פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



24
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
23/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 81
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום ראשון, ח' בתמוז התשפ"ד (14 ביולי 2024), שעה 10:00

בחינת העסקת עובדים זרים בענף השיפוצים לאור איסור כניסתם של עובדים פלסטינים לישראל

חברי הוועדה: ארז מלול – מ"מ היו"ר

אביבית אסרף - מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה והאכיפה, משרד העבודה

איילת דהאן - עו"ד, היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדן, משרד המשפטים

רבקה לפינר - יו"ר ועדת האגרות הבין-משרדית, משרד האוצר

משה נקש - ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

קרן גלבוע - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

דניאל איטח - משרד ראש הממשלה

ערן סיב - יו"ר, התאחדות קבלני השיפוצים בישראל

נטלי ויינשטיין - מנכ"לית, התאחדות קבלני השיפוצים

בן ציון נהמי - חבר הנהלה, התאחדות קבלני השיפוצים

יצחק בילס

חבר הנהלה, התאחדות קבלני השיפוצים

בלה איסחקוב - התאחדות קבלני השיפוצים

יעל ספיר - התאחדות קבלני השיפוצים

אלי שושן

התאחדות קבלני השיפוצים

רותי כהן - התאחדות קבלני השיפוצים

אבי בן חיים - קבלן והנדסאי בניין, חבר בהתאחדות קבלני השיפוצים

יריב ריינזילבר

מנהל חברת שיפוצים

יצחק מויאל - יו"ר, הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות

דוד כהן - התאחדות הקבלנים

יוחאי כהן - התאחדות הקבלנים

מקסים צ'רנין - קבלן שיפוצים, חבר בהתאחדות הקבלנים

רן כהן - חבר הנהלה בהתאחדות

ואאיל עבאדי - הסתדרות עובדי הבניין

מיכאל גבאי - מנכ"ל, חברת מיקי שיפוצים

מאיר שמש - התאחדות קבלני הפיגומים

צבי קנטור - יו"ר, ועדת עובדים זרים בלשכת עורכי הדין

אחמד גנאים - "אלעולא להכשרות וחינוך" בע"מ, סח'נין

מיכל ארן - מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון

נעה בן שבת

דיקלה טקו

שי אבדיאייב – איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


בחינת העסקת עובדים זרים בענף השיפוצים לאור איסור כניסתם של עובדים פלסטינים לישראל

שבוע טוב לכולם. יום ראשון, ח' בתמוז, התשפ"ד, 14.07.2024, הנושא, בחינת העסקת עובדים זרים בענף השיפוצים לאור איסור כניסתם של עובדים פלסטינים לישראל. לפני שנתחיל את הדיון, כולנו תפילה לשלום חיילינו, שיצליחו בקרב ויחזרו לביתם בשלום, ולשלום חטופינו, שיחזרו לביתם בקרוב, אמן.

התכנסנו לנושא שהתוודעתי אליו מאז 7 באוקטובר. כולנו מכירים את התאחדות הקבלנים, ה"טייקונים", אין לי שום בעיה איתם, אבל הם חזקים יותר. אני מגלה פתאום שיש התאחדות לענף השיפוצים, יש יושב-ראש, יש מנכ"לית ונשמע אותם. בעקבות 7 באוקטובר הענף הזה הושבת, אנשים פשטו רגל, אזרחים לא קיבלו דירות, משלמים שכירות ואין להם איפה לגור, וגם הקבלנים הגדולים שנעזרים בקבלני המשנה נתקעו, ובעצם ענף השיפוצים הוא "ענף השקופים".

בתור נציג מפלגה שמייצגת את השקופים, ישר הרמתי ידיים והתחלתי לטפל בנושא, היו דיונים בוועדת העבודה והרווחה, ועדת הפנים ועכשיו גם בוועדה הזו. אני מודה ליושב-ראש הקבוע של הוועדה, חבר הכנסת אלי רביבו, הוא עובד קשה בכל הנושא של עובדים זרים, הוא נהיה מומחה ופועל רבות בעניין. הוא הראה לי כמה חשוב ענף השיפוצים, וביקש שאני אנהל את הדיון, ואני מקווה שבעזרת השם נביא בשורות לקבלני השיפוצים ולאזרחים.

יש 6,130 קבלני שיפוצים רשומים, יש עוד 25,000 לא רשומים, ואין עובדים פלסטינים ואין עובדים זרים, ולצערי ידיים ישראליות לא עובדות כל כך בענף, עובדות מעט, דאגנו דרך העבודה והרווחה להכניס אותם למענקים, אבל זה עדיין לא מספק והפתרון העיקרי פה הוא העובדים הזרים.

מאז 7 באוקטובר רשות האוכלוסין עובדת קשה, היינו בהרבה דיונים לגבי קידום הנושא, אז עם ענבל ועכשיו עם נקש, אבל ב"ענף השקופים" אין התקדמות, למרות החלטת ועדת המנכ"לים שצריך לקדם, אין עדיין נהלים, לא הגיע עובד אחד לענף השיפוצים, וחייבים להתקדם בנושא.

נשמע את כולם, בגלל קוצר הזמן כל אחד יהיה תכליתי ולא יחזור על עצמו, תדברו על הקושי ועל הפתרונות האפשריים ונקווה להביא בשורה. נתחיל עם ענף השיפוצים, עם המנכ"לית, עם היושב-ראש.

אני ערן, יושב-ראש התאחדות קבלני השיפוצים בישראל, אנחנו הגוף הרשמי החוקי לענף השיפוצים, יש לנו הסכם עבודה קיבוצי עם ההסתדרות, יושב כאן ידידי איציק מויאל. בראש ובראשונה, אני רוצה להודות לך, חבר הכנסת ארז מלול, אתה הרמת את הכפפה, אתה מאמין בנו ולקחת אותנו כמשימה.

כמו שאתה אומר, "ענף השקופים", כך אנחנו מרגישים שנים רבות. אנחנו לא "סוג ז'" במדינה, אנחנו משלמים מיסים, עושים צבא, העסקנו 15,000 עובדים פלסטינים בצורה חוקית, עם רישיון עבודה, דרך רשות האוכלוסין. מאז 7 באוקטובר, ענף הבניין קיבל מעט עובדים זרים, ענף המלונאות קיבל, ענף החקלאות קיבל, כולם קיבלו עובדים זרים, ורק אנחנו נשארנו בין הפטיש והסדן בלי עובדים, ואנחנו משתוקקים קודם כל לעובדים ישראלים. מפה אני קורא לכל ישראלי שרוצה לעבוד בענף השיפוצים, תפנה אלינו, נכשיר אותך ונסדר לך עבודה.

אם אין עובדים ישראלים ואין עובדים פלסטינים, אנחנו רוצים עובדים זרים כמו כולם. זה ענף גדול שמגלגל 15 מיליארד שקלים בשנה, 350,000 בתי אב בשנה עוברים שיפוצים, יש 6,130 קבלני שיפוצים שרשומים "כדת משה ישראל" ברשם הקבלנים, אחרי שעברו מבחנים, תעודת יושר מהמשטרה, בדיקות עבודה בגובה, בטיחות בעבודה, המון מבחנים והם מקבלים את החותמת ממדינת ישראל שהם רשאים לעשות שיפוצים מעל 47,000 שקל. ואותם אנשים העסיקו עובדים פלסטינים בצורה חוקית, אין שום סיבה שמדינת ישראל לא תאפשר לנו להעסיק עובדים זרים.

המתווה של העובדים הזרים שקיים היום בשוק דרך תאגידי כוח אדם לא מתאים לענף השיפוצים. התאגידים מבקשים לתת לכל הפחות 30 עובדים לחברת בנייה. עובד אחד, שניים, שלושה או ארבעה לחברת שיפוצים, זה לא מתאים להם להתעסק עם זה, האגרות שהם משלמים והתעריפים שעובד זר מקבל היום זה בערך 20,000 שקלים בחודש, לא ייתכן שעובד ירוויח יותר מבעל הבית שלו.

ביקשנו להעסיק את העובדים הזרים בהעסקה ישירה דרך לשכות פרטיות. לפני שבועיים הייתה ועדת מנכ"לים ברשות יוסי שלי, מנכ"ל ראש הממשלה, אני ונטלי הגענו לשם, שכנענו אותם בצורך להציל את ענף השיפוצים, אנשים קורסים, אנשים פושטים את הרגל, שיקים חוזרים כי אין להם עובדים. זכותנו להעסיק את העובדים ולהתפרנס בכבוד. ועדת המנכ"לים ברשות יוסי שלי, גם נקש וסיסו היו שם, החליטה להקצות 5,000 עובדים יעודיים לענף השיפוצים, ודרך לשכות פרטיות, התאחדות קבלני השיפוצים או כל גוף אחר שיכול להציג מועמדות, הם יוכלו להביא את העובדים לארץ. דובר על לתת את העובדים ממזרח אירופה לענף השיפוצים.

עובדי בניין הם לא עובדי שיפוצים, כמו שעובדי חקלאות הם לא עובדי שיפוצים. ההכשרות ומה שהם צריכים לדעת לעשות, אלה עובדים מקצועיים לכל דבר ועניין, אנחנו צריכים שיהיו מקצועיים בגבס, בריצוף, בצבע, בטיח, ולא בברזלנות או טפסנות, אשר אלה המקצועות שעלהם הם נבחנים בחוץ לארץ לפני הבאתם לארץ. אנחנו צריכים עובדים ייעודיים לענף השיפוצים במדינת ישראל.

כולי תקווה שהחלטת המנכ"לים של הוועדה, תיושם בקרוב מאוד ותהיה קרש הצלה לענף השיפוצים. אנשים לא מצליחים לעבוד ולהתפרנס תשעה חודשים. יושבים פה איתי קבלני שיפוצים רבים, שהגיעו מכל רחבי הארץ, אפשר לתת להם לדבר, הם מרגישים "סוג ב'" במדינה, הם לא מצליחים לעבוד ולהתפרנס, אפילו לא מצליחים לתת הצעות מחיר כי אין להם ידיים עובדות.

אני מקווה שהוועדה תמצא לנכון, א' – לעזור לענף השיפוצים. ב' – להביא כמה שיותר מהר את העובדים לענף השיפוצים כדי להציל את האנשים שלנו, הם במצוקה כבר תשעה חודשים, חובתה של מדינת ישראל לעזור.

אני רוצה להודות לך שהרמת את ענף השיפוצים, שמונה שנים קיימת העמותה - - -

העמותה קיימת מ-2002, נטלי אצלנו שמונה שנים.

כל הכבוד, שניכם ביחד הרמתם את הנושא של ענף השיפוצים, במלט, בנושא קבלת העובדים, ברישיונות, הסדרה של ענף שאין ישראלי שלא נזקק לענף הזה. באמת כל הכבוד לכם, יישר כוח. נטלי, את רוצה להוסיף מילה?

אני רוצה להודות לך חבר הכנסת מלול על עבודת הקודש שלך, אתה מציג דברים כה חשובים שהענף הזה עובר מאז 7 באוקטובר, ואנחנו מרגישים פתאום שרואים אותנו, שומעים אותנו ומרגישים אותנו.

מדובר בקבלנים שהם "מלח הארץ", קבלנים שאנחנו מכירים אותם באופן אישי, מלווים אותם כבר הרבה שנים, ואנחנו רואים אותם קורסים מאז 7 באוקטובר. אנחנו נלחמים לאורך כל החודשים האלה בכל ועדה, ולהרגיש שפתאום באמת שומעים אותנו ושמים עלינו את הזרקור, זה דבר מאוד חשוב וקשה לתאר את התחושה הזאת.

חשוב לחדד, קבלני שיפוצים לא יכולים להעסיק את העובדים הזרים באמצעות תאגידי כוח אדם. כמו שאמר ערן, גם מבחינת העלויות הגבוהות וגם מבחינת כמות השעות, והכדאיות של תאגידי כוח האדם לתת לנו להעסיק אותם, ולכן אנחנו באמת מוצאים לנכון שהדרך הטובה ביותר, כמו ההחלטה שהתקבלה בוועדת המנכ"לים, לאפשר לנו להעסיק אותם דרך לשכות פרטיות, כאשר האחריות והפעילות הזו יהיו תחת ההתאחדות, כי אנחנו כמלכ"ר נאפשר את ההעסקה הזו בעלויות הנמוכות ביותר עבור הקבלן, ללא שום מטרת רווח. אשמח לשמוע את חבריי כאן.

מה שקורה הוא שהקבלנים "נחנקים" והם מביאים שב"חים, זה פוגע בביטחון המדינה, פוגע באזרחים, אנחנו נגד הדברים האלה. אנחנו מעמידים את הקבלנים במצב לא טוב, אם הוא לא מספק את הדירה הוא לא מקבל כסף, הבנקים לוחצים והספקים לוחצים, ולצערי זה מה שקורה.

אתה צודק ואני אחדד את זה. אני בהתאחדות שמונה שנים, כל הפעילות של כל חברי ההנהלה וערן מיום הקמתה, עבדנו קשה מאוד כדי למסד את הענף, כדי לאפשר את ההעסקה החוקית בענף, עבודה תחת רישיונות חוקיים, עשינו הסכמים קיבוציים, עשינו הכול כדי להסדיר את הענף, ואני מרגישה שבתשעה חודשים הלכנו 20 שנים אחורה, קחו אותנו קדימה.

אנחנו נעשה את זה ובגדול. בואו נשמע את קבלני השיפוצים שהגיעו, מי זה דוד כהן?

יש לנו הרבה בעיות עם העובדים הפלסטינים, יש כאלה שפורצים גבולות, ממש קופצים מעל הגדרות כדי לעבוד ולהתפרנס. מתקשרים אלינו עובדים שכבר 20 שנה עובדים אצלנו ומתחננים לבוא לעבוד, יש אפשרויות למצוא להם פתרונות, גם אם זה לעשות להם הסעות מהמחסומים - - -

אבל זה לא לוועדה הזאת, זה נושא ביטחוני, זה יותר שייך לוועדת חוץ וביטחון, אני הבנתי שביהודה ושומרון הם כן עובדים, בשאר הארץ לא עובדים, אני לא רוצה להיכנס לזה.

יש מקומות ויישובים שמכניסים - - -

אין לי את הנתונים, אין לי את האנשים המתאימים פה, אני לא רוצה להיכנס, זה נושא ביטחוני. תתמקד בנושא של העובדים הזרים, האם זה פתרון?

העובדים הזרים לא מועילים לנו, עבדו אצלי כמה פעמים עובדים זרים, אין תועלת מהם. הם לא באים לעבוד, הם באים לשחק האנשים האלה, הם לא מקצועיים בכלל, הם לא יודעים לעבוד, אין מה לעשות איתם, זה הניסיון שלי.

תודה רבה. יוחאי כהן?

אני יוחאי כהן, גם אני חבר בהתאחדות קבלני השיפוצים. אני רוצה גם להודות לכל ההנהלה שיושבת פה.

כהשלמה לדבריו של דוד, העובדים הזרים לא מיועדים לנו כקבלני שיפוצים. בחנו ברזלנים וטפסנים, כל מיני מגזרים כאלה, שלא מחוברים אלינו. הם לא טובים בשבילנו, אנחנו צריכים את העובדים הפרקטיים. גם העובדים שמגיעים היום מחברות כוח אדם, הם דורשים 12 שעות, אתה לא יכול לעבוד בבית באמצע שכונה 12 שעות מ-07:00 עד 19:00, זה מפריע לכולם וזה לא עובד.

כבר תשעה חודשים אנחנו בקושי עובדים, אפשר לראות את זה גם בהכנסות, הסיבה שאנחנו לא עובדים זה כי אין עובדים.

אתה תקוע באמצע פרויקטים?

כמה פרויקטים, וזה לא רק אני, אני מאמין שיש פה עוד הרבה - - - כולם באים והולכים.

אני יודע שזה לא נושא הדיון פה, אבל כמו שהוא אמר אנחנו מרגישים "סוג ב'", יש סקטורים בענף שיש להם יותר כוח מאיתנו, אנחנו הקטנים, המלונאות, הסיעוד, המסעדנות, בתי חולים, כל חברות כוח האדם הגדולות האלה, שכן נכנסים פועלים פלסטינים, והם עובדים ואין שום בעיה עם זה. אני לא גוף ביטחון שיודע אם אפשר או שלא, אבל אם מכניסים בסקטורים מסוימים, גם לנו מגיע.

עוד מעט נשמע את מר איטח ואת נציג ועדת המנכ"לים. למה אי אפשר להתאים את העובדים הזרים וכן לעזור, לכל סיר יש מכסה, לפי התנאים והמקצועיות של היום זה לא שייך, אבל למה לא לבנות מודל שכן מתאים?

זו הסיבה שאנחנו כאן, אנחנו רוצים לייצר סוג העסקה נכון, גם מבחינת היקף ההעסקה וגם מבחינת סוגי העובדים שיגיעו לכאן, אחרי שעברו מיונים ואחרי שאנחנו יודעים שיש להם את האפשרות לעבוד בענף השיפוצים, בגלל זה אנחנו עושים את כל השינוי הזה, כדי לייצר את ההתאמה.

אנחנו לא מדברים על הוראת שעה, אנחנו מדברים לטווח הארוך.

בדיוק.

כך אפשר לעשות כמה פרויקטים במקביל, וזה לא תלוי בעובד מסוים. אני שמעתי מחברים שהעובדים, שהגיעו לארץ, העלו במאות אחוזים לשעה את המחיר והם עיכבו את השיפוצים, כי הם יודעים שאין עובדים, אז כמו ההיצע, ככה הביקוש, הבנתי שמגיעים לסכומים של 500 ועד 700 שקלים לשעה.

לא יודע לגבי 500 שקלים לשעה, אני יודע שהם לוקחים 1,700-1,500 שקל ליום, הם מרוויחים יותר ממני. אני רוצה לשבת בבית, לא לעבוד.

בבקשה אני רוצה לומר - - -

רגע, מה שמך?

שמי בנצי.

למה לא נרשמת? לא משנה, מה השם לפרוטוקול?

בן ציון נהמי, קבלן שיפוצים רשום ומפקח בנייה. בשנים האחרונות אני עושה את המיונים להתאחדות בוני הארץ. אני במגע עם עובדים זרים מ-2016, מה שחבריי אומרים כאן, העובדים הזרים שמגיעים לישראל הם באמת מתמחים במקצועות ייחודיים שמתאימים לקבלני הבניין – ברזלנות, טפסנות, טיח וריצוף.

לפני חודש ביצעתי עבודה באוזבקיסטן לתאגיד פרטי, בחנתי עבורו 300 עובדים בעיר סמרקנד. עשיתי עוד שתי בחינות שלא היו בסדר היום לענף השיפוצים, אם זה בגבס ואם זה בשיפוצים. ניתן לבחון את העובדים הזרים באופן ספציפי וזה הפתרון, אני מוכן לסייע בכך.

צריך חשיבה רצינית, כי יש קבלן שצריך עובד שניים, קבלן אחר צריך שמונה, הכול תלוי בפרויקטים. אנחנו לא רוצים סתם להביא עובדים שלא תהיה להם עבודה פה וזה יושת על קבלן השיפוצים, צריך לבנות פה משהו משותף בין קבלנים, שכל אחד יעביר מאחד לשני, לגבס, לאינסטלציה וכדומה.

עד 7 באוקטובר קבלני השיפוצים העסיקו עובדים פלסטינים במשרה מלאה. אדם שהיה לו צוות של שניים, חמישה או עשרה עובדים העסיק אותם במשרה מלאה. לקבלני שיפוצים יש עבודות ברצף ועבודות קדימה, הם יכולים להעסיק אותם.

תודה. רן כהן בבקשה.

אצלי במשרד הייתי מוציא להם דרך - - -

סליחה צריך להירשם דרך המנהלת כדי לדבר.

רן כהן, תציג את עצמך בבקשה.

רן כהן, חבר הנהלה בהתאחדות. אני קבלן שיפוצים א134 ו-ב134, זה ענף איטום. אני עצמאי משנת 2000, נכון ליום המלחמה החזקתי 14 פלסטינים, שהיו איתי בערך 18 שנה, צוות מאוד מקצועי, בוקר אחד סגרו לי את - - -

אני מבין שאין תחלופה, אלה עובדים קבועים, זה לא כמו קבלני בניין שזה עובדים בתחלופה קבועה.

עובדים קבועים, מסתכלים על מקום העבודה כמקום העבודה שלהם, יודעים שאם יש בעיה, הם צריכים להגיע ולתקן, עבדנו 18 שנה כצוות. אבל בוקר אחד אתה קם ואין לך חנות, אין לך מה למכור. אני לא יודע בכלל איך לתמחר את הצעת המחיר. מי שמפסיד מהמצב הזה אלה האזרחים, הזוגות הצעירים שלא יוכלו לשפץ. לפני תשעה חודשים מה שהייתי נותן ב-100,000 שקל היום קופץ ל-150,000 ואפילו 170,000 שקל, אפילו את זה אני לא מסוגל לדעת, לפני שאני סוגר משהו אני לא יודע אם אני בכלל יכול לבצע את זה.

5,000 האיש שמדברים עליהם זו זריקת עידוד, ועניין הוועדה הזו והמחמאות שאני שומע עליך מהיושב-ראש שלי ומהמנכ"לית, זה מעט מדי, זה לאט מדי, זה לא קורה. אנחנו צריכים כבר לעבוד ולהיות בחוץ. מה שקורה עכשיו, אנשים ישלמו עליו בעוד שנה-שנתיים, כי עד שהמצב הזה - - -

למה צריך להגיע לזה? כמו עם העצמאים המילואימנקים, שעד שלא צילמו להם את המקררים הריקים בבית אז לא עשו, למה צריך להגיע למצב שבו אנשים יתחילו עם הוצאה לפועל ועיקולים? בואו נעצור את זה רגע לפני, שומעים אותנו הרבה גורמים שיכולים לעזור.

אחרון מנציגי הקבלנים, אתה קבלן שיפוצים?

לא, אני יושב-ראש ועדת עובדים זרים.

נכון, אז כן נרשמת, סליחה, צבי קנטור, יושב-ראש משותף, בבקשה תציג את עצמך.

אני צבי קנטור, יושב-ראש ועדת עובדים זרים בלשכת עורכי הדין. אני מבקש לתמוך במה שהקבלנים אמרו כאן. במדינות אחרות מצאו פתרון לבעיה בהעסקה ישירה של עובדי השיפוצים על ידי הקבלנים שגם בוחנים אותם, באמצעות פלטפורמות טכנולוגיות או באמצעות נציגים ששולחים בהתאם לכמות.

המגוון של סוגי המקצועות שנדרשים על ידי השיפוצים הוא לא רק יותר גדול, אלא פי 20 מאשר בענף הבניין. כי גם אם אתה צריך עובד טיח או עובד גבס, אתה צריך עובד זוטר, עובד רגיל או ראש צוות. זה לא בדיוק אותו הדבר. בתור קבלן שיפוצים אני צריך לבנות צוות, ראש קבוצה אחד, שני עובדים עם ניסיון, שני עובדים זוטרים, אז אני לא יכול לכתוב "עובד גבס", כי גם בין עובדי הגבס יש 5 דרגות.

אבל יש דברים שלומדים תוך כדי תנועה. כשיש לך את הבסיס, הקבלן בעצמו הואיל בטובו ללמד, אף אחד לא נולד עם הידע, אין מה לעשות.

בעולם מצאו לזה פתרון מאוד פשוט – כל קבלן מגייס באופן ספציפי את העובדים שהוא צריך, הוא בוחן ומבין אותם, ואז יש את מה שציינו כאן, העובדים רואים את הקבלן כמקום עבודה קבוע שלהם, הוא רואה אותם כעובדים קבועים שלו, הוא משקיע בהכשרה, בונה צוותים. זה לתועלת המזמין, הקבלן והעובד. יש פתרונות כאלה בכל העולם בדיוק כפי שהם אמרו.

תודה רבה. איציק מויאל, יושב-ראש הסתדרות עובדי הבניין בהסתדרות, חילקתי את הצד הזה ואחר כך את הצד של המדינה, חשוב שישמעו את הכול ולאחר מכן ישקלו מה להגיד. תציג את עצמך לפרוטוקול.

בוקר טוב, יצחק מויאל, יושב-ראש הסתדרות עובדי הבניין, התשתיות והשיפוצים והתעשיות הנלוות. אני רוצה להודות לך שמקיימים את הדיון החשוב הזה, אני רוצה להגיד לנוכחים כמה חשוב לחבק את החברים האלה.

בעבר טענו שקבלני השיפוצים לא הסדירו את יחסי העבודה עם העובדים, והם עובדים בצורה לא מסודרת. אני רוצה לעדכן אתכם – אחרי שהתאגדו קבלני השיפוצים, נחתם הסכם קיבוצי כללי, ענפי, שהם חלק ממנו. ההסכם הזה הורחב והוא חל על כל קבלני השיפוצים בארץ ועל כל העובדים העוסקים בענף השיפוצים. זו תעודת כבוד למדינת ישראל. הסדרנו עם התאחדות הקבלנים את הסיווג של קבלן השיפוצים.

לא יעלה על הדעת שקבלני השיפוצים שהסדירו את כל התנאים שלהם, דווקא אותם מזניחים, דווקא אותם שוכחים. ולכן אדוני היושב-ראש, כמו שהיה קודם, כדי שיקבלו עובדים פלסטינים הם היו צריכים להיות קבלן רשום, והינה, יעסיקו מעל 10,000 עובדים פלסטינים.

בוועדות הפריטטיות, כשהגיעו תביעות של עובדים, ממש בשוליים היו תביעות של עובדים של קבלני שיפוצים, רוב התביעות - - -

בענף החקלאות יש הרבה תביעות בבית דין לעבודה.

בענף הבנייה יש הרבה תביעות, אבל לא בענף השיפוצים. אפשר לסמוך על המעסיקים האלה, ההסתדרות תומכת במהלך. בשם ההסתדרות, חייבים לעזור להם, עמלנו קשה איתם, גם משרד השיכון, גם משרד הפנים, גם מינהל האוכלוסין, אחרי שסוף-סוף הסדרנו את הענף, אל תיתנו לו להתמוטט. אתם חייבים לעזור לו.

ענף השיפוצים עושים עבודה מאוד רצינית וגם תורמים לתל"ג. מעל 15 מיליארד שקל בשנה הענף תורם למשק. לכן אדוני היושב-ראש, חשוב מאוד שמהוועדה הזו יצא קול קורא כדי לעזור להם.

לסיכום, זה פשוט מאוד, אם אתה נותן לקבלן שיפוצים חמישה עובדים שהוא יביא אותם, הוא יודע למיין אותם ויודע אילו עובדים הוא צריך. אם אתה מביא לו עובד לא מתאים, לא עזרת לו. אם תיתנו לקבלנים למיין ולקלוט חמישה, שמונה עובדים, אתם תצילו את הענף.

דיברנו קודם על העובדים הסינים, אם אני מביא עובד סיני ואני מתחייב לזמן מסוים של עבודה, למשל תוך 30 יום לגמור את השיפוץ, עד שאני מתחיל לנהל איתו את השיחה ועד שהוא התחיל לעבוד, הזמנים האלה כבר עברו, אין לנו את הזמנים האלה.

תודה רבה. רבקה לפינר צריכה לצאת ב-11:00 והיא סגנית בכירה ממשרד האוצר. ערן, מענף התאחדות השיפוצים ביקש את הפטור לאגרה לאור המצב שלהם, מה דעתכם בעניין?

תודה רבה שנתת לי זכות דיבור מוקדם כי אני צריכה לצאת.

לוועדת האגרות אין סמכות לשנות, ועדת האגרות קיבלה סמכות מהחלטת ממשלה - - -

אז צריך בהחלטת ממשלה?

לא, כאשר משרד רוצה לשנות אגרה הוא פונה אלינו, אנחנו לא יכולים לפנות למשרד ולהגיד לו לשנות, כי מי שחתום על החוק ועל התקנות הוא המשרד המיישם.

במקרה הזה, אני מניחה שהקימו את ועדת המנכ"לים מכיוון שמדובר ביותר ממשרד אחד. ברגע שרשות האוכלוסין ומשרד העבודה יעבדו ויגישו לנו לוועדה את הבקשה, ננסה לקבוע ועדה כמה שיותר מהר - - -

זו כבר בשורה טובה, לא תערימו קשיים. כי האוצר כבר הערים קשיים לגבי כל מיני עניינים אחרים.

אני לא מדברת על אגף התקציבים, אבל - - -

החברות של העובדים הזרים ביקשו דחייה או פטור ולא קיבלו, הם משלמים אגרה על כל עובד, הם נתקעו עם הרבה עובדים ולא הייתה עבודה, הם רצו פטור ובדיון פה לא הגענו להסכמה.

יש גם למשרדים עלויות, אני לא אכנס לזה כי אני לא מעורבת ולא מכירה את הנושא.

אבל לגבי ועדת האגרות, שחבר בה גם כמובן נציג של אגף התקציבים, אבל חברים בה גם משרד הכלכלה ומשרד המשפטים, וברגע שיבואו אלינו עם העלויות והחישובים וכן הלאה, המשרדים צריכים לראות איך הם יממנו את הדברים אם יש עוד עלויות, כל משרד יודע את שלו, ואני מאמינה שלא תהיה בעיה. הוועדה תבחן את זה בצורה הכי טובה שהיא יכולה.

כשנגיע לשלב הזה נדבר.

בנושא העובדים הזרים של התאחדות הקבלנים, כל המספרים והכול נמצאים אצלי בחדר, זה נסגר אצלי אחרי הפיצוץ בוועדה, הגענו להסכמה בשלבים, מר נקש לא היה, אפשר להגיע להסכמות בכול, כל עוד יש רצון. תודה רבה לך.

נתחיל עם מר דניאל איטח ממשרד ראש הממשלה, אני מקווה שיהיו לך תשובות ובשורות. לפני הכול, לא הזכרתי את זה בהתחלה, יש בתים הרוסים בדרום ובצפון ואין מי שישפץ אותם, אין עובדים ואין קבלנים, אנשים מסכנים מפונים מהבתים שלהם, גם אם בעזרת השם ננצח בסוף, הם צריכים לחזור לבתים שלהם ואין להם לאן לחזור, אין מי שישפץ להם. תתייחס גם לנקודה הזו. תודה רבה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש וכל החברים כאן, דניאל איטח ממשרד ראש הממשלה.

ועדת המנכ"לים הוקמה בהחלטת הממשלה לפני חודשיים, ומאז היא עמלה על מעבר לענפים השונים, להקצות מכסות חדשות לפי החלטת הממשלה. מרבית הענפים במשק כבר קיבלו קצת "אוויר לנשימה", וזו הסמכות הראשונה שוועדת המנכ"לים עוסקת בה בזמן האחרון. כלומר, לעבור על כל הענפים, גם ענף השיפוצים היה בוועדת המנכ"לים לפני כשבועיים, יושב-ראש ההתאחדות התייחס לזה, ושמענו את היושב-ראש ואת המנכ"לית, שמענו את האתגרים והקשיים. ההחלטה של הוועדה הייתה להקצות 5,000 עובדים זרים לטובת ענף השיפוצים, וזו כרגע החלטה שמפורסמת באתר האינטרנט של המשרד, אפשר להתחיל ליישם אותה.

אנחנו מודעים לכך שיש אתגרים גדולים בכל מה שקשור לעלויות ולצורת ההעסקה, אבל צריך להודות ביושר, לוועדה יש סמכויות מוגבלות, אנחנו לא מחליפים את משרד הבינוי והשיכון, לא את משרד העבודה, לא את משרד המשפטים ולא את רשות האוכלוסין וההגירה. הסוגיות של שכר אומנם נמצאות אצלנו בעניין השכר המינימלי, אבל לא סוגיות של עלויות העסקה ולא סוגיות של - - -

השכר נקבע בההסכם הענפי, יש צו הרחבה. אתה לא יכול לקבוע בשכר, לשכר יש צו הרחבה.

מה אתם כן יכולים לעשות?

כרגע מה שהוחלט זה שיש מכסה לענף הזה, הוועדה אמרה בצורה מאוד ברורה שהיא מבינה שיש אתגר עם צורת העסקה, רשות האוכלוסין אמרה בצורה מאוד ברורה שהיא מתעסקת בדבר הזה.

אתם קבעתם את המכסה של ה-5,000?

נכון.

למה רק 5,000?

זו הייתה הבקשה של משרד השיכון, זה הצורך שהוא העלה.

נשמע את משרד השיכון, לדעתי זה מעט. לגבי האגרות יש לכם סמכות בוועדה.

אתה צודק. לגבי האגרות יש סמכות - - - הוועדה עמלה בימים אלה על חלק מהענפים במשק, לראות איך אפשר לתת מענה - - -

תתייחס לענף השיפוצים.

כולל ענף קבלני השיפוצים.

מה ההמלצה?

אין המלצה כתובה כרגע.

מה יהיה כתוב בהמלצה?

אני לא יודע להגיד לך, החוק קובע ורשות האוכלוסין תדייק אותי אם לא אדייק פה, החוק קובע אגרת ברירת מחדל, יש אגרה, היא כתובה בחוק.

ועדת המנכ"לים יכולה לאור המצב להמליץ לשר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר העבודה, לפעול על פי הסמכויות שלהם בחוק ולתת המלצה לאגרה נמוכה יותר. אבל זו המלצה בלבד, בסוף הכוח שיניע את הדברים האלה הם המשרדים והשרים שאמונים על הנושא.

רק תיקון קטן פשוט הוא לא דייק.

רגע, דניאל, לגבי 5,000 העובדים, הקצבתם להם זמן לרשות האוכלוסין וההגירה, מתי זה יבוצע? איך זה עובד בכל הענפים? מזה נלמד גם לענף השיפוצים.

בהחלטת ממשלה 1752 הממשלה אמרה, "עד כה הממשלה הקצתה מכסות לענפים השונים, מעתה הממשלה מביאה ועדת מנכ"לים בשם הממשלה והיא תקצה", זה המנדט לעסוק בזה, אני לא קובע להם כלום.

לא קצבתם להם כלום? זמן, מעקב?

אין ספק שהוועדה מוסמכת - - -

אנחנו נעשה את העבודה שלנו.

יש אי-דיוק אחד חשוב מאוד, היינו בועדת המנכ"לים, אכן לקבל 5,000 עובדים לענף השיפוצים זה נכון, אנחנו לא יכולים לקבל 5,000 עובדים במתווה הקיים, בגלל זה הגענו לוועדת המנכ"לים והסברנו להם מה הבעייתיות עם תאגידי כוח האדם שאנחנו לא מצליחים להצדיק אותם, ואז יוסי שלי קם ואמר "חבר'ה, למישהו יש התנגדות שזה יהיה דרך לשכות פרטיות לענף השיפוצים?", הסתכלו אחד על השני ואמרו שאין התנגדות, יוסי שלי קם, לחץ לי את היד ואמר "צא לדרך", זו הייתה ההחלטה של ועדת המנכ"לים.

הבנתי. משה נקש?

משה נקש, רשות האוכלוסין וההגירה. אני אגיד בפתח הדברים שאתה צודק, המצוקה של הענף הזה ידועה וברורה לכולם, גם לנו ברשות האוכלוסין, אמרת גם "שקופים", אז מבחיתנו, מהיום הראשון הם לא היו "שקופים", עשינו המון דיונים וניסינו למצוא את הפתרונות הכי טובים ולתת מענה לענף הזה, כי אנחנו משוכנעים שהוא צריך.

כפי שאמר דניאל, ועדת המנכ"לים קבעה מכסה של 5,000, בדיוק בימים האלה אנחנו בוחנים מה הדרך הכי נכונה ומהירה לתת מענה לענף הזה, ביחד עם התאחדות קבלני השיפוצים, נכון שהנושא של שיטת העסקה עלה, אבל כדי לדייק את דברי ערן, הוא לא הוכרע בוועדת המנכ"לים, לא נכתב בהחלטה שהשיטה תהיה כזו או אחרת, אלא שרשות האוכלוסין תקבע את השיטה, ובשביל לקבוע את השיטה, אנחנו מתייעצים כדי לראות מה הכי נכון.

על איזה מדינה מדובר?

עם המדינות אנחנו נעבוד במקביל, כדי לעשות את זה מהר אנחנו מתקדמים עם המדינות שיש איתן הסכמים בענף הבנייה, כי לחתום הסכם חדש יקח יותר זמן, והזמן הוא גורם משמעותי פה.

אני יודע מה אתם עובדים קשה בכל הענפים. מתי רואים את 100 העובדים הראשונים פה בארץ?

אני מקווה שזה יהיה יותר מ-100 - - -

אבל מתי? תן לי הערכת זמן.

אני לא יודע להגיד לך, זה לא תלוי רק בנו כמדינה, אלא גם במדינה השולחת. אדוני היושב-ראש, יש משמעות אם יוחלט לעשות מבחנים מקצועיים, כמו שהחבר כאן ציין שהוא נסע לעשות, או בוחנים בשיטות אחרות, ולכן יש כל מיני משמעויות שיקבעו כמה זמן זה יקח. אני לא יודע להגיד לך כמה זמן זה יקח, אני יכול להבטיח לעדכן את הוועדה.

האם יש היתכנות ממדינות מסוימות להביא לשיפוצים? אני אגיד הודו ואין אף הודי שיכול להגיע, יש רצון של החברות? הם מודעים למורכבות ולמקצועיות?

ממש כן, נתקלתי באנשים שרוצים לעבוד בשיפוצים בישראל.

באיזו מדינה?

באוזבקיסטין, מולדובה.

זה משמח.

בהחלט, עוד לפני שהייתה החלטה, כדי שהדברים יתקדמו דיברנו עם המדינות וניסינו להבין שיש משם היתכנות, אבל בשביל להפוך את זה מדיבורים למעשים, צריך לסגור עוד כמה דברים, בין היתר זה להגדיר את המקצועות של העובדים, התכונות לתפקיד של העובדים ואיך ייבחנו העובדים.

עברנו שבועיים, ערן, התקדמנו?

לצערי לא, יש נכונות - - -

ערן, הכול פה ענייני ומקצועי. אני יודע מה הם עושים, מ-7 באוקטובר לרשות האוכלוסין אין יום ואין להם לילה, בכל הנושאים ובכל הענפים ולא רק לגבי העובדים הזרים, הם עושים הרבה. משה, אנשים קורסים, אין להם עודפים בבנק, אין להם עובדים, האזרחים סובלים, זה ענף שאתה לא רואה שום דבר שמצדיק דחייה, זה צריך להיות בראש סדר העדיפויות.

זה אחד הדברים בראש סדר העדיפויות שלנו, כששר הפנים מתעסק בנושא הזה - - -

כשהקבלנים נופלים זה נופל על המדינה, על האזרחים, אני ואתה משלמים על זה.

על כולנו. שר הפנים זה אצלו בתעדוף גבוה, מנכ"ל רשות האוכלוסין זה אצלו בתעדוף גבוה, ובהתאם לכך גם אצלי, זו אחת ההנחיות שקיבלתי, לקדם את הנושא כמה שיותר מהר. מחר יש לנו פגישה נוספת בנושא, כדי לקבוע את המתווה, שיהיה נכון גם עבור הקבלנים וגם עבור היעילות והישימות של הדבר הזה בהקדם האפשרי.

אם יצטרכו לעשות קול קורא והתנגדויות ועוד הרבה בירוקרטיה, אנשים לא יישארו לשפץ לא את הדרום ולא את הצפון.

מה שעשינו עם העובדים זרים כשהשתתפתי בדיון, יש הוראת שעה, הם יודעים גם לקצר תהליכים, מה שנכון לפני 7 באוקטובר לא נכון לאחר 7 באוקטובר. אני שואל אותך שוב, הנוהל הוא לא - - -

הנוהל לא בעיה, אנחנו יכולים לכתוב אותו ביום-יומיים.

אבל נוהל ישים.

משה, הנוהל הקיים לא מתאים לנו, זו הבעיה.

לכן הוא אומר, בונים את הנוהל.

אגב, זו הייתה אחת ההצעות שלנו.

אפשר גם לפרסם נוהל תוך כדי תנועה, אפשר לשנות והכול, זו לא "הלכה למשה בסיני".

אתה צודק, אדוני היושב-ראש. אני יכול להבטיח שנעשה מה שאפשר כדי שזה יהיה כמה שיותר מהר.

אחרי ועדת המנכ"לים הייתי בטוח לתומי שתוך שבוע-שבועיים יהיו לנו כבר את העובדים בארץ, עברו כבר שבועיים ואין אפילו נוהל.

ערן, קיימנו את הדיון הזה היום, נקיים דיון נוסף עוד שבועיים ועוד שבועיים. אם אתם מכירים, יש את חוק הממ"דים שהעברתי, להגדיל את הממ"ד בפטור מהיטל השבחה וכל הפטורים, ולהכניס את זה לשישה-שבעה מטרים כדי שיהיו שירותים ומקלחת, לא הנחתי לדבר הזה, דיון אחר דיון. הכרתם אותי, אני לא מרפה, אני הולך עם זה עד הסוף.

גם יושב-ראש הוועדה הקבוע רביבו וגם ממלא המקום, אנחנו מרגישים את הרוח הגבית ואת הדחיפה שלכם לקדם את הדברים האלה - - -

מה שצריך, אם אתה רואה משהו תקוע, כמו שאמרתי לך אז במסה הגדולה של העובדים הזרים, ענבל אמרה לי "זה לא ייתכן, זה לא פרקטי, תורידו את זה, נעשה את זה", והגענו להסכמה תוך שעה, אני לרשותכם בעניין הזה.

בוא ניתן מועד אחרון, בעוד שבוע-שבועיים, שנדע מתי נקבל אותם.

לאחים שלנו אין עבודה ופרנסה, אני האחרון שהוא סקטוריאלי, אני עוזר לכל אזרחי, שמו אותי יושב-ראש, אמר לי "אתה תשמע כל אזרח ותנסה לעזור לו", זה ה"פריימריז" שלי, לא שום דבר אחר.

הצמידו אותי כמה פעמים לנסוע להודו לבחון עובדים זרים.

מטעם?

מטעם התאחדות הקבלנים, זה דרך מימון חברות כוח האדם. כמה פעמים כבר ביטלו את זה בגלל אי-ודאות לגבי המלחמה.

טוב שהארת את זה. כן דניאל?

אדוני היושב-ראש, אני אוסיף תוספת קטנה – אומנם אמרתי שחלק מהסוגיות הם בסמכות של המשרדים השונים, ואני מודע לכך שהם עובדים קשה, היה וצריך, ועדת המנכ"לים נכונה לעזור, להביא את השחקנים מסביב לשולחן, לנסות לגבש פתרונות יחד, כי ברור לנו שזו סוגיה מורכבת שכוללת - - -

דניאל, אני רוצה בשורות, אם משה נתקל במשהו ופונה אליך בעניין השיפוצים, יש לך כוח, לוועדת המנכ"לים יש כוח, החלטת הממשלה הסמיכה אותה, ואתה יכול להביא הרבה יותר דברים מכל חבר כנסת אחר. אני יודע מהי ועדת מנכ"לים מימיי עובד במשרד לשירותי דת. מיכל ב"זום", אפשר לחבר אותה?

מיכל ארן, מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון. אני רוצה לברך על הדיון הזה, הוא חשוב מאוד.

משרד הבינוי והשיכון נמצא כבר תקופה ארוכה מאוד בשיח עם התאחדות השיפוצים. הגענו כמשרד לוועדת המנכ"לים עם שלושה קריטוריונים שהם חשובים לנו, כדי שנצליח לתת מענה לענף השיפוצים כמו שצריך.

הראשון והמרכזי ביניהם ונראה שאליו ערן מכוון ובצדק, מודל הבאה אחר, אני לא חושבת שמודל התאגידים במתכונת שבה הוא קיים אחר הוא מודל שמאפשר לשיפוצים תחרות אמיתית על כוח העבודה שם, הם לא יצליחו לעמוד בעלויות ולא בהיבטים השונים - - -

משה, יש לך התנגדות למודל אחר?

אין לי התנגדות.

מה עם המודל האחר?

אני מכיר את המודל האחר, דיברנו גם עם מיכל וגם עם החברים מהשיפוצים. אנחנו רק צריכים לבחון את זה, צריך לראות איך אנחנו נותנים את המענה כמה שיותר מהר, יכול להיות שיהיו כאן כמה פתרונות, לא רק פתרון אחד, אנחנו מסתכלים על כל האפשרויות.

זה עניין קריטי, את השעות עבודה כרגע אי אפשר להעסיק במתכונת הנוכחית, 266 שעות זה לא מתכונת אפשרית לעבודה. האגרות זה לא משהו שיצליחו לעמוד בהם, צריך להסתכל על הנושא הזה של השיפוצים בצורה הוליסטית, ולהביא מענה במודל קצת אחר, אמרנו את זה ונמשיך להגיד את זה.

לעניין המקצועיות, יש לנו מודל שהצלחנו למצוא לגבי הגדרת המקצועות הנדרשים כשעשינו את הפרויקט לנושא המענק לעובדים ישראלים. זה אותו העיקרון, אותה סוג העבודה, ההגדרה נכתבה יחד עם השיפוצים בנושא הזה, אנחנו יודעים לדייק מי אוכלוסיית היעד. המיונים לא יהיו חסם בשום צורה. אנחנו יודעים לשבת עם השיפוצים.

ברגע שנגיע למודל ההבאה, ברגע שנגיע לצורה שבה 5,000 האלה ייכנסו למדינת ישראל, הנושא של המיון שלהם היא שאלה מסדר שני, ברגע שנבין שאנחנו יוצאים לדרך ורשות האוכלוסין מתקדמת למצוא מענה, כי במודל הקיים אני לא חושבת שמישהו חושב שזה אפשרי, אז אנחנו נדע לבוא ולתת את ההתאמות, אני לא חושבת שנדרש כאן תהליך מיון כמו במקומות אחרים, אנחנו יכולים להגיע למתווה סדור והגיוני, אנחנו בתקופת חירום - - -

גם ההוראות אנחנו לא מדברים על 10 שנים, למשך תקופת המלחמה, אחרי שנה הכול ייבחן וילמדו. עכשיו זו תקופה מלחמה, צריך להקל כמה שניתן ולנסות לעזור, בעזרת השם כשתסתיים המלחמה, אפשר יהיה לבחון את זה יותר לעומק ולשפר את הדברים. כרגע זו "עזרה ראשונה".

מיכל, לגבי ה-5,000, איך זה נראה לך?

5,000 הייתה אמירה ראשונית ולא סופית, אמרנו שנמקד מאמץ על 5,000 עובדים לענף. השיפוצים ודאי יסכימו איתי כאן, הדגש המרכזי חייב להיות על עוד עובדים ישראלים לענף וגם לתת עובדים זרים לענף. אנחנו עושים היו פעילות משותפת בנושא הזה, יש לנו קול קורא שקרא למיזם משותף, להכשרה ולהשמה של עובדים בענף, בדגש על השיפוצים. יש את המענק שאמור לצאת החוצה ולתת מענה מאוד משמעותי כדי לתמרץ אנשים להיכנס לתוך הענף, וזה קורה במקביל.

אני אשמח שנתחיל עם ה-5,000 האלה, נראה איך המודל הזה עובד ונרוץ תוך כדי, נוכל להגדיל אותו בשמחה, ה-5,000 האלה הם לא הגדלה של מכסה נוספת של העובדים הזרים, אנחנו נשארים תוך אותה המכסה של ענף הבניין במצב הנוכחי, ומתוכה הוקצו 5,000.

אחת הסיבות להגדיר אותם כמכסה ייעודית הייתה כדי שניתן יהיה לייחד להם מתווה הבאה אחר, זה היה הרציונאל להגדיר את זה כתת-ענף. בואו נתחיל, נרוץ קדימה, אם נראה שצריך עוד – נגדיל. נגיע לוועדה ונבקש את מה שנדרש, אבל כרגע אנחנו צריכים לראות שאנחנו מייצרים להם מתווה אפשרי, וזה כמובן לצד כל המאמצים להביא כמה שיותר עובדים ישראלים לענף הזה, כי בסוף - - -

בקיצור, אתם לא מערימים קשיים, מבחינתכם שהנוהל יהיה מוכן ושמחר יתחילו להגיע העובדים.

חד-משמעית.

מה אתם עושים לגבי העובדים הישראלים? איך משרד השיכון נרתם לגייס עובדים ישראלים?

יש לנו שתי פעולות מרכזיות, ארחיב עליהן.

ראשית, המיזם המשותף שיש לנו עם הקרן לעידוד, אנחנו הולכים להכשיר אוכלוסיות בתוך הארץ שיותאם גם לצורכי השיפוצים, ובתום האירוע הזה תהיה גם השמה בפועל. במקביל לזה, יש הסכם שאמור להיחתם השבוע בין משרד האוצר לביטוח לאומי, שמאפשר מענק לאלה שייכנסו לתוך הענף.

זה דיון שעשיתי בעבודה והרווחה לבקשתי, ביטוח לאומי הכניס גם את ענף השיפוצים, למרות שעד היום, בפרשנות זה היה רק ענף הבנייה, והשבוע זה אמור להיחתם. זה עוד דבר, זה לא יפתור את הבעיה.

מאיר שמש מהתאחדות קבלני הפיגומים. תודה ליושב-ראש ולערן שקידם את העניין של השיפוצים, אני מקווה שבעקבות זה עניין קבלני הפיגומים יתקדם גם הוא. לפי מה שפורסם, ראשי השב"כ אומרים שנכנסים לארץ 40,000 שב"חים.

זה אבסורד.

הם גם ישנים פה.

אם זה נכון, זה פשוט אבסורד. מאלצים את הקבלנים לעבור על החוק.

זה נכון.

אבל אסור שהם יעשו את זה. ערן, קבלן שאתם תתפסו, אתם צריכים לשלול, עם כל הכאב, זה פוגע באזרחי ישראל.

ארז, עד לפני חודש אמרתי, "איך הוא עושה דבר כזה? אסור לעשות".

אין הצדקה, גם היום אין שום הצדקה.

אני לא מסכים איתו. הביאו את האנשים למצב שהם חייבים, אנשים צריכים לחם, אנשים לקחו משכנתה לבתים שלהם, והמדינה מעלימה עין. אם המדינה לא הייתה רוצה, זה לא היה קורה, אז בוא נגיד את האמת, המדינה רוצה את זה.

יש לזה גם השלכות רוחביות, משרד האוצר מתנגד לכל דבר מבחינה תקציבית, נגיד שאני מעסיק עכשיו עשרה שב"חים, מאיפה אני צריך לשלם להם את הכסף? אני צריך לשלם להם את הכסף ב"שחור", צריך לגנוב כסף מהמדינה. משרד האוצר לא רוצה להוריד את האגרה, אבל ברגע שיוריד את האגרה ייכנס למדינה הרבה יותר כסף.

יש גם לגבי זה המלצות, נעקוב אחרי זה, משרד האוצר אמרה שכאשר רשות האוכלוסין תעשה את המתווה ואת המודל, גם בקשר לזה הם יוכלו להביא בשורה. ועדת המנכ"לים שבסמכותה אמרה שתהיה כאן אמירה, אבל דניאל אמר שהוא לא יודע כמה ואיך, הוא מבין את הקושי וגם בזה ניתן את הדין. משה, על אילו מדינות מדובר? רק עם הסכמים בילטרליים או כל מדינה? הרי הרחבנו לענף הבנייה לעוד המדינות.

כמו שאמרתי, בשביל לעשות את הדברים כמה שיותר מהר, כל מדינה שיש איתה כבר הסכם, אנחנו עושים לו התאמות כדי שנוכל להביא עובדי שיפוצים, זה השלב הראשון והכי מהיר. אנחנו תמיד פתוחים לבחון לגבי מדינות נוספות, אנחנו בשיח רציף עם משרד השיכון.

אפשר להביא בהבאה פרטית מול חברה?

זה אחד הדברים שעוד לא נקבעו, על כך מדובר, אחרי שנקבע מה היא שיטת ההבאה, נדע איך ומאיפה אפשר להביא. יש לנו ישיבות עוד השבוע, נעדכן את הוועדה.

יריב ריינזילבר, קבלן, מאתר ליקויי בנייה מוסמך ומפקח. ההסתכלות של הוועדה והמדינה לגבי ענף השיפוצים היא לא נכונה, כי זה לא רק ענף השיפוצים – אלה החנויות שמוכרות את חומרי הבניין שמפסידות כסף, כי אנחנו לא קונים פה.

אתה אומר שיש כאן שרשור.

שרשור, מפעלי הבלוקים, הכול והכול.

אני מסכים איתך.

אז מסתכלים רק על ענף השיפוצים, אבל זה כמו דומינו, אם אנחנו נקרוס אז כולם יקרסו, אנחנו אומנם בורג קטן, אבל הוא הבורג הכי חשוב, אנחנו מחזיקים את המשק. אני רואה את זה כשמתקשר אליי ההוא מחומרי הבניין, הוא אומר לי "מה קורה, כבר שבועיים לא באת לקנות", איך אני אקנה? עם מה אני אעבוד? אנחנו נמצאים במצב שהבריאות שלנו כבר בוגדת בנו, אנחנו לא צעירים, מישהו צריך לדעת פה את הדעת. זה לא רק פגיעה בנו - - -

דניאל, אתה שומע את זה? זה לא עניין של איכות חיים או משהו בסגנון, זה פוגע בענף שלם, זה לא רק הקבלנים, אלה גם הספקים, הבנקים והאזרחים.

בסופו של דבר, זה יגיע גם לאלה שיושבים במזגנים וירצו לשפץ את הבית, לא יהיה מי שישפץ.

ובדרום ובצפון.

כן, אני יכול להגיד לך שיש פרויקטים גדולים בדרום שפונים אליי, כי אני מהדרום, אני אומר להם "חברים, עם שתי ידיים אני לא יכול לבצע פרויקט של 30-20 איש", אנחנו מפסידים פה הרבה כסף.

טוב, זה יהיה במודל. תחשבו קצת מחוץ לקופסה, אולי אפשר שעובד יהיה שייך לכמה קבלנים, זה יקל בעלויות, יקל לגבי העובד וההכשרה שלו, אבל זה צריך להיות בפרקטיקה.

אני אחמד גנאים ממכללת אלעולא.

את המודל הזה שדיברה עליו מיכל ארן אני מכיר ומפעיל אצל החרדים בצפת, כיתת לימודים שלמה. הבעיה נמצאת במשרד העבודה והכלכלה. משרד העבודה היה אמור לעבוד איתנו במשותף, לגבי כל הסוגיה של אלה הנמצאים בלשכות התעסוקה, אני לא צריך את הדיון הזה, אלא אני מביא את כולם ללמוד 100 שעות ולהיות עובדים בענף השיפוצים, מחר בבוקר הוא יכול לקבל אותם. הם ישראלים, הם נמצאים בתוך הארץ.

אין לי מענה, אין לי כלום, אף אחד לא מזיז את העניינים, יכול להיות שזה משרד הכלכלה, זו הכשרה ייחודית שניתנת בשני מקומות, בצפת ובסח'נין, שתי כיתות שלמות. קיימת השמה אוטומטית ביום הלימודים האחרון - - -

בשנת 2023 הכשרנו מעל 600 עובדים לענף השיפוצים, הכשרות פנימיות שלנו שעשינו עם הקרן לעידוד ענף הבנייה. אנחנו מכשירים את זה כל הזמן, אבל חסרים לנו הרבה עובדים, למרות ההכשרות שאתה מדבר עליהן.

אבל הוא אומר שיש עובדים שרק צריכים טלפון.

שיביא לנו את הטלפון, מחר בבוקר אנחנו מתקשרים.

למה עד היום זה לא קרה? אחמד, הכרת את ערן לפני זה, ידעת שהוא קיים?

לא ידעתי.

אנחנו פרסמנו ב-50,000 שקל, בכל העיתונים, בכל התקשורת במדינת ישראל, עמוד שלם של "דרושים עובדים – להתקשר 1-700-700-426", התקשרו 17 עובדים.

אתה מתעסק בשיפוצים ואתה לא מכיר את התאחדות ענף השיפוצים? נראה לי מוזר.

אני אספתי מעל 680 אנשים שהתקשרו אליי במחוז הצפון. ריאיינתי את כולם, 99.9% מהם עובדים ב"שחור", כי לשכת התעסוקה לא עבדה איתי, היא הייתה אמורה לתת לי תשובה ומענה, אבל היא לא עשתה את זה.

אתה לא צריך את לשכת התעסוקה.

נכון, תפנה אלינו את העובדים, אנחנו נתחייב לתת להם עבודה.

יעשו השמה וגם לא "יגזרו קופון".

שום דבר.

הנה, אני מתחייב בשמם שהם לא גוזרים שום דבר.

השאלה היא מי יכול לתת לי גושפנקא, אלה שיושבים בלשכת התעסוקה לא מוכנים לבוא אליי.

אדוני, אצלנו יש אנשים שהולכים לפשוט את הרגל, אנשים שהשיקים שלהם חוזרים כי אין להם עובדים, תפנה אלינו את כל העובדים, לא ניקח על זה שקל.

מול משרד התעסוקה, מול משרד הממשלה, כל מה שצריך בבירוקרטיה, יש לך 600 עובדים? בוא נראה.

אני לא מדבר על השמה, אני מדבר שקודם כל יוציאו אותם מלשכת התעסוקה, הם נרשמים ונמצאים שם.

מדובר במשרד התעסוקה ולא לשכת התעסוקה.

נכון, זה משהו אחר, לפרוטוקול. ערן, אתה הבנת מה הבעיה? הם רשומים מובטלים ועובדים ב"שחור".

כמו שאמרתי, שיתן לנו את הטלפונים שלהם, אנחנו נתקשר אליהם. - - -

אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אני לא יודע מה החוק ואיך זה מתבטא, תקבעו אחרי הדיון.

אין שום בעיה, אנחנו מתחייבים לכל עובד שייפנו אלינו.

אבל הם רשומים בשירות התעסוקה, הוא צריך להגביר את הפיקוח.

כי הם מקבלים הבטחת הכנסה משירות התעסוקה, אם הם נרשמים אצלנו הם מפסידים את הכסף הזה, אז אולי הם רוצים לתפוס את המקל בשתי הקצוות.

הם עובדים בשחור, אז צריך לסדר את זה.

ישבתי עם ההנהלה בצפון וביקשתי מהם שייתנו את הגושפנקא.

זו בעיה ספציפית בצפון, לא בדרום.

גם בדרום.

גם בדרום? במגזר הבדואי יש הרבה עובדים. ערן, במגזר הבדואי יש?

עשינו הכשרות של מעל 250 עובדים בדואים בנגב עם מכון ריפמן, עם חגי רזניק. עשינו השמה בקצה לקבלני השיפוצים, ואותם בדואים עובדים היום אצל קבלני השיפוצים.

ב"לבן"?

ב"לבן" עם תלושי שכר. אבל צריך להבין שזו טיפה בים, האנשים שלנו לא יכולים מחר בבוקר להביא את הפרנסה הביתה, אנחנו צריכים פתרון מיידי היום, כי מחר בבוקר לא יהיה מי שישפץ.

ערן, אתה בקשר עם מינהלת תקומה בדרום לגבי שיפוצים?

לא, איך אנחנו יכולים להיות בקשר עם "תקומה"? אין לנו מי שישפץ, אנחנו צריכים עובדים.

אתה צודק, אבל תציב אצלהם את הבעיה, יש להם גם מנופים במשרדי הממשלה כדי לקדם את העניין. כל גוף בענף שיכול לעזור, אנחנו איתו. אני מציע שתיפגש עם מינהלת תקומה.

בסדר.

אני רוצה פה תוצאה. בואו נסכם את הדיון, עוד מישהו רוצה להוסיף?

בשביל הדברים יתקיימו כמו שצריך, תקבעו עוד דיון לשבוע הבא, או לעוד שבועיים, שנראה שהדברים באמת מתקדמים, כל משרד מטפל בעניינים שלו.

טוב, אני מסכם את הישיבה. אני מודה לכל האורחים שהגיעו, לכל הקבלנים שטרחו והגיעו כדי להציף את הבעיה הכואבת הזו.

הוועדה קוראת למשרד הבינוי והשיכון לפנות לוועדת המנכ"לים ולוועדת האגרות במשרד האוצר ולפעול להפחתת האגרות על העסקת עובד זר בענף השיפוצים. כי אם לא יהיה את הדבר הזה, גם אם הם יוכלו להביא 10,000 עובדים, אף אחד לא ייקח את זה. זה צריך להיות משתלם.

הוועדה קוראת לרשות האוכלוסין וההגירה לפעול בדחיפות לקביעת מתווה ומודל להבאת עובדים זרים, שיהיה מתאים לענף השיפוצים. את הדיונים יקיימו ביחד עם יושב-ראש ענף השיפוצים, ערן סיב. בעוד שבועיים יהיה דיון מעקב בנושא, אלא אם כן ערן יעדכן אותי שהם באמצע תהליך.

מכיוון שהנושא הזה עלה, הוועדה קוראת לכל קבלני השיפוצים המורשים והלא מורשים, שלא להעסיק שב"חים. אין להעסיק ב"שחור". הם פוגעים באחים שלהם, קבלני השיפוצים שהולכים בדרך הישר ולעבוד על פי חוק. הם גם פוגעים בביטחון המדינה ואזרחי המדינה, ראינו מה קרה, שאף אחד לא יצטרך לקחת, חלילה, אחריות על שב"ח שיעשה פעולת טרור, זה דבר שלא יסולח.

אנחנו מקווים – בעזרת השם – שענף השיפוצים יצליח ליישם את כל מה שדיברנו עליו כאן, קבלני השיפוצים יעבדו במלוא המרץ, במיוחד בקווי העימות בדרום הארץ ובצפונה, שם תעשו עבודת קודש ובמחירים - - -

תנו לנו את הכח, אנחנו נוכיח את עצמנו.

משיחות שהיו לי עם עובדים זרים במדינות שונות, הם מעדיפים לעבוד באירופה כי יש להם אפשרות להגיע הביתה פעם בשלושה חודשים, חופשה קצרה. פה בישראל נותנים להם פעם בשנה או שנה וחצי להיות בבית, אז תנו על זה את הדעת, כדי לנסות למשוך אותם לישראל, למרות שהשכר בישראל הוא יותר גבוה מאירופה.

בזכות אייל סיסו ומשה נקש, נחתם לפני שבועיים הסכם, שאני יזמתי עם שר הפנים. ההסכם דן בביטול הוויזה, ביטלו את הוויזות לאזרחים להגיע לארץ. הם אומרים שעובד בנייה בגרמניה מקבל 250 יורו בחודש, אלה הסכומים. ערן, תפנה את כל לוח הזמנים שלך, אתה שליח של מצווה, אתה מייצג פה אלפי או עשרות אלפי משפחות, לא להניח למשה.

אני רוצה להתנצל גם בפני אייל סיסו וגם בפני משה, אנחנו עושים את זה למטרה טובה, למטרת הענף. הם מתייחסים אלינו ונותנים לנו הרבה כבוד.

אבל אנחנו רוצים תוצאה, הקבלנים קורסים והאזרחים סובלים. אם בעוד שבועיים לא אקבל עדכון או בקשה אחרת, יהיה פה דיון מעקב כדי לראות איפה אנחנו עומדים.

נקווה שיהיו בשורות טובות. תודה רבה, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05.