פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



80
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
25/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 78
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, י"ט בסיון התשפ"ד (25 ביוני 2024), שעה 13:40

בחינת ההשלכות של הבאת עובדים זרים שאינם מיומנים בענף הבניין והאחריות לכך , בהשתתפות מר יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר

יהודה מורגנשטרן - מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

ישראל שיינפלד - ראש מטה לשכת מנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון

מיכל ארן - מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון

סמדר לוי זיזי - עו"ד, לשכה משפטית, ממונה תכנון ופיתוח, משרד הבינוי והשיכון

עומרי מזרחי - מנכ"ל תחום ביסוס וקרקע, משרד הבינוי והשיכון

משה נקש - מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

קרן גלבוע - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

חזי שורצמן - אינג', מפקח עבודה ראשי וראש מינהל הבטיחות, משרד העבודה

שלי קדמי - עו"ד, לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה

רחל אוברמן - עו"ד, אגף משפט, משרד החוץ

אליעזר חביב - מרכז בכיר, משרד ראש הממשלה

קארין לוי - חטיבת נכסים, חשכ"ל, משרד האוצר

לינא סאלם - עו"ד, רפרנטית עובדים זרים, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עומר ואגו - עו"ד, רשות התחרות

חן גרינברג - אגף אסטרטגיה, מינהל התכנון

איציק גורביץ - סמנכ"ל ומנהל אגף כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

נילי ברוש - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

גל סינואני - הסתדרות העובדים הלאומית

רון גולדמן - בעלים, תאגיד חבר כוח אדם לבנייה

שרון גליק גולדמן - מנהלת מטעם תאגיד חבר כוח אדם לבנייה

ליאור טל - בעלים עומר ביט, תאגיד להבאת עובדים זרים בענף הבניין

אייל מוסט - מנכ"ל אלו אקספרס, עובדים זרים בע"מ

צוריאל כהן - מנכ"ל כ"א זרים

דוד אבוחצירה - מנכ"ל תאגיד נילן

דניאל חנן משה - בעלים, תאגיד עוצמה בארי כ"א זרים

יהודה לוי - מנכ"ל, תאגיד עוצמה בארי כ"א זרים

גיל ברק - משנה למנכ"ל אפקון החזקות

אסף וענונו - בעל תאגיד סגולה

יורם בר הלוי - חבר נשיאות, לשכת הקבלנים בישראל

צבי קן תור - עו"ד, יו"ר משותף ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין

דני פיין - רו"ח, סמנכ"ל כספים, צ'יינה סיביל

יצחק בילס - חבר הנהלה, התאחדות קבלני השיפוצים

מאיר שמש - יו"ר התאחדות קבלני הפיגומים

טלילה דביר - עו"ד באגף הכלכלי, התנועה למען איכות השלטון בישראל

לירז בן סימון - בעלים ומנכ"ל של סינולוגית, כוח אדם מסין

נדב בן סימון - בעלים ומנכ"ל של סינולוגית, כוח אדם מסין

נעמי דיסקין - ארגון "חותם"

ד"ר יונה שרקי - המרכז למדיניות הגירה

אילת וולברג

דיקלה טקו

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



בחינת ההשלכות של הבאת עובדים זרים שאינם מיומנים בענף הבניין והאחריות לכך

צוהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא בחינת ההשלכות של הבאת עובדים זרים שאינם מיומנים בענף הבניין, למרות המיונים שככל הנראה או ככל המוצהר עברו, והאחריות לכך עם ההשלכות הנזיקיות.

אני מבקש לקדם בברכה את הגעתו של ידידי מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון מר יהודה מורגנשטרן וצוותו וכלל המגיעים.

הדיון הזה הוא דיון המשך לדיון הקודם שעסק בסוגייה. שני דיונים ובתוכם סיורים בלתי פורמליים שערכתי אני באתרי בניין. זאת לאור העובדה שהוועדה קיבלה עשרות פניות מקבלנים ותאגידים על כך שהגיעו לישראל מאות רבות, אם לא אלפים רבים של פועלים הודים וסרילנקים שאינם מיומנים לעבודה בענף הבניין. יש לכך כידוע משמעות כלכלית ענקית, משמעות משפטית וגם משמעות בטיחותית. עובד לא מיומן עלול ליפול אל מותו. הוא נפגע, משפחתו כואבת, הקבלן ניזוק ולתאגיד זה עולה אלפי שקלים בחודש.

חשוב לציין, התאגידים מקבלים סוג של חתול בשק. הם לא בחרו את העובדים, לא מיינו אותם. הם לא יודעים מה מגיע אליהם. הרבה פעמים עצם הגעתם של העובדים היא בבחינת הפתעה של רולטה שכן תאגידים לא מעט פעמים מקבלים הודעה בזמן לא סביר לכך שהם עתידים לקבל עובד שנוחת בעוד 12 שעות. בעוד 12 שעות זה גם יום לפני ערב חג ומיד אחרי כן שבת. לא נמצא לכך קבלן שהזמין אותם או שהקבלן שהזמין אותם כבר שחרר את ההזמנה, שכן חלף זמן רב מאז התשלום ותיאום הציפיות להגעת העובד להגעתו בפועל. כל הנטל הזה מגולגל אל התאגיד שבאופן מאוד טבעי מגולגל לקבלן, וראו איזה פלא – ללקוח הקצה. רצינו להילחם ביוקר המחייה, אבל בדרך הזאת אנחנו מוסיפים עוד נטל על יוקר המחייה ועל לקוח הקצה.

הנושא מקבל ביטוי משמעותי יותר בתאגידים החדשים, שמקבלים כעת רק עובדים במסלול הבילטרלי. אז הם גם לאחר הוצאה מאוד מאוד גדולה בפרק זמן מאוד מאוד קצר. כל הכסף הוא מהון עצמי ו/או בכסף שמעמיד לרשותו הבנק. ואז הכסף הזה גם עולה לו. הוא פחות מורגל. הממשקים שלו עם קבלנים פחות שוטפים ויכולת התמרון שלו מאוד מצומצמת.

אנחנו נבחן בדיון הזה על מי מוטלת האחריות לנזקים שעליהם אני הצפתי את זה כבר בדיון הקודם. באחד הדיונים הקודמים שעסקו בכך אני ביקשתי בצורה המפורשת ביותר, על גבול התחננתי, מכל התאגידים שקיבלו עובדים לא מיומנים שאין באמת שום קשר בין הגדרת התעסוקה שלהם לבין הניסיון שהם רכשו עם השנים דבר וחצי דבר. ביקשתי להגיש גם למשרד השיכון וגם לוועדה באופן מסודר ונמרץ את כל התיעודים לכך. כדי שעם התיעודים האלה אני אוכל לפנות באופן סדור למשרד הבינוי והשיכון, כדי שימציא לי את חוברות המיונים של אותם עובדים ונוכל להזמין לשטח את הבוחן הממיין שהגיע מטעם התאחדות הקבלנים, ויואיל הממיין עם אותה חוברת לבחון את אותו עובד מדובר או לכאורה עובד, לפחות באותם מודלים שעל בסיסם הוא נבחן ושעל בסיס תוצאות המבחן הוחלט להביא אותו לארץ.

באופן מאוד מאוד מביך, ויסלחו לי מכובדיי, אבל גם מזלזל בוועדה ובתאגידים ובקבלנים ובצרכנים, לאחר גרירת רגליים ממושכת במתן התייחסות לדרישת הוועדה בהודעות מסודרות שהוציאה הוועדה, ומאחר ולא קיבלנו שום חוברת, על אף עובד, ועם בקשות חוזרות ונשנות – קיבלנו לפני יומיים בשעות הערב תשובה, תקשיבו טוב מכובדיי: למשרד השיכון, שהוא הרפרנט, הוא זה שמעסיק את הגורם הממיין בהתאחדות הקבלנים, לא להם ולא למשרד הפנים, רשות האוכלוסין, אין ולו חוברת בחינה אחת להציג לנו. אחת. שמעתם? אין במדינת ישראל חוברת מיון אחת של אף עובד. ומאיפה הם הולכים להשיג את זה? אל תענו. הם הולכים לבקש את זה מהשלטונות ההודיים.

זאת אומרת שאנחנו ממיינים, יוצאות קבוצות נכבדות, מגוונות, מטעם משרד השיכון, התאחדות הקבלנים, רשות האוכלוסין. שוכרים מקום, חותמים על הסכמים, משלמים על חומרים, נמצאים במיונים, אבל אין לכך שום תיעוד. אני לתומי גרסתי כבר לפני כמה דיונים שהפעולה הבסיסית ביותר שיכולה להיות שיהיה תיעוד מצולם בווידיאו, שמור, של כל עובד שמתמיין. בעיניי בבחינת חלם היה לא לחשוב על כך קודם ולא להקדיש לכך משאבים. אבל ניחא, לכל הפחות את חוברת המיונים. כדי שנוכל לבדוק אם אכן מדובר בדייג או בתפסן. אם מדובר בספר או בבנאי. כלום ושום דבר. כלום ושום דבר.

אז מזה זמן רב שאנחנו מבינים את המצוקה ואת הצורך בהבאת עובדים זרים לענף הבניין, בין כלל הענפים. מאוקטובר אני משתדל להניע תהליכים ולטייב אותם ולקצוב אותם בזמנים. אז בזמנים לא עומדים. בעובדים איכותיים מותאמים לא עומדים. וגם בתשובות מינימליסטיות של מדינת ישראל מעצמה זו גם מטלה שמסתבר שקשה לצפות שהגורמים הממשלתיים המעורבים בדבר יעמדו בהם.

ואני לא מתכוון ליישר קו. אני מניח שלכל המכובדים שהטריחו את עצמם לכאן ידועה העובדה ששבוע שעבר מתחתי ביקורת קשה על התנהלות הממשלה, והשבתי על כך בתקשורת והתפלאתי למה לעיתונאים מוזר לשמוע את עמדותיי. ואמרתי לרוב העיתונאים: אם הייתם נאותים להגיע ולסקר ועדות שאמורות לדאוג לאזרח הקטן כמו ועדה לעובדים זרים, מזה זמן רב, בדגש מאז המלחמה, הייתם יודעים מה עמדתי על תפקוד הממשלה ומשרדי הממשלה ופקידי המשרדים.

ואני כאן להציף את זה ולבקר את זה ולצפות ולדרוש שהמציאות הזאת תשתנה. זאת לא גזרת גורל. כמעט ואין משוכה שלא נתקלנו בה בתלאות. בלתי מתקבל על הדעת. בינתיים כל אזרח במדינת ישראל סובל. זה נכון שבדיונים מסוימים כשאני מקבל מריחות או תחושה למריחות – סבלנותי פוקעת ואיתה פוקעת גם הגישה הממלכתית שאני בדרך כלל מתנהל איתה ואני מצר על כך. כל מי שנפגע ממני ומגישתי באופן אישי, אני מבקש ממנו שיקבל את התנצלותי על מילים קשות שאמרתי לו. גם אם אני חושב שהנוכחות שלו והכיסא שהוא תופס במקומו ובתפקידו פשוט מוביל למצב הקטטוני שבו אנחנו נמצאים. אם הייתה חבות אישית לפקידים ולנבחרי ציבור על תפקודם או על אי תפקודם והם היו משלמים על זה בכיסאם הם לא היו מסתנוורים ולא משתזפים באור הפלורסנט ואז המציאות שלנו לא הייתה כזאת.

אבל זה המצב ואני לא יודע לתקן את המצב. לכל הפחות אני רוצה להציף את המציאות, לייעץ ולכוון ולצפות לשינוי. ברשותכם אני רוצה לפנות במספר שאלות, אבל אם קודם מכובדי המנכ"ל מבקש לשאת כמה דברים זה בסדר גמור. מראש אני אעדכן אתכם שהמנכ"ל בהתחייבויות נוספות כאן בוועדות ולא יוכל להישאר כל משך הדיון. אבל סיכמנו שלדיון ההמשך שכבר נקבע הוא יוודא שלא יכניסו לו עוד דברים ללו"ז.

שלום אדוני יושב-הראש, שלום לכולם. אני רוצה לפתוח קודם כל קצת במספרים ובמספרים הגדולים. כאשר נכנסנו ופרצה המלחמה ב-7 באוקטובר מהר מאוד אנחנו הבנו שאחד האתגרים שלנו כמשרד הבינוי והשיכון שאמון על עולם הבינוי והשיכון, ורגע אחד אם אני גוזר את זה לסוף שרשרת הערך אחרי תכנון, פיתוח ושיווק, זה על אותם התחלות בנייה, זה סוגיית העובדים. ברגע שהעובדים הפלסטיניים נאסרה עליהם הכניסה לישראל הבנו שאנחנו צריכים לבוא ולראות איך אנחנו מביאים עובדים והרבה.

אנחנו אחרי שמונה חודשים, קצת יותר כבר, בתוך התהליך. אנחנו מיינו למעלה מ-50,000 איש. אני אתייחס עוד מעט למה שאמרת על המיונים, אז תרשה לי רגע, תהיה סבלן. מיינו למעלה מ-50,000 איש. כאשר חשוב להגיד שבמצב יציב או בשנה רגילה אנחנו לא מדברים על זה שאנחנו ממיינים 30 או ממיינים 20, אנחנו ממיינים אלפים.

כשנכנסנו הייתה אמירה שלי שזכתה לקצת ביקורת. באתי ואמרתי כשאתה עושה הרבה ומהר אתה צריך לקבל החלטות שאולי רגע אחד בערכים אחרים אתה משלם רגע אחד מחיר. היו טענות כשהבאנו את המסלול הפרטי, שהוא היה מסלול אחר. הוא מסלול שלא היה איזה שהיא פרדיגמה ברורה איך עובדים בו. אין נוהל כתוב של רשות האוכלוסין איך הוא עובד, אין נוהל כתוב של משרד הבינוי והשיכון איך הוא עובד. אמרנו בואו נביא 10,000 מסלול פרטי b2b. לאחר מכן הבאנו עוד 10,000 מסלול b2b.

יש רעיון שעלו, ורעיון שעלה פה בוועדה לפי דעתי על ידיך יושב-הראש, להביא אולי ולשנות רגע אחד, לצאת מהתפיסה שצריך בכלל מיון פיזי. בואו נעשה מיון באמצעות קורות חיים. או ניסיון תעסוקתי. כן, קורות חיים זה הכלי בעצם.

אחד מהם, נכון, אתה צודק.

ובעצם חלפו מספר חודשים מאז שהדבר הזה קרה ואושרו אנשים, עוד מעט נוכל לתת את המספרים. אבל אולי לא אושרו כמות, לא אושרו 10,000 אנשים, יש שיאמרו שאושרו מעט. אבל צריכים להסתכל רגע אחד ולהבין שאנחנו פועלים בתוך זירה שהיא חדשה. היא חדשה ואז אם עושים נוהל כזה ללא מבחנים פיזיים אז זה לא רק שאנחנו צריכים לייצר את הנוהל, משרד המשפטים צריך לאשר אותו, משרד החוץ צריך לאשר אותו. רשות האוכלוסין צריכה לכתוב נוהל ולאשר אותו. זאת אומרת יש לא מעט שחקנים בתוך הדבר הזה.

אני שמח ואולי מעדיף לבוא לפה לוועדה ולעשות דיון על אותם מאות, לפחות לפי הנתונים שאנחנו מכירים, המספרים על אותם מאות שטוענים שבאו בעיקר מהודו, שהם אינם מקצועיים. אבל אחרי שמיינו כל זאת כמות של אנשים, מאשר שהיינו יושבים פה בוועדה ונמצאים עם מיונים של אולי 10,000 עובדים ואולי רק כמה עשרות שיש עליהם טענות על המקצועיות.

- - - שמדובר במאות ולא באלפים?

אלה המספרים שכרגע אנחנו קיבלנו מרשות האוכלוסין על תלונות שהתקבלו. משה, אני צודק?

זה אומר שזה משקף? זה אומר שזה משקף באמת?

רגע. אם תרשה לי, אדוני יושב-הראש. אני יודע להתייחס למספרים שאנחנו מקבלים. יכול להיות שיש טענות ליותר. אבל בסוף הפניות שנעשו לרשות האוכלוסין יש מספר של כמה מאות. אני לא יודע להגיד אותו במדויק, משה יוכל להשלים. אבל זה גם לא משנה את הטענה אם זה 300, 500, 700 או 1,100 – זה עדיין מדבר על סדרי גודל של מתוך, יש היום 40,000 עובדים זרים בכל ענפי הבניין שנמצאים היום, אז אני מסתכל רגע אחד באחוזים. אני מעדיף לעצור את הסוסים הדוהרים ולהגיד בוא נתחקר את התהליך ונייעל אותו, מאשר לבוא ולעשות מושלם, כמו שצריך מראש, ולעשות במספרים קטנים, שזה אולי מה שהיו רגילים פה בכל השנים האחרונות.

אז אחת, זה לא שאני אומר שאני מסיר את האחריות מלבוא ולתקן, אבל אני מעדיף לעשות במסה ולגלות שיש לנו חורים ולתקן אותם ועוד מעט אני אספר מה אנחנו עושים. אותו דבר אני שמח פה לבוא ולהגיד כן, ייצרנו מודל, נקרא לו מודל ה-30% ללא מיונים, קורות חיים. אולי לוקח זמן, וגם פה ניתן את הדיווח על מספרים איפה אנחנו נמצאים עוד מעט מאשר לבוא ולהגיד לא, אנחנו שבויים בתוך אותה תפיסה שאנחנו עושים מיונים פיזיים, טסים, נוסעים, ולא עושים משהו חדש. כן, הלכנו לעשות משהו חדש ואולי משלמים עליו מחיר.

אני רוצה להגיד עוד משהו, ונמצאים פה גם כן אנשי ההתאחדות. אני חושב שהמיונים שמתבצעים על ידי ההתאחדות למעלה מעשור, גם זאת הייתה תפיסה, שאגב, תוך כדי המלחמה ותוך כדי זה שאנחנו רואים את הדבר הזה קורה, באנו בתוך המשרד ואמרנו רגע, למה לא לפתוח את הדבר הזה? למה לא לתת לעוד אנשים למיין? מאיפה התפיסה שרק הם צריכים למיין? זאת אומרת אתגור אותן תפיסות.

אני ממש מתנצל, אדוני המנכ"ל, שאני קוטע אותך ומבקש טיפה רק לתזכר את אדוני ואת הנוכחים. משרד הבינוי והשיכון באמצעות הרפרנטית הרלוונטית התעקשו על כך שהמציאות הזאת תמשיך להתקבע. המציאות הפסולה והאיומה הזאת שרק ההתאחדות ממיינת, חרף העמידה על הרגליים האחוריות שלי שהמציאות הזאת תשתנה. לקח זמן רב ואדוני המנכ"ל נאות לקבל את גישתי ואילץ את הגורמים שהתעקשו על כך קודם במשרדו לפתוח את זה לחלופות נוספות. אני יכול מה שנקרא לעגל פינות עם המון המון חוסר דיוקים, אבל יש דברים שאני חייב.

לא, לא, יהודה. ברשותכם, אנחנו אמרנו בתחילת המלחמה, ואני עומדת מאחורי האמירה הזאת, שלא ניתן בתחילת המלחמה להחליף באותה נקודת זמן את התאחדות בוני הארץ לאור העובדה שאנחנו צריכים לעבוד עם מה שעומד לרשותנו.

לא ביקשתי להחליף, בואו נעשה סדר.

לא, להוסיף, להחליף, להרחיב.

ביקשתי לפתוח.

מאה אחוז. אני רציתי לרוץ מהר, למיין מהר.

שהרי הבלעדיות שלהם גם מונעת מהם לפתוח תאגיד וולונטרי שייתן שירות לקבלנים שמייצגים אותם.

רגע מיכל, תרשי לי להשיב.

כבוד יושב-הראש, אבל אני רק רוצה להגיד שהדבר הזה עוד היה טרם המלחמה בשיח, עוד קודם לכן הדבר הזה היה בעבודה ללא קשר. אני רוצה גם אני לדייק מנקודת המבט של הנאמר. נאמר בפירוש לגבי תקופת המלחמה שבה אנחנו אמרנו יש כלים, איתם עובדים. ובמקביל אין בעיה לדבר על דברים אחרים. וזה הדבר שחשוב להגיד.

אני אמשיך ברשותך אדוני יושב-הראש. אחד, שנעשתה עבודת מטה. מה שנקרא אנחנו לא פה בשביל לבוא ולהוכיח או לא להוכיח. אנחנו כן אומרים שזה נעשה. בתחילת המלחמה אני התנגדתי לבוא רגע אחד ולהקפיא את הדבר הזה. אמרתי עובדים עם מה שיש. דיברנו על זה בתוך הבית, ואני לא חוזר בי. וגם אם, כמו שאמרתי קודם, גם אם אנחנו משלמים על זה היום מחירים כאלה ואחרים – אני עושה אותם והייתי עושה את אותו דבר בנקודת הזמן ההיא. זה אחד.

עדיין, עם זאת, יכול להיות אדוני, אני לא לוקח פה את הקרדיט לעצמי. אם אדוני יושב-הראש, כמו שנתתי את הקרדיט לנושא של להביא ללא מיונים, אין לי בעיה לחלוק קרדיט, לתת קרדיט. אני מוכן אפילו לתת רק לך קרדיט, זה לא זה.

אני לא מחפש קרדיט.

לא. לא זה הנושא. אני כן אומר, אדוני יושב-הראש, 10 שנים פעלו בצורה מסוימת והנה באנו אנחנו ושינינו את זה. אז צריך לא להסתכל רגע אחד מה-7 באוקטובר, צריך להסתכל רגע אחד על משהו שקרה במשך עשור ולראות שעכשיו הוא משתנה ובימים הקרובים ייצא אותו פרסום.

שגם זה, אני רוצה להגיד משהו רגע אחד לנוכחים. ואולי זה קצת לא קשור רק לנושא הזה ולוועדה. כשהייתי בתפקידי הקודם ברשות מקומית, פעם שאל אותי יזם, אומר לי תגיד לי, גורם עסקי. למה לוקח לכם כל כך הרבה זמן? אמרתי לו תקשיב, אני לא בטוח שאתה רוצה שבאותה מהירות שאתה כבעלים ומנכ"ל בחברה שלך עושה העברה של כסף, משנה נוהל, רוכש, מוכר, אתה רוצה שלי יהיה את הכוח הזה. בסופו של דבר מערכת האיזונים והבלמים של שיתוף פעולה בין משרדי, של נהלים, של חשב, של חשבות, של ייעוץ משפטי. כן, זה לפעמים מעכב תהליכים.

בכזה תהליך למשל של לצאת למיונים צריך את משרד העבודה וצריך את רשות התחרות וצריך את החשב הכללי. זאת אומרת יש סט של אנשים שבסופו של דבר צריך לעבור. וכן, אני מדבר פה אולי קצת לתאגידים ולגורמים עסקיים. זאת הבנה, קל לי להגיד אותה, אני הגעתי מהמגזר העסקי. אני פעם שאלתי מישהו פקיד בכיר באוצר על זה, תגיד לי, שילמת פעם במע"מ ב-15 לחודש? כן, שילמתי מע"מ ב-15 לחודש. פתחתי חברה, סגרתי חברה. הרווחתי, הפסדתי, אני יודע מה זה להיות במקום הזה. לא היה לי תאגיד ולא בעולם הבנייה. זאת אומרת, אני מכיר את החוויה ואת התסכול לפעמים של להיות בצד השני. אבל כשאתה נמצא פה אתה מבין שהדבר הזה צריך להיות. ועדיין, אדוני יושב-הראש, הוועדה צריכה לעשות את עבודתה. לאתגר אותנו לעשות את זה וטוב מאוד שאתה עושה את הדברים האלה שאתה עושה.

זה היה הפתיח. התייחסת פה לכמה דברים שאני רוצה רגע אחד להתייחס לדבר מרכזי ואז ברשותך תכוון אותנו בשאלות. הליך המיונים בבילטרלי, אני לא יודע עד כמה אתם, אתה אדוני יושב-הראש, אני יודע שאתה בקיא. אבל אני חושב שלטובת החברים תרשה לי להקדיש ואני אקח ממש שתי דקות מהדיון. זה עובד בכך שמתקיים פרסום במדינת היעד. לא משנה אם ניקח את הודו רגע אחד כמדינה שעכשיו היא שולטת אולי בדיון. מתקיים פרסום שקורה באמצעות גוף היישום באותה מדינה. ה-NSDC במקרה של הודו. שזה גוף פורמלי, רשמי של ממשלת הודו. וההודים באים ואומרים לאותם אנשים מי רוצה לבוא ולעבוד. לא יודע אם שואלים אותם בישראל או בכלל במדינות, אבל שואלים אותם מי רוצה לבוא ולעבוד. ה-NSDC מכין רשימה, ליסט, אקסל של אנשים. מעביר את אותן הרשימות ובתוך בחינת תנאי סף שבתוך ההסכם יש האם הוא צריך לבדוק להם אנגלית קודם או לא. איזה גיל הם צריכים להיות. יש סט של כללים שנקבעים בין רשות האוכלוסין לבין NSDC מה צריך להיות שם. יש סינון בעמידה באותם תנאי סף.

לאחר מכן אנחנו מקבלים רשימה של אנשים שאנחנו צריכים לבוא ולמיין אותם. אנחנו נוסעים לאותה מדינת יעד, כאשר הגוף כיום שממיין עבורנו זה התאחדות הקבלנים. ואנחנו עושים מבחנים. אנחנו לא יודעים את מי אנחנו בוחנים. אנחנו מקבלים רשימת קידוד של שמות. כל המהות של הסכם בילטרלי ואותה ועדה, ועדת אנדורן שהייתה, שהמציאה את התאגידים או את אותם מיונים באה וניתקה את השמות של האנשים מהמיונים. לא אנחנו ולא ההתאחדות יודעים בכלל את מי אנחנו ממיינים. אנחנו מקבלים קוד. כולנו בני אדם וכל אדם נברא בצלם, כל אחד הוא אדם. אז אנחנו מקבלים קודים של אנשים.

לאחר המיונים שאנחנו עושים באותה מדינה, עיבוד תוצאות המיונים מתבצע על ידי רשות האוכלוסין וה-NSDC במקרה של הודו. לבוא ולראות עבר/לא עבר. ואז רשות האוכלוסין באה ועושה את אותו שיוך לתאגידים. כשאנחנו היום מקבלים טענה, אנחנו או רשות האוכלוסין מקבלים טענה, אנחנו לא יודעים אפילו לבוא ולעשות הרמת מסך ולראות מי אותו בן אדם. עכשיו, עוד מעט אני אשמח שנתייחס גם כן לבדיקות שהיינו שותפים להם. עכשיו לבוא ולעשות תחקיר משותף? אני בעד. אני חושב שזו חובתנו לעשות. אנחנו עושים את זה, אני מכיר את הדברים. אני אתן פה עוד רגע, ברשותך, אני אשמח לתת למיכל להתייחס. התאחדות הקבלנים יש להם, אתה אדוני יושב-הראש, מנהל את הוועדה. אבל אני מכיר התייחסות של חלק מהחברים שנמצאים פה, כולל רשות האוכלוסין.

ואז מתבצע שיוך לתאגידים. עכשיו, תבינו שבתוך התהליך הזה, כשאתם מצפים, או כשאתה אדוני יושב-הראש, מצפה שאנחנו נדע ונחזיק חוברת על ג'וני, שם בדוי, לדעת איפה הוא נמצא – זה לא קורה לא בגלל שאנחנו בפלורסנט, לא בגלל שאנחנו לא יעילים. בגלל שבכוונה יש מסך שאנחנו לא יודעים מי אותו אחד. ובגלל צנעת הפרט אנחנו גם לא מחזיקים את הנתונים האלה.

מה זאת אומרת?

אין לנו את הנתונים האלה ברמה הפרטנית.

ה-NSDC בסוף הבדיקה של המיון, הוא מרכז את כלל המסמכים שהיה עליהם את החתימה ובסוף הוא מתכלל מזה ונותן לנו את התוצרים של מי עבר, לא עבר.

כמה זמן אתם יודעים את זה?

אנחנו בהתחלה, אני באמת אומרת, בכנות, אני, מיכל, חשבתי בהתחלה, כשישבנו כאן בוועדה הקודמת, שיש בידיי העתק של הדבר הזה. אחר כך הבנתי שלא, להסכם היישום יש את הדבר הזה בבדיקה. ולכן עשינו מהלך הפוך. בהתחלה היינו בפינג פונג עם רשות האוכלוסין לראות איך אנחנו מקבלים את מספרי הדרכונים האלה והאלה. ובסופו של דבר ביקשנו שיעבירו את זה לגוף ההודי שייתן לנו, יעביר אלינו.

עכשיו חשוב לי להגיד, קיבלנו היום בבוקר סביב 11:00 בעצם את הרשימה סוף סוף של החוברות. אנחנו רצינו שנייה שהגוף הממיין יגיד רגע, אתה רואה? החוברות האלה נראות לך הגיוני? השמות של הבוחנים האלה נראים לך אנשים שהיו?

למה, למה אני אמור להעביר את זה דרכם? ביקשתי לדעת, ביקשתי לקבל התייחסות לעניין אישור הפורמט שאתם כתבתם בהבאת עובדים על סמך ניסיון תעסוקתי. אחרי זמן בלתי סביר, עוד מעט אני אגע בזה, שאני המתנתי ללא שום מענה מכם. מסתבר לי שאת הבקשות שלי אתם מעבירים לגורם הממיין. זאת אומרת אתם אומרים תייתר אותנו, תדבר איתם. אני שואל למה אני אמור להעביר לגורם הממיין את הנתונים הרשמיים שאני מקבל מה-NSDC בעניין העובדים הממוינים? אני לא מצליח להבין את זה, אדוני המנכ"ל.

אז אני אסביר.

לא הבנתי את השאלה, סליחה.

אומרת גב' ארן שאני ביקשתי בהתחלה לקבל את העתקי החוברות של עובדים שאני סקרתי, ואגב, לציפייתי, אתם הייתם אמורים לעשות בדיקות מדגמיות כאלה. אני גם הזמנתי אתכם לעשות את זה. כיוון שלא עשיתם את זה וכיוון שבער בי, אני עושה את זה מעת לעת. וכך ליקטתי מספר שמות של עובדים. ושלחתי את הנתונים שלהם. ועבר זמן רב מאז ששלחתי את הנתונים כדי לקבל את חוברת הבדיקה וכך להזמין את הממיין ביחד עם נציג של אדוני, אחרי זמן רב. מה זה זמן רב? שבועות רבים אם לא יותר מחודש, שאני מקבל שלשום בלילה תשובה שמסד הנתונים והחוברות לא נמצאות במדינת ישראל, אלא נמצאות אצל הגורם המגייס שבבילטרלי זה כאמור ה-NSDC.

ואז אומרת לי הגב' ארן, אני רק מבאר למנכ"ל את מה שאני שומע כרגע לראשונה. אומרת לי הגב' ארן שאחרי כל זה שקיבלו, ביקשו, קיבלו היום בבוקר. ואז במקום להעביר אלינו שנלמד ביחד לכל הפחות, היא מעבירה את זה לגורם הממיין, שזה התאחדות הקבלנים, כדי שיאשר אם הבוחן הוא אותו בוחן ואם הנבחן הוא אותו נבחן. הם לא פקטור כרגע. הם יוזמנו בשלב הבא. הם לא צד בדרך לקבל את ההתייחסות.

ולמה היקשתי את זה? היקשתי את זה למקרה אחר שבו במשך שבועות רבים רבים, ואין ספור ניסיונות שלי, של הוועדה, של אנשי לשכתי ושל התאגידים עצמם, בפנייה לגב' ארן ולעוזרתה – זה אגב מה שגרם לי פשוט לצאת מגדרי – בבקשה אחת לדעת האם הפורמט המוצע שמביא אותו בעל תאגיד לגיוס העובד באמצעות הוכחת ניסיון תעסוקתי זה מה שגברתי בשם משרד השיכון התכוונה או לא. רק תענו אם זה מה שביקשתם. כי אם כן, נביא את השאר. אם לא, נתאים את עצמנו.

את זה אני מכיר אבל לזה התקבל מענה.

לא, לא. בהתחייבות לא. בהתחייבות לא, אדוני.

אני מכיר משהו אחר.

אני מפנה את מכובדי להודעה - - -

לא, שלקח זמן אנחנו דיברנו על זה. לקח חודש-חודש וחצי, אני יודע.

ועדיין לא קיבלתי. ואני מפנה את מכובדי להודעה, התכתבות פנימית ביני לבינו בשבוע האחרון שעדיין מתזכר שאני עדיין ממתין בסך הכול לתשובה. רק תגידו, רק תענו. עדיין אין אף תשובה.

לא, אדוני. לגבי פורמט יש. לגבי מקרים פרטניים אנחנו יכולים להעביר מקרים פרטניים.

לא, אז קודם כל הסבירה גב' ארן שמקרים פרטניים החל מהבוקר ניתן. אבל היא החליטה להעביר את זה לגורם הממיין, שזה התאחדות הקבלנים. לצד זה אני מפנה לעניין הפורמט, שמסתבר לי בדיעבד, אחרי למעלה מחודש של תחנונים בלתי פוסקים שלי ושל תאגידים, שלי, של הוועדה, של אנשי לשכתי באופן רשמי ובלתי רשמי, בוועדה ושלא בוועדה, לקבל תשובה לעניין הפורמט. מסתבר לי בדיעבד בצד הדיון, כשהסתיים הדיון, שהסיבה שלא קיבלתי את התשובה האם זה הפורמט או לא נעוצה בעובדה שהנציגים שלך במשרד השיכון מעבירים את הפורמטים הנשאלים לגביהם לגורמים בהתאחדות, כדי שיגידו אם זה הפורמט שבאמצעותו המדינה מקבלת כהוכחת ניסיון תעסוקתי או לא.

לא. אני רוצה רגע, אשמח להתייחס.

בבקשה.

אבל חשוב רגע, לפני שאת מתייחסת, אדוני יושב-הראש. דיברנו פה על שני דברים. דיברנו על חוברות פרטיות ושים את זה בצד, ופורמט. בואו נפריד. נענה על שניהם, רק בוא נפריד. אני לא רואה, אני לא רואה קשר בין הדברים. בוא נתייחס.

פורמט התאגידים יצא בצורה ממש מסודרת בתחילת הדרך. למעשה עלתה מערכת מקוונת שאומרת להם מה להזין בדיוק איפה. ועם דף הנחיות מסודר לאורך הדרך. אנחנו נמצאים אחרי למעלה מבדיקות, אני לא זוכרת, 4,000, לכיוון ה-5,000 בדיקות שכבר נעשו על בסיס ה-30%. ואנחנו גם עדכנו להבנתי בדיונים קודמים בוועדה שאנחנו בתחילת הדרך לא היה פורמט ולאחר מכן הוצאנו נוהל כתוב מסודר. לדעתי זה גם בתוך הפרוטוקולים של הוועדה. לגבי איך להגיש את הדבר הזה. ההנחיה הזאת יצאה בצורה מסודרת לתאגידים וכל תאגיד שפנה קיבל גם מענה טלפוני. ומעבר למענה טלפוני אחד הוא קיבל גם מספר מענים טלפוניים.

ממרום גילי וחרף העובדה שבהיותי מראשוני נפגעי הקורונה בישראל, הבאתי את זה איתי מסין. הייתי בסין, נדבקתי שם. הזיכרון שלי נפגע מאוד, לא עד כדי כך. ולמזלנו כל הדיונים מוקלטים.

נכון.

ב-7 באפריל, זה חודשיים וחצי, העברתי לגברתי דוגמה של פורמט שמתבקש על ידי תאגיד. גברתי משיבה לי שהיא גם קיבלה את הדוגמה הזאת ושהיא עובדת על זה.

נכון.

מאז הצטברו עוד כמה וכמה תאגידים שאני המלצתי לא להעמיס את המשרד בכמות כל כך גדולה אלא להביא דוגמאות. בין פוטנציאל אחד לחמישה או עשרה, לא יותר, הגבלתי לא יותר, כדי שהמשרד יגיד אם לזה הוא מתכוון או לא. מאז גברתי משיבה לי, הפעמים היחידות אגב שגברתי משיבה לי הן רק פה, רק כשאין ברירה. שעדיין אין מענה כי זה בבחינה וזה בתהליך. זאת אומרת שהתהליך המקדמי לבניית התנאים שהוזנו באתר היו עוד בחודש פברואר. אני מזכיר לכם, שאז הגענו פה לדיון ונשאלו שאלות איך אפשר לעמוד בכל התנאים האלה. ואז את בעצמך אמרת 'לא, התבלבלתם. לא היה מובהר, אני מבהיר. זה לא כל שבעת הסעיפים, זה אחד מהסעיפים'.

נכון.

הבאנו כמה חלופות.

אדוני יושב-הראש, אתה יודע מה היה הטריגר לבוא ולהוסיף עוד ממיינים מבחינתי שכאילו מבחינתי היה, אם אני אשתמש אפילו במילה קשה, כלו כל הקיצים, מעבר לתחרות ועוד דברים אחרים? כאשר קיבלנו, כאשר אני שאלתי מה קורה עם אותם מיונים, נקרא לזה מיונים לא פיזיים, בסדר? נקרא לזה כך. באו והסבירו לי שמשפטית אני לא יכול לתת למישהו אחר לבדוק, כי יש לנו גוף אחד שבודק. וכל האפשרות לתת לגוף אחד ולא לאחר, כי יש גוף - - -

אין לך איתו התקשרות משפטית חוזית. הוא מכורח המציאות הוא ממיין, הוא לא נבחר בזיכיון.

לא, לא, לא. ונמצאת פה גם כן נציגה של לשכה משפטית במשרד.

אז אני מבקש לקבל את ההתייחסות שלה.

הובהר לי משפטית.

אני מבקש להתעמת עם זה.

בסדר, אבל תן לי רק לסיים.

בבקשה אדוני.

הכול, אין שאלה שאי אפשר לאתגר.

בבקשה.

אני מוכן לכפור בכל דבר. לאתגר כל דבר. אני לא מגיע עם שום דעה קדומה.

אחד, הובהר לי שאנחנו לא יכולים לתת לאף אחד אחר למיין, גם כאשר מדובר לציין בצעטלה, בקורות חיים אי אפשר לתת למישהו אחר למיין. עכשיו, אם אני כפוף למישהו אחר שצריך למיין אני צריך לסגור איתו איך הוא ממיין. הסגירה איתו איך הוא ממיין לקחה את החודש וחצי. ואפרופו שיחות לא פורמליות, שיתפתי אותך בזה. אני, באותה ועדת פנים. מהרגע שאנחנו סגרנו את זה שהם ממיינים ואיך, עד זה שיש פורמט ואנחנו נמצאים פה היום, עבר, זה היה ב-26 במאי, אם זיכרוני אינו מטעני. לי אין הקלטות, אבל הסתכלתי קודם בווטסאפ מתי הדבר הזה נחתם מול התאחדות הקבלנים. ב-26 במאי. ומאז נוכל לספר כמה אלפים כבר בדקנו וכמה אושרו באותו מודל.

אבל זה לא שיש משהו שפורמט שאנחנו רוצים להעביר, לא רוצים להעביר. אני כופר בדבר הזה.

לא אדוני. מכובדי המנכ"ל, אני מבקש רגע לבאר ולהבהיר. בסקירה שמסרה פה הרגע הגב' ארן היא דיברה על כך שכבר ניתנה התייחסות – לא ניתנה. שתיים, חלופת המיונים היא חלופת מיונים, גברתי היועצת המשפטי, היא הוכחת ניסיון תעסוקה. אין בינה לבין מיון שום דבר, לא מינה ולא מקצתה.

יש פה נציג משרד המשפטים גם?

בבקשה. בבקשה, בבקשה.

אבל אפשר רק שנייה?

בבקשה, יש לי פה יועצת משפטית ויש פה נציגת משרד המשפטים.

אני אשמח, אני אשמח שהם יתייחסו.

חשוב רגע שנבהיר. הבאת עובדים על סמך ניסיון תעסוקתי בא לייתר את תהליך המיון. שאף אחד לא יתבלבל בעובדה הזאת.

המיון הפיזי.

תקשיבו, ניסיון תעסוקתי בא להוכיח כדי להחליף את המיון, זה א'. ב', אל תקטעו אותי, התאחדות הקבלנים לא השתתפה במכרז ולא נבחרה כתוצאה ממכרז בהתקשרות חוזית שהם בלעדיים. לפיכך הם לא הבלעדיים שגם אמורים לעבור דרכם. ג', יכולתם לנמק שזה מחכה להם. ד', ככל והם אכן כן וכל מה שאתם מדברים שריר וקיים, היה רלוונטי לתהליך כתיבת הסעיפים כחלופות למיון פיזי וכצעטלך. מבינה גברתי היועצת המשפטית? זה היה שלב מקדים.

אפשר רק להשלים?

שנייה. מרגע שפרסמתם את התנאים שלכם בשיתוף עם התאחדות הקבלנים וזה עלה לאתר, התאגיד אמור להביא לכם בכפוף לאותם תנאים שאתם דרשתם, אתם אמורים להגיד נכנס, לא נכנס. לא נכנס – למה? נכנס – אלה התהליכים. הם עוד לא הגיעו לזה. כל התחנונים שלי, שלי, לי לא יכולים לספר סיפורים. כל התחנונים שלי ושל הוועדה רק תגידו אם הפורמט שהם הביאו זה מה שאתם מבקשים או לא. אפילו לענות אם זה מה שאתם מבקשים או לא – לא הסכמתם לענות. ובחלוף כחודשיים מסתבר פה, בצד ימין שלך, בסיום הוועדה, שבאתם ואמרתם אנחנו עדיין לא יודעים לענות לו, כי העברנו את הבדיקות שיגידו התאחדות הקבלנים אם זה מה שאנחנו ביקשנו על פי הפרסומים שלנו.

אז אני מבקשת לחדד אם אפשר.

בבקשה.

אוקיי. אז נתחיל שנייה באמירה שאנחנו אמרנו כאן שלא היה פורמט. זה היה דיון נכון. אחר כך העלינו מערכת מקוונת לאתר שמראה לתאגידים בדיוק מה הם צריכים להגיש באיזה נקודה.

סוף פברואר, גברתי.

לא, לא סוף פברואר.

לא, מה את אומרת לי 'לא'? סוף פברואר.

לא, המערכת המקוונת עלתה אי שם במאי. אני לא זוכרת את התאריך המדויק.

לא, לא, לא. בואו, תקשיבו.

ההבהרה לתאגידים יצאה ב-2 באפריל לאחר הדיון שהיה פה.

נעשה סדר. תקשיבי.

אבל אני רוצה רגע, שנייה. לא נותנים לי להשלים אבל.

אני מתנצל. אחרי זה תגידו שאני קצר סבלנות ואני מתנהג באופן לא ממלכתי. את כולם, לרבות את המנכ"ל שלך את יכולה לקחת לטיול. אותי – לא.

אין לי מה לקחת אותך.

בסדר, הבנו? עכשיו תמתינו. הדיון לא מתקדם עד שאני לא מוציא את הפרוטוקול. תעצרו. תביאי לי את הפרוטוקולים. יאללה, קדימה. אין דיון. יש לי איזה 32 שאלות, כולן עומדות וקפואות עד שאני לא מקבל את הפרוטוקול. ואז אני אסביר לכם למה אני פשוט יוצא מגדרי. לבוא ולהגיד לי שהפורמט נקבע בסוף מאי זה פשוט, אני לא רוצה להתבטא - - -

3 באפריל 2024, זה הנוהל.

אתם קיבלתם.

אני קיבלתי.

אני, היה לי פה דיון. תמתינו. אז א' מ-3 באפריל לסוף מאי זה חודשיים. לא להתבלבל. סליחה, מדברים פה רק באישור שלי.

זה מסמך של משרד הבינוי והשיכון.

תקשיבו טוב, הנה חודשיים שלקחתם אותי עכשיו לטיול.

תבהיר מה המסמך.

המסמך הוא פורמט.

אדוני יושב-הראש, אני לא חושב שהמסמך הוא פורמט.

אבל בפברואר לא אושר המתווה הפרטי עדיין.

לא, לא, חבר'ה, תקשיבו. פורמט שעלה לאוויר. עלה לאוויר באתר. הגיעו לכאן תאגידים ואמרו תשמעו, אנחנו לא יכולים לעמוד בכל הדרישות האלה. אמרה הגב' ארן בעצמה לא, לא היינו ברורים מספיק. זה לא כולם. זה אחד מכל אחד מהם. ואז ניגשו התאגידים ואמרתי להם חבר'ה, תקשיבו, אל תעבדו יותר מידי לחינם ואל תתישו גם את הגורמים בארץ המוצא של העובדים ואל תעמיסו על משרד השיכון, כי זה תהליך שהוא לא מורגל אליו. תביאו תמיד בין דוגמה לכמה בודדים שהם יגידו אם לזה הם התכוונו או לא. למה להעמיס כל כך הרבה וזה סתם ילך לפח? רציתי להקל עליכם.

מאז, אפשר רגע להגיד?

שנייה, לא, לא, עוד לא.

טוב.

ומאז התחינה היא רק שתגידו אם לזה התכוונתם או לא. רק תגידו אם לזה התכוונתם או לא. ואני שלחתי דוגמה ב-7 באפריל בצהריים. אני שלחתי לגב' ארן ב-7 באפריל. ואז היא כתבה לי "כבר קיבלתי את זה. אני לא יכולה היום". הבנו שזה צריך לנוע בין יום ליומיים לשלושה. מאז כל התחנונים הם רק להגיד בדקתם או לא? מתאים או לא? שנדע אם להביא.

אדוני יושב-הראש, אני לא מצליח להבין, יש היום תאגידים שלא יודעים איך מביאים המודל של הבאה לא זה?

אף אחד לא קיבל תשובה מכם.

אף אחד לא קיבל תשובה?

בוא, בוא, בבקשה אדוני. 7 באפריל, 19:06, אני שולח את הדוגמאות האלה. אני כותב ככה: "אחר הצהריים טובים ושבוע מבורך בעזרת השם מיכל היקרה. קיבלתי מתאגיד" - - -,

אדוני יכול לשבת, זה בסדר.

לא, לא, אני רוצה להקריא את זה לפרוטוקול.

אתה יכול להקריא את זה ממקומך, זה בסדר. אתה רוצה שאני אקריא? אני יכול להסתכל.

בבקשה.

לא, זה ארוך אבל.

לא, זה לא ארוך.

אפשר לשתף מסך?

לא.

נעשה שיתוף מסך.

אדוני, אם אדוני בבקשה יכול להקריא. 7 באפריל. 7 באפריל משמע יצא הנוהל, תאגידים גייסו, הביאו על פי הפורמט שאתם קבעתם. נתתם פה הבהרה עוד שבוע קודם לעניין זה שזה רק אחד מהם. ומאז התחנונים שלי רק תגידו אם זה מה שאתם רוצים או לא.

אפשר לתת סקירה?

תגידו לנו את זה אתם לא מסכימים ואתם אומרים לי - - -

אני אשמח לשמוע סקירה של מספרים כמה תאגידים - - -

לא מספרים, תענו לי על זה. לא מספרים.

על מה? סליחה, שוב.

מה השאלה? רק תשאל את השאלה.

תקשיבו, בין מה שאני מציג פה, שזו המציאות המוכחת לבין דברי הבדיה והשקר שאני מקבל פה שבוע אחרי שבוע; ואחרי זה יגיד לי אדוני שאני פועל באופן לא אנושי ולא ממלכתי. כי אין לי דרך כבר. אנשים פה, יש פה תאגידים שמשום כבודם, אני לא רוצה לספר לך. בא בן אדם שהיה מסודר כלכלית באופן סביר. ובעקבות המלחמה הייתה איזה שהיא עצירה והוא אמר אוקיי, חישוב מסלול מחדש. אני פונה לאפיק שיש בו צפי תעסוקה. יש לי הון פנוי של כמה מאות אלפי שקלים, לא רע. יש לי שם טוב בבנק, אני מדורג טוב. לוקח עוד הלוואה, מביא עוד גיס, שותף, שימכור עוד איזה שהוא משהו. בוא נעשה איזה שהוא קומפני יחד, נפתח תאגיד. אני מסודר, אני סבבה. יש לי לא רע, אבל אני רוצה להתפתח. אני מכיר תאגידים, לא הכרתי אותם קודם, שהם היום, אם מהיום הם יעבדו עד הפנסיה שלהם הם לא יכסו את הריבית בשוק האפור שהם הגיעו בגללכם. מי ישלם להם? מי ישלם להם? היה להם כסף, היה להם הרבה כסף. אתם רק מצופפים שורות ואומרים לי: לא, ענינו בשבוע שעבר; הנוהל פורסם ביום הזה. אני מחזיק בהוכחה של חודשיים וחצי. אני. רק תגידו, זה מה שאתם רוצים או לא?

החברות האלה - - -

רק תגידו, רוצים, לא רוצים. ואתם אומרים לי אתה לא ממלכתי איתנו, אתה פוגע באנשים. עובדים בוכים. בואי, תשלמי את. תהיי את חייבת 4 מיליון שקלים בשוק האפור, נראה אותך.

אדוני יושב-הראש, כמה עובדים אותן חברות יכולות להביא בנוהל הזה שהוא מפריע להם כלכלית?

תקשיב, תקשיב.

כמה עובדים יש לך?

פסול לחלוטין. פסול לחלוטין שזה רק 105.

די, זה דמגוגיה.

אבל אין בעיה. לא, לא, אל תגיד לי דמגוגיה.

אני אגיד לך דמגוגיה.

לא, אל תגיד. אני אגיד לך למה. כי הם יכולים להביא את ה-105 אם הם יזרימו לקופת המדינה תשלום בגין ה-200 הקודמים.

ולמה הם לא מקבלים, למה הם לא מקבלים את ה-200 הקודמים בבילטרלי? למה הם לא מקבלים? אני פה בשביל להקשיב.

תלונה אחרת. יש לי תלונות לא מבוטלות גם על רשויות אחרות.

למה? למה יש 24,000 עובדים - - -

תקשיב, אני רוצה לגעת בכל. לא, לא, אני רוצה לגעת בכל. מה לעשות אבל שבינתיים כיושב ראש הוועדה לי שמורה הזכות לקבוע על איזה נושאים אני רוצה להתמקד. קודם כל תענו לי על זה. אל תענו לי בשקרים.

מה השאלה? אתה יכול למקד את זה לשאלה?

כן, שאלתי.

מה השאלה?

לא חוזר על זה. מה ששאלתי מהרגע - - -

אני לא מבין מה השאלה שאנחנו צריכים לענות עליה. שחררת איזה שהוא כעס של התאגידים ושלך. מה השאלה?

אתה אמרת לי אדוני, תראה.

אנשים - - - 20 שנה.

אז זה שאלה? מה אתה מצפה? אני שואל מה השאלה?

בואו, תקשיבו.

אדוני יושב-הראש, מה השאלה?

אדוני, אדוני.

זו ההתנהגות של הפקידות מולך, יושב-הראש. תחשוב מה קורה כשאין ועדה ומצלמות איך אנחנו מקבלים יחס מהפקידים אצלך במשרד.

זה לא שאלה, זה לבוא ולשקף לי מצב. אז אין שאלה, זה לשקף. שיקפתם.

לא, זו טענה חד משמעית.

אני שואל מה השאלה.

למה תעשיין יכול להביא בהבאה פרטית שאין לו שום קשר לעובדים זרים, ואני צריך להביא 200 או לשלם אגרות על 200 בשביל להביא את ה-105.

אני חושבת שמבלבלים פה, יהודה, בין הרגולטורים.

לא רלוונטיים.

אני חושבת שמבלבלים פה.

אף אחד לא מתבלבל. אותי לא יכולים לבלבל.

לא.

אותי לא יכולים לבלבל. הזחיחות הזאת תיפסק. הזחיחות הזאת תיפסק.

אני פעם שעברה אמרתי למשה שמיינו מעל 40,000 איש, אמרו לי שאני טועה בנתונים והוא אומר שמיינו מעל 50,000 איש.

הוא מדבר גם בבילטרלי. עכשיו המיונים ממשיכים.

אנחנו יודעים את הדברים. המיון הבילטרלי, למה את מעבירה להם את הבדיקה בשביל לתת להם להתגונן לפני הוועדה? זה הכי ברור בארץ. הם כשלו בתפקידם.

לא, מה זה להתגונן? שנייה, שנייה.

אנשים לא רלוונטיים, לא מבינים בבניין, לא מדברים אנגלית, אין לנו מה לעשות איתם.

אני אשמח להסביר.

מה יש לכם להסביר?

אתם לא נותנים לי לדבר.

החלטה שלך ושלו לרוץ קדימה, אני משלם אותה מהכיס - - -

אפשר לצעוק צעקות ואפשר גם לשמוע מה יש לי להגיד.

כשמדברים ככה לא באמת זה.

תראה אדוני, אני ניסיתי כמה חודשים קודם. חודשים, חודשים, לא יום יומיים. אומרת פה מנהלת האגף שלך שבסוף היא השיבר של מדינת ישראל, תראו איזה אבסורד.

לא, היא לא השיבר.

היא השיבר של מדינת ישראל בכניסת עובדים, בכניסת עובדים לבניין.

לא.

היא השיבר של מדינת ישראל.

ממש לא.

יש פה שותפים.

אני רוצה –, תקשיבו חבר'ה.

לא, אני כופר באמירה הזאת.

אוקיי, בסדר, היא לא השיבר. אני אומר דבר פשוט, היא מנהלת אגף.

לא, זה לא שהיא לא השיבר ואני כן. גם אני לא השיבר.

בסדר. איפה אותם, אני שואל אותך, הנה, אני מסביר.

יש דרך המלך שנקראת, יש לי שאלה, לא היינו מעבירים את המסלול הפרטי, את אותם 10,000 עובדים פרטיים. מה היה עכשיו בדיון? ואני מוכן לענות על ה-30%.

יש לי בעיה גם עם ה-10,000. גם עם התהליך הלקוי הזה יש לי בעיה.

איזה 10,000?

של ההבאה פרטית. יש לי בעיה עם התהליך.

ה-30% הוא 10,000.

ה-30% הוא 10,000 אדוני יושב-הראש.

לא, לא, תקשיבו. יש לי בעיה גם עם התהליך הזה. יש לי בעיה עם ההתניה של ה-66% מול 33%. יש לי בעיה עם ההתניה של תשלום למפרע על ה-200. יש לי בעיות שהולכות ומצטברות.

לי יש בעיה על התשלום מראש של 350, על האגרות.

נכון.

אני יצאתי במכתב על זה למשרד ראש הממשלה, אני איתך.

אשריך, אשריך. אין ספק שאנחנו רואים הרבה עין בעין. וראינו כמעט הכול עין בעין עד שהתגלעו המחלוקות האלה.

אתה לוקח סלייס אחד בתוך תהליך.

זה לא סלייס, אדוני. אדוני, זה לא סלייס.

כמה עובדים כל התאגידים ביחד הגישו במסלול הזה? מה המספר? אדוני יושב-הראש יודע?

אבל זה בדיוק העניין.

כמה?

אני מנסה להסביר לך.

אבל אנחנו לא יכולים להגיש, אין לנו 200.

בואו, תקשיב. אני מנסה להסביר לך אדוני. אני מנסה רגע להסביר לך, אדוני.

אתה לא מכיר את הנוהל.

אני מכיר את הנוהל מצוין.

אז איך נקבל?

אני מכיר את הנוהל של 200.

אין לי 200. איך? אני אגש איתם באונליין ומה אני אעשה? אני לא עומד בתנאי סף. לא עומד בתנאי סף.

חבר'ה, סליחה, ברשותכם, בעלי תאגידים שבין פנו אליי ולבין לא פנו אליי ועוברים את התהליך, מנסים לעבור את התהליך הזה והם תקועים מתבקשים להגיע לשולחן ולשקף את כאבם.

אם היית מביא לנו עובדים ב- g2g טובים לא היינו מדברים על ה-30%. זה כל המהות של הבעיה. אם הייתם מביאים עובדים טובים והאחריות פה היא בתכלס שלכם ושל התאחדות הקבלנים, מי שמיין ומי שבחר את הגוף הממיין. כל השיחה הזאת עכשיו, אתה יודע אבא שלי ז"ל אמר שסיפור טוב לא עושים עם עובדות.

זה לא נכון.

כל מה שסיפרתם עכשיו זה סיפור.

זה לא נכון.

מה זה לא נכון? אתה קיבלת את העובדים או אני קיבלתי את העובדים?

מר גורביץ', אני עוד לא זוכר שנתתי לך רשות דיבור.

כשאדוני ייתן לי את רשות הדיבור אתה תשמע, אבל זה לא נכון.

אתה תקבל.

זה לא נכון.

התקליט צריך להשתנות. אתם צריכים להבין שאנחנו הלקוחות ואתה צריך לתת לי שירות וגברת מיכל ארן צריכה לתת לי שירות.

יש לי חדשות בשבילך מי שרוצה למיין, שימיין, אני לא צריך למיין.

אז אל תמיין, תגיד שאתה לא יכול. אל תעשה חצי עבודה. תתפטר, תגיד שאתם לא מוכנים למיין. תביאו גוף חיצוני.

אם אתה מייצג את הקבלנים אתה יודע שהקבלן יכול לפדות בעצמו.

כבוד יושב-הראש, אנחנו נשמח להגיב על זה בצורה מסודרת.

הקבלן יודע לבדוק בעצמו, הוא לא צריך אותך.

בסדר, עזוב, עזוב.

תגיד שאתה לא רוצה ואז נעשה, אתה לא עושה טובה לאף אחד. אתה מקבל על זה כסף.

כבוד יושב-הראש, אנחנו נשמח להגיב בצורה מסודרת למה שנאמר כאן.

זה חייב להיכנס לפרוטוקול שהוא עושה לנו טובה שהוא ממיין את האנשים. תודה רבה לך, אנחנו מודים לך מאוד שהבאתם את כל - - -

הנושאים האלה עוד ייחקרו, הם כבר בתהליכי חקירה. תירגע.

אני עכשיו רוצה לדבר על התהליך הזה ועל הסקירה השקרית שאני מקבל פה. הוועדה הזאת היא לא ישיבה על הברזלים בין חברים, שאחד יכול לבלף על השני. זה דיני נפשות, זה כבר לא דיני ממונות, אדוני; זה דיני נפשות.

אני פגשתי, אני אומר לך מדם ליבי, אני פגשתי בעלי תאגידים שהם אומרים מה היה היום הארור בחיי שמכרתי את כל הטוב שיש לי לחובות שאני לא אצא מהם בחיים. מה היה היום הארור בחיי שבשביל להביא עובדים שיש לי למי לתת אותם. שעד שאני כבר יכול להביא אותם כבר אין לי למי לתת אותם. אני צריך לשלם לכם פרוטקשן של 200 עובדים, זה בחדשים. אני צריך לאתר ולגייס ולשלם ולנסוע הלוך ושוב הלוך ושוב בשביל אותם 100 ומשהו. אני מדבר רק על החדשים כרגע. זה גם בוותיקים כמובן. שולחים לכם 'רק תגידו אם זה הפורמט שאתם רוצים', כדי שאם לא, נתקן. ואם כן, קחו את כולם, תענו. תגידו חבר'ה, אנחנו יודעים לענות על 500 ביום, על 100 ביום, על 50 ביום. רק תענו. תגידו אם זה כן או לא. שנדע אם להגיד להוא שיחכה ואולי נשלם לו מקדמות כלשהן. רק תגידו. רק תגידו.

לבוא ולהגיד לי שרק בסוף מאי הוחלט על פורמט זה שקר. זה שקר. אני הראיתי לאדוני - - -

לא אמרתי שרק בסוף מאי הוחלט על פורמט.

לא, לא אתה. לא אתה.

גם אני לא אמרתי את המשפט הזה. גם אני לא.

אני רוצה להגיד לך משהו, אדוני המנכ"ל. עם גיבוי כל כך רחב שאתה נותן לעובדים שלך, מפתה אותי לחזור להיות שכיר. אומר לך דוגרי. משהו לא נורמלי. אני מספר לך ומראה לך בכתובים ומביא לך פרוטוקולים ומביא לך שידורי ועדה ומביא אתכם לתאריכים, אחד לאחד. הרי אני עובר את התהליך הזה עם התאגידים כאילו אני תאגיד. אני עומד בתור, כמותם. אני שולח מיילים, אני מחייג, אני לא נענה, אני שולח ווטסאפ, אני לא נענה. אני מזמין לדיון, אני מקבל זחיחות. ובסוף אני מקבל הערות למה אני מתפרץ ככה? אני, חבר'ה פשוט, תגידו זה הפורמט או לא. הרי אתם פרסמתם. לבוא ולהגיד לי שלא עניתם לי עד אז כי ההתאחדות נקראים גורם ממיין והמיון, בהנחה שזה נכון וזה לא נכון, אבל המיון הוא לא בשלב קביעת הפורמט אלא בשלב בחינת הנתונים שמגיעים וגם זה לא מגיע. ואם הם הגורם הממיין והם אמורים גם לאשרר את הפורמט שהם קבעו שהעליתם לאתרים באותם שבעה סעיפים, אחד חלופה לשני. בואו נשאל אותם באיזה היגיון הם לא מסכימים לענות אם לזה התכוונו או לא. בואו נשאל אותם. אני יודע אבל את התשובה.

זה רק לגבי שיח אחד. ככה זה בכל החזיתות. ככה זה בכל החזיתות. ככה זה בהבאה בילטרלית בהבאת עובדים שהם חלק ענק מהם אין בינם לבין הענף שום דבר. כל קשר הוא מקרי לחלוטין. אני עמדתי מול עובדים שהגיעו בבילטרלי. אני פותח איתו גרמושקה, הוא חשב שצריך להתעטף איתה. הוא לא ידע מה עושים עם זה. לי אתם לא יכולים. אז אני שולח לכם את הנתונים שלהם, אני אומר חבר'ה, רק תביאו חובות. אתם גוררים איתי רגליים כמה שבועות רבים בשביל להגיד אין לנו. והיום קיבלנו אבל אנחנו מעבירים את זה להתאחדות שהם יגידו אם זה הממיין או לא. תגידו, לא הבנתי, אני עובד של ההתאחדות? הם נותני שירות.

הם נותני שירות ומסתבר שגם לא מי יודע מה כל כך טוב. לא הבנתי. כן בבקשה.

ברשותכם, אני דניאל, אני בעלים ומנכ"ל של תאגיד עוצמת בארי. רשמתי את הדברים. ברשותכם, דקה וחצי רק להגיד. אני מגיע מתחום כוח האדם, בחצי עשור האחרון. שירתי במילואים מעל 150 ימים מאז שהתחילה המלחמה. כרגע יש לנו 48 הודים. הערב צפויים להגיע עוד 48. סך הכול הזמנו 140 עובדים הודים במסגרת ה-g2g בלבד. לא פנינו, לא אישרנו לאף מאכער כזה או אחר שהגיע אלינו, לא הלכנו עם אף חברת התקשרות; סמכנו אך ורק על המדינה בעניין הזה.

בתחילת החודש, אני רגע רוצה לדלג לאיזה אזור. בתחילת החודש התגייסתי למשימה בדרום. ביום הגיוס, תוך כדי שאני מושך את הנשק אני מקבל מייל שבו אומרים לנו שבעה 20:00 נוחתים לנו 25 הודים ולא קיבלנו על זה שום התראה אחרת. הלכתי למפקד שלי, הסברתי לו את המקרה. ביקשתי להשתחרר באופן מיידי. לצערי אני יושב פה היום ולא משרת בדרום.

ממי המייל?

המייל מהמערכת של משרד הפנים או רשות האוכלוסין. והם בדקו וזה לא הגיע וביקשתי להשתחרר. ולצערי אני יושב פה היום ולא משרת בדרום, כי אני הייתי חייב לטפל בזה. אמרו לנו תדאגו להם. אבל זה לא האירוע.

מה המשמעות של 'תדאגו להם'? לא, אני קובע מה האירוע ומה לא. מה המשמעות של תדאגו להם?

'תדאגו להם' זה תוך שש שעות לארגן דירות, אוכל, מים, עבודה, תעסוקה, ביטוח, הסעות. כל ההיבט הזה. ואין לנו מה לעשות. באירוע של שש שעות אנחנו חייבים לדאוג לזה.

יכול להיות שזה היה תזכור שני על הודעה ראשונה?

לא היה. בדקנו. הם התקשרו כמה פעמים. אחר כך הם אמרו שהיה איזה תקלה טכנולוגית במערכת. ועובדתית הפעם הם שלחו את זה כבר איזה שמונה פעמים על הנחיתה של היום. אבל זה בעיניי לא האירוע המאוד משמעותי.

כמה עלו לכם ה-25 עובדים?

עשרות אלפי שקלים. אם לא מאות.

על מה?

על לינה, על אוכל, על תעסוקה. היה חג באותו יום, היה שבועות.

אתם המקרה של החג והשבת הרצופים?

גם, גם.

חג שבועות, שבת.

אדוני יושב-הראש, זאת לא הטענה המשמעותית. המשמעותית היא - - -

אני מבקש רגע לדעת. תעצור, תעצור ותזכור איפה עצרת, כי אתה צריך להמשיך. אני מבקש לדעת ממשרד המשפטים: על מי מוטלת האחריות השילוחית לשיפוי נזיקין? המדינה צריכה להתחיל להכניס את היד לכיס ולהתחיל לשלם על הטעויות שלה ואז היא תתחיל עם חבות אישית.

זאת לא שאלה שמתאימה למשרד המשפטים.

למי? משרד העבודה?

גם לא.

למי? משרד האוצר?

אנחנו לא נותנים יעוץ משפטי לציבור.

כן. זה לא לציבור. אני רוצה לדעת למי הם פונים בתביעת נזיקין?

לאף אחד.

עדיין, אנחנו לא נותנים ייעוץ משפטי לציבור. אני גם, עם כל הכבוד, ויש הרבה כבוד לוועדה, על פניו יש פה טענות. יש פה גורם מקצוע שמנסה להסביר את העמדה שלהם והם מנסים להסביר שלפעמים הרבה פעמים בגלל שמדובר פה ברף מקצועי שמי שאמון על התחום קבע אותו, אוקיי? היא יכולה לבוא ולהסביר למה אדם סובייקטיבית יכול לבוא ולהגיד הבן אדם הזה לא מיומן. אבל זה לא אומר - - -

לא, לא, לא דיברנו על רמת המיומנות. אני עוד לא דיברתי, זה אירוע אחר. הנה, אני פונה מכאן לכל התאגידים. כל מי שמרגיש ניזוק מהתהליך, מהרמה, מההתראה, מהרמייה שקיבלתם אנשים שהם לא עובדי בניין מיומנים, תתארגנו בייעוץ משפטי לתביעות נזיקין. אתם תקבלו שיפוי. אני מוכן להגיע לבתי המשפט. אני מוכן להגיע. הנה, אני עד תביעה שלכם. תזמינו אותי, כל אחד ואחד מכם. שמעתם? תתחילו לתבוע. רק ככה יתעוררו.

תמשיך איפה שעצרת.

זה אירוע אחד. מתוכו, מתוך 48 עובדים שעד היום קיבלנו רק שמונה מתאימים לענף.

לא הבנתי. שנייה, סליחה, שקט בבקשה.

רק שמונה. רק שמונה מהם מתאימים לענף.

שנייה, דניאל, אני מבקש שתענה לי על מה שאני שואל. 48 הגיעו?

נכון.

כולם בילטרלי?

כולם בילטרלי.

שמונה מתאימים?

אמת.

תאפיין לי בבקשה את ה-40 האחרים, כמה זמן הם אצלך?

מה-2 ביוני.

אוקיי. תאפיין לי בבקשה את ה-40, מה רמת המקצועיות או איפה נופלת?

שואף לאפס. חלקם טבחים, נהגים, מקורבי ממשל. שלחנו עשרות מיילים, עשרות תלונות. בואו, תראו, תבדקו. ביקשנו גם לעצור: אל תשלחו לנו רגע הודים. תבדקו רגע, בואו נעכל את האירוע ונראה לאן דוהרים. ואף אחד לא עצר. ייאמר לזכות אנשים שיושבים פה, בשלושה ימים האחרונים באו. ראו את העובדים, הראו להם את האתר בנייה איפה שהם - - -

מאיפה באו?

מהתאחדות הקבלנים. הראו להם את המבחן, העובדים לא יודעים מה זה המבחן הזה. הם לא נתקלו מעולם במבחן הזה שהראו להם.

איזה מבחן הראו להם, לא הבנתי.

הראו להם את האתר, את האתר שהם עשו את המבחנים בהודו. העובדים אומרים לא עברנו שום ריאיון, לא עברנו שום מבחן. יעיד על זה איציק. הם לא עברו שום ריאיון ושום אתר. הם טבחים, הם נהגים. הם מקורבי ממשל. יש לנו יהלומן, יש פה זהב. בסוף המדינה ממשיכה לבקש מאתנו אגרות אלפי שקלים. אנחנו רק מקבלים אקסלים ומערכות שאין לנו עם מי לדבר. אנחנו עכשיו אמורים לסבסד את כל הטעויות שהמדינה עשתה, אולי מכוונה טובה. הלכנו רק עם המדינה וסמכנו רק על המדינה. מה, זו פעם ראשונה שממיינים עובדים? אנחנו מביני עניין, אנחנו מבינים שיש אינטרס להביא לפה הודים. אנחנו מבינים שההודים הגיעו לפה גם כשעפו פה טילים. אבל זה לא הבעיה שלנו.

דניאל תעצור. חוץ מנזקים עקיפים, כמה כסף אתה מושקע, הבעלים, אם אתה אחד או 20, לא יודע. מושקעים בחברה הזאת וכמה הכנסתם עד היום.

מעל 5 מיליון שקלים ולא הכנסנו עדיין שקל אחד.

ושמישהו יגיד לי למה אני לא ממלכתי.

אדוני יושב-הראש, לא שמעתי את דניאל אומר שהוא קיבל עובדים שמוינו לא טוב. הוא קיבל עובדים שלא מוינו. והוא קיבל עובדים עם פנייה לזה. עובדים שלא מוינו.

אז תבואו לקחת אותם. אז תעצרו אגרות.

אדוני יושב-הראש, אני אמרתי מעל כל במה אפשרית שכל נושא האגרות והערבויות שנותנים על התאגידים הם פסולים בהיקף שלהם. זה לא בסמכות שלנו. צריך לשבת פה מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל רשות האוכלוסין ולא אנחנו. אני הוצאתי מכתב פורמלי.

אוקיי, תמתין, מה שמך?

אתה מדבר עליך או על דניאל? הוא אמר שהוא שאל, אנשים אמרו לא בחנו אותנו.

לא רק אני שאלתי.

תעצרו. סליחה, אני ממש מצטער, תודה. לא לעשות את זה יותר.

תקשיבו, לא לגישתי, לא לתחושתי, לידיעתי חלק ממי שהגיע לכאן כעובד לא מוין. חלק ממי שהגיע לכאן והם הרוב, הנה אני קובע את זה כאן במסמרות, הם לכאורה מוינו. אני רוצה לשמוע את כולם כדי שנציף את כלל התחלואות ונדע היכן לבדוק. היה לנו קל יותר אם היה שיתוף פעולה והיינו מקבלים התייחסות כתובה של חוברות המיונים. ואז יודעים אם מוין או לא מוין.

אני מבקש לעבור למר דוד אבוחצירה מחברת נילן, תאגיד?

תאגיד.

חדש או ותיק?

חדש. שלושה חודשים.

בשעה טובה, בעזרת השם. אנחנו פה לוודא שההפסדים שלכם לא יהיו מצרפיים ושתתחילו גם להרוויח, כדי שהמשק יתעורר. בוא תספר לי בבקשה כמה עובדים קיבלת עד היום?

עד היום קיבלתי 32 עובדים. שניים מהם ברחו. רשות האוכלוסין וההגירה יודעים איפה הם אבל עד עתה לא עשו איתם כלום.

תעביר לי אחרי כן. זה אירוע אחר. אכיפה אני מטפל בו בפן ובשעות אחרות.

מתוכם עשרה הודים. עד היום רק שלושה עובדים מההודים, למעלה משבועיים שבעה הודים יושבים בדירה ולא עובדים.

למה?

אף אחד מהקבלנים לא רוצה אותם.

בחנו אותם?

בחנו אותם, היו אצלם שלושה ארבעה ימים. נתנו להם צ'אנס. באמת הקבלנים היו בסדר.

באת לבדוק במה הם לא טובים?

בוודאי.

ומה?

אין להם קשר לאירוע.

מה זאת אומרת? תסביר לי.

הם לא נמצאים שם, הם לא איתם. הם פשוט מאוד אין תקשורת.

לא, מר אבוחצירה, אני מבקש שתהיה איתי קצת יותר ממוקד כדי שאנחנו נבין את האירוע יותר טוב. שלחת עובדים. מתקשר קבלן אומר אני מבקש שתיקח אותם. אתה אומר לו למה? הוא אומר לך שמע, שלושה-ארבעה ימים הוא עובד, זה לא שם. אתה מניע את הרכב, מגיע. אתה בעל מקצוע בעצמך?

אני לא.

בחברה שלך יש בעלי מקצוע?

כן, כן.

הם באו איתך לאתרים?

כן.

יופי. אתה אמרת לאותו קבלן ששכר את שירותיו של עובד דרכך תן לו לעשות את זה ואת זה, כל אחד על פי הסיווג שלו. נתן לו לעשות. ומה ראיתם? מה אמר המומחה מטעמך שהוא מאפיין?

פעם אחת יש שישה ניבים בהודו, יש בעיית תקשורת. אז הבאנו מישהו שיתקשר איתו והצלחנו להבין שהוא נגר. והוא לא עבד בבניין, הוא נגר.

הבנתי. והוא עבר מיונים?

כן. הנה יש לי פה את הפס שלו שהוא עבר.

יופי. האם שאר אותם לא מותאמים עברו מיונים?

כן, עברו מיונים. הם הסכימו לקבל אותם כעובד כללי.

מכיר, מכיר.

למה הכוונה עובד כללי?

אני אסביר מה זה עובד כללי.

הם קיבלו אישור שהם עברו? או שהם עברו את המבחן?

הנה הפס.

לא, אבל הם עברו פיזית מבחן?

כן.

כי נטען כאן יש עובדים שלא עברו את המבחנים. נתנו להם אישור שהם עברו אבל הם לא עברו את המבחנים.

אז אני דיברתי עם המנכ"ל, עם סלוביק, מנכ"ל התאחדות הקבלנים והוא אמר לי כן, יש כאלה שנכנסו פה בצורה כנראה כזו או אחרת. סלוביק. הוא מודה. הוא היה שם, הוא היה במבחנים.

אוקיי, אז הם לא נבחנו.

הם אומרים שהקפסיטי שלהם זה 500 ומשרד השיכון דרש ממנו 1,500 ביום והם הסכימו. זה הדלתא של הבעיה. הם טוענים התאחדות הקבלנים שהם אמרו שהם יודעים למיין 500 איש ביום ואתם דרשתם מהם למיין 1,500.

זה לא האירוע, אבל בסדר. אפשר להתייחס לזה בהיבט של המיונים בבילטרלי הייתה הפקת לקחים ארוכה עם רשות האוכלוסין. אחת המסקנות הייתה.

בואו, תקשיבו חברים.

מצד אחד אני לא רוצה לקטוע אותך. אבל בגלל שאנחנו נכנסים פה למקרים פרטניים.

לא, לא. הוועדה שומעת מגוון.

הוועדה אבל גם זה. המקרה הראשון שהוצג לא דיבר על מיון לא תקין, דיבר על חוסר מיונים ועל הגעה והתראה קצרה מרשות האוכלוסין.

ידוע.

ואבוחצירה שיושב פה לצידי, דוד, דיבר על ברחנים שלא טופלו. דיבר על לא רוצים את ההודים כאמירה כללית וכאלה שמספר אנשים שמוינו לטענתו והם לא טובים.

בוא נבדוק את זה.

אני אומר, נמצא איציק פה, שהסתכל על המסמך שהוא אומר. הוא אומר זה לא מסמך שאומר שמיינו אותו.

ואיך נדע? אדוני המנכ"ל צודק לחלוטין. וכל מה שאני מבקש הוא לקבל - - -

אל תסיק מזה שהם מוינו ולא מוינו טוב. צריך לבדוק האם מוינו בכלל.

אדוני המנכ"ל, אתה צודק לחלוטין.

וגם זה צריך לבדוק.

רק שנוכל לבדוק ולהגיע לחקר האמת רק באמצעות כך שתעבירו לי את חוברות המיונים. כל בקשתי מזה שבועות.

אני יכול להעביר ליושב-הראש את כל חוברות המיונים?

אנחנו נרצה לקבל חוות דעת ממשרד המשפטים.

עורכת הדין לינא סאלם, האם יש מניעה משפטית שהוועדה תקבל את חוברות המיונים?

סליחה, אני רק רוצה - - -

עורכת דין לינא סאלם, משרד המשפטים, שאלה. עו"ד לינא סאלם, לפרוטוקול, האם יש - - -, לא, לא, לא, אני שואל אותך ואת עונה לי, לא לה. עו"ד לינא סאלם, משרד המשפטים, האם יש מניעה כלשהי שהוועדה תקבל את חוברות המיונים כדי שתבדוק, תאשר או תפריך את החשדות לגבי העובדים?

סליחה? חוצפה. רק אני שואל, רק אני קובע מי עונה ולמי.

האם יש מניעה משפטית על פי חוות דעת של משרד המשפטים שמשרד הבינוי והשיכון יעביר לוועדה את חוברות המיונים?

אנחנו לא יודעים על איזה, אני ניסיתי להבין מהמחלקה המשפטית של משרד הבינוי והשיכון איזה סוג מידע יש באותה חוברת. זו שאלה שלא הגיעה לפתחנו כמשרד המשפטים.

הנה אני עונה. הנה אני עונה.

אני גם לא רפרנטית פרטיות. אני רק יכולה לענות על פי הידע שלי כרפרנטית על חוק עובדים זרים פלוס מהניסיון שיש לי במשרד.

אז הנה אני עונה, החוברת אמורה לכלול בתוכה את פרטי הממיין, את פרטי הממוין, את תאריך המיון. תמונת הממוין, את מיקום המיון, את מודל המיון. זאת אומרת שאם בן אדם בא להיבחן כרצף לא יביאו לו שרטוט של מודל תפסנות לעמוד, זה לא רלוונטי. וכן הלאה. יש מספר נבחן ויש התייחסות לזמנים שבהם הוא ביצע את המטלה, ליעילות, לאיכות, לטיב, לפרט. כל התבחינים שקובעים האם המועמד הוא אכן בעל מקצוע בתחום שאותו הוא מציג או לא.

האם יש מניעה למשרד המשפטים, אחרי גרירה בלתי נגמרת שעכשיו מחייבת גם בחינה משפטית, האם יש מניעה שהוועדה תקבל את המיונים? הלא באופן טכני רק לא הגעתי להודו למיונים. אם הייתי, אז הייתי רואה והייתי יודע.

אז שוב, השאלה הזאת לא הובאה לפתחנו לפני הדיון. על פניו, על סמך מה שהציג יו"ר הוועדה - - -

אני לא מצליח להבין, אבל הם הביאו את זה להתאחדות הקבלנים. זה בסדר, זה תקין שהתאחדות הקבלנים קיבלו את זה?

אפשר להתייחס לזה רגע מהזווית שנייה, של למה? יש היגיון מאחורי הדבר הזה.

אם יש בעיה משפטית אז לא.

גב' ארן, האם לגישתך יש מניעה שאני אקבל את החוברת? אני שואל האם לגישתך, לא להחלטתך.

במקור לא ראינו מניעה להעביר. מה שרצינו רק לעשות ואולי אפשר שנייה להגיד את המילה הזאת.

בטח.

תודה. בסוף יש לי גוף ממיין. בסוף יש בן אדם שחתם. אפשר לוודא רגע שהחתימה שלו על הדף היא החתימה הנכונה? כי אני מקבלת את זה מגוף יישום וכדי שאני אוכל לתת תשובה מקצועית ומסודרת לוועדה.

אני יכול לשאול אותו.

אני לא מבינה. אבל הוא הספק שלי.

אדוני יושב-הראש, מבחינה מקצועית, אני כמנכ"ל המשרד אומר לך אם אין מניעה משפטית להעביר את כל זה, קח את כל החוברות.

אני מעריך את זה מאוד.

אני כבר אומר. אם יעלה, אני אסיים, אם יעלה שגוף היישום ההודי הכניס אנשים שלא זה, זה דבר שצריך לברר.

אז האירוע לא אצלכם.

אם רשות האוכלוסין הכניסה - - -

גם לא.

אם התאחדות הקבלנים לא בדקה כמו שצריך את אותם אנשים, גם את זה נבדוק. ואם אצלנו היה משהו שלא זה, גם את זה אני מוכן לבדוק.

מאה אחוז, אנחנו ביחד.

מבחינתי אין לנו מה להסתיר בחובות המבדקים. תשובה.

האירוע לא אצלך אבל.

לפרוטוקול אמרתי אותו.

תודה רבה, אני מעריך את זה מאוד. חברים, דבקות במטרה משתלמת. תלמדו, זה שיעור טוב לחיים.

134 הודים ביומיים.

שם ותפקיד?

אנחנו מקשיבים לכל אחד. אני רושם הכול.

שמי אייל מוסט, אני המנכ"ל של אלו אקספרס. אני חייב להגיד לך משהו רגע בפתיחת סוגריים, יהודה. אני שמח שאתה פה. אתה צריך להבין שגם בישיבה הקודמת וגם עכשיו הבעיה היא זה הגישה שאתה רואה מה קורה פה בתוך הוועדה.

תחשוב שאנחנו כל אחד כתאגיד עצמאי חדש צריך להתמודד מול המשרדים ומול הפקידות. זה באותה יהירות, באותה זחיחות, באותו נפנוף יד מנפנפים אותנו, בכלל בלי לשאול מה קורה, להבין את המהות של הצורך. פשוט מה שעשו, עשיתם קול קורא מבורך. קשרתם לנו את הידיים ואת הרגליים, שמתם לנו כיסוי על העיניים וזרקתם אותנו לים אמרתם תנסו לשחות כשאתם קשורים. אין הדרכות. כל שאלה שאתה שואל אנשים גם כועסים עליך שאתה שואל. אני לא מכיר את גברת ארן, סליחה, אבל אני רואה אותה פה כאילו היא סובלת שהיא נמצאת פה כל דקה. תשובות נורא התקפיות.

אבל בוא נדבר רגע לעניין. אני קיבתי מהראשונים ב-19 במאי 134 הודים ביומיים. אוקיי? מי יכול לתפקד שלוש טיסות ביום. בסופו של דבר אתה צריך להבין שהוא לפחות קיבל מייל. אני התקשרו אליי מהשדה תעופה אומרים לי יש פה 40 אנשים, למה לא באת לקחת אותם? מה אתה אמור לעשות? גם כשאתה סופרמן, אז באותו רגע שמתי את כולם באכסניות, זה עלה לי אלפי שקלים.

אתה מבין אבל שה-134 איש ביומיים שקיבלת לא קשורים למשרד הבינוי והשיכון ולגב' ארן?

תקשיב, למה אני מחדד? יש פה שני קצוות. כי מצד אחד רשות האוכלוסין וההגירה קרסה לתוך עצמה ולא הצליחה לעשות את הדברים. יושבת פה שרון מהצד השני, יש לה שבוע הבא נחיתה של 80 איש. איך אתם מצפים שאנשים עם תאגידים חדשים - - -

אבל אדוני יושב-הראש, הוא מדבר כרגע בכלל לא על מיונים אלא על הגעה של עובדים.

תמשיך, אני מקשיב.

אדוני יושב-הראש, אפשר להציע משהו? אם יש נקודות שחוזרות אז שיציגו אותם כשהם חוזרים. ונעבור גם כן נאסוף נקודות חדשות.

כן, אני רק אסביר משהו. אני הזדעזעתי מלקבל את הנתון של 24 עובדים. תתנחמו.

134.

לא, הוא 24.

לא, הוא עכשיו מדבר.

134, חבר'ה, רק שנסבר את האוזן. מה זה? לעולם לא. תדברו מה שאתם רוצים בחוץ. רק נסבר את האוזן לנוכחים כאן. הבחור הזה גזרו עליו כליה. כל יום, תקשיבו טוב, כל יום 180,000 שקלים מזומן הוא משלם. כל יום. כל יום מזומן 180,000 שקלים. לא דחוי, לא פרוס. כל יום 180,000 שקלים זה המינימום, זה רק הוצאות ישירות. רק הוצאות ישירות, כל יום 180,000 שקלים לפני מע"מ. תבדקו את מה שאני אומר.

מדויק.

זאת אומרת שאם הוא קיבל אותם ביום חמישי והוא סופרמן. אני לא יודע איך אפשר, אבל אם הוא סופרמן, סופרמן – יישם אותם תוך ארבעה ימים, סופרמן, כן? עלה לו סיפור, לא מי יודע מה, 800,000 שקלים. מי יודע להרוויח 800,000 שקלים ככה לבזבז אותם? סופרמן, כן? שבץ נא, תק, תק, ישר. ארבעה ימים. קח שישי שבת, אתה מתחיל לשלם אותם. 800,000 שקלים. מי ייתן על זה את הדין? תגידו, אתם שומעים את עצמכם? מי ייתן על זה את הדין, ריבונו של עולם? היתכן שבאנו לברך ויצאנו מקללים? היתכן?

אני לא הבאתי את הקורונה מסין, אבל פעמיים עברתי קורונה. אולי אני לא זוכר מתי, אבל הוצאתי מכתב למנכ"ל משרד רוה"מ, שאחר כך עברה והוקמה ועדת המנכ"לים. נושא האגרות, אני לא רואה פה אם יש נציג של משרד האוצר. נושא האגרות והערבויות, שהוא בסוף גם אם התהליך יש בו נקרא לזה יש בו מורכבות בתהליך, זה שבסופו של דבר עדיין הכסף, הקופה רושמת מ- day one זה דיון שהוא מה שנקרא אני לא רוצה לחשוב למה בכלל אנחנו יושבים. אולי יש מישהו שבכלל לא רוצה שאנחנו נביא לפה עובדים זרים.

אולי.

והוא עושה את זה בצורה כלכלית מתוך תפיסה כלכלית.

אבל צריך להבין שיש פה לאגרות האלה שני היבטים. יש טעויות של המת"ש או מי שאחראי על האגרות של מאות אלפי שקלים. אני לדוגמה חויבתי על מעל 200,000 שקלים על עובדים שלא שלי בכלל. הם לא משויכים אליי, לא קיבלתי אותם מעולם. פשוט חויבתי עליהם. ואני יכול להגיד לכם שעברתי תאגידים, התקשרו אליי.

מי אתה? אתם מאותו תאגיד?

לא, אני מתאגיד עומר ביט, בעלים של תאגיד עומר ביט, ליאור טל. אני יכול להגיד לכם שיש לי חברים שהם תאגידים ומדברים על חצי מיליון שקלים חובות. ועשינו סדר ויש שם מאות אלפי שקלים שלא קשורים אליהם בכלל. מחייבים אותם. קודם כל תשלם ואחר כך נחזיר לך. עכשיו, זה כסף שגם המדינה לא מרוויחה אותו, כי היא צריכה להחזיר אותו בסוף. אז אני לא מבין מה המטרה של הדבר הזה.

אני לא מתאפק. אדוני יושב-הראש, אתה יודע מה קורה פה? וקורה פה מצב אבסורדי מבחינתי, ואני מדבר עכשיו כיהודה ולא כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. אני המנכ"ל היחיד שמתייצב פה בדיון. אני לא שומע מילה את רשות האוכלוסין. לא נמצא פה משרד האוצר או אגף תקציבים. וכל הרעות החולות שנמצאות בתהליך אני לא מוכן שהם יבואו ויודבקו לתוך המשרד. לא, אני כופר בדבר הזה.

אבל אתה אמרת שיש שותפויות. הם זורקים אותנו אליכם. אתם זורקים אותנו אליהם.

אני לא זורק, אני פה. אבל אני הגעתי.

זה לא עובד, אתם ביחד באירוע.

לא, לא, אדוני.

אתם ביחד באירוע, קחו אחריות.

אדוני המנכ"ל ואדוני יושב-הראש, רשות האוכלוסין פה.

מה, לבטל את האגרות?

לא. תשלח קבלן לעשות מבחן.

אני אומר את זה תחת מחאה, אני מבקש להכניס את הדברים למסגרת. ובשביל שיהיה דיון סימטרי אני מבקש שנעשה את הדיון ולהסתכל רגע אחד מאיפה הדברים מגיעים.

אז בוא נתמקד בצד שלך.

ואני יודע, אני רושם כל דבר שיש דברים אצלי אני מוכן להתייחס למה שאני אדע פה, פה. ומה שלא, אני אדע להתייחס אליהם בתוך הבית ולחזור לפה.

אז אני ברשותך רוצה למסגר את הדברים למה שקשור אליך. אנחנו פעם שעברה השמענו את הדברים שלנו על רשות האוכלוסין ומשם נמשיך. בתוך ה-134 אנשים האלה 40 אנשים רלוונטיים. העברתי אותם באתרים, שלושה-ארבעה אתרים במהלך של עשרה ימים. כל תזוזה כזאת אתה לוקח דירה, אתה מרהט אותה. אתה צריך אחר כך לשלם פיצוי לבעל הדירה, כי אתה מוציא את האנשים. ההפסדים פה לא נגמרים. ובסופו של דבר הייתה פה הרבה שאלה על ה-b2b ותכף אני אתרכז גם בזה. אבל בסוף אם היושבים בשולחן, ההחלטה שלך היא מצוינת לרוץ קדימה וכולנו מברכים על זה שצריך להביא כמה שיותר אנשים. אבל יש עניין פה של איכות מול כמות. אתה לא יכול להביא אנשים שלא מבינים שפות. אתה מבין? המערכת מחלקת אותם בצורה אוטומטית שבאים לך 80 הודים לצורך העניין בנחיתה, או 60 הודים, שחלק מדלהי, חלק מצ'נה, הם לא מדברים ביניהם. לפחות את הדברים ההגיוניים, החיבור לשטח לא קיים.

פניתי לרשות האוכלוסין, אני לא יודע להגיד מתי, תביאו אותם בקבוצות. אני פניתי, תביאו אותם בקבוצות.

קיבלתי קבוצה של 60, תן לי את כולם מדלהי, שכולם ביניהם ידברו לפחות. שאם אני אמצא נציגים שיודעים קצת ערבית, קצת אנגלית, יהיה לי איך לתקשר איתם.

אתה צודק, אתה צודק לחלוטין.

מכל רחבי הודו, שזה 1.6 מיליארד, 24 ניבים רשמיים. איך אני אמור לתקשר איתם?

אני מסכים איתך, אבל אתה מסתכל על הצד הלא נכון של השולחן.

לא, אבל הצד הנכון של השולחן עשה טעות במיונים והאנשים האלה לא רלוונטיים.

אז רגע, רגע. אתה לא יכול לדבר על ניבים ועל לא מקצועיים.

איך אתה יודע להגיד דבר כזה?

זה הכול ביחד.

איך הכול ביחד?

מה זאת אומרת?

אני יודע לבוא ולעשות שפכטל ואני לא מבין מילה בהודית.

הוא לא יודע לעשות שפכטל, אי אפשר לדבר איתו. זה קודם כל, בוא נלך לסדר הנכון.

אז אלה שני דברים. בוא ננסה, בשביל לפרק בעיה, לפתור משוואה מבודדים משתנים. כך לימדו אותי. ליבה לא למדתי, אבל תואר ראשון עשיתי, גם שני. למדתי לבודד משתנים. כשאתה אומר את כל המשתנים ביחד לא תפתור את המשוואה. אם אנחנו פה לא בשביל לשחרר קיטור, אלא בשביל לפתור אז בוא תבודד את המשתנים.

אמרת 134 איש שהגיעו ביומיים ללא התראה. אמרת 40 מתוכם רלוונטיים. השאר שלא רלוונטיים עברו מיונים?

לא. אני אסביר לך מה קורה.

אתה יודע שהם לא עברו מיונים?

אנחנו ראיינו את העובדים עם מתורגמנים. שאלנו אותם תספרו לנו בבקשה איך עובד התהליך. אמר לנו שב-g2g הם היו מגיעים, לא היה להם תעודת זהות או רישיון כי הם הגיעו מאיזה שהוא מקום מרוחק. אז מה, הביאו להם איזה שהוא דף שמייצג אותו עם תמונה שלו, לא שלו. קיבל פתק עם מספר. הוא אמר לנו תקשיבו, אני לא עשיתי את המיונים בפועל. היה לנו בחור, אתה יודע, שהעבירו את המספר. כולנו ישראלים, כולנו יודעים מה עושים - - -

שוב אדוני יושב-הראש, מדובר פה על מקרה שהוא בא ואומר שכל העובדים הלא טובים שלו זה עובדים שלא מוינו. זה מה שהוא אומר. זה מה שאומר אדוני, זה מה שאני שומע.

חד משמעית. אנשים שהגיעו לפה ללא כישורים.

צריך לתחקר מול רשות האוכלוסין וה-NSDC ההודי איך עלו על מטוס אנשים שלא עברו את המיונים שלנו.

אדוני יושב-הראש, אני אתייחס לכמה דברים.

מוזמן.

כי מנכ"ל משרד השיכון הפנה גם אלינו.

ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, מר משה נקש. אני מניח שלאורך הדיון הנינוח והמשעמם הזה ארגנת את התשובות וההתייחסויות הרלוונטיות למשרד שלך.

אני אתייחס לכמה דברים. קודם כל, אני מסכים עם הרבה דברים שמנכ"ל משרד השיכון אמר בהתחלה. נדרשנו פה כמדינה לעשות מהלכים מהירים, מהלכים במסות גדולות, מהלכים שלא נעשו אף פעם בעבר. וכולנו התגייסנו לעניין הזה, גם ההתאחדות וגם משרד הבינוי והשיכון וגם רשות האוכלוסין. וגם משרד רוה"מ שתקצב וגם משרד השיכון שתקצב. ועשינו פה מהלכים שלא נעשו מעולם. וצעקו עלינו כולם ובצדק 'הענף במשבר, תביאו עובדים כמה שיותר מהר'. הבאנו עובדים כמה שיותר מהר. זה כפתיח.

עובדים או אנשים? יש הבדל.

עובדים, עובדים שנבחנו. טענות שאנחנו קיבלנו שהגיעו לפה עובדים שלא עברו את המבחנים, מבדיקות שאנחנו עשינו על טענות כאלה, כל העובדים עברו מבחנים. בסדר? אם יש פניות נוספות שיעבירו אותם ואנחנו נשמח לבדוק אותם. אבל מהבדיקות שאנחנו בדקנו, כולל של התאגיד הזה. אנחנו ראינו שהעובדים עברו מבחנים ויש תמונה שלהם על טופס המבחנים.

איך אתה אומר את זה? אנחנו היינו בשלושה מבדקים אתכם, זהו.

אתה בדקת את התלונות שלי, על התאגיד שלי?

לא, הוא בדק שלושה אנשים.

לא, לא, אני לא דיברתי על התאגיד שלך. אני לא יודע, יכול להיות שגם שלך נבדק, אני לא יודע. אין לי פה את כל הפירוט של כל הבדיקות. אבל מהבדיקות שאנחנו עשינו - - -

סליחה, שבוע שעבר אמרת שהנתונים שלי לא נכונים, הוא אמר שהמספר שנתתי הוא מדויק.

רגע, רגע. תנו לי להשלים, אחרת אני לא אצליח לשמוע כלום ולא אצליח להתייחס לכלום. מהבדיקות שאנחנו עשינו, העובדים שהגיעו לפה זה אותם עובדים שנבחנו ולא מצאנו אחרת. לא מצאנו עובדים שהגיעו לפה שהם לא עברו את המבחנים. בסדר? יש את התמונה שלהם על הטפסים, בדקנו את הכול. אם יש טענות כאלה נוספות תעבירו לנו אותם, אנחנו נבדוק אותם.

לעניין המקצועיות שלהם. אז כמו שכולם אמרו פה נכון, הם עברו מבחנים. הם עברו מבחנים של התאחדות בוני הארץ. בדקנו יחד עם מהנדס ממשרד השיכון - - -

בדקתם שלושה אנשים, נקש, די, זה לא דוגמה מייצגת. סליחה.

מיכל, בואי תני לי לסיים. לא הפרעתי לך, נכון? ואני לא אעשה מה שאת עושה עכשיו. אני אתייחס לגופו של עניין. בסדר? אני בניגוד אלייך לא אעשה את זה.

אדוני יושב-הראש, התחלנו לעשות בדיקות ביחד עם משרד השיכון ויש עוד בדיקות נוספות שמתוכננות להמשך השבוע. ואנחנו נמשיך ונבדוק. ולגבי הטענה שנשמעה שם שאני לא מכיר אותה, שאנשים נדרשו לשלם סכומים שהם לא אמורים, של תאגידים אחרים.

יש לי את זה מתועד, אני יכול להראות לך.

תעביר לי, אני אבדוק את זה. אני לא אומר כלום, תעביר לי את זה אני אבדוק את זה.

הם לא משויכים אלינו בקובץ שיוכים בכלל.

תעביר לי אני אבדוק את זה.

אם אני הולך צעד אחד קדימה, כי נכון, אנחנו יכולים לטחון בכל מה שקרה וכמו שיהודה אמר, הגיעו לפה אלפי עובדים. מרביתם כן עובדים בענף, גם על פי דיווחים שאנחנו מקבלים מהתאגידים ומרביתם כן מועסקים בענף הבניין. יש כאלה שלא. אנחנו צריכים לתת לזה את המענה. מענים שאנחנו הוצאנו וזה רק היום, אתמול פרסמנו וגם היום בבוקר זה לאפשר לאותם עובדים שנטען שאולי הם לא מספיק מקצועיים למרות שהם עברו מבחנים, העובדים האלה יוכלו לעבור לעבוד גם בענפי התעשייה, גם במפעלים חיוניים, גם בענף השיפוצים וגם בענף התשתיות בתוך ענף הבנייה.

- - - שלושה חודשים, משה. מבורך.

אתה צודק. כרגע זה לשלושה חודשים. אנחנו נדרשנו פה לתת מענה.

מי ייקח אותם לשלושה חודשים?

אתה באת אליי אחרי הדיון אמרת לי יש לי מישהו שרוצה אותם. נכון?

נכון. אבל כשאתה בא לבן אדם ואומר לו בוא, קח אותו עליך.

אוקיי, תעביר לי פניות.

סליחה מר נקש. מר נקש.

אני רק אסיים את המשפט.

שנייה, שאלת הבהרה. דוּוחתי כבר בהתרגשות רבה שבקשתי מולאה. אני מודה לכם על כך. אני רק מבקש לקבל הבהרה כי בחלק הזה לא דוּוחתי. אתה אומר שמי שיימצא לא מותאם יועבר לתעשייה לשלושה חודשים רק?

לא. זה לא מה שאני אומר.

תודה.

אני אומר כמו שכתבנו בחוזר, שיש כמה אפשרויות להעברת העובדים. אפשרות ראשונה זה להעביר אותם קבוע לתעשיין שיש לו כבר היתר מאתנו שרשות האוכלוסין נתנה לו היתר.

ואז הוא נגרע ממצבת המכסה של הבניין.

הוא עובר להיות עובד של המפעל קבוע. הוא לא עובד בניין יותר, הוא עובד תעשייה, הוא עובר לשם. בסדר? זה לעניין אלה שיש להם היתרים.

במקרים האחרים זה אכן הוראה שהיא כרגע לשלושה חודשים. נתנו אותה כי נדרשנו לעשות פה צעד מהיר וצעד – בסדר, לא אחמיא לעצמנו – אבל צעד שדרש קבלת החלטה והמנכ"ל שלנו והשר שלנו קיבלו את ההחלטה וביקשו לעשות את זה ועשינו את זה. ואני לא אמרתי שזה סוף פסוק, אנחנו נבחן את הדבר הזה.

מה לשלושה חודשים? לא הבנתי את החלק של השלושה חודשים.

אחרי שלושה חודשים צריך לקחת אותו חזרה.

חבר'ה, שנייה, רק הוא מסביר לי. תעצרו.

זה לא מה שאמרתי. אמרתי, כרגע ההנחיה הזאת להעברת העובדים למפעלים חיוניים או - - - לשלושה חודשים.

אוקיי, תעצור.

לא אמרתי מה קורה בסוף.

תעצור, תודה. תעצור. תקשיבו, אני מסביר. יש החלטות שהן החלטות גורפות בלתי חוזרות שהן שרירות וקיימות בכל מועד. יש החלטות שהן בסוג של הוראת שעה. אומרים לך את העובדים שיש לך היום ואתה לא רוצה אותם כי הם לא מקצועיים, יש לך שלושה חודשים חלון לנייד אותם והם לא שייכים אליך. הבנת? זה לא ששלושה חודשים הם יהיו שם ויחזרו אליך.

זה סעיף מספר 1. סעיף מספר 2 אני יכול לתת אותם אני כתאגיד לשירותים חיוניים רק לשלושה חודשים.

נכון, רק לשלושה חודשים. כרגע לשלושה חודשים. כן, זו כרגע ההנחיה שנתנו.

אז אני אומר לך כמפעל אני לא רוצה אותם לשלושה חודשים.

חבר'ה, תעצרו.

אנחנו מחכים לנו מיליון מפעלים שרוצים, כל יום חשוב להם. אתה אולי לא רוצה.

לא, לא, לא. מר נקש, למר אייל יש 100 עובדים שהוא לא רוצה אותם. 50 מהם לצורך המספר הוא מעביר אותם לתעשייה, נגרעים ממצבת כוח האדם שלו לצמיתות. הוא מזוכה לגביהם הוא יכול להביא חלופה להם, הכול בסדר. 50 אחרים הוא מעביר אותם למפעלים חיוניים לשלושה חודשים?

כן.

ועוד שלושה חודשים הם כן יהיו בעלי מקצוע?

לא, אז אני אומר, כרגע ההנחיה הזאת לשלושה חודשים. לא אמרתי מה יקרה בסופם של שלושת החודשים, אנחנו בוחנים את הנושא הזה. יכול להיות שנאריך, יכול להיות שנבטל, צריך לבחון את זה. כרגע נתנו מענה דחוף לצורך, סליחה אדוני יושב-הראש, אני אשלים את המשפט. כרגע נתנו מענה דחוף לצורך שעלה גם מתאגידים וגם מבעלי מפעלים חיוניים שאמרו לנו אנחנו צריכים אותם מחר. תביאו לנו אותם, לא משנה מה תביאו.

הצורך של המפעלים החיוניים הוא אחד והוא לא מגיע על הדרך לתת מענה למצוקה של תאגיד.

הוא נותן מענה גם לתאגיד.

לא, לא, תמתין שנייה. למי זה מתאים? זה מתאים לתאגיד שאומר אני פספסתי את העסקה עם הקבלן, אבל בעוד שלושה וחצי חודשים הוא אמור לפתוח מכרז, פרויקט חדש. ואז הוא כן יצטרך אותם ממני. בוא בינתיים, זה נהנה וזה לא חסר. תעביר אותם למפעל חיוני שהם גם יתפרנסו וגם ניתן עזרה למשק. וגם הם לא יהיו נטל עליי. ובעוד שלושה חודשים כשהם יחזרו אליי אני אתארגן לקראת שילובם בפרויקט חדש שקבלן יתחיל. אבל אם מ-day one הבן אדם לא מקצועי הוא לא צריך אותו היום, בדיוק באותה מידה הוא לא יצטרך אותו עוד שלושה חודשים. למה הוא צריך בתודעה לשאת אותו על הגב שלו ובמצבת כוח האדם שלו ובכל ההשלכות כשהוא יודע שבעוד שלושה חודשים עוד פעם הוא יגיע לאותה נקודה. במה הועילו חכמים בתקנתם?

אז קודם כל, מה שנאמר גם לנו מכמה תאגידים ש-א' יכול להיות שעובדים ילמדו את העבודה.

הרי אם העברת, תן לי דוגמה של מפעל חיוני.

אסם. הוא אמר.

יופי. עובד באוסם, מלקט. אוסף במבות ואורז אותן, בסדר? הוא יעשה את זה לא שלושה חודשים, 30 שנה. זה מה שיכשיר אותו להיות בנאי?

לא.

אם הוא עד היום לא יודע להיות בנאי העובדה באוסם בעוד שלושה חודשים תכשיר אותו להיות תפסן?

לא.

אז במה זה עונה על הצורך?

זה עונה כרגע על הצורך של אוסם לצורך העניין.

אז אתה באת לעזור לאוסם, לא לא.

רגע, אני אסיים את המשפט. זה עונה כרגע גם לצורך שלו, ששלושה חודשים הוא מעסיק את העובד, מקבל מאוסם פרנסה על העובד הזה. זה עונה לצורך. יכול להיות שבעוד שלושה חודשים. אני לא מקשיב, כשאני מדבר אני לא יכול גם לשמוע. אני אקשיב לכל, אני לא ברחתי. אני פה, למרות שיהודה אמר שלא התייחסנו. אני פה ואתייחס לכל מה שצריך, לא בורח משום דבר.

אני אומר עוד פעם, יכול להיות שלקראת סוף שלושה חודשים נעשה הערכת מצב. נבין מה השוק צריך ומה נכון לעשות עם עובדים אלה. יכול להיות שהעובדים האלה יעברו לעבוד בשיפוצים ויהיו שם טובים, כי המקצועות הם טיפה שונים. יכול להיות שהם יעברו לענף התשתיות בתוך הבניין והם יהיו שם טובים ואולי נחליט להעביר אותם קבוע. כרגע נתנו מענה ראשוני, מיידי, לצורך שעלה גם מתאגידים וגם ממפעלים חיוניים. אני חושב שזה פתרו טוב.

זה מבורך, אבל יש בזה עוקץ.

על הכול אפשר לבוא בטענות. אגב, שום דבר לא יהיה מושלם.

איזה מפעל שאתה מכיר אותו, מישהו שמנהל אותו, ייקח עובד שהוא יודע שיש לו סטופר של 90 יום?

ייקחו. אני אומר לך שהיו. פנו אלינו מפעלים.

לא, ייקח אותו להיות עובד ניקיון ויחזיר לך אותו.

דבר איתי אחרי הדיון, אני אחבר אותך למפעל.

בעוד שלושה חודשים העובד הזה יחזור אליי עם אותו - - -

אני אחבר אותך למפעל אחרי הדיון.

אני לא צריך שתחבר אותי.

הנה, אני עוזר לך. אתה שואל שאלה אני עונה לך.

אחרי 90 יום אני אקבל את העובד הזה חזרה אליי כשאין לו שום פרמטר - - - לשים אותו בתעשייה מבורך. תשאיר אותו שם.

לא זוכר שמונית להיות מנכ"ל רשות האוכלוסין או שר הפנים. אבל אני אומר, רגע, אני אסיים את המשפט. נו, אני גם יכול לצעוק, זה לא חוכמה.

תעצרו.

יכול להיות שבעוד שלושה חודשים תתקבל החלטה להאריך את זה ומה אז תגיד? או התקבל לעבור לקבוע. מה אז תגיד? אז אל תטען מעכשיו על משהו שאתה לא יודע מה יהיה.

אתה מכשיל אותנו עכשיו לשים אותם במפעלים. כי אנשים רואים את ההנחיה - - -

התחלנו בצעד ואנחנו נבחן את המשמעויות שלו ונקבל החלטות, כמו שידענו לקבל החלטות עד עכשיו נדע לקבל החלטות גם בהמשך.

בהחלטה הזאת אתה הופך אותי למגייס לתעשייה, כי אתה מצפה שמי שתקוע בתאגידים החדשים ירוץ אליהם וייתן להם את העובד 'קחו אותו, קחו אותו לצמיתות'. ואז מה יקרה?

אני לא רוצה שתגייס עובדים לתעשייה, לא.

כי ראינו בישיבה הקודמת שמתוך 3,000 הגיעו רק 393 אנשים במשך שנה. אז אתה רוצה שעכשיו כל העובדים הלא טובים מהודו - - -

אוקיי, מר אייל, תעצרו כאן. הקשבתי. אני לא מחכה לדברי הסיכום בהתייחסות שלי לסוגייה הזאת. אני מעדיף לדבר עליה עכשיו כדי שהיא לא תהיה מרכז השיח, כי יש מספיק נושאים שמחייבים התייחסות.

מתן המענה לאחד על חשבון פלסטר לאחר הוא לא פתרון שהוועדה מקבלת. עובד לא טוב, פעם ראשונה, רוצים לחקור, להגיע לחקר האמת ולמנוע הישנות מקרים כאלה. איך קרה ואיך מוודאים שזה לא יקרה. ומי שכבר פה צריך לקבל החלטה בעניינו כדי למזער את הנזקים של אותו תאגיד שנאנס להיתקע איתו. מבלי שהוא ידע את זה. הוא לא התכונן לקראת זה. אז הוא גם בתת חוזה בהתקשרות מול קבלן שהזמין עובדים. הוא גם צריך לדעת לחפש מה לעשות איתם. יכול להיות שהוא מצא מקום שרוצה לקלוט אותם. אבל בגלל שאתם אומרים שמפעלים חיוניים שלושה חודשים אז הם הולכים לשם ועוד שלושה חודשים הוא יצטרך לחפש מה לעשות איתם.

או שכן או שלא. לכן אמרתי שאנחנו נסיים, נקבל אחלטה ונבחן את הדברים במהלך התקופה. נבין את המשמעויות ונראה מה אנחנו עושים הלאה.

תגיד את זה, משה, תציין בהחלטה שאחרי 90 יום, בגלל שההחלטה היא מהירה, אתם תוך כדי בוחנים.

אז הנה, אני אומר את זה פה, זה מוקלט.

לא, אבל זה שאתה אומר את זה פה, זה מצוין. כשאתה מדבר עם מפעלים הם מבקשים את צו השעה ששלחת.

תקשיבו.

ציינו את זה שבחלק מהדברים.

אולי כן ואולי לא – לא מקובל על הוועדה. אני אומר את זה כאן. טיפול חייב להיות טיפול הוליסטי. לא אקמול. אנחנו לא רוצים לתת מענה רגעי. אנחנו רוצים לתת מענה לתופעה האיומה הזאת ולכן טיפול נקודתי לא מקובל. אתם יכולים להגיד שלושה חודשים למפעלים תעשייתיים, חיוניים. ומשם הם עוברים לעיסוק אחר – זה בסדר גמור מבחינתי. אבל הוא יודע שהם לא יהיו אצלו.

אז אנחנו לא ממהרים בהחלטה ואנחנו נבחן את הדברים ואנחנו נקבל החלטה. זה בחינה. למה כולנו פה, אדוני יושב-הראש? למה כולנו פה? כי אמרתם לנו 'מיהרתם, מיהרתם הבאתם עובדים וחלקם טובים, חלקם לא טובים. חלקם נבחנו, חלקם לא נבחנו'. כל הטענות שאנחנו שומעים פה. כי עשו דברים מהר, כי נעשו דברים מהר. לפעמים צריך רגע בשום שכל ולחשוב על דברים ולבחון את הדברים ולקבל החלטות. ואם אפשר לא לקבל את כל ההחלטות ביום הראשון, אני חושב שבעניין הזה זה הדבר הנכון לעשות.

נתנו פה פלסטר. אתה צודק, זה פלסטר. נתנו פה פלסטר שנותן מענה גם לתאגידים וגם למפעלים ואנחנו נבחן את הדברים במהלך הזמן הזה ונוציא החלטה רלוונטית שתיתן מענה. תאמין לי, המטרה שלנו ברשות ושל שר הפנים, ואמרתי את זה לפני הישיבה ואני אומר את זה גם עכשיו, היא לתת את המענה לצרכים של המשק. גם לענף הבניין, גם לענף התעשייה. גם לענף, כל הענפים שצריכים עובדים וצריכים ידיים עובדות. אנחנו מנסים, סליחה על המילה, לג'נגל פה בין הפתרונות שאנחנו נותנים לכולם ולתת מענה לכולם.

נמצאת פה גם נטלי, ענף השיפוצים גם הם יקבלו מענה מהדבר הזה. יכול להיות שזה יהיה טוב והעובדים האלה יעברו להיות עובדי שיפוצים. הכול יכול להיות. אנחנו נבחן את הדברים, ניתן מענה. זה הרעיון. אני לא רוצה לקבל עכשיו החלטות שאולי בסופו של דבר יהיו עוד פעם שגויות ונשב פה בדיון ונצעק עוד פעם אחד על השני.

כמה שעות יהיו מחויבים לעבוד עובדים בענף השיפוצים?

182.

ומה הסיבה שההחלטה נקודתית של הנה שלושה חודשים להורדת היקף השעות מ-230 ומשהו ל-200 בענף הבניין כבר לא רלוונטית ולא מיושמת?

ה-182, יכולה להסביר נטלי יותר טוב ממני מה הצרכים של ענף השיפוצים. להגיד לקבלני שיפוצים להעסיק עובדים 236 שעות כמו שקורה בבניין היום זה לא משהו שיכול להצליח.

- - - אותו דבר.

בוא, אתה לא מנהל את הדיון. בסדר? ואני אומר לך שאם הבנתם באיחור רב לעניין שיפוצים ש-182 זו הכמות המקסימלית שנכון וניתן.

לא מקסימלית, זה משרה מלאה. אם מעסיקים מעבר לזה משלמים שעות נוספות.

לא, לא, שנייה. אפשר רגע?

סליחה.

182 שעות זוהי הכמות המקסימלית המינימלית שהם מחויבים כלפיכם להעסיק אותם, כלפי העובד. כי אתם מבינים שאין מה להעסיק אותם יותר בהתחייבות. אני שואל למה אתם לא מגיעים לתובנה הזאת גם לעניין הבניין, שאפילו 200 שעות זה המון. זה המון. יש הבדל בין חברות גדולות שהפרויקטים שלהם נמתחים על פני שעות רבות ויותר ימים ועם יותר תנאים על פני קבלן שבונה צמוד קרקע. שהוא בונה באזור מיושב שלהעסיק 200 שעות, תיקח קיץ חורץ, כן? צריך לקחת בחשבון ימים שהחשכה מגיעה מוקדם, שהשמש זורחת מאוחר. שבמזג אוויר כזה וכזה הם לא יכולים לצאת לעבוד בחוץ ואין להם תנאים. אין להם מה לעשות איתם אפילו 200 שעות. אז אמרנו 200 שעות זה הוגן, זה עושה שכל. אפשר לאתגר את התאגיד ואת הקבלן לעמוד בזה. מה הסיבה שהוראת השעה הזאת כבר לא רלוונטית והיא למעשה לא יושמה? הייתה החלטה שעד שהגיעה לרגע היישום זה כבר הפך להיות לא רלוונטי?

תכף אני אתן לקרן לדבר על החלטת הממשלה, אבל אני רק אגיד באמירה כללית לגבי השעות. קודם כל הבקשה ל-236 הייתה מטעם התאגידים, כן? אם נלך רגע היסטורית. זאת הייתה הבקשה שהתקבלה. כך או כך, לדון בנושא הזה, הנושא הזה נדון גם במסגרת ועדת המנכ"לים ויש פה גם עניינים של משרד העבודה וגם של משרד המשפטים. אנחנו לא יכולים להחליט חד צדדית עבור כולם, זה סמכות שר הפנים. אבל אנחנו לא יכולים להחליט חד צדדית בלי להתייעץ עם המשרדים הרלוונטיים. ואני מניח שתמשיך להתקיים חשיבה על הדבר הזה ותתקבל החלטה בעניין.

אוקיי.

אני פשוט נמצא פה ושמעתי שלושה תאגידים. ואני מנצל את ההזדמנות שלפחות אני שומע את זה מה שנקרא מכלי ראשון. ואני אמרתי בתחילת הדיון ואמרתי ליושב-הראש שאני באתי מפה מבחינתי בלו"ז, זה לא אשמתכם כמובן, זה פנימי אצלי. בהתראה מאתמול ולא תכננתי להישאר כל כך הרבה זמן. אבל באמת אני רואה כמה אחד הדיון חשוב והיה חשוב לי להיות פה.

זה חשוב לוועדה שאדוני נמצא.

אני שמעתי בינתיים את שלושת התאגידים שדיברו: גם דניאל, גם דוד וגם אייל ודיברו על התראה קצרה של ההגעה. דיברו על אמירה שלא רוצים את ההודים בכלל. ודיברו על אנשים שלא מוינו. רק דוד דיבר על אנשים שכן מוינו, אבל איציק מההתאחדות שבדק את המסמך שדוד הראה בא ואומר זה לא מיונים שלנו.

לא, סליחה, אתם בדקתם ואישרתם את זה. את מה שהראיתי לך.

מי זה אנחנו?

משרד השיכון.

מי במשרד השיכון?

שנייה. במשך שלושה שבועות מרגע שהעברתי את המסמכים טענתם שהם לא עברו את המבחנים. פניתי למשרד האוכלוסין וההגירה, לאנה ברחובות. היא פנתה אליכם. לאחר 10 דקות 80 אושרו ועוד 20 אמרו תתבצע בדיקה נוספת. אז קודם כל, מתוך הרשימה של 100 - - -

ב-g2g?

ב-g2g, כן.

מדבר על ה-30% לדעתי.

אבל ב-g2g אנחנו לא מאשרים או לא מאשרים, זה לא חונה אלנו. את מאשרת אם מעוניין או לא מעוניין ב-g2g?

מה פתאום, מה פתאום.

אדוני, יש פה איזה שהוא בלבול.

אין שום בלבול.

אין תאגיד כזה אצלי. ה-g2g, אדוני יושב-הראש, אני לא מאשר אם נהיה מיון או לא נהיה מיון. אני לא משייך לך.

לא, נשארו כאלה שנבחנו ב-g2g.

אדוני, אני אסביר למה אדרבה כן. הואיל וגם בתהליך ההבאה במסלול בילטרלי ההגעה יכולה להיות רק לאחר מיון שהמשרד של אדוני מתזמן באמצעות ספק שעצם ההתקשרות איתו עדיין לא ברורה, בכל מקרה אתם הצומת שדרכו עובר העובד.

לא. אבל תאגיד לא פונה אליי לקבל אישור אם עובד מוין.

לא, לא.

אבל זה מה שדוד אומר, שאנחנו אישרנו לו שמיינו. אין תהליך כזה אצלנו. אין אינסטנציה במשרד הבינוי והשיכון שיכולה לאשר לו אם עובד מוין או לא מוין.

אני אעביר לך אחר כך את כל המיילים.

אני ממש אשמח מי מדבר.

אתם אישרתם ואת יכולה, אני ישבתי במשרד של עדה ברחובות.

סליחה, דוד, תודה.

סליחה.

היועצת המשפטית.

אם יתאפשר רק בעצם גם ניתנו פה כל מיני דוגמאות פרטיות. אבל אני רוצה רגע לעלות לרמת המקרו, מבחינה משפטית יותר. אם זה בסדר, והקשבתי רוב קשב. אני מבינה בעצם מהבחינה העובדתית שיש טענה לגבי עובדים שהגיעו לכאן ללא שמוינו כלל ויש עובדים שכן מוינו אבל המיונים, אחרי שהם עברו בעצם מיונים הם הגיעו באופן לא כשירים לתפקיד.

ברמייה.

רמייה או שהן כן עברו.

עוד לא שמענו תאגיד כזה פה, אדוני, היועצת המשפטית. עוד לא שמענו תאגיד כזה פה. אני לא שמעתי.

מה?

עוד לא שמעתי תאגיד חוץ מהשלושה, שרק שלושה דיברו, שבאו ואומרו, טענו לעובדים שהגיעו שעברו מיונים, נגיד להיות תפסן או להיות רצף ועובדים בתפקיד שהם מוינו והם לא טובים. פה לא שמעתי.

קודם כל אני שמעתי. שמעתי פה ופה.

אמרת שהם לא מוינו.

שמעתי פה ופה, בוודאי.

אמרת 40 נמצאו רלוונטיים, השאר לא מוינו כלל.

הם הגיעו ב-g2g. מי מיין אותם?

אתה אמרת, כתבתי תוך כדי שדיברת "השאר לא מוינו כלל".

סליחה, אבל אני רוצה לשאול רגע, סליחה, אני רוצה לשאול כמה שאלות משפטיות.

לא שלא מוינו. אני מסביר לך שמתוכם יש כאלה שאומרים שהם לא עברו את התהליך. אבל רוב האנשים הם הגיעו ב-g2g. איך הם הגיעו? איך הם הגיעו?

לא עברו את התהליך, אתה אמרת בעצמך. אלא אם כן אתה, וזה בסדר גמור.

תעצור את זה כאן. אדוני המנכ"ל, בוא נאפשר בבקשה ליועצת המשפטית לוועדה. סליחה, תעצרו.

אני רוצה רגע לחזור לרמת המקרו לגבי דווקא המיונים, שיש טענה שהם לא בוצעו או בסופו של דבר הגיעו עובדים שהם לא מקצועיים גם אחרי שהם עברו מיונים. אז רציתי גם לשאול לגבי הנושא של ההתקשרות מול התאחדות הקבלנים. מה המהות של ההתקשרות. דיברתם על כך שמעל לעשור בעצם יש איזה שהיא התקשרות.

12.

12. האם זו התקשרות של ספק יחיד? האם נבחנו ספקים אחרים? אם לא, מדוע? שאלה שנייה שלי לגבי החלטת הממשלה 1752 שבעצם דיברתם במסגרתה על האפשרות להביא עובדים זרים לענף הבניין שהם בעלי ניסיון, ללא חובה בקיום מבחנים מעשיים. האם הכוונה הצפי, קודם כל מה הנימוק המקצועי לזה? והאם הצפי הוא באמת להמשיך הנתיב הזה או האם אתם שוקלים כן מעבר בעצם ליציאה ממכרז פומבי ואפשרות של פתיחה גם לממיינים נוספים.

אז אני אשמח קודם כל לשאלות האלה. אולי יהיו לי שאלות follow up.

אני אשמח להשיב, כי עולות פה טענות שההתקשרות לא נעשתה כדין. אז אני רוצה להגיד, לא כל התקשרות צריך מכרז פומבי.

לא עלו טענות. אני שאלתי מה מהות ההתקשרות.

יושב-ראש הוועדה כרגע אמר שההתקשרות שלא ברור המהות שלה.

זה אומר שאמרתי שהיא לא בוצעה כדין? לא.

אז אני מתנצלת.

לא, תדאגו לדייק.

המהות של ההתקשרות בפטור ממכרז יש אפשרות כזאת בתקנות חובת המכרזים.

כן. אבל גם יש חובה לבדוק אפשרות לספקים אחרים.

זה נעשה.

אז אני שואלת האם זה נעשה?

ברור שזה נעשה. לפני 10-12 שנים, כשהטילו עלינו את המשימה זאת. הוועדה הבין משרדית להסכמים בילטרליים, כל המתווה תואם איתה, לרבות ההתקשרות עם התאחדות בוני הארץ. גם היה נציג של משרד המשפטים.

וב-12 שנים שחלפו מאז שקיבלתם את ההחלטה, לא ראיתם לנכון לבחון שוב פעם את נחיצות המשך ההתקשרות איתם?

יש הוראת תק"מ ויש תקנות ואנחנו פועלים על פיהם. צריך לפרסם התקשרות עם ספק יחיד 14 יום. אפשר לפרסם הסתייגויות, לא התקיימו הסתייגויות. נכון לאז אנחנו באמת האמנו וסברנו מבחינה מקצועית שההתאחדות היא הגוף היחידי שיכול לבצע את הבחינות האלה. זה היה מתווה חדש של מיונים מקצועיים. הם עזרו לנו לגבות, הם שותפים שלנו בהרבה נושאים של מדיניות. חוק רישום קבלנים. בקמפיינים של רישום קבלן. אנחנו רצינו לגבש איתם את המתווה, זה היה מתווה חדש. נכון לאז הם באמת היו הגורם היחידי שיכול היה לבצע את ההתקשרות הזאת, לרבות בגלל נושאים של ניגוד עניינים. ובמהלך השנים כן נעשו חידושים של ההתקשרות וכן זה פורסם וכן נבחן.

לאורך כל 12 השנים האלה בעצם בחנתם לפי התקנות כל פעם מחדש - - -

אפשר לראות במינהל הרכש - - -

אני שואלת. אני שואלת כי אני לא יודעת מה אתם עושים בפנים בתוך המשרד. ואני שואלת האם במשך כל השנים האלה כל פעם מחדש בכל התקשרות איתם בחנתם האם קיימים ספקים אחרים? כי אני מזכירה, לפי תקנות המכרזים תקנה 3(א)(1)(א) בעל הסמכות המקצועית במשרד צריך לחוות את דעתו בכתב לעניין ההתקשרות כי המתקשר הוא ספק יחיד או כי הטובין או השירותים טובי חוץ או שירותי חוץ ושאין ספק אחר. והשאלה אם באמת זה דבר שנבחן לאורך השנים?

נבחן. יש חוות דעת מקצועית של הגורם המקצועי דאז, נתנאל לפידות. עבר ועדת מכרזים אצלנו. מעל סכום מסוים זה צריך לעבור גם ועדה באוצר. יש הוראת תק"מ ספציפית להתקשרות עם ספק יחיד. עברנו את כל התהליכים, הכול נעשה כדין. נכון להיום אנחנו כן חושבים שיש מקום לשנות את התהליך, גם בגלל שההתאחדות בין היתר גם רוצה אני מבינה להיות גם תאגיד כוח אדם.

אנחנו אמרנו את זה כבר בתחילת המלחמה שאנחנו נלך להליך תחרותי. והוא עכשיו בשלבי גיבוש. הוא אמור לצאת בשבועיים הקרובים.

ואיך זה יחיה לצד בעצם מה שהתקבל בהחלטת הממשלה 1352?

מה זאת אומרת?

זאת אומרת יש את הכיוון שהלכתם אליו, שלא יצטרכו, בעצם עובדים שלא עוברים מבחנים מעשיים.

אנחנו נעשה התאמה. גם היום בהסכם עם ההתאחדות עשינו התאמה לזה שצריך בחינה מקצועית לא מעשית, על בסיס מסמכים וקורות חיים. אז גם עכשיו בהסכם החדש זה יהיה. זה לא שאין מיונים מקצועיים. אין מיונים פרונטליים. המיונים על בסיס מסמכים, על בסיס הצהרות, על בסיס הסכמי עבודה, שהעובד עבד בעבר בענף הבניין. זה לא שסתם מביאים עובדים. ואת הבחינה המקצועית הזאת אנחנו צריכים גוף שיעזור לנו לבחון. יש מסמכים ממדינות אחרות שמעידות על השכלה, שמעידות על ניסיון. אנחנו צריכים נותן שירותים שיעשה את הבחינה הזאת. אנחנו, אני ומיכל לא יכולות לבדוק את הדבר הזה.

אז יהיה הליך תחרותי. אני מקווה מאוד שתוך שבועיים אנחנו כבר נפרסם את ההליך הזה. ולקראת, לא יודעת, עוד חודש, כמה שזה יהיה, יש איכות, יש גם תחרות על המחיר. ישבנו גם עם רשות התחרות, עם משרד העבודה. מגבשים קריטריונים. מחפשים באמת לכוון למי שייתן את השירותים האלה בצורה מיטבית.

טוב. את רוצה רגע להתייחס לעניין ההתחייבות לשני שליש כדי להביא את השליש?

ל-200%?

בחדשים. למה אני אומר שני שליש-שליש? כי ה-200 רלוונטי לתאגידים החדשים.

נכון. אני אנצל רגע ואני אגיד כמה דברים. אחת, יצאה איזה שהיא אמירה שאנחנו שמענו אותה שה-200 חייבים להיות בבילטרלי וה-200 יכול להיות גם בפרטי. חשוב שנייה להגיד.

נכון.

אז רק לחדד את זה, כי שמעתי את זה בכמה אפיקים.

נכון. אבל אנחנו יודעים שכמעט כל מי שהגיע ב-b2b הגיע לתאגידים.

לא, יש דווקא יתרות להבנתי בעולם של הפרטי. בסדר, אני לא נכנסת עכשיו לשיקולים כלכליים של תאגיד כזה או אחר, אבל יש עדיין עובדים שניתן לדעתי להזמין מתוך הפול הזה, ככל שאני מבינה. זה אחד, ולכן אני כן רוצה שנייה להגיד.

העובדים האלה עברו את אותן בחינות אצל איגוד הקבלנים.

בוודאי שהם עברו את אותן בחינות, כי זה הספק.

זאת הסיבה שלא מזמינים אותם.

אני לא חושבת שזו הסיבה שלא מזמינים אותם.

יש פה בעלי תאגידים שביצעו הזמנה של עובדים באמצעות הבאת b2b?

אדוני, אתה רואה את רמת הזלזול שבן אדם יושב מולי ועושה לי ככה, על הדבר הזה.

אני שואל שאלה עניינית. האם ישנם תאגידים?

זה בדיוק מה שאמרתי למנכ"ל.

שמה?

לגבי היתרות של אלו שנבדקו ועברו את המבחנים שלהם ורצינו להביא אותם כ-b2b זה הגיע שוב פעם למשרד השיכון. ומשרד השיכון במשך שלוש פעמים אמרו לעורכי הדין שלנו שהם לא עברו את המבחנים. רק אחרי שפניתי למשרד האוכלוסין וההגירה - - -

אתה מדבר על עובדים שהגיעו אליך כבר או של עובדים שעדיין לא הגיעו?

לא, אני ב-הולד. אנחנו ממתינים.

ואני חותם לך שהמנכ"ל הניח, כמו שאני הבנתי, שאתה מדבר על עובדים שהם כבר הגיעו לכאן ורצית לבדוק את רמת כשירות הגעתם. נכון גברתי היועצת המשפטית?

אני אשמח להתעמק במקרה, כי אני חייבת רגע שנייה להגיד. גם אני קצת מבולבלת.

הנה. נכון הגב' ארן גם את הנחת שזה מה שהוא מסביר?

בחלק הראשון של דבריו כן, בחלק השני של דבריו אני - - -

עכשיו הוא אומר משהו אחר.

לא, הכול בסדר. אגב, יכול להיות שיש גם וגם, אני לא יודעת. מה שאני מנסה שנייה רגע להגיד זה שיכול להיות שהגשתם רשימה של עובדים שבאמת לא מוינה בפרטי ואז אני לא, אני לא יודעת. אבל אני אשמח לראות את ההתכתבות המדוברת ולהבין במה מדובר.

זה עובדים שעברו את המבחנים. הרי יצא מסמך שאנחנו יכולים להביא אותם ב-b2b.

נכון.

אוקיי.

תודה. אני אשאל שאלה רוחבית יותר, ברשותכם. כמה עובדים מוינו בהצלחה במסלול b2b ועדיין לא הגיעו לארץ?

אז אני רגע אגיד שבמקור מיינו קצת יותר כדי לאפשר דלתא, ידענו שזה בליץ, אז לאפשר דלתא. והמספרים של הפרטי נמצאים אצל רשות האוכלוסין, כמה פנו וכמה ביקשו אותם.

חברים, בואו, אני מבקש לדעת מתוך כל מי שנבחן להבאה באמצעות מיונים במסלול b2b כמה מהם עדיין לא הגיעו לארץ?

מהנתונים שלנו - - -

אני לא חושב שזה חונה אצלך, אגב.

לא, לא, אני רק אגיד מה הנתונים שלנו.

אתה יכול לדעת, אבל זה לא חונה אצלך.

אני יודע כמה בקשות קיבלתי להביא עובדים ב-b2b. קיבלתי 7,129 בקשות שאושרו 6,098 מתוכן. נחתו כבר 4,081. זה המספרים שיש לנו. הדלתא בין אלה שביקשו ואלה שנבחנו אני מניח שזה הפער.

אם אפשר רק שאלה קטנה. לאחרונה אתם לא מבקשים, לא מקבלים יותר בקשות, ב-b2b עם המבחנים. תקן אותי אם אני טועה. כאילו, הבקשות כבר נעצרו.

אתה מתכוון שלא היה עוד סבב מיונים נוסף?

מקבלים בקשות.

אנשים עדיין מבקש עובדים מהודו שעברו מבחנים, ב-b2b.

אוקיי, אז בואו נעשה ככה סדר. מוינו יותר מ-10,000. כי 10,000 זו הייתה המכסה.

13,000 בערך.

מוינו בהצלחה 13,000. מוינו יותר, עברו בהצלחה 13,000, התבקשו כ-7,000. זאת אומרת 3,000 לא התבקשו בכלל. אני ביקשתי לאפשר לתאגידים אחרים להזמין אותם. קודם כל לגביהם. אני מבקש את ההתייחסות.

זה לדעתי יצא בנוהל מסודר של רשות האוכלוסין שמאפשרת.

נכון. אפשר לבקש.

זאת אומרת שהנוהל שסיכמנו לגביו שבו מי שעבר בהצלחה מיון b2b ולא נמשך יכולים להימשך על ידי תאגידים אחרים.

כן.

באיזה אמצעים פרסמתם את הנוהל הזה?

הנוהל פורסם באתר של הרשות וגם נשלח לתאגידים לדעתי. אבל הוא מפורסם באתר שלנו.

אז אני יוצא מכאן בקריאת עדכון לכל התאגידים. כל מי שמעוניין בעובדים זרים שמוינו באמצעות b2b ולא נמשכו יכול לבצע הזמנה לגביהם. יש מי שעשה בשבילו את העבודה. האם ישנם תאגידים שיש להם היום מועסקים עובדים שהם הגיעו במסלול b2b?

לא כאן בחדר, אבל אני יכול להגיד לך שאנחנו בקשר איתם. הם אומרים שהם טיפה יותר טובים, אבל אין הבדל מהותי. זה לא משהו שאנחנו רואים שזה הרבה יותר טוב או זה פחות טוב. הם פשוט אותו דבר.

טוב. אני יוצא מכאן בקריאה נוספת לתאגידים החדשים והוותיקים, אלה שכאן ואלה שלא כאן, שהביאו עובדים באמצעות b2b ושאין להם שביעות רצון מרמת המקצועיות והיעילות שלהם – תפנו אליי בבקשה, תעדכנו את הוועדה.

בהמשך לדבר הזה אני אגיד שכן שלחו לנו במסגרת ה-30% של הבדיקה תאגידים שעוד לא היו ב-200 עובדים. בסדר? תאגידים חדשים. ובדקנו להם אותם. ונתנו להם מענה. ואמרנו once, שתהיה להם הוודאות. לא אמרתי אני לא בודקת אתכם כי אין לכם עכשיו את המכסה הקיימת הנדרשת. מבחינתי זה פול שיכול לעמוד לרשותכם once תגיעו.

הרציונל היה, של ה-200, אני רגע אגיד. ואני לא אומרת שאולי לא שווה לשקול אותו מחדש, זה דיון פנימי שמתנהל אצלנו רגע בתוך המשרד, אני צריכה להגיד.

לגבי ה-66-33.

יש הגבלה של 200 עובדים.

חבר'ה, תקשיבו, אין הגבלה של 200. אני דייקתי את זה כמה פעמים, אני מבהיר את זה שוב פעם.

יש הגבלה של 30%.

יש הגבלה של 30%. כדי שאף אחד לא יתבלבל עוד.

אחד שקיבל 200 בבילטרלי. היום בבוקר קראתי.

סליחה, תעצרו. מה שמך?

אסף.

זו פעם אחרונה שאני קורא לך לפני שאני מוציא אותך. רק אני מאשר לדבר כאן.

מתוך סך הפול שעומד כמכסה לתאגיד הוא יכול לממש הבאה של 33% מתוכו על סמך ניסיון תעסוקתי, תכף ניגע בזה. אבל זה לא 200. זה 200 לתאגיד חדש שיש לו 350 עובדים אז 100 ומשהו מתוכם זה ה-33%. אבל זה לא מספר אצבע. ובלבד שהוא או מימש את ה-66% והזמין או שילם בגינם וזה עומד לו כזכות. גם בזה כאמור לאורך הדיון אני מנסה להיאבק. אז אני שוב פעם פונה. עכשיו זה מובהר?

כן. אני פשוט מסתכלת על הנוהל. אני רואה שתנאי אחד אומר שהתאגיד מימש לפחות 200 עובדים שנבחנו באמצעות מבחני - - -

טעות, טעות סופר.

2. התאגיד יוכל לבקש לבחון עובדים זרים לפי מתווה חריג זה באופן חד פעמי על 30% ממכסת ההיתרים שאושרו.

זה בדיוק מה שאמרתי.

טעות פעם שנייה.

זה מה שפורסם.

חבר'ה, זה מה שאמרתי, רק שלא אמרתי חריג וחד פעמי. 200 זו דוגמה רק לתאגיד חדש שהוא עם 350 עובדים.

אני יכולה ברשותך?

כן, בואי נבהיר כאן, כי יש פה טעות סופר.

לא, לא, מאה אחוז. אני ברצף של שיחות, אצלי עובדים ברצף של שיחות עם תאגידים. אנחנו מנסים שנייה לבאר, להסביר את הפרוצדורה. לא לפסול, אגב ככל שהדבר ניתן. אני כן רוצה להגיד משהו. ה-30% הוא מתווה ל-10,000 עובדים הראשונים. כבר 7,000 על פניו הוזמנו. בואו נגיד שיש 5,000 שעכשיו אני יכולה להתייחס אליהם כאל נלקחים.

מה זאת אומרת ה-10,000? של ה-b2b?

b2b יש לו 10,000.

זה לא רלוונטי.

לא, ה-30% אני יכולה לעשות אותו רק על הפרטי. אני לא יכולה לעשות אותו על הבילטרלי.

זאת אומרת ה-30% אני אומר ניסיון תעסוקתי.

הבחינה על בסיס ניסיון תעסוקתי הוגבלה למסלול הפרטי. היא לא במסלול הבילטרלי.

לא, לא שייך. רגע, שנייה. במסלול הפרטי נבחנו עובדים.

נכון.

אז הם כבר עברו מיונים.

יש שני מסלולים בתוך הפרטי שאפשר לבצע.

לא. בואי, תקשיבי. יש לי עובד שאני יודע להוכיח שהוא דוקטור בבנייה, גר בקמבודיה. רשות האוכלוסין אומרת שאין מניעת הגעתו לארץ. התאגיד מוכיח את הניסיון התעסוקתי המדהים שלו. אתם אמורים לאשר אותו. זה לא שייך לא פרטי ולא מיונים שמוינו. בוא, אנחנו עושים קצת סבוטאז', כי זה כבר לא קצת, זה הרבה. זה הרבה. תקשיבו טוב.

אבל זה אך ורק מהמכסה של הפרטיים קיבלתי את האישור לעשות את המתווה הזה. אין לי את המתווה הזה בבילטרלי וזה נראה לי אולי פער.

את מדברת על הקצאת מכסה לספירה לכניסתם לארץ? זאת אומרת שנכנסו 5,000 יש 5,000 שיכולים להיות מובאים.

ברשותך, האישור של לא לבצע מבחן באתר היעד הוא אישור שניתן במסלול הפרטי, 30%.

30%.

30%. הוא לא ניתן לי, לא קיבלתי עובדים שדרך ממשלת הודו נמשכו והוצאו. ואני אומרת, על כן יש החלטת ממשלה שאומרת שיש 10,000 עובדים שאפשר להיות במכסה הראשונה. אחר כך במידה ואנחנו מגיעים למיצוי של כ-80% מהמכסה הזאת מאשרים לנו 10,000 נוספים. כרגע גם ההבאה של העובדים וגם ה-30% הם על אותם 10,000 הראשונים. Once אני מגיעה ל-80%, בין אם על ידי זה שזה עובדים שמוינו מעשי או מוינו לא מעשי – אני זכאית לדבר על ה-10,000 הבאים. זאת אומרת עוד לא התקבלה החלטה בעצם. ופה יש יכולת להשפיע, אני לא אומרת שלא. אבל עוד לא התקבלה החלטה על מה, איך ייראה המודל של ה-10,000 הבאים.

קודם כל לא הבנתי את עניין המודל. המודל נקבע. זה 10 פלוס 10 בהוכחת מיצוי 80% של ה-10 הראשונים.

אבל כרגע נכון לרגע זה ה-30% הוא בפרטי ולא בבילטרלי. וזה אומר שאני רגע רוצה להגיע ל-80% מיצוי, בין אם על ידי זה או זה.

מאה אחוז את צודקת. עוד לא מיציתי אחד מתוכו.

בדיוק.

אז זה לא רלוונטי מה יקרה כשאני אמצה את מלאי ה-80%.

הרציונל היה ב-200. וזה מביא אותי שנייה למה שאמרתי במקור.

אני רוצה להסביר למה זה לא שייך ל-200. זה מה שאני מנסה להסביר. ה-200 נכון לתאגיד שהמכסה הכוללת שלו היא 300 ומשהו. משמע שתאגיד שיש לו 800 עובדים במכסה ומשך 500, מותר לו למשוך 300 בהוכחת ניסיון תעסוקתי מתוך המכסה של ה-10,000 הראשונים שעדיין לא מומשה. אני אומר אמת או לא?

אני אדייק.

בבקשה.

אוקיי. מספיק ולתאגיד יש 200 עובדים הוא יכול להביא 30% מהמכסה שלו באמצעות, זאת אומרת המכסה יכולה להיות 800. אבל מספיק ויש לו 200 עובדים.

לקונה. לא על זה דיברנו וזו לקונה שתחליש את החדשים. זאת הלקונה שתחליש את החדשים. ואת זה אני מבקש רגע להבהיר ולתקן.

הבנתי. אני אגיד, הרציונל במקור היה והייתה הנחיה של שר הפנים, אני מזכירה, לעודד, לתת עדיפות לתאגידים חדשים.

וזה מחליש אותם.

של 200 עובדים.

ב-g2g.

לא, בכלל, בפרטי וב-g2g.

לא, תבינו רגע משהו, זה מחליש אותם.

בוודאות, גם וגם.

תקשיבו חבר'ה, לא שייך. אל תתבלבל, אתה מתבלבל במסלולי ההגעה.

לא, לא, אנחנו מדויקים בזה.

תקשיב. אני אסביר לכם למה אתם מתבלבלים בטרמינולוגיה של מסלולי ההגעה. מסלולי ההגעה קובעים מכסת הבאה. אנחנו עוד לא במיצוי, אני מסביר משהו אחר. הרציונל אומר שרצון המדינה כפי שביטא אותה היטב גם כן שר הפנים, המדהים, לעודד, לתמרץ ולתעדף את התאגידים החדשים. רק שיצא הלכה למעשה שבהתקנת התקנות האלה פגענו בחדשים. למה? כי כשאתם אומרים 200 כמספר אצבע זה אומר שזה 30% לחדשים, אבל זה יכול להיות 79% לוותיקים. הבנת למה אני מתכוון או לא? כי 1,000, אם הוא משך 200.

לא, 30% זה 30%. אתה צודק, זה מספר יותר גבוה. האחוז הוא אחוז.

חברים, אריתמטיקה פשוטה, תאמינו לי. יש פה בניסוח יש פה דבר והיפוכו. דבר כובל את השני. ואני מודה מפה ליועצת המשפטית המדהימה שלנו שעלתה שיש פה איזה שהיא לקונה במספרים. כי מצד אחד 200 משמע 200 אם זה לחדשים זה 66% כמו 33%, כמו שאנחנו דיברנו והנחתי כל הזמן. לבוא ולומר 200 כמספר וכל השאר אתה יכול להביא, משמע אם יש לך מסגרת של 1,000 ושילמת ומשכת 200, אתה יכול להביא עוד 800. אבל מה? זה מוגבל ל-30%. אם זה 30% ויש לך 1,000 אתה יכול להביא 300. הבנת עכשיו למה אני מתכוון או לא?

אלה שני תנאים מצטברים. זאת אומרת שזה חייב להיות במינימום 200 עובדים שיש לאותו תאגיד. אגב, לא בהכרח שילם, אם אני זוכרת נכון, דובר על שויך.

לא. שילם. לא דיברנו על זה, אבל חייבתם אותם. וזאת החלטה שמרסקת אותם.

שילמנו על 200.

כי היא גורמת לאנשים לקנות כסף, פשוט לקנות כסף ולהפקיד אותו בקופת המדינה כדי שהם יהיו זכאים לממש את הפוטנציאל שהולך לסייע לכולנו ולהביא 30% על סמך ניסיון תעסוקתי.

אנחנו אמרנו מראש זה מודל ניסיוני.

ואני מבקש שנטייב אותו, גברתי.

אני לא אומרת לא. אני אומרת, אמרנו מראש שזה מודל ניסיוני. אנחנו נכון לעכשיו נמצאים עם כ-6,000 הגשות במודל הזה.

אבל מיכל, לתעשיינים להביא בהיתרים מהבן אדם הראשון. למה לשים לנו מחסום של ה-200? תני לנו להביא אנשים. תני לי להביא את ה-30%.

יש עובדים שמוינו שלא נלקחו באף מסלול.

לא רוצים אותם. המיונים לא טובים.

זה אותם מיונים.

למה לשים לי חסמים?

זה ממש אותם המיונים אבל.

אנחנו לא רוצים אותם, בגלל זה לא רוצים אותם. העובדים שהגיעו אלינו לא טובים. אני מפסיד עליהם כסף כל יום.

תעצרו. כיוון שבעוד 13 דקות אני חייב לנעול את הדיון ומכיוון שיש, בלי עין הרע, שפע של מבקשים לדבר, ומכיוון שמתקבל הרושם שמשרד השיכון באמצעות הגב' ארן מבינה שזה נושא שצריך רגע לבדוק את האינטרפרטציות של מה שכתוב ושל מה שהתכוונו אליו בהתחלה – אז אנחנו ניתן לה אפשרות להתארגן על זה, להגיב ולעדכן אותנו ככל וצריך באמת לטייב ולהבהיר את התהליכים.

בתוך זה אני מצפה שיינתנו אותן תשובות לאותם אלה ששלחו בקשות של פורמטים להבאת הניסיון התעסוקתי, רק שתגידו אם מה שהם שלחו זה מה שאתם מסכימים או לא.

אני אשמח לדעת כאן, אני מסכימה מאוד לטיעון הזה לעבר. אבל אני אשמח לדעת, ואני באמת מבקשת, תאגידים שרצו לדעת ממני מידע לגבי ה-30% ולא קיבלו מענה, אני ממש מבקשת, כי אני כל היום עם תאגידים בטלפון. שזה, אגב, אני לא הרגולטור, אז זה חדש. גם בתוך האירוע הזה.

אני אגיד שאנחנו נותנים מענה. יכול להיות שהוא איטי למה שאנשים רוצים. נכון, אנחנו במערכת חדשה. אמר את זה גם כאן המנכ"ל. אבל שורה תחתונה, אין, אני רוצה להגיד רוב התאגידים כבר קיבלו מאתנו התייחסות למה אנחנו רוצים לראות ומה אנחנו לא רוצים לראות בתוך הדבר הזה.

לא שמעת את הצרכים שלנו. את אומרת רק את הצרכים שלך.

תעצרו. קצר, מה שמך?

שמי אסף מתאגיד סגולה.

תאגיד ותיק או חדש?

חדש.

כמה עובדים משכת? קודם כל, שיהיה לך בהצלחה.

יש לנו בתאגיד 110 עובדים וליתר דיוק אין לי הודים, בסדר? בטעות, פשוט לא ביקשתי הודים. ככה יצאה טעות, אבל זה יצא טוב.

מאיפה הגיעו? תהיה תכליתי.

סרילנקה ומולדובה.

אוקיי. מה רמת המקצועיות שלהם?

מצוינת. אף אחד לא החזיר לי.

מה אחוז הברחנות ממולדובה?

אותם מיונים.

מאוד גבוה. נפגשנו בשדה התעופה עם אדוני, דיברתי איתך בשדה התעופה באותו לילה.

אה, באמצע הלילה אתה עמדת איתי בכיכר שם ואמרת לי. אוקיי.

היה גם ראש רשות האוכלוסין שם.

כן, כן.

עכשיו אני רוצה לדבר לגבי המגבלה של ה-200. תראה, אני תקוע עם העובדים. אני יש לי 110 עובדים. אני לא יכול, יש לי אקסלים ששולחים לי מכל מיני חברות בעולם, על עובדים מקצועיים. אומרים לי קח אותם. אבל אני לא יכול לצרוך אותם, אני לא יכול לבקש אותם. למה? כי יש לי את המגבלה של ה-200 עובדים.

אתה צריך להגיע ל-200 או לשלם על ה-90 הנוספים.

על מה אני אשלם, על איזה מוצר? אין לי בעיה לשלם. עזוב שכבר אני מושקע, דניאל היה 5 מיליון, אצלנו זה כבר 6 מיליון. בסדר? הנחיתו לי 90 עובדים, ערב ליל הסדר. אני שבוע שלם, אין לי הדרכה בגובה לתת להם בחול המועד. לא יכול להוציא אותם.

מישהו צריך לתת על זה תשובות, שיהיה לכם ברור.

אדוני, הדבר הזה עלה לי כמעט 400,000 שקלים שהם הנחיתו לנו את הכמות הזאת ערב ליל הסדר. עכשיו, אני רוצה להביא, אני כרגע עם ה-110 עובדים אני רוצה להתעצם. אני רוצה להגיע גם ל-200. אני רוצה לצמוח. אני כבר מחזיק את כל האופרציה של המשרד, את כל המנכ"ל וכל הדברים האלה.

אז תעביר לנו. אני אגיד, יש תאגידים במצב שלך שהגישו לנו את הבקשות בצורה מסודרת.

של מה? איזה בקשה, של מה?

אמרת שיש חברות שרוצות לשלוח אליך עובדים מקצועיים.

אבל אני דיברתי עם ישי לוי.

גב' ארן, מה שאומר לך אסף זה שהוא לא יכול לממש את הפוטנציאל של ההצעות שהוא מקבל והדרישה אליהן, כל עוד שהוא לא מצליח לגשר על הטולרנס בין ה-110 ל-200.

אני הבנתי, אבל אני רגע אומרת בואו נתחיל. אני יכולה לבדוק אותם.

אתם חייבים לקבל את מה שהיא אומרת. תתחיל להריץ את זה במערכת, אני אסביר לך.

הייתי שמח גם להבין, באמת, אני אדם של הבנה.

תקשיב אסף.

הייתי רוצה להבין מה הרציונל בהגבלה של ה-200 חוץ מאשר ליצור לנו איזה שהיא תקרה לתאגידים החדשים.

הרציונל היה שיש המון המון עובדים שמוינו שלא נלקחים. עכשיו, אני לא מנטרלת רגע את השיח של מקצועי או לא מקצועי. אני חושבת שיש לנו בעיה עם מדינה אחת ספציפית כרגע. בסדר? אני לא בטוחה, אנחנו עדיין בבדיקה לנסות להבין מה ולמה ואיך. אני גם חושבת שיש הייפ גדול מידי סביב האירוע הזה ובטוח יש עובדים מקצועיים הודים, אני משוכנעת.

אבל שנייה אני אגיד, בסופו של דבר הרציונל שעמד מאחורי האירוע הזה הוא שעובדים שמוינו מעשית וראינו אותם בעיניים, שהם יקבלו מענה.

גב' ארן, אני חייב לעבור לשאר הדוברים. אני רק אומר לך, יום חמישי אחר הצוהריים אני מסיים סיור.

יום נישואים שלי, אבל בסדר.

מזל טוב. אז אל תעני לי לטלפון בחמישי-שישי, כי התכוונתי להציע לך לחבור אליי חמישי אחר הצוהריים או שישי.

אפשר בראשון, שני, שלישי, רביעי, תבחר יום.

שני, שלישי, רביעי, אני כאן.

אז חמישי הבא.

יום ראשון אני בצפון, בלי נדר. בחמישי אני בביקורת של מינהל שאני לא יכול להגיד בינתיים. אם אני אסיים בשעה סבירה אז אני אשמח, אני אתאם איתך קודם.

בסדר גמור.

אז ככה: אני מבקש שעד שניפגש ותוך כדי שתבדקו את הלקונות שאנחנו מדברים, לטפל בעניין ה-200 כמינימום. לאפשר לאנשים טיפה אוויר לנשימה. ויכול להיות שהפיילוט הזה יוכיח לנו שיש תהליכים נכונים, בריאים, יעילים, זולים, שהם מסייעים להיאבק בסחר בבני אדם בצורה אפקטיבית. ובואו לא נשלול שום תהליך.

אני מבקש רגע להעביר את רשות הדיבור לגב' טלילה דביר שהיא מהתנועה למען איכות השלטון בישראל. ברוכה הבאה, תודה על הסבלנות.

צוהריים טובים כבודו וכל הנוכחים. אנחנו קודם כל מודים לך על העבודה הארוכה הזאת והמעקב סביב הנושא. הבעיה הזאת של העובדים הזרים שרק החמירה במלחמת "חרבות ברזל" היא באמת יש לה מכלול של מרכיבים. באמת פנינו ואנחנו שמחים שהוועדה גם היא עוסקת בזה.

הדאיגה אותנו סוגיה אחת והיא הסוגייה של ההתקשרות ארוכת השנים עם התאחדות הקבלנים בוני הארץ. אנחנו בעקבות חוות הדעת של רשות התחרות מאפריל האחרון נחשפנו לנושא. זה מדאיג אותנו בשני מישורים ואנחנו כן שמחים פה לשמוע שבמובן מסוים אנחנו מתפרצים לדלת פתוחה. שזה משהו שכבר נעשה. אבל אחד רגע במישור צופה פני עבר. לנו יש שאלות ונראה לנו נכון חוץ מלתת מענה מיידי וצופה מבט קדימה, גם מעניין לבדוק למה זה קרה.

אנחנו כן חיפשנו את הפטורים. גם היועצת המשפטית של הוועדה שאלה על זה. אנחנו ראינו פטורים שניתנו ב-2014, ב-2018 ומאז הארכת התקשרויות חוזרת ונשנית. לא ראינו או לפחות לא נחשפנו למידע על איזה שהם מאמצים להבין האמנם זה הגוף היחיד שיכול למיין? האם נעשה reaching out לספקים נוספים?

ורגע במבט צופה פני עתיד, שאותנו כרגע בצוק העיתים מדאיג יותר ואנחנו מברכים על זה שגם פה המנכ"ל אמר וגם הנציגה של משרד השיכון שבימים הקרובים או בשבועות הקרובים ייצא מכרז. אנחנו מאוד מבקשים לקבל צפי, איזה שהוא מועד ברור לתאריך של יציאת המכרז. כי ברור לנו, אגב, שפרסום המכרז זה יריית הפתיחה. גם הליך מכרזי לוקח שבועות עד חודשים. זה מאוד חשוב לנו שיהיה. ובפרט אם כרגע נשמעו טענות שאנחנו לא נכנסים אליהם, אבל שגם לא ברור מה איכות המיונים שהתבצעו וחשוב לנו שאם אפשר יכנסו לזה ספקים נותני שירותים חדשים. בין אם אחד או כמה. להוזיל את ההליך, לטייב אותו. וכמובן בהיבט של השוויון.

לתת לך רעיון לעוד נושאים לבדיקה?

אנחנו תמיד נשמח.

אז הנה, קחי איזה משהו שבא לי בשלוף. אולי שווה לבדוק מה התהליכים שההתאחדות עברה בכל מדינה ומדינה כדי לאתר את הספק שיספק את העובדים למיון. מה התהליכים שההתאחדות בשם מדינת ישראל ומשרד השיכון עברה בכל מדינה ומדינה כדי לאתר את אתרי הבדיקה.

זה באחריות רשות האוכלוסין. וזה לא קשור, שום אתר לא אותר על ידינו. זה רשות האוכלוסין מתקשרת עם - - -

סליחה, אין בעיה. אין בעיה.

יכולים לבדוק, בשמחה. אבל לא אנחנו עשינו את זה.

האם רשות האוכלוסין בודקת בהבאת b2b ומאתרת את האתר לבחינה?

לא.

לא שמעתי.

b2b לא.

כן, דיברתי על b2b.

אה.

"אה". הבנת?

אם אפשר להוסיף.

אי אפשר כרגע. אז הנה קיבלת עוד שני נושאי בוננזה לבחינה. לפחות לגבי חלק כואב מהנושאים יש לי שאלות רבות וכואבות ומתסכלות. ובתוך זה את מעלה לי באמת איזה שהוא נושא שאני יכול ככה בא לי לשאול לפני שמר גורביץ יקבל גם כן את רשות הדיבור. האם חוברות המיונים לגבי העובדים שהתמיינו על ידיכם במסגרת b2b נמצאות אצלכם אדוני?

כן.

אפשר בבקשה לקבל את העתקן?

בפירוש, כן, כן.

איציק, איציק, אנחנו צריכים לבדוק את זה.

מה זאת אומרת, לא הבנתי? לבדוק מה?

אני אומרת שאנחנו צריכים לבדוק אם להעביר את זה, את הפרטים של העובדים.

לא הבנתי.

בשביל להעביר את הפרטים של העובדים אני צריכה לבדוק את זה.

המנכ"ל פה קיבל החלטה והיועצת המשפטית אמרה שאין מניעה.

הוא אמר ככל שאין מניעה משפטית. אז אני אומרת נבדוק אם לא.

הנה, יש פה יועצת משפטית, אמרה שאין מניעה.

אנחנו צריכים לקבל התייחסות מגורמים שאחראים על פרטיות.

מיהם הגורמים שאחראים על הפרטיות?

גם רשות האוכלוסין. אני מקבלת נתונים של עובדים מכל העולם.

הבנתי. יש פה יועצת משפטית מרשות האוכלוסין?

כן.

אבל רגע אדוני, אפשר להסביר למה?

לא.

טוב.

יש פה יועצת משפטית. שלום גברתי, ברוכה הבאה. שמך ותפקידך.

קרן גלבוע מהלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין.

מהלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין, משרד הפנים. האם יש מניעה שהוועדה תקבל את חוברות המיונים של עובדים שהתמיינו על ידי התאחדות הקבלנים בהבאה פרטית או בהבאה כלשהי?

אם אני מבינה נכון, על הטפסים יש שמות של עובדים ושל בוחנים.

נכון.

זה נתונים פרטיים. אז אנחנו צריכים לבדוק אם יש אפשרות להעביר את זה. אולי אפשר להעביר את זה עם מחיקת השמות.

מה את אומרת? איזה לוקסוס. את יודעת שאני מטעה, אבל אני לא כזה. לטשטש את שמות הבוחנים והנבחנים. מה אני צריך את הטופס? לא הבנתי.

לכן אמרתי, צריך לבדוק.

אני שואל אותך שאלה. אני מגיע לאתר בניין. אני מגיע לאתר בניין, אני רואה מישהו שלכאורה עובד. מותר לי לשאול אותו את שמו?

באתר כן, אבל אלה טפסים שמולאו והועברו ונמצאים אצלנו. זה מידע שנמצא אצל רשות ממשלתית.

האם העובד המתמיין לוקח בחשבון שפרטיו יהיו ידועים לגורמי ממשל בישראל?

אנחנו צריכים לבדוק את זה. אני לא רוצה לענות תשובות.

אני שואל שאלות. האם גברתי נחשפת לפרטי העובדים שמבקשים להגיע לישראל?

הרשות נחשפת, כן.

הרשות נחשפת. גם גברתי?

אני ספציפית לא.

אבל אם את רוצה יש לך מניעה?

אין לי מניעה.

אין לך מניעה.

כבודו?

תכף. האם רמת חשיפת המידע שפקידה במשרד הפנים יכולה להיות חשופה אליה היא רמה מובחרת יותר מאשר יושב ראש ועדה בכנסת ישראל?

יש הבדל.

כמי שישב בוועדות חוץ וביטחון ושמע נושאים קצת יותר סבוכים מסווגים וחשובים, אני לא יכול לקבל את פרטי הממיין מטעם התאחדות הקבלנים או המתמיין?

אני רק רוצה להוסיף אדוני, אם הנושא רגיש או יש איזה שהיא מניעה, אפשר להעביר ליו"ר הוועדה ולבקש שזה יישאר אצל יו"ר הוועדה ולא יעבור הלאה. אבל בוודאי שמועברים לכנסת גם מידע רגיש מאוד וגם מידע מסווג.

בהסכמים יש סעיף הגנה על פרטיות.

איפה זה פורץ את הפרטיות? לא הבנתי.

אני אומרת שרוב ההסכמים הבילטרליים יש סעיף שעוסק במידע וכמו שעו"ד גלבוע אמרה, זה נושא שצריך לבדוק אותו.

מי גברתי?

רחל אוברמן, משרד החוץ.

האם במסגרת ההסכמים הבילטרליים חתום איזה אישיות ואיזה דרגה יכולים להיות חשופים לשמות העובדים ואיזה לא?

אנחנו צריכים לבדוק את הסעיפים.

אתם לא יודעים את זה?

אני לא זוכרת את זה בעל פה. אפשר לבדוק את זה ונעשה בדיקה לגבי הנושא הזה.

שמות העובדים זה משהו שהוא פתוח לכולם.

תגידו לי, אתם שומעים את עצמכם? שם העובד שעובד בישראל והבוחן פה מישראל שבחן אותו.

כבודו, אוקיי. חוק הגנת הפרטיות כן מכיל בעצם על כל גורם ממשלתי לשמור את המידע שמגיע אליו מכוח סמכויותיו אך ורק לו ולעובדיו, מתוקף תפקידו והסמכות המוענקת לו בדין.

מבחינתנו כחוק הגנת הפרטיות אף גורם ממשלתי לא יכול להוציא מידע מחוץ לכותלי המשרד, אלא אם יש הרשאה לכך בדין. אפילו מעבר מידע בין משרדים זה חייב להיות תלוי בסוגיה של סמכויות, בסוגיה של רלוונטיות, בסוגיה איזה מידע נדרש. וקרן גלבוע, לצורך העניין, שזו בעצם עורכת הדין מרשות האוכלוסין, מקבלת את המידע כי היא הרשות בעלת הסמכות לתת אשרת עבודה.

תגידו לי, ממתי התאחדות הקבלנים היא רשות ממשלתית?

לא, לא, יש הבדל.

שמה?

כאשר התאחדות הקבלנים היא בעצם יש לה התקשרות כלשהי עם משרד ממשלתי היא על פניו במסגרת ההתקשרות - - -

ואני מפקח על עבודתם. אני המפקח על עבודתם.

כאן תדייק אותי המחלקה המשפטית של משב"ש, על פניו אותו ספק נכנס לנעלי המדינה לביצוע אותה מטלה בהתאם להתקשרות ביניהם.

ועדיין הם עובדים בדיקה.

ועדיין אסור להתאחדות להעביר מידע זה לאף גורם חיצוני ואפילו לא לעובדים שאינם צד להתקשרות. עכשיו, עד כאן כללי. עכשיו לצורך הדיון.

אני המום, אני המום.

מה זה המום? כבודו, אם היום היינו חושפים כל מידע שיש במדינה.

איזה מידע? בואי, אני רוצה לשאול אותך שאלה. אם הייתי מחליט שאני עולה על מטוס, מגיע להודו לאתר מיונים, מישהו היה אומר לי לא להגיע?

זהו. אבל פה נתת דוגמה מאוד יפה. כי באת ואמרת כבודו אם אני עכשיו הולך באתר.

אז מה את רוצה שאני אעשה? אני שואל מה אני אקבל, עוד לא זזתי.

אם אתה שואל את אחד האנשים איך קוראים לו יש לו את הזכות לענות או לא לענות. אבל כאשר אדם מגיש טופס כלשהו למשרד ממשלתי החוק מחייב - - -

הוא לא הגיש אותו למשרד ממשלתי.

לא, אבל עצם זה שהוא עבר מיון על ידי ממשלת ישראל.

אבל הוא לא עבר מיון על ידי ממשלת ישראל.

לא, עצם זה שמשרד ממשלתי פיקח וקיים את חובת המיונים הוא מחויב לשמור את המידע הזה תחת משרד - - -

מה המידע? אני לא מבקש לדעת אבל נושאים אישיים שלו.

דרכון, שם מלא.

אבל התאגידים קיבלו את המידע הזה.

אבל התאגיד קיבל.

ניתן את ההסכמה שלנו, התאגידים.

את אומרת, בואי תראי מה את אומרת, עו"ד לינא סאלם. תקשיבי מה את אומרת. את אומרת כזה דבר: בואי תראי מה את אומרת, תקשיבי.

זו לא התנגדות לשם התנגדות.

לא, לא, מה פתאום. מה הקשר ביניכם לבין סירוב ורגולציה מיותרת? תראי מה גברתי אומרת. כל פקיד במשרד הפנים יכול להיות חשוף לשם העובד ושם הממיין.

לא כל פקיד. כל פקיד שאחראי על אשרות ורלוונטי למילוי תפקידו.

אוקיי. שנייה, תני לי רגע לסיים. ברמת פקיד.

אבל שמילוי תפקידו מחייב.

לשם מילוי תפקידו. לשם מילוי תפקידו. כנ"ל משרד השיכון. כנ"ל התאחדות הקבלנים.

לא, גם לא כל אדם. מיכל לא תעביר את הפרטים האלה לעובד במשרד הבינוי והשיכון שלא אחראי על הנושא של המיונים.

היא לא צריכה להעביר, הוא מביא לה.

לא.

מה את אומרת לי לא?

ההתאחדות עדיין מחויבת להתקשרות בינה לבין המשב"ש, בכל מצב. כבודו מעלה פה שאלות שמחייבות בדיקה.

בואי, תשמעי מה את אומרת לי. את אומרת לי: תקשיב, זה אייל, בעל תאגיד, הוא יכול לקבל שמות עובד וממיין, אתה לא. זה מה שאת אומרת לי.

בדיוק.

לא, אבל גם הם לא מקבלים.

זה פשוט טיוח, זה חד משמעית טיוח מה שאת עושה. ממה אתם מפחדים? שימו את העובדות על השולחן. ממה יש לכם לפחד? זה טיוח, זה מאה אחוז טיוח.

כנראה יש מה להסתיר.

יש הרבה מה להסתיר, בגלל זה אתן מתלחששות ביניכן ואת אומרת לה אל תעני ליו"ר הוועדה שתיגמר הוועדה.

בשביל שנשלם אגרות אנחנו מקבלים את השמות והכול.

לפני חצי שעה לא ידעת לענות תשובה, עכשיו נאמת פה רבע שעה.

כנראה שיש מה להסתיר.

אוקיי, בסדר. תעצרו. אני מקבל מהנשיאות סנקציות. תעצרו, אני לא יכול, אסור לי להמשיך לקיים את הדיון. אני רק נועל אותו, אין לי ברירה.

אני רק מקריא לכם לסיפה, על פי תקנון הכנסת. (ג) בתקנון הכנסת, בפרק שביעי: "מוזמנים לישיבת הוועדה ומסירת מידע לוועדות": "הוועדה רשאית לדרוש מנושאי משרה וממלא תפקיד כאמור בסעיף קטן (א) מידע, מסמכים ודוחות. בפרק זה מידע שבתחום סמכותו מצויים בידי הגוף שבו הוא מכהן והדרושים לוועדה למילוי תפקידה. והוא יעבירם לוועדה".

כנראה שהגישה שלכם מסתבר מחמירה יותר וכנראה שגם מבינה יותר מהיועצת המשפטית לוועדה, היועצת המשפטית לכנסת ומכותבי התקנון. אני אמשיך מכאן. אני לא יכול עוד להתעכב, אני עובר לדברי סיכום.

הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון לבדוק מול משרד המשפטים ומשרד החוץ אם יש מניעה משפטית להעביר את חובות המיונים לוועדה. אם יש מניעה משפטית, לעדכן על כך את הוועדה. אם לא, להעביר בהקדם האפשרי את החובות כפי שביקשנו כבר לפני יותר מחודש ימים. הוועדה מבקשת שהגורמים הרלוונטיים, כשבוחנים את הבקשה והדרישה הזאת, ייקחו בחשבון את הסעיף בפרק 7 כפי שהוועדה הקריאה מתקנון הכנסת.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה לבדוק את הטענות שעלו בדיון על ידי נציגי התאגידים על סכומי אגרות לא הגיוניים ולא נכונים ולעדכן את הוועדה; הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין לבדוק את עניין שלושת החודשים שנקבעו בנוהל העברת העובדים הזרים הלא מיומנים לענפים אחרים. למעשה זה לא נוהל העברת עובדים אלא נוהל השאלת עובדים אם נדייק.

הוועדה פונה לתאגידים בקריאה שכל מי שמעוניין להביא עובדים במסגרת b2b ולא נמשכו יכולים לבקש ולבצע הזמנה ולעדכן באם ישנם קשיים ועיכובים. הוועדה פונה לתאגידים החדשים והישנים שהביאו עובדים זרים באמצעות b2b והם לא מרוצים מהמקצועיות והמיומנות שלהם לפנות לוועדה ולעדכנה.

הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון לבחון את הנוהל של 200 העובדים כמינימום ולעדכן את הוועדה כל כך ולטייב את התהליכים.

הוועדה תקיים דיון נוסף ביום ה-16 ביולי 2024 בהשתתפות מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ומצפה לקבל תשובות ועדכונים בהקדם ולפני הדיון.

הוועדה מצפה ומבקשת בכל לשון של בקשה לבדוק האם ישנם עוד תאגידים שעדיין לא קיבלו התייחסות לעניין פורמט הבאת העובדים על סמך ניסיון תעסוקתי ומבקשת לקבל עדכון כמה עובדים שעל סמך ניסיון תעסוקתי הגיעו כבר לארץ לענף הבניין.

הדיון נעול.


הישיבה ננעלה בשעה 16:05.