פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



18
ועדת העבודה והרווחה
18/06/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 231
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, י"ב בסיון התשפ"ד (18 ביוני 2024), שעה 11:40

הצעה לדיון מהיר בנושא: "אי יישום תוכנית מענקים לעידוד תעסוקת ישראלים בענף הבנייה"
של חה"כ ארז מלול, חה"כ צגה מלקו, חה"כ יאסר חוג'יראת, חה"כ טטיאנה מזרסקי, חה"כ יצחק פינדרוס, חה"כ זאב אלקין

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

טטיאנה מזרסקי
אליהו רביבו

מיכל ארן - מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון

אבנר גורדון - מנהל תחום מדיניות ותוכניות עבודה, משרד העבודה

אסף וקסלר - רכז שיכון, אגף תקציבים, משרד האוצר

יהודה הריס - עו"ד, המוסד לביטוח לאומי

יניב פרץ - מנהל אגף מעסיקים, שירות התעסוקה

דוד יהלומי - מנכ"ל, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל

חגי רזניק - יועץ לקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר

יוליה נוביק אלוש - סמנכ"לית פיתוח ואסטרטגיה, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל

נילי ברוש - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

דורון יהודה - יו"ר, ארגון הנכים בישראל

שמעון טואיטו - יועץ, ארגון הנכים בישראל

אליהו בן מויאל - יו"ר שדולת הנכים, יו"ר עמותת מיוחדים - ילדים עם צרכים מיוחדים

נטלי שמעון ויינשטיין - עו"ד, מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים

ניצן בסן - שדלן, עו"ד, התאחדות קבלני השיפוצים

אורית ארז

ליאור ידידיה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.

"אי יישום תוכנית מענקים לעידוד תעסוקת ישראלים בענף הבנייה", של ח"כ ארז מלול, צגה מלקו, יאסר חוג'יראת, טטיאנה מזרסקי, יצחק פינדרוס, זאב אלקין (מס' 242).

שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה בנושא: "אי יישום תוכנית מענקים לעידוד תעסוקת ישראלים בענף הבנייה", של חברי הכנסת מלול, מלקו, מזרסקי, פינדרוס, אלקין וחוג'יראת.

אנחנו כינסנו את הדיון הזה כדי לראות את הבעיה. מחומר הרקע שקיבלתי, מדובר על החלטת הממשלה להכניס עובדים ישראלים, והוקצו לשם כך 30 מיליון שקלים, לפי התאחדות קבלני השיפוצים. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי תסביר לנו לשם מה אנחנו מתכנסים.

תודה רבה על קיום הדיון, אדוני היושב-ראש. ברשותכם, אקריא את דברי ההסבר. חבר הכנסת ארז מלול הוא היוזם הראשון, אבל הוא נמצא עכשיו בדיון אחר. הצטרפנו כי אנחנו מודעים לבעיה שקיימת בענף השיפוצים, ובענף הבנייה בכלל.

"מאז פרוץ המלחמה מצוי ענף הבנייה בכלל וענף השיפוצים בפרט במשבר עמוק בשל חוסר משמעותי בעובדים. לשם צמצום המחסור, קבעה הממשלה בהחלטה מס' 1383, מיום 04/02/2024 להנחות את משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון לגבש תוכנית מענקים לעידוד תעסוקת ישראלים בענף הבנייה ולהקצות לשם כך 30 מיליון שקלים".

יש בעיה – אנחנו לא מכניסים עכשיו עובדים פלסטינים, ורוצים לעודד ישראלים שייכנסו לעבוד בענף הבנייה והשיפוצים.

"הצורך בקיומה של תוכנית תמריצים לעידוד תעסוקת ישראלים בענף, עלה במסגרת דיון בנושא שקיימה ועדת העבודה והרווחה ביום 16/01/2024. בדיון קראה הוועדה להאריך את תוכנית התמריצים שהסתיימה לאחר חודש ימי פעילות, לחצי שנה נוספת וכן לתקן את הגדרות הזכאות, באופן שיחילן על ענף השיפוצים.

חרף הזמן שחלף ובניגוד להחלטת הממשלה ומסקנות וועדת העבודה והרווחה, טרם גובשה התוכנית. ענף הבנייה, המצוי בשיתוק למעלה משמונה חודשים, ממשיך להמתין ליישום התוכנית.

לאור ביזוי החלטות הממשלה והכנסת בנושא, ובעיקר הצורך הדחוף ביישומה של תוכנית ממשלתית לעידוד כניסת עובדים ישראלים לענף הבנייה, אבקש להעלות את הנושא בדחיפות על סדר יומה של וועדת העבודה והרווחה".

אנחנו מודים לך על כך שהתכנסנו. כפי שפתחתי את דבריי, הרבה אנשים מצאו את עצמם בבעיות שקשורות בבנייה ושיפוצי הבית – הם הזמינו עבודות מקבלן, והקבלן איבד את הצוות שלו; פתאום, שניים עד עשרה עובדים, שהיו עובדים יחד איתו, לא הגיעו לעבודה. הוא צריך לסיים את העבודות ולעמוד בהתחייבויות מול הלקוחות שלו, איך שהוא, והוא לא יכול לעשות את זה לבד.

כדי לגייס עובדים – הוא צריך להכשיר אותם, והמדינה צריכה לתת איזה תמריץ. אם המדינה החליטה, ובצדק, לא להכניס אנשים שיכולים להוות סיכון למדינה ולביטחונה – תתנו תמריצים ותעזרו לאזרחים ישראלים להיכנס לשוק העבודה. התחום הזה הוא לא מפתה; אין לנו בתי ספר לבניין ולעבודות טכניות כאלה, אז לפחות יש לתת איזה תמריץ ולאפשר לעבור הכשרות. הרבה אנשים מצאו את עצמם משלמים משכנתא וחיים בשכירות, ונמצאים בין שמיים לארץ. צריך למצוא פתרון.

כמו שאמרת, ב-ו' בשבט התשפ"ד, ה-16 בינואר 2024, כינסנו את ועדת העבודה והרווחה. המסקנות של הוועדה היו: הוועדה קראה למשרד האוצר ולמוסד לביטוח לאומי להאריך את האפשרות לקבלת המענק בחצי שנה, בהסכם חדש שיוגש לוועדה, אבל לא הביאו עד היום הסכם חדש; ביקשנו שמשרד האוצר ידווח בעניין בתוך שבועיים.

הוועדה קראה לשקול לכלול את ענף התעשייה במענק התמרוץ בגלל פניות שהיו מצד התעשיינים; הוועדה פנתה לביטוח הלאומי לבחון את שינוי ההגדרה לשיבוצים בבתים בהתאם להגדרה הקיימת אצל רשם הקבלנים, בגלל שיש בעיה בהגדרה של "שיפוצים" ובהגדרה של "בנייה"; והוועדה קראה למשרד האוצר לשקול מכסת עובדים זרים גם עבור ענף השיפוצים. זו הסיבה שקישרתי בין זה לזה, כי המסקנות היו ארבע.

עכשיו, אנחנו נמצאים כבר חמישה חודשים אחרי - -

חצי שנה.

- - וזימנו את אנשי משרדי הממשלה להגיב ולשאול. אני רוצה להבין עוד דבר: התאחדות קבלני השיפוצים טוענים שתנאי ההכשרה המקצועית לעובד, שהם התניה למענק, הם בלתי אפשריים, כי רוב העובדים בשיפוצים הם לא אנשים שעברו הכשרות אקדמיות, והם מבקשים להסיר את תנאי ההכשרה מהתנאים לזכאות לקבלת המענק. יש להם עוד בקשה אבל אנחנו ניתן להם להציג אותה בעצמם.

ראשון הדוברים יהיה ממשרד האוצר, כי אנחנו ביקשנו מהם לדווח לנו בתוך שבועיים, וכבר עבר הרבה יותר זמן ולא קיבלנו שום דבר. אסף וקסלר, צוהריים טובים. אתה רכז שיכון באגף התקציבים?

צוהריים טובים. אמת.

מה קורה עם 30 מיליון השקלים האלה?

מאז אותה החלטת ממשלה שהתקבלה בפברואר – נכנסנו לעבודת מטה, ביחד עם הביטוח הלאומי, בשיתוף משרד השיכון, כדי לבצע הערכה של המענקים. עשינו לימוד וגיבשנו מסקנות מתוכנית המענקים הקודמת, שפגה בתום שנת 2023, כדי לראות איך אנחנו מייצרים תוכנית יותר אפקטיבית ומשמעותית, וגיבשנו את התוכנית.

בתוך התהליך, הבנו שיש צורך בתיקון חקיקה, כדי לאפשר לתוכנית לצאת לפועל ולא להעמיס הליכים בירוקרטיים מורכבים מאוד על הזכאים, וזה, בעיקר, מה שעיכב את היישום של התוכנית. אני שמח שתיקון החקיקה הזה עבר, לפני שבועיים או שלושה, ומאז – נכנסנו למרתון, ביחד עם הביטוח הלאומי, כדי להשלים את ההסכם. אנחנו נמצאים בשלבים אחרונים של ניסוח, ואני מקווה שבימים הקרובים הוא יפורסם להערות ציבור ויוגש לוועדה, ואז נוכל לדון פה.

ההסכם הקודם היה לפני החקיקה, נכון?

נכון.

למה לא יכולתם לעשות העתק-הדבק ולהאריך את המענק?

לא היה ניתן, מכיוון שההסכם הקודם התבסס על חקיקה שפגה תוקף בהקשרי מלחמת חרבות ברזל, ולכן היה צורך להאריך את אותו הסעיף בחקיקה, שמאפשר לא להכיר בדבר הזה כהכנסה, בהקשרי הביטוח הלאומי, ולא לפגוע בזכאי להטבה הזו. מתוך הדבר הזה, הליך החקיקה ואותה יציאה של הכנסת לפגרה קצת עיכבו אותנו, אבל אנחנו מאמינים שנוצר הסכם שיהיה הסכם טוב יותר, ושייצר תמריצים הרבה יותר משמעותיים. אני יכול לעדכן שהוא כולל, בוודאי, את ענף השיפוצים.

מתי זה יגיע?

אני מקווה שכבר נוכל לנהל פה את הדיון, אחרי הערות הציבור והכול, עד סוף החודש.

זאת אומרת, בתוך שבועיים?

סדר גודל כזה.

מתי התוכנית נכנסת לתוקף?

אני לא זוכר את הפרטים. אני מניח שהיא תיכנס לתוקף מיד עם אישורה.

מה קורה עם תקופת המעבר הזו, מאז שהתוכנית הקודמת הסתיימה ועד שהתוכנית החדשה תתחיל?

למעשה, התוכנית היא תוכנית תמרוץ. לכן, אם אני נותן מענק לבן אדם מסוים – זה באמת בשביל לתמרץ אותו. אם בן אדם כבר נכנס לעבוד – אני מברך על זה, וחושב שזה נהדר, אבל אין לי צורך לתת לו תמרוץ נוסף.

אבל אין מספיק עובדים.

נכון. אני רוצה למקד את המשאבים שלי בעובדים החדשים, התוספתיים.

חשבתי על זה, ואתה צודק – יש אנשים שהסכימו להיכנס לענף ולעבוד בגלל שהם ידעו שיש תמריצים. למשל: הם ידעו שבנובמבר-דצמבר היו תמריצים ונכנסו בינואר, בהבטחה שהם יקבלו את התשלום הנוסף דרך הביטוח הלאומי, ופתאום מפסיקים את התוכנית והם לא מקבלים כלום.

אפשר, למשל, לא לשלם הכול רטרואקטיבית בתשלום אחד, אלא לפרוס את זה לחודשים שבהם הוא ממשיך לעבוד בתפקיד שלו. הזכאות ניתנת לחצי שנה, אז אפשר לפרוס את זה לחודשים הבאים שבהם הוא ממשיך לעבוד בענף.

לכמה זמן הייתה הזכאות?

במנגנון הקודם, הזכאות הייתה לשלושה חודשים.

בכלל אין בעיה; פשוט לפרוס את זה לחודשים הבאים שהוא ממשיך לעבוד בהם. בסך הכול, יש לנו תקופת זכאות; פשוט לפרוס אותה הלאה, אבל לחשב גם את החודשים שבהם הוא עבד.

אפשר לנהל על זה שיח ולעשות עוד חשיבה. בסוף, אנחנו חושבים שהמטרה היא למקד משאבים בעובדים שעוד לא נכנסו לענף, ובמי שייכנס בגלל הדבר הזה. מי שכבר נכנס לענף – אני לא יודע על בסיס מה הוא הסתמך על מענק כזה או אחר. בסוף, המענק הקודם היה עד לסוף שנת 2023, והמענק החדש עוד לא נכנס לתוקף, כי עוד לא נחתם הסכם, והוא עוד לא הובא לאישור הוועדה. רק לאחר מכן, בעצם - - -

אמרתם שאתם מוכנים לחשיבה חדשה. כאשר החוק יוגש, חברת הכנסת מזרסקי, תעלי את הנושא הזה כדי שמה שאת מבקשת – יהיה. זאת אומרת, אני מחכה לחוק, קודם כול, וכשהוא יגיע – ניקח בחשבון שצריך לנהל משא ומתן עם האוצר כדי להחיל את זה גם על האנשים שנכנסו באמצע, כי הם לא צריכים להיענש על זה.

נכון. זה לא פייר.

אני רק רוצה להעיר על מה שאמרת לגבי כך שזה לקח הרבה זמן, ואחת הסיבות הייתה הפגרה. אנחנו, עובדי הוועדה, יעידו גם יגידו שהרבה חוקים עברו בפגרה, וששום דבר לא עמד בדרכינו. גם המליאה התכנסה, ורוב ההצבעות היו פה אחד בהסכמת קואליציה-אופוזיציה, אז תוציא את תקופת הפגרה מהתירוץ של האיחור. היה עיכוב, ואני מקווה שבתוך שבועיים זה יהיה, כמו שאתה אומר. בעזרת השם, נעשה את זה כמה שיותר מהר כדי שזה יבוצע.

לגבי התנאים לקבלת הזכאות, אני רוצה לאפשר להתאחדות קבלני השיפוצים לדבר. מי מייצג אותם פה?

אני, אדוני. נטלי שמעון ויינשטיין, מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים. אני אקדים ואגיד, כמו שרבים מהנוכחים פה, בשולחן, יודעים: אנחנו מצויים במשבר עמוק מבחינת כוח האדם. עד היום, מפרוץ המלחמה, אין שום מענה לתחליף לעובדים הפלסטינים שאיישו את ענף השיפוצים מבחינת העובדים של קבלני השיפוצים.

אנחנו נמצאים במשבר קשה מאוד כבר למעלה משמונה חודשים, והענף קורס; לא פחות. אנחנו נמצאים רגע לפני שיפוצי הקיץ של מוסדות לימוד, גני ילדים ובתים פרטיים, כמובן, של המגזר הפרטי, ולא יהיה מי שישפץ.

מעבר לכך, אנחנו ממתינים להסכם הזה כבר למעלה מארבעה חודשים, לאחר החלטת הממשלה, כדי שהוא יצא לפחות להערותינו, ועדיין לא ראינו את הטיוטה הסופית, העדכנית. אני יודעת שבטיוטה שמועברת יש שני כשלים מרכזיים, שנגעה בהם חברת הכנסת.

האחד נוגע לנושא של ההכשרות. בדרך כלל, קבלן שיפוצים לוקח עובד ומכשיר אותו תוך כדי עבודה, כך שאם יהיה בתוך ההסכם הזה את התנאי להכשרה של משרד הכלכלה או משרד העבודה – זה לא יהיה רלוונטי, כי אף עובד לא ירצה להמתין עוד חודש או חודשיים, לעשות הכשרה על חשבונו ורק אחר כך להיכנס. השני הוא הנושא של מועד תחילת המענק, שזו חצי השנה הזו.

חברת הכנסת מזרסקי כבר דיברה על הפער בין - - -

בדיוק.

אדוני היושב-ראש, אני יכול לשאול אותה שאלה?

השלמת את דבריך?

אני אשמח לשמוע את השאלה.

האם, לגישתכם, לא יהיה נכון, לכל הפחות, שההטבה תינתן בתמורה להוכחת ניסיון כן ואמיתי להשתלב בעבודה כחלופה להכשרה?

בוודאי; אנחנו מדברים על הכשרה תוך כדי עבודה אצל המעסיק. המעסיק יבצע את ההכשרה לעובדים בשטח, כמובן.

המעסיק מבצע את ההכשרה, או שמקור חיצוני מוסמך, עם בקרה?

בשלב הזה, המעסיק יבצע את הבקרה. כך אנחנו מוצאים לנכון.

למה?

כי הוא נמצא במצב, כרגע, שאין לו עבודה כבר שמונה חודשים. תאמין לי שהוא היה שמח לקבל עובד שכבר יש לו הכשרה - - -

למה שלא תציעו שגם אם המעסיק יכשיר – יהיה גוף אובייקטיבי שייבחן את היקף הכשרתו והצלחתו בהכשרה?

חבר הכנסת רביבו, הרשה לי להביע דעה בעניין. מדובר פה בעובדי שיפוצים; ההכשרה שלהם, שהם קיבלו בבית הספר ובחיים, היא מה שהם צריכים בעבודה. אני מסכים עם מה שאמרת לגבי הוכחת רצינות – הוא צריך להוכיח שהוא רציני, לומד את העבודה ונמצא בה, אבל אני לא צריך איזה גוף שלטוני שיבדוק אם הוא יודע לשים בלטות, לעשות טיח או לסייד.

אני אסביר מאיפה מגיע החשש שלי, אדוני היושב-ראש. באופן אובייקטיבי וכנוע, כשקבלן שיפוצים זקוק לידיים עובדות – הרבה פעמים, בצל הלחץ שבו הוא נמצא, הוא יסתפק בפועל שיבצע עבורו עבודות פשוטות ולא מקצועיות. בסוף, אנחנו רוצים להכשיר עובדים כדי שיהיו ידיים תורמות הרבה מעבר לכוח פיזי – "תרים בלוקים ותעביר אותם מנקודה לנקודה". יכול להיות שמעסיק יאלץ להסתפק בכך בצוק העיתים, אך אנחנו רוצים להכשיר אותם כדי שהפריון יגבר.

זה לא סותר; מה שאתה אומר הוא חשוב מאוד - - -

זה לטווח הארוך. עכשיו – אנחנו במלחמה.

זה בדיוק מה שאני אומר.

אם אתה רוצה להתנות את המענק המסכן הזה של 3,000 שקלים, כדי לעודד אדם לבוא לעבודה שאף אחד לא רוצה לעשות, בבירוקרטיה – אני כבר יודע שזה יכשל.

בקצה, כמחוקקים, אנחנו רוצים להסתכל ב-Long-time, ולוודא שמי שמעוניין להתפרנס מעבודת שיפוצים – לטובתו, לטובת המעסיק ולטובת הכלכלה – אנחנו רוצים לשאוף לכך שהוא יתמקצע בעבודה, ולא יהיה פועל פשוט שסוחב בלוקים או שקי מלט.

אז אני מגביל את הזכות למענק עידוד ממי שאין לו משהו אחר.

בואו נגדיר שאנחנו רוצים לתת מענק עידוד למי שמגיע לעבוד בשיפוצים, גם אם הוא לא הולך להשתלב ולהתמקצע בתחום. זה מה שאנחנו אומרים, במילים אחרות.

אנחנו רוצים שהוא יתמקצע וישתלב בתחום, וכמובן שהמטרה של כל קבלן שיפוצים היא לקבל עובד ולהכשיר אותו להיות העובד הכי טוב עבורו.

אני סמוך ובטוח שזו כוונתכם; אני רק אומר - - -

כרגע, אנחנו נמצאים במצב שבו אין ידיים עובדות כבר שמונה חודשים – לא עובדים פשוטים ולא עובדים יותר מוכשרים.

אנחנו נמשיך בדיון. בבקשה, את ביקשת רשות דיבור?

אני לא ביקשתי רשות דיבור, אבל רצינו לשפוך אור על נושא ההכשרות. נמצא כאן מנכ"ל הקרן, שיכול לתת תמונה רחבה יותר.

הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה. בבקשה, מר יהלומי.

תודה. קודם כול, אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על זימון דיון כה חשוב. הוא חשוב מאוד, לאור המשבר, ואין צורך לפרט על המשבר העמוק, כי כולנו מבינים אותו. אחת המסקנות והתובנות שלנו, מהר מאוד לאחר ה-07 באוקטובר, היא שכמו בתעשיות אחרות – גם בענף הבנייה אנחנו צריכים להתבסס יותר ויותר על עובדים ישראלים. זה מקטין את הסיכון ונותן מענה לאוכלוסיות ישראליות נוספות רבות – חלקן הגדול מודרות – שיכולות להיכנס לענף הבנייה.

אכן, בסמוך ל-07 לאוקטובר, פנינו לאוצר בבקשה לממן פרויקט של הכשרות לישראלים, ובימים אלה אנחנו מכשירים קרוב ל-2,000 ישראלים בענף הבנייה; רובם מאוכלוסיות מודרות, כמו חרדים, עולים, בדואים וגם קצת חיילים משוחררים, כי רובם עסוקים במילואים, כרגע.

בהזדמנות הזו, אני רוצה להודות לאסף וקסלר, נציג האוצר, שנתן את ההזמנות הזו; הוא הבין את גודל האירוע מיד ונתן מענה מהיר. כרגע, אנחנו מדברים על מימון בהיקף של קרוב ל-20 מיליון שקלים.

איפה הם לומדים בפועל?

הם לומדים בקרוב ל-20 מכללות ברחבי הארץ, מצפון ועד דרום, כולל ירושלים; אנחנו נותנים מענה ארצי.

אם יש לך איזה פרוספקט – אני אשמח לקבל אותו בוועדה, כדי לראות את הפריסה והפעילות. זה חשוב מאוד.

אנחנו נשמח להעביר את הנתונים. אני רוצה לומר שמדובר פה באתגר קשה ומורכב מאוד, אבל יחד עם זאת – אנחנו רואים שאנחנו מצליחים לפצח את זה. פה – אני מגיע לנושא של המענקים. הנושא של המענקים הוא קריטי מאוד באופן כללי, אבל במיוחד כרגע, כשאנחנו בהכשרה של אותם 2,000 ישראלים, ורוצים להגיד להם בביטחון: "יש לכם את המענק הזה". זה חשוב מאוד לתת את התנופה לעובדים ולמעסיקים, ולייצר את הפריצה הזו, שלאחריה, כשנרצה להכשיר עוד 10,000 ו-20,000 ישראלים – יהיה לנו יותר קל.

אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שאני מתרגש בכל פעם שאנחנו פותחים כיתות חרדיות – בבני ברק, באשדוד או בירושלים. מאות רבות של חרדים מגיעים לענף הבנייה ומשתלבים בו. המשובים שאנחנו מקבלים מהמעסיקים הם טובים מאוד, ומדובר פה על ענף יציב מאוד שנותן שכר יחסית גבוה.

אנחנו מייצרים פה מהלך לאומי – אנחנו לא נותנים פה מענה רק לענף הבנייה, אלא גם מענה לאומי-חברתי; אנחנו מכניסים אוכלוסיות מודרות, שממצב של אבטלה – הן נכנסות ומקבלות 14,000-15,000 שקלים בחודש, וזה שינוי מהותי.

הנושא הזה הוא קריטי; בין אם זה בהכשרות - - -

30 מיליון השקלים לתמרוץ שהוא מדבר עליהם – לא כלולים ב-20 מיליון השקלים שאתה מדבר עליהם?

זה לא כלול.

צריך להיות ברור שזה בנפרד. אסף, אם יבואו יותר עובדים, אתם מגבילים את זה ב-30 מיליון שקלים והשאר לא יקבלו, או שזה לפי עובד?

לפי העובד. אנחנו הערכנו את המודל ב-30 מיליון שקלים.

הבנתי. אני לא רוצה שאנשים ייפלו בצד.

לכן, חשוב לתת פה רצף ומענה לאלה שכבר התחילו עוד בינואר 2024. בנוסף, ההכשרות לא יהיו מוכרות רק מול משרד הכלכלה, אלא גם מול משרדים נוספים, כגון משרד הבינוי והשיכון, משרד העבודה וכד'.

תודה רבה. זה הזמן לעבור למשרד השיכון. מיכל ארן. קודם כול, לגבי הפנייה של מר יהלומי, גם משרד השיכון מעודד את ההכשרות המקצועיות האלה?

הרבה פעמים, על מנת להיכנס לענף, צריך ניסיון מקצועי. נכון להיום, אנחנו עובדים עם משרד העבודה במכללות מוכרות, וישבנו גם עם ענף השיפוצים כדי לנסות ולהבין את צורכי ההכשרה הייחודיים שלהם, שהם מעט שונים מקורסים שעושים היום במשרד הכלכלה או במשרד העבודה, כמו שצפוי. לכן עלה הנושא של סוג המקצוע שצריך להיות למי שמקבל תמרוץ כשהוא נכנס לענף השיפוצים.

יש לנו מיזם משותף שצפוי לעלות לאוויר, לגבי הכשרה והשמה של עובדים דרך המכללות המוכרות היום - - -

עם הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל.

כן, עם הקרן. זאת אומרת, אין לנו איזה רישיון משלנו לעולם ההכשרות, אלא אנחנו עובדים עם מה שמוכר.

מטעם מי הקרן עובדת?

הקרן תעבוד עם מכללות מוכרות.

למי שייכת הקרן?

הקרן נוסדה בשנת 1990 על ידי התאחדות הקבלנים בוני הארץ והסתדרות עובדי הבניין של ההסתדרות הכללית.

מי מפקח עליה מטעם הממשלה?

מבחינת המכללות שיעבדו איתן – משרד העבודה.

משרד העבודה ומשרד הכלכלה.

בברירת הטבעית זה משרד העבודה; כל השינויים היו שינויים לא טבעיים.

באיזה שלב נמצאת ההקמה של בתי הספר להכשרה?

הוא אומר שהם כבר קיימים.

למי אתם משווקים? מי מגיע ללמוד?

הזכרתי את החרדים, את העולים החדשים, את הבדואים - - -

באיזו דרך אתם מציעים? דרך השתתפות של משרד הקליטה? דרך מלווי עולים ברשויות המקומיות? מה הדרך שלכם לגיוס?

יוליה, מנהלת הפרויקט, תפרט על זה.

יוליה נוביק אלוש, סמנכ"לית פיתוח ואסטרטגיה בקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה. אני מובילה את הפרויקט אצלנו, בקרן. הפרויקט מורכב משלושה חלקים עיקריים, כמו שאמרנו: 20 מכללות שמאושרות על ידי משרד העבודה בפריסה ארצית, ולתוך זה אנחנו מכניסים את המעסיקים שקולטים את העובדים.

החלק העיקרי, כמו שאת שואלת, הוא מי מגיע. לצורך הפרויקט, סגרנו שיתוף פעולה עם מעל ל-20 גורמים שעובדים בכל מה שקשור לתעסוקה ופרט: כל גופי הפרט והתעסוקה שיושבים תחת משרד העבודה – ריאן, מפתח, כיוון, מרכזי הזדמנות, יוזמה וכל התוכניות התעסוקתיות שעובדות יחד איתנו - - -

מה אחוז המתמידים שנשארים גם אחרי שנה, או עשרה חודשים?

אני אשלים ואז אתייחס לשאלה. אנחנו עובדים עם הסוכנות היהודית, עם מרכזי צעירים ועם מועצות מקומיות. יש לזה ביקוש גדול מאוד. יש משהו באווירה, אחרי פרוץ המלחמה, שגורם לאנשים לרצות לבוא לתחום.

אני רוצה להגיד שזה לא פשוט – אנחנו נלחמים על כל בן אדם שנכנס היום לתוך ענף הבנייה והשיפוצים; אנחנו נלחמים על העובדים שייכנסו לכל הכשרה שנפתחת, כי במשך הרבה מאוד שנים – עובדים ישראלים לא נכנסו לעבוד בענף. לכן, זה קריטי בשבילנו שהמענק הזה יאושר בצורה מיידית. כל שבוע שעובר – מקשה עלינו בגיוס עובדים ישראלים חדשים לתוך הענף.

התבקשנו, על ידי משרד הכלכלה‎, להכשיר כ-2,000 עובדים חדשים בתוך חודשיים, וזה אומר שאנחנו פותחים עכשיו כ-70 כיתות חדשות ללימוד הענף. זה פרויקט שלא נעשה במדינה עד כה.

כרגע, מתוך 1,700, יש לנו כבר 1,000 שלומדים בכיתות, שיתחילו להיקלט אצל המעסיקים בחודש הקרוב. משם, כמובן, נוכל לראות את קצב ההתמדה, וזה מגיע לאותו המקום: מענק ההתמדה יאפשר לנו להשאיר אותם בענף לאורך זמן.

צריך עוד כסף בנוסף לתוכנית התמריצים.

תודה רבה. חגי רזניק. היית מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון.

נכון. הייתי מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, והיום אני יועץ לקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה. אני מכיר היטב את ענף הבנייה. קודם כול, צריך להגיד מילה טובה למשרד האוצר ולמשרד הבינוי והשיכון – אנחנו עושים דברים במשותף. לצד זה, מה שנעשה פה, מבחינת ההכשרה של הקרן – גם למענה לקבלני השיפוצים אבל גם למענה לענף הבניין והתשתיות כולו – הוא חסר תקדים. בסופו של דבר, אנחנו מדברים על מאות עובדים ישראלים, מציבורים מגוונים מאוד, שנכנסים לעבודה כשהקרן מתחייבת למעסיק בקצה. זאת אומרת, זה אירוע מנוהל ומתוכלל, ויש הרבה זכויות לאוצר.

לצד זה, יש פה את העניין של המהלך המשלים. התייחסת לזה בצורה מבריקה, אדוני היושב-ראש: בסופו של דבר, אם נעשה מהלך לפרק זמני, והוא יצליח, אבל בסוף אנחנו לא ניתן לו את היכולת לסיים – זה לא נתפס. לכן, צריך לסיים את הדבר הזה, ויפה שעה אחת קודם.

אני מציע לאגף התקציבים באוצר – אסף הוא בחור רציני וחבר – לצד הדבר הזה, יש פה גופים מעסיקים וצריך להתייעץ איתם. צריך להביא את זה לסיום וגם להיוועצות, כי לא כל הידע נמצא בצד של הפקידות.

אני שמחתי מאוד לשמוע. כמו שביקשתי קודם, אני רוצה לקבל את זה כחומר לוועדה, ונפרסם את הדברים הרלוונטיים בעשייה הזו באתר הוועדה, כדי להביא למודעות הציבור שיש אפשרויות כאלה. אני בטוח שלא הרבה אנשים יודעים מזה.

אפשר גם לשלב מערכות חינוך כדי להחזיר את הכבוד למקצוע. עבודת כפיים זו לא בושה; זו גאווה שאנחנו יודעים לבנות את המדינה שלנו לבד.

בישיבה הקודמת, הוועדה פנתה למוסד לביטוח הלאומי כדי לבחון את ההגדרה "שיפוצים בבתים", כי נדמה לי שבביטוח הלאומי מגבילים את זה רק בתוספות בנייה. אנחנו רצינו שהפועל יוכל לקבל את הזכאות לא רק על שינויים במבנה, אלא גם על שיפוץ דירה בלי שינויים. מי נמצא פה מהביטוח הלאומי?

עו"ד יהודה הריס מהביטוח הלאומי. קודם כול, אנחנו אלה שמיישמים את ההסכם, ואנחנו מתקדמים מאוד ונמצאים בשלב שלפני פרסום לציבור. לגבי השיפוצים, אנחנו בדיונים על העניין הזה וזה ייכנס להסכם.

זה יכלול גם שיפוצים שאינם תוספות בנייה?

אחת הסיבות שהתקשינו עם הנושא הוא ההגדרה שהייתה, שהייתה רק שיפוצים משמעותיים מאוד, וזה הדיר הרבה מאוד מהעובדים. אנחנו רואים פוטנציאל משמעותי של כניסה של עובדים ישראלים דווקא לענף השיפוצים.

אנחנו, במשרד הבינוי והשיכון, נותנים רישיון לכל קבלן, וגם לקבלן שיפוצים. מי שיוכיח שהוא הולך לעבוד אצל מעסיק שהוא קבלן שיפוצים רשום – זה קריטריון מספק מבחינתנו; לא צריך להיכנס להגדרה של איזה סוג שיפוץ, בתוך ההסכם, ואם הוא רחב היקף או לא.

תודה רבה.

חשוב לציין שתוספות בנייה לא נקראות "שיפוץ" – זו בנייה לכל דבר. ההגדרה של פרק ח' אצל הביטוח הלאומי, לגבי כל מה שנוגע לעבודה מועדפת, היא לא רלוונטית לענף השיפוצים, ולכן כל המענקים בגרסה הקודמת, של סוף שנת 2023, לא הוחלו על מי שהשתלב בעבודה בענף השיפוצים. הפעם – זה יהיה.

לכן ביקשנו שהפעם זה יהיה, וממה שאומרת נציגת משרד השיכון, ברגע שיש לו רישיון כקבלן – אתם לא תבדקו אם הוא עשה שיפוץ פנימי, חיצוני או תוספת. בבקשה.

תודה רבה. ניצן בסן, לוביסט, אני מייצג את התאחדות קבלני השיפוצים.

אנחנו לא נוהגים לתת ללוביסטים לדבר.

אתה אומר לי את זה בכל דיון ומאפשר לי לדבר.

גם עכשיו אני אאפשר לך. מותר להיות לוביסטים, וזה חוקי, אבל המוסד ששוכר את הלוביסט כבר מדבר פה.

נכון. אני רוצה לחדד נקודה.

בבקשה.

אין חולק על כך שהנושא של הכשרה הוא חשוב מאוד, אבל צריך להבין שאנחנו נמצאים בקטסטרופה של שמונה חודשים שבה אין עובדים – 15,000 עובדים במחסור. ארבעה חודשים מאז החלטת הממשלה ועד היום, ואותה תוכנית שהממשלה החליטה לגבש מטרתה היא להביא עובדים. התנאי של הכשרת העובד יוצר חסם ודאי, ומעקר את תכלית התוכנית הזו.

במסגרת הניסיונות שלנו להביא עוד עובדים, אנחנו נפגשנו גם עם מינהלת "שער לעתיד", שאחראית על כל הנושא של החיילים המשוחררים ויוצאי השירות הלאומי. אנחנו מחכים לעשות קמפיין משותף כדי להביא עובדים שסיימו עכשיו צבא וכו'. אין שום סיכוי שהם ישתחררו, ילכו להכשרה ואחר כך ייקלטו בענף; הענף בקריסה, וצריך לתת מענה עכשיו. לגבי הכשרות בהמשך – אני מברך על כך, אבל זה בטח לא לעכשיו.

אתה אומר: "בטח שלא להתנות בזה את המענק". זה ברור. נציג שירות התעסוקה.

יניב פרץ, ראש אגף מעסיקים בשירות התעסוקה. קודם כול, תודה על הזכות. אני מזכיר ליו"ר שבדיון הקודם תמכנו את היו"ר בנתונים שיסייעו לו להגיד למה נכון להמשיך עם המענק הזה. אני רוצה לחדד נקודה אחת: אנחנו רואים שהמענק הזה מסייע באופן קוהרנטי לענפי משק שסובלים ממחסור בעובדים באופן מסורתי – ענף הבנייה, ענף החקלאות וענף הסיעוד. אני תומך את זה כי מאז הוועדה הקודמת, בינואר, יש לנו נתונים חציוניים שמראים שמהרגע שבו המענק אושר, בהשוואה לחציון הקודם משנת 2023 – יש גידול של כמעט 100% בהשמות עד למרץ; גידול של מאות עובדים.

אנחנו רואים, באופן מובהק, שמהרגע שבו נפסק המענק במרץ – יש ירידה תלולה בכמות ההשמות של עובדים בענפי הבנייה והשיפוצים; בנאים, שיפוצניקים וכיוצא בזה. לכן, אנחנו מחזקים את הטענה שלפיה נכון שהמענק יימשך.

אני חושב שאין שום סיבה שלא להמשיך, או שלא להחיל עליו את דין הרציפות, כי מאות עובדים נכנסו עד למרץ – עד לחיקוק התהליך הזה, שנמשך שלושה חודשים מעבר למה שהוחלט על ידי הוועדה. צריך להחיל את דין הרציפות לפחות על העובדים שנקלטו עד לחודש מרץ, כדי שהם לא יעזבו את הענף, ולאפשר גם להם להנות מהמענק בתצורה החדשה שלו, או בהחלטה החדשה שתבוא.

בבקשה.

דורון יהודה מארגון הנכים. היום, יש לנו הרבה חיילים שנפצעו, מגיעים לבית ולא יכולים לתפקד בו, והם זקוקים להרבה אנשי מקצוע שירחיבו את הדלתות, יעשו שינויים ויעשו את הכול כדי שהם יוכלו לתפקד בבתים. לכן, הדיון הזה הוא חשוב מאוד בעיניי. חשוב לעשות משהו בשביל שהנכים האלה יקבלו את הטיפול מיידית, כי אחרת – הם לא יכולים להיכנס לדירות.

צריך התאמה.

הנכים הקשים צריכים להיכנס לשירותים וצריכים כל מיני תנאים; הנכים הקלים יכולים לדדות, אבל יש נכים קשים מאוד, וצריך לעזור להם. לכן, חייבים לגעת בנקודה הזו. אלה לא רק הנכים בצבא – יש גם נכים כלליים שנפגעים וצריכים לעשות הרחבות.

זו נקודה חשובה מאוד כדי לזרז את האוצר להביא את החוק.

כרגע, נכי צה"ל צועקים לשמיים וצריכים את הפתרון. אני שמח על הישיבה שהייתה היום.

תודה רבה. רצית לסכם, חבר הכנסת רביבו?

כן, אדוני היושב-ראש. אין צל של ספק שמדינת ישראל מבקשת לעודד קליטת עובדים בכלל הענפים, בדגש על ענף הבנייה, ולא פחות מכך – על ענף השיפוצים. כל מה שאנחנו רוצים לדעת זה האם התוכנית הזו היא האינסנטיב שמספיק בשביל לקלוט עובדים שיישארו לאורך זמן, וגם יוכשרו דרך זה, שכן אם זה מוצלח – הסכום שמוקצב הוא קטן מדי, ואם זה לא מוצלח – זה הרבה כסף מיותר שנשפך לפח.

אני שואל את עצמי כמה שאלות, אדוני היושב-ראש: מי שמגיע לעבוד בתחום שאין עליו הרבה קופצים – אני לא בטוח שכל מה שהולך להשאיר אותו בענף כדרך קבע זה 3,000 שקלים, שהם תוספת שנתית לשכר של פחות מ-260 שקלים בחודש.

לכן, אני מבקש לקבל קצת יותר פרטים: כמה אנשים נשארו מעבר לשלושה חודשים? כמה אנשים שרכשו את ההתמקצעות - - -

נציג התעסוקה השיב לך.

חבר הכנסת רביבו, המענק הוא חודשי – 3,000 שקלים בחודש, ולא בשנה.

אמרת שמהרגע שהפסיקו את זה – יש ירידה תלולה.

לגמרי.

הנה, כבר יש לך אינדיקטור.

זאת אומרת, מתן מענק באופן חודשי – זה מה שמשאיר את העובדים? א', אני מבקש לבחון את האפשרות שגם אם כן – זה יינתן באופן מרוכז, מהמדינה, לאחר תקופה, ולא באופן חודשי, כי יש איזה שהוא חשש שהמדינה הולכת לממן את הוצאות המעסיק שעוסק בשיפוצים על ידי העסקת עובד שמגיע באופן זמני, עד שנפסק המענק; היא לא אמורה ללוות את ההעסקה לאורך כל שנות חייו של המועסק או המעסיק. צריך לוודא שאנשים באמת נקלטים בתחום, ושזה הופך להיות מקור התעסוקה הקבוע שלהם בעתיד, כמקצוע.

שאלה טובה. אני אוסיף: איך מבטיחים שהמעסיק לא יוריד משכר העובד על סמך זה שיש לו עוד 3,000 שקלים? דיברנו על זה כבר, בדיון הקודם, ואמרנו שהתמריץ הזה יהיה מעבר לשכר שהוא מקבל ושמגיע לו, ולא שהמעסיק ייתן לו 3,000 שקלים פחות. אני לא רוצה את זה.

זה המינימום, אדוני.

כמה שכר המינימום?

5,800 שקלים.

בן אדם שעובד בשיפוצים לא אמור לקבל שכר מינימום.

מה השכר במקומות האלה, בדרך כלל?

אני מעריכה שהשכר ההתחלתי אצלנו בענף נע בין 6,500 ל-8,000 שקלים לעובד, תלוי בשעות העבודה.

אין חשש שה-3,000 שקלים האלה ירדו מהמעסיק?

אני לא רואה את זה כחשש.

למה?

אגב, אחת הבקשות שלנו, כשגיבשו את כל התהליך של המעניקם, הייתה שהמענק יתפרס על פני לוח זמנים ארוך יותר. אם בהתחלה דובר על מענקים של 3,000 שקלים בכל חודש למשך שלושה חודשים – ביקשנו שהם יתפרסו על פני חצי שנה, כך שבכל חודש, בארבעת החודשים הראשונים, המענק יעמוד על 2,000 שקלים.

על 1,000 שקלים.

לא. זה עולה.

אם זה אותו הסכום על פני חצי שנה, במקום שלושה חודשים - - -

זה לא אותו הסכום; זה יותר כסף.

ראשית, אני שואל אתכם שאלה בקול רם: באיזה היגיון עובד ישראלי ממוצע יסכים לבוא ולעבוד בעבודת כפיים, במלוא מובן המילה, תמורת 6,000 שקלים, גם אם הוא עדיין לא מקצועי? הרי, אתם מבקשים שנסייע לכם לקבל עובדים זרים. עובד זר יעלה לכם 10,000 שקלים בחודש, לכל הפחות.

אם הוא עובד מקצועי.

כשאתם מבקשים עובדים זרים, אתם מבינים שמי שמוגדר כמקצועי בענף הבניין – המקצועיות שלו מסתכמת בידע בתספורת, בחלק גדול מהמקרים. בואו נישאר עם הרגליים על הקרקע: באיזה היגיון עובד ישראלי יכול לבוא הביתה עם 6,000 שקלים, בעבודת כפיים, שהיא עבודה קשה? הוא יכול ללכת להיות קופאי בסופר תמורת סכום גבוה יותר.

אם יורשה לי להתייחס, בבקשה, אנחנו מדברים לא רק ענף השיפוצים, אלא גם על ענף הבנייה והתשתיות.

כרגע, אני מדבר רק על ענף השיפוצים כי זה מקור הדיון.

היו"ר, אני רוצה לתמוך את חבר הכנסת אליהו, כי הוא מעלה פה נקודה חשובה מאוד שהועלתה גם בדיון הקודם אבל לא ניתן לה מענה. בדיון הקודם, בגלל שיש היעדר יכולת לבקר את התהליך ולוודא שהמענק אכן לא בא במקום שכר היסוד שמקבל העובד – ראינו סטיות בכל מיני ענפים שקיבלו את המענק בחקלאות.

אני מצדד מאוד במה שחבר הכנסת אליהו אומר – נתינת המענק צריכה לעשות עם בקרה. לנו, כשירות התעסוקה, יש ניסיון רב וטוב עם העניין הזה; השמנו כמעט 4,000 עובדים בענף התעשייה ב-OGT - - -

איך אתם עושים את הבקרה?

הקמנו מערכת תשלומים, כך שאם אחרי חצי שנה מגיע למעסיק מענק עבור שלושה חודשים או חצי שנה – הוא סורק לתוך מערכת את תלושי השכר של העובד, בתוך מספר דקות וללא בירוקרטיה; אנחנו רואים שנקבע ששכר העובד לא יפחת משכר המינימום או מ-8,000 שקלים, ואז אפשר לוודא ש-3,000 השקלים - - -

אני לא מקבל שכר מינימום, אבל אני מתחבר מאוד לכל שאר הדברים שאתה אומר.

אז – אנחנו יכולים לוודא במערכת, בהצגת התלוש, שהמענק לא בא על חשבון השכר.

אין לנו בעיה לוודא את זה; אין לנו בעיה שיהיה את כל המנגנונים שיתבקשו כדי לוודא שהקבלן נותן את השכר הראוי לעובדים שלו. אנחנו לא באים לפה כדי לעשוק אף אחד; אנחנו רוצים להכניס ולעודד עובדים להיכנס לענף. אני מאמינה, בכל הכנות, שעובד שיישאר חצי שנה ויאהב את המקצוע – יישאר וייקלט כעובד אצל אותו כקבלן, כי הוא יודע, בקצה, שהוא יכול לעסוק מזה עסק עצמאי בהמשך.

אדוני היושב-ראש המכובד, לסיכום דבריי, המלצתי היא כזו: א', להתנות את מתן מענק ההתמדה – כשמו כן הוא – בעקבות עבודה, ולא מדי חודש בחודשו. ב', רק בכפוף לכך שהמעסיק ישיג תלושי שכר נאותים, כי כשמעסיקים בן אדם ב-6,000 שקלים ויוצרים אצלו אשליה שהוא מקבל 9,000 שקלים, אבל הוא עוזב כשנגמר המענק – אנחנו נותנים לו פלסטר, שעלה לנו ביוקר ורק מאפשר לאותם המעסיקים להרוויח את אותם החודשים שבהם המענק מתקיים.

לפיכך, תנאי שכר נאותים, שבאמת משפים בגין עבודת כפיים, לכל הפחות כמו שאמור לעלות עובד זר עם כל ההוצאות הנלוות, רק בעקבות תקופת התמדה וכנגד הוכחת תשלום ותנאי העסקה נאותים.

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הישיבה. הוועדה שמעה את דברי משרד האוצר ורשמה את האמירה שבתוך שבועיים, בעזרת השם, אתם תביאו חוק מגובש כדי להמשיך את המענק של 3,000 השקלים לעובד.

במסגרת הדיון בחוק, אנחנו נדון על כל הדברים שהעלנו פה היום – בין השאר, הבטחה שהעובד יקבל את המענק, ולא המעביד. באופן עקרוני, אני חושב שצריך למנוע בירוקרטיה כמה שאפשר, כי אני מכיר את הבירוקרטורים הישראלים ולא סומך עליהם – העובד ייפגע מרוב בירוקרטיה. כמו שאמר חבר הכנסת רביבו, צריך למצוא דרך שבה הכסף הזה יהיה תוספת, ולא השכר.

כמו שכותבת סגנית המנהלת, הפלסטיני ברחוב מקבל 400 שקלים ליום עבודה - - -

אין ב-400 שקלים. לא קיים, אדוני היושב-ראש.

בין 500 ל-600 שקלים ליום.

זה רק מחזק את מה שאני אומר – שמדובר פה ב-8,000 שקלים, למעשה.

אתה צודק חד-משמעית.

צריך להבטיח ש-3,000 השקלים האלה יהיו מעל השכר שהוא אמור לקבל.

אלה 400 שקלים שהם נטו בשבילו; זה לא כמו אצל ישראלי.

אתה לא יכול להשוות עם ההכשרה של עובד פלסטיני.

אנחנו נעשה את הדברים האלה ברוח הזו. אני גורס שצריך לתת את זה חודשית, כדי לעודד את התעסוקה, ולא פעם בכמה חודשים. אנחנו נדון בכל הדברים האלה בזמן החוק; אנו מחכים לו. תודה רבה. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:27.