פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



57
ועדת הכלכלה
04/06/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 388
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ז באייר התשפ"ד (04 ביוני 2024), שעה 14:15

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022, של חה"כ ינון אזולאי, חה"כ יוסף טייב, חה"כ ישראל אייכלר, חה"כ אופיר כץ, חה"כ משה גפני

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אליהו ברוכי

ינון אזולאי
יוראי להב הרצנו
גלעד קריב

אלעד מקדסי - סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה, משרד התקשורת

ברוריה מנדלסון - היועצת המשפטית, משרד התקשורת

רותם ספיר-יעקבס - ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

עדי ליברוס - ממונה, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מרדכי כץ - עו"ד, ראש צוות, רשות התחרות

צביקה גושן - מנהל חטיבה ענפית, איגוד לשכות המסחר

יעקב לנצנר - מנכ"ל חברת ימות המשיח בע"מ

מנחם לנצנר - סמנכ"ל חברת ימות המשיח בע"מ

יוסף לנצנר - סמנכ"ל חברת ימות המשיח בע"מ

נריה הרואה - יועץ משפטי, חברת מרכזיה בע"מ

אבי רימון - מייצג את ועדת הרבנים

ריקי שפירא - המרכז הרפורמי לדת ומדינה

ציפי לביא - פעילה חברתית

איתי עצמון
נעמה דניאל

ד"ר עידית חנוכה

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022, פ/3637/24 כ/927

שלום לכולם. אני פותח את הדיון, הנושא היום הוא הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מספר 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב-2022, של חבר הכנסת ינון אזולאי ואחרים. המשך דיון.

אנחנו עצרנו בעמוד 3 בנוסח שהופץ לקראת הדיון ב-7 במאי. אנחנו ממשיכים את הדיון באותו נוסח ועסקנו בעניין הייחוד של רט"ן למרכיבים אחרים במה שנקרא סל השירותים הייעודי. יושב ראש הוועדה הציע בעניין הזה לבחון את ההצעה לגבי מעבר למודל של השכרת המכשירים.

הבנתי שבדקתם ואמרתם שהנושא של ההשכרה לא ישים? מי נתן את התשובה הזאת?

ישבנו עם נציגי משרדי הממשלה. אתם רוצים להגיד את עמדתכם?

מה ההצעה שלכם? אני רוצה להבין, אתם באים, מעלים טענה מסוימת, נגיד קיבלתי את הטענה הזאת, אז מה ההסדר שאתם מציעים? אי אפשר לטעון טענה שיש בעיה ואין פתרון. זה מה שאתם אומרים, שאין פתרון? אם אין לכם שום פתרון אז אולי מה שקיים היום זה בסדר גמור.

אני חושב, לאור הטיעון שלכם, שיש בעיה בעניין של המכשיר, אני לא אומר שלא. הצעתי לכם, כמו בזק והוט שנותנים את זה כחלק מהמחיר ואחר כך הם לוקחים את זה. אתם אומרים שזה לא ישים כי לא קונים רק מהחברות, קונים את זה גם בחנויות פרטיות.

בעיקר קונים מגורמים פרטיים.

אז מה הפתרון? אם אין פתרון ואתם טוענים שיש בעיה אז כשנגיע לבג"צ, כי ברור שיהיה בג"צ פה, תצטרכו להסביר את זה. אני רוצה לפתור את הבעיה עוד לפני.

אולי כדאי לחכות עם הליכי החקיקה עד למציאת פתרון.

זה פתרון מצוין, כל פעם שיש בעיה ואין פתרון אז אנחנו נמתין עם החקיקה. אתה צודק, זה באמת פתרון טוב.

בעניין דנן אני חושב שנכון להמתין עם הליכי החקיקה.

זה לא דבר מהותי כל כך, אבל מכיוון שהם אמרו שיש בעיה אני מתייחס לבעיה הזאת, לא מתעלם.

פגיעה בזכות הקניין.

ב-300 או 600 שקל קונים את המכשיר? הם לא קנו דירה, הם קנו רק מכשיר ב-300 שקל.

אבל זה כן יכול להגיע לסכומים משמעותיים, אם מדובר על משפחה זה יכול להגיע לסכום.

משפחות גדולות, זה לא בא ברגל.

קודם כל אנחנו מדברים פר מכשיר, לא פר משפחה, עם כל הכבוד. לפי זה תכפיל גם 100,000.

אבל בניגוד למכשיר בזק או למכשיר הוט שאתה קונה אחד, שניים, שלושה, פה - - -

אתם רוצים להיות עכשיו פוליטיים או להיות ענייניים בטענות?

לא, אני ענייני לגמרי.

כשאתה לוקח בהוט אתה מקבל את הממיר, אתה מקבל מהחברה והם לוקחים את זה אחר כך. הם מכניסים את העלות של זה למחיר החודשי שאתה משלם.

אבל אתה לא יכול לקחת ממיר של הוט ולצרוך בו YES או STINGTV או שירות אחר. עם הטלפונים האלה אתה כן יכול. זה ההבדל.

עזוב, זו טענה נוספת.

זאת הטענה.

לא. אני מבין את העניין של המספר, אבל אני לא מבין למה סוג מכשיר מסוים, לא האפליקציות בתוך המכשיר שאתה מסדר אותן שם, מה הוא יכול לעשות, אלא סוג המכשיר בעצמו, אתם אומרים שזה מאפיין את הקומה. למה?

אני רוצה לומר כמה מילים על המכשיר הזה.

לא, עזוב, אתה לא צריך לומר כרגע.

בסוף המטרה היא לראות איך המכשיר הזה נשאר סגור הרמטי, וכל פתיחה שלו לכל מיני שירותים כאלה ואחרים, מהניסיון, הם פשוט פרצו אותו לחלוטין.

אני יכול להיות חלק מהקומה, לקחת את המכשיר, ללכת לחברה ולשנות אותו. גם אם אני בתוך הקומה, גם אם אני כאילו משתמש. הטענה הזאת לא תופסת משום שאני יכול לעשות את זה תמיד גם אם אני שם. אתה לא עכשיו תתחיל לבדוק חצי מיליון מכשירים, פעם בחודש תבוא לביקורת אם עשיתם שינוי. לכן הטענה הזאת לא תופסת.

המכשיר הזה מיובא ו - - -

אנחנו משאירים את זה פתוח כרגע, נדון בזה בסוף.

יש פתרונות טכנולוגיים שמאפשרים לשמור גם על המאפיינים הכשרים וגם לאפשר - - -

תגיד אותם, אל תדבר באופן כללי.

היום הם חוסמים גם ברמת חברת התקשורת וגם ברמה, יש דבר שנקרא קוד מסוים שמסמן – אחת האפשרויות שיש שבאותן הגדרות חסימה, שיאפשרו לוועדות הרבנים החדשות להתממשק מול אותן חסימות, זאת אומרת זה בקוד שיגידו שאי אפשר יהיה להגדיר לצורך העניין רק לחברות הגדולות שעומדות בקשר עם ועדת הרבנים, שיאפשרו גם לכל מי שמחזיק טלפון כשר עם אותו אפיון פונקציונלי של בלי אינטרנט, בלי SMS ופיקוח של ועדת רבנים, שהקוד של החברה שלו גם יהיה בפנים בתור מאושרת ובתוך החברה יש רמת חסימה שנייה שיוכלו להשתמש בה ולהגדיר רק טלפונים שנמצאים תחת הסינון.

אתה הבנת? אני לא הבנתי כלום.

אדוני, יש לי פתרון. אפשר לקבוע בחוק שכל אחד מהספקים המורשים יהיה מחויב להעמיד בנוסף לכל המסלולים שיש לו מסלול השכרה, שם ישכירו לצורך העניין - - -

אבל הטענה היא שיש חנויות ברחוב שאתה קונה. שם אתה קונה.

נכון, מי שירצה יקנה ומי שיחפוץ ויש לו חשש לגבי העניין הזה וחושב שבעוד שנתיים הוא ירצה לעבור והוא לא רוצה להשקיע במכשיר הזה - - -

אמרתי את זה בישיבה הקודמת, שמי שקונה את זה בחנות רגילה ולא בחברה זו בעיה שלו.

והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, לא? זכות הקניין היא של הלקוח בחנות.

אני גם לא רוצה לכבול את הידיים של הספקים. הספקים יוכלו להציע מסלול מכירה ויהיו מחויבים להציע גם מסלול השכרה.

לא, אבל אז אם יש מסלול מכירה, אז כמו שעשינו עם המספר שהוא צריך לדעת מה המגבלות, גם פה צריך לעשות את אותו תהליך.

בהחלט, זה לא סותר את הדברים.

איך אתה מתגבר על הפגיעה בזכות הקניין?

אין כאן שום פגיעה בזכות הקניין. ההוראות בדבר יידוע הן תקפות לגבי כל סוגי העסקאות בהקשר הזה ואז יש - - -

אין פה פגיעה בזכות הקניין, משרד המשפטים?

במה בדיוק?

בעובדה שקושרים חומרה לשירות?

וכשפורצים לי לטלפון ומכניסים שיחות שאני לא רוצה זו גם פגיעה בזכות הקניין?

למרות שהחומרה ניתנת לשימוש על ידי ה - - -

חבר הכנסת יוראי, יש אנשים שפורצים לי לטלפון ומכניסים לי בכוח שיחות שאני לא רוצה, זו גם פגיעה בזכות הקניין.

אתה חוזר על מה שהיה, אתה לא היית בישיבה הקודמת, הם אמרו שיש פה פגיעה בקניין.

לא, כי הבחור פה ביטל את מה שאמרתי בהינף יד.

לא, הם אמרו שיש פגיעה בקניין אם הוא מפסיד את האפשרות להשתמש במכשיר אחר כך. הם אמרו את זה. למרות שאני לא יודע מה פה הקניין.

לדעתך אין?

לזכות הקניין שלי אתה גם דואג, חבר הכנסת יוראי?

אם אני קונה מכשיר בעשרה שקלים? זה גם עניין של מה העלות שלו, אם זה פגיעה בקניין או לא פגיעה בקניין. אם העלות שלו זה חסר טעם או חסר משמעות, אז איזה פגיעה בקניין יש פה?

זה תלוי של מי.

קניין זה גם מה הוא שווה, לא סתם קניין רק בגלל שזה מכשיר. אבל לא משנה, אני לא רוצה להתווכח איתכם, יש לכם טיעונים, אני לא יודע, אתם מביאים אותם מהשמים.

גם לי יש שאלה למשרד המשפטים. אם חברה נכנסת בכל מיני דרכים לא כשרות ולא רציניות לתוך הטלפון שלי ומכניסה לי שיחות שאני לא רוצה לקבל זו גם פגיעה בזכות הקניין?

אני באמת לא יודעת למה אתה מתייחס.

עזוב אותה, גם ככה קשה להם להגיע למסקנות, אתה שואל אותם שאלות כלליות? אנחנו לא במבחן במשפטים עכשיו. ברור שהפגיעה בזכות הקניין, ככל שהקניין הוא גדול הפגיעה היא רצינית, ככל שהקניין הוא שווה פרוטות אז הפגיעה בהתאם.

אני רוצה להוסיף לעניין הזה עוד מרכיב, גם פגיעה בקניין צריכה להיות לתכלית ראויה. אם התכלית היא ראויה ויש סיבה, יש רציונל, ניתן לפגוע גם בקניין. גם בזכות חוקתית ניתן לפגוע בכפוף לכל המבחנים שקבועים בחוק היסוד, השאלה אם יש רציונל אמיתי לקבילה בהקשר הזה.

יש רציונל.

אני רוצה להוסיף משהו שאצלי לא לגמרי ברור בהקשר הזה, אני חייב לומר אותו. הרי אם אדם יעבור לקומה כשרה אחרת אמרנו שהוא יקבל מספר טלפון אחר, נכון? אמרנו שהמספר נשאר בקומה. השאלה היא, שאני חושב שהוועדה צריכה להתייחס אליה, איפה החשש בעניין המכשירים, כי לגבי המספרים הוועדה השתכנעה עד כה שיש הצדקה להגבלה, הגבלה גם קיימת היום. לגבי המכשירים זאת שאלה, אנחנו צריכים להבטיח תכלית ראויה.

אני לא מבין למה אתם מתעקשים על זה.

אני אסביר מה התכלית. ניסיתי להסביר את זה בדיון הקודם, אבל כנראה נכשלתי אז אני אנסה שוב.

אנחנו נותנים לכם הזדמנות שנייה.

התכלית של כל ההסדר זה הגנה הרמטית של שלושה אלמנטים, הסים, המכשיר והשירות. מה שרצו ליצור פה, ששלושת האלמנטים האלה יוכלו לעבוד רק כשהם כולם כשרים, למה? כדי שלא תהיה אפשרות של מעקף של שימוש במכשיר הזה לצרכים אחרים. אגב רוב המכשירים האלה הם בשימוש של ילדים ובני נוער, בעיקר תלמידי ישיבות.

למה? מבוגרים לא משתמשים בזה?

גם מבוגרים, מי שלוקח על עצמו, אבל הייעוד העיקרי של המכשיר הזה הוא מכשיר כזה שלא יעמידו אותך בפני פיתוי להשתמש ולהיות חשוף לתכנים שלא מקובלים במגזר. ברגע שיש לי מכשיר שאפשר להחליף שם את הסים ועכשיו לעבוד על מסלול אחר אז נפרץ המכשיר, נפרצת התכלית.

אבל הוא כבר לא בקומה שלך, אז מה אכפת לך?

מה זה לא בקומה? מה זה לעבור קומה?

אני אסביר לך. אני עכשיו קניתי מכשיר, אני בקומה הספציפית, נכנסתי לוועדה, אני בקומה. אם אני רוצה להחליף מכשיר אני חייב את אותו מכשיר במסגרת הקומה, אבל אם עברתי בכלל למשהו אחר, מה זה מפריע לך?

אז אני אסביר מה זה מעבר.

אני כבר לא אצלך, אז מה זה מפריע לך?

מה זה מעבר?

אני כבר לא אצלך, לא בוועדה שלך, לא בקומה שלך ולא על המספר. מה אתה רוצה? לא הבנתי, למה זה מפריע לך?

מה זה מעבר ממקום למקום? אני לוקח סים ומכניס אותו למכשיר ואחרי דקה אני מכניס את הסים הכשר שלי בחזרה. זה מעבר. מה שאמרתי לך, עברתי פעמיים מסלול. בעולם הטכנולוגיה היום זה לא איזה סיפור משמעותי לעבור, זו החלפה של סים.

אתה לא משכנע אותנו, אני אומר לך את האמת. אני עוד פעם חוזר ואומר, אתם יכולים לזוז בכיסא כמה שאתם רוצים. רבותיי, אם אני נשאר במסגרת הוועדה, במסגרת הקומה, ואני החלטתי לקנות מכשיר חדש אני חייב לקנות את אותו מכשיר ולא, אני לא בקומה, נכון? זה הכלל שלכם. אבל אם אני עזבתי, לא רוצה כבר את המספר, ויתרתי על המספר, עברתי לוועדה אחרת, לקומה אחרת, מה זה מפריע לך שאני אקח את אותו מכשיר? מה הבעיה עם זה? עד היום אני לא מבין.

כי זה לא באמת שעברתי והכרה במסלול הזה שמי שמסתובב לצורך העניין עם מכשיר יכולים להיות ודאים שהוא רק במסלול הכשר. ברגע שיש לו את האפשרות להחליף את הסים, זה המעבר, להחליף סים. אני יורד למטה למכולת, קונה כרטיס סים, מכניס למכשיר, זה מבחינתנו מעבר ואז המטרה - - -

באמת אבל, ברצינות, אתם באתם במטרה אחרת. החוק הזה, כמו שאני נגד כפייה דתית אני גם נגד כפייה חילונית.

גם אני, אני איתך.

בין אם זה כפייה דתית או חילונית, היא לא צריכה להיות.

בשביל זה את פה לגבות את כל אלה שפורצים לי למכשיר ומכניסים לי תכנים לא טובים למכשיר יום יום?

אז תביני את זה, למה אני מוכן לחוק, כי אני גם נגד כפייה חילונית.

אני איתך, אדוני.

אתם רוצים לעשות כפייה חילונית. לא, זה לא יהיה.

אבל גם לא כפייה חילונית, קוראים לזה כפייה של ועדת הרבנים. וזה מה שהוא מנסה לעשות.

אתה אומר שהסים משנה את מאפייני המכשיר. אני רק רוצה לראות שהבנתי אותך, אני קיבלתי מכשיר ואני חלק מהקו הכשר, רכשתי מכשיר, למכשיר הזה יש אפיונים מסוימים והגבלות וחסימות מסוימות, ברגע שאני יכול להחליף סים אז אני יכול עכשיו להיות חשוף לתכנים אחרים?

נכון.

אני בעצם משנה את האפיונים של המכשיר?

לא, אתה משנה - - -

יוראי משתמש במכשיר הזה, הוא מאוד מבין בזה, הוא רוצה להגיד כמה דברים. יוראי משתמש בקו הזה ובמכשירים האלה, יש לו מה לומר, אם זה משנה או לא משנה.

אתה מלגלג עליי.

אתה משתמש במכשיר הקטן?

לא, נראה לך?

הוא רק מחפש איך לפגוע בזכות הקניין שלי במכשיר שלי, איך לדחוף לי את התכנים שלו. זה מה שהוא מנסה לעשות.

אה, לא אכפת לו, אתה לא קהל הבוחרים שלו בכלל. עד מחר הוא יכול להכניס את התכנים, מה זה יעזור לו?

נפגעת התכלית שלשמה נרכש המכשיר.

אני רוצה לשמוע ממשרד התקשורת. עוד פעם אין פה את הסמנכ"ל שלכם? הוא האיש הטכני, למה הוא לא בא? הוא בא רק כשחבר הכנסת - - -

השר קרעי.

אני חושב שההצעה של אדוני הייתה טובה.

אבל אין דרך לעשות את זה.

יש דרך ועשו את זה.

משרד המשפטים, כן, כיוון שאת עשית לנו את הבעיה אז תעני.

אני חוזרת ואומרת, ברגע שהחלפת את הסים אתה כבר משתמש במספר שהוא איננו של הקומה. אני לא מהנדסת, אני לא מתיימרת לחלוק על דברי חברי בהיבט ההנדסי, אני לא מבינה באיזה אופן החלפת הסים משנה את הפיצ'רים של המכשיר.

זה לא משנה כלום, חד משמעית.

אני אסביר.

אם אפשר לדבר אני אשמח.

אם אתה משנה את הסים אתה משנה את המספר, נכון?

כן.

אז אם ככה הוא לא בקומה שלך.

אבל לא נוכל להשתמש במכשירים.

רבותיי, היא אמרה משהו נכון. עזבו את ההסברים, יש פה בעיה, יכול להיות שאנחנו יכולים לפגוע בזכות הקניין פה מכל מיני סיבות, זה משהו אחר, אבל אי אפשר להתעלם מזה. אני בינתיים עוזב את זה, אם יש לכם פתרון תביאו לי אותו.

כן, יש.

בינתיים לא הבאתם שום פתרון. מה שאני הצעתי הם אומרים לא ישים כי אתה קונה בכל מיני מקומות.

לפגוע בזכות הקניין כדי לסמן אדם כמשתייך לקהילה מסוימת זה לא לתכלית ראויה. זה מגונה, זה פגיעה בתקנת הציבור.

גם לפגוע בזכות הקניין כדי לחלן אותי זה גם לא, לפגוע בערכים שלי זה גם לא.

אף אחד לא רוצה לחלן אותך.

בשביל זה אתם מכניסים את התכנים שלכם לכל הטלפונים שלנו.

המילה סימון פה היא לא נכונה, זה לא בשביל לסמן אף אחד.

בוודאי שכן, זאת המטרה.

לא נכון, כי זה אפליקציות מיוחדות.

איזה אפליקציות? אתה לא יכול לשנות סים ולשנות את החומרה.

לא, זה להציג את זה לא נכון.

זו בדיוק ההצגה, ביטן, הם רוצים שזה ישמש כאמצעי סינון של חברי הקהילה וזו פגיעה שהיא לא ראויה בתכלית.

האם אם אני מתחבר ל - - -

לא, אני סיימתי אתכם, לא שכנעתם. יש לכם שתי אופציות.

דקה.

לא, אין דקה, הוא דיבר בשבילך, זה לא הולך ככה שכל אחד מדבר. אם אחד מדבר בשבילכם אז אחד מדבר בשבילכם.

אני רוצה להסביר לכם, יש פה בעיה מסוימת, אתם צריכים לפתור אותה. בינתיים אתם לא משכנעים אותנו בטיעונים.

כן, בגלל שכבודו לא מבין את כל הנושא של המכשיר הכשר.

לא, מספיק. יש לנו הצעה אחרת, אבל לא נגיד אותה עכשיו. יש לנו איזה רעיון, אבל אנחנו נגיד אותו כשנגיע לזה. כרגע תעזוב את הנושא, תעבור לנושא הבא. נשאיר את זה פתוח.

הגעת? אתה מהחברות, נכון? אני רוצה שתיתן לנו תשובה למה שדיברנו, בכוונה השארתי אותך לאחרי הסעיף הזה, מה קורה עם הרעיון שהחברות יתנו אופציה שהמכשיר יהיה בהשכרה או בליסינג כזה?

מאחר שאין התייחסות בנייר העמדה ולא דנו בנושא הזה, זו סוגיה שנצטרך להתייעץ ולהשיב לזה.

זה בגלל שלא היית בדיונים, אם היית בדיון הקודם יכולת כבר היום לדעת תשובה בעניין הזה.

יכול להיות. בהקשר הזה לא הייתה לנו התייחסות. אני כן רוצה לומר, באופן כללי אנחנו לא מתנגדים לחוק, אבל יש פה בין היתר הכבדה שהיא בלתי מוצדקת ולא מידתית שלא עולה בקנה אחד עם מטרות החוק. אנחנו בהחלט חושבים שצריך להקל על האוכלוסייה החרדית, אבל יש פה דברים שהם אינם ברי ביצוע ואם הם ברי ביצוע אז הם מהווים הכבדה כלכלית לא סבירה על החברות.

אז מה אתה רוצה, שנבטל את החוק?

לא, לא לבטל את החוק, אבל החוק דורש וטעון שינויים כאלה שיאפשרו לחברות ליישם אותו. הדבר הראשון שאני ראיתי איזה שהוא פער בין הכתוב בהצעת החוק הראשונה לבין המסמך שהוגש בחודש מאי לוועדה כשלמעשה חשוב מאוד לשמור גם עכשיו על רוח הדברים הזאת כשהסכם ההתקשרות בין הוועדות או מי מטעמם לבין הספקים צריך להיות וולונטרי, הוא צריך להיות מרצון, הוא לא יכול להיכפות. אני חושב שגם רוח הדברים וההבנה היא כזו שאין כפיה כזאת.

אבל אין כפיה.

יש איזה שהוא פער, בטיוטה הראשונה הופיע - - -

עזוב טיוטה, דבר על מה שהיום.

באיזה סעיף יש קושי?

אני לא ראיתי בשום פסקה בהצעה החדשה שמדברת על כך שהחברות רשאיות להתקשר בהסכם התקשרות עם הוועדות.

אתה לא חייב, זה ברור לגמרי.

רק למען הסר ספק אני חושב שאולי הניסוח צריך להיות חד וברור יותר.

אתה אומר אמירות נורא כלליות ומאוד קשה להבין את ההערה שלך. הצעת החוק איננה מתייחסת להתקשרות בין הספקים המורשים, דהיינו חברות התקשורת, לבין לצורך העניין ועדת הרבנים או כל תאגיד אחר שקובע הגבלות וחסימות. הצעת החוק יוצאת מנקודת מוצא של מנוי או קבוצת מנויים שמבקשים או מסכימים להגבלות וחסימות. לכן לא הבנתי את ההערה.

הנוסח הוא שהוועדות רשאיות לבקש מהספקים הגבלות מסוימות ואילו החברות עצמן לא רשאיות להחליט אם הן חותמות על ההסכם הזה או לא.

כמה מנויים יש היום בקומה הכשרה?

אני לא זוכר להגיד לך.

זו פרקטיקה שקיימת, אתה מדבר עכשיו כאילו יוצרים כאן עולם חדש.

צריך לוודא שלא נוצר עולם חדש.

ברור שאתה לא חייב, אלה דברים ברורים. הם אומרים לך, אתה רוצה להיות חלק מהעניין? א' ב' ג', אתה יכול להגיד לכם שאתה לא רוצה ואל תמכור להם.

אבל כנראה שחברות התקשורת כן רוצות כי יש היום לא מעט מנויים.

יש חצי מיליון.

אין ספק, אבל הדבר צריך להיות עדיין וולונטרי. אני מבין מהדברים כאן - - -

אם תוכל לכוון אותנו לסעיף שממנו איך שהוא משתמע שיש כאן חובה, אנחנו מוכנים לשמוע.

אם אני מסתכל על הצעת החוק המקורית –

הנוסח שמונח על שולחן הוועדה זה הנוסח מה-7 במאי.

שוב, לא מופיע בשום מקום שהחברות רשאיות.

לא הופיע גם קודם לכן.

קודם לא היה חובה על החברות.

גם עכשיו אין חובה כזאת. מה, אפשר להכריח אותם למכור מספרים?

נמסרה בקשה כאמור לבעל רישיון, רשאים בעלי הרישיון והמנוי או קבוצת מנויים כך וכך. רשאים, זה לא מופיע היום בגרסה החדשה.

כתוב, מנוי או קבוצת מנויים רשאים לבקש - - -

הכול בסדר, הכול וולונטרי.

אם יש מקום ספציפי תכוון אותנו ונשמח לראות. כרגע אני לא רואה.

סעיף 51ג1, שנוגע להגבלה של קבלת שיחות ממערכת חיוג אוטומטית. אין לנו יכולת לדעת האם החיוג נעשה ממערכת חיוג אוטומטית או לא. אנחנו לא מודעים לזה, אין לנו יכולת לדעת את זה ובסופו של דבר אנחנו גם לא יודעים מה תוכן השיחות שנכנסות, זה ברור ומובן מאליו.

אתה אומר שאם מנוי או קבוצת מנויים יבקשו הגבלה כזאת חברות התקשורת לא יידעו.

נכון, הם לא יידעו לזהות את השיחות האלה ואין לנו למעשה את היכולת לחסום אותן.

אם זו לא מערכת אוטומטית אז אי אפשר לחסום.

ואם אין להם יכולת לדעת גם אי אפשר לחסום.

זה מה שאנחנו אומרים, אנחנו טוענים שהדרישה הזאת היא דרישה שהיא לא ברת יישום, לא ניתן יהיה ליישם אותה.

אין חיוב לחסום כל מערכת.

קודם כל היא לא ברת יישום היום, אולי בעוד שנה כן.

יכול להיות שאפשר יהיה אולי לפתח מערכות כאלה ואחרות, אבל זה כבר מכניס אותנו לסיפור אחר של פיתוח מערכות ייעודיות.

זה אופציות של הגבלות. אם אתה לא יכול אז זה לא יהיה.

אתה מתייחס לסעיף קטן (ב) שכמו שאמרתי בדיון שהתקיים אתמול, מדובר על רשימה של הגבלות וחסימות שמנוי או קבוצת מנויים רשאים לבקש במסגרת אותו סל שירותים ייעודי. אני מניח שאם הגבלה מסוימת לא ניתנת ליישום אז החברה גם לא תציע אותה והמנוי לא יוכל לבקש וגם אם יבקש אי אפשר יהיה ליישם אותה.

אבל אולי נכון יותר להסיר אותה מהחוק לעת עתה.

לא, יש חברות שכן עושות את זה היום. מי שלא יכול שלא יעשה, מי שיכול שיעשה.

אנחנו יודעים לזהות צנטוקים ואת כל הספאמים.

הרי ברגע שזה יהיה ניתן לביצוע לא יהיה צורך לציין שמדובר במערכות אוטומטיות בלאו הכי, אז מדוע לציין מערכות אוטומטיות נכון להיום בחוק כשזו דרישה שלא ניתנת ליישום?

זה נועד למנוע חסימה של שיחה לא ממערכת חיוג אוטומטית.

אבל שוב, אנחנו לא יודעים האם החסימה היא ממערכת אוטומטית.

יש חברות שיכולות לדעת. אם יש יכולת לדעת אפשר לחסום.

אין יכולת, טכנית אין יכולת היום.

אני אומר לך שיש יכולת. יש פה בחור טכני שיידע לעשות את זה.

אני אומר לך שאני מדבר בשם החברות ואין יכולת כזאת וזה עניין שמוסכם על כולם. היכולת הזאת היום לא קיימת.

אז אל תעשו את זה.

יש פה חברים שהם נותנים את השירות הזה.

כל שיחה שיש להם אתה יודע שאתה יכול לחסום אותה.

אז אם זה שירות כל כך טוב למה אתם מתנגדים שנוכל לתת אותו? אתם ככה חוסמים את האפשרות. אתם פשוט מפחדים שיעברו אלינו כי יש לנו פתרונות טכנולוגיים שאתם לא יודעים, לכן אתם מנסים לפגוע בתחרות. זה בדיוק העניין, יש פתרונות שאנחנו יודעים לתת, אתם לא, אז אתם מנסים לפגוע בתחרות ושאנשים לא יוכלו לעבור אלינו.

רק תבחרו בצורה הוגנת ולא לנסות לפגוע בזכות הקניין שלנו.

קיבלת את התשובה, בדיוק הסברת במה אתם מאוימים מאיתנו, למה אתם מנסים להגביל.

הגישה היא, שוב, ששירותים שלא ניתן לתת ומבחינה טכנית לא ניתנים למימוש אין סיבה ולא נכון לדרוש את זה בחוק או לציין את זה בחוק. בלאו הכי אם יום אחד זה יינתן - - -

אז מה יעשו? ישנו את החוק?

לשנות את הנוסח, להוריד את המילים האלה. יש הבדל בין מערכת חיוג אוטומטית להוראות הסעיף של חוק הספאם.

לא מדובר בחוק הספאם - - -

באמת?

מה באמת? למה אתה כל כך מופתע? אני לא מצליח להבין. אני מייצג היום ארבע חברות סלולר מהגדולות, הדבר הזה לא ניתן לביצוע.

אם זה לא ניתן אז לא יהיה בשוק, ואם יהיה ניתן לאחד תהיה תחרות וכולם יעשו את זה אחריו.

לא נכון לציין בחוק דרישה שלא ניתנת לביצוע.

זה לא דרישה.

זה לא דרישה, זה אופציה.

לציין אפשרות.

אמרתי שזה לא דרישה.

האופציה הזאת היא לא בריאה שתהיה בחוק.

אם אנחנו בפסקה הזאת, ברוריה, אתם רוצים להתייחס לשאלות שנשאלו אתמול כאשר עסקנו בסעיף קטן (ב)(2) לגבי ההודעה או הפרסום של רשימת מספרי טלפון שהחיוג אליהם מוגבל?

אני מציעה שהפרסום ייעשה תוך יום עבודה אחד.

זה היה 'בסמוך'?

כן, במקום 'בסמוך'.

במקום 'בסמוך' יהיה 'תוך 24 שעות'.

לא, יום עבודה.

ונשארנו עם תאגידים אבל עם חובת מסירת הודעה ללקוח הפרטי.

נכון.

זה כבר נוסח?

זה במסגרת משרד התקשורת שגם הפצנו אתמול.

זה נוסח שכבר נכנס?

יש נוסח לדיון ביום 7.5 ויש נוסח של הצעות משרד התקשורת.

זה נושא שעלה אתמול בדיון.

יש לי תחושה שהיו"ר כבר התעייף מהנושא.

לא התעייפתי בכלל, אני נותן לאנשים לדבר, מה אתם שאני אעשה?

הייתה גם הצעה שהיושב ראש ביקש ממשרד המשפטים לבדוק, הצעה ליום קבוע, שהספק המורשה לא יעביר לתאגיד שקבע את ההגבלות מידע לגבי מספרי טלפון שהקצה למנוייו. הייתה הצעה להחליף את האיסור הזה באיסור מידע על שמות המינויים.

כן, אנחנו מתנגדים לזה כפי שהתנגדנו אתמול. אני רוצה להגיד לאיזה הצעה אני מתייחסת, כי הייתה לנו איזה שהיא אי הבנה בינינו, הבקשה היא לאפשר העברה של מספרי טלפון מחברות הסלולר בלי שמות לתאגיד. נכון, חבר הכנסת ברוכי?

כן.

אז אנחנו אכן מתנגדים אליה. דבר ראשון, וזה הנימוק המיידי - - -

אני רק שואל אם הצלחתם להבין מה התכלית, מה הסיבה.

אמרתי לך שעוד לא מונית לשופט. השופטים שואלים מה התכלית, אתה כל רגע שואל מה התכלית. זה שאתה מכין את הבג"צ, את זה הבנתי, אבל לא צריך להגזים.

אני לא יכול גם להגיש את הבג"צ וגם להיות שופט.

לא, כי אתה כמו שופט עכשיו, מה התכלית?

זה רק בשיטת המשפט שאתם מנסים לקדם, שאתה גם התובע, גם השופט, גם המוציא להורג.

אי אפשר בכל מילה לשאול מה התכלית. התכלית היא על כל החוק, לא על חלק מהחוק.

לא, מה הסיבה שהוועדות צריכות את בנק המספרים?

מה הסיבה זה משהו אחר.

תכלית זה סיבה.

לא, תכלית זה על כל החקיקה, לא על כל מילה בחוק.

מה הצורך בבנק של מאות אלפי מספרים שנגיש לוועדת הרבנים?

אל תעני, בבקשה. אנחנו שאלנו קודם, קריב. תעני לשאלה ששאלנו.

אנחנו מתנגדים להצעה הזאת, בראש ובראשונה, כפי שציינתי אתמול, הצורך בדבר הזה הוא לא ברור, אבל אני אתייחס מעבר לכך. דבר ראשון, בפול כל כך גדול של מספרים, אנחנו מדברים על עשרות אלפי מספרים, אין לנו יכולת לדעת שלא יהיו שם מספרים של אנשים פרטיים. העברה של מספר של אדם פרטי, גם אם זה לא מזוהה בשמו, זו כמובן הפרה של חוק הגנת הפרטיות, גם בסעיף של פגיעה בפרטיות, גם בסעיף של פגיעה - - -

ברוכי, אתה שאלת את זה?

אתמול.

זה לא קריב?

אני לא הצעתי להעביר מאות אלפי מספרים.

מעכשיו והלאה, כשאתה שואל שאלה אני רוצה לדעת מה התכלית של השאלה.

בסדר גמור, אין שום בעיה.

אני חושב שהתכלית ברורה.

לא יודע, לא ברורה לי. אני הולך בקצב שלו.

לגבי מספרים פרטיים הדבר הזה מנוגד להוראות חוק הגנת הפרטיות ודיני הגנת פרטיות במאגרי מידע, זה דבר ראשון. לגבי מספרים לא פרטיים, שוב, אני אקדים ואומר שלא הוצגה תשתית עובדתית. אני לא לגמרי יודעת על מה אנחנו מדברים, אבל העברה של כמות אדירה של מספרי טלפון לגורם פרטי למטרות רווח זה דבר שהוא תקדימי ומאוד מאוד מוזר. אפשר להניח שיש עוד הרבה - - -

על זה את אומרת פגיעה בזכות הפרטיות?

לא.

אתם אוהבים לדבר בזכויות, בפגיעה בזכות. פה זכות קניין, פה זכות חוקתית.

אדוני, כשאנחנו מדברים לא בזכויות אתם אומרים שאנחנו מדברים לא במשפטים.

מעניין אותי פשוט. אני מנחה אותה לכיוון הנכון.

אדוני, איש אחד פורץ לי לטלפון ומכניס לי שיחות שאני לא רוצה לקבל אותן, האם זה פוגע בזכות שלי, כן או לא? שאלתי כבר כמה פעמים ולא קיבלתי תשובה.

כבוד ועדת הרבנים, האם היום נותנים? לפי מידע שיש לי אני חושב שכבר היום הם מעבירים מידע בצורה לא חוקית. יש לי אפילו הוכחות לזה, שיש שיתוף פעולה שהחברות נותנות מידע לוועדת הרבנים בצורה לא חוקית.

אתה אם תמשיך לדבר בסוף לא תוכל להתפלל בבתי כנסת. ברוכי, שמעת? אנחנו לא נתקן את הסעיף הזה. תעברו הלאה.

שהיא תענה לי על השאלה שלי, אם יש איזה שהיא חברה שמחדירה לי שיחות שאני לא רוצה לקבל אותן, זה פוגע בזכות הקניין שלי, כן או לא?

מה זה מחדירה?

יש פה את משרד התקשורת שיכול להשיב. נדמה לי שזה נוגד את ההוראות - - -

אבל את אחראית על זכויות הקניין פה, לא? ככה הצגת את עצמך.

חבר הכנסת ברוכי, אנחנו מתייחסים אחד לשני בכבוד לאורך כל הדרך. אני לא אחראית על זכות הקניין, אני אחראית לענות על שאלות משפטיות שמופנות למשרד המשפטים בדיוני הוועדה.

אז הנה שאלתי שאלה משפטית.

אני לא יודעת מה הסיטואציה ועל כן אני לא יודעת מה התשובה.

אתה יודע כמה ישיבות מתקשרות אליי ביום ומבקשות תרומה? לרוב אני אומר להן, מדבר הרב הרפורמי גלעד קריב והן כבר לא מבקשות.

חשבתי שמבקשים כפול.

אני לא מבין, מה זאת אומרת? אליך לא מתקשרים כל היום?

למה, הכסף שלך רפורמי?

אני לא יודע, הייתי מבקש כפול.

אתה לא שואל אותם מה תכלית התרומה?

לא, אני יודע מה תכלית התרומה.

חבר הכנסת ברוכי, הבעיה הזאת של הצנטוקים או צלטוקים, אני לא מדייקת במושג, זו בעיה שאתם שבים ומעלים לאורך הדיונים ואוזנינו לא אטומות, אנחנו שומעים, ואם אתם רוצים לדבר על הנושא הזה, לדבר על הבעיה באופן רציני ולחפש לה פתרון, אנחנו פה לשמוע.

הכניסו, סינון שיחות נכנסות.

אגב התקלה שכזאת תוך כדי דיוני הוועדה אין לי תשובה לשאלה.

התשובה למה שאתה שואל, החוק נותן אופציה ולכן אנחנו נשאיר את זה בחוק. אם אתם לא יכולים ליישם את זה אל תיישמו את זה, זה הכול, תודיעו שאתם לא יכולים.

אדוני, ביחס לתוספת שנוספה בסעיף הזה, הציעו למעט את העניין של אספקת התוכן. בתוספת שהוצעה על ידי משרד התקשורת נכתב שהודעה תישלח למספר בודד למעט כאשר המספר משמש לאספקת תוכן. הבעיה שאין כאן הגדרה בחוק של מה זה אספקת תוכן ואני חושב שחיוני ביותר שברגע שממעטים זכות להגדיר מה זה אספקת תוכן.

אני חשבתי על הגדרה שנראית לי טובה ויעילה, העמדה לרשות הציבור של מידע קולי מוקלט וממוחשב. סגרנו את העניין הזה, זה די ברור, אפשר גם להבין מה התכלית ובמקרה כזה, אם יש מעמסה במצב כזה אז אפשר לא ליידע את המנויים, בשאר המקרים צריך ליידע.

יש פה דבר מעניין כי כשאני הצעתי שנשתמש באותו רעיון להבחנה בין קווים שמותר לחסום לקווים שלא מותר לחסום, כי אני טוען שאסור לחסום קווים פרטיים, אז באתם ואמרתם שאי אפשר להגדיר מה זה קו של אספקת תוכן או לא. אז תחליטו. אם אפשר לדבר על קו שעיקרו אספקת תוכן אז אפשר גם לקבוע הוראה פוזיטיבית שאסור לחסום קווים בבעלות פרטית, לא של תאגיד, שעיקר שימושם הוא לא אספקת תוכן.

כבר הסברנו שאנחנו חוסמים קווים פרטיים של אנשים שעוסקים במקצועות שהצנעה יפה להם, אנחנו לא נבדוק מה עיקר השימוש שלהם בדיוק, זה חלק מהעניין וזה חלק מה - - -

אבי רימון, אתם חוסמים ארבעה מיליון מספרים - - -

אפשר לדעת מה ההגדרה של מקצועות - - -

לא.

סליחה, אתה מחויב לתת אמות מידה, זה מה שיהיה בחוק.

אז אני מתנגד גם לצורה שאתה מגדיר אותה, כי אני לצורך העניין מייצג ציבור אמוני שחי לפי אמונתו ויש לו זכות להיות סובייקטיבי ויש לו זכות להיות דתי ויש לו גם את זכות - - -

אני מחזיק פה דף שוועדת הרבנים חסמו, דף של הרבנות הראשית לישראל. הרבנות הראשית לישראל מבקשת לפתוח את הקו שלה. זה תאגיד לכל דבר - - - אספקת תוכן וחוסמים אותה.

יש לו את הזכות גם להיות לא מקובל על כולם.

אתה יכול לחזור אלף פעמים על - - -

רבותיי, עצרו, כל אחד ידבר בזכות הדיבור שלו. הבנתי שאתם עושים לי פיליבסטר, אבל שתדעו שב-25.6 יהיו הצבעות על החוק, אז חבל לכם על הפיליבסטר. טענות נכונות שצריכים להתייחס אליהן כן נתייחס אליהן.

נהדר, אז יש לנו עוד חודש ביחד, לך ולי.

לא, אבל צריך להכין את התיקונים. אבל אם אתם תמשיכו – שמתי לב שהצד הזה, לא אתם, אתם יכולים לעשות לי פיליבסטר, הם עושים לי פיליבסטר גם כן, אי אפשר על כל דבר לטעון טענה סתם. אם יש לכם משהו שקשור לנוסח והוא חשוב אין לי בעיה.

כן, הבקשה בנוסח שגם אספקת תוכן יקבלו את ההודעה. מה הבעיה? זה לא מכביד על שום דבר. אני בתור אספקת תוכן לפעמים אני רוצה לקבל את ההודעה שחסמו אותי, אני לא צריך להסתכל דווקא באתר.

מה ההגדרה שהצעת?

הצעתי הגדרה של העמדה לרשות הציבור של מידע קולי מוקלט וממוחשב למעט כאשר מדובר במידע פרטי.

זה לא יכול להיות הגדרה, יש מספיק קווי תוכן שעומדים אנשים חיים מאחורי הקווים האלה.

אז תודיע להם. אם יש אדם חי תודיע להם.

יודיעו להם שנחסמו, זה הדיון פה בעצם. מה הבעיה להודיע להם? למה הם צריכים לחפש - - -

אתה יודע טוב מאוד את המשחק של - - -

אני מחזיק פה דף של הרבנות הראשית לישראל, הם חסמו קו תוכן שלה, היא פונה לוועדת הרבנים שיפתחו לה את הקו. האם הרבנות הראשית צריכה להסתכל כל יום באתר אם חסמו לה את הקו? שיקבלו הודעה שחסמו להם.

אם אין בן אדם שעונה בצד השני - - -

ברוריה, אתם חושבים שצריך להגדיר אספקת תוכן?

זה מקובל עליי.

מקובל עלייך ההגדרה שהוא הציע?

כן.

אבל לא יכול להיות כי יש מספיק קווי תוכן של אנשים חיים שעומדים מאחורי הקווים האלה.

אם לא יכולים לדעת אם יש בן אדם או מכונה - - -

תחזור על מה שהצעת לגבי הניסוח.

העמדה לרשות הציבור של מידע מוקלט - - -

תנסח את זה, לא באופן כללי.

זו הגדרה. אני מגדיר, אספקת תוכן, שתהיה בסעיף 1 לחוק מה זה אספקת תוכן. בסעיף 1 לחוק התקשורת ייכתב: אספקת תוכן, העמדה לרשות הציבור של מידע קולי מוקלט או ממוחשב למעט כאשר מדובר במידע פרטי.

אנחנו מתנגדים להגדרה הזו, עם הלמעט האחרון כי זה נודע לשבש את כל - - -

זאת אומרת אתה מוכן להגדרה בלי ה'למעט'?

כן, ולהוסיף 'או מידע חי'.

מה זה מידע חי?

כשאני מדבר איתך זה מידע חי.

הכוונה לשידור של נניח טלוויזיה או רדיו.

אתה משתמש במילים לא משפטיות, מה זה מידע חי?

אפשר להשתמש במינוח של חוק זכות יוצרים.

נדמה לי שהוא מתכוון לשיח עם אדם חי.

משרד התקשורת והמשפטים והיועץ המשפטי, יש משהו במה שהוא אומר, תראו את הניסוח הנכון.

נוסיף הגדרה?

כן, תוסיפו משהו. שמעת מה הוא אמר, גם שידור ישיר כזה.

בלי ה'למעט'.

אבל שיודיעו לכולם, גם שיהיה באתר אם זה אספקת תוכן וגם שיודיעו לו פיזית.

זה נוגע לנו, דוד.

אבל הוא מייצג אותך. הוא עורך דין, נכון? הוא מייצג אותך, הוא אומר את הדברים, בשביל מה אתה צריך לחזור אחריו? תאמין לי, הוא ייצג אותך יפה עכשיו. בשביל מה כל דבר אתה צריך להגיד?

תזכורות מוקלטות ששולחים לאנשים זה אספקת תוכן?

בגלל זה אמרתי 'למעט מידע פרטי'.

מה זה מידע פרטי?

מידע שנוגע לאדם באופן אישי.

אי אפשר לבדוק כל דבר. מרוב ניסוחים אי אפשר יהיה לעשות כלום. תוריד את ה'למעט', אבל תכניס את הנושא של שידור חי.

הנקודה שהיא העלתה כרגע, לדוגמה תזכורת על תור לרופא או משהו כזה, זה מה שהגדרתי אותו כמידע אישי.

אבל מי יבדוק את זה? אתה חושב שמישהו יכול לבדוק את זה?

ספק מורשה לא יודע מה התוכן של השיחה.

אבל לא הספק המורשה הוא זה שבפועל - - -

נתת לו הוראה מה לעשות, ביקשת ממנו, נגמר.

לא, אבל הוא מקבל הנחיה, הוא אמור לקבל מהוועדה את ההנחיה.

אם הוא לא יודע איך זה יכול להיות הל'מעט'?

כזה קו לא מקבל בכלל הודעות. מספיק לטרלל.

מה לא מקבל?

הוא לא מקבל.

הרבנות אמרה במשרד התקשורת - - -

מספיק. סיימנו את הסעיף, משרד המשפטים, משרד התקשורת והיועץ המשפטי יבדקו איך מנסחים את זה. הם הבינו את המסר, עכשיו הם יצטרכו לעשות את זה.

יש עוד שאלה שנשארה פתוחה. בסעיף קטן (א) שהקראנו אתמול מדובר על בקשה מפורשת שאנחנו הקראנו שתימסר באופן שניתן לתיעוד ובכלל זה תיעוד קולי, והשאלה היא לגבי אופן מסירת הבקשה. אנחנו שאלנו, ככל שמדובר על בקשה מפורשת, כלומר שיש גמירות דעת, האם האמצעי או הדרך שבה ניתנת אותה בקשה משנה כאן או שצריך להגדיר אותה במפורש? שאם אפשר להסתפק גם בתיעוד קולי ולא צריך רק דרישה בכתב?

למה לא? תיעוד קולי נשמע לי יותר טוב מבכתב. בכתב עוד יכולים להגיד לא חתמת, כן חתמת, לא הציגו לך את זה נכון, קולי זה בקולו, זה נשמע לי יותר רציני מאשר חתימה.

אנחנו עדיין מחזיקים בעמדה שהסכמה בעניין הזה צריכה להינתן בכתב ואני אסביר למה. אני פותחת ואומרת, זה נכון שתקנות ההיתר הכללי קובעות היום שהסכמה מפורשת יכולה להינתן גם בעל פה, אבל אנחנו חושבים שהמאפיינים של ההסכם הזה הם כאלה שמצריכים להגביר את האינדיקציה של גמירות הדעת וזה מכמה טעמים.

נקודת המוצא הרגילה בהסכם סלולר רגיל זה שאני מסכים לתנאים המסחריים נכון לאותו רגע, אבל בכל רגע שאני אשנה את דעתי אני יכול לקום וללכת ואין עם זה שום בעיה. זה הסכם שהוא אוורירי במובן הזה. עם המספר כמובן. לעומת זאת הסכם קו כשר הוא הסכם שבו אני מסכים, דבר ראשון, אני מקבל על עצמי שורה מאוד רחבה של חסימות, דבר שני, אני מקבל על עצמי את מגבלת הניוד, והדבר השלישי הוא שאני מקבל על עצמי שאני לא יכול לשנות את דעתי אף פעם לעולם ועד, אלא אם אני מוותר על המספר.

ההסכם הזה, בסך הכול המאפיינים שלו הוא הסכם יותר כבד שההגבלה בו על חופש הרצון היא יותר משמעותית ולכן אנחנו חושבים שנדרשת הסכמה בכתב. אני מודה שזה גם לא נראה לי מייצר בירוקרטיה יוצאת דופן.

אבל מבחינה מעשית אי אפשר ליישם את זה.

עוד משפט אחד. ממילא חוק התקשורת ותקנות ההיתר הכללי מחייבות שיהיה הסכם בכתב. אם נוצר פה רושם אחר או אם זה לא נאכף, אני לא יודעת, אבל גם היום החוק והתקנות מחייבים שיהיה הסכם בכתב. זה חייב להתקיים. לכן אנחנו רק שואלים האם הוא נדרש לחתום על ההסכם או להקליט הודעה או ווטסאפ או כל מיני חלופות שעלו פה.

אין ווטסאפ, זה כשר.

סליחה. אני הצגתי את הטעמים למה אנחנו חושבים שנדרש כאן בכתב ולהבהיר למען הסר ספק שיש הסכם כתוב.

השאלה שלי, אם אני בטלפון עם הבנק, 100,000 שקל הלוואה אפשר לקבל באשראי, בטלפון מהבנק, שואלים אותי, מקריאים לי משהו או שלא מקריאים, לפעמים גם זה לא, לפעמים זה בקליק. בסופו של דבר, קחי את כל מה שהוא ישתמש כל החיים שלו הוא לא יגיע למחיר של ההלוואה הזאת כולל מחיר המכשיר ופה את מתירה, כלומר את אומרת אין שום בעיה. גם אם את רוצה להגיד לי שיש פה משהו מסוים שהוא ייחודי בהסכם הזה, גם סכום יכול להיות ייחודי בתשלומים שלו, יכול להיות ייחודי בתנאים שלו, יכול להיות ייחודי בסכום שלו ושם את לא מצריכה את ההסכמה בכתב.

א', אני לא יודעת עובדתית להתייחס למה שאתה אומר.

את לא יודעת?

לא, אני לא יודעת מה הכללים שחלים על נטילת הלוואה.

אתמול ציינו את זה בדיון.

אני לא יודעת. אתם רוצים אני אבדוק את זה, נדמה לי שבשביל לפתוח חשבון בנק, אגב, אתה חייב להגיע לבנק.

לא דיברתי על לפתוח חשבון. אגב גם לפתוח חשבון בנק את לא חייבת להגיע, את יכולה דרך האתר היום.

אני מוכנה לקבל על עצמי שיעורי בית כבסוף כל ישיבה ולבדוק גם את הנקודה הזאת. אנחנו הצגנו את עמדתנו, ממילא חייב להיות הסכם כתוב. אם אין היום הסכם כתוב זאת בעיה אחרת שצריך לדבר עליה, אבל חייב להיות הסכם כתוב, החוק הזה לא אמור למעט מהדבר הזה. אנחנו לא מבינים מה הקושי הגדול בדרישה שאדם יחתום על הסכם שבו הוא מבטא את הסכמתו המפורשת למכלול של ההסכם הזה.

הקושי הוא להוסיף עוד משהו ועוד משהו.

שאלה למשרד התקשורת, משרד התקשורת בדק האם היום יש הסכם - - -

ברשותכם, איתי, אני רוצה להוסיף עוד דבר אחד בהקשר הזה של ההסכמה והמפורשת ולמה אנחנו חושבים שזה נורא נורא חשוב. בסופו של דבר ההסדר הזה בכללותו ייבחן גם במישור החוקתי, בין אם תהיה עתירה ובין אם לא תהיה עתירה, גם הייעוץ המשפטי של הוועדה בסופו של דבר יצטרך לעשות את הבחינה הזאת. התשובה למרבית השאלות, הקושיות, הטרוניות, שמועלות כאן בדיונים שאתם מציגים היא שהכול מיוסד על ההסכמה של היחיד שנכנס להסכם הזה ביודעין, בהבנה, הוא מבין בדיוק מה הוא מקבל על עצמו, הוא מבין את הניידות, הוא מבין שזה בלתי הדיר ושזה לעולם ועד. אם כך הדבר, אני לא מציגה את הדברים כתנאים, אז ההסכמה צריכה להיות הסכמה חזקה. אנחנו בסך הכול מדברים על חתימה על הסכם לרכישת שירות סלולר כשר. לא ביקשתי עכשיו, לא יודעת, שמישהו יקפוץ איך שהוא.

שממילא יש חובה כזאת היום.

שממילא יש חובה לייצר הסכם כתוב.

ברוריה, לי אין בעיה להסכים לכתב, אבל שתהיה אותה אכיפה ואותה משמעות לחובה שיש היום לחתום על הסכמים בכתב. שיהיה אותו דבר. בשוק זה לא ישים. אני קניתי שני סימים מגולן, לא חתמתי על שום נייר, שום דבר. אתם יודעים את זה. עזבו, זו עבודה בעיניים פה מה שקורה.

בעל החנות חתם במקומך כנראה.

זה לא חרדי שאתה צריך להשמיץ.

אני חייב בכל זאת לשאול, אם היינו כותבים בקשה מפורשת בכתב. אם נכתוב עכשיו אמצעי אחר האם זה הופך את הרצון לפחות מפורש? אני לא כל כך בטוח. אני שואל במה שנקרא במציאות של החיים, אם אני עכשיו רוכש חבילת תקשורת ושולחים לי למייל הסכם כתוב ואומרים לי – לא יודע מה. אני אפילו לא זוכר שאי פעם חתמתי ממש על הסכם כזה. אבל שולחים לי במייל הסכם כתוב, זה מקיים את דרישת הכתב, את גמירות הדעת? או אם שולחים לי הודעה מוקלטת ואומרים לי לאשר.

לא רק זה, נגיד שקיבלתי את מה שאתם אומרים, אז מה? אחר כך זה הופך את זה להיות בסדר מבחינה חוקתית? אתם באים בכל מיני דברים שאתם אומרים ואחר כך אתם באים ואומרים, רק רגע למרות כל זה – למרות כל זה אתם אומרים משהו אחר.

לא, זאת לא האמירה. אם אנחנו בונים את ההסדר כמבוסס על הסכמה, ונדמה לי שאנחנו עושים את זה, ההסכמה צריכה להיות סוליד, לאורך כל הדרך.

זאת השאלה.

אבל התקנות אומרות שאפשר באמצעי אחר, נכון?

הסברתי למה אנחנו חושבים ש - - -

שמעתי את ההסבר.

הוועדה לא חייבת לקבל.

הוועדה יכולה גם לא לקבל את מה שאת אומרת, הוועדה יכולה הרבה דברים.

נכון.

זה מה שהיא אמרה עכשיו בדיוק.

אנחנו מנסים ללכת ביחד.

אני שותף לדעה של חברתי שההסכמה צריכה להיות מפורשת וברורה ואפשר גם עוד צעד, שהיא צריכה להיות מתועדת. את שיטת התיעוד לא חייבים לקבוע בחוק, כי אחרת אנחנו נקבע כאן משהו שיהיה אות מתה. היום אנשים מתקשרים לחברת הסלולר שלהם בזה שהם קונים - - -

מה זאת אומרת לא תיקבע בחוק? אז משרד התקשורת ייתן הנחיות?

לא, לא חייב לתת הנחיות, יש כאן חוק ובתי המשפט יפרשו את זה.

באמת נו. הרי כל הבעיה היא, מה שהיא אומרת זה דבר מאוד פשוט, אתה לא יכול להתעלם מזה, היא אומרת: אם אתה טוען שהמספר לא שייך אליו אלא באופן כללי ברגע שהוא ויתר על הזכות שלו לקחת את המספר ולהשאיר אותו בקומה אז זה צריך להיות מפורש בכתב. אתה אומר לא, אז שיהיה לא ברור?

אין חולק שההסכמה צריכה להיות מפורשת ואני מבין גם את הדרישה לתיעוד, אני חושב שהספקים מספיק אחראים כדי לדאוג לאמצעי תיעוד נאותים, זה יכול להיות בכתב אם הם רוצים, ואם יורדים לקיוסק זה יכול להיות באמצעות הקלטה, זה יכול להיות באמצעות וידאו, זה יכול להיות באמצעות הודעה קולית שתישלח ללקוח, שאגב היא הרבה יותר משמעותית מבחינת ההסכמה מדעת, והאדם ילחץ כן, אני מאשר, ילחץ 1. זה הרבה יותר משמעותי, גם הרבה יותר קל לאחזר ולתעד את זה. אני מבקש גם שלא ייקבעו הוראות שמפלות את הציבור הדתי.

זה לא עניין של אפליה.

לא, זו אפליה.

יש פה הסכם ייחודי ואנחנו עוסקים בקביעת הסדרה ייחודית, זה לא עניין של אפליה. אף אחד לא מכריח אף אדם להתקשר באף הסכם סלולרי והחוק גם לא עוסק בציבור החרדי.

אין ספק שזה הנושא הכי בוער במדינת ישראל.

מה זה רלוונטי? יש לנו הרבה נושאים שאנחנו מטפלים. מה זה שייך אחד לשני?

זאת השאלה.

אתה רוצה לראות את כל החוקים שאנחנו מעבירים, כולל האופוזיציה? עכשיו מעבירים חוק למירב כהן, אז מה? אז יש נושאים יותר חשובים? פחות חשובים?

אני חושב שצריך לעסוק עכשיו בנושאים בוערים אחרים על סדר היום.

אבל הוועדה שלנו, זה אחד הנושאים שבא אלינו. אני לא מבין את הטענה.

אתה לא מבין את הטענה?

לא, אני לא מבין.

תושבי הצפון - - -

אז בבקשה, אנחנו נבקש ממך אישור באיזה נושא לדון.

אני מוכן, אבל זה לא אחד מהנושאים הבוערים.

זה לא קשור לבוער או לא בוער. זה נושא על סדר היום שלנו כבר חצי שנה.

חבל מאוד.

ולפי התקנון אנחנו לא יכולים להחזיק חוק יותר מחצי שנה.

אז תגנוז אותו.

מספיק כבר עם הדברים האלה.

אם לצורך העניין אדם שמצטרף למסלול מקבל הודעה מפורשת במכשיר שלו: דע לך כי אתה עכשיו מצטרף למסלול זה וזה עם ההגבלות א' עד ג', אנא אשר 1 או 0.

אנחנו נבחן את זה יותר מאוחר.

צריך לזכור שבתי המשפט הגמישו את דרישות הכתב בכל התחומים, גם בהתיישנות הפכו את ההקלטה להקלטה מעין זה. אז בדיוק בחוק הזה אנחנו מחזירים את דרישת הכתב הארכאית? גם במקרקעין.

אני רוצה להעיר הערה על סעיף קטן (ב)(2). הצורך להעלות לאתר אינטרנט רשימת מספרי טלפון של תאגידים. כל ספק יכול להיות אחראי על מספרי הטלפון שלו, אבל במידה שרוצים ליצור מאגר שיש בו את מספרי הטלפון של כל התאגידים צריך בחוק לקבוע שהמבקש יעביר את המידע הזה ליתר החברות וכך אנחנו נוכל ליצור מאגר אחד.

המבקש לא יכול לדעת את השם של התאגיד, הוא יידע רק את המספר.

מי שחוסם זה החברה עצמה.

כן, אבל בסופו של דבר אתה רוצה שיהיה מידע אחיד, שאתה תצטרך להיכנס לכל - - -

הוא לא מכיר את ועדת הרבנים. הם לא רוצים להזכיר את ועדת הרבנים בחוק, הם רוצים שהחברה היא האחראית, הספק המוביל.

- - - זה שעסקים קורסים בצפון, שיש בקו העימות שלא מקבלים חל"ת.

אנחנו דנים גם בזה, תסלח לי, עם כל הכבוד. גם בדברים האלה אני דנתי, אתה לא היית בדיונים. מה זה שייך?

אני אומר לך, גם בזה וגם בזה דנים.

אתה רוצה לראות את סדר היום שלנו בשלושה-ארבעה חודשים? אני אראה לך. תשלחי לו את זה, בבקשה, שיראה.

עידית, תשלחי לי.

נו באמת. אתם רק יש לכם טענות, אתה היית בדיונים? לא היית בדיונים. לא צריך להגזים. אני מוכן לספוג ביקורת, אבל לא סתם ביקורת. אנחנו דנו גם בצפון, גם בדרום, גם בבעיות, אני אראה לך.

הכול נפתר.

מה זה שייך? לא כל דבר אנחנו יכולים לפתור. ועדת הכלכלה היא לא במקום הממשלה.

היא מפקחת על הממשלה.

מפקחת וגם - - -

רק אין מה לפקח כי הממשלה לא עושה כלום.

היא עושה הרבה דברים.

מה היא עושה?

היא עושה, הרבה יותר ממה שאתם עשיתם.

מתייחסים לקו העימות?

הרבה יותר, כן.

מתייחסים לתושבי קו העימות? כולם גרים ברעננה.

עזוב, אני לא רוצה עכשיו – אתה רוצה לדון על החוק?

לא, אני לא רוצה לדון על החוק, אני רוצה לדון על הצפון.

אם יש לך הערה על החוק תגיד.

יש לי.

יש לך הערה? אז תגיד אותה.

אני אומר לך שאתה תועיל להם יותר אם אתה תיסע לשם מאשר פה תבזבז את הזמן שלך.

הייתי שם.

אז תיסע עוד פעם. היום הייתי בוועדת כספים בדיונים על יוקר המחיה, על האינפלציה, הייתי בוועדת עבודה ורווחה, לא מזמן הסתיים חוק של הרשות למלחמה בעוני, ועדת חוץ וביטחון על המלחמה.

אתה רוצה שאני אמחא לך כפיים?

אל תמחא לי כפיים, זה השליחות שלי, אבל אל תבוא ותיתן ביקורת שהיא לא נכונה.

אל תמחא, אתה אומר ביקורת שהיא לא כל כך נכונה.

ברור שאני אתן ביקורת, כי החוק הזה לא רלוונטי - - -

בסדר, אם זה לא רלוונטי אתה יכול ללכת אם אתה רוצה.

אני צריך לשמור על הציבור שלי כי אתם עושים פה נזק.

אז מה אתה רוצה? בינתיים נזקים אתם עושים, לא אנחנו.

שלא תעשו נזקים. לאן תובילו אותנו עוד.

בסדר, שמענו את הדברים.

הציבור שלך מחזיק בטלפון - - -

כן, בוודאי, יש להט"בים מחזיקים בטלפון כשר שאתם עכשיו מונעים מהם גישה לקווי סיוע. כן, 17% מהפונים לקווי הסיוע הם צעירים חרדים.

אני מעוניין לשוחח עם אותם אלה אם באמת הם מחזיקים קווים כשרים.

אין שום בעיה.

בשמחה רבה, אני גם אעזור להם.

17% מהפונים לקווי הסיוע הם צעירים חרדים עם טלפונים כשרים.

ינון הולך להתנדב בקווי הסיוע.

תיכף נדבר, ינון, על דוח הלהט"בופוביה של מה שהממשלה שלך חוללה לצעירים להט"בים גם מהחברה החרדית, שכמות ההומופוביה שהם סופגים גדולה פי כמה וכמה בשנה האחרונה.

תן לנו את הרשימה של הטלפונים.

אין לי, אני לא יכול לתת לכם את הרשימה כי לי אין ריכוז כמו שאתם עכשיו מבקשים בחוק הזה, שפוגע בפרטיות.

אתה לא יודע אפילו של אחד?

אני יכול ל - - -

אבל את זה טענת בדיון הכללי, יש לך הערה על סעיף מסוים?

בוודאי שיש לי. תגיד לי מתי אתה רוצה, אני מחכה בסבלנות.

לא, כשיגיע משהו שאתה רוצה להעיר על סעיף ספציפי אני אתן לך.

לכן אני מחכה כאן.

השינוי הבא הוא בפסקה (4) בסעיף קטן (ב) עמוד 3, מדברים שוב על שורת ההגבלות או החסימות האפשריות. לפסקה (4) שמתחילה בתיבה: "על אף האמור בסעיף 5א(ו) – הגבלת ניידות מספרים, בתנאי שמתקיימים כל אלה:", זו ההגבלה על ניידות מספרים שיש לגביה שורה של תנאים.

השינוי הראשון בפסקת משנה (ב), מחקנו 'יחיד מסוים או', כלומר מדובר רק על תאגיד, כפי שאמרנו לגבי סעיפים אחרים.

בעמוד הבא, בפסקת משנה (ג), אני אקרא את הפסקה בנוסח החדש.









(ג) סל השירותים הייעודי ניתן בידי לפחות שלושה ספקים מורשים והוא כולל לפחות 6,000 מנויים, וזאת בתוך שלושה חודשים מיום תחילת שיווק סל השירותים הייעודי; השר רשאי, לבקשת ספק מורשה המספק שירותים במסגרת סל שירותים ייעודי, להאריך, בהחלטה מנומקת בכתב, את התקופה האמורה אם מצא כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת;



זה תנאי שהוסף לבקשת משרד התקשורת כדי להבטיח שאותה הגבלה על ניידות מספרים לא תיעשה על ידי גורם שמספק סל שירותים ייעודי לכמות מאוד מאוד קטנה של מנויים, כלומר לא משהו אזוטרי אלא באמת כמות משמעותית של מנויים.

יש לי הערה קטנה, לגבי גוף שכבר פועל היום בתחום הזה של מניעת שיחות וכל הדברים האלה, להקטין לו את הדרישות. להוריד את זה לשני ספקים, ומספר המנויים ל-4,000 מנויים.

למה אתה מוריד משלושה לשניים?

כי הוא כבר פועל היום ולא להטיל עליו תנאים כאלה שהוא לא יוכל להתמודד, כלומר לחסום אותו.

זה בהוראות מעבר, זה לא פה. אם יש מישהו שפועל עם שני ספקים, זה בהוראות מעבר. אנחנו מדברים מבחינת החוק.

היושב ראש צודק, בהוראות המעבר.

הוא אומר, גוף שאין לו 10,000, יש לו עד 4,000, 6,000, אתה רוצה להוריד את זה ל-4,000?

כן, מי שכבר היום פועל בשוק. גוף חדש שיקום, הוא יצטרך שלושה ספקים ויצטרך 6,000 מנויים, אבל גוף שכבר פועל היום בשוק, שיהיה לו חובה של שני ספקים ו-4,000 מנויים.

אין לי בעיה עם זה, אבל זה בהוראות מעבר.

זה אולי מתאים להוראת מעבר.

בסדר, זה מה שאמרנו, הוראות המעבר.

בעצם מדובר פה לא רק דווקא על החוק, על הקומה הכשרה, מדובר פה בכל בן אדם שרוצה לפתוח מסלול, למשל מי שרוצה לבנות קומה לישיבות - - -

אני מבין שאתה מסכים.

שנייה, תשמע מה שאני אומר. קומה עם SMS בלי - - -

אתה מסכים עם זה? ממש ימות המשיח.

נכון, ימות המשיח.

כמה ספקים יש אצלך?

זה לא אני, אני חברת תקשורת, אבל אני יודע שהעמותה לתקשורת כשרה, משום מה היא לא הגיעה היום, אני חושב שעם שניים ו-4,000 הוא בטוח מסתדר, אפילו יותר מזה, אבל יש פה נקודה אחרת, מדובר פה שרוצים לפתוח מסלולים חדשים ולעשות להם הגבלות. אחרי זה יכול להיות שתבוא קהילה ורוצים עם SMS ובלי אינטרנט, זו בעצם המהות של החוק כאן. אני חושב ששלושה חודשים ו-6,000 מנויים זה קצת יותר קשה בשביל כל משהו אחר שירצה להיות. צריך לעשות פה משהו של לאפשר להם, כמו שנה, או משהו בסגנון.

אמרנו שלושה חודשים עם אפשרות להאריך.

מה פירוש להאריך? לבקש מהשר וכן יצליח לא יצליח. תחשבי שאם הולכים על מסלול, ישיבות חב"ד, הם רוצים עכשיו SMS בלי אינטרנט, הם רוצים כולל סינון SMS, בשנה אפשר להגיע ל-6,000 בכיף. זה בעצם המדד. בסך הכול מדובר פה שמתחילים ואי אפשר למשוך להם מספרים, זו הנקודה. תן להם שנה, יתארגנו, אחרי שנה הבנו שאתה לא עובד, יאללה, תשחרר את הניודים קדימה. אבל שנה לתת להם להתארגן ולשמור בשנה הזאת על המספור שלהם. ברוריה, אני אומר לך מניסיון שלהגיע לשלושה זה מאוד מאוד קשה, בתור בעל רישיון אני אומר לך.

אנחנו מציעים להעלות לשישה חודשים.

ושני ספקים.

לא, זו מגבלת ניידות. כדי לעשות מגבלת ניידות אנחנו צריכים להבטיח שלא יעשו בזה שימוש לתוכניות שאין בהן ממש או שהן נועדות להגביל תחרות.

אבל צריך שתוך חצי שנה הוא יגיע לכמה ספקים. אני אסביר לך למה, כמו קומה כשרה, כשהיא התחילה אז הלכו למירס והם קפצו על העגלה, אחרי זה הצטרפו עוד חברות. כל פרויקט חדש שמתחיל הוא מתחיל עם חברה אחת ואז האחרים מצטרפים אליה. ברגע שרוצים פה כמה חברות, המשמעות של זה כאילו רוצים להגיד שאף אחד לא יכול להצטרף ולפתוח שום דבר.

אבל תינתן תקופה לעמוד בתנאי הזה.

כן, אבל הוא יכול להתחיל עם חברה אחת, תוך חצי שנה הוא צריך למצוא את עצמו עם שתיים או שלוש חברות.

אני רוצה להתייחס. השאלה היא איך מתכוונים לעשות את זה, אם מתחילים עם ספק אחד זה מגדיל את החשש שהוצג פה בדיונים קודמים שיהיה שימוש בהסדר החקיקתי שאנחנו יוצרים פה כדי להכניס עכשיו גופים חדשים, לאו דווקא מהאזורים ומהאוכלוסיות שאנחנו מדברים עליהם פה בחוק הזה והזליגה של איסורי הניידות שאנחנו לא רוצים שיזלגו לשוק הכללי תתרחב. אם אנחנו מאפשרים לגוף להיכנס עם ספק אחד אנחנו גם מאפשרים לגוף כזה להתקשר עם אחד מספקי הסלולר באיזה שהוא הסכם שאולי נותן הטבות ביום הראשון של הכניסה, אבל אחר כך סוגר את הלקוח מלצאת גם מהספק הזה.

אבל זו מהות החוק פה.

זה יהיה אסון לרפורמה.

זה חשש שכמובן קיים מול האוכלוסייה שכבר קיימת היום ומשתמשת היום בשירותים האלה, חלק גדול מהדיונים - - -

אבל בשביל זה התנינו את התנאי של שלושה ספקים.

חלק גדול מהדיונים נועדו להתמודד עם זה ובגלל זה באמת שלושה ספקים זה היה התנאי שהיה חשוב לנו כדי לאפשר שגם לאוכלוסייה שנבנית תחת הקווים הכשרים תהיה תחרות לפחות בין ספקים. אנחנו לא רוצים שזה יזלוג ויתרחב.

אנחנו רוצים שמהרגע הראשון תהיה אפשרות למנוי להתנייד לחברה אחרת.

אני אסביר איפה הבעיה. ברגע שזה שלושה ספקים אתה מוצא את עצמך במקום שאתה לא יכול להגיע לזה, אין לך אפשרות להגיע לשלושה ספקים וזה לא עובד.

היום המצב בשוק הסלולר הוא כזה שיש ריבוי ספקים. בהסדר אמיתי מהסוג הזה אני לא חושב שיש בעיה אמיתית להתקשר עם שלושה ספקים מראש וזה מאפשר למנוי שנכנס לאותו שירות להתנהל בין הספקים.

היום בדרך כלל ספקים שעובדים, למשל עם ועדת הרבנים לענייני תקשורת, הם לא נותנים להתחבר, הם מקשים, לא בצורה שאומרים לך שהם לא רוצים, אבל הם מורחים אותך.

משה חסיד מסים קהילות, כשהוא התחיל הוא הלך לכל חברות התקשורת, אבל כולם אמרו, אפילו שרשות התחרות הודיעה שאפשר לפתוח עוד ועדות, שום חברה – חיים לנג בקריצת עין אומר להם: תיזהרו לכם, אתם לא רוצים לפתוח עוד ועדה. לכן עד היום שום חברה גדולה שעובדת עם עמותת - - -

הם יכולים לפתוח עוד ועדה.

חוקית, אבל מעשית הם קורצים עין ואומרים - - -

לא, הם יכולים - - -

תפסיק להוציא לשון הרע.

זה לא לשון הרע. תתבע אותי. זה אמיתי, אני עומד על זה. אני הייתי בכל החברות - - -

תפסיק להוציא לשון הרע.

אני עומד על זה, אבי, אתה מוזמן לתבוע אותי.

אני מציע לא להביא פה שמות של אנשים, אין עניין. הבן אדם לא נמצא פה בשביל להגיב, אתה יכול להגיד שבוועדה מסוימת זה ככה, אבל אל תגיד שמות של אנשים.

אני עומד על מה שאני אומר. לא משנה, שורה תחתונה, העמותה קורצת לחברות שאסור להן לחתום עם עוד עמותות, לכן שלושה ספקים – תחשוב שעכשיו שני הספקים שהעמותה החדשה עובדת, היא עובדת עם 019 שלא בהסדר ועם מרכזייה שלא בהסדר, החברה השלישית, הם צריכים - - -

תפסיק להשמיץ, אפילו לא התייחסנו לסעיף הזה או לטענות שלך, תפסיק להשמיץ.

אני עומד על זה. לא השמצתי, אבי.

אתה משמיץ. עשית את זה גם בדיון הקודם.

אבי, אתה מוזמן לתבוע אותי דיבה אם אתה חושב שאני עושה משהו.

תתנהל, בבקשה, בצורה הגונה.

חיים לנג קשור היום לעמותה או לא קשור לעמותה? או שהוא רק מתנדב? תענה.

אדוני היושב ראש, אנחנו נקלענו פה לסימפוזיון פנים חרדי. שאלה למשרד התקשורת לגבי העניין הזה. דבר ראשון, אני מבין את העמדה שלכם לריבוי ספקים, אני חושב שזה לא פתרון טוב לנושא הניידות, אבל זה כנראה יתברר בבג"צ ולא כאן, כי עמדת יושב ראש הוועדה ברורה, בג"צ יצטרך להכריע מה מעמדו של מספר טלפון נייד.

כן, כמעמד של דירה.

מכיוון שאי אפשר לקנות דירה אז זה דיון תיאורטי.

עושים מזה כאילו קנית דירה. נו בסדר, הבנו את זה.

בסדר גמור, זה יידון עוד פעם, אל תדאג, גם יתוקן הצו.

רגע, מה קורה אם שכחתי את המספר? ברח לי מהראש, אני לא זוכר את המספר, אז פגעתי בזכות החוקתית שלי אם שכחתי את המספר?

שום דבר לא בורח ממך.

לא, סתם מעניין אותי.

ברוריה, השאלה שלי היא, איזה כלים עומדים היום למשרד התקשורת ולמשרד הכלכלה - - -

לא, זו שאלה כללית. אני גמרתי. רק על הסעיף הזה, חבר'ה, עזבו אותי מפיליבסטר.

אני יודע לעשות פיליבסטר גם על שאלות ספציפיות.

שאלת מיליון שאלות, ענינו לך על כל השאלות, חלק קיבלנו, חלק לא קיבלנו. לא להתחיל את הכול מאפס. על הסעיף הזה.

אתה יודע כמה שאלות שתכננתי לשאול לא שאלתי בגלל כבודי אליך?

לא בגלל כבודך אליי, כבודך לאזולאי.

גם לא אליי.

ממך זה יראה.

רק שתדע שאתה הורס לי בפריימריז.

אין לכם פריימריז.

אה, אין לנו?

הוא, ברגע שהוא ייתן לך ברכה הוא הורס לפריימריז של עצמו.

חבר הכנסת ביטון, אתה טועה, יש שם פריימריז, אבל זה למשרת הראשון לציון, לא חברי כנסת.

אני מוחה. אבל האמת, אצלכם הייתה התמודדות מאוד טובה במפלגת העבודה, 95%. רדואן לא קיבל את זה.

אתה לא מבין למה הוא קיבל 95%? כי הוא תמך בו.

זה אתה אמרת.

זה ה-90%.

יאיר גולן הגיש תלונה אצלם בוועדת הבחירות, מי אלה 5% שלא הצביעו לו?

אפשר להמשיך? יש לי מה לומר על זה, אבל אני מפחד מיאיר גולן.

יותר טוב, אל תגיד כלום.

אני רוצה לשאול את השאלה הבאה, עכשיו ברצינות, מה הכלים שלכם למנוע מונופולים מהכיוון השני? שאותו תאגיד שיש לו הרבה מאוד עוצמה, הוא בא לחברה הסלולרית ואומר, בצורה גלויה אפילו, לא מאחורי הקלעים, אנחנו דורשים בלעדיות בהתקשרות אלנו איתכם.

גלעד, זה רשות התחרות תתערב.

חבר'ה, אני לא אומר שזה מה שקורה, אבל חקיקה לא עושים רק על מה שקורה אלא גם צופה פני עתיד, מה כלי הפיקוח של משרד התקשורת ורשות התחרות לבוא לחברה סלולרית ולומר: אסור לכם להסכים לתנאי של ייחודיות של התקשרות? זה יכול להיות, אלא אם תאמרו לכם שיש לכם כלים.

כיוון שזו שאלה כללית. הוא שאל את כל השאלות מראש, הייתה לנו ישיבה איתו על כל התשובות של משרד - - -

את זה לא שאלתי.

בסדר, תחכה לסוף הדיון.

אבל זו שאלה על הסעיף הזה.

לא, זה לא על הסעיף הזה.

זה כן.

איך על הסעיף הזה?

יש לשר סמכות בחוק, במקרה שאם ספק מורשה פועל בצורה שיש בה לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק הוא רשאי לתת לו הוראות. אפשר לעשות שימוש בסעיף הזה בין היתר.

יש סעיף שמאפשר? בסדר, קיבלתי תשובה.

תסכם.

אנחנו משאירים שלושה ספקים ו-6,000 מנויים, יהיו הוראות מעבר לגבי גופים שקיימים היום שאנחנו ננסח אותן בהמשך, ששם הדרישה תהיה שני ספקים ו-4,000 מנויים.

לא, נדמה לי שמשרד התקשורת ביקש עוד לבחון את זה.

מה יש כל דבר לבחון? אתם פה, אז תיתנו תשובות מהירות, כל דבר אתם צריכים יומיים לבחון, לא ראיתי דבר כזה. אם כל דבר צריכים לבחון אנחנו נחזור על עצמנו כל היום.

השאלה מה הצורך בהוראות המעבר, כי כיום יש - - -

קודם כל אנחנו לא בהוראות המעבר, כשנגיע להוראות המעבר תבחנו את זה מראש.

אז לגבי הוראות המעבר זה נכון.

זה פשוט לא ברור מה הצורך כי השחקן הקיים היום - - -

אני רוצה להגיד שתי הערות על הסעיף הזה. קודם כל בתוך שלושה חודשים, בפרוטוקול מהדיון מה-29.1 יושב ראש הוועדה אמר שלגבי הסעיף הזה שיהיה שנה. סוכם בדיון שיהיה שנה, לכן אני חושב שנכון שגם יהיה שנה.

דבר נוסף, זה צריך להיות ברור, וזה בפרוטוקול של הדיון מה-29.1 גם כן, כולם הסכימו שההגבלה תהיה מהיום הראשון. פה המשמעות הפשוטה בניסוח שזה מתחיל רק אחרי שעברו שלושה חודשים. זה ממש פוגע בתחרות.

לא לזה התכוונו.

אז כדאי מאוד להבהיר את זה שהגבלת הניידות תהיה מהיום הראשון ובמידה שעברה שנה ולא השגת את מספר המנויים המבוקש אזי תתבטל ההגבלה.

שלושה חודשים.

לא שלושה, שנה.

לא, שנה זה אתה אומר.

אני לא אמרתי מה אני אומר, אמרתי מה סוכם בדיון הקודם, ומהפרוטוקול אני מקריא לאדוני.

אני לא צריך שתקריא לי מהפרוטוקול, עברנו על הפרוטוקול, תודה. אנחנו עברנו ובכל מקום שהייתה ממש החלטה הכנסנו אותה לנוסח. במקומות אחרים שבהם היושב ראש ביקש לבחון, יכול להיות שהוא אמר וביקש לבחון, שם הנושא מגיע לדיון וזה הדיון שמתקיים כרגע. אתה מבקש שנה.

לא, אני לא מבקש, אני מבקש מיושב ראש הוועדה להקריא פסקה של שתי שורות מהדיון הקודם. אני אמרתי אז בדיון - - -

מה אמרתי? כל מה שאני אומר זה חוקתי. זה למדתי מיושב ראש ועדת החוקה הקודם.

הטרנד היום זה כבר על-חוקתי.

זה נכון.

אני מבקש מנציגת משרד המשפטים לחשוב טוב באיזה ועדה היא משמיעה את האמירה הזאת ובאיזה ועדה היא לא נכנסת לשדה המוקשים.

מה שהוא אומר זה לא לתת רעיונות. בוועדת חוקה כן להגיד את זה, גלעד?

למה אתה חושב שצריך יותר זמן? עזוב מה אמרתי.

אני אסביר. יש קושי להשיג מנויים בהתחלה. ברגע שאתה פותח כשרות חדשה אתה צריך לעשות פרסום, עד שאתה מתחיל לפרסם, עד שאתה מתחיל לייצר הסכמים עם חברות, אלה תהליכים שלוקחים חודשים ארוכים, חצי שנה לפעמים, אז אתה אומר לי שתוך שלושה חודשים אני אצטרך לעשות - - -

אמרנו חצי שנה עם אפשרות להאריך.

אפשרות להאריך זה פוליטיקה, כי אז זה תלוי מי השר ומפעילים עליו לחצים.

יש פה עוד בעיה. אם אתה משאיר את ייחוד המכשיר והם תקועים עם מכשיר שאין להם מה לעשות איתו.

את המכשיר השארנו בצד.

לא, אבל זה משפיע על הסעיף הזה.

אז מה אתה מציע, להגדיל?

אם אתם נשארים עם ייחוד המכשיר אז בוודאי שאתם צריכים להרחיב לכיוון של שנה.

אז אתה בעד ייחוד המכשיר עכשיו.

אני לא, אבל אם אתם מתעקשים על זה, הבן אדם ייתקע עם מכשיר שהוא לא יכול לעבור איתו לקומה כשרה אחרת.

למה משרד התקשורת רצה שלושה חודשים? נשמע אותם. למה רציתם לצמצם את הזמן?

המטרה הייתה לצמצם את הסלים שבהם תהיה הגבלת ניידות רק למקרים כגון זה ושלא ייעשה בזה שימוש אנטי תחרותי. החשש הוא שהחברות מרגע שמאפשרים להגביל ניידות יעשו בזה שימוש שיפגע בתחרות. ניסינו לקבוע סימנים שמראים על צורך אמיתי לקבוע את המגבלה, לדוגמה אם יש לפחות שלושה ספקים שמספקים, אם יש X מנויים שמעוניינים בזה.

נכתוב ככה, שישה חודשים ומשרד התקשורת יכול להאריך את הזמן.

זה כבר קיים, זה מה שהקראתי.

משרד התקשורת יחליט את זה.

אנחנו נשאיר שישה חודשים והם רשאים להאריך.

יש לי פתרון אחר, ברשותך, יושב ראש הוועדה, לבעיה הזאת שזה יזלוג לציבור הכללי.

שלושה ספקים זה מיידי, 6,000 מנויים זה תוך שישה חודשים.

ברוריה, אין סיכוי לשלושה ספקים מיידי.

גמרנו את הסעיף.

איתי, ברוריה אומרת ששלושה ספקים זה מיידי, 6,000 מנויים זה תוך חצי שנה.

ברוריה, זה יעבוד רק אם יעשו הוראות חובה לחברות להתקשר. החברות לא מוכנות להתקשר.

ברוריה, למה לא לתת בהתחלה שני ספקים ובסוף תקופת הצבירה את השלישי?

לא יהיה שלושה מיידי, יהיה שניים ותוך חצי שנה שלישי. שלא יקים את הקבוצה אם אין לו שניים.

יש דרך נורא פשוטה לפתור את זה.

רבותיי, סיימנו. יהיה חצי שנה עם אפשרות הארכה, שני ספקים מיד, שלושה חצי שנה.

שני ספקים בבעלות נפרדת.

אנחנו נדייק את הנוסח, אבל הכוונה שזה - - -

שני ספקים בבעלות נפרדת.

גם ה-6,000 צריכים להיות בבעלות נפרדת?

לא, זה יכול להיות 5,999 בספק אחד והשני בספק אחר.

ברוריה, ה-6,000 מנויים יכולים להיות של איש אחד?

רבותיי, חלק מהעניין שיש תחרות, תחרות זה כשיש מספר חברות, אז ברור שאי אפשר בהתחלה שיהיה מיד הכול, נותנים צ'אנס, אבל ברור שאם אתם לא עושים את זה תוך חצי שנה הקבוצה מתבטלת, זה היה ברור לגמרי.

מגבלת הניידות מתבטלת. הקבוצה יכולה להישאר כקבוצה.

מה תעשה הקבוצה? אם אין לה מגבלה אז היא לא שווה כלום.

הניידות זה סתם. הסיפור של הניידות זאת המצאה, הדבר היחיד שחשוב פה זה סינון התוכן, אלא אם יש פה ניסיון לזה. חבר'ה, גם אל תיבנו על איסור הניידות פה, הוא ייפול לכם בבג"צ. ייקח עוד קצת זמן אבל הוא ייפול בבג"צ.

עוד פעם אתה כותב את פסק הדין?

אתה לא היית בדיון.

בסדר, חברים, אל תדאגו, בואו נראה.

הוא אומר להם מה לכתוב.

מה זה אני אומר להם מה לכתוב? בואו נראה.

הוא לא אומר להם מה לכתוב, הוא מתווה את הכיוון.

את התכלית.

תכלית ראויה.

בגלל זה יש נישואים אזרחיים במדינת ישראל ובגלל זה מתווה הכותל בוטל. בגלל זה לקח 35 שנים להקים גיורים אורתודוקסיים, מה זה בג"צ עובד אצלנו, ועוד לא הגעתי למה שקורה ביהודה ושומרון.

הוא לא עובד אצלכם, אבל הוא מחליט כל מיני החלטות. אמרתי, אנחנו נגד כפייה דתית ונגד כפייה חילונית, באותה מידה.

בסדר גמור, מתי אתה גם מתחיל לטפל בכפייה הדתית?

תמיד טיפלנו. בחלק מהזמן סומכים על בג"צ ובחלק מהזמן סומכים על אנשים אחרים.

כרגע זו גם כפייה דתית של הרפורמה.

באמת, הקוזאק הנגזל.

ככה זה נראה.

תציע לוועדת הרבנים שלך הפסקת אש. אתם תפסיקו לדרוש את אפליית היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית מכוח החוק ואנחנו לא נתעסק בקווים הכשרים.

איזה חוק?

חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), פקודת התחבורה.

כל מה שאתה עושה פה זה נקמה?

חס וחלילה נקמה, אני לומד, יש לי מורים טובים.

גלעד, אל תתפשר בשם האזרחים החרדים.

ציפי, מכיוון שאין שום סיכוי, הרי לא מעניין אותם באמת פלורליזם וחופש, מעניין אותם המונופול.

אבל חבל שאתה זורם עם ההקבלה, ההתנגדויות זה לא כפייה חילונית.

הסתבכת בפריימריז שלך עכשיו.

אל תדאג, לא הסתבכתי עם שום דבר מכיוון שאנחנו מודים פה גם לחברות, גם לוועדת הרבנים, שעל נושא הניידות אתם תראו שהחקיקה לא תהיה סוף פסוק.

למה אתה לא מקים ועדת רבנים חילונית?

אני לא צריך להקים כי אני לא עסוק בלחסום מספרים, אני לא מפחד, אני מספיק בטוח בערכים שלי ובזהות שלי שאני לא עסוק כל היום בלחסום אחרים, כי הבת שלי, אם היא תחליט להיות לא יהודייה רפורמית אלא יהודייה חילונית יהודייה חרדית אני לא אשב שבעה.

ואם היא תחליט להיות אורתודוקסית? אין לך בעיה עם זה?

מצוין, כל עוד היא אדם מוסרי ואדם אכפתי לזולת ואדם שמממש את עצמו, שתהיה חרדית, שתהיה חילונית, שתהיה קונסרבטיבית, שתהיה רפורמית, מה שהיא רוצה.

טוב שהקלפים נחשפו וחשפת את המניעים שלך בהתנגדות כאן.

גלעד, יש פה חב"דניקים, תיזהר, הם יחזירו אותך בתשובה.

יושבת פה אישה חרדית שנפגעת מזה, אז בואו נדבר לעניין.

אתה מסתבך בפריימריז, אמרתי לך את זה.

יושבים פה חרדים שמתנגדים לזה.

חבר'ה, מותר לו לומר את דעתו, מה קרה? אתם מונעים ממנו להגיד את דעתו? גם אם אתם לא מסכימים לה זכותו.

שיאמר את דעתו, הכול בסדר.

מכיוון שעסקנו בפסקה שנוגעת להגבלת ניידות מספרים, ברוריה, רציתי לשאול לגבי ההגדרה שקיימת היום בחוק לניידות מספרים שהיא האפשרות שניתנת למנוי של ספק מורשה לרשום על מספר הטלפון שהוקצה לו כאשר הפך להיות מנוי של בעל רישיון אחר באותו אזור חיוג לעניין אותו סוג של שירות בזק.

יש כאן, לדעתי, תיקון שצריך לבצע. בעקבות תיקון מספר 76, זה רפורמה שנעשתה לפני כשנתיים, בכלל בהסדרת הרישוי של הספקים המורשים שונתה הגדרה של שירות בזק. ההגדרה הקודמת הייתה מאוד רחבה והיום היא יותר מצומצמת, היא אומרת היום: שירות בזק הוא שירות שהוא אחד מאלה, הניתן לציבור הרחב או לחלק ממנו באמצעות רשת בזק, שזה (1) שירות טלפוניה; (2) שירות גישה לאינטרנט; (3) שירות העברת נתונים ו-(4) שירות אחר המנוי בתוספת הראשונה, שהיום לדעתי אין בה כלום. השאלה שלי, אני חושב שבהזדמנות הזאת כדאי לתקן את התיקון הטכני הזה מכיוון שיש כאן איזה שהיא בעיה בהגדרה של ניידות מספרים.

פשוט להבהיר שהכוונה היא לשירות טלפוניה, ניידות מספרים רלוונטית רק לשירות טלפוניה. זה תיקון מבהיר.

באיזה סעיף?

זה סעיף 5א בהגדרה של 'ניידות מספרים'.

בחוק העיקרי, זה לא בנוסח כרגע. העליתי שאלה לגבי ההגדרה שקבועה היום לניידות מספרים בסעיף 5א לחוק. אנחנו התייחסנו אליו בפתח הפסקה. פסקה (4) אומרת: "על אף האמור בסעיף 5א(ו) – הגבלת ניידות מספרים", אנחנו מתייחסים למונח ניידות מספרים.

אני מציעה במקום שירות בזק שירות טלפוניה, בסוף ההגדרה של ניידות מספרים.

האמת שגם זה לא מספיק כי כתוב כאן באותו אזור חיוג והיום אין מושג אזור חיוג בשום מקום אחר בחוק. היום יש לנו אפשרות ל – אין צורך אפילו את כל ההמשך.

ההגדרה אזור חיוג - - -

לדעתי את כל הסיפה צריך להוריד.

זה לא משנה את ההגדרה המהותית. אתה לא יכול לתת 02 ב-03. זה אזור חיוג. אתה לא יכול לקחת 02 ולעבור איתו לתל אביב. זה עדיין קיים, המגבלה עדיין קיימת.

מעשית זה אפשרי, אבל לא בבזק. אבל זה לא הנושא שלנו.

זה נקרא היום מספר גיאוגרפי.

בואו נתקדם.

סעיף קטן (ג), יש את הבקשה מספק מורשה לבצע הגבלה או חסימה לגבי ציוד קצה. מה שאנחנו כאן הוספנו, בעקבות החלטות הוועדה הקודמות, שיהיה מדובר על בקשה מפורשת בבקשה מפורשת, במסמך נפרד בחתימתם או בדרך אחרת שמאפשרת תיעוד. אני אקרא את כל הסעיף עד לפה.






(ג) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), מנוי או קבוצת מנויים רשאים לבקש מספק מורשה, ממי שעוסק בסחר בציוד קצה רט"ן או ממי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, בבקשה מפורשת, במסמך נפרד בחתימתם או בדרך אחרת שמאפשרת תיעוד.

רק נצטרך לדבר על הוראות המעבר כי אני הבנתי שבניגוד למה שנאמר אתמול ההסכמה המפורשת היא הסכמה כללית לאפשרות חסימת מספרים על ידי המנוי עצמו? אני מבקש להבין על איזה הסכמה מפורשת – הזכירו אתמול שכבר החוק היום דורש הסכמה מפורשת.

החוק היום דורש בקשה מפורשת פרטנית שנמסרת בנפרד. לא מדובר על הסכמה.

של מה?

לחסימות או הגבלות.

של המנוי עצמו, לא תאגיד אחר בשמו. סליחה, בניגוד למה שנטען כאן אתמול זה לא ש-600,000 המנויים הקיימים חתמו על הסכמה שתאגיד אחר יקבל את היכולת לבצע חסימות בשבילם, אלא שהחוק אומר - - -

אבל תבחין בין חדש לישן.

כשנגיע להוראות המעבר.

כשדיברנו על הסעיף הזה אתמול נאמרה אמירה לא נכונה, נאמרה כאן מסביב לשולחן אמירה שגם המנויים בקומה הקיימת חתמו על הסכמה מפורשת שמסמיכה תאגיד מסוים לבצע בעבורם חסימות. אני מנסה עובדתית להבין האם זה תיאור המצב או שהם חתמו על הסכמה שהם יכולים לחסום מנויים.

כלומר אתה שואל מה קיים בהסכמים הקיימים?

כשנגיע להוראות המעבר נדבר על זה, זה לא קשור לעכשיו.

אני אשמח להבין על איזה הסכמה אנשים חותמים מהחברות.

אמרתי בוועדה הקודמת שבכל החברות אין שום הסמכה לשום עמותה.

הבנתי, אז אין הסמכה. טוב, אז בניגוד למה שכתוב - - -

עוד יותר, כתוב שאפשר לעבור לחברה אחרת או להסדר דומה שישמור על המאפיינים.

לא, זה לא נכון, אדוני.

לא הבנתי.

ברוריה, אני אשלח לך. חוץ מגולן שלפני שלושה-ארבעה חודשים או בדצמבר הוסיף את המילים 'ועדת הרבנים לענייני תקשורת עמותה רשומה מספר', בשום חברה. הנה, יש לי פה סלקום.

זה לא נכון, אנחנו ראינו הסכמים שמתייחסים בפירוש לוועדת הרבנים הזו.

נדבר על זה.

יוציאו הודעה קולית לכל מנוי היום שאומר: אתה צריך לאשר עד תאריך זה וזה.

אבל לא מספיק, הוא צריך לחתום. כמו שהחדשים נדרשים לחתום גם הישנים יצטרכו, 600,000 איש כבר בפנים, הם חייבים לחתום.

שימצאו דרך לעשות את זה.

שייתנו להם זמן של חודשיים שיחתמו.

אנחנו לא בהוראות המעבר.

כשנגיע להוראות המעבר נדון בזה. גם ככה אנחנו מתקדמים לאט.

כמו שאמרתי, יש שני שינויים בסעיף קטן (ג). השינוי הראשון, במסמך נפרד בחתימתם או בדרך אחרת שמאפשרת תיעוד, ושינוי נוסף, נמחקה כאן ההתייחסות ליחיד מסוים. גם כאן עולה הסוגיה של ייחוד מכשיר לסים ולעשר, כאן גם עלתה השאלה שביקשת התייחסות.

אנחנו נקבל החלטה על זה.

איתי, זה הסעיף שמאפשר לי לבקש את זה, למה אתה כורך בין הדברים?

כי לא קיבלנו החלטה אם זה מפורש בכתב או לא. כתוב פה מפורש, איזה מפורש? יש הבדל, תחשבו על זה, בין שאני מתחיל, נכנס חדש, ואז אני חותם בכתב, אבל כל שינוי בעתיד שצריכים אותו, כמו שאמר חבר הכנסת קריב עכשיו, את זה אני יכול לעשות גם בהקלטה. גם כשהולכים לפי חוות הדעת שלכם, הבסיס בכתב, השינויים אחר כך - - -

לא, גם לא, דוד, אי אפשר.

רגע, אני מדבר איתה על מה שהיא אומרת, לא מה שאתה אומר. הבנתי מה שאתה אומר. את השינויים אפשר לעשות באופן קולי.

נחשוב על הצעתו של היושב ראש.

זה נראה לי הגיוני, כי אחרת כל היום אנחנו נרוץ אחרי אנשים שיחתמו על כל שינוי בכתב? מי יעשה את זה?

היושב ראש, אני תמיד חושבת על בקשותיך.

אוקיי, אני חושב שסיימנו להיום.


הישיבה ננעלה בשעה 16:00.