פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



32
ועדת הכנסת
04/06/2024

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



17
ועדת הכנסת
04/06/2024


מושב שני

פרוטוקול מס' 156
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, כ"ז באייר התשפ"ד (04 ביוני 2024), שעה 12:35

1. הצעת חוק הכנסת (תיקון-ערעור על החלטה בדבר פרישה מסיעה), התשפ"ד-2024 – הכנה לקריאה ראשונה מטעם הוועדה, לאור פנייתה של היועצת המשפטית לכנסת.
2. קביעת ועדת לדיון בהצעות חוק הבאות:
א. הצעת חוק העונשין (תיקון - תקיפת סוהר), התשפ"ד-2024 (פ/4485/25), של חבר הכנסת צביקה פוגל.
ב. הצעת חוק לתיקון פקודת החסינות וזכויות-היתר של האומות המאוחדות (ביטול החסינויות וזכויות-היתר של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א)), התשפ"ד-2024, (פ/4333/25), של חבר הכנסת דן אילוז.
ג. הצעת חוק להפסקת יחסי מדינת ישראל עם סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א) והכרזתה כארגון טרור, התשפ"ד-2024 (פ/4332/255), של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי כנסת.
ד. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הסדרת הזכויות של יתומים בוגרים), התשפ"ד-2024 (פ/4287/25), של חבר הכנסת מתן כהנא וקבוצת חברי כנסת.
ה. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הרחבת הזכאות ליתומים שמלאו להם 21 שנים), התשפ"ג-2023 (פ/3779/25), של חבר הכנסת צביקה פוגל וקבוצת חברי כנסת.
ו. הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון - קבלן שירות בתחום הסיעוד), התשפ"ד-2024 (פ/4407/25), של חבר הכנסת אליהו רביבו.
ז. הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון - הגדרת הנגב), התשפ"ד-2024 (פ/4486/25), של חברת הכנסת לימור סון הר מלך.
ח. הצעת חוק העונשין (תיקון - מאבק בפשיעה החקלאית), התשפ"ג-2023 (פ/3752/25), של חברת הכנסת לימור סון הר מלך.

חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר
ינון אזולאי
מירב בן ארי
ארז מלול
משה סעדה
צביקה פוגל
אריאל קלנר

ישראל אייכלר
יונתן מישרקי
לימור סון הר מלך

היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק
דוד בבלי – יועץ השר לביטחון לאומי
גאיה גורמן – נציגת משפחות החטופים
עילי דוד – נציגת משפחות החטופים

ארבל אסטרחן

נועה בירן - דדון

ויקטור ינין



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק הכנסת (תיקון - ערעור על החלטה בדבר פרישה מסיעה), התשפ"ד-2024

שוב שלום. הנושא הבא על סדר היום: הצעת חוק הכנסת (תיקון - ערעור על החלטה בדבר פרישה מסיעה), התשפ"ד-2024, מטעם הוועדה, לאור פנייתה של היועצת המשפטית לכנסת.

לפני שנתחיל, ביקשו לדבר נציגי משפחות החטופים.

אני לא יודעת אם אתם יודעים מה התאריך הנכון היום. אבל התאריך הנכון הוא 242 באוקטובר, שכבר 242 ימים של חוסר ודאות ותחושת אובדן כל-כך כבדה. אתמול היה יום קשה לכולנו. אני חושבת שכל יום שעובר רק מזכיר לנו את חובתנו, את חובתנו כאזרחים, את חובתנו בממשלה, את חובתנו כמשפחה אחת גדולה, משפחת עם ישראל.

אני רוצה להבין – ולהזכיר – איך זה יכול להיות שהם עדיין שם? איך זה יכול להיות שאלון בן דוד שלי עדיין שם? איך אני יכולה ללכת בבטחה ולדעת כשאני לא מוגנת, ושאין אף אחד שבאמת יגן עליי וישמור עליי? בתור אזרחית, אני גדלתי על המילה תקווה. אנחנו כעם גדלנו על המנון התקווה ועל המילה שתקווה מביאה איתה, והעומק והחוזק שהיא מביאה איתה. ואני רוצה לשאול אתכם: יש לכם תקווה? חבר הכנסת, יש לך תקווה? לנו יש תקווה ולי יש תקווה ולמשפחה שלי יש תקווה. אבל אני רוצה לדעת האם לדור הבא שלי תהיה תקווה להישאר כאן.

התקווה קצת אבדה לנו. האם היא באמת קיימת בינינו? האם אותו ערך שעליו אני גדלתי, שאותו אנחנו רגילים לשיר, אבד, התקווה שאנחנו מקדשים ומפארים אותה? איפה היא? איך אני יכולה להתקדם אם אלון שם? אם 123 חטופים נוספים נמצאים שם? איך? אז איפה התקווה שלנו? איפה? איפה? מה עוד צריך לקרות? עוד יום עובר. עוד תקווה נהרסת, נשברת. הלב שלנו כבר שבור. כמה הלב כבר יכול להכיל? כמה? עוד ארונות? עוד "הותר לפרסום"? עוד שיברונות לב כואבים?

חבר הכנסת, אני יודעת שיש לך את הכוח להשפיע. ואני רוצה שתחשוב אם זאת הייתה הבת שלך או הבן שלך או אימא שלך או אבא שלך, נמקים שם 242 ימים. הייתה לך תקווה? היית מאמין שיחזירו אותם מהר? היית מאמין שעושים הכול? יש לנו עסקה, עסקת נתניהו על הפרק. עסקה שתחזיר לנו את התקווה, את האמון אחד בשני, לדעת שהתקווה שלנו כאן, שהמשפחה שלנו משפחת עם ישראל, לא משנה מה דעותינו הפוליטיות. כולנו ביחד כעם אחד, משפחה אחת, אוהבים ומחבקים ותומכים אחד בשני.

תתמכו בעסקת נתניהו. תודה.

תודה.

עילי.

היי, אני יודע שזאת ועדה חשובה, ראיתי שיש הרבה נושאים, אשתדל להיות קצר. אני עילי, אח של אביתר דוד, של הנער היפה הזה. אביתר נחטף מהנובה, כמו אלון. את שניהם ראינו חיים בסרטונים מ-7 באוקטובר, את אלון עם כתמי דם; ואת אביתר ממש ראינו כשהוא מובל, פעם אחת ברגל, פעם שנייה כשהוא קשור בתוך איזשהו מחסן או חדר חשוך ביחד עם עוד ארבעה גברים צעירים.

אני, כמו גאיה, אנחנו מרגישים עמוק בפנים שהם חיים. לא איבדנו את התקווה עדיין, כמה שזה קשה. עברו כבר כמעט שמונה חודשים, ואנחנו בתוך הסיפור הזה. בגלל שאנחנו יודעים שהם חיים, אנחנו לא מרשים לעצמנו לוותר.

חבר הכנסת כץ, אני יודע שאתה איתנו. יש עסקה על הפרק, מבחינתנו זה אולי הסיכוי היחיד להחזיר אותם הביתה. מבחינתנו זה אולי הסיכוי היחיד להחזיר תקווה אמיתית לעם ישראל, להחזיר ריפוי ותקומה לעם הזה. תעשו הכול כדי שזה יקרה. תודה על ההקשבה.

תודה. אני בדיון הקודם התייחסתי בכל הנוגע לעסקה. אבל לפני כן, אני בהחלט מבין כשאת שמה סימן שאלה אחרי המילה תקווה. בן אדם שחטפו אותו מהבית שלו בפיג'מה ושמו אותו שמונה חודשים בשבי נוראי – אני בהחלט מבין.

אבל בי עדיין יש תקווה, כי כשאני רואה את החיילים שלנו שנכנסים לשם בידיעה שיש סיכוי גבוה שהם יפלו בקרב, והחיילים אומרים: "אנחנו פה בשביל לנצח את חמאס, אנחנו פה בשביל להחזיר את האחים שלנו הביתה", ואנחנו רואים את המחיר הכבד, וכשאני הולך להרבה ניחומים של משפחות שכולות, של חיילים, ואני שומע את המשפחות שאיבדו את היקר להן מכל – ועדיין חשוב להן שאנחנו לא נפסיק ולא נעצור, ושהילדים שלהן לא נפלו לשווא, בשביל להשלים את המשימה, בשביל להחזיר את החטופים הביתה.

העם שלנו עבר הרבה, ועכשיו אנחנו עוברים באמת אחת התקופות הקשות. אבל אנחנו חייבים שהתקווה תישאר. ואני מסכים, אנחנו באמת צריכים לעשות כל מה שאפשר בשביל להחזיר אותם הביתה.

לגבי העסקה. אני אמרתי, אני לא מכיר את הפרטים ולא מכיר את המתווה. אבל אני כן סומך על ראש הממשלה. אני חושב שצריך ללוות, ביחד עם הלחץ הצבאי. אני חושב שהלחץ הצבאי הוא זה שהביא ויביא אותם, כי כרגע הם נהנים להסתכל עלינו מתווכחים ורבים. זו הנאה הכי גדולה שלהם, שאנחנו עדיין אפילו לא שמענו אותם ומה הם אומרים לגבי זה, ואנחנו פה במציאות קשה, עם כל השיח שקורה פה. אני לא ראיתי, אבל אני כן סומך, כמו שאמרתי, על שיקול הדעת של ראש הממשלה, ואני אגבה אותו בהחלטה שהוא יקבל. בעזרת ה', שהם יחזרו כמה שיותר מהר.

תודה רבה.

תודה.

מה זה, רק שנינו פה?

כן. לא טוב?

מה אתה רוצה? מה קרה?

כלום.

עבדתם אתמול?

עבדתם עלינו.

לא קרה שום דבר, קצת אופוזיציה. אתה חי על זרי הדפנה.

את רוצה שניכנס לזה?

נדבר על זה אחרי זה.

לא יודע. את פותחת ואז אומרת לי "נדבר אחרי זה"?

כי אני רואה שאתה עושה לי מבט כזה, מה הקטע?

נכון, מבט של אחד שניסו לעבוד עליו.

בסדר, פעם באלף שנה.

לא הצלחתם.

יופי, תהיה מבסוט.

בטח שאני מבסוט.

הצעת חוק הכנסת. כן, שגית.

סעיף 6א לחוק יסוד: הכנסת קובע הסדר ביחס לחבר הכנסת שפרש מהסיעה שלו ולא התפטר מכהונתו. במסגרת ההסדר הזה יש לו מתווה משלים בחוק הכנסת שקובע שלאחר שוועדת הכנסת קבעה את פרישתו של חבר הכנסת בהליך מעין שיפוטי, חבר הכנסת רשאי לערער על-כך לבית המשפט המחוזי בירושלים בהרכב של שלושה שופטים.

הליך הערעור שנקבע בסעיף 61(ג) לחוק הכנסת הוכנס לקראת סיום הליכי החקיקה, ולמעשה נוצר מצב שלצד הקביעה של זכות הערעור על ההחלטה המעין שיפוטית של ועדת הכנסת לא נקבעו סדרי הדיון ביחס לאותו ערעור – לא המועדים להגשת הערעור ולא כל יתר סדרי הדיון.

ועדת הכנסת קיימה ביחס לחבר הכנסת שיקלי – השר שיקלי היום, דאז חבר הכנסת – הליך בהתאם לסעיף 6א לחוק היסוד, והיא קיבלה החלטה בדבר הפרישה שלו. חבר הכנסת שיקלי ועורך הדין שלו פירשו את סעיף 61(ג) כאילו עומד לרשותם פרק הזמן הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, כ-60 ימים, לצורך הגשת הערעור.

כשהגענו לבית המשפט המחוזי, בית המשפט המחוזי שאל גם לעמדתנו האם יש לראות בכך משום שיהוי או שמא ניתן לקבל את בקשת הערעור בנסיבות שבהן הוגשו. העמדה של הייעוץ המשפטי של הכנסת הייתה שלאור חוסר הבהירות הדיונית שנוצרה כתוצאה מנוסח הסעיף, הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות נעלה, שלא נכון יהיה לפגוע בנסיבות העניין, ולכן צריך לפרש את החקיקה באופן כזה שיפגע בצורה הקטנה ביותר.

אותו עניין הגיע בהמשך הדרך גם לערעור בפני ועדת הבחירות, ובסופו של דבר הוא הגיע גם לערעור בבית המשפט העליון על החלטת ועדת הבחירות. בדיון בבית המשפט העליון שוב התעוררה השאלה הזו. עמדתי בבית המשפט העליון הייתה שיש להסדיר את העניין הזה, של סדרי הדיון המועדים הדרושים הניתנים לחבר הכנסת לערער על החלטת הפרישה, בחקיקה.

הנשיאה חיות ציינה בפסק הדין שלה שהיא מקבלת את העמדה, שבהיעדר תיקון חקיקה אכן חלות תקנות סדר הדין האזרחי. יחד עם זאת, ולנוכח העמדה שלנו שמעתה ואילך אנחנו נייעץ לחברי הכנסת שיש החלטת ועדת הכנסת בדבר פרישה לגביהם, שעליהם להגיש באופן המהיר ביותר ושאנחנו לא נכיר עוד בשיהוי של זמנים כל-כך ארוך ביחס לערעור, גם הנשיאה חיות המליצה שיבוצע תיקון חקיקה שמסדיר את הנושא הזה.

אנחנו מניחים בפניכם תיקון חקיקה שמשנה שני עניינים. העניין האחד הוא השינוי לעניין המועדים שדיברתי עליו עכשיו. בהתאם לתיקון שמוצע כאן, הערעור צריך להיות מוגש בתוך שבועיים מיום ההחלטה, וגם פסק הדין צריך להינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-30 ימים מיום הגשת הערעור. זאת כדי לא להיתקל באותה סיטואציה שחלה במקרה של שיקלי וגם בסיטואציות דומות שעלולות להיווצר בהליכים של פרישה בשלהי כהונת הכנסת.

השינוי השני שאנחנו מציעים כאן הוא שהערעור לא יהיה לבית המשפט המחוזי, אלא לבית המשפט העליון. הניסיון מלמד, וגם הנשיאה חיות עמדה על-כך בפסק הדין בעניין שיקלי, שמדובר בסוגיה שהיא ציבורית כבדת משקל שעוסקת גם בזכויות של לבחור ולהיבחר, סוגיה שגם מגיעה לבית המשפט העליון בעקבות החלטות של ועדת הבחירות. לכן נכון, לדעתנו, שהערעור יהיה לבית המשפט העליון.

אלו שלושה תיקונים מאוד טכניים.

- - -

אחד – בית המשפט העליון. שתיים – בלי בית המשפט העליון, שבועיים לערעור.

ו-30 ימים לתשובה?

ו-30 ימים לפסק הדין.

גם דיברנו על סיעה אחרת - -

ומי יכול להגיש?

- - שיכולה להגיש.

כן.

שזאת רק הסיעה שלו. על זה לא דיברת.

מי שיכול להגיש את הערעור זה חבר הכנסת.

לא, זאת הסיעה של חבר הכנסת. מי שיכול להגיש את הערעור זאת הסיעה של חבר הכנסת או חבר הכנסת.

כן.

אבל זאת חייבת להיות הסיעה שלו.

הקשורה, כן.

לא סיעות אחרות.

נכון.

בניגוד לעבר.

מה זה "הקשורה"?

הסיעה שהוא פרש ממנה.

סיעה שלו?

כן, שני הצדדים הנפגעים כתוצאה מאירוע הפרישה.

אז ארבע הנקודות, השינויים שלך, הן: זה עליון במקום מחוזי; זה הסיעה שלו והוא; ו-14 ימים במקום 30. ומה הרביעית הייתה?

לא, 14 ימים לערעור ו-30 ימים לתשובה.

לא תשובה. פסק דין.

את יכולה לחייב 30 ימים לפסק דין?

כן, אני מבינה שלא היו הערות על זה להנהלת בתי המשפט. נכון?

הנהלת בתי המשפט, משרד המשפטים וועדת הבחירות המרכזית – דיברנו איתם על זה. הם אמרו שנוסח הזה, כל עוד לא נכנסים עניינים נוספים, אין להם הערות.

זה אומר שהם יודעים להסתדר עם 30 ימים בנסיבות העניין.

אבל אם היו שינויים – והם לא פה?

לקריאה השנייה והשלישית הם צריכים להגיע. לא משנה, גם לא לפי הנוסח. הם צריכים להיות כאן, זה יותר נכון לצורך הדיון.

ברור, אם עושים שינויים בחוק?

נכון.

הייתה עוד נקודה, לא?

היו עוד הרבה נקודות. לפי דעתי, סעיף 6א לחוק יסוד: הכנסת מנוסח נכון לעכשיו באופן שמעורר הרבה שאלות. הוא מנוסח בצורה יחסית עמומה. אני חושבת שראינו בכנסת האחרונה ביחס לשני מקרים, ואולי אפילו יותר, בכנסות קודמות זה התעורר גם ביחס למקרים אחרים, שההסדר הוא לא סדור וכל הפרטים שלו הם כאלה שניתן לצפות מראש איך יתנהל ההליך המעין שיפוטי בוועדת הכנסת.

לדעתי היה נכון לתקן את סעיף 6א לחוק היסוד, בסוגיות שונות. על חלק מהן עמדתם כאן: מי הסיעה שתוכל להגיש; יש סוגיות נוספות שקשורות במערכת היחסים בין החלטת ועדת הבחירות לבין החלטת הכנסת; ועוד ועוד סוגיות.

אני חושבת שבימים האלה, כשהעיסוק של הכנסת הוא בדברי חקיקה משמעותיים יותר, לא התאים להביא את התיקון הזה בעיתוי הזה. אבל אני כן חושבת שאם הוועדה תנחה אותנו, זה יהיה נכון להביא תיקון מסיבי יותר ביחס לכל נושא הפרישה משום שזה נושא שהוא לא מוסדר. היה לי חשוב לעמוד בהתחייבות - - -

יש כל הזמן ניסיון להתעלם מזה.

נכון, ולכן חשוב להסדיר את זה ושהמחוקק ייתן את דעתו בצורה מסודרת.

נכון.

אנחנו יכולים להכין איזשהו מתווה להצעה שתדונו בו, גם אם לא בחודשים הקרובים. לאחר מכן, אני חושבת שזה יהיה דבר נכון לוועדת הכנסת לעשות.

על פרישה, עוד איזו סוגיה שדנו בה את ואני בעבר. כשחבר הכנסת פורש, יש לו בכלל צינון? למשל, צינון על מקומות תעסוקה מסוימים כמו מנכ"לים וכאלה?

לחבר הכנסת אין צינון.

כי דיברנו עכשיו על הנושא של פרישת חה"כים.

אבל זאת פרישה אחרת.

לא, זה סתם עניין אותי, כי דיברנו את ואני.

זה לגבי לוביסטים.

רק זה? אין לו שום צינון?

למה? יש צינון היום?

אין.

לשדלן יש. להיות שדלן.

לחבר הכנסת שפורש?

כן.

אבל אתה יכול לעבוד, בניגוד למנכ"לים של משרדים.

אתה יכול לעבוד במקומות אחרים.

מדהים. אז אין צינון על שום מקום. רק על לובי.

למעט שדלן, נכון.

אבל זה לא אותו מונח "פרישה". שלא יהיה בלבול.

זה סיום כהונה בכנסת. לא פרישה מהסוג הזה.

אם הוא לא ממשיך, זה אותו דבר.

אבל הוא נשאר בכנסת.

אם הוא לא ממשיך.

אבל בפרישה הזאת שאנחנו מדברים עליה, מכוח סעיף 6א, הוא נשאר חבר הכנסת.

זו הצעת תיקון לחוק יסוד: הכנסת?

זה תיקון לחוק הכנסת, לא לחוק היסוד. ולכן אמרתי, אם תנחו אותנו, אנחנו נעשה תיקון גם לחוק היסוד שיסדיר את כל מתווה הפרישה. כרגע זה תיקון לחוק הכנסת.

אנחנו מביאים אותו כהצעה מטעם הוועדה, וגם לגבי זה אני רוצה להעיר. כזכור לכם, הצעת החוק בעניין עילת הסבירות עברה גם היא כהצעה מטעם ועדה.

מוועדת החוקה.

כן, ובפסק הדין העירו הערות גם לייעוץ המשפטי של הכנסת לגבי שאלת הסיווג וראויות ההליך ביחס להצעה מטעם ועדה. אני ציינתי בפני בית המשפט שבכוונתי להביא הנחיה ביחס לנושאים וביחס להליכים המתאימים להיכלל בהצעה מטעם הוועדה.

היום יש לוועדת הכנסת, לוועדת החוקה ולוועדה לביקורת בלבד סמכות להביא הצעות מטעם ועדה.

מה הייתה ההערה שלהם?

בגלל שזה תיקון של חוק יסוד, זה לא אמור לבוא - - -

לא, לא, ההערה הייתה האם ההליך הנכון והמתאים - - -

מתי אפשר ומתי לא?

בדיוק. הצעה מטעם ועדה למעשה מדלגת על שני שלבים: היא מדלגת על שלב הקריאה הטרומית, ככל שמדובר בהצעה פרטית; ועל עבודת המטה הממשלתית, לעומת הצעת חוק ממשלתית.

שלושה דברים, גם על הדיון שאחרי הטרומית.

זה הדיון שאנחנו עושים עכשיו.

זה הדיון שעכשיו אנחנו עושים. עכשיו אנחנו עושים דיון לקריאה הראשונה.

לא, את אומרת שזה מוותר על שני דברים: על הממשלה, על הטרומית – ויש עוד ועדה, אחרי הטרומית.

זה עכשיו. עכשיו אנחנו עושים את הוועדה הזאת.

כשאתה מביא מוועדה, אתה מוותר - - -

אתה מוותר על מליאה.

כשאתה מביא טרומית, יש לך עוד תחנה של ועדה. כשאתה מביא מוועדה, זה פחות.

לא. כשאתה מביא טרומית, אחרי קבלת "פ" יש לך הליך של הנחה על שולחן הכנסת 45 ימים, קבלה של עמדת ועדת שרים. היא עוברת בקריאה הטרומית במליאה, יורדת לוועדה. אתה מכין את זה בוועדה לקריאה הראשונה. לאחר מכן מפורסמת חוברת, עוברת בקריאה הראשונה, חוזרת לוועדה לשנייה ושלישית.

עכשיו אנחנו בשלב של ההכנה לחוברת הכחולה של הקריאה הראשונה. לעומת ההליך של הטרומית יש פה דילוג על ההצבעה במליאה בקריאה הטרומית, אנחנו מגיעים מיד לוועדה. לעומת הצעת חוק ממשלתית, הדילוג הוא על עבודת המטה הממשלתית שנעשית בהכנה לקריאה הראשונה.

אף על פי כן – ואני עובדת על הנחיה כזאת, אני מקווה שגם נוציא אותה בהקדם – הנושא הזה הוא נושא מאוד מגודר, מאוד ספציפי. הוא עוסק אך ורק ביחסים שבתוך הכנסת. למרות שהוא עוסק בנושא שהוא חשוב מאוד, אני חשבתי שאין שום מניעה. גם אם אין עדיין הנחיה ביחס לנושאים שיכולים להיכלל בהצעה מטעם הוועדה, אין ספק שזה נושא מובהק שיהיה מקומו בהצבעה מטעם ועדה.

לכן ראיתי לנכון בכל זאת להביא את הדברים ושהצעת החוק הזאת תעבור כבר בעיתוי הזה.

אז הצעת החוק היא מטעם ועדת הכנסת.

נכון.

והיא מתקנת את חוק יסוד: הכנסת?

לא, חוק הכנסת. הסדר הפרישה הוא בחוק היסוד, ההשלמה של ההליכים היא בחוק הכנסת. חוק היסוד קובע את העיקרון, ההליכים הפרוצדורליים הם בחוק הכנסת.

האם אותן שלוש-ארבע נקודות סוגרות לך את הפינה עם ההחלטה?

זה בעצם עונה על ההתחייבות שלי כיועצת המשפטית של הכנסת.

האם יש לך עוד משהו שפתוח?

אין משהו שפתוח. יחד עם זאת, לצד התחייבותי להסדיר את הנושא הזה בפני בית המשפט, הנשיאה חיות ציינה שנכון יהיה להסדיר את מכלול הנושאים שכלולים בהסדר הזה. גם אני ממליצה לכם לעשות את זה, ואני שוב אומרת, ככל שתנחו אותנו.

בהכנה לשנייה-שלישית כדאי שנשמע את הנהלת בתי המשפט?

את הנהלת בתי המשפט, משרד המשפטים, את הנציגים הרלוונטיים.

רק על הסוגיה של ה-30 ימים?

על ארבעת הסעיפים.

יכול להיות שיעלו נושאים נוספים.

יש עוד מישהו שרלוונטי לדיון, חוץ מהנהלת בתי המשפט?

משרד המשפטים וועדת הבחירות.

והם, מבחינתם?

כן, הם ראו את הנוסח, דיברנו איתם על הנוסח. היו להם הערות, סגרנו את זה איתם. בסוף, זה עניין של הכנסת.

ברור, אז אפשר להתקדם.

אני רוצה להקריא. כאמור, זה תיקון לחוק הכנסת. זה יהיה תיקון מספר 53, ערעור על החלטה בדבר פרישה מסיעה.

פרישה מסיעה
61.
(ג) במקום "רשאי חבר הכנסת לערער לבית המשפט המחוזי, שידון בערעור בשלושה", שזה הנוסח שכתוב היום, יבוא "רשאים חבר הכנסת שדבר פרישתו נדון בוועדה או סיעתו להגיש ערעור לבית המשפט העליון; הערעור יוגש בתוך 14 ימים מיום ההחלטה, ופסק הדין יינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-30 ימים מיום הגשת הערעור".



הנושא של קציבת הזמנים, מעבר לחשיבות שלו בגלל הצורך בוודאות האם חבר הכנסת הוא פורש או לא ומתי הוא צריך להתפטר, צריך לדעת שכבר היום בכל ההסדר הזה של הפרישה יש התייחסות לזמנים. זאת אומרת, חוק היסוד אומר: אם חבר הכנסת פרש ולא התפטר – "בסמוך"; ועדת הכנסת צריכה לדון "בסמוך" לפניה. כלומר, כל ההסדר הזה מלכתחילה אמור להיות בקציבת זמנים.

בגלל שהתעוררה פה אי-בהירות – ושוב, זה התעורר בכנסת הקודמת, כי הערעור על החלטת ועדת הכנסת הוגש אחרי 49 ימים. במקרה הקודם שבו היה ערעור, הוא הוגש אחרי יומיים אז הדבר הזה לא התעורר. ערעורים לבית המשפט המחוזי היו בסך הכול פעמיים.

חוץ משיקלי, מי עוד היה?

חבר הכנסת נודלמן. אורלי לוי שהוכרזה כפורשת – לא הגישה ערעור.

היא לא הגישה ערעור. ולגבי יפעת שאשא ביטן לא הייתה החלטת ועדת הכנסת.

לא הייתה, נכון.

הזכירה את זה גם היועצת המשפטית, אבל רציתי להביא בדיוק את הדברים. כשהחוק הזה נחקק בשנת 91' בעקבות "התרגיל המסריח", עשו איזשהו הסדר בוועדת החוקה. במליאה הוגשה הסתייגות של חבר הכנסת מיכאל איתן שהציע שאפשר יהיה להגיש ערעור, והוא נימק את זה: "אפשרות ערעור לבית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה, שידון כערכאת ערעור על החלטת ועדת הכנסת. אנחנו מונעים ניסיון של שימוש ברוב פוליטי, לא משפטי, לא ענייני, לעשיית חשבון". בגלל שזה התווסף כהסתייגות, בעצם לא היה דיון של ממש בוועדה בשאלה לאן יוגש הערעור ותוך כמה זמן.

אנחנו רואים את זה לפעמים, כשיש משהו שנכנס כערעור, הוא לא שלם עד הסוף. בעצם, כבר במקור, ב-91' נכון היה שזה יגיע לעליון, שתהיה קציבת זמנים. אנחנו מתקנים את זה עכשיו.

יש לי שאלה על העניין של העליון, רק כדי לחדד לי את זה. דיברתי עם שגית, אבל אני רוצה שזה יישב לי יותר מדויק. אם אנחנו מעבירים את חברי הכנסת ישר לעליון, לא מורידים לו מדרגת ערעור?

בעיניי לא, ואני אגיד לך למה. גם במקרה של שיקלי, כשזה בסוף הגיע לעליון, זה הגיע כערעור על החלטת ועדת הבחירות.

לא על המחוזי?

בדיוק, זה הגיע כערעור על החלטת ועדת הבחירות. ולכן, אם תהיה החלטת ועדת הבחירות בשאלה המהותית ויהיו עניינים אחרים, למעשה הסמכות היא העליון. גם הנשיאה חיות אמרה שבעיניה מדובר בנושא שהוא מספיק ציבורי כדי שהוא יגיע - - -

ישר לעליון וידלג על המחוזי.

כן.

וזה גם מתאים. מי שדן בעתירות על החלטות של ועדת הכנסת, למשל אם יש החלטה על ענייני שכר זה מגיע לעליון.

החלטות של ועדת הבחירות גם ישר הולכות לשם.

לעליון.

לעליון. בגלל זה, מאותה סיבה בדיוק.

פסילת רשימות, פסילת מועמדים, כל הדברים האלה.

ישר הולכים לעליון, אז זה גם הגיוני. הבנתי, בסדר. הקראת, אז אפשר להצביע.

חשוב להגיד, כמו שהבנתם, הבקשה להביא את זה היא של היועצת המשפטית. כשהיא פנתה אליי עם זה, אמרתי שאני רוצה שזה יהיה כמובן בהסכמה כדי שלא יתחילו כל מיני - - -

וגם אי-אפשר כל הזמן לבקש ממנה, וכשהיא מבקשת דברים לא לענות.

בסדר, אבל התנאי שלי היה שזה באמת יהיה בהסכמה, ולכן עשינו ישיבה מקדימה. יש תמיד, על כל דבר, כשרואים את המילים האלה, יש כל מיני ספקולציות. זה בא מהייעוץ המשפטי, ודיברנו על זה לפני כן שזה יבוא בהסכמה. חשוב שזה ייאמר.

נכון, ודיברתי עם שגית לפני כן.

נכון.

עשינו הכנה.

זה מה שאמרתי. וגם איתך.

מי בעד לקריאה ראשונה?

הצבעה
אושרה.

אושר פה אחד.



הצעת חוק העונשין (תיקון - תקיפת סוהר), התשפ"ד-2024, פ/4485/25

קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק. הצעת חוק העונשין (תיקון - תקיפת סוהר), התשפ"ד-2024, פ/4485/25, של חברי הכנסת צביקה פוגל. המלצת הייעוץ המשפטי – לוועדת חוק, חוקה ומשפט.

כן, חבר הכנסת פוגל, אני מבין שיש לך הערה.

הנושא הזה כל-כך מחובר לעשייה שלנו עם שירות בתי הסוהר. בדיוק כמו שקיבלתם את דעתי אז בנושא של קבורת סוהרים וקבורת כבאים לא לקיים את זה בוועדת החוץ והביטחון, בגלל הנושא, בגלל הקרבה, בגלל המשמעות. בדיוק בשל אותה סיבה אני מבקש שהחקיקה הזאת, שנוגעת ספציפית לסוהרים, תהיה אצלי.

אמרתי שאני מוכן במקרה הצורך, במידה ויש פה איזושהי התנגדות מקצה לקצה, לקיים את זה בוועדה משותפת בראשותי. גם את זה אני מוכן לספוג. אבל זה לא יכול להיערך אחרת לטעמי.

לא פעם, כשאנחנו מתכנסים פה, אני מקבל פניות מחברי הכנסת או מראשי ועדות: "אני רוצה את החוק שלי פה, אני רוצה את החוק שלי שם". כמו שאני שומר על חוקים שאתה אפילו לא יודע שמבקשים שהם יגיעו לוועדות אחרות, אני תמיד משתדל לשמור על הקו הזה: שצריך לבוא בהסכמה עם ראש הוועדה שהלשכה המשפטית ממליצה להעביר אליו; ושהייעוץ המשפטי גם יקבל את ההעברה הזאת.

המקרה שהזכרת – הוא לא בדיוק. היה אפשר או לשם או לשם. החלטנו ללכת עם זה, כי כולם שוכנעו. אבל היה אפשר או זה או זה.

מבחינתי, אני חייב להיצמד לקו הזה. כמו שאתה לא רוצה שאני אקח לך חוקים, אותו דבר אני עם ראשי ועדות אחרים. ולכן, צריך את ההסכמה של יו"ר הוועדה שזה אמור ללכת אליו וגם את ההסכמה של הייעוץ המשפטי.

איך הייעוץ המשפטי מסביר את זה?

חוק העונשין – זה חוק של ועדת החוקה.

כן, אבל את יודעת שאני יכול להעביר את הצעת החוק הזאת גם כחלק מפקודת בתי הסוהר.

לא, אבל זה נכנס לתוך פרק שעניינו תקיפת שוטרים. זאת ממש המטריה של חוק העונשין. זה לא בטעות נכנס לשם. אנחנו מסתכלים עניינית על הדברים.

אין לי טענות אליכם. אני עדיין חושב, שלמרות כל הטיעונים המשפטיים – שאני לא פוסל אותם, הם נכונים – ההיגיון המקצועי, השייכותי, מחייב אותי לקיים את הדיון הזה אצלי.

תחליטו אחרת – זה בסדר. אתם רוצים ועדה משותפת בראשותי – גם אפשר.

אני אתן לבבלי, ואז אני אגיד לך מה אני ממליץ שנעשה.

תודה על ההזדמנות. קודם כל, בכנסת הזו כן היו חוקים, למשל בזה הרגע ועדת הרווחה דנה בעבירה כלפי קשיש חסר ישע, זה תיקונים רבים בחוק העונשין. עבירות מין על רקע לאומני, שזה בעצם שילוב של חוק המאבק בטרור וחוק העונשין, נדון בוועדה לביטחון לאומי בשיתוף עם הוועדה למעמד האישה. כלומר, גם בכנסת הזו היו תקדימים.

אני מבין לגמרי את הרציונל שחוק צריך להידון בוועדת האם שלו, בעיקר בגלל המומחיות, אין פה שאלה בכלל. זאת אומרת, יש מומחיות לוועדת החוקה, אין מחלוקת, הצוות המשפטי שלה מדהים. פה ספציפית מדובר במשהו שהוא בעיקר הצהרתי, מדובר בשאלה ערכית, כלומר האם סוהר מושווה לשוטר.

הצעת חוק ראויה.

ראויה, בואו נגיד את האמת. הסוהרים, להבדיל משוטרים, נמצאים מול אוכלוסיות לא נורמטיביות.

צריכים את אותה הגנה.

אפילו יותר.

אפילו יותר.

הם נמצאים בלי נשק, נמצאים עם פנס, מול עבריינים. אגב, הוא גם פוגש אותו. זאת אומרת, אם הוא עכשיו חוטף כאפה מראש ארגון פשיעה, הוא אחר כך נמצא איתו, זאת הסיטואציה. הוא באמת חסר ערך מולו. וגם יותר מזה. מאוד קשה לאיים עליו בעונש, כי בדרך כלל זה חפיפתי, ואם הוא יושב 30 שנה – אגב, בעיניי זה צריך להיות יותר חמור משוטר, כי שוטר פוגש אנשים נורמטיביים.

הצעת החוק היא ראויה, אבל היא נורמטיבית. אין פה איזשהם הסדרים מיוחדים שהמומחיות היא של ועדת החוקה. זה בעיקר הצהרתי, כמו חוקים אחרים, כמו תקיפת עובד הוראה. ולכן, בגלל שזה סעיף נקודתי, באותה מידה אפשר היה להכניס אותו לפקודת בתי הסוהר. הרי בשלב הטרומית, בתוך חוק עצמו אתה לפעמים משנה. הגנה - - - זה חוק העונשין, אבל כרגע, בפועל, מתקנים בוועדה את הסמכויות של השר הביטחון לאומי בחוק אחר בכלל, לדוגמה.

אני חושב שזה בדיוק המקרה שבו זה פחות לוועדת האם. שוב, זה לא איזה פרוטקשן, עם הרבה מאוד סעיפים, שאגב, גם עבר בוועדה אחרת.

אם החוק הזה הוא לא כזה מורכב, וכמו שאתה אומר, הוא הצהרתי ולא הולכים להיות שם עכשיו, ממה שאני מבין, שינויים מהותיים, אתה תשב שם, ביחד איתו, זה לא חוק ארוך, אם אתם רוצים לסיים אותו כמה שיותר מהר. אין פה הרבה עבודה על החוק הזה, זה לא מהחוקים המורכבים.

אני לא יכול לאשר עכשיו את הבקשה. אם אתם רוצים, יש שתי אפשרויות: או שאני אדחה את ההצבעה, תנסו לשכנע את הייעוץ המשפטי, את יושב-ראש הוועדה, ומה שתקבלו או על מה שתהיה הסכמה, מבחינתי בסדר; או האפשרות השנייה, לאשר לוועדת החוקה.

שוב, צביקה, אם זה היה חוק כזה מורכב, עם המון סעיפים, אז אני מבין. אבל אם זה חוק שהוא לא כזה - - -

להפך, אם זה היה מורכב הייתי נותן לו. זה לא מורכב, זה פשוט.

ולכן, אם חשוב לך להעביר את החוק מהר והוא לא כזה חוק כבד - - -

זה נטו עניין זה לו"ז. רוטמן חבר הכנסת מדהים, באמת, עובד מהבוקר עד הערב. הלו"ז שלו – הוא אמר ביושר שהוא לא יכול לקבוע דיונים, זה ייקח כמה חודשים. אנחנו רצינו את זה, בטח לאור מה שקורה עם הסוהרים, לוחמי כליאה. באמת, הם עומדים באתגרים פסיכיים, במיוחד עכשיו. בסוף זה חוק הצהרתי. כשאני נותן למישהו שנה כשהוא יושב 30 שנים, זה לא שוס גדול.

זה הרעיון. לא אכפת לנו איפה זה יעבור. פשוט זה לא יכול לעבור שם כרגע, זאת הנקודה, זאת הבעיה שלנו.

צביקה, אתם רוצים שנדחה?

תדחו את זה, תדברו איתו.

אנחנו לא נצביע אחד נגד השני.

לא, ברור.

לא, ברור.

אין פה עניין של גיוסים, אנחנו קואליציה. צביקה, אני אמשיך עם הסעיפים. בבלי, רוטמן פה?

הוא עכשיו בדיון, אני יכול לרוץ אליו.

אני אתקדם, תראה את הזמינות שלו. תגיד לו שזה לא חוק כזה מורכב, לא צריך הרבה דיונים.

אולי, בגלל שזה גם כל-כך ספציפי, על שב"ס.

זה חוק של לא הרבה דיונים, הוא יכול לעשות אותו.

הוא אמר שלא.

לא עדיף לדבר איתו? תדבר איתו.

דיברתי איתו כבר פעמיים, אני מחכה לתשובה שלו.

לא, אתה דיברת איתו על ועדה משותפת.

דיברתי איתו על להעביר את זה אליי או לוועדה משותפת בראשותי.

אבל אולי כן כדאי לשאול אותו, אם משאירים את זה אצלך כי יש בעיה להעביר. מבחינת לוחות זמנים זה לא חוק מורכב. שיראה מתי יכול להכניס את שני הדיונים האלה. אתם עושים את זה?

בוא תמשיך בינתיים בסדר היום.

אני אדבר איתו גם. בבלי, לך אליו.

הוא אמר לי שמבחינתו אין לו בעיה להעביר. הוא אמר שהאירוע זה הייעוץ המשפטי, לא הוא.

לא, מבחינת הלו"ז שלו.

לו"ז – חד משמעית הוא לא יכול. את זה שאלתי אותו.

אני מתקדם.

תתקדם. איך תפתור את האירוע הזה?



הצעת חוק לתיקון פקודת החסינות וזכויות-היתר של האומות המאוחדות (ביטול החסינויות וזכויות-היתר של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א)), התשפ"ד-2024, פ/4333/25

הצעת חוק להפסקת יחסי מדינת ישראל עם סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א) והכרזתה כארגון טרור, התשפ"ד-2024, פ/4332/25

הצעת חוק לתיקון פקודת החסינות וזכויות-היתר של האומות המאוחדות (ביטול החסינויות וזכויות-היתר של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א)), התשפ"ד-2024, פ/4333/25, של חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק להפסקת יחסי מדינת ישראל עם סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א) והכרזתה כארגון טרור, התשפ"ד-2024, פ/4332/25, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי הכנסת.

ההמלצה – ועדת החוץ והביטחון.

יש הצעה דומה בוועדת החוץ והביטחון.

איפה הצעת החוק שלי? אני לא רואה. היא לא מופיעה.

זה עבר ישירות לוועדה. אם אף אחד לא צעק, זה לא מגיע לפה.

זה עבר לוועדת העבודה.

זה מגיע לפה להכרעה אם מישהו צועק במליאה "אני רוצה ועדה אחרת".

שתי ועדות שונות.

אם אף אחד לא צעק, זה הולך ישירות לוועדה.

הקראתי את החוקים. ההמלצה היא לוועדת החוץ והביטחון. מישהו רוצה להתייחס? לא. אם כך, מי בעד להעביר את שני החוקים לוועדת החוץ והביטחון? שני חוקים, של דן אילוז ויוליה מלינובסקי.

עברה לשם הצעה באותו נושא.

של ביסמוט, כן.

הייתה עוד אחת במליאה שעברה ישר לחוץ וביטחון. שתי אלה עברו לכאן, והן יעברו גם.

הצבעה
אושרה.

אושר פה אחד.



הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הסדרת הזכויות של יתומים בוגרים), התשפ"ד-2024, פ/4287/25

הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הסדרת הזכויות של יתומים בוגרים), התשפ"ד-2024, פ/4287/25, של חבר הכנסת מתן כהנא וקבוצת חברי הכנסת; ואותה הצעה, שהיא זהה, שמספרה פ/3779/25, של חבר הכנסת צביקה פוגל וקבוצת חברי הכנסת.

ההמלצה – לוועדת העבודה והרווחה. מישהו רוצה להתייחס?

מי בעד להעביר את שתי ההצעות לוועדת העבודה והרווחה?

הצבעה
אושרה.

אושר פה אחד.



הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון - קבלן שירות בתחום הסיעוד), התשפ"ד-2024, פ/4407/25

הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון - קבלן שירות בתחום הסיעוד), התשפ"ד-2024, פ/4407/25, של חבר הכנסת אליהו רביבו.

גם פה, ההמלצה היא להעביר לוועדת העבודה והרווחה. מישהו רוצה להתייחס? לא.

אם כך, מי בעד?

הצבעה
אושרה.

אושר.



הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון - הגדרת הנגב), התשפ"ד-2024, פ/4486/25

הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון - הגדרת הנגב), התשפ"ד-2024, פ/4486/25, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך.

מה ההמלצה של הייעוץ המשפטי?

לוועדת הכלכלה.

מה קשור כלכלה? זה פנים, לא? זה יישובים. אפשר לשמוע את העמדה של הייעוץ המשפטי למה כלכלה?

למה כלכלה באמת?

כי חוק הרשות לפיתוח הנגב הוא תמיד בכלכלה.

אנחנו נחכה עם ההצבעה עד שלימור תבוא.

היא רוצה לוועדת הפנים.

אז תחכה, תעבור הלאה. אם היא לא תגיע, לא תגיע.



הצעת חוק העונשין (תיקון - מאבק בפשיעה החקלאית), התשפ"ג-2023, פ/3752/25

הצעת חוק העונשין (תיקון - מאבק בפשיעה החקלאית), התשפ"ג-2023, פ/3752/25, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך.

מה ההמלצה?

לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

נכון.

יופי. מישהו רוצה להתייחס?

אם כך, מי בעד?

הצבעה
אושרה.

אושר פה אחד.




הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס' 3 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, מ/1755

הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס' 3 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, מ/1755.

מה ההמלצה?

שירותי תעופה – ברור שכלכלה.

ההמלצה היא – ועדת הכלכלה. מישהו רוצה להתייחס? לא.

אם כך, מי בעד להעביר לוועדת הכלכלה?

הצבעה
אושרה.

אושר פה אחד.



הצעת חוק העונשין (תיקון - תקיפת סוהר), התשפ"ד-2024, פ/4485/25

את הסעיף הראשון, של פוגל, תקיפת סוהר, אנחנו נדחה.

אז תעשה של לימור קודם, כי בכל מקרה הרשות לפיתוח הנגב תמיד בוועדת הכלכלה.

לגבי החוק של פוגל. תעדכנו אותנו מה הם סיכמו, על תקיפת סוהר. אם כן, תגידו לי, שמחר אני כבר אעשה, שתוכלו להתקדם עם החוק. עדיף לקבל החלטה כמה שיותר מהר.

זה לא יהיה מהר.

החלטה שלכם. תקבלו החלטה לאיזו ועדה, שמחר אני אוכל להביא את זה.



הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון - הגדרת הנגב), התשפ"ד-2024, פ/4486/25

כן, לימור, רק את נשארת, חיכינו לך. הצעת החוק שלך.

אנחנו רוצים שהצעת החוק תעבור לוועדת הפנים, מהסיבות הבאות: נכון שהחוק חוקק בוועדת הכלכלה. אבל בגלל שהחוק מתעסק עם תיחום גיאוגרפי, אנחנו חושבים שהוא הרבה יותר מתאים למשרד הפנים. וכמובן, סמכויות שניתנו למשרד הפנים, שלא ניתנו לו בעבר, יותר מתאימים לחוק הזה.

ארבל רוצה לענות, ואחרי זה אני אענה.

יש היום הגדרה של הנגב בחוק עצמו. מוצע לתקן את הדבר הזה. אבל זה חוק שנחקק בוועדת הכלכלה, תמיד.

נכון. אבל היום, הסמכויות שהיו אז הועברו לוועדת הפנים.

למשל, בחוק יש הוראה על התקנת תקנות לפי החוק הזה, זה באישור ועדת הכלכלה. זאת אומרת, אם יהיו איזשהם שינויים שמצריכים תקנות, זה יחוקק בוועדה אחרת והתקנות ילכו לוועדת הכלכלה.

אבל גבולות בין רשויות מקומיות – זה שייך לוועדת הפנים.

אבל זה לא הרשויות המקומיות. זה כל שטח הנגב לעניין החוק הזה.

נכון, בסדר, אבל כל הנושא של תיחום גיאוגרפי שייך לוועדת הפנים.

על מה יחול החוק הזה? זה לא לכל עניין. פה יש הגדרה של הנגב. ולכן, לעניין החוק הזה, מי שמוסמכת, בעינינו, זו ועדת הכלכלה שחוקקה את החוק ודנה בתיקוניו.

הבעיה שאני מחפשת כל-כך הרבה זמן את שגית שתעזור לי עם הדבר הזה, להסביר למה אני חושבת שהדבר הזה צריך להיות בוועדת הפנים.

לימור, מה שאני נוהג פה, ואמרתי את זה מקודם כשלא היית: אם רוצים להעביר מוועדה שזה תחום האחריות שלה לוועדה אחרת, צריך הסכמה.

- - -

לא, תחום הוועדה שהייעוץ המשפטי ממליץ. בדרך כלל, מה שאני עושה פה, כמו שאמרתי מקודם, כשבאים למשל ורוצים חוקים מהוועדה של פוגל – אם פוגל לא מסכים, אני לא מעביר. אם זה שלו, זה שלו. אני שומר על הקו הזה מול כל ראשי הוועדות. ועדת הכלכלה – עד כמה שאני יודע, לא דיברו איתו.

צריך שני תנאים בשביל שזה יקרה: אחד, ששני ראשי הוועדות מסכימים; ושתיים, שהייעוץ המשפטי אומר גם שאפשר לעשות את זה. שני התנאים האלה הם הקווים המנחים אותי.

אם את רוצה לנסות, אני יכול לא להצביע ולחכות.

אז לא להצביע.

אגב, לפני שנכנסת אני שאלתי למה זה לא. אמרה לי היועצת המשפטית שחוק הרשות לפיתוח הנגב תמיד הולך לוועדת הכלכלה. תמיד, שאלתי את זה. אם זה הנוהל, אז זה הנוהל.

אז אני מחכה. לימור, היה גם חבר מהסיעה שלי שרצה ועדה אחרת. אין פה משהו מכוון לפי המציע.

זה כבר משהו שאני מרגישה - - -

לא, לא.

לא, זה לא קשור. את יודעת כמה חוקים שלי כיו"ר הוועדה לביטחון לאומי הועברו לוועדת החוקה?

קודם כל, צריך לומר, שמי שמכניס את העמדה זה לא אני. אני מציגה אותה בוועדת הכנסת.

זה הייעוץ המשפטי של הכנסת.

הייעוץ המשפטי של הכנסת כותב את העמדה הזאת ליו"ר הכנסת לפני הדיון. יו"ר הכנסת בכל הצעת חוק מקריא מה הוועדה. אני מציגה את עמדת הלשכה המשפטית שנבחנת, לגבי כל הצעה, לפי נושא. אני גם מנמקת את זה. במקרה הזה גם לא הייתה שום מחלוקת.

בסדר, הבנתי.

לא, גם אין פה עניין אישי. זה לא מתאים. אין עניין.

אופיר, תעשה את מה שאמרת.

אני אחכה. אם תגיעו – יש פה גם חוק של פוגל, שהוא ביקש ממני לחכות – תגידו, אני אעשה את זה מחר ב-10:45 כדי שתוכלו להתקדם.

תודה. בסדר גמור.

אני כבר אומרת, ובגלל זה שאלתי. כשאני הייתי יו"ר הוועדה לביטחון לאומי נלחמו פה בשיניים שדיני עונשין יהיו בחוקה, אז שימשיך. ואם החוק הזה תמיד היה בכלכלה, אז שימשיך. לא לעשות פה בגלל שהם סוגרים ביניהם.

אבל זה לא מספיק שהם יסגרו ביניהם. אמרתי את זה פעמיים.

טוב מאוד, אז אני חידדתי את הנקודה.

כי אם זה לא יהיה ככה, תהיה בעיה לכל ראשי הוועדות, ואני לא רוצה.

נכון. אם אנחנו עוברים לפי הייעוץ המשפטי, אז כולנו מקבלים את העמדה של הייעוץ המשפטי, גם אם היא לא נוחה לנו.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:27.