פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת המדע והטכנולוגיה
28/05/2024


04/08/2024
08:26
מושב שני



פרוטוקול מס' 34
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, כ' באייר התשפ"ד (28 במאי 2024), שעה 10:30

חיזוק תעשיית ההייטק וקידום מנועי צמיחה בצפון

חברי הוועדה: מטי צרפתי הרכבי – מ"מ היו"ר
סימון מושיאשוילי

אליהו רביבו
אפרת רייטן מרום

אופיר כהני - ראש מטה מנכל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

בתיה הררי
יעל ענטר רוסט
–
–
ראש תחום בכיר מקרו כלכלה
מנהלת תחום בכיר תכנון, משרד הכלכלה והתעשייה

סלעית לב - מנהלת אגף גיאוגרפי-דמוגרפי, רשות החדשנות

פבל גורלין - ראש תחום אקוסיסטם, מערך הסייבר הלאומי

דדי דוד גרטלר - ראש אגף בכיר חדשנות ושת"פ טכנולוגי, מערך הסייבר הלאומי

רועי גולדשמידט - ראש תחום מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

טל חמי - אדריכל העיר, עיריית נהריה, מרכז השלטון המקומי בישראל

ענבר בזק - חכ"ל, מנכ"לית החברה הכלכלית; נציגת מועצה אזורית גליל עליון

שי קורן - ראש תחום תכנון ותקציב, הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה

מג'יד מסאלחה - מנהל תחום בכיר פיתוח כלכלי, הרשות לפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזים והצ'רקסים

מאיה שוורץ - מנכ"לית, איגוד ההייטק הישראלי

רפי נבו - איגוד התעשייה הקיבוצית והתנועה הקיבוצית

עדי בן יוסף - מנהלת משאבי אנוש, JVP -מרגלית סטארטאפ סיטי גליל

אור נדב ארגוב - מנהלת קהילות, מרגלית סטארטאפ סיטי גליל

עינב חיים סייג - מנכ"לית ויזמת, חברת סילבר סטרים

יעל לובן - מנכ"ל ומייסד חברת נורטק (Nortech Network)

אופיר שטיין - קשרי ממשל-הייטק, חברת נורטק (Nortech Network)

זוהר לומס - פיתוח עסקי וקשרים אסטרטגים, חברת נורטק (Nortech Network)

דוד אורי זגדון - מנכ״ל, מיגל מכון מחקר מדעי

אורי בן הרצל - ממייסדי לובי 1701 (תושבי גבול הצפון)

שרון אנגל אדם - מנהלת, האגרי-פודטק בגליל

ד"ר אורית דגני דיניסמן - מרצה באקדמיה ויועצת ארגונית ועסקית

נוגה סלע שלו - מנכ"לית fresh-start, טכנולוגיית מזון

יואב קדר - מנהל תיק מעסיקים, תכנית תעסוקה שווה

רינת שפרן - מנהלת אגף בכיר מדע וקהילה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

צח בסול - רפרנט תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר

סמי להיאני - מנהל האגף לפיתוח כלכלי, המשרד לשוויון חברתי

דבי קאופמן - יועצת מדיניות מו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

איילת חאקימיאן

מוריה אביגד


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



חיזוק תעשיית ההייטק וקידום מנועי צמיחה בצפון

בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה. אנחנו מתחילים עם סרטון לבקשת משפחות החטופים. אנחנו נמצאים במציאות מאוד מורכבת. זה מדהים שמנינו בהתחלה ימים ועכשיו כבר התחלנו למנות חודשים. אני לא ישנה טוב כבר 8 חודשים אבל בחודשים האחרונים חלומות מתערבבים עם המציאות. מדינת ישראל כשלה, כשלה בהגנה על אזרחיה, הפקירה. זה דווקא מתחבר טוב לנשוא הדיון שלנו, על שני חבלי ארץ שהופקרו, גם הדרום וגם הצפון.

בסרטון ראינו את לירי, את אגם, את קרינה, את דניאלה ואת נעמה. יש עוד 120 חטופים שנמקים במנהרות החמאס. לא תהיה תקומה למדינת ישראל אם החטופים האלה לא יגיעו הביתה. אתמול. אנחנו, כנבחרי ציבור וכאזרחים, חבים את זה לכל מי שנמצא בסיוט הזה, במעגל ראשון, שני, שלישי, ובעיקר לדורות שיבואו. מדינה יהודית ודמוקרטית. יש כאן מישהו מהמשפחות? לא.

הוועדה שלנו מתכנסת היום במסגרת יום מיוחד שיזמו חברי הכנסת אפרת רייטן ואליהו רביבו בנושא שיקום ותקומה של יישובי הצפון. תודה רבה על היוזמה של היום החשוב הזה. הצפון חווה כבר כמה חודשים, ובטח בימים האחרונים, התקפות בלתי פוסקות, הרס, כאוס, ירי, נטישה, הפקרה אני רוצה לומר, שוב הפקרה, הישובים ריקים, רק צבא, שריפות, עסקים שנסגרים – ותיכף נרחיב קצת על זה – קריסה כלכלית, קריסה קהילתית, חברתית, משפחות מתפרקות, והכול באי-ודאות.

יש חשש של נטישה, יש חשש שאזרחים לא ירצו לחזור, שהעסקים לא ירצו לחזור. לכן הדיון הזה היום חשוב במיוחד, בכדי לוודא שהממשלה באמת עושה הכול כדי לסייע, כדי לבנות את תוכנית השיקום בדומה למה שנעשה בדרום. היום אנחנו מדברים בעיקר על הייטק, סטארטאפ, פודטק, אגרוטק, שבאמת זו איזושהי פנינה בצפון המדינה. אנחנו, כחברה, כמדינה, חייבים להם תשובות. חברת הכנסת אפרת רייטן, בבקשה.

תודה, גברתי יושבת-הראש, מטי היקרה, תודה רבה לכולכם שהגעתם לדיון החשוב הזה, ובכלל אני רוצה לומר תודה לכל ועדות הכנסת שהתגייסו ליום המיוחד הזה. אני יוצאת עכשיו מוועדת הכספים שדנה בפצועים, ועדת הבריאות שדנה במרכזי החוסן, בהמשך נלך לוועדת החינוך, לוועדת עבודה ורווחה ועוד כהנה וכהנה, תשע ועדות שונות שידונו אך ורק בענייני הצפון.

זה נכון שאנחנו הכנסת, אין לנו כסף, אנחנו לא משרד האוצר ואנחנו לא מקבלי החלטות, אבל יש חשיבות עצומה בעיניי לקיום יום כזה מיוחד, ששם על סדר-היום הציבורי והתקשורתי את ענייני הצפון הנטוש, המשמעות וההשלכות החמורות, ואולי חלקן הבלתי הפיכות, של החודשים האחרונים בכל מה שקשור לתושבות בצפון, לפרנסה בצפון, למעמד הצפון, לרווחת הצפון, כל כך הרבה עניינים חשובים שמדינת ישראל מוכרחה להיות מחויבת אליהם. גם אחר הצהריים אנחנו נקיים, חבר הכנסת אלי רביבו ואני, דיון מיוחד במליאה עצמה, וגם חברי הכנסת יוכלו לומר את דבריהם.

פתחתי את הטלפון, הבוקר או אתמול בערב, ראיתי דיווח על פגיעה ישירה במזכירות מושב מרגליות, ובתגובה לאירוע הזה איתן דוידי, ראש המושב, דרש לפנות את החיילים ולסגור את החמ"ל. כך הוא אמר: אין צורך להישמר מהחיזבאללה אלא מממשלת ישראל שמרסקת את המושב בהחלטותיה. זוהי מסקנה עגומה, מסוכנת ובלתי נתפסת, ועלינו לעשות בהחלט הכול כדי לא לתת לאף אדם את התחושה שהממשלה שלו מרסקת אותו. זה בלתי נסבל.

בדיון כאן אני חושבת שצריך לשים דגש – וכפי שאני מבינה כך יעשה – על ההייטק, על קטר הצמיחה הישראלי, על-כך שספג מהלומה כל כך קשה עוד לפני המלחמה במסגרת השנה של הרפורמה, או ההפיכה המשטרית, וכמובן על אחת כמה וכמה במהלך המלחמה עצמה בעקבות הקשיים בגיוס ההון, מחסור בעובדים והעתקת המשרדים והמפעלים מהצפון למרכז, שזו למעשה אמרה מאוד ברורה על-כך שגם החברות ובעלי המשרדים מבינים שאין להם מה לחפש שם יותר. אסור לנו להשלים עם הדבר הזה.

אני אשב אתכם כמה דקות ואני אצטרך ללכת לדיון הבא, אבל אני מודה לכם שוב שהגעתם ובעיקר אומרת לכם: לא ניתן לדברים האלה לקרות, לא ניתן, נמשיך להיאבק על כל אינטרס שלכם, שהוא בעיניי אינטרס לאומי של כולנו. תודה.

זה כמובן מחלחל לכל מצב הכלכלה, דירוגי האשראי, לאינפלציה גואה, לתקציב חסר, לגירעון, להרבה מאוד ממשקי תוכן. אני רוצה להסב את תשומת לבכם שאתמול התקבלה החלטת ממשלה שהיא החלטת המשך להחלטה 975 מאוקטובר 2023. בעיקר מדובר שם על הקמת מטה יישום במשרד ראש הממשלה. יש פרק שלם שמתייחס לאשכול חקלאות, כלכלה ותעסוקה. אנחנו לא מדברים עכשיו על חקלאות, למרות שזה נושא קרוב ללבי, אבל במסגרת הפרק הזה יש התייחסות מפורשת לפודטק, עם קריאה לשמר, לאושש, להיערך לשיקום וקידום האקוסיסטם הכלכלי בתחום האגרי-פודטק באזור.

יש פרק של שימור פעילות המכללה האקדמית תל חי במטה היישום, שימור הפעילות של ההשכלה הגבוהה. יש התייחסות לשימור פעילות מכוני המחקר, מענקים לחברות עתירות ידע. מטה היישום הצפוני הזה אמור לעשות תכלול של כל משרדי הממשלה, לדווח לממשלה בטווחי זמן של מידי וארוך-טווח. הם מדברים בפודטק על כך שנדרש גוף ניהולי מתכלל, שבשלב המידי יישמר ולאחר מכן ישקם, יתכלל את תשתית קלאסטר הפודטק באזור.

התפקיד שלנו כאן, בכנסת ישראל, זה לוודא שהממשלה עושה עבודתה. אנחנו גוף מפקח. למרות השבר הגדול בממשק בין שלוש הרשויות במדינה אנחנו נדרוש להיות גוף מפקח בכל מה שקשור להחלטת הממשלה הזאת. בהחלטת ממשלה יש פיסקה שהיא מאוד מאוד חשובה, אפרת, בכל הוועדות שאת ניגשת אליהן היום, שמתייחסת לקביעת האזור. בשונה מחבל תקומה, שהוא חבל מאוד מאוד מוגדר, כתוב:

"חוסר הוודאות הביטחוני והאזרחי, בניגוד למצב בדרום, אינו מאפשר לקבוע בהחלטה את גבולות האזור לשיקום. יכול שהאירוע יתוחם לממדיו הנוכחים ויכול להיות שיתעצם מעבר. יחד עם זאת, כן ניתן לקבוע ברמת וודאות גבוהה שתוכנית השיקום תכלול לפחות את האזור, הישובים והאוכלוסייה המקבלים מענה בהחלטה זו". זאת אומרת שיש פתח בהחלטת הממשלה להרחבת הרדיוס הגאוגרפי ועל זה צריך לתת את הדעת בכל עולמות התוכן שלנו ככנסת.

ראשון הדוברים אורי בן הרצל, מייסד לובי 1701, שזה התארגנות מטעם תושבי גבול הצפון להחלטת מועצת הביטחון 1701. בבקשה.

שלום לכולם. דבר ראשון, תודה על הנכונות לקבל אותנו. אני אורי בן הרצל, תושב ישוב מפונה, ישוב שניר. המשפחה שלי גרה כרגע בשריד, בעמק יזרעאל. באזרחות אני סמנכ"ל פיתוח עסקי ואזורי במכון המחקר מיגל בקריית-שמונה וממייסדי לובי 1701. אני כאן היום יחד עם חברות מהאקוסיסטם, עוד מעט הן יציגו גם כן את הפעילות הענפה והמדהימה שעשינו בשנים האחרונות בגליל ואת המצב הנוכחי, אבל אני מגיע לכאן היום קודם כל להשמיע את הקול של התושבים.

אנחנו מאמינים בלובי שבעצם התושבים זה המעמד הכי גבוה במדינה וזה מה שאנחנו מנסים גם לשדר. אני לא בטוח שאנחנו עדיין מצליחים אבל לפחות אנחנו מנסים. הלובי הזה קם בחודשים הראשונים של המלחמה, כשהבנו שללא ביטחון לא יהיה בגליל שום דבר, בטח לא מהדברים שעבדנו עליהם. במיגל הקמנו 15 חברות בשנים האחרונות, כל החברות האלה זלגו דרומה, מסיבות פרידה, באמת חברות שהקמנו בעצמנו, זה מאוד מאוד עצוב. אבל בלי ביטחון לא יהיה שם שום דבר. ביטחון זה גם ביטחון כלכלי, חוסן קהילתי, ביטחון תעסוקתי, מגורים. זה כולל את כל הרכיבים האלה.

זה מה שהלובי עושה. הלובי זה ארגון – אולי זו אחת ההצלחות שלנו בתקופה הזאת – חוצה מגזרים, חוצה פוליטיקה, יישובים. יש לנו חבר'ה מקריית שמונה, משלומי, מהקיבוצים, מהמושבות, מרג'ר, זה באמת משהו מאוד מדהים, וכולם באים עם אותה מצוקה והיא הנושא של "בואו נדבר רגע על ביטחון", זה העניין.

אנחנו רואים את עצמנו כחלוצים מודרניים שבאים ליישב את הגליל מחדש. כרגע המצב הוא שהמדינה הפרה את ההסכם בינה לבין התושבים ואני חושב שאולי אחד האתגרים הכי מהותיים שיש לנו כרגע בצפון זה לא הכטב"מים, ולא הטילים, ולא הנ"ט, ואיומי החדירה, והאזעקות, ולא יודע מה, זה חוסר הוודאות, חוסר הוודאות של התושבים.

אין לנו שום גורם שמדבר עם התושבים. אין לנו שום גורם שמשקף את החלטות הממשלה שעוברות. אנחנו מנסים לעשות את זה בעצמנו אבל צריכים איזשהו גורם עם סמכות שיודע לעשות את זה. ראשי הרשויות מתקשים לייצר את שיתופי הפעולה הנחוצים כדי לייצר אחדות ולהביא את מה שנדרש. זו המצוקה העיקרית שממנה אנחנו מונעים. אנחנו אופטימיים, אנחנו לא מיואשים. אנחנו באמת רואים שיש הרבה ניסיונות ויש הרבה הזדהות ואנחנו נמשיך קדימה בכל הכוח. אנחנו צריכים שהמדינה תתיישר אתנו ותיישר אתנו קו. תחזרו לקחת אחריות על הגליל.

תודה. נוגה, בבקשה.

נוגה סלע שלו, מנכ"לית חממת הפודטק fresh-start, חממה נתמכת של הרשות לחדשנות, שבימים כתיקונם יושבת בקריית-שמונה, אתם יכולים להבין שכבר לא. ב-4.5 השנים האחרונות הקמנו 12 חברות סטארטאפ פודטק צעירות מבטיחות בגליל המזרחי, יצרנו 82 מקומות עבודה בפעילות הזו, וזה חלק ממימוש של חזון אזורי פנומנלי להניע את הכלכלה האזורית בגליל סביב העולמות האלה של חדשנות פורצת דרך במזון וחקלאות. זה חזון שצמח מלמטה וגם קיבל גיבוי של תוכנית של משרד הכלכלה של מאות מיליונים.

ב-6 לאוקטובר אפשר היה לראות תמונת מצב מדהימה, פרי של 10 שנות עבודה – אני לא אחזור על המספרים שכתובים במצגת אבל זאת תמונת מצב מדהימה – ובאמת גאווה גדולה של כל העוסקים במלאכה הרבה מאוד שנים בשביל שהדבר הזה יקרה. 82 חברות הזנק, 60 מהן חברות פודטק ואגרוטק. להביא את הדבר הזה לפריפריה, צריך להבין, זה ממש ממש לא דבר של מה בכך. הרבה מאוד גורמים היו שותפים לעניין הזה.

אם אני צריכה להציג לכם את תמונת המצב היום הייתי שמה "איקס" אדום ענק על השקף הזה כי כל ההישגים של האזור בתקופה הזו נמחקו. ממש נמחקו. אנחנו 5 שנים ביום טוב אחורה מהמצב שהיינו בו קודם, והדרך היחידה להתקדם ולשנות את הדבר הזה זה לכסות על כל הפערים, שהם גם כך פערים אינהרנטיים באזורי פריפריה, בין אם זה על פערי הון אנושי, שהבייסיק זה מה שאורי כרגע דיבר עליו, של היכולת לתת תחושת ביטחון, בין אם זה ההשבתה המוחלטת של תשתיות פיתוח שצריך עכשיו לסגור, יכולות מחקריות שהתעכבו ועיכוב בלימודים, והכי הכי חשוב, כל התהליך הזה נועד כדי לייצר אזור עצמאי כלכלית, ואנחנו היום נמצאים במצב שיש פה סיכון פנומנלי למשקיעים חיצוניים להגיע בכלל לעזור. אי אפשר לבנות בכלל על הצמיחה הזאת.

קודם כל אנחנו צריכים להגדיר את האזור הזה כאזור מועדף, להרחיב גם את היחס לאזור מ-0 עד 5 שקיים היום ל-0 עד 15 לפחות, כדי לתת את ההשפעה הרלוונטית ואת שיפור המצב לכל הממשקים, שהם תעשייה, חברות סטארטאפ, חברות חקלאיות וכן הלאה. זה המינימום שנדרש בשביל זה. עיקרי ההמלצות שלנו – והגשנו אותם לוועדה וההמלצות מפורטות, אני לא אתעכב על כולן – בסוף מדברות קודם כל על מתן תעדוף, תעדוף בשביל לצמצם את פערי ההון האנושי, תעדוף בשביל לצמצם את פערי התשתית. אגב, יש תוכניות קיימות במקומן, ממומנות, מוגדרות, רק צריך להרחיב ולממש אותן ולהתאים אותן למצב המאוד מאוד קיצוני שאנחנו נמצאים בו.

אנחנו חייבים לייצר מצב שיש גם פיצויים משמעותיים לחברות הזנק מאוד צעירות שהיום נופלות בין הכיסאות ולא מצליחות לקבל פיצוי על המצב שאליו הן נקלעו, חודשים של עיכוב בתהליכי הפיתוח שלהן, שזו מכת מוות לחלקן. עמדנו כך במספרי אצבע, לפחות חצי מיליון שקל לכל חברה, זה אומר שחלק מהחברות האלה אינן ונעלמות, אחרי כל ההישגים שדיברנו עליהם. וכמובן, כדי שהדבר הזה קדימה יוכל להתפתח אנחנו חייבים לוודא שיש מענקים ותמרוץ עודף לאזור הזה.

כל זה, אגב, לא יקרה אם לא תהיה תחושת ביטחון ויהיה ביטחון אמיתי כדי שאנשים יחזרו. גלגל התנופה הזה, שגם רלוונטי להון אנושי משמעותי, איכותי, של חוקרים ושל יזמים, שהוא מה שמניע את כל הסיפור הזה, אנחנו חייבים לייצר אותו בחזרה, והדרך היחידה להבנתנו זה לוודא שיש מענקים רלוונטיים ועודפים בשביל שהסיפור הזה יקרה.

שרון אנגל אדם, שיושבת פה לצדי, מנהלת את מנהלת האגרי-פודטק הצפונית, זו מנהלת שבעצם חברה מלמטה. 14 גופים, גם תלת מגזרי, גם גופים מוניציפליים, גם גופים כלכליים פרטיים, מהשוק הפרטי ופילנתרופיה, וגם אקדמיה, שעובדים יחד בצורה מדהימה. עולים לרגל לראות איך הקלאסטר הזה עובד. ואנחנו בהמלצה חמה, גם להבטיח את המשך הפעילות של המנהלת וגם שהיא תהיה גורם מאוד מרכזי ביכולת לממש את ההחלטות שנרשמו כאן, מכיוון שיש לה את האחיזה, יש לה את היכולת ויש לה רוחב פס ואת הממשקים המאוד מאוד מגוונים האלה.

לבסוף, ההעדפה הזו חייבת לקחת בחשבון גם העדפה של עסקים באזור, לרבות תוצרת מקומית במכרזים ובכל מה שקשור לחקלאות, לקדם את חוק המים, נדרש כדי שאפשר יהיה להמשיך ולייצר איזושהי תנופה ואיזושהי תזוזה במה שאנו רואים.

חוק המים נמצא על שולחננו כמחוקקים.

נכון.

תודה רבה. עדי בן יוסף, מנהלת משאבי אנוש, מרגלית סטארטאפ סיטי גליל.

בוקר טוב, אני פה יחד עם אור נדב, אור תפתח ואני אמשיך.

בוקר טוב לכולם, שמי אור נדב, מנהלת קהילות במרגלית סטארטאפ סיטי גליל, מרכז החדשנות הצפוני בישראל המתמקד בפיתוח סטארטאפים בעולמות של פודטק ואגרוטק. אני אפתח בנימה אישית, נולדתי וגדלתי בקריית-שמונה, תחושת ביטחון זה לא משהו שהכרנו כילדים. מאז מלחמת לבנון השנייה הגליל זכה לשקט והפך לאזור האטרקטיבי ביותר לחיות בו ולגדל בו ילדים. מרגלית סטארטאפ סיטי, מיסודו של היזם ד"ר אראל מרגלית, מוביל פיתוח כלכלי-אזורי מבוסס חדשנות מזה כעשור, כזה ששינה את פני הגליל. מה שתראו עכשיו זה אנחנו לפני ה-7 באוקטובר.

אתם יהלומים מנצנצים.

משנת 2014, בתהליך שמיפה את החוזקות, האתגרים, ההזדמנויות של הגליל המזרחי, מצאנו יחד עם השותפים שלנו, תל חי, מיגל, ראשי הרשויות ושותפים נוספים, תמה טכנולוגית, קטגוריית הייטק שתהפוך את הגליל למוביל ברמה בינלאומית. החזון זה שהגליל יהפוך לפודטק ואלי. יצרנו אקוסיסטם וחיברנו את כל שחקני המפתח, פילנתרופיה, משקיעים, יזמים, קהילה, עסקים מקומיים, אקדמיה ומחקר. מה שהיה אז, אתם רואים עכשיו, הפך למציאות.

קריית-שמונה, רגע לפני המלחמה, נכנסה בפעם הראשונה בהיסטוריה לרשימת 1,000 הערים המובילות בעולם בבניית אקוסיסטם לסטארטאפים. הצמחנו עשרות סטארטאפים פורצי דרך ביחד, השקענו בסטארטאפים, יצרנו מאות מקומות עבודה. אנחנו מקימים תשתיות פיזיות לסטארטאפים בשלב הפיילוט, משכנו גופים בינלאומיים יחד עם רשות החדשנות, שנמצאים כאן, שותפים חזקים שלנו ומאוד מאוד בולטים באזור מאז פרוץ המלחמה ועוזרים ומסייעים באופן מאוד יעיל לחברות סטארטאפ. על זה מלוא הכבוד וההערכה. יחד עם רשות החדשנות, JVP ומיגל אנחנו מקימים בימים אלה מרכז חדשנות בתחום הקליימטק. הקמנו קהילות מגוונות ויצרנו את קהילת גליל ליידיס. חברת הכנסת אפרת רייטן, את מכירה.

היה לי העונג להיות שם. באמת יהלומים. יהלומות.

קהילת גליל ליידיס זו קהילת הנשים היזמיות של מרגלית סטארטאפ סיטי גליל. היא מונה כ-2,000 נשים יהודיות, ערביות, דרוזיות, יזמיות טכנולוגיות, יזמיות חברתיות ונשים בעלות עסקים מקומיים. זה אירוע מה-6 באוגוסט. אתם יכולים לראות את דקלה קרקו, שחולמת להקים מרכז לרפואה אינטגרטיבי בגליל, ד"ר רונה ולנסי, שחולמת להקים ויילד לייף, רסקיו סנטר. פורצות דרך מדע, אירוע דגל שלנו שאנחנו חושפים את הקהילה שלנו לנשים יזמיות פורצות דרך שמפתחות סטארטאפים בתחומי הפודטק והאגרוטק, גם את הנערות שלנו.

מרגע ה-7 באוקטובר ומרגע פינוי העיר והקהילה, כל פעולה שלנו קשורה ביום שאחרי. ברור שהיינו רוצים לחזור לרגעי השיא שחווינו ולהצלחות, אבל עבר הרבה זמן והנושא הביטחוני לא קיבל מענה. אנחנו עדיין מפונים. אני לא הייתי בבית שלי מאז ה-8 באוקטובר. אנחנו, במרגלית סטארטאפ סיטי, לקחנו אחריות, פגשנו נציגים מכל הקהילות שלנו כדי להבין מה הם צריכים וכדי לבנות יחד את הגשר ליום שאחרי המלחמה. אז הסטארטאפים צריכים מימון.

ניתן לראות בשקף הזה קהילה של סטודנטים, אירועי תרבות ואומנות שדרכם אנחנו מחברים את כל הקהילות. קונצרט רחוב, סגרנו את הרחוב, תראו איזו חגיגה ואיזו תחושה של ביטחון מדהימה, לרגע לא חשבנו שמישהו מתכנן דבר מזעזע כמו שקרה בדרום.

הסטארטאפים צריכים מימון. יצרנו אירוע פשוט מדהים יחד עם כל השותפים שלנו, "לא מאבדים את הצפון", בפברואר. לאירוע הזה הגיעו מעל 75 סטארטאפים, קרנות הון סיכון, נגיד בנק ישראל, הפילנתרופיה, כל ראשי ההייטק הישראלי, רשות החדשנות, מר דרור בין בעצמו שותף שלנו, כדי להגיד לכולם, לסטארטאפים, אנחנו כאן בשבילכם, ועשינו את כל הדרך הזו לגליל. סייענו לחלקם לגייס כסף אבל זה לא מספיק. בשלב הזה אנחנו בונים, יחד עם השותפים שלנו מבנק הפועלים, צוות משימה להצלת הסטארטאפים. זה שהממשלה ויתרה עלינו זה לא אומר שאנחנו מתייאשים או מוותרים.

על הגליל ליידיס כבר דיברנו אבל זו התגובה שלנו בזמן המלחמה, מיד שינינו את הפוקוס לחוסן אישי, נפשי וכלכלי. אנחנו מתארחות בכל מיני נקודות בכל הארץ שיש בהן הכי הרבה מפונות חברות הקהילה, עושות ירידים, שמות בפרונט את הנשים היזמיות, הנשים בעלות העסקים המקומיים. לא חשבתי שנעשה יריד בגלילי ליידיס, גם לא חשבנו שנעשה אירוע זום עם פסיכולוג להרגעת הגוף והנפש. התארחנו בשגרירות ארצות הברית. הקהילה פתחה בפנינו את הדלת, השגריר בעצמו, ג'ק לו, וזה היה מאוד מאוד מרגש.

זה "סטארט ארט", התכנית שלנו ללימודי אומנות, מדע וטכנולוגיה לילדים ונוער. התוכנית הכי מדהימה בעולם. עשינו לה עכשיו שינוי לבית הספר לאומנויות וחוסן. זה נכנס כבר עכשיו לבתי הספר המפונים ב-3 מוקדים בארץ בקריית-שמונה וגם בשנה הבאה. אז מה אנחנו רוצים ומה אנחנו צריכים, על כך תדבר עדי.

עדי, תסלחי לי שאני כבר לא אשמע אותך עכשיו, אבל את מוזמנת ללשכתי להראות לי את מה שהפסדתי. בהצלחה רבה.

אור דיברה באמת על כל מה שעשינו עד ה-7 באוקטובר, שזאת פעילות ענפה מאוד הן בפן החברתי והן בפן הטכנולוגי, היא דיברה על הגשר שאנחנו מייצרים גם בתקופה הזאת, שהיא מאוד קשה וכולם מפונים ולא נמצאים שם, אבל אנחנו כן נמצאים בשבילם, כן מייצרים את הפתרונות ומתאימים את עצמנו גם לדברים ולפעילויות מרחוק ולא בהכרח במקום הטבעי. אנחנו כן שם, אם זה בצומת מחניים, אם זה לתת לקהילת הנשים היזמיות כלים לשיווק דיגיטלי כי הן כבר לא יושבות באותו מקום.

מה אנחנו בעצם מבקשים ואומרים שצריך לעשות מכאן והלאה? דבר ראשון והטריוויאלי, אבל הוא כנראה לא טריוויאלי, זה לקבוע תאריך יעד להחזרת התושב לבית שלהם, לגליל. זה לא טריוויאלי אבל כדי שנוכל להתחיל לפעול ולהרים את כל מה שאנחנו רוצים ומאמינים עם השותפים שלנו, אנחנו צריכים את זה. דבר שני, ודיברו על זה פה, זה מתן תמריצים לסטארטאפים לטווחים ארוכים כדי שיהיה להם שווה להחזיר את הפעילות שלהם מהמרכז, או מאיפה שהם נמצאים היום, כדי שנמשיך לייצר מקומות עבודה איכותיים ומרובים בגליל.

הדבר הבא זה לתת תמריצים לחברות בינלאומיות שיקימו את הפעילות שלהן בגליל, אם זה הקלות במס, אם זה תמריצים והטבות לחברות תוכנה או לחברות גלובליות, כי אחרת הסטארטאפים הקטנים לא יבואו לשבת, הם צריכים עוגנים שיחזיקו אותם הן מבחינת התשתיות והיכולות והן מבחינת המימון וההשקעה כדי לצמוח. זה מה שאנחנו חושבים על סמך הניסיון שלנו שצריך לעתיד. אנחנו נמשיך לפעול ולעבוד בכוחות שלנו, עם השותפים המדהימים שלנו, אבל אנחנו צריכים את השותפות של המדינה.

תודה רבה, אור ועדי, ריגשתן. יעל לובן, מנכ"ל ומייסד חברת נורטק.

שלום רב, תודה רבה על זכות הדיבור ועל האפשרות להגיע. ב-7 באוקטובר התעוררתי, כמו הרבה אחרים, בגליל העליון, בשאר ישוב, וקיבלתי טלפון שאמר לי שמשהו רע מאוד קורה בדרום. עוד באותו יום גויסנו בצו 8 ונסענו דרומה. תוך מספר שבועות מצאתי את עצמי שוב קשר מ"פ, רץ אחרי המ"פ ליד רחוב צלאח א-דין במרכז הרצועה.

היה איזשהו שלב שמשאיות סיוע עברו מצפון לדרום ופתאום על אחת המשאיות היה כתוב "עמק החולה" – יש לי את זה בצילום גו-פרו – שזה משהו הכי הזייתי והיום הזה היה מאוד מוזר. גשם מאוד חזק, בוץ טובעני, נמ"ר של גולני שהוציא משאית סיוע מהבוץ ומלא מלא דברים אחרים שמי שהיה שם יודע וזה יישאר אתו, אבל אצלי בראש, מהרגע שראיתי את הכיתוב הזה על המשאית, רק דבר אחד – עמק החולה. הבית. לא היה לי מושג מה קורה שם, היה רדיו קטן אבל לא יותר מזה.

אני יעל לובן, מנכ"ל נורטק נטוורק, נשוי, חתונת בזק כי עוד מעט חוזרים למילואים, החל מלפני שבועיים בכתף שאול, ציוני גאה, ובשש השנים האחרונות אני, יחד עם חברים רבים – יש פה מלגאים מקרן שותפויות רוטשילד שלומדים במכללת תל חי מדעי המזון ומדעי הרוח – אנחנו מקדמים את ההייטק מלמטה למעלה, פשוט כי גם לפני מבצע "חרבות ברזל" היה פער עצום בין ההזדמנויות הזמינות בין המרכז לפריפריה, לצפון הרחוק. צפון זה לא רק חיפה, זה אזור קריית-שמונה, אזור הגליל העליון וכך הלאה עד אזור הגליל המערבי. במהלך השנים עזרנו להביא 8 מרכזי הייטק חדשים לגליל המזרחי, סייענו למעל 9,000 נשים וגברים במציאת עבודה בהייטק הצפוני ובנינו פלטפורמה בה כיום חברות 500 חברות הייטק מעולם ההייטק הצפוני.

יש לנו מידע שיכול לספר לכל אחד ואחת מכם בדיוק מה קרה בגזרת התעסוקה ב-3 השנים האחרונות. המידע הזה מרוכז בפלטפורמה אחת שהוקמה לפני 3 שנים על ידי וע"י שרון גולדברט, שותפתי שגרה בכרמיאל, מתוך הבנה כי כדי לפתח את ההייטק בגליל עלינו ראשית להבין מה מצבו היום, איפה המעסיקים, איפה הסטארטאפים, יש כאן פודטק או סייבר, אלו מקומות עבודה הכי אטרקטיביים ומה המשרה שלטובת עבודה בה מישהו יהיה מוכן לעשות רילוקיישן מארצות הברית או מאירופה. דוגמה מלפני חודש של מהנדס, 11 שנות ניסיון, רוצה לעבור לאזור עמק הירדן. אז המידע הזה זמין.

היום באתי לכאן, בפעם הראשונה בחיי, לא כמאשים אלא כמציע פתרון אפשרי ליום שאחרי, לא בשם לובי, מנהלת או קרן הון סיכון, אלא כמי שרוצה לממש את אותה מטרה של הנוכחים כאן אבל באמצעות מידע מדויק ועדכני מהשטח, מידע שיכול להצביע על מגמות לפני ה-7 באוקטובר ולאחריו. אילו 4 עקרונות של מסמך ההצעה שלנו שנמצא בעמוד הוועדה ואני מזמין את כולכם לקרוא אותו:

אחד, תוכנית ל-30 קילומטר מהגדר הצפונית. זה עלה משיח עם קרוב ל-100 חברות בגדלים שונים, שגם תוכלו למצוא אותן במפה, ואני מזמין אתכם לדבר איתם ישירות, לשמוע אותם, הם הגיבורים פה. המעסיק, מחפש עבודה – חייבים לשמוע אותם. כל תוכנית שתיכתב חייבת להתבסס עליהם. הם מרכז הסיפור.

כל הטבה שתינתן – ותסלחו לי – לא תבחין בין ורטיקלים טכנולוגיים. זה לא אומר שלא חשוב, חשוב מאוד לקדם נושאים שיש לאזור יתרון יחסי לגביהם, אבל לא רק. להתאים חבילה רלוונטית מכל משרד ממשלתי שאליו ייגש המבקש בנפרד. תשימו לב להצעה, לא ניסיתי לייצר עבודה קשה לחברי הכנסת הנכבדים, לקחנו סעיפי ממשלה קיימים כמו 4.18, 4.20, כמו שנוגה ציינה, הצענו בהן ההתאמות בהתאם למה שסטארטאפים קטנים, כמו חברות גדולות שרוצות להגיע או כבר נמצאות באזור, ביקשו.

ארבע, לסייע לחברות קטנות לצמוח לצד רתימת חברות גדולות להקים שלוחות, וחשוב מאוד שיהיה מנגנון שידאג לשני הדברים במקביל. מימוש עקרונות אלו הוא בליבת התוכנית המוצעת אשר מבוססת על מידע אמין מהשטח, מידע שכולכם יכולים להיחשף אליו והוא פתוח לציבור ברובו, ברמת החברות, מה שפרטי פרטי, אפשר לשבת אתנו וכמובן לפלח את זה בצורה אנונימית.

אני כאן היום כדי להילחם על-כך שמהכאב העצום שחש כל מי שנולד, גדל וגר בגליל, יצמח עתיד טוב יותר. אם הקמנו מדינה מפוארת מעפר השואה, אני בטוח שנדע להקים מחדש חבל ארץ שננטש טוב יותר משהיה. תודה רבה.

תודה רבה, יעל. חה"כ סימון מושיאשוילי, חבר ועדת מדע, בבקשה.

תודה רבה שהגעתם, תודה רבה ליוזמי היום הזה, ח"כ אלי רביבו וח"כ אפרת רייטן. קודם כל אני מסכים אתך, חבל הארץ הנהדר הזה, היפה הזה, המדהים הזה, עם תושבים נהדרים, מוזנח מאז קום המדינה, מוזנח מבחינה רוחבית. אין שום סיבה שילד בקריית-שמונה, בג'וליס, בחורפיש, בכפר בלום, יקבל, מבחינת רווחה, בריאות, חינוך, את כל השירותים האלה, פחות מילד בתל אביב או בגבעתיים. באמת שאין שום סיבה. אנחנו אותה מדינה, תחת אותו דגל לאום.

קראתי ואני יודע שלפני תקופה חברת "אלביט" העבירה את המפעלים שלה מאזור קריית-שמונה. לפני מספר ימים ראיתי ידיעה שחברת סאן הייטק גם כן מתכוונת לעזוב את המקום שם. אני לא יודע אם היא עזבה דה-פקטו או לא עזבה אבל ראיתי את זה לפני שבועיים למיטב זכרוני. ראיתי כבר לפני מספר שנים באוניברסיטת וושינגטון להערכתי – כתבתי את זה אפילו פה – מחקר שנמצא שהמיקוד בדואר שלך הוא המנבא בצורה הטובה ביותר את מצב הבריאות שלך בעתיד, יותר מאשר הקוד הגנטי שלך. המיקוד מנבא ויודע מה יהיה בעתיד. זה הפריפריה מול מרכז הארץ. דלתי פתוחה בפניכם, נעזור במה שצריך, מה שבידינו. יישר כוח שהגעתם. חשוב מאוד.

תודה רבה. אני מתכבדת לתת כמה מילים לחבר הכנסת אליהו רביבו, מיוזמי היום הזה, שבכל ועדות הכנסת מתקיימים דיוני עומק בנושא.

גברתי יושבת-הראש, תודה רבה לך, תודה רבה על שהצטרפת, כמו יתר הוועדות. באופן לא שגרתי, כל הוועדות היום גם מקיימות דיון ברוח הנושא שיזמנו, חברתי, חברת הכנסת אפרת רייטן, ואנוכי. הפעולה הראשונה התחילה עם הקמת השדולה לשיקום יישובי הצפון ודרישה מהממשלה להקמת מנהלת מקבילה לתקומה. אני שמח שהממשלה אתמול קיבלה את ההחלטה הזאת והעבירה החלטת ממשלה שבאמת תיישם את הכוונה הזאת.

במדינה מתוקנת, גברתי היושבת-ראש, לא היה צורך להקים שדולה ולא לקבוע יום מיוחד. זה היה אמור להיות טבעי, זה היה מתבקש. חרף העובדה שאני חבר קואליציה, עם יד על הלב, בענווה צריך להודות שגם ההחלטה החשובה הזאת שהתקבלה אתמול הגיעה באיחור. הגיעה באיחור. במדינה מתוקנת זה לא היה אמור להיות, כך גם במדינה מתוקנת לא היינו צריכים לשבת בדיעבד ולאתר את הצרכים כדי לתת את המענים להציל חבל ארץ כל כך יקר, מיוחד, אסטרטגי, יפה וחשוב למדינתנו. לצערי, זו המציאות שבה אנחנו נמצאים, בדיוק כמו שמתסכל שלראשונה מאז קום המדינה אנחנו נאלצים להתעורר למציאות שבה רצועת הביטחון היא בתוך שטח מדינת ישראל ולא מחוצה לה.

70,000 עקורים.

כן, 60,000 וקצת עקורים, נכון, לא רחוק מ-70. והמציאות הזאת מחייבת התייחסות רוחבית ומתן מענה הוליסטי לכלל הנושאים, ובתוכם כמובן לעניין הכלכלה, התעסוקה ובאמצעות המדע. דיבר פה קודם חברי הטוב סימון מושיאשוילי על-כך שישנן חברות שכבר מתחילות להעתיק את מקומן, זה לא נכון, זה לא דומה למציאות. כמי שמבקר ביישובי הצפון המפונים והמתפנים מעצמם, או אלה שנאלצים לחיות במקלטים, יש עוד חברות שנשארו. המציאות היא הרבה הרבה יותר קטטונית.

אם אנחנו לוקחים את קריית-שמונה, שהפכה להיות בירת הפודטק של מדינת ישראל וכנגד כל הסיכויים הצליחה לגייס משאבים ומשקיעים, ולהשאיר סטודנטים, ולהביא כוח חדש לא רק מבני המקום, היום, מי שהבין את האירוע ובזמן, עבר למרכז הארץ. על מדינת ישראל לוודא מתן תמריצים לחזרתם. כחלק מהרוח הציונית לתמרץ על כל אחד שעזב לפחות עוד אחד שלא היה. על כל אחד שעזב אנחנו צריכים לדאוג לתמרץ, לשדל ולחבק עוד אחד כפול שניים, שיגיעו, שיישבו את הצפון, שיפתחו אותו.

אנחנו יודעים שמדינת ישראל למודת ניסיון מוצלח. אם חברת מסטרקארד העולמית תומכת ב-18 סטארטאפיסטים ישראליים בתחום הפינטק בבאר-שבע ואינטל תפתח עוד מעט מפעל נוסף בקריית גת, הגיע הזמן שאנחנו נפתח גם כן את הצפון, את הפריפריה המדהימה, שהיא יפה בדיוק כמו הנוף – בחוץ-לארץ לא ניתן לראות כזה נוף – שהוא כל כך חשוב לנו אסטרטגית, ציונית, לאומית.

אני מודה לכם על הקשב. כאמור, אנחנו ביום הזה מקיימים 9 דיונים, לא פחות, סביב כלל הנושאים שאמורים לתת מענה לשיקום וחיזוק יישובי הצפון, על תושביהם המפונים ואלה שלא, ולכן אני נאלץ להמשיך לדיון הבא. אני סמוך ובטוח שאת תדעי לתת את המענה ולקבל את התשובות גם כן לשאלותיי. תודה רבה לכם.

תודה רבה, אדוני, ושוב ברכות וכל הכבוד על היוזמה ליום הזה. הדוברת הבאה, מנהל תחום יזמות וקידום גאוגרפי-דמוגרפי ברשות החדשנות, גב' סלעית לב, יקירת הוועדה, בבקשה.

קודם כל, בשנה האחרונה ובעצם בחצי השנה האחרונה לקחנו בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית את כל הנושא הגאוגרפי וממש הקמנו אגף גאוגרפי-דמוגרפי, שאותו אני מנהלת, והפעילות גם פה סביב הנושא ובמסגרתו. אנחנו רואים חשיבות מאוד מאוד גדולה לצמיחה כלכלית בשני האזורים. אנחנו מדברים פה ספציפית על נושא הצפון אבל בהחלט נושאים עינינו גם לצפון וגם לתקומה ומסתכלים על שני האזורים כאזורים שנדרשת בהם פעילות משמעותית בשנים הקרובות, גם ב-2024 אבל גם בשנים הקרובות. אנחנו מסתכלים על תוכניות לטובת צמיחה בשני החבלים הללו.

אנחנו עובדים גם עם הגורמים המקצועיים וגם עם גורמי המו"פ, מכוני המחקר, כמובן שאנחנו מסתכלים על עבודה שנעשתה בעמל מאוד מאוד קשה במשך השנים האחרונות יחד עם משרדי ממשלה נוספים – נגב גליל, משרד הכלכלה ומשרדים נוספים – ואנחנו מאוד מאוד מקווים שתהיה לנו היכולת לכל הפחות להחזיר את המצב, אבל זה לא מה שהיינו רוצים, אלא גם את היכולת להגדיל ולהרחיב את הפעילות תוך כדי.

במהלך חצי השנה האחרונה בחרנו תשעה מרכזי חדשנות חדשים כששניים מהם, אחד נמצא באזור העוטף ואחד בקריית שמונה. המצב בעוטף לצערנו – או לשמחתנו, אני לא יודעת – קצת יותר טוב והמרכז כבר התחיל לפעול, אבל בקריית-שמונה אנחנו לא רואים את היכולת להתחיל ולהפעיל מרכז כשהעיר עוד מפונה ואנחנו מקווים שיהיה אפשר בכלל להפעיל את הפעילות שם.

אנחנו בהחלט מסתכלים על תוכניות העבודה גם עם המטה במשרד רוה"מ לגבי תוכניות צפונה וגם לגבי תקומה, ובהחלט מחזקים את ידיכם, את הפעילות ואת שיתוף הפעולה בתקווה שבאמת נצליח לעשות הרבה מעבר ולא רק להחזיר את המצב לקדמותו, לגרום לאזור הזה להיות אטרקטיבי, עם תוכניות צמיחה משמעותיות. תודה רבה.

תודה רבה, סלעית. אני מתכבדת לבקש מחכ"ל ענבר בזק מהגליל העליון.

הדבר הכי חשוב שכחת לציין – ילידת קיבוץ דן. גם אני מצטרפת פה למה שעדי סיפרה, לגדול בגליל – ידענו מלחמות, ידענו טילים, זיכרונות הילדות הראשונים שלי הם מהריצה בלילה למקלט. ידענו, גדלנו, אנחנו אוהבים את האזור, אבל תקופה כזאת, כמו שאנחנו עוברים עכשיו, הגליל לא ידע. קודם כל עצם הפינוי, עצם הפינוי זה משהו שבאמת קשה לתאר עד כמה הוא פוגע בחוסן גם הכלכלי וגם האזרחי. אימא שלי בת 87, 67 שנה בקיבוץ, בחיים לא פונתה עד עכשיו, גידלה ילדים במלחמות, אבל הפינוי הממושך הזה יוצר גם תחושה של חוסר ביטחון שהולכת ומתעצמת. יותר ויותר קשה להחזיר את האנשים כי בעצם אומרים: אוקיי, אם עד עכשיו פיניתם אותנו והמצב רק הולך ומחמיר, מה השתנה ולמה להחזיר אותנו?

מדברים פה עכשיו על היום שאחרי, אני רוצה לדבר על מה שקורה עכשיו מבחינה כלכלית. האזור בקריסה. האזור בקריסה כלכלית. עסקים נסגרים. חברות ההייטק פשוט התאיידו מהאזור. זה אחרי תקופה של שנים של מאמצים, מאמצים של המגזר הפרטי, המגזר הציבורי והרשויות, כל כך הרבה השקיעו כדי לייצר את כל הטוב הזה של כל קהילת הפודטק – וזו גם איזושהי דוגמה נהדרת לשיתוף פעולה בין רשותי – וקריית-שמונה, והקיבוצים והמושבים. יש פה איזו פנינה בגליל ואנחנו רואים את הדבר הזה ב-8 חודשים האחרונים הולך ומתפורר לנו מול העיניים.

הדבר הכי מתסכל בתקופה הזאת זה להרגיש שפה, בבית הזה, בכלל לא מבינים את האירוע. אנחנו עולים כל שבוע שוב ושוב – איחרתי כי הייתי לפני כן בוועדת כספים – רצים בין הוועדות ואומרים שוב ושוב את אותו דבר. חברים, חייבים לדאוג שהאזור הזה לא יקרוס כלכלית. כי מה שיקרה ביום שאחרי – ואנחנו סומכים על הצבא, אנחנו בטוחים שיחזירו את הביטחון – הוא שאנשים יחזרו ולא תהיה להם פרנסה, וזו תהיה בכייה לדורות. אם אנחנו רוצים שאנשים יחזרו לגור בקו העימות אנחנו חייבים לוודא שהפרנסה תישאר.

עם כל מה שאמרו כאן, אני לא אחזור על הפתרונות ליום שאחרי, אני רוצה לבקש לדאוג לעכשיו. לעכשיו. כי עכשיו האזור קורס וצריך לדאוג כבר עכשיו שעסקים יצליחו לשרוד. גם עסקים בענף ההייטק אבל כל העסקים, אם זה בתיירות ואם זה בחקלאות, להזרים עכשיו את הפיצויים שיאפשרו להם לשרוד, להאריך את מתווה החל"תים. מה שקורה זה שאנשים שכבר קיבלו חל"ת והסתיים באפריל מתחילים לחפש עבודה, אז גם כשיוכלו לחזור לאזור העסקים לא יוכלו להתפתח כי כבר לא יהיו להם עובדים ולעובדים לא יהיה לאן לחזור כי כבר לא יהיו עסקים.

אז אני שוב אומרת – וחבל שאין פה חברי קואליציה או שרים לשמוע – הכסף שתשקיעו עכשיו להחזיק את המקום, לשמר את הקיים, הוא עשירית ממה שיהיה צריך להשקיע אחרי שכל האזור יקרוס ויהיה צריך לבנות את הכול מחדש. אז בבקשה, בהחלטת הממשלה שכבר קיבלתם תדאגו להציל את כלכלת הצפון כי אחרת באמת ייקח פה עשורים לשקם אותה.

תודה, ענבר. אני חושבת שהבית הזה מבין היטב את המצב, מי שלא באירוע זה ממשלת ישראל. אני מקווה שבעקבות ההחלטה אתמול היא תיכנס לאירוע.

אני רוצה להגיד משהו עצוב. בכניסה הנה פגשתי מישהו, אחד מחברי האופוזיציה שהכי אכפת לו מאתנו ואני מקבלת ממנו טלפון לפחות פעם בשבועיים: מה קורה? מה אתם צריכים? והוא אמר לי: איזה יופי לראות אותך, באתם לעוד יום שתדברו ולא יקרה כלום? זה מה שאנחנו מרגישים ואנחנו ממשיכים בכל זאת לבוא, לנסוע בפקקים והכל כי אין לנו דרך אחרת. שלמישהו כבר ייפול האסימון שזה לא בשבילנו, זה בשביל המדינה, המדינה צריכה את קו העימות, המדינה צריכה שם את האנשים. צריך להבין שחלק מזה שאנשים יחיו שם זה שתהיה להם פרנסה.

נכון. תודה רבה, ענבר. מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההייטק הישראלי.

בוקר טוב. אני מנכ"לית איגוד ההייטק הישראלי, מייצגים את ענף ההייטק ודואגים לו. אנחנו דואגים לו בשנתיים האחרונות יותר משדאגנו לו אי-פעם ואנחנו מאוד מאוד דואגים גם להייטק בצפון. יש קולות שבאמת המדינה ויתרה על הצפון וזה נראה שיותר מזה היא כבר ויתרה על ההייטק בצפון, וזה משהו שהוא מאוד מאוד עצוב.

אני אפתח במילה אישית. ענבר מקיבוץ דן, אני מרמת הגולן, אנחנו חלקנו לאורך הקריירה משרד משותף אפילו ואני השקעתי הרבה מאוד מזמני וממרצי בלהרים את הצפון ואת ההייטק בצפון. נולדתי ברמת הגולן, בניתי בית במצפה הילה, עברתי הרבה מאוד שנים קשות גם כן מהביטחון בצפון, וכמו שאמרתם מאוד מאוד יפה ואני לא אחזור על זה, כזה עוד לא היה לנו.

אני לא רוצה לחזור על דברים כי אני חושבת שסגננתם אותם בצורה מדויקת, אבל תמיד היה קשה בצפון. קשה להביא טאלנטים והתשתיות היו קשות. אני גם הייתי באיזושהי תקופה בחיי סטארטאפיסטית ממצפה הילה, לא היו תשתיות, לא היו facilities, לא היו משקיעים, לא היה כלום. לאורך 20 פלוס שנות הקריירה שלי ראיתי איך הכול הולך עקב לצד אגודל ונבנה לאט לאט, באמת לאט, כי זה לא הקצב של תל אביב. הקצב בצפון הוא קצת יותר איטי. וסוף סוף התחיל לקרות שם משהו, ואז בשנייה אחת הכול קורס. אמרתם מאוד יפה, להרים לקח שנים, וזה התרומם לרמה שאני מאוד מאוד גאה ברמה האישית, אבל הקריסה מאוד מהירה והשיקום יהיה יותר איטי ממה שלקח לבנות. זה משהו שחייבים לשים עליו דגש היום, לא מחר, ולא לחכות שהמצב הזה ייגמר, אלא עכשיו.

כמו שאמרתם, חל"תים ולתחזק את העסקים, כי אין אופציה, הם צריכים לשרוד. ברגע שהם יעשו פיבוט ויעזבו את הסטארטאפ שלהם הם לא יחזרו כל כך מהר, ויהיה מאוד מאוד קשה לשקם את זה. אני לא יודעת למי אנחנו מדברים אבל זה המסר.

תודה רבה, מאיה. יואב קדר, מנהל תיק מעסיקים בתוכנית "תעסוקה שווה", בבקשה.

שלום, אני מגיע לכאן בשני כובעים, אני גם תושב הגליל המערבי, תושב מפונה ממושב בצת, וגם עובד בתוכנית של משרד העבודה, של זרוע התעסוקה. אנחנו מקדמים את השילוב של הגיוון התעסוקתי בנושא קידום עובדים עם מוגבלויות בעולם התעסוקה ומלווים מעסיקים בכל אזור הצפון וחיפה ובחלקים נוספים בארץ מטעם המשרד בכל התהליכים שקשורים בקידום והיעדים שהחוק דורש.

אני רוצה להעלות פה ברשותכם את נושא שילוב ההון האנושי. פיתוח תעסוקתי הוא חשוב, הוא נדרש, התושבים רוצים לחזור, התושבים רוצים שיהיה להם ביטחון, זה מובן, אני גם נמצא במקום הזה, וגם חשוב לנו מאוד שתהיה הזדמנות. עולם התעסוקה הוא מורכב, הוא עולם תחרותי מאוד ולא פשוט להתנהלות, אז על אחת כמה וכמה כשמדובר באזורים פריפריאליים וכשמדובר באנשים שעוברים איזשהו מהלך שמשנה את כל אורח החיים שלהם פתאום באמצע החיים ואין סיבה שהם ייוותרו בשול, גם עם תושבי הצפון וגם עם תושבי אזורים אחרים.

אז אני בעיקר רוצה לבקש מכם לשים את זה במקום משותף יחד עם כל תהליך הפיתוח התעסוקתי כי מקומות עבודה זה אנשים, יישובים זה אנשים, מדינה זה אנשים, וחשוב לי שנוכל לראות את הדברים בצורה משותפת ומשולבת. תודה על הזמן ותודה על הדיון.

תודה רבה. גברת עינב חיים סייג, פורום ההייטק, בבקשה.

שלום ותודה על הדיון. עינב חיים סייג, אני טכנולוגית, לשעבר עובדת מערכת הביטחון, היום יזמת ההייטק וחברה של פורום ההייטק למען ישראל. אני לא חושבת הצפון כיום אבל ישראל וההייטק מאוד מאוד יקרים ללבי.

הדבר הכי בולט ששמענו פה היום ושאנחנו מרגישים וחווים זה פשוט אי עשייה. אי עשייה. מצב של שיתוק זועק לשמיים. וכמי שעבדה במערכת הביטחון שנים רבות בסביבה של האנשים שעושים יום-יום את הבלתי ייאמן בלי לקבל על זה קרדיט ובלי שאף אחד יודע מה הם עשו ואם בכלל זה נעשה, אנשים שנחושים ואוהבים את המדינה, אני פה רק לבקש לצאת ממוד השיתוק ואובדן העשתונות הזה ולומר שזה גם אפשרי. יש לנו פה את האנשים, אנחנו שומעים פה על יוזמות מדהימות, האנשים שעושים בשטח, שאוהבים את ישראל.

חשבתי בדרך על FDR. FDR, בזמן של ה-great depression בארצות הברית, הוא זה שהביא רוח העשייה והיציאה מהדיכאון ע"י בניית גשרים, סכרים, עידוד תעשייה, עידוד חקלאות, יוזמות ציבוריות. אז אולי אנחנו צריכים את ה-great deal פה בישראל. למי ששומע פה בוועדה, ואולי לכנסת ולממשלה, אני אומרת, יש סטארטאפים מדהימים, אולי תהיו לקוחות שלהם? אולי תחברו להם לקוחות? אולי תורידו תהליכי רכש ותניעו דברים? תבנו, תיזמו, תתחברו אליהם, תעשו? אין לנו פריבילגיה, אנחנו לא מוותרים על הצפון ובואו פשוט נצא מזה.

להתחיל בכל הכוח ולאט-לאט להגביר.

חד-משמעית.

ד"ר אורית דגני דיניסמן, בבקשה.

נעים מאוד, ד"ר אורית דגני דיניסמן, אני מגיעה מקיבוץ שניר בצפון. אני שמחה שהגיעה לפה נציגות גדולה של תושבי הצפון והגליל. גם הייתי מאחורי הקלעים בהכנות. אני חושבת שהדיון הוא מאוד מאוד מאוד חשוב, חשוב בשתי רמות: אחת, קודם כל לשים אופק ותקווה לצפון. באתי מוועדת הכספים, דיברנו על הצרכים של היום, ישבו שם לצערי בעיקר ראשי רשויות מקו שני ושלישי ורביעי, כי הצרכים הולכים וגדלים ככל שהמלחמה נכנסת ומעמיקה, ויש שם צרכים. אבל כל ראשי הרשויות מהקו הראשון והשני לא מגיעים, אולי בגלל איבוד התקווה. הוחלטה החלטה ואני מברכת עליה, אני שמחה שיש פה יום שלם של דיונים בכנסת, אבל, תראו, אנחנו 8 חודשים בדבר הזה ולא היו צריכים את היום הזה אם היו התשובות ביום הראשון.

ספציפית לנושא ההייטק, זאת התקווה שלנו. יושבים פה חבר'ה צעירים שאוהבים את הגליל, רוצים לחיות בגליל, זה פתרון מטורף ונכון לפריפריה, ליכולת לעבוד מרחוק, ליכולת להצמיח. ציינתי את הנושא של תקווה – כל שקל שישקיעו היום בתעשיית ההייטק בעצם יביא הון אנושי איכותי, גם ישאיר את התושבים של הגליל אבל גם יביא אוכלוסייה נוספת לגליל ומבחינתנו זה הדבר המרכזי. אחרי שדיברנו על הצרכים, לצערי אושרה תוכנית ממשלתית עם המון המון חוסרים, עוד רק אישרו וכבר קיצצו, כמו ממ"דים, כיתות כוננות, מרכזי חוסן והמון צרכים נוספים. פה, בנוסף לכל החוסרים האלה שצריך להשלים, בעיקר להשקיע בתקווה וביום שאחרי.

תודה רבה, אורית. אין ספק שהצפון צריך להיות מנוע צמיחה למדינת ישראל עם פוטנציאל מטורף. מר דוד זגדון, מנכ"ל מיגל, בבקשה.

מיגל זה מכון מחקר, אנחנו לא משותקים, מיד בשבוע השני פיזרנו את כל החוקרים בכל הארץ, לאט-לאט הם מתחילים להתכנס חזרה ואנחנו רוצים גם להמשיך לכנס אותם באזור הצפון לקראת שנה הבאה, עם הלימודים, שתהיה להם אלטרנטיבה להתחיל ללמוד. אני חושב שמה שאתמול התקבל בממשלה זה צעד חשוב כי בסיכומו של יום מה שחשוב זה שאנחנו כן נפעל עכשיו. אנחנו צריכים בסוף להביא את כולם חזרה לבית נקי ולא שרק כשתיגמר המלחמה נתחיל את השיפוצים. אם נתחיל את השיפוצים אחרי המלחמה – זה מטאפורה למה שקורה בעצם כי בכל דבר שאנו צריכים לטפל צריך לטפל כבר היום ולא לחכות. לכן אני חושב שזה הצעד שנעשה אתמול.

אנחנו מנסים לעשות את זה, לקדם דברים, לקדם יותר דברים לאנשים שנמצאים באזור המרכז, שיחזרו חזרה, את המעבדות, אותו דבר לגבי הסטארטאפים, שיתחילו לנוע צפונה ושברגע שתיגמר המלחמה, אחרי תקופה קצרה הם באמת יהיו בצפון, ולא שרק אז יחשבו האם הם מגיעים לצפון או לא. אני חושב שזו המטרה שאנחנו צריכים להציב כאן, גם בוועדה, גם כל האנשים החשובים שיושבים מסביב לשולחן הזה, במשרדי הממשלה, להתחיל לפעול היום.

תודה רבה. גברת שרון אנגל אדם, מנהלת האגרי-פודטק בגליל, בבקשה.

המנהלת היא שותפות שקמה באופן וולונטרי ע"י 14 שותפים במרחב. יש שני מושגים שלא כל כך עלו פה בשולחן ומאוד חשוב לי להגיד אותם. כל האקוסיסטם הזה קם בזכות, אחד, ההייטק, אבל הוא נובע מיסודות של חקלאות מאוד מגוונת, ממינוס 200 בכנרת עד 1,200 למרגלות החרמון. בעצם יש לנו את כל סוגי האקלים והקרקע, בזכות זה יש את מיגל מו"פ צפון. הסטארטאפים הם אוריינטד לחקלאות ולפודטק. זה לא משהו שאפשר לשכפל לאזורים אחרים. זה נכס של המדינה שכבר בא לידי ביטוי וכבר קרה, וזה מה שאנחנו עלולים לאבד.

מושג שני שלא שמעתי ומותר להגיד אותו הוא ציונות. זאת הציונות החדשה. חבר'ה, כולנו התערערנו ממה שקרה ב-7 באוקטובר. זו עכשיו הקריאה שהמדינה צריכה להשכיל ולהבין ולהביא משאבים משמעותיים, אם נצליח להחזיר את מי שעזב ואם להביא את החדשים. אנחנו נורא נעימים, אנחנו נורא שקטים, אבל, חבר'ה, זה זעזוע. אנחנו במלחמה למעלה. תסתכלו כמה הודעות מהמועצה אנחנו מקבלים על התרעות מדי יום. בתל אביב, בירושלים, הכול חזר לקדמותו, אנחנו במלחמה. אני קודם קפצתי כי הייתה את הקריאה של קריית-שמונה, את הצבע האדום. זאת מלחמה אמיתית, זה לא היה, זה עכשיו, אז משהו חייב לקרות פה. תודה.

תודה רבה. נעבור לנציגי משרדי הממשלה. גב' בתיה הררי, ראש תחום בכיר מקרו-כלכלה, משרד ראש הממשלה, בבקשה.

הקשבתי כאן לכל מה שנאמר ורשמתי לי, הדברים יועברו הלאה וככל שיהיו צרכים אנחנו נדאג ונטפל בהם.

תודה רבה. משרד הכלכלה, גב' יעל ענטר רוסט, בבקשה.

בשנה וחצי החולפת משרד הכלכלה עובד על התוכנית הלאומית לצמיחה כלכלית שמטרתה לזהות מוקדים כלכליים משמעותיים במדינת ישראל ולפעול כדי לחזק אותם בכלים ממשלתיים, לחזק את שיתופי הפעולה במסגרתם. באזור הצפון, דיברו כאן הרבה על הפודטק, יש המון תעשיות ביטחוניות, תעשיות בריאות והמשרד באמת שואף לעבור ממש בזמן הקרוב ליישום של התוכנית הזו בכלים אופרטיביים בהחלטת ממשלה, שאנחנו מקווים שתעבור, בהוראות מנכ"ל, והמשרד פועל המון כדי לקדם.

מעבר לזה, החלטת הממשלה שעברה אתמול מקצה כמעט 40 מיליון לכלים של המשרד באמת כדי לקדם את אזור הצפון, גם את העסקים, גם את הפודטק וגם כספים של רשות השקעות בסכום של 30 מיליון שקלים. המשרד כמובן רואה חשיבות מאוד ניכרת ומאוד משמעותית בצמיחה ובשיקום של אזור הצפון ואזור הדרום ואנחנו עושים מאמצים לפעול.

תודה רבה, יעל. אחד האתגרים הוא שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה השונים כי אנחנו מגלים, במיוחד כשיש כל כך הרבה, שזה אתגר מאוד גדול.

עידוד השקעות, שבאמת אמור לחזק את התעשייה, גם את תעשיית ההייטק, כדי לתת עוגנים, עכשיו בשנה הכי נמוכה מ-2008. אנחנו מדברים על תקציב של 140 מיליון, כשב-2008 הוא היה 260. במקום לעלות ירדנו.

בתקציב האחרון המדינה צמצמה את כל התקציבים של ההשקעות ושל המחקר.

זה לא משהו שיעזור לנו בצפון לפתוח עוגנים.

נקווה שיהיו מענים במסגרת החלטת הממשלה. רפי נבו, איגוד התעשייה הקיבוצית והתנועה הקיבוצית.

שלום, תודה רבה. אני מאיגוד התעשייה הקיבוצית ומהתנועה הקיבוצית, זה שני גופים מחוברים. באתי להתמקד בתמונה הגדולה, בתעשיות שנמצאות לאורך הקו, רובן מפונות. לפנות תעשייה גדולה וכבדה לאזור אחורי, או למעשה לשחק חתול ועכבר עם הירי של החיזבאללה ולהגיע בהתגנבות של עובדים כל יום מחדש למפעלים בצפון, זה מתיש ומייאש וגורם לעזיבה של תעשיות. למשל, "אל-קם", יש כבר בקשה מלקוחות שלה לפתוח בדרום אמריקה מפעל, "עדשות חניתה" שעוזבת את הקיבוץ, וגם חברת סטארטאפ מאוד ידועה באזור, ביראון, שנקראת "אגרוסקאוט" שבעצם עובדת מרחוק.

אני רוצה להדגיש את הסכנה להמשכיות ועתיד התעשייה בכלל, כי אנחנו לא מעודדים סטארטאפים רק בשביל שהם יהיו סטארטאפים ואחר כך יעשו אקזיט וילכו, אלא אנחנו רוצים שיהפכו אותם כתעשייה. אם אין להם את העתיד התעשייתי להמשכיות עסקית, המשכיות רציפה, אז לא נראה שם מועסקים ולא נראה שם כלכלה והעתיד הזה הוא עתיד שצריך להדאיג מאוד. אני לא רואה התייחסות בהחלטת ממשלה לנושא הזה. זה אחד מהחורים בגבינה הזאת.

דבר שני, רשות ההשקעות לא תומכת בסטארטאפים, היא תומכת רק בתעשייה. זאת אומרת, אין בתקציב – סופר פה שיש תקציב לרשות ההשקעות – משהו שיכול לעזור לסטארטאפים אלא אם הם הופכים להיות תעשייה. תודה.

תודה רבה. אנחנו נבקש בישיבות המעקב שלנו התייחסות גם לנקודות שאתה העלית. מר אופיר כהני, ראש מטה מנכ"ל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי.

קודם כל אני מחזק את היום כמובן. אנחנו כמשרד תומכים. השר והמשרד תומכים מתחילת המלחמה גם בדרום וגם בצפון ובקשר שוטף עם ראשי הרשויות. השר מבקר בשטח פעם בשבוע, נפגש עם כל מי שצריך ומקדם את הדברים מול משרדי הממשלה. אנחנו תומכים גם ברשויות המפונות וגם ברשויות הקולטות. לדוגמה, ברשויות הקולטות פתחנו מתחמי עבודה מרחוק. בטבריה לקחו בניין ישן של בנק הפועלים והפכו את הקומה השישית למתחמי עבודה מרחוק, את הקומה הראשונה למקומות לילדים, את הקומה השנייה למבוגרים באמת כדי לתת מענה שלם גם במקומות המפונים.

אני חוזר רגע אחורה להחלטת הממשלה שעברה אתמול, אחרי מאבק מאוד מאוד גדול גם של המשרד, וגם של השר אישית, והמשרד היה שותף מוביל בהחלטה. המשרד הוא המשרד ששם הכי הרבה מתקציב המקור שלו, מתקציבו הפנימי, בתוך ההחלטה, כ-30 מיליון, כשאנחנו מקבלים סדר-גודל של 70 מיליון ונתכלל עבודה של 100 מיליון בדברים מרובים, שקשורים כמובן גם לתחום התעסוקה וההייטק, אם זה צעירים ואם זה התמיכה ב-40 מיליון בתל חי. במסגרת התמיכה שהולכת להיות, אנחנו שותפים שם בסעיף הזה.

באופן כללי אני אדבר על מה שהמשרד עושה בתחום בשנים האחרונות, בין היתר מבנה המעבדות בקצרין שאנחנו תומכים בו ולמצוא את הדרך הנכונה גם להצליח לתמוך בזה למרות קשיים טכניים שקיימים שם. הקמנו בשנים האחרונות מתחמי עבודה מרחוק, גם בצפת, גם בקצרין, גם בגולן, גם בתפן, ובהחלטת הממשלה הזאת נלחמנו להכניס עוד 7 מיליון כדי להקים מתחמי עבודה מרחוק בשביל העתיד, בשביל השיקום והפיתוח. אנחנו כבר עכשיו נתמוך במתחמי עבודה מרחוק כדי שכשהתושבים יחזרו הם יוכלו לעבוד מרחוק איפה שהם יבחרו לעבוד.

אנחנו כמובן שותפים עם רשות החדשנות בשיח שוטף – אני וסלעית בקשר טוב – במרכזי החדשנות ובכל החלטת הממשלה שהתקיימה עכשיו. חיברתי את סלעית ביחד למשרד רוה"מ, שהוביל את ההחלטה, גם לקראת ההחלטה הבאה. יש לנו גם קול קורא שהוצאנו שנה שעברה בפעם הראשונה למיזמי תעסוקה, לתמוך בחברות שרוצות להקים שלוחות בנגב ובגליל ולפתוח שלוחות חדשות או להקים מאפס חברות ומתחייבות בפנינו ל-15 עובדים. שנה שעברה הוצאנו את זה קול קורא ראשוני, למדנו ממנו הרבה והשנה נוציא את הקול הקורא עם ייחודיות יותר לעולם ההייטק/משרות שמכניסות שכר גבוה.

אלה הדברים החשובים שרציתי להגיד. ורק להגיד לגבי הרדיוס של ההחלטה שעברה אתמול – למרות שזה לא בידי כמשרד אבל כחלק מכל הממשלה – היא מדברת על מענים מיידים ל-0 עד 5, וכמובן לאוכלוסייה המאוימת. יש הגדרות מלאות לכל מה שנכנס בהחלטה. בהחלטה הבאה הרצון שלנו הוא כן לגדול – כמובן שצריך להצדיק את זה בכל הטיעונים שנדרשים – ולהסתכל על כל הצפון, ובייחוד על 0 עד 9, ואם נצטרך אז גם יותר. כמובן שהמשרד שותף באופן מלא ביחד עם השטח כדי להציג את זה הממשלה.

תודה רבה. זו תהיה קריאה שלנו כהחלטה לגבי הרחבת האזור הגאוגרפי. אני רוצה לציין שנמצא בזום גם מר צח בסול, רפרנט תקשורת באגף התקציבים במשרד האוצר, ששומע את כל מה שנאמר כאן. רינת שפרן, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בבקשה.

מבחינת המשרד, ההשקעה הגדולה שלנו כרגע היא בעולמות ההייטק, מנועי הצמיחה בעיקר הכלכליים בצפון, והתמיכה של המשרד במיגל. מיגל, מכון מחקר בתמיכה ממשלתית מזה עשרות שנים ברמה של כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה. מיגל שחקן מרכזי בהקמת האקוסיסטם של הפודטק והאגרוטק בצפון. אני מקיבוץ ניר ויש נציגות מכובדת מאוד לקיבוץ בישיבה הזו, אז אני קודם כל מאוד מאוד גאה ושמחה להגיד שכבת הצפון אני זוכרת את מיגל בתור גורם משמעותי, גם חינוכי וגם מחקרי, וגאה מאוד בפעילות שלו.

אני אעדכן את הוועדה שבהחלטת הממשלה האחרונה של השיקום הוכנס תקציב לצרכים מידיים של מיגל לעידוד חזרת חוקרים לצפון, אפילו לא לצפון הרחוק אלא לדרום העמק, כדי להמשיך באמת את הפעילות המחקרית. אנחנו מאוד גאים במיגל על רצף הפעילות שהוא מייצר גם בזמן הזה, וגם כמובן מחויבים להמשיך לחשוב על האפשרות שלנו לסייע להמשך הרצף המחקרי, בעיקר להמשך הפעילות העסקית. מיגל הוא בראש ובראשונה גוף שעושה מחקר יישומי מוכוון מספור, עם פעולות מסחריות ומשמעותיות.

כמו שציינו פה לפני מנגב גליל, אנחנו מחכים מאוד להחלטת ההמשך להחלטה של פיתוח הצפון ולא רק השיקום שהיה עכשיו, את מנועי הצמיחה העיקריים אפשר יהיה להכניס שם. זה חשוב מאוד ואני גם רוצה לבקש את עזרת הוועדה להתחיל לעבוד על ההחלטה הבאה. תודה.

תודה רבה, רינת. שי קורן, בבקשה.

שי קורן, רשות ההשקעות. מכיוון שהרשות הוזכרה פה אני אציין שכן יש מסלול שמתאים לסטארטאפים וגם שני סטארטאפים מקריית-שמונה נהנו ממנו אחרי המלחמה. מדובר במסלול 4.18. הזכירו פה התאמות אז אנחנו בשאיפה גם לבצע התאמות בשנה הבאה למסלול הזה. עתיד להתפרסם בקרוב מקצה נוסף שיתאים גם לסטארטאפים באזור עדיפות לאומית, עם מענקים מוגדלים ככל שהם יותר מרוחקים בפריפריה.

בנוסף, בעקבות החלטת הממשלה גם ניישם מסלול, כמו שאנחנו מיישמים עכשיו, עם מנהלת תקומה לשיקום וסיוע לעסקים לשימור הפעילות שלהם בצפון, ומסלולים נוספים שעתידים להתפרסם במהלך המחצית השנייה של השנה, שזה ייצור מתקדם להעלאת הפריון שמיועד לתעשייה קיימת, ומסלול מענקים על פי החוק לעידוד השקעות הון שפתוח להגשה כל השנה.

תודה רבה. אני אסכם את מה שנאמר כאן. ראשית, אני רוצה להודות לכל המשתתפים. עבורי זה היה דיון מאוד מרגש לפגוש כל כך הרבה פטריוטים ציונים, אנשים כל כך טובים. אני חושבת שלכולנו – וזה עבר כאן כחוט השני – יש ציווי ערכי לצפון כחבל ארץ מרכזי. אני ביקרתי בצפון כמה פעמים במהלך המלחמה ואני מאחלת שבמהרה הוא יהיה שוקק חיים כמו שהוא היה בכל התחומים – תיירות, חברה, חינוך, ישובים, כבישים, פקקים – באמת שיחזור במהרה. הציווי הוא כלפי האזרחים הקיימים כיום אבל גם כלפי הדורות הבאים.

אני חושבת שמה שעבר כאן היום זו באמת שותפות הגורל של כולנו כאזרחים במדינה הזאת. זה כורח. אין לנו ברירה אם אנחנו רוצים עתיד למדינה. אז אין לנו ברירה אלא לוודא שהצפון והדרום חוזרים להיות ואפילו יותר. אני לא אוכל לצאת לסיכום גם לפני הקריאה שאני מניחה שכולנו שותפים לה – שהחטופים והחטופות יחזרו במהרה.

עכשיו להחלטות האופרטיביות. ועדת המדע שמעה בצער רב על הפגיעה האנושה באקוסיסטם בתשתיות של המו"פ בצפון, בכוח האדם הפעיל בתחום ההייטק, על העתקת מפעלים, על הגירת חוקרים, על פגיעה ברציפות התפקודית בעבודת מכוני מחקר ומעבדות החדשנות בכלל יישובי הצפון. הוועדה רואה חשיבות במיקוד המאמץ והפיכת אזור הצפון לחממת חדשנות, לאקוסיסטם, כמו שציינתם, בפרט בתחומי האגרוטק, הפודטק וקוראת לממשלה להמשיך ולפתח תחום זה.

הוועדה גם קוראת לממשלה להתחיל ולקדם החלטות המשך לטווח הבינוני והארוך כי ההחלטה שהתקבלה עכשיו מדברת על הטווח המידי והקרוב. הוועדה מבקשת לקבל עדכון ממטה היישום שמוקם במשרד ראש הממשלה. אנחנו נבקש לקבל במידי, עוד בכנס הזה, שני עדכונים, עדכון ראשון בסוף חודש יוני, מאחר שהכנס הוא קצר, שיסקור את שלב ההתארגנות, את המסגרת התקציבית, את ההערכות בשלב המידי והקרוב, איזושהי סקירת מצב על הנושא שלנו כמובן; והעדכון השני לקראת סוף הכנס, במהלך יולי, טרם סיום הכנס, שבו אנחנו נבקש לקבל התייחסות, לוח גאנט רב-שנתי במונחים של לוחות הזמנים שמטה היישום יעשה שיכלול אבני דרך מרכזיות, כולל מסגרות התקציב, התייחסות ספציפית לעולמות התוכן של האגרוטק, פודטק, חברות ההזנק והייטק בכלל.

בחינה והגדרה של האזור הגאוגרפי – זה עלה כאן שוב כחוט השני, לגבי הצורך להרחיב את הגבול הגאוגרפי וגם יש לזה עיגון בהחלטת הממשלה בעמוד 43. הרצון שלנו להרחיב את הגבול הגאוגרפי כי זה לא קו דיכוטומי, זה הרבה מעבר. כל זה במציאות של חוסר ודאות, אז גם אם אפשר ההתייחסות על קבועי זמן שונים כי הלחימה נמשכת, אם חוזרים, אם לא חוזרים, והיערכות למציאות של חוסר ודאות. זה גם עלה כאן.

הוועדה מבקשת לחדד כי ועדת היישום תיתן דעתה על האינטרסים השונים של בעלי העניין בהתאם לנסיבות. למדנו כאן שיש כאן הרבה מאוד מומחי תוכן של האזור, יש כאן הרבה מאוד ידע, צריך לשאול אותם – דיבר יעל לובן מנורטק, מנהלת האגרי-פודטק, פורום ההייטק – יש כאן הרבה ידע ותורה שהם צריכים להיות לפחות ברמת שיתוף. בכל תוכנית העבודה יש הרבה מאוד בעלי עניין, אם זה אשכול מוניציפלי, אם זו הרשות המקומית, אם זה החברות הכלכליות, אם זה מנהלת האגרי-פודטק הצפוני, אם זה הגופים, כל מפעל בגופו.

אני רוצה להרים איזשהו דגל לגבי הרשות לחדשנות. רשות החדשנות היא גוף נפרד ממשרד המדע ולכן צריך לתת את הדעת שגם הם מקבלים את המשאבים הנדרשים לעבודה הברוכה שהם מקדמים. יש מורכבות אינהרנטית בכל המדינה בין צרכים של מרחב כפרי לבין צרכים של ישויות עירוניות, אז גם פה צריך לתת את הדיוק. ממה שאני ביקרתי במנהלת תקומה, הם נותנים דעתם על הגיוון ועל השונות הזאת.

רק שבצפון אין מנהלת תקומה.

נכון, אבל כמו שאמר רביבו, בעולם מתוקן לא היה צריך גם היום את מנהלת תקומה, יש קבינט חברתי-כלכלי, יש קבינט ביטחוני, יש קבינט מדיני ואמור להיות פורום מנכ"לים של משרדים ממשלה, זה יכול לעבוד אם באמת זה יהיה כמו שצריך.

הוועדה קוראת לממשלה לבחון את הקריטריונים שמבוססי המרחק מהגבול בשיקולי הפיצוי, תוך התייחסות לטענה ששמענו כאן ש-0 עד 5 לא נותן מענה מספק, לא לאוכלוסייה ולא לחברות שנפגעות. זה גם עלה כאן כחוט השני.

הוועדה ממליצה לבחון – ואת זה גם ציין חה"כ אליהו רביבו – מענקי שיבה לחברות הייטק, לרבות הסטארטאפים, שפעלו בגבול הצפון טרם פרוץ המלחמה, מענקי שיבה למען יחזירו את מקום מושבן לצפון. הוועדה הקוראת לממשלה לבחון את מנגנוני התמיכה במו"פים השונים בשיעור דומה לאלה שניתנים לתושבי הצפון שנפגעו. יש קצת שונות בין הדרום לצפון, אני חושבת שלא נכון לבנות מנגנונים במידתיות זהה הצפון לדרום כי זה יכול לקומם. הוועדה קוראת לתת את הדעת על סוגיות תעסוקה והון האנושי – זה עלה כאן מ"תעסוקה שווה" – לזכור שבכל קצה יש אנשים.

אני חושבת שבזה אנחנו מסכמים את רוח הדברים שחלה פה. אנחנו ניפגש בוועדה הזאת בעולמות התוכן האלה לפחות פעמיים בכנס הנוכחי, ואם כמובן יידרש אז גם בהפוגות שבין הכנסות. אני רוצה להודות לכם שוב על הדיון הזה המאוד מעמיק ועבורי מאוד מרגש. בהצלחה לכולנו. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.