פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
3
ועדת הבריאות
16/06/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 206
מישיבת ועדת הבריאות
יום ראשון, י' בסיון התשפ"ד (16 ביוני 2024), שעה 13:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 16/06/2024
חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 10 והוראת שעה), התשפ"ד-2024
פרוטוקול
הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024
פנינה אורן שנידור - ראש שירות המזון הארצי, משרד הבריאות
שרון גוטמן טרודלר - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד הבריאות
מרינה אוסטפלד - עו"ד, ראש צוות משפטי, משרד הבריאות
יוסי שדה - מהנדס מזון, מנהל תחום תוספי מזון, משרד הבריאות
ד"ר זיווה חממא - מנהלת המחלקה לניהול סיכונים במזון, משרד הבריאות
יוספה הולצשטיין - יועצת, משרד הבריאות
אבי גרוסמן - עו"ד, יועץ, משרד הבריאות
ד"ר ריבן בן עזרא - וטרינרית ראשית לפיקוח על מוצרים מן החי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
חגית איגרמן - עו"ד, לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אפרת ורד - עו"ד, לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
גל ברנס - רכז כלכלה ותעשייה, אגף תקציבים, משרד האוצר
רוית ארבל - עו"ד, יועצת משפטית, איגוד המזון, התאחדות התעשיינים
פרופ' טליה איינהורן - חברה קבועה באקדמיה הבין לאומית למשפט השוואתי, אוניברסיטת תל אביב
אביב חצבני - מנהל, איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים
קרן אבן צור - יועצת בתחום הרגולציה, התאחדות התעשיינים
רז הילמן - סמנכ"ל, יבוא, מכס ותקינה, לשכת המסחר
אורי דורמן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל
נעמי רוזנטל - טכנולוגית מזון, יצרני ויבואני מזון
אורן משה ברנע - מזכיר, ארגון מגדלי ירקות
דן סלומון - מנכ"ל, ארגון הצליאק
מיכאל חדד - יצרן, מנכ"ל, נטורל קייקס
פרופ' רונית אנדוולט - מנהלת, אגף תזונה, משרד הבריאות
פרופ' מתי ברקוביץ' - מומחה לפרמקולוגיה קלינית
שלומית רדר - יו"ר, עמותת יה"ל
איה פרידמן, אייטיפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקי והשמטות.
הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024, מ/1742
שלום לכולם, נא לשמור על שקט בחדר הוועדה. אני מתכבד לחדש את ישיבת ועדת הבריאות שתעסוק היום בנושא הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור, בנושא תיקון מספר 9 בהוראת שעה, הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי התשפ"ד 2024, הכנה לקריאה שנייה ושלישית.
אני מבקש להודות לך חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי על ההחלפה הבוקר בניהול הישיבה, הייתי עסוק באיזשהו עניין רפואי.
אמן. אני מבקש לפתוח את הישיבה הזו ולשלוח מכאן תנחומים בשמי ובשמכם לכל משפחות הלוחמים שנפלו בסוף השבוע האחרון הקשה כל כך הזה וכן למשפחתו של החייל שנפטר מפצעיו. אנחנו נתפלל ביחד לרפואתם של כל הפצועים במלחמה הזו וכמובן, כמו תמיד תפילה להשבתם במהרה הביתה של כל החטופים והחטופות הנמצאים בשבי הזה.
בסיום הישיבה הקודמת בשבוע שעבר התחלנו לדבר על נושא הגלוטן – דן היה איתנו בזום והיום בשעה טובה, הוא נמצא איתנו כאן פיזית – נמשיך היום בנושא הזה וכן בנושאים נוספים שפורסמו על סדר היום. כמו שאמרתי, גם את הישיבה הזאת אנחנו ננהל ברוגע, במקצועיות ואנחנו ננסה להגיע תמיד להסכמות רחבות ככל הניתן. אני מעביר את רשות הדיבור לגברתי היועץ המשפטי בכדי שתזכיר לנו איפה אנחנו נתקדם משם.
אנחנו סיימנו את ההתייחסות לתקנה 1169 והתחלנו לדבר על תקנה 828 אבל עלו כמה הערות לגבי 1169. קודם כול, אני לא בטוחה שקיבלנו תמונה מספיק רחבה על מה שיש בתוך אותה תקנה, מה המניעים שלה ומה המטרות שלה אז אנחנו נצטרך לעשות עוד כמה השלמות בעניין זה.
וגם לגבי הגדרות שנמצאות בה. פנינה, תוכלי לתת לנו איזושהי התייחסות קצרה לגבי המשמעות של סימון ומה החשיבות של הוראת הסימון לגבי מזון.
אנחנו מדברים על רגולציה שמבחינתנו, מבחינת ההיקף וההסדר שלה, משהו מאוד גדול. אנחנו קוראים לזה רמה שהיא כמו לעשות את חוק המזון כי מדובר על רגולציה שבעצם מתווכחת לצרכן את כל המידע שיש – בין אם מדובר על מזון מיובא ובין אם מדובר על מזון שמיוצר במדינת ישראל – והיא מנגישה לו כל המידע על מנת שהוא יעשה את הבחירה המשוכלת שלו בבחירת סוג המזון, הן בהיבט של רכיבים – פה אנחנו נכנסים לכל העולם של האלרגנים וזה לגמרי בטיחות מזון – וגם בהיבט של הסימון התזונתי שעליו יושבים אחר כך הסמלים שבאים להעביר לצרכן מידע כדי שיוכל לעשות בחירות מושכלות, אם אתה רוצה לקנות מזון שהוא עשיר בנתרן או דל בנתרן וכיוצא בזה.
זה נתח מאוד משמעותי שעוסק בו עולם הסימון. נדבך משמעותי נוסף הוא הנושא של עקיבות. אנחנו מדברים על כך שהמזון צריך להיות מסומן מהיצרן או היבואן של המזון ובמדינת ישראל, גם בשם המפעל שמייצר. העקיבות הזאת נועדה גם לטובת היצרן וגם לטובת הצרכן כדי שבזמן תקלה, יוכל להחזיר את המוצר ולאסוף אותו מדרכי השיווק. מנגד, יש לנו את חובת הסימון שהיא החובה המנדטורית לסמן את חיי התוקף של המוצר כדי שהצרכן ידע עד מתי נכון וראוי להשתמש במוצר הזה.
אנחנו רואים שהנושאים של הרכב והנגשת מידע, לצד בטיחות מזון זה הא בהא תליא, אלו דברים שהולכים ביחד. דבר משמעותי נוסף שאנחנו מוסיפים פה הוא הנושא שהמידע יהיה נכון ולא מטעה. מידע נכון ולא מטעה בעולמות התוכן של הרכב המזון זה לגבי האוטנטיות של המוצר. מוצר שרשום שהוא ללא אלרגנים הוא לא אלרגנים ודל בגלוטן הוא אכן דל בגלוטן – אני יודעת שאני אקפיץ פה את - - - אבל זאת דוגמה טובה – את אותו הדבר יש לנו גם בעולם של ללא לקטוז או דל בלקטוז.
דבר משמעותי נוסף שאנחנו רוצים להוסיף פה והוא נדבך מרכזי בתהליך האימוץ זה הנושא של ייחוס סגולות ריפוי למזון. יש איסור לייחס סגולות ריפוי למזון אבל בתנאים מסוימים, מותר לייחס סגולות של חיזוק או מסרים תזונתיים ומסרים בריאותיים.
זה נוגע גם לוויטמינים וגם לדברים נוספים. פה אנחנו אומרים שכול זה נכנס בתוך העולם של סימון. גם כשאנחנו מנדבר בהמשך על עולם התוכן של תוספי מזון, הסימון שלהם בא לידי ביטוי ב-1169. לכן, מבחינתנו הרגולציה של הסימון היא רגולציה מאוד מרכזית שמשיקה ונוגעת בכל אחד מהתחומים הפרטניים.
כשאנחנו מסתכלים בתוך הרגולציה, אם אנחנו מסתכלים בסעיפי ההגדרות אז בחלק מסעיפי ההגדרות יש תיקונים שקראנו אותם בטבלאות. אנחנו קראנו את ההגדרות של מזון, חוק המזון וכולי, השאלה היא אם בנוסח שלפנינו, מתוכן רק ההגדרה "צרכן סופי" היא זאת שאתם מחילים כי כל השאר לא מוחלות, למשל?
לא, הפוך. כל מה שלא החרגנו, מוחל. הדבר היחיד שלא מוחל זה שאם יש הפניות של הגדרות שמפנות להוראה, כמו ההגדרה של פרסום בפסקת משנה (א). לדוגמה, אם נפתח את סעיף ההגדרות ב-1169 ויש הפנייה שמפנה לרגולציה שלא אימצנו אותה או שתקנו לגביה אז היא לא תחול. אבל רוב הדברים - - -
כן אז למשל הגדרות של "מזון", "חוק המזון", "עסק מזון" אלה דברים שאנחנו לא קולטים מתוך אותה רגולציה.
נכון, כן. אני טעיתי, סליחה. יש הרבה הגדרות שהן כן חלות כי אין להם הפנייה וגם יש כאלה שציינו במפורש.
חגית איגרמן, משרד החקלאות. בהגדרות של התקנה, אכן אמרו שההפניה לא תחול. זאת אומרת, שההגדרות של חוק המזון ממשיכות לחול לעניין בשר. ההגדרה בחוק המזון זה חלקים ניתנים לאכילה, בהמות, עופות, ובעלי חיים החיים במים, שזאת הגדרה רחבה.
מצד שני, בתוך החקיקה עצמה יש לנו בנספח 6 ובנספח 7 כל מיני הגדרות ספציפיות לעניין הסימון. זאת אומרת, בשר שצריך להכיל אחוזים מסוימים כאלה ואחרים או בשר מגורם ושם לא כל הבשר נחשב בשר. אנחנו חושבים שנכון למחוק את סעיפים 17 ו-18 ואת ההגדרות של בשר טחון בנספח 6 - - -
רגע. להבנתי, במקור אנחנו החרגנו כדי שהרגולציה הזאת לא תחול על בשר גולמי. אם אני אומרת שהיא לא תחול בבשר גולמי אז אני לא צריכה לגעת ולמחוק דברים נוספים כי אמרתי - - -
בוודאי שזה גורע, זה אותו סיפור שהיה לנו עם חומרי ההדברה. ברגע שזה עובר למפעל של המעובד אז פתאום זה לא בשר.
זה חלק מהעניין אם זה מוחרג אבל עכשיו אני מבינה שאתם שלחתם מכתב על כך שאתם כן רוצים להחיל אז אני לא מבינה על מה הדיון ועל זה אנחנו צריכים לשבת.
אנחנו אומרים שגם אם בשר גולמי מוחרג, אנחנו עדיין חושבים שצריך לבטל את ההגדרות האלה ולהתאים אותם לחקיקה הישראלית וזו גם ההגדרה בתקנה עצמה, שלא מצמצמת את ההגדרה של בשר.
לא, זה לא החרגות. אלו סעיפים מסוימים בנספח, כמו שהיו סעיפים אחרים פה שביטלו אותם ולא מאמצים אותם אז לעמדתנו, גם את אלה לא צריך לאמץ.
מה שחגית מבקשת זה שמצד אחד, אנחנו נחריג ואז נמחק בטוש שחור איפה שכתוב למרות שאם החרגנו אותם אז ממילא זה לא יחול לגביהם ומצד שני, הם הגישו לנו ביום חמישי עמדה על כך שהם כן רוצים לשבת ולהחיל.
כדי שלבת ולהחיל את זה אז צריכים לשבת ולעשות עבודה מקצועית אז אני לא מבינה אם הם רוצים שעכשיו אנחנו נמחק או שאנחנו נחיל ונעשה עבודה משולבת.
אנחנו עומדים מאחורי העמדה של מה שרשמנו לגבי הבשר גולמי. היה שם בכפוף גם התייחסות לתקנות של חקיקת המזון הנוכחית ואם הם יבוטלו אנחנו מוכנים - - -
אני לא יודעת מה אתם מבטלים ומה לא אבל בעמדה שלנו, בין אם זה חל ובין אם זה לא חל על בשר גולמי, אנחנו חושבים שההגדרה של בשר צריכה להיות כמו שההגדה בחוק המזון שגם אומצה לתוך התקנה.
זאת לא הגדרה כהגדרה אבל יש טבלה שאומרת אחוז שומן, אחוז חלבון, מה קורה לכל הבשר הטחון שלא עומד בתנאים האלה ואיך אתה מסמן אותו.
אני חושבת שבמקום לטפל בשורש הבעיה, אנחנו נטפל עכשיו - - - בואו נפתור את הבעיה ונראה איך מחילים את 1169 על בשר גולמי על אף שבמקור ביקשתם להחריג. אתם יודעים שאנחנו לא גמרנו לעשות את העבודה המקצועית על בשר מעובד ולכן, גם ככה רצינו להכניס את זה בתקופה מאוחרת. יכול להיות שחלק מההגדרות שם ירדו וחלק לא אבל אנחנו נעשה את זה אחרי זה.
טוב, עד הישיבה הבאה תשבו בבקשה ותנסו להגיע להבנו בינכם. זה נשמע לי מאוד בוסרי, אתם אפילו לא ידעתם על הבקשה הזו.
המכתב נשלח ביום חמישי אחרי ישיבה אבל אני אגיד עוד דבר שדובר גם בפעם הקודמת. לעניין הנושא של סימון ארץ ייצור, תוצרת חקלאית היא לא ייצור לפי חוק המזון ולכן, אנחנו מבקשים שלעניין תוצרת חקלאית זה יהיה ארץ המקור או ששר החקלאות ייקבע את זה באיזשהו צו או שאנחנו נדבר ונחליט על רשימה כדי שידעו מה לסמן.
כשאת מדברת על תוצרת חקלאית ארוזה מראש אז במה מדובר? שק של בוטנים זה תוצרת חקלאית ארוזה מראש? שקית?
רגע, שנייה. נעה, אנחנו התייחסנו לזה ולפי תיקון שנעשה בחוק להגנת הצרכן אז לגבי מזון בתפזורת שהוא תוצרת חקלאית, צריך לציין את ארץ הייצור, לא ארץ המקור.
כמו שהיום תעשיית המזון מייבאת רכז מפרו, אורזת אותו פה וקוראת לזה תוצרת ישראלית אז זה אותו דבר עם הדין שנהוג באירופה וזה נהוג ככה בכל העולם. חומרי גלם מגיעים למדינת ישראל במספר דרכים ולדעתנו, זה מה שיש. אם רוצים לתקן את זה - - -
פנינה, רק בשביל לתקן עובדות אני אגיד שהייצוא שלנו של תפוחי אדמה וגזר בתפזורת נארז בשקיות קטנות וכותבים עליו ישראל כי זה הגיע מישראל.
המצב היום כזה שאם אתה מייבא תוצרת של עגבניות למדינת ישראל, למשל אז אם אתה מייבא אותן ארוזות מראש, הן מסומנות בארץ הייבוא. אם הן באות בתפזורת אז הן לא מסומנות, זה מזון לא ארזו מראש אבל לפי התיקון של חוק הגנת הצרכן הסופר נדרש לשלט האם זה ייבוא או תוצרת ישראלית, זה מה שהחוק אומר היום. צריך לרשום ייבוא מתורכיה אם זה מתורכיה.
נראה לי שהתשובה היא שלא שינו שום דבר במצב הקיים אז זה דיון עקר. לא שינו את החוק שאורי רוצה ולא שום דבר אחר, מה שיש היום יהיה גם מחר.
אנחנו אומרים שייצור בהגדרתו בחוק המזון לא כולל טיפול בתוצרת חקלאית ולכן ארץ ייצור היא לא רלוונטית לתוצרת חקלאית.
חגית, אם יש לכם בעיה עם סימון של תוצרת חקלאית אז תגישו חוק, תדונו בו בממשלה ואם הוא יתקבל אז נביא אותו לכנסת.
אני מציע ליו"ר הוועדה שאם רוצים לעשות תיקונים בחוק שלא הוגשו לכנסת אז שיגישו אותם לממשלה ואם הממשלה תרצה אז היא תגיש.
אדוני, יש עוד שאלה לגבי ההגדרה. כשאתם אומרים "שם חוקי" בהגדרה, פרושו שם המזון כפי שנקבע בהוראות האיחוד האירופי החל עליו - - -
מופיע שם "שם חוקי", למשל. השאלה היא איך ההגדרה הזאת מסתדרת עם ההוראות של צו הגנת הצרכן שמחייב אותנו לקרוא למזון מסוים בשם מסוים?
זה חלק מהעניין שאמרנו, השמות החוקיים באים ברגולציות ובתקנים. ליבואן הנאות או ליצרן הנאות, אנחנו נצטרך להתגבר, זה יחול עליהם. לגבי השאר, הם עדיין יצטרכו - - - אנחנו בעצם מדברים על התקנים.
או-קיי. כדאי שכן נעבור – גם אם ברפרוף – על מה שיש פה. סעיף (3) קובע את המטרות ומסביר כמו שהסבירה פנינה מקודם, מה המטרות של - - -
ב-(4) מדברים גם על מה הוא המידע הרלוונטי שנדרש לגבי המזון. סעיף (5) של התייעצות עם הרשת האירופית הוא סעיף שלא יחול בישראל, נכון? סעיף (6) עוסק גם במידע שנמסר וגם במקומות של הסעדת המונים, זה משהו שכן יחול בישראל או לא יחול בישראל?
אמנם החרגנו אותו בסעיף (44) אבל כל מזון המיועד לאספקה לצרכן הסופי או לעסקי הסעדה ילווה במידע בנושא מזון בתאם לתקנה זו. זאת אומרת, היום החרגנו את זה לצרכן הסופי כי אירופה דורשת רק את הנושא של האלרגנים וזה סעיף (44).
בסיפה גם מסעדנים מקבלים מפרטים. זאת הדרך להנגשת מידע גם לתעשיית ה-business to business, הם מקבלים מזון בתפזורת ומקבלים אותו עם מידע שמבהיר להם את ניהול הסיכונים כמו שהתעשייה מקבלת, זה בדיוק אותו דבר.
לגבי צרכן סופי לא נשאר כלום כי הדבר היחיד שיש זה אלרגנים ואת זה החריגו, רק שתביני את התמונה.
כשאת קונה סנדוויץ' - - - הנה, אני עכשיו קניתי סנדוויץ' טונה. אין פה וצריך להיות. פקחים לכנסת.
או-קיי, אני רוצה לדבר על עוד משהו אחד שלא נתנו לו מספיק תשומת לב וזה נושא הממתיקים בתוך 1169. תוכלו להסביר את ההתייחסות?
זה הוראות סימון. ברגע שאנחנו אימצנו את 1169 אז התקנה הזאת מתייתרת שכן הנושא מוסדר בנספח 3 לרגולציית 1169 שקובעת שיש קבוצה מסוימת של מזונות שמכילים ממתיקים ואיזה פרטי סימון נדרשים בנוסף על כל פרטי הסימון שקבועים בסעיף 9.
זה חלק מטיוב הרגולציה וזה עושה סדר. אני חושבת שכרגולטור, אנחנו שמינו את זה כחובה מרכזית על מנת לפשט, להבהיר ולהנגיש את המידע. אמנם לא פתרנו את כל הבעיות ויש לנו עוד דרך בנושא של בשר גולמי ובשר מעובד אבל אנחנו מביאים את כל הרגולציה או את כל ההסדרה בנושא סימון מזון במדינת ישראל, תחת גג אחד.
או-קיי, בפרק של מידע מחייב בנושא מזון דובר בסעיף (9) על הפריטים המחייבים ואנחנו עשינו פה כמה תיקונים. סעיף 10 הוא סעיף שהוא פותח אפשרות לקבוע קטגוריות מזון ספציפיות אבל זה לא משהו שהיום יש לו תוכן אלא שאם ייעשה בו שימוש אז השימוש הזה יחול. נכון? או שכבר יש לו איזשהו משמעות?
לא, אז הוא מפנה את זה לנספח 3. ככול שנספח 3 יתעדכן אז מן הסתם יהיו לו פרטים נוספים שחובה להוסיף. לדוגמה, אם נעבור על נספח 3 אז יש להם התייחסות לפרטי סימון. מזון שארוז בגזים מסוימים אז צריך להוסיף "ארוז באריזה מבוקרת", מזונות שמכילים ממתיקים אז יש להם את הדוגמה הכי מובהקת, מזון שמכיל אספרטיים צריך להיות מסומן עם אזהרה לחולי פנילקטונוריה וכן הלאה.
בהקשר הזה של 1169, הוועדה ביקשה שאנחנו נציג את המידע בהתייחס לפול ופרופ' רונית אנדוולט בשעה 15:00 לזום ואז יהיה אפשר לחזור ולדון על זה. מעבר לזה, מבחינתנו אנחנו סיימנו.
הם בכל זאת העירו פה שבסעיף (11) יש הוראות לגבי מידות ומשקלים וזה בעצם שומר על הוראות אחרות של האיחוד לגבי מידות ומשקלים אבל אני מבינה שגם זה לא חל עלינו, ככול שההוראות האלה לא אומצו בישראל.
זמינות או מיקום של מידע מחייב בנושא מזון בסעיף (12). אני מבינה שאת התיקונים שעשיתם למשל במדבקות או בסוכרים אז דיברתם על איפה יופיע המידע אבל זה לא זה לא ספציפי. כתוב פה "ישירות על האריזה או על התווית המוצמדת אליה" אבל זה לא משנה. זה לא הבדל משמעותי ממה שהיה קיים בהוראות האלה, נכון?
קראנו את ההוראות של אופן ההצגה של פרטים מחייבים. סעיף (14) דיבר על מכירה מרחוק של המזון. סעיף (15) זה על דרישות שפה ובו גם היה תיקון. סעיף (16) זה השמטת פרטי חובה וזה חל גם אצלנו לגבי מוצרים כמו בקבוקים או דברים כאלה. זה משהו שיחול גם בישראל? בקבוקי זכוכית?
אדוני, סליחה שאני מפריע אבל לא הבנו לגבי הנשוא של הפול, האם הוא עבר חוות דעת כתבוה מעבר להצגה של פרופ' רונית בשעה 15:00?
אין בעיה, פשוט לא ראינו את זה בחומר רקע שפורסם קודם לכן אבל אנחנו נסתכל, תודה. הדבר השני הוא בעניין של 1059 שדובר פה בדיון הקודם. 1059 זה כל הנושא של tolerance למשקולות ומידות. האם באמת אפשר לאמץ את התקנה הרלוונטית שרלוונטית למזון? זה מה שהעלנו בדיון הקודם.
לא, לאמץ רק את התקנה של הגופנים. את זה אמרנו שאנחנו נעשה. רק להפנות לתקנה של הגופנים כדי שאם היא מתעדכנת, זה יתעדכן אוטומטית.
בסדר, שפה משותפת תהיה אחרי שנסיים את הגלוטן ואת הבשר. יש לנו עוד שפות משותפות, אי-אפשר הכול ואמרתי לכם את זה מההתחלה.
אני מתנצלת שאני חוזרת אחרוה אבל לגבי המזון הארוז, לפחות כמו שאנחנו מבינות את צו הפיקוח על מצרכים ושירותים, סימון מוצרים בסעיף (3) אז גם כאשר מדובר על מזון ארוז שהוא מיובא, כן רושמים את ארץ הייצור וזה כולל גם תוצרת כמו פירות וירקות לפי הצו ואת זה מבטלים עכשיו.
אבל זה לא מחייב את ההגדרה "ייצור" ואז אין השתמעות מההגדרה ייצור, לעומת זאת היום כשיש לנו ייצור ומשתמשים במונח ארץ ייצור אז זה נטען במשמעויות.
היום, כשאתה מייבא פירות יבשים – זה לחלוטין ייבוא – ואורז את זה במדינת ישראל אז אתה הופך להיות ארץ הייצור, זאת המשמעות. תראו גם את הרגולציה האירופית, איפה שנעשתה הפעולה היצרנית האחרונה, זאת ארץ הייצור.
לא מקורם אלא שהן ייצרו במדינת ישראל. אתה פותח ויודע שאין פירות יבשים בארץ, נכון?
את צודקת, תמרים זה הדבר היחיד אבל משמשים, שזיפים, כל האננסים המיובשים, הכול זה בייבוא. היינו שותפים לדיון הזה וגם בוועדה הקודמת ניסו להחיל את ארץ המקור גם במקרה הזה ולא הצליחו כי המשמעות תהיה לשנות כל תעשיית המזון. מדובר על מוצר מעובד, זה כבר לא פרי וירק.
לא, שיהיה מה שנקרא "ארץ מקור", שיהיה אותו דבר כמו בתפזורת. גם בארוז, אם המוצר החקלאי הגיע מארץ אחרת אז שהצרכן ידע.
כשאני קונה בסופר, אני רואה או לא רואה כשאני מקבל מוצר שנארז פה? אתה תעשיין, אתה יודע להגיד לי, נכון? אתה לא יודע3 כי אתה לא משווק.
אני רוצה לשאול את משרד החקלאות שאלה. היום יש ייבוא של עגלים למדינת ישראל, מה ארץ המקור שלהם כשהם גדלים אחר כך פה לעוד שלושה או ארבעה חודשים? מה ארץ המקור שלהם, מקום השחיטה או איפה שהם נולדו?
בסדר, אז תתנו לנו ואני אעביר לך נוסח. כמו שעשו בחוק הגנת הצרכן, מקום השחיטה, בדייג - - -
אנחנו לא חוזרים יותר לנושא של ארץ הייצור. אביב, אנחנו בודקים את זה עכשיו. רבותי, 828. דן, תהיה בהקשבה.
כשמסתכלים בתקנה הזאת לגופה, יש בה שתי הוראות. אפשר לסמן "דל מאוד בגלוטן" ואפשר לסמן "ללא גלוטן". אחרי ההקדמה הגדולה זה מה שאומרת התקנה הזאת.
בתקנה הזאת בסעיף אחד זה התכולה והנושא, הגדרות של הנושא, מידע לצרכנים, יש הוראה נפרדת לתרכובות מזון לתינוקות ותרכובות המשך ויש הוראות לגבי כניסה לתוקף ויישום. הנספח שהוא המהות של התקנה הזאת אומר שאפשר להצהיר על המזון שהוא ללא גלוטן רק כאשר המזון אינו מחיל גלוטן ברמה העולה על עשרים מיליגרם בקילוגרם, כפי שהוא נמכר לצרכן הסופי ודל מאוד בגלוטן רק כאשר המזון המורכב או המכיל רכיב אחד או יותר העשוי חיטה, שיפון, שעורה, שיבולת שועל או זני הכלאה שלהם אשר עברו עיבוד מיוחד לצורך הפחתת תכולת הגלוטן, אינו מכיל למעלה מ-100 מיליגרם לקילוגרם גלוטן במזון, כפי שהוא נמכר לצרכן הסופי.
לגבי שיבולת שועל, על שיבולת שועל הכלולה במזון המוצג "ללא גלוטן" או "דל מאוד בגלוטן", להיות מיוצרת, מוכנה ו\או מעובדת באופן מיוחד כדי למנוע זיהום על ידי חיטה, שיפון, שעורה או זני הכלאה שלהם ותכולת הגלוטן של שיבולת שועל כאמור, אינה עולה על 20 מיליגרם לקילו.
זה לב ההוראה של 828 והשינויים ולהלן השינויים שמוצעים לגביה.
(1) על היבואן שמייבא מזון שלא בייבוא מזון במסלול האירופי, יחולו גם הוראות סעיף 52(א), כתנאי לסימון המזון כ"דל מאוד בגלוטן" או "ללא גלוטן";
(2) עד ליום 31 ביולי 2026, יחולו על היצרן גם הוראות סעיף 41ב
זה בשונה ממה שכתוב אצלכם.
כתנאי לסימון המזון כדל מאוד בגלוטן או ללא גלוטן.
זאת אומרת, אנחנו מאפשרים את הייבוא מכיוון שכיום אנחנו דורשים מיצרן לעמוד באישור ייצור נאות לצורך סימון מזון ללא גלוטן אנחנו בעצם מאפשרים ופתחנו דרך נוספת שהיא דרך חלופית לאישור ייצור נאות של הגשת התחייבות לתוכנית בטיחות והדרך הזאת תאפשר לו לסמן את המזון, זה עד ליום 31 ביולי 2026 ועל היבואן צריך צריכות לחול גם ההוראות של סעיף 52א.
אני לא עורך דין אבל אני רוצה להבין, מרגע שהצעת החוק הזאת עוברת אז יצרן שיש לו HACCP בישראל יכול לרשום על המוצר שלו "ללא גלוטן", אם הוא עומד בתנאים.
דן, עם כל הכבוד היצרנים יצטרכו לבוא ולהגיש תוכנית בטיחות מזון עצמית, להתחייב לפעול לפיה ואז הם יקבלו את האישור.
התקנה הזאת לא מחריגה וגם בתקנה הזאת יש התייחסות למזון ללא גלוטן. להפך, ברחל בתך קטנה התקנה הזאת אומרת שמזון לתינוקת חייב להיות מיוצר ללא גלוטן אז ההערה פה היא לא רלוונטית, דווקא ספציפית ברגולציה הזאת.
לא, יש לנו סעיפים שבהם אנחנו משאירים חובה על מזון ייעודי ועל מזון שטעון אישור ייצור נאות ובהם אנחנו מחריגים את הסימון ללא גלוטן. תכף אנחנו נגיע לסעיפים האלה, זה בחוק.
לא אבל היה איזשהו משהו בטבלה שבו החרגנו מזון לתינוקות. הנה, הוראת התקנה. זה ל-1925. טוב, שם צריך את ההגדרה.
לפרוטוקול, דן סלומון, מנכ"ל ארגון זכויות הצליאק. הבאתי בן השאר, יצרן ישראלי בשם מיכאל חדד שהוא בעל מפעל של נטורל קייקס ואבקש שהוא יישא דברים אחרים. יש לי כמה דברים לומר. שוחחתי עם מספר אנשים סביב השולחן ואני רוצה לומר שגם לא להסכים, צריך לדעת איך.
אני מבין ויודע שאני לא יכול למנוע את הנושא של דל גלוטן, למרות שאני חושב שאני צודק וכשאני חושב שאני צודק אני בלתי נסבל, כבר אמרתי לכם את זה כמה פעמיים. אני חושב שזאת טעות ואני מבקש לבחון את הנשוא הזה אחרי שהתקנה תיכנס. צריך לבחון את הנושא של המוצרים כי אני חושב שזה ייפגע במוצרים ללא גלוטן, במספר שלהם ובמגוון שלהם.
כמו שאני אמרתי ליושב-ראש הוועדה, אני לא חושב שהמחיר ירד . אני גם ישבתי כאן לפני זה עם אבי גרוסמן שהוא יועץ חיצוני של משרד הבריאות , דיברנו עם יבואנים ויצרנים ואני לא חושב שהרפורמה הזאת תעזור לירידת המחירים בנושא של "ללא גלוטן".
מה שכן ביקשתי משרד הבריאות ועכשיו אני מבקש גם באופן רשמי לפרוטוקול, זה בנושא של התקשורת מול חוליי הצליאק שהוא מאוד חשוב. הנושא שאני מבקש להכניס אותו לחוק יחד עם ההנגשה שלו זה שיהיה סימון אחיד למוצרים ללא גלוטן.
היום, במוצרים ללא גלוטן כל אחד מסמן איך שהוא רוצה. אני רוצה סימון אחיד.
זה לא סימון שהוא אחד מהדברים שמתחייבים פה. כרגע, מתחייב שאם יש גלוטן צריך לסמן אותו כאלרגן ומתי אתה רשאי לסמן - - -
לא, אבל בגלל שאנחנו מכניסים את המושג של "דל גלוטן" לארץ, שהציבור שסובל מצליאק לא מכיר, דן עכשיו מבקש לעשות סימון אחיד של ללא גלוטן. לא, מלבד הכיתוב סימון אחיד.
אני לא אומרת לא אני רק אומרת שכדי שאנחנו נוכל לבחון את הבקשה הזאת – ויכול להיות שהיא הכי לגיטימית – אז אנחנו צריכים קצת נתונים.
תתנו לי רגע. אני חושבת שאנחנו צריכים לראות אם יש לנו את המקור. נגיד שמבחינה משפטית נסדר את המקור המשפט אז בעצם מה שאנחנו מבקשים פה זה להחיל על כל המזון ללא גלוטן סימון מיוחד, לא להסתפק במילים "דל בגלוטן" או "ללא גלוטן" אלא לסמן כמו שיש סמל - - -
לא. מה שחשוב בגלל הרגשיות של העניין הזה ובגלל שאנחנו ציבור שעוד לא מחונך להבדיל בין "דל" ל-"ללא" אז אני רוצה להבין איך זה עובד באירופה.
אז אני רוצה להגיד שקודם כול, אפשר לבחון את זה אבל אני לא יודעת אם יהיה לנו פתרון לישיבה הבאה.
מבחינתי, לגבי סמל וכיתוב, אם הכיתוב הוא מיוחד שכתוב בו "ללא גלוטן" והוא אחיד אז זה יתפוס לך את העיניים. כתוב לך "ללא גלוטן".
סליחה שאני אומר אבל אין לכם שום ניסיון. לא נראה לי שיש כאן מישהו אלרגני או חולה צליאק אבל כשאתם הולכים לסופר אף אחד לא מסתכל על זה, אני מסתכל. אחרי שבדקתי, היום גם שטראוס מסכימים להוציא את הסמל שלהם לכל התעשייה ואפשר לחשוב על סמל חדש בצבע.
היום, כשאנחנו מסתכלים על זה מרחוק, אנחנו יודעים שזה ללא גלוטן ומכניסים את זה. אנחנו אפילו לא צריכים לקרוא. יש לדוגמה, יוגורט, אשל או דנונה של שטראוס ואנחנו לא צריכים לקרוא עם מיקרוסקופ או טלסקופ כי יש את הסימון, יש את הסמל וגמרנו.
אני חושבת שיש דברים שאפשר לעשות וולונטרית ויש דברים שהם בחקיקה. זה נכון שלאיגוד הצליאקים יש מזל כי יש להם את דן אבל במה שונה האיגוד של האלרגיים ללקטוז או האלרגיים לשומשום או לאגוזים? אנחנו נטביע את עצמנו בסמלים? גם ככה יש. אני חושבת שצריך להבחין בין רגולציה רכה וולונטרית לבין רגולציה מחייבת.
ארגון הצליאקים הוא ארגון חזק עם משמעות שיכול לקרוא בצורה וולונטרית ליבואנים ולתעשיית המזון ולהגיד להם "בואו תהיו חלק".
אנחנו נעשה מזה אחלה כסף. עמותת אייל משלמים 12 אלף שקלים לחמישה מוצרים. למה משרד הבריאות לא עושה את זה? עמותת אייל משלמים 12 אלף שקלים לחמישה מוצרים לשנה, למה?
על הסמל של עמותת אייל שאומר שכל הסכרתים יכולים לאכול את המוצרים והם משלמים 12 אלף שקלים לחמישה מוצרים. למה? כי משרד הבריאות לא רוצה לסמן. זה וולונטרי. אז מהיום אני אעשה סמל ומי שרוצה את הסמל שלי, אני אעשה מזה אחלה כסף. אנחנו לא רוצים את זה. למה עמותת אייל עושים מזה כסף? כי אתם לא עושים את זה.
אני חושב שאת טועה ואנחנו צריכים סמל אחיד שיהיה כתוב בו ללא גלוטן עם סימון מיוחד. עד היום, אף אחד לא היה - - - גם האלרגנים, שלומית ועמותת יעל לא יגידו לנו "למה לנו אין שומשום ולמה לנו אין כזה".
ממש עכשיו אנחנו עושים אימוץ של רגולציה אירופאית, מנסים סוף-סוף ליישר קו עם אירופה ואז רגע אחרי זה רוצים להיות מיוחדים עוד פעם, פעם זה בשביל אינטרס חשוב כזה ופעם בשביל אינטרס חשוב אחר.
אני אגיד לך משהו ואני אגיד את זה גם לכולם. עד עכשיו הייתי נחמד, עכשיו אני לא נחמד. ייבואן או יצרן שיכתוב "דל בגלוטן", אני אומר לכם חד-משמעית ועשיתי את זה כבר בעשר שנים האחרונות, יהיה עליו כזה חרם צרכנים שלא ידעו פה. אני אפנה גם לקמעוניים, גם ליבואנים וגם ליצרנים. מי שיכתוב "דל בגלוטן" יקבל חרם צרכנים על המוצר "דל גלוטן" ועל כולם המוצרים שלו ואחרי זה נראה אותך מדבר על זה.
דן, תודה. זה לא אישי, אין פה מריבות אישיות. אנחנו דואגים לעם ישראל כדי שיהיה לו הכי טוב. אני רוצה להגיד משהו אחד בהקשר הזה ואני גם אמרתי את זה לפני הישיבה. אנחנו לא באמת יודעים מה קורה באירופה, איך המוצר נראה על המדף ואיך זה מתקבל בעין. אני מציע שקודם כול תקראי לנו את הסעיף הרלוונטי של הסימון האחיד שיהיה ב-"דל" וב-"ללא".
סעיף 3 אומר שכאשר נעשה שימוש בהצהרות כדי לספק מידע לצרכנים על היעדר או נוכחות מופחתת של גלוטן במזון, מידע זה יינתן רק באמצעות ההצהרות ובהתאם לתנאים המפורטים בנספח.
אז הוא מאפשר גם ללוות אותם בהצהרות "מתאים לאנשים בעלי אי-סבילות לגלוטן" או "מתאים לחולי צליאק". זה לגבי מידע בנואש המוזכר בתת סעיף 1 והוא יכול שילווה בהצהרות "מיוצר במיוחד עבור אנשים בעלי אי-סבילות לגלוטן" או "מיוצר במיוחד עבור חולי צליאק" אם המזון מיוצר, מוכן או מעובד במיוחד כדי להפחית את תכולת הגלוטן של רכיב אחד או יותר המכילים גלוטן או להחליף את הרכיבים המחילים גלוטן ברכיבים אחרים ללא גלוטן באופן טבעי.
שלום, שמי מיכאל מחברת נטורל קייקס. אנחנו עוסקים בתחום מזה 20 שנה ואנחנו מייצרים מוצרים ללא גלוטן. מבחינתי, הדבר הזה הוא כמו ירייה בראש, פשוט מאוד. יש כ-15 יצרנים שמייצרים מוצרים ללא גלוטן עם סימון של ללא גלוטן עם GMP. במהלך כל השנים האלה, אנחנו דאגנו לשמור ולטפח את הנושא הזה בחיוב של משרד הבריאות, כמובן.
כל שנה, העלות נעה בין 350 ל-500 אלף שקלים בכדי לשמור את כל התקנים ולעשות את זה והמשמעות היא פשוטה. כרגע, זה יהרוס את כל היצרנים האלה. אנחנו יצרנים קטנים, אנחנו לא יצרנים גדולים וזה ישמוט את השטיח מתחת לרגלינו.
אבל הוא אומר כרגע שהוא ימכור דל בגלוטן כי הוא יעשה יותר כסף אז על מה אני אעשה חרם? על איזה מוצר?
רגע, את לא משרד הכלכלה אז למה את מגיבה לעניינים כלכליים? ניתן למשרד הכלכלה להגיב.
אדוני, יש לי שני דברים בעניין הזה. אחד, אחרי שעשינו דיונים פנימיים אצלנו בנושא הזה, אנחנו לא מתנגדים לעניין אם יהיה רק ללא גלוטן או אם יהיה גם וגם. מהבחינה הזאת, אנחנו משארים את ההחלטה פה. אנחנו מבינים את מה שאומר דן סלומון ובטח את היצרן שיושב לצידו, לגבי הסיכונים הממשיים שיש.
דבר שני שהוא גם חשוב – זה גם לדן – עם או בלי ההחלטה של הוועדה פה אנחנו נמשיך לשבת ביחד ונראה איך אנחנו דואגים לטובת החולים, בסדר?
אני רוצה לדון בנושא שדנתם בו ביום חמישי ואנחנו לא היינו מיודעים על כך שהישיבה תהיה ותדון בנושא וזה סימון אלרגנים במזון לא ארוז. מזון לא ארוז נשמע כמו קטגוריה מאוד לא גדולה אבל מבחינתנו, זה מסעדות, זה קייטרינג, זה בתי אוכל, זה חדרי אוכל בקיבוצים ודברים כאלה.
לפי מיטב הבנתי, כל המקומות האלה אמורים בזמן הקרוב או תוך כמה זמן, לעבור גם הם לשיטת ה-HACCP ואנחנו לא רואים סיבה שהם לא יהיו חלק מהתקנה הנוכחית. ברור לנו שלא ניתן לכלול את זה באופן מידי אבל אנחנו כן מבקשים להשאיר את הסעיף הזה בחקיקה ולתת לו זמן ארוך יותר להסתגלות. דיברתי על זה עם פנינה ביום חמישי ושירות המזון מסכים איתנו.
היא מסכימה איתנו בנושא הזה. צריך לתת לזה זמן הסתגלות ארוך אבל אי-התייחסות לסעיף הזה ייפגע בצורה מאוד אקוטית באוכלוסיית האלרגיים. הדוגמה הכי קלאסית שלי היא שהילד שלי היום לא יכול לאכול בישראל בגלידרייה ובחו"ל הוא כן יכול.
יש שיטות, פשוט צריך לרצות לעשות את זה ואפשר תוך כמה שנים להרגיל את היצרנים ואת מקומות ההסעדה להתייחס לזה. לא מזמן ערכנו סקר אינטרנטי ושלחתי אותו לפנינה ביום חמישי. זה סקר מייצג של האוכלוסייה ו-9% מבתי האב במדינת ישראל מחזיקים מזרק אפיפן לטיפול בנושא אלרגיות מזון. זה אומר שהמספרים בארץ הם הרבה יותר גבוהים ממה שדמיינו עד עכשיו.
הדבר האחרון שאני רוצה להגיד זה שאני אישית נמצאת עם שירות המזון בקשר כבר מ-2004 בנושא תקנות סימון אלרגנים. זאת אומרת, אנחנו מחכים 20 שנה לתקנה. אם כבר עושים תקנה אז כדי שהיא תהיה הכי מהודקת שאפשר כדי שיהיה ממנה איך להתקדם ולא ללכת אחורה.
אבקש הבהרה, את התחלת לדבר על מסעדות וארחי זה עברת לדבר על מזון בתפזורת. הבקשה שלך היא לגבי מזון בתפזורת?
מזון בתפזורת זה מסעדות, מזון בתפזורת זה קייטרינג, מזון בתפזורת זה חדרי אוכל בקיבוצים, כל הדברים האלה נחשבים מזון בתפזורת מבחינת התקנה. אני לא מנדברת על פיצוציות, אני מדברת על מקומות אוכל שעקרונית, גם הם אמורים לעבור ל-HACCP בשנים הקרובות לפי ההחלטה שלכם.
אני אמרתי את זה ואני אחזור ואומר את זה שוב. באופן עקרוני, אנחנו חושבים שהדבר הגדול והמשמעותי שעשינו בלהביא את 1169 למדינת ישראל זה שסוף-סוף הבאנו רגולציה בנושא של אלרגנים. זה נושא סופר משמעותי וקריטי. לצערי הרב, כרגע אנחנו מתמקדים במזון ארוז מראש ולא בשלה העת עדיין לטפל בשלב הזה בנושא של מזון בתפזורת.
רגע, חכה. לקח 20 שנה למזון ארוז מראש ולכן, זאת אמירה. מצד שני, אנחנו לא יכולים להתעלם מזה שלגבי יצרני המזון - - - אנחנו עשינו דיון ולמשווקים, הכנסנו יישום תוכנית בטיחות מזון במזון בתפזורת. אנחנו מדברים על רגולציה שתחול על בעלי הגלידריות ובעלי המסעדות. אני בעד להסדיר את זה, כמובן. אני חושבת שזה חשוב וזו פונקציה של זמן אבל אני חושבת שבלי לעדכן אותם ובלי לשמוע אותם אז יבוא שכרנו בהפסדנו.
לכן, ככול שהוועדה תחליט – היאט ביקשה שמונה שנים או עשר שנים – לי אין התנגדות אבל אני חושבת שצריך לעשות על זה עבודת הכנה מול בעלי המסעדות ולהבין איך זה משפיע עליהם. באופן עקרוני, אני חושבת שזה דבר סופר חשוב.
כן, זה קצת מעבר לנושא הדיון אבל כרגע יש בהובלת משרד הבריאות ועדה – היא אפילו לא בין משרדית, היא יותר ציבורית – של נציגי ציבור שבוחנת בדיוק את הרגולציה על בתי אוכל שעודכנה פעם אחרונה לפני 50 שנה.
תוך כדי הדיון אני מסתכלת באינטרנט ואני רואה שיש סימון מקובל גם באירופה וגם במקומות אחרים של מה שנקרא "a crossed grain symbol".
זה סימן רשום של האיגוד האירופאי שצריכים לשלם עליו כסף ואני לא רואה שום צורך לשלם עליו כסף.
יש הרבה סימנים כמו הסימן של תוצרת ישראל. אף אחד לא קבע בחוק שצריך לסמן את זה. מי שרוצה, יש סימן מקובל והוא מסמן.
אני חוזר עכשיו ל-828, אני מתנצל. הייתי בטוח שהדוברת הקודמת רוצה לדבר על 828 אז אני חוזר ל-828. אני כן מאמין שצריך לאמץ את ה-"דל" ואת ה-"ללא" כמו שמקובל באירופה. הציבור פה הוא לא פחות חכם מהציבור הצרכני שם אם כי אני רוצה לבקש לפרוטוקול ואני גם רוצה התחייבות או הצהרה של משרד הבריאות או האוצר בהקשר של קמפיין ייעודי עבור אותם חולי צליאק כדי שיבינו מראש מתי הולכת להיכנס הרפורמה, מה הם הולכים לראות על המדפים כולל דוגמאות בקמפיין מסודר. בריאות או אוצר, מה התגובה שלכם על זה?
או-קיי, לגבי סימון מיוחד שביקשת, אנחנו נקבל את החוק כמה שהוא עכשיו אבל אני רוצה לבקש משרד הבריאות לעשות בחינה. אני לא מכיר את המדפים באירופה וגם דן לא מכיר. זאת אומרת, אף אחד מאיתנו לא נסע כדי לראות איך זה עובד.
אני אומר ברצינות. ככול והנוהג שם עם כלים אופרטיביים לחייב את היצרנים לסמן אז גם פה זה יהיה. ככול ואין ואנחנו נשארים רק עם הסימון אז אני מבקש ממכם לעשות בחינה האם זה נצרך או שקמפיין הסברתי זה מספיק. את זה אנחנו נוכל לדעת תוך כדי החיים עצמם.
אנחנו ניקח לעצמנו איזשהו פרק זמן, אתם תגידו רק לפרוטוקול שאתם תבחנו את זה על הדרך תוך שנה או שנתיים. אני לא יודע כמה זמן צריך כדי לבדוק אם הציבור הצרכני מבין את מה שהוא רואה על המדף וגם יש את החבילה שדיברתי עליה עם גל מקודם, על הנושא של ההסברה הנכונה. אני חושב שזה המסלול הנכון. פנינה, רק תגידי לי שאתם מתכוונים לבצע את הבדיקה הזאת.
אני חושבת שאנחנו נוכל לבצע את הבדיקה שנה אחרי הכניסה לתוקף כדי שנוכל לעשות סקר ולראות במדפים מה - - -
קודם כול, כדי לא להטיל רגולציה נוספת. בנוסף, אני מאמין שבדיקה כזאת פלוס קמפיין הסברתי של המשרדים יכול לתת לחולה את המידע שהוא צריך.
אני לא מבין. אני באמת לא מבין. מה הבעיה? כל יצרן היום מסמן ירוק, הוא מסמן משהו אחר - - -
בסדר, מה הבעיה לשים בחוק שצריך לשים סימון אחיד? אתם מאמצים עכשיו את הכול אז בואו נהיה יותר חכמים מאירופה. למה אנחנו לא יותר חכמים מאירופה? נכון, גל? אתה אמרת אם זה חכם מספיק לאירופה אז בואו נהיה יותר חכמים מאירופה. נהיה יותר חכמים מאירופה ונעשה סימון אחיד לכולם ואז באירופה אולי יאמצו את התקנות שלנו, מה אתה אומר?
יופי, אז בואו לא נאמץ, בואו נמציא את התקנה. מה הבעיה להכניס לחוק שייכנס עכשיו? אני מוכן לחכות עד 2026 אבל שיהיה סימון אחיד.
לא, אני עונה. זה לא עניינים אישיים. כל הטלת רגולציה נוספת, בסוף מתגלגלת על הצרכן.
בוודאי שכן, אם הוא מקבל עכשיו אריזה כמו שהיא מאירופה מסודרת ואתה אומר שהתקן הישראלי מחייב אותך להוסיף עוד איזשהו סימון - - -
האם הצרכן דורש את זה, האם הצרכן לא מבין את מה שנמצא לו על המוצר וככול וניווכח שכן וההמלצה תהיה שכן אז נוסיף את זה.
לא. עוד הפעם, זה לא שאין סימון. כתוב עליו ללא גלוטן, כתוב עליו דל בגלוטן בצורה ברורה וחד משמעית.
זה כתוב בצורה אחידה. הסימון הנוסף של "ללא" - - - אני אומר שככול והצרכן האירופאי מבין היטב שזה מה שהוא צריך לרכוש, הוא רוכש ואין לו בעיה עם זה בעיניים אז גם הצרכן הישראלי אבל אתה צריך קמפיין הסברתי. יהיה קמפיין הסברתי.
אני לא מחכה עד 2027. 20 שנה, אלרגנים. עשר שנים, אני מנסה לארגן את זה. 2027? כמה אפשר למרוח את הבן אדם?
אדוני, אני רוצה להגיד משהו חשוב שאולי שכחנו להזכיר בנושא האלרגנים לגבי צורת הסימון והאם נשאר הסימון של "עלול להכיל". אולי תסבירו מה השינויים שנעשים בשיטת הסימון?
ב-1169 בגלל שגלוטן גם יסומן ברשימת האלרגנים, הוא אלרגן שמסומן ברשימת האלרגנים. במוצר שמכיל אלרגן, הסימון של האלרגן יופיע ברשימה. לכן, מאוד חשוב להבין איך יסומנו אלרגנים. האם זה יהיה כמו היום שכתוב "זהירות אלרגנים" או איך זה יהיה כתוב?
ספי הולצשטיין, משרד הבריאות . כיום בחקיקה האירופית אין התייחסות לסימון מחייב של "עלול להכיל", הוא מונגש במדריכים ושם מדברים על איך לנהל את הסיכונים ואיך לסמן את הרכיבים כ-"עלול להכיל".
גם אנחנו מאמצים היום את 1169 מבלי ההוראה המחייבת "עלול להכיל" ואנחנו ננגיש במדריך איך לסמן את "עלול להכיל", כפי שמונגש באירופה.
היום האלרגנים מסומנים באופן וולונטרי בישראל, על סמך טיוטת תקנות שפורסמה לפני הרבה שנים אבל אנחנו הולכים לשנות את הסימון כדי שהוא יהיה אחיד לאירופה. יש כמה אפשרויות, אם זה בתוך רשימת הרכיבים בהדגשה או אם זה בפונט אחר, בפונט נטוי או בסוגריים וזה יהיה בדיוק בהתאם להוראות באירופה. כל זה יונגש. יש מדריך מאוד מפורט באירופה ואנחנו הולכים לפרסם אותו לציבור.
יש עוד דבר שאני מבקש להעלות. היום יש מוצרים שכתוב עליהם ללא גלוטן על האריזה. היבואן עושה לעצמו חיים קלים, מביא את האריזה וכתוב "עלול להכיל גלוטן". מה הדין לגביו?
יש קופסת קורנפלקס וכתוב על קופסת הקורנפלקס "gluten free" – הנה, בשבילך. זה באנגלית – היצרן לא כותב ללא גלוטן או שהוא כותב ברשימת האלרגנים "עלול להכיל גלוטן".
לא, זה וולונטרי. אם יצרן או יבואן, במקרה הספציפי הזה, קנה את זה בלי להביא את המסמכים - - - לא כל יצרן יכול לסמן את זה אם הוא לא ניהל את הסיכון, כדי שליבואן יהיה את הידע על כך שמישהו באמת ניהל את הסיכונים וזה לא חס ושלום סימון שעלול להטעות אז הוא צריך שיהיה לו את המסמכים התומכים.
אם אין לי את המסכמים התומכים כי קניתי את זה בהזדמנות ואני לא רוצה לקחת סיכון אז אני מסתיר את הסימון. אי-אפשר לחייב את זה כאן. אם אני קניתי משהו שאין לי לגביו וודאות מלאה שהסימון הוא נכון ולא מטעה אז אני מסמן את זה.
כי את צורכת גלוטן אבל למי שלא צורך גלוטן, זו הטעיית הצרכן. את רואה את המקום שלך אבל אני רואה את המקום של הקהל שרוכש את זה.
אבל היא ענתה לך, זה בדיוק הפוך. היא דואגת למי שיש לו צליאק והיא לא רוצה שיכתבו ללא גלוטן אם אין לזה ביסוס. זה בדיוק הפוך ממה שאתה אומר.
היא אומרת לך שבמצב שבו היבואן - - - הרי, יבואן רוצה להתהדר ב-"ללא גלוטן", אין לו אינטרס להסתיר את זה אם הוא יודע לעמוד מאחורי זה.
זה בגלל ה-GMP. בגלל שאת חייבת GMP מחו"ל ואין להם את ה-GMP אז מותר לסמן בחו"ל ואסור לסמן פה.
אני מאמינה שהשוואת הדרישה ל-HACCP כמו באירופה ולא אישור לייצור נאות, תפתור חלק מהבעיה אבל עדיין אם אני יבואן שקונה בהזדמנות ולא מכיר את היצרן הספציפי הזה שממנו אני מייבא, אני לא אקח על עצמי אחריות. אם אני הייתי היבואן, לא הייתי לוקחת על זה אחריות לפני שבדקתי ולפני שאימתי את זה.
פנינה, מי אחראי עלינו, על כל המוצרים בארץ? אני לא מבין. זה לא משרד הבריאות? זאת לא הטעיית הצרכן?
אני אגיד לצרכנים חולי הצליאק "חברים, אני כבר לא יכול איתם. בואו, מעכשיו תתחילו להפיץ את היבואנים ואת משרד הבריאות".
אני רוצה לשאול משהו. כבר לא יהיה "עלול להכיל"? אמרנו שיורידו את זה ויכול להיות שאנחנו צריכים להגיד שאסור להגיד "עלול להכיל", אתה צריך להגיד מה מכיל.
זה יהיה בניהול הסיכונים. אם לא ניהלת סיכונים, אתה לא יכול לומר "עלול להכיל". כשהפיקוח ילך למדף ויראה מוצר שמסומן "עלול להכיל", הוא יכול ללכת ליבואן או ליצרן ולבקש שיראה לו על סמך מה קבעת שהמוצר הזה עלול להכיל אלרגנים.
לא, לא. מה פתאום? התשובה שלך אמורה להיות תשובה טובה. דן, מה שהיא אומרת זה שהצמצום בשימוש של הכלי הזה שנקרא "עלול להכיל", יבוא לידי ביטוי פה בגלל שאתה חייב לעשות ניהול סיכונים.
אני חושב שלמשרד הבריאות אין את הכלים ואת כוח האדם ללכת לכל יבואן או יצרן ולהתחיל להגיד לו "תביא לי את ה-HACCP שלך". אני מכיר את זה. עד שיש ביקורת של GMP לוקח חצי שנה או שנה. עמותת יעל שעלתה תסכים איתי שבן אדם רושם ורושם אז אנחנו צריכים שמשרד הבריאות יבוא בפינצטה עם הפיקוח שלו ויבקש מהיצרן להביא את ה-HACCP שלו וישאל "למה רשמת ככה וככה"?
זה נכון לגבי כל דבר. משרד הבריאות לא יכול להיות במחסן של כל יבואן או במפעל של כל יצרן 24/7. בשביל זה אנחנו עושים פיקוח מדגמי ומי שאנחנו תופסים אותו מפר את החוק אז יש לנו מספר כלים החל מעיצומים כספיים, ביטול רישיונות וביטול אישורי יבואן. אלו הכלים.
פנינה, אני אומר לפרוטוקול את מה שאמרתי מקודם גם ליושב-ראש. אני מסתכל על העולם שלי ואני לא חושב שהרפורמה הזאת תביא להורדת מחירים. אולי יהיה מגוון של מוצרים אבל לא ירידת מחירים כהוא זה.
אני אומר לכם שאני עשיתי כבר את השיחות שלי ואת הבדיקות שלי. לפרוטוקול, רשום שדן סלומון אמר שהרפורמה הזאת לא תוריד מחירים במוצרים ללא גלוטן ואני מזהיר שמספר המוצרים ללא גלוטן יקטן ואם הוא יקטן אז אני לא יודע מה אני אעשה, אני לא יודע מה הכלים שעומדים לרשותי.
עשר שנים אני עומל פה על המוצרים ללא גלוטן, משגע את המפעלים, משגע את אסם, משגע את שטראוס, משגע את היבואנים, משגע אץ הקמעוניים ומשגע את כולם. שאלתי את היושב-ראש מקודם אם אתם יודעים למה המחירים לא קופצים בישראל. זה כי שכנעתי את הקמעוניים להרוויח בשקלים ולא באחוזים. אני יודע בכמה הם קונים את זה ובכמה הם מוכרים את זה. עד כמה אני יכול לבוא לקמעוניים ולהגיד להם "תורידו את המחירים ותעשו את loss leaderכדי שנוכל לבוא להיכנס לכם לסופר"?
אין לי פה שום עזרה ממכם, אין לי שום עזרה מהממשלה ולא רק זה, יש לי עוד עול ומעמיסים עלינו עוד דברים. אני לא מקבל שום עזרה מהממשלה ולא ממשרד הבריאות. שום דבר.
דן, לגבי העמדה שלך שאומרת שאולי זה לא יוריד את המחירים, משרד הבריאות ומשרד האוצר בוודאי יסכימו אותי שזה יכניס לפה הרבה מאוד מוצרים חדשים למדפים. ממילא, כשיש לך מגוון רחב ותחרות יותר גדולה אז לכאורה - - -
לא. לאו דווקא תחרות ומגוון במוצרים יורידו את המחיר. חברת עדליא שמייעצת למשרד האוצר ישבה איתי והוכחתי לה אחד על אחד, על כל המוצרים בעולם שלי, שזה לא ירד. אני אתן לכם דוגמה, ישבתי כאן ואבי, היועץ של משרד הבריאות ישב לידי. התקשרי ליבואן של חברת Schär, שהיא החברה הכי גדולה למוצרים ללא גלוטן בעולם. הם אמרו לי - - -
Schär זה נקרא, לא הדרכות. זה במסעדות שאנחנו רוצים לעשות ושכחתי לשלוח לך. שאלתי אותם, אם אנחנו נקנה עכשיו מוצרים דרך מפיץ? הוא אמר לי "כן אבל העמלה שלך תבוא דרך המפיץ, זה לא יהיה לך ישירות".
לא רק זה אלא בחברת שר בישראל היבואן שולח במיוחד רבנים בשביל כל הכשרויות. יש ייצור מיוחד רק לישראל כי הם לא צריכים את זה לכל העולם. זה מיליוני טונות מול שלוש או ארבע מכולות שהם מייבאים. המחיר לא ירד פה.
אם אתם לא יודעים, אני אזכיר לכם את המחיר של קמח ללא גלוטן. גל, אתה שומע מה המחיר של קמח ללא גלוטן? את יודע?
קילו קמח ללא גלוטן עולה בין 28 ל-40 שקלים לקילו. אתה יודע כמה עולה קילו קמח רגיל, לפחות? לא? זה אולי שלוש ב-5, שתיים ב-5 בסופרים.
כמה זה באחוזים, משרד האוצר? בין 30 ל-50 שקלים לקילו קמח. מה אתם עושים בשבילנו כדי להוריד את המחירים האלה. מי מכם בשולחן עוזר לנו להוריד את המחירים על המוצרים האלה? אתה חושב שהרפורמה תוריד את המחירים האלה?
בסדר, אני לא רוצה לחכות עד 2027. למה אני מחכה עשר שנים ואז אני צריך לחכות עוד כמה שנים טובות?
אבל זאת לא המהות. מה זה קשור? אתה לא פותח או סוגר את הייבוא בגלל שיש לך או אין לך - - -
משרד הבריאות לא רוצה - - - סליחה, אני לא אדבר בשמכם. הוא לא רוצה את כאב הראש הזה אז תעשה את הסימון.
נעמי, רק רציתי לוודא מול משרד הבריאות לגבי הסימון הוולונטרי של "עלול להכיל" שאנחנו מאמצים במדריכים גם את אופן הסימון של אירופה, שאנחנו מאחדים אגוזים ולא כמו שהיה עד עכשיו, סימון ופירוט של כל אגוז ב-"עלול להכיל".
אני יודע שעורכת הדין ארבל תשאל עוד מעט באיזה עמוד אז זה עמוד 51, סעיף קטן - - -
(13)
מייצר מייבא או מוכר מזון שמוסר מידע על היעדר גלוטן במזון או על נוכחות מופחתת שלו במזון בניגוד להוראות הקבועות בתקנה 828/2014 כפי שאומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א';
יצרן יבואן או משווק
כמובן שמי שאינו מסמן אם יש מזון שיש בו גלוטן והוא לא מסמן את זה כמו שצריך ברשימת האלרגנים אז הוא כבר נמצא בהפרות שקראנו. הוא לא מסר מידע על האלרגן הזה כמו שצריך.
עוד כמה הוראות שנוגעות לאלרגנים שעוד לא קראנו אותן נמצאות בעמוד 5.
בעמוד 56, סעיף 29א.
תיקון התוספת התשיעית
29א.
בתוספת התשיעית, פרט 2 בטל
בואו נראה רגע מה זה פרט 2 בתוספת התשיעית. בתוספת התשיעית אנחנו נפסיק לסמן - - - תקנות בריאות הציבור, מזון, סימון גלוטן יבוטלו כתוצאה מאימוץ התיקון הזה ולכן, הן לא יהיו במסגרת ההוראות שנכללות בתוספת התשיעית.
חשוב לציין שנשארות שם תקנות בריאות הציבור, מזון, סימון אזהרה מחנק כי למרות שאזהרה מחנק לא קבועה אצל האירופים, היא נשארת על כנה לפי הדין הישראלי.
תיקון התוספת האחת עשרה
30.
בתוספת האחת עשרה לחוק העיקרי, בפרט (2), במקום "ובכלל זה מזון המסומן "ללא גלוטן"" יבוא "למעט מזון המסומן "ללא גלוטן" או "דל מאוד בגלוטן"".
התוספת האחת עשרה קובעת מה הוא מזון המחייב אישור ייצור נאות ובין השאר, זה מחייב מזון ייעודי, למעט מזון המסומן "ללא גלוטן" או "דל מאוד בגלוטן".
אין לה משמעות אבל תהיה לי משמעות עכשיו לגבי סעיף - - - אנחנו תכף נגיע לסעיפים שיפנו אליה.
זה מה שאני עושה עכשיו. אני יודעת שזה לוקח זמן וזה מייגע והכול אבל זה מה שאני מנסה לעשות.
תיקון התוספת השתים עשרה
31.
בתוספת השתים עשרה לחוק העיקרי, בפרט )(1), בסופו יבוא "למעט מזון המסומן "ללא גלוטן" או "דל מאוד בגלוטן"".
זה רשימת המזון שלא ניתן לייבוא במסלול האירופי וזה כולל את המזון הייעודי וגם פה אנחנו ממעטים ממנו מזון שמסומן "ללא גלוטן" או "דל מאוד בגלוטן".
לא, יש לנו עוד הוראה אחת אחרונה. שתי הוראות אחרונות. אחת בעמוד 58 בסעיף קטן (ג). אני מתלבטת אם לקרוא את זה עכשיו או שנקרא את זה יחד עם הוראות המעבר. טוב, נקרא את זה. אנחנו נחזור על זה, זה בעיקר לא קשור לגלוטן אבל זה כן מושפע מהגלוטן. נחזור על זה אחרי שנקרא את ההוראות שנוגעות במיוחד לגלוטן. דבר ראשון, אנחנו בנושא של התחילה.
תחילה תחולה והוראות מעבר
32.
(א) בכפוף להוראות
תכף אנחנו נראה את ההוראות בהן אנחנו מגדירים את התחילה.
תחילתו של חוק זה ב-1 בינואר 2025.
זה ככל. השאלה היא אם אנחנו רוצים להקדים את ההוראות - - -
השאלה עכשיו היא האם להחיל את הפרטים למרות שפרטים 5-7 לתוספת השנייה א', תחילתן זה רק ביום התחילה המאוחר, זאת אומרת 1 באוגוסט 2026. אנחנו רוצים להקדים את זה ואם אנחנו רוצים להקדים את המועד של הפרט הזה של הגלוטן, שהוא פרט 6 - - -
האם אנחנו רוצים להקדים את המועד שלו ואם כן אז האם ליום התחילה 1 בינואר 2025 או אפילו מוקדם יותר?
אני יודעת מה אתה מבקש. הוא מבקש לבטל את אישור ה-GMP ולהחליף את הפיקוח בתוך המזון.
לא, הוא אמר ש-"דל גלוטן" ממילא יכנס רק ב-2026. אני מדבר רק על ללא גלוטן. ללא גלוטן כמו שאנחנו הסכמנו, מי שיש לו HACCP ומגיש תוכנית עוד שלושה חודשים, יכול לרשום על המוצר שלו ללא גלוטן בלי GMP.
לא, מרגע שמאמצים את 1169 אז מי שרוצה לקחת עליו את כל 1169 יכול לעשות שימוש גם בללא גלוטן וגם בדל מאוד בגלוטן.
מאה אחוז, תפרידו את זה. יש כאן יועצים משפטיים ואנשים שהם יותר חכמים ממני שהם עורכי דין אז שהם יפרידו את זה.
לגבי האפשרות שלך, הוראת המעבר המיוחדת של הגלוטן שאנחנו תכף נקרא אותה, אפשר להקדים את ההתחלה שלה. כמו שאמרה פנינה, היא מאפשרת גם למי שאין לו אישור ייצור נאות אז היא צריכה שלושה חודשי היערכות אבל מעבר לזה - - -
מהרגע שיעבור קריאה שנייה ושלישית במליאה. מאז שמפרסמים זה כנראה יום או יומיים אחרי זה ברשומות ומאז שלושה חודשים. ככה מקובל.
דן, אם מחר החוק עובר אז זה יהיה שלושה חודשים ממחר, אם זה יעבור בעוד חודש אז זה שלושה חודשים מאז.
דן, הם צריכים להכין איזה רובריקות ומה הם דורשים. הם לא יודעים איך החוק יראה בסוף החקיקה שלו. אולי אנחנו נשנה דברים, אולי הם יהיו צריכים להכניס בקשות נוספות או פחות. מישהו צריך לבנות מערכת לפי חוק שעובר. מי עוד רצה להעיר? אני רוצה להמשיך הלאה. נעה, בבקשה.
נעה, אני רוצה להבין אם המשמעות של 1 בינואר 2025, זה בעצם יום התחילה כברירת מחדל אלא אם כן נאמר אחרת, נכון?
ברגע שהחוק ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025 עם כל המסלול של היבואן הנאות אז זה אומר שמי שירצה לקחת באופן וולונטרי יוכל אבל התנאי הוא שהוא צריך לעשות את כל החבילה או לפי קבוצות.
פנינה, אשפר לבקש חריגים? יש לי כמה חריגים, לא יותר מעשר. בואו נסכים. פנינה? זה לא יותר מעשר מפעלים, בואו נחריג אותם.
לא, אז בוא נדבר על זה בצד. למה עכשיו? חבל על הזמן היקר של הוועדה. זה לא דיון ביני לבינך עכשיו.
אנחנו קוראים בעמוד 60.
(ב) בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום התחילה המאוחר –
(1) יקראו את סעיף 22 לחוק העיקרי, כך –
(1) בסעיף קטן (א), אחרי "(31 באוגוסט 2023)" יבוא "מזון ייעודי, מזון המיועד לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובתקנות המחייבות קבלת אישור ייצור נאות כתנאי לסימון מזון ללא גלוטן, יצרן רשאי לייצר מזון המסומן "ללא גלוטן" לפי התקנות האמורות, אף אם אין בידיו אישור ייצור נאות, ואם מתקיימות בו גם הוראות סעיף 32(ג)(1) לחוק הגנה על בריאות (מזון)_תיקון מס' 9 הוראות שעה), התשפ"ד-2024
זאת אומרת, החוק שלנו. תכף נעבור לסעיף 32.
רשאי הוא גם לייצר מזון המסומן "דל גלוטן", והכול ובלבד שהוא הגיש ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שלגביו יש לו רישיון ייצור התחייבות כי מיושמת במפעלו תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית בצירוף המסמכים האמורים בסעיף 41(ב)(2)(א) ו-(ב), ואם הגיש התחייבות כאמור – תנפיק לו הלשכה אישור קבלת התחייבות.
(א2) יצרן שקיבל אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית מזון בבקרה עצמית, המייצר מזון המסומן "ללא גלוטן" יפעל בהתאם לתוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית שצירף להתחייבות שמסר"
עכשיו אנחנו נעבור לפסקה 2.
פסקה (2)
(2) יקראו את סעיף 52(א) לחוק העיקרי, כך שאחרי "(31 באוגוסט 2023)" יבוא "מזון ייעודי, מזון המיועד לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור" ואחרי "אישור ייצור נאות" יבוא "למעט מזון המסומן "ללא גלוטן" או "דל מאוד בגלוטן" המיובא במסלול האירופי";
זאת אומרת, יש לנו פה גם משהו שנובע מההוצאה של מזונות ללא גלוטן מההגדרה של מזון ייעודי.
בסעיף 32 יש לנו עוד כמה הוראות של עיצומים כספיים שנוגעות ומושפעות מ-"ללא גלוטן" אבל הן יותר טכניות. הן עושות את אותו דבר ואנחנו נחזור אליהן אחרי זה בעיצומים הכספיים.
אני מזכירה שבסעיף כוכבית בעמוד 62, הקראנו כבר את התיקון לחוק התוכנית הכלכלית שהקדים את כניסתו של סעיף 41ב לתוקף. בסדר?
או-קיי, סעיף 32ג הוא בעמוד 58. ההוראות האלה הן חלק מהוראות שהן הוראות מעבר. הוראת המעבר של סעיף 32ג קצת מקדימה את המאוחר.
(3) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2)(ב) ו-(ג) –
(1) רשאי יצרן שיש בידיו אישור ייצור נאות או שיש בידיו אישור הגשת התחייבות
נצטרך להוסיף לפי סעיף 41ב.
או יבואן לייצר או לייבא מזון, לפי ההוראות המאומצות המנויות בפרטים (6) עד (7) לתוספת השנייה א' לחוק העיקרי, כנוסחה בסעיף 26 לחוק זה, ולעניין מזון שאינו בשר מעובד ואינו בשר דגים גולמי או מוצריו – גם לפי ההוראות המאומצות המנויות בפרט (5) לתוספת האמורה, לפני יום התחילה המאוחר ובלבד שהודיע, בטופס מקוון שהגיש דרך אתר האינטרנט של משרד הבריאות, לנותן רישיון ייצור או לרשם, בהתאמה, כי מוצר המזון עומד בכל ההוראות המאומצות כאמור; הודיע כאמור, יחולו על היצרן או היבואן של מוצר המזון, לגבי אותו מוצר מזון, ההוראות המאומצות המפורטות בפרטים (5) עד (7) ו-(30) עד (31)
שכחתי לקרוא את (30) עד (31) למעלה. הייתי צריכה לקרוא אותם גם קודם.
לתוספת השנייה א' לחוק העיקרי, כנוסחה בסעיף 26 לחוק זה, וזאת החל מהמועד שנקב בהודעתו; לעניין זה יראו את יום הגשת הבקשה לקבלת תעודת שחרור מתחנת ההסגר כמועד היבוא; לעניין זה – אישור הגשת התחייבות – אישור כאמור בסעיף 41(ב).
זאת אומרת, יש לנו פה אפשרות להקדים ולעמוד בהוראות המאומצות עוד לפני שהן נכנסות לתוקף.
אם אותו יצרן קיבל על עצמו את כל ההוראות האירופאיות האלה של הסימון והמסרים והוא אומר שעל המזון יחולו כל ההוראות האלה אז הוא כבר יכול לסמן גם "ללא גלוטן" וגם "דל מאוד בגלוטן" כי אחרת, חלה עליו רק האפשרות שדן ביקש. הוא אמר "אני רוצה לאפשר לו לסמן "ללא גלוטן" למרות התקנות הישראליות שקובעות שסימון "דל בגלוטן" מחייבות אישור ייצור נאות.
או-קיי, הבנתי. לגבי האימוץ שנדרש פה לפי סעיף 32, כדי שאוכל לסמן "דל מאוד בגלוטן" אז אני צריכה באופן כללי להקדים וליישם את - - -
אדוני, זה רק שיש פה הגדרה של "דל גלוטן" וזה צריך להיות "דל מאוד בגלוטן". בסדר? כדי שתהיה עקיבות בהגדרות.
צוהריים טובים. נמצא איתי גם פרופ' מתי ברקוביץ' והוא בנהיגה אז אם תוכלו לאפשר לו להיות unmute, הוא גם יעזור בחוות הדעת.
אני אגיד מה שאני יודעת מתוך מה שאספתי ואני אשמח שפרופ' מתי ברקוביץ', בתור רופא ילדים וגם מומחה לפרמקולוגיה קלינית, יעדכן. הרגישות לפול קיימת אצל אנשים שיש להם חסר באנזים שנקרא G6PD. לאנזים הזה יש לו כמה ורסיות, יש ורסיה אפריקאית, יש ורסיה ים-תיכונית ומרבית האוכלוסייה בישראל שייכים לקבוצה הזאת של הוורסיה הים-תיכונית והיא בעצם רגישות הרבה יותר גבוהה לחסר של G6PD וגם לפול.
זאת אומרת שיש תרופות מסוימות שאסור לאנשים האלה לצרוך ובעיקר אסור להם לאכול פול. הדיון הוא על הצורך לסמן מזון שיש בו פול או שיירים של פול וגם שהמפעל ידע לנקות שיירים של פול. אני מבינה שבישראל השכיחות של התופעה היא יחסית - - -
בדקנו את הנושא הזה אצל היועצים הגנטיים שלנו ומסתבר של-20% מהאנשים ממוצא עיראקי ו-60% מהיהודים ממוצא כורדי, יש G6PD כלל האוכלוסייה זה נע בין 4%-5%, וזה בערך כל כמות האנשים שיש להם אלרגיה למזון אז הרגישות לפול היא יחסית שכיחה בישראל.
זאת לא אלרגיה אבל חשיפה גם בכמות קטנה יכולה לגרום להמוליזה, שהמוליזה זה פירוק הדם. זה באופן כללי, לכן חשוב לנו שזה יהיה מסומן. אני רוצה להגיד עוד משהו על מה שקורה בישראל בגלל הכשרות ובגלל הרצון שלנו לעבור לירידה של צריכה של בשר. יש עלייה בצריכה של פול ויש לנו יותר ויותר מוצרים שהם על בסיס פול שנועדו להיות תחליף של חלב, שמנת וכל מיני דברים כאלה.
לכן, התעוררה אצלנו הדאגה. ברור שעל פול יהיה כתוב פול אם זה קופסה של פול ואנשים שיש להם G6PB יודעים לא לצרוך את זה. הבעיה היא שיירים של פול במוצרים אחרים כי בישראל, השימוש במוצרים האלה הוא יותר גבוה בגלל כשרות כי אפשר להשתמש בהם כתחליף לחלב, לכן אנחנו חוששים. זאת חוות דעתי ואני אשמח שפרופ' מתי ברקוביץ' ירחיב.
אנחנו שומעים אותך אבל לא רואים אותך משום מה. נראה לי שהיד שלך מסתירה את המצלמה.
אני מקווה של סיבכנו אותך שם. אני רוצה לשמוע את חוות דעתו. אביב, אתם רוצים להגיב על מה שהיא אמרה?
אולי כדאי שנשמע אותו. יש לנו כבר תגובה והתייחסות בנשוא הזה אבל אני מציע שאנחנו נשמע אותו קודם כי הוא פרופ' שאמור להיות מומחה, לא?
תראה אם מצליחים לחבר. תגיב, אני מניח שהוא הולך לחזק את שהיא היא אמרה. תגיב עכשיו.
אדוני יושב-הראש, בפתיח אנחנו חוזרים שוב על הבקשה שלנו שהדיון בסוגייה שלך הפול יתקיים בדיון הבא. הנייר שמונח לפנינו הוא נייר שראינו אותו לראשונה תוך כדי דיון.
אני אפתח ואומר – אני חושב שהעמדה שלי גם מקובלת על לשכות על המסחר שיושבים פה לצידי – שאנחנו העברנו נייר אחרי הישיבה עם אגף התזונה ועם שירות המזון בעניין הזה. החלק המהותי הוא שבאירופה פול לא מסומן. כשפול מהווה חלק מהמוצר, כלומר אחד הרכיבים אז אין שום בעיה לסמן את זה מהבחינה הזאת.
עיקר השיח שלנו הוא מה עושים בעלומות בהם יש חשש לזיהום צולב או זיהום משני ואז מלכתחילה רמת הפול הן כל כך נמוכות ועולה השאלה האם זה גורם להמוליזה ותמותה. אנחנו העברנו שני מאמרים שאנחנו מצאנו שמצביעים על כך שלא מוכח שרמות נמוכות בזיהום משני מביאות לתוצאות בריאותיות חמורות. כמובן שאם יש בנמצא הוכחות מדעיות לכך אז אנחנו רוצים קודם כול לשמור על בטיחות ואיכות המזון ובטח על בריאות האנשים שאוכלים את המזון שאנחנו מייצרים, מייבאים או משווקים.
אדוני, יש שני עולמות. אם המוצר מכיל פול אז תכתוב שהוא מכיל פול. לגבי זה אין בעיה ומעולם לא אמרנו שאנחנו לא רוצים לרשום. אנחנו מחויבים לרשום ברשימת הרכבים ואין בעיה שנסמן כשהוא מכיל פול.
כשיש זיהום משני או זיהום צולב כשרמות החשיפה לפול הן מאוד נמוכות אז אין תיעוד – לפחות אנחנו לא ראינו תיעדו – וביקשנו ממשרד הבריאות שככול שהם מוצאים תיעוד, שיחשפו אותו בנתונים, בעובדות, במחקרים, במאמרים על זיהום משני.
משאין כאלה מחקרים – ולהבנתי, גם בנייר של משרד הבריאות לא מוכח שיש כאלו מחקרים – אין שום סיבה לסמן אותו כאלרגן בהיבט של זיהום משני.
גם הספקים של חומרי הגלם וגם הספקים של המוצרים המוגמרים, לא עושים את הניהול סיכונים של בגלל שהוא לא מוגדר כאלרגן ולכן הם לא יודעים להגיד את זה מראש.
מאה אחוז. אני נוטה להסכים עם העמדה של התעשיינים והמסחר. אפשר להעלות את פרופ' - - -
שומעים כן, לא רואים. עכשיו גם לא שומעים. בגדול, אני נוטה להסכים עם מה שאמרו אביב ודן.
סליחה, רז. דן, אתה יותר מידי בפוקוס שלי ביומיים האחרונים. אני מבקש ממשרד הבריאות שרק במקום בו יש בהכרח ידיעה שהמוצר מכיל פול אז רק תהיה דרישה לסמן. או-קיי?
בשונה מגלוטן, כאן לא מדובר על אלרגיה. זאת לא אלרגיה. יש בישראל אחוז גבוה יחסית לאירופה של ילדים ואוכלוסייה בכלל שחסרים את האנזים הזה. ברגע שחסרים את האנזים, עלול להיות - - - פירוק כדוריות דם אדומות כתוצאה מכך, אנמיה ותוצאות הרות אסון ואני לא מגזים.
מילה אחת על עצמי, אני רופא ילדים, אני פרמקולוג קליני ואני זה שערך, ביחד עם היחידה שלי, את הרשימה המסודרת של תרופות שאסורות לשימוש ופרסמנו אותה בספרות הרפואית ב-2010. במצב של חסר - - -
לגבי הנושא של פול, יש כאלה שמידת החסר שלהם באנזים הוא כזה שאם הם יעברו – שימו לב, לא יאכלו אלא יעברו – ליד שדה של פול, הם עלולים לחוות אירוע של המוליזה וזה דבר מסכן חיים. בארץ, לא בכל בית חולים בודקים את הנושא של חסר באנזים - - - בודקים את זה אבל יש בעיה.
ברגע שאנחנו נאשר מוצר שלמעשה עלול להכיל פול, אני לא מדבר על - - - אני גם לא יודע מה מידת החסר של אותו ילד או ילדה - - - מה זה איכותי, יש חסר או אין חסר. לא נותנים את התשובה הכמותית של כמות המחסור המדובר.
לכן, אני מאוד חושש שאם בנושא הזה נלך לפי הרגולציה האירופאית, אנחנו עלולים להזיק. למה? כי אנחנו נחשוף הרבה מאוד מהאוכלוסייה למוצרים שכן יכילו פול ודבר כזה עלול לגרום לפירוק של כדוריות דם אדומות, מה שנקרא המוליזה, ולעיתים לא רחוקות זה מצריך עירוי דם, חלילה.
אותו דבר גם לגבי - - - נשים מניקות. לתינוק יש חסר באנזים G6PD, היא אכלה פול ושאלה מה "אני עושה עכשיו?", ברור שאמרנו לה לא להניק. האם שמעתם אותי?
היום, כשיש פול, מסומן וולונטרית "מכיל פול". השאלה הנשאלת היא לגבי מקרים שבהם יש זיהום משני, כמה אנשים נכנסו לבתי-החולים כתוצאה מחסר באותו אנזים? בפנייה שאנחנו העברנו לאגף תזונה ולמשרד הבריאות אנחנו התייחסנו גם להבדל בין חשיפה באוויר כשעוברים בשדה של פול, שבזה עוסק אחד המאמרים, לבין אכילה בעת של זיהום משני שבה הרמות הן מאוד נמוכות.
לגבי זה, אין הוכחה שזה גורם לכל בעיה בריאותית. שיבואו הוכחות מדעית, מספריות ולא בעלמא. זה נטל רגולטורי כל כך משמעותי על העוסקים במזון שצריכה להיות פה הוכחה מדעית.
האם אפשר גם לקבל התייחסות של הפרופ' על איך הוא מציע שזה יסומן אם הספקים לא מנהלים את הסיכונים לגבי כמות של פול.
איך אתה מציע שיבואנים ידעו שבמוצר עלול להיות פול כשהספקים שלהם והספקים של חומרי הגלם של הספקים שלהם לא מנהלים את הסיכונים בהקשר לזה.
לראשונה, אנחנו עושים אסדרה בנושא של פול כי עד היום, לא הייתה רגולציה בנושא. לכן, אנחנו חושבים שגם הסימון באופן הוולונטרי של "מזון שמכיל פול" בין אם זה הרכיב העיקרי או איזושהי תוספת, זה יסומן ותהיה אזהרה לחולי G6PD.
לא, כרגע אנחנו מחייבים. היום אנחנו באים ממצב בו אין שום הסדרה לגבי פול. אנחנו אומרים שמוצר שמכיל פול, בין אם זה הרכיב העיקרי או אחד מהרכיבים האחרים, צריך להזהיר את הציבור כדי שחולי G6PD יזהרו וידעו שיש פול במוצר.
לגבי מכיל, אנחנו יודעים שהוא מכיל וודאי שזה אסור. אם אנחנו לא יודעים אם הוא מכיל אז לחייב אזהרה על כל מוצר זה - - - הם ישימו על כל המוצרים אזהרה שאולי כי אין להם שום מנגנון כדי לדעת. אני מבין את הסיכון אבל אין להם אפשרות לדעת.
במקור, אמרנו שאת ההחרגה הזאת אין למה לעשות. ברגע שיש אוכלוסייה והנתונים באמת מראים שיש פה אוכלוסייה שהיא רגישה ויש פה צבר של עולים מארצות צפון אפריקה שרגישים לעניין, אז אנחנו חושבים שצריך לעשות את זה.
קודם כול, נעשה שלום ואז נביא את הרגולציה הכורדית. פרופ' רונית אנדוולט רושמת לי שהיא רוצה להתייחס.
לגבי מה שאביב סיפר על הנושא של המחקר שהם שלחו לנו, יש שתי וראסיות של G6PD, כמו שאמרתי. יש ורסיה אפריקאית שבה גם חשיפה מעטה, כנראה לא עושה שום דבר לעומת הסוג הים-תיכוני ששכיח בישראל.
תשימו לב שכל המאמרים ששלחתם הם לא מישראל אלא מארצות הברית ושם יש יותר אוכלוסייה שהגיעה מאפריקה וכאן יש יותר את המזרח התיכון. כאן, זאת אותה ורסיה שבה גם חשיפה מאוד קטנה יכולה להיות מזיקה. יש על זה מחקרים ואנחנו נשמח להעביר לוועדה את כל המחקרים שמראים שגם חשיפה מעטה יכולה לגרום להמוליזה.
האם יש לך פתרון לנושא שהספקים והספקים של הספקים לא מנהלים את הסיכונים על פול אז באיזה אופן יוכל היבואן לדעת שהמוצר עלול להכיל פול?
אני תזונאית, אני לא טכנולוגית של מזון או מהנדסת מזון. יש לכם מומחים יותר טובים ממני בתחום הזה.
גם באירופה, יש יותר ויותר אוכלוסייה שמגיעה מאזור סוריה, עיראק וכורדיסטן וגם שם, כמות האנשים עם G6PD תלך ותעלה כמו שקורה בישראל. אני מאמינה שגם שם הם יצטרכו לעשות את זה. אני מבינה שכרגע אין להם דרך לעשות tracer אבל יכול להיות שכמו שהם עושים tracer לדברים אחרים, אז מה שמיובא לארץ יצטרך לעבור גם בדיקה שאין בו שיירים של פול.
פול הוא לא מוצר שמשתמשים בו בשגרה בכמות מאוד גדולה אבל היום, במוצרים של תחליפי חלב, מתחילים לעשות בו יותר ויותר שימוש.
אדוני, אנחנו נשמח לקבל את חוות הדעת הכתובות של אותם רופאים עם אותן מחקרים בצורה רלוונטית ולא רק נייר של אגף התזונה בעניין הזה – סליחה – כדי שאנחנו נוכל ללמוד את זה. אגב, אם מה שטוב לאירופה טוב לישראל אז ברגע שאירופה תחליט שהיא רוצה לסמן פול כאלרגן או כאי-סבילות אז פנינה יודעת להכניס את זה בנהלים שלה לאותו נוהל מהיר עם עדכונים בנספחים וכן הלאה. עד שזה לא קרה, נדרש לאמץ את אירופה כמו שהיא.
אבל באירופה אין שכיחות גבוהה כמו שיש אצלנו. אתה לא רוצה לקחת על המצפון שלך ילד שיהיה לו המוליזה וחס וחלילה ימות בגלל שאין tracer לפול.
אביב, שנייה. הזמנתם אותי כי כנראה שרציתם לשמוע את מה שיש לי להגיד. המצב הוא באמת שונה מאשר באירופה. זה ברור שטוב לאמץ חלק גדול מהדברים שיש באירופה ואנחנו בעד, כמובן. במקרה הזה, צריך לעשות משהו שהוא ייחודי לישראל כי השכיחות כאן היא הרבה יותר גבוהה מאשר באירופה, נכון לעכשיו.
כן, אנחנו בעד שזה יהיה "ללא גלוטן" ולא "דל". המילה "דל" לא ברורה לי. לא הייתי בכל הדיון, הייתי רק בסיפה שלו אבל אני לא יודעת מה זה אומר מוצרים שהם דלי גלוטן. אם יש ערך סף ל-"דל" - - -
חבר'ה, זה משרד הבריאות. תקשיבו. זה משרד הבריאות, אתם חושבים שאני ממציא לכם דברים? משרד הבריאות, בבקשה.
זה ברור, על זה אין מחלוקת. מי שסובל מצליאק אז ודאי שהוא רוכש מוצר שהוא ללא גלוטן. בלי קשר לזה - - -
טרנד. פרופ' רונית אנדוולט, היה לי ויכוח איתם על הנושא הזה מול חולי הצליאק. אני התנגדתי ל-"דל גלוטן" אבל יש פה אימרה שאומרת לאמץ את התקנה האירופית כמו שהיא ולהכניס מוצרים שיסומנו כ-"דל גלוטן". אני אמרתי להם במפורש שזו סכנה לציבוא חולי הצליאק.
זה גם נורא מבלבל. אנשים שיש להם צליאק, יודעים לחפש "ללא גלוטן". עכשיו, יהיה כתוב "דל", הם יחשבו שזה גם מיועד להם וזה לא, זה יכול להזיק להם.
תודה רבה, לכן ביקשנו שיהיה קמפיין שיסביר את ההבדל בין "דל" ל-"ללא" ואני מקווה שזה ייתן מענה. כמובן שאחרי זה משרד הבריאות יעשו את העבודה, כפי שהבטיחו פה.
בלקטוז, אם למישהו אין את האנזים אז לרוב האנשים, יהיה קצת כאב בטן טיפה שלשול אבל לא יקרה אסון.
לכן, אנחנו לא רוצים חשיפה לגלוטן אצל אנשים שיש להם צליאק. זה הבדל גדול בין "דל גלוטן", ל-"דל לקטוז". זה הבדל גדול, זה לא אותו דבר.
אדוני, יש לי שאלה שעלתה אגב הדיון הזה עם הזיהום הצולב. תקנה 1169 שהכניסה את הנושא של האלרגנים, רק אומרת על סימון של חומרים ומוצרים הגורמים לאלרגיות לגבי הרכיבים. אם יש זיהום צולב אז איך נותנים ביטוי לדבר הזה? איפה כל התורה של מה נחשב זיהום צולב ואיך יודעים כמה רכיבים בתוך המזון? איפה כל זה כתוב?
כן. כפי שהסברנו מקודם, כל הנושא של "עלול להכיל" שהוא בעצם זיהום צולב, אינו מוסדר בתקנות אירופאיות. אין ספים, אין כמויות והכול נתון לניהול הסיכונים של היצרן, בין אם זה בארץ ובין אם זה בחו"ל.
יש מדריכים שמדברים על איך לעשות את ניהול הסיכונים ויש מדריכים שמדברים על הסימון אבל בסופו של דבר, אין חקיקה מחייבת בנושא הזה.
במובן הזה, זה מצב יותר טוב מישראל או יותר רע מישראל כי גם בישראל, היום הכול וולונטרי ולא מחייב אבל מצד שני, יש איזושהי ציפייה שכן יזהירו את הציבור.
לא, הציפייה היא שכדי שזה יהיה מזון בטוח, אתה חייב לנהל את הסיכונים. אני חושבת שהאמירה שלנו על כך שהפיקוח יבוא וידרוש שאם השתמשת אתה תראה לי ניהול הסיכונים שעשית, זאת אמירה שהיא גם כלפי ציבור היבואנים והיצרנים, שלא לעשות זילות במוצר הזה.
הכי קל זה לכסת"ח את עצמך ולכתוב "עלול להכיל" כי אתה לא רוצה לחשוף את עצמך אבל אנחנו לא רוצים למנוע מאותה אוכלוסייה שבאמת זקוקה למוצרים האלה, לקבל את המוצרים שמיועדים לה.
לכן, אנחנו מאזנים פה. אני לא יכולה להכריח מישהו שאומר לי שהוא לא ניהול את הסיכון. מבחינתנו, זה הפרדוקס הגדול. אני לא יכולה ואני מחשילה אותו כי אני דורשת ממנו להצהיר "עלול להכיל" בלי שהוא ניהל את הסיכון. מבחינת שירות המזון ומבחינת הרגולטור, אני מחטיאה ככה גם את הפיקוח שלי וגם את היצרנים.
פרופ' רונית אנדוולט אמרה יפה. אני רוצה שעד 100 PPM, יהיה רשום בתיבת האלרגנים "מכיל גלוטן" כדי שידעו שהמוצר הזה מכיל גלוטן.
ההערה של רוית היא נכונה. על מה שהוא עד 20 PPM, לא יהיה כתוב ברשימה שהוא מכיל גלוטן.
20 PPM זה משהו - - - כסחף. המשמעות היא שהגלוטן הגיע למוצר לא בגלל שהכנסת את הגלוטן אלא מפעולות סמוכות שעשית וזה ה-tolerance כי לפעמים עושים שימוש באותם פקקים או מאחסנים את שיבולת השועל ליד חיטה.
תקנה 1925 זו תקנה שמסדריה את רשימת הוויטמינים והמינראליים שניתן להוסיף למזון וגם את רשימת החומרים בין אם הם מוגבלים ובין אם הם אסורים להוספה במזון. הרשימות האלה נמצאות בשלושה נספחים. הרשימה הראשונה היא רשימת הוויטמינים והמינרלים, אחר כך יש לנו את מקורות הוויטמינים והמינראליים ובנספח השלישי זה חומרים שהם מוגבלים או אסורים להוספה למזון. היא חלה על כל המזונות.
כן. גם באירופה, החריג העיקרי הוא קבוצת המזונות לתינוקות, כולל תרכובות מזון לתינוקות ופעוטות ומזון ייעודי כי להם יש אסדרה ייחודית באירופה שטרם אומצה בישראל.
למען הסר ספק, בגלל שעוד לא אימצנו את הרגולציה האירופית לקבוצת מזונות הייחודיים האלה, אנחנו רוצים לקבוע בטור א' שהרגולציה הזאת לא תחול על קבוצת המוזנות האלה. מעבר לזה, אין לנו החרגות.
אנחנו קוראים את טור א' שאומר שאנחנו מחריגים מההוראה האירופית ובמקומה יחול הדין הישראלי.
(7) תקנה 1925/2006
טור א'
(1) הוראות התקנה לא יחולו על מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בסימון כאמור,
זאת אומרת, ייעוד של מזון לפעוטות ותינוקות.
ומזון ייעודי כהגדרתו בחוק למעט מזון המסומן "ללא גלוטן" או "דל מאד בגלוטן".
אני מבינה שאתם מבקשים לא לכלול החרגות או הרחבות בטור ג'. אני רוצה להעיר שבתוך ההוראה הזאת כשלעצמה, אנחנו רואים את הסעיפים. יש סעיף של הוספת ויטמינים ומינרלים ויש דרישת לגביהם ויש מגבלות שאין להוסיף אותם. למשל, יש שם את 1.2%אלכהו שבתקנה אחרת אנחנו תיקנו את זה ל-2%.
דבר נוסף שהסברתם אבל אני לא זוכרת אם הבהרתם זה בנושא מקור הוויטמינים. את יכולה להסביר מה ההבדל בין המצב היום למה שמוצע כאן?
כיום, אין בחקיקה אסדרה של מקורות הוויטמינים והמינרלים שניתן להשתמש בהם להוספה למזון ואנחנו מביאים אסדרה. אנחנו עכשיו קובעים מה הם המקורות שניתן להשתמש בהם להוספת ויטמינים ומינרלים למזון.
סעיף (5) עוסק בקריטריונים של התואר. אתם רוצים לתת דוגמאות למה יכולים להיות מקורות שונים לוויטמינים?
ויטמין D יכול להיות משני מקורות, יש מקור של ויטמין D2 ו-D3 ושניהם יהיו מקובלים היום להוספה למזון.
סעיף (6) מפרט מה התנאים ומה קביעת הכמויות. יש פה הוראה לגבי סימון, תצוגה ופרסום בסעיף (7) ושוב יש פה הוראה על ייחוס סגולות. אסור לרמז כי תזונה מאוזנת ומגוונת הינה יכולה לספק כמויות מתאימות ו-"לא יבלבל ויטעה את הצרכן". איך זה מתיישב יחד עם ההוראות האחרות? זאת אומרת, האם זו הוראה ספציפית מבחינתכם?
לא, אין כאן שום סתירה כי הכול משתלב זה בזה. זה חלק מ-1169 וגם אם אתה תסמן, אתה תצטרך לראות שאנחנו נפנה - - - 1925 זאת רגולציה שהיא חשובה והיא תבוא אחר כך בהקשר של ייחוס מסרים בריאותיים ותזונתיים למזון. גם בעתיד, כשאנחנו נתקין תקנות העשרת מזון שהן יהיו תקנות ייחודיות למדינת ישראל אז הבסיס ישב על הרגולציה הזאת.
או-קיי. גם סעיף (8) עוסק בחומרים שהם תחת בחינה של הקהילה וסעיף (9) עוסק במרשם של הקהילה.
סעיפים (8) ו-(9) לא יחולו עלינו. אלו סעיפים שהם בין הנציבות למדינה שמאפשרים להגיש חומרים נוספים ולכן הם לא חלים בישראל.
כן. קודם כול, זה מקובל. יש לי רק הערה טכנית שאמרתי אותה מקודם בהקשר הלא נכון. ההחרגה פה מתייחסת למזונות לתינוקות ופעוטות בלי שיש הגדרה. מכיוון שבחקיקה שונה יש הגדרות שונות ופה אנחנו מניחים שהכוונה היא לתקנות הסימון התזונתי אז מה שחשוב לנו זה - - -
לאותה הגדרה שקיימת. פנינה, מה שחשוב לנו זה שיהיה ברור שמדברים פה על רצף מ-0 כי יש הגדרות שונות ותינוקות ופעוטות לא כולל את כל הרצף.
אנחנו מסכימים שב-1169 או בתקנה אחרת אנחנו נוסיף הגדרה שתחול ותהיה מחייבת על כל הרגולציה, היא לא תהיה ספציפית רק לסימון תזונתי. כשאנחנו מדברים על מזון לתינוקות או מזון לפעוטות - - -
או-קיי, אני רק הזכרתי שכשאימצנו פה בטבלה את סעיף (6) לעניין הסמלים האדומים אז גם אימצנו את ההגדרות של מזון לתינוקות ומזון לפעוטות.
לכן חשבתי שתאמצו את אותן הגדרות. דבר שני, מישהו העיר לנו משהו ואני מעלה את זה פה לשולחן. ברור לכולם ומקובל עלינו לחלוטין שבאופן כללי, התקנות לא חלות על מזון לתינוקות. אם קוראים את זה ברצף, יכולים להבין מזה שאם זה מזון לתינוקות ללא גלוטן אז אולי הוא כן מוחרג.
אנחנו רוצים שיהיה ברור מהנוסח שזה מזון לתינוקות נקודה. גם החריג של ללא גלוטן, לא מתייחס למזון לתינוקות. אני לא יודעת איך לפתור את זה מבחינת הנוסח.
השאלה היא למה מתייחס "למעט", רק למזון ייעודי או גם מתייחס למזון לתינוקות? זה ניסוח דו-משמעי.
לאנשי המקצוע, איזה חומרים כן ואיזה חומרים לא. בהשוואה, בתקנה של הגלוטן ב-828, הנספח היה צורת הסימון, האם זה יהיה "דל מאוד בגלוטן", האם זה יהיה "ללא גלוטן" ומה ההצהרות שאפשר למסור לגבי המזון.
גם הנספח הזה שהוא מאוד מקצועי וגם הנספח של "דל גלוטן" או "ללא גלוטן", נחשבים שניהם נספחים ושניהם יכולים לעבור את אותו תהליך של שינוי. אני שואלת אם אין פה בכל זאת הבדלי מהות שמחייבים לא להתייחס לכל הנספחים אותו דבר או לפחות, להחריג נספחים מסוימים?
לרגולציה הספציפית הזאת, היא נכונה בדרך כלל. אנחנו באים למצב שהרגולציה הזאת זו רגולציה חדשה שלא הייתה קיימת אבל אנחנו רואים שהיא הייתה חסרה בחקיקת המזון הישראלית ואחר כך, היא התשתית לאימוץ הנוסף אז לא תהיה לנו ברירה.
להוסיף זה משהו אחד אבל אם אנחנו נתחיל לסטות ולא נכניס אוטומטית, המשמעות היא שאני עלולה לפגוע אחר כך באימוץ התקנות של המסרים שקשורות. את תלכי ותראי שהכול זה פאזל, זה משלים אחד את השני. לכן, אני חושבת שאין מנוס שנעשה את זה.
כמובן שאם נקבל הערות ונראה משהו שהתעשייה או המעבדות צריכות להיערך ולהתארגן בשבילו אז אפשר יהיה לדבר על כניסה יותר מאוחרת לתוקף.
רציתי לשאול גם לגבי תיקונים שנעשים בפסיקה, לגבי כל האימוץ של ההוראות האירופיות. נניח שהפסיקה האירופית פסלה חומר מסוים, ויטמין מסוים, הוראה מסוימת או חובה מסוימת - - -
לא. באירופה, תמיד אחרי שיוצאת חקיקה מעדכנת אז כשהיא נכנסת לתוקף היא מיד מפורסמת בנוסח משולב.
יש כאן הערה על תרכובות ההמשך. בתרגום של החוק האירופאי כתוב "תאסר מסירת מידע בנושא מזון, העדר נוכחות מופחתת של גלוטן בתרכובות מזון לתינוקות ובתרכובות ההמשך כהגדרתם"
זה על הרגולציה המונגשת? יכול להיות. אנחנו עוד צריכים לעבור עליה, בשלב הזה פרסמנו טיוטות.
שמי יוסי שדה משירות המזון הארצי. אני מנהל תחום תוספי מזון, אני מהנדס בהכשרתי ואני ממלא את התפקיד כבר קרוב ל-13 שנים. השינוי הרגולטורי שאנחנו מדברים עליו הוא אימוץ הרגולציה האירופית לתוספי מזון ולתחום שנקרא FIA באירופה, Food improvement agents. אלה חומרים שונים אבל יש להם תכלית טכנולוגית.
כשאני מדבר על תוספי מזון אני מדבר על כל אותם חומרים כמו צבעים, ממתקים, חומרים שנותנים מרקם ואת היכולת לשמר את המוצר לאורך זמן כאשר חומרי וטעם וריח נותנים טעם וריח, כמובן או משנים טעם וריח. אנזימים הם גם כן חלק מהקטגוריה הזאת שנקראת FIA והם מזרזים תהליכים כימים או ביולוגיים על מנת לתת את התוצר הסופי.
לגבי השינוי המהותי שיש לנו באימוץ הרשימה האירופית לתוספי מזון, שהוא השינוי החשוב ביותר שאני יכול להצביע עליו, הרגולציה האירופית היא לא משהו חדש שאנחנו נחשפים אליו כרגע. לכל אורך השנים בהם אנחנו עוסקים בתחום תוספי המזון אנחנו לוקחים אותם כרפרנס והרפרנס הזה מהווה לנו אמת מידה מאוד חשובה בוועדה לתוספי מזון.
רוב הקביעות שרשומות ברשימה לתופסי מזון הן למעשה, החלטות של האיחוד האירופי והן מצוטטות כמעט אחת לאחת כמו שניתנו שם. לכן, מבחינה מהותית, אני לא חושב שיש איזשהו שוני שיפתיע את האנשים. יחד עם זאת, מאחר והעוסקים במזון אמורים לבדוק את הרשימות האלה מחדש על מנת להיות בטוחים שהמוצר שלהם עדיין נמצא בסיווג המוצרים האירופים כמו שהוא קיים, בגלל שאנחנו משנים כרגע ועוברים לרגולציה האירופית.
עד היום, אנחנו התנהלו בסיווג מוצרים מסוים ואנחנו עוברים לסיווג מוצרים אירופי שאנחנו ננגיש לציבור וגם ניתן תקופת מעבר, כמובן. הם אמורים לבדוק שהמוצר שלהם נמצא בסיווג המתאים והתוספים שניתנו כמותרים לשימוש בכל מוצר מזון, הם אכן כאלה, ברמת המותרת ובתנאים המותרים כפי שהם רשומים ברשימה לתוספי מזון האירופית.
היו טענות שאנשים באו ואמרו "אולי תעשה לנו את זה וזהו? אתם שירות המזון, אתם באתם בטענות האלה אז תעשו את זה", אבל יש קושי כי הרשימה לתוספי מזון הישראלית היא שונה מהרשימה האירופית בעריכה שלה. הרשימה הישראלית מחולקת לשלושה חלקים. חלק אחד הוא בנושא הצבעים, חלק אחד הוא בנושא הממתיקים והחלק השלישי הוא כל היתר. בכל חלק וחלק הגישה היא "תגיד לי מה המוצר שלך אם הוא לא מהרשימה הקיימת ואם הוא לא מהרשימה הקיימת אז מותרים לך היתרים מסוימים בהתאם לסיווג המוצר".
לעומת זאת, הרשימה האירופית היא רשימה שהיא פר קטגוריית מזון. זאת אומרת, אם אני יודע באיזו קטגוריית מזון המוצר שלי אז באוצה קטגוריה רשומים כל אותם תוספי מזון שהם מותרים לשימוש.
באיחוד האירופי או בישראל, אנחנו מגיעים למסקנה שמדובר באותם תוספי מזון, אותם היתרים ואותם חומרים שהם בכמות נאותה. להערכתנו, אם יש איזשהו שוני זה במשהו שהוא כמו 10%, לכל היותר. על העוסק במזון לבחון את השוני הזה של 10% לאשורו ולוודא שהוא עדיין באותה קטגוריה ובאותן הכמויות שהרשימה האירופית מחייבת אותו.
זה משהו שאי-אפשר לעשות עבור מישהו שאין לנו שום מידע לגבי המוצר שלו. כל אחד צריך לבדוק את המוצר שהוא עוסק בו ולדעת על מה הוא מדבר. זה לא משהו מסובך וזה משהו שהוא קונקרטי לעוסק במזון.
אתה יכול להסביר מה ההבדל בין תוספי מזון לבין אותם ויטמינים ומינרלים שהתייחסנו אליהם בתקנה 1925.
כן. תוספי המזון הם חומרים שיש להם תכלית טכנולוגית והם באים לעשות איזושהי פעולה על המזון. לעומת זאת, החומרים האלה שאת מדברת עליהם כמו מינרלים וויטמינים, הם חומרים שבאים לעשות שינוי פיזיולוגי באדם שצורך אותם. אלו שני דברים שונים לחלוטין ולכן, אלה נקראים תוספי מזון ואלה נקראים תוספי תזונה או רכיבים תזונתיים כשהם כבר במוצר מסוים. אלו שני דברים שונים לחלוטין שאנחנו דנים בהם. אני דן בנושא של תוספי מזון, food additive כמו חומרים משמרים, צבעים וממתיקים למיניהם.
אדוני, אני רוצה לשאול משהו וסליחה אם אני מתערבת. אחד מהדברים שנדרשו מהעוסק במזון לוודא בנושא שהיה בתקנה 1925 זה מה הכמויות המרביות של ויטמינים ומינרלים במקרה של הסופה וזה צריך להיות ברמות בטוחות בהתחשב בצריכה וכולי. השאלה שלי היא אם יש הוראות דומות גם לגבי תוספי המזון. זאת אומרת, דרישה לבדוק עד כמה צורכים ומה הפרופיל של המזון.
תוספי המזון שמותרים לשימוש במדינת ישראל זה אך ורק לאחר שהם קיבלו את אישורה של EFSA, JECFA או הקודקס אלימנטריוס. לאחר שהם נבחנו בגופי ההערכה, עברו את כל הבחינות הטוקסיקולוגיות, הקרצינוגניות, שורה של בחינות ונמצא להם ערך סף שאם אנחנו נצרוך אותו לאורך זמן בלי לעבור אותו, אין חשש שיעונה לנו שום דבר ולאחר שהגופים המתאמים כמו פאנלים אירופים או אחרים קבעו מידה מסוימת של שימוש במוצר מזון אז אנחנו אימצנו את זה.
באירופה יש מידי פעם סקרים של שורת מדינות שעושה את זה והם מאמתים את הרמה הזאת שנקבעה לגבי ה-ADI ובהתאם, במידה והם רואים חריגות כמו שהיה במקרים מסוימים לשורה של צבעים אז הם באים ומורידים את ערך הסף לנמוך יותר ואז שורה של מוצרים שהכילו את אותם צבעים ירדו באישור שלהם ועשינו את זה בצורה גוררת גם ברשימות הישראליות לתוספי מזון. כלומר, יש פיקוח על הדברים האלה.
או-קיי. אני רק אומר לכם שגם אני ב-13 שנים האחרונות וקצת יותר מזה, מתעסק בנושא של טיוב רגולציה במזון ודווקא העולם של תוספי מזון תמיד מוצג על ידי העוסקים כעולם שמתנהל בצורה הכי טובה, הכי יעילה והכי מקצועית אז קודם כול, זה פירגון לך.
דבר שני, בגלל שהעבודה היא באמת עבודה טובה ומקצועית שנעשתה, אתה חושב שהחלטות שהתקבלו בעשור האחרון שלך הן החלטות שאפשר פשוט לזרוק אותן עכשיו? הבקשה שלנו הייתה שמה שאתם כבר בחנתם – כמו שאתה אומר, יש גם JECFA ולא רק אירופה – וראיתם שמתאים, בואו נשאיר את זה. איזה נזק יגרם לציבור אם משהו שאתם עשיתם לגביו את הבחינה המקצועית, יישאר?
אנחנו עוברים עכשיו לפסים של רגולציה אירופית וכשאנחנו עוברים לפסים של רגולציה אירופית, אתה חייב לוודא מה המוצר שלך בכלל בקלסיפיקציה האירופית. יש מצבים שבהם אתה תראה שהמוצר שלך עבר מ-1311 ל-1312 בקלסיפיקציה ואז יש לך היתרים אחרים בגלל שהסיווג האירופי הוא שונה מהסיווג של הקודקס. את זה אני לא יכול לעשות במקומך כי אתה מכיר את המוצר שלך.
אם אתה משתמש עכשיו בקלסיפיקציה האירופית שגוררת את כל אותם מתן אישורים אז אתה חייב לוודא בעצמך איפה המוצר שלך נמצא בקלסיפיקציה הזאת. סביר להניח שההיתר שהיה לך בקלסיפיקציה הקודמת יהיו רלוונטי, רוב הסיכויים שהוא יהיה רלוונטי אבל יש איזשהו פער של כמה אחוזים שאני לא יכול להבטיח לגביו לאף אחד כי אני מכיר את המוצרים של כל אחד ואחד.
אני אומר "תבדוק את המוצר שלך", זאת אחריות יצרן אז אני לא מבין על מה אנחנו מדברים. בן אדם חייב לדעת עם מה הוא עובד והבדיקה היא פשוטה מאוד. צריך ללכת לבדוק את הקלסיפיקציה, לבדוק את התוספים שמשתמשים בהם ולראות אם זה התשנה לפי הרגולציה האירופית לאחר המעבר לקלסיפיקציה שונה.
הטענה שאנחנו מקבלים מהמגזר העסקי זה שזה תהליך מאוד מורכב וכמו כן, לא כל היצרנים מייצרים בהתאמה לרגולציה האירופאית, חלקם מייצרים בהתאמה לרגולציה אחרת.
אנחנו לא אמרנו שאנחנו לא נבחן ונעשה הרחבות, אמרנו שקודם כול תראו קיים ואחרי שתגלו מה חסר, נוכל לדון על זה על בסיס ניהול סיכונים ולבחון האם יש צורך אם אין להם חלופות. היום, המאגר שלנו היה מצומצם כי רשמנו הכול בדיעבד. מהיום, הכול יהיה פתוח עבורכם גם בלי הצורך לרשום.
אנחנו מדברים על הדלתא. הדלתא היא זאת שאתם צריכים לבדוק ויש לכם שלוש שנים, זה מספיק זמן לעבור על רשימת המוצרים שלכם ולהבין אם יש פער.
צריך להבין שעד שלא עושים את התהליך הזה אז אנחנו גם לא יכולים באמת להתחיל להיערך. כל אותם עוסקים - - -
אתה תוכל להמשיך לשווק את המוצר עד שהוועדה - - - אתם גם תראו שאנחנו מבקשים שיגישו אלינו את הבקשות כבר מיד עם כניסת החוק - - - עם פרסום.
אנחנו כבר בשיח אחר לגמרי של תקופת מעבר ולכן, אנחנו באים ואומרים שאנחנו יכולים להבטיח שבקשות שייגשו לפחות שנה ממועד סיום תקופת המעבר ולא תינתן עליהם תשובה, תמשיך לעבוד לפיהם. אנחנו לא נשאיר את התעשייה באי-וודאות בגלל שאנחנו עוד לא גמרנו לעבוד. האחראיות היא עלינו - - -
אני גם אתייחס בהמשך למה שאמר רז. כמו שאמרנו, יש פה סדרה של חומרים שנמצאים במזון כמו חומרי טעם וריח ותוספי מזון. בתוספי מזון הפער יחסית הוא יותר מצומצם, עוד לא הגענו לחומרי טעם וריח.
בעניין הזה, הבקשה שלנו הייתה בדיוק מה שאמר רז בפתיח. מה שאושר עד היום וכבר עשו עליו עבודה – יוסי, אתם באמת עושים עבודה שהיא עבודה מצוינת בנושא – ימשיך.
רק שנייה. אתה מדבר נורא מהר ואני רציתי לבקש משהו. אתה דיברת על תוספי מזון כי אנחנו כרגע התייחסנו לכל הקבוצה של תוספי מזון ואמרנו שיש בתוכה תוספי מזון כללים - - -
לא, אני אומר שעכשיו מה שהוצג ספציפית זה הרגולציה של תוספי מזון מהבחינה הזו אבל זה גם וגם וכל הדין צריך להיות דין אחד בעניין הזה בסוף. אני מזכיר שכבר כשהיינו בדיונים העקרוניים אנחנו אמרנו שמה שהיה נהוג עד היום ואושר בעבר, צריך להמשיך להיות מאושר ובעבור זה יש גם את התיקון שעוד לא נגענו בו בנושא של הוועדה המייעצת. הכיוון צריך להיות שמה שאושר, ממשיך להיות מאושר ואם רוצים להוציא חומר אקטיבי אז שיוציאו חומר אקטיבי.
אני מזכיר שאנחנו עדיין חלוקים על שיטת העבודה של הוועדה בהיבט הזה. זה נכון שבתוספי מזון זה יותר מצומצם אבל במקומות אחרים כמו חומרי טעם וריח, הפערים הם פערים משמעותיים ומה שמצופה מהעוסקים במזון זה לקחת את כל נטל הרגולציה והנטל הבירוקרטי עליהם ולהתחיל להגיש בקשות פעם אחר פעם בעניין הזה.
זה לא מדויק. עשינו השוואה ואמרו לך. סליחה, זה יפה לדבר במנטרות ולהתעלם מהעמדה המאוד סדורה שיוסי אמר כאן. אנחנו אומרים לכם שני דברים. מאחר ואנחנו משנים את כל הקלסיפיקציה, מה שהיה ועשינו לגביו עבודה טובה, אנחנו לא חולקים על זה אבל זה כבר לא רלוונטי. היום, כל שיטת סיווג המזון משתנה ולכן ההחלטות משתנות בהתאם.
יש שלוש שנים עד שהרגולציה הזאת תיכנס לתוקף. מה שנדרש מכם זה שעד סוף השנה הראשונה – ואני חושבת שזאת בקשה סבירה לחלוטין – כל יצרן וכל יבואן יעבור על המפרטים של המוצר שלו ויראה אם זה תואם את הרגולציה האירופית או לא. יכול להיות שהוא ימצא שאין צורך.
פנינה, בסוף הכול נכנס לנטל בירוקרטי, הכול נכנס לרפורמולציה והכול נכנס לזה שהיצרנים צריכים במקביל להתניע HACCP בבקרה עצמית.
אני לא מדבר בסיסמאות ואם תרצי, נמצאת לצידי קרן שמלווה אותנו, היא מומחית בתחומה ברגולציית מזון והיא תוכל לתת דוגמאות קונקרטיות וספציפיות בעניין הזה. אדוני, אי-אפשר לעבור על הרגולציות ולהגיד "בואו נאשר את התופסת מהבחינה הזאת" מבלי שסגרו את אופן העבודה של אותה ועדה מייעצת ולהבין מה שיטת העבודה שלה. האם הכול מאושר ומוציאים החוצה או האם דורסים את כל הרשימות?
אנחנו לא מתעלמים מהצורך שכל יצרן ויצרן יעשה בדיקה משלו על מנת לוודא שהמוצר שלו לא שינה קלסיפיקציה או שנמצא גם בקלסיפיקציה הקיימת באירופה כי זאת הקלסיפיקציה שתלווה אותו מהיום והלאה. הוא חייב לדעת איפה המוצר שלו נמצא במפה הזאת. סביר להניח בסבירות מאוד גבוהה של קרוב ל-90% שהוא לא יצטרך לשנות את הדברים אבל הבן אדם צריך להסתכל עם הוא עובד ולראות שהוא עדיין בקטגורית המזון שהוא חושב שהוא נמצא בה.
לאורך זמן, הוא יצטרך תמיד להשתמש בקלסיפיקציה החדשה שהיא קלסיפיקציה אירופית, שהיא לא שונה בצורה מהותית מהקלסיפיקציה של הקודקס אבל במוצרים מסוימים, יש בה בהחלט שוני, כמו מוצרי בשר. אנחנו מדברים על שוני של כמה אחוזים בודדים. אני לא הבנתי מה הבעיה לבדוק.
קרן, יועצת רגולציה, עוזרת להתאחדות התעשיינים.. יוסי, ברור שבמוצרים חדשים הוא יצטרך לבדוק את הקלסיפיקציה המעודכנת. במוצרים חדשים אין ויכוח, יצרנים יצטרכו לראות מה הקלסיפיקציה המעודכנת ברשימת סיווג האירופית אבל במוצרים קיימים שביקשנו עליהם בקשות מראש לאישורים של תוספי מזון שלא בהכרח מאושרים באירופה, אין סיבה שאני כיצרן אצטרך לעבור מוצר, מוצר, לבדוק את כל תוספי המזון ואז להגיד אם זה לא עומד תוך שנה. זה קורה תוך כדי שאני משנה את כל הסימון וזה נטל רגולטורי גדול. ליצרנים שלא מכירים ולא יודעים איך לקרוא את רשימת תוספי המזון האירופית, זה נטל רגולטורי גדול. אם הדלתא היא 90% - - -
אדוני, יש חומרים שאושרו עד היום בין אם זה ארצות הברית, בין אם זה קודקס, בין אם זה האיחוד האירופי ורוצים לצמצם את הרשימה - - -
אנחנו אומרים שמה שאושר עד היום, תאשרו ואם יש בעיה ברכיב כלשהו אז תאסרו אותו לשימוש. הממשלה אמרה "מה שטוב לאירופה, לא רק מה שטוב לאירופה". חברים, אנחנו נזכיר את זה בכל דיון מהבחינה הזאת.
מרינה אוספלד, יועצת משפטית. אני רק רציתי להפנות את תשומת ליבכם שממש לפני כמה דקות היועצת המשפטית הקריאה סעיף שלפיו במידה ורוצים להקדים את יום התחילה אז זה בסדר להגיש בקשה ולפרט שם את המוצרים. תשימו לב, כשזה נוח ורוצים להקדים אז זה לא נטל רגולטורי וכשצריך לבדוק אז זה כן נטל רגולטורי?
אפשר לדבר על תקופת התארגנות אבל אי-אפשר לבוא ולהטיל את זה על משרד הבריאות כי גם אם אנחנו עושים – ותאמין לי שאנחנו עושים בשביל לדעת באיזה מצב אנחנו נמצאים ויש לנו את הנתונים – בסופו של דבר, גם אם יש חומר שהוא מותר, הוא עדיין לא מותר לכלל סוג המזונות - - -
לכלל הקטגוריות בכלל הרמות. אנחנו יודעים לבוא ולומר מה מותר ומה אסור באירופה, זה הכי קל. אנחנו עושים את ההשוואה הזאת לנגד עניינו. אף אחד לא מדבר על זה שהיום, אנחנו חוסכים לציבור. עד היום בשביל לרשום משהו, מישהו היה צריך להגיש. מהיום והלאה, כל מה שנרשם באירופה, לא יהיה צריך להגיש עליו בקשה.
אם יש מישהו שהוא ספציפי וכן משתמש בחומרים שלא מותרים באירופה אז אמרנו שנבחן אותם בוועדה וכדי שהוועדה תוכל לבחון - - -
כי הקלסיפיקציה לגביו השתנתה לכן, בכל מקרה אני צריכה להגיד לאן הוא שייך בסיווג החדש.
אדוני, תזכור שאנחנו לא צריכים לבדוק רק את תוספי המזון. אנחנו צריכים לבדוק תוספי מזון, חומרי טעם וריח, חומרי אריזה, אם יש מפרטים רלוונטיים ואם יש בעיה אנחנו צריכים לעשות ניסיונות, צריכים לבדוק אורך חיי מדף לאותו מוצר, לבצע רפורמולציות, יש 65-70 אלף מוצרים שהם טובים בסופר. זה מטורף.
בתור אחריות של יצרן, אתה לא צריך לעשות את זה רק בשביל משרד הבריאות ובטח לא כי משרד הבריאות מחליף רגולציה. אתה צריך לעשות את זה כי ברגע שאתה מנהל - - - לאורך כל חיי המדף אתה מחליף מקורות. אתה כל הזמן עושה את זה בשוטף, זה לא משהו מיוחד שאתה עושה עבור משרד הבריאות.
עד היום כשאתה מביא דברים אתה לא בודק התאמה לחקיקה? החל מעוד שלושה חודשים תבדוק התאמה לרגולציה אירופית. גם פה אנחנו מנגישים והולכים להביא מאגר מידע מסודר שקיים באירופה כי אצלנו זה היה ברשימות של אקסל. אנחנו כן מנסים - - -
הדיון הזה יחזור על עצמו בעוד הרבה הוראות מאומצות שנקריא ובסוף הוא ייפתר דרך הוועדה המייעצת. אני מציע שאנחנו נמשיך את השיח על הוועדה.
עכשיו השאלה היא על המלאי. השאלה על המלאי עלתה פה כבר כשהקראנו את הוועדה המייעצת ובסוף, היא תיפתר דרך השאלה של מה תהיה הוראת המעבר לוועדה המייעצת אז אני מציע שאנחנו נמשיך את השיח עם כל הגורמים הרלוונטיים וננסה לבוא עם איזושהי הצעה מוסכמת להוראת מעבר לוועדה המייעצת שתיתן מענה גם לארגונים וגם לממשלה. אני מניח שאנחנו נצליח למצוא פה פתרון.
כן, לסדרי העבודה של מה היא ברירת המחדל, מי מגיש, למה הוא מגיש ומתי מגיש. לכל הדברים האלה אנחנו ננסה להביא פתרון.
אפשר לתקוף את זה בשני דרכים. התעשייה יכולה לבוא ולהגיד איזה אומדן זמן צריך ואפשר לדבר על משך זמן התארגנות אבל בסופו של דבר גם אם ניתן - - - זאת רק דוגמה אז אל תקפצו פה כולם.
אני רוצה להוסיף שעצם העובדה שהיום אנחנו עוברים לרשימות האירופאיות שכל צורת העבודה בהם היא בקטגוריות מזון, מאפשרת לעוסקים במזון כמעט לא להגיש בקשות לוועדה לתוספי מזון כי היא נותנת מרווח עצום בזמן שעד היום היה צריך להגיש פר מוצר - - -
במסגרת טיפולי ההמרה ללא גלוטן, אני רוצה להביא ביום חמישי כיבוד ללא גלוטן על חשבון הארגון. אני רק צריך את האישור שלך.
אם זה טעים אז למה לא? אני לא יודע מה מותר אבל היא תבדוק את זה. אני אבקש ממיכל לבדוק את זה.
נראה לי שיש פה רוב בעד. חוץ מהחקלאות, כולם הסכימו. ראיתי את הידיים של כולם חוץ ממשרד החקלאות.
אנחנו נתחיל כי זה באמת כמה וכמה הוראות וכל אחת מהן מורכבת אבל אני חושבת שההוראה העיקרית היא 1333/2008 ובנספחים שלה היא מדברת על קטגוריות המזון, אפשר לראות בחלק ד' את החלוקה לקטגוריות. לכך כיוונת, נכון?
לכל קטגוריית מזון יש את ההוראה שלה. אני רציתי לשאול כמה דברים לגבי ההוראות של ההוראה עצמה.
דבר ראשון, היא מסבירה על איזה דברים היא לא חלה ובין השאר, היא לא חלה על מסייעי ייצור. אולי תוכל להסביר לנו בין מסייע ייצור שהוא לא תוסף מזון?
מסייע ייצור ותוסף מזון הם שניהם חומרים שנועדו לתכלית טכנולוגית. לתוספי מזון יש תכלית טכנולוגית במוצר הסופי לאורך זמן ולחומרים מסייעי ייצור אין תפקיד במוצר הסופי אלא למשך התהליך והם מוצאים ממנו בסיום התהליך. אף על פי שיתכן ויש להם איזושהי רמה שאריתית, הרמה השאריתית הזאת צריכה להיות בטוחה ועל העוסק במזון לעסות ככול יכולות בכדי להוריד אותה לרמה המקסימלית ביותר.
שמן מינרלים זה מסייע ייצור ואתה צריך להבחין בין מסייע הייצור לציוד ומסייע הייצור שנכנס לתוך המזון.
בהגדרות בסעיף 3 מבהירים שתוסף מזון לא כולל כל מיני מוצרים, אתה הסברת את הנושא של חומרי טעם וריח שיש לגביהם הוראות נפרדות אבל יש עוד מוצרים שהם מבהירים לגביהם. למרות שפקטין, למה הוא - - -
מה שהרשימה האירופית אומרת, נמצא אצלנו כרגע. כל הדברים האלה שאת מנסה לקרוא אותם, רשומים אצלנו גם כן במבוא לרשימה לתוספי מזון הישראלית רק שפה רשימה האירופית הם מאוגדים יחד עם הרשימה לתוספי מזון ויחד עם התקנות לתוספי מזון. אצלנו זה בנפרד, זה ברשימה לתוספי מזון וזה בתקנות תוספי מזון.
מה שזה אומר פה זה שהם אומרים לנו מה הם תוספי המזון והם מפורטים בנספח יותר מאוחר והם אומרים לנו גם מה הם לא. זה עניין של הגדרה. אלה לא תוספי מזון כמו שמפורט שם. זה מה שהמחוקק שם רצה להגיד כדי שלא יחשבו שבגלל שבכל זאת לחומרים האלה נראה שיש איזושהי פונקציה אז אולי יכולה להיות פונקציה גם של תוספי מזון, אז הם אומרים שלא, החומרים האלה לא.
או-קיי, אז יש לנו עכשיו בסעיף (4) את האמירה שאפשר להשתמש ולהוסיף רק את תוספי המזון של סעיף (4) שנמצאים בהתאם לרשימה, בנספח 2 ו-3 ובאיזה תנאים ואחרי זה בסעיף (5) יש איסור לשווק כל תוסף מזון שלא עומד בתקנה. אחרי זה יש לנו כמה סעיפים שבעצם נותנים הנחיות להוספה אז הם לא רלוונטיים לעוסק במזון הסופי, נכון?
בוועדה המייעצת שתעסוק בהרחבה של החומרים, אלו מידעים שיצטרכו להגיש על מנת שהוועדה המייעצת – שצריכה להיות ועדה מאוד מקצועית – תוכל לבחון על פי אותם אמות מידה ולקבוע. זה גם עוד משהו שבסדרי העבודה של הוועדה.
אנחנו כמובן נפרסם גם לצורך הבקשה להרחיב את מה שכבר הותר ברגולציות אחרות ורוצים להוסיף על הדין האירופי, אז אלה יהיו הדברים שצריך להגיש. למען האמת, אלו דברים שגם היום היו נדרשים מכוח - - -
כל התנאים והסעיפים האלה נעשים ברשויות האירופיות. אלה אמות המידה שלפיהן נבדקים תוספי המזון, אם יוכלו להיכלל ברשימות האירופיות. אלה אמות המידה המפורטות.
שאלה לגבי סעיף (14), אני מבינה שזה חל הלאה עד סוף הפרק, אם אני מבינה נכון. עלתה לי שאלה לגבי סיפה 11, אם זה בקביעה של המוצר כי שם מדובר כבר על מוצר אז זה לא היה לי ברור. "רמת השימוש בתוספי המזון שמביאים בחשבון.
אלה חלק מהדברים שהוועדה המייעצת תצטרך לבחון, לא העוסק במזון הספציפי? ויש את השאלה של המפרטים של תוספי המזון.
ברמת השימוש בתוספי מזון, מדובר דווקא על רמת השימוש של המשתמש וזה אומר היצרן. ההנחיה היא שיעשה שימוש ברמה הנמוכה ביותר האפשרית על מנת שלא לגרום להעמסה מיותרת של המוצרים ושל הצרכן בהמשך. ההנחיה היא להשתמש במידה הנמוכה ביותר וכמובן, להשתמש בחומרים שעברו את תהליכי ההסמכה במפרטם של הרשות האירופית שהם 231/2012 שאלה המפרטים אירופים שבאים בצמידות לתקנות האלה.
כל פעם שיש אישור של תוסף מזון זה נכנס ל-231/2012 ושם כבר מפורטים כל תנאי ההסמכה שלו, אם מותרים בו לקות וכל סעיפי הזיהוי, תיאור, ה-purity והמזהמים שלו.
כן כי תוספי המזון צריכים לעמוד במפרטים של 231/2012 וזה איפה שיש את הבעיה שלנו שדיברנו עליה כמה פעמים. בגלל הכשרות אנחנו לא מתמודדים עם המפרטים האירופאים אז חייבים מארצות הברית ומדינות אחרות - - -
ריבה, לגבי הנושא של סימון ביצים ובשר, ברגולציה 133/2008 מפורטים וניתן היתר לפי חלק B לרשימת כל הצבעים שנקובים שם, הם כולם אפשריים לסימון ביצים. זאת אומרת, קרוב ל-30 צבעים שהם מותרים. כל הצבעים - - -
רגע. לגבי בשר, יש שם 15 צבעים שהם בכמות נאותה ו-15 שהם בכמות מקסימלית של עד 500 PPM שהם צבעי ISO וכולי. כלומר, יש מגוון עצום. אם לבן אדם יש בעיה עם כשרות או בעיה של ספק אז הוא יכול לעבור מאחד לאחר.
אני לא בטוח אבל אני לא חושב שיש איזושהי בעיה אם מישהו ישלח לוועדה משהו לדיון בגלל שהוא חייב רק את הצבע הספציפי הזה אז זו תהיה בעיה ולא יאשרו אותו בגלל שהספציפיקציה לצבע הקונקרטי הזה היא קצת שונה מהספציפיקציה האירופית לצבע הזה.
יוסי, זאת הבעיה. בבשר יש להם גוון רחב יותר לרכוש צבעים, נכון? ם יכולים לקנות בכמה מדינות עם האפשרות לאירופה אבל לגבי ביצים, אין מגוון. יש להם חברה של המדפסת והם חייבים לקנות מהחברה הספציפית. מה שאנחנו העלנו זה שחצי מתחנות מיון הביצים בארץ משתמשות בחברה Videojet.
Videojet מייצרים בארצות הברית, באירופה ובכל מיני מדינות בעולם אבל רק את ב- Videojet בארצות הברית יש תעודת כשרות ולכן אין להם אפשרות לקנות משהו אחר.
אדוני, זה לא נקודתי. זה על פני כל החומרים שאושרו עד היום. כרגע אתה נתפסת על הדוגמה הזו אבל היא דוגמה מצוינת בהרחבה למה שדיברנו עליו.
לכן אני חושבת שאלה דברים שאנחנו יודעים לפתור אותם ואני גם לא צריכה ועדה מיוחדת בשביל זה. אנחנו יודעים להוסיף אותם בצורה מסודרת.
אדוני, אני רק רוצה להסב את תשומת ליבכם שלהחליף ספק בחומר גלם כמו חומר טעם וריח זה ויה דה לה רוזה, זה לא דבר שאתה נוקש בעקבים וקורה מחר בבוקר וצריך להבין את זה.
אנחנו מוכנים שמשרד החקלאות יעביר לנו את השם של המפרט ונראה איך אפשר להרחיב את זה.
אדוני, אני חייבת להגיד שחלק מההבחנה בין מה שהם הוראות שמחייבות את האיחוד לבין הוראות שמחייבות את הצרכן, היא קצת לא חדה לי. אני חושבת שאולי הדברים צריכים קצת יותר הבהרה.
אני חושבת שאת לא רואה כרגע את ההברה כי זה עדיין טיוטה. ברגע שננגיש לציבור אנחנו נצטרך למחוק פה במחיקה אקטיבית ולהגיד מה חל. סדרי העבודה של הוועדה ודרכי ההתקשרות איתה יופיעו בנהלים שאנחנו נקבע.
אם את חושבת שצריך להוסיף עוד סעיף ל-(3)(א) כדי שיבהיר את יחסי הגומלין האלה אז אולי כדאי לחדד את זה שם.
עכשיו מסבירים כמה נושאים. אנחנו מדברים על סעיפים (15), (16), (17) ו-(18) והם כולם סעיפים שחלים אבל למשל לגבי סעיף (17) של שימוש בצבע מאכל למטרת סימון או סעיף (16), השאלה היא אם כל ההוראות שאליהם הם מפנים באמת חלות בישראל או שלא? נגיד בסעיף (16) מפנים ל-(89).
דבר נוסף שיש פה בתקנה הזאת זה שיש הוראות סעיפים (21) ו-(22) שעוסקות בסימון. אני רוצה להעיר שבעיצומים הכספיים צריך להשלים את ההוראות ולהבהיר למה יש פה הוראות סימון ספציפיות. מעבר להוראות סימון - - -
אנחנו החלטנו במדיניות האכיפה שלנו שאנחנו רוצים לאגד הפרות כי גם ככה אין לנו יכולת לבצע על אותה הפרה מספר רגולציות. אם תהיה הפרה בנושא של תוספי מזון אז זאת תהיה הפרה של 1169. זה חלק מהעניין שאיחדנו כאן את כל הנושא של סימון.
השאלה היא אם בדין האירופי, ההוראה הזאת לא נחשבת כהוראה ספציפית וגוברת. אני לא יודעת איך זה בא בתוך הדין האירופי.
אנחנו לא רוצים לבוא ולעשות ים של הפרות שאין להן משמעות. אני לא רואה פה את קרן אבל בשביל זה, זה היה בשיח. כשבנינו את ההפרות, צמצמנו את ההפרות על ההוראות המאומצות על הדברים המז'וריים. אם מישהו יטעה בסימון של תוסף מזון ונחשוב שזה מצדיק הטלת עיצום או להפעיל עליו אכיפה מנהלית אז זה יהיה מכוח 1169.
עכשיו נעבור לסימון של תוספי מזון שמיועדים למכירה לצרכן הסופי בסעיף (23). כאן זה ממש שיש לי בבית תוסף מזון שמונח על השולחן, נכון?
שם זה מפנה ל-1169 ופה באופן ספציפי אתה מפנה את היצרן ואומר איך לסמן את המוצר לצרכן הסופי. זה עוד משהו שאירופה עשתה וצריך לקחת בחשבון. את תשאלי למה זה על תוספי מזון, זה כי תוספי מזון בדרך כלל נמכרים ומיועדים לתעשייה ואז לצרכן הסופי, יצרן המזון שמוסיף עוד דברים מנגיש את 1169 אבל פה הם חזרו לצרכן הסופי בתצורה, אם יש יצרן של תוספי מזון שהוא גם מייעד את זה לשיווק הקמעונאי.
ב-1333 אין בתוספת השנייה א' החרגות. בתוספת השנייה ב' - - - שכחתי גם לקרוא לגבי 1925 את ההוראות לגבי זה.
(14)
מייצר, מייבא או מוכר מזון הכולל ויטמין, מינרל או חומר אחר, שנעשה בו שימוש במזון, בניגוד לתקנה 1925/2006 כפי שאומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א';
יצרן, יבואן או משווק
(15)
מייצר, מייבא או מוכר מזון, המסמן, המציג או המפרסם ויטמין, מינרל או חומר אחר, בניגוד לתקנה 1925/2006 כפי שאומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א';
יצרן, יבואן או משווק
16 זה - - -
נכון.
(16)
מייצר, מייבא או מוכר תוסף מזון או מזון הכולל תוסף מזון, אם השימוש בתוסף המזון הוא בניגוד להוראות תקנה 1333/2008 כפי שאומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א';
יצרן, יבואן או משווק
(17)
מייצר מייבא או מוכר תוסף שסימן תוסף מזון
שסימן תוסף מזון בניגוד להוראות תקנה 1333/2008 כפי שאומצה בחלק ב' לתוספת השנייה א';
יצרן, יבואן או משווק
חוץ מההערה העקרונית לגבי הדלתא, כמובן. הנספחים שהם העיקר הם לא מתורגמים. בחלק מהתנקות המתורגמים, בחלק לא ופה הם לא אז אנחנו מבקשים - - -
אנחנו צריכים לעשות על זה דיון. אנחנו לא חושבים שאת הרשימות צריך לתרגם אלא אם כן זה חומרים כימיים.
אבל אני גם רוצה להגיד לכם שחלק ממה שאנחנו רוצים לתת כאן זה כלי שיש באירופה וזה רגיסטר שקיים ואתה מכניס את מה שאין במדינת ישראל. אם אנחנו נביא את זה אנחנו לא נוכל לתרגם את זה כמו שצריך.
אם תרגמתם את השמות אז אין בעיה רק תשימו את הטבלה למטה כדי שזה לא יהיה שחלק פה וחלק שם.
טוב, רבותי, תודה רבה לכולם. עד כאן להיום, אנחנו ניפגש ביום חמישי.
הישיבה ננעלה בשעה 16:41.
