פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



77
ועדת הבריאות
30/05/2024


מושב שני

פרוטוקול מס' 198
מישיבת ועדת הבריאות
יום חמישי, כ"ב באייר התשפ"ד (30 במאי 2024), שעה 13:00

הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024

חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר

גל ברנס - אגף תקציבים, משרד האוצר

עו"ד קרן רוט - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד יעל קריב טייטלבאום - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד שי סומך - משרד המשפטים

הילי אנושי בתרון - ייעוץ וחקיקה, משפט כלכלי, משרד המשפטים

פנינה אורן שנידור - מנהלת שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

ד"ר זיווה חממא - מנהלת היחידה לניהול סיכונים, משרד הבריאות

עו"ד רון גוטמן

יועצת משפטית, שירות מזון ארצי, משרד הבריאות

עו"ד אפרת ורד - לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר ריבה בן עזרא

וטרינרית ראשית לפיקוח על מוצרים מן החי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר לילא שיני-חג' יחיא - מנהלת אגף כימיה ותכשירי הדברה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רז הילמן - סמנכ"ל, יבוא, מכס ותקינה, לשכת המסחר

עו"ד עמיר עופר - לשכת המסחר

אורי דורמן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

אילנה דרור - כלכלנית בכירה, התאחדות חקלאי ישראל

אביב חצבני - מנהל, איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

עו"ד רוית ארבל - יועצת משפטית, איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

ליאור לוי - התאחדות התעשיינים

פרופ' טליה אינהורן - חברה קבועה באקדמיה הבין-לאומית למשפט השוואתי

שמואל לויט - מנכ"ל המועצה, ענף הלול

עו"ד רחל גור - סמנכ"לית, לובי 99

דן סלומון - ארגון זכויות הצליאק

שרון גוטמן

נעה בן שבת
יולי קפלן

מיכל דיבנר כרמל

איה פרידמן, איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024, מ/1742

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות שתעסוק היום בנושא הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד, 2024.

אני מבקש להזכיר בפתח הישיבה את שמות הנופלים מהיממה האחרונה. החייל אליהו הלל בן 20 מתל ציון, החייל דייגו שוישה הרסאג' בן 20 מתל אביב והחייל ידידיה אזוגי בן 21 מהישוב רבבה שנפל בצפון רצועת עזה. יהי זכרם ברוך, אנחנו שולחים מכאן תנחומים למשפחות.

יחד עם זאת, אני מבקש לפתוח את ישיבת הוועדה בתפילה לרפואתם המהירה של כל הפצועים מהמלחמה הקשה הזו ויחד איתה גם תפילה כנה לשובם הביתה במהרה של כל 125 החטופים והחטופות, כמו שאנחנו נוהגים תמיד.

אנחנו ממשיכים היום בפרק שעוסק בנושא היבואן ואני אבקש מפנינה להציג את ההסכמות. כפי שהתחייבנו בעבר, אנחנו גם נפעל בעתיד להגעה להסכמות יחד עם כל הגורמים ונוביל את החוק הזה יחד, בשיתוף פעולה. כרגע, התעשיינים עמדו על הפרק בנושא הפערים שהיו בינם לבין היבואנים. פנינה, תציגי בפנינו בבקשה את ההסכמות שהגעתם אליהן ועוד מעט נעבור לנוסח.

צוהריים טובים, תודה רבה. כדי למנוע את טענת האפליה שעלתה מהתעשייה, יצרנו שוויון הזדמנויות בין יבואן נאות ליצרן נאות על מנת שיוכלו להיכנס ונוכל להחיל עליהם את הסעיף שקבענו לגביו חקיקת מזון מצומצמת.

התנאים הם כדלקמן, היצרן יצטרך להיות יצרן נאות וזה אומר שהוא מיישם תוכנית בקרת איכות במדרג גבוה, שיש לו אישור יצור נאות או לחילופין, הקדמנו את ההוראה שהייתה אמורה להיכנס לתוקף ב-2026 והיום מאפשרים לכל יצרן להיכנס ולנהל מערכת בטיחות מזון עצמית, להגיש אותה ללשכה שבתום שיפוטו נמצא המפעל ולהתחייב לפעול לפיה. היצרן יקבל באופן מקוון אישור בדבר הגשת תוכנית בטיחות מזון עצמית וזה התנאי ראשון. התנאי השני הוא שהוא לוקח על עצמו באופן מלא את אימוץ ההוראות האירופיות ביום בו הוא מצהיר ורק אז ובתנאים האלה, הוא יוכל להנות מההקלה של סעיף 50א.

המשמעות היא שאנחנו הוכחנו שלא מדובר בקבוצה ריקה. לפי הרישומים שיש היום בידי המכון לייצור, ישנם כ-500 יצרנים הרשומים שהם מייצאים לאירופה אז כבר ביום התחילה, יצרנים יוכלו להיכנס למסלול הזה. הוראת השעה נועדה להיות לחמש שנים אז אנחנו מקווים שבחמש שנים האלה יותר ויותר יצרנים ייכנסו למסלול ואז יהיה שוויון מלא בינם לבין היבואן הנאות.

לבקשת התעשייה, אנחנו חידדנו והבהרנו שאכן מדובר רק על הוראות מאומצות שחלות רק על מזון. אין זה אומר שאנחנו מנסים להחיל את כל ההוראות האירופיות באמצעות הסעיף הזה וזאת הבהרה שנעשתה לבקשתם.

מה זה המשפט האחרון? אפשר להבין?

נכון להיום, מלבד ארבעת ההוראות שאימצנו ברפורמה הקודמת, עומדות על הפרק קבוצה גדולה של הוראות שעוסקות בנושא של סימון.

את מדברת על התוספת השנייה.

כן, אלו ההוראות המאומצות.

או-קיי, אז את אומרת שסיכמתם לגמור את החקלאות.

לא, לא.

ממש לא.

ככה אני הבנתי.

הם אומרים שההוראות האלה עוסקות רק במזון, אלה לא הוראות שעוסקות - - -

לאט, לאט, בצורה מדורגת במשך חמש שנים, לא מיד.

להפך, אנחנו אומרים שזה מזון. food ולא feed, למשל.

אנחנו מדברים כאן כרגע על הוראות מאומצות שנסכים לגבי על מהן חלות. אנחנו מדברים על סימון, אנחנו מדברים על תוספי מזון, אנחנו מדברים על קבוצה של - - - חומרים משפרי מזון, אנחנו מדברים על קבוצה של חומרים שעוסקת בחומרים שבאים במגע עם מזון ואנחנו מדברים על קבוצה של מזהמים נוספים.

טוב.

זה בעצם כל ההוראות המאומצות.

תודה רבה. כן, בבקשה. מה השם?

אפרת ורד ממשרד החקלאות. אני מבקשת לחדד את הדברים שאמר אורי דורמן ואת הסוגייה. לפי מה שאני מבינה ממה שפנינה אמרה, זה חל על יצרן אבל זה לא חל על העוסקים בתוצרת חקלאית ולכן, האפליה והבעיה של העוסקים בחקלאות קיימת. מה הפתרון לגבי - - -

השאלה היא אם אתם מבקשים שזה יחול גם על - - -

אנחנו מבקשים הבהרה.

אנחנו נבהיר את זה כשנגיע לסעיפים שיעסקו בתוספת השנייה א' וזה גם בנוסח יהיה כתוב שמדובר בעניינים שנוגעים למזון וגם באותם עניינים כמו האריזות. עכשיו אתם אומרים שאתם רוצים שגם ה-feed יהיה שם? אני מנסה להבין מה הכיוון שלכם.

לא, זה לא קשור ל-feed.

אני אסביר.

אבל השאלה היא אם זה נוגע לעניין עכשיו. פנינה אומרת "אנחנו מבהירים לבקשת היצרנים כי הם חששו שאולי אנחנו מדברים גם על עוד דברים שמעבר למזון אז לא, אנחנו רק במזון".

אני רוצה לדבר בשם התעשיינים ואני אסביר. אני אקח את העגבנייה שמגדלים אותה בשביל לעשות ממנה קטשופ. בשטח הגידול חל עליה הדין הישראלי, ברגע שהיא עוברת את שער המפעל אז יחול עליה הדין האירופי.

אם המגדל של אותה עגבנייה השתמש בחומר הדברה שהוא אסור לשימוש באירופה אז ייפסלו את העגבנייה הזאת והחקלאי לא יוכל לגדל וגם לא יהיה טעם שהמפעל הזה יתקיים כי אף אחד לא ייבא עגבניות לתעשייה מחוץ לארץ. לכן, זה לא יכול להיות. גם לגבי החומרים שבאים במגע עם מזון. מה זה הדבר הזה?

כן, כמובן שכשאנחנו נגיע לזה אנחנו נדבר על זה.

יין, אריזות וכל הדברים האלה.

כשאנחנו נגיע לתוספת השנייה אנחנו נתעכב על זה, כמובן.

זה לא ייתכן בלי שתהייה הבהרה ברורה של העניין הזה והסיכום הזה לא מקובל.

אורי, כשאנחנו נגיע לתוספת השנייה, אנחנו ניגע בכל אחד מהפרמטרים האלה - - -

אבל היא מדברת על התוספת השנייה.

אדוני, אני רוצה להתייחס כי דיברו בשם התעשייה.

מיד אתן לכם. כמובן שאנחנו נתעכב על כל סעיף וסעיף וניגע בו.

סליחה, אני רוצה לתת דוגמה.

דקה, ליאור ידבר ואחרי זה אתה.

אדוני היושב-ראש, אני באתי מאוד מוכן ומדויק כי חששתי מהסיטואציה הזאת. ברשותך, אני איצמד למה שכתבתי כדי לחדד את מה שנאמר ולא אדבר בעל פה כהרגלי.

אדוני היושב-ראש וחברי הוועדה, אנחנו מודים לוועדה, למשרד הבריאות ולצוות של פינה על המאמץ ושיתוף הפעולה. במעשים ניכר כי חשוב עניין התעשייה אבל עוד יותר עניין החקלאות. אנחנו אכן הסכמנו לפשרה בעניין הניסוח הנוכחי, אור לכך שהובטח לנו בפגישה שהייתה אתמול וגם לאורך כל הדרך, שכבר במעשה החקיקה הנוכחי יוסדר עניין הממשק בין החקלאות הישראלית והתעשייה הישראלית מחד ומאידך, בעבר הובטח שתישמר היכולת החופשית של התעשייה לרכוש ולהשתמש בחומרי גלם ואריזות מהעולם כולו עד להחלטת הוועדה המייעצת שתידון בעניין.

חובתי הציבורית להבהיר כי מבחינתנו הוראת שעה זו היא הרע במיעוטו. בעוד יבואנים יוכלו ליישם מיידית את הנחיית החוק, לחלקה העיקרי של התעשייה ייקח אולי שנים. לא זאת גם זאת אדוני, אנו, תעשייני המזון הישראליים, עם מוזר. אנחנו אופטימיים נצחיים וחוששים כל יום שהרי אנחנו עוסקים 7, 24 במזון אותו צורכת מדינת ישראל יום ביומו. אדוני, אנו חוששים ממצב בו תמהיל רכיבי המוצרים ישתנה כחוק ולאו דווקא לטובה.

לכן, בקשתנו ממך אדוני – כאשר נגיע לסעיף, כמובן – נקבע כי הוראת השעה בהקשר זה, לא תהיה חמש שנים אלא לעמדתנו, הרבה פחות, דהיינו שנה ובכל מקרה לא יותר משנתיים. כך תוכלו אתם פה בבית המחוקקים של ישראל לבחון את התוצאות של הרפורמה ואם חלילה וחס חששותיי או חששותינו יוכחו כנכונים, נוכל לתקן את שדרוש תיקון.

לסיכום, אני אגיד עוד משפט אחד. זה ברור לנו כשמש שההסכמה שלנו כפופה להסדר שיהיה, בהנחה שהוא יהיה, בנושא של חומרי גלם לתעשייה ושנוכל להשתמש בחקלאות מקומית. אני לא מאמין שסוף הדרך תהיה במצב שבו זה לא יקרה. אני פשוט לא יכול לקבל את זה ואני בטוח שזה יקרה.

תודה רבה. כן, מה השם בבקשה?

שמואל לויט מנכ"ל המועצה לענף הלול.

שלום וברכה אדוני, בבקשה.

שלום. אני רוצה לתת דוגמה קונקרטית. יש מפעלי מזון ומפעלי בשר שקיבלו היתר לייצא לאירופה ולייצא לארצות הברית. המפעלים האלה עומדים בדרישות החמורות ביותר של מי שמייצא לאירופה ולארצות הברית לאורך השנים. השירותים הווטרינריים של האירופאים ושל האמריקאים לא עושים את זה - - - ואחת לשנתיים הם שולחים משלחת כדי לבדוק שגם המפעל וגם השירותים הווטרינריים עומדים בכל הליכי הבקרה שנדרשים מהם.

בלי לנקוב בשמות, אחד המפעלים שמייצר, כמובן קולט עופות מהמגדלים שכפופים למה שנקרא, ההוראות הישראליות אבל דרך ברגע שהתעשייה תידרש, זה יחיל את הדרישה על המגדלים וזה דבר שהוא לא בר ביצוע.

בהיבט הכללי, אני גם לא מבין את החתירה לרוץ אחרי אימוץ ההוראות האירופיות ולא האמריקאיות, הן שונות אחת מהשנייה. האירופאיות שללו עכשיו את היתר הייצוא לאירופה בגין ביקורת שהייתה לפני ארבע שנים אבל אתם שבאירועים הנוכחיים - - - אני לא הייתי שש לתת לנורבגים ולספרדים לקבוע את ההשלכות של מה שקורה במזון אצלנו.

הריצה המטורפת אחרי אירופה לא לחלוטין ברורה לי ועם כל ההבנות שניסו להגיע אליהן, היא יוצרת בעיה גדולה אצל המגדלים שלא ניתן לפתור אותה ככה.

תודה רבה. אביב.

אוסיף רק דבר אחד. חלק מהדברים שאנחנו דייקנו אתמול בנוסח זה שמדובר פר מוצר או פר מזון ולא על הדרישות מכלל הפעילות של המפעל, שזה היה אחד החששות שלנו אז חשוב לי לציין את זה גם פה לפרוטוקול. תודה לשירות המזון הארצי על זה. ליאור ציין דברים נוספים ובהמשך אנחנו גם נדבר על ועדה מייעצת.

כמובן. פרופסור טליה אינהורן היא אחרונת הדוברים ואז אנחנו עוברים ליועצת המשפטית. בבקשה.

אני רק רוצה להעיר שבאמת אין לכך דוגמה ויש בעיה קשה לאמץ חקיקה של גוף אחר שאין לנו שום השפעה על התוכן שלו. למה אני מתכוונת? למשל, צרפת נתקלה לאחרונה בבעיה קשה והיא מאבדת מזון אז היא פנתה למוסדות האיחוד והם נתנו לה הקלות גדולות בסימון, תוקף וכן הלאה כי לה יש בעיה. לישראל אין למי לפנות.

הסתכלתי גם בוועדה המייעצת. זאת צריכה להיות ועדה מייעצת מקצועית מטעם הגופים השונים, שנציגם ממונים ע"י הגופים המתאימים והכל צריך להיות מתורגם לעברית. שם הם מתרגמים ליוונית פורטוגזית וכן הלאה. פה, הכול חייב להיות בעברית פה ושיהיה לנו מנגנון בקרה על כל דבר שאנחנו מקבלים. כלומר, כשהם יעשו שינויים, צריך שזה לא אוטומטית יחול אצלנו.

מאה אחוז. אני חושב שהזכרת את זה גם בדיון הקודם.

כן אבל לא באופן הזה כי כל פעם מתחדד אצלי איפה נמצאת הבעיה. הסתכלתי בוועדה המייעצת שיש בה נציגי ציבור - - -

אנחנו נגיע לזה ונדבר על זה, כמובן.

אבל בכל מקרה צריך שיהיה מנגנון בקרה כדי שהתיקונים לא יאומצו אוטומטית אלא תשהיה לנו ביקרות עליהם ואפשרות - - - .

כשאנחנו נגיע לנושא הוועדה המייעצת אני אאפשר לך שוב לדבר על הנושא הזה, כמובן.

תודה.

בסדר גמור. גברתי היעצת המשפטית, אני אבקש שתקראי את התיקונים אליהם דיברנו ואז נמשיך מאיפה שעצרנו.

באיזה סעיף אנחנו?

אנחנו הגענו לסעיף 115 ובעקבות הדיון הקודם היו כמה תיקונים. אני אתחיל מעמוד 5 בנוסח שלפניכם. עלתה הערה אחת בה ביקשתם אם אפשר יהיה להתייחס בין המסמכים גם למסמכים שעליהם על סמך אותם מסמכים אדם נרשם כיבואן נאות אבל עברנו וראינו שיש כמה וכמה הוראות שמאפשרות על סמך - - -

בסעיף 114 יש אפשרות לשלול את התעודה של היבואן הנאות, הוא יכול להיחשב מפר אמון ויש עיצום כספי על אי-עמידה בתוכנית אז אי-עמידה במסמכים עומדת גם כן נגד היבואן ולא רק כנגד היצרן, כמו החשש שעלה.

איך הוא נחשב למפר אמון אם זה לא נכלל בסעיף 58? זה הסעיף שדיברנו עליו.

זה נכלל כי בסעיף 58 הוא נחשב למפר אמון. את אומרת שזה לא אחד מהמסמכים?

בדיוק, זה לא אחד מהמסמכים שמופיעים בסעיף 58, לכן העליתי את זה.

סליחה.

נעה, הוא לא צריך להיות מפר אמון, כבר אמרנו על זה. מי שלא עומד ביבואן הנאות יוצא מהמסלול, מתבטלת לו תעודת רישום היבואן נאות וחלות עליו כל רשימת הכללים שחלים על ביטול רישום יבואן. לכן, אין צורך בכפילות של מפר אמון. מפר אמון זו נורמה הרבה יותר נמוכה בה אתה נענש בתוך המסלול. ברגע שיש לך הפרה, אתה לגמרי יוצא מהמסלול.

שרון גם הפנתה את תשומת ליבי לכך שיש הפרה לפי 54א שמפנה לסעיף 115 ולכן יש פה עניין מעגלי.

יש מעגל, תודה.

בסדר?

כן.

אז תקריאי את הנוסח.

רגע, בסעיף 79(ד) יש לנו תיקון קטן באותו עמוד 5 שבפניכם. בסעיף 79(ד) אנחנו נתקן גם את הרישה כדי שיהיה ברור שמדובר שם ביבואן הנאות, זה כמובן אותו יבואן נאות במסלול האירופי שהסעיף פה עוסק בו.

את צריכה להקריא את זה?

זה מופיע פה בפסקה אחת, ברישה אחרי היבואן, "יבואן נאות". תיקון נוסף שביקשתם היה לגבי החשבונית מכירה וקנייה, זה מופיע בעמוד 6 שלפניכם. מה שאנחנו מציעים זה שיהיה כתוב בנוסח "חשבונית מכירה או קנייה על ידי יצרן או משווק במדינה באיחוד האירופי לשם ייצור או שיווק במדינה באיחוד האירופי, לפי העניין, או על ידי יבואן המייבא מזון אליה למדינה באיחוד האירופי לשם שיווקו בה". זאת אומרת, תהייה את ההדגשה שאנחנו מדברים על השיווק במסלול האירופי.

גל ברנס מאגף תקציבים. אני רוצה להתייחס כי אנחנו מתקנים סעיף שמעולם לא הייתה בו בעיה ויכול להיות שאנחנו מייצרים בעיה בלי לדעת. כל הרציונל היה שלא יתחשבו בחשבונית לישראל אז במקום להתחיל לכתוב מה בדיוק החשבונית הזאת עושה, עדיף פשוט לכתוב שזאת לא חשבונית לישראל ולסיים את העניין בזה. אפשר להגיד "חשבונית מכירה, למעט חשבונית שבין היבואן הישראלי לספק באירופה".

אבל אם זו חשבונית של משווק במדינה באיחוד האירופי או - - - אתה אומר שאם זה יצרן - - -

אם זה באירופה אז הכול בסדר כי אף אחד לא יודע אם זה לשם ייצור או שיווק וזה בכלל לא כתוב בחשבונית. אלו דברים קטנים שלא מין העניין ואחרי זה - - -

או-קיי, למישהו יש בעיה עם זה?

אדוני, זה עושה שכל.

מה שגל אומר זה לכתוב למעט אם זו חשבונית - - -

צריך לחשוב אם זה כולל גם חשבונית מאירופה אל מחוץ לאירופה ולא לישראל. תראי שזה סוגר לך את המעגל.

זהו, אני חושבת שזה כן משאיר בעיה אם אנחנו מדברים על קנייה מאת ייצרן. זאת אומרת, חשבונית מכירה של ייצרן שהוא אמנם ייצר - - -

מחוץ לישראל.

לא, הוא ייצר באיחוד האירופי אבל הוא ייצר באיחוד האירופי לצורך העברה לאפריקה או לאסיה.

לקנדה.

אבל הוא ייצר באיחוד האירופי. עד היום זאת לא הייתה בעיה, מלכתחילה. אם יום אחד נגלה שזאת בעיה אז אפשר יהיה לתקן אבל אני לא חושב שמישהו ניסה להביא חשבוניות לא תקינות.

לא, רגע. ייצור באירופה לאפריקה, לא מחייב את היצרן האירופאי לעמוד בדין האירופי בדיוק כמו אם אני רוצה לייצר לארצות הברית פה בישראל, אני חייב לעמוד בדין האמריקאי. בואו נהיה זהירים.

הוסיפו את הניואנס הזה בכמה סעיפים.

גל, אם זה לא קריטי אז אנחנו נשאיר את הנוסח ככה.

זה שהנוסח כרגע הוא ככה זה קריטי כי אנחנו לא יודעים מה הוא אומר.

למה?

כולם יודעים מה הוא אומר.

אף אחד פה בחדר, למעט - - - לדעתי, אף אחד פה לא מייבא מזון למדינת ישראל. אתה צריך לפנות עכשיו לספק שלך בחו"ל ולהתחיל לבקש ממנו כל דברים ואנשים נוטים להיות פורמליסטים.

למה? ליאור מייבא.

אני מייבא.

ליאור היחיד שמייבא.

אז הוא יכול להגיד.

בסדר אבל יש עוד כמה אלפי יבואנים בישראל. אנחנו לא מכירים את ה"פורמליסטיקה" ואם עכשיו הספק יסכים להגיד לו שזה לשם ייצור או שיווק או כל מיני דברים כאלה.

זאת חשבונית.

גל, אנחנו חושבים שליאור צודק.

בסדר, אבל אי אפשר להכניס סעיף כזה תוך כדי - - - עד עכשיו, כל סעיף שכתבנו בנוסח שנגע למשהו שהיה צריך לדעת מחו"ל אז וידאנו עם הרבה יבואנים שפנו להרבה ספקים בחו"ל ווידאו שהדבר הזה באמת אפשרי כי אחרת אנחנו בצורה שהיא לא מן העניין פוגעים בכל התהליך הזה.

עלתה בעיה מאוד מדויקת והיא שאנחנו לא רוצים את אותה חשבונית שבין ישראל לאירופה. הבעיה הזאת לא התגלתה עד היום כבעיה והסעיף הזה בתוקף כבר שלוש שנים.

או מאירופה לאפריקה.

אני חושב שכדאי למקד את הבעיה ולא להוסיף כי עכשיו זה בצורה פוזיטיבית. אם רוצים למעט דברים אז עדיף להגיד מה רוצים למעט ולא להוסיף.

אפשר למעט.

אביב, אפשר למעט וזהו.

אפשר למעט את שני הדברים.

אפשר להגיד "למעט ייצור מחוץ לאירופה".

כן.

אדוני, יש לי רק הערה אחת. נאמר פה במהלך הדיון כמה פעמים "התייעצנו עם יבואנים". ראוי ונכון להתייעץ בעניין הזה גם עם יצרנים שמייבאים חומרי גלם. זאת הערה בונה על הקשר עם - - -

נרשם לפרוטוקול. הלאה.

אנחנו מתקנים את זה ל-"למעט לשם ייצוא מחוץ לאירופה". בסעיף 9 - - -

זה מחוץ לאירופה.

נא לא להפריע. איפה את?

אנחנו בעמוד 7 בסעיף 9 פסקה אחת "ובלבד שביצע את הבדיקה".

יש לי כאן הערה.

בבקשה, רז.

רז מלשכת המסחר. יש לי שתי הערות על סעיף 96. אני מבקש למחוק משהו במשפט שמתחיל ככה "על אף האמור בסעיף קטן (א) יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי". אני דיבתי עם הנציגים של משרד הבריאות ואני מקווה שהם יאשרו כן שבאמת אפשר למחוק את המילים על כל שזה מוגבל רק למסלול האירופי.

כל יבואן נאות יכול להשתמש בחלופה הזאת, זו חלופה מחמירה שמצריכה תעודות בדיקה ולכן אנחנו מבקשים את המחיקה הזאת.

אתה מבקש שלא יהיה כתוב במסלול האירופי?

כל יבואן נאות, גם אם הוא לא עושה את הייבוא במסלול האירופי יוכל - - -

זה מקובל על משרד הבריאות?

רגע, זה 96(א)(1)?

כן.

כן, אבל בואו נקריא אותו.

מה שאני אומר זה "על אף האמור בסעיף קטן (א) יבואן נאות רשאי שלא לבצע בדיקה כאמור ובלבד" - - - כאן יש לי הערה נוספת.

רגע, זה מקובל?

כן, אם זה מקובל על משרד הבריאות.

פנינה אמרה שזה מקובל.

רגע, רשאי שלא לבצע - - -

"רשאי שלא לבצע בדיקה כאמור ובלבד שביצע את הבדיקה של המזון שבמשלוח בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות שקבע לפי סעיף 115(א)(1);".

מה אתה רוצה להעיר על זה?

זה היה בלשון עתיד, תיקנתם את זה ללשון עבר.

נכון.

בפועל, חלק מהבדיקות ייעשו קודם, חלק מהבדיקות ייעשו למשלוח הספציפי וחלק ייעשו לעתידיות אז מה שאנחנו מציעים זה להפוך את זה להווה, "ובלבד שהוא מבצע את הבדיקה של המזון בהתאם לתוכנית בקרה". זה מה שאמור לקרות.

בעקרון, אנחנו מסכימים אבל אנחנו רק צריכים למעט את כאן את המזונות לתינוקות ואת - - -

את הרגישים, בכלל.

את הרגישים שלא מותאמים במסלול האירופי.

השאלה היא למה לא כל הרגישים. בדיון הקודם, אמרתם שאתם רוצים להשוות את - - -

לא, אני צריכה לבדוק את זה. לבשר ולמזון לתינוקות - - - שהסעיף הזה לא יחול על מזון לתינוקות.

או-קיי, רק מזון לתינוקות?

לא. יש עוד - - - אנחנו צריכים לבדוק.

לא כל התוספת ל-12.

אתם רוצים להחריג את תוספת 12 או שזה בכלל לא מתאים למזון רגיש? פנינה, בדיון הקודם את הסברתם שיש הבדל בין המזון הרגיש לבין המזון הרגיל. הטענה הייתה חזקה לגבי המזון הרגיל כי הוא אומר "יש לנו תוכנית בטיחות" - - -

לא, הטענה היא בהחלט גם למזון הרגיש. הרבה מזון רגיש מביאים גם במסלול האירופי.

אנחנו יכולים להסכים לזה רק על המזון הרגיל, אני לא יכולה להסכים לזה על המזון שמוחרג בתוספת ה-12.

למה?

כי שם יש מזון לתינוקות ובשר.

אם זה לא מותר במסלול האירופי - - -

להכול יהיו בדיקות לפי התוכנית בקרה שנעשה.

לא, לא.

למה צריך למעט את זה? אנחנו יודעים - - -

לא נכון. לא מוותרים להם על הבקרה ביבוא, לא מוותרים להם על האישור המוקדם. זיווה, זה ממש לא נכון.

רז, בכל מקרה, זאת הייתה הכוונה מלכתחילה. בסדר?

אני רוצה שזה יהיה רק למזון הרגיל.

מצבו לא אמור להיות טוב מאשר היבואן במסלול האירופי.

זה לא יותר טוב. אני לא רוצה שזה יהיה יותר טוב, אני רוצה שזה יהיה אותו דבר. אני לא מבקש שיהיה יותר טוב.

היבואן במסלול האירופי לא מתייחס למוצרים שהם בתוספת.

היבואן במסלול האירופי מקבל שתי הטבות עצומות שהיבואן שלא במסלול האירופי לא מקבל, הוא גם לא צריך אישור מוקדם והוא גם לא צריך לבקש כל פעם שחרור. זה משהו אחר.

רז, זה יכול לחול על המזון רגיל, על המזון בתופסת ה-12 זה לא יחול.

בסדר, אנחנו נבקש לדבר גם על זה כי זה משהו שהוא באמת מאוד חשוב מבחינתנו.

זה המשמעות של המסלול האירופי.

המסלול האירופי מבטל את האישור המוקדם ומבטל את - - - מה זאת אומרת?

תדברו על זה בינכם מחוץ לשעות הוועדה ותנסו להגיע לאיזושהי הסכמה או הבנה, אם לא תגיעו אז אני אכריע בסוף.

בפסקה 2 יש שינוי נוסח. אנחנו עושים תיקון בסיפה של סעיף קטן (ב). סעיף קטן (ב) אומר איך צריך לשמור את המסמכים ובסופו תבוא איזושהי הוראה חריגה "אולם יבואן נאות" ואז נוריד את המילים "המייבא מזון במסלול האירופי", בהתאמה לתיקון שדיברת עליו בסעיף (א).

כן.

"ישמור את תוצאות הבדיקות שאותן ביצע בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות כאמור בסעיף קטן (א)(1)". זה תיקון נוסח.

רגע, אנחנו ב-96(א)?

96(ב). את רצית להתייחס לנושא של "ביצע" או "מבצע" בפועל.

קרן רוט ממשרד המשפטים. זאת התפלפלות משפטית אבל השינוי נעשה כי יש איזושהי דרישה מיבואן המזון לעשות בדיקה לאצוות שבמשלוח. בשביל לקבל את הפטור מהבדיקה, הוא צריך להראות שהוא ביצע משהו אחר במקום כי אחרת אין לדעת מה סד הזמנים שהוא אמור לעמוד בו ביחס לכל אחת מהבדיקות.

לא, זה מוגדר היטב בתוכנית הבקרה שלו, שהוא חייב לשמור לצד הבדיקות שהוא שומר.

לא, אלו בדיקות שהוא שומר. זה השמירה של הבדיקות.

כן, נכון.

אני שואלת מתי הוא מבצע הלכה למעשה את הבדיקה?

הבדיקה היא לפי התוכנית, התוכנית אומרת שאת המיקרו-ביולוגיה אני בודק במשלוח הזה, את המזהמים במשלוח הזה וכן הלאה. זאת המשמעות של תוכנית הבקרה, אני מגדיר מראש את מה אני בודק ומתי.

זה לפי התוכנית.

אתם יודעים מתי לבדוק את זה?

זה לא קשור לפיקוח שלנו.

זה מקובל עלייך לעשות את זה בזמן הווה?

אני חושבת שמבצע - - - הוא אומר לפי התוכנית.

טוב.

רז, אני מציעה שאנחנו נדבר על הכול בנפרד ולא על רגל אחת.

לא, רק הניסוח בלשון עבר או הווה אפשר לתקן עכשיו.

את זה אפשר.

בסדר, על זה דיברנו עכשיו.

"ובלבד שהוא מבצע את הבדיקה של המזון בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות".

בסדר, הפכנו את הסעיף כולו ללשון הווה. בבקשה.

קראנו את שני חלקיו של סעיף 115 ועכשיו אנחנו מגיעים לתיקון בסעיף 133 ואנחנו נמצאים בתוך ההגדרה של העברת מזון".


תיקון סעיף 133
13.
בסעיף 133 לחוק העיקרי, בהגדרה "העברת מזון", בפסקה (4) אחרי "העברת מזון" יבוא "שמתבצעת רק".




זאת אומרת, העברת מזון שעליה חלות כל חובות העקיבות היא העברת מזון למעט הרשימה שיש באותו סעיף ואחת מההחרגות היא העברת מזון שמתבצעת רק מחוץ לישראל אל יבואן במסגרת יבוא. זה אחד החריגים. מה חשבתם לחדד פה בהברה "רק למטרה הזאת"?

רצינו לשמור ולהבהיר את נושא החשיבות של העקיבות ועשינו את זה במקביל גם בתיקון של סעיף 54א. זה כדי לבוא ולהגיד שכל סעיף העקיבות לא גורע מכך - - - הסעיף הזה לא חל על עקיבות של יבואן אחורה אבל זה חל על יבואן קידמה ולכן היה לנו חשוב שהפטור לגבי זה לא חל על היבואן.

זאת אומרת שהספק לא צריך לשמור את המסמכים שהוא מכר בשביל היבואן לצורך הבאה לישראל אבל היבואן עצמו צריך לשמור את המסמכים שאותם הוא קיבל כדי להראות שהוא קיבל את הדברים מהספק.

כן.

אדוני, יש כאן עוד שלושה סעיפים אבל ברשותך, אני מציע שנדלג עליהם כרגע כי הם לא רק ליבואן ונתקדם לסעיפים שהם רק ליבואן.

אפשר לשאול שאלה?

כן, בבקשה.

דן סלומון מארגון הצליאק. יש נקודה אחת שהתחלתי להעלות אותה פה אבל עוד לא דיברתי עם שירות המזון. אין ייבוא מקביל למוצרים ללא גלוטן. כלומר, אין תחרות. אם יש לי מוצר אחד לדוגמה, פסטה אז רק היבואן הרשמי יכול להביא אותו, יבואן אחר לא יכול להביא אותו.

למה?

אין ייבוא מקביל.

למה?

אני אסביר.

את זה החוק אמור לפתור.

לא, שנייה.

לגבי כל המזונות, לא רק ללא גלוטן.

מה שמבקשים מהיבואן הרשמי זה כל הבדיקות, את ה-GMP, את ה-ISO 22,000, את כל בדיקות המעבדה. את כל התיק שאתם מבקשים, הוא נותן רק ליבואן הרשמי, הוא לא נותן את זה לשום יבואן אחר.

איך אנחנו פותרים את הסוגייה הזאת, עם כל הרפורמה הזאת, כדי שגם יבואן אחר יוכל להביא מוצרים ללא גלוטן בייבוא מקביל.

זאת הרפורמה.

זאת הרפורמה.

כל מה שהרפורמה הזאת עושה זה לנתק את הקשר עם היצרן ולכתוב במפורש מה עוד אותו יבואן צריך במסלול האירופי. אם זה משווק באירופה, אתה יכול להביא את זה ממי שאתה רוצה, בתנאי שאתה מנהל את הסיכונים ביחס למי שאתה מביא ממנו את המוצר.

בשביל זה אנחנו יושבים פה.

זה אומר - - - אתה צריך לבצע את הבדיקות בעצמך, אם אין לך בדיקות - - -

סליחה, לא הבנתי את זה. אם יש לי משווק באירופה שמייצר את אותו מוצר, אם אני עושה למוצר הזה את הבדיקות - - -

אתה לא צריך להיות יבואן בלעדי, אתה יכול ללכת ולקנות את זה מספק ביניים ואז לנהל את הסיכון בעצמך.

היבואן?

כן.

היבואן מבצע בדיקות.

טוב, תרחיבו איתו אחרי זה. זה בא לידי ביטוי פה בחוק.

זו בעצם הרפורמה.

זה חלק מהמטרות המרכזיות של החוק. בבקשה.

סעיף 14 מתקן את סעיף 170, אלו סעיפים שעוסקים במזון באופן כללי וזה התיקון שנעשה פה.


תיקון סעיף 170
14.
בסעיף 170(א) לחוק העיקרי, במקום "שירותי" יבוא "חטיבת" ואחרי "במשרד הבריאות" יבוא "או מי שהוא הסמיכו".




אתם רוצים להסביר מה השינויים? נראה לי שזה יותר נוגע בשינויים מבניים אצלכם.

כן, זה לבקשתה של ד"ר שרון אלרואי, ראש חטיבת בריאות הציבור שהיא הגורם שמכיר במעבדות לבצע בדיקות של מזון. יש פה שינוי סמנטי של שם היחידה ובמהות, זה כדי שהיא תוכל להסמיך מטעמה.

טוב, זה לא מהותי. זה חצי טכני, נכון?

כן.

תיקון סעיף 173
15.
בסעיף 173(ב) לחוק העיקרי, במקום "נמסרו" יבוא "נשלחו", והמילים "בדואר רשום או בדרך אחרת שקבע השר בתקנות" – יימחקו.

זה לא תיקון טכני. זה נכון לנו בעיקר כי היום התעודה משמשת כראייה לצורך הטלת עיצומים וככול שמישהו לא הולך לקחת את הדואר בדואר רשום - - - התהליכים כבר עברו מהעולם ואנחנו רוצים לעשות הכול בצורה מקוונת ולהשוות את זה לסעיפים אחרים שקיימים אצלנו בחוק.

או-קיי.

זה נוגע לתעודת הבדיקה?

רגע, חייבים אישור מסירה.

זה אומר לשלוח את תעודת הבדיקה - - -

זה מקוון.

בתוך 21 ימים. לא אמרתם איך לשלוח אבל זה בטח לא בדואר רשום.

לא, אנחנו שולחים את זה בדרך מקוונת.

זה צריך להיות כתוב כאן בסעיף.

אבל זה לא כתוב בתוך הסעיף.

אנחנו כבר נשמע את הרציונל ואז ניתן לכם להתייחס. צריך להיות כתוב פה שזה מקוון או שיש סעיף אחר שמדבר על צורת השליחה?

לא כתבתם, כתבתם פשוט "נשלחו" בצורה שלא מבהירה מה הדרך לעשות את זה.

אנחנו יכולים להוסיף "בצורה מקוונת".

גם זה לא טוב, הם לא ישלחו.

לאן?

לכתובת של - - -

תחליטו בינכם שם.

לגבי "נשלחו", אנחנו יודעים שלפעמים שולחים וזה הולך לאוויר. חייבת להיות דרך לקבל אישור שהדבר באמת הגיע לתעודתו.

היא שואלת שאלה טובה.

אי-אפשר סתם לכתוב "נשלחו" אלא צריך שבאמת יתקבל אישור הם נמסרו.

או-קיי. דיברנו קצת על הנושא של איך האתר יעבוד.

למשרד הבריאות יש תקנות בדבר מסירת ממצאים והתקנות האלה מסבירות את כל הפרוצדורה ולמי שולחים. לא שולחים באוויר עם יונת דואר, שולחים לאדם שעוסק במזון הרלוונטי שאצלו נדגמה ונמצאה חריגה.

אבל אנחנו מדברים פה על תעודת בדיקה.

נכון.

הוא קיבל. העוסק במזון בא אלייך ואומר "הנה, קיבלתי תעודת בדיקה שנתנה מעבדה מוכרת", נכון?

נכון.

אז זה בעצם בינו לבין - - -

היום כתוב בדואר רשום או בדרך אחרת שקבע השר בתקנות ואנחנו רוצים להגיד שאת הדרך האחרת השר קבע בתקנות אבל להוריד את הסעיף "בדואר רשום", זה מה שאנחנו מבקשים.

זה בסדר אבל עדיין צריך שיהיה רשום "שנמסרו", לא "שנשלחו".

צריך לזכור מי מציג את תעודת הבדיקה. כשבא עוסק במזון ומציג תעודת בדיקה, רוצים לראות שהיא נשלחה אליו מהמעבדה המוכרת, נכון? זאת הפרוצדורה. אנחנו מדברים על ההליך של תעודת הבדיקה של מזון שנתנה מעבדה מוכרת.

אני מרגיש שמתעקשים פה ואנחנו מסתובבים סביב דברים. ליאור או אביב, רציתם להגיד משהו? ויתרתם?

לא, לא. ויתרתם.

יופי. אפשר להמשיך?

צריך להעביר את זה, חייבים להרעיל את מדינת ישראל.

אני אנסה להתייחס. אדוני היושב-ראש, כולנו רוצים להיות במקום שבו כאשר שולחים לך משהו מאיזשהו מקום ובוודאי כשזה רשמי, יש איזשהו אסמכתא או הוכחה. יש פרוצדורה. למיטב ידעתי, על פי חוק, גם אם אתה לא לוקח דואר רשום, זה נחשב שהוא התקבל כי אחר כך יש פרוצדורות מסוימות על סמך הדבר הזה.

גם אם אנחנו עוברים לאונליין אז עדיין צריך שיהיה ברור לאיזה אונליין ולא סתם ככה להגיד באוויר "אונליין". זה מה שאני חושב.

סליחה, יש תקנות שמסדירות - - -

זה ממש משפטי. אולי רוית רוצה להתייחס.

יש פה תקנות שיש בהן דרך שבה עוברים היום ואנחנו רוצים להמיר את זה, במקום דואר רשום זה יבוא למייל.

זה בסדר.

באותן תקנות מצוינת הכתובת הרשומה - - -

פנינה, אפשר בבקשה להוסיף "בהתאם לתקנות שנקבעו"?

מצוין.

לא, לא תקנות.

לא יודע, זה תקנות? מה זה?

היום, כל המערכת שלנו מסובבת על פורטל.

איך זה נקבע? איפה זה נקבע?

באנלוגיה, זה כמו שאני אבוא ואגיד "תגיש לי את התוכנית בטיחות מזון עצמית בדואר רשום". אי-אפשר שהרגולטור יקבל - - -

אין בעיה, איפה זה נקבע?

באמצעות הפורטל זה בסדר. אדוני, ההבהרה של פנינה מצוינת. הכול בסדר.

אני רק רוצה להבין את הסיטואציה. שירות המזון לקח דגימה והוא מעביר אותה לבדיקת מעבדה. המעבדה הזאת שולחת ישירות לעוסק במזון או שאתם שולחים לעוסק במזון? מי שולח? זה משהו שאולי לא כל כך ברור פה.

זה לא ברור פה כי זה לא חלק מהעניין. יש לנו שתי פרוצדורות ואם רוצים אנחנו רגע נעצור ונסביר. הדיגומים יכולים לבוא בשני אופנים. יש דגימה שמפקח דוגם ואז גם משרד הבריאות וגם העוסק במזון מקבלים אותה, כי אנחנו ממלאים טפסים ונשלח טופס נטילה למעבדה והיבואן או היצרן מקבלים עותק מאותו טופס. המעבדה שולחת את זה לשנינו, גם ליצרן וגם לרגולטור. הרגולטור עובר על הדגימה ורואה שיש כאן חריגה אז הוא מבקש את ההתייחסות שלו על חריגת ממצאים.

ההודעה "נמצאה פה חריגה, אנא התייחסותך", כדי לתת לו את ההזדמנות לטעון, הייתה הודעה בדואר רשום. כיום, כל המערכת של שירות המזון עברה להיות מקוונת. יש פורטל וכשיצרן מגיש אלינו תוכניות, אנחנו מחזירים לו.

אז בואו נוסיף את המילים "באופן מקוון" וזהו. נשלחו באופן מקוון זה הנוסח, תודה רבה. הלאה.

הסעיף הבא היה צריך להיות הסעיף שלפני כן.


תיקון סעיף 169
15א.
בסעיף 169 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

(ב) המנהל רשאי לדרוש ביצוע בדיקות במעבדה בישראל או במעבדה שאושרה או הוכרה על ידי אחד הגופים כאמור בסעיפים 42(ב) או 52(ב)(2) לצורך בדיקת המזון; היצרן או היבואן של המזון, לפי העניין, יישא בהוצאות הבדיקה וישלמן במישרין למעבדה, בין אם נטל בעצמו את הדגימה לפי דרישת המנהל ובין אם היא ניטלה בידי מפקח."




כיום, הסעיף הזה נמצא בתקנות ואתם הצעתם לכלול אותו פה בחוק. זה חלק מהעניין שבחוק תהיה העברה להוראות האירופיות ולא יישארו דברים בתקנות בישראל.

אם אני לא טועה, הוא נמצא בתקנות רק לעניין סימון ועכשיו מרחיבים אותו.

כן אבל מכיוון שכל רגולציית הסימון תאומץ אז אין טעם להשאיר את התקנות האלה עם אותה הוראה.

אני רק אגיד שחוץ מסימון, זה גם היה בייבוא. יש תקנה בייבוא שעוסקת בזה ואנחנו נבטל אותה.

אפשר להמשיך?

כן.

תיקון סעיף 256
16.
בסעיף 256(ב) לחוק העיקרי –

(1) בפסקה 24(א) במקום "בניגוד להוראות סעיף 54א(א)" יבוא "בניגוד להוראות סעיף 54א(א)(1);".


(2) בפסקה 24(ב), במקום "בניגוד להוראות סעיף 54א(א) יבוא "בניגוד להוראות סעיף 54א(א)(4)

(3) בפסקה 27 –

(1) אחרי פסקת משנה (ב1) יבוא:

"(ב2) בסעיף 3 בהתחייבות של היבואן בתוספת השלישית כאמור בסעיף 77(א);";

(2) בפסקת משנה (ג1) במקום "בסעיפים (3) ו-(5)" יבוא "בסעיף (5)".

איך אני אמור להבין מה זה מה?

עכשיו מסבירים.

כל התיקונים הם בסעיף 256, שהוא סעיף העונשין שלנו. הסעיף הזה קובע עבירות. אנחנו עבור על התיקונים אחד, אחד. התיקון הראשון בפסקה 1 מדבר על תיקון לסעיף 24(א). מקודם היינו בסעיף 54א ועכשיו אנחנו ב54א(1). אנחנו פשוט מדייקים את ההפניה בצורה הכי מפורשת.

את רוצה שאני אגיד על זה מילה?

כן.

התיקונים של העבריות בסעיף 54א(א) אלו בעצם תיקונים שנבעו כתוצאה מהפירוק של סעיף 54א כשפירקנו אותו לארבעה סעיפי משנה. גם העבירה שקבוע עכשיו בסעיף הקטן (1) וגם ב-(2) תחת סעיף 16, זאת אומרת התיקונים שעשינו ל54א(א)(1) ו-54א(א)(4), אלו עבירות שכבר היו קיימות היום בחוק ואנחנו רק דייקנו את זה בגלל הפירוק של סעיף 54. אין במובן הזה שום הבדל.

בסדר גמור, זה דיוק של נוסח.

נכון, בגלל ששינינו את המבנה של סעיף 54א(א).

כן.

אחרי זה, בפסקה 27 יש את התחייבות היבואן - - -

פה הכנסנו עבירה שהיא המקבילה לעבירה שיש לנו ליבואן הנאות. אם כבר היום יש ליבואן הנאות עבירה שנוגעת להצהרה בפרט 5 בתוספת השלישית א' אז הכנסנו את אותו הדבר בדיוק גם ליבואן הרגיל. זה כמו שזה מופיע לו בתוספת השלישית, זה אותו דבר, זאת הקבלה.

העבירה היא מייבא מזון שהוא מסר לגביו פרטים לא נכונים באחד מהמסמכים האלה ואז יש הפנייה למסמך ההתחייבות של היבואן בתוספת השלישית כאמור בסעיף 77(א).

נכון.

התוספת זאת התוספת עם ההתחייבות שזה משווק כדין?

לא, זה "קיבלתי מהספק שסיפק את המזון התחייבות לעדכן אותי במקרה שיוודע לו על הודעה בציבור על פגם במזון". זה ליבואן רגיל, זה לא ליבואן נאות. המקבילה לזה נמצאת בתוספת השלישית א', בהתחייבות שלו בסעיף 5 שהיא בדיוק אותו דבר ועל זה כן הייתה קבועה עבירה - - -

בסדר גמור.

אבל בתוספת השלישית הרגילה לא הייתה קבועה עבירה כלפי היבואן וזאת פשוט הקבלה, זה אותו דבר.

מאה אחוז. זה ברור, תודה.

ב-(ב) זה הפנייה להתחייבות של היבואן.

בגלל שמחקו את סעיף קטן (3) בהתחייבות בתוספת השלישית (א) אז אנחנו הורדנו את זה גם והשארנו רק את סעיף 5 במסגרת העבירה. אני אגיד שאם אנחנו נשנה את המספור של התוספת השלישית א' בעקבות המחיקה אז זה גם לא יישאר 5 אלא יהפוך ל-4 אבל צריך לראות איך זה יסתדר בסוף מבחינת נוסח.

בהתאם לנוסח, בסדר גמור.

אבל זה המהות של התיקון.

עכשיו אנחנו כבר עוברים להוראות המנהליות של העיצומים הכספיים והתיקון הוא בסעיף 261.

תיקון סעיף 261
18.
בסעיף 261 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (11ב) יבוא:

"(11ג) לא שומר תוצאות של בדיקה, בניגוד להוראות סעיף 96(ב)."

מה זה? הוספנו פה על - - -

פה יש עיצום כספי על אי-שמירת הבדיקה.

לא היה עד עכשיו? זה לא היה נדרש בכלל. היה נדרש?

היה נדרש.

זה היה נדרש כעבירה פלילית ואנחנו פשוט הכנסנו את עכשיו כעיצום.

היא הורידה אותנו, זה היה רק בעבירה פלילית ועכשיו עברנו גם לעיצום. רק עיצום.

לא, לא רק עיצום.

ברגע שזה נקבע כעיצום כספי אז כנראה שבדרך כלל אתם תפעלו בדרך של העיצום הכספי ולא בדרך של - - -

זה קבוע גם כעבירה עונשית ב-256(א)(13), זה עדיין נותר אבל אנחנו קבענו את זה בנוסף גם כהפרה עיצומית ועשינו שוב פעם השוואה בין שני הדברים.

כן, זה חלק מהמנגנון של השמירה.

באותו סעיף 96(ב) מופיעות עכשיו שתי ההוראות, גם השמירה הרגילה של הבדיקה וגם השמירה שנעשית לפי תוכנית הבטיחות.

לא, אני אדייק את זה. הסעיפים מתייחסים לרישה של סעיף 96 והסיפה היא הסייג. האפשרות שלך לא לשמור את הבדיקות היא רק אם אתה עומד בתוכנית של בקרת האיכות שלך. אם לא עמדת בתוכנית של בקרת האיכות שלך או בשמירה בה היית אמור לעמוד ואתה לא מקיים את התנאי אז את חוזר חזרה לתנאי הראשון שברישה, שבו אתה צריך לעמוד ועל זה העיצום. אין לנו עיצום כפול על 96(ב), יש לנו עיצום אחד.

אולי כדאי שתסתכלי רגע על הנוסח שדיברנו עליו בסעיף 96(ב).

בסעיף 96.

כי תיקנו אותו אז אולי צריך לבחון את הנוסח שלו.

נכון, אני מסכימה איתך. לגבי סעיף 96(ב) בגלל שאנחנו עושים את זה "ואולם" עם תנאי אז אולי צריך לכתוב את זה אחרת. "ואולם, יבואן נאות שמייבא מזון במסלול האירופי רשאי שלא לשמור את הבדיקות כאמור ברישה ובלבד ששמר את תוצאות הבדיקות שאותן ביצע בהתאם לתוכנית בקרת האיכות והבטיחות כאמור בסעיף קטן (א1)". צריך את התנאי הזה, שזה יהיה בלבד כי אחרת זה באמת לא קושר בין הרישה לסיפה.

כן.

צריך לעשות התאמה כי זה מה שהיה מנוסח בהתחלה בנוסח הקודם.

זה מה שהיה מנוסח. דבר ראשון שהפריע לי היה שזה לא היה ברור מה זה מחייב אותו לעשות בסוף ואיך הוא צריך לשמור אבל זאת בעיית נוסח. אדוני, אנחנו נחזור עם הנוסח הזה לדיון הבא.

לדעתי, גם לגבי (א) אנחנו עוד נצטרך לדייק את הנוסח.

או-קיי, הלאה.

תיקון סעיף 262
19.
בסעיף 262 לחוק העיקרי –

(1) בפסקה (22א), מקום "בניגוד להוראות סעיף 54א(א)" יבוא "בניגוד להוראות סעיף 54א(א)(1);";

דיברנו על זה מקודם.

דיברנו על זה.

262
19.
(2) אחרי פסקה (22א) יבוא:

(22א1) מייבא מזון במסלול האירופי שהצהיר הצהרה לפי פסקה 2(א) לתוספת השלישית א' בלי שהמזון משווק באיחוד האירופי בניגוד להוראות סעיף 54א(א)(2);

(22א2) מייבא מזון במסלול האירופי שהצהיר הצהרה לפי פסקה 2(ב) לתוספת השלישית א' בלי שהמזון מיוצר באיחוד האירופי בניגוד להוראות סעיף 54א(א)(3);";

(3) בפסקה (22ב), במקום "בניגוד להוראות סעיף 54(א)(א)" יבוא "בניגוד להוראות סעיף 54א(א)(4);" ואחריה יבוא:

"(22ג) מייבא מזון שלא בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות, בניגוד להוראות סעיף 54א(ב)(1);";

(4) בפסקה (23) –

(1) אחרי פסקת משנה (ב1) יבוא:

"(ב2) בסעיף (3) בהתחייבות של היבואן בתוספת השלישית כאמור בסעיף 77(א);";

(2) בפסקת משנה (ג1), במקום "בסעיפים (3) ו-(5)" יבוא "בסעיף (5)";

(5) אחרי פסקה (23) יבוא:

"(23א) לא צירף הצהרה של יצרן המזון או ספק המזון כאמור בסעיף 79ד(1א) להצהרה בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי, בניגוד להוראות סעיף 79ד(1א);";

(23ב) לא צירף הצהרה של יצרן המזון כאמור בסעיף 79ד(1ב) להצהרה בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי, בניגוד להוראות סעיף 79ד(1ב);";

הסברים.

את רוצה לקרוא גם את 6 כבר ונסיים?

איפה 6? אני לא רואה. אין פה.

"אחרי פסקה 33 יבוא".

זה לא ליבואן אז נשמור את זה לפעם הבאה.

בסדר.

סליחה.

חשבתי שנסיים עם העיצומים. טוב, אני אעשה עוד פעם סדר. 262 זה סעיף העיצומים שלנו וסעיף קטן (1) זה עוד פעם אותה השוואה שעשינו גם בנוגע לעבירות, זה סעיף 54א ופירקנו אותו לארבעה תתי-סעיפים.

סעיף 54א(א)(1) זה מה שהיה קבוע כבר היום ואין בו שום שינוי. השינוי היחיד שיש פה בהקשר של 54א הם ב-(א)(2) ו-(א)(3) שנקבעו ב-(22א1) ו-(22א2) וזה בהתאם לתיקונים ושינויים שהכנסנו בסעיף 54א שמתייחס לייבוא מזון במסלול האירופי בלי שהמזון משווק באיחוד האירופי ובלי שהמזון מיוצר באיחוד האירופי, בניגוד להוראות. זה התיקון הנוסף שעשינו ועשינו את זה רק בפן העיצומי, לא עשינו את זה כעבירה פלילית.

זאת אומרת שהוא הצהיר הצהרה וההצהרה לא נכונה?

כן. לגבי סעיף (3), זאת בדיוק אותה התאמה שעשינו ביחס לעבירה הפלילית ולמה שהיה כבר קודם, זה סעיף 54א(4). זה מה שהיה קיים היום וזה בעצם ייבוא מזון במסלול האירופי בלא אישור וקבלת הצהרה מאת היבואן הנאות בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי.

סעיף 22(ג) מתייחס לתוכנית בקרת האיכות וזה הסעיף החדש שהכנסנו ב-54א(ב)(1) שמתייחס ל-115. הוא מתייחס לתוכנית בקרת האיכות ואומר שהוא צריך ליישום אותה ולעמוד בה.

בהמשך אני רוצה להבין כמה עיצומים זה ואיך זה עובד אבל בואו נמשיך הלאה.

זה כן סעיף מאוד משמעותי כי עליו נשען כל המנגנון. כל המנגנון נשען על זה שיש לו תוכנית בטיחות ובקרת איכות ואם הוא לא עומד במה שהוא התחייב בו אז מוטלים עליו עיצומים כספיים.

למה רק עיצום ולא יותר?

מה זאת אומרת?

לא יודע, מסלול פלילי?

כי מדובר במשהו שהוא בונה לעצמו, אנחנו לא מטילים אחראיות פלילית על - - -

כן אבל הוא לא בנה את מה שהוא התחייב לבנות.

בגלל זה, זה עיצום. עיצום הוא בסכום של פי אחד וחצי מסכום הבסיס.

סליחה שאני שואל אבל מה יותר אלים? עיצום או עבירה פלילית? מה מלחיץ יותר?

זו כבר שאלה על האפקטיביות של התהליך.

זה מה שאני שואל.

אולי טובים ממני יסבירו פה. משפטנים - - -

אני חושבת שזה לא רק העניין של ההרתעה אלא מה ניתן לעשות. זאת אומרת, זה לא רק עניין של כמה זה מהר ויעיל. כמובן שעיצומים הם הרבה יותר מהירים ויעילים כי אנחנו לא במסלול של הליך משפטי, זה הליך מנהלי שמוטל על ידי הרגולטור. הרגולטור מטיל קנס עיצום של הפרה על התאגיד שביצע את ההפרה עצמה.

הבנתי.

אם אדוני יראה, בסעיף 260 משרד הבריאות גם עשה תיקון משמעותי לסכומים עצמם וסכום הבסיס הוא הרבה יותר גבוהה עכשיו. לכן, גם העיצום עצמו יהיה עיצום מאוד משמעותי עבור הציבור המפוקח שעלול להיפגע מהדבר הזה.

או-קיי.

אני אגיד גם שלא הכול מתאים לעבירה פלילית. יש דברים שהם גם לא מתאימים לעבירה פלילית.

מה שלי אכפת זה שבסוף, זה מה שיקרה. כשהוא אומר שיש לו בקרת איכות לפי 115 אז זה מה שיש.

עם זה אני מסכימה.

שלא יהיה לו קל לחרוג מזה או לעבוד עלינו, האזרחים.

אני חושבת שזאת אחת הסיבות המרכזיות שבגינן משרד הבריאות ביקש להעלות את סכום העיצומים.

מצוין. הלאה.

23 זה שוב מה שהסברתי מקודם לגבי סעיף 3 בהתחייבות של היבואן בתוספת השלישית כאמור בסעיף 77א. זאת השוואה להצהרה של היבואן הנאות שיש לנו בתוספת השלישית א' בסעיף קטן (5) וזה בדיוק אותו דבר.

בסעיף קטן (ב) עשינו תיקון שהוא תיקון טכני לגמרי בגלל שאנחנו מוחקים את סעיף קטן (3) בהתחייבות של היבואן הנאות.

ב-סעיף 79 זה בעצם התוספות שבהם אמרנו איזה הצהרות הוא חייב להוסיף במסלול היבוא וזה פרט טכני, אם הוא לא צירף את אותן הצהרות שהתבקש לצרף. נראה לי שסיימנו.

כן. מישהו רוצה להעיר? נהדר, אפשר להמשיך.

סעיף 21.

איך קוראים לך?

יולי.

נעים מאוד. יולי, אולי תמשיכי?

תיקון סעיף 277
21.
בסעיף 277(א) לחוק העיקרי, אחרי "עיצום כספי" יבוא "על יבואן נאות במסלול האירופי" ואחרי "לפי הוראות סימן זה" יבוא "ובלבד שהוכיח לממונה כי פעל בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות כאמור בהוראות סעיף 54א(ב)(1).

הסעיף הזה עוסק בהתראה מנהלית והוא מחייב למסור התראה מנהלית לגבי יבואן נאות. השאלה שעלתה כבר בדיון הקודם - - - אולי אתם רוצים להעלות אותה?

מי ביקש? רז? רווית.

נראה לי רז.

דברי, רווית.

אירוע מרגש.

אני אתחיל אם את רוצה.

אני לא יודעת מה אתה רוצה להגיד.

אני חושב שאני אומר את מה שאת רוצה להגיד.

הסבירות לא גבוהה.

היום, לפני התיקון, סעיף 277 מגדיר בהקשר שלא הפרה של הוראה מאומצת, לא יוטל עיצום כספי לפני שתימסר התראה מנהלית. בהצעה עכשיו מציעים שההקלה הזאת תחול רק על יבואן נאות במסלול האירופי שהוכיח לממונה שהוא פעל בהתאם תוכנית הבקרה.

אנחנו לא רואים סיבה שזה יחול רק באופן הזה. כל עוסק שמתנהל בצורה ראויה ולפי תוכנית בקרת איכות עצמית שהוא בנה, יכול לקבל את ההקלה הזאת שהיא הקלה די מתבקשת. לפני שמטילים עיצום כספי, נותנים התראה. אם אני פעלתי לפי התוכנית בקרה שאני הגדרתי אז איפה הבעיה?

או-קיי. רווית, זה מה שרצית לומר?

היא רצתה לחדד.

הרציונל הוא שכרגע יש נוהל התראות מנהליות ששירות המזון פרסם. אגב, נוהל ההתראות המנהליות מחריג הוראות רגולציה חדשות בגלל שהוא יודע שיש את סעיף 277 לחוק שמתייחס להוראות המאומצות ואומר שממילא שם יש התראה מנהלית.

אדוני, מה שיוצא כרגע זה שמי שיצטרך להתמודד בכלל עם ההוראות המאומצות זה בראש ובראשונה היצרנים. הם צריכים ללמוד עכשיו את 1169 וליישם את זה במפעלים שלהם.

את רוצה הוראת מעבר?

לא. אנחנו רוצים שהנוסח יישאר. אדוני, הנוסח הקיים אומר שבגלל שההטמעה של ההוראות המאומצות היא מורכבת אז תהיה התראה לפני עיצום כספי.

או-קיי. מה אתם חושבים?

משרד הבריאות בעצם שינה תפיסה ובא ואמר - - -

הטלת האחריות היא על - - -

הרגולטור לא יכול להיות בכל נקודת זמן ולכן האחריות הגדולה כאן מושטת על יצרן המזון. זה נכון שרגולציית המזון היא מורכבת אבל זה מה שנדרש. אפשר לדבר על תקופת מעבר, אפשר לתת טווח של הזדמנות ליצרנים כדי ללמוד את הרגולציה אבל בסופו של דבר, אחרי שנתנו דרגות חופש כל כך גדולות, אתה לא יכול גם - - -

אדוני, אני חייב להתייחס, ברשותך.

אני עוד לא סיימתי. אתה לא יכול להשאיר את משרד הבריאות בלי יכולת להטיל עיצומים, אנחנו נהיה במנגנון של התראה, כל הזמן "נו, נו נו" וזה לא יבוא לידי ביטוי. ברגע שאתה נותן ואתה משחרר, אתה חייב. זאת המשלמה הבאה באמצעי ההרתעה.

כמה זמן לפני עיצום את מוכנה שתהיה התראה בהוראת מעבר?

בואו נראה את המורכבות. יש אפשרות לדבר, צריך לראות מתי זה נכנס לתוקף - - -

או-קיי, אני משאיר את זה בצד.

אדוני, אני חייב להגיד משהו אחד.

היא לא סיימה, רק תיתן לה לסיים.

סליחה.

אני הייתי מבקשת שהנוסח הזה יישאר כפי שאנחנו ביקשנו. אפשר לקבוע שהוא ייכנס לתוקף בתוך הזמן שאנחנו ניתן להם - - -

על זה אני מדבר.

אדוני, אני חייב להתייחס.

או כפי שרוית אמרה קודם.

או בנוהל התראה שעשינו - - -

לגבי הוראות חדשות.

בעניין אכיפה ובנהלים.

אדוני, זה לא משנה אם זאת הוראת מעבר. בכל הוראת מעבר שתקבע, לא יכול להיות שבסיום התהליך, יבואן נאות במסלול האירופי יקבל הקלה של התראה לפני עיצום כספי וכל יתר השוק ילך ישר לעיצום כספי. צריך להיות שוויון לכולם.

ההבדל בינכם הוא שאתה רואה מה נכנס אליך לתוך המפעל לפני שאתה מכניס לתוך המפעל, לא? אני טועה.

לא, אבל אני חושב - - -

דקה, אני רוצה להבין אם אני טועה או לא. אתה יודע מה נכנס אליך. היבואן מקבל חבילה. יכול להיות שהוא לא בדק בזמן ויכול להיות שלא - - -

אדוני, אתה הרגע אמרת שמה שמעניין אותך זה מה שיקרה בפועל לסחורה והבדיקה שתעשה אז במילותיך שלך ולשיטתך שלך, צריך להקפיד.

כן אבל אנחנו גם יודעים שהוא לא בודק במאה אחוז. יש לו תוכנית של בדיקה - - -

אבל ההתראה היא על זה שהוא לא עמד בבדיקה. על מה ההתראה?

לא, לא. אם הוא לא עמד בבדיקה אז יש עיצום והעיצום מוכפל.

אז על מה ההתראה?

אני אנסה לעשות סדר. ההתראה היא על העמידה בהוראה המאומצת הספציפית.

מה ההבדל?

מה ההבדל?

אני אסביר. מה שקרה בשנת 2021 זה שעשינו מהלך תקדימי במדינת ישראל והתחלנו לאמץ הוראות מאומצות. היה חשש מאוד גדול מכל הדבר הזה ולכן עשו פה המון "שלייקעסים", גם בסעיף שתכף נגיע אליו של איך מאצים הוראות חדשות וגם באופן שבו אוכפים אותן.

בשלושת השנים האחרונות אזרנו קצת אומץ, למדנו את הנשוא ועכשיו אנחנו חושבים שאפשר להשתפר בזה וזאת הסיבה מלכתחילה אנחנו מורידים את כל אותן התראות ואי-אפשר לעשות "נו, נו, נו" לכולם כמו שפנינה אמרה.

בהינתן הדבר הזה, יש לנו איזשהו מדרג. למשל, יש לנו בחוק משווקים. בגלל שזה סופר אז יש גבול לכמה הוא יכול לדעת אז אמרנו שלמזון ארוז מאוד יש אפילו חזקה, זה יותר טוב מהתראה. אם עשית כל מיני דברים אז תמיד יגידו לך "נו, נו, נו".

כמו שיו"ר הוועדה אמר, יבואן מקבל בסוף איזשהו מוצר. הוא לא נמצא בתוך המפעל ולא מכיר את הרגולציה מלכתחילה אז מה אנחנו מצפים ממנו? אנחנו אומרים שהוא צריך להביא מוצר שמשווק באירופה כי אנחנו מרגישים בנוח לקנות באירופה – לא כל מוצר – אתה צריך לנהל סיכונים, לבדוק מי הספק שלך ולעשות בדיקות מעת לעת וזה ניהול הסיכונים של מדינת ישראל ביחס אליך.

יבואן שלא הביא מאירופה צריך להיות יבואן הרבה יותר מומחה, הוא צריך להכיר את המוצר יותר טוב, להכיר את כל הרגולציה וגם לו לא יהיו התראות. ספציפית, בגלל שהוא מביא מוצר שמלכתחילה אנחנו סומכים עליו אז אנחנו אומרים לו שאם הוא צריך להיות מובל בקירור שיראה לנו שהוא עשה נוהל שאומר שהוא מובל בקירור ושמד הבקרה שלו עבד כל הזמן. זה מה שאנחנו מצפים ממנו, על זה ממוקדת האכיפה וכמו שנאמר פה, היא גם הוכפלה. מלכתחילה, העיצומים בכל החוק הזה היו מאוד נמוכים והעיצום הוא ברף של פי אחד וחצי כי זה המיקוד.

מה שיקרה זה ששירות המזון יקבל מכל היבואנים הנאותים את כל התוכניות שלהם והוא יוכל לנהל סיכונים, לראות אם התכונית טובה יותר או פחות ולפי זה להחליט איפה הוא ממקד את האכיפה. האכיפה תהיה על התוכנית, אם לא עמדת בתוכנית אז יש לך אחרי זה גם בעיה עם ההוראה המאומצת עצמה כי אנחנו מקלים עליך בהתראה רק אם עמדת בתוכנית אבל זה מה שמצופה ממך. מצופה ממך לעמוד בתוכנית.

נניח שלא הכרת את הרגולציה במקור אז פעם אחת את מקבל התראה ולימדו אותך את הרגולציה. פעם הבאה אתה כבר לא תוכל להגיד שלא ידעת אז בפעם הבאה גם מתווסף לזה העיצום על העבירה עצמה וזה המדרג שייצרנו בין המשווק, שהוא כביכול הכי מוגן כי הוא הסופר, לבין היבואן הנאות שמביא מוצר מאירופה וכל היתר שהם צריכים להיות מיומנים ולדעת כי אין לנו את הביטחון מלכתחילה. יצרן בטוח צריך לדעת מה הרגולציה כי אחרת איך הוא בכלל יכול לייצר מוצר?

לי זה נשמע הגיוני. כן, רוית?

אני רוצה לדבר על הגישה שנראית לאדוני הגיונית אך היא חותרת תחת אחד העקרונות הכי בסיסיים בכל מה שקשור לפיקוח על מזון ובחוק ההגנה על בריאות ציבור מזון. החוק בישראל וגם במדינות אחרות מבוסס על זה שהיבואן מחליף את היצרן והם באותה רמה מבחינת האחריות כלפי הצרכן על המוצר שהוא מביא. על זה החוק מבוסס וככה בנוי כל הרציונל שלו.

גל בא ומסביר לנו שמלכתחילה הוא עושה הנחה. הוא לא רוצה לסבך במסלול האירופי, הוא רוצה שהם ייבאו בלי להבין. אל תלמדו את החוקים אבל אם יצא במקרה ואתם תכשלו אז שירות המזון יגיד לכם ואז ורק אז מצפים ממך אחרי שאמרו לך בדחילו ורחימו, אז יתנו ענישה.

זאת גישה שהיא מאוד מסוכנת בבסיס שלה והיא גם מאוד מפתיעה כי היא חותרת תחת כל העקרונות של החוק הזה. אנחנו מצפים שהעוסקים במזון - - - אחרת אפשר לכתוב את החוק הזה מחדש.

אני הבנתי שהחלוקה היא חלוקה טכנית. כשיבואן מקבל - - -

היא לא טכנית, היא מהותית אדוני.

אי-אפשר לצפות שהוא לא יכיר את החוק ואז - - -

החלוקה היא בגלל העניינים הטכניים. זאת אומרת שכשהיבואן מקבל את החומר הוא מקבל חומר בתוך מכולה או מכולות והוא כמובן כפוף לכל הליכי הבקרה.

זה כל יבואן, לא רק יבואן במסלול האירופי. הם מבקשים לעשות הבחנה בין אירופי ללא אירופי.

לא נכון, כתוב יבואן במסלול האירופי.

כן אבל - - -

יבואן אחר מקבל אישור מקדים ואז הוא צריך ללמוד הרבה יותר לעומק כי אין לו את - - -

אדוני, בראייה שלנו כולם צריכים לדעת את החוק.

לא, בוודאי שהוא צריך לדעת אבל זה לא - - -

ההנחה שהוא מקבל זה בגלל שהוא מביא מוצר שמשווק באירופה וזה מוצר שחזקה עליו שהוא מוצר טוב שעומד ברגולציה האירופית.

גם יבואן רגיל מביא במכולה ולכן אין סיבה להבחין בין יבואן רגיל ליבואן במסלול האירופי בהקשר הזה. אין שום סיבה.

למה לא?

למה כן?

כי יש פה רגולציה אירופית. הוא מביא מוצר שמשווק באירופה ומה שטוב לאירופה זה גם - - -

לא סביר לקבוע סנקציה כספית על יצרן או יבואן אחר לעומת יבואן במסלול האירופי.

אביב, זה לא עוזר שאתה צועק למיקרופון. הוא מסביר לך שאם נניח, אני מחליט שאני נשען על הרגולציה האירופית שם אני יודע שהמוצרים - - -

זאת בכלל גישה בעייתי.

זה חלק מהמדיניות של המדינה, בסדר?

נכון.

להישען עליהם. פה אתה היצרן.

על פי אותו רציונל שאדוני העלה עכשיו, אם אותו יבואן יצהיר שזה משווק כדין באירופה אז לא תהייה בעיה, ממילא ההוראות המאומצות מתקיימות. אם הוא יצהיר שזה משווק כדין כשזה לא משווק כדין אז הוא יצטרך לקבל גם עיצומים כספיים.

נכון, יש עיצום על זה שאתה מרמה ולא משווק את המוצר כדין באירופה. יש על זה עיצום.

אנחנו לא יכולים לסמוך על זה, או שאנחנו מדינה ריבונית או שאנחנו מתפרקים לגמרי מהפיקוח על מזון. מה בעצם נאמר פה? אנחנו סומכים על זה שבאירופה מישהו ייפקח.

לא, אנחנו לא סומכים. זה לא העניין.

בגלל שהוא מייבא מאירופה ומצהיר שזה משווק כדין - - - אבל אם הוא מצהיר שזה משווק כדין בהצהרה שלו - - -

והוא מנהל סיכונים ביחס למוצר.

גם יצרן מנהל סיכונים ביחס למוצר.

בסדר, אבל הוא צריך לדעת לייצר אותו קודם.

אם זה המצב אז לא צריכה להיות לו בעיה. הרציונל לא רציף, זה לא קונסיסטנטי.

אני רוצה לחדד את זה.

אם הוא מנהל סיכונים ומצהיר כדין אז גם לא תהיה לא בעיה ואם יש לו בעיה זה בגלל שהוא לא הצהיר כדין או שהוא לא ניהל סיכונים כדין ואז הוא צריך - - -

לא, או שהוא עשה הכול מצוין ובתהליך נפלה טעות. זה קורה.

צריך לזכור שיש פה את שלשת ההפרות הנוספות, שהוא הצהיר למרות שזה לא משווק או מיוצר באירופה.

או שהוא לא ניהל סיכונים.

או שהוא לא ניהל סיכונים לפי תוכנית הסיכונים.

נכון.

אלה ההפרות שחלות עליו בלי קשר לשאלה של מה תוכן ההוראות המאומצות.

כן אבל אם הוא משווק כדין, ממילא הוא מקיים את ההוראות המאומצות.

שוב, האפשרות שהוא כבר קיבל התראה היא גם בתוך הדבר הזה.

ההוראות המאומצות הן הדין האירופי.

ההצעה שלי הייתה שגם בעניין הזה יהיה שוויון כמו עם סעיף 50א.

זה לא אותו דבר.

זה אותו דבר. מה ההבדל?

יצרן לא יכול לייצר אוכל בלי לדעת את הרגולציה, זה ההבדל.

למה שהוא לא ידע? הוא ידע את הרגולציה. אנחנו רוצים לעודד אנשים לעלות רמה.

נכון.

זה לא קשור לעליית רמה.

ההנחה שיבואן לא צריך לדעת רגולציה היא מאוד בעייתית.

למה זה לא אותו דבר?

כי המוצר מלכתחילה לא - - - אירופה.

אתם כל הזמן חוזרים על זה. לא נאמר פה שהוא צריך לדעת. הוא צריך לדעת.

אדוני, זה המסר.

מה זה משנה שיש חוקים שצריך לדעת? הוא לא ידע לייצר את האוכל.

אולי זה המסר אז המסר לא מספיק טוב.

איזה חומר אתה שם עכשיו בעוגית שוקולד? זה לא אותו דבר.

ברור שיש הבדל ויש פער בין מי שמייצר ומכניס את המפעל שלו למי שמייבא.

זה אותו דבר.

זה אותו דבר.

אדוני, זה אותו דבר. מה בעצם ההבדל?

אתה מפרק מוצר גלם ומכניס אותו לתוך - - -

יש במשפט מושג שנקרא "ידו הארוכה של", היבואן הוא ידו הארוכה של היצרן, יהיה היצרן אשר יהיה וזה לא משנה אם זה במנותק מהיצרן או לא במנותק מהיצרן. בסוף, היבואן, יהיה אשר יהיה, הוא ידו הארוכה של היצרן בחו"ל. לכן, לא סביר - - - הדעת לא סובלת את זה.

או-קיי, שמעתי אתכם. בבקשה, פרופסור טליה אינהורן.

יש לי שתי הערות. גם חוק האחריות למוצרים פגומים לא מבחין בין היצרן לבין היבואן כי כמובן שכשאר אנחנו מגינים על הצרכן בארץ, חוק האחריות למוצרים פגומים אומר שאתה יכול לפנות ליבואן במקום ליצרן.

לא משנים פה את החוק הזה.

יש לי הערה נוספת.

זאת הגישה הבסיסית, היבואן מחליף את היצרן בחו"ל.

יש לי עוד הערה שהיא לא פחות חשובה לגבי ההבחנה בין יבואנים ממקומות שונים. כל הסכמי הסחר של ישראל מבוססים על עקרון most favoured nation מצד אחד ומצד שני national treatment. אנחנו חייבים לעמוד בשני הכללים האלה.

היבואן מארצות הברית צריך להיות זכאי לאותו יחס כמו היבואן מאירופה. זה נוגע גם ועוד הרבה יותר לסעיף 79, עליו דילגנו בקלילות אבל יש כאן בעיה מאוד רצינית. אנחנו מפרים בזה את הסכמי הסחר שלנו מול ארצות הברית ומול ארגון הסחר העולמי. יש לנו פה בעיה שאנחנו עוברים עליה ולפחות חברי הכנסת חייבים להיות מודעים אליה.

אנחנו לא עוברים עליה.

אנחנו עוברים עליה, בוודאי.

זה לא נוגע לסעיף הזה אבל אנחנו לא נוגעים - - - תראי, באופן אישי ודאי שאני לא עובר. שרים אחרים נוספים וחברי כנסת דיברו איתי בעניין. השיח מתנהל מול משרד האוצר ומשרד הבריאות. מדינות נוספות גם פנו ואנחנו מנהלים איתן את השיח. אנחנו כרגע לא דנים בנושא יחסי החוץ והסחר של מדינת ישראל. זאת נקודה חשובה אבל זה לא הנושא כרגע.

אבל זה גם פה.

תודה רבה.

אתה מפלה בין היבואן מאירופה לבין היבואן מארצות הברית.

לא, המוצר משווק באירופה, הוא לא צריך להיות מיוצר באירופה.

אדוני, הנוסח היום נותן שוויון לכולם.

אני רוצה להמשיך הלאה. גברתי, את רוצה לחדד?

אולי משרד המשפטים רוצה להגיב.

מה משרד המשפטים חושב על העניין?

בדקנו את הנושא מבחינה משפטית ומבחינה משפטית אפשר להבחין בין יבואן נאות לבין יבואן ויצרנים אחרים מהנימוקים שגל ציין, לעניין ההתראה. הבדיקה המשפטית נעשתה ולכן זה נכלל בכלל.

אפשר לראות את הבדיקה המשפטית? יש חוות דעת?

אני גם אשמח להבין על בסיס איזו הנחה של שירות המזון הבדיקה המשפטית הסתמכה.

אני אשמח לראות את חוות הדעת.

אם הבדיקה המשפטית הסתמכה על ההנחה שניתנה על ידי שירות המזון שיבואן במסלול האירופי אינו נדרש להכיר את הדין אז אנחנו נשמח לדעת שזה המצב.

אני לא יודע למה אתם חוזרים על זה.

כי זה הנימוק להבחנה.

כי זה מה שזה אומר, אדוני.

אתם חושבים שזה מה שזה אומר אבל ודאי שזה לא הנימוק.

אדוני, אתה אמרת את זה.

זה לא הנימוק. אני אומר לפרוטוקול, היבואן חייב לדעת כל סעיף ופסיק.

אז אין סיבה להבחנה הזאת.

אין סיבה להבחין.

זה לא קשור. עדיין כשהוא מייבא, הוא צריך לעשות את הבדיקות שלו. אם באיזשהו מקום הוא נפל מבחינה כזו או אחרת אז עדיין יש לו - - -

אדוני, רם באיזשהו מקום גם ליצרן נאות נפל משהו אז הוא גם צריך לקבל התראה.

אבל יצרן נאות הוא זה שמכניס ופותח את הקרטונים אצלו בתוך התעשייה, הוא יודע מה יש בתוך הקרטונים האלה כי הוא מייצר מהם. הוא מביא חומר גלם ומייצר ממנו.

מה ההבדל בין מסלול אירופי ליבואן רגיל שמייבא קרטון סגור לא מאירופה?

זאת שאלה נוספת אבל זאת לא המהות.

הוא צריך לקבל אישורים מקדימים והחובות שלו הן אחרות.

לא, זאת המהות.

הוא לא מנהל סיכונים.

כל עוד אין את ההבחנה, אין לנו בעיה עם מה שיוחלט.

אדוני, אולי נבקש שיציגו את חוות הדעת המשפטית?

אתה חושב שעל כל סעיף הם כותבים חוות דעת משפטית?

לא אבל כשיש - - -

זה סעיף שהוא מהותי. יש הבחנה.

זה מהותי.

אין כאלה סעיפים של אפליה בחוק, זה סעיף מאוד מהותי - - -

אדוני, זה סעיף מהותי מאוד. אנא שאל את היועצת המשפטית שלך.

בגלל זה משרד המשפטים נדרש לו.

היבואן שהוא לא במסלול האירופי פשוט לא מנהל סיכונים, אין לו שום חובה כזאת.

גל, עם כל הכבוד, אני לא חושב שזאת טענה נכונה.

אנחנו דנים ברעיון שהוא די חריג ואני מבקשים שהוא יוסר.

- - - אם באופן וולונטרי הוא מנהל את הסיכונים.

אבל הוא לא. מה לעשות?

למה לא?

כי הוא לא, זה לא כתוב.

שהסעיף יאפשר רק למי שבחר ועושה את תוכנית הבקרה.

לא. כי יש פה - - -

אנחנו לא רוצים לעודד אותם לעשות - - -

לא כי יש פה כמה רמות של נדבכים. בבסיס, החוק מתבסס על מה שטוב לאירופה והמוצר צריך להיות משווק באירופה. זאת החזקה העיקרית שקיימת עליו ומלכתחילה, בנינו על זה את כל המודל. אני מביא את החשבונית, עושה את ניהול הסיכונים על בסיס זה, אני מתחשב במי קניתי על בסיס זה וכל הדבר מתבסס על אבן היסוד הזאת ואם אין לי את אבן היסוד הזאת אז הכול מתפרק.

יש עוד הקלות. זאת לא ההקלה היחידה שנובעת מאבן היסוד.

אנחנו נשמח לראות את חוות הדעת המשפטית.

ההבחנה הוצגה לנו בידי גורמי המקצוע.

מה הסיבה להבחנה?

גם יצרן מנהל.

גל הציג את הסיבה להבחנה.

שאין צורך לדעת את החוק?

ההבחנה הזאת הוצגה לפנינו ונראה לנו שאלו נימוקים שמאפשרים לעשות את ההבחנה בין יבואן נאות - - -

מיצינו את הדיון הזה. מה את רוצה להגיד?

אני רק אעיר שהבסיס של מה שטוב באירופה עומד בניגוד ועל זה חייבת להיות חוות דעת משפטית אמיתית כתובה. אני לא מבינה איך יכול להיות שאין חוות דעת כתובה בנושא שהוא באמת מהותי.

בסדר גמור.

האימות היה ב-2021.

איפה זה? אפשר לראות את זה?

זה החוק.

זה החוק. זה החוק היום.

אני מיציתי את הוויכוח פינג פונג הזה.

החוק היום הוא שוויוני.

זה לא מה שנטען פה כרגע, נטען למה אימצנו מלכתחילה את אירופה. זה החוק.

תודה רבה. מיצינו את הפינג פונג והבנו את הטענות של שני הצדדים, זה בסדר.

האם שקלתם את האפשרות לקבוע הגנות? אני מבינה את העקרון שאתה רוצה להבטיח הגנה ליבואן מאירופה כי אתה אומר שמספיק לך שהמזון משווק מאירופה וזה נותן לך את ההגנה.

ועוד הרבה סעיפים שקבעתי לו ב-54א.

בגלל זה הוא קיבל הרבה - - -

רגע, היא רוצה לשאול שאלה. תאפשרו לה בבקשה.

נניח שזה לא היה קבוע כאן בחוק. הנושא של התראה מנהלית קבוע בנוהל, אתה קובע לעצמך מה המנגנונים, במה אתה מתחשב ואיך אתה בונה את זה. היית יכול להביא בחשבון את זה שיש לו עכשיו שלוש הפרות ייחודיות של אותו יבואן ושהן מצד אחד ולכן אתה תיתן לו התראה בלי לכתוב את זה בחוק. למה בחרתם לכתוב את הדבר הזה בחוק?

קודם כול, זה היה כתוב בחוק.

זה היה כתוב בחוק לכולם, לא רק ליבואן במסלול האירופי.

יש מורכבות הרבה יותר גדולה בלשנות חוק, זה נעשה במעמד יותר רחב ודנים יותר לעומק בחקיקה. המנגנון הזה הוא בשביל סעיף מספיק חשוב.

אבל זה משנה את החוק.

ברגע שזה כתוב בחוק אז הוא גם מתמיד. יכול להיות שלאורך זמן אתה תראה שאתה צריך איזונים אחרים או שנניח, זה יהיה חשוב לך בשנתיים הראשונות אבל לאט, לאט - - -

ניסיוני הדל של חמש שנותיי, מלמד שהחוק הזה מגיע לכנסת באופן די תדיר. אני מניח שזה ימשיך לקרות

זה נכון שהוא מגיע לכנסת באופן תדיר אבל אם אתה לא קובע את זה אפילו כהוראת שעה אז אתה בעצם אומר שהדין האירופי כבר יהפוך להיות הדין פה לכל דבר ועניין, לכל היצרנים והעוסקים במזון ואז יהיה לך מאוד קשה להסביר למה אתה מסתמך על זה שהוא משווק באירופה בלי שהוא בודק שום דבר.

אני מעריך שמה שיקרה בעתיד זה שעוד כמה שנים יגיעו לפה לכנסת ויבטלו את כל האישורים המוקדמים, את כל הקונספט הזה של יבואן עם אישורים מראש או רישיונות יצרן וכל הדברים האלה ואז באמת ייצרו פה אימוץ מלא של אירופה כמו שצריך, מקצה לקצה לכולם ואז אני מניח שגם השאלה הזאת תיבחן. כרגע באמת יש פערים מהותיים בין הגורמים השונים.

טוב, תודה רבה. מיצינו את הדיון בסעיף הזה, אני אקבל החלטה בהמשך ואנחנו כמובן, נעדכן.

אנחנו עדיין מדינה ריבונית?

אין לנו מלך.

אולי.

אין לנו מלך?

אתה רוצה להגיד שאנחנו חלק מאירופה?

זאת שאלה לוועדה אחרת בכנסת.

לא, משום מה זה דווקא לוועדה הזאת.

יש מלך ויש גם מלכה.

טוב, אני כרגע לא מכריע בסוגייה הזאת. בסדר?

אני מקווה שגם לא תצביע עליה.

אמרתי שאני לא מכריע. כשנכריע אנחנו גם נצביע ונראה מה תהייה ההכרעה. כרגע, אני לא מכריע.

תיקון התוספת השלישית א'
28.
בתוספת השלישית א' לחוק העיקרי –

(1) במקום פסקה (2) יבוא:

"(2) אחד מאלה, לפי העניין:

(1) יבואן נאות אשר צירף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי מסמך כאמור בסעיף 79ד(1א) בכל משלוח עתידי של המזון נושא ההצהרה, בעת כניסתו לישראל, ובכפוף להוראות סעיף 90 לחוק, יהיה המזון כאמור משווק באיחוד האירופי כדין בכפוף להוראות המאומצות;

את הסעיף הבא הקראנו אבל אולי כדאי כבר לקראו כי ההערות יהיו אותן הערות.

תיקון התוספת השלישית א'
28.
(2) יבואן נאות אשר צירף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי מסמך כאמור בסעיף 79ד(1ב) – בכל משלוח עתידי של המזון נושא ההצהרה, בעת כניסתו לישראל, ובכפוף להוראות סעיף 90 לחוק, יהיה המזון מיוצר במדינה באיחוד האירופי ויעמוד בהוראות הדין החלות באיחוד האירופי כפי שהן חלות על מזון המשווק באיחוד האירופי, ובכפוף להוראות המאומצות;";

מה הסעיפים האלה אומרים?

הסעיפים האלה אומרים איזה מסמכים צריך להוסיף. אותו יצרן שהוסיף להצהרה שלו מסמך לפי 79ד(1א) צריך להצהיר שבכל משלוח מזון, המזון יהיה מזון שמשווק כדין באיחוד האירופי.

בדיון הקודם, עורכת הדין רוית ארבל ביקשה להתייחס לסיפה שאומרת "בכפוף להוראות המאומצות", נכון?

כן. אני אחזור על ההתייחסות. יכול להיות שהדיון פה התייתר ואפשר למחוק את "בכפוף להוראות המאומצות". כרגע, לפני השינוי, כתוב שיבואן במסלול האירופי מצהיר שני דברים. אחד זה שהיבוא עומד בחקיקת המזון הישראלית וגם משווק כדין באירופה. זאת אומרת, הוא גם עומד בדין האירופי אבל גם בדין הישראלי שחל עליו.

מה שמבקשים לעשות עכשיו זה למחוק את "יעמוד בהוראות חקיקת המזון הישראלית" ולהשאיר רק אתת ההוראות המאומצות. לא ברור לי למה שזה יהיה רק עם ההוראות המאומצות הרי, יש חקיקת מזון שחלה עליו.

אני חושבת שהדיון התייתר עכשיו ויכול להיות שיסכימו איתי שאפשר למחוק את זה מכיוון שממילא אנחנו מתקנים את מה שהיה סעיף 50א ועכשיו הוא סעיף 33 באופן שחקיקת המזון כרגע לא תכלול את החקיקה הישראלית עבור היבואן הנאות במסלול האירופי.

כהוראת שעה.

כן, כהוראת שעה.

נכון, מה דעתם?

אחרי הוראת השעה לא תהיה לו בעיה כי לא יהיו תקנים אז אין שום בעיה שכרגע הוא יצהיר שזה עומד בחקיקת המזון.

זאת דעתך. מה דעתכם?

אנחנו בעד הצעת התאחדות התעשיינים. אנחנו בעד, כן.

למחוק?

אני אגיד ברצינות. כרגע הסעיף ריק מתוכן והוא מונע את כל הייבוא לישראל כי אתה צריך לעמוד בעת כניסתו לישראל בהוראות שקיימות רק בתוך ישראל כמו תוספות סימון נוספות שעושים בארץ עם המדבקות האדומות וכל מיני דברים כאלה.

אבל עכשיו ביטלת את זה.

זה בכפוף לסעיף 90.

בסדר אבל בכל מקרה, הסעיף כמו שהגשנו אותו לכנסת אומר שהמזון משווק באיחוד האירופי כדין, זו המהות. אנחנו נגיע להחרגות אחר כך אבל כל נושא ההוראות המאומצות אמור להיות מוסדר בארץ וזה לא קשור לזה שאני מסתמך על מי שהביא לי את המזון. הוא מספק לי את האמירה שזה משווק באירופה כדין וזה תוכן ההצהרה שאני מספק הלאה לשירות המזון. עבור כל היתר יש לנו את סעיף 50 לחוק שאומר שאני חייב לעמוד בחקיקת המזון מלכתחילה ואת כל ההוראות המהותיות לאורך החוק שעליהם יש עיצומים.

למה עד היום היה כתוב שזה עומד בדין הישראלי? אתה לא יכול להתעלם מזה כשאתה עושה שינוי.

נכון ועד היום היקף היבוא לישראל הוא מאוד מצומצם ואחד הדברים שציינו לנו במפורש זה ההצהרה הזאת שאתה לא יכול לקבל אותה מאף אחד.

אבל היבואן מצהיר.

נכון אבל בסוף, הוא מסתמך על הספק שלו.

הוא ממילא כפוף - - -

בהצהרה הזאת הוא לא מתייחס לדין הישראלי, הוא לא מתייחס לחקיקת המזון.

ברמה הפרקטית, מה שאני מציעה שימחקו לגמרי המילים "בכפוף להוראות המאומצות". זאת אומרת, החוק ימשיך לחול עליו ובהצהרה הזאת הוא רק יצהיר שהוא משווק כדין באירופה בלי שום התייחסות לחקיקת המזון שממילא חלה עליו או שיהיה כתוב שהוא עומד בחקיקת המזון אבל לא שהוא עומד בחלק מחקיקת המזון כי אז המסר הוא שהוא צריך לעמוד בחלק מחקיקת המזון.

אנחנו בעד האופציה הראשונה, פשוט למחוק את זה. אני חושב שקראנו מקודם סעיף שאומר שהוא מקבל מהספק שלו את אותה התחייבות והוא בעצם משרשר אותה הלאה. זה הבסיס של זה שהוא משווק באירופה.

פתרנו את זה.

לא, אנחנו - - -

אפשר לשאול שאלה?

רגע, יש גם את משרד הבריאות בחדר הזה.

תודה רבה.

שלום פנינה, מה העניינים?

אנחנו יכולים ללכת.

לא, יש את גל. גל יותר טוב.

גל ורוית.

גל פה, הכול בסדר.

האמת היא שיכול להיות שאם הם היו מנהלים את זה לבד אז זה היה יותר קל.

הוא במשרד הבריאות.

קודם שפנינה תסכים לקבל אותי.

השאלה הנכונה היא מתי החוק עובר לאוצר.

פנינה, מה דעתכם?

רוית, הייתי שמחה שתחזרי על הנוסח כפי שאת חושבת שהוא צריך להיות.

כתוב כרגע שהוא עומד בחקיקת המזון, אנחנו מוחקים את זה וכותבים במקום זה "ובכפוף להוראות המאומצת". יכול להשתמע מזה שהוא כפוף רק לזה אז אני רוצה להימנע מכל הפרשנויות המטעות האלה. אחד משניים, או שתימחק כל התייחסות לחקיקת המזון ואז המילים "ובכפוף להוראות המאומצות" פשוט ימחקו כי ממילא הוא כפוף לחקיקת המזון הישראלית - - -

אבל אם את אומרת שדווקא המסמך הזה הוא מה שמעיד על מה הוא צריך לעמוד אז אולי צריך להגיד את שתי ההתחייבויות. הוא מתחייב שהוא יודע שכרגע המזון משווק באיחוד האירופי כדין והוא מתחייב שהוא לא ישווק את המזון - - -

מייבא לישראל בכפוף לחקיקת המזון.

הוא יעמוד בהוראות חקיקת המזון.

הוא לא צריך להתחייב, זה החוק.

אם זה החוק אז למה ההצהרה שלו לא צריכה לתאום את החוק?

ההצהרה הזאת היא לא בעלת ערך מאוד גדול והיום, היא בעיקר מפריעה. הפשרה שנעשתה פה בכדי לאפשר את הייבוא מאירופה היא שזה מה שהוא יצהיר. הוא עובר דרך הספק שלו, הספק שלו אומר לו שזה משווק באירופה כדין והוא משרשר הלאה את אותה הצהרה והוא גם מתחייב בעצמו שזה משווק באירופה כדין. הוספנו גם את ההתחייבות מהספק בתוך החוק, הוא ממש צריך לספק אותה אז גם פה אין הרבה ערך מוסף.

זאת הצהרה שהוא חותם עליה, לא הייצרן בחו"ל.

נכון.

הוא יכול לקבל מהיצרן בחו"ל הצהרה שזה משווק כדי באירופה והוא עצמו - - -

בסוף, הוא יבואן.

אנחנו עוד פעם חוזרים לגישה הבסיסית שהיבואן במסלול האירופי לא צריך להכיר את הדין ולכן הוא גם לא יכול להצהיר שהוא עומד בחקיקת המזון, מפה בא גם השינוי הזה. זאת אותה גישה של סעיף 277.

הוא כן צריך להכיר והוא בהפרה אם הוא מפר את הדין.

נכון אז לכן ההצהרה שלו - - -

פנינה, אפשר הכרעה שלכם?

אנחנו נאותים למחוק את המילים "ובכפוף להוראות המאומצות".

או-קיי, מצוין. טליה?

רציתי להעיר שבכל מדינה, כאשר מייצאים אליה, צריך לעמוד בחקיקה שלה. אני אתן לך דוגמה שעלתה לי לראש. כשאתה נכנס לסופרמרקט בהולנד, אתה רואה שמוכרים שם בשר סוסים. הוא ללא ספק מיוצר ומשווק כדין באיחוד האירופי. אם אתה מוריד את הדרישה לגבי החקיקה הישראלית אז הגענו גם לזה. מה שמשווק - - -

לא אבל יש את סעיף 50. כל מזון שמיובא לארץ חייב לעמוד בסעיף 50 בהוראות החקיקה.

מה הוא אומר?

רק שההצהרה לא תטעה, זה כבר טוב.

לא ייבא אדם מזון אלא אם כן מתקיימות דרישות לפי חקיקת המזון ומתקיימות הוראות חוק זה.

זה סעיף כללי.

זה בסוף הסעיף המכריע.

אני לא מבינה, זה מופיע בכמה מקומות?

השאלה היא אם לא נכון לתת לזה בכל זאת ביטוי בתוך ההתחייבות שלו.

בוודאי.

הוא אומר "המזון שאני אייבא, אמכור או אשווק בישראל הוא יהיה מזון שעומד בדרישת חקיקת המזון".

אתם מבינים על מה אנחנו מנהלים פה ויכוח? על האם היבואן צריך להתחייב לזה שהוא עומד בהוראות החוק.

זה בסיסי.

אנחנו עוברים בכל יום באור ירוק גם בלי שאנחנו מצהירים שאנחנו לא נחצה באדום.

טוב, בסדר גמור.

אז או שהוא לא יצהיר בכלל או שהוא יצהיר אבל לא יצהיר על חצי - - -

מה הנוסח? לא הבנתי.

אנחנו מסירים את "ובכפוף להוראות המאומצות".

את המילים המסומנות.

נא לשמור על שקט.

זה נמחק?

כן. אמרתי מסירים.

בסדר, תודה.

- - - אז הוא לא משווק באיחוד האירופי כדין. יש לך את הסעיף (ב2) שהוא מאפשר לך.

חבר'ה, מיצנו את הדיון פה. בואו נתקדם.

יש לך את הסעיף של "עומד בהסדרה האירופית".

אז מה הנוסח בסוף?

הסרנו את המילים גם ב-(א) וגם ב-(ב).

גם ב-(א) וגם ב-(ב) הורדנו את "בכפוף להוראות המאומצות".

אפשר להתקדם בבקשה?

פסקה 3 נמחקת ועכשיו אנחנו בתיקון לתוספת השלישית ב'.

מי קוראת, את או יולי?

יולי.

תיקון התוספת השלישית ב'
29.
בתוספת השלישית ב' לחוק העיקרי –

(1) בפרט (4), במקום "כשמשמעותה בסעיף האמור" יבוא "אם נעשתה בדיקה באותו משלוח לפי הוראות סעיף 96(א) או אם נעשתה בדיקה בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות לפי הוראות סעיף 96(א1)";

(2) בפרט (6), המילים "מסמך מהיצרן המעיד על תהליך הפסטור של המוצר" – יימחקו;

(3) בפרט (11), בפסקה (ג), "המילים "שערך היצרן" – יימחקו.

שרון או פנינה, אתן תרצו להסביר את התיקונים שאתם עושים בתוספת השלישית ב'? זה המסמכים בבקשה לתעודת שחרור מזון.

זה "כמשמעותה", לא "כשמשמעותה".

לא שומעים, אני לא שומע.

כמשמעותה, נכון. אבל תרצו להגיב לגבי התוכן?

התוספת השלישית ב' מפרטת לגבי אותו יבואן נאות. זה לא שהוא לא צריך להגיש מסמכים ושלא חלות עליו דרישות. במעמד השחרור הוא צריך להגיש מסמכים, הוא היה צריך להגיש מפרט או תוצאות של בדיקה ופה אנחנו לוקחים בחשבון את זה שהוא מנהל מערכת סיכונים והוא יצטרך להגיש בהתאם לכך.

זאת אומרת, במשלוח שהוא לא ביצע בו בדיקה לפי תוכנית ניהול הסיכונים שלו, הוא לא יגיש תוצאת בדיקה אלא הוא יגיש את התוכנית.

אז בעצם כל הסיפה הזאת מאפשרת לו חלופה.

זאת חלופה.

במקום המפרט – אין לו קשר ישיר עם מייצר המזון – אז הוא יכול להסתפק גם בלעשות בדיקה אבל למה זה מנוסח "אם נעשתה בדיקה"?

מאחר ואנחנו מדברים על תוכנית ניהול סיכונים. בעבר, משרד הבריאות היה מנהל את הסיכונים ואז הוא היה אומר "אם אין לך מפרט אז תבצע את הבדיקות". היום אנחנו אומרים שאתה מבצע את הבדיקות על פי תוכנית ניהול הסיכונים שלך.

לפעמים תהייה לו בדיקה ולפעמים יכול להיות שהבדיקה לא תהיה בהלימה למשלוח. לדוגמה, נניח שהוא יצרף בדיקה שבוצעה על המשלוח הקודם כי בתוכנית ניהול הסיכונים שלו הוא קבע שהוא יבצע בדיקות למשלוח אחד כן ולמשלוח אחד לא.

משרד החקלאות, בבקשה.

ריבה בן עזרא, משרד החקלאות. ברגע שמבטלים את החלק הזה זאת אומרת שהחלב מסתמך על התעודה הווטרינרית. בתעודה הווטרינרית יש כל מיני סוגים שמונעים התפתחות או העברה של מחלות בארץ.

אבל זה לא קשור לתעודה וטרינרית. אם תסתכלי בתוספת - - -

אולי תתני לי לסיים, בבקשה? כמו בחלב או מוצרי החלב שאנחנו מייצאים לאירופה, יש כמה סוגים של תעודות וטרינריות בהתאם לממצאים של המחלות במדינה. לדוגמה, בארץ יש לנו מחלת הפה והטלפיים ולכן אנחנו צריכים לעשות טיפול מיוחד כדי לייצא את הגבינות שלנו לאירופה.

אנחנו רוצים לוודא שהתעודה הווטרינרית של המוצרים שבאים לארץ היא עם אותם תנאים שאירופה דורשת עבורם כי שם אנחנו יכולים להיות מוגנים לגבי מחלות. אני לא יודעת אם זה פה אבל זה מאוד חשוב לנו לחוק.

זה מופיע פה. כדי שתסתכלי - - -

לא, רגע. את אומרת שזאת דווקא התעודה הווטרינרית שנדרשת באירופה?

זה סעיף 6.

- - - בתוספת השלישית.

כתוב רק תעודה ווטרינרית, לא כתוב - - -

זה רק למזון שמשווק במסלול האירופי.

לגבי מוצרי חלב, זה תעודה ווטרינרית.

זה למזון המיובא במסלול האירופי, זה חייב להיות מזון שמשווק באירופה.

לא כתוב תעודה וטרינרית, זה נמחק.

לא, תעודה וטרינרית נשארה, זה לא נמחק.

אבל תעודה וטרינרית היא פר אצווה. יכול להיות - - -

ברור, זה לא לכול משלוח.

פר אצווה, לכל משלוח.

אלו מסמכים ופרטים נוספים בהקשר לקבלת תעודת שחרור למזון במשלוח, זה לא פעם אחת.

נעה, אני אבהיר שאנחנו לא תיקנו את הסעיף הזה, זה קיים ומפורט בתוספת השלישית ב'. אנחנו לא ביצענו תיקון בזה, כתוב במוצרי חלב חייבים להגיע עם תעודה וטרינרית והתעודה הווטרינרית חייבת להיות מלווה לכל משלוח.

ויתרתם רק על המסמך המעיד על תהליך הפסטור של המוצר. אני לא יודעת אם הסברת למה.

כי זה חלק מהתעודה, זה ממילא מופיעה בתעודה הווטרינרית.

אם הבנתי נכון את מה שאומרת ד"ר ריבה בן עזרא, היא אומרת שכשאנחנו אומרים תעודה ווטרינרית אז יכולות להיות כמה תעודות ווטרינריות ולא הבהרנו איזו אחת אנחנו בעצם מבקשים לגבי החלב.

לגבי חלב ובכלל, למעט דגים שבהם דרשנו פורמט מסוים של תעודה ווטרינרית, אנחנו לא מגבילים ולא מבקשים ופה ממילא ברור שמדובר על מוצרים שמיובאים במסלול האירופי כך שהתעודות הווטרינריות חייבות להתאים לנוסחים שמקובלים באירופה.

אבל זה לא מדויק פה כי באצווה שהולכת לאירופה, כתוב בתעודה הווטרינרית שהיעד הוא אירופה. עכשיו אנחנו מדברים על תעודה ווטרינרית שהיעד שלה הוא ישראל. יכולות להיות כל מיני תעודות וטרינריות ולא כתוב מה התנאים. כמו שיש שני סוגים לפחות של תעודות וטרינריות של דברים שמגיעים לאירופה אז אנחנו צריכים לוודא שאנחנו מקבלים את מה שמתאים.

מה את מציעה?

כמו שאמרתי, ההצעה היא לכתוב באותו נוסח של תעודה וטרינרית בהתאם לסיכונים של המדינה הזאת ואם רוצים אפשר לפרט.

איזה סיכונים, של המדינה באירופה או של ישראל?

אני מבקש לצאת להפסקה של חמש דקות, אנחנו נחזור לפה ב-14:45.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:33 ונתחדשה בשעה 14:42.)

שלום לכולם, אנחנו מחדשים את הדיון. נא לשמור על שקט ומי שרוצה, לשבת. היה שיח בזמן הזה שהיינו בהפסקה?

גם אנחנו היינו בהפסקה.

כן, שיח על איילון.

שיח קוצני.

אנחנו עוד רבע שעה או עשרים דקות, נסיים את הדיון.

מה עם סעיף 3? אנחנו צריכים להקריא אותו.

חכי. אם לא בדיון היום אז בדיון הבא.

חקלאות, בריאות?

פתרנו את העניין, תודה.

פתרתם?

זה קורה מידי פעם.

אולי נצא לעוד חמש דקות הפסקה?

אפשר את אותו דבר על חומרי הדברה?

מי ביקש ממך להתערב בזה?

סגרנו, זה יוצא מהחוק.

רק שנייה, לפני שאנחנו מדלגים בוא נראה מה היה לנו.

כן, בדיוק.

נשארנו עם התעודה הווטרינרית ואנחנו כבר יודעים על מה מדובר. הסעיף הבא מופיע פה בתוך סעיף 32. זה סעיף (ב1), קראנו כבר את הנוסח של הסעיף והייתה בקשה של איגוד לשכות המסחר - - -

אנחנו מדברים פה ההוראה שאומרת שתעודות אישור מוקדם יהיו עד עשר שנים במקום עד שש שנים. הייתה שאלה האם זה יחול גם על אישורים שכבר הוגשו ואימצנו את הנוסח שהיה בתיקונים קודמים שזה יחול על בקשות לחידוש אישור מוקדם או בקשות חדשות שהוגשה ביום התחילה או לאחריו.

הוצע כאן להתחשב ולהגיש שזה יחול גם על בקשות שהוגשו לפני כן – אחרי איזשהו יום שנקבע – והיו תלויות ועומדות ביום התחילה.

גברתי, אפשר להתייחס? עמיר מלשכת המסחר. כמו שאמרתי בדיון הקודם, ישנם כל מיני סוגים של מזונות - - - לתוספת ה-12 כמו למשל תוספי תזונה. שש שנים אחרי שיבואן מגיש בקשה לחידוש המשמעות היא בעצם בקשה לרישום מחדש.

אנחנו עשינו בדיקה עם יבואנים של תוספי תזונה לצורך הדוגמה והם שיתפו אותנו בזמנים של למעלה משנה וחצי לקבלת אישור, אחרי שהם הגישו בקשה מחודשת. מה שאני בא להגיד זה שאם אנחנו רוצים לנקוב פה בתאריך אז אם אפשר ואדוני מאשר את זה, מבחינתנו שהתאריך יהיה על בקשות כאומר שהוגשו אחרי 1 במאי 2022 כי יש בקשות שהן שנתיים אחורה.

יש אצלכם בקשות שתלויות ועומדות מ-1 במאי 2022?

אני לא יודעת אם יש בקשות שעומדות מ-1 במאי 2022 אבל אנחנו נגיד שאחרי שנסיים את תיקוני החקיקה הזאת, אנחנו מתכוונים להניח על שולחן הוועדה תקנות שמסדירות מחדש את כל הייבוא של תוספי תזונה באמצעות יבואן נאות.

אנחנו פותחים מסלול רביעי לייבוא. הבקשה הזאת מובנת כי באמת מדובר כאן על שינוי. הייבוא הולך ועולה ויש עיכובים. אני חושבת שלכל הדעות, אם יש תיק שמעוכב שנתיים זה אומר שכנראה - - - אין דבר כזה שתיק לא טופל בשנתיים. יש בקשות שנמצאות בסבב של השלמות ולכן אנחנו חושבים שבשביל להיות הוגנים עם הצדדים, אפשר לדבר על תחילת השנה או על שנה אחורה מהיום.

תחילת 2023.

1 במאי 2023?

1 בינואר 2023 זה מקובל.

1 במאי 2023.

1 בינואר 2023.

1 במאי 2023.

אני רק רוצה לוודא משהו מחינת הניסוח. לא הגישו בקשה להערכה כי לא היה אפשר אז מה שהגישו זה בקשה חדשה. אישור פג אחרי שש שנים והגישו בקשה חדשה. השאלה היא אם הנוסח שקיים כרגע באמת מאפשר שיראו את מה שהגישו כאילו זאת הייתה בקשה להערכה אפילו שזאת הייתה בקשה חדשה.

מתי? בתוך השנה הזאת?

לא, רגע.

הבקשה החדשה תינתן כבר לעשר שנים. הגשת בקשה - - -

לא, לא על זה הוא מדבר.

כל הרעיון הוא להקל עליהם ושהם לא יצטרכו לבדוק בכלל את הבקשות שהוגשו לפני שנה וחצי כי הם לא עומדים בזה.

לא, לא יאריכו.

אנחנו אומרים, בואו נהפוך אותם לבקשה להארכה. זאת הכוונה.

לא, לא.

לא.

זאת הכוונה.

כל הרעיון כאן הוא שאם כבר יש תיק שיובא לארץ כדוגמה, תוסף תזונה שכבר יובא ויש לגביו היסטוריה שהכול תקין איתו ועכשיו רוצים לחדש את האישור כי הוא הסתיים ועברו שש שנים אז אנחנו אומרים שנראה אותו כאישור שחל לגביו ההארכה של העשר שנים.

העשר שנים.

זה בדיוק מה שהתכוונתי.

לא, לא התכוונת לאותו דבר. היא אומר שמכאן ואילך, זה יהיה עכשיו לעשר שנים אבל לא משהו שכבר היה שבע שנים בישראל - - -

לא החידושים.

לא, אבל כל הבעיות הן אחורה. הבעיה היא עם המלאי, אנחנו רוצים לעזור עם מלאי הבקשות שמחכות אצלכם. זאת הבעיה.

אז זה מה שאני אומרת. אנחנו נכניס אותו רטרואקטיבית והאישור שלו - - -

יהיה לעשר שנים.

יהיה לעשר שנים.

האישור המקורי שמלפני שש שנים.

כן.

לא האישור המקורי, לא.

הבעיה היא שהוא לא עומד בתנאי כי הוא לא הגיש בקשה להארכה, הוא הגיש בקשה חדשה.

מה זה משנה?

זאת השאלה. זה לא משנה?

הבקשה היא בקשה חדשה. בוחנים אותה ויתנו אותה לעשר שנים.

אפשר לעשות את זה רגע עם דוגמה כדי שנבין שאנחנו מדברים על אותו דבר? היה לי אישור שהגשתי ב-1 בינואר 2018 - - -

אני אגיד לך למה אני מתכוונת.

אני אסיים את הדוגמה, זאת דוגמה קצרה. קיבלתי אישור ב-1 בינואר 2018. חלפו שש שנים והוא פקע ב-1 בינואר 2024. אני הגשתי בקשה חדשה לאותו מוצר כמה חודשים לפני. מה שאני רוצה זה שבמצב כזה, אותו אישור שבינתיים פקע כי לא הספקתם לטפל בבקשה, יקבל את הארבע שנים הנוספות.

גם אני מדברת על אותו דבר.

אז הכול בסדר.

הנוסח בסדר?

אם שניכם מסכימים אז תוודאו אחר כך שהנוסח בסדר.

שרון, כן? מסכימים?

כן, ברור. אנחנו בעצם מייצרים את המודל - - -

שהיה אז?

הארכת אישורים רגולטורים, זה מה שהיה אז.

הבנו אחד את השני?

כן.

כן, תודה רבה.

הלאה, בואו נתקדם.

רגע, מיד אחרי ההפסקה אתם התחלתם עם הסעיף הזה אבל אני רציתי להעיר על התוספת השלישית ב', סעיף 8. אנחנו שלחנו לוועדה הערה בנושא של מוצרים שצריכים תעודה ווטרינרית כשיש בהם ג'לטין וביקשנו שזה יוחרג רק לג'לטין שהוא ג'לטין מבקר כי בג'לטין דג אין את הבעיה של הפרה המשוגעת.

אנחנו הסכמנו לזה.

- - - או הקולגן או הבקר.

אנחנו הסכמנו להוריד את הג'לטין. לגבי מוצרים המכילים ג'לטין או קולגן ולהוסיף - - -

מבקר פשוט?

היה או בקר או קולגן, לא?

יש "לגבי מוצרים המכילים ג'לטין או קולגן צריך תעודה וטרינרית".

אנחנו החרגנו והורדנו "למעט דגים".

אולי אפשר לכתוב "לגבי מוצרים המכילים ג'לטין מבקר או קולגן", לא? קולגן זה גם קשור לבקר?

אני לא הבנתי בדיוק מה ההסדר שהגעתם אליו לגבי ההארכה. אדוני, אני מציעה שנבין את הניסוח ונציג את זה בדיון הבא.

או-קיי.

אפשר לרשום "למעט דגים או מוצרי".

או-קיי.

למעט דגים או מוצרי דגים?

השאלה היא האם סוכריה שיש ג'לטין דג נחשבת למוצרי דגים? אני חושב שכדאי לכתוב ג'לטין מבקר ואז זה יהיה יותר פשוט.

למה? ג'לטין מדגים עונה גם על הסוכריה.

זאת השאלה. כי אני לא יודע אם אפשר לקרוא לסוכריה מוצר דגים.

זה לא מוצר דגים אבל מקורו של הג'לטין בדג.

אז אני חושב שכדאי לנסח את זה בצורה יותר מדויקת.

מה אתה מציע?

תשמע, אם יש בינכם הסכמה על העקרון אז רמת הניסוח פחות מעניינת.

טוב, אנחנו ננסח.

מה את רוצה לנסח לגבי הסעיף של - - -

אני לא הבנתי בדיוק את ההסדר לגבי הסעיף של המועדים.

טוב, סיימנו את נושא הג'לטין. בואו נתקדם.

מכיוון שהייתה ביניהם הסכמה גם בג'לטין וגם בהארכה של המועדים אז אני לא יודעת אם כדאי - - -

ברמת הניסוח אין בעיה.

את הניסוח נחזור ונציג בדיון הבא, בסדר?

אין בעיה.

אדוני, נעבור ברשותך לנושא הוראת השעה שהיא מה שהיה סעיף 50א.

אני יכולה להעיר רגע? אנחנו מדברים על נוסח מוסכם אבל לפני הדיון דיברנו על זה שאולי צריך לשנות את הניסוח ולוותר על המנגנון בגלל - - -

אולי תסבירי על מה אנחנו מדברים בכלל?

עמדת לקרוא את סעיף 33 ואני רוצה להציע שאולי נדבר על שינוי הנוסח במובן הטכני שדיברנו עליו לפני הדיון, זה שאנחנו מורידים שם את המנגנון ומפנים ל-41(ב) ונקריא אותו אחר כך, בדיון הבא אולי.

לפני הדיון אמרת לי שההצעה - - -

תסבירי קודם כול מה אומר הסעיף.

הסעיף מדבר על יבואן נאות במסלול האירופי או בעל רישיון ייצור. עד 31 באוגוסט 2029, אם הוא הגיש התחייבות להפעלת תוכנית בטיחות מזון, הוא מתחייב שהוא מיישם אותה וגם הגיש הצהרה לגבי מזון מסוים המיוצר אצלו שהוא עומד בדרישות החלות באיחוד האירופי על מזון שמשווק באיחוד האירופי אז המונח חקיקת המזון שיחול עליו לפי כל החוק הזה, לא יכלול את התקנים הרשמיים בישראל, את ההוראות לפי צו הגנת הצרכן ואותן הוראות שנחשבות חלק מחקיקת המזון. זה יכלול את החוק, את ההוראות שנובעות מרישוי עסקים ואת ההוראות המאומצות. זה

זאת הייתה ההצעה להקלה והייתה הוראה מקבילה לגבי הנושא של גלוטן. יצרן שמייצר פה בארץ, הגיש התחייבות שהוא מייצר לפי תוכנית בטיחות עצמית והוא יעמוד בתוכנית הזאת אז הוא יוכל לייצר את המזון ולסמן אותו "ללא גלוטן" בהתאם לתקנות.

גם בלי GMP.

גם בלי GMP.

כן, כן.

במקום אישור ייצור נאות, הוא יוכל להסתמך על תוכנית הבטיחות.

ולכן, מה?

מה שעורכת הדין ארבל אמרה לי לפני הדיון זה שאולי זה אומר שאפשר כבר להקדים את תחילתו של סעיף 41 שבנוסחו המחודש אמור להיכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2026, ולהחיל את זה כבר מעכשיו.

יש לי כמה הערות.

אני קצת מבולבלת לגבי הדבר הזה כי לגבי אותו חלק ב' מסעיף 41 שמאפשר כבר עכשיו להגיש התחייבות, אנחנו כן מציעים להקדים את התחילה שלו אבל אני לא בטוחה שזה חל גם על החלקים האחרים של סעיף 41 כי יש עוד סעיפים שמפנים אליהם כמו סעיף 22. בגלל שיש עוד סעיפים שמפנים אליו, אני לא יודעת אם אפשר להקדים את כולו.

אנחנו צריכים לבדוק את כל ההקשרים אבל באופן וולונטרי, אין לנו מניעה שזה ייכנס ויהיה מחייב באוגוסט 2026.

אני לא מחכה עד אוגוסט 2026 ואמרתי לך את זה כבר כמה פעמים.

ברור.

מה שאנחנו מסבירים זה שכל המטרה של התיקון הוא שלא תצטרך לחכות לאוגוסט 2026.

זה מה שאני אומר.

רגע, אם אנחנו בכל מקרה נשארים עכשיו בנוסח הזה אז בואו נקרא אותו. אם יש בעיה עם סעיף 40 - - -

41.

41.

לא, אין בעיה.

לא, נועה אמרה שיכול להיות שהסעיף שם מפנה, נכון?

ממילא, כדי לאפשר וולונטרית ליצרנים להיות כבר היום בעלי אישור שהם מוכרים ומיישמים מערכת בטיחות בבקרה עצמית אז מאפשרים ש-41(ב) שהיה אמור להיכנס לתוקף רק באוגוסט 2026, ייכנס לתוקף כבר היום ולכן כל המנגנון נמצא שם.

לכן, לא צריך לחזור על המנגנון שלשו פעמים. אנחנו הצענו שגם לעניין הגלוטן וגם לעניין 50א הם פשוט יפנו לאותו סעיף.

אני אגיד לך מה הבעיה. אני מסתכלת עכשיו על איך יראה סעיף 41 כשהוא ייכנס לתוקף במובן המלא שלו ואז תהיה חובה על כל היצרנים להיות בעלי - - -

נכון, מזה חששתי.

זאת לא הוראה שאנחנו רוצים להכניס אותה כרגע כי אנחנו רוצים לאפשר ליצרנים זמן להיערך.

נכון.

זה מה שמפריע לנו ולכן, אולי נקרא את זה עכשיו למרות שאנחנו מכניסים את 41ב.

אני רק מבקשת שהמלל יהיה זהה כדי שלא ישתמע שיש מנגנון כזה ומנגנון כזה. זה אותו מנגנון, בסדר?

או-קיי.

יש לי כמה הערות. אני ביקשתי ממשרד הבריאות שמפעל שרוצה לסמן מוצרים ללא גלוטן וגם יש לו גלוטן בשטח המפעל, יהיה מחויב על אחד מארבעת התקנים שציינתי כבר מספר פעמים. לפרוטוקול, ISO 22,000, SSE, BRC ו-IFS. מה הכוונה? אנחנו רוצים להשוות ושאותם יצרנים שיש בארץ יחמירו כי אני חושש מבטיחות מזון, מ-recall וזיהום משני.

מפעל שיש לו אחד מארבעת התקנים האלה ויש לו גם גלוטן בשטח המפעל, יחויב באחד מארבעת התנם האלה. מפעל שלא מחזיק גלוטן בשטח המפעל ויש לו את מערכת ה-HACCP, שהיא מערכת ניהול הסיכונים, יוכל לרשום מחר, על המוצרים שלו "ללא גלוטן". אני חושב שזה הגיוני בסך הכול.

דיברתי עם נציגים של משרד הבריאות וזה גם יעזור להם בפיקוח של הדבר הזה. כאמור, הקדם האפשרי כדי שהם יוכלו לרשום את זה כבר מחר. ממה שאני יודע, לא יותר מעשרה מפעלים יכולים כבר לרשום את זה אז לא כזה עניין גדול.

פנינה, זה מה שאני מבקש ממשרד הבריאות. אני לא רוצה שמפעל שיש לו גם גלוטן וגם ללא גלוטן, יסתפק רק במערכת ה-HACCP.

זה אמור לבוא לידי ביטוי פה, בסעיף הזה?

הסעיף הבא אחריו זה סעיף שעוסק בגלוטן אבל אני מבינה שאתה מבקש בקשה נוספת למה שאמרנו. אם בדיון הקודם אמרנו "תגיש התחייבות לעמוד תוכנית בטיחות מזון ואז נשחרר אותך מאישור ייצור נאות" אז עכשיו אתה אומר - - -

הוא רוצה להגיד שפה הוא לא יצטרך בכלל.

אם אין לו גלוטן במפעל אז אני בכלל לא צריך - - -

לא, אישור נאות זה GMP.אני אמרתי שאני לא מוכן - - -

שנייה, אנחנו הבנו את הנקודה הזאת. אתה אמרת שאתה רוצה להשתחרר מהאישור ייצור נאות, אתה רוצה להשתחרר מה-GMP. אמרו לך שיש לך חלופה של הגשת התחייבות לתוכנית בטיחות בקרת איכות עצמית. זה דבר שכן מופיע פה. אתה עכשיו רוצה להגיד שיש מפעלים שאין בהם בכלל גלוטן והם יוכלו ללכת גם בלי התוכנית הזאת? אני לא בדיוק הבנתי את הבקשה החדשה.

אני אסביר. קודם כול אני רוצה לומר שככול שנכניס את זה, זה עדיין יהיה וולונטרי. התקנות היום באופן כללי לכלל יצרני המזון וליצרני הגלוטן זה בהחלט הקלה כי הדרישה המחייבת היא אישור GMP.
עם זאת, אנחנו כרגע לא יכולים להכניס מדרג שלישי אז מה שדן מבקש כאן זה לעשות מדרג ביניים. יש את האישור של ה-GMP שהרגולטור בודק כתנאי לקבלת האישור ויש את האישור של תוכנית בבטיחות מזון עצמית שבה אני מתחייב ומקבל את האישור.

מה שדן מציע זה להכניס מדרג שלישי שהוא מדרג ביניים. הוא אומר שבמקרים שיש מפעל שיש בו גלוטן והוא עדין רוצה - - - אז מהסכנה של מניעת זיהום צולב או שאתה מגדיל את הסיכון אז הוא רוצה להכניס כאן שהיצרנים ידרשו לקחת גוף חיצוני שיעשה עליהם פיקוח וייתן להם תעודה של ISO 22,000, BRC או IFS, אלו תקנים בין לאומיים מקובלים.

נחנו היינו שמחים להוסיף את הדרישה הזאת אבל פה חברינו מהתעשייה צריכים לבוא כי הניסיון שלנו מלמד שאם אנחנו עושים את זה לגלוטן אז מחר תהיה דרישה גם לאלרגנים. אם יש לך פה מזון שאתה מייצר, אני לא יכולה להבחין בין גלוטן לכל אלרגן אחר. לכן, אני יוצרת כאן איזשהו מדרג. כמשרד הבריאות, אני הייתי שמחה לכל פיקוח.

כשאני מדברת על תוכנית בטיחות מזון עצמית, אנחנו באים ודורשים שהיצרן יהיה מחויב. כשאתה בא ומוסיף את התעודה שיש לך אסמכתא שגוף בקרה בודק אותך, בהרבה מקרים אנחנו מוצאים את זה כדבר טוב כי זה מלמד אותך לפעול לפי הכללים אבל יכול להיות שבהרבה מקרים זה גם גורם ליצרנים להיות שאננים כי יש להם את האישור אז הם לא מנהלים סיכונים.

אנחנו ערים לעניין הזה ואנחנו נכניס פה פיקוח יותר אדוק שלנו, ככול שנמצא לנכון. מי שירצה לעשות את זה באופן וולונטרי, אנחנו כמובן לא יכולים להתנגד אבל אם אנחנו כמשרד נדרוש את זה פה כמדרג שלישי ונתעלם מכלל היצרנים, אני חושבת שזאת תהיה מדיניות שמפלה. זאת דעתי. ככול שירצו להחמיר אנחנו - - -

אפשר לחזור רגע?? דיגלתם על הסיפה.

רגע.

אני רק יכול להגיד שפנינה צודקת.

פנינה, תתעדי את הפרוטוקול.

תמסגרי אותו.

אפשר לשאול שאלה?

כן.

אני חושב שבכל הלך המחשבה, הקו אומר "בואו נקדם קודם את הדיונים במה שמקל על ייבוא של מזון מאירופה" - - -

אנחנו מדברים עם ייצור, כן?

רגע, אני אגיע תכף לייצור. אני פשוט לא מבין כל כך מהר כמוך. מאחר ואנחנו רוצים לעזור לציבור לקבל את המזון בזול אז כל התקנות שדנו בהן כרגע הן תקנות שנועדו להקל על הייבוא וזה לגיטימי. אולי אני מבין לא נכון אבל אני רואה שברישה של סעיף 33 שכתוב גם "ולגבי בעל רישיון ייצור". זאת אומרת, זה לא רק לגבי אלה שמייבאים אלא גם בעלי רישיון ייצור.

אני שואל אם לדוגמה יש לנו מפעלים של פסטרמה, מפעל שמייצר חביתות מביצים או דברים מהסוג הזה, האם זה לא מכניס בדלת האחורית דרך ה-HACCP שלהם את החקלאים לתוך הסיפור?

אני רוצה להגיד שנתת דוגמה מצוינת כי גם היום, לפי פקודת מחלות בעלי חיים – ריבה תוכל להרחיב פה – ברגע שפרק ח' נכנס לתוקף אז כל יצרן או בעל מפעל בשר חייב לנהל מערכת בטיחות מזון המבוססת על עקרונות ה-HACCP כתנאי לקבל רישיון יצרן או כתנאי לקבל היתר הפעלה ולפחות אצלנו, גם נדרש היום אישור GMP.

אנחנו משווים את כלל יצרני המזון ליצרני הבשר שאצלם זה נכנס לתוקף כבר ב-2018.

כן אבל אני מפשטן קטן, אני תומך ב-HACCP ובדברים האלה. אני חושב שאלו דברים טובים ואין לנו בעיה עם זה אבל השאלה היא - - -

אולי לא הבנתי את השאלה.

השאלה היא אם דרך העניין הזה אנחנו לא מחילים בדלת האחורית, דרך ה-HACCP - - - כי שם זה גם תהליכי קליטת התוצרת החקלאית, הביצים והבשר וזה מה שהאירופאים בודקים בביקורת שלהם.

אנחנו היינו שמחים להחיל את זה אבל זה לא החלק שלנו, זה משרד החקלאות.

אני רואה מה האירופאים בודקים. השאלה היא אם דרך הסעיף הזה, אתם לא מכניסים את ההחלה על החקלאים בארץ?

כנראה שהתשובה היא פשוט לא.

אני מציע שאנחנו נקרא את סעיף 33.

ההחלה היא על מזון. זאת שאלה שאתה צריך להפנות לד"ר ריבה בן עזרא.

אני מציע שאנחנו נקרא את סעיף 33 ואחרי שנסיים לקרוא אותו אז ריבה תענה לזה. בבקשה.

הוראת שעה
33.
(א) בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום כ' באלול התשפ"ט (31 באוגוסט 2029) פסקאות (2) עד (4) להגדרה "חקיקת המזון" לא יחולו לגבי יבואן נאות במסלול האירופי ולגבי בעל רישיון ייצור שהתקיימו בו כל אלה, למעט לעניין מזון המפורט בתוספת השתים-עשרה:

(1) יש בידיו אישור ייצור נאות או שהוא הגיש ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שלגביו יש לו רשיון ייצור התחייבות כי מיושמת במפעלו תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית והלשכה הנפיקה לו אישור הגשת התחייבות כאמור; ההתחייבות תוגש בצירוף מסמכים לפי סעיף 41ב(2)(א) ו-(ב);



בסדר? אז אנחנו מדברים על אותם מסמכים שיש ב-41.

אולי נקרא לזה סעיף רוית?

אנחנו עוברים ל-(ב). כפי שאמרנו, זה 1 באוגוסט 2026.

הוראת שעה
33.
(ב) בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום התחילה המאוחר –

(1) יקראו את סעיף (22) לחוק העיקרי, כך –

(1) בסעיף קטן (א), אחרי "(31 באוגוסט 2023)" יבוא "מזון ייעודי, מזון המיועד לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור";




אני חושבת שאנחנו עוד צריכים לדון על זה בהקשר היותר רחב.




(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובתקנות המחייבות קבלת אישור ייצור נאות כתנאי לסימון מזון ללא גלוטן, יצרן רשאי לייצר מזון המסומן "ללא גלוטן" לפי התקנות האמורות אף אם אין בידיו אישור ייצור נאות, ובלבד שהוא הגיש ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שלגביו יש לו רישיון ייצור התחייבות כי מיושמת במפעלו תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית בצירוף המסמכים הנדרשים לפי פסקאות משנה (א) ו-(ב) לסעיף קטן (א)(1)".




"(א2) יצרן שקיבל אישור הגדת התחייבות בדבר יישום תוכנית מזון בבקרה עצמית, המייצר מזון המסומן "ללא גלוטן" יפעל בהתאם לתוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית שצירף להתחייבות שמסר"



פה שוב נפנה לסעיף 41ב(2)(א) ו-(ב).

יש לנו כמה הערות.

לפני ההערות על היצרן, אני רוצה לדבר על המהות. ההגדרה הצרה יותר של חקיקת המזון שמוצעת פה היא כמובן מאוד חשובה וטובה מבחינתנו אבל היא עדיין משאירה את פסקה 1 להגדרה של חקיקת המזון.

פיסקה 1 של חקיקת המזון כוללת את כל תקנות משרד הבריאות, כולל כל 79 ההוראות שהפכו אותן לתקנות וזה מבוך גדול ושלם. אנחנו חושבים שמה שנכון היה לעשות זה להפוך את ברירת המחדל ושנשב אנחנו עם משרד הבריאות וכל מי שיש לו עניין בנושא הזה למפות את הדרישות האלה.

בסוף, ניתן לעוסקים במזון רשימה סגורה ומוגדרת של מה צריכים לעמוד בו בחקיקת המזון לגבי מוצרים כאלה וכאלה, חוץ מהדברים החדשים של ההוראות המאומצות. אנחנו לא נשלח אותם ללכת לחפש בכל עשרות את המסמכים הארכאיים האלה. ברור לכולם שצריך לתקן אותם אבל עד שזה יקרה אנחנו בבעיה.

אדוני משווה ומוסיף. אנחנו באותה עמדה.

רק לגבי פרסום המאגר, כן? מאגר החקיקה.

להפוך את המאגר הזה למאגר שרק הוא מחייב, מה שלא יהיה שם, לא מחייב.

אנחנו באותה עמדה ומסכימים.

תגובה?

לגבי תקופת הוראת השעה, אני מבינה שיש לכם הערות לגבי התקופה. מה שירד זה התקנים הרשמיים, צו הגנת הצרכן ו-15 צווי פיקוח. מה שנותר, החוק והתקנות לפיו ותקנות רישוי עסקים - - -

וההוראות המאומצות.

בוודאי. אין לנו דרך לעשות כרגע רשימה חיובית עם מה שנותר. זאת חקיקת המזון שנותרה בישראל. מה שכן בכוונתנו לעשות ואמרנו את זה, זה מה שהוא פועל יוצא של ההוראות המאומצת ותיקון התוספת השנייה א', כפי שמובא בהצעת החוק.

כל מה שיוצא כתוצאה מכך ויש לבטל בחקיקת משנה, אנחנו נעשה מאמץ להביא לכאן עד סוף החקיקה בשביל שהוועדה תאשר את אותם ביטולים כולל נושא הסימון התזונתי כדי שיהיה לנו איזושהי קודיפיקציה יותר שלמה, במיוחד של הוראות הסימון.

אני גם אשמח להתייחס. פה עוד אין לנו הנסכמה ממשלתית, אנחנו גם בעמדה של הפוסקים. מה הסעיף הזה אומר? הוא אומר מה צריך יבואן שמייבא במסלול האירופי לעשות. אנחנו חושבים שזאת כן חייבת להיות קבוצה סגורה שאומרת את ההוראות המאומצות ואחד, שתיים, שלוש כי אחרת אנחנו נכנסים למבוכי רגולציה.

אנחנו לא יודעים אם התקנה הזאת תהיה חסם הסחר, או התקנה הזאת תהיה חסם הסחר וזה הסעיף הכי קריטי מבחינתנו בחוק, שאומר שאנחנו אירופה במאה אחוז למעט חריגים. אז אני חושב שכדאי להגיד באופן פוזיטיבי "מאה אחוז אירופה למעט חריגים". אנחנו עוד בשיח הממשלתי אבל אני מניח שנמצא אותו בהקדם.

או-קיי, בסדר.

אז עד שהם יימצו את השיח, אני רוצה לדלג בבקשה על הנוסחים שמופיעים פה - - -

אנחנו עוד לא הערנו על הסעיף ויש לנו כמה הערות. למשל, התקופה של חמש שנים, אנחנו רוצים שהיא תהיה שנה או לכל היותר שנתיים. אנחנו עושים פה איזשהו מהלך שהוא מאוד חריג.

אבל זה מהלך שדווקא מאפשר לכם.

מה מאפשר לנו, הסעיף הזה? אז אנחנו לא מבינים. יש פה איזושהי פשרה שנעשתה וליאור התייחס לזה בתחילת הישיבה. יש פה פשרה שאין ברירה לגביה אבל מה שקורה פה זה שאינהרנטית, היא לא שוויונית. בתקופת המעבר, רוב היצרנים לא יוכלו לאמץ.

מעבר לזה, גם מבחינת האחריות הציבורית שלנו – אני לא רואה מישהו אחר שיגיד את זה אז אני אגיד את זה – יש פה ויתור על סטנדרטים ותקנים מבלי שייבאו או אימצו במקומם אחרים מאירופה. אנחנו רוצים שיהיה תמריץ שיעשו את זה כמה שיותר מהר. כרגע, אנחנו מדברים על הסדר שהוא פלסטר. אין זמן לבטל את התקנים בצורה מסודרת ולייבא במקומם אז אומרים "או-קיי, אבל אנחנו לא רוצים שיהיה חסמי סחר בתקופת מעבר" אז עשו את הסעיף הזה באיזושהי מין דרך - - -

זאת הפשרה שאנחנו דיברנו עליה בתחילת הדרך.

בסדר, אני רק אומרת - - -

זה לא שלא אימצו במקום, אותו מוצר עומד בדין האירופי וזה התנאי.

אני אומרת שצריך להבין שזה פתרון עקום ולכן הוא גם הוראת שעה. זה ברור לכולם שזאת לא דרך המלך ואסור שזה יישאר הרבה זמן.

הוויתור היחיד על הסטנדרטים נעשה ביחס לתעשייה, לא ביחס לייבוא.

- - - חמש שנים זה הרבה מידי זמן.

הייבוא משווק באירופה ועומד בסטנדרטים.

כשאנחנו היינו בהידברות מול שירות המזון, נעשה ניסיון כנה מבחינתם לעשות אפילו במהלך החקיקה הזאת, לייבא את אותם תקנים והם ראו שזה מורכב וצריך עוד זמן אבל בין עוד זמן לבין חמש שנים יש פער מאוד גדול.

האינטרס שלנו בוועדה הזאת הוא להגביל את הזמן הזה ולייצר תמריץ לרגולטור לעשות את זה כמה שיותר מהר.

אני בטוח שתכף נגיע להוראות המעבר ואז התעשיינים יגידו איך שלוש, ארבע או חמש שנים הן לא מספיקות וצריך יותר. גם הרגולטור צריך זמן כי יש לו הרבה עבודה לעשות.

הם גם יעשו מאמץ.

באמירה כללית, זה לא רק שהציבור לא רוצה להיות בתקופת מעבר ובטח שגם הרגולטור לא צריך את זה. אי-הסדר וחוסר השקיפות לא טובים לאף צד ועל זה אנחנו מסכימים כלנו.

נכון.

אבל אנחנו צריכים לקחת בחשבון שאנחנו נמצאים בתקופת מעבר ומלכתחילה, לשירות המזון יש פה עבודה אינטנסיבית של הנגשה, הבהרה והדרכה כדי לתת וודאות לגבי מה הן אותן הוראות מאומצות. זאת העדיפות הראשונה שלנו כשמדובר על בטיחות מזון.

הנושא של הרכב מזון הוא חשוב אבל בתיעדוף, הוא כרגע בסדר גודל שני עבורנו. לכן, אנחנו מאמינים שהדגש הראשון של היצרנים יהיה ללמוד את הרגולציה המהותית. אנחנו דיברנו על חמש שנים כי אני לא רואה שום קונסטלציה שבה שירות המזון יכול להקדים את זה ולעשות את זה לפני הזמן.

שלוש שנים? שנתיים?

בחלק מהדברים שנעשה אנחנו יודעים שחלק גדול מאותם תקנים מחייבים בגלל צו הגנת הצרכן ויש לנו פה עבודה, יש לנו שותפים - - -

טוב, אני מיציתי. קיבלתי את עמדתכם ואנחנו משאירים את זה חמש שנים. בלאה.

אנחנו נדלג פה על כמה תיקונים של העיצומים הכספיים כי עוד צריך לבחון אותם.

יש לי הערה נוספת לגבי הניסוח. כתוב פה "והלשכה הנפיקה לו אישור".

סעיף קטן (1).

סעיף קטן (1) בסעיף 33א ברישה. ברור ומסכם על כולם שמדובר במנגנון אוטומטי.

אנחנו נגיד את זה כמו ב-41 - - -

במנגנון אוטומטי.

אנחנו נכתוב את זה כמו שכתוב בסעיף 41 "אם הוא הגיש התחייבות, תנפיק לו הלשכה".

מ-"תנפיק לו הלשכה" יכול להשתמע שיש פה שיקול דעת.

לא, זה כמו שכתוב ב-41. אנחנו לא נתקן את 41.

או-קיי, אנחנו מדלגים עכשיו על סעיפי העיצומים.

אנחנו מדלגים על סעיפי הפלילי והעיצומים ונעבור לתיקון לחוק התוכנית הכלכלית, תיקוני חקיקה.


תיקון חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו–2022(
*.
בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021, בסעיף 109(ב) –

1. בפסקה (1), במקום "41," יבוא "41, למעט סעיף קטן (ב)";

1. אחרי פסקה (5) יבוא:

"תחילתו של סעיף 41(ב) לחוק הגנה על בריאות הציבור מזון, כנוסחו בחוק זה, ביום תחילתו של חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)(תיקון מס' 9 והוראת שעה), התשפ"ד-2024"




זה צריך להיות (6), כמובן. זאת אומרת, ביום תחילתו של החוק הנוכחי, תיכנס לתוקף האפשרות להגיש התחייבות שתשמש אותנו בדיוק באותם הוראות שאליהן הפנית לפני רגע.

גברתי, ההקראה התייחסה גם לגלוטן? אנחנו לא התייחסנו לגלוטן עדיין.

כן, ההקראה התייחסה גם לגלוטן.

אפשר להתייחס לגלוטן? יש לי שני דברים קצרים מאוד.

מה היא רוצה?

היא רוצה לחזור לסעיף של הגלוטן.

לא לחזור, זה סעיף עיקרי ואנחנו רק רוצים להתייחס.

כן, זה בסדר. בבקשה.

אם אני מבינה נכון, הגלוטן כפוף רק לעניין אישור קבלת ההתחייבות.

אישור קבלת התחייבות ובהתחייבות לעמוד בה וליישם את התוכנית.

אנחנו מבקשים שזה יחזור לנוסח הקודם ולא יהיה רק "ללא גלוטן" אלא גם "דל מאוד בגלוטן".

לא.

אנחנו לא כל כך הבנו למה זה ירד.

היום, לפי הדין הישראלי אין לנו - - -

אפשרות.

יש לנו רק סימון של "ללא גלוטן", "דל גלוטן" יהיה לפי ההוראות האירופיות.

אני אסביר. זה חריג לכלל. הכלל אומר שצריך GMP בשביל מזון ייעודי. אם שירות המזון יצהיר שזון ייעודי זה רק מזון ללא גלוטן ודל מאוד בגלוטן לא יהיה מזון ייעודי, כהגדרתו בחוק - - -

לא, יש תקנות.

סליחה, רווית. מדובר בהוראת שעה שתפקע ביום הכניסה לתוקף.

נכון, אז התקנות מחייבות לדל מאוד בגלוטן - - -

שנייה, ביום הכניסה לתוקף של ההוראות המאומצות. כלומר, מדובר בהוראת שעה שחלה כל עוד אין הוראות מאומצות לעניין הסימון "נטול גלוטן".

נכון.

זאת אומרת, חלות התקנות הקיימות, תקנות בריאות הציבור מזון, סימון מזון.

נכון והן מחייבות GMP.

הן מחייבות תנאי ייצור נאותים ולכן אנחנו מתגברים על הדרישה הזאת בלבד.

נכון, כאן אנחנו מתגברים על הדרישה הזאת. היום, הדרישה הזאת לא מתייחסת רק ל-"ללא גלוטן" אלא גם ל-"דל מאוד בגלוטן".

לא.

התקנות אולי מתייחסות רק ל-"ללא גלוטן" אבל בחוק עצמו שאומר "נדרש GMP", מתייחס לכל הקבוצה של מזון ייעודי. אם דל מאוד בגלוטן - - -

איפה? את יכולה להפנות אותנו לסעיף?

כן, זה אותו סעיף.

אני מבינה מהעמדה הקודמת שלכם שאתם לא רוצים שיהיה יותר "דל גלוטן".

בסעיף קטן (א) יבוא "מזון ייעודי, מזון המיועד לצריכה של תינוקות".

איזה סעיף בחוק?

אותו סעיף שהקריאו עכשיו.

רווית, אם את מסתכלת על תוספת 11 שהיא המזון - - -

לא, לא.

כתוב "מזון ייעודי ובכלל זה מזון המסומן "ללא גלוטן";"

למעט.

לא, התוספת ה-11 תיכנס באחד הבא, מוחרג בה דל גלוטן וזה בסדר.

נכון.

אנחנו כרגע מדברים על הנוסח להוראת המעבר. אומרים "יקראו את סעיף 22 לחוק העיקרי כך", ואז בסעיף קטן (א) אחרי החובה שהמזונות האלה ייובאו ב-GMP, יבוא "מזון ייעודי, מזון המיועד לצריכה של תינוקות".

במסגרת מזון ייעודי נכלל גם מזון דל מאוד בגלוטן. אז אני אשמח להצהרה לפרוטוקול ש-"דל מאוד בגלוטן" לא נופל להגדרת מזון ייעודי".

איזה סעיף הקראת?

סעיף 22 לחוק. "לא ייצר אדם מזון חדש, למעט מזון שנכלל" - - -

זה לא מזון חדש.

בסדר. "לא ייצר אדם מזון (1) חדש. (2) מזון ייעודי מזון המיועד לצריכה של תינוקות ופעוטות כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים ביעוד כאמור, אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות".

לדעתי, מיעטנו את בהוראת שעה אל אני אחפש את זה.

לא, הוספתם את זה בהוראת שעה.

זה לא ייחשב?

אז מה בעצם אומר סעיף 22א עכשיו, אחרי התיקון? לא נדרש אישור ייצור נאות למזון לפעוטות?

לא, ממש לא. את עשית כאן סלט.

סעיף 22א נמצא בתוקף על פרק זמן שאול כי ב-2026 הוא יבוטל.

נכון אבל מה הוא אומר בזמן השאול?

בזמן השאול הוא אומר שלמזון חדש, מזון לתינוקות ומזון עם תוספת תזונה - - -

ומזון ייעודי.

ומזון ייעודי, חייב להיות GMP.

GMP. זה בדיוק מה שאני אומרת. אחד מהשלושה שהקראת זה מזון ייעודי.

אבל אחר כך בהוראת שעה החרגנו מהתוספת 11 - - -

זה ייכנס לתוקף בפאזה הבאה.

לא, היא תיכנס לתוקף גם עכשיו. שמנו בהוראת שעה שמהמזון הייעודי, מוחרג מזון דל גלוטן ומזון ללא גלוטן. יכול להיות שזה נפל פה בנוסחים אבל זאת הייתה הכוונה.

יפה.

התוספת ה-11 נכנסת לתוקף בפאזה הבאה, לדעתי. כרגע, מה שמוחרג זה רק "ללא גלוטן".

- - - היא כבר בחוק וכבר בתוקף, לכאורה.

אם כך, לא היה את סעיף (ב) בכלל. מה שאמרתם כרגע הוא לא הגיוני.

יכול להיות שבנוסחים שהועברו כאן, נפלה טעות - - -

בואו נבדוק את זה בנפרד.

נראה לי שאם זה לא מהות, בוא נפתור את הנוסח ונביא לדיון.

כן. פנינה, תודה.

אם אנחנו מסכימים על המהות אז ננסח בנפרד.

תודה רבה. פרופסור טליה תהיה הדוברת האחרונה ואנחנו נסגור את הוועדה.

יש לי שלוש שאלות.

שלוש?

כן. אחת היא לגבי סעיף 3א בעמוד הראשון של ההצעה - - -

אנחנו ניגע בזה בדיון הבא.

אנחנו נקרא את זה בדיון הבא. אנחנו לא דנים היום בסעיף 3 אלא בדיון הבא.

אם זה יהיה בדיון הבא זה בסדר. השאלה השנייה מתייחסת לעניין הוועדה המייעצת.

זה גם לא עכשיו.

גם זה יהיה בדיון הבא.

אז לא צריך לדאוג. השאלה השלישית מתייחסת לשאלה שעלתה כאן ואני לא הבנתי את התשובה. מה השם של אדוני? אתה שאלת את השאלה הזאת.

שמואל לויט, מולי.

מולי. השאלה הייתה האם החקלאות לא נכנסת בדלת עקיפה דרך ה-HACCP וזאת שאלה מצוינת.

מי רוצה לענות?

אני יודע שהיא נכנסת, לכן שאלתי.

בדיוק.

מישהו רוצה לענות על זה?

אנחנו אמרנו שריבה תענה כי זה בתחום שלהם.

השאלה הייתה האם חומרי הגלם שלנו נבדקים במפעלים תחת פיקוח של משרד החקלאות במסגרת ה-HACCP. היום, כל דבר זה צריך לעמוד בחוק בין אם זה חוק של אירופה, חוק של ארצות הברית או חוק של ישראל, בהתאם למפעל המייצר. אם שואלים על העניין של פרשת חומרי ההדברה, זה יכול להיות אותו דבר במזון מן החי וגם במזון מן הצומח. אי-אפשר לסיים דיון בלי חומרי הדברה.

בטח.

במקום לילא, אני לוקחת את הזכות היום.

זאת לא הייתה השאלה.

אז מה בדיוק הייתה השאלה?

אנחנו גם נשמח שיהיהHACCP בחקלאות ו-good agriculture practice אצל החקלאים במסגרת היישום - - -

אנחנו בעד, אנחנו לא רוצים שייכנסו דברים אחרים.

אנחנו גם היינו רוצים אז למה זה לא קורה?

הצלחתם לבלבל אפילו אותי. מולי שאל שאלה פשוטה. האם בחקלאות יש HACCP? התשובה היא כן או לא?

כן.

מה?

לא יודע, זה מה שהוא שאל אני רק תרגמתי את זה.

התשובה היא כן.

לא, הוא אמר שדרך הדרישה ל-HACCP במפעלי הייצור - - -

זה הינו הך.

דרך זה מחילים חובות על החקלאים.

כן, אני תרגמתי את זה לעברית פשוטה. הבנתי את זה אבל בסוף, זאת המשמעות.

יש HACCP.

בכל המתקנים תחת פיקוח משרד החקלאות, יש HACCP.

השאלה היא של מולי, לא שלי.

בסדר. בגידול של בעלי חיים או צמחים, זה לא HACCP, זה good agriculture - - -

- - - שמכניסים את זה? זה קיים.

התשובה היא כן, בסדר גמור.

יש תהליכים נוספים שנכנסים לזה.

טוב, תודה רבה לכולם. עד כאן להיום. הישיבה נעולה. ניפגש בישיבה הבאה ב-9 ביוני 2024.


הישיבה ננעלה בשעה 15:24.