לא משכנעים אותנו בעניין הזה. אני גם לא, כל העניין הוא שאני לא יודע איך זה יעבוד בפועל. אני מאמין שהחברות, היום זה 90%, יגיעו גם ל-98%, ברגע שאנחנו נעשה את כל השינויים בתקנות.

ו-2% ייפתרו במשטרה.

לא, בסדר, זה כן. לכן במקרה כזה לא נצטרך התערבות של השר. ואם זה לא יעבוד ובאמת נראה שיש בעיה, אז נצטרך התערבות של השר. מה הבעיה? זה קשור לחקיקה ראשית וחקיקה לא ראשית.

אני אתייחס.

וההסכמה מצויה בחקיקה ראשית.

אני אתייחס. קודם כל, לחה"כ דנינו, שלום. אין צורך בעורך דין לשם הגשת השגה. מי שאומר לך כך אז בעיניי מסלף את הדברים.

לא, אף אחד לא אומר לי. אני מאוד עצמאי במחשבות שלי.

לא, לא רמזתי שאינך עצמאי.

אז אוקיי, אם לא התכוונת, הכול בסדר.

אין צורך בהשגה. השגה זה לא הליך משפטי, זה הליך מינהלי בתוך הרשות.

מאה אחוז.

רגע אדוני, מחילה, אם יורשה לי להשלים.

אבל זה עכשיו לא פיליבסטר כדי לשכנע.

לא, ממש לא. אנחנו לא מוסמכים לעשות פיליבסטר גם אם נרצה.

לא השתכנענו. שמענו את הטיעונים.

הכול בסדר. אנחנו כן נבקש להגיד שאם הוועדה לא תקבל את עמדתנו אנחנו מבקשים לקבוע בסעיף הזה שיהיה מדובר בסמכות שרת התחבורה היום.

לא שר המשפטים?

לא. אם תסתכל בסעיף 3(ד) אדוני, אז גם שם הסמכות נתונה לשר התחבורה.

בסדר, שר התחבורה, אין לי בעיה.

שר התחבורה בהסכמת שר המשפטים והשר לביטחון פנים.

לא, לא, לא, אין, זה לא תהליך.

יש כאן משמעויות של אכיפה.

מה אתם עכשיו רוצים? אז אולי נעשה החלטת ממשלה.

לא, לא צריך החלטת ממשלה.

נתנו לכם. אתם רוצים לוותר? זה רק שרת התחבורה. את יודעת מה? בהתייעצות עם שר המשפטים, אין לי בעיה.

לא, לא, לא, בהסכמת שר המשפטים. אדוני, הסכמת שר המשפטים קבועה גם בסעיף קטן (ד). זה אותו מנגנון.

אז מה הם רוצים? אז נתנו להם.

בפקודת התעבורה בהגדרת רכב יש החרגה מתן סמכות לשר התחבורה להרחיק כלי רכב.

בהסכמת שר המשפטים ואנחנו מבקשים להוסיף גם את הסכמת השר לביטחון פנים.

לא, אי אפשר שלוש הסכמות.

ואישור ועדת הכלכלה.

באישור ועדת כלכלה בכל מקרה.

אני אומרת את הדברים שכן, כיוון שזה חשוב לפרוטוקול.

לא, לא יהיו שלוש הסכמות. לא יהיה. לא יהיה שלוש.

ודבר שלישי, אנחנו מבקשים שזה יהיה גדור אך ורק לרכב קל.

מה זה רכב קל?

קורקינטים.

אין לי בעיה. עם זה אין לי בעיה. לגבי הסכמת שר המשפטים, בסדר, כי הוא השר המוסמך. לגבי שר לביטחון פנים מספיק התייעצות, לא צריך יותר מזה.

אז אולי אפשר אישור.

מה זה אישור?

זה לא אותו דבר. יש מקומות בחקיקה שכתוב אישור.

אישור והסכמה? שיהיה התייעצות, לא צריכים יותר מזה.

אנחנו נצטרך לבדוק את זה עם השר.

אין מה לבדוק, אני היום מסיים את העניין הזה, רבותיי.

בסדר, אנחנו מחויבים לבדוק.

תפסיקו כבר עם הבדיקות האלה, די.

בסוף יש שרים, אנחנו לא השרים אדוני.

בסדר, שיהיה שר.

בסדר, אז אנחנו נעדכן.

לא, אתם מייצגים אותם בסדר גמור. אבל הוועדה רשאית.

לא, לא, אין מה לבדוק. אתם רוצים, תבדקו לבד. זה החלטה שלנו.

אנחנו נבדוק.

זו ההחלטה, נגמר הסיפור. מה רצית לומר?

אני אומר בקצרה.

זה בסדר גמור ההחלטה הזאת. תאמינו לי, בסדר גמור. אתם מייצגים יפה את ההתייעצות הזאת שעשיתם, אבל ברגע שאני מכניס את זה בהסמכה בחוק, אז זה חוק ראשי. זה לא חוק משני ולא כלום.

לכן אני מבקשת מאדוני לחשוב שוב על הסכמת השר לביטחון פנים.

לא, מספיק התייעצות. יותר מידי הסכמות זה מוגזם.

אפשר גם את שר הפנים על הדרך.

מה השר לביטחון פנים יכול פה להועיל, אני לא מבין.

לא, הוא אחראי על כל האכיפה.

בסדר, אז הוא ייתן את חוות הדעת שלו.

כמה שיותר מכשולים מבחינה ממשלתית זה יותר טוב. אדוני, אני רוצה שנייה להתייחס למה שנאמר כאן.

נציגי הממשלה כל הזמן מפנים לפקודת התעבורה. בפקודת התעבורה יש סמכות אך ורק לשר התחבורה, בלי התייעצות גם לא עם רשות העתיקות ולא עם אף אחד, על זה שניתן להחריג מתוך הגדרת רכב סוגים של כלי רכב מסוימים. שר התחבורה ב-2004, מאיר שטרית, באמת החריג קורקינטים במהירויות מסוימות מהגדרת רכב. כאן הממשלה, כל פשרה שהצענו, כל פשרה שהוועדה הציעה, כל הזמן רק שמים חסמים ועוד חסמים.

מה הבעיה? שאין להם שום תשתית עובדתית. הם באו לכאן, אמרו אנחנו שואבים - - -

מה שכן אבל, דיברנו על זה בתקנות שעשינו עם משרד התחבורה. יש פה בעיה עם שינויי המהירות שאנשים עושים. את זה אתם צריכים להביא קנסות גבוהים מאוד ועבירות פליליות מאוד גבוהות. מי שעושה דבר כזה יש בעיה עם זה. ואתם מתעלמים מזה.

כל מה שהתבקש על ידי הוועדה עוד לא טופל על ידי משרד התחבורה.

הקנס הוא 1,000 שקלים. הבעיה היא אכיפה.

לא מספיק. מי שעושה, מי שמשנה מהירויות הקנס צריך להיות 10,000 שקלים. זה לא 1,000 שקלים, אני מאוד מצטער.

אין לנו סמכות לעשות את זה.

קנס הרתעתי בצורה בלתי רגילה. שינוי מהירות שקורקינטים יכולים לנסוע במקום 30 קמ"ש 70 קמ"ש זה דבר שהוא מסכן חיים.

יכול להיות קטלני.

אני מאוד מצטער. זה לא 1,000 שקלים צריך להיות וזאת עבירה פלילית צריכה להיות, אפילו ללכת ישר לבית משפט על דבר כזה.

מה הקנס כשמשנים מנוע במכונית, משטרה?

שינוי מבנה ברכב רגיל הוא הזמנה לדין. בכלים חשמליים קלים, ברכב תחבורה קלה זה קנס של 1,000 שקלים. הבעיה היא פחות הקנס, היא יותר העניין של מי יאכוף את זה ומי בודק את זה. אין לפקחים של השלטון המקומי כנראה אפשרות לבדוק את זה.

לבחון את זה טכנית?

כן. והם גם לא מוסמכים לתת הזמנות לדין. הם מוזמנים לאכוף רק עבירות שהן עבירות קנס.

אין להם סמכות להחרים?

להפוך את זה להזמנה לדין זה רק יפחית את האכיפה.

אז תעשי 10,000 שקלים קנס.

בצו עבירות קנס אין לנו סמכות להגיע לסכומים כאלה.

אז אני מאוד מצטער. אתם רוצים לטפל בתאונות דרכים של קורקינטים? רק ככה אפשר לטפל. אני לא מבין אתכם.

אתם יוצרים ערי מקלט לקורקינטים מהירים.

הנה, יש לכם שיתוף פעולה שלנו.

אם היינו מביאים הצעת חוק ממשלתית היינו יכולים לתקן את זה.

תביאי לי את זה, אני אעשה את זה. תביאי את זה.

הקנס המירבי לפי 30(ב) הוא 2,900 ש"ח.

זו אחת הסיבות שאנחנו מבקשים כממשלה שזה יהיה בחקיקה ראשית. כי אם היינו מביאים את זה בחקיקה ראשית היינו יכולים לתת מענה כולל.

נו, באמת. כי לא סומכים על השרים.

אני מבקשת שעורכת הדין נגה רובינשטיין תפסיק לתת ציונים לממשלה.

תקשיבי, את עורכת דין טובה, אבל צץ לך עכשיו רעיון. אבל זה לא קשור. אנחנו, הנה אני אומר לך, יש לך שיתוף פעולה שלנו. תביאי לנו את זה לפה ואני אעלה לכם את הקנס באופן שאת לא מצפה. כי הסיפור הזה שמשנים את המהירות ואפשר לתת את הקנס לפי שינוי המהירויות.

זה פשע.

זאת אומרת אם העלו את זה ברמה X זה ככה, אם העלו ברמה Y זה ככה. אבל מספיק עם זה. אתם עוזבים את זה. איך אתם רוצים להילחם בתאונות דרכים בשיטה אחרת? אני לא מבין את זה. אני לא מבין את המשטרה.

אדוני, אני אסביר את זה. אני אסביר את המשטרה.

אני יכולה להשלים רק את מה שהתחלתי להגיד?

בסדר, הבנו.

לא.

אנחנו סיימנו את העניין. זהו, נגמר הסיפור.

רגע, אבל עוד משפט אחד. משפט אחד זה אפשרי?

אתם צריכים להילחם אחר כך, אתם צריכים להוכיח תוך שנה שאתם עם השינויים בתקנות שעשינו לאיזה אחוז את מגיעה. אם אתם מגיעים, לדעתי אתם תגיעו לאחוז מאוד גבוה ואז תתחילו להגיש בקשות ונראה מה יהיו ההחלטות של בית הדין בעניין הזה.

בהנחה שיישארו עד אז חברות.

ואז אני מאמין, אם זה באמת לא עובד, תפנו לשר התחבורה והוא יתייעץ עם מי שצריך, כדי לשנות את העניין הזה ולקבוע נסיבות מיוחדות. אני חושב שזה פותר את הבעיה גם למשרד וגם לכם.

רק בכלכלה זה לא עובד ככה.

זה משהו הוגן מה שנקרא.

בכלכלה זה לא עובד ככה. ואם משרד המשפטים מתנגד לצו כפי שהוא, אז אפשר ללכת להצעה אחרת, של האחוזים.

אני ראיתי את ההצעה שנתתם. היום קודם כל זה 90%, אז מה השינוי?

זה בממוצע 90%.

לא, אתם אמרתם פה.

אנחנו לא מכירים את ההצעה הזאת בכלל.

לא, ההצעה היא שאם הם יעשו 90% אז זה יהיה פי 2.

לא, אבל זה לא הוגן שאנחנו לא מכירים את זה, אנחנו לא אמורים להיות מופתעים.

לא, לא, זו הייתה הצעת פשרה לחברות האלה.

אתם לא מופתעים, שמעתם על זה.

רבותיי, החיים יקבעו. זאת אומרת, אם אנחנו נראה שזה ניתן לפתרון אין צורך בשינויים. אם נראה שיש פה בעיה א' תמיד אפשר להביא תיקון חוק, גם בהצעת חוק פרטית וגם בממשלתית. ו-ב', אנחנו צריכים לסמוך פה על שר התחבורה והמשפטים וביטחון פנים, מי שלא יהיו, שהם יעשו את העבודה שלהם. וגם הם מתייעצים עם הפקידות.

הם לא מתייעצים בהיבטים כלכליים ולכן אין תשתית עובדתית כאן.

לא, לא, מתייעצים.

לא. אנחנו שמענו אתמול מנציגי הממשלה שלא הייתה התייעצות עם גורמים כלכליים.

אני חושב שאין לנו פתרון לזה.

אני לא יודעת עם מי דיברת, איתי לא דיברת.

רבותיי, אין לנו פתרון לזה כרגע במובן הזה שאני לא יודע איך זה יעבוד. לא יודע מה יהיה בעתיד. ולכן נתנו סמכות לשר. זאת הצעה טובה. שיביאו תיקון ולא במסגרת תיקון חוק שזה לוקח המון זמן, בצו. באישור ועדת הכלכלה. ואז נוכל לעשות דיון על העניין הזה.

צו.

תקנות, זה אותו דבר.

לא, הוא אמר צו. למה את משנה כל פעם מה שהוא אומר?

אותו דבר, תקנות זה אותו דבר.

הוא אמר. אם תקנות זה אותו דבר, אז זה בסדר לומר צו. הוא אמר צו. כל פעם הוועדה מנחה משהו ואתם משנים.

אין לזה שום משמעות.

אני מפסיקה לענות לך. אני מפסיקה לענות. אדוני יושב-הראש.

התיקון הוא כזה, שר התחבורה והבטיחות בדרכים, הנה אני מקריא, בהסכמת שר המשפטים.

אבל שנייה.

רגע. בהסכמת שר המשפטים, רגע, תני לי לקרוא.

סליחה.

בהסכמת שר המשפטים, התייעצות עם השר לביטחון לאומי ובאישור ועדת הכלכלה רשאי לקבוע לעניין רכב ותחבורה קלה כהגדרתו לפי פקודת התעבורה במקרים ונסיבות שנתקיימם שהוא הקנס כאמור בסעיף 3(ב) יהי הנמוך מפי ארבעה.

ואני רק אוסיף שצריך יהיה לתקן.

תודה, זה מה שרציתי להעיר. תודה.

גם בפקודת התעבורה.

תודה רבה.

סמכי על איתי. איתי מתמצא טוב מאוד בעניין הזה.

אני כבר אמרתי לפרוטוקול ואני אגיד שוב, אני מוכנה להגיד עוד 5,000 פעמים שיש לך יועץ משפטי, בורכת ביועץ משפטי לעילא ולעילא.

אנחנו רוצים להבין שנייה את התיקון בפקודת התעבורה. מכיוון שהיום כבר יש סמכות לשר התחבורה. אז בעצם מצמצמים לו את הסמכות שיוכל לעשות את ההחרגה בצו, רק בהסכמת שר המשפטים.

אנחנו מדברים כרגע על סעיף 30(ג). אמרתי לך, צריך לבחון איזה תיקון צריך לערוך בסעיף 30(ג), כי צריך תיקון בפקודה. תיקון מקביל, כיוון שאנחנו מדברים כאן על המישור המינהלי ופקודת התעבורה זה בעצם המישור של עבירות פליליות. אז אני שואל את נציגת משרד התחבורה.

אני אשיב בשם הממשלה ברשותך, ואם חוה תרצה היא תוסיף. זה בדיוק מה שרציתי להעיר מקודם, סליחה מאדוני יושב-הראש שקטעתי אותו, אבל זה בדיוק מה שרציתי להעיר.

לא, לא, אין בעיה, הכול בסדר.

שאנחנו רוצים שתיקון מקביל עם אותה סמכות תהיה לגבי פעולת התעבורה במישור הפלילי. כי לשיטת הממשלה, לעמדת הממשלה, לא יעלה על הדעת שזה יהיה במישור הפלילי ולא יהיה במישור המינהלי. המישור המינהלי הוא קל וחומר לעומת הפלילי.

מקובל, מקובל.

יש לי הערה קטנה ברשותכם לגבי הנוסח שהוצע, לגבי אותם מקרים ונסיבות.

הגדרת כלי רכב בפקודה. אמרנו לאיתי, יש סמכות רחבה מאוד לשר התחבורה בתוך פקודת התעבורה. ההצעה שדיברה כאן להבנתנו צפויה לצמצם את סמכות שר התחבורה. זאת לא הכוונה.

אני לא חושב.

חשבתי שהוועדה החליטה.

אני חושב שהוראה כזו, אגב, הוראה כזו שנוגעת לשיעורי קנס בכל מקרה צריכה להיות במנגנון של אישור ועדה. זה בכל מקרה, הסעיף הזה הוא הרי סעיף ישן. את הרי יודעת שהגדרות בפקודה הן מאוד מיושנות. אנחנו לא כותבים ככה חקיקה היום.

אם ככה, הן באמת מיושנות ולכן היה צריך להפעיל שיקול דעת ולבוא עם תשתית עובדתית לפני ששואבים אותם. אני מסכימה איתך, אבל זו לא הסיטואציה.

אני עדיין חושב שצריך את אותו תיקון, תיקון מקביל פחות או יותר באותה לשון.

אנחנו נשמח לראות את הנוסח.

לא, הנוסח, אין מה לראות.

אז שנייה, מה יהיה בפקודת התעבורה?

אותו נוסח.

באיזה הקשר?

בסעיף 30(ג), הנוסח של סעיף 3(ג) שאוב מסעיף 30(ג), זה כמעט אותו נוסח. אז את אותה תוספת נוסיף.

הערה קטנה, ברשותך יושב-הראש. אין לי הערות לגבי הנוסח של אותם מקרים ונסיבות. אבל אני אומר לפרוטוקול שאותם מקרים ונסיבות אמורים להיות ככלל נסיבות שלא תלויות בחברות. נסיבות שהן חיצוניות לחברה. לדוגמה קושי בקליטת GPS זה לא תלוי בהם. אבל אם הוא לא רוצה לשפר את המערכת שלו ולהסב את הדוחות, והוא אומר יש לי קושי טכני. אז צריך לקחת בחשבון. זה לא עניין של נוסח. הוא אומר המקרים והנסיבות צריכים להיות לא תלויים בהם.

בסדר, קיבלתי את זה. שהנסיבות לא תלויות בחברת השכרה.

אבל עכשיו הוא נתן דוגמה שאפשר לתת לזה פרשנות אחרת.

מה זה אומר לא תלויה? אני לא מבינה ברמה המשפטית מה זה אומר.

אני אסביר. יש דוגמה ספציפית שאתם נתתם.

בסדר, מה שאומר לי היועץ המשפטי, אתם מוציאים צו על זה? אז תכניסו את זה בצו, זה הכול.

לא, אין לי בעיה עם הנוסח.

אם תחליטו לעשות תיקון אז בצו תכתבו נסיבות שלא תלויות בהם. לא צריך את זה בחוק. בסדר גמור.

טוב, הנושא הבא. בסדר, מספיק, נגמר.

בעצם הוועדה החליטה, כמו שאמרתי, על הוספת ההסמכה גם בסעיף 3(ב) להצעת החוק וגם תיקון מקביל בסעיף 30(ג) לפקודת התעבורה.

כן. זה בשביל לא לשנות. ההצעה של דנינו לשנות את הנושא הזה המשמעות שלה שאנחנו נשנה בפקודת התעבורה משהו שהיום הוא פי ארבע בגלל אחוזים של בדיקות. אז נשאיר את זה. נתנו הסמכה והנושא ייבדק בעתיד. נראה מה יהיה, איך בית הדין מתנהג, איך הם מתנהגים. מה האחוזים שמצריכים. מה הבעיות שעולות, שגם את זה אני לא יודע.

יש עוד נקודה אחת שעלתה בוועדה בדיון הקודם וזו הצהרה. זה אני מדברת גם עליכם, הצהרה שבמקרים שבהם יש כשל טכני תהיה הנחיה ביחס לעניין ההליכים, לגבי פטור. שנייה, רגע, רגע.

אבל סיימנו את העניין, למה את מעלה לי עוד בנושא?

כי זה עניין אחר. ההצהרה שהתבקשה אלה שני חלקים שונים.

הסמכות קיימת, זה כבר נאמר.

אז תעגנו אותה בהנחיות יועץ. צריך לעגן את זה בהנחיות יועץ.

אם צריך להתקין את ההנחיות.

צריך.

רבותיי, סיימנו את העניין, סיימנו. הנה אני אומר לכם, אל תפנו יותר לחברי כנסת בעניין הזה. ברגע שתפנו אני אקבל את העמדה של הממשלה. נגמר הסיפור. תלמדו לכבד. מספיק כבר עם הפניות לחברי כנסת. זהו, נגמר.

למה?

לא, באופן כללי. את זה סיימנו, נגמר. די, אף אחד לא יכול להשפיע עליי בעניין הזה יותר. הנה, אני כבר אומר לכם. אז חבל על הפניות. אני אומר את זה לממשלה. יש פה בעיה. אי אפשר, תכבדו את זה שיש פה בעיה. אי אפשר ללכת על כללים שהם בעצם רואים שיש בעיה, שיכולה להיות בעיה. בסדר? אולי אין עכשיו, יכולה להיות. במצב הזה אני חושב שזה הסדר מניח את הדעת. זה משהו שהוא באמצע. מאפשר לכם בעתיד לבדוק, לבחון את הדברים בצורה יותר רצינית. והם, זה מאפשר להם גם להגיב על דברים שאתם תעשו.

אני חושב שאתם צריכים לקבל את זה. זה שיש התייעצות עם השר לביטחון פנים זה לא נורא. לא קרה שום דבר. יש פה שר המשפטים, שר תחבורה. שר המשפטים והתחבורה יכולים להתייעץ עם השר כמה שהם רוצים, עם איזה שר שהם רוצים. אין שום בעיה.

אנחנו מלכתחילה הצהרנו לבקשת אדוני בישיבה הקודמת שאנחנו כמובן גורמי המקצוע פתוחים לכל בחינה נדרשת. וכך גם עשינו כפי שאמרתי בתחילת דבריי בנוגע לקורקינטים.

גמרנו, אז תכבדו את זה שנותנים לכם סמכות פה לבדוק את העניין בצורה יותר משמעותית בעתיד. אין פה שום בעיה.

נמשיך?

מה הנושא הבא?

הנושא הבא זה סעיף 13 שעניינו מינוי חברי בית הדין לתעבורה.

אני רק אעיר לפני כן, ברשותך, היועץ המשפטי, שכן הכנסנו לבקשת הוועדה תיקון בסעיף 10(א) לעניין יידוע המפר. עבירה של היועצת המשפטית למרכז שלטון מקומי. אם לא צריך להקריא, אז נמשיך.

אם זה הוחלט בדיון.

זה הוחלט בדיון. הוספנו שם "הוועדה קיבלה את ההערה של היועצת המשפטית למרכז שלטון מקומי" והוספנו את זה.

כן. אז כמו שהתחלתי לומר, הנושא הבא שנותר פתוח נוגע לסעיף 13 להצעת החוק, מינוי חברי בית הדין לתעבורה. והשיקול בבחירת אותם חברי בית דין.

בדקנו את הנושא והגענו לנוסח שמקובל על גורמי המקצוע. אני רק אעיר לפרוטוקול שגורמי המקצוע זה - - -

מה? הניסוח הזה עליך?

אני רוצה לשמוע.

היא אומרת שיש נוסח מקובל.

על גורמי המקצוע בממשלה.

אז קודם כל אני רוצה להגיד לכם לפני שאת מקריאה. אמר היועץ המשפטי ואמרתם את זה בוועדה שזה פוגע בנושא של דיני המכרזים. זו טענה לא נכונה מהסיבה הפשוטה שיש עוד חוקים שהם כאלה. כמו למשל הנושא הזה של לתת קדימות לעולים חדשים.

ייצוג הולם.

ייצוג הולם, נכון.

ייצוג הולך לערבים.

ייצוג הולם אכן קיים.

רגע. ייצוג הולם לערבים, ייצוג הולם לחרדים, כל הדברים האלה הם בעצם אומרים שזה בעצם נוגד את הנושא של דיני המכרזים כי נותנים קדימות וייצוג הולם. לכן יש תקדימים בעניין הזה ואני לא יודע למה אתם מתנגדים. עורכי הדין הם פחות טובים מתובעי המשטרה ותובעים שלכם?

חס וחלילה.

אז זהו.

אבל יש הבדל בין קבוצה ייחודית באוכלוסייה.

אני לא, אני יודע שיש הבדל. אני רק אומר, יש תקדימים בניגוד לדיני המרכזים, כשרוצים, יש תכלית ראויה אחרת. מה הבעיה? זה לא נכון להגיד שה פוגע. פוגע אם זה תכלית ראויה אז מותר לפגוע. זה לימדתם אותי בדיונים על נושאים אחרים. בסדר.

אבל אני מציע לא להשיק אחד לאחד מהנושא של ייצוג הולם.

לא, לא משיק. אני רק אומר שיש תקדימים. כן, כשרוצים עושים.

אני אגיד שהגענו לנוסח שמקובל על גורמי המקצוע בממשלה וכשאני אומרת גורמי המקצוע, זה פשוט חשוב לפרוטוקול, נציבות שירות המדינה, ייעוץ וחקיקה והלשכה המשפטית של משרד המשפטים. שמקובל גם על המנהל הכללי של משרד המשפטים.

בעצם אנחנו נציע לוועדה להוסיף סעיף קטן נוסף לסעיף 13 שיהיה כתוב בו: "בבחירת חברי בית הדין לתעבורה יילקח בחשבון ניסיון מקצועי מגוון מסוגים שונים".

מה זה אומר? לא הבנתי.

זה אומר שהוועדה, כשהיא תבחר את הדיינים היא תשקול כשיקול שקבוע בחקיקה ראשית, כלומר לא שיקול שקבוע בהוראות נציב שירות המדינה, כפי שאכן נחשב קבוע. כפי שאכן קבוע.

סעיף 13 שלנו יותר טוב.

מה?

נתנו את זה פעם שעברה. מה אמרנו? אמרנו יילקח בחשבון. נכון?

אם אפשר רק להשלים את המשפט בשביל הפרוטוקול.

תראה לי את הנוסח שלנו.

אם אפשר רק להשלים בשביל הפרוטוקול.

אני לא מבין למה אתם עומדים על רגליים אחוריות.

אם אפשר רק להשלים. זה נושא שחשוב למנהל הכללי שלנו. אמרתי את זה מספר פעמים.

זה מעורר אצלי חששות.

לא, לא, ממש לא. אדוני, אני הצהרתי כמה פעמים ואני מצהירה עוד פעם. וכמו שרציתי להשלים את המשפט הקודם, גם בהוראות נציבות שירות המדינה היום כתוב שהוועדה צריכה לשקול בחירת מועמדים מרקעים שונים ולכן הלכנו לנוסח הזה. נציבות שירות המדינה מעודדת להכניס אנשים עם רקעים שונים ומה שנקרא גיוון תעסוקתי לשירות המדינה. וכמו שאמרתי, לראייה, אנחנו בוחרים דיינים מהשוק הפרטי. אין לנו כוונה שלא לבחור. כמובן שזה תלוי באם תוגשנה מועמדויות.

אני כן אשלים את זה שגם ריככנו את תנאי הכשירות.

לא, לא, בנוסח הזה לא ריככתם כלום.

לא, את תנאי הכשירות כדי שיהיו כמה שיותר מועמדים מהשוק הפרטי.

מה לא בסדר בניסוח הזה?

ניסיון מגוון ומסוגים שונים אני חושב שזה קצת - - -

בכוונה, כדי לחזק את זה.

אז אני מציע לחזק את זה אולי באופן אחר ולומר שבמינוי חברי בית הדין לתעבורה יילקח בחשבון או יובא בחשבון ניסיון מקצועי מגוון ובכלל זה ניסיון מקצועי שאינו מהשירות הציבורי.

מה לא בסדר בזה? מה?

לא אמרנו שזה לא בסדר.

קודם כל זה לא אומר שזה פוגע בשיקול דעת של הוועדה פה. רק אומרים לה מה לקחת בחשבון.

נכון, זה שיקול. הרישה היא די זהה. עדיף לדעתי בבחירת מאשר במינוי.

נראה לי יותר טוב הנוסח הזה.

בסדר, אין בעיה.

זה בעצם מוסיף סיפה שאנחנו חושבים שהיא פשוט עלולה להגביל.

בסדר, בחירה. בבחירת חברי בית הדין לתעבורה יילקח בחשבון ניסיון מקצועי מגוון או בכלל זה ניסיון שאינו בשירות הציבורי. זה בסדר הנוסח הזה? מקובל עליכם או שאתם צריכים עוד פעם להתייעץ?

בסדר. אני אגיד רק שזה נושא שהמנהל הכללי שלנו ירצה להתייעץ.

אני לא מבין אותו. את רוצה, שידבר איתי.

בסדר, הוא ידבר איתך.

אני אסביר לו. אני מאוד מתפלא שדווקא הוא, שר המשפטים הזה מתנגד לעניין הזה.

אבל זה לא כי אין כוונה לבחור.

אז דיבורים בצד, מעשים בצד.

לא, לא נכון. להיפך, המעשים שלנו מראים שאנחנו בוחרים מהשוק הפרטי. נתתי דוגמאות בדיונים קודמים. אני מוכנה לחזור עליהם, אבל אני לא רוצה לשעמם את הוועדה. אני כן אגיד רק שאנחנו פשוט לא רוצים ליצור כאן איזה שהוא תקדים שיהווה לחקיקות אחרות. זו אחת הסיבות העיקריות.

לא. אז זה תקדים שקשור, אתם אמרתם, הוועדה, שפה מדובר לא במינוי של שופטים, אלא מהרשות המבצעת. ברשות מבצעת אפשר לעשות תיקון כזה. אם הייתי עושה את זה בבחירת שופטים אז זה נכון. זה דבר שהוא באמת בעייתי. אבל רשות מבצעת זה פחות בעייתי.

כן, יש להם סמכות שפיטה אבל.

שנייה. תחליטו. אתם באתם פה ואמרתם לא, מדובר פה בגוף הזה ולכן קיבלנו את ההערות שלכם לעניינים מסוימים. פה, כיוון שלא מדובר פה במינוי שופטים אלא ברשות מבצעת, כן אפשר לתת. זה לא פוגע בעניין הזה. אם זה היה על שופטים יכולתם באמת לטעון את הטענה הזאת.

לא, זה לא סותר, אגב. אנחנו אומרים, הם לא שופטים. הם חלק מהרשות המבצעת. אבל יש להם סמכות שפיטה.

הנוסח הזה שהקראנו הוא בסדר.

אנחנו נביא אותו בפני המנכ"ל. בסדר.

תביאו מה שאתם רוצים, זה הנוסח.

אני רק אגיד אבל מכיוון שיושב-הראש אמר שזו הישיבה אחרונה שבה מתקיים הדיון והדיון הבא אמור להיות דיון להצבעות.

רק הצבעות, זהו.

אז אני אומר, ככל שאתם תבקשו לערוך שינויים יכול להיות שיידרש עוד דיון.

בסדר גמור.

צריך להבין גם את זה.

אנחנו יכולים בתחילת ההצבעות לעשות את השינויים האלה. אבל אני אומר לכם, הנוסח הזה הוא בסדר גמור. אין שום בעיה איתו. וזה לא פוגע בשום דבר. וזה בסדר. זו פשרה למה שרציתי. אני רציתי לכתוב את זה במפורש.

אני זוכרת.

שכחתם את זה.

לא, לא, לא, לא שכחנו.

אז הלכנו לפשרה אתכם.

לא שכחנו.

תלמדו גם אתם להגיע לפשרות.

בסדר גמור. הגענו, אגב, להמון פשרות בהצעה הזאת.

אוקיי. עכשיו בעצם בפנינו דיון בארבעה סעיפים שנעשו בהם כמה שינויים משמעותיים. הסעיף הראשון הוא סעיף 18 להצעת החוק, שעניינו ערר על החלטה להטיל קנס. ויש תיקון מוצע בעקבות הערות הוועדה בסעיף קטן (ג).

אז אני אזכיר לוועדה, כפי שאמר היועץ המשפטי, סעיף 18 עניינו בערר על החלטה להטיל קנס. הקראנו אותו כמובן והערות הוועדה שנשמעו בהקשר הזה נלקחו בחשבון. אני רק רוצה להקריא אותן ברשותכם, שנייה. כדי שהדברים יהיו סדורים ומסודרים, כיוון שכידוע לכולנו גורמים רבים נסמכים על פרוטוקול של הוועדה. אני גם אגיד לפני שאני מקריאה שכמובן, כמו תמיד, לפחות לעניות דעתי, כמעט את כל הערות הוועדה קיבלנו בהקשר הזה.

בסעיף 18 ביקשה הוועדה קודם כל להתאים את המועדים לתיקונים שנעשו לסעיף 8 שעניינו השגה. בדקנו את זה והמועדים מתיישבים. אני אזכיר עוד פעם שבעצם ביטלנו את ההוראה שהגשת השגה לא דוחה את מועד התשלום.

הדבר השני שביקשה הוועדה זה לתקן את סעיף קטן (ג). ביקשת, אדוני יושב-הראש, שנוסיף הוראה לפיה במצב בו תהיה תקלה במערכת המקוונת המועדים יוארכו ללא שיקול דעת. הוספנו את זה, אני מיד אקריא את זה.

אלה בעצם התיקונים לסעיף 18. אז אני אקריא בעצם את התיקון של סעיף קטן (ג).



(ג) בית דין לתעבורה רשאי להאריך את המועדים האמורים בסעיף קטן (ב) מטעמים מיוחדים שיירשמו. לעניין זה יראו תקלה במערכת המקוונת אשר מנעה הגשת ערר באחד מבין המועדים הקבועים בסעיף קטן (ב) כטעמים מיוחדים לפי סעיף קטן זה;



בסדר?

מה אתה אומר?

בסדר גמור.

בסדר גמור.

תודה לוועדה. נמשיך ל-19?

כן. סעיף 19 שעניינו ניהול הליכי ערר באמצעות מערכת מקוונת.

נכון. אז אני אזכיר את ההערות שרשומות אצלנו לגבי הסעיף הזה. ביקשת, אדוני יושב-הראש, שנקבע בחוק שתהייה 10 עמדות שירות לפחות והפחתה של מספר עמדות השירות תהיה טעונה אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת. אני מיד אתייחס.

וביקשת שכתבי בית דין יוגשו בעברית בלבד. אבל המערכת המקוונת תתורגם למספר שפות: עברית, אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית. אז כאן אדוני אני מקווה שאולי זה יניח את דעת הוועדה. אנחנו מציעים לקבוע בסעיף 19(ב) שבעצם הפריסה במקום פריסה ארצית תהיה פריסה מחוזית, לפי מחוזות השיפוט ואז אולי אפשר יהיה לייתר את העניין של 10 עמדות לפחות פלוס אישור ועדה.

תכף אני אקריא את הסעיף, אבל אני כן אגיד שאגב סעיף אחר, ביקשה הוועדה שנוסיף באופן מפורש שבעמדות שירות האלה תינתן האפשרות להשתתף בדיון. אז הוספנו את זה. ברשותכם אני אקריא את הסעיף, בסדר?

גם יובהר לפרוטוקול שיהיו נציגי שירות גם.

בהחלט. ואני מבהירה את זה שוב לפרוטוקול. בעמדות האלה כמובן יהיו נציגי שירות. אנחנו קוראים להם דיילים, אם אינני טועה. דיילי שירות שיסייעו לכל מי שמגיע לעמדה בכל מה שהוא ירצה שקשור להגשת כתבי בית דין.

השירות יינתן בכמה שפות?

של הדיילים?

כן.

באזורים שבהם יש יישובים ערבים אז אנחנו נדאג שנציגים יהיו דוברי ערבית.

אז אני אקריא את סעיף 19. אני אקריא את כולו כבר כדי שתהיה קוהרנטיות.

ניהול הליכי ערר באמצעות מערכת מקוונת
19.
(1) בית דין לתעבורה ינהל את הליכי הערר, לרבות הגשת כתבי בית-דין ומסמכים נוספים וצפייה בהחלטות ובמועדי דיון, באמצעות מערכת מקוונת כפי שקבע שר המשפטים;



(2) משרד המשפטים יפעיל עמדות שירות, בפריסה ארצית, שתפקידן לסייע למי שמבקש לעשות שימוש במערכת המקוונת לצורך ביצוע פעולות בהליכים כאמור בסעיף קטן (א). בעמדות שירות כאמור תינתן האפשרות להשתתף בדיון אשר יתקיים באמצעים טכנולוגיים כאמור בסעיף 20(ב). לעניין סעיף קטן זה פריסה מחוזית משמעה פריסה לפי ששת המחוזות הקבועים בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם.



על ההודעה הזאת נסמכים המחוזות של בתי המשפט.

מכוח מה היא נקבעה הפריסה?

מכוח פקודת סדרי שלטון ומשפט. אני רק אעיר, היועץ המשפטי, שזה בעצם מייתר את הוראת השעה שהכנסנו בסעיף 48, כי בעצם הגענו להסכמה על פריסה מחוזית.

רגע. הוראת השעה בסעיף 48 אני חושב שהיא קבעה שם מספר גדול יותר.

לא, שש עמדות.

הבנתי. אז בעצם סעיף 48 אפשר למחוק.

נכון, בהחלט.

תהיה הפעלה קבועה.

בהחלט. כי זה יהיה קבוע שיהיו שש עמדות.

אוקיי. אז אנחנו את סעיף 48.

מאה אחוז.

אוקיי. אז נמשיך לסעיף 20, ברשותכם?

כן.

אוקיי. אז סעיף 20, אני אזכיר את הערות הוועדה. ביקשה הוועדה במקום הנוסח שהיה כתוב בהצעת החוק הממשלתית בעניינים של הצדדים, וביקשה בצדק אני אעיר, לתקן לעניינו של העורר ואכן תוקן.

ביקשה הוועדה להוסיף חלופות לקיום דיון שלא על דרך הכתב במקרים של פגיעה באינטרס הציבורי או הסכמה לדיון בעל פה ואכן הוספנו את זה.

אמרתי את זה מקודם, אבל לשם הקוהרנטיות של התיקונים אני אעיר שוב שביקשה הוועדה להבהיר שבעמדות השירות יתאפשר להשתתף בדיון. הקראתי את זה כבר, אז הכנסנו את זה.

ביקשה הוועדה שנלבן את העניין של אישור ועדת הכלכלה לתקנות אשר תותקנה מכוח הסעיף. אני תכף אתייחס.

ביקשה הוועדה להוסיף שיקולים שעל הדיין לשקול לעניין אופן קיום הדיון, הוספנו.

ברשותכם, אני אקריא את הסעיף ואתייחס, כי יש שם פשוט בנוסח את התשובות. אני מציעה שאני אקריא עד סעיף (ד) ברצף, כי יש שם תיקונים לכל הסעיפים הקטנים.

דיון בערר


20.
(1) בית דין לתעבורה ידון ויחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו בכתב בלבד, אלא אם כן מצא שיש בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של העורר או באינטרס הציבורי.








(2) החליט בית דין לתעבורה לקיים דיון בהשתתפות הצדדים, יקיים את הדיון באמצעים טכנולוגיים בהתאם להוראות שקבע שר המשפטים לפי סעיף קטן (ג), אלא אם כן מצא מיוזמתו או לבקשת אחד הצדדים, שיש בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של העורר או באינטרס הציבורי; לעניין זה, "אמצעים טכנולוגיים" – אמצעים המאפשרים העברת תמונה וקול בזמן אמת, שבהם ניתן לשמוע ולראות את המשתתפים בדיון וכן להישמע במהלכו.



(3) בהחלטתו לעניין אופן קיום הדיון לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ישקול בית הדין לתעבורה בין השאר את אלה:




(1) היקף הראיות וסוגן.




(2) השאלות המרכזיות העובדתיות והמשפטיות המתעוררות בערר.




(3) מורכבות הערר.




(4) נימוקי הבקשה ככל שהוגשה כזאת. הכול תוך מתן עדיפות לאופן בירור הערר בדרך שיש בה כדי לסייע לניהול יעיל של הערר ולבירורו.



(4) מבלי לגרוע באמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בכפוף להסכמת הצדדים רשאי בית הדין לתעבורה לקיים דיון בהשתתפות הצדדים או בנוכחותם.



אני לא מקריאה את (ה) כי לא בוצעו בו תיקונים.

אני רק שואל לגבי השיקולים, האם לא נכון לשלב כאן גם שיקול שנוגע להיותו של העורר קטין, אדם עם מוגבלות. אולי אפשר לחשוב על עוד נסיבות מיוחדות שקשורות אליו.

כן. כתוב בין השאר.

א', כתוב בין השאר. ו-ב', אני אפנה את הוועדה לסעיף קטן (ה).

הנושא הזה של מוגבלים.

אז אני אפנה את הוועדה לסעיף קטן (ה) שכבר הקראנו אותו ששם כתוב ששר המשפטים ייקבע הוראות לעניין אופן קיום הדיונים.

לקיום תקנות בעניין הזה.

בשים לב לעקרונות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

דווקא בגלל שיש סעיף מיוחד צריך להכניס את זה בשיקולים, בלי קשר.

להכניס את זה לשיקולים?

לדעתי כן. אחרת בשביל מה יש תקנות?

אמיר? בסדר? הוועדה מבקשת להוסיף לשיקולים את היותו של אדם בן אדם עם מוגבלות או קטין. שזה כבר קבוע ממילא בסעיף קטן (ב).

כן.

זה בסדר מבחינתכם? מקובל עליו.

זה קיים בסעיף.

לא, לא, זה לא קיים.

לא, בשיקולים, אמיר. בסעיף קטן (ג), תסתכל. או שתבוא לכאן ואני אראה לך.

אוקיי, אז בואו נתקדם.

כלומר נוסיף בעצם היותו של העורר אדם עם מוגבלות או קטין.

או קטין, זה בסדר? מקובל עליכם?

אחד השיקולים שבית הדין צריך לקחת בחשבון.

אנחנו מלכתחילה התנגדנו. אבל זה שיקול אפשרי. זאת אומרת, אם זה כבר מופיע.

הוספתם את כל השיקולים האחרים.

בסדר, קטין ונכה.

כתוב בין השאר.

בין יתר השיקולים.

זה לא חובה. הוא רק שוקל.

כן, כן, בהחלט.

בהחלט, אנחנו לא מתנגדים.

מה הבעיה?

אין לנו התנגדות.

לא מתנגדים לקטין.

לא, לא חובה לקבל את זה.

נכון.

נכון, נכון. לא מתנגדים. הוא יכול לשקול וזה שיקול לגיטימי, בסדר גמור.

אין לנו התנגדות. אני רק אעיר לשם השלמת הדיון או שמא תתעורר שאלה אחר כך, שלנוכח העובדה שפירטנו את כל השיקולים ואף הוספנו כעת שני שיקולים אנחנו חושבים שהסעיף מספיק מפורט ואנחנו חושבים שהתקנות יכולות להיות בסמכות שר המשפטים.

כן. אנחנו הערנו בדיון שהתקיים בעניין הזה, אם אינני טועה בחודש מרץ, אולי נשקול שהתקנות לפי סעיף קטן (ה) יהיו באישור ועדה. אבל השתכנענו שמדובר בכל זאת על איזה שהיא תמונה מלאה של סדרי דין. בסוף זה תחום שנוגע לסדרי דין. בדרך כלל סדרי דין לא מגיעים לאישור ועדה.

אני לא שש לאישורי ועדה. יש דברים שצריך לתת לממשלה להתקדם איתם.

נכון. אגב, גם אני לא חושב שכל חקיקת משנה צריכה להגיע לאישור ועדה. אבל יש מקרים שבהם פיקוח פרלמנטרי הוא חשוב.

אין בעיה. מכיוון שאתה מקובל, אז אני לא מתערב.

כן, מקובל. מקובל.

תודה רבה. אכן, אדוני היועץ המשפטי, הישיבה הייתה ב-19 במרץ. אז נתקדם לסעיף 21?

כן.

אוקיי. אז בסעיף 21 אני אזכיר את הערות הוועדה שרשומות אצלנו. ביקשה הוועדה להוסיף לבית הדין לתעבורה סמכות לפרוס חוב. הוספנו.

ביקשה הוועדה בסעיף קטן (ב) להוריד את הסיפה שהוצעה אז – הורדנו את זה. ולהבהיר שיש סמכות לבית הדין לשנות את סעיף ההבהרה. גם את זה עשינו.

ביקשה הוועדה למחוק מסעיף קטן (ג) את תיבת המילים "מטעמים מיוחדים שיירשמו". וגם כאן, תיקנו בהתאם. אני אקריא את הסעיף ברשותכם.

ביקורת שיפוטית

21.
(1) בית דין לתעבורה מוסמך לאשר את ההחלטה להטיל קנס, לשנותה, לבטלה ולקבל החלטה אחרת במקומה או להחזיר את העניין עם הוראות לגורם שקיבל את ההחלטה.



(2) בלי לגרוע באמור בסעיף קטן (א), בית דין לתעבורה אינו מוסמך לשנות את שיעור הקנס בשל הפרת תעבורה הקבוע בתוספת הראשונה, אך מוסמך הוא לשנות את הפרת התעבורה המיוחסת למפר.



(3) החליט בית הדין לתעבורה לשנות את ההחלטה להטיל קנס או לבטלה ולקבל החלטה אחרת במקומה ינמק הוא את החלטתו מטעמים מיוחדים שיירשמו.



(4) בית דין לתעבורה רשאי לבקשת העורר לפרוס את תשלום הקנס.

כלומר העורר מבקש פריסה והחלטה בעצם על איך, סתם, לכמה חודשים או לאיזה תקופה זה כבר החלטה של בית הדין.

נכון.

מבקש תקופה.

רק לבקשת העורר, הוא לא יכול לבד.

נדמה לנו שזה נכון יותר שעורר שרוצה, כלומר הוא רואה את זה.

לא, אבל לפעמים כותבים בקשה.

ביוזמתו או לבקשת העורר.

מציגים איזה בעיה והוא לא כתב את זה. אז מה?

לי אין בעיה. יש לכם?

יש סמכות, הוא רשאי, זה הכול.

אין לי התנגדות. בסדר.

יכול לעלות מהבקשה עצמה מצב נפשי לא טוב, מצב זה. הוא לא כתב את זה, מסכן. אז מה, שעוד פעם?

מקובל, ביוזמתו או לבקשת העורר. מקובל. אין בעיה, בסדר גמור.

עוד סעיפים יש לנו?

כן.

בסוף נעשה את שיטת הניקוד. כן?

אם אפשר רק להעיר. אושרת דיין מהמרכז לגביית קנסות. אני רק רוצה להסביר שבשלב שטרם חלף המועד לתשלום אז מן הסתם זו סמכות בית הדין ואין בעיה עם זה. אבל כשחלף מועד התשלום הסמכות היא סמכות ייעודית למרכז לגביית קנסות.

ברור.

כן. לא, אני יודעת.

אם הוא קבע ש-1,000 שקלים מתחלק לארבע, אז אתם צריכים להמתין עד שיסתיים המועד הזה. זה הכול.

ברור.

ואחר כך זה כבר בסמכות שלכם, אין ספק. אפילו לא צריך להבהיר את זה, זה ברור לגמרי. אדם קיבל הזדמנות, לא עשה, עכשיו זה עובר להוצאה לפועל. מה שתחליטו שם, תחליטו. לכם יש גם סמכות לתת יותר תשלומים, גם אם בית הדין נתן ארבעה אתם רשאים לתת גם 20.

ברור.

אם את נושא שיטת הניקוד אנחנו משאירים לסוף, אז יש עוד שני תיקונים שנוגעים בעצם לתחולה של חוק ייעול האכיפה בסעיף 27 שנוגע להסמכת פקח או עובד רשות מקומית כמפקח. וכן בסעיף 43, שהוא התיקון העקיף לחוק ייעול האכיפה.

כן. דיברנו על זה בישיבה הקודמת. ביקש היועץ המשפטי שנעשה כאן, ובצדק ביקש, מספר שינויים ואכן עשינו. אני מציעה שאני אקריא את הסעיף אם מקובל.

כן, כן.

הסמכת פקח או עובד רשות מקומית כמפקח
27.
(1) פקח שהוסמך לפי סעיף 3 לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה לשם אכיפת עבירות תעבורה בתחומי רשות מקומית, יהיה מפקח לפי חוק זה לגבי הפרות תעבורה שהן עבירות תעבורה המנויות בתוספת הראשונה לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה לגביהן הוסמך, ויהיו נתונות לו לשם אכיפת הפרות תעבורה לפי חוק זה סמכויות הפיקוח והאכיפה הנתונות לו לשם אכיפת עבירות תעבורה לפי סעיף 4 לחוק האמור ויחול לעניין זה הוראות סעיפים 5 עד 7 לחוק האמור.



בעצם התיקון שעשינו חידד את זה שהסמכות העיקרית של אותו פקח נוצרת מכוח סעיף 27 לחוק שכרגע הקראתי ומכוח התיקון האחר שעשינו לחוק שם בסעיף 9(א). והסמכויות שמתייחסים אליהם בסעיף הזה זה בעצם סמכויות פיקוח ואכיפה שקבועות בסעיף 4 לחוק האמור בתנאים שקבועים שם. ויחולו לעניין הסמכויות האלה התנאים שקבועים בסעיף 5 עד 7 לאותו חוק. זו משמעות התיקון.

בסדר גמור. נעבור לסעיף 43 בעמוד 37 בנוסח שמונח על שולחן הוועדה.

את התיקונים שעשינו ל-68(א) גם צריך.

איזה סעיף עכשיו?

או שאתה רוצה שנדון בזה יחד עם שיטת הניקוד?

יחד עם שיטת הניקוד.

אוקיי. נדון בזה יחד עם שיטת הניקוד.

זה בעמוד 37. אני רק אזכיר שבדיון שהתקיים בעניין הזה אני הערתי, היו כמה אי דיוקים בתיקון העקיף לחוק ייעול הפיקוח והאכיפה. לכן נדרשו תיקונים.

נכון. כן, אמרתי את זה. אולי לא שמעת, אמרתי את זה מקודם. בסדר גמור, תודה על ההבהרה.

אז אני אקריא רגע את התיקון.

תיקון חוק לייעול הפיקוח והאכיפה
43.
בחוק לייעול הפיקוח והאכיפה –



(1) בסעיף 1 –




(1) אחרי ההגדרה "דרך" יבוא:





"החלטה להטיל קנס", "החלטה סופית להטיל קנס", – כהגדרתן בחוק הפרות תעבורה מינהליות; "הפרת תעבורה" – הפרת תעבורה כהגדרתה בחוק הפרות תעבורה מינהליות התשפ"ד-2024, שהיא עבירת תעבורה לפי חוק זה.

את רוצה להסביר?

כן. בעצם מה שעשינו כאן זה הוספנו את ההגדרה של הפרת תעבורה. עשינו הגדרה אחרת שהיא לא הגדרה שקבועה בחוק שלפנינו, כדי לדייק ולהבהיר שבעצם הפרת תעבורה לפי חוק הייעול לאחר תיקונו היא בעצם תהיה הפרת תעבורה כהגדרתה בחוק הפרות תעבורה מינהליות ובתנאי שהיא בעצם עבירת תעבורה לפי החוק לייעול ופיקוח. כלומר, הידקנו את זה עוד יותר למסגרת של החוק.

נכון. כי בעצם בתוספת לחוק ייעול פיקוח ואכיפה מנויות עבירות תעבורה מסוימות, לא כלל עבירות התעבורה. לכן היה צריך בעצם ליצור את הזיקה בין ההפרה לעבירה.

נכון. התיקון הבא זה בפסקה (2), אז אני אקריא רגע.



(2) בסעיף 3(ב), אחרי פסקה (1) יבוא:




"(1א) לא ניתנה לגביו החלטה סופית להטיל קנס בשל הפרת תעבורה, כהגדרתה בחוק הפרות תעבורה מינהליות, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת היועץ המשפטי של הרשות המקומית, לשמש כפקח, או לא הוגש ערר על החלטה להטיל קנס לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות או ערעור על ההחלטה בערר כאמור, וטרם ניתנו החלטה סופית או פסק דין סופי, לפי העניין, בעניינו;";



בעצם מה שעשינו כאן מכיוון שתיקנו את ההגדרה לעניין מהי הפרת תעבורה לפי החוק לייעול ופיקוח, אז כאן הכנסנו איזה שהיא הגדרה רחבה יותר, כי זאת הגדרה רחבה יותר ובהתאם לחוק הפרות תעבורה מינהליות, כיוון שזה בעצם שיקול במינוי של פקח לפי החוק ואנחנו רוצים שכל הפרות כאלה תילקחנה בחשבון, כפי שהצענו בהצעת החוק הממשלתית.

התיקון הבא הוא בפסקה (3). אני אקריא.



(3) אחרי סעיף 9 יבוא:



"עבירת תעבורה המהווה הפרת תעבורה
9א.
פקח רשאי להטיל על אדם קנס בשל הפרת תעבורה אם היה לו יסוד סביר להניח כי אותו אדם ביצע הפרה כאמור, והכול בהתאם להוראות לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות."



אז בעצם מחקנו את הרישה כפי שהיא הוצעה בהצעת החוק הממשלתית בגלל התיקון שהסברנו מקודם של הגדרת הפרת תעבורה לפי חוק ייעול ופיקוח.

אני רק מחדד שבעצם חוק ייעול הפיקוח והאכיפה לא יחול מן הסתם כפי שהוא על הפרות תעבורה, אלא בעצם מוצע כאן לשאוב חלק מההוראות שלו לעניין הפרות תעבורה שהן עבירות תעבורה לפי התוספת לחוק לייעול פיקוח ואכיפה.

נכון, נכון.

אם מקובל עליך, מקובל עליי.

מקובל.

זה עניין משפטי.

הנושא כמעט אחרון למעט שיטת הניקוד נוגע, אלא אם כן את רוצה לעבור לתיקון סעיף 37?

אני חושבת שנקריא אותו יחד עם התיקון הזה.

כן. בעצם הנושא האחרון שרשום אצלי נוגע לסעיף 45. אני רק אזכיר לגבי סעיף 45, החלטת הוועדה הייתה שהתחילה תהיה שנה מיום פרסום החוק ותינתן סמכות לשר המשפטים לדחות את יום התחילה בשתי תקופות נוספות באישור ועדת הכלכלה. כל תקופה לא תעלה על שישה חודשים. וזאת אם הוא שוכנע שלא הושלמה ההיערכות ליישום החוק.

אמרתי בישיבה הקודמת שלא מקובל בעיניי לאפשר סמכות קביעה לשר בלבד, בלי אישור ועדה. זה גם לא מקובל בחקיקה שאני מכיר, לא מקובל באף דבר חקיקה שעבר פה בוועדה למיטב ידיעתי. אבל כרגע אני מבין שהנושא עוד במחלוקת.

נכון. החלטת הוועדה הועברה לידיעת המנהל הכללי שלנו והוא ישוחח איתך על זה אדוני.

למה, מה שמקובל זה בדרך כלל אישור ועדה.

אני מבינה ומסכימה.

השלכות רוחב, אורך.

אני מבינה ומסכימה.

עכשיו זה לא מעניין אותך השלכות?

לא, חס וחלילה, מעניין אותי מאוד.

יש גם לנו ייעוץ משפטי.

וגם החמאתי לו אפילו בדיון הזה.

צריך אישור ועדה.

החלטת הוועדה נרשמה.

נכון שאולי בדרגה הראשונה, הארכה ראשונה לעומת הארכה שנייה. מה, שנתפשר כאן?

אין כאן עניין של הארכה ראשונה ושנייה, יש עניין מהותי.

אבל אין לך מה לדאוג. הרי לא יבואו ויגידו לכם לא.

לא, נכון, נכון.

כשאתה, אדוני יושב-הראש, מכהן כיושב-ראש אנחנו לא דואגים.

מי שלא יהיה, לא ילכו סתם אנטי פה.

לא, אני רק אגיד, אם החשש פה הוא מפני מצב שבו הכנסת התפזרה, היו בחירות וטרם הוקמה ועדת הכלכלה אפשר לתת לכך מענה ולכתוב הגדרה לוועדה, כלומר ועדת הכלכלה. ואם לא הוקמה ועדה, ועדת הכנסת. אין לי בעיה.

כן, תכתוב.

אין לנו התנגדות להוסיף את זה. אנחנו נעדכן את המנהל.

אם אין ועדה, אז ועדה אחרת שהכנסת קבעה. אין שום בעיה.

ועדת הכנסת.

ועדת הכנסת.

ועדת הכלכלה. ואם לא הוקמה, ועדת הכנסת.

אין ועדה, זה ועדה מסדרת בדרך כלל.

אבל זו ועדה מסדרת היא בעצם בשמה, היא מקבלת את הסמכות.

איפה פה הסעיף הזה? למה הסתכלתי על זה? אמרנו שיטת הניקוד.

הנה, יש את זה פה. אני אקריא מיד. אז בעצם בדיון הקודם, אני אזכיר, ביקשנו בעצם להפריד בין התחילה של החוק לבין תחילה של שיטת הניקוד ושהיא לא תיכנס לתוקף עד שלא תותקנה תקנות ראשונות כפי שדנו בהתאם לתיקונים שדנו בהם. אני אקריא את הסעיף, נראה לי שזה יהיה יותר פשוט.

תחילה ותחולה בהדרגה

45.
1. תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו, להלן יום התחילה. שר המשפטים רשאי לדחות את יום התחילה בשתי תקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שישה חודשים, אם שוכנע הוא כי לא הושלמה ההיערכות ליישום החוק.

אגב, אני רק קוטע, כאן אנחנו נוסיף את אישור הוועדה באותו מנגנון שגם הצעתי. ועדת הכלכלה ואם לא הוקמה וכל עוד לא הוקמה, ועדה אחרת.

ועדה אחרת, אין בעיה.

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) תחילתו של סעיף 69(א) לפקודת התעבורה כנוסחו בסעיף 37(19) לחוק זה, למעט התיקון שבסעיף 37(19)(ב)(1) לחוק זה, בסעיף קטן זה סעיף 69(א) לפקודת התעבורה, תהיה במועד כניסתם לתוקף של תקנות לפי סעיף 69(א) לפקודת התעבורה ויחולו לעניין זה ההוראות הבאות:




(1) תקנות ראשונות לפי סעיף 69(א) לפקודת התעבורה תובאנה לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך שנה מיום התחילה.




(2) שר התחבורה והבטיחות בדרכים בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת רשאי לדחות את המועד הקבוע בפסקה (1) בצו בתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים.



בעצם המשמעות, אני אסביר רגע, זה גם חשוב לפרוטוקול. בעצם המשמעות היא ששיטת הניקוד לעניין הפרות תעבורה תחול רק לאחד שתותקנה תקנות חדשות בעניין וקבענו כאן לבקשת הוועדה שתקנות ראשונות תובאנה לאישור ועדת הכלכלה בתוך שנה מיום התחילה. ושניתן יהיה לדחות את המועד הקבוע של השנה בתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים, במידה ומשרד התחבורה לא הספיק.

אני מבקשת להעיר על הנוסח.

כן?

מהנוסח הזה עולה שכל תיקון לשיטת הניקוד שאנחנו נעשה, גם שלא קשור בכלל לחוק הזה, אלא עניינים אחרים ממקורות אחרים, יכניסו לתוקף את התקנות.

לא, רק התיקון הספציפי הזה.

אז צריך לחדד את זה.

נחדד.

שזה תיקון לעניין הפרות תעבורה מינהליות, התיקון שנובע מהחוק הזה ולא כל תיקון שהוא.

אין בעיה, זו רק הפעם הראשונה. אחר כך כבר פועלים רגיל.

כן, כן. אבל שיהיה ברור שמדובר על תיקון. לא שמתוכנן לנו תיקון בשיטת הניקוד אבל היה ויעלה צורך.

מתי שיהיה יהיה. תמיד יש.

רק אני אגיד, יש לי גם איזה שהיא הערה קטנה לגבי הנוסח. יש כאן חובה להביא תקנות ראשונות לעניין הזה, לעניין של החלת משטר הניקוד על הפרות תעבורה לאישור ועדת הכלכלה בתוך שנה מיום התחילה. אבל הדחייה של המועד הזה היא בעצם רק דחייה אחת. השאלה מה קורה אם נדרש עוד זמן? מה בעצם, מה יהיה המצב המשפטי?

תיקון חקיקה. זה לא ייכנס לתוקף.

אני אעיר עוד משהו בהקשר של לוח הזמנים. כל שינוי בשיטת הניקוד, כפי שכבר הוצף בוועדה, מחייב עבודה מחשובית. אני לא מדברת על המגבלות, אני מדברת, נניח הכול חלק, אין לנו בעיה לבצע. זה רק עניין שלוקח זמן.

בסדר.

העברנו את התקנות בתוך שנה וחצי, בל אז המחשוב צריך עוד כמה חודשים בשביל להכניס את זה, ליישם את זה.

אז מה את רוצה שיהיה? לא הבנתי.

צריך ליצור איזה שהיא התאמה יותר מדויקת בלוחות זמנים. כי אחרת יהיה מצב שהתיקון ייכנס לתוקף, אבל התיקון של שיטת הניקוד.

כמה זמן לוקח כבר לעשות את ההחלטה על תיקון הניקוד. אחר כך תעשו מחשוב, מה הבעיה?

זה הכול שיח שאני מקיימת.

לדעתי חודש את יכולה לעשות.

לא, יהיה צריך לגזור את הזמנים בהתאם. אם את חושבת ששנה וחצי לא תספקנה, אז אפשר אולי להוסיף כאן עוד תקופה, בפסקה (2). חבל שלא ידענו את זה קודם, אבל בסדר, לא משנה. אבל גזירת הזמנים צריכה להיות.

נעשה ככל האפשר. זה מה שאני יכולה.

תתאמו את הנוסח הנכון.

אז את רוצה עוד חצי שנה?

אני חושבת שכן. כי אני יודעת שיידרשו עוד.

אוקיי, בסדר. לנו אין התנגדות. לכם יש התנגדות?

אז אולי בתקופות נוספות שזה מצטבר על שנה?

אין בעיה, כתבנו. אין בעיה, נתאים את הנוסח.

כי אז בעצם יכול להיות שיהיו גם ככה הארכות.

בסדר. יש לנו עוד סעיף שאנחנו צריכים להחליט עליו? לפני שנעבור לניקוד.

כן.

כן. שנייה רגע.

תדעו לכם שוויתרתי לכם על משהו רציני. והסכמתי לוותר על זה.

על מה?

אמרתי לכם, אני רציתי כמו בארצות הברית. בתאונות דרכים מתחיל משפט, עד שלא מסיימים אותו לא פותחים משפט אחר. מה הבעיה עם זה? אדם שיש לו כתב אישום, אני לא מדבר על זה, בתאונות דרכים, כל הזמן הוא דוחה את הדיון מכל מיני סיבות. בית המשפט נעתר לדחיות האלה. קבעו מועד לתחילת משפט – עושים את ההוכחות עד שמסיימים פסק דין ונגמר.

אני חושבת שיש הנחיה כזאת של הנשיא.

שיש מלחמה אמיתי בסופו של דבר. שזה לא הכול נמרח. אז זה לא קשור לחוק הזה. לכן אני ויתרתי ולא שמתי את זה כתנאי לשום דבר. אבל כמו בארצות הברית, כמו שטלוויזיה. מתחיל משפט, ראיתם במשפט של טראמפ, שלושה שבועות הסתיים העניין.

אני מבינה שזה הדין הקיים אבל.

לא קיים שום דבר. לא נכון.

לא.

בפועל זה לא קיים. זה לא קשור לעבירות מינהליות, אז עזבתי את זה. אבל תחשבו על זה משרד המשפטים, איך אתם רוצים להילחם בתאונות דרכים כשבן אדם מנהל משפט שנתיים-שלוש. השוטר כבר שכח מה היה, לפעמים הוא כבר לא שוטר. כל מיני קשקושים כאלה. מה אתם צריכים את זה? אנשים צריכים לדעת, הוא מתחיל משפט, הוא קובע מועדים וגם התובע וגם הנתבע, כולם יודעים שזה מה שיקרה.

אני פחות מכירה את הסעיף הזה, כי זה פלילי. אני כן מבינה שזה הדין הקיים. אנחנו מוכנים כמובן לבחון את זה עוד פעם. אני מבינה שיש הוראה כזאת.

כן, זה קיים לפי החוק.

באמת הוראה. זה לא מתבצע, איזה הוראה?

לא, אבל מבחינת הדין שאנחנו דנים בדין, הוא קיים. זה שזה לא מתבצע אני מוכנה לבדוק את זה לבקשת הוועדה. אין בעיה שנבדוק.

מה, בחייכם, הרי באים להוכחות, קובעים את זה לעוד שנה. מה אתם מדברים? זה קיים? איפה קיים? אני לא ראיתי דבר כזה. אולי מאז שאני עורך דין, אז זה לא היה קיים.

חלק מזה שכל החוק הזה נעשה בגלל שאכן בפועל ברור שיש בעיה בהליכים הקיימים.

אין בעיה. אם השופט יודע שהוא לא דוחה שום דבר, קבעו מועד 20.2 נכון? קבעו מועד הוכחות? כל אחד יודע שמיום אחרי יום המשפט מתקיים עד שגומרים את התיק. זה הכול.

העובדה היא שנדרש שינוי ובגלל זה אנחנו בכלל יושבים כאן. בגלל זה כל החוק הזה.

אני מקווה שאתם צודקים, לכן עזבתי את זה.

אני גם מקווה שאתם צודקים.

זה לא קשור לחוק, אז לא רציתי להתעסק בזה. טוב. זה אמנם לא קשור לסמכות שלי, זה ועדת חוקה.

נכון. זה דין פלילי. אבל אנחנו נשמח שתדון בזה גם. אנחנו נשמח שזה יגיע אליך.

אתם הכנסתם לי פה שהבאתם לי את החוק הזה. אני הלכתי לקראתכם, עשיתי לכם את זה מהר רק בגלל שאתם מהקדנציה הקודמת, רציתי לגמור את זה.

כן. אני כן אגיד, היועץ המשפטי לוועדה, שאני לא זוכרת ומחילה גם מעמיתתנו אביגל שיושבת לצידך, אני לא זוכרת אם הקראנו את התוספת השלישית בדיון הקודם. אז אולי ליתר ביטחון.

זה חלק שלא הייתי בו.

לא היית בו. בגלל זה אני ביקשתי מחילה מאביגל.

התוספת השלישית.

אני אמרתי לך שלא הקראנו את זה.

אני לא הייתי בדיון.

אז אני אסביר. הקראנו כבר את התוספת השלישית, אבל כן עשינו שם תיקון ולאחר התיקון לא הקראנו. אז אני אקריא.


תוספת שלישית

(סעיף 28(א))

גופים אשר עובדיהם יכולים לקבל הסמכה כמפקחים

1.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

1.
רשות שדות התעופה כמשמעותה בחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977.




בעצם התיקון שעשינו כאן זה הוספנו את משרד התחבורה, כך שגם עובדי משרד התחבורה יוכלו לקבל הסמכה כמפקחים לפי החוק המוצע. זהו, זו משמעות התיקון.

יש עוד סעיף שאנחנו צריכים?

אם אינני טועה יש עוד תיקון שצריך להקריא בתיקון עקיף לפקודת התעבורה.

כן, כן, אמרנו שנעשה את זה יחד עם שיטת הניקוד.

יחד עם שיטת הניקוד?

נכון.

אז רגע, בואו נעשה ככה: קודם כל, המכתב של משרד האוצר, כתוב בית משפט לתחבורה ולא בית הדין. דבר שני, להוסיף פה סעיף נוסף שאומר שמשרד האוצר יקצה תקציב למחשוב, כל מה שקשור לשיטת הניקוד, שיהיה כתוב.

בסדר גמור.

כמובן לפי סיכום עם משרד התחבורה, לא פתוח. בסדר? את זה שיוסיפו.

כן.

עכשיו לגבי הניקוד. אני רוצה להבין מה סיכמנו, חוה. אמרנו כמה דברים, אחד מהם אני לא חושב שנרשם. קודם כל, לגבי אותה עבירה, לא באזור של העבירה, ממש אותה עבירה, לא כתבת את זה.

כן כתוב.

יפה?

זה סעיף 3.

איפה כתוב?

של אותה הפרה. היה ובוצעה הפרת תעבורה שיש בצידה ניקוד ולא בוצעה הפרה זהה.

מה זה בתוספת השישית?

תוספת שישית זה המקום שיש את רשימת העבירות.

נו, זה העניין. אותה עבירה.

זה עניין של הבנה של הנוסח. אני אומרת שאין בצידן ניקוד בתוספת השישית.

הניקוד קבוע בתוספת השישית. לכן היא מפנה לתוספת השישית.

אוקיי.

זה כמו שיש בסעיף 1 הפנייה לתוספת השישית.

היה ובוצעה עבירת תעבורה שיש בצידה ניקוד ולא בוצעה הפרה זהה.

זהה, כן. אנחנו דייקנו את זה.

בתקופה שתוגדר. מה זה תוגדר?

לא הגדרנו.

הגדרנו שנה.

אמרנו שנה, לא?

שנה, אמרנו שנה.

שנה בעיניי זה מאוד מאוד קצר.

אמרנו שנה, שינית לי את זה והשארת את זה לשיקול דעת. מה סוכם? אחר כך מה שיהיה באישור, יהיה. למה שנה זה מעט מידי? לא הבנתי. זה מה שדובר. ביקשנו שנה למחוק את הכול, אמרתם לא. אם זה אותה, אני מזכיר לך, אם זה אותה עבירה אז תקטין לחצי. אז תוך שנה מקטינים לחצי. אבל זה יחזיק מעמד עוד שנה, כי מדובר על שנתיים. אין שום בעיה. באיסוף של הנתונים.

בוודאי. אבל אנחנו חוששים שזה ירוקן מתוכן את האפקט של שיטת הניקוד של הצטברות.

למה? הוא ממשיך לצבור. רק רגע, הוא ממשיך לצבור בשנתיים. הצבירה היא לשנתיים. אחרי שנה מקטינים לחצי את אותה עבירה. זה מה שסוכם.

אני לא הבנתי שזה היה סיכום סופי. אבל אם אדוני אומר.

לא, הנה, אפילו היא מסמנת.

כן, כן, זה מה שסוכם.

אם משרד המשפטים מסמן כן. אז קודם כל זה. יירשם בשלב מחצית הניקוד הקבוע לצידה של ההפרה בתוספת שישית על בחינת הפרות. מה זה הדבר הזה?

הצבירה של נקודות זה קצת מסובך, היא דינמית. זאת אומרת המועד הקובע לנקודות הוא מועד ביצוע העבירה. אנחנו קולטים אבל את המידע על זה והנקודות נרשמות בפועל רק אחרי הרשאה. פה קביעה סופית להטיל קנס לצורך קיצור, מדבר על הרתעה.

מה שקורה זה שנקודות, יש פה סוג שיכול להיות סוג של תחיית המתים לנקודות. זה קורה גם היום, עם הנקודות הקיימות. אדם ביצע עבירה במועד מסוים. כעבור שישה חודשים נכנסה הרשאה. אני מסבירה מה שקבוע בתקנה 547. מתקבל ניקוד, אחרי הרשעה. עוברות שנתיים ממועד ביצוע העבירה ולכאורה היא פג תוקף. אלא מה, שבמהלך התקופה הזאת - - -

הבנתי, עזבי, אני לא נכנס לזה. בסדר. מה זה טרם הוגשה עמדה בשאלה האם כלל זה יחול גם על נקודות הנרשמות בנסיבות האמורות בסעיף 2?

בסעיף 2 זה המצב שבו אנחנו אומרים שאנחנו מתעלמים מעבירות שיש לנו כמה עבירות בדוח אחד, אנחנו מתעלמים מחלק מהן.

אז מה הבעיה עם זה? כי נתת לו הנחה כבר בסעיף הזה?

זה כפל הנחות.

מה?

זה כאילו לתת את החצי ניקוד.

כפל הקלות. זה כמו כפל על כפל שלא רצית שנעשה לרעה.

הבנתי, הבנתי את זה, כן.

כבר התעלמנו נניח משתי עבירות נוספות שהוא ביצע. אחר כך גם לתת חצי מהניקוד על העבירה היחידה שכן מנוקדת מתוך שלוש הפרות בעינינו זה סוג של - - -

בסדר, אין בעיה, זה מקובל. בסדר, תעשו מה שאתם חושבים. "בתיאום משטרת ישראל, מקובל עלינו שיבוצע תיקוני מחשוב באופן של כמה הפרות שהוטלו בשל אירוע יחיד, למשל עקב אי חגירת חגורת בטיחות, נסיעה בשולי הדרך וכן רישיון נהיגה. רק העבירה בעלת מספר הנקודות הגבוה יותר ביניהם תדווח לרשויות הרישוי לשם אישור נקודות. זאת כפי שקבוע בתקנה 546 לתקנות התעבורה. לגבי עבירות הכלולות בכתב אישום אחד שהוגש לבית משפט". זה בסדר, זה מה שסוכם.

המשרד יסרוק את התוספת השישית לתקנות התעבורה שבה מפורט טבלת הניקוד, לאתר עבירות שניתן להפחית ואף לבטל את הניקוד שלצידן ולתקנם בהתאם. תשומת לב מיוחדת תינתן לאפשרות לבטל קליל את הניקוד לעבירות שעד 4 נקודות יצוין כי כבר קיימת רשימה של מומלצים מטבלת הניקוד לקולא או לחומרה. מה זה לחומרה הזה? דיברנו לקולא, עכשיו את מוסיפה?

בסדר, אני יודעת. אני רק רציתי להציג באופן מלא מה שמונח אצלנו שכבר גובש בעבר בלי קשר להצעת החוק הזאת, כוללת גם לחומרה. אבל אנחנו כרגע נשים את זה בצד. אני יודעת שהצעת החוק הזאת ובעקבותיה אנחנו מתחייבים לחפש תקלות.

אז מה את רוצה לכתוב פה בהתחייבות? ההתחייבות תהיה לקולא. אחר כך תרצי לחומרה, זה לא מונע ממך בעתיד לעשות שינויים. זה לא באנו עכשיו זהו לכל החיים. בעתיד תחשבו שצריך לעשות שינוי ניקוד בנושא מסוים, תעשו אותו. אין שום בעיה עם זה.

מה הסוף פה? "אנו סבורים שצעדים אלו יובילו לצבירת נקודות פחותה, במיוחד אצל נהגים שהעבירות שהם מבצעים הן עבירות קלות יחסית. כך שאם תתממש תחזית האכיפה במעבר לרפורמת ההפרות המינהליות על ידי נהגים נורמטיביים יחסית לא תתבצע הכבדה יתרה במסגרת שיטת הניקוד.

על מנת ליישם את האמור יהיה לגבש מקצועית, - - - הממשלה ואת כלל מרכיבי ההצעה האמורה לגבי גיבוש תקנות תעבורה. מדובר בתהליך שחייב להערכתי לא מעט חודשים. מה זה אומר פה?

כרגע הדבר הכי מורכב פה לדעתי זה להשיג הסכמות פנים ממשלתיות.

על מה אבל? את צריכה לתקן את התקנות בגלל שיטת הניקוד?

אני צריכה לתקן את תקנות שיטת הניקוד.

לא, כן.

אז כשאני אומר שזה חל רק עם שינוי שיטת הניקוד, בלי תיקון התקנות זה לא יחול.

נכון.

אבל זה לא חל. נכון.

נכון, זה מה שביקשתם.

גם תיקון התקנות, כתבת את זה?

זה מה שכתוב. זו המשמעות של סעיף התחילה.

סעיף התחילה, 45(א)(1).

בעצם מה שאומר סעיף התחילה במילים פשוטות, החלת משטר הניקוד על הפרות תעבורה ייכנס לתוקף רק במועד כניסתן לתוקף של התקנות האלה, תיקון לתקנות התעבורה בעניין הזה. כל עוד אין, כל עוד התקנות לא בתוקף.

לא, אבל היא לא מדברת. היא מדברת על תיקון אחר גם.

לא, לא, לא.

לא, לא, על זה. על זה.

לא, לא, הכול זה.

רק התיקון הזה?

כן. רק זה.

"אוסיף כי יישום השינויים האמורים מחייב שינויי מערכת הממוחשבת". פה את יודעת שאנחנו הולכים לקראתך, אבל זה לא מה שאמרת בהתחלה. אמרת שיש לך בעיה לתקן את שיטת המחשוב ולכן את לא יכולה למחוק את כולם אחרי שנה. עכשיו פתאום את אומרת שכן את צריכה תקציב.

לא, לא, רגע.

אבל אני הולך איתך, אני הולך איתך.

אדוני.

זו ההזדמנות שלך לקבל תקציב ממשרד האוצר.

על מנת שלא יהיה שום, להיסטוריה, שאני חלילה הטעיתי את הוועדה.

לא, לא מדובר פה בהטעיה. מדובר בקבלת דבר נוסף.

ולא שיניתי את עמדתי.

מה הבעיה?

יש את הדברים שמבחינה מחשובית אמרו לי אי אפשר לעשות את זה. את זה אפשר לעשות, רק זה לוקח זמן ותקציב.

אבל את מתנה את זה בתקציב. אני מציע שאת זה תמחקי, כי יהיה לך התחייבות במסמך של משרד האוצר לתקציב. אני לא רוצה להטות את כל זה בתקציב. כי זה דבר שצריכים לעשות אותו. זו ההתחייבות שלכם. אז מה את מכניסה לי תקציב פה?

אני לא יכולה לעשות.

לא, אבל יהיה לך פה, בהתחייבות של האוצר. למה את צריכה להכניס את זה לפה?

אני אומר אני צריכה תקציב והאוצר אומר לי יהיה תקציב.

חוה, שנייה, שנייה. בכפוף לכך שהמכתב של האוצר יתוקן אני אטפל בזה, זה יימחק מפה והם יובאו ביחד לוועדה.

כן, לא צריך להכניס את זה. תהיה לך התחייבות מהאוצר.

הם יובאו ביחד עם מכתב נלווה של משרד המשפטים לוועדה.

אנחנו נקריא את שתי ההתחייבויות באישור של החוק בוועדה. ולכן זה יהיה הכול כלול ביחד, זה הכול הולך מקשה אחת. אין שום בעיה.

בסדר? אז אם אני מסכמת את התיקונים שביקשתם, בסעיף 1 למחוק את ה-"לחומרה", רק "לקולא".

אני לא בטוח, כי כתוב כאן תשומת לב מיוחדת תינתן לאפשרות לבטל כליל. מה זה אומר תשומת לב מיוחדת?

לא, זה לא קשור.

לא, כליל זה לגבי ה-4 נקודות.

נכון, נכון.

לא, יש תיקון לגבי הניקוד באופן כללי, כל מיני תיקונים שהם עושים מעבר לזה על ה-4 נקודות הם יבדקו את העניין.

נכון, נכון.

זה מקובל עליך, תשומת לב מיוחדת?

כן, הוא ביקש את ה-4 נקודות.

היא אומרת שיש מקומות שהיא לא יכולה להוריד.

אני לא יכולה לבטל את הנקודות על אי חגורת חגורות בטיחות.

לא, מה שזה פוגע בנושא של תאונות דרכים אל תבטלי.

לא, אבל אם ככה, יכול להיות שכל המשפט הזה האחרון מיותר פשוט.

נכון. המשפט האחרון מיותר, אני מסכימה.

ברור ששינויים יכולים להיות לקולא או לחומרה. אז אם לא מתחייבים על משהו אפשר למחוק.

לא, היא מתחייבת לקולא דווקא.

אז לא בטוח, לא.

למה?

לא.

זה מה שעכשיו נאמר.

לא. יושב-הראש ביקש שנמחק את ה-"לחומרה" בהקשר של תיקון התקנות הראשון.

נכון.

יפה. אז את ה-"לחומרה" רצינו למחוק. לגבי ה-4 נקודות.

יש 4 נקודות ויש תיקון כללי. בתיקון הכללי לקולא, בתיקון של ה-4 נקודות זה הם יבדקו את זה.

ההפניה שלי היא למסמך קיים שאומר שכבר יש לי חלק מהעבודה עשויה. זו הסיבה.

אז אני מורידה אותו. המשפט האחרון יורד, בקיצור. בסדר?

נסיר את הכול?

כל המשפט האחרון יורד, הוא לא אומר כלום.

טוב, בסדר, אין לי בעיה.

בסדר? הלאה.

מה שמקובל, מקובל.

בסעיף 3 אנחנו נתייחס לתקופה של שנה במקום בתקופה שתוגדר. בסדר? ובסוף המסמך את הפסקה שמתייחסת לתקציב, אני אומרת שוב, בכפוף לכך שנתקן את המכתב של האוצר, זה יימחק והמכתבים שניהם גם יחד יובאו לוועדה באמצעות מכתב נלווה של משרד המשפטים שמתכלל את הצעת החוק.

טוב, גם קיבלתם כמה משרות לבית משפט לתעבורה. הם רצו לבית משפט אחר, לא הסכמתי, רק לתעבורה.

אדוני הסכים שסעיף 1 לא יהיה כפל הנחות, כאילו מה שאמרתם.

אמרנו, כן.

השארת את זה בשיקול דעת. זה לשיקול דעתך, תעשי מה שאת רוצה.

נכון.

בסדר.

בסדר גמור. פה גם עשינו תיקון פה.

אפשר להקריא את התיקונים?

בסעיף 3 למכתב היה תיקון?

בטח.

בסעיף 3 במקום בתקופה שתוגדר כתוב בשנה.

שנה.

בדיוק, כן. מישהו רוצה להגיד משהו לפני שאנחנו מסיימים?

רגע, רגע, צריך להקריא שני סעיפים.

מה זה? יאללה, תקריאי ונגמור.

אולי שלושה. בתיקון של סעיף 37, התיקון העקיף של סעיף 37 לפקודת התעבורה בעצם כפועל יוצא מהתיקונים שעשינו לשיטת הניקוד וגם לבקשת הוועדה תיקנו כמה פסקאות. אני אקריא רק את מה שתיקנו.




1. בסעיף 68א –




1. בסעיף קטן (ב), אחרי "נעברה עבירה המנויה בתוספת השמינית" יבוא "ובכלל זה עבירה המהווה הפרת תעבורה";




זה בעצם תיקון לבקשת הייעוץ המשפטי לוועדה של להשוות את הנוסח בין (א) ל-(ב).

פסקה 19, בסעיף 69א. זה הסעיף שנוגע לשיטת הניקוד. אני אקריא את מה שתוקן.

למעשה זה כבר החלטות שהתקבלו בוועדה, את רק מקריאה את הנוסח.

אני מקריאה כי אנחנו מבינים שהפרוטוקול הוא חשוב לגורמים שונים.

בוודאי.

גם לנו.




1. בסעיף 69א –




(ב)






(1) בסעיף קטן (א) אחרי "שר המשפטים" יבוא "ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת".





(2) בסעיף קטן (א) אחרי "שבהן הורשע בעל רישיון נהיגה" יבוא "או על הפרות תעבורה שניתנה בשלהן החלטה סופית להטיל קנס לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות". אחרי "סוג העבירות" יבוא "וההפרות", אחרי "על עבירה שבה הורשע" יבוא "או על הפרה שניתנה בשלה החלטה סופית כאמור".



זה בעצם עשינו פיצול בתיקונים של סעיף קטן (א) לסעיף הזה, כדי שזה יהיה תואם לתיקון שעשינו לסעיף התחילה. שבעצם שיטת הניקוד תיכנס לתוקף רק אחרי שתובאנה תקנות ראשונות בעניין.

בפסקה 20 בסעיף 70.




(ב) בפסקה 23(א) אחרי "עבירות תעבורה" יבוא "או הפרות תעבורה" ובסופה יבוא "תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת".



עד כאן.

אני לא שמתי לב אם אמרת שבעצם כל התקנות המשמעות של התיקון בפסקה 19, פסקת משנה (ב)(1), כל התקנות לעניין שיטת הניקוד יהיו לא רק בהסכמת שר המשפטים, אלא גם באישור ועדת כלכלה.

נכון. כפי שהחליטה הוועדה בישיבה הקודמת.

נכון מאוד.

ומשרד התחבורה הסכים למיטב ידיעתי. אני מקווה שהוא לא חזר בו.

מה, על שיטת הניקוד?

בכלל, באופן כללי.

אז מה, חברי כנסת יגידו פה צריך 4 נקודות ופה 3 נקודות?

בפועל זה מה שקרה.

זה עניין מקצועי.

לא, אבל בפועל כל התקנות תמיד הובאו לאישור הוועדה. זה פשוט עיגון של מצב קיים.

כי יש שאלה פרשנית מה בדיוק צריך או לא צריך. אז אנחנו מסירים את הספקות.

זהו, סיימנו?

כן.

בסדר. עכשיו זה תלוי בכם. מתי זה יגיע, מתי תגמרו את הניסוחים?

אני אומר כך: תיקבע ישיבה להצבעות. אבל כיוון שיש כאן כמה סוגיות שבעקבות החלטות הוועדה נציגי משרד המשפטים ביקשו עוד לבדוק.

אנחנו החלטנו.

אוקיי.

אם הם יבדקו ויהיה משהו שיתקבל הם יבואו אלינו עם שינוי וזה, נעשה את זה בתחילת הישיבה, אין בעיה.

אין בעיה, בסדר גמור.

אנחנו עושים את זה בחוקים. אבל אנחנו סיימנו את העניין.

כרגע אלה ההחלטות.

כן, מה שגמרנו. אני מאמין שהם יסכימו.

הנוסח שנפיץ יהיה לפי ההחלטות. אם תרצו לשנות תגידו בדיון.

כן, רק אני מבקשת שנתאם בינינו את הנוסח.

כן, בוודאי.

מתי קבענו להצבעות?

8 ביולי.

תספיקו להכין את זה להביא נוסח להצבעות?

רגע, היועץ המשפטי, עבודת הנסחות היא לפני או אחרי?

לא, להצבעות כן.

לא בוועדה, אני מדבר על המליאה.

אני מקווה. יש דברים שהם לא בשליטתי.

לא, אבל סיימנו, עשינו מאמץ. לא יהיו הרבה הסתייגויות לדעתי.

אנחנו נעשה כל מאמץ, ברור.

את ראית שחברי הכנסת אפילו לא מגיעים, אז כנראה זה פחות. בחוק שהוא חוק פוליטי, עם השפעה פוליטית.

לא רק, לצערי.

בסדר. מישהו רוצה להגיד משהו? סיימנו, הכול בסדר?

הרוב.

עכשיו אפשר לקרוא לך למילואים.

אני לא הפסקתי לעשות מילואים. חוץ מזה, עד שזה לא נגמר, זה לא נגמר, אדוני יושב-הראש.

החברות, לא קיבלתם את כל מה שרציתם, אבל בואו נראה איך זה מתפתח. בסדר?

מה זה מתפתח? זה הדיון האחרון.

יתפתח במובן, לא אנחנו, יתפתח בעתיד. עדיין אפשר לעשות תמיד תיקונים אם נראה שזה בעיה. לא אצלנו בחוק הזה. אחר כך, תמיד אפשר. אל תהיו כל כך מודאגים, נראה לי שאתם תסתדרו בכל מקרה.

אנחנו מודים לוועדה בשלב זה.

הישיבה הסתיימה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:44.