פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



15
ועדת המדע והטכנולוגיה
02/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 39
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, כ"ו בסיון התשפ"ד (02 ביולי 2024), שעה 13:35

הליך הדיגיטציה של לשכות התעסוקה

חברי הוועדה: איימן עודה – היו"ר
יאסר חוג'יראת

יוסף עטאונה

מוטי סטולוביץ' - ראש מטה מנכ"לית, משרד התקשורת

קובי הלפרן - סמנכ"ל שירות לקוחות ודיגיטל, שירות התעסוקה הישראלי

עודד סנדלר - יועץ משפטי, שירות התעסוקה הישראלי

עופר בן שטרית - מנהל מחוז דרום, שירות התעסוקה הישראלי

אנדרס גרסטנהבר - מנהל תחום תעסוקה, מערך הדיגיטל הלאומי

חיה קורלנסקי - ממונה בכירה, המוסד לביטוח לאומי

חיאם קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי בישראל

עידן רינג - סמנכ"ל קהילה וחברה, איגוד האינטרנט הישראלי

דימא אסעד ניקולא - רכזתם תחום צמצום פערים דיגיטליים, איגוד האינטרנט הישראלי

הודא אבו עבייד - רכזת לובי, פורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי

אלי דוידי - מדע וטכנולוגיה, לשכת עורכי הדין

ארז וגנר - רכז סניף ירושלים, ארגון העובדים מען

דנה פומרנץ - רכזת מיצוי זכויות, ארגון העובדים מען

יהודה קונפורטס - עורך, אנשים ומחשבים

שמואל דוד - יועץ שתיל - הקרן החדשה

בקי כהן-קשת - הפורום למאבק בעוני

תמי סלע

איילת חאקימיאן

נועם כהן, חבר המתרגמים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הליך הדיגיטציה של לשכות התעסוקה

שלום לכולכם, ברוכים הבאים, שלום לחברי הכנסת ד"ר יאסר חוג'יראת ועו"ד יוסף אל עטאונה, איש חינוך מובהק, בשביל לעשות סימטריה בין רע"ם לבין חדש-תע"ל. אני מתכבד לפתוח את הדיון בנושא הליך הדיגיטציה של לשכות התעסוקה. הצורך בדיון התעורר בעקבות פנייה מפורום דו קיום בנגב, פורום שראוי לכל ההערכה, ממש ממש ממש. הפורום הזה העלה את הצורך המיידי בפתיחת לשכות תעסוקה ביישובים הערביים בנגב.

לצורך השוואה, בזמן שביישובים יהודיים בנגב כמו מצפה רמון עם 5,000 תושבים וירוחם עם 11,000 תושבים, גם ירוחם מקום של מוחלשים שמגיע להם, בוודאי עם 11,000 תושבים, יש לשכות תעסוקה – באף אחת מהמועצות המקומיות בנגב אין לשכות תעסוקה בכלל. אין בחורה, אין בכסייפה, אין בערערה שבנגב, ושם יש יותר מ-20,000 תושבים בכל אחד מהם ובכל זאת לא הוצבו לשכות במקומות הללו. לאור הדרישה והצורך בהקמת לשכות תעסוקה, שר הכלכלה נדרש לפתרון למצב הזה. התשובה מהמשרד הייתה שכל לשכות התעסוקה עוברות תהליך של דיגיטציה. לכן אנחנו כאן כדי לשמוע בדיוק על פרויקט הדיגיטציה של לשכות התעסוקה ואיך הבעיה של לשכות התעסוקה בנגב תפתר.

אני רוצה להגיד הערה שבדרך כלל כשיש פיתוח למשהו, הראשונים שנהנים הם הפריבילגים, כשיש פגיעה במשהו, הראשונים שנפגעים הם המוחלשים. אנחנו פה במקום הזה רוצים לצאת ממעגל הקסמים הזה. אז אני נותן בהתחלה לשמוליק משתיל שיתחיל, בבקשה.

תן רק לחברי הכנסת לפני שיתחילו.

בשמחה, בבקשה. חבר כנסת, נציג מקצועי, אחרי זה מקצועי, חבר כנסת. זה לא אומר שחבר כנסת חייב להיות לא מקצועי.

תראה, חברי הכנסת הערבים בדרך כלל מעלים את הרמה של חברי הכנסת בכלל כאן במשכן. תראו, אני רוצה לדבר בנוסף למה שנאמר כאן לגבי המחסור בלשכות תעסוקה בחברה הערבית. זה כמובן נכון גם בדרום, גם נכון בצפון. גם בצפון אם אנחנו נמנה איפה יש לשכות תעסוקה, יש אולי בשפרעם, בסח'נין, בחברה הערבית, בנצרת, אבל שאר היישובים מסביב – אין. ויש יישובים מעל 10,000 ויש יישובים מעל 20,000. וכמובן הנושא של הדיגיטציה, כאילו זו הקדמה, אבל לפני שנגיע לדיגיטציה, הדיגיטציה לא תפתור את הבעיות בנגב דרך אגב. לפני שחושבים על דיגיטציה צריך לחשוב על תשתיות. שיהיה אינטרנט, שיהיה אינטרנט חזק, שתהיה קליטה חזקה בדרום, גם ביישובים ערביים בצפון.

ומי שזקוק ללשכת תעסוקה אלה בעיקר המוחלשים, שהם יותר רחוקים מהדיגיטציה ומכל העולם הזה.

אתה מבין? לפני שחושבים על דיגיטציה, זה לא יתן פתרון לנגב וכמובן ליישובים הערביים בצפון שאין בהם תשתיות ראויות מבחינת האינטרנט. נכון, יש כל מיני מכרזים ועכשיו הולכים לשנות את זה לסיבים אופטיים מה שנקרא בשביל לשפר את זה, אבל קודם כול, עם כל הכבוד והכוונות הטובות ואני כן בעד דיגיטציה, אבל הדבר הזה צריך לבוא בחברה הערבית בכלל, בנגב בפרט, צריך להגיע בשלבים. כי גם רוב האנשים שיצטרכו לשכות תעסוקה הם לא אנשים שמשתמשים הרבה בכל הנושא הזה של הדיגיטציה והשינוי הדיגיטלי הזה קיים היום ולכן צריך לעשות את זה בשלבים. תשתיות קודם ואחר כך לאט לאט בשלבים עד שהדבר הזה יתפוס ויהיה שינוי ובאמת יהיה שירות ביישובים הערביים, גם בנגב, גם בצפון וגם בכל מקום. תודה.

דברים כדורבנות, חשובים מאוד, אנחנו ניקח את זה גם בהמלצות שלנו. שמוליק, בבקשה, אחריו חבר הכנסת יוסף אל עטאונה.

קודם כול, אדוני, תודה על הדיון הזה, החשוב, אנחנו כבר בדיון שני למעשה ברצף בסוגיה הזאת. השיעורים של התעסוקה של הבדואים בנגב הם נמוכים מאוד, כשמדובר בגברים זה 54%, כשמדובר בנשים זה 25% בסדר גודל. בתקופה האחרונה עם המלחמה וכל מה שקרה עם הקורונה, היו גם תקופות של נסיגה משמעותיות מאוד.

בנתונים האחרונים של מאי השנה, מתוך כ-19,000 דורשי עבודה בנגב, כ-12,00 הם בדואים. כלומר, 65% מדורשי העבודה בדרום הם דורשי עבודה ערבים ולמרות זאת, המקום היחיד שבו יש לשכת עבודה ביישובים הבדואים זו רהט, עיר עם 80 וכמה אלף תושבים. כל היישובים האחרים, ביניהם כסייפה וערערה וחורה, יישובים עם 20,000 איש ויותר, לא מקבלים את השירות הבסיסי הזה, לא נהנים ממנו. רהט היום היא העיר השנייה בארץ מבחינת שיעורי האבטלה, שיעור דורשי העבודה בה עם 7.4%, אלה נתונים עדכניים מחודש מאי.

אנחנו מבקשים לכן להבטיח גם ליישובים האלה לשכות תעסוקה. הייתה פניה בנושא הזה לשרת הכלכלה לשעבר הגברת ברביבאי כבר בשנת 2021. אנחנו הצגנו את השאלה האם הפריסה הקיימת היא עדכנית, האם היא מבוססת על קריטריונים שוויוניים, האם היא מייצרת שוויון מבחינת הלקוחות, דורשי העבודה הבדואים מול דורשי העבודה היהודים בנגב. אנחנו בדקנו בעקבות זאת את הסוגיה.

שמוליק, יש משהו בהגדרות שלנו כעם שאני חושב שהן מאוד מאוד חשובות לנו. אני אף פעם לא אומר למשל הערבים והמזרחים למשל. אני לא מתייחס למוצא האתני, לאורח החיים, אני מתייחס לעם כמו שצריך, אל העם. לכן אני אומר יהודים למשל ואומר ערבים. הערבים בנגב, אני חושב שזה מאוד ראוי, אנחנו מאוד גאים באורח החיים גם של הבדואים, גם של הפלאחים, גם של העירוניים, מאוד מאוד גאים. אבל גם יש לנו תסביך מסוים שהמדינה תמיד ניסתה לעשות מאיתנו כל מיני קבוצות, אבל לא קבוצה אחת ומאוד חשוב לנו להתנהג כמו קבוצה אחת. ערביי הנגב, הערבים בנגב. אני חושב שזה מאוד ראוי, מאוד מדויק.

בשמחה, אדוני.

תודה. אני יודע שאתה, גם דעתך וגם ליבך במקום הנכון, תודה רבה.

עכשיו, בשנת 2021 החליט מנהל שירות התעסוקה על תהליך אסטרטגי לקביעה מחדש של פריסת הלשכות או יותר נכון לבחינה של הקמת לשכות חדשות. התהליך האסטרטגי הזה התקיים ונודע לנו על תוצאותיו. כלומר, הם שלחו לנו לפחות את רשימת הקריטריונים הבסיסיים לצורך הקמת לשכות חדשות, חמישה קריטריונים עיקריים, כמות דורשי עבודה, מדד חברתי-כלכלי של היישוב, זמן מסע בתחבורה ציבורית, גיל דורשי העבודה, סוג התביעה של דורשי העבודה, והודיעו לנו שיש גם שיקולים נוספים. שמה המשקל של כל השיקולים ואיך הם הופכים להיות בסיס לקביעה אם צריך לשכות חדשות או לא צריך לשכות? אנחנו עוד לא קיבלנו תשובה.

אבל בית המשפט – בג"צ – שפורום דו קיום בנגב, עדאלה וארגונים אחרים וארבע רשויות בדואיות בנגב פנו אליו קיבלו את התשובה ששירות התעסוקה ממליץ על הקמתן של חמש לשכות חדשות בחמישה יישובים בנגב. בעקבות התשובה הזאת אנחנו ציפינו לעשייה, אבל אז העבירו את זה ליועץ ואז העבירו את זה לדיון מחדש ואז בא השר ניר ברקת ואמר, אני עוצר את התהליך, אני רוצה תפיסה רב ערוצית, רב שירותית של דיגיטציה שתבנה משהו חדש לחלוטין ואולי לא יהיה צורך בהתייצבות ולא יהיה צורך בלשכות, בוודאי לא יהיה צורך בלשכות חדשות.

השר השווה את זה למודל של בקו"ם, של בסיס קליטה ומיון בצבא שבו אנשים נבחנים ונבדקים מראש ואז כשהם מגיעים לתוך הלשכה הם כבר ידועים ומוכרים למערכת הממוחשבת ולכן התהליך יהיה מזורז יותר. בפועל, עד כמה שאנחנו יודעים, דברים לא קרו. אנחנו רוצים לדעת מה קרה ומה לא קרה, אנחנו רוצים לדעת מדוע קריטריונים שהוצבו בשנת 2021, אנחנו מאז כבר כמעט שלוש שנים, לא הוחלו בפועל.

אנחנו יודעים שיצא צו חדש לפני חודשיים, במאי יצא צו חדש עם רשימה של לשכות. אנחנו שואלים את עצמנו אם הצו החדש מבוסס על הקריטריונים שנקבעו, מבוסס על החשיבה שמאחורי הקריטריונים, מבוסס על עקרונות של שוויון, או שזה פשוט העתק והדבק עם תוספת של יישובים חדשים לרשימה. אנחנו שואלים את עצמנו אם המשרד מתקדם בעניין הזה וזה הבסיס לדיון הזה. אנחנו נשמח לדעת דברים מפורטים וברורים מהעבודה של שירות התעסוקה.

מאה אחוז ותודה רבה לך, תודה רבה. דברים חשובים מאוד, תודה. חבר הכנסת יוסף אל עטאונה, אחריו קובי הלפרן משירות התעסוקה.

תודה רבה, כבוד היושב ראש וגם תודה לפורום דו קיום שמעלה נושא מאוד חשוב של לשכות תעסוקה בחברה הערבית הבדואית בנגב. ולפי דעתי, כל המהלך הזה של דיגיטציה שבא לתת מענה, הוא מגדיל את הפערים. כי המציאות והתשתיות בנגב לא יכולים לאפשר תהליך כזה בשום פנים ואופן. כמו שאמר חברי ד"ר יאסר חוג'יראת, אין תשתית לאינטרנט בכלל, לא בכפרים הלא מוכרים ולא ביישובי הקבע. ולמרות כל ההבטחות ולמרות כל הניסיונות ולמרות כל כאילו מכרזים, עדיין התשתיות של האינטרנט, גם של הסלולר, הן כמעט ולא קיימות בחלקים רבים.

ולכן מהלך כזה לא יכול לפתור את הסוגיה ולא יכול להיטיב עם האוכלוסייה הערבית בנגב. וכמו שאמר חברי משתיל, שמוליק, לגבי שנת 2021, ההמלצות היו ברורות, להקים עוד חמש לשכות בנגב. ולכן אני שואל בצורה ברורה, למה החמש האלה לא נפתחו ואיך אתם נערכים כיום כמשרד למהלך שאתם מובילים שאתם יודעים מראש שאין לו שום סיכוי לעזור לחברה הערבית בנגב, במיוחד במיוחד בכפרים הלא מוכרים שאין שום תשתית?

אני רוצה להוסיף עוד קריטריון שצריך לקחת בחשבון, אני לא יודע מה הקריטריונים שלכם, אבל גם כל הנושא של תחבורה ציבורית והיעדר תחבורה ציבורית בנגב הוא מאוד קריטי, ולכן הפריסה של לשכות ביישובים יכולה לעזור מאוד מאוד לאוכלוסייה הכי זקוקה לעניין הזה בנגב. תודה.

תודה רבה, חבר הכנסת יוסף אל עטאונה. קובי הלפרן, שירות התעסוקה, בבקשה.

רציתי לשאול, לאיזה משרד אתם שייכים כיום? כי פעם היית בעבודה ורווחה, פעם בכלכלה, לא יודע, אתה מבין?

אנחנו בכלכלה.

זאת אחת הבעיות, כל פעם תחת משרד אחר.

אני רוצה קודם כול להגיד שהשירות שאנחנו נותנים לאוכלוסייה במגזר הערבי בכלל ובוודאי במגזר הבדואי, היא נמצאת בעדיפות מאוד גבוהה אצלנו. אני רק אומר שגם עתרו נגדנו, בג"צ בנושא השפה הערבית שהעמותה שעשתה את זה פשוט הסירה את העתירה לאור הפעילות הענפה שעשינו בנושא הזה. אם זה כל האתר שלנו, השקענו בזה המון, פתחנו ערוץ, הצ'אט, פורום, פניות ציבור, בקיצור, כל השירות שלנו הוא עם עשייה מאוד מכוונת. קלטנו אנשים שעוסקים בשפה הזאת, מהמגזר, הנושא בעדיפות גבוהה.

אני אתייחס לנושא הישיבה כרגע. אז כמו שהדברים הוצגו על ידי שמוליק ואחרים, באמת הייתה המלצה שלנו, היה גם בג"צ בנושא, אנחנו המלצנו, הייתה עמדה של משרד הכלכלה ובאמת הנושא - - אלה באמת הדברים. אני רוצה לפרט על דברים שקורים היום בנושא הזה מתוך הבנה. אז זה נכון שלצד המלצה של שירות התעסוקה לפתוח, אנחנו גם שותפים בוועדת היגוי רחבה שמוביל משרד הכלכלה, כאשר הוועדה הזאת, נמצאים שם כמה גופים ממשלתיים ועל פי חזון השר בונים כרגע מענה בתוך קבועי זמן למספר כשלים בעולם התעסוקה.

אני רק אגיד בקצרה על הוועדה, הכוונה היא לייצר, שירות התעסוקה מציג הרבה משרות, יש לנו היצע עובדים, אבל יש עוד גופים בעולם הזה שפועלים ויש כוונה, כדי להעלות את הפריון, כדי מה שנקרא מיצוי פוטנציאל ההון האנושי, לייצר תהליך אחד שנותן את הערך המירבי עם הכלים הדיגיטליים הקיימים וכולי. והתהליך הזה, נלקחה חברת ייעוץ שעוזרת לתהליך הזה ונפגשים אחת ל-, שמוצגים תוצרים והתהליך הזה נמצא כרגע בעבודה.

אני אומר שהתהליך הזה, יש לו השלכות, כמובן היום כל הגופים מדברים על תפיסה רב ערוצית. מה הכוונה? שמסתכלים רגע, בונים רגע תהליך אחד שמחבר את כל הגורמים העסקיים ואז אומרים מה מוגש בערוץ הדיגיטלי, מה בערוץ הפרונטלי, התפיסה, לצד כל הקשיים בעולם התעסוקה, יש עוד את הנושא הזה של איפה בסוף יפתחו לשכות. כי אחרי שאומרים את הדבר הזה, איפה בסוף לשכות? התפיסה כרגע שמובלת בתוך התהליך, שכמובן הנושא הזה הוא השלכה של התוצר הזה, לסיים לבנות את התהליך בתוך קבועי זמן כדי לתת מענה לעולם התעסוקה ולגזור מזה איפה ייפתחו לשכות. זה אני רק אעדכן את הוועדה שהנושא הזה בתוך תהליך עבודה ואנחנו נמצאים חלק בתהליך הזה.

אפשר בבקשה לדעת - - -

לוח זמנים, מתי.

כן, לוח זמנים, המקומות, הכיוון, קריטריונים.

התקציב.

יש לי איזו שהיא הצעה, אולי היא תקל. כי המדינה השקיעה הרבה כסף בהקמת מרכזי ריאן. מרכזי ריאן, הם פרוסים, אני הייתי מנכ"ל של אלפנאר שניהלה את המרכזים והקימה כמעט תשעה מרכזים בנגב. יש בתל שבע, חורה, בכסייפה, בשגב שלום. אז במקום שאתם תתחילו עכשיו לבנות מקומות חדשים, אולי על התשתית הזאת, הקיימת של המרכז, של היחידה, של השלוחה שקיימת, להשתמש בה בשלב הראשון. בסך הכול למצוא את הדרך איך להתחבר.

כי בסך הכול זה תחת אותו כובע. אגב, זרוע התעסוקה היום שייך לעבודה, נכון? כי פעם היו באותו משרד וזה מבלבל. אולי בסך הכול אלה אותם תקציבים, אז אולי כאילו להשתמש בתשתית הזאת, הקיימת בשביל להתחיל ולהקים לשכות תעסוקה ואז אתה לא צריך להשקיע בתשתיות. אולי ההשקעה תהיה יותר בכוח אדם ואז יש לך משהו כבר בנוי ורק צריך להגיע להסכם, בסך הכול אנחנו מדברים על משרדי ממשלה.

עורך דין סנדלר, היועץ המשפטי של שירות התעסוקה. משרדי ריאן, בעצם זה גוף פרטי בסופו של דבר. זו עמותה לדעתי או - - -

לא, הם חל"צ, אבל הם מתוקצבים מכסף ממשלתי.

כן, כן, זו זרוע העבודה, נכון.

כן, זה כסף ממשלתי, יש את התוכניות והחלטות ממשלה, יש סעיפים תקציביים. בסעיף התקציבי של הממשלה יש סעיפים על תעסוקה.

נכון, אני מכיר, אני רק אומר שבגלל ששירות התעסוקה הוא בעצם תאגיד סטטוטורי והוא מנהל תהליכי חובה בעצם מול דורשי עבודה, להגיע ולהתייצב בשירות התעסוקה ויש לזה השלכה גם על הגמלאות שהם מקבלים, אז זה לא יכול להיות בעמותה או בגוף חיצוני שהוא אינו - - -

לא, אתה תשתמש בתשתית, יהיה לך את החלק שלך, אתה מבין? אני מציע שהתשתית הקיימת, תשתמשו בה ואתה לא צריך עכשיו להקים לשכה חדשה. יש לך מקום, יתנו לך חדר, אולי לא צריך להגיע כל יום, אולי פעמיים בשבוע, תלוי בגודל היישוב, תלוי בדורשי העבודה. אני נותן לכם רעיונות כאן.

לא, לא, בסדר גמור, תודה. אבל אני אומר, סיפור התשתיות זה לא עקב האכילס של לקדם את הפרויקט הזה. כפי שקובי הציג, יש הרבה מאוד דברים נוספים. עכשיו אני רק אענה לשמוליק, לגבי הצו שפורסם לפני חודשיים, זה לא צו של לשכות חדשות, זה צו שיוך לשכות. זאת אומרת, הלשכות שמה, הן נשארו אותו דבר ואנחנו רק עשינו כמה שינויים בשיוך יישובים ללשכות גם בגלל תחבורה ציבורית, גם בגלל גדלים. זה לא צו לפתיחת לשכות.

אני אשאל בצורה פשוטה. יש תהליך דיגיטציה או שיש דיונים של ועדה פרויקטלית שמייצרת תפיסה חדשה עקרונית גדולה? יש פרויקט שיש לו תקציב, שיש לו כוח אדם, שיש לו אחריות מנהלית, שיש לו תהליך עבודה?

חברים, מעכשיו כל מי שרוצה להתייחס, לדבר, שיבקש רשות בבקשה. כן, בבקשה.

הנושא הזה מתנהל בתוך פרויקט, אבל כמו כל פרויקט, יש לו את שלב התכנון, אפיון, המלצות ומיפוי של כלים וכולי. אנחנו נמצאים בדיוק בשלבים האלה של ההמלצות ותחילת יישום, יש עוד דיונים קרובים שיכול להיות שיש עוד תוצרים שאני לא יודע לדייק עליהם כרגע, אבל אלה השלבים והדברים אופרטיביים.

יש שם לפרויקט?

אני לא יודע. אני לא מכיר את המיתוג של השם, אני יודע שיש ישיבות שוטפות, זה מה שאני מכיר. אני רק אגיד שאנחנו מאוד מאמינים בעבודה שקורית עם המגזר, גם היום אנחנו רואים שאנחנו מאמינים בעבודה פרונטלית, אנחנו רואים בזה ערך. העניין שיש פה איזו תפיסה ממשלתית שמובלת במשרד הכלכלה לייצר תפיסה רב ערוצית שמסתכלת על הדיגיטלי והזה יחד ולא לדון בנפרד. וזו כל הסיבה שבעצם מגיעים ואומרים, חבר'ה, מה קורה? כי יש פה תהליך של תכנון ואפיון ולכן ההמלצות שאז דוברו, הן עוד לא התיישמו.

סליחה, מתי אנחנו יכולים לקבל את לוח הזמנים ואת הכסף ואת כל מה שמיועד בשביל לזרז את זה ולעשות את זה באמת נכון ולקראת שוויון?

אנחנו נפנה למשרד הכלכלה שמוביל את זה ונעביר לוועדה, בוודאי.

או שתעשה ישיבת מעקב עוד חודש עם תשובות, לבוא יותר מפורטים.

נעביר, נדאג להעביר את מה שהוועדה תבקש לוועדה.

אבל אנחנו מבינים נכון, אין לכם כרגע תקציב לפרויקט הזה.

לא, לא, יש.

יש תקציב לפרויקט?

אנחנו גוף שבתוך משרד הכלכלה, אנחנו גם משתתפים בישיבות, בוועדות. אנחנו יודעים לייצג את מה שנדרש.

סליחה, אני מרגיש שמנסים כאן לבלבל אותנו. מצד אחד, הם שייכים למשרד הכלכלה ואומרים שהתקציבים באים ממשרד הכלכלה. מצד שני, משרד הכלכלה אומר, הפרויקט הזה, מטפל בו שירות התעסוקה. אז צריך לדעת מי אחראי על הפרויקט, צריך כתובת. האם האחראי על הפרויקט הזה זה שירות התעסוקה או משרד הכלכלה? זה אחד. שתיים, ההרגשה שלי שאתם באתם לכאן בשביל לשים וי שהשתתפתם, אבל אין שום רצינות לדעתי בלתכנן ולתת שירות לחברה הערבית בנגב, בכלל. דיגיטציה, אומרים מילה יפה, אבל בפועל, בין האמירות לבין הביצוע והכוונות הטובות, ממש לבצע, יש מרחק בין שמיים לארץ, זה מה שאני מרגיש.

ואני, לדעתי, גם בישיבות, בדיון שלכם, האם יש נציגות של החברה הערבית נגיד מהנגב? לא, כנראה שלא. אתה מבין? אתה יודע מה הבעיה של החברה הישראלית והיהודים והממשלה? שהם חושבים שהם יודעים מה טוב לערבים. הם מתכננים להם את הכול, מתכננים להם איפה לבנות, איך לבנות, איזה שירות יקבלו, בלי לשאול אותם ואז להנחית להם הנחתות. בגלל זה יש את הפער הזה בין הרצוי למצוי.

ולכן אני חושב, לדעתי, אם אנחנו רוצים לראות משהו רציני ונגיע בסופו של דבר למסקנות, לדעתי, אני מבקש מהיושב ראש, שנציג של משרד הכלכלה יגיע לכאן, יהיה עוד דיון מעקב ותגיעו עם תוכנית מפורטת, לו"ז, תגידו לי בתוך חצי שנה, שנה אנחנו מסיימים תכנון, בעוד שנה אנחנו מתחילים ביצוע, צפי דו"ח עד 2026 אנחנו מסיימים את הפרויקט, יש כסף ב-550, נצטרך רק לנצל את הכסף ולבצע את זה. זו דעתי.

תודה רבה, חבר הכנסת חוג'יראת, אני מקבל את ההמלצה שלך. בבקשה.

תודה. בקי כהן-קשת, פורום המאבק בעוני. חבר הכנסת כבר הזכיר את הנקודה, אחת הנקודות העיקריות שרציתי לשאול ולהציע, שברור שיש פה בעצם רצון לאיזה שהוא מבט מתכלל או כולל שמנסה למצוא מגוון פתרונות לאוכלוסיות שונות על מנת להגיע לפתרון מיטבי. ובגדול, שני עקרונות בסיסיים שאנחנו חושבים, זה באמת שאנחנו מסכימים שצריך להיות מגוון פתרונות. לחלק מהאוכלוסייה דיגיטלי יכול להיות פתרון מצוין, לאוכלוסייה שאין לה כל כך אינטרנט וחלק מהזמן גם אין חשמל ברור מאליו שזה פתרון לא מתאים ושצריך יהיה למצוא פתרון, אם אלה ניידות או מרכזים, מגוון פתרונות.

אז זה כיוון אחד; אבל הצד השני של זה – זה שנראה לנו שבאופן כללי תמיד הפתרונות הטובים ביותר עובדים כשעובדים עם אנשים בשטח. ולכן באמת ההצעה שלנו היא שככה, איזה שהוא שולחן תוך כדי, דווקא בשלב התכנון של העשייה, איזה שהוא שולחן עגול עם נציגים מקומיים, מועצת הכפרים הבלתי מוכרים, פורום דו קיום, שבאמת ככה מזמינים אותם תוך כדי החשיבה. כי חלק מהאוכלוסיות, דיגיטציה כן יכולה להועיל להם מכל מיני סיבות. אז דווקא כדי למצוא את המגוון הכי טוב, אז נראה לי שזה יכול להיות טוב.

ואני לא אחזור באריכות, אבל באמת ככה פניתי אליכם עם הצעה נקודתית לאחת האוכלוסיות, לפחות כמענה ביניים. נראה לנו מאוד מאוד דחוף ככה למצוא פתרון זמני בעיקר לנשים שלא מצליחות להגיע כרגע במצב שזה כל כך רחוק, ואנחנו מקווים מאוד שתשקלו את הפתרון הזה כיוון שכרגע המצב של חלק מהאוכלוסייה, במיוחד הנשים, בכפרים הלא מוכרים הוא שגם אין להן עבודה וגם אין להן הבטחת הכנסה. ואנחנו מדברים על עוני מרוד וחוסר ביטחון תזונתי מאוד מאוד קשה של נשים וילדים. תודה.

תודה רבה לך, תודה רבה. מוטי סטולוביץ', משרד התקשורת.

שלום רב לכולם, תודה רבה על ההזמנה לוועדה. בתחילת הוועדה וגם במהלכה הועלה כמה פעמים הפער בתקשורת בפריפריה וגם במרחב הבדואי. קודם כול, חשוב להגיד שהמשרד עושה פעולות בנושא הזה, אנחנו - - - כסוגיה מאוד מרכזית. רק בחודשיים האחרונים השר והמנכ"לית ביקרו בעשרות מועצות מקומיות בפריפריה, לרבות יישובים בדואים, ויש כמה סוגיות שחשוב לשים עליהן את הדעת.

קודם כול בנושא פריסת הסיבים, זו סוגיה שהיא הולכת במסגרת תהליך סדור של - - - תמרוץ כדי גם לעודד את הפריסה מהר ככל הניתן. אנחנו מזהים פערים בחלק מהמקומות, גם ביישובים הבדואים. היינו למשל בשבוע שעבר ברהט, יש אזורים שנפרסו יותר, יש אחרים שפחות. אנחנו נמצאים כרגע בתהליך בירור עם החברות שלא עומדות ביעדי הפריסה, כאשר יש גם פעולות אכיפה שנרשמו כדי לטפל בחברות שלא יעמדו והאזורים יועברו לחברות אחרות כדי שהפריסה תתבצע כסדרה. כמובן כל הסוגיה של הפריסה למוסדות לימוד, בתי ספר ותיכונים היא בנפרד, יש חובות ויש מכרז מוביל שמתנהל מול חברת בזק.

בקשר לפריסה הסלולרית, יש פה עניין קצת מורכב. קודם כול, אנחנו פונים מזה תקופה ארוכה גם לרשויות מקומיות וזה לא אירוע שקורה רק באוכלוסייה הבדואית, הוא קורה גם בערים מרכזיות, להנגיש את התשתיות הציבוריות ואת הדיור המוניציפלי לפריסת רשתות. בסוף יש קושי, גם בתכנון היום, אנחנו עובדים על האירוע הזה כתיקון של תמ"א 36, זו תמ"א פריסת מתקני תקשורת בהנגשת אתרים. ויש התנגדות די נרחבת של הציבור, שהיא דרך אגב התנגדות מוטעית כי כמה שיש פחות פריסה, הפגיעה של הקרינה המייננת הרבה יותר משמעותית מעצם העובדה - - -

זה בטוח? זה נושא מאוד חשוב לאנשים.

זה בטוח, יש על זה גם עבודות של המשרד לאיכות הסביבה.

אתה יודע מה הבעיה. שיש כל מיני בעלי אינטרס, מעוניינים להגיד שהתשובה איקס או התשובה וואי ואנשים מתבלבלים.

עוד רגע אני אגע בזה, גם לזה עוד רגע אני אגיע.

רק אם אתה יכול להגיד, מתוך 305,000 בדואים, לכמה יש אינטרנט ולכמה אין?

זה אני לא יכול להגיד לך כרגע, יש לנו נתונים לא רעים של מיפוי פריסת סיבים אופטיים כי אנחנו עושים על זה - - -

כמה זה נתונים לא רעים?

עוד פעם, אני צריך לבדוק את הנתונים.

בשביל זה אנחנו פה.

בסדר גמור. בכל מקרה, אני יכול לבדוק את הנתונים. יש לנו מיפוי מלא של אוכלוסיית - - -

מתי תוכל להעביר לנו בבקשה?

אני אבקש שזה יועבר תוך שבועיים.

שבועיים, טוב.

חשוב להבהיר שאנחנו עושים בקרה על הפריסה רק במקומות שהם מוכרזים ונמצאים כמוכרזים כי אחרת אנחנו לא יכולים לקדם תהליכים בלי שזה מופיע בתב"עות.

סליחה, זאת אומרת, כל האזורים של הכפרים הלא מוכרים, אין לכם בכלל נתונים?

חברים, זה לא דיון פתוח, לא יושבים במקום וכל אחד מחליט לדבר. ואנחנו גם בשעה 14:30 אמורים לסיים. תודה רבה לך.

לגבי הפריסה של תקשורת סלולרית, קיים לנו קושי מהותי, מעבר להנגשה של אתרים שהם בידי הרשויות המוניציפליות. גם בהימנעות של תושבים, כולל - - - עוד פעם, זה לא רק בחברה הבדואית, אבל זה מייצר קושי לא מצומצם מול חברות התקשורת באמת לעשות את זה כל פעם מחדש, כי זו הוצאה משמעותית. ואחת ההנגשות של תשתיות האינטרנט שהן הכי רלוונטיות היום זו באמת הנגשה של תשתיות סלולריות שאינן מחויבות פריסה.

לצד האכיפה שהמשרד מבצע במהלך החודשים האחרונים מול החברות שלא עומדות בתנאי הרישיון בפריסת האינטרנט, היה על זה פרסום נרחב, אבל זה תהליך שמתמשך. יש כרגע צוות בין משרדי שכולל את מרבית משרדי הממשלה הרלוונטיים, משרד ראש הממשלה, רשות התחרות, בנק ישראל וכולי, על הרחבת הפריסה של תשתיות הסלולר בישראל. הכוונה פה בישראל, כנראה שהבעיות בתל אביב הרבה יותר מצומצמות מאשר במקומות אחרים ודרך אגב, אפשר לראות את זה לפי שקיפות שיש באתר משרד התקשורת, שאתה יכול להקיש מיקום במפה ולדעת אילו אנטנות יש ואיפה.

חשוב להגיד שתהליך פריסת תקשורת סלולרית באיכות גבוהה כמו שמתבקש לתיאור שהעליתם עכשיו, זה לא G2, זה לא G3, זו חייבת להיות תקשורת נתונים. מחייב השקעה נרחבת שגם כוללת תמרוץ של מדינת ישראל. הוועדה הבין משרדית תשים את ההמלצות שלה תוך מספר שבועות-חודש, וההמלצות האלו כוללות גם השקעות כספיות בתמרוץ, אם זה תמרוץ דרך רשויות מקומיות, אם תמרוץ אחר ואם אלו הסכמי תמרוץ מול חברות הסלולר שקשורים לתמרוץ דרך אגרות בעמידה ביעדים.

בשורה התחתונה חשוב להגיד שאלא אם כן המדינה תפעל ותעודד באמצעות כלי תמרוץ פריסה של תשתיות, ולא משנה האם החברה עמדה בתנאי הרישיון, יהיה לנו קשה להביא את הרמה של התקשורת הסלולרית במדינת ישראל, תקשורת נתונים, שהיא באמת תומכת תעסוקה. לאו דווקא את לשכת התעסוקה, אלא גם באמת תעסוקה של אנשים במרחבים נוספים לרמה שתעמוד בדרישות של דור 5 והלאה. וזה מה שאנחנו צריכים, תמרוץ נתונים.

תודה רבה לך. ביקשת לדבר, בבקשה. והודא, אני מתעקש שאת מדברת אחריה.

אני אדבר, אני אדבר, אל תדאג.

שמי דנה פומרנץ, אני עובדת בארגון העובדים מען יחד עם ארז וגנר. אנחנו נמצאים בסניף במזרח ירושלים, אנחנו לא מכירים את המצב בנגב, אבל אנחנו מכירים היטב את המצב בשירות התעסוקה במזרח ירושלים. עתירות שהוזכרו פה לגבי ההנגשה השפתית של אתר שירות התעסוקה, זו עבודה שלנו ושל האגודה לזכויות האזרח ובאמת העתירה התייתרה אחרי שבאמת הרבה מאוד עבודה נעשתה באתר לתרגם. אני חייבת לציין שעד היום אין אפשרות למלא בערבית, הטפסים שתורגמו, עדיין אתה צריך לכתוב בעברית, אז זה משהו שכן נשאר להשלים אותו. אני רציתי לשאול - - -

התהליכים הם בערבית. התהליכים תורגמו לערבית.

אפשר למלא בערבית?

כן, בתהליכים שאנחנו אז דיברנו, בטח.

אבל מתי זה יבוצע? כי כרגע עדיין אי אפשר לכתוב בערבית.

אפשר לדבר על זה אחרי זה.

לא, אבל כל תהליך הדיגיטציה בנוי על זה שבסוף, דורש העבודה מכניס את הפרטים שלו בשפתו.

השאלה איזה. אם אתם רוצים, אפשר לפתח את זה, אבל הסברנו בדיוק.

אפילו בשביל להירשם רישום בסיסי.

אם הוא מתחיל לספר מי הוא ומה הוא, אנחנו לא יודעים לעשות. אבל זה, בואו נדבר על זה מחוץ, אני לא חושב שזה נושא הדיון. אני חושב שעשינו רבות, כמו שאמרתם.

זה נכון, אבל זה מכשיל את התהליך.

רציתי להעלות איזו שהיא שאלה כי מדברים פה על דיגיטציה שמייתרת את הצורך להקים לשכות חדשות ובעצם צריך לזכור ששירות התעסוקה, כמו שהזכרת, הוא מצד אחד אמור לעודד תעסוקה ולקדם תעסוקה ויש לו גם את הכובע השני של איזה שהוא שומר סף של הקצבאות מביטוח לאומי וכן צריך להבין מה זה אומר הדיגיטציה הזאת. כי להעלות את הטפסים לאתר, אין לזה שום קשר להקמת לשכות. כי אם בן אדם צריך להתייצב כל שבוע בלשכה כדי לקבל את הקצבה, אז הדיגיטציה לא קשורה בכלל לעניין. אם אין להם איך להגיע לשם ואין תחבורה ציבורית וכולי, ואני לא מכירה את המצב בנגב, אבל אתם מבינים.

יותר גרוע.

אז אחד לא קשור לשני בשום דרך. אז צריך להבין מה זה אומר הדיגיטציה, האם זה יחליף את ההתייצבות השבועית? ואם לא, אז? והדבר האחרון שרציתי לציין זה שעלתה פה איזו שהיא הצעה להתבסס או להיעזר או לעשות איזה שהוא שיתוף פעולה עם מרכזי ריאן ואני מאוד מחזקת את זה, אנחנו גם מכירים את ריאן ממזרח ירושלים.

ואני רוצה להעלות פה את העניין הנוסף של איכות השירות שמוצע בשירות התעסוקה, שזה לא נושא הדיון פה, אבל כן אנחנו רואים שיש מאוד חזק את הכובע של שומרי הסף של הקצבאות, אין שום יומרה לקדם תעסוקה במזרח ירושלים וזה משהו שגם צריך להגיד אותו, כן? כי לא מספיק לשים עוד לשכה כדי שיהיה אפשר לסמן וי, צריך גם להציע משהו לאנשים. אם רוצים לתת פתרון לאבטלה ולעוני, זה המנדט של שירות התעסוקה בראש ובראשונה.

תודה רבה לך, תודה רבה. הודא, בבקשה.

תודה, חבר הכנסת איימן עודה. אנחנו יזמנו את הדיון יחד עם לשכת חבר הכנסת ועם הוועדה, כי השירות שהתושבים אמורים לקבל אותו הוא לא מותאם. שבוע שעבר ביום הנגב גם היה לנו דיון בוועדת העבודה והרווחה בנושא הזה, שם דיברנו יותר על הצורך ועל הקריטריונים וכולי. כך אנחנו באים לדבר על הדיגיטציה כי מה שחשוב לנו לבוא ולהגיד זה שפריסת האינטרנט היא חלשה מאוד בחברה הבדואית בנגב, אם זה במוכרים או בלא מוכרים. אני גרה בלקייה, יישוב מוכר עם 15,000 תושבים, הקליטה גרועה. ושר התקשורת היה אצלנו לפני כמעט שבועיים או משהו כזה.

חודש וחצי.

משהו כזה.

הסכמנו לקבל מלקייה נתונים מסוימים כדי לקדם סיור לחברות הסלולר, החברות כבר היו בדיון. הם עובדים על זה, אני בטוח שנקבל - - -.

אז אני אומר לך שאני באופן אישי סובלת מהקליטה הסלולרית. עכשיו, לא רק זה הסיפור, אנחנו פה מדברים על נושא שכפי שהוזכר מקודם, לשכות התעסוקה זה איזה שהוא נדבך שאמור לשפר את אורח החיים של האנשים ולתת להם מענה לכל נושא התעסוקה, שזה בסופו של דבר כמה כסף נכנס לאדם לכיס בסופו של דבר ואיך הוא חי ומה אורח החיים שלו. ברגע שאנחנו חוסכים מאנשים את השירות הזה, השירות הזה פשוט לא מגיע אליהם. וברגע שאנחנו אומרים, אנחנו נהפוך את זה לדיגיטלי, ואנחנו מדברים על הכפרים הבלתי מוכרים, אני לא מדברת כרגע על המוכר, הבלתי מוכר – אין בהם קליטה בכלל.

עכשיו, העניין של הקליטה, לא רק שהוא משפיע על נושא לשכות התעסוקה, אוקיי? זה משפיע בעיקר על החינוך. ובחינוך, נגיד בתחילת המלחמה, חודש ראשון של המלחמה הילדים לא למדו, או אפילו יותר מחודש ראשון של המלחמה ילדים לא למדו בגלל שהיו טילים על הנגב ולמדו באונליין, כן? לילדים כאלה שנמצאים בכפרים הבלתי מוכרים ואין להם קליטת סלולר זה פשוט לשבת בבית ולא לעשות כלום. עכשיו, לא רק שזאת בעיה, עכשיו, אחר כך זה מוביל אותנו למצב שבו הילדים האלה לא מצליחים אחר כך להגיע לאקדמיה, לא מצליחים אחר כך להגיע לתעסוקה הולמת, למה? כי נחסכו מהם כל הלימודים.

עכשיו, אנחנו לא במצב אידיאלי בעולם שיש לנו קליטת אינטרנט והכול טוב והעולם ורוד. כל שנה יש במדינת ישראל אירוע חירומי שגורם לילדים האלה להישאר בבית. אם העניין הזה לא יפתר, זה משפיע אוטומטית על כל נדבכי החיים.

עכשיו, בב' של הנושא של הדיון שלנו, הנושא השלישי שהוא מאוד מאוד מאוד חשוב, כל העניין של האוריינות הדיגיטלית. כשאנחנו מדברים על לשכות תעסוקה שמופעלות, שבוע שעבר בדיון בוועדת העבודה והרווחה ראש העיר רהט אמר, זה יחסוך לאנשים זמן, זה הרבה יותר קל באפליקציה וזה. אני מסכימה איתו, זה מתאים לאוכלוסייה של רהט, כן? אבל זה לא מתאים לאוכלוסייה של ואדי אל-נעם שאין לה קליטה בכלל.

עכשיו, כל הנושא של האוריינות הדיגיטלית לאנשים שהם בגיל 40 ומעלה, שאלה עיקר האנשים שאנחנו רוצים שתהיה להם תעסוקה, כן? נגיד צעירים חסרי מעש יכולים להשתמש בדיגיטציה, אבל אנשים שהם בגילאים יותר מבוגרים שאין להם את היכולת להשתמש, לא רק שאין לו קליטה סלולרית, גם אין לו את הידע לפתוח מחשב ולהעלות קבצים ולרשום את הפרטים שלו. זה נושא נוסף שצריך לתת עליו את הדעת. אנחנו לא מדברים רק על קליטה סלולרית, אנחנו מדברים גם על אוריינות דיגיטלית, על אופן השימוש של האנשים.

משפט סיכום בבקשה.

תודה רבה, חבר הכנסת איימן עודה על הדיון החשוב.

(מודה להודא אבו עבייד בערבית). כל מי שרוצה להתייחס וידבר עכשיו, זו רק דקה אחת.

שאלות מאוד קונקרטיות שיש לי.

בבקשה.

שאלה ראשונה, כמה ישיבות התקיימו עד עכשיו בוועדת הדיגיטציה, ועדת ההיגוי שדיברת עליה?

יש ועדות ויש תתי ועדות, אני יכול להגיד את זה אחרי הדיון. יש את הוועדות שאני משתתף, יש עוד ועדות.

לגבי הוועדות, כמה אנשים עובדים בפרויקט הדיגיטציה? יש עובדים שעובדים בו?

זה פרויקט מרובה שחקנים שיש חברת ייעוץ שמתכללת אז אני לא יודע לענות לך כמה.

מה שם החברה?

חברת EY.

כמה יש ערבים מהנגב בחברה הזו או מקרב המשרד אצלכם? ערבים מהנגב, ועדת היגוי, שמדברים על מצב האוכלוסייה, המצב הסוציואקונומי, תשתיות, האם האנשים יתחברו לדיגיטציה, מתי יתחברו, במיוחד כשאנחנו מדברים על חברות מוחלשות. אז יש ערבים מהנגב בוועדת היגוי בשביל להגיד את דעתם?

הוועדה שאני מעדכן אודותיה את הוועדה פה כרגע היא מדברת על כלל התעסוקה בישראל, היא לא ועדה על המגזר הערבי. היא נותנת מענה - - -

אבל בכל זאת, האזרחים הערבים, 20% מהאזרחים ובוודאי 40% מהאנשים שזקוקים ללשכות תעסוקה.

אני אענה רגע באמירה מאוד מקצועית. אחרי שעושים אפיון ועושים מסעות לקוח, בונים את דמויות הלקוחות שרוצים לתת להם מענה ובונים את המענים המתאימים. הוועדה שעדכנתי כרגע, זאת אומרת, השלב שמדובר כרגע על הפיתוח הוא שלב יותר מתקדם כרגע.

אני מחבב אותך ברמה האישית, אבל אני חייב להגיד לך שאנחנו רוצים פרטים, אנחנו רוצים לדעת איפה אתם נמצאים, מה לוח הזמנים, מה הכיוון, כמה כסף. אנחנו רוצים לדעת את זה ואני חושב שזה חודש יותר מדי, במיוחד כשכבר נתתם תשובה לבג"צ שיש לכם את הנתונים. כלומר, האמת שזה אמור להיות שתוך יום אחד, מחר אתה תגיד לנו כי זה נמצא אצלכם. אבל אני יכול לתת שבוע, אני חושב שזה ראוי. שתעבדו על זה ותתנו לנו את הנתונים לכולם פה.

שאלות נוספות, ברשותך, אדוני היושב ראש. שאלה אחת, מה עשיתם עם הקריטריונים שקבעתם בשנת 2021? נקבעו קריטריונים, פרסמתם או הודעתם עליהם לבג"צ, מאז קרה איתם משהו? הם השפיעו באיזו שהיא דרך על הלשכות שקיימות או לא קיימות?

הקריטריונים האלה נקבעו, אנחנו במענה לבג"צ השתמשנו בקריטריונים האלה ובאמת המלצנו על פתיחת לשכות בפזורה הבדואית. זאת אומרת, השתמשנו בקריטריונים, נתנו את ההמלצה, אני חושב שיש פה אי הבנה בוועדה לגבי התפקידים של כל השחקנים באירוע הזה של פתיחת לשכות. זאת אומרת, החוק נותן למשרד הכלכלה את הסמכות לפתוח ו/או לסגור לשכות בהמלצה של שירות התעסוקה, זה המצב המשפטי.

טוב, חברים, אני מבקש לסכם בבקשה.

עוד שאלה אחת, אדוני, חשובה. בתוך המשחק הזה שאנחנו נמצאים בו כרגע, לפצל שתי לשכות, ערד ודימונה ולשים חלק מהעובדים בערערה, בכסייפה, זה כרוך בעלות משמעותית? כל העלות של לשכת תעסוקה, סדר גודל של 3 מיליון, להערכתי, לשכת תעסוקה בינונית. יש היגיון, יש הצדקה לזה שהן לא יפוצלו?

אני רוצה רק להגיד הערה עקרונית. גם בדימונה, גם בערד, גם בכל מקום שיש בו מוחלשים, אנחנו לא רק שנגד לשסות מוחלשים במוחלשים, אלא נגד שהתפיסה תהיה איך לקחת ממוחלשים למוחלשים אחרים. לכן, מה שמגיע לדימונה מגיע לדימונה, מגיע להם. אבל אין ספק שבחורה, בערערה, בכסייפה שאין לשכת תעסוקה אחת, אז בוודאי שזה צריך להיות, בוודאי.

השאלה רק אם זה כרוך בעלות נוספת.

אני מבקש לסכם. הוועדה דורשת לקבל את כל הנתונים מרשות התעסוקה לגבי פרויקט הדיגיטציה של לשכות התעסוקה. אנחנו ביקשנו מראש שרשות התעסוקה תתן את כל הפרטים בדיון היום ולא קיבלנו מידע כלל. אנחנו דורשים את התקציב, לוח הזמנים, ובמיוחד את המענה שינתו למצוקה של לשכות התעסוקה ביישובים הערביים בנגב. אנחנו דורשים את המענה הזה תוך שבוע ימים בבקשה.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:21.