פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



93
ועדת הבריאות
28/05/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 196
מישיבת ועדת הבריאות
יום שלישי, כ' באייר התשפ"ד (28 במאי 2024), שעה 13:15

הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד–2024

חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר
טטיאנה מזרסקי – מ"מ היו"ר
ניסים ואטורי
משה רוט

אליהו ברוכי
ששון ששי גואטה
אלון שוסטר

משה אבוטבול – סגן שר החקלאות
יוספה הולצשטיין - יועצת, משרד הבריאות

דקלה ראובן - מתאמת פיקוח ארצית, משרד הבריאות

זיוה חממא - מנהלת המחלקה לניהול סיכונים, משרד הבריאות

פנינה אורן שני דור - ראש שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

מרינה אוסטפלד - ראש צוות משפטי, משרד הבריאות

שרון גוטמן טרודלר - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד הבריאות

לילא שיני-חג'-יחיא - מנהלת אגף בכיר כימיה ובריאות הציבור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

תמיר גשן - מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גל ברנס - רכז כלכלה ותעשייה באגף תקציבים, משרד האוצר

עמיר עופר - מנהל ענף המזון, איגוד לשכות המסחר

רז הילמן - סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

ריבה שרון - יעוץ, איגוד לשכות המסחר

אביב חצבני - איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

רוית ארבל - איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

זיו דגן - יו"ר ענף הגנת הצומח, התאחדות התעשיינים

אוהד חיל - איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

כרמל פלדמן אביטבול - סגנית מנהל איגוד הפארמה, התאחדות התעשיינים

אילנה דרור - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

אורי דורמן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

יוסף וידן - דובר, התאחדות חקלאי ישראל

טליה איינהורן - חברה קבועה באקדמיה הבינ"ל למשפט השוואתי, אוניברסיטת תל אביב

ירון סולומון - המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי

נעמי רוזנטל - טכנולוגית מזון, שופרסל

נני מזל סיימן - יו"ר חטיבת המזון, לשכת מסחר ישראל-אמריקה

דן סולומון - ארגון זכויות הצליאק

רחל גור - לובי 99

דורית אדלר - סמנכ"ל הפורום הישראלי לתזונה ברת קיימה

נעה בן שבת

מיכל דיבנר כרמל

ריקי קמחי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.






הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד–2024

שלום לכולם, נא לשמור על שקט בחדר הוועדה. אני פותח את ישיבה ועדת הבריאות בנושא: הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי),התשפ"ד–2024. בסוף הדיון הקודם, ביקשנו ממשרד הבריאות ונציגי התאחדות התעשיינים לשבת סביב השולחן ולנסות לצמצם את הפער בנוגע לאפליה שעלתה. אני מבין שישנן הסכמות חלקיות לגבי סעיף 50א, אנחנו נשמע את זה ממשרד הבריאות. דיברנו גם על הגלוטן, דן דיבר על זה, וגם בעניין הזה אני מקווה שיש לנו בשורה.

אני אבקש מפנינה לפתוח בשתי הנקודות הללו, ואחרי זה אנחנו נמשיך הלאה. בבקשה, פנינה.

צוהריים טובים לכולם, תודה לכולם, אני תמהה על ההתחלה, אנחנו ישבנו גם עם התעשייה וגם עם דן סלומון והגענו עם התעשייה להבנתי להבנות. אנחנו פתרנו את עניין בעיית האפליה ונתנו שוויון הזדמנות ליצרן הנאות להיכנס למסלול האירופי מלא על מלא, כמו שניתן ליבואן הנאות בשני תנאים. שיצרן המזון יהיה יצרן בעל אישור ייצור נאות או שהוא יהיה יצרן שמיישם מערכת תכנית בטיחות מזון עצמית.  
פה למעשה נתנו פתרון ומענה מיידי גם לבעיית ההזדמנות השווה שיש בין יבואן נאות ליצרן נאות. דבר נוסף, באנו ואמרנו כדי שאתה תוכל לזכות להקלה הזאת, שאנחנו מדברים על הגדרה של 50א, הגדרת מזון, חקיקת מזון מצומצמת, אותו יצרן יצטרך להתחייב שהוא עומד על מלא מהיום שבו הוא מגיש את ההצהרה, כשהוא עומד בכל ההוראות המאומצות. זאת אומרת, שלגביו לא תהיה תקופת מעבר כפי שהצענו מלכתחילה לגבי יתר היצרנים, שיוכלו בתקופה מסוימת לבחור בין אם ממשיכים לעבוד לפי הדין הקיים היום או עוברים לדין החדש של הוראות המאומצות.

מי מנחה אותו? מי ינחה אותו?

מה זאת אומרת מי מנחה אותו?

בהתאם לאותן תקנות ורגולציות שאנחנו מאמצים.

כרגע הרגולציות שאנחנו מאמצים הם רגולציות שאנחנו עוברים עליהן בצורה פרטנית, מנגישים אותן לציבור וקובעים מה חל ומה לא חל ובאיזה תנאים והחרגות. אחרי שנסיים את הדיונים פה, אנחנו כמובן ננגיש ונפרסם את אותן רגולציות מתורגמות באתר האינטרנט של שירות למזון.

כמה זמן יש לנו ליישום?

אנחנו נדהר על לוח זמני הייצור.

אנחנו מדברים הפוך. אנחנו מדברים על סיטואציה שבה היצרנים רוצים להקדים את היישום. ואנחנו באים ואומרים כמו על היבואן הנאות שאנחנו מאפשרים להם. עדיין באופן כללי לכל ההוראות המאומצות אנחנו נתנו שלוש שנים זמן התארגנות. אבל יש לנו כאן סיטואציה של יצרנים שרוצים להקדים ולקחת על עצמם להיכנס למסלול החדש של הרגולציה עוד טרם תקופת סיום תקופת המעבר, ועל זה אנחנו מדברים.

יש לנו נתון כמה מוכנים כבר?

לא, לא מוכנים.

לא מוכנים עוד.

אני מדבר על אלה שרוצים להאיץ.

אנחנו עוד נשמע את תחזית התעשיינים.

אני חושבת שזה המידע שהתעשייה תיתן לנו.

בסדר גמור. אוקיי, אוקיי. עוד מעט אנחנו ניתן להם את רשות הדיבור.

תודה, אדוני היושב-ראש.

אחרי שאמרנו את שני התנאים האלה, היצרן יגיש בקשה ויגיד שהוא מתחייב לנהל במערכת ניהול הסיכונים שלי ואני לוקח על עצמי במודע. כאן יש נעלם, כבודו, אנחנו מדברים כרגע על הפער בין היבואנים ליצרנים. הפער הזה של 50א מצומצם אנחנו לא מדברים על הרגולציות הרוחביות, שאנחנו במסגרת האימוץ, אלא על רגולציות פרטניות פר-מוצר. ופה יצרן שירצה לקחת על עצמו בנוסף על הכול ולעבור, לדוגמא, יצרן שירצה לייצר שוקולד שלא לפי התקן הישראלי של שוקולד, אלא לפי הרגולציה של השוקולד באירופה, המשמעות היא שהוא יצטרך לנהל במערכת ניהול הסיכונים העצמית שלו ולדעת ולהכיר מה יותר רגולציה אירופית שלי.  

שירות המזון, נכון לנקודה הזאת כפי שאמרתי והצהרתי, לא בשל ולא יכול להנגיש את הרגולציות האלו היום. מי שירצה להגדיל ייקח את זה בעצמו. מי שלו, ברירת המחדל הטבעית, ואני מאמינה שגם רוב קבוצת היצרנים – אני לא רוצה לדבר בשם כל היצרנים – יבחרו ויתנו למשרד הבריאות להשלים את המהלך ויצטרפו לכל הקבוצה בסוף תקופת המעבר. זה לגבי התעשייה ויש לי גם תשובה לגבי הגלוטן.

כן, לגבי גלוטן?

התשובה שנתתי ליצרן פותרת לנו את בעיית הגלוטן. בעיית הגלוטן נכון לעת הזאת, הרי בתיקון הקודם שעשינו פה במסגרת תיקון חוק המזון, קבענו שכתנאי לקבלת רישיון יצרן, כל יצרן יצטרך לנהל מערכת תכנית בטיחות עצמית שתיכנס לתוקף באוגוסט 2026. לאור בקשת היצרנים וגם יצרני המזון ללא גלוטן, אנחנו מאפשרים את זה כבר עכשיו.  

זה אומר שכיום הדרישה היא לפי התקנות הקיימות, שכדי לסמן מזון ללא גלוטן היצרן חייב להיות בעל אישור ייצור נאות. אישור GMP כמו שאנחנו קוראים לו. ופה אנחנו באים ואומרים שיצרן שירצה לקחת על עצמו ולהקדים ולהיכנס ולנהל מערכת בטיחות מזון עצמית לפני 2026, הוא יוכל לעשות את זה גם מבלי שיש לו GMP.  

פה נתנו פתרון לבעיה שהציג דן סלומון בישיבה הקודמת. כלומר, גם כאן יהיו לנו שתי חלופות. יהיה GMP לאלה שכבר בתוך התהליך, וכל היצרנים החדשים ללא ה-GMP ייכנסו באמצעות יישום תוכנית בטיחות מזון עצמית עם כניסת החוק לתוקף.

זה מעשי?

זה מעשי.

בכל החוק יש נעלם.

אנחנו מדברים כאן על קבוצה מאוד קטנה, דן יתקן אותי אם אני טועה, רוב היצרנים היום בארץ הם כבר יצרנים שמכילים על עצמם את תקן ה-GMP. השוק הזה הוא לא שוק גדול, אפילו להיפך היצרנים להיפך, לקחו על עצמם. היום זה חובה, ויש המון יצרנים שלוקחים חברות שעוזרות להם לעבור ולהגיע לתהליך הזה. אנחנו כמובן היינו מעדיפים, וזה אילוץ מבחינת שירות המזון, להכניס את זה באוגוסט 2026. אבל אנחנו מבינים את גודל השעה, ופה נצטרך לתת פוש נוסף במסגרת ההיערכות שלנו ליישום HACCP במסגרת התעשייה. אלה תהליכים שהתחלנו ונצטרך לתת עדיפות לייצור ללא גלוטן. 

במהלך של ללא גלוטן נערכנו לזה, וזה בא בקשר הדוק עם אימוץ הרגולציה האירופי בנושא 1169, ששם נכנס כל עולם האלרגניים. ניהול הסיכונים שם הוא משהו משמעותי, ומבחינתנו הסימון ללא גלוטן, כמובן זה לא אלרגן, אבל זה אלמנט שאתה צריך לקחת אותו בחשבון, במסגרת ניהול הסיכונים הכללי.

תודה. דן ואחרי זה אביב.

שלום, אני מנכ"ל ארגון זכויות הצליאק. ישבתי עם פנינה ביום ראשון, ובאמת הגענו להסכמות שלמי שיש מערכת ISO 22000 IFS0SURBRC יוכל בתוך חודשיים להיכנס לפורטל, להירשם ולייצר ללא גלוטן. אני מבין היום שזה יהיה רק עם התקנות של החוק ושזה ייכנס רק בשנת 2025. אני לא מעוניין לחכות כל כך הרבה, אני מבקש שימצאו איזשהו פתרון משפטי, רגולטורי שבעוד חודשיים, כמו שאמרת בישיבה הקודמת, יתחילו לייצר ללא גלוטן. ומשרד הבריאות יצטרך לעשות התאמות, כי לא מדובר בהרבה מפעלים, אני יכול לספור את כולם על עשר אצבעות, והם יכולים לעשות את המאמץ הזה.

דבר שני, אני אומר שגם אין דבר כזה דל-גלוטן. יש דבר כזה בעולם, אבל זאת המצאה של לוביסטים מול הטרנד הבריאותי. אנחנו מתנגדים לזה שיהיה דל-גלוטן, ואיגוד המזון מסכים איתי. דל-גלוטן הוא מתחת ל-100ppm וללא גלוטן זה מתחת ל-20ppm. בשיחות שערכתי הבוקר ואתמול עם מספר תעשיינים, מי שייצר מתחת ל-100ppm יכול גם לייצר 20ppm. אנחנו מתנגדים בכל תוקף למושג הזה שייכנס לארץ, וגם הגורמים הרפואיים חושבים שזה עלול להוות תקלה.

זה קיים היום?

לא, זה לא היה עד היום.

זה בנושא של הדל-גלוטן? זה נושא שבאמת קשור לתוספת.

כן, לתוספת. אני אגיד שזאת פעם ראשונה ששמענו את הערה הזאת. יום ראשון זאת הייתה הפעם הראשונה. לא קיבלנו את זה במסגרת הערות הציבור, אנחנו כמובן מבינים ונצטרך לשבת וללמוד את הערה הזאת ולהתייחס אליה. אבל זה יהיה במסגרת אימוץ הרגולציה 882 שעוסקת בנושא.

אנחנו נדבר על זה כשנגיע לשם. דבר אחרון

הערה אחרונה דבר אחרון, דיברנו לפני ויש לנו אי-הסכמות בדברים האלה, הייתה תקנה משנת 2016, שאומרת שמי שיש לו ISo וHACCP- ולא מכניס גלוטן לשטח המפעל, יוכל לרשום על המוצר שלו ללא גלוטן. פשוט שכחו מהתקנה הזאת ולא הכניסו את זה לחוק ההסדרים ולחוק המזון. אנחנו מבקשים שהתיקון הזה יוכנס לחוק. עם 2026 אין לי בעיה אבל שבעוד חודשיים יוכלו לרשום ללא גלוטן ושיעשו את ההתאמות המשפטיות שצריכות להיות. אני לא רוצה לחכות יותר מדיי זמן. אמרנו שכל התקנות האלו ייכנסו בתוך חודשיים.

יש לנו בעיה עם זה?

אני צריכה לבדוק את זה, מבחינה מעשית התיקון שנתנו עכשיו מתייתר מלקדם את העניין.

פנינה, זה עשרה מפעלים.

רגע, שנייה, הבנתי. דן מבקש פה שבמסגרת הזאת של העיסוק במפעלים ללא גלוטן, נפתח קטגוריה נוספת ושנעשה הבחנה. את זה אנחנו נצטרך לבדוק אוני אתן את ההתייחסות הפרטנית לאיך אפשר. אני לא חושבת שצריך לעשות לזה תיקון חקיקה, אפשר לעשות את זה בנהלים ובהנחיות רכות שלנו. אני אבדוק ואנחנו ניתן תשובה.

הכוונה שלי שיש היום מפעל - - -

גם שאין לו מערכת בטיחות וגם שלא נכנס לו גלוטן.

אני אסביר. מפעל שיש לו ISO22000 מייצא לאירופה ולארצות הברית מוצרים ללא גלוטן, והוא לא יכול לרשום בארץ ללא גלוטן. אבל מפעל באירופה שיש לו את התקנה הזאת לא יכול. אבל זה ייתן מענה למפעלים וליצרנים קטנים על מנת להגדיל את המגוון על המדף, ולחייב אותם ב-ISO9001, שזאת מערכת ניהול ומערכת HACCP לניהול סיכונים, והם יכולים לרשום מחר על המוצרים שלהם ללא גלוטן, מה שיגדיל במאות אחוזים את שטח המדף שלנו ואת המגוון.

וזה יעזור לייצור המקומי. איפה הבעיה עם זה?

ברור, זה רק הייצור המקומי.

אין בעיה.

הבעיה היא הזמן, זה חודשיים. אני לא רוצה לחכות עד לשנת 2026.

מאה אחוז. לקראת הישיבה הבאה תשתדלו להגיע עם תשובות. אביב, בבקשה.

ליאור, תפתח.

אני ואביב, שנינו יחד. הוא ידבר על הגלוטן ואני אדבר על משהו לפני.

שניכם יחד. כשאני אומר אביב אני מתכוון גם לליאור.

אני מצטער שאיחרתי הבנתי שדיברתם על סעיף 50א. רציתי להגיד, אדוני היושב-ראש, היוזמה של משרד הבריאות וגם של משרד האוצר והכלכלה למנוע אפליה היא יוזמה מבורכת. לכן, ישנה איזושהי התקדמות. למרבה הצער בניסוח הנוכחי שקיבלנו האפליה עדיין נכנסת בדלת האחורית ואולי בחומרה יתרה, אני אסביר.

כאשר מבקשים מיבואן להצהיר שמוצר משווק באירופה ומיוצר על פי דין אירופאי, עושים דבר מה פשוט. היבואן מקבל הצהרת יצרן ובכל הסתיימה עבודתו. מאידך, היצרן הישראלי, בניסוח הקיים, יצטרך לבדוק את שלל הרגולציות הדירקטיבות באירופה שלאו-דווקא קשורות במזון. יש כאלה אלפים רוחביים ועוד אלפים אופקיים שאולי רלוונטיים למדינה פלונית אלמונית, ואת זה ליצרן הישראלי אין שום יכולת לעשות, הוא גם לא יעשה את זה.

אולי זה המקום לציין שאם רוצים להשית על יצרנים מקומיים חובות אירופאיות אך לא זכויות אירופאיות, כמו למשל העובדה שבאירופה למפעלים יבשים אין רישיון יצרן, אלא יש נוטיפיקציה, בחלק גדול מהמדינות. לפחות כך זה למיטב ידיעתי.

יש עוד הטבות שמקבלים יצרנים קטנים באירופה, הטבות אפילו מרחיקות לכת. מענקים, תיעדוף וכולי. בכל מקרה, אני מקצר.

למה? למה? בוא נשמע.

אם טעיתי אני מתנצל, פנינה. אנחנו שלחנו ניסוח.

למי?

שירות המזון הארצי, בהמשך לשיח הקודם, לפנינה.

שלחנו ניסוח שמדייק.

הם שלחו אתמול את הניסוח בשעה 18:00 בערב.

אנחנו אומרים תודה, אנחנו לא מתלוננים. זה בסדר גמור, אנחנו פה בדיון.

להבא אם יש לכם בקשות לתיקונים, תשלחו גם לוועדה.

אני מסיים. כל מה שאמרתי הוא שהצגנו ניסוח שונה, והמטרה שלנו היא לדייק את ההבחנה שאנחנו מגבים אליה כדי שהתעשייה לא תיפגע.

אני ממש מברך על כך שהצלחתם להגיע להבנה.

אנחנו בדרך, אנחנו בדרך. עדיין לא הגענו להבנה.

הבנה שאנחנו פותחים משהו עבור אותם היצרנים כדי שיוכלו להשתוות לאותו הדין של היבואן. אני מבין שיש קושי עכשיו ברמת הפירוט שהו הוא צריך לעמוד.

הפער בינינו הוא קטן, אך מהותי.

מהותי, מאוד, מאה אחוז. וגם את זה פנינה אמרה, שעד סיום החקיקה וכניסתו לתוקף, תהיה רשימה כזאת שבה יהיה צריך לעמוד היצרן הישראלי, שרוצה לעמוד בדין האירופאי.

רשימה סגורה?

כן, כן. בבקשה, אביב.

אני אשלים, אדוני היושב-ראש. לטובת מי שלא מכיר אותי, אני מנהל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים.

מישהו לא מכיר?

עדיין. בדיון הקודם קיבלתי הערה שלא ציינתי את השם אז אני מקפיד. בסוף מה שמוצע פה הוא שהיצרן יעמוד בשלושה תנאים. HACCP זה מצוין ומוברך, נצטרך לראות את התיקון בסעיף הרלוונטי לתעשייה. הוא צריך להצהיר שהוא עומד בכל ההוראות המאומצות, בכל ה-28, 27, 30, שזה לא אפשרי. בלתי אפשרי, כי אני מזכיר לך מחלוקות שקיימות במשרדים אחרים, וזה אומר שאם אני מצהיר או שאני רוצה לעמוד אני זורק את החקלאים החוצה בחומר הגלם, מה שלא הולך לקרות.

מה זאת אומרת? לא הבנתי.

אני אסביר, בסדר?

אי-אפשר לחזור ככה בכל פעם לדיון של שינוי חומרי ההדברה, שאנחנו צריכים לפתור.

פנינה. אדוני, אני לא הפרעתי בדיון קודם. אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני לא הפרעתי לאף אחד לדבר, אני אשמח להשלים.

אבל הכול קשור להכול. הכול קשור. ובסוף ירימו את הידיים ובזה נגמר העניין.

אורי, אורי.

תנו לי להשלים, בבקשה. כרגע, לשון ההצעה שמונחת על השולחן היא ה-HACCP עמידה בכל הרגולציה האירופאית המאומצת, כל ה-28.

31.

31, המספר משתנה כל שנייה, קשה לעקוב. ופה אני אומר שזה לא אפשרי בשני עולמות. אחד, יש ארבע רגולציות שכבר אומצו אבל יש מחלוקות לגביהן בנושא החקלאות. וזה אומר שיש הוראות מעבר.

- - - חוק ההסדרים.

רגע, תן לי להשלים, אורי. ושתיים, גם ברגולציות הנוספות, דובר פה שבגלל שיש חסמים וכולי י צריכה להיות ועדה מייעצת שתאשר חומרים. וזה אומר שנכפה עלי להיות בתקופת מעבר עם הוראות מעבר וזה גם מסובך. בקונסטלציה הנוכחית לבוא ולהגיד אני עומד בכל ה-30, 31, 28 הוראות מאומצות זאת קבוצה ריקה.

ממש לא.

תני לו לדבר, אנחנו חייבים להבין את הנושא. יכול להיות פה חורבן על כל התעשייה המקומית ועל החקלאות. אני רוצה להבין.

רגע, פנינה.

ששי, תן לי לנהל את הישיבה.

רגע, אדוני. הנקודה השלישית, הודעה פלונית שאתה עומד בהוראות הדין האירופאי, אנחנו זיהינו 40 רגולציות שדנות במוסר. העברנו את הרשימה לשירות המזון, תייצרו לנו קבוצה סגורה של מה מצופה מאיתנו. כרגע הנוסח לא אומר את זה.

הבנתי, הבנתי, דיברנו על זה, פתחתי עם זה.

אדוני, לגבי הגלוטן. אחד, מה שדן אמר אנחנו באותה עמדה ואנחנו תומכים. שתיים, גם בנושא הזה אנחנו מבקשים, וזה מה שביקשנו מלכתחילה, שנעבוד באחת מארבעת מתקני האיכות, כמו שציין דן. ושתיים, שיש לנו מערכת בטיחות מזון HACCP. לא ברור לנו למה הוסיפו את התנאים, שגם פה אתה צריך הוראות מאומצות ודין אירופאי. מה הקשר?

מה זאת אומרת מה הקשר? זה מה שעושה היבואן. הוא מתחייב ומצהיר שהוא עומד בתקנות. אתה רוצה להשוות ליבואן אבל להיות פטור - - -

היבואן בדרישות באירופה נדרש כדי למכור ולציין על האריזה ללא גלוטן בHACCP ולעמוד בתקנים. זאת הדרישה ממנו כשהוא מציין את זה על גבי האריזה. אני רוצה לעמוד באותה הדרישה.

סליחה, אתה עברת לדבר על הגלוטן. דיברת קודם על היבואן, היבואן צריך הצהיר שהוא עומד בכל ההוראות שהמזון הזה משווק באירופה. כלומר הוא עומד בכל ההורות המהותיות שנדרשות לפי ההוראות המאומצות. למה תה אומר שאתה משווה ובכל זאת מצבך יהיה קל יותר?

בואו נדבר על השוקולד.

שנייה, תני לי רגע. שנייה.

אני פשוט לא מבינה. אם שוויון אז שוויון, ואם לא שוויון אז לא שוויון.

לא, לא, לא, חבר'ה, אתם יותר מדיי מכבידים עליו. תנו לבן אדם להסביר ואז נדע. לא להיכנס לדברים שלו.

היועצת המשפטית שאלה שאלה, אביב, בבקשה.

אני אתן לעורכת הדין מטעמנו להגיב.

בבקשה.

אני עורכת הדין מטעם איגוד המזון, התאחדות התעשיינים. יש פה תקדים שאני לא זוכרת כמותו, אולי היועצת המשפטית של הוועדה תזכיר לי מקרים קודמים שבו עוסק במזון אזרח ישראלי או עוסק ישראלי שעל מנת לייצר בישראל צריך לעמוד בחקיקה שלא אומצה. העניין הזה שפתאום אנחנו צריכים להצהיר שאנחנו עומדים בדין אירופי, מה זה דין אירופי?

תקבלו רשימה.

אבל זאת לא חובה. אדוני, אני אומרת שהמסלול הזה הוא לא חובה.

מי שרוצה.

יש דרישת החוץ סביבה באירופה, אנחנו צריכים גם להצהיר. יש דרישות מכס, יש דרישות רשומות לדייג.

רגע, דיברנו על רשימה סגורה. זאת הרשימה שתיתן לזה מענה?

לא, הרשימה הסגורה מתייחסת לצד הישראלי. בואו נעשה רגע סדר, בעניין של 50א, המשמעות היא שאמרו שרוצים להסיר חסמי סחר, אנחנו מסכימים לזה. שאלנו מה זה חסמי הסחר, איפה הפער? בהוראות האירופיות שעדיין לא אומצו בנינו רשימה של 40 תקנים ותקנות עתיקות, שמקומם וביום מן הימים הן צריכות להיות מוחלפות.

מה זה קשור לדיון עכשיו?

תנו לה לדבר, הם לא נותנים לה לדבר.

ששי, ששי.

זה קשור לזה שהם מנסים להרוג את הרפורמה ככללותה, הם לא רוצם אימוץ ישיר. אנחנו בעד תחרות אנחנו ]שוט לא רוצים את הדירקטיבה.

כן, נכון.

אנחנו נאמר שוב לפרוטוקול, איגוד תעשיות המזון ותעשיית המזון תומכים ברפורמה, אנחנו מדברים פה על הדרך.

תומכים אך מחריגים.

הפוך.

50א אומר שאדם פטור, אני רוצה להבין ממה הוא פטור. בנינו רשימה, ואמרנו שאלה הפערים. הסכימו איתנו שאלה הם הפערים, אמרנו בואו נגדיר שזאת הרשימה שכולנו נהיה פטורים ממנה. עכשיו אנחנו דנים עלך התנאים, באיזה תנאי נהיה פטורים. אז קודם כול, שלא יהיה כתוב שאנחנו פטורים מקופסה שחורה, אלא שבכל זאת תהיה רגולציית מזון מסודרת במדינת ישראל, במובן הזה שאני לא אהיה חשופה לתובנות ייצוגיות, כי אף אחד לא יודע מה הדין. גם שירות המון לא מצליח להבין מה הדין בכאוס שהדבר הזה מייצר.

כבר תגיבו לה. תחתרי לסיום.

אנחנו רוצים שתהיה בהירות. ועל מנת שתהיה בהירות אנחנו רוצים לדעת במה הם פטורים. אז בואו נרכיב רשימה כדי שנדע מה הפטורים. עכשיו בואו נדבר על התנאים לפטור הזה, די ברור לנו ומקובל עלינו שהיבואן במסלול האירופי מצהיר שזה משווק כדין באירופה, ואז נשענים על כל הרציונל של אירופה ועל הרגולציה באירופה. באים לתרגם את זה, כדי לייצר איזשהו שוויון מהותי, לא פורמלי, ליצרנים הישראלים, ואתמול אנחנו מקבלים נוסח מצחיק שאומר, אתם צריכים להצהיר שגם אתם עומדים בדין האירופי. אבל זה חסם שאני לא יכולה לעמוד בו, כי אני לא יודעת מהו הדין האירופי, כי אני לא יכולה לבדוק. גם שירות המזון לא בקיא בדין האירופי.

אוקיי, תודה.

מנהלת שירות המזון נתנה כאן את דוגמת השוקולד, ואולי כדי שכולם יבינו ניתן את הדוגמה של השוקולד ונסביר דרכו. תקן השוקולד הוא אחד מהרשימה, סתם כדוגמה. יש פערים, וכדי שאני אגדיר מה הוא שוקולד חלב אני צריכה לעמוד ב-X, הם יכולים לכתוב שוקולד חלב בלי ה-X. באה ההצעה של שירות המזון ואומרת, לאמץ את הדין האירופי. ובגלל שכל היבואנים עובדים לפי הדין האירופי, גם אני רוצה לשחק באותו משחק. היא אומרת, תצהירי שאת יכולה לעמוד בדין האירופי ואני אומרת, שבמקום זה, למה כל הדין האירופי? בואו נדבר על התקן של השוקולד. אני הצהיר שאני עומדת בתקן של השוקולד האירופאי כי זה מה שרלוונטי כאן. חוץ מזה יש את ההוראות המאומצות שהם בתהליך של אימוץ.

לא, ממש לא.

אבל את לא יכולה לבקש ממני את זה .

כבר היינו בסרט הזה.

תודה, אוקיי.

אני אאמץ את התקן של השוקולד. אני אתחייב שאני מחליפה את התקן הישראלי בתקן האירופי.

אנחנו כבר היינו בסרט הזה של תקנים מאומצים, כבר ראינו שאתם מצליחים בפרשנות לסרבל ולהרוג את זה.

את מדברת על תקנות שנאמץ במסגרת החקיקה הזאת?

לא, אני מדברת על הפטור הזה ב-50א. הוא נותן פטור ליבואן מתקן השוקולד. מה זה 50א, למשל אם אני מתרגמת את זה כדוגמה. יש שם עוד הרבה דברים, שמן זית, דבש ויש כמה וכמה דברים, לא הרבה. נניח שהשוקולד הוא העניין, המשמעות של 50א הוא שיבואן יכול לייבא לפי הדין האירופי. בדין האירופי למשל הוא יכול שבחלק מהמרכיב יהיה שומן צמחי ואז הוא יוכל להגיד ולקרוא לזה שוקולד חלב, למרות שיש 5% שומן צמחי. יצרן ישראלי ייצר את אותו שוקולד עם 5% שומן צמחי, אם הוא כלל עד 5% צמחי הוא לא יכול לקרוא לזה שוקולד חלב. הוא יקרא לזה שוקולד עם 5% שומן צמחי.

הם יהיו יחד על המדף, מבחינת הצרכן הישראלי ותחשבו את ההטעיה שזה גורם לצרכן הישראלי.

עכשיו זאת הטעיה?

ואנחנו אומרים בסדר, יש תקופת מעבר, אבל תנו גם לנו לאמץ.

אני רוצה לחזור על מה שאני אמרתי.

אני לא הבנתי על מה הטענה?

אדוני, אני רוצה להסביר אם הבנתי נכון את הטענה. הטענה הראשונה היא שביקשתם את התיקון ב-50א, זה מה שהסברת עכשיו. שאחד צריך להגיד אני שוקולד חלב עם 5% ועל הישראלי חל עליו תקן ישראלי מסוים, ולעומת זאת היבואן פטור מתכולת התקנים האלה בתקופת הוראת המעבר של 50א.

לא צריכה להיות אפליה, צריך להיות סטנדרט אחד.

זה הפתרון שעלה מתוך הדברים, שבתקופת המעבר גם יצרן שהגיש הצהרה ושיש לו תוכנית בטיחות עצמית והוא עומד בתנאים, יהיה פטור מאותם תקנים ישראלים. ולכן, בסוף על המדף יהיו שני מוצרים, אחד מיובא ואחד ישראלי. שניהם יהיו מסומנים אותו דבר או יקראו לעצמם אותו דבר.

יהיו פטורים מהתקן הרלוונטי.

זה הפתרון. מה שאומר הסעיף, שיגידו חקיקת מזון לא יכללו בזה את כל התקנים הישראלים. יכללו את החוק, יכללו את ההוראות המאומצות אבל לא יכללו את החלק הזה. את אומרת, אני לא יכולה בכלל להצהיר כי אני לא יודעת מה נדרש עליי לכדי להצהיר שהמזון הזה יכול להיות מקוות באירופה.

דבר ראשון, יכול להיות שזאת קבוצה ריקה, אבל זאת לא יכולה להיות קבוצה ריקה כי יש מפעלים שמייצאים היום מזון לאירופה. והמפעל שמייצא לאירופה מילא יכול לייצא.

אני חושבת שלא הובנתי בנקודה האחרונה. את תיארת את הכול נכון, השאלה היא מה התנאים לפטור הזה כדי שגם לי תהיה חלופה ושגם אני אוכל להשתמש בתקן האירופי במקום התקן הישראלי. אנחנו מדברים על התנאים לזה. ההצעה שהונחה אתמול בערב של שירות המזון אומרת, שכדי שאני אוכל אני צריכה להצהיר שאני עומדת בדין האירופי. זה כאילו להגיד לי, את לא יכולה לעמוד בזה, כי זה תנאי שאני לא יכולה לעמוד בו. בנוסח שהעברנו אתמול ביקשנו שרק אם אני מוותר ורוצה להיות פטורה מתקן מסוים, אני אצהיר שאני הולכת להחליף אותו בתקן האירופי המקביל לו.

הספציפי.

כן, הספציפי.

הבנתי, הבנתי, תודה. זה ברור. רגע, תודה. גל, אתה רוצה להתייחס?

אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. הרציונל של החוק הזה בא מהמקום הבא. למה הגיע בכלל הסעיף הזה לתוך החוק בהיבט היבואנים. התפיסה הייתה שהתחלנו ממנה, היא שאם אין לנו 100% אירופה לא יהיה לפה יבוא. בגלל שמלכתחילה אימצנו 90%, 95% אירופה וכמה שיש בהוראות המאומצות. וכללו תנאי מהותי שאומר כשהמוצר משווק באירופה, ההנחה הסבירה היא שגם ב-5% האחרים הוא עומד.

לכן, אמרנו ליבואנים, אם אתם רוצים גם להצהיר שאתם משווקים באירופה, גם לעמוד בכל תנאי היבואן הנאות וגם כמובן לעמוד בכל ההוראות המאומצות מחר בבוקר, גם לכם אפשר להקדים. אל תחכו שלוש שנים, תקדים.

באו התעשיינים ואמרו, אנחנו רוצים גם, כי זאת אפליה. אני לא יודע למה פנינה הסכימה, אנחנו כמובן בעד אם פנינה הסכימה, כי המוצר לא משווק באירופה בכלל. לא חזקה עליו ש-95% הוא באמת באירופה. אבל אם פנינה עשתה את העשר צעדים קדימה, כמובן שזה בסדר. אבל עכשיו רוצים להפלות לכיוון השני, לא רק רוצים להגיע לשוויון, רוצים להגיד אנחנו בכלל לא רוצים לעמוד באירופה, אבל תיפטרו אותנו מחקיקת המזון הישראלית.

זה לא נכון, זה לא נכון, אדוני.

יש כאן פרופ' שרוצה להגיד כמה מילים.

אני אתן לה, אני אתן לה עוד מעט.

אני רוצה להגיד משהו אחד. בתפיסת העולם מבחינתנו אי-אפשר לנתק את תקן השוקולד מהרגולציה המהותית של תוספי מזון שחלה על שוקולד. אי-אפשר לנתק אותו מהרגולציה המהותית של מזהים שחלים על השוקולד באירופה. ולכן, מה שאנחנו הצענו הוא להביא את החבילה המלאה.

איך הם יוכלו לעמוד בזה?

אדוני, זאת קבוצה ריקה של יצרנים.

לא צריך את זה, גם לא לחקלאות.

מה קשור לחקלאות עכשיו?

כי הוא לא ייקח מהחקלאות.

אורי, אורי.

את מה? את פולי הקקאו? את פולי הקקאו?

אורי, אורי. לא, לא לנהל שיח בתוך הוועדה.

הוא לא מדבר על השוקולד ספציפית, הוא מדבר על המוצרים השניים.

בבקשה. אני רוצה להבין איך יעמדו? לאיזו רשימה התעשיינים האלו מחויבים?

לכן, באים ואומרים כאן שני דברים. אני לא צריכה לתת את היתרונות של אימוץ הרגולציה האירופית לאורך זמן, ולכן מן הסתם צריך תקופת התארגנות. באנו ביד רחבה ואמרנו ששלוש שנים זה זמן סביר להתארגן.

מי יארגן? מי ינחה אותם?

רגע, בשלוש השנים האלה שירות המזון ינחה אותם. אבל אם אתה רוצה להקדים, אתה לא יכול להקדים מבלי לעשות הפעולות המהירות.

אין בעיה, הוא רוצה לעשות את הפעולות.

הוא יצטרך לקחת את זה בעצמו. אני יכולה להקדים לו את הרגולציה.

הוא יכול ללמוד אלפי רגולציות?

את הרגולציה המהותית אני מנחה אותו. אני מביאה.

הוא בוחר.

אם הוא בא ורוצה להקדים את הרגולציה הפרטנית פר-מוצר.

מה קשור הדין האירופי כאן?

לזמן הזה אנחנו לא יכולים לתת את זה באותה ידה ולהשוות את זה . המשמעות היא שאם הוועדה רוצה לדחות את כל החוק הזה, שייכנס לתוקף עד שמשרד הבריאות יסיים את כל תקני האיכות, גם ליצרנים וגם ליבואנים. כי אם הייתה טענת אפליה, פתרנו.

לא.

איך פתרנו?

אם יש היום יצרן של שוקולד שמייצא לאירופה, לגביו הוא יכול להיכנס לתוך הקופסה הזאת. אם יש יצרן של שמן זית שמייצא שמן זית מישראל לאירופה הוא יכול להיכנס. אבל אם יש עוד יצרנים הם יצטרכו לקחת, ללמוד ולהטמיע. את זה אי-אפשר לצמצם, את זה הרגולטור לא יכול לעשות, גם אם אני אנחה וגם אם אני אנגיש. מישהו צריך ליישם את זה בפועל וזאת חובת היצרנים.

הוא אומר לך, תגידי לי את לאיזו רגולציות אני מחויב.

כבודו, בנקודת הזמן הזאת אני לא יכולה, אם אתם רוצים שוויון זה אומר שהחוק הזה ידחה גם ליבואנים. אם טענת השוויון עומדת על הפרק, זאת המשמעות. אי-אפשר לעשות charry pecking, עכשיו אני לוקחת שוקולד מאירופה, עם תוספי המזון תני לי זמן התארגנות. זה לא עובד ככה.

הבנתי, את הטענה הזאת אני מבין. אני שואל, איזו רשימה סגורה תהיה להם?

לא, לא. כבר תהיה לה רשימה סגורה כשהיא תוכל לבטל את כל התקנים.

נכון.

כל תקן שיהיה לו תקן אירופי במקומו, תהיה לה הוראה מאומצת במקומו.

אדוני היושב-ראש, יושבת כאן פרופ' שיכולה להסביר לך את זה ביותר פשוט.

ששי, בשונה ממך, כבר ישבתי איתה ואני מכיר.

אני רוצה להעיר משהו לעניין הזה ולא למשהו אחר. אני רוצה להעביר בנקודה הזאת ממש.

אני אתן לכם גם לשמוע, אני גם רוצה לשמוע את פרופ' טליה איינהורן. אני רק רוצה לדעת מה התגובה שלכם למה שאמרה עכשיו פנינה.

אני רוצה ספציפית לענות.

ליאור, שלך.

אתם רואים, באנו מוכנים ונכונים להצלחה של כולם. אדוני היושב-ראש, אני חוזר למה שאמרתי בהתחלה, הנושא בר פתרון. אנחנו חושבים שנעשתה התקדמות ועכשיו צריך לדייק אותה. הרי אין הכוונה שאנחנו התעשייה נעמוד בחוקי הסביבה של אירופה. אין הכוונה שאנחנו נעמוד בדין שרלוונטי לדברים אחרים.

נכון.

אנחנו עוסקים בחקיקת המזון ואנחנו אמורים לעמוד בדין המזון האירופי. לדוגמה.

בהוראות המאומצות, אפילו לא בדין האירופי.

אבל כל ההוראות הן מאומצות.

אבל חלק לא אימצתי אותן. אבל את התקנות לא אימצתי אז איך את רוצה שאני אקרא להן?

לא, לא כל ההוראות. יש הוראות שהיא לא אימצה. את רוצה שאני אחפש אותן? אולי יש לנו פתרון אחר.

ההוראות המאומצות וההוראות הלא מאומצות? איך את רוצה?

כרגע הלכתם את כל הדרך. הדין האירופי זה לא הוראות מאומצות.

זה ההוראות המאומצות והלא מאומצות, זה הדין האירופי.

נכון.

אפשר שהדין האירופי לענייני חוץ ובטיחות מזון ואז לא יהיה - - -

רז, תן לו להשלים.

כתוב כפי שהן חלות על המזון שמשווק באירופה. תנוח דעתך שזה מדויק.

יש כמה תקנות מאומצות חשובות. מזהים, תגדירו קבוצה.

כל ההוראות המאומצות.

בהתאם להוראות המאומצות.

כל ההוראות המאומצות.

אז את לא נותנת תקופת מעבר, את בדרך האחורית.

אבל את בתקופת מעבר.

בסדר, תודה רבה. הבנו אנחנו במעגל שחוזר על עצמו כל הזמן.

לא, אנחנו לא במעגל שחוזר על עצמו. נעשתה פה התקדמות וצריך להמשיך את השיח, זאת הנקודה.

מאה אחוז, תודה רבה. טליה איינהורן, בבקשה.

תודה רבה. תראה, כשבאיחוד האירופי באים להכיל תקנה, מתרגמים אותה בכל השפות של מדינות האיחוד האירופי, שכל אחת תדע בדיוק במה היא חייבת. אגב, כולן כמובן יושבות בוועדת התקינה ומשפיעות על התוכן של התקנים. גם שוויץ, דרך אגב, ונורבגיה יושבות בתוך ועדות התקינה ומשפיעות על התקנים ככל שהן זקוקות. אבל כאן, מה שאני שומעת, זה שנותנים רשימה של תקנים באנגלית, או בגרמנית או בצרפתית וכולי.

נשמח להסביר.

תני לה רגע לסיים.

הכול יתורגם לעברית, מה זאת אומרת?

שום דבר לא תורגם.

לא אמרתי שתורגם, הכול יתורגם. כל הוראה מאומצת תתורגם.

יתורגם, אז זה צריך להיות מתורגם קודם.

זה כתוב בחוק. טליה, זה כתוב בחוק.

זה יתורגם.

עוד דבר אחד, אבל עכשיו זה יתורגם וולונטארי? או שיתורגם בעוד שלוש שנים?

לא, בואי נסגור את הפינה הזאת ונמשיך. זה בתוך החקיקה כתוב שזה יתורגם עכשיו. זה לא ייכנס לתוקף בלי זה, בוודאי.

כלומר דבר ראשון יתרגמו.

זה כבר מתורגם.

רגע, כשאני ישבתי בישיבה הקודמת.

אנחנו התקדמנו קצת.

נאמר שבכל פעם שיהיה עדכון שם - - -

נדבר על זה. את צודקת, צודקת, נקודה שנדבר עליה. ישבתי על זה גם עם משרד החקלאות אתמול, זאת נקודה נכונה ואמיתית ונדבר עליה. איך יהיה המנגנון, בכל פעם שיש עדכון האם זה מגיע רק למשרד הבריאות? מהם תהליכי הפיקוח? שינוי מהותי או לא מהותי? נדבר על הכול, מאה אחוז.

ההערה של עורכת הדין רוית ארבל לגבי תובענות ייצוגיות שנהיו ממש שם המשחק פה.

אני מבין אותם, הם צודקים. מאה אחוז, אם כל שינוי יבוא מישהו ויקפוץ, זה נכון, את צודקת זה פתח גדול מאוד. זה נושא שכשנגיע אליו ונדבר עליו.

אני רוצה, גברתי, שננסה למצוא נוסח או נוסחה מאוזנת בין מה שאומרים התעשיינים לבין מה שאמרה קודם פנינה. אני מבין היטב את הבעיה. רשימה לא תהיה עכשיו, מצד שני זה שאנחנו מקלים עליהם בלי רשימה אתה לא יכול ליישם את ההקלה שנתנו להם.

כבודו, אני רוצה לבוא ולהגיד שהרשימה שאנחנו כרגע מדברים עליה ואנחנו לא יודעים אם היא כוללת דברים נוספים. היא עומדת כיום על כ-40 תקני מזון. תקנים פרטניים לקבוצות מזון, לרובם הגדול אנחנו יודעים להגיד מהי החלופה האירופית. אבל לא עשינו עדיין את ההשוואה ואת המיפוי מה מחליף מה, ואיפה יש סתירות ואם בכלל. ישנן עוד רגולציות וישנם תקנים שיש מספר רגולציות שעוסקות בהם. בשונה מאצלנו זה לא היה תקן אחד, באירופה יש כמה. ולכן, לנקודת הזמן הזאת אנחנו יכולים להנגיש את זה במסמכים רכים. כתוספת לרגולציה זה לא יהיה, כי אני לא יודעת האם זה ימצה את הכול, אנחנו לא נוכל.

אנחנו ניתן וודאות, יש רשימה שתפורסם לציבור. נשמח לשמוע את ההערות של כולם, אלה יהיו הגבולות כשאנחנו מדברים על תקני חוץ. אבל זה יבוא רק אחרי שאותו יצרן ייקח על עצמו את אירופה על שלל הנדבכים שלה. כי הרגולציות האלה מפנות, לדוגמה, אם אנחנו מדברים על תקן של יין או של שמן זית הוא מפנה לרגולציה של תוספי המזון הרלוונטיים. הוא מפנה לרגולציה של ה-food contact material הרלוונטי. ולכן, אין משמעות לקחת רגולציה אירופית אם אתה לא לוקח את כל המעטפת שבנינו מסביב.

אתה אומר שזה לא מעשי, זה מה שאתה רוצה להגיד.

הקבוצה היא קבוצה ריקה. אדוני, בנוסח הנוכחי אין רשימה לא של 40,30,20 מבחינת אותם תקנים.

בסדר, זה עדיין לא - - -

יש אמירה כללית שאומרת דין אירופי פלוני אלמוני.

זה לא נכון.

לא, לא. היא אמרה שיהיה.

רגע, אני יודע להתייחס למה שמונח אתמול בערב. אני לא יודע להתייחס לפלוני אלמוני. את מה שהצענו, הצענו אתמול בשעות אחר הצוהריים. צריך לסגור, ישבנו עם שירות המזון ביום חמישי, עם משרד האוצר והכלכלה ביום ראשון. לקח לנו 24 שעות להעביר נוסח מוצע. זנ הגיוני מהבחינה הזאת, גם אנחנו צריכים זמן עבודה, גם אנחנו צריכים להספיק. אנחנו כן נשמח לקחת את הצעתך, מה שהצעת כרגע מהבחינה הזאת, לשבת ולדייק את הנוסח ולראות איך הדברים נפגשים מההיבט הזה, ולעשות את הטוב ביותר.

אני לא מאמין שתצליח, הפער פה הוא בלתי.

אדוני, שוב, ה-28 או 31 רגולציות כמו שאמרנו שבהם יש את הפערים, תיקחו בחשבון שאם אני צריך לקחת את ההוראות המאומצות מלא על מלא על מלא, אורי ניפרד כידידים, כי נראה לי שאני אביא חומרי גלם מאירופה. אני כמובן ציני במה שאמרתי כרגע.

אחרי כל מה שעברנו ב-7 באוקטובר, על אלה שיושבים על הגבולות.

דבר רגוע, אנחנו מדברים רגוע.

אנחנו חוזרים לאירוע לא - - -

כן, אבל זה לקראת זה.

אני מבינה את הבעיה שלך, אבל אתה חוזר לטענה אחרת. אתה אומר שהבעיה היא לא ההוראות המאומצות. קודם דיברתם על הבעיה שיש לכם עם התקנים המקבילים לדין האירופי.

יש כמה בעיות זאת לא בעיה אחת, זה מה שאנחנו אומרים.

אבל, גברתי, יש כמה בעיות.

עכשיו אתה אומר שיש בעיה אחרת, שאפילו בהוראות המאומצות אתה לא עומד.

גברתי היועצת המשפטית, יש מספר בעיות ואי-אפשר להתעלם מהן.

אי-אפשר להתעלם מאף אחד. אבל לשאלת השוויון מול היבואן בסעיף 51א', זאת המטרה.

זאת הייתה המטרה.

אבל כמו שהיבואן עומד כך גם אתם תוכלו לעמוד.

אבל אתם באמת חושבים שאנחנו נתעלם מהעובדה שבסוף השנה אנחנו לא נוכל לצרוך מוצרים מהחי ומהחקלאות של התעשייה המקומית? זה לא הגיוני, לא נתעלם.

אנחנו בדיון בעגלי, כבודו. את הבעיה של שאריות חומרי ההדברה משרד הבריאות יפתור. אנחנו נסיים ונפתור את הבעיה הזאת. אי-אפשר לחזור כל פעם לאותו דיון.

אז בואי נפתור.

נכון, נכון. אני מסכים איתך בהקשר הזה. אני מסכים איתך.

כרגע זה לא נראה שזה הולך לאיזשהו פתרון.

זה חייב יהיה להגיע לפתרון.

אז זה לא משנה את הדיון הנוכחי.

היה שלוש שנים מזמן, זה לא מהיום למחר. זה לא אקורדיון, זה לא מהיום למחר שמשנים, זה תהליך.

זה אקורדיון.

אורי, זאת סוגיה שהייתה על השולחן. לא, לא להגיב, בבקשה. לא להגיב, חברים, לא להגיב. אורי, זה נושא שיושב על שולחן הוועדה, וגם אצלי בחדרים בישיבות פרטיות עם אנשי משרד החקלאות והאחרים. נצטרך לתת לזה מענה, השיח ביניהם צריך להיות יותר מסודר. את רואה נוסח מסוים שהם יוכלו לחיות איתו בשלום?

כרגע אני לא רואה. ואני חושבת גם שיש פה סתירה פנימית, כי אם המטרה היא להיות ב-50א' שאומר חקיקת המזון כוללת את החוק ואת ההוראות המאומצות זה מה שיחול עליהם ולא התקנים. אז אם הם אומרים שהם לא יכולים לעמוד בהוראות המאומצות אז ממילא אין טעם להוראה הזאת כי הם לא יכולים לעמוד בה.

50א' לא חל עליהם.

יש פה איזושהי סתירה פנימית בטענה, לכן אני חושבת שצריך לשוחח איתם ואולי להבין יותר למה הכוונה.

בסדר גמור.

זאת באמת בעיה גדולה.

נמשיך לנהל את השיח, בסדר גמור. בואו נחזור להקראה אני לא זוכר איפה היינו בפעם האחרונה.

אנחנו הקראנו את פסקה (1) בסעיף 3. בנוסח שבפנינו התחלנו בסעיף 3, הבאנו כמובן רק חלק מהסעיפים בנוסח שבפנינו, אבל קראנו רק את פסקה (1). עכשיו נעבור לפסקה (2).

רגע, איזה סעיף נשאר?

אדוני, יש הערה של יו"ר ענף המזון באיגוד לשכות המסחר לגבי התוספת ה-12. מזונות שהוחרגו מהמסלול. זה מופיע בסעיף 3(1)(א), על אף האמור: יבואן נאות רשאי; אני אשמח לתת לה רשות דיבור, אדוני.

למעט מזון המנוי.

אבל קראנו את זה.

כן, בבקשה.

שלום, אני יושבת-ראש חטיבת המזון באיגוד לשכות המסחר. לפני הכול אני רוצה קודם כול, מול משרד החקלאות לומר שליבי עם כל החקלאים שנמצאים בעוטף ובצפון. המטרה שלי היא לא לגרום להם לנזק אלא להיפך לעזור להם. כי חשוב מאוד שכל עלם החלב ינוהל גם כמו שצריך במדינת ישראל.

למה? הוא לא מנוהל כמו שצריך?

לא. ויש לי הרבה הרבה מה לומר.

אה, אוקיי.

אני חושבת שהממשלה חייבת לעזור לחקלאים, אבל פה אני אסגור את זה כי זה לא הנושא.

גם אנחנו חושבים שהממשלה צריכה לעזור לחקלאים.

גם אנחנו.

אז אנחנו נוכל לדבר הרה יחד בעניין הזה.

ענף החלב הוא דוגמה לניהול של ענף חקלאי ברמה העולמית, ברמה הבין-לאומית.

נכון, נכון.

ולהגיד דברים כאלה זה - - -

להיפך, אני איתך. אפילו בגלל זה אני אומרת שכל עולם החלב וכל עולם מוצרי החלב והגבינות פה במדינת ישראל מנוהל בצורה מאוד מאוד חובבנים, הן מבחינת משרד הכלכלה. אני רוצה לדבר בעיקר בנושא של אישורי היבוא ובכל מה שקשור לנושא של משרד הבריאות.

בבקשה.

אי-אפשר לייבא למדינת ישראל מוצרים מחלב גולמי שהם מתחת לעשרה חודשים או שנה להבשלה והתיישנות. הנושא הזה הוא מאוד מאוד מהותי, כי נכון להיום מייבאים עם שנה הבחלה והתיישנות לגבינות. אבל אי-אפשר לייבא את זה בצורה מסודרת כמו יבואן נאות. אני אתן לכם דוגמה, יש יבואן נאות שהוא עשה את כל העבודה כדי לקבל את האישור של יבואן נאות. היבואן הנאות מייבא מוצרים מחלב מפוסטר ומוצרים מחלב לא מפוסטר. המוצרים מהחלבי המפוסטר מיובא דרך המסלול האירופי בלי שום בעיה.

אני לא מבין, אני מנסה להבין מה את מנסה להגיד.

אני רוצה להסביר. החלב הגולמי מוחרג מכל הרפורמה.

נכון.

וברגע שהחלב הגולמי מופרד מכל הרפורמה אין ליבואם הנאות אפשרות לעסוק - - -

זה המשמעות של מוחרג, מה את מבקשת?

הוא מוחרג, אבל הבעיה היא לבטל את ההחרגה הזאת.

למה?

הסיבה היא שהחוק באירופה, כל מוצר מחלב גולמי ברגע שהוא עבר את 90 היום או את ה-120 יום הבחלה הגבינה מפוסטרת. ואין שום סיבה לא לייבא את זה.

למה החרגתם את זה? הבנתי, תודה.

רק רגע, יש בעיה חמורה שהבעיה הזאת לא בעיה פרטנית אלא בעיה רוחבית של כל היבואנים הקטנים והבינוניים שרוצים להתפתח ולייצר תחרות במדינת ישראל. הם לא יכולים לייבא את המוצר מהחלב הגולמי באותה מכולה של המוצר מהחלב המפוסטר.

הבנתי, הבנתי, אתם רוצים להרחיב. למה להחריג? אתם חושבים שנכון להכניס את זה בתוך הרפורמה הזאת ולא להחריג. אורי, אתה תומך בהם?

ברור.

אתה תומך בהם?

לחילופין, יש כאן בעיה אחרת.

פנינה, קצת הומור, קצת הומור.

איבדתי את ההומור.

הבנתי, הבנתי.

רק רגע, רק רגע. לא, זה עוד יותר מזה, אנחנו כיבואן נאות לא יכולים להנות מהייבוא במסלול האירופי.

במוצרים הללו.

ואז אי-אפשר להכניס את זה באותן המכולות.

נכון, הבנתי.

אז או להביא את זה באוויר וזה שבעה דולר לקילו, או שלהפסיק להביא את זה.

את רוצה לבטל את ההחרגה של מוצרי חלב מחלב לא מפוסטר.

נכון.

רגע, רגע, ואת אומרת בתנאי שהם עברו הבחלה של 120 יום.

של 90 יום או של 120 יום.

ואת אומרת שזה שקול מבחינה בריאותית?

מבחינה בריאותית אין בעיה.

אוקיי. תשובת משרד הבריאות.

במסגרת הזמן בחנו את זה וכרגע החלטנו שזה לא בשל. אנחנו לא יכולים גם לבחון וצריך להתקין גם רגולציה בנושא הזה. ולכן, כרגע זה לא. אנחנו נוכל לשקול את זה בהמשך. וככל שנסיים את הדברים שהתחייבנו אליהם.

בגדר תפסת מרובה לא תפסת.

לגמרי.

אני מנהל את ענף המזון בלשכת המסחר. פנינה אומרת שהם לא ערוכים, אנחנו מקבלים אבל עם זאת אשמח אם אדוני יוכל לתחום בזמן מתי כן יהיה אפשר לבטל את ההחרגה הזאת. ולכל הפחות לבחון אפשרות לתת להם הקלות בשחרור.

אני יכול לבקש, אני אומר את זה לפרוטוקול, שמשרד הבריאות ייבחן את הנושא בהקדם. אני לא יודע לתחום בזמן. כן, אביב.

אני רק מבהיר שבישראל אסור ליצרן מזון, מחלבה, לעבוד עם חלב לא מפוסטר. לנו יש דרישה שאנחנו מחויבים בזה. אז כל הקלה בנושא הזה, שתישקל לכל הצדדים.

ברור, אמרתי ייבחנו. בבקשה, גברתי. ששי, אתה לא מרוכז. אחר כך אל תגיד לי למה.

נעבור לפסקה 2.

לא, לא אני עם גל.

אה, אתה עם גל? אז אתה מרוכז, בסדר. תמשיך להעסיק אותו, גל. בבקשה.

אנחנו בסעיף 54א, אני מזכירה, בפסקה (2). סעיף קטן (ב) – קובע מה יבואן נאות חייב לעשות לגבי המוצרים. ומה שמוצע פה הוא:



(2) סעיף קטן (ב) –



(1) במקום פסקה (1) יבוא:




"(1) לפעול בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות שקבע לפי
סעיף 115(א)(1);";


כלומר אחרי זה נראה בסעיף 115(א)(1) את התנאים שצריכים לכלול בתוכנית בקרת איכות ובטיחות.

באיזה סעיף?

אנחנו בפסקה 3(2), זה מה שקראנו. זאת דרישה אחת, היום קבוע שהוא חייב לקיים תהליכי בקרת איכות ובטיחות עצמית, בהתאם לתקנים בין-לאומיים מקובלים במדינות מפותחות. למעשה עכשיו הופכים את זה להיות יותר קונקרטי ומסוים.

מתי אנחנו נגיע לזה?

אנחנו תכף נגיע, בהמשך יש לנו את סעיף 115.

שהוא מסביר לנו מהי תוכנית בקרת איכות. מאה אחוז, בואו נתקדם.

הערה אחת קטנה, כי בפעם הקודמת לא יכולתי לדבר. מי שמביא מחוץ לאירופה לתוך האיחוד האירופי או שוויץ, לצורך העניין הם פטרו מבדיקות מעבדה רק שניים. מי שמביא בכניסה לאיחוד האירופי. כלומר לא מדובר במדינות כמו שוויץ ונורבגיה שיש להם הסכם סחר חופשי. הם פטרו יבואנים של בוטנים ומוצרי בוטנים מארצות הברית, חיטה וקמח מקנדה. זה הכול, כל היתר בכניסה לאירופה לא מספיקה הצהרה, באירופה לא מספיקה הצהרה, אלא שהם עוברים בדיקות מעבדה. מה יש לנו מקביל? הרי אי-אפשר להגיד זה משווק וכן הלאה ולהתעלם מכל השאר.

שאלה טובה.

זה לא נכון.

עכשיו לענות?

זה לא נכון? מה?

לא, בודקים רק מוצרים של מזון מן החי, שהם מעל 50% מזון מן החי.

לא. מוצרי הבוטנים שהוחרגו בכלל לא קשורים למן החי, בוודאי שלא חיטה וקמח חיטה.

אני אתן תשובה, צריך לאבחן בין פרוצדורת היבוא לרגולציה. אנחנו אימצנו את הרגולציה האירופית אבל לא אימצנו את הרגולציה האירופית לפיקוח. לנו יש את החוק שלנו וישלנו מסלולי פיקוח מותאמים.

זה כתוב בחוק?

רגע, את שאלת אז תני לי לענות. ויש לנו מסלולי פיקוח לכאן. אנחנו בהחלט נעזרים ואנחנו יודעים טוב מאוד מהי פרוצדורת הפיקוח באירופה. בשונה מאירופה לנו יש שלושה מסלולי יבוא. מזונות רגילים, רגישים ומסלול ביבואן נאות. המוצרים שאת מנית אותם נכנסים אלינו תחת המסלולים של המזונות הרגילים, הבוטנים. אבל אצלנו יש כמה דברים שעושים. היבואן מגיע ומחויב לבדוק בעצמו. 5% מהמשלוחים נבדקים בתחנת ההסגר ועולים למדגם אקראי, ובנוסך לכך יש לנו יכולת לפי ניהול סיכונים מותאם של ארץ מקור, סיכונים שהם ספציפיים לסוגי מזונות ספציפיים שנבדקים. אם זה בתחנות ההסגר או אם זה ברכי השיווק בפיקוח אצל היבואנים.

וזה נכון גם לגבי מי שמצהיר ובא במסלול הירוק?

ועכשיו, מי שמגיע במסלול הירוק שמשווק באירופה, הדוגמה שאת בחרת, מחויב בנורמה נוספת. זה אומר שקודם כול הוא מחויב לנהל סיכונים ומבקר ובודק את עצמו. והרגולטור בודק אותו 5% באופן מדגמי בנמל, ועושה לו פיקוח במחסני היבואן ובדרכי הישווק לפי תוכנית ניהול סיכונים. זאת התוכנית שלנו לפיקוח על המזון.

זה כתוב בחוק ככה?

וזה יוצא מתוך נקודת הנחה שיש על מוצרים שמשווקים באירופה את הפיקוח של מערכת הפיקוח האירופית, ולכן הסיכון לגביהם הוא סיכון יותר מבוקר, שאנחנו יכולים להעביר את זה למסלול של הצהרה.

נאמר לי למשל שבאירופה הרבה מאוד מוצרים שמגיעים אליהם מטורקיה נפסלים, בעוד שאצלנו כמעט לא.

לא, אז זה כבר מורשה. זה יותר הגדרה לא משווק באירופה.

לא, שנייה. אבל זה אותו דבר. הם יושבים ובודקים כל דבר, הם לא מקבלים הצהרה.

אם את תרצי לבוא כדי שנשב ואני אסביר, כי את לא מכירה את כל תהליכי היבוא שלנו, ואנחנו נשמח ללמוד מהסקירה הספרותית שעשית ולהשכיל כמובן.

בסדר, תודה. בשמחה.

טוב, תודה. גברתי היועצת המשפטית, בבקשה, נא להמשיך.

(ב)
פסקה (2), במקום "סעיפים 79ד" יבוא "סעיפים 79ג, 79ד";


זה לגבי החובה של מה נחשב לתיק מוצר שחובה לשמור אותו בדרך דיגיטלית.



(ג)
במקום פסקה (3) יבוא:




"(3) לשמור בדרך דיגיטלית, בעבור כל תיק מוצר, רשימה של
העוסקים במזון שמהם קיבל את המזון וכן את רשימת העוסקים
שאליהם העביר את המזון ישירות, בהתאם להוראות סעיפים
134 ו-135, לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד השחרור של
המשלוח האחרון של אותו מזון;".

למה זה?

חובה לשמור את רשימות המזון לצורך עקיבות. כדי שיהיה אפשר לדעת במקרה שיהיה ריקול למי הועבר המזון.

מה זה שבע שנים?

שבע שנים זאת התקופה שכבר קבועה היום בסעיף הקיים. החידוד כאן הוא שעד עכשיו הייתה דרישה לשמור לשבע שנים את רשימת העוסקים אליהם הועבר המזון וכרגע רוצים גם את רשימת העוסקים שמהם הוא קיבל את המזון.

בחוק.

עד עכשיו דובר על כך שהיבואן צריך או קשר ישיר ליצרן או קשר ישיר לספק שלו.

שבע שנים זה לא הרבה מידי שמן למוצרי מזון?

זה מה שנקבע בפעם הקודמת, ולא קיבלנו הערות לגבי זה.

אם זה דבר שלא מכביד, אז בסדר גמור. הלאה.

בסעיף הבא מתקנים את סעיף 58 בסעיף (4)

תיקון סעיף 58
4.
בסעיף 58 לחוק העיקרי –



(1) בסעיף קטן (א)(1), במקום "לרבות הצהרה" יבוא "לרבות המסמכים והפרטים שנקבעו לפי סעיף 116(3) כאמור בסעיף 64(א)(2), הצהרה";


זאת אומרת שהסעיף כולו עוסק בסמכות מנהל שירות המזון לקבוע מי ייחשב יבואן מפר אמון. ואז יהיה אפשר להטיל עליו כל מיני סנקציות מינהליות שמפורטות כאן בסעיף.

אחד התנאים הוא שהוא יבא מזון או שהוא ביקש לייבא מזון על יסוד מידע כוזב ושגוי, לרבות מסמכים כוזבים ושגויים. השאלה מה נחשבים מסמכים? אומרים שמסמכים אם בעבר דובר רק על ההצהרה בדבר יבוא מזון וההתחייבות וכן הלאה, עכשיו הם מוסיפים גם את המסמכים ואת הפרטים שנקבעו לפי סעיף 116(3).

שעוד לא הגענו. רגע, מתי אנחנו מגיעים ל-116(3).

116(3) הוא סעיף תקנות.

אוקיי, מה יש בסעיף הזה?

אני מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות. זה סעיף שמסמיך את השר להתקין תקנות. עם זאת יש נהלים שקיבלו מעמד של חקיקת מזון לגבי יבוא למשל ויבוא מזון רגיש. יש נהלים שמסדירים את הנושא ואיזה מסמכים צריך לשמור.

כלומר, זאת לא רשימה סגורה? זה משהו שייסגר?

לא. כרגע אין תקנות ולכן, זה מוסר בנהלים.

טוב.

אז למה היה חשוב לכם להרחיב פה את הרשימה של מה שנחשב נספח?

משום שזה לא התייחס למזון רגיש, לדעתי.

בגלל שהמסמכים של מזון רגיש מפורטים בנהלים ולא בתקנות. רצינו לשמור גם עליהם בשלב הזה.

סעיף 58 מדבר על מוצרים רגישים?

סעיף 58 מדבר על מפר אמון בכלל.

איך אני יודע שאתם מדברים פה על מוצרים רגישים? לא הבנתי. אתם מרחיבים את זה בכלל? על הכול, בשביל לטפל במוצרים רגישים?

בשביל לטפל ביבואנים שייבוא מזון רגיש ויפרו את התנאים.

הבנתי. ואפשר לצמצם את זה לסעיף של יבואן שמתעסק ב - - -

כל הרעיון הוא יבואן באשר הוא. מפר האמון הוא ללא תלות אם הוא יבואן רגיש או מייבא.

למישהו יש הערה לסעיף הזה?

הוא פתוח לחלוטין, אני מסתכלת עכשיו בסעיף 116, השר בהתייעצות עם שר הכלכלה רשאי להתקין תקנות בעניינים אלה וכולי וכולי ואז יש רשימה. וכמו שנאמר קודם, זאת קבוצה ריקה. הרי כשבאים להגיד שזה החוק זה צריך להיות ברור לחלוטים במה מדובר, מה הם יכולים ומה הם לא יכולים.

כשהתקנות ייקבעו הרשימה תהיה מוגדרת.

זה לא יהיה ריק מתוכן. זה יהיה מאוד מאוד מסוים וברור. התקנות יתוקנו.

אני מתכוונת שהכול יפורסם יחד.

ברור.

יכול להיות שהתקנות האלו לא יותקנו עוד עשר שנים. החוק יעבור והתקנות לא יותקנו.

גם אם התקנות האלה לא יותקנו אז אין חובה.

צריך לקרוא לו מפר אמון.

יפה מאוד, כן, ברור.

אבל אם זה היה מסמך שהשר דרש אותו בתקנות, קודם יהיו תקנות והשר ידרוש את המסמך הזה. ואם במסמך הזה נמסרו פרטים כוזבים או שגויים אז יהיה ניתן להטיל עליו גם בגלל המסמך הזה.

יכול להיות שצריך להוסיף לרשימה גם את סעיף 115? שזה הסעיף החדש לצורך רישום יבואן נאות. כדי שהסמכות של מפר אמון תתייחס גם למסמכים שהוגשו בקשר עם רישום יבואן נאות במסלול האירופי.

סעיף 115 מסביר לנו מהי תוכנית בטיחות המזון, נכון? באיזו תוכנית הוא צריך לעמוד.

זאת הפרוצדורה של הגשת המסמכים הנדרשים לצורך קבלת האישור כיבואן נאות במסלול הזה. לא, רישום יבואן נאות באופן כללי לא במסלול האירופי.

אנחנו נבדוק את זה.

אני רק אציין שסעיף 58 הוא לגבי יבואנים, לא לגבי יצרן מקומי.

אני אומרת שלדעתי שכחתם את סעיף 115.

תודה, אנחנו נבדוק את זה. תודה על החידוד.

אנחנו גם נקפיד להיות מאוד ערניים לגבי היצרנים המקומיים. תודה, רוית.

אולי נעשה אחידות ליצרן נאות גם, ליצרן מפר אמון גם.

אין בעיה.

בסדר, רעיון מצוין.

תודה רבה, איך הציניות נשפכת פה, ריבון העולמים.

אני רק רוצה להגיד שאם מתברר שהמסמכים ששימשו לשם רישום יבואן כיבואן נאות, האם אז אתם שוללים ממנו משהו, יש לכם אפשרות להשמיט ממנו את הבסיס לפעולתו. לא רק שהוא יבואן מפר אמון.

אנחנו נבוא ונגיד שלבסיס ל-115 יש את כל סעיפי ההתליה שרישום יבואן נאות חלים אליהם, ולכן לא מצאנו לנכון להוסיף דבר נוסף כאן גם על מפר אמון. פה נשלול לו את תעודת רישום היבואן והוא לא יוכל להיות יבואן יותר. זאת נורמה הרבה יותר גבוהה מלהיות מפר אמון.

אבל אתם בכל זאת תבדקו את זה.

אנחנו נבדוק.

אפשר הערה קטנה לגבי הסעיף הזה. אני נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא ומרכזת אשכול מערכות מזון של פורום האקלים של הנשיא. הדיון פה הוא על הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור, בסעיף הזה כתוב, כל נושא של הרכב המזון, בטיחותו, וכל הנושא תכלול סקר סיכונים. אין פה שום התייחסות לסיכונים הקשורים לתזונה. לכן, אני רוצה להגיד איזושהי הערה כללית לגבי החוק הזה.

איזה סעיף את קוראת?

סעיף 115.

עוד לא הגענו אליו.

עדיין לא הגענו אליו.

עוד מעט אנחנו נהיה שם.

ההערה שלי היא כללית לגבי החוק אבל אני אגיד את זה בסעיף 115, אין שום בעיה.

בבקשה.

אנחנו מוסיפים פסקה 2.



(2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:



")ג1) קבע מנהל שירות המזון כי יבואן ייבא מזון או ביקש לייבא מזון על יסוד מסמכים כוזבים או שגויים כאמור בסעיף קטן (א)(1), רשאי הוא להורות על איסור ייבוא מזון או סוג מזון המסופק בידי הספק או המיוצר בידי היצרן שאיתו התקשר היבואן כאמור, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנתיים, זאת בין אם קבע שהיבואן הוא מפר אמון ובין אם לאו; רשימה של היצרנים או הספקים שיהיה אסור לייבא מהם ותקופת האיסור לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות."


אולי תסבירו את הסנקציה הזאת שבגלל מסמכים כוזבים או שגויים שהיבואן הסתמך עליהם, אתם חוזרים לא ליבואן אלא לספק או ליצרן. תסבירו מה המנגנון.

מאחר שמצד אחד אנחנו נותנים הלקות נוספות ליבוא במסלול האירופי, כהשלמה אנחנו רוצים גם להחמיר עם ספקים. מצד אחד אנחנו באים ואומרים, אנחנו נראה את זה בהמשך, שאפשרנו לייבא במסלול האירופי מזון רגיש בלי שיש לו קשר עם יצרן המזון. כלומר הוא יכול לייבא ישירות מספק. ועל מנת ליצור איזושהי וודאות גם אצלנו וגם הרתעה כלפי אותם יבואנים ולהזהיר יבואנים מספקים שיכולים להיות ספקים שמוסרים מידע כוזב, החלטנו לנהל רשימה שחורה ככל שנגלה. יבואם שעשה כל מה שנדרש מבחינתו והספק הביא לו מוצר שלא תואם למה שהוא הצהיר. ולכן בכוונתנו לנהל רשימה שחורה של ספקים, כדי שיהיה אפשר להתריע ולהרתיע אחרים מלהשתמש ולהתקשר איתם.

זה תואם את החוק האירופי שתהיה רשימה שחורה?

פה אנחנו סוברנים להכניס דברים נוספים מטעמנו. וגם לאירופה יש רשימה, יש להם מערכת ואנחנו בקשרים גם איתם.

כשאנחנו מפנים לסעיף קטן(א)(1) אנחנו חוזרים שוב פעם למה שקראנו עכשיו סעיף 116(3), זאת קבוצה ריקה כרגע, במובן הזה שלא נקבעו עדיין מסמכים כאלה וגם ההתחייבויות אז זה לא כולל.

לא. אבל פה יש את המסמכים. יש את המסמכים של אישורי הצהרה למזון הרגיל ולמזון במסלול האירופי.

השאלה אם זה כולל מסמכים של היצרן. הרי זה משהו שהיבואן עשה משהו לא בסדר. נגיד אם רוצים לתפוס את הספק, אולי הו זה שמסר מידע לא נכון.

אני מחזירה אותך לתיק מסמכים שהיבואן צריך לנהל, וקודם דיברנו שצריך לשמור עליו שבע שנים. שם יש תיק מוצר, ובתיק מוצר יש את המפרט של המוצר, יש את היצרן וכל בדיקות המעבדה שצריכות להיות מלוות.

זה סעיף 79ד.

בסדר, זאת סמכות שצריכה להיות.

אני לא מבינה דבר אחד, איך יש ליבואן שיושב פה כלים לבדוק את חומרי הגלם שנמסרים ליצרן או לספק שיושב במדינה שאפילו לא נמצאת בתוך האיחוד האירופי. אלא מדובר במישהו שיושב בארגנטינה, אמריקה וכן הלאה. איזה מניעים יש לו לבדוק את זה?

ומשווק לאירופה.

כמו שבוחרים אותם ככה בנושאים של האיחוד, אז בוודאי ובוודאי שצריך להביא את אותם כלים בהקשר של - - -

אם יש ליצרן את כל התעודות שאתם דורשים האפס וכל השאר, הוא עומד בנהלים ובדרישות. הוא לא יעשה שינוי בשביל מדינת ישראל בהתאם לרצון של היבואן.

זאת המטרה, זאת בדיוק הרפורמה.

מי יכול לפקח על היצרן הזה באירופה?

לא באירופה, באמריקה, ארגנטינה וכולי. באירופה נניח שנגיד שמפקחים באירופה, זה טבעי.

כמו שיש לך מוצר - - -

הדיון קצת סטה.

נכון, הדיון קצת סטה מהנושא, אני רוצה לתת לזה מענה. אזרחי ישראל צריכים לדעת למה הם יכולים להיות רגועים. מהם מנגנוני הפיקוח ואיך הוא בוחר, ואם צריך לחדד את זה עוד הפעם, נחדד.

פנינה, את רוצה לחדד את המנגנונים של בחירת יצרן? חברים, חברים, אתם רוצים לנהל שיח, אני מכבד, אבל לא על שולחן הוועדה, תודה. פנינה, תחדדי, בבקשה.

אני אחדד באופן כללי, וגם הכנתי מצגת, סליחה שלא שלחתי אותה מבעוד מועד, אפשר להקרין אותה אם תרצו, על ניהול סיכונים.

כשנגיע לסעיף ניהול סיכונים.

אז אני אסביר בפרוטרוט.

אוקיי, בסדר גמור. בהמשך יהיה לזה מענה בצורה רחבה יותר.

אני רק אגיד שזה מחליף מנגנונים שקיימים היום. טליה, זה בשבילך, היום כשרוצים לייבא מזון רגיש מאירופה.

אבל מדובר בכל מזון, לא רק רגיש.

כן, בכל מזון. כשרוצים לייבא מזון רגיש מאירופה, ואני אעשה לך סקירה על חוק המזון שחוקק בשנת 2015. במזון רגיש שמיובא למדינת ישראל, לפני הרפורמה של היבואן הנאות, יבואן היה פונה לשירות המזון הארצי מגיש מסמכים ואומר, אני רוצה לייבא את המוצר הזה. מביא לו מי היצרן, מה המפרט של המוצר. מהנדס המזון היה בודק את זה ונותן לו אישור, והעסקה הייתה מתחילה בין הספק בחו"ל ליבואן. כל הבחירה והבחינה של התהליך עצמו, נעשה על ידי היבואן שצריך להכיר את הרגולציה. היום במסגרת היבואן הנאות, היבואן עושה את זה בעצמו.

נגיע לסעיף ונדבר על זה.

אבל הקושי הגדול הוא לא כשהוא מייבא מאירופה, ששם סביר להניח שמייצרים. אלא מה קורה כשמייבאים מארצות הברית?

אבל שעומד בתקן האירופי.

הקושי הגדול הזה קיים תמיד, ועכשיו אנחנו מצמצים אותו כי עושים וודאות. אם עד היום היצרן בארגנטינה היה צריך להכיר את הרגולציה הישראלית, שסביר להניח שאם הוא מייצא יש לו יבואן אחד או שניים. עכשיו הוא צריך לעבוד ברגולציה האירופית, כי מה לעשות ארגנטינה מייצאת מן הסתם לאירופה.

אבל כאן יש לזה תשובה.

טוב, אני עוצר את הדיון בשלב הזה. כשנגיע לנושא של המסלולים נדבר. בבקשה.

אנחנו עוברים לסעיף 4א.

תיקון סעיף 67
4א.
בסעיף 67(א) לחוק העיקרי, במקום "לשש שנים" יבוא "לעשר שנים".




אני מבינה שהבקשה הזאת באה בעקבות בקשה של איגוד לשכות המסחר. הם ביקשו להרחיב וכאן אנחנו עוברים ליבואן של המזון הרגיש. היום נותנים לו את האישור ונותנים לו את האישור לתקופה של בין שנה לשש שנים, לפי מה שהוא ביקש בבקשה שלו. הם ביקשו להרחיב את זה לעשר שנים.

ברשותכם, אני מלשכת המסחר. כמו שהסברנו קודם יש מזונות שעדיין לא הוחרגו מהתוספת ה-12 שעדיין צריך להביא אותם במסלול של מסלול רגיש, ויתרה מכך יש יבואנים שעדיין לא נרשמו כיבואנים כי הם בתהליך.

לכן, אתה תומך בזה.

מי שמייבא מזון במסלול הרגיש, ערב לפני הרפורמה היה נדרש להגיש בקשה לאישור מוקדם. זה לוקח הרבה זמן עד שמקבלים את האישור הזה ועוברים דרך של ייסורים. גם בהליך הבקשה וגם בהליך השחרור. הבקשה שלנו המקורית, אדוני, הייתה בכלל לבטל את מגבלת השש שנים. אני רואה שמשרד הבריאות נעתר חלקית לבקשה, לא נתן ביטול גורף אלא נתן מגבת של עשר שנים. אנחנו כמובן מברכים על הצד הזאת, אבל עם זאת נשמח שיתנו פטור כמו למזון רגיל. האישור למזון רגיל ניתן לתקופה שהיא ללא הגבלה. כל עוד כמובן אין שינוי במוצר.

אוקיי, תודה. דעתכם?

בניהול הסיכון שלנו אנחנו חושבים שעשר שנים זה הזמן המירבי של חיי גלגול המוצר. אנחנו חושבים שיותר מזה אין טעם ולא צריך.

לא. יש מוצרים שמאות בשנים זאת אותו דבר ואותו תהליך, ואסור לעשות שינוי בזה.

לדעתכם המוצר יכול להשתנות בתוך עשר שנים?

כן. או שמחליפים אריזה.

אוקיי, יש בזה הגיון. אתה לא יכול לעד.

אוקיי, אני מקבל. אבל יש כאן עניין בהמשך, היועצת המשפטית, יש את סעיף התחילה.

נכון, רצינו לעשות איזשהו סעיף של הוראת מעבר כמו שעשינו בהרחבה. הרי בזמנו דובר על ארבע שנים, וברפורמה הקודמת הייתה הארכה לשש שנים. אנחנו רוצים להגיד שזה חל על בקשות חדשות או על בקשות שיש בהן חידוש. אנחנו לא יכולים עכשיו כי זאת כמעט הכפלה של התקופה. מה זה אומר מבחינת מה שקורה עכשיו, איך אדם יודע אם הוא צריך לחדש או לא צריך לחדש. אני חושבת שזה יותר ברור שזה חל רק במועד החידוש.

אוקיי, יפה. מה קורה עם אישורים שפג תוקפם? יש לא מעט כאלה, ואנחנו רוצים שזה יחול גם רטרואקטיבי.

צריך להגיש אותן מחדש.

(היו"ר טטיאנה מזרסקי, 14:28)

אנחנו רוצים למנוע את ההגשה מחדש של התיק, אלא לבקש אורכה.

רק להסביר, יש בקשות שכבר הוגשו.

שלום.

נעה, יש כבר בקשות שהוגשו ומשרד הבריאות לא הגיע עדיין לטפל בהן, בגלל העומס העצום שיש שם. והבקשה שלנו היא שגם בקשות שהוגשו לפני שהחוק הזה אושר יוכלו להיות מאורכות.

בקשה רטרואקטיבית.

כן, מבקשים שזה יהיה רטרואקטיבית.

רגע, אני מנסה להבין מה הסיפור. אתה אומר שאם יש בקשה תלוה ועומדת, לא רק בקשה שתוגש ביום התחילה או לאחריה.

עוד לפני יום התחילה, כלומר בקשות שהוגשו בימים האלה

נעשה רטרואקטיבית. עשינו את זה גם בפעם הקודמת.

אבל לא היה, העתקנו את הוראת סעיף 32(ב1) בעמ' 8, מהוראת המעבר שהייתה בהרחבה מארבע שנים לשש שנים.

לא, לא. הם רוצים רטרואקטיבית. זה נכון, היה ארבע והעלנו לשש, ועשינו רטרואקטיביות שזה ייכנס לתוקף לבקשות שהוגשו מתאריך מסוים.

בדיוק, לא נחכה ליום התחילה אלא בקשות שגם היום תלויות ועומדות, ואפשר גם לפני זה. זה יקל עליכם.

אני צריכה לעשות בדיקה מה התאריך הקובע, ואנחנו נדבר.

יש לא מעט בקשות שמחכות כבר שמונה חודשים ויותר, רק כדי שתביני את הסיטואציה. שהאישור פקע כבר לפני שמונה חודשים ויותר.

בסדר, אנחנו נשב על זה יחד כדי לעשות רטרואקטיביות.

מעולה, תודה רבה.

תמשיכו אחר כך ואנחנו נמשיך את ההקראה של החוק.

אנחנו נעבור לסעיף 5.

לא, לא, יש לנו עוד מה להוסיף.

אנחנו מצטרפים לבקשה של הרטרואקטיביות בהיבט של חומרי גלם.

מכבד אותנו בהשתתפותו סגן שר החקלאות משה אבוטבול, בבקשה.

תודה רבה. ראשית אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה שיצא לרגע, חבר הכנסת יוני מישרקי ולכל חברי הכנסת, ולכל אלה שעובדים ומקדמים את הנושא הזה. אני אומר בצורה הברורה ביותר, אמרנו את זה גם בישיבות הפנימיות ובכל מיני דיונים פנימיים. משרד החקלאות בעיקרון בעד קידמה, בעד קידום חוקים, כל זמן שזה לא מפריע לא לחקלאים ולא לחקלאות. בשביל זה נמצאים איתנו הנציגים שלנו, הצוות הבכיר של המשרד, שמגיע לכאן. אני חושב שהשיח הזה דחוף לכולנו, חשוב לכולנו כי מי שחושב שבלי הדברות הוא יוכל, חלילה, לקדם דברים מתוך אווירה שכביכול אנחנו הוא הריבון או דברים מהסוג הזה, ימצא את עצמו מצד הארגונים של החקלאים שגם הם מאוד מאוד מרגישים לא מחוברים לחלק מתוך החקיקה. ההסכמות זה הדבר הבריא ביותר והבשל ביותר, בגלל זה אנחנו עובדים על זה קשה. יושב-ראש הוועדה עובד על זה ממש שעות נוספות, כולל מפגשים אישיים איתי ועם כל מיני צוותים, כדי לרכך ולעשות הכול.

אבל אני אומר בצורה הברורה ביותר, כל אחד צריך טיפה לנסות להקשיב לקשיים שיש בצד השני. אנחנו לא מנסים לשים מקלות בתוך הגלגלים אבל אסור שיתעלמו מאיתנו. גם אני וגם השר דיכטר עובדים קשה מאוד מאוד כדי שהחקלאים, שגם ככה נמצאים במצב קשה ביותר – עכשיו הגעתי מוועדת הכלכלה על המצב הקשה של החקלאים בצפון, ועדת החינוך עורכים דיון על פתיחת שנת הלימודים בצפון, ואחרי הכול גם החוק הזה נקשר לחקלאות ולחקלאים.

לפעמים אם לא שמים לב לתקנה כזו או אחרת וכל מיני דברים אחרים, הנזק שיכול להיגרם לאותם החקלאים יכול להגיע לנזק קשה. אני מברך על ההידברות שמחוץ לוועדה, כי זה מה שאני והשר כשהצבענו בקריאה הראשונה על הנושא הזה, הודענו שאנחנו מקווים ומצפים שבתוך הוועדות יוכלו לתקן כל מיני דברים שעליהם יש לנו, הצוות המקצועי, הסתייגויות. אני מאמין, בעזרת השם, שבהסכמות כאלה ואחרות נוכל לפתור את זה. תודה רבה, אני חייב לרוץ לעוד מקומות, אבל אני חושב שזה בהחלט יפה. וגם היום בכנסת זה יום שציינו אותו למען שיקום ותקומת יישובי הצפון. בכל הוועדות מדברים היום על הנושא הזה, על הצפון, על העזרה, וגם במליאה היו דיונים בנושא.

לצערנו, לממשלה לא היו מענים קונקרטיים.

אם את רוצה אני יכול לפרט לך מה סיפרתי בוועדת הכלכלה, אני לא רוצה לייבש אתכם פה. מה שחשוב הוא שטיפלנו במאות מקרים של חברים בצפון, כולל מגוניות, כוללת תמיכות, כולל קבלת קהל שלי ושל הצוות שלי. עשרה חבר'ה בתוך המלונות כדי לעזור להם עם מס רכוש ועוד כל מיני דברים. אנחנו דרוכים לעזור ולטפל, אף פעם זה לא נגמר. אני מקווה, בעזרת השם, שנביא עוד תקציבים גם דרך החוק הזה שאושר בממשלה לאותם חקלאים עולם החקלאות חשוב לנו כמדינה, חשוב לנו כביטחון המזון, ויחד אתכם נביא את השינוי ואת ההצלחה בנושא. תודה רבה לכם.

חשוב לשמור על החקלאות המקומית. תודה רבה, סגן שר החקלאות משה אבוטבול. נמשיך בהקראה של החוק.

תיקון סעיף 76
5.
בסעיף 76 לחוק העיקרי, במקום פסקה (5) יבוא:



"(5)
(א) מדינת הייצור;




ב) האם ליבואן יש קשר ישיר ליצרן המזון, ואם כן – שם יצרן
המזון, או האם המזון מיובא באמצעות ספק – ואם כן שם הספק
לרבות מדינת הספק, והאם ידוע לו אם לספק יש קשר ישיר עם
יצרן המזון; לעניין פרק זה, "ספק" – מי שיבואן מתקשר עימו
להספקת מזון למטרת ייבוא והוא אינו יצרן המזון;".



אנחנו מדברים על הפרטים שהיבואן צריך למסור, למעשה יש פה הקלה ממה שנדרש לפי המצב של היום. הדרישה היום הייתה, שם יצרן המזון לרבות מדינת הייצור, כתובת אתר הייצור. ואם זה באמצעות ספק אז את שם הספק, לרבות מדינת הספק. וכרגע אנחנו אומרים שצריך להודיע מהי מדינת הייצור ואז לפרט. לפרט אחת משלוש, או שיש ליבואן קשר ישיר ליצרן המזון ואז צריך את פרטיו של היצרן, או אם יש ספק, או שהספק יש לו קשר ישיר, או שלספק אין אפילו קשר ישיר. בכל מקרה צריך את שם הספק ואת מדינת הספק.

אבל אולי תסבירו, מדינת הייצור היא מדינת היצרן, ואז לא תמיד נדע מי היצרן. הרבה פעמים נדע רק מיהו היבואן. זה חלק מהחידוש פה בהצעת החוק שמנתק את הקשר ליצרן. השאלה היא האם זה לא סוגר בפני מי שנפגע ממזון את האפשרות לתבוע את יצרן המזון בסוך השרשרת, לעומת המצב היום?

פה ישנה השוואה לרגולציה האירופית. גם ברגולציה האירופית אין את הצורך הזה. אנחנו מדברים על מסמכים שהצטרפו לאישור ההצהרה. מבחינתנו וגם מבחינת הצרכן הישראלי צריך לדעת שאיש הקשר או מי שלוקח את האחריות על המוצר הוא היבואן. הוא זה שלוקח את האחריות והוא במערכות שלו יצטרך לנהל עקיבות ממי הוא קנה את זה. וככל שתהיה תלונה, או בעיה, או תביעה הוא יהיה איש הקשר פה. אין ציפייה שצרכן יתנהל ישירות מול יצרן כזה או אחר באירופה.

נשאלה השאלה איזה דרכים יש ליבואן לוודא מה המזון שהוא לוקח עליו את האחריות. האם יש לו באמת יכולות לבחון את הדברים האלה.

חלק מהעניין של המוצר המשווק באירופה ועמידה כדין באירופה הוא הנושא של ה-traceability, זאת השרשרת. פה אתה צריך לדעת ממי אתה קונה ולמי אתה מעביר. והמסמכים שעוברים בין לבין עוברים עם ה-invoice ועם המסמכים של המוצרים. ועם כל המידע הזה, אחרת אתה קונה חתול בשק.

(היו"ר יונתן מישרקי, 14:37)

אבל חתול כשר.

אפשר להמשיך?

כן, אני רק אגיד שהסעיף הזה מתייחס לתוצר של ניתוק הקשר עם מהיצרן. מבקש מהיבואן לא להיות בקשר ישיר וגם לא דרך ספק שקנה מהיצרן. וזה בא לידי ביטוי במידע שהוא צריך למסור יחד עם אישור ההצהרה.

כן, זה משמעותי מאוד.

נכון, אני רק אבהיר שמדובר בסעיף הצהרה, שהוא הצהרה מקוונת של היבואן הרגיל, במסלול הרגיל. אחרי זה יש סעיף שמזכיר את הסעיף הזה במסלול האירופי, אבל כאן מדובר במזון רגיל שכבר מ-2015 לא נדרש קשר ישיר בין היצרן ליבואן.

אבל נדרש קשר עקיף.

נכון, היה נדרש לרשום מי היצרן. לדווח למשרד הבריאות בהצהרה, כאן מוותרים על זה, אבל שוב, צריך להפריד בין המסמך הזה שהוא מסמך הצהרתי לרגולטור לבין מה שמסומן על המזון. זה לא הסעיף הרלוונטי ועל זה נדון בהוראות המאומצות.

ברשותכם, הערה לגבי הדבר הזה. traceability היום, להיפך. הכיוון בעולם הוא לדעת מי היצרן, מאיפה זה בא. וגם תנאי העבודה והעסקה של הדברים האלה. לעשות אתמה שאתם עושים היום זה הפוך ממה שנדרש בעולם שחפץ חיים וקיימות.

חיכיתי שתחזור, אדוני, אני רוצה להוסיף משהו לעניין הזה ולהתחבר למה שאמרה הגברת.

ד"ר דורית אדלר.

סליחה, גברתי. אנחנו עושים מעשה משמעותי מאוד תחת ההנחה שזה יעשה תועלת כלכלית. אבל המשהו המשמעותי הוא המעבר בין משטר אחת למשטר שני. כאשר המשטר היום זהה או דומה למשטר בארצות הברית. ה-FDA מפקח חמור יותר בארצות הברית, ה-FDA האמריקאי מפקח על יצרנים באשר הם, הוא מגיע לביקורת בכל מדינה, כאשר אתה יצרן שמספק לארצות הברית. במדינת ישראל הרשויות מפקחות על היצרן המקומי או דורשות בצורה כזאת או אחרת ידעה מי היצרן בנקודת הקצה.

באירוע הנוכחי, אני מבהיר את הדברים ואני לא מביע עמדה – כי עוד מעט יגידו לי כלכלה וכולי – כדי שנבין כולנו את הסיטואציה. הסיטואציה היא שאנחנו או המדינה תסתפק בניירת כזאת או אחרת ובהצהרה כזו או אחרת, ובסוך היום אם, חלילה וחס, תהיה בעיה אנחנו נמצא את עצמנו אולי במקום מעט בעייתי, בלשון שגיא נאור או בלשון המעטה.

נותנים לחתול לשמור על השמנת.

יש לציין שכמות הריקול שנעשית עכשיו למזונות, שימו לב, הנושא של זיתים בקריסה בעולם. שימו לב לכמה ריקול אנחנו נכנסים עם השמן זית. אנחנו נכנסים פה לתחום שנקרא fake food, אנחנו לא תמיד יודעים מה יש בתוך המזון שאנחנו מייבאים. ולתוך זה אני רוצה לומר שכל החוק הזה בא להחליף חוק אחר שנולד בחטא. כי המהות של חוק המזון הייתה להוזיל את יוקר מחירי המזון, אבל אין פה שום התייחסות לאיכות התזונתית. ויש לומר שכשאנחנו מדברים על ניהול סיכונים של בטיחות מזון, הסיכון העיקרי לתמותה ותחלואה בא מההרכב התזונתי של המזון. וככל שהבטיחות גוברת, הרבה פעמים הסיכון לתמותה מהמזון הזה הולכת וגדלה. לא תוך שבוע, תוך 20 שנים.

אנחנו צריכים לקיים דיון חוזר על מהות החוק הזה, הבנתי שכבר צוטטו כאן את ד"ר שרון אלרועי פרייס, שאמרה, שלא בטוח שזה יוזיל את המחירים. חוק המזון נולד כדי להוזיל את המחירים, מהמאה בשנת 2011 ואנחנו עכשיו מתקנים חוק, כאשר בכלל לא בטוח שיש פה הסרת חסמים. חלק מהחסמים שאנחנו מסירים אלה כיפות ברזל להגנה על נושא של כל מיני פולשים וכולי שמסכנים את הביטחון התזונתי. ואנחנו מדברים פה על סעיפי סעיפים, כשכל פעם שאנחנו נכנסים לאיזשהו סעיף אנחנו רואים את הסכנה הגלומה בו. תודה.

טוב. תשובה לגבי האפשרות שלנו לפקח על מקור המזון.

כל התכלית פה, לפחות בתיקון הנוכחי שאנחנו עושים עכשיו, הייתה להסתמך על פיקוח של האיחוד האירופי על מנת לתת מענה לצרכי הייצור והצרכנים בתעשייה במדינת ישראל. צריך לבוא ולומר מראש, יבוא המזון למדינת ישראל הוא על הכול. אנחנו מייבאים 30% מהמוצרים המוגמרים למדינת ישראל ו-70% מחומרי הגלם שמשמשים לתעשייה כאן מקורם הוא מיבוא.

ב-70% מהמוצרים, שהחברים שלי פה מהתעשייה מייצרים, הם משתמשים בחומרי גלם. אם היו לנו את המשאבים במדינת ישראל בלעשות פיקוח, כמו שהזכיר פה ליאור, היו עושים כמו שעושים ונעשים באירופה. הם יכולים להרשות לעצמם, הם שוק גדול. לאירופה לא נכנס גרם של מוצר אם לא בדקת או אם אירופה לא אישרה את המפעל מראש. גם ארצות הברית מגיעה לכאן ויש לה מערכת notification. היצרן הישראלי לא יודע בכל רגע נתון מתי ה-FDA יבואו לבדוק אותם.

במדינת ישראל, לצערי הרב, אנחנו לא עובדים לפי הנורמות האלו. אם היו את הכלים אז ממשלת ישראל הייתה צריכה להשקיע הרבה יותר משאבים, וכל המערכת של פיקוח על המזון בישראל היה צריך להיות אחרת.

בהינתן המשאבים שיש לנו, בהינתן הכלים טובים וקודמים, עד היום הפיקוח נעשה על הייבוא בדרך הזאת. בדרך שהייתה בעבר של notification, אישורים מוקדמים, פיקוח מדגמי בנמל. יש מוצרים שהם סופר רגישים , שהם לא במסלול הזה כדוגמת מוצרי מזון לתינוקות, בשר שנבדק או דגים שנבדקים על ידי אישורים מוקדמים וכניסה לכאן. זה ניהול הסיכונים שאנחנו עושים, תמיד אפשר לעשות יותר טוב. טפו טפו טפו, אני חושבת שהמזון במדינת ישראל ראוי לציון ויש לנו עוד דרך לעשות.

ואני רוצה לתקן אותך, ד"ר דורית אדלר, מבחינתנו חוק הגנה על בריאות הציבור מזון לא נועד כדי לטפל בבעיית יוקר המחייה. אני לא יודעת מאיפה לקחת את המסקנות האלה.

ככה נאמר.

ככה נאמר גם על ידי מנכ"ל המשרד בדיון הראשון.

אני אסביר לך, וטוב שאנחנו נפגשים כדי שאני אסביר.

מצוין.

לא, אני לא רוצה לחזור לדיון הזה.

מבחינתנו אנחנו, משרד הבריאות, מאמינים בלב שלם שאימוץ הרגולציה האירופית יביא לכאן מזון הרבה יותר בטוח. הרגולציה שלנו תהיה הרבה יותר אחידה וקוהרנטית. וגם על הדרך אנחנו נסיר חסמים בגלל שאנחנו מאמצים רגולציה של שוק מפוקח.

תודה.

רגע, אני רוצה להשלים. את מדברת על מזון יותר בטוח, וכמו שאמרנו, מזון בטוח צריך להיות גם מזון בריא. אין שום קשר בין מה שאתם מקדמים פה לקידום מזון בריא לאוכלוסיית ישראל וגם לא להנגשה כלכלית שלו.

לא, לא. אבל כאן מדברים על בטיחות מזון.

מזון בטוח ומזון בריא הם שני דברים שונים.

מזון בריא הוא לא בטוח.

ד"ר אדלר, אני מצטער, אבל מזון בטוח ומזון בריאותי זה שני נושאים שונים. בטוח – הוא בטוח לצריכה. בריאותי – זה דיון בין אנשי מקצוע, האם בריא לצרוך אותו או לא בריא לצרוך אותו. אבל בהגדרה, ד"ר אדלר, כל מזון שמאושר כמזון בטוח לצריכה, אחרת הוא לא היה מאושר כמזון או שהיו נותנים עליו מגבלות.

טליה.

אבל אפילו נציג משרד האוצר - - -

חברה, אנחנו נכנסים פה לדיון.

אני רק רוצה לומר, שבנושא הזה של למה לא החזירו את המס על המשקאות המתוקים, נציג משרד האוצר בדיון בבג"ץ בשבוע שעבר אמר, שאין חילוקי דעות על כך שמשקאות ממותקים מזיקים – מזיקים. זה שכתוב לך בטוח זה לא בהכרח בטוח לגוף האדם.

אדוני, זה לא חלק מהדיון פה.

זה לא חלק מהדיון, נכון.

זה צריך להיות חלק מהדיון.

אנחנו לא באירוע.

טליה, בבקשה.

אני רוצה לומר, שמכיוון שארצות הברית מפקחת היטב על המוצרים שמיוצרים בארצות הברית לפי ה-FDA, ולמדינות אחרות יש את התקנים הבין-לאומיים שלהם, אני לא רואה שום יתרון באימוץ תקינה במכלול שאין לנו שום יכולת להשפיע עליה. זה דבר שאני לא מכירה בשום מקום.

זה לא המנגנון.

אף מדינה לא מאמצת תקינה שאין לה השפעה עליה.

תודה.

אנחנו לא דנים היום במנגנון של האימוץ.

אני לא ביקשתי לענות. כן, בבקשה, גברתי.

תיקון סעיף 79, סעיף 6.

תיקון סעיף 79ד
6.
בסעיף 79ד לחוק העיקרי –



(1) אחרי פסקה (1) יבוא:



"(1א) לעניין יבואן שהצהיר לפי פסקה 2(א) לתוספת השלישית א' – הצהרה של יצרן המזון או ספק המזון, לפי העניין, שהמזון משווק באיחוד האירופי כדין;



(1ב) לעניין יבואן שהצהיר לפי פסקה 2(ב) לתוספת השלישית א' – הצהרה של יצרן המזון שהמזון מיוצר במדינה באיחוד האירופי ועומד בהוראות הדין החלות באיחוד האירופי כפי שהן חלות על מזון המשווק באיחוד האירופי;".



אתן רוצים להסביר שרון? זה סעיף שמתגלגל וקשור גם לתוספת השלישית א', שקראנו אותה בדיון הקודם.

כן, הכוונה היא שיש כאן שני סוגים של המסלול האירופי. הראשון הוא המסלול של מזון שמשווק באירופה, פה נדרש צירוף של הצהרה של היצרן האירופי או הספק האירופי שהמזון אכן משווק בפועל באיחוד האירופי. זאת הרפורמה, מה שטוב לאירופה טוב לישראל. וב-(1ב) זה מקרה פרטי, של privet label. של מזון שמיוצר באיחוד האירופי, הוא לא משווק באיחוד האירופי כי הוא מיועד למותג ישראלי, ואז ההצהרה של היצרן היא שזה עדיין עומד בהוראות הדין החלות באיחוד האירופי, כפי שהם חלות כאילו המוצר יכול להיות תיאורטית משווק באירופה. אנחנו מבקשים את ההצהרות של היצרנים כי זאת רצפת הייצור. היצרן יודע מה הוא מייצר ובמה הוא עומד.

(1ב) נועד כדי לאפשר את המצב של מותג פרטי לא מותג של מזון שרק מיוצא מאירופה ולא עומד בהוראות הדים האירופי, אלא עומד בהוראות הדים האירופי כאילו היה משווק באירופה.

למרות שהוא מיוצר במקום אחר?

לא, לא. הוא מיוצר באירופה.

מיוצר באירופה?

כן, זה התנאי.

אוקיי.

התנאי של (1ב) הוא שהוא מיוצר רק באיחוד האירופי.

מיוצר רק באיחוד האירופי.

אנחנו לא מאפשרים מצב של privet label שלא משווק בפועל באירופה ולא מיוצר באירופה. התנאי הוא שהוא מיוצר באירופה בלבד.

מיוצר או משווק.

זה בדיוק מה שהסברתי. הסעיף הראשון מדבר על שיווק באירופה.

אני אסביר, הסעיף עוסק מה היבואן הנאות במסלול האירופי צריך לצרף להצהרה שלו בדבר יבוא מזון. גם את ההתחייבות בנוסח שבתוספת השלישית א' שקראנו בפעם הקודמת. וכאן אומרים שהוא צריך לצרף גם הצהרה. כשהמזון משווק באיחוד האירופי כדין ויש לו קשר עם היצרן הוא צריך להצהיר שהמזון מיוצר באיחוד האירופי אבל חלות עליו ההוראות כפי שחלות על מזון משווק. כלומר, זה לא מזון שמיוצר באירופה לצורך ייצוא למדינה אחרת ולכן הוא לא עומד באירופה.

אוקיי, הלאה.

לא יכולתי להסביר את זה יותר טוב.

אין לנו הערה לסעיף, הסעיף מפנה לתוספת השלישית א', שהקראנו בדיון הקודם. ולא ברור לי כי בדיון הקודם נסגר שהניסוח של התוספת השלישית א' ישתנה לעניין הכפיפות להוראות המאומצות, במקום זה יהיה כפוף לחקיקת המזון או שלא יהיה כתוב כלום. ההצהרה שהוא רק כפוף לחלק מחקיקת המזון ועם זה יש לנו בעיה, סוכם שזה יתוקן וזה לא תוקן בנוסח שנמצא בפנינו.

אני לא זוכרת שהיה סיכום כזה.

גם אני לא. וגם אנחנו מתנגדים ונשמח להפניה לסעיף בחוק של הצהרת היצרן כדי שנדע לתקן גם אותו. אם אפשר להפנות אותנו.

אנחנו מבקשים לדעת מהי העמדה לגבי התוספת השלישית א'.

אולי נחכה כשנגיע לסעיף.

חשבתי שהקראנו אותו כבר.

הקראנו אותו ולא עלתה טענה למיטב זכרוני. אני לא זוכרת שעלתה בדיון טענה לגבי הכפיפות להוראות המאומצות.

גברתי, אני העליתי פה טענה והיה דיון ארוך לעניין הזה. אנחנו הסברנו שזה מתחבר לקונספט של ה-50. מטבע הדברים, ואמרה פה אחת מחברות הכנסת שזאת אפילו דרישה לגיטימית, שאם יבואן מצהיר משהו לגבי עמידה בחוק, שיצהיר שהוא עומד בחקיקת המזון.

מכיוון שהפרוטוקול לא בפניי, אבל כן יש לי את הרישומים שלי. אני לא רואה שדיברנו על בכפוף להוראות המאומצות. אני לא מתווכחת על זה כי הטענה שלך יכולה להעלות עכשיו, וגם אם היא עולה עכשיו אנחנו נדבר על זה כשנגיע לסעיף.

בסדר גמור, אין בעיה. בסדר גמור.

בבקשה.

(2) במקום פסקה (3) יבוא:



(2) במקום פסקה (3) יבוא:



(3) "לעניין מזון רגיש המיוצר במדינה שאינה מדינה באיחוד האירופי – אחד או יותר מהמסמכים המפורטים בסעיף 97; ואולם, יבואן רשאי שלא לצרף מסמך כאמור ובלבד שהמזון כאמור יובא ישירות ממדינה באיחוד האירופי באמצעות ספק מהאיחוד האירופי אשר חתם על ההצהרה כנדרש בפסקה )1א;";(


אולי תסבירו מה ההקלה הזאת.

במקרה הספציפי הזה על אותו משקל, מוצר שיוצא מהאיחוד האירופי, קרי עבר את כל מנגנון הפיקוח שלהם, הוא יצטרך לעמוד בהוכחת שיווק והוא לא יצטרך לבוא ולהוכיח הוכחת יצרן.

רגע. אני אזכיר שוב, כשדיברנו על היבואן במסלול האירופי, אמרנו שאנחנו מתנתקים מהגדרת מזון רגיש וזה לא חל על מזונות שמופיעים בתוספת השתים עשרה.

נכון.

כאן אנחנו אומרים שבכל זאת יש לנו, גם לגבי יבואן נאות במסלול האירופי, התחשבות במזון הרגיש, חוזרים להתחשב במזון הרגיש ולא רק במזון שבתוספת השתים עשרה. ולעניין זה אנחנו מאפשרים לו.

אני אגיד מה ההבדל. היום לייבא מזון במסלול הרגיל זה הרבה יותר קל מאשר לייבא במסלול של היבואן הנאות. השאיפה שלנו שתהיה הסטה, ושיותר ויותר יבואנים ייכנסו למסלול של היבואן הנאותת. המשמעות היא שיבואן לוקח אחריות, שהיבואן מכיר ולא הופך להיות רק כיבואן בעסקה הכלכלית, זה תמיד לא רק. לכן, פה אנחנו רוצים יבואן שינהל את הסיכון, שיבחר היטב את הספקים שלו וזה הרעיון.

לגבי המזון הרגיש, במקרה הספציפי הזה, כשמדובר על יבוא של מזון רגיש, כאשר מוצר מיוצר בארצות הברית ומגיע מאירופה לארצות הברית, הוא יוצא מהנמל באירופה, לגביו אנחנו יכולים לבוא ולתת הקלה נוספת.

שאלת תם, איך יבואם יכול לקחת אחריות על מה שיש בתוך האריזה. הרי עברנו את זה בזמנו, נכון. איך יבואן יכול לקחת אחריות על דבר כזה?

אז מי ייקח אחריות? לא הבנתי. מי ייקח אחריות?

היבואן?

מי ייקח את האחריות?

למעשה המדינה פה מורידה את האחריות שלה מפיקוח.

היא לא מורידה, האחריות תמיד על ה-food business operator .

מה זה, מי ייקח? תסבירי לי את.

כשנגיע לסעיף 115, אני אשמח להסביר לך איך מנהלים.

מצוין, בדיוק. איך היבואן יכול לקחת אחריות על משהו?

איך היצרן? זה אותו דבר, איך היצרן ייקח אחריות?

לא, יצרן זה לא אותו דבר, כי רצפת הייצור אצלנו.

תודה. בבקשה. פנינה, אנחנו חוזרים כל פעם לדיונים עקרוניים.

ההצהרה של הספק, כשהוא חותם על הצהרה צריך לחתום על ההצהרה של (1א) או שגם לו נפתחות שתי אפשרויות, (1א) או (1ב)? הרי אמרנו שיש גם את (1ב) שהמזון מיוצר באיחוד האירופי וההוראות חלות על המזון המשובח.

איפה (1ב)? סליחה.

אני מדברת על פסקה 3, הסיפה של פסקה (1), האם צריך לדבר על (1א) או על (1ב)?

זה צריך להיות, לדעתי, גם וגם.

גם וגם.

או שכאן אתם אומרים שמכיוון שהתרחקתי - - -

לא, זה הפוך, זה הפוך. "לעניין מזון רגיש המיוצר במדינה שאינה מדינה באיחוד האירופי – אחד או יותר מהמסמכים"; הוא חייב להיות אחד מהמסמכים.

אז הוא בהכרח, הבנתי.

אז רק אחד, אוקיי. בסדר הבנו, התשובה ברורה.

זה צריך להיות (1א) ו-(1ב).

לא, לא, לא. הנסיבות הן נסיבות של (1א).

(1ב) מתעסק רק בתוך אירופה, שמיוצר ומשווק באירופה ןפה אנחנו מדברים מחוץ לאירופה. בואו נתקדם. נא לשמור על שקט.

(3)
במקום פסקה (4) יבוא:



פסקה (4) מפרטת מסמכים חלופיים שאפשר להביא. והינה גם פה יש לנו מסמכים חלופיים במקום פסקה (4) הקיימת.



(4) "אחד מאלה לגבי המזון:



(1) חשבונית מכירה או קנייה על ידי יצרן או משווק במדינה באיחוד
האירופי או על ידי יבואן המייבא מזון אליה;
(2) תעודת משלוח ליצרן או משווק במדינה באיחוד האירופי או ליבואן
מייבא מזון אליה;
(3) אישור סחר חופשי שנתן גורם מוסמך לכך במדינה באיחוד האירופי;
(4) אישור שהמזון מיועד לשיווק או שמותר לשווקו במדינה באיחוד
האירופי שנתן גורם מוסמך לכך במדינה באיחוד האירופי;
(5) לעניין מזון המיוצר במדינה באיחוד האירופי – הצהרה של יצרן
המזון על עמידת המזון בהוראות הדין החלות באיחוד האירופי כפי שהן חלות על מזון המשווק באיחוד האירופי;
(6) מסמך אחר שקבע השר בצו;"

זה או, נכון? זה לא מצטבר.

נכון, זה אחד מהמסמכים.

כלום פה לא מצטבר.

לא, הם לא מצטברים.

למה לא חשבונית ותעודה? או שחשבונית יחד עם אישור סחר חופשי?

שרון, אתם רוצים להסביר למה המסמכים האלה חלופיים? והאם אנחנו באמת מכסים פה את כל הטווח?

זה מה שיש היום בחוק, לא שיננו כלום. לקחו את הסעיף שיש היום בחוק וכתבו אותו מחדש.

עדיין, אפשר לדבר על זה.

תמיד אפשר לייצר חסמים אם רוצים.

אבל, גל, לא כל דבר זה חסמים. לא כל דבר זה חסמים. אנשים מנהלים שיחה, אנחנו אנשים מתורבתים אנחנו רוצים להבין. אנחנו באים לפה ורוצים להבין.

האם הטווח הזה מכסה את כל הטווח שנפתח פה? נפתח פה מזון שמיוצר, מזון שמשווק.

לכן, אני מסיר את הצו. זה מסמך אחר שהשר קבע בצו, את מבינה?

מבחינתנו צריך לבוא ולומר, הוכחת השיווק כאן צריכה להעיד. לכאורה, אני לא יכולה לבקש את כל המוצרים, למשל (ג) זאת לא חלופה שקיימת לכולם ולכן היא לא יכולה להיות חלופה מתקיימת. למי שיש (א) בדרך כלל יש לו (ב), רצינו להסיר פה את המגוון.

זה לא מה שכתוב בסעיף הקיים, יש לנו היום שתי אפשרויות אם המזון מיוצר באירופה ואם המזון מיוצר במדינה אחרת. הייתה לנו חלוקה בין המסמכים. וכרגע אנחנו עושים רשימה פתוחה.

לא, אבל יש פה הגיון, אני רוצה להסביר. יש פה רשימה של חלופות שהמטרה של הסעיף הזה היא הוכחת שיווק שהמוצר עומד בתנאי המסלול ונמכר באירופה. ועכשיו יש כאן כמה סוגים: יש (א) ו-(ב9 שזאת חלופה שתהיה לכל המוצרים, בעיקר תהיה טובה למוצרים שמגיעים מחוץ לאירופה. (ג) זאת חלופה שקיימת לחלק מהמוצרים, באירופה לא נותנים אותה לכל מוצר, ולכן היא תהיה טובה בעיקר למסמכי - - -

אני רק רוצה לוודא שאנחנו מכסים את כל הטווח.

אנחנו סגורים על כולם. חלופה (ד) באה ואומרת שזאת יכולה להיות תעודה וטרינארית, זה עבור מוצרים שיש בהם מוצר מן החי. ו-(ה) זאת חלופה שיצרנו אותה, זה ה-privet label ליצרן אירופי. זה המסמך היחיד שהוא יוכל להציג. לא יהיו לו את מסמכי (א) ו-(ב) ולכן, זה אחד מהם.

כיסינו פה את כל האפשרויות וכל אחד מהם יכול למצוא אחד או שניים או יותר, אבל לא את כולם.

טוב, תודה. עניתם בסדר, תודה.

אני יכול לשאול שאלה, אדוני?

בבקשה.

(1) אולי זאת בעיה בהבנת הנקרא, אני מתנצל מראש. לגבי סעיף (א) "חשבונית מכירה או קנייה על ידי יצרן או משווק במדינה באיחוד האירופי;". החשבונית היא חשבונית ליבואן או החשבונית היא חשבונית טרנזקציה בתוך אירופה?

ליבואן.

לא, מה פתאום. טרנזקציה בתוך אירופה.

טרנזקציה בתוך אירופה.

אני מציע, ברשותכם, לחדד את העניין הזה. אדוני היושב-ראש, אני מצטער שאני חושד בכשירים. אני רוצה להסביר את כוונתי, ואני מתנצל מראש שאני חושד בכשירים, כולם בסדר. אני יכולתי להבין את זה לרגע אחד, שאני היבואן עכשיו, חומרי גלם או מוצר סופי – כדי למנוע דיון בנושא על הפער בינינו – יבוא פלוני באירופה וישלח לי חשבונית, ועלול אולי להשתמע שהחשבונית אולי מספקת. הרי לא בכך עסקינן, רצוננו הוא שהחשבונית תראה שמדובר בטרנזקציה בתוך אירופה. ואני חושב שזה מעט לא חד ואני מציע לחדד את זה, זאת הצעתי. אני חושב שהחברים מלשכת המסחר אולי יסכימו לזה, נראה לי שאפילו משרד הבריאות יסכים לזה.

מה לכתוב? בתוך אירופה?

אני לא משפטן, תסלחו לי.

אני שואל.

שזאת עסקה בתוך אירופה.

מה פתאום עסקה בתוך אירופה.

טרנזקציה אירופאית.

אפשר להגיד שזה לא כולל את הפעולה של הייצוא של המזון לישראל.

לא. אני בסך הכול ניסיתי לשים בעיה על השולחן, זה הכול.

אז תציע את הנוסח.

יש פה המון עורכי דין.

הסעיף הזה בתוקף כבר שנתיים וחצי ועד היום אף אחד לא מצא לו בעיות.

אבל הינה אני, אך זה בא וכבר הבהרתי.

אני לא רוצה להתעכב על זה עכשיו, זאת הערה חשובה, אנחנו נדייק אותה.

עכשיו אנחנו בסעיף 79ו(א)(2).

שנייה אחת, בחלק ו', יש מסמך אחר שהשר יקבע בצו, מה זה?

בדיוק.

ככל שיידרש, אני מניח. יהיה מוצר מיוחד שאין בו את אחד מהאלה, והשר חושב שיהיה נכון להכשיר אותו בצורה כזאת, השר יעשה צו. רק כדי למנוע משהו בעתיד. זה בסדר, אני דווקא אוהב את הסעיף הזה.

בוודאי שאתה אוהב אותו, אבל הוא מאוד מאוד בעייתי.

העדר פיקוח?

את רוצה שזה יהיה בפיקוח באישור הוועדה?

צו בפיקוח אישור הוועדה, בסדר, מאה אחוז.

למה לסרבל, אדוני?

למה לסרבל?

אם השר יחליט שיש צו נוסף כמו שאנחנו מאשרים עכשיו - - -

למה לסרבל? כדי להבטיח את בריאות הציבור.

לא לעזור לי. אם השר יחליט שהוא שם קטגוריה נוספת כדי להוכיח.

כבודו, זאת ההחלטה שלך. זה אחד מהאלה בנוסף. היה לנו מקרה אחד, שלא חשבנו על חלופה והמציאות לימדה אותנו שצריך. כמעט השתמשנו בסעיף הזה ואז, אופס, היו הסדרים. והכנסנו את זה במסגרת תיקון החוק.

באישור הוועדה זה בסדר.

עד שזה יגיע לשולחן הוועדה, זה להטריל את הוועדה זה מיותר לטעמנו.

טוב, הבנתי, תודה.

רגע שנייה, אני חושבת שזה פטור כי בסעיף 116, הוא אומר שהתקנות החלות, התיקון זה צריך באמת את אישור הוועדה. ב-3(א) מסמכים שקבוע לצרף להצהרה לפי סעיף 79(ד)(4). המעידים על שיווק המזון ממדינה ממדינות האיחוד האירופי. ממילא זה טעון אישור ועדה.

אני אגיד לך מדוע זה לא, מפני שברגע שכתוב מסמך אחר שקבע השר בצו, זה דין מיוחד lex-specialis.

זה לא דין, זה לא דין חדש. זאת רק הוכחת שיווק.

אדוני היושב-ראש, למה אתה לא רוצה לאשר את הצו הזה.

היא אומרת שזה בפנים.

מצוין, סבבה.

לא צריך לתקן.

אני רוצה, אני אמרתי שאני רוצה.

אם ההבנה היא שכרגע כן צריך.

כרגע כן צריך.

אז אפשר לתקן את סעיף 116 בהקשר הזה.

לא, לא צריך לתקן את סעיף 116. היושב-ראש אומר, אני רוצה שהמסמך הזה יבוא לאישור ועדה.

פנינה, בכל מקרה זה קיים.

לא, אין לי בעיה.

כבר היום נדרש אישור ועדה.

גם היום? מצוין, מצוין.

כן, נדרש, נדרש. תודה רבה, פתרנו את הסיפור. הלאה, דן, בבקשה.

שאלה, יש מוצרים ללא גלוטן שה-FDA מאשר אותם ואין להם את כל התקנים של אירופה. באיזו צורה אפשר להביא אותם לארץ?

לפי הרפורמה של עכשיו אי-אפשר להביא אותם?

אז מה נעשה?

אפשר להביא אותם.

לא, לא, שלא מאושר באירופה.

רגע.

יש מוצרים כמו של נסטלה כמו של פוסט, דגני בוקר במגוון מאוד מאוד גדול.

זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לבוא ולהגיד. נכון להיום הרגולציה ללא גלוטן הייתה ייחודית למדינת ישראל ובחלק מהמקרים היא הייתה שונה ממה שנהוג בעולם. באירופה וגם ברצות הברית מסתפקים ב-HACCP עצמי. והיום אפשר לייבא מנסטלה, וזה מה שאנחנו באים ואומרים, גם מנסלה מייצאים המון קורנפלקס או מוצרים ללא גלוטן לאירופה וזה גם יוכל לבוא במסלול האירופי. הוא יצטרך שיהיה לו תיעוד שהמפעל מייצר בתנאי HACCP.

אבל יש מקומות שלא מחייבים ב-HACCP. יש להם מערכת פנימית משלהם.

אבל אנחנו מדברים על אותו הדבר. אנחנו לא מדברים על HACCP מותעד, אנחנו מדברים על מערכת לתוכנית ניהול בטיחות במזון עצמית. וזה פותר את החובה שהייתה עד היום של HACCP מותעד או iso20022. בארצות הברית זה לא קיים בכל המפעלים, ויש להם רגולציה עצמית.

אוקיי. אז יהיה משהו בחוק בנושא הזה של רגולציה עצמית ואימוץ.

זה עכשיו.

לא, עכשיו אי-אפשר.

באוגוסט 2025 או ב-01 לינואר 2025.

או בעוד חודשיים.

לפי המוקדם מביניהם זה ייתן מענה גם לזה.

אוקיי. גם אם לא משווק לאירופה?

גם אם לא משווק, באירופה הוא יכול להגיע במזון רגיל. הוא יוכל להגיע במסלול של מזון רגיל אבל הוא יהיה מחויב להוכיח, אם יבוא אליו פיקוח, שהיצרן מנהל מערכת בטיחות מזון על פי סטנדרטים ותקנים בין-לאומיים.

מה שקורה היום הוא שיש דגני בוקר שמיובאים גם בייבוא מקביל וגם בייבוא רגיל. שעל האריזה כתוב ללא גלוטן והיבואן לא מסמן את זה ללא גלוטן ואנחנו עושים את ניהול הסיכונים שלנו ואוכלים את זה גם בלי. אבל אם כבר רוצים ולמען הסדר הטוב כדי שיהיה כתוב ללא גלוטן באופן רשמי, צריכים למצוא פצרון למוצרים שמיוצרים בארצות הברית באיזושהי צורה.

החלק שבא מהם במסגרת האימות של הרגולציה האירופית לסימון מזון ללא גלוטן, והשלמה גורפת שאנחנו באים ואומרים שעל כל יצרן לנהל מערכת תוכנית בטיחות מזון עצמית. ועשינו תיקון מקביל בסעיף 42(ב) שאנחנו עוד מעט נגיע אליו.

כן, פרופ' טליה.

הבעיה שאני רואה היא שנכון שיש יצרנים בארצות הברית, בארגנטינה, בקנדה שמייצרים לאיחוד האירופי. אבל כמובן שהמספר שלהם קטן בהרבה מהמספר של היצרנים לשוק הרגיל. כיום אפשר להביא לישראל מכל יצרן שמייצר לפי FDA או לפי תקינה בין-לאומית וכן הלאה ומכל אחת מהמדינות. מה אנחנו אומרים עכשיו, אנחנו דורשים לבחור רק מתוך אותם מספר מצומצם.

ממש לא, ממש לא.

שנייה, אני יכולה להשלים ואז תעני לי, זה בסדר. אנחנו מראש מגבילים את המספר למי שמייצר לפי התקינה האירופית. בנוסף לזה אנחנו נבוא ונאמר לו, אדוני, זה בסדר, אתה אומנם מייצר לאירופה אבל בשביל ישראל אנחנו דורשים גם שמירה על כשרות, שזה בסדר גמור כמובן. אבל בכך אנחנו מקטינים עוד יותר את ההיצע של היצרנים שנוכל לקבל מהם לישראל.

את הכשרות תניחי בצד, זאת עבודה שנעשה במקביל.

אני חושבת שבמקום לפתוח ולהוריד חסמים, אנחנו נקשה פה על הייבוא.

את רוצה לדבר על נושא הכשרות?

זה מצטרף לזה.

חייבים לטפל בזה.

בוודאי, אבל צריך להבין שהצעת החוק כפי שהיא עומדת אם אנחנו רוצים רק את התקינה האירופית, זה אומר שאנחנו מקטינים פה את המקומות.

בסדר. לגבי הנקודה הראשונה שלא קשורה לכשרות.

זה פשוט לא נכון, זה הפוך. כי מדינת ישראל היום היא מדינה ייחודית ברגולציה. ואם אתה רוצה להצליח למכור מוצר למדינת ישראל אתה צריך לעמוד רק ברגולציה של מדינת ישראל. אם אתה רוצה מאירופה או מסין או מתאילנד, זה לא משנה, המצאנו רגולציה. בנינו אותה לאורך 70 שנה, ורוב האנשים למעט מעטים ויחידי סגולה אפילו לא יודעים מה היא.

אז איך אתה מסביר את זה שהייבוא של המזון הוכפל בעשור האחרון? כי כנראה שיש ידיעה גדולה מאוד.

כי לאט לאט עשינו את רפורמת הקורנפלקס והסרנו חסמים. ואז הסרנו עוד קצת חסימות. ועכשיו אנחנו רוצים להסיר עוד יותר חסמים.

אין בעיה, בזכותכם, בזכותכם. הכול בזכותכם. אבל עובדה שיש הכפלה של הייבוא, גל היקר.

לא מספיק, עדיין לא מספיק.

אני אומר יותר מזה, כל מי שנכנס לסופר-מרקט רואה את אותה תוצרת מארצות הברית, מארגנטינה.

לא מספיק.

הוא ימשיך לראות את זה. ממש לא.

אני אולי מסכימה איתך על העניין של הלא מספיק, אבל החוק רק מצמצם מקורות, הוא לא מגדיל מקורות, זה מה שאני רוצה לומר.

אוקיי. זה עוד פעם חוזר לדיון עקרוני.

כן, אבל הדיון העקרוני חשוב.

הדיונים העקרוניים הם קריטיים כי עושים פה טעויות.

אבל אנחנו לא יכולים לחזור בכל פעם על הטיעונים האלה.

למה לא?

חייבים. אם זה עניין מהותי כל כך חשוב להזכיר אותו בכל פעם.

כן. בבקשה, רחל.

כבוד היושב-ראש, אני מרגישה שיש פה קצת פיליבסטר. שיש פה גורמים שמתואמים ברמה כזו או אחרת עם מי שמעוניין לסכל את ההצעה הזאת. הם סופרים את השעות ואנחנו חוזרים שוב ושוב ושוב לאותם נושאים, שלכאורה הם עקרוניים וכבר הוכרעו.

נכון.

יש לנו פה המון המון שאלות והצעות לתיקונים, שמטרתן לסרבל את הייבוא.

הנחת היסוד שלך לדברים מוכרעים היא לא בהכרח נכונה.

לצערי, חברי הכנסת לא ראו לנכון, למעט היושב-ראש, להגיע. וזה צר לי.

לא, הם רואים לנכון הם מגיעים, ויש כאן עוד דיונים שמתנהלים כאן במקביל.

הנושא של יוקר המחייה עומד בראש סדר העדיפויות, צריכים לחשוב שכשאנחנו נצא מהחדר הזה - - -

רוב הדברים שמייבאים, יוקר המחייה עלה.

אני מדברת.

אנא, תנו לרחל להגיב את מה שהיא רוצה, בבקשה.

הדיון פה הוא דיון אקדמי.

אדוני, נאמר בדיון הראשון שאין קשר ליוקר המחייה.

אבל בסופו של דבר לא כולנו גדלנו בבתים שיכולים. אני באה מבית מרובה ילדים, ותסמכו עליי שיש פה המון אנשים במדינה הזאת שלא מצליחים לסגור את החודש.

זה לא רלוונטי.

מה הקשר?

לא להפריע לה.

אבל מה שאת אומרת לא נכון.

והם מחכים פה לבשורה. ומשרד הבריאות עשה פה צעד מאוד משמעותי והגיע ומאמץ.

לא יעזור, הקשר בינה לבין יוקר המחייה מקרי בהחלט.

לאחר עבודה סדורה של שנתיים, ויש פה כל כך הרבה גורמים שבאים ומנסים לסנדל, ולהוציא ולהוריד, ולקלף, ולנגוס.

אבל לא ניתן להאשים כל הזמן בסיסמאות.

בסופו של דבר, מי שישלם את הקבלות אלה לא יהיו הנוכחים בחדר, אלה יהיו המשפחה הממוצעת בישראל.

זה לא יאומן. אדוני היושב-ראש, לא ניתן שזה יהיה כל הזמן בסיסמאות.

תודה רבה, תודה רבה. לא, לא, לא. אני לא רוצה להיכנס לזה. עד עכשיו לא נתתי לה את רשות הדיבור.

זאת הייתה אמירה אומללה ביותר. אומללה ביותר.

שנייה, שנייה. אני נתתי לה את רשות הדיבור, היא לא דיברה עד עכשיו והקשיבה לכולם. מותר לה להגיד את עמדתה, אני די מסכים עם הגישה העקרונית שאנחנו לא צריכים לחזור לדיונים העקרוניים כל הזמן.

נכון.

יש פה גורמי מקצוע שכבר דיברו ונתנו הערות ודשנו בהם, אתם יכולים לא להסכים עם זה. אבל זה אנחנו נמצאים בדיון ציבורי.

איפה המסמכים שמוכיחים את הטענות?

גם את השאלה הזאת שאלנו.

לא ראינו, איפה הם?

מכיוון שהדיון פה הוא לא על יוקר המחייה, אלא על שמירת בריאות הציבור - - -

אבל זה גם לא נכון.

משרד הבריאות אומר לנו שהוא עשה ריאה על בריאות הציבור שפורסמה. ואתם מנסים לגרור את הנושא שוב פעם ושוב פעם לנושא של יוקר המחייה.

מה שאתה אומר זה בניגוד - - -

אני לא יודע, אני לא מכנס את הוועדה.

על הסימון האדום, של המס.

אני יודע דבר אחד, הגיע לכאן חוק. אני עוד דקה מסיים להגיד את מה שאמרתי ואנחנו ממשיכים בהקראה. הגיע לכאן חוק ממשלתי לדיון בוועדה.

אבל לא יודעים אפילו להגיד את המטרה שלו.

שנייה, שנייה אחת. ישבו כאן כל מי שהיה בישיבת הפתיחה של הדיון ושמע את מנכ"לי המשרדים, שמע את השר הרלוונטי שדיברו באופן ברור וחד-משמעי על מטרות החוק. גם הם הצהירו שלא מדובר בחוק שבא לטפל ביוקר המחייה, אלא בא לטפל בנושא בריאות הציבור.

כרגע דיברו על יוקר המחייה, זה מטרת החוק.

בסדר.

למה משרד האוצר פה? מה לו ולבריאות הציבור?

משרד האוצר פה ואנחנו מכבדים את כל המשרדים.

אני מזכירה ליושב-ראש הוועדה שיש עדיין נושאים עקרוניים גם בתוך הממשלה ועדין אין הסכמות.

מאה אחוז, מאה אחוז.

אז לא לדלג על הנושא הזה.

מאה אחוז, גברתי. אנחנו דיברנו על זה אתמול בערב.

אני יודעת שתמיד קשה להעלות אתה נושא, אבל כמו שאמרנו נעלה אותו תמיד.

בסדר, בסדר. לא, לא, אנחנו לא פותחים עכשיו עוד נושא. אני רק בא למסגר את העניין פה.

אנחנו מבקשים לחתור גם לנושאים עקרוניים.

בוודאי, אנחנו בתוך ההקראה נגיע לזה, גם אם לא נרצה. בשורה התחתונה של הצעת החוק, כמובן שיש לה השפעות גם כלכליות שאנחנו צופים או שהמשרדים צופים, שתהיה לה השפעה כלכלית טובה ועל הוזלת יוקר המחייה. אבל כמטרה זאת לא המטרה ולכן אנחנו לא ניכנס שוב לדיון העקרוני הזה. אני גם הצהרתי שאנחנו לא נכנס לדיונים העקרוניים, אבל מפני כבודכם אני משיב לכם על כך.

אנחנו בסעיף 7.

תיקון סעיף 79 ו
7.
בסעיף 79 ו(א)(2) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ואולם בייבוא מזון שנארז מראש על ידי היצרן, בידי יבואן נאות שאין לו קשר עם היצרן כמשמעותו בסעיף 96, ייקבע הרכב המזון לפי ההרכב המסומן על גבי התווית המקורית של המזון כפי שמשווק באיחוד האירופי כדין".



כאן אנחנו מאפשרים להסתפק בתווית שנשמרת לפי סימן ו'.

בעברית.

מה?

על גבי התווית המקורית של המזון כפי שהיא נשמרת כפי שמשווק באיחוד האירופי כדין בעברית.

הסימון הוא באריזה האורגינלית הוא לא יכול להיות בעברית.

כן, ברור. לא צריך לחדד את זה?

סימן ו' מבהיר איך שומרים את התווית, והוא קובע גם את התרגום שצריך להיות לה.

התרגום בעברית.

רק הרכב הסימון יהיה כמו באירופה. כן?

הסימון בעברית הוא בחקיקה אחרת, חקיקת הסימון. שמחייבת את זה.

רז הילמן, בבקשה.

אני מלשכת המסחר, סעיף 79 מגדיר נסיבות מאוד מאוד ספציפית, שרק בהתקיימן אין צורך להגיש הצהרה מחדש ואפשר לעדכן את שירות המזון, רק שמשתנה המשקל או האריזה. העברנו לוועדה הצעה להרחיב את הסמכות הזאת ליותר מקרים. למשל: כשמשתנה שם העסק בלי הח.פ שלו או מכל מיני סיבות אחרות, שלדעתנו אין להן שום בעיה בהיבט העקיבות או בהיבט של בטיחות המזון, וכשהנסיבות האלו מתקיימות יהיה אפשר לעדכן את שירות המזון שהשינוי הזה קרה. לא יצטרכו להגיש מחדש בקשה.

איפה זה? זה כאן?

כן, זה הסעיף הזה. הסעיף הזה מדבר על מתי צריך לשנות. צריך לשנות לפי ההרכב של המזון והוא אומר איך ייקבע הרכב המזון, שבעצם נסתמך על התוויות שנשמרת לפי אותו סימן ו'.

בדיון הקודם, הזכרת, סיפור של משפחות מזונות והעלאת את הסוגיה הזאת.

לא, זאת סוגיה אחרת לגמרי.

אבל זה גם קשור להרכב.

העניין היה בשביל להיכנס למסלול האירופי בכלל.

אבל זה בדיוק אותו דבר. נעה צודקת שהיא אומרת שזה אותו דבר.

לא,לא, ממש לא.

נכון.

זה סעיף שחוזר על אותו דבר, זה סעיף שמקביל לסעיף של מזון רגיל.

זה ממש לא אותו דבר. ההערה עכשיו היא הערה לחלוטין פרוצדורלית. אין בה שום מהות.

נכון, זה לא קשור אחד לשני.

כל מה שאנחנו מבקשים, הרי מה אנחנו בסוף עושים, בסופו של דבר אנחנו בעיקר רוצים לחסוך את האגרה הנוספת. אם הספק שלי שינה את היצרן שלי ואת השם שלו מבלי שמספר העוסק שלו השתנה, אני צריך לעשות מחדש את כל אישורי הייבוא. ולשלם מחדש אגרה על כל המוצרים. ואני חושב שזה לא נכון לעשות את זה במצב כזה. וגם נסיבות אחרות שציינו שם.

אנחנו מדברים פה על עניין של אגרות ולא עניין של הצהרה.

נכון, עניין של אגרות. הינה, אני רואה את גל שכבר מאשר.

זה לא עניין של הצהרה כי כל שינוי כזה, מבחינתנו, שה אישור אחר. ואם האוצר יודע לוותר על אגרות - - -

הכוונה שלנו היא שהמידע יועבר אליכם באמצעות המערכת.

ההערה היא לא לסעיף הזה, ההערה היא לסעיף האגרות. וכל שינוי שתעשה בסעיף הזה אתה תצטרך להגיש בקשה חדשה ולעדכן במערכת.

אני יכול פשוט לעדכן, כמו את המשקל אני אעדכן אותך ששם הספק שלי השתנה. מה הבעיה?

אני לא אומת לך לא, תדבר עם האוצר. מבחינתי זה אישור חדש. זה לא אישי נגדך.

אז אנחנו שואלים את האוצר.

אתה רוצה להיות ספציפי, אמרת שינוי של הח.פ של העוסק.

לא, אמרתי כל שינוי שהוא לא הח.פ. יש מה שנקרא שינוי שם חברה.

אם אנחנו מסתכלים על המסמכים, מה נדרש לפי השימוש? יש את מדינת הייצור, ואז ברור שאם אנחנו משנים מדינה זה משהו שהוא מאוד קריטי לכולם.

נכון. את יכולה לראות בהצעה שלנו.

אני מציעה שהם ישלחו הצעה קונקרטית ונבחן אותה. אנחנו לא רוצים לגבות סתם אגרות על דברים טכניים.

שלחתי.

אבל זה לא הסעיף הזה.

זה בהחלט הסעיף הזה.

זה לא הסעיף הזה, בשביל העקיבות ועל כל שינוי, כשיצרן משנה את השם שלו מבחינתי זאת עקיבות חדשה. אני צריכה לדעת את זה.

פנינה, אמרו שיעדכנו אתכם. מעדכנים אתכם.

הם מדברים על שינויים לא מהותיים.

לא, אבל זה דורס לי את הקודם. מה הכוונה מעדכנים אותי? אני צריכה את כל ההיסטוריה.

אני מציע שתשלח, רז. חבר'ה, אנחנו לא מדברים על שינויים מהותיים, כך אני מבין. פנינה, הם מדברים על שינויים לא מהותיים.

השינויים שקיבלתי היו מהותיים.

אוקיי, תבחנו את זה. גל, אתה מכיר את השינויים שהוא מבקש?

יש שתי הבחנות. אחת, זאת הצהרה שזה עניין בריאותי, השני זה אגרות שזה עניין תקציבי. אם מישהו טעה בהקלדה אנחנו לא רוצים לקחת את זה ממנו.

לא טעה, השתנה לו משהו.

זה רוחבי על הרבה בקשות.

אם רוצים להגיש לנו רשימה של דברים טכניים לעניין האגרות – נבחן אותם. לעניין הבריאות, פנינה אומרת שזה לא, אז לא.

אין פה של בריאות, כי המידע יעבור למשרד הבריאות, אנחנו לא רוצים להסתיר ממשרד הבריאות.

אבל זה גורף. מבחינתי אתה עושה את כל המסלול של ההצהרה לבד. אני מאפשרת לך בשני שדות. מדובר על אותו מוצר ויש לו תעודת זהות למוצר, ועכשיו אתה מוסיף למשל, משקל נוסף או לשנות את האריזה. אבל תעודת הזהות של המוצר נשארה זהה. עכשיו הוא אומר לי, אני משנה את שם בעל המפעל, את כתובת המפעל.

את השם שלו, כשהח.פ לא משתנה, במה זה פוגע בך?

אני לא יודעת. מה זה ח.פ לא משתנה.

כל מה שמקשה על משרד הבריאות לעקוב.

זה לא באמת מקשה, מערכות מחשוב יכולות לתת לזה מענה, זה לא בשמיים.

לא, לא, לא. הרעיון פה הוא שלא יהיה קושי למשרד הבריאות לעקוב אחרי המקור.

אין סיבה שיהיה קושי.

אבל לי יש קושי.

גם טעות הקלדה.

אין סיבה שיהיה קושי.

האוצר אמר שהוא יכול לפתור טעות הקלדה.

האוצר אמר ברמת האגרות. אבל ברמת המעקב של המשרד אחר המוצר, ובכלים שיש לו, אני לחא יודע.

אפשר להגדיר אולי בסעיף, שיתנו למשרד הבריאות את האפשרות לתת פטור מאגרה בנסיבות.

אני לא רוצה לנהל פטורים מאגרות.

אולי גל יכול?

גל יכול לנהל. גל אומר, תביאו לי את הרשימה.

אני מוכן להיות באופן אישי, האדם שעושה פטורים מאגרות.

גל יכול לנהל פטורים מאגרות, אני לא רוצה להיות אחראית.

בואו נפתור בכלל את נושא האגרות הרישום.

אם יגישו לנו בקשה על אגרות לא רלוונטיות, נבחן אותן. אם זה טכני, או טעות בהקלדה.

בבקשה, אז תעשו את זה, תשלחו לגל.

אנחנו כמשרד הבריאות, לא רוצים להיות במקום של טעינו, ואז אני מתחילה לבחון האם מישהו טעה במזיד או משיהו טעה במכוון. אנחנו לא נהיה שם.

אגב, אפשר יותר בקלות, גל, לפטור לחלוטין מאגרות. כמו שעשו בתמרוקים וכמו שביחס לרוב המוצרים המיובאים שבהם אין אגרות.

אפשר גם להכפיל. אפשר לעשות הרבה דברים עם אגרות.

נכון, נכון.

את הדיון על האגרות נעשה בהזדמנות אחרת.

באותו משרד ממשלתי פטרו את האגרות על התמרוקים, אז למה לא?

בסוף דווקא אותם עוסקים שמביאים פחות, העלות השולית של האגרות יותר משמעותית להם, וחבל יש את האגרות האלו. במקרה אנחנו לא בחוק ההסדרים, אז אי-אפשר לנהל דיונים תקציביים.

תיקון סעיף 86
8.
בסעיף 86 לחוק העיקרי –



(1) בסעיף קטן (א)(2), הסיפה החל במילים "או שלא מסר" – תימחק;



(2) בסעיף קטן (ב), אחרי "יצרן המזון" יבוא "ספק המזון".


שרון, את רוצה להסביר את התיקון?

נעה, שאלת אותנו משהו?

כן, ביקשתי שתסבירי את התיקונים לסעיף 86, הסעיף שעוסק בבדיקות. מתי המשלוח צריך להיבדק?

ביקשנו להוסיף את ספק המזון לניהול הסיכונים בסעיף 86(ב)(1). היום יש כבר את הבדיקה היזומה שמורה מנהל שירות המזון. מאחר והספק במסלול האירופי נכנס כגורם ראשי, אנחנו רוצים להוסיף אותו כחלק מהרכיבים של ניהול הסיכונים על ידי מנהל שירות המזון.

הסעיף עוסק ביבואן בכלל, בכל יבואן גם ביבואן שלא במסלול האירופי. למה אנחנו מוחקים לגביו את כתובתו המלאה של אתר הייצור.

כי הורדנו את זה במקור מסעיף אישור ההצהרה.

אבל רק לגבי האירופי הורדת את זה.

לא. שרון אמרה לך שסעיף 76 הוא הסעיף של המזון הרגיל והסעיף האירופי יושב עליו.

בסדר.

תיקון סעיף 96
9.
בסעיף 96 לחוק העיקרי –



(1)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:




"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי רשאי שלא לבצע בדיקה כאמור ובלבד שיבצע את הבדיקה של המזון שבמשלוח בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות שקבע לפי סעיף 115 (א)(1).;"



(2)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:




"(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), יבואן נאות במסלול האירופי
רשאי שלא לשמור את תוצאות הבדיקה כאמור ובלבד ששמר את
תוצאות הבדיקה שביצע לפי תוכנית בקרת איכות ובטיחות לפי סעיף 115 (א)(1)."



מכיוון שפה אנחנו מדברים על מה שקורה ממש בסוף, אחרי כל ההצהרות ואחרי הכול.

איזה מסמכים.

איזה מסמכים באמת יש ליבואן המזון, כדי להוכיח שהכול בסדר עם המזון, השאלה היא האם אנחנו עדיין שומרים פה על רמה מספיקה. אנחנו מוותרים ומוותרים, האם אנחנו עדיין נשארים ברמה מספקת של הוכחה.

מבחינתנו כן, כמובן. התיקון שאנחנו מבקשים לעשות בסעיף 96, צריך להוסיף את הדרישות שקבענו לגבי היבואן הנאות לפי סעיף 54(א). שם יש את 115 של ניהול הסיכונים, הבדיקות והמפרטים וכל התיק מוצרים שהוא צריך שיהיו לו לכל מוצר ומוצר.

הדרישה פה באה ואומרת שלגבי כל משלוח עתידי שאתה הולך לייבא, אתה מגיש ובמעמד השחרור אתה צריך שיהיה לך אחד מהשניים: הוכחה של איך שאתה בדקת, המשלוח הגיע לארץ ואתה מחליף את המפקח בתחנת ההסדר, ואתה מחליט איך אתה בודק אותו. האם יש לך אנליזות שקיבלת מיצרן המזון או שבמסגרת ניהול הסיכונים שלך אתה מבצע את הבדיקות בעצמך. ואלה שתי החלופות שאנחנו אומרים כאן, אנחנו מתרגמים ליבואן הנאות. הסעיף הרגיל חל על המזון הרגיל, לא הייתה לו חובה לניהול סיכונים וזה כל ההבדל המשמעותי.

נכון, אבל הייתה לו חובה לבדוק כל אחת מההצבות.

הוא לא ניהל סיכונים ולכן הוא בדק כל אצווה. כאשר אתה מנהל את הסיכונים ואתה בוחר את הספקים שלך, ואתה מגודר כשזה מגיע מהשיווק האירופי, אז רמת הוודאות שלך למוצר עולה ואתה יכול להפחית את תדירות הבדיקות. זה ניהול סיכונים על רגל אחת.

ואם הפחתת את תדירות הבדיקות, למה את גם משחררת אותו מלשמור את תוצאת הבדיקה?

לא, אני לא משחררת אותו. אני לא משחררת. אם ביצעת תשמור, אם לא ביצעת את הבדיקה אין לך מה לשמור. ממש לא.

בסעיף (ב1) הוא חייב לשמור את מה שהוא ביצע.

כן, רז.

תודה. יש לי כמה הערות, סעיף 5 במסמך הערות ששלחנו לכם. אני אתחיל עם ההערה היותר פשוטה כי היא מתייחסת לנוסח שמופיע מולכם. בסעיף 96, התיקון שהקראתם כרגע נותן את האפשרות לעשות שימוש בתוכנית הבקרה ובבדיקות שנעשו בהתאם לתוכנית הבקרה, רק ליבואן נאות שמייבא במסלול האירופי. אנחנו חושבים שאנחנו רוצים כמה שיותר שיבואן נאות יעשה בקרה. גם אם עכשיו אני מביא מוצר שלא עומד בכללים של המסלול האירופי, אבל אני עושה עליו בקרה ועושה את הבדיקות לפי תוכנית הבקרה שהגדרתי, אין סיבה שבמצב כזה אני לא אוכל להשתמש באלטרנטיבות שאפשרו כאן בסעיף (א1) ו-(ב1). אני אשמח שנדבר על זה ואחר כך יש לי עוד הערה אחת.

כרגע יש לנו עוד דרך לעשות. כפי שאמרתי היינו רוצים להביא את העולם של יבואן נאות לכל היבואנים. אבל כרגע מאחר ולא הבאנו את זה, אי-אפשר לתת את ההקלה מבלי לקבוע את החובה. ההקלה באה יחד עם החובה.

הכוונה שלי היא למי שהוא יבואן נאות. רק למי שהוא יבואן נאות לא לכל היבואנים.

התנאי יהיה שלא יהיה ניתן לייבא מזון אלא אם אתה יבואן נאות, ואז יהיה אפשר לשבת ולתת הקלות נוספות גם ליבואן שמייבא מזון שאינו במסלול האירופי, וגם לזכות ולנהל סיכונים. אבל ככה זה פותח פתח מבלי שנתתי את ההגנה.

זה הפוך, את דוחפת עוד אנשים להיות יבואן נאות ולהכניס עוד מוצרים תחת תוכנית הבקרה. אני לא מבין למה לא לאפשר את זה.

אני לא אמרתי לא לאפשר, אבל צריכה להיות חובה.

אבל מי שהכיל על עצמו, הוא יבואן נאות, הוא הכיל על עצמו את זה. הוא בחר, הוא לא היה חייב.

עוד פעם, זה וולונטרי ואני לא יודעת את זה מראש.

למה את לא יודעת? הוא יבואן נאות. הוא יבואן נאות והוא עושה את הבדיקה לפי התוכנית.

רז, יש לי אליך שאלה. סליחה, אדוני היושב-ראש, יש פה נקודה מעניינת. למעשה בשנת 2026 כל יצרני המזון בישראל צריכים להיות יצרנים נאותים. ואני מבין עכשיו שלא כל היבואנים כאלה, או לפחות לא צריכים להביא סחורה ממקור כזה. האם הבנת?

ברגע שיש בקרה.

כן, אבל כל מקורות המזון אמורים להיות ממקומות שהם יצרנים נאותים. אני רק רוצה לחדד את הנקודה הזאת כדי שלא ניפגש פה עוד פעם באיזשהו שלב בנושא הזה.

עוד לא קיבלתי תשובה אבל, אפשר שנייה?

כן, אבל אני רק רוצה לחדד אצל היועצת המשפטית את הנושא. גברתי הבינה אותי? הבנת את השאלה שלי?

הבנתי את מה שאתה אומר. אתה אומר: איך יכול להיות שיצרן הוא לא יבואן.

לא, לא, לא. זה לא מה שאמרתי, ממש לא. אמרתי שבסוף 2026 הציפייה היא – המוצדקת כנראה – שהיצרנים בישראל כולם יהיו מערכת בטיחות מזון עצמית. ואני מבקש לוודא שהסחורה שמגיעה לפה מכל מקום תהיה מיצרנים כאלה או אחרים, בצורה כזו או אחרת בחו"ל שהם יצרנים נאותים. אני מבקש לוודא.

מה שאומרים פה הוא שיבואן שלא הולך במסלול הוא לא יבואן נאות, הוא יהיה צריך להמשיך ולעבור את מסכת הבדיקות המחמירות הנדרשות. זה כאשר מדובר במזון רגיש.

לאף זה מזון רגיל.

כשמדובר במזון רגיל, אז יש משהו בטענה שלו. הוא אומר: במזון הרגיל היבואן נסמך בסך הכל על הצהרות ועל בדיקות רנדומליות.

יש לי מענה לזה, אני אגיד שכל הפרק של שמירת מסמכים בידי יבואן, סימן ו' לפרק ד' לחוק, בא ופתח את מסלול המזון הרגיל, אבל הקשה מאוד מאוד מאוד ונטל נטל מאוד משמעותי על היבואן של המזון הרגיל. כל הרעיון היה כאן שאתה מייבא בלי קשר עם יצרן או עם קשר עם יצרן, וכל משלוח שמגיע אתה תבדוק. אפילו לא כל משלוח אלא כל אצווה, כי זה מה שאומר הסעיף.

מי שרוצה לזכות בהקלה הזאת, מוזמן להיות יבואן נאות. 115 יחול לגביו, זאת תהיה חובה ולא רשות. במסלול האירופי, למעט רשימת המוצרים המוחרגים בתוספת השתיים עשרה, אין מניעה שכל יבואן, גם אם אתה מייבא שוקולד ויכולת להביא את זה במזון הרגיל ואתה רוצה לזכות בהקלות כאן, תבוא ותהיה יבואן נאות. ורז, אתה יכול לעשות את זה לא מהיום אלא שיכולת לעשות את זה בשנת 2023. זה כל הרעיון. כשאנחנו נעבור כברת דרך ונעשה לתוספי תזונה מסלול בנפרד, ונעשה למוצרים אחרים מסלול ייעודי שנקרא לו יבואן נאות. כן אירופה או לא אירופה זה כבר לא יהיה רלוונטי, ואז יהיה אפשר לפתוח הקלות נוספות.

כאן בהיעדר חובה לנהל סיכונים, מישהו פה ניהל לך את הסיכון, זה כל התצורה על רגל אחת. לכן, היום כל המסלול הוולונטרי שאתה מציע, אתה תירשם. יבואן שיירשם וייבא מזונות במסלול של יבואן נאות, יזכה להקלות שהקראנו עכשיו בסעיף 96.

אמרת תוספי תזונה, אמרת מוצרי חלב.

לתוספי התזונה יש מסלול אחר, זה לא לדיון כרגע.

לא, אבל במשלוח. המשלוח מגיע ועכשיו יש לי שתי אפשריות, בסעיף 96(ג) יש לי שתי אפשרויות. אפשרות אחת הצהרה, מסמך חתום על ידי היצרן שבו מוצר וכולי וכולי. והחלופה השנייה זה תוצאות של בדיקות כאמור. ומה שאני אומר הוא שאם יש לי תוצאות של בדיקות כאמור שאני כיבואן נאות עושה לפי תוכנית בקרה שאני הגדרתי, איפה הבעיה שלכם עם זה? למה לא לאפשר את זה?

אבל אם זה במסלול האירופי, אז אין בעיה.

הוא אומר, לא במסלול האירופי.

אני מדבר על: לא במסלול האירופי. אני אומר על כל מזון.

אבל אני לא מנהלת את זה, אני לא עושה פיקוח.

הוא מנהל את זה. הוא מנהל את זה.

לא אבל את מנהלת את הרישום של היבואנים הנאותים. לפי 115 את כן מנהלת את הרישום של היבואנים הנאותים.

אבל אם אני עושה את הדבר הזה, אז אין לי שום נרטיב שגם המזון יגיע במסלול האירופי. אני לא מצליחה להבין.

בטח שכן.

למה?

קודם כול, יש דברים שאני לא יכול, ואם אני לא יכול אז זה לא יעזור לי. אני הייתי רוצה עוד דברים. את יודעת שרוצים להזיז מהתוספת השתיים עשרה.

לא התוספת השתיים עשרה, אני מדברת מהמזון הרגיל.

היא אומרת: אני סומכת עליך, לך יש את המערכת של בטיחות מזון. אבל מי אמר לי שהמזון, כשאני מסתכלת על המזון, אני לא יודעת אם הוא עומד בהוראות המאומצות.

אבל בגלל זה לפי סעיפים (א) ו-(ב) אני חייב לבדוק ואני חייב לשמור את תוצאות הבדיקה.

לא. אבל אני מוכנה לעשות הפוך, לבוא ולהגיד שיבואן שינהל מערכת ניהול סיכונים לגבי כלל המוצרים שהוא מייבא. ופה אני צריכה לפתוח מסלול נוסף, שאין לי אותו כרגע, ואז כל יבואן יהיה דרישת חובה להיות יבואן נאות.

אלף, אין לי בעיה עם זה. בית, את כבר עכשיו אומרת את זה. את כבר עכשיו אומרת את זה, כי זה רק בתנאי שהוא ביצע את הבדיקה לפי תוכנית בקרת איכות ובטיחות לפי סעיף 115(א)(1). כלומר זה כבר עכשיו מופיע.

אבל גם מזון רגיל יהיה מיובא במסלול של יבואן נאות.

גם מזון רגיל, אם הוא רוצה להנות מההקלה הזאת, יהיה חייב להיות לפי תוכנית בקרת איכות ובטיחות.

לא, אני לא אומרת את זה.

אתה מחבר שני דברים. פנינה אומרת, אני מוכנה לתת ליבואן הנאות את ההקלה מבחינת הבדיקות. אבל אני לא מוכנה לשחרר אותו למזון שאינו עומד באירופה.

לא.

אני אמרתי שאני מוכנה לתת. לא ייבא אדם מזון רגיל אלא אם כן הוא יבואן נאות.

להחמיר את זה.

פנינה, עיקר הבעיות שלנו הוא מזון רגיש, את יודעת את זה.

אבל 96 חל על מזון רגיל.

לא נכון, זה חל גם על מזון רגיש. 96 לא חל על מזון רגיש? בטח שהוא חל על מזון רגיש.

בסעיף 96 יש לך בדיקות מעבדה שאתה מצרף בכל משלוח.

אוקיי, אז מה שאנחנו אומרים הוא שהבקרה במזון רגיש על כל משלוח תהיה לפי תוכנית הבקרה שאני הגדרתי. זה כל הרעיון.

אבל אתה לא קורא את 96 במנותק מכל הרפורמה של מסלול אירופי. יש כאן כמה משוכות שהיא משתמשת בהם. כמו ההצהרה של היצרן האירופי, כמו ההצהרה של היבואן האירופי, כמו עמידה בהוראות כמו שזה לא משווק באירופה.

כמה משוכות שצריך לעבור ביחד.

אני מדבר איתך על מי שלא יכול, יש מזונות שמוחרגים. שרון, אני מדבר על המקופחים.

בסדר, זאת הרפורמה. אתה רוצה להרחיב את הרפורמה עכשיו?

לא, לא, לא. אני מבקש שהמקופחים יהיו פחות מקופחים ממה שהם. היום הם נדרשים לדרישות מאוד מאוד מחמירות ואני מבקש קצת להקל עליהם, זה הכל. אגב, דרישות המסמכים האלה לא נדרשות מיצרן מקומי.

מה? מזון שמיוצר איפה? באפריקה?

נכון, הם רק צריכים להיות יצרני GMP או יצרנים עם מערכת בטיחות, שזה בסדר.

שזה גם מה שהיצרן היום צריך.

אני מוכנה להגיד: לא ייבא אדם מזון רגיל לישראל, אלא אם כן הוא יבואן נאות. ואז אפשר לתת להם את הפטור מ-96.

שוב, במזון הרגיל זה דווקא יותר קל, הבעיה היא ברגיש. ואני לא מבין מה הקושי לתת.

אני מדברת על הרגיל.

אנחנו מבקשים לרגיש.

את זה אנחנו לא יכולים. את הרגיש אמרנו שנעשה במסגרת הנחיות לפקחים בתחנות ההסגר.

אבל בינתיים סעיף 96(ג)(2) מנע ממכם להקל עלינו בהצהרה. אמרתם, אבל (ג2) אומר שחייבת להיות הצהרה שקשורה לאצווה.

לא, לא, ממש לא.

אז תתקנו פה לפחות שזה לא יהיה חייב להיות קשור לאצווה, כדי שתהיה לכם האפשרות להקל בזה.

לגבי המזון הרגיש אמרנו לכם שנפתור את זה במסגרת הנוהל לייבוא מזון רגיש.

אבל כל עוד סעיף 96(ג2) אומר שחייב להיות מסמך חתום של היצרן, שמצהיר שזה קשור לאצווה של המשלוח, אתם לא תוכלו להקל עלינו. אז לפחות את זה תתקנו.

לגבי מזון רגיש היא אומרת שלא. אבל לגבי מזון רגיל היא יכולה לתת לך את ההקלה הזאת.

לא, לא. הבעיה היא עם הרגיש. סעיף 96(ג2) היום מחייב אותה - - -

רז, רז, רז.

אם אפשר להבין את התשובה שלה לזה, לסעיף 96(ג2).

שזה רגיש, והם לא רוצים להקל.

לא, זה לא מה שהיא אמרה.

(ג2) זה לגבי אחת מהאצוות שבמשלוח. לא לגבי כל האצוות.

נכון. אבל יכול להיות שגם תהיה לי בדיקה של אף אחת מהאצוות שבמשלוח.

הסעיף הבעייתי הוא 96(א) זה לא 95.

לא, (ג2) הוא גם בעייתי, כי לא בהכרח עושים על אחת מהאצוות של המשלוח את הבדיקה.

אביב.

אני רק אדייק את מה שאמר ליאור קודם. בראייה שלנו בכלל כמו שכל יצרן נדרש להיות יצרן נאות, כך גם כל יבואן אז אנחנו לא מבינים את השיח.

אל תתפלא על זה, כי בינתיים הדרישה שלכם חלה בשנת 2026.

וביקשנו וולונטרית להקדים אותה.

בסדר.

אתם גם רוצים סעיף 96? גם אתם רוצים סעיף 96? אין בעיה. אתם גם רוצים בדיקות? לא הבנתי.

טוב, תודה. הבנו אחד את השני. תמשיכו לנהל את השיח, רז.

בסדר, אנחנו נדבר איתם. בסדר גמור.

אין בעיה. תמשיכו לנהל את השיח, אני רואה שאתה מתעקש על הנקודה הזאת.

אני חושבת שלבוא לפתוח ולהרחיב רפורמה זה לא בנמצא. אבל לבוא ולקבוע שכל היבואנים באשר הם יהיו יבואנים נאותים, אנחנו נשמח ואז נדע גם לתת פתרונות. אם על זה אנחנו מסכימים אנחנו נמצא את הדרך.

טוב, ברור. בבקשה.

תיקון סעיף 98
10.
בסעיף 98 לחוק העיקרי, סעיף קטן(ב) – בטל.

מה זה?

סעיף 98(א) אומר שאם יבואן נדרש לשמור לפי פרק זה מסמך שהוא לא בעברית או באנגלית, הוא צריך לשמור גם תרגום של המסמך באחת השפות. וסעיף קטן(ב) אומר, שאם יש לו תרגום נוטריוני או שיש בידו תרגום בעברית של התווית. זאת הדרישה ואת זה אתם מבטלים.

שהוא לא יצטרך לשמור? זאת הכוונה?

לא, הוא יצטרך לשמור, הוא לא יצטרך לתרגם עם נוטריון. הוא יוכל לתרגם בלי נוטריון, זה הכול.

אוקיי.

ואז אין לך בכלל דרישה לתרגום נוטריוני.

לא צריך את הנוטריון, אתה עדיין צריך לתרגם.

אז כל אחד יכול לתרגם מה שנראה לו.

מה זה מה שנראה לו? גם לפי סעיף (א) אתה צריך לתרגם את הכול. זה פשוט אומר שאתה לא צריך את הנוטריון ולשלם לו הרבה מאוד כסף על הדבר הזה.

כן, אבל אז הייתה לו חלופה של התרגום של התווית.

אבל יש לנו את (ג).

לא, זה רק לתווית, נעה. מלכתחילה כל הסעיף הזה עוסק רק בתווית.

יש לנו את (ג), נעה.

שאתם עדיין אתם יכולים לדרוש דרישה ספציפית.

אם המפקח בכל זאת ירצה הוא יוכל, אבל זה לא יהיה מראש. זה לא יהיה מראש.

עכשיו סוף סוף אנחנו מגיעים לסעיף 115.

תיקון סעיף 115
11.
בסעיף 115 לחוק העיקרי –



(1)
בסעיף קטן (א), במקום פסקה (1) יבוא:




" (1) תוכנית בקרת איכות ובטיחות שהיבואן הרשום מקיים, לכל סוג
מזון מסוים שהוא מבקש לייבא, בהתאם לניהול סיכונים; התוכנית
תכלול סקר סיכונים המותאם לסוג המזון, לרמת הקשר עם יצרן המזון,
להרכב המזון, בטיחותו וסימונו, תוכנית דיגום וכן נהלים לתנאי הובלת
המזון, לאחסונו ולמכירתו, להבטחת עקיבות ולנקיטת פעולות לתיקון
ליקויים ומניעת הישנותם, והכול בהתאם לתהליכי בקרת איכות
ובטיחות הקבועים בתקנים בין-לאומיים מקובלים;";


כאן יש לנו תיאור של תוכנית בקרה איכות, ומה נדרש כדי להיות בתוך תוכנית איכות ובטיחות. וכאן נכנס גם הנושא של ניהול סיכונים.

מישהו יכול לפרוט לנו ממש לפרוטות, מה הכוונה בכל אחד מהדברים האלה שכתוב בסעיף.

מיכל, את רוצה להעלות את המצגת או שאני אדבר בלי?

למעשה הסעיף הזה עליו נשען כל הייבוא. אני סומך עליו אם הוא עושה את כל הדברים הללו.

יש עוד שאלה שבנוסח הקודם שהיה פה, הוא דיבר על נהלים וסקר סיכונים. כאן אתם מצמצמים את הנהלים לתנאי הובלת המזון ולאכסונו ולא מתייחסים לנהלים לייצוא, זה מכוון.

אני כבר אספר מה הציפייה ומה לא.

תתארי לנו בעל-פה עד שיגיע האיש הטכני.

(מלווה את דבריה במצגת).

רציתי להתחיל עם סרטון קצר ולהראות לכם את הלומדה שפיתחנו ליבואן, כדי להנגיש את זה לעולם התוכן. מבחינתנו הנהלים צריכים לכלול סט של נהלים, תשעה במספר, שהדבר הראשון הוא נוהל בחירת ספקים. כשאתה בא ובוחר ספק או יצרן לעבוד איתו אתה צריך לדעת על איזה מזון מדובר, מהי הרגולציה שחלה לגבי אותו מוצר ולהבטיח את זה. כמובן שכאן אם אנחנו מדברים על מזון שמשווק באירופה, רמת הוודאות שלך לגבי הרגולציה - - -

לומדת הדרכה. ברכות.

זה הנוהל הראשון ואנחנו יורדים לסקר שיכונים לגבי המזון. אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שלכל סוג מזון יש את הסיכונים האופייניים לו. אתה צריך לנתח ולקחת בחשבון שהספק שקנית ממנו ניתח את זה.

אני לא רוצה בסיסמה.

אם אנחנו מדברים על מוצרי חלב, הסיכון המיקרוביולוגי הרבה יותר גבוה מסיכונים אחרים וזה צריך להיות מנוהל. מדובר על נושא שיהיה צריך להיות מובל בטמפרטורה מבוקרת למדינת ישראל, זאת אומרת שפה לא די בכך שהמוצר יוצא מהמפעל שעומד בדרישות, אלא שאתה צריך להבטיח את שרשרת האספקה שלו.

(מוצג סרטון הלומדה ליבואן)

זה היה סרטון הפרומו, עכשיו נראה את הפרטים. יש לנו כאן פי שאמרתי, מתחילים עם נוהל בחירת ספקים, אחר כך תוכנית סיכונים מותאמת לכל שלב ושלב לגבי המזון. הנושא של שמירה ותיעוד של מסמכים, אחסון והפצה. ואם אנחנו מדברים על שרשרת קירור הוא צריך לשמור כל הדרך על המוצר לפי הוראות היצרן, הן באחסון והן בהובלה. הנושא של סימון ובקרת איכות, אני יכולה להראות לכם דוגמאות שיצרנו לנהלים שמנגישים את המידע לכל יבואן ויבואן. כאן יש תבנית שאמרנו לכל יבואן שיכול לקחת את זה ולנתח ולנהל את הסיכונים בהתאם לנהלים. אלא הדברים שאתה, היבואן, צריך לשים לב אליהם: עקיבות – כדי שתדע ממי קנית, שיש לך את המפרט של המזון, שיש לך את המפרט והרישיונות הספציפיים מיצרן המזון, מה המזון מכיל – כדי לדעת איזה סיכונים יש בו ובהתאם איזה בדיקות מעבדה אתה צריך לעשות עליו.

ככל שאין לך קשר עם יצרן המזון, כמובן שאי-הוודאות שלך עולה, ומן הסתם הציפייה ממך לקבוע עם יצרן שאתה עושה איתו בדיקות על מנת לוודא שהמסמכים שלך תקינים פעמיים בשנה. כשאין לך את הקשר עם היצרן אתה צריך לנהל את זה בצורה הרבה יותר מוקפדת.

חוץ מעקיבות אנחנו מדברים על נושא חשוב מאוד, טיפול ודיווח על תלונות. אין תלונות שאתה מקבל פה מהצרכנים שקנו את המזון שנרכש כאן. ואתה גם צריך להיות בקשר מאוד מאוד הדוק עם הספק בחו"ל או עם יצרן המזון, ככל שהוא מקבל תלונות או מיידעים על ריקולים, כדי שהוא יוכל לעדכן את הרגולטור, כי זאת החובה שלו. ועל מנת שאנחנו נוכל לטפל בזה.

כל התוכן הזה, הוא כולו מנוהל. אין לו מקור בתקנות וכולי. את אמרת שהוא צריך להיבדק פעמיים בשנה אם הוא בקשר עם יצרן או לא. זה הכול בנהלים.

זה הכול בנהלים. אנחנו לא קובעים את תדירות הדיגום. המסלול הזה קיים כבר שנה וחצי עוד מעט, ואנחנו רואים שרוב היבואנים לקחו את ניהול הסיכונים שהמשרד נהג לעשות ועשו לפי זה.

אולי צריך שהמשרד ימשיך לתת את קריאת כיוון שלו? יכול להיות שהמשרד כן צריך לתת קריאת כיוון. לקבוע את הסטנדרט.

קריאת הכיוון נעשית, כפי שהיא אמרה, במסגרת הפיקוח.

הסטנדרט בחוק, זה תקנים בין-לאומיים. זה מה שמקובל.

אבל זאת הדרישה מהיבואן הנאות לא מהיצרן.

אנחנו בטח לא נקבע סטנדרט ליצרן בחו"ל.

נעה, כל מה שאנחנו עושים פה הוא במסגרת תוכנית שקובע היצרן לפי ניהול הסיכונים, אבל בשביל זה אנחנו גם באים לשם. חלק ממסגרת הפיקוח שלנו, אחרי שאנחנו באים אל המחסן של היבואנים ובודקים שהתוכנית מתאימה להיקף ולסוג המוצרים שהוא מייבא, ודבר שני בודקים את היישום שלה בפועל. בודקים את מה שבדקת, איך הדברים ולוקחים דגימות. כלומר, השילוב הזה של יבואן שלוקח אחריות, משרד הבריאות בודק אותו ודוגם באופן מדגמי גם אצלו במחסנים וגם את דרכי השיווק, אמור לתת את המעטפת לכל התהליך.

אנחנו שוב מזכירים שאנחנו כרגע כדי לא להיכנס ולצאת בצורה מופרזת לקחנו מוצרים שמשווקים מאירופה. לכן, מראש גידרנו כאן מבחינתנו את הסיכון.

באירופה יש אמות מידה לניהול סיכונים? יש הנחיות דירקטיבה או תקנות שמסדירות.

יש נהלים, יש מדריכים אנחנו פועלים בדיוק באותו פורמט. למשל, כמו לומדות כאלה, מדריכים שמפורסמים באתר שלנו לפי סקטורים. אבל אף רגולטור לא מכין תוכנית בקרה עצמית, פר-יבואן או פר-עוסק מזון כזה או אחר, זאת לגמרי האחריות שלהם להתאים את העקרונות למה שהם מייצרים או משווקים.

בהקשר הזה, יש פה הבחנה מאוד מאוד משמעותית בין יצרן ליבואן. באירופה יש להם את מדיניות הגמישות כמו שהם קוראים לזה. יש את הכללים החלים על כולם ואז נכנסים מסמכי גמישות שתלויים בסוג העסק ובגודל שלו. מה שנקרא flexibility. במסגרת הזאת ניהול הסיכונים משפיע פה לעומק. ככל שאתה עסק יותר מורכב, מן הסתם, מערכת ניהול הסיכונים שלך צריכה להיות הרבה יותר אדוקה, הרבה יותר משמעותית והרבה יותר רחבה.

זה נקבע בנהלים?

הכול נקבע בנהלים.

עוד שאלה. את דיברת על כך שהוא צריך לשמור את המפרט. האשלה היא האם אנחנו לא ירדנו וויתרנו על הדרישה לשמור את מפרט המזון.

במקרה שוויתרנו לאותו יבואן שמייבא מזון שאין לו קשר עם היצרן, כפי שאמרתי, תהיה לו תווית. ופה אי-הוודאות שלו, רמת הבדיקות שהוא יצטרך לעשות במקרה הזה תהיה הרבה יותר גדולה מאשר כשיש לך קשר עם היצרן וכשיש לך את המפרט של המזון. פה ניהול הסיכונים שלך צריך להיות באופן שונה מהמקרים כשיש לך קשר עם היצרן.

האם אתם יכולים להעביר עותק מהנהלים האלה, כפי שהם באתר הקהילה? כדי שנוכל לראות אותם.

את יכולה לחפש לבד.

אבל את יודעת את זה, אני לא צריכה לחפש אם לך יש את זה ביד. הרי את אומרת שאלה נהלים. אחת הבעיות של האיחוד האירופי היא שכל דבר שהם עושים בנציבות הוא צריך להיות לכל המדינות החברות. ולכן, יש להם סוגי חקיקה מאוד מסוימים ומאוד מוגדרים. אני לא מכירה את הדבר הזה שאת מתארת ואני אשמח לראות דוגמאות כאלה.

בסדר גמור. רוית או אביב, תחליטו, כן.

אדוני, ישנו סעיף מקביל לסעיף 115 ב-2023 נחקק סעיף 43, שדיברנו עליו, לגבי יצרן נאות. אנחנו מדברים עכשיו על יבואן נאות ויש מנגנון מקביל של יצרן נאות. דיברנו על זה בפתיח ואני חושבת שזה מוסכם, אנחנו עדיין לא ראינו נוסח. מה שעשו כאן הוא ששינו את המנגנון, כך שכיום היצרן הנאות צריך להגיש בקשה ולהמתין עד 30 ימים ומתקבל אישור. בעוד שביבואן נאות זה אישור אוטומטי ברגע שהוא מגיש את המסמכים. אנחנו ביקשנו ואני חושבת שזה היה מוסכם ברמה העקרונית, רק אין עדיין ניסוח. אני יכולה להציע נוסח לסעיף 41 שהיה ממש באותם מילים כמו 115.

רוית, שרון תענה לך.

נושא היצרן הנאות תוקן בחוק ההסדרים האחרון.

נכון, אני מחזיקה אותו ביד. כתוב בו שאישור בדבר יישום תוכנית במזון ובקרה עצמית תוגש ללשכה, והיא תינתן בתוך 30 ימים.

לא, לא, זה תוקן. זה לא הנוסח האחרון.

אנחנו מחזיקים את הנוסח האחרון.

זה לא האחרון.

של 2023.

זה לא הנוסח האחרון. תסתכלי ברשומות.

הסתכלנו ברשומות.

יש טעות בנבו.

אוקיי, נבדוק.

אני לא מבינה, מה כתוב בנוסח המתוקן לגישתכם?

בכל מקרה אנחנו כרגע מתקנים אותו ומכניסים אותו לתקוף מיידית. וגם במקור ויתרנו על ה-30 ימים בנוסח הקודם.

רגע, זה לא רק 30 הימים. זאת לא בקשה אלא הצהרה, אותו דבר כמו ביבואן הנאות.

הוא צריך להגיש תוכנית.

מגיש תוכנית ומצהיר שהוא עושה.

הוא מגיש התחייבות. זה הנוסח האחרון: ואם הוא הגיש התחייבות, תנפיק לו הלשכה אישור הגשת התחייבות.

הדבר השני, היא האפשרות לעשות את זה כבר היום.

זה בהוראת השעה שהצענו.

בהוראת שעה שהיום ניסחתם?

רוית, סייגה כי עדיין לא ראינו נוסח.

לא, לא, ראינו נוסח.

ראיתם את הנוסח של הוראת השעה.

רגע, אם אנחנו מדברים על הוראת השעה, נחכה להוראת השעה היא בהחלט לא מקובלת. גם שם אנחנו צריכים להצהיר שאנחנו עומדים בדים האירופי?

קודם כול, כל הבקשות להשוות בדיוק נוסחים, הרי המצב לא זהה. ביבוא כל מזון נדרש לאישור, או אישור יבוא מוקדם או אישור הצהרה. המצב לא זהה ולכן, כל דרישה שלכם כרגע להשוות נוסחים בדיוק בין יבואן נאות לבין תוכנית ייצור מזון בבטיחות עצמית היא בקשה לא פרגמטית.

אין בעיה, תמשיכו את השיח אחר כך, יש לנו ארבע דקות לסיום.

אבל, אדוני, אנחנו כל הזמן מדברים על זה ובסוך אנחנו לא מבינים אחד את השני וזאת נקודה מהותית שחשבנו שהיא מוסכמת, ואנחנו מבינים שהיא לא מוסכמת.

בשביל זה אנחנו פה.

בכל ישיבה אתם מבקשים בקשות נוספות, זה לא שהיא לא מוסכמת.

זה לא נכון.

רגע, יש מנגנון לגבי יצרן נאות, הוא תוקן הוא לא תוקן? אם אנחנו מסכימים אנחנו מסכימים שיצרן נאות יגיש תוכנית בטיחות לניהול סיכונים כמו שנקבע ויקבל התחייבות ויגיש את האישור. אם זה מקובל, זה אמור לחול באוגוסט 2026. אנחנו אומרים וולונטרית למי שמבקש, אנחנו רוצים כבר היום. ומכפיפים את זה לעוד כל מיני תנאים שאני לא מבינה מאיפה הם מגיעים.

אוקיי, אוקיי, הבנתי.

כשנגיע לתיקון הזה, נוכל לראות את כל התנאים. נוכל לראות את כל הדברים ולדבר עליהם. כרגע אנחנו בסעיף של היבואן.

אבל למה צריכים להיות בכלל תנאים.

זה לא חלק מהתנאים, נתנו את זה גם לדן סולומון, אז ברור שזה יחול עליהם.

מה קשור ללא גלוטן לזה, אנחנו מדברים על יצרן נאות באופן כללי. אבל אנחנו אף פעם לא סוגרים את זה עד הסוף, אדוני. ויש פה אי-הבנות.

נכון, נכון. אנחנו נמשיך את השיח.

ואז גם אומרים: לא אמרתם, כן אמרתם, אז בואו נחליט מה נאמר ומה הוחלט.

זה בדיוק מה שעושים בין ישיבה לישיבה. וזה בסדר, כך עובדת החקיקה בכנסת.

מצוין.

רגע, מה הוחלט לגבי זה, כדי שנדע לפעם הבאה.

לא הוחלט. כרגע לא הוחלט. קודם כל נשלח אלייך את הסעיף, תוכלי לראות את הסעיף ותבדקי אותו בבדיקה עצמית, מה הסעיף האחרון שחל איך שהוא מופיע ובאיזה תאריך ומתי הוא נכנס לתוקף. אז יהיה אפשר לדבר על ההוראות היותר ספציפיות לגבי הנוסח.

אני מחזיקה אותו פה, את מה שפורסם בנבו האחרון ב-2023.

את רוצה להמשיך לקרוא את סעיף קטן(2)?

הערה קטנה על הנושא הזה, אדוני היושב-ראש?

אני אתן לך.

(2)
במקום סעיף קטן (ג) יבוא:




"(ג) הגיש היבואן בקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים לפי סעיף
קטן (א), יירשם כיבואן נאות במרשם ותינתן לו באופן מקוון תעודת
רישום כיבואן נאות."


זאת אותה הפרוצדורה האוטומטית.

ליאור, מה רצית?

רציתי לוודא, שכאשר היצרן הוא יצרן נאות והוא מגיש תוכנית של יצרן נאות, מטבע הדברים הוא גם יבואן של חומרי גלם. אני יוצא מנקודת הנחה שהתוכנית היא תוכנית אחת, הוא לא יצטרך להגיש שני תוכניות. אחת לזה ואחת לזה. אני רק רוצה לחדד את העניין הזה.

רגע, אתה אומר שהיצרן הוא גם יבואן.

בוודאי.

של חומרי גלם.

לא, רק רגע. אם הוא יצרן ויבואן אתה רוצה שהוא יגיש תוכנית בטיחות עצמית, אבל מצד אחד הוא מיצר ומצד שני הוא מייבא. הבחינות הן אחרות.

על אותו דבר? היצרן או היבואן?

זה בסדר גמור, כמו שהזכירו קודם, 70% מחומרי הגלם של היצרנים הם ממקורות חו"ל.

מצוין, אף אחד לא אמר כלום. אתה שוב אומר שיצרן צריך לקבל יחס כמו יבואן. הם עושים פעולה שונה.

נשמח להשלים את הטענה.

אני אנסה להשלים את הטיעון שלי ואולי אני אצליח להסביר את עצמי, גברתי היועצת.

אני חייב לסגור את הדיון פה, נשמור את זה לפעם הבאה. תקנון הכנסת מחייב אותנו לסגור את הדיון בשעה 16:00. אני מודה לכולם על הישיבה הזאת ועל הניהול. אנחנו נמשיך לנהל את השיח בצורה כזאת שאנחנו ננסה להגיע לכמה שיותר הבנות בינינו כדי לאשר את החוק הזה בהסכמה רחבה. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:00.