פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
29/05/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 171
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, כ"א באייר התשפ"ד (29 במאי 2024), שעה 10:00

הסרת חסמים בתעסוקת עולים בישראל – יישום החלטת הממשלה 2225 מיום 23/11/2014 - ישיבת מעקב מיום 28/2/2023 ומיום 12/6/2023

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
דן אילוז
ולדימיר בליאק

קלאודיה כץ - מנהלת אגף א' תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

יוליה דוידוב - ממונה תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

אייה טרלצקי - מרכזת תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

אלעד זכות - סמנכ"ל אסטרטגיה, משרד העלייה והקליטה

יחיאל אסולין - מנהל תחום בקרה ורישוי פסיכולוגים, משרד הבריאות

חגי זילברמן - מנהל תחום רישוי מקצועות רפואיים, משרד הבריאות

אסיה ציירסקי - ממונה תעסוקה, הסוכנות היהודית

ואלו אדיסו עזריאלי - מנהלת תחום גיוון תעסוקתי, נציבות שירות המדינה

דבורה שארף - מנהלת תחום בכיר גיוון ושוויון, נציבות שירות המדינה

אלינור סדון - מנהלת פרויקטים, נציבות שירות המדינה

יגאל שאלתיאל - מנהל אגף שירותים ופרויקטים, אופק ישראלי – חברה לעידוד העלייה

אסתר בלום - קשרי ממשל, ארגון קעליטה – עמותות הפועלות למען עולי צרפת

רחל המר שמש - מנהלת מחלקת עידוד עלייה, עמותת גבהים

דב ליפמן - חה"כ לשעבר, מנכ"ל יד לעולים

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

הדר אביב


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הסרת חסמים בתעסוקת עולים בישראל – יישום החלטת הממשלה 2225 מיום 23/11/2014

אני פותח את ישיבת ועדת העלייה והקליטה. היום 29 במאי 2024, כ"א באייר התשפ"ד, והנושא הוא: הסרת חסמים בתעסוקת עולים בישראל – יישום החלטת הממשלה 2225 מיום 23 בנובמבר 2014. זה דיון שלישי שאנחנו מקיימים. הדיונים הקודמים התקיימו ב-28 בפברואר 2023 וב-12 ביוני 2023. מדובר על החלטה שהתקבלה לפני כעשור ושבאה להסדיר ולהקל על תעסוקה של עולים בישראל. נושא ההכרה ושקילת התארים הוא נושא כאוב והוא חלק משמעותי בתוך ההחלטה, כולל קיצור תהליך ההכרה, השקילה והקריטריונים שלא מתאימים לעידן של שנת 2024.

אני אגיד קצת מה היה בדיון ב-28 בפברואר. פנינו לשר החינוך בבקשה לאפשר להגיש תעודות להכרה ושקילת ותארים מחו"ל, לא רק כשמגיעים לישראל עם תעודת זהות ישראל, אלא להגיש את הבקשות עוד בטרם העלייה. משרד החינוך טען שלפני שנה נפתחה כבר האפשרות להגשת בקשות מחו"ל עם מספר דרכון, והמענה ניתן באתר בשפות. המערכת המקוונת שבה מגישים את הבקשות להערכת תארים היא בעברית ובאנגלית. טענו שמתכננים וובינר לעולים והסברה, ושהוא יועלה לאתר האינטרנט של משרד החינוך.

פנינו לשר העבודה בבקשה לפרסם באופן ברור בשפות את המידע לגבי הליכי הרישוי, את ההליכים להגשת השגות על החלטת ראשי המהנדסים והאדריכלים בשפות, וכל מידע רלוונטי שיכול להקל. בדיון שהתקיים ביוני נמסר שהמידע והאתר תורגמו. פנינו לנציבות שירות המדינה כדי לקבל את לוחות הזמנים לתרגום פורטל נציבות שירות המדינה, לפעול בשיתוף משרד העלייה והקליטה כדי לפתוח קרוס הכנה ייעודי לעולים לקראת המבחנים בשירות המדינה.

במענה שקיבלנו ב-16 במאי נאמר כך: קורס ההכנה הייעודי מצוי בטיפול משרד העלייה והקליטה – נשמח לשמוע איפה זה עומד, ובנציבות עובדים על אתר חדש שאמור לעלות לאוויר בזמן הקרוב. אנחנו מדברים על מאי 23'. מעניין אם הוא כבר עלה. עלה?

כן.

נשמע תיכף איך הוא מתורגם ואם הכול שם מתורגם כמו שרצינו.

ביקשנו משר הבריאות להסדיר את עיסוק עוזרי הרופא בחקיקה, לקבל עדכון לגבי הכרה של מומחים לרופאי רפואת שיניים מחו"ל, לקבל התייחסות מועצה מדעית לגבי קריטריונים של הכרה ברופאי שיניים, ולתרגם את מסמכי הערעור לשפות.

הסדרת עיסוק עוזרי הרופא הוסדר בחקיקה בכנסת, אך הוגש בג"ץ בנושא, ומהתייחסות משרד הבריאות ב-8 במאי 23' עולה שהועלתה אפשרות לפתח רכיב במערכת לצורך הגשת בקשה לרישוי עולים פוטנציאליים חסרי תעודות זהות, אפשרות להתכתב עם העולה באמצעות מיילים ומסרונים, ועדכון פרטים בשפה העברית והעברת מסמכים תתאפשר גם בשפה האנגלית.

אתר המשרד בממשל זמין מתורגם לארבע שפות: עברית, אנגלית, ערבית ורוסית. לצרפתית וספרדית הם צריכים תקציב נוסף. פנינו לשר העלייה והקליטה לכנס את הצוות שנקבע בהחלטה 2225 הבין-משרדי לקדם את המחקר הרב-שנתי כדי לראות את יישום ההחלטה בדומה למחקר שנעשה לפני החלטת הממשלה, ולפעול עם נציבות שירות המדינה לאותו קורס ייעודי שדיברנו עליו קודם.

ביקשנו לשקול ולהקים ועדת חריגים במשרד למימון תרגומי מסמכים מעבר ל-4,000 ש"ח כאשר זה נדרש לטובת העניין. לאחר הדיון שהתקיים ביוני ביקשנו לכנס בדחיפות את הוועדה הבין-משרדית, כי אז התברר שעדיין לא התקיים הדיון. ביקשנו לכנס כנסי תעסוקה לחשיפת מידע, ופנינו לראש מערך הדיגיטל כדי לעדכן אירוע חיים במערך הדיגיטל.

במענה שקיבלנו ביולי נקבע כי לפי משרד העלייה והקליטה קידמו כנסי הסברה לבעלי מקצועות רישוי, שפורסם מידע מעודכן בעניין התאמת רישיונות העולים במשרד לשפות שונות ופורסמה הוראת שעה בדבר השתתפות המשרד בעלויות תרגום נוטריוני שנדרש לצורך קבלת רישיון בישראל לתרגומים שהוכנו עד שנתיים בטרם מועד העלייה. כמו כן, הוא הסמיך את עובדי הלשכות לאמת מסמכים כנאמנים למקור לצורך הגשתם לאגף שקילת תארים, כונס פורום ארגוני עולים בעניין רישיונות מקצועיים והופעל פיילוט לקורס בעברית רפואית לפני עלייה מארה"ב. קודמה החלטת ממשלה 564 מ-22 בנובמבר – הסרת חסמים בתעסוקת עולים במקצועות רפואיים, והחלטת ממשלה 499 מאוקטובר 21'. הוקמה ועדה בין-משרדית להסדרת תעסוקת עולים והסרת חסמים לצוותים רפואיים, אבל לא קיבלנו פה עדכון כמה היא התכנסה.

דיברנו על ועדה מיוחדת שקיימנו כאן, על הקמת מערך דיגיטלי אחוד למיצוי זכויות. בדיון הודיע ג'סי רוזנבליט ממערך הדיגיטל של לאומית - - - זכויות העלייה אמור לעלות לאוויר ברבעון הראשון של 24', ושעבדו על צ'אטבוט שייתן מענה לעולים חדשים. אני מבקש לקבל על זה עדכון, ושלחנו שאלות למשרד הקליטה. האם כונס הצוות ליישום החלטה 2225? ומה היו ההמלצות והמסקנות מהכינוס? האם גובש קורס הכנה ייעודי, כפי שנאמר, בשיתוף נציבות שירות המדינה? מה לגבי העלאת סכום ההשתתפות בתרגום בסך 4,000 ש"ח? והאם קודמה החלטת ממשלה להגברת העסקת עולים חדשים בשירות הציבורי?

ביקשנו גם את פילוח המקצועות לשנים 2020–2024. אני רואה שקיבלנו את זה עכשיו. טוב שיש דיון. אני אקבע עוד דיון אחר-כך כדי לראות את הנתונים. כשאנחנו מבקשים נתונים לפני דיון, הכוונה היא לא שהם יגיעו ברגע הדיון. אנחנו רוצים להיערך.

עד כאן הפתיחה. בואו נתחיל עם משרד העלייה והקליטה.

אני אלעד זכות, סמנכ"ל אסטרטגיה ותקציבים במשרד העלייה והקליטה.

רשאית, אנחנו מברכים על העמידה העיקשת לבחון מה קורה עם זה, וזו באמת עבודה משותפת מול הרבה גורמים והרבה רגולטורים לטובת קיצור תהליכי הרישוי. יש פה עכשיו הזדמנות גדולה שאנחנו רואים, עם תקווה לעלייה של הרבה עולים עם הרבה מקצועות רישוי, כמו שהועבר לכם המידע.

לגבי התכנסות הצוות הבין-משרדי – מאוד ניסינו, המנכ"ל שלנו ניסה, אך בתקופה כזאת ובטח בחודשים האחרונים של המלחמה היה קשה לעשות התכנסות כזו, ולכן הפגישות היו באופן פרטני מול המשרדים השונים, כמו חלק מהדברים שציינת ועוד חלק מהדברים שאנחנו עובדים עליהם בשיתוף פעולה עם המשרדים, לטובת רישוי ספציפי במקצועות ספציפיים שכל משרד אחראי עליהם.

בין השאר, אני מניח שדובר פה ואני חושב שגם הצגנו לך באפריל את כל המהלך מול משרד הבריאות ונפש בנפש, שם תוקצבו תקנים לטובת רישוי. באותה ועדת מנכ"לים נמצאים המשרדים השונים שאנחנו עושים איתם עבודה פרטנית: משרד העבודה, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד החינוך.

לגבי הנציבות, אני מאמין שהם יציגו בהמשך, אבל אם אני לא טועה, אתמול פורסמה החלטה חדשה על עמידה ביעדים של 3% עובדי מדינה עולים בכל שנה, והעבודה הפרטנית נעשית מול המשרדים, אך כפורום ספציפי היה קשה לרכז את הדבר הזה בשעת המלחמה בתקופה האחרונה.

היה קשה בשעת המלחמה והיה קשה לפני המלחמה, כי הוא לא כונס מינואר עד אוקטובר.

במקביל אנחנו בעיצומה של עבודת מטה שאנחנו מנסים לעשות לטובת בחינה של חסמים רוחביים וגם חסמים פרטניים. כמו שאמרת, יש הרבה אלמנטים, גם בהיבט המידע וגם בהיבט היכולת לעשות את הדברים מראש, וגם דברים שהם אולי מיותרים בשנת 2024 ובואך קדימה. יחד עם ההזדמנות שאנחנו מנסים לחזק את היכולת להעלות לא מעט יהודים שרוצים לעלות עכשיו בעקבות האנטישמיות וכחלק מההתעוררות של הזהות היהודית עכשיו. אני מאמין שנוכל להציג לך מסקנות ממוקדות יותר בעוד תקופה.

זה קצת אמורפי.

קורס הכנה לנציבות - בדקנו עם העולים, ואנחנו מפעילים קורסים פרטניים שהם ממש הכנה אישית לקראת מבחן מיון באמצעות המכונים שעושים את זה ופועלים בשוק.

יש ואוצ'ר לעולה לקורס?

כן. כשאתה הולך לקורס אתה מתכונן, למשל, לתפקיד שבודקים בו אמינות ויכולת ניהולית, ובתפקיד אחר בודקים דברים אחרים, ואתה לא באמת יכול להתכונן באופן כללי, אתה צריך להתכונן לתפקיד ספציפי. ולכן, עולה שמעוניין לקבל הכנה וניגש - - -

איך העולה יודע שזה מגיע לו בכלל?

זה מפורסם, ואנחנו גם חוזרים לעולים עם המידע הזה. אנחנו גם עוזרים לעולים בעבודה מול משרד החינוך ושקילת תארים, הרי הם הקימו ועדה מזורזת - - - במכרזים של נציבות. אז אנחנו מכווינים גם את העולים איך לעלות לוועדה הזאת. יש מייל מיוחד שמצרפים שם אישורים ומקבלים שקילה מזורזת. כך אנחנו פועלים פרטנית. הקורס כקורס קבוצתי נמצא כפחות יעיל - - -

מימון תרגומי מסמכים מעל 4,000 שקל?

אנחנו בתקופה לא פשוטה מבחינה תקציבית בהרבה מאוד תחומים. גם תחומים קיימים קשה מאוד לקיים - - - כרגע אין אישור להגדלת הסכומים. אני מקווה מאוד - - - הקיימים יישמרו, כי המצב התקציבי לא פשוט.

מה זאת אומרת? אני יודע שמשרד הקליטה עושה הרבה מאוד דברים שהוא הוסיף להם כסף.

המצב התקציבי במדינה ותקציב המדינה האחרון שעבר, וכמובן עם ראייה עתידית, מצריך כמו כל תקציב, אבל במיוחד עכשיו, סדרי עדיפויות.

השאלה היא אם תעסוקה זה בסדרי עדיפויות המשרדים.

תעסוקה זה לגמרי בסדרי עדיפויות, וכמו שאמרתי, אנחנו עובדים בהיבטים של הרישוי ומנסים לראות איך אפשר לפתור באופן רוחבי דברים כאלה ואחרים. הגדלה ספציפית של תרגום כזה או אחר - - -

כמה כסף מושקע בשנה בסך-הכול בתרגום מסמכים?

בין 1,250,000 שקל ל-1,530,000 שקל, תלוי במספר הפונים.

של 4,000 שקל לתרגום כל שנה?

לא כל אחד מגיש 4,000 שקל. יש כאלה שמגישים פחות ויש כאלה יותר. המקסימום זה 4,000 שקל, אבל הסכום הממוצע הוא כ-3,100 שקל.

זאת אומרת, כל שנה אתם מקבלים כ-250 בקשות?

קצת יותר, כ-300.

ולכמה זה מקוצץ?

זה לא קוצץ. פשוט להעלות את זה עניין של תקציב.

זה לא להעלות באופן אוטומטי. הרי לא כל אחד צריך להעלות. יש אנשים שצריכים תוספת כי הם צריכים את התרגום הנוטריוני או משהו כזה, איזושהי תוספת של 2,000 שקל בוועדה. זאת הייתה הבקשה, לא לכולם.

אני פחות מכיר את הנושא הספציפי הזה. כמו שקלאודיה אמרה, אנחנו מנסים לשמור על מסגרות התקציב ובטח לא לפגוע בתחום התעסוקה. להיפך, אנחנו מנסים לייצר תוכניות חדשות ולעשות התאמות לדברים שגם אתה מכיר ושלא היו מספר שנים. ספציפית לגבי זה, אני מניח שנלמד את הנושא. אני יודע שבנושא של כל בריאות הנפש בכלל ופסיכולוגים בפרט יש שיתוף פעולה עם משרד הבריאות שאנחנו מנסים לקדם. אני לא יודע באיזה שלב זה קיים. וכמובן שאם יהיו לזה השלכות שהתקציב המשמעותי יהיה בתחום הזה, אז אנחנו נבחן את הנושא ונעדכן.

ההגדרה של עולים חדשים להחלטת הממשלה שעברה ושדיברנו עליה ב-2024 היא 10 שנים בארץ?

12 שנים, ובתנאי שהגעת בוגר לארץ.

מה זאת אומרת? אם הגעתי בגיל 14, אז אני לא שייך?

לא, זה מגיל 16.

אז על כמה עולים מדובר ב-10 השנים האחרונות?

התקלת אותנו. בגילאי עבודה?

נוכל לבדוק את זה, ובעוד מספר דקות ניתן מספר מדויק יותר.

אני יכול להעריך שזה כ-300,000 עולים.

59,309 עולים בחמש שנים.

בגיל עבודה, מעל גיל 18?

כן.

כל השאר זה ילדים שעלו?

ילדים ומבוגרים שלא בגיל עבודה.

מעל גיל 67?

כן, ואני מניחה שאלה שהם בזכאות בחמש השנים הקודמות ומעוניינים בדברים כאלה זה פחות.

אנחנו מדברים על כ-100,000 איש. כמה אנשים הם בגיל עבודה במדינת ישראל?

כארבעה מיליון או 4.5 מיליון, להערכתי.

נציבות שירות המדינה, כמה עולים חדשים עד 12 שנה בארץ מועסקים היום בקרב עובדי המדינה?

1,018 עולים חדשים נכון לדוח 2023.

בקרב כל עובדי המדינה יש רק כ-1,000 עולים חדשים?

ההגדרה שנקבעה בחוק ובהחלטת הממשלה וגרמת לזה שבכל יום משתנה הקבוצה הזכאית. ברגע שפוקעות 12 שנים מרגע שהם עלו, הבן-אדם לא נחשב כבר לעולה חדש. זאת אומרת, גם אם הוא נקלט בהיותו עולה חדש, ברגע שעוברות 12 שנים, הוא כבר לא ייחשב ככזה. ולכן גם המעקב הוא תמונת מצב של רגע נתון. זאת אומרת, מאוד יכול להיות שזה משתנה.

לכן השאלה הנכונה יותר, לדעתי, היא כמה נקלטו בשנים האחרונות וכמה עובדים בכלל נקלטו. נכון שאחרי 10 שנים שמישהו עובד שם לא רוצים שיוציאו אותו כי הוא כבר לא עולה חדש.

לא צריך להוציא אותו, אבל צריך לדאוג שבתוך התחלופה – אנחנו מדברים על ייצוג הולם מאוד-מאוד מינימלי.

נכון. ב-2023 ראינו ירידה של 0.1% בשיעור העולים החדשים בשירות המדינה.

אני חייב להתעכב על המספר הנומינלי. כמה עובדי מדינה יש בסך-הכול?

90,000.

ויש לנו רק 1,000 שהם עולים חדשים?

נכון לנקודת הזמן שבה זה נמדד, בדצמבר.

90,000 זה לא כולל את המורים, אני מניח.

אבל גם ה-1,000 ומשהו לא כולל מורים.

אנחנו לא מתייחסים לאוכלוסיית המורים.

אני תמיד רוצה יותר, אבל אני חייב להיות פייר ולהגיד שלפי המספרים שיש פה זה לא כזה נמוך. 1,000 מתוך 90,000, 100,000 מתוך 4.5 מיליון.

אלה מספרים נמוכים. זה שליש ממה שזה צריך להיות.

אני רק רוצה לציין שחלק מהעניין של להעביר את החלטת הממשלה שעברה ביום 15 במאי ושקבעה את יעד הייצוג לעולים חדשים, נועדה לכך שנוכל לפרסם משרות ייעודיות לעולים חדשים ובכך להקל עליהם גם בהיבט הזה.

את יודעת לפלח גם לגבי משרות בכירות?

בדרג הבכיר יש לנו 2.3% של עולים חדשים מכלל העובדים.

את רצית להתייחס?

כן. אני רחל מגבהים. בכללי, בכל משרדי הממשלה הם לא מקום ידידותי לאנשים שלא מדברים עברית. אלה מקומות עבודה שעובדים בהם רק בעברית.

בואי נתחיל מזה שמשרדי ממשלה הם לא מקום ידידותי.

נכון. אני לא יודעת. אני מגיעה מהשוק הפרטי.

זה נכון שגם לעולים חדשים הם לא ידידותיים.

אני לא רוצה להגיד שמות, אבל אני רואה הרבה עובדי מדינה פה שמחייכים וצוחקים.

סליחה, אני רוצה לדייק. הסתכלתי על עמודה לא נכונה. אין בכירים בסגל הבכיר.

אבל העבודה היא רק בעברית, אז מה ההסתברות של עולה חדש להצליח לעמוד בתנאי הסף המינימליים?

תוך 12 שנה? אני עליתי לארץ לפני 15 שנה, ואני חבר כנסת. סליחה שאני אומר ככה דוגמה אישית, אבל אני מדבר עברית בסדר. לא?

אתה לא עובד מדינה.

אני מדבר עברית בסדר. 12 שנה?

אבל הרעיון הוא שהם ימצאו עבודה בשירות הציבורי לא אחרי 12 שנה, אלא שהם ימצאו עבודה אחרי חצי שנה או שנה, במקצוע שלהם, בשכר הולם, בתפקיד הולם. על זה אני מדברת.

הם עוד לא הקצו. כבר יצאו מכרזים שהם ייעודיים לעולים חדשים?

עוד לא. ההחלטה עברה רק ב-15 במאי.

מישהו נוסף רוצה להתייחס? משרד הבריאות? בכל החסמים שעל חלקם דיברנו פה בדיונים ייעודיים, של אחיות, רופאי שיניים.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולעדכן במספר עולים שלא הועלו אבל בוצעו על-ידינו, לצורך הסרת חסמים ותהליכים שהצלחנו לקצר. אחד מהנושאים הוא ביטול הצורך לחתום בפני עו"ד על תצהיר תייר. זאת אומרת, מי שרוצה לגשת לבחינת רישוי היום במעמד תייר יכול לעשות את זה, בתנאי שהוא חותם על תצהיר שהוא מתחייב להסדיר תוך שלוש שנים את המעמד האזרחי שלו, והוא יודע שאם יעברו שלוש שנים ואם הוא עובר את הבחינה, אז הציון לא ייחשב לו.

אתה יכול להסביר את זה עוד פעם?

לפני כמה שנים אפשרנו למי שבמעמד תייר ועדיין לא הסדיר את המעמד האזרחי שלו לגשת להיבחן בבחינת רישוי, לפני העלייה. לשם כך הוא היה צריך לחתום על תצהיר בפני עו"ד שהוא מכיר את התנאים והוא יודע שאם הוא לא מסדיר את המעמד האזרחי תוך שלוש שנים, אז הציון מבוטל. אנחנו ביטלנו את הצורך לחתום בפני עו"ד.

למה הציון מבוטל? מה ההיגיון בלבטל את הציון אם הוא עבר את המבחן?

כי הוחלט על-ידי - - -

זה שהוחלט הבנתי, אבל אני מנסה להבין את ההיגיון בהחלטה.

לפני כן זה לא היה קיים.

אני מנסה להבין את ההיגיון בזה שמישהו עשה בחינה ועבר אותה, ואם הוא לא שינה את המעמד – אתה יכול להגיד לי שאתה לא יודע את ההיגיון מאחורי זה. גם זה לגיטימי. יכול להיות שיש היגיון, כשאומרים שחלק ממה שאנחנו רוצים זה לדחוף אותו לעשות עלייה. זה בסדר.

לא התכוונתי להעלות את הנושא הזה לדיון. אני רק אומר שלא נתקלנו עד עכשיו במקרים של מישהו שעבר את שלוש השנים והיינו צריכים לפסול לו את זה. זאת אומרת, זה זמן מקסימלי שבו ניתן להסדיר את המעמד האזרחי ואז הוא יכול - - -

כמה כאלה יש בשנה?

שעושים את התהליך הזה? אני לא יודע להגיד. אין לי נתונים.

בודדים? עשרות?

אני מניח שעשרות. זה בעיקר כאלו שרוצים לעלות בעתיד, והם רוצים לעשות את בחינת הרישוי עכשיו, בזמן הזה, ורוצים לעלות בעוד שנה או בעוד שנתיים, והם רוצים להבטיח את זה שקודם כול הם עוברים את בחינת הרישוי.

אני לא רואה היגיון. מישהו שסיים עכשיו לימודים או התמחות או מה שזה לא יהיה, ורוצה לעשות מבחן רישוי עכשיו ובעוד עשור לעלות לארץ כשהוא יודע שיש לו את האפשרות בכל רגע כי הוא גר במדינה שהוא יודע שהוא יצטרך לעזוב מרגע לרגע, אני לא יודע למה לא לאפשר לו לעשות את זה. אני אשמח שתבדקו את ההיגיון.

אני לא נתקלתי במקרים שעברו שלוש שנים - - -

כי אין אפשרות כרגע. מראש אתה אומר לבן-אדם שרק בתוך שלוש שנים.

ההיגיון אומר שמי שרוצה לעשות עלייה השנה או בעוד שנתיים – ואגב, כשאני נמצא בכנסים, זה הטווח של העולים שרוצים לעלות לארץ. ההיגיון אומר שהם רוצים להבטיח את מקומם לפני.

אני מכיר הרבה אנשים בתפוצות שרוצים את האופציה של לעלות לישראל מהרגע להרגע. הם לא יעשו את זה כרגע כי הם יודעים שזה שלוש שנים, אבל אם הייתה אופציה כזאת אז יכול להיות - - -

אז הם יוכלו לגשת להיבחן ולא תהיה להם שום בעיה.

בואו נתקדם לשאר הדברים.

זה דבר אחד שרציתי לעדכן. זה עלה בעקבות פניות של ארגוני עולים על עיכוב במהלך הזה. גם עיכוב בחתימה בפני עורך-דין, וגם הרבה כסף שזה עולה. אנחנו ביטלנו את זה, והסתפקנו בחתימה בלבד של העולה.

דבר נוסף, הורדנו את הוותק המקצועי מ-14 שנים ל-10 שנים. עולה שיש לו 10 שנות ניסיון היום יוכל להיכנס לבית-חולים ולעבוד תחת היתר מוגבל, מה שעד עכשיו היה מוגבל רק ל-14 שנים ואילך. עכשיו זה נמצא בעדכוני תקינה על-ידי הלשכה המשפטית, וזה הכיוון שאנחנו הולכים אליו. זה אומר שהרבה יותר רופאים יוכלו להיכנס ישר לבית-חולים ולהתחיל לעבוד. אומנם יותר מוגבל, אבל זה יסייע בקליטה ויקדם את תהליך הקליטה של העולים.

עוד לא סיימנו, אבל יש כבר אתר שעובדים עליו כמה גופים – גופי המחשוב, מנהל אסטרטגי ואנחנו, אתר שנקרא אתר לעולים. האתר הזה ירכז את כל המידע בכל השפות לעולים. האתר הזה יאפשר להגיש מסמכים דרך האתר גם בשפות שונות. אנחנו עובדים עכשיו על מכרז ועל איזו חברה תתרגם את המסמכים האלה. זאת אומרת, המסמכים האלה יתורגמו כבר אצלנו. אנחנו לא נדרוש מהם לתרגם את המסמכים, ותהיה אפשרות לראות סטטוס של כל אחד ואחד.

מה לגבי מומחים לרפואת שיניים מחו"ל?

לא הייתי בדיון האחרון, אבל הבנתי שביקשת להקים צוות במשרד הבריאות. אני יודע שאמורה להיות פגישה בחודש הקרוב עם - - - לקביעת קריטריונים.

מה לגבי המוסדות המוכרים מחו"ל שביקשנו לייצר – במקום מדינות, להגיד שיש מוסדות שאנחנו יודעים שאם למדת במוסדות האלה והאלה והוכשרת בבית-החולים הזה והזה, אז לא צריך עכשיו שתמתין 14 שנה?

אתה מדבר על מוסדות שמוכרים לצורך פטור מבחינה?

כן.

אנחנו בדקנו ופילחנו את כל העולים מאיזה מקומות ומאיזה אוניברסיטאות הם באים. כיום יש כמעט 100 אוניברסיטאות בחו"ל. אני מדבר בעיקר על רוסיה, אוקראינה, ארגנטינה, ברזיל, ומקומות כאלה שלומדים בהם עולים עם פוטנציאל עלייה לארץ.

הנושא הזה מורכב ומתיש, ואנחנו לא יכולים לעשות תהליך של קרדיטציה לכל אוניברסיטה ולבדוק אם היא עומדת בתנאים - - -

תעשו אוניברסיטה בשנה.

לא הבנתי.

בכל שנה תמצאו אוניברסיטה אחת בעולם.

אני מבקש קצת יותר מאחת.

אתם פשוט לא מבינים במה זה כרוך. אנחנו כמדינת ישראל לא יכולים לעשות קרדיטציה לכל האוניברסיטאות שבהם לומדים עולים. אגב, גם לתושבים חוזרים, כי יש לזה השלכות רוחב.

אני חוזר ואומר, תמצאו אוניברסיטה אחת בכל מדינה באירופה ותגידו, אם למדת באוניברסיטה הזו – זה נכון לא רק לגבי מי שלומד שם היום, זה נכון גם לגבי ההחלטה איפה ללמוד. אני לא רופא, אני עורך-דין, אבל אני יודע שיש משרדי עורכי-דין שצריכים לקבל עורכי-דין לסטאז', ואם הם ישמעו שלמדת באוניברסיטה מסוימת – לא נגיד איזו – הם יקבלו אותך, ואם הם ישמעו שלמדת באוניברסיטה אחרת הם לא יקבלו אותך. אז על אותו משקל.

אנחנו יודעים למפות, וגם הרופאים שבמשרד הבריאות מכירים לפחות חלק נכבד מהמוסדות האקדמיים בעולם. לא ביקשתי שתמפו עכשיו 100 אוניברסיטאות. תתחילו. תיקחו אחת או שתיים או שלוש. אגב, עשה את זה פרופ' יציב על מוסקבה.

גם על בואנוס איירס.

הוא עשה את זה על חלק מהאוניברסיטאות. אבל שוב, קיימות מאות אוניברסיטאות - - -

לא ביקשתי שתעשו את כל המאות.

למה לעשות בשנה אוניברסיטה בנורבגיה ולא אוניברסיטה בשוויץ?

אבל אתה יודע שאין עולים מנורבגיה. אתה יודע שיש עולים מצרפת. אתה יודע שיש עולים מרוסיה. אתה יודע שיש עולים מבלארוס. אתה יודע שיש עולים מדרום אמריקה. אתה יודע איפה יש עולים.

שבע המדינות שמוכרות פטורות מבחינת רישוי.

ומי שלא בשבע המדינות תעשה את זה על מוסדות.

מי שלא בשבע המדינות צריך לעשות בחינת רישוי.

למה נתת פטור לצרפת?

אני מזכיר שהפטור ניתן לפני 15 שנה כתנאי למתן תור ממומחיות. הוא לא ניתן כפטור לרישוי. היום זה כבר לא קיים, אגב, הם ביטלו את הפטור הזה. אנחנו אישרנו כדי לא לפגוע בתהליך הזה.

הרקע לזה הוא שמדובר במדינות מפותחות שההכשרה בהן היא הכשרה ברמה גבוהה. אגב, אנחנו בודקים כל אחד ואחד מבחינת תוכנית הלימודים שלו, ואנחנו יכולים להגיד שרמת הלימודים שם - - -

זאת אומרת, עשיתם על זה איזושהי בחינה, ואתם אומרים, אני יודע שבצרפת המוסדות הם טובים וההכשרה היא טובה, ואני גם בודק שאכן הם למדו במוסדות הטובים האלה ובהכשרה הטובה. נכון?

נכון.

אז אותו דבר תעשה במדינות אחרות. אני לא מבקש שתעשה את כל מדינות העולם. תתחיל.

כמו שאתה יודע, וגם אתה עסקת בנושא הזה, יש הצעת חוק שלי על שולחן הכנסת שלצערי לא מתקדמת, שיש מי שכבר עשה את העבודה הזאת – האיחוד האירופי.

הצעת החוק הזו - - -

אני יודע שהיא שלך במקור. אל תדאג. אני יודע שהיא שלך במקור.

היא עברה בכנסת ה-20 בקריאה טרומית, ונתקעה בדיוק באותה צורה.

רוב העולים מגיעים מרוסיה ומאוקראינה. רוב בתי-הספר במדינות האלה ברמה לא גבוהה, ברמה נמוכה.

לך לאלה שאתה יודע שהם ברמה גבוהה. הרי אתה יודע להגיד, זה נכון, רובם אולי לא, אבל אני מכיר את האוניברסיטה הזו והזו, אלה אוניברסיטאות טובות.

אני יודע, כי ביקרנו שם. למי שרוצה לצאת מהארץ וללמוד שם, הכרנו בהן ללימודי רפואה. לגבי עולים, אנחנו מכירים בכולם, בכל מי שלמד, כי זה המקום שבו הוא נולד וזה בית-הספר שבו הוא למד. אנחנו מכירים בכל העולים שלמדו בכל בתי-הספר.

אגב, יש הרבה עולים שלא ניגשים לבחינה מהסיבה שמכירים להם במומחיות שלב א'. מי שמכירים לו במומחיות שלב א' פטור מבחינה. מי שמכירים לו במומחיות שלב א' ושלב ב' מקבל רישיון. ולכן, רוב העולים הם ותיקים עם ניסיון, ומי שעומד בקריטריונים של בתי-ספר ברמה גבוהה - - -

בשנה עולים בין 800 ל-1,000 רופאים, ובשנה מוציאים כ-250 רישיונות. זה פער, וזה דיון בפני עצמו. אסתר, רצית להתייחס?

תודה רבה, כבוד היו"ר. תודה רבה, חגי, על העדכונים המעניינים והמחדשים. יישר כוח על העבודה. יחד עם זאת, יש עדיין רשימה של חסמים שאנחנו נאבקים עליה כל הזמן מול המשרדים, יום-יום, זאת עבודה סיזיפית על כל תיק ותיק. אנחנו מבקשים וקוראים למשרד הבריאות וגם למשרד הקליטה לחדש את השולחן העגול שהיה עם ארגוני העולים.

שמענו על המערכת האינטרנטית שאתם עומדים להקים עכשיו. אנחנו עובדים כבר שנים עם המערכת של משרד החינוך, והיא יכולה להיות טובה מאוד. מצד שני, מי שלא בקי ולא מבין, לא יכול למלא את זה לבד. לכן אנחנו צריכים להשקיע שעות כדי ללוות את העולים למלא את הטפסים באונליין. יש בזה חוסר היגיון.

ראינו שגם המוסדות עצמם צריכים לגשת לאתר של המשרד. אנחנו מכירים את המציאות של היום. איזה מוסד בחוץ-לארץ ירצה לגשת לאתר של משרד הבריאות של מדינת ישראל? איזה?

אנחנו עובדים היום מול 150 אוניברסיטאות בחו"ל שמעבירות אלינו מסמכים באופן ישיר ומאובטח, ללא צורך להעביר את זה מאותו עולה או סטודנט שלמד שם. אנחנו עושים את זה דרך כספת, והמסמכים מועברים.

חגי, אני שמעתי את זה. האם יש לך אחד מצרפת? העולים לא מצליחים לקבל מהמזכירות. אנשים יודעים איפה משה כהן הולך ולמה הוא צריך את האישורים האלה. אין פה סודות. הם בטח לא ירצו להעלות מסמכים.

משה כהן זה סתם לצורך דוגמה. זה לא בן-אדם אמיתי.

זה לצורך דוגמה, כמובן.

פלוני-אלמוני.

כמובן. ישראל ישראלוביץ' עולה לישראל, לדוגמה. אנחנו יודעים שאף אחד לא ירצה ויעכבו את זה. בבקשה מכם, שבו עם ארגוני העולים, תבדקו מחדש איך המערכת בנויה ואיך אנחנו יכולים לחשוב ביחד על כל הדברים האלה. זה נורא חשוב לנו. חידוש הפורום של משרד הקליטה בנוכחות המנכ"לים של משרדי הממשלה ובנוכחות נציגים של ארגוני העולים.

עכשיו כמה מילים לגבי הפסיכולוגים – אנחנו במצב נורא-נורא קשה. משרד הבריאות כל הזמן אומר שהוא מחפש פתרונות כדי למצוא פסיכולוגים חדשים וכדי לתת פתרון למצוקה של כל התושבים. אבל מה עם מצוקתם של העולים החדשים שבכלל לא מדברים עברית?

מצד אחד, יש לנו מצוקה של עולים חדשים שלא מדברים עברית ולא יכולים לצרוך אפילו את מה שיש בסל. הם לא יכולים לקבל טיפול של פסיכולוג בקופת-חולים. ומצד שני, יש לנו פסיכולוגים שמגיעים לישראל עם תואר שני ועם הרבה מאוד שנים של ניסיונות, שלא יכולים לתת את השירותים שלהם במסגרת קופות-החולים בגלל שהם לא מוכּרים ועושים להם את המוות כדי להגיע לזה. זה בלתי אפשרי. המצב הזה קטסטרופלי.

ברור.

לגבי הפסיכולוגים ולגבי ההתמחות, כבר ביקשנו בוועדה הזאת את הקריטריונים לקבלת הפטור של ההתמחות. לפי הנוהל קיימת אפשרות לקבל פטור מהתמחות למי שצבר חמש שנים בחו"ל, ואף אחד לא מקבל את הפטור הזה.

אז עכשיו אנחנו נשמע את מר אסולין ממשרד הבריאות, בבקשה.

שלום. אני צריך להחזיר לך תשובה במייל.

זה בסדר. לא זיהיתי אותך. תודה. אני רוצה להגיד שאני מאוד שמחה שיחיאל חזר לעבודה, כי במשרד הבריאות יש תחלופה מתמשכת של העובדים שמטפלים בתיקים של הפסיכולוגים וזה מקשה מאוד, עד שמבינים איך זה עובד בכל מקום ומקום, ויחיאל צבר כבר הרבה - - -

מאז החלטת הממשלה שדוברה פה, יש באתר שקיפות, מסוימת לפחות, אולי אפשר לטייב אותה, לגבי הקריטריונים גם לקבלת הרישיון הבסיסי וגם להיכנס לתהליך מומחיות וקבלת הכרה בניסיון מסוים או הכרה מוחלטת במומחיות. יכול להיות שאפשר לטייב את זה, ונשמח להיות בדיאלוג לגבי זה.

מבחינת הסרת חסמים, בשלב הראשון של קבלת הרישיון הבסיסי יש לנו את האפשרות, מאז החלטת הממשלה, להגיש בקשה במעמד של טרום עלייה; זאת אומרת, לטפל בכל הנושא של הגשת הבקשה, בדיקת הבקשה ואישור עקרוני של הבקשה בעוד העולה נמצא בחו"ל, גם כשאין אפילו תאריך עלייה. ומרגע קבלת האזרחות מונפק הרישיון.

בנוסף, הסדרנו כל מיני אלמנטים של הסרת חסמים שקשורים להקלות של מה שאנחנו יכולים במסגרת החוק ושקשורים למקומות שבהם מבנה הלימודים נעשה קצת אחר. יש מקומות שבהם אנחנו דורשים תואר שני של לפחות שנתיים, ויש מקומות שבהם מבנה הלימודים אחר, לפעמים תואר ראשון הוא ארבע שנים והתואר השני הוא שנה אחת, או שהיקף הלימודים או מבנה הקורסים הוא קצת שונה, ואיפה שאנחנו נתקלים במקומות שבהם אפשר לעשות אישור של התואר למרות שהוא בנוי קצת אחרת, אנחנו עושים את זה. ואם יש מקרים - - -

שתי שאלות. האחת, נושא הקריטריונים. אתם צריכים לשבת ביניכם - - -

אנחנו יושבים בינינו.

אנחנו בקשר. אני רוצה לציין שבחודשים האחרונים או בשנים האחרונות יש לי תחושה של עוד חסמים. זאת אומרת, עכשיו מבקשים כמעט באופן אוטומטי את כל הסילבוסים לצורך רישום בפנקס, שזה התהליך הראשוני. את הסילבוסים הם מבקשים באנגלית, אז כל מי שיש לו באנגלית זה בסדר. בצרפתית, כשצריך לתרגם 40 עמודים, זה לא יתכן.

אז היו שואלים ואומרים, הקורס הזה לא מובן לנו, תשלחי את הסילבוס של הקורס הזה, ואז היו מתרגמים נקודתית. עכשיו באופן גורף מבקשים את זה. מאיפה יביאו את הכסף על 40 דפים? ואין הכרה אוטומטית של הסורבון.

ברור, אסתר. יחיאל?

בקשר לנקודה הזאת?

לשתי הנקודות האלה, כן. גם הנושא של ההגדרה האוטומטית של מוסדות מסוימים, וגם - - -

ההגדרה האוטומטית של מוסדות היא בעיה עקרונית שאנחנו לא יכולים לעשות אותה בפסיכולוגיה גם בגלל מבנה החוק של מי זכאי לרישיון. זאת אומרת, כמות האוניברסיטאות שמעניקות תואר שני בפסיכולוגיה היא אלפי מקומות בעולם, וגם מבנה ההשכלה הוא כזה שהרישיון צריך להיות מורכב מתואר ראשון ותואר שני, ולפעמים בן-אדם לומד תואר ראשון במקום אחד ותואר שני במקום אחר, ולפעמים בארצות נפרדות.

מהבחינה הזאת אנחנו לא עובדים בצורה של מוסדות מוכרים, אלא בצורה של קריטריונים להשכלה שאותם אנחנו מאשרים.

מה לגבי תרגום המסמכים?

לגבי תרגום מסמכים, אנחנו לא מתרגמים אותם אצלנו. אני מוכן להבהיר את הנושא הזה, מכיוון שאם מישהו לא שולח סילבוסים, אנחנו לא מעכבים בדרך-כלל רישוי - - -

לא, הוא שולח את הסילבוסים בצרפתית ולא באנגלית.

באופן עקרוני, גיליון הציונים הוא בהיר. אנחנו מבינים על איזה קורסים מדובר, ואנחנו לא מבקשים סילבוסים.

אתם פרסמתם את זה עכשיו באתר, יחיאל. זה נדרש עכשיו באתר וזה חדש.

כן, נכון - - -

אני אגיד לך מה קרה. מה שקרה זה בדיוק מה שקרה גם בנושא רישוי עסקים. אמרו להם, תהיו שקופים, תראו את הקריטריונים. אז הם שמו את כל מה שהדף יכול להכיל, כדי שאף אחד לא יגיד להם כלום. זה הכול. והוסיפו עוד ביורוקרטיה ועוד ביורוקרטיה.

אני חושב שצריך למצוא דרך שתאפשר גם לנו להבין את מבנה התואר, וגם לא להעמיס - - -

אז תמצאו. אתם חייבים לשבת ולמצוא.

בנושא טיפול בשפה, מדוע לא לאפשר היתר מוגבל לעולה שאין לו עברית לטפל רק בשפת האם שלו? עלה פסיכולוג דובר צרפתית או דובר רוסית או דובר אנגלית, וייקח לו תהליך של שנתיים או יותר לנושא השפה העברית, למה לא לאפשר לו?

החסם הוא לא פורמלי.

בשביל רישיון אתה צריך לעשות התמחות.

בעריכת דין זה ממש דרישה פורמלית של שליטה בשפה. אבל ברישיון בפסיכולוגיה אין דרישה פורמלית כזאת.

אתם לא יושבים על אותו חוק של רפואה? כי במקצועות רפואיים דורשים שפה.

לכל מקצוע בריאות יש חוק משלו. לפסיכולוגים אין דרישה כזאת כחובה.

אבל יש דרישה להתמחות של ארבע שנים, ובתום ההתמחות צריך לעבור מבחן. המבחן לא מותאם לעולים החדשים, הוא בעברית כמובן, ואין בכלל שום התאמה לעולים החדשים. יש לנו עולה חדש אחרי ארבע שנים ואפילו קצת יותר של התמחות, והוא לא התקבל למבחן.

החסם היה שפה?

אנחנו מקיימים עכשיו קורס עברית לפסיכולוגים שהוא היברידי. הוא נמצא במחוז תל-אביב, אבל אנחנו יכולים לצרף אנשים – אם יש, תשלחי ליוליה.

זו לא בעיה של השפה. הבעיה היא של ההתמחות של ארבע שנים, ולפני כן, שלא נותנים אפשרות לפסיכולוגים לעסוק במקצוע עם הרישום, כמו שאפשר לעשות את זה במקצועות האחרים, ושיהיה שלב ביניים שכבר יוכלו לתת טיפול.

תודה. אסיה, בבקשה.

שלום לכולם. תודה, כבוד היו"ר. לגבי הגשת מסמכים, יש בקשה להגשת מסמכים ישירות מהמוסדות לכאן. אמרת שאתם עובדים עם 150 מוסדות, וזה מצוין. כולנו מכירים את המציאות בחלק מארצות העולם, בדגש על שטחי חבר העמים לשעבר, ואנחנו מכירים את המדיניות של הארצות האלה לגבי הגופים הזרים וכולי. השאלה היא אם גם משם אתם מצליחים לקבל משהו, ואם יש איזושהי סטטיסטיקה שנוכל להבין שגם שם זה עובד, כי משם רוב הרופאים. ואם יש איזו סטטיסטיקה שניתן לראות אחרי ההנחיה הזו של קבלת מסמכים ישירות, יש עלייה או ירידה בפניות בהגשת המסמכים אליכם, ועד כמה זה עובד שם כי זה הרוב.

אני חייב לציין שמרוב המדינות אנחנו מקבלים מסמכים, הם משתפים איתנו פעולה והדרך הזאת עובדת מצוין. אגב, אנחנו המדינה היחידה בעולם שעובדת מול כל-כך הרבה מדינות ואנחנו מקבלים מסמכים רשמיים ישירות מהאוניברסיטה. זה אפילו יותר מאפוסטיל. אנחנו מקבלים ישירות מהמקור. לא צריך לאמת, לא צריך לתרגם. אנחנו מבקשים את זה באנגלית וכולם מעבירים לנו באנגלית.

באמת קיבלת מסמכים באנגלית מצרפתים?

לא, מצרפתים לא.

מארגנטינה כן קיבלת?

ומרוסיה?

מצרפתים לא, אבל יש לנו נציגים באגף שקיבלנו לאחרונה בכל שפה ושפה. זה פרויקט משותף למשרד העלייה והקליטה, נפש בנפש ואלינו, ויש נציג לכל שפה. זאת אומרת, אם אני מקבל מסמך בצרפתית, הנציג הזה מתרגם ומאמת לי את המסמך.

לשאלתך, יש מדינות כמו רוסיה וכמו אוקראינה, וחלקן לא משתפות פעולה, בחלקן אין אוניברסיטאות, הן פשוט נחרבו בגלל המצב שם, ושם אנחנו מקבלים את המסמכים בשיטה הישנה בניירות. אנחנו מקבלים בארגזים לפעמים מתוכנית מסע ומכל מיני נציגים. אנחנו ממשיכים לקבל את זה ואנחנו מודעים למצב.

אז זה לא גורף?

נכון.

אשמח לציין לפרוטוקול לגבי משרד החינוך והבטחתם לקיים - - - אז זה אכן קורה. בשבוע הבא יש לנו וובינר בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה, רשויות מקומיות, לכל העובדים, כדי שהם יוכלו אחר-כך להעביר את זה לעולים.

יופי. תודה. אני רוצה לסכם את הדיון הזה.

ראשית, לגבי החלטה 2225. ההחלטה הזו מדברת על פורום מנכ"לים ולא בכדי. היא לא המלצה, זאת החלטת ממשלה. המנכ"ל כפוף להחלטת הממשלה, וגם משרדי הממשלה האחרים. בתוך כל הקושי הרי מנכ"לים לא באים בעצמם, גם בוועדה הזו, אלא שולחים את הנציג הרלוונטי של המשרד. אני יודע שמשרדי הממשלה עובדים קשה, אבל אני בטוח שבתוך האירוע הזה אלו חלק מהמשימות שמוטלות עליהם, גם בגל העלייה הזה.

ולכן, העבודה הפרטנית היא משהו שהיה גם קודם, ולא בכדי החליטה הממשלה על הוועדה הזו כוועדה בין-משרדית מהסיבה הפשוטה שאתה צריך מסביב לשולחן ביחד את משרד החינוך, את משרד הבריאות, את משרד הכלכלה ואת משרד העבודה, כי כל אחד שם רגל אחרת באירוע הזה ודווקא כשיושבים יחד פתאום מבינים מה מהחסמים אפשר להוריד.

ולכן הוועדה שבה ומבקשת ממשרד העלייה והקליטה לפעול לאותו כינוס שלא קרה. אני לא מקבל את הטענה הזו, אני לא מקבל אותה לא עד ה-7 באוקטובר ולא מה-7 באוקטובר. את כל הדברים ממשיכים לעשות – רק את זה אי אפשר? נראה לי שיש בריחה בסיפור הזה. העבודה הפרטנית חשובה, אבל היא לא באה במקום, היא מחייבת את אותה סינרגיה.

דבר שני, לגבי קורס ההכנה של שירות המדינה – אנחנו נקבל את האמירות של מנהלת אגף א' תעסוקה בנושא הזה. יחד עם זאת, אני מבקש, צריך לשווק את זה. אני לא יודע כמה עולים חשופים ויודעים שיש להם את האפשרות לקבל ואוצ'ר לטובת הקורס ולטובת ההכנה לבחינות של שירות המדינה.

אני מבקש מהנציבות להעביר לנו תוכנית עבודה לגבי מה אתם הולכים לעשות כדי לעמוד ביעד של 3% שנקבע בהחלטת הממשלה, ואיך הוא הולך להיות מקודם.

בנושא הפסיכולוגיה, אני רואה שיש לכם יחסים טובים בסך-הכול. תשבו ותפתרו פה את הבעיות, ותקלו גם בעניין הביורוקרטי. הידע והדוגמאות נמצאים בשפע בשטח אצל מי שמטפל בפניות של העולים. צריך לראות איך מגשרים על האירוע הזה.

הדבר האחרון, כבכל ישיבה, אני אומר עוד פעם למשרד הבריאות – המיפוי של המוסדות יחסוך לכם כל-כך הרבה עבודה בהמשך ויחסוך לכם כל-כך הרבה ביורוקרטיה. הוא יקל גם על העולים וגם על אחרים. זה לא אומר שאתה צריך לעשות הכול במכה אחת. אז דרך המלך בעיניי, כמו שאמר חה"כ אילוז, באותה הצעת חוק – קחו את הפררוגטיבה של האיחוד האירופי ותחילו אותו על מדינת ישראל. זו אופציה אחת.

האופציה השנייה היא – תתחילו, קחו מדינה, מדינה, אתם יודעים מאיזה מדינות בדרך-כלל באים, אתם יודעים איזה מוסדות, כפי שכבר נעשה בעבר. זו השקעה שתוחזר גם בשעות שאתם תפנו לעצמכם מעיסוק בעולים שמגיעים מהמוסדות האלה ואתם בודקים אותם שוב ושוב.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:53.