פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



44
ועדת הבריאות
22/05/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 193
מישיבת ועדת הבריאות
יום רביעי, י"ד באייר התשפ"ד (22 במאי 2024), שעה 9:10

הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024

חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר
מירב בן ארי
טטיאנה מזרסקי
קטי קטרין שטרית

ששון ששי גואטה
מטי צרפתי הרכבי
יסמין פרידמן
אלו שוסטר

סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול
פנינה אורן שנידור - מנהלת שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

ד"ר זיוה חממא - מנהלת המחלקה לניהול סיכונים, משרד הבריאות

שרון גוטמן טרודלר - עו"ד, סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד הבריאות

מרינה אוסטפלד - עו"ד, ראש צוות משפטי, משרד הבריאות

ד"ר עופר גולדשטיין - מנהל היחידה הווטרינרית, שירות המזון, משרד הבריאות

תום נקש - עו"ד, ייעוץ משפטי, שרות המזון, משרד הבריאות

מירי כהן - משרד הבריאות

יוספה הולצשטיין - יועצת, משרד הבריאות

אבי גרוסמן - עו"ד, יועץ, משרד הבריאות

גל ברנס - רכז כלכלה ותעשייה, אגף התקציבים, משרד האוצר

יעקב פולג - סמנכ"ל סחר וקשרי חוץ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חגית איגרמן - עו"ד, המחלקה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שי סומך - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

קרן רוט - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אנואר חילף - ממונה על תכניות היבוא, משרד הכלכלה

אביב חצבני - מנהל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

ליאור לוי - איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

רוית ארבל - איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

רז הילמן - סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

עמיר עופר - מנהל ענף המזון, איגוד לשכות המסחר

ריבה שרון - יועצת, איגוד לשכות המסחר

ירון סולומון - המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי

אורי דורמן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

אילנה דרור - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

רחל גור - סמנכ״לית לובי 99

דן סולומון - מנכ"ל ארגון זכויות הצליאק




משתתפים באמצעים מקוונים



עודד רוז - מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-אמריקה

נעה בן שבת

מיכל דיבנר כרמל

אהובה שרון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024, מ/1742

שלום לכולם, בוקר טוב. נא לשמור על שקט בחדר הוועדה בבקשה. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות שתעסוק בהצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024.

גם את הדיון הזה אני מבקש לפתוח כבכל ישיבה בתפילה לרפואתם השלמה של כל פצועי המערכה והשבתם הביתה במהירות ובשלום של כל 128 החטופים והחטופות בעזרת השם בבשורות טובות במהרה.

ברוך הבא מכובדי סגן שר החקלאות.

כפי שכולנו יודעים את הישיבה הקודמת הקדשנו לנושא של פתיחה והצגת הדברים בצורה רחבה. החלטנו לפרוס את הדיונים במסגרת הוועדה לפרקים והפרק עליו נעבוד היום, נתחיל בפרק שנוגע ליבואנים. כמובן שיש לזה השלכות רוחביות כלפי שאר היושבים בחדר ואותם אלה שהציגו בדיון הקודם את הדברים.

את הדיון העקרוני כבר סיימנו ושמענו את הצדדים, קיבלנו גם ניירות עמדה ועברנו עליהם, כדי לייעל את הליך הדיון בוועדה אנחנו פשוט נתחיל בהקראה ותרגישו בנוח לשאול שאלות כמובן ברשות דיבור וכל אחד בתורו. מה שצריך לאשר, נאשר, ומה שצריך לשאול ולהשאיר בצד לדיון נוסף, כמובן נשאיר בצד וכך נתקדם צעד אחרי צעד בהליך החקיקה. אני יודע שיש כאן אורחים שבאו לדבר על נושאים שהם לאו דווקא יוקראו במהלך הפרק ואני אאפשר גם להם לדבר כאשר אנחנו לוקחים בחשבון שבשעה 11:00 נפתחת המליאה ועד אז נצטרך להספיק כמה שהזמן יאפשר לנו.

בבקשה, גברתי היועצת המשפטית.

אדוני, אני מתנצל אבל הדיון העקרוני לא הסתיים בהשוואה לדיון הקודם מבחינת האפליה של תעשייה מקומית. בהיבט הזה צריך להתחיל הקראה אחרי שמובטח שמה שהוצג לפני שבועיים בדיון באמת קורה מבחינת היעדר אפליה של התעשייה המקומית.

אנחנו על זה.

זה בנוסח שמונח בפנינו.

אני יודע.

אדוני, אולי לשם הפרוטוקול תודיע שלא תאפשר אפליה של התעשייה המקומית.

הודעתי את זה בדיון הקודם ואני מודיע גם עכשיו. אנחנו נשתדל להוציא מהחדר הזה ובסיום החקיקה הזו את כל הצדדים סביב השולחן מרוצים. איך יתבצע השינוי, מה יהיה הניואנס בתוך הצעת החוק כדי שתביא לפתרון, נעשה את זה תוך כדי הקראה. כך המסלול הנכון. אני אומר שוב שאנחנו ברגישות גדולה גם כלפי התעשיינים, גם כלפי החקלאים. הוזכר בדיון הקודם. כשאמרתי עקרונית, התכוונתי לזה. גם משרד הבריאות.

זאת אומרת שלא תהיה אפליה של התעשייה המקומית.

אנחנו נשתדל לגרום לכך שהחוק יצא מכאן כאשר הצדדים יהיו מרוצים.

חבל שחלק מהתעשייה המקומית לא מתחשבת גם באזרחי המדינה.

לא, התעשייה מתחשבת.

זה היה בדיון הקודם ואני אומר שוב שנשתדל להוציא מכאן חוק שיהיה מקובל על כל הצדדים. נעשה זאת תוך כדי הקראה. זאת הדרך הנכונה לעשות זאת ולכן הקדשנו בדיון הקודם זמן רב כדי לאפשר לשמוע את כל הצדדים.

בבקשה, סגן השר.

בוקר טוב לכולם, ליושב-ראש הוועדה ולכל החברים מכל המשרדים וגם לחבריי חברי הכנסת. אמרנו - ואני חוזר בצורה ברורה כי חלק מהאנשים אולי מבינים אחרת - שאנחנו בעיקרון בעד החוק, אנחנו בעד פישוט הליכים, אנחנו בעד שכמה שיותר נוכל להתקדם כי בסופו של דבר, כפי שראש הממשלה טוען ואומר באותן ישיבות, זה יביא להוזלת המחירים ולהפחתת יוקר המחיה וכל הדברים שמסביב.

כפי שאנחנו אומרים, וגם ישבתי קצת עם אלון שבעברו היה שר החקלאות ומכיר את ההשלכות של הדברים האלה, אנחנו בסך הכול מבקשים שניסו עד כמה שיותר, שגם ישמעו את כל הגורמים שקשורים לנושא הזה – ואתה אומר שתשמע את כולם - והתחשבות מקסימלית בנושא של החקלאים והחקלאות שגם כך יש להם הרבה קשיים.

יש לנו תחושה שנצטרך לפרק אותה במפגש הזה או במפגשים הבאה שכפי שאומר הפתגם לך תוכיח שאין לך אח או אין לך אחות או אין לך דודה. קודם כל, כאילו אנחנו מטעם משרד הבריאות צריכים לבוא להתנצל על השיח הזה. אני לא חושב שהשיח נכון שצריך להתקיים ואני חושב שאתה כיושב-ראש הוועדה אמור להיות המגשר בהרבה דברים למרות שאתה יושב-ראש ועדת הבריאות. לנו אין יושב-ראש ועדת החקלאות אבל כאן ברור שכיושב-ראש ועדת הבריאות אתה אמור להיות הבלם או לתת את כל האפשרויות שיתכללו בתוך החוק הזה את כל הרצונות או את כל הקשים שעד כמה שניתן. החוק הזה, לאחר שיחוקקו אותו והוא יעבור בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, ורוצים את זה מהר ואני מבין זאת, יהיה מאדו מאוד קשה להשיב את הנעשה.

לכן אני מאוד מבקש – ואני מכיר אותך שנים רבות והאדיבות שלך והסבלנות שלך היא שם דבר – לאפשר לכל אנשי המקצוע מצידנו או מצד אחדים, הארגונים החקלאיים או חברי כנסת שכן רוצים להעלות את הזוויות החקלאיות שבדבר הזה ותן להם לומר את מלוא הדברים כמובן בצורה הכי מכובדת והכי מקצועית. העיקר זה לרשום בפניכם את הדברים ולראות איך אנחנו מגבשים ומתכללים בתוך החוק הזה גם את הרצונות שלהם כי אנחנו בעד החוק אבל מעוניינים שיהיה חוק מושלם שכאשר נצביע עליו זה יהיה בלב שלם.

תודה רבה לכולם ובעיקר לכל אלה שמתאמצים להגיע לכאן.

קיימנו דיון עקרוני. גם המסר שלך ידידי סגן השר אלה מסרים שהועלו כאן גם על ידי אנשי המקצוע, גם על ידי וגם על-ידי הצד הפוליטי שמבין את הרגישות ורואה ערך בהבאת חוק מוסכם. אמרתי את זה כהצהרת פתיחה שלי ואני אומר את זה שוב. אני אומר את זה גם לכל חברי הכנסת הנוכחי. אין טעם לחזור על הדברים. אנחנו נשתדל להוביל חוק בשיתוף פעולה עם כלל היושבים עד כמה שניתן. אנחנו נתחיל בהקראה ותרגישו נוח לשאול שאלות תוך כדי. כמובן נמצאים כאן גם נציגים מארגונים וכל אחד יכול להרים יד ולשאול את השאלה אבל העיקר לשמור על סדר דיון ראוי.

אנחנו מחכים לתשובה.

אתה דיברת בישיבה הקודמת

לגבי פגישה בין משרד החקלאות לבין משרד הבריאות.

בוודאי.

אני יודע שהיא התקיימה ומבחינתי היא התפוצצה. לא קרה שם כלום.

אני אומר לך יותר מזה. יש ישיבות נוספות שנקבעו גם להיום במשרד הבריאות לאחר הישיבה הזאת יחד עם נציגי החקלאים. אני יודע את הכול. דיברתי עם כולם. ישבתי גם אני עם כולם. משרד הבריאות ישב איתם גם במהלך הימים האחרונים וגם ישב איתם בהמשך. אנחנו כרגע רק מתחילים את שלב ההקראה. תרגישו בנוח לשאול, זה בסדר ולגיטימי. אני רק מדלג על הצהרות הפתיחה כי אנחנו מבינים שהצהרות הפתיחה נועדו כדי לנסות לגשר על הפערים ואני אומר את זה מראש, לגשר עד כמה שניתן בפערים.

לא הייתי כאן בדיון הקודם ויש לי שאלה מהותית. אני מבינה שמהות החוק היא להוריד את יוקר המחיה. כולנו מסכימים.

כן.

לא מבחינתנו.

יחד עם שמירה על האיכות.

ברור שלהוריד את יוקר המחיה בלי לפגוע בבריאות הציבור. זה טריוויאלי וברור. מטרת החוק להוריד את יוקר המחיה תוך שמירה סגורה על בריאות הציבור ואנחנו רוצים לקבוע בחוק איך עושים את זה. בין היתר הורדת וצמצום בירוקרטיה, אני מבינה שאלה תקנים וכולי. בין היתר פתיחת יבוא לעוד יבואנים. כשאני קראתי את החוק, ותכף נקרא אותו, גיליתי דווקא שיכול להיות שהיא יעשה הפוך. לא מדברת על המאבקים בין משרד הרווחה ומשרד הבריאות. השאלה אם החוק ולשונו כפי שהוא באמת עומד ביעדים שקבענו לעצמנו.

השאלה היא שאלה טובה. אכן יש לנו מטרות-על, מבחינתנו, כפי שאנחנו רואים איך אנחנו רוצים להוביל את החוק כדי שבסופו של דבר נביא למצב שנוכל להביא בשורה לציבור. ככל שניווכח במהלך הדיונים שאנחנו עושים את ההפך, כנראה שלא נקדם הצעה כזאת. אנחנו יושבים כאן כדי לדון בסעיפים ולהגיע למצב שנוכל לבשר בשורה גדולה לציבור.

גברתי היועצת המשפטית, בבקשה.

אני אומר שאנחנו מדברים על נושא היבואן. בסעיף 56 כתוב שהוראות פרק זה, פרק היבוא, לא חלות לגבי ביצים טריות בקליפתן שעברו שיקוף וכן הלאה, חלב גולמי ובשר בהמות גולמי ובשר עוף גולמי. זה חשוב לומר אגב הנושא החקלאי.

הנושא החקלאי הוא לא זה. לא נעשתה עבודה. השפעה על החקלאות לא קיימת ומנסים להעביר לחקלאים את חובת ההוכחה לגבי מה שיקרה. תוך כדי זה שהם לא יהיו מסוגלים למכור את התוצרת שלהם.

אלון שוסטר, אני מבקש ממך, בוא לא נדבר בסיסמאות. אני מכיר את הסיסמאות האלה

זאת לא סיסמה. זאת חוצה. במקום להראות לחקלאים מה ההשפעה עליהם, מבקשים שהם - - -

אתה שוב מדבר באופן רוחקי. בוא ניגע בתוכן הדברים וננסה לפרק את זה אחד-אחד.

מתוך זה אין יכולת לראות מה ההשפעה. צריך לשחרר את החקלאים ואת היצרנים.

אתה שוב מתרכז בנושא המקרו ואני מבקש ממך לצלול למיקרו וננסה להבין.

נראה את התוצאות.

גברתי הזכירה כאן מספר פריטים.

הפריטים האלה הם פריטים שמדובר על הייבוא שלהם כי הם נשלטים על ידי פקודת מחלות בעלי חיים והם בסמכויות של משרד החקלאות.

אני שואל את משרד החקלאות מדוע – ככל שאנחנו רואים שהרפורמה הזאת היא נכונה וטובה למדינת ישראל - לא רואה לנכון להכניס גם את המוצרים הללו לתוך הרפורמה.

יש לנו כאן את היועצות המשפטיות לעניין התכולה של מוצרי חקלאות. ברשותכם, אני רוצה להעיר הערה שהיא מאוד חשובה בהיבט של סחר חוץ. אנחנו חוזרים מארצות הברית ממפגש של שר החקלאות עם מזכיר החקלאות וילסאק. הוא גם ציין בעל פה שהוא מתנגד מאוד לתקנות האלה וגם שלח אחר כך מכתב שאומר שהתקנות האלה ייצרו אפליה לתוצרת האמריקאית מול הייבוא מאירופה.

ראיתי את המסמך הזה.

אנחנו אומרים שבהקשר הזה, באמת אם ההיגיון והרציונל הוא להוזיל את העלויות, חייבים לפתוח את זה לעוד מדינות. אנחנו עומדים בפני הסכמי סחר עם מדינות אחרות. אם אני אחייב את כל מדינות הסחר שלנו להיות כפופים לרגולציה רק מהאיחוד האירופי, ראינו מה קורה בשמן זית.

אני לא אחדש לך אם אומר לך שהשאלה הזאת נשאלה בדיון הפתיחה. שאלתי שאלה ספציפית ואם אתה לא יודע לענות, תאמר.

יש לנו כאן את היועצים המשפטיים של משרד החקלאות.

בבקשה. מי יכול לומר לנו איך משרד החקלאות רואה את הדברים מבחינת המוצרים שנוגעים לאחריות שלו.

הלשכה המשפטית, משרד החקלאות. אדוני, לא הבנתי את השאלה כי כמו שחבר הכנסת שוסטר אמר, עוד לא הבנו את כל ההשלכות על החקלאות. חלק שאנחנו יודעים, אנחנו מתנגדים להכלה של חלק מהרגולציה האירופית ישירות על החקלאות בישראל.

ההחלטה לגבי היבוא של חלב, ביצים ובשר כמו שקבועה היום בסעיף 56.

זו פרוצדורה שונה לגמרי. כל הנושא של יבוא בשר הוא הרבה יותר מורכב כל הנושא של הפצת מחלות בעלי חיים וכולי. זה לא כמו מוצרים מעובדים או מוצרים כמו פסטה. לכן אנחנו כן עובדים גם על שינויים אצלנו אבל הם לא בדיוק השינויים האלה אלא אחרים.

המגמה שלכם כמשרד היא כן לפתוח את הייבוא של המוצרים הללו?

מדינות האיחוד, למעט משהו ספציפי שנסגר, באופן עקרוני פתוחות לייבוא בשר לישראל. שוב, יש עניינים של מחלות, הפצת מחלות. אם יש שפעת עופות, כרגע אי אפשר. יש כל מיני דברים שהם מאוד מאוד ספציפיים לנושא של מוצרים מן החי שהם גולמיים, יש עניינים של נגעים של תוצרת חקלאית צמחית טרייה. העניין הוא יותר מורגש ויותר רגיש ואנחנו עושים את הצעדים. פרסמנו גם איזשהו נוהל ואולי יהיו גם תקנות. שוב, זה שונה ממה שמוצע כאן בחוק.

אדוני, אנחנו חוזרים ואומרים שאם יש החרגה למשהו גולמי, חייבת להיות החרגה מתאימה גם למשהו מעובד כי אנחנו לא רוצים להיתקל עוד פעם באותה סיטואציה עם שאריות חומרי הדברה כאשר אנחנו נמצאים כאן שנתיים ואין הסדרה ואי אפשר להעמיד מהבחינה הזאת את התעשייה כלואה בין שני משרדים. אנחנו שמחים שיש בתוספת החרגה של גולמי. אם הגעתם למסקנה שהמשרדים לא מסכימים, תחריגו את כל שרשרת ה-... גם במעובד. אנחנו לא מבקשים לחסום את היבואנים. אנחנו מבקשים שהתעשייה תוכל להמשיך לעבוד. זה קריטי וזה חשוב.

ההערה שלך נוגעת לתוספת אבל כאן מדובר כרגע בפרק של היבוא. רק תיארתי את המצב ואמרתי שפרק הייבוא לא נוגע למוצרים האלה. לא חל על המוצרים האלה.

נכון אבל בסוף כל הדברים קשורים האחד בשני. אי אפשר לנתק את מנגנון הייבוא מהתמונה הכוללת.

זאת אומרת החקיקה מחריגה בשר, חלב וביצים?

את הייבוא שלהם. לפי פקודת מחלות בעלי חיים, לא מחלות עליהם ההוראות של הפרק הזה.

אביב, קיבלנו את ההערה שלך. בסדר. נתחיל בהקראה.

נתחיל לקרוא בעמוד 1 בנוסח שלכם שכולל חלק מהסעיפים, סעיף 54א. אני רק אזכיר שסעיף 54א הוא אחרי סעיף 53 שעוסק בייבוא מזון רגיל. אחרי סעיף 54 שעוסק בייבוא מזון רגיש וכאן יש לנו הוראות לעניין יבואן במסלול האירופי שהוא יכול להיות גם מזון רגיש וגם מזון רגיל לגביהם יש הוראות נפרדות.

3. תיקון סעיף 54א

בסעיף 54א לחוק העיקרי –

(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) על אף האמור בסעיפים 53 ו-54, יבואן נאות רשאי לייבא מזון, למעט מזון המנוי בתוספת השתים עשרה, שלא לפי הוראות הסעיפים האמורים, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

פנינה, מילה לגבי יבואן נאות.

מנהלת שירות המזון הארצי. יבואן נאות הוא מסלול שנכנס לתוקף ב-1 בינואר 2023. כדי לייבא ולזכות בהקלה – ותכף נדבר עליה בהרחבה – של ייבוא במסלול האירופי, אנחנו בעצם דורשים מהיבואן, מלבד היותו יבואן רשום, גם להיות יבואן שמנהל סיכונים ומנהל מערכת אבטחת איכות שמבטיחה את כל בחירת המוצר, מתחילת בחירת המוצר עד ההגעה שלו לדרכי השיווק. היבואן כאן לוקח אחריות על התהליך ובתמורה לזה שהוא מנהל את הסיכונים ובודק את התהליך מבחירת הספק עד שהוא מגיע למוצר, אנחנו מייתרים לו את הצורך בקבלת אישור מוקדם.

כמה יבואנים כאלה יש היום?

נכון להיום יש 350 יבואנים נאותים שמייבאים. הפוטנציאל של המסלול הזה עדיין לא מוצה. יש אפשרות להרחיב אותו. לפי הערכה שלנו כ-50 אחוזים מהמוצרים הרגישים מגיעים ישירות מאירופה וההיקף של היבואנים האלה עומד על כ-500 יבואנים.

אמרת 350.

הפוטנציאל.

זאת אומרת, אנחנו מדברים על גידול של 150 יבואנים.

זה הפוטנציאל שאנחנו יכולים לספור כרגע. יש עוד יבואנים שמייבאים מוצרים שמשווקים מאירופה. זאת אומרת, שהם לא מגיעים ישירות מאירופה אלא יכולים להגיע ממדינות שליליות ולכן אנחנו מעריכים שבגדול הפוטנציאל יכול להגיע בין 600 או 650 יבואנים אבל אותם 650 יבואנים אלה מייבאים 80 אחוזים מהמשלוחים שמגיעים למדינת ישראל.

של המוצרים הרגישים בלבד?

של המוצרים הרגישים והרגילים. אנחנו מדברים על כך שהפוטנציאל של המסלול הוא מאוד מאוד משמעותי. אנחנו לא מדברים על חלק של האימוץ כרגע אבל המשמעות האמיתית של המהלך של האימוץ היא שברגע שאנחנו עושים הרמוניזציה עם הדין האירופי, זאת א ומרת שהמוצרים שמשווקים באירופה עומדים ברגולציה הישראלית. לכן, ברגע שעשינו את ההרמוניזציה הזאת, יש לנו את היכולת להרחיב באופן משמעותי את הפוטנציאל של המסלול כי בשונה מההתקדמות המהותית – ברפורמה הקודמת אימצנו רק ארבע רגולציות. עצם זה שאנחנו כרגע מוסיפים עוד למעלה מ-30 רגולציות, אנחנו מגיעים לזהות בכל ההיבטים שקשורים לבטיחות מזון.

מה יבואן נאות צריך לעשות כדי להיות יבואן נאות? לא רק סיסמה של ניהול סיכונים. תפרטי לנו.

אני אפרט. היבואן הנאות, מה שהוא צריך לעשות זה להגיש בקשה ולהתחייב שהוא מיישם שמערכת בטיחות עצמית ומתחייב לפעול לפיה.

אם זה היה פשוט, היה פוטנציאל מלא.

לכן שאלתי וביקשתי לפרט. איזה אנשי המקצוע הוא לוקח?

מערכת בטיחות מזון בבקרה עצמית. זה מה שהוא צריך לעשות. גם כאן אנחנו לא ממציאים את הגלגל. אם הגשנו ליבואנים הנאותים, פיתחנו לומדות והדרכות שעשינו ליבואנים, והנגשנו להם ונתנו להם דוגמאות לנהלים. הם צריכים לעשות נהלים מבחינת בחירת הספקים, נהלים מותנים בסוג המוצר.

חוץ מאשר לחתום על מסמכים, הוא לוקח בודקי מזון, מהנדסי מזון? לוקח אנשי מקצוע שבודקים?

זה לשיקול דעתו. יש יבואנים שיש להם מערכת רגולטורית כבר קיימת והם עושים את זה באופן עצמאי. הרעיון שלנו הוא לא לפתח תעשייה של יועצים חיצוניים. עצם המשמעות שאתה לוקח אחריות, שאתה מבין במזון. זה מה שמצופה גם מכל עוסק במזון באירופה. אתה מייצר מזון, אתה מוכר מזון לצרכן, אתה לוקח אחריות. אתה חייב להבין בהיבטים של בטיחות מזון. אם אנחנו מדברים על מזון שאתה מייבא והוא צריך להיות מאוחסן בטמפרטורה מבוקרת - אתה צריך להבין את ההשלכות. אם אנחנו מדברים על מוצר גבינות – יש לו סיכונים אחרים לעומת פסטה. אתה צריך להבין בתחום המזון. לבחירתך אם אתה מעסיק יועץ או אתה לומד בעצמך, אבל זה מה שמצופה ממך.

אנחנו יכולים לקבל את רשימת הדרישות המצופה מיבואן נאות?

בשמחה אני אוכל להציג לכם את הרשימה. זה נמצא אצלנו באתר האינטרנט ונגיש לכולם. עברנו הדרכות. זאת אומרת, פישטנו את זה וניגשנו ליבואנים, ויכולים להעיד חלק מהנוכחים כאן, שעשינו עשרות הדרכות בעניין וככל שנידרש נעשה דברים נוספים.

לחשוב לי לומר שמאחר שאנחנו במסלול הזה גם עושים פתיחה נוספת למסלול, אנחנו בעצם מאפשרים לראשונה יבוא של מזונות רגישים גם בלי שיש ליבואן קשר עם יצרן המזון, כמובן שיבואנים שינצלו את האופציה הזאת, יצטרכו לתקן ולעדכן את מערכת בטיחות המזון שלהם והנהלים בהתאם. ברגע שאתה מכניס כאן פרמטר, אין לך קשר עם היצרן, מן הסתם אי הוודאות שלך עולה, אתה מגדיל את הסיכון ואתה תצטרך להתייחס לזה במסגרת ניהול הסיכונים שאתה עושה.

מה עם ערבויות כספיות? הם צריכים להציג ערבויות כספיות?

אנחנו לא דורשים ערבות כספית. היא לא חובה. אנחנו מציעים את הפלטפורמה להגיש ערבות כספית כחלופה לאחסון בנמל. ברגע שתיק עולה למדגם, ותיק נבדק באופן אקראי או בבדיקה יזומה של מפקח בתחנת ההסגר ונשלח לבדיקת מעבדה. כאן יש לך את האופציה לשחרר בערבות את המשלוח למחסן היבואן והערבות הזאת היא ערבות חלוטה עד שאתה מקבל תוצאות. מידה והכול תקין, אתה רשאי לקחת את הערבות בחזרה אבל במידה שהמוצר לא תקין, זה בעצם ה-גרנטי שלנו שהמוצר לא יגיע לדרכי השיווק.

שאלה לגבי ניהול סיכונים. דין קופסאות קורנפלקס לא כדין עגבניות ואז יש כאן את השאלות של הסיטונאים. זאת אומרת, יש כאן להקים מערך של תוצרת.

בואי ננסה לאבחן. היום יבואן, גם אם אתה לא יבואן נאות, יש לך שרשרת לוגיסטיקה ואספקה שהיא נפרדת. דין פסטה הוא לא כמו דין ירקות. אנחנו לא מחליפים כאן את יחסי המסחר שאתה ממילא צריך לעשות אותם. כל התכלית כאן של מערכת אבטחת איכות שאנחנו דורשים מהיבואנים, זה לאותם אספקטים של בטיחות המזון. עד היום היית מגיע לשירות המזון ומהנדס היה בודק והיית אומר לו שהמסמך הזה מתאים או עומד בדרישות הרגולציה והמסמך של רשות הפיקוח הזאת מתאים, אבל היום אתה נדרש לעשות את זה בעצמך. אנחנו חוסכים כאן שעות וזמן יקר כי אם בעבר כאשר המערכת הזו הייתה טובה והיה מדובר על איקס, היום בשש השנים האלה גדלנו בעוד 20 אחוזים. זה אומר שאם כל מוצר יבוא וייבדק אצל מהנדסי שירות המזון, הייבוא כאן יהיה פקקים רציניים ואנחנו עדים לכך. גם זה קיים וגם זה לא מבטיח את בטיחות המזון. לכן אנחנו בלב שלם עברנו לשיטה החדשה.

כבוד היושב-ראש, אני רוצה להעלות נקודה.

אני גם רוצה שתתייחס לנושא שהסברת קודם.

בנושא הזה, התקנות מפלות בין יבואן ליצרן מקומי.

לפני שנייה אביב נגע בזה. עוד מעט נצלול לזה. אביב נגע בנושא האפליה. אביב, תגיד ליושב בשמחה כמה עסקנו בזה גם באופן אישי אבל גם בפומביות הדיון ואנחנו גם נעסוק בזה כאן בחדר הזה. לא נעבור לסדר היום בנושא הזה. אני לא חי עם זה בשלום.

פנינה, באשר לנושא שהעלה לפני כן יעקב פולג ממשרד החקלאות בהקשר לנושא של ארצות הברית וההסכמים שלנו איתם.

אנחנו יכולים לענות ואולי האוצר ירצה להרחיב כאן. אתמול קיבלנו את ההערות מה-TBT דרך משרד הכלכלה ובאופן עקרוני התשובה שלנו היא כלהלן. מדינת ישראל שבחרה לאמץ את דין אירופה, זה היה בשביל לעשות פתיחה אחת משמעותית וזה גוש הסחר שנבחר. אני לא אחזור על כל התועלות עליהן דיברנו בישיבה הקודמת. עם זאת אנחנו באים ואומרים שאנחנו לא נוכל לפתוח את השוק שמכל מקום אפשר יהיה להביא בחופשיות כי אז אנחנו ניצור כאן את המכנה הנמוך ביותר ואנחנו לא רוצים את זה כלפי אזרחי מדינת ישראל.

אין כאן חופשיות. לא צריך להגזים. זה לא בחופשיות.

אולי אני אחזור בשתי מילים על מה שנאמר.

אני כן אומר שאנחנו לא יכולים לומר גם אירופה וגם ארצות הברית בנשימה אחת כי זה לא עובד.

למה לא? אני אענה. דיברו על זה בדיון הקודם. אני רק אחדד את מה שנאמר. ראשית, במדינות ארצות-הברית לא כל הכללים שווים בין המדינות. שנית, השוק הגדול ביותר המרוכז ביותר עם דין אחד הוא – כך הסבירו לנו בדיון הקודם - הדין האירופי שהוא השוק הגדול ביותר. אגב, גם מסין, יפן, ארצות-הברית, מייצאים לשם על פי התקן שלהם. גל, משרד האוצר, תקן אותי אם אני טועה במה שאמרתי עכשיו. הדין הזה הוא הדין הגדול ביותר בעולם, חל על מספר התושבים הגדול ביותר עם היצרנים הכי גדולים בעולם.

אגף תקציבים. נגיד שאנחנו גם בשיח עם הנציגים האמריקאים. גם אנחנו ישבנו איתם, גם משרד הכלכלה, ואנחנו עובדים יחד איתם כדי לפתור את הבעיות. כמובן גם יש שיח עם משרד הבריאות. ככלל, המצב הנוכחי הוא שיש דין ישראלי. דין ישראלי לא טוב לא לאירופה, לא לארצות הברית, לא לסינים ולא לאף אחד כי זה הדין עם המצאה ישראלית שצריך להתחיל לייצר עבורנו. ברגע שאנחנו עוברים לדין אירופי, אנחנו בהגדרה משפרים את המצב העולמי לכולם. אנחנו לא דורשים מוצרים מאירופה אלא אנחנו דורשים מוצרים שעומדים בדין האירופי ומשווקים באירופה. היקף המוצרים שאנחנו מגדילים אותם גם ליצרנים האמריקאים, יוכלו למכור הרבה יותר וגם יצרנים מכל מדינה.

אם אתה אומר שאתה עומד בדין האירופי כי הישראלי לא מוכר בשוק מקום, האם אתה לא מצמצם את הדין הישראלי? אני לא מבינה כל כך גדולה אבל הבנתי שיש כאן סיפור של חומרי הדברה שהם נכונים לארץ ולא נכונים למקום אחר. אז צמצמת אבל לא הרחבת.

בחלק מהדירקטיבות מותר גם וגם וגם ועכשיו רוצים רק על אירופה.

אני מדברת על הכלכלה, לפני הבריאות. צמצמת את זה ולא הרחבת.

חומרי הדברה זה עניין מהחקיקה של 2021 ולא נמצא בחוק הזה. החוק הזה הוא באופן טכני.

לא, זה כן נמצא. אני אומר לך למה לדעתי הוא כן נמצא. ברגע שאתה מאמץ את הדין האירופי, בדין האירופי מן הסתם חלק מהקריטריונים הם חומרי הדברה מסוימים שהם כן בסדר וכל היתר לא בסדר.

... זה עוסק בשאריות של חומרי הדברה. בכל מקרה שעושים שינויים ברגולציה, וכל מדינות העולם עושות שינויים ברגולציה מעת לעת, השוק המקומי נדרש להתאים את הרגולציה. זה לא ייחודי לחוק הזה. מעת לעת כל המדינות בעולם משנות את הרגולציה ואנחנו לא מכירים מדינות בעולם שאימצו כמה רגולציות. לכל מדינה יש רגולציה. לישראל היום יש רגולציה שחיברה המון רגולציות לרגולציה אחת ועשתה מישמש. הסדר אומר היום שכדי שמישהו יוכל להביא מוצר לישראל, אתה צריך ללמד אותו מה הרגולציה בישראל, את כל הנהלים, תקנות וחוקים שלה ואחרי כן לשכנע אותו להתחיל לייצר עבור 10 מיליון האנשים כאן. הדבר הזה גורם לחסמי סחר מאוד גדולים ולדבר הזה שמייקרים לנו מאוד את המוצרים.

מה שאנחנו רוצים שיקרא אחרי הרפורמה הזאת זה שכמות האין סופית של מוצרים שיכולה להימכר באירופה – שוב, לא רק מאירופה אלא מכל העולם – תוכל להימכר כאן. יצטרכו לעשות התאמות. יהיו כאן הוראות מעבר מאוד ארוכות כדי שיוכלו לעשות את ההתאמות אבל התוצאה הסופית תהיה שהיקף הסחר שנוכל לקיים עם כל מדינות העולם, יהיה הרבה יותר גדול ותכף יסבירו כאן שיהיו התאמות נקודתיות למי שיידרש.

הבנתי מצוין אבל אני לא מדברת על זה. אני לא מדברת על כמה נוכל לייצר החוצה. אני מדברת על יוקר המחיה כאן ואני אומרת שאם אנחנו מאמצים את הדין האירופי, ובדין האירופי, כדי שתוכל לעמוד במוצר, וכרגע לא משנה באיזה מוצר, זה מצריך שאם זו עגבנייה היא גודלה בצורה מסוימת ואצלנו היא גודלה בצורה אחרת עם חומרי הדברה אחרים בגלל שמזג האוויר כאן הוא שונה.

גם לזה יש לנו פתרון.

את שואלת שאלה ובה שנדונה כאן בדיון העקרוני שהתקיים בדיון הקודם. אני שמח מאוד שאת מעלה את זה שוב אם כי אני כן אפשר לגעת קצת בדיון העקרוני כי אני רואה שיש כאן חברי כנסת שזה לא מחודד להם כל כך. עלתה כאן הסוגייה שיש כאן אקלים אחר שמביא איתו מזיקים שונים ולכן דורש אולי חשיבה אחרת בנושא ההדברה ושאריות ההדברה במוצרים הללו. על זה מיכל דיברה.

אני רוצה לשאול משהו יותר עקרוני. יש לי תחושה שאנחנו מסתכלים על הדברים מהחור של הגרוש. עם כל הכבוד, אני לא ראיתי שנעשתה כאן עבודה באמת רצינית כדי להבין מה הצרכים של מדינת ישראל מעבר להורדת יוקר המחיה. לחקלאות יש הרבה ערכים וסליחה, אני מתכוונת לחקלאות של הצומח. בעיניי גידול בשר וחלב זאת לא חקלאות.

מה זה לא חקלאות?

בעיניי זאת לא חקלאות. בעיניי. אני מנסה להבין האם נעשתה עבודה מלמעלה כדי להבין שאנחנו לא פוגעים בגלל שאנחנו מדינת אי, בגלל שעברנו קורונה, בגלל שאנחנו חווים מלחמות, קודם כל להבין מה הצרכים של מדינת ישראל ולשמור על זה. תחריגו את הצומח.

אפשר לבטל את הרפורמה.

לא.

להחריג את החקלאות.

להוציא את החקלאות. לא להחריג.

לא תהיה רפורמה.

אפשר למשוך את הצעת החוק.

לדאוג קודם לצרכים של מדינת ישראל.

אנחנו נגד מדינת ישראל? החקלאים? חבר'ה, בואו.

אל תכניס לנו לפה מילים שלא אמרנו. מעבר למה שגל אמר, אנחנו בנוסח הזה – וזה הגיע לדיון הבא – הוספנו ועדה מייעצת. הוועדה המייעצת תיתן מענה לכל הדברים הנוספים. זה אומר שאם יש חומר או תוסף מזון שלא מותר באירופה והוא מותר בישראל, הוועדה המייעצת נועדה בדיוק לבחון את אותם דברים באופן פרטני על בסיס ניהול סיכונים, מה אפשר להרחיב ולהוסיף לדין הישראלי מבלי שיהווה חסם וכמובן הכול בניהול סיכונים. זה לא אומר שתהיה פתיחה של הכול. הדברים ייבחנו.

כמו שלמשל נבחן שוק השום אותו ריסקתם במדינה? ריסקתם ויש לנו רק שום מסין שהוא לא שווה גרוש.

זה לא היה בדיון שלנו וזה לא תחת סמכותי.

אני מבינה אבל את אומרת שזה ייבחן. אני לא בא אליך אישית בטענות. אני חושבת שנעשים כאן דברים בלי מחשבה עמוקה ורחבה על קודם כל מה הצרכים של מדינת ישראל.

יכול להיות שאת צודקת אבל אני מייצגת כרגע את שירות המזון הארצי. שירות המזון הארצי בא בקודש קודשים לעבודה הזאת. אם לא היינו מאמינים בה, לא היינו בכלל מגישים את הצעת החוק. זאת הצעת חוק של המשרד שנעשו בה התאמות בגלל אילוצי השעה. כולנו באותה ממשלה שהחליטה לעשות את כל הצעדים במהירות הזאת כדי להביא את הבשורה של יוקר המחיה.

מעולה. יותר מדי קצת ויותר מדי מאוחר.

את יכולה להראות לנו את העבודה שעשיתם ביחס להשפעה של הרפורמה הזאת על החקלאות הישראלית? אני מניחה שעשיתם עבודת עומק.

אין עבודה כזאת.

מבחינתנו לגבי החקלאות הישראלית אין שינוי בסטטוס קוו.

זאת נראית לי אמירה דקלרטיבית.

מחסלים את החקלאות.

רציתי לדעת אם נעשתה עבודת עומק.

אפשרתי רבע שעה מהדיון היום לחזור לשאלות העקרוניות.

זה כל העקרון. העקרון הוא שלא נעשתה כאן שום עבודת עומק . החוק הזה נולד בחטא. יש לו כוונה טובה אבל חטא גדול.

בכוונה אפשרתי רבע שעה לדבר על הדיון העקרוני למרות שכבר נגענו בו כמה שעות בדיון הקודם. עשיתי זאת כי אני חושב שנכון יהיה לחדד לחברי הכנסת את ההשלכות אבל אני רוצה לומר משהו אחד. אמרתי אותו בפתח הדברים ואני חזור ואומר אותו. אנחנו נתקדם ונשמע טיעונים ספציפיים וקונקרטיים ונתייחס אליהם. אם צריך להחריג או לשנות, אנחנו נחריג ונשנה. אנחנו נעשה הכול תוך שיתוף פעולה והידברות, אבל לא לדבר בסיסמאות.

אלה לא סיסמאות. ממש לא.

לדבר בסיסמה שמבחינתי היא רחבה ולא קונקרטית, אני מכיר את השיח הזה. ישבתי ואני אשב. יתרה מזו, אני גם מתחייב שמשרד הבריאות ישב עם אותם נציגים כדי להגיע להבנות. בואו נשתדל שלא לדבר באופן הזה.

אני מנסה להבין אולי אני טעיתי, אולי אני לא יודעת כי זה רק הדיון השני שאני מגיעה אליו, האם הוצגה בפניך, אתה יושב-ראש הוועדה, עבודת מחקר עומק. כשאני רציתי לבטל את המשלוחים החיים, אני עשיתי עבודת דוקטורט, עבודה על כל ההיבטים, על כל נקודה, אבל כמה צואה הנשפכת לים מהאונייה וכאן אני לא מצליחה לראות. יכול להיות שיש לכן אני שואלת. אולי כן נעשתה עבודת דוקטורט כזאת כדי להבין מה ההשלכות על החקלאות.

אתם מפנים את השאלה הזאת למשרד הבריאות והוא לא רלוונטי לה.

אם כן, למי להפנות את השאלה?

משרד החקלאות נדרש במהלך הזמן כמה פעמים לטובת נושא החוק. אני לא יודע מה העבודות שעשה משרד החקלאות בנושא. אני כן יודע שהם הם מתנגדים לחלק מהחוק אבל כאשר צוללים לפרטים מגיעים להבנה שהפערים הם לא כל כך גדולים כמו שחשבנו באותן נקודות בהן יש פערים.

כבוד היושב-ראש, יש אי ודאות גדולה מאוד.

לזה אני מסכים.

אני לא יודע מה הם כל חומרי האריזה בתקנות. אני הייתי רוצה לראות בדיוק על כל פרט של התקנה הזאת איך זה מיושם בחקלאות במדינת ישראל.

אני מסכים. כאשר נגיע לכל פרט, נדון. על זה דיברתי.

אני מבקשת לשאול את פנינה. פנינה דיברה על יבואן נאות ואמרה את ההשתלשלות. יבואן שרוצה להיות יבואן נאות צריך לקחת את ניהול הסיכונים ולבדוק מההתחלה ועד הסוף מה קורה. אני כן שואלת כי אני לא מצליחה להבין לגבי יבואן מארצות הברית, האם הוא יכול או איך הוא יכול לפקח על התוצרת הטרייה שמגיעה למפעל בארצות הברית האם היא עומדת בתקינה של אירופה. איך הוא יכול לעשות את זה? האם בדקתם כמה זה יעלה? בסוף זה ייקר את האירוע. האם משרד הבריאות בדק כמה זה יעלה?

שאלנו גם את זה.

יש לי עוד מספר שאלות שכתבתי לעצמי.

את יכולה לשאול.

אמרת שעשו הדרכות, למי? מה השאלות שאלו בהדרכות האלה? כלומר, הפחד שלי הוא שבסוף לא נשיג את המטרות.

השאלה הזו כבר נשאלה. שאלה מצוינת . פנינה, התייחסות קצרה שלך ונמשיך.

אנחנו צריכים לומר שאת אותן שאלות היית יכולה להפנות גם אם היבואן הישראלי, היבואן שרוצה להביא מארצות הברית מכיר את הרגולציה הישראלית. התשובה הייתה שקרוב לוודאי שלא. לכן אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שאירופה היא שוק מאוד גדול, לא מדובר בשמונה מיליון אזרחים כמו במדינת ישראל אלא מדובר על 50 מיליארד ולכן יש יותר סחר בין ארצות הברית לאירופה. כאשר מייצאים מאירופה לארצות הברית עומדים בדין האירופי. מה שאנחנו כרגע עושים זה הגדלת החשיפה ואת האפשרות שיבואנים שגם כך מייצאים מארצות הברית לאירופה, יוכלו גם להגיע למדינת ישראל.

האם לפני שהגשנו את ההודעה על ה-TBT התקיים דיון עם החברים הטובים שלנו מארצות הברית?

תודה. גברתי היועצת המשפטית, אנחנו נמשיך. אני רק אומר לך בסוגריים שמהות הדיונים הציבוריים בוועדות הכנסת הן כדי לחדד את הדברים האלה שאנחנו מעלים תוך כדי. יתכן והיו דברים שלא חשבו עליהם בהליך החקיקה או בהליך תזכיר החוק ולכן אנחנו נמצאים כאן בדיון פומבי ובו נרד לפרטים.

אנחנו מדברים על התנאים לייבוא של יבואן נאות שחלים לגבי כל המזון, גם מזון רגיש, למעט מה שמנוי בתוספת ה-12.

(1) הוא קיבל תעודת רישום יבואן נאות בהתאם לסעיף 115(ב).

(2) לעניין יבואן שהצהיר הצהרה לפי פסקה 2(א) לתוספת השלישית א' – המזון משווק באיחוד האירופי.

(3) לעניין יבואן שהצהיר הצהרה לפי פסקה 2(ב) לתוספת השלישית א' – המזון מיוצר באיחוד האירופי.

(4) יש בידיו אישור קבלת הצהרה מאת ייבוא נאות בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי סימן ד'1.

(5) הוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין ייבוא מזון במסלול האירופי שבפרק זה".

נחזור לפסקאות (2) ו-(3) שפותחות לנו שתי אפשרויות. הן אומרות גם מזון שמשווק באיחוד האירופי וגם מזון שמיוצר באיחוד האירופי וזה תלוי בהתרה לפי פסקה (2) לתוספת השלישית א' שהיא מצויה כאן בעמוד 6 ו-7 ושם נאמר בפסקה (2). אם כן, יש לנו שתי הצהרות שמפנות אותנו לסעיף אחר שנמצא כאן. היבואן הזה צריך למסור את המסמכים - בתוספת השלישית מפרטים איזה הצהרות הוא צריך להצהיר - ונאמר לנו שהוא צריך להצהיר אחד מאלה לפי העניין:

(1) יבואן נאות אשר צירף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי מסמך כאמור בסעיף 79ד(1א) בכל משלוח עתידי של המזון נושא ההצהרה, בעת כניסתו לישראל, ובכפוף להוראות סעיף 90 לחוק, יהיה המזון כאמור משווק באיחוד האירופי כדין בכפוף להוראות המאומצות"

זה לגבי מזון שמשווק באירופה.

(2) פסקה (ב) מדברת על "יבואן נאות אשר צירף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי מסמך כאמור בסעיף 79ד(1ב) – בכל משלוח עתידי של המזון נשוא הצהרה, בעת כניסתו לישראל, ובכפוף להוראות סעיף 90 לחוק, יהיה המזון מיוצר במדינה באיחוד האירופי ויעמוד בהוראות הדין החלות באיחוד האירופי כפי שהן חלות על מזון המשווק באיחוד האירופי, ובכפוף להוראות המאומצות".

אם כן, או שהמזון מיוצר באירופה או שהמזון משווק באירופה.

אני רק אומר שהצוות המעולה של הוועדה העלה לחברי הכנסת בטבלט את מסלול יבואן נאות עם כל מה שנדרש ממנו, כולל התצהירים וכפי שזה נראה לפי ההסבר של פנינה.

איגוד לשכות המסחר. המסלול האירופי, הסבירה פנינה שבאמת יש מאות יבואנים שהם כבר בפנים ואני חושב שמה שאנחנו כולנו צריכים לרצות זה שכמה שיותר מהיבוא יוכל להיעשות במסלול האירופי כי המסלול כאשר מביאים מזון רגיש שלא במסלול האירופי, מחכים זמן רב מאוד עד שמקבלים אישור מוקדם, המשלוחים מעוכבים, התהליך הוא מאוד מאוד מכביד וזה מאוד פוגע בהיצע של המוצרים שמביאים.

המסלול האירופי מוגבל בכמה מקומות. הראשון, בתוספת ה-12 שאולי עוד נדבר עליה בהמשך. המקום השני בו הוא מוגבל זה באמת התנאי שאם אתה מביא מוצר שלא מיוצר באיחוד האירופי, אתה חייב שהוא יהיה משווק באיחוד האירופי. מה שאנחנו מבקשים זה להקל מעט בכלל הזה. זאת אומרת, במצב שבו אני יבואן נאות עושה את כל מה שקודם פנינה הסבירה שצריך יבואן נאות לעשות ואני מתקשר עם יצרן בחוץ לארץ שהוא יצרן שעומד בכללים שמשרד הבריאות מכתיב ושהוא מייצא לאיחוד האירופי מוצר דומה למוצר שהוא רוצה לייצא לישראל – הוא יוכל גם את המוצר הדומה האחר לייצא לישראל למרות שאותו מוצר משווק באירופה.

המשמעות אומרת שתייבא את כל מה שאתה רוצה בלי שום קשר אם זה מיוצר ומשווק באירופה או לא.

תודה על העזרה, אבל אני בעצמי אתן את הדוגמאות. למשל יש פיצה קפואה שהיא מוצר מזון רגיש ואתה רוצה לייצא אותה מארצות הברית לישראל. אם לצורך הכשרות יש תבלין שאסור שיהיה על הפיצה, אותו יצרן מוריד את אותו תבלין כדי שהפיצה הכשרה תוכל להישלח לישראל במסלול האירופי ואז זה יתאפשר. יצרן נאות שיודע לנהל את הסיכונים ידע גם לנהל את הסיכון הזה וידע גם לקחת בחשבון שאם יפחית מהפיצה, זה לא מייצר שום חשש שעכשיו המוצר לא יעמוד בתקן האירופי וכאמור אותו יצרן אמריקאי לצורך העניין יוכל להצהיר שהמוצר עומד בדרישות האירופאיות, שזה היה יכול להיות משווק גם באירופה אלא שפשוט אין לו צורך לייצא אותו לאירופה כי באירופה אין לו את השיקול הזה של הכשרות.

שאלה טובה. תשובה.

בארמית זה נקרא חוכא ואטלולא ואני אסביר למה אמרתי את זה. מה שרז מציע זה דבר מאוד פשוט. כל דבר בכל מקום ובכל דרך ייכנס לישראל כי היצרן באירופה או לא באירופה הודיע שזה בערך אותו הדבר. חברים, באמת, יש גבול. הוא דיבר על בערך. הוא אמר שהוא ישנה רק את המיליגרם של הפלפל.

ובלבד שאינו פוגע בתקן האירופי.

זה לא בדיוק מה שהוא אמר. כך אני שמעתי. רז, אני רוצה לדייק. אתה מתכוון לומר שעל מוצר שהוא זהה לדין האירופי, זה שהורדת את התבלין או הוספת אותו לא פגע.

ברור. חד משמעית.

זאת לא מטרת הרפורמה.

תודה. תשובת משרד הבריאות.

יש כמה פילטרים. פילטר אחד, אני יבואן נאות. פילטר שני, היצרן הוא יצרן שמשרד הבריאות מכיר בו. היצרן מצהיר שהמוצר עומד בדין האירופי.

אני רוצה להזכיר שרשות המזון האמריקאית, ה-FDA, בודקת מפעלים בעולם. אירופה לא בודקת אותם.

מה שרז מבקש זה באמת נשמע קלי קלות אבל זה נוגד את המסלול הקיים היום ומהווה שינוי מהיסוד. המסלול כאן מדבר על שני דברים. עקרון הברזל שהיה, המזון משווק באירופה. בשונה ממדינות אחרות, הזכיר כאן ליאור את ה-FDA, אנחנו לא מנהלים רישום של יצרנים בחוץ לארץ. אנחנו מפקחים על יצרנים ישראלים ויבואנים ישראלים ואין לנו מאגרים כאלה. לכן לעת הזאת זה מסלול חדש ואנחנו לא ערוכים לפתוח אותו מעבר לכך. אנחנו כן באים ואומרים משהו אחר.

את שאר היצרנים אתם מכירים?

לא, אבל הנחת העבודה שהמוצר משווק באירופה.

הוא אומר לכם מוצר זהה שמשווק באירופה.

זה לא מוצר זהה.

הוא לא מוצר זהה.

מוצר זהה לחלוטין.

לא, הוא לא מוצר זהה. אם הוא היה מוצר זהה, לא הייתה בעיה והוא היה גם משווק לאירופה.

לא, הוא לא משווק טכנית כי אין צורך באירופה במוצר הזה. אני לא יודע אם יש דבר הזה. אני שואל ואולי זאת בכלל שאלה היפותטית.

זה מתאפשר לנו ברגע שמדובר על יצרן אירופאי ואפשרנו את ה-פרייבט לבל. יצרנים מחוץ לארץ, אנחנו לא יודעים. היום התבלין משתנה, מחר תוסף המזון משתנה ומבחינתנו זו כבר תעודת זהות חדשה למוצר שאנחנו לא יודעים לגביו ולכן נכון לעת הזאת מדובר על מסלול שמשווק באירופה וכך הוא.

אם הוא ראוי להיות משווק באירופה ולא משווק פיזית, בפועל.

רק אם זה מיוצר באירופה.

למה?

מנהלת המחלקה לניהול סיכונים, משרד הבריאות. המקור של החוק הזה הוא בניהול סיכונים וניהול הסיכונים שלנו כמשרד, כרגולטור, הוא שאנחנו בעצם נשענים על מערכת הפיקוח האירופאית. אם זה מוצר שלא משווק באירופה, פר הגדרה הוא לא עובר את מסלול הפיקוח של הרשויות באירופה.

נניח שמוצר מיוצר בארצות הברית ומשווק באירופה, אבל לטובת הייבוא לישראל מחליפים לו את האריזה. המוצר עצמו הוא אותו מוצר ובעצם זה לא יחול עליו.

אם עושים לייבל מיוחד שהוא כתוב בעברית, נגיד שהוא מיוצר והוא כשר ורק מכינים לו אריזה. צריך לדייק ולהבחין בין סימון לבין אריזה. חלק מההוראות שאנחנו מאמצים, באירופה יש כללים של אריזות שמותרות לבוא במגע עם מזון והן חלק מהרגולציות שאנחנו מאמצים. לכן מבחינתנו החלפה של אריזה, זה בדרך כלל מוצר אחר. אני לא נתקלתי בזה שיצרן את אותה אריזה משנה אלא אם כן מדובר בסימון. סימון אחר, זה ברור שזה יקרה.

יהיה לנו פרק על סימון.

אני היועצת המשפטית של איגוד המזון ואני רוצה להתייחס להערת היצרנים לסעיף שהוקרא. הסעיף הזה הוא בדיוק מה שקודם אמרנו שהכול קשור אחד בשני ואני אסביר לאדוני. אנחנו מדברים כאן בעצם על התנאים, תנאי המפתח, השער שאנחנו נכנסים בו, שהיבואן הנאות נכנס בו והוא צריך לעמוד בו על מנת לייבא במסלול האירופי. התנאי הזה, אחד הדברים הכי חשובים בתנאים כמו שהקריאו אותם זו ההצהרה בתוספת השלישית א', אם המזון משווק כדין באירופה או המזון מיוצר כדין באירופה. ויש לזה עוד שהיה עד היום והושמט מהתוספת השלישית א' שעומד בחקיקת המזון הישראלי. אם יראה אדוני, המשפט הזה נמחק ובמקומו כתוב בכפוף להוראות המאומצות. זאת אומרת שזה בדיוק הנוסח שמתיישב עם סעיף 50(א) שאנחנו מדברים עליו.

מה נמחק? את יכולה לחזור על המשפט?

אני אומרת שיש את הסעיף שאנחנו מדברים עליו, סעיף 50(א), שאומר שיהיו שני דינים במדינת ישראל. אנחנו בעד ההוראות המאומצות ואנחנו רק מבקשים שההוראות המאומצות יהיו חלק מחקיקת המזון במדינת ישראל ושיהיה דין אחד לכולם. אם רוצים לבטל משהו, שיבטלו אותו ואנחנו גם נהיה לפי הדין האירופי. כרגע הם לא מספיקים לעשות הכול ולכן מדברים על סעיף 50(א) שאומר שליבואן במסלול האירופי יהיה דין שונה. יהיו לו פטורים מחלק מחקיקת המזון הישראלית. הוא גם לא צריך להצהיר שהוא עומד בחקיקת המזון.

השאלה ברורה. מציינת כאן היועצת המשפטית שהסעיף עליו את מדברת הוא סעיף שנמצא בעמוד 8 בחוק שלפנינו.

הוא באמת אומר שחקיקת המזון לצורך היבואן הנאות במסלול האירופי בתקופה שעד 31 באוגוסט 2029 היא חקיקת מזון שלא כוללת את ההוראות =.

וזו בדיוק האפליה.

פנינה, אני מבין שהסעיף הזה נמצא בדיונים ביניכם לבין משרד המשפטים ועדיין לא גיבשתם משהו.

אנחנו נאמר מה העמדה שלנו אלא אם כן שי רוצה שקודם נדבר בינינו. אני הצגתי לך את הטיעונים.

אני מבין שכרגע יש שיח בין משרד הבריאות לאיגוד המזון וצריך לקיים את השיח הזה.

אם כן, אי אפשר להקריא עכשיו את הסעיף הזה.

נכון. לכן הוא בסוף.

אתה קובע הצהרה שאומרת שהוראות מאומצות בלבד. מחקת את העובדה שצריך להצהיר שאתה עומד בחקיקת המזון הישראלי. עם כל הכבוד, זה קשור מאוד.

רבותיי, תשובת היועצת המשפטית של הוועדה.

אני מדברת על התוספת השלישית.

גם אני מדברת על התוספת השלישית. אני אומרת שאם סעיף 50(א) לא יעבור, חקיקת המזון, אנחנו אומרים הוראות הדין האירופי, הסעיף יעמוד כפי שהוא.

לא. התוספת השלישית א' בכל מקרה, בלי קשר לסעיף 50(א), צריך לומר חקיקת מזון.

לא. הרישיון חל במדינת ישראל אם מצהירים או לא מצהירים.

זה לא נכון. אין כל סיבה שיהיה כתוב בכפוף להוראות המאומצות.

יש סיבה כי אף אחד לא יודע מה זה חקיקת המזון בישראל.

יבואן מייבא מזון לישראל, הוא צריך לעמוד בחקיקת המזון.

מה זה חקיקת המזון? מה הכוונה?

אני מבקש מהיועצת המשפטית לענות על זה.

שהיא תענה גם על הנקודה הבאה. הקושי הנוסף שמייצר הדבר הזה הוא שאם היבואן לא ייבא מזון שעומד בחקיקת המזון, על פי חוק המזון, החוק המסמיך, הוא גם לא יוכל למכור אותו בישראל. לצורך העניין, קמעונאי לא יכול לקנות אלא מזון שעומד בחקיקת המזון. זאת אומרת, על הדרך מייצרים כאן כאוס. יד ימין לא משתלבת עם יד שמאל.

תודה. נעה, תסבירי לנו בבקשה.

לנושא הנוסח עליו הערת. את רוצה שהיבואן הנאות יגיד שהמזון הזה משווק באיחוד האירופי ועומד בהוראות חקיקת המזון? את רוצה לא להגיד בכפוף להוראות המאומצות, כי ההערות המאומצות הן בתוך חקיקת המזון.

רגע. כאשר בדיון הראשון דיברנו על כך שיבואו בעלי עניין ויסנדלו את החוק וירוקנו אותו מתוכן, זה בדיוק זה.

ההוראות המאומצות הן חלק מחקיקת המזון. אתה לא יכול להגיד את זה.

אף אחד בעולם לא יודע להצהיר שהוא עומד בחקיקת המזון. זאת בדיוק הסיבה לשמה התכנסנו כאן, הגענו לוועדה ושינו את כל ההצהרות האלה. אף מפעל בשום מקום בעולם לא יודע מה זה חקיקת המזון והוא לא יודע להצהיר ליבואן שהוא מביא לו מוצר שעומד בחקיקת המזון.

בואו נפענח את זה. תגידו מה זה חקיקת המזון. אתם לא יודעים מה זה?

חקיקת המזון עד היום זה משהו שיודע מי שנמצא בישראל ואתה צריך ללמד מפעל להכין מוצר מיובא לכאן.

תסביר לי מה זה.

קובץ תקנות וחוקים.

איפה זה כתוב?

יש הגדרה שאומרת שחקיקת המזון היא גם חוק המזון, גם התקנות לפיו, גם התקנות לפי הוראות - - -

גל אומר שאף אחד לא יכול לעמוד בזה ואני שואלת למה זה כך. האם כי הוא לא יודע מה זה?

הדין הישראלי הוא ייחודי והוא קטן באופן יחסי. את חוזרת לרציונל ואני עונה לך.

לא רציונל. אני לא רציונל, אני עברית. אני רוצה להבין מה קורה כאן. הגברת מעלה כאן טיעון הגיוני. אנחנו חיים בישראל, ומי שמביא אוכל לישראל צריך לעמוד בחקיקה שבישראל. זה הכי טריביאלי. בא גל ממשרד האוצר ואומר שעד היום זאת הייתה אות יבשה כנראה כי אף אחד לא יכול לעמוד בזה ואף אחד לא יכול להוכיח את זה.

לא. עמדו בזה. הכול בסדר.

ושוב חזרנו לדיון העקרוני.

3,000 יבואנים עמדו בזה.

חזרנו לדיון העקרוני אבל אני אאפשר את זה.

הוא אמר שאף אחד לא יכול להצהיר שהוא עומד בזה. למה אף אחד לא יכול להצהיר על כך?

בסדר, נחזור שוב לדיון העקרוני, למה אנחנו רוצים לשנות.

מי שידע לעשות את זה היה מי שידע לעבוד עם היבואן הגדול בישראל, שידע ללמד אותו את חקיקת המזון ולייצר במיוחד לישראל בפס ייצור ייחודי וכל הדברים האלה.

שלא תמיד היה משתלם כלכלית לאותו מפעל.

אנחנו רוצים להגדיל דרמטית את המגוון ולהוריד דרמטית את המחירים. כדי לעמוד בדבר הזה, אנחנו לא רוצים ללמד מפעלים בעולם מה זה חקיקת המזון. אנחנו רוצים את מה שמשווק באירופה, זה בסיס החוק – מה שטוב לאירופה, טוב לישראל. כל המוצרים שמשווקים באירופה ועומדים בדין האירופי, אנחנו רוצים אותם. חקיקת המזון שאנחנו עושים כאן כרגע, אלה בדיוק אותן הוראות מאומצות. אנחנו מתאימים את הדין שלנו לדין האירופי וזה מה שאנחנו רוצים גם שיצהירו. אנחנו לא רוצים להכניס להם כל מיני דברים שהם לא יודעים לי אם אני אגיע עכשיו למפעל בקצה כאשר היבואן הישראלי, מה שהוא רוצה ממנו בסוף, הוא יודע מהי חקיקת המזון, הוא יודע שזה הדין האירופי ויש כאן סנכרון מלא. אין סנכרון מלא בכל מיני דברים נוספים כמו למשל המדבקות האדומות שנדונו כאן. לא שהוא יצטרך להתאים אותם, אבל זה אפשר לעשות בארץ.

אני לא מבינה. יש את היצרן ויש את היבואן. אתה מבלבל כאן שני מושגים.

היצרן מקבל את הידע שלו מהיצרן. הוא לא יודע מה יש במוצר. הוא בסוף מקבל מהיצרן מוצר שפס הייצור שלו מתאים לאירופה. סביב כל מה שעשינו כאן, ובדיון הראשון אמרנו שני דברים כאשר התאמנו את עצמנו ב-100 אחוזים לאירופה למעט מעט חריגים שאני מניח שיידונו כאן אבל הם לא אמורים להוות חסמי סחר אלא בעיקרם הם תוספת סימון בישראל. לצד זה ניתקנו את הקשר עם היצרן. זאת אומרת שאני בכלל לא מביא את המוצר מהיצרן. אני יכול להביא אותו ממרלוגים, מקמעונאים, מאנשים שהם לא אלה שאיתרו את המוצר וזה מבחינתנו מה שיגדיל כאן את המגוון ויוריד את המחירים.

בשנת 2021 עברה רפורמה מאוד גדולה שהייתה אמורה לעשות בדיוק את זה. אנחנו קיימנו שיחות רבות וניתחנו את חוסר האפקטיביות של הרפורמה הזאת, זה היה בליבתה.

יש לכם נתונים להראות לנו? ההיגיון אומר הפוך. ברגע שאתה לוקח איש ביניים, הוא לוקח מהיצרן. עשיתם עבודה? יש לך נתונים להראות לנו?

אני אסדר את ההיגיון. היום יש לי 2,000 מפעלים, 3,000 מפעלים, לא יודע כמה בעולם, שמוכנים לייצר לי. מחר יש לי אלפים רבים של מפעלים שאני לא צריך שהם יהיו מוכנים לייצר לי. אני רק צריך למצוא היכן מייצרים או להגיע אליהם ישירות למרות שאני אפילו לא צריך להגיע אליהם ישירות. אני יכול להגיע לקמעונאי שקנה מהם, למרלוג שבו המוצר שלהם מאוחסן, להמון מקומות. אנחנו נמצאים באירופה, אנחנו רואים שהמחירים שם הרבה יותר זולים ואנחנו יכולים להביא את אותם מוצרים זולים משם לכאן.

שוב חזרנו לדיון העקרוני וזה בסדר. אני רוצה לחזור לשאלות של עורכת הדין רוית ארבל.

אני יכול להתייחס לדבריה.

לא, היועצת המשפטית של הוועדה.

אדוני, מבחינת היבואן זאת לא הצהרת היצרן בחוץ לארץ.

אני רוצה להבין. חוץ מסעיף 50(א) שניסה ליצור כאן איזושהי הבחנה, בפרק ד' יש לנו את ההוראה ש"לא ייבא אדם מזון אלא אם כן נתקיימו הדרישות לפי חקיקת המזון ומתקיימות הוראות חוק זה". זאת אומרת, בסופו של דבר גם המזון שמביא היבואן צריך בכל מקרה לעמוד בחקיקת המזון. איך ההצהרה הזאת שהוא מצהיר שהיא עומדת בהוראות המאומצות או בהוראות האירופיות מתיישבת עם הדרישה הזאת שהמזון צריך לעמוד בחקיקת המזון?

מבחינתי הכול משלימות. זה היה לדרישת האוצר. אני לא רואה מניעה ובעיניי זה היינו הך.

אבל זה סותר אחד את השני.

לא. סעיף 50(א) כהוראת שעה חל גם על העניין הזה.

לא סעיף 50(א). את מדברת על הוראה 50, ההוראה הכללית.

כן. לכן מבחינתנו זו יכולה להיות חקיקת המזון. לגבי היבואן הנאות היא מצמצמת והיא כמובן תחול גם על המוצרים שיימכרו בדרכי השיווק בקמעונאים.

את אומרת שברגע שקנית את המזון הזה מהיבואן שייבא במסלול האירופי תחת ההגדרה המצומצמת של סעיף 50(א) - - -

שלגביו אנחנו אומרים שזו אפליה. יש את זה גם בעיצומים כספיים, סעיף 277.

המשווק, בגלל שהוא קנה את זה כדין, הוא יכול גם להמשיך ולשווק את זה. אז שואלים אותך איך באמת הוא עובד בחקיקת המזון הישראלית ולמה את נותנת את האפשרות להצטמצם בסעיף 50(א).

לכן אני חושבת שמבחינתנו הנכון היה שתהיה חקיקת מזון.

אני אומר שוב שאפשר לעשות משהו שלא מועיל אבל כל הרפורמה הזאת התחילה משיח עם יבואנים שהיה בליבת הבעיה. הם לא יודעים לעשות את זה. יש הבחנה בין מה שבחקיקת המזון חלים דברים על המזון וחלים דברים על העוסק. מה שאמור לחול על המזון, אלה ההוראות המאומצות. זה אירופה.

זה לא נכון. יש הוראות רוחב כלליות. יש את ההוראות המאומצות שמוטמעות בתוך חקיקה קיימת.

כמו מה למשל?

למשל איסור הטעיה של הצרכנים. חשוב, נכון?

מה זה קשור? כל הוראות הסימון הן הוראות של אירופה.

גם אירופה וגם החוק הישראלי שממשיך לחול. מה שלא טוב יבטלו אבל חקיקת המזון מבחינתנו תהיה בסוף רק ההוראות המאומצות.

לא הבנתי מה הסעיף הזה קשור לתעשייה.

לעובדה שאתה מייצר משחק משחקים אחר ומקל ליבואן ומשחק משחקים אחר ליצרן. אדוני, אנחנו חוזרים על עמדתנו ואומרים שאנחנו רוצים את הדין האירופי באופן זהה לתעשייה. כן, תביא או תו באופן זהה, כמו שאתה רוצה להביא ליבואן.

מה זה קשור? על מה אתה מצהיר? על מה מצהיר התעשיין?

ברגע שאתה מצהיר רק על הוראות מאומצות - - -

על מה התעשיין מצהיר?

חוץ מזה שהוא מקבל רישיון, שום דבר.

הוא לא מצהיר. יש לו רישיון.

למה התעשיין לא יכול להצהיר אם יש לו את כל המידע?

התעשיין לא מצהיר כלום. אולי נבטל גם ליבואן ואז לא תהיה אפליה.

אדוני, התעשיין נדרש ברישיון יצרן, הוא עובר פיקוח אקטיבי.

זו שאלה עקרונית.

זאת לא הצהרת היצרן. הצהרת היצרן, עשו כאן הרבה מאוד דברים ואולי יש כאן בלבול וזה חלק ממקור ההתנגדות. יש הרבה מאוד דברים אחרים שעשו שאנחנו ממש לא מתנגדים להם של איבוד הקשר עם היצרן, שבכלל לא צריך לדעת מיהו היצרן בחוץ לארץ, שלא צריך לרשום את השם שלו, שלא צריך לדעת מה הרכב המזון אלא מספיק להעתיק מהמדבקה. כל הדברים האלה נעשו כדי להקל על היבואנים אבל המינימום של המינימום שכאשר הוא מביא את הייבוא לישראל, זה יהיה תואם את חקיקת המזון וחקיקת המזון צריכה להיות אחת כי אחרת נוצר כאוס.

יש לי הצעה לפתור את האפליה הזאת. גם אנחנו לא רוצים אפליה או חושבים שזו הדרך ואפשר לפתור את זה מהכיוון ההפוך. לא כל היבואנים יוכלו ליהנות מחקיקת המזון המצומצמת שמוצעת בסעיף 50(א) אלא רק יבואן נאות. באותה מידה אפשר שגם יצרן שהוא יצרן נאות יוכל ליהנות מאותה הקלה. אז אנחנו במגרש משחקים שווה ואין כאן אפליה.

חשבתם על ה?

אני רוצה לעשות סדר. חשוב שנבין על מה אנחנו מדברים.

בזמן שאתה מתייעץ עם היועצת המשפטית, יש לי שאלה. מה קורה עם בדיקות המעבדה של מוצר מסוים? אתם מחייבים בדיקות מעבדה של המוצרים שאמורים להגיע? נניח נקניקיות. אני שואלת איזו שליטה יש לנו על בדיקות מעבדה שלהם. אם הם עברו בדיקות מעבדה, איך אנחנו יודעים? זה בעיקר אמור במוצרי מזון.

פנינה, מה רצית לומר לגבי הרעיון של רז?

לפני הרעיון של רז, נקרא לילד בשמו. אם אנחנו רוצים לעשות דיון עקרוני על סעיף 50(א), נראה מה הוא סעיף 50(א) בהוראת שעה ומה ההבדל בינו לבין ההגדרה של חקיקת המזון שחלה לגבי כלל העוסקים.

חקיקת המזון נכון להיום, ההגדרה היא מורכבת מהחוק והתקנות. הוראות מנהל שירות המזון, ההוראות המאומצות, תקנים רשמיים לפי חוק התקנים, צווים לפי צו הפיקוח על מצרכים, תקנות או צווים לפי חוק הגנת הצרכן ועוד תקנות שהתקין שר הבריאות לפי חוק רישוי עסקים. זאת אומרת שיש מסה שכולה בכללותה נקראת חקיקת המזון.

לגבי היבואן הנאות אמרנו, ואנחנו אומרים גם מראש, שנכנסנו לתהליך של האימוץ מתוך הנחה וידיעה שאנחנו בסוף הדרך רוצים לעשות הרמוניזציה עם הדין האירופי. עם כולם. שחקיקת המזון שמסיימת את התהליך של האימוץ תחול על כולם באופן שוויוני. בשלב הראשון שירות המזון בא ולקח את ההוראות קשורות לבטיחות מזון והפער היום בדלתא בין שאנחנו אומרים אפליה, היא נשענת על תקנים ישראלים שהם רשמיים שמחייבים לפי חוק הגנת הצרכן או תקנים רשמיים לפי חוק התקנים והם בעצם תקנים שעוסקים בהרכב מזון. הם לא רגולציה שהיא רוחבית שחלה על כלל העוסקים אלא הם רגולציות פרטניות שעוסקות בסוג כזה או אחר של מזון.

בנקודת הזמן הנוכחית אין לנו את היומרה לבוא ולומר שאנחנו בשלים, שירות המזון בנקודת זמן בה הוא נמצא, לאמץ גם את אותם תקנים על מנת להשוות, לעשות שוויוניות בין הייצור המקומי - - -

תטילו עליהם כמו אתם מטילים.

אני רוצה לומר את הטענות. מצד שני, אנחנו באים ואומרים שחלק מהחזקה שמוצר שמשווק באירופה ועומד במסלול האירופי ולכן אנחנו לא יכולים להיענות לבקשה שקודם העלה רז. אנחנו באים ואומרים שחזקה שהמוצר משווק באירופה, עבר את מערכת הפיקוח האירופית והוא עומד בכללותו. אתה לא מנתק את ההרכב של המוצר מהדין המהותי של בטיחות מזון.

לכן אנחנו אומרים שאנחנו נוכל לתת את השוויוניות הזאת אבל יש לה כמה כללים גם על היבואנים וגם על היצרנים של המזון. כאן זה אומר שהיבואנים און בלוק, שהחוק נכנס לתוקף, הם לא יכולים לבוא ולומר שהם צריכים דחייה, שהם צריכים זמן התארגנות לתקנות של תוספי מזון, שהם צריכים זמן לתקנות של חומרי אריזה. זה אומר שבאותו יום שאני רוצה את השוויוניות הזאת כמו היבואן הנאות, מיום הכניסה אירופה נכנסת על מלא. יכולים לעשות את זה? אני בספק. הם לא יכולים לעשות את זה.

אנחנו אומרים שיבוא יבואן שרז מבקש או יבוא יצרן ויאמר שהם מתחייבים בהצהרה, שולח נוטיפיקציה לשירות המזון, מכניס את אירופה על מלא – מבחינתי שהוא יעבוד גם בהוראה של סעיף 50(א) בנוסחה.

תהיה הגדרה של יצרן. יצרן במסלול אירופי.

רז, אני אדבר בשם היצרנים. תודה.

דבר נוסף. אני יכולה לבוא ולומר הפוך. אם אני באה ואומרת שחזקה שמוצר משווק באירופה עומד בדין האירופי, יבוא היום יצרן של דבש – לצורך העניין, דבש הוא אחד מהתקנים שאנחנו מדברים עליהם, דבש או שמן זית – ויגיד שהוא מייצא לאירופה. אז אפשר יהיה לדבר. אבל זה מלא מלא על הכול.

נניח שבא אליך יצרן ואומר לך שהוא יודע לעמוד בדין האירופי מיד.

אין בעיה.

אדוני, מהו הדין האירופי? אני חייב להתייחס לנושא הזה משני היבטים. קודם כל, כאשר אומרים לי בוא תעמוד בדין האירופי, אני נתקל באותה בעיה שאין הסכמות בין המשרדים. אדוני, בתיאוריה זה מאוד יפה להגיד דבר כזה אבל בסוף כאשר אני מסתכל על בוא תעמוד בבלוק, קודם כל אין לנו בעיה שיבואן ייבא בדין האירופי וזה בסדר ואמרנו את זה אין סוף פעמים. בסוף להגיד ליצרן בוא תעמוד בבלוק הזה, ראשית, אנחנו לא רק מתרגמים אריזה, יש כאן מערכות ניהול בבטיחות ואיכות מזון. שנית, כל עוד המשרדים לא מסכימים ביניהם ואומרים לי בוא תעמוד בדין האירופי ואני רוכש חומר גלם מחקלאות מקומית, אומרים לי שגם אקנה את העגבנייה מהתורכי. אם זאת כוונת הוועדה, תאמרו את זה לפרוטוקול.

זה לא קשור.

זה קשור.

יש פערים בין המשרדים. בוא נתייחס לרפורמה.

זה אומר שהדרישה שאומרת שאני כיצרן מקומי אומר שאני עומד בדין האירופי שיש לו חסמים בין המשרדים, היא לא אפשרית.

גם אם אני מביא לך עכשיו מלא מלא את הדין האירופי, עדיין יש לך פערים בדברים מסוימים. אני רוצה שתתייחס ספציפית.

אני אתייחס ספציפית. אנחנו ישבנו עם שירות המזון והצגנו להם כ-40 תקנים. אין בעיה. אתם חושבים שהתקנים האירופאים טובים יותר, בסדר, תאמצו אותם. אין לנו שום בעיה. נעמוד בהם עם הוראות מעבר. זה לא יכול להיות שבאים ואומרים גדול עלינו כרגולטור להחיל את הכול כרגע ואז אנחנו מייצרים קופסה שחורה אחת ליבואן שיעמוד במה שבא לו.

גדול בגלל שאתם לא יכולים.

לא, אדוני, לא. אני אומר את מה שאמרנו כבר מתחילת הדיונים. אנחנו בעד הרפורמה, אנחנו רוצים את הרפורמה אבל שיאמרו לנו מה מצופה מאיתנו. לא יכול לומר לנו שיש בוט של 100,000 עמודים באירופה, לך תלמד אותו.

אני מבקש עד הדיון הבא, עורכת הדין רוית וגם אתם אביב וליאור, תשבו בבקשה עם משרד הבריאות.

אדוני, ישבנו אתמול והסבירו לנו שההסכמות אליהן הגענו לא רלוונטיות.

זה לא מדויק.

רק להזכיר את מה שפנינה אמרה, אני חושב שזה מאוד דרמטי וזה כאילו נעלם כאן בין השורות. התלונה הייתה על כך שיש כאן איזשהו סעיף שמיטיב עם יבואנים. אומר משרד הבריאות שהוא מוכן להחיל את הסעיף גם על יצרנים, אם הם מוכנים לעמוד בו באופן מלא. גם היבואן חייב לעמוד בו באופן מלא ומיידי. אין כאן שום אפליה.

אומר לך אביב שייקח לו זמן להתארגן.

אני אומר משהו אחר.

תגיד שאתה לא יכול לעמוד בלוחות הזמנים. תגיד לי מה הבעיה.

אני לא יודע במה הם רוצים שאני אעמוד. כאשר מדברים על דין אירופי, זאת סיסמה, עם כל הכבוד.

בסעיף 50(א) לא כתוב לעמוד בדין אירופאי. כתוב לעמוד בחקיקת המזון.

אני מבקש מכם לשבת.

ישבנו.

אני מבקש מכם לצמצם את הפערים ביניכם. לדבר פר תקנה.

דיברנו.

תפרקו אחד-אחד ותגידו במה אתם יכולים לעמוד ובמה לא.

אני לא מקבל את רשימת התקנות כדי שאני אוכל לפרק אותה. הם לא יודעים מה התקנות הללו. איך אפשר לצפות שאני אעמוד בתקנה שלא מכירים אותה?

זה ממש לא נכון. הם יקבלו את הרשימות ויראו את הפערים. אני כרגע לא יכולה להביא לו את מה שהוא מבקש, להביא את אירופה אחד לאחד. הוא לא יכול לעמוד אחד לאחד.

אתם לא יכולים לומר דבר והיפוכו, שאתם לא יכולים לתת להם את כל הרשימות ומצד שני הוא לא יעמוד בכל הרשימות. יש את כל הרשימות או אין אותן? לא הבנתי. למה את לא יכולה להביא לו את כל הרשימות?

אני יכולה להביא לו את כל הרשימות ואני אביא לו את כל הרשימות. שירות המזון לא יכול לבוא לומר שאנחנו כרגע מאמצים את אירופה אבל אני רק אומרת שבהוראות שרוצים לאמץ והן חלק מהדיון כאן, התעשייה מבקשת דחייה. אי אפשר לומר שאני דוחה את הדברים המהותיים.

לא אמרתם מה המשמעות שלהם. לא אמרתם מה ההשפעה שלהם.

אני אומרת שאין כאן אפליה. אם צריך להעביר את הרשימות, נעביר רשימה-רשימה, מה אותו גאפ בין 50(א) בהוראת שעה.

לא צריך 50(א). בואי נדבר על השיטה. אני רוצה לומר משהו מקצועי. יש לנו רשימה של אקסל. אני רוצה לדבר על הדרך. יש שתי דרכים בהן אפשר ללכת. יש את דרך הישר. יש כאן 40 תקנות, רוצים לאמץ את התקן האירופאי, תאמצו עכשיו את התקן האירופאי ואם יצרן יוכל, הוא יעמוד בו עכשיו, יבואן יעמוד בו עכשיו כמו שרוצים היבואנים ותהיה הוראת מעבר מן הסתם להתארגנות כמקובל.

לא התארגנות. בדיקה.

תביאו הצעה.

רגע. זאת הדרך שאנחנו הצענו והלכנו בה. מה אומר שירות המזון? שירות המזון חוזר לסעיף 50(א) שהוא מנסה לעשות את הדברים בצורה עקומה. הוא אומר, לא, אנחנו לא מאמצים לחקיקת המזון את הדין האירופי עכשיו, אנחנו אומרים שהיבואן יפעל על פי חקיקה - - -

מהסיבה שהם חושבים שאתם לא תוכלו להתארגן לזה באופן מיידי והם רוצים להחיל את הרפורמה באופן מיידי. לכן ביקשתי, ואני מבקש עכשיו שוב, אנא צמצמו ביניכם את הפערים ותגידו לי מה ההצעה שלכם באופן קונקרטי כלפי כל תקנה, כמה זמן אתם צריכים להתארגנות ונבדוק אם זה הגיוני או לא.

אני מכבד אתכם מאוד וברור לי שזה חלק מרכזי מאוד גם בתעסוקה וזה חלק בסיסי במדינת ישראל. אני לא רוצה ולא ארצה לעקר מתוכן את הרפורמה. לכן אני מבקש מכם לצמצם את הפערים ביניכם ותגידו לנו מה נדרש. אם מדובר בחצי שנה התארגנות על שמן זית, אני יכול לחיות עם זה. אם מדובר על דבש, על התארגנות, אני יכול לחיות עם דברים קטנים. קבלו את הרשימה ותגידו לנו מה הבעיות.

אנחנו נגיד לך שאנחנו בשבועיים האלה עשינו עבודה אינטנסיבית ובחנו את העניין, מה משמעותם של אותם תקנים פרטניים. לכן לא אצה לנו הדרך וזה באמת אחרי שישבנו גם עם התעשייה ועשינו את המיפוי על מה בדיוק הפער כאשר מדובר על רגולציות שהן רגולציות למוצר, כפי שהציג את זה גל מהאוצר. מדובר גם על דירקטיבות, גם יש תקנים לאומיים וגם יש רגולציות רוחביות. לדוגמה, יש להם רגולציה שעוסקת בכל המוצרים המעובדים שהמקור שלהם מקור חקלאי, בנוסף יש להם רגולציות פרטניות למוצרים עצמם ויש להם עוד רגולציות עם הפניות ברגולציות אחרות. לכן אם אנחנו רוצים לעשות עבודה מקצועית ועבודה נאמנה, אנחנו לא יכולים לעשות אותה על רגל אחת. היבואן הנאות זוכה לכך כאשר בכל הרעיון כאן הוא עומד כבלוק בכל הרגולציה האירופית, בפיקוח האירופי. אנחנו יכולים לשבת ולהראות להם.

אולי בחלק גדול מהמוצרים כן תצליחו להגיע להבנות הם יאמרו שהם יכולים להכניס אותם בפרק זמן שהוא סביר גם מבחינתנו וגם מבחינתם.

מצוין.

זה מה שאני מבקש.

אנחנו נשב איתם.

אני מבקש לצמצם את הפערים.

אדוני, ואז אתה לא צריך את סעיף 50(א). צריך לאמץ את מה שאתה רוצה לאמץ. על זה אנחנו מדברים. אנחנו לא מתנגדים לאימוץ אבל אנחנו רוצים שיאמצו כמו שצריך.

אני הבנתי אתכם.

אם אומרים שאי אפשר על רגל אחת, מה שקורה כאן זה שזה על רגל אחת.

אני אומר לכם שתשבו ותצמצמו את הפערים כדי שזה לא יהיה על רגל אחת אלא על שתי רגליים.

אנחנו עושים הפסקה ברצף הדיון. דיברה איתי מירב על דן סולומון. אנחנו רוצים לדבר על נושא הצליאק שהוא נושא חשוב.

שלום. אני מנכ"ל ארגון זכויות הצליאק.

אני רק אומר שחמותי חולת צליאק כבר 40 שנים. נפטרה אתמול. זה נושא מאוד חשוב.

משתתפים בצער המשפחה.

אני כבר הרבה שנים בשיח עם משרד הבריאות וחלק מהדברים אנחנו הצלחנו לשנות. אני מסכים עם משרד הבריאות שלפני 10 שנים אמרתם לי שמזון ללא גלוטן לעולם יהיה מזון רגיש, אחרי ניהול סיכונים שלכם המזון ללא גלוטן הוא במסלול הרגיל. יש כאן עיוות רגולטורי שאני לא מסכים עם משרד הבריאות. יבואן שרוצה להביא מזון ללא גלוטן צריך להציג למשרד הבריאות את אחד מהתקנים, איזו 22,000, BRC אולי שכחתי I0. יצרן בישראל שיש לו את אחד מהתקנים האלה, משרד הבריאות מעמיס עליו עוד תקן אחד שנקרא GMP שזה רק בישראל. כלומר, מערכת ניהול סיכונים שיש בארץ, ה-22,000, כמו שיש בחוץ לארץ, היא לא טובה. רק בחוץ לארץ היא טובה. אני אומר לך כי אתם רוצים על זה להוסיף את ה-GMP. בארץ יש מפעלים שלא רוצים את ה-GMP והם יכולים מחר לכתוב על המוצרים שלהם ללא גלוטן. אני אתן לך דוגמה. לא תמצאי באף מקום פיצוחים ללא גלוטן. למה? קמח בסביבת המפעל. יש לי מפעל שיש לו איזו 22,000, לא רוצה את ה-GMP ולא יכול לרשום על המוצר שלו ללא גלוטן.

מה אומר הדין האירופי?

הדין האירופי, אחד משלושת התקנים, איזו 22,000, BRC, FSC או I0. התקנים שיש למפעלים בארץ לא יכולי לרשום את זה. נוסף על זה, משרד הבריאות בא ומעמיס עליהם. מחייבים אותו לכתוב את ה-GMP ולעשות עוד תקן.

מה זה GMP?

גוד מניפקצ'רי פרקטיס. תנאי ייצור נאותים. אני לא מסכים עם הדבר הזה ואני מבקש, פנינה, אני מזכיר לך את התקנה שהייתה ב-2016 אז שכחתם להכניס את זה לחוק המזון. אני רוצה שמחר בבוקר משרד הבריאות ישווה את התנאים של המפעלים באירופה למפעלים בישראל. שמחר בבוקר המפעלים האלה שמייצרים את הדברים האלה יכולים לכתוב על המוצגים ללא גלוטן.

שמעתי את ההצעה שלך. אני רוצה להבין ממשרד הבריאות. מה הסיבה שאתם לא נותנים ליבואן צליאק להביא לכאן מוצרים?

לא. הפוך. יצרן בישראל שיש לו את אותו תקן כמו של היצרנים באירופה, לא יכול לכתוב על המוצר שלו ללא גלוטן. עליו משרד הבריאות מעמיס עוד תקנה. עוד רגולציה.

אני רוצה לעשות סדר. גם היום ייבוא של מוצר שמסומן ללא גלוטן זה אמנם מיובא במסלול הרגיל אבל עדיין יבואן נדרש במסגרת תיק מוצר שהוא מנהל שיהיה בידו את המסמכים שהמזון יוצר בתנאי ייצור נאותים והוא חייב שתהיה לו את רשימת התקנים שציינת. כמקביל אליו יש את הדרישה של GMP בקרב יצרני המזון.

למה?

כי זה שווה ערך לדרישה.

אבל יש לו את אותו תקן, איזו 22,000 באירופה ו-איזו 22,000 בישראל.

זאת מהות השאלה. למה אנחנו מוסיפים את זה?

הוספנו את זה כדרישה כי נכון להיום כלל ייצור במדינת ישראל הוא לא מחויב בניהול מערכת סיכונים של תכנית שמבוססת על ניהול סיכונים.

לא מחויב, אבל מי שיש לו?

מי לא מחויב? היצרן?

כן. אנחנו הוספנו את הדרישה הזאת כדרישת חובה שבאוגוסט 2026 תחול על כולם. ברגע שזה יהיה מחויב המציאות, אנחנו באנו ואמרנו שאנחנו גם נוכל להשוות את הקו והמזון לא יידרש כתנאי לסמן ללא גלוטן גם כחובת GMP ואנחנו גם הגשנו את התיקון הזה. זה מופיע כאן. אנחנו הורדנו אותו מהתוספת ה-11.

אין לנו מערכות שמנהלות היום האם ליצרן יש איזו כזה או אחר כי זה לא נבחן במסגרת הרישיון שלו.

אתם לא מחייבים את זה.

לא מחייבים את זה.

ומי שיש לו?

היום יש GMP. אנחנו חשבנו - בשל האחידות והסדר וכדי לתת איזון לגבי כולם, ליידע את זה מבעוד מועד - להשוות את התנאים באוגוסט 2026.

למה אז?

כי אז תהיה חובה לכולם.

הבנתי אבל אני שואל לגבי תעשיין שכרגע יש לו מערכת כזאת.

אני צריכה לבדוק מה המשמעות מבחינת הפיקוח ולראות כמה זמן התארגנות אנחנו נצטרך.

10 שנים.

זה לא 10 שנים.

10 שנים אני מנסה להזיז את זה. כמה אני יכול לחכות?

חשוב לי לומר שהיינו במספר סיורים יחד עם דן ועם המפעלים וידענו לתת פתרונות נקודתיים. המטרה שלי באוגוסט 2026 היא שהם לא יצטרכו ללכת לחברות, שזה עיקר הטענה. אישור ה-GMP, הבעיה המשמעותית היא ללכת לגוף בקרה שייתן לך את התעודה. אנחנו באים ואומרים שבאוגוסט 2026 לא תצטרך את התעודה הזאת מגוף בקרה פרטי.

אני לא רוצה לחכות עד אוגוסט 2026.

הוא אומר ש-10 שנים הוא על זה. בארץ אין פיצוחים ללא גלוטן. איך את מסבירה את זה?

יוני, אני מזכיר לך שאחת הבקשות שלנו היא שיצרן מזון וולונטרי שערוך לפני ה-1 באוגוסט 2026 ויכול לייצר בבקרה עצמית, שיאפשרו לו את זה. זה ייתן מענה גם בעניין הזה ואז לא צריך להמתין שנתיים וחצי קדימה. זו אחת הבקשות שלנו.

אני מבקש ממשרד הבריאות לבחון איזושהי הוראת מעבר כזאת, יצרן שיש לו את המערכת של בטיחות עצמית ויודע לתת מענה וכל הדרישות שאתם צריכים עם פיקוח שלכם. תגבילו אבל העיקר שיקבל מוצר ללא גלוטן שהוא ראוי וטוב ולא חלילה ייגרם לו נזק.

בתוך כמה זמן?

אני רוצה בחקיקה הזו.

אני לא מחכה עד 2026.

אני רוצה לפני כן. אני רוצה שבהוראת מעבר עד 2026.

חודש? חודשיים?

יצרן שיש לו מערכת כזו של בטיחות עצמית יוכל לקבל – עם הוראות שיקבע משרד הבריאות – עד 2026, עד שאתה נותן כללים קבועים. לפני שיש לך מחויבות, יצרן שיש לו כבר היום מערכת שהוא עשה בצורה וולונטרית.

אני שואל שאלה פשוטה. מתי משרד הבריאות ייתן את ההוראה הזאת?

אני מבקש לקראת הדיון הבא או הדיונים הבאים, עד סוף החקיקה הזאת.

אני לא יודע כמה זמן תארך החקיקה. אני מחכה כבר 10 שנים. כמה זמן?

החקיקה בעזרת השם תהיה במושב הקיץ, בחודשיים הקרובים.

בחודשיים הקרובים.

כן.

אני רוצה להמשיך. סגרנו כרגע את תחום הצליאק.

אני מזכיר לך בקשה נוספת שלנו שגם אנחנו נהיה במסלול הצהרתי בלי הגברות פיקוח וכן הלאה. בדיוק כמו שנותנים ליבואנים. מבקשים את אותם תנאים.

למה? אתה רוצה להגיד שמה שאומרים מה שטוב לאירופה טוב לישראל, כל הביקורת, זה על היצרנים המקומיים? הם מחמירים יותר? הם לא מקלים על היצרנים המקומיים כמו שהם מקלים על כל הייבוא הזה? אני בהלם. אני מכיר את ברנס, הוא אוהב את הייצור המקומי.

דן סולומון, רצית להשלים משהו?

לא. עדיף שלא. אמרת חודשיים. אני מחכה.

למה לא עונים על השאלה שלי? לגבי מה שטוב לאירופה טוב לישראל, אני לא בעד מה שטוב לאירופה טוב לישראל. אני מצהיר על זה וחושב שזה לא נכון אלא צריך לחזק את הייצור המקומי ואת התעשייה המקומית. מה שהם רוצים לעשות זה דבר מאוד מסוכן למדינה. אני שואל אם כל כך מקלים בנושא של מה שטוב לאירופה טוב לישראל, להביא לכאן מוצרים, מקלים גם על היצרנים המקומיים שלנו שעובדים לפי התקן? לא מוסיפים עליהם גם את מה שבאירופה וגם עוד דברים אחרים?

התפרצת לדלת פתוחה. אנחנו על זה. ליאור, אתה דיברת איתו לפני הדיון?

לא. למען האמת אני לא מכיר את חבר הכנסת.

קוראים לו ששון ששי גואטה, אחד מהטובים שלנו.

אני יצרן קטן ובינוני. אני לא יצרן גדול. אני כאן בכיסא של נציג התעשייה. בתשובה לשאלתך, אכן יש הקלות רבות לייבוא אבל אין שום הקלות לייצור המקומי. נכון שלייבוא יש הקלות משמעותיות אבל הטיעון שלנו לאורך הדרך הוא שאת אותן הקלות צריך לתת גם על הייצור המקומי. זו ליבה אחת של הדברים. בסופו של דבר כאשר לא יעשו תיקונים שביקשנו אנחנו נמצא את עצמנו במקום נחות מהייצוא במדינות זרות. הרי התחרות בסופו של דבר היא לא התחרות בינינו לבין היבואנים אלא היא בין התעשייה המקומית או החקלאות המקומית לבין התעשייה והחקלאות בחוץ לארץ. אתה צודק בדבריך. זה לא מה שטוב לאירופה טוב לישראל אלא כרגע זה רק מה שטוב לאירופה טוב לישראל.

אני מציע לכולנו לזכור מה קורה כאשר מדינה מתפרקת מנכסיה. זה לא דבר חיובי כפי שאנחנו רואים את זה. אני מציע לא להתפרק מהחקלאות ו אני מציע לא להתפרק מהתעשייה המקומית.

אני עוד לא הבנתי האם התעשייה היא המקור של יוקר המחייה.

אני שמח על השאלה ששאלה חברת הכנסת וולדיגר. אני מבקש לשים סוף לטיעון שמעלה משרד האוצר חדשות לבקרים בנושא התעשייה המקומית בכלל ובנושא תעשיית המזון בפרט. חד משמעית לשים לזה סוף. התעשייה המקומית לשיטת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לא לשיטת התעשייה, הורידה את מחיריה בעשור שבין 2012 ל-2022. אנא מכם חברי הכנסת בדקו אותי. אל תאמינו לי, תבדקו אותי. אנחנו לא מפחדים מתחרות, לא נפחד מתחרות, לא פחדנו מתחרות אלא אנחנו בעד תחרות. תבדקו את מה שאמרתי.

תודה. ליאור דור עשירי בארץ.

נכון. דור רביעי שעובד במפעל.

סוכרזית. אני לא יודע אם מותר לעשות פרסומת.

אני הבעלים של סוכרזית. המפעל הוקם לפני קום המדינה, בשנות ה-30 על ידי הסבא והיום כבר הבת עובדת שש שנים.

הנה פרסומת חינם.

אני לא אמרתי דבר.

אני ממליץ לכם לשבת איתו.

ב-זום נמצא עודד רוז, מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-אמריקה. שלום אדוני.

תודה רבה על זכות הדיבור. אני מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-אמריקה. בלשכה חברות רבות, 300 חברות אמריקאיות שפועלות בישראל. סך החברים בלשכה שלנו מהווים כשליש מהכלכלה הישראלית. אנחנו מברכים על ההתקדמות לאמץ רגולציה אירופאית. אנחנו מבקשים במקביל, בנוסף, לאמץ גם את הרגולציה האמריקאית, זאת כפי שנעשה ברפורמת הייבוא שהוזכרה קודם בשנת 2021, אז אומצה תקינה אירופאית יחד עם תקינה אמריקאית שנקראה תקינה בין-לאומית. הרגולציה האמריקאית תקפה בכל צפון אמריקה על 500 מיליון תושביה וגם במדינות רבות בעולם. לא מדובר בתקינה סינית או אחרת אלא מדובר בתקינה אמריקאית, ברגולציה אמריקאית, שנקבעת על ידי ה-FDA עליו אנחנו יכולים לסמוך כמו שאנחנו עושים בתרופות ובדברים אחרים.

אנחנו לא מעוניינים לפגוע בסחר עם ארצות הברית. זאת הידידה הגדולה ביותר של ישראל ואנחנו רואים זאת חדשות לבקרים במיוחד בתקופה האחרונה. רבע מהסחר הבין-לאומי של ישראל הוא עם ארצות הברית ואסור לנו לפגוע בזה. אנחנו כמובן מעוניינים גם בהגדלת המבחר, בהורדת המחירים לצרכן הישראלי.

עד כאן דבריי. תודה רבה.

תודה רבה עודד. הנושא הזה כבר נדון קודם. הבנתי שנעשית עבודה בנושא הזה, כפי שהצהיר כאן קודם משרד האוצר, ואני מקווה שלקראת הישיבות הבאות יבואו אלינו עם נתונים חדשים.

משרד החקלאות. אני רוצה להעיר לגבי שני דברים שנאמרו כאן כאשר דובר על הגלוטן. למפעלים שבפיקוח משרד החקלאות יש להם מערכת ניהול בטיחות עצמית בפיקוח משרד החקלאות ועדיין לשווק בשר טחון מצונן, משרד הבריאות דורש את ה-GMP כי זה צריך ללכת רק לפי חוק המזון. גם כאן אנחנו מבקשים להוריד את הדרישה הזאת. אנחנו חושבים שיש כאן מספיק פיקוח עליהם ואין סיבה שיהיו עליהם עוד דרישות בדומה לגלוטן.

אני רוצה לומר שכאן זה ניהול סיכונים לגמרי אחר ושונה. אנחנו כן ניתן את הדעת על כך.

תעשו עבודה. בסדר. אין בעיה.

דברו ביניכם.

דבר שני. נאמר כאן קודם בחטף על ידי פנינה ורציתי להבין כי נתת את הדבש כדוגמה בנושא של הייבוא. אם יבואן מצהיר שהוא עומד ברגולציה המאומצת, הוא לא צריך לעמוד בתקינה הישראלית בתקן הדבש? בשיחות הפנימיות נאמר לנו שזה לא מתבטל. אדוני, חלק מהעניין הוא שזה לא ברור. שייאמר לפרוטוקול שתקן הדבש ממשיך לחול.

זה כרוך ב-50_א).

מה זה אומר? שהוא לא צריך לעמוד? אם אני יבואן נאות שעומד בהוראות המאומצות, אני לא צריכה לעמוד בתקן הדבש?

נכון.

אבל זה לא מה שאמרת לנו בשיחה. אני רק מזכירה.

לא צריך לעמוד.

אדוני, זה אירוע גדול מבחינתנו שסותר כאן חקיקה שהכנסת עכשיו מקדמת.

זה לא קשור. נושא הכוורות לא קשור לדבש, למוצר הסופי.

זה קשור מאוד.

לא יהיה אבוקדו, לא יהיו תפוחים, לא תהיה האבקה, לא יהיו כוורות. אפשר לעשות חקלאות בלי דבורים? זאת המצאה חדשה? לגבי הדבש, אם אנחנו נחיל את התקן האירופאי, הלכה למעשה אנחנו מפסיקים את ייצור הדבש, מכאן מפסיקים את ההאבקה ומכאן מפסיקים את הייצור החקלאי.

אפשר להגיד את זה על כל דבר.

למה רק דבש? יש לזה השלכות גם על דברים אחרים.

נכון. אני אסביר למה. אני רוצה להסביר על דבש. בדבש באירופה התקן שונה. באירופה יש צמחייה שונה. הדבורה הרי אוספת את הצוף מהפרחים. הצוף באירופה שונה מהצוף בישראל באופן שבו רמת הסוכר מהצוף באירופה גבוהה מהצוף בישראל. אם תחיל את התקן האירופי על התקן הישראלי, אתה למעשה מאפשר האכלה בסוכר.

אבל זה לא בחוק. איפה החלנו בחוק את התקן את התקן האירופי של הדבש על היצרנים הישראלים?

התקן צריך לחול על הייבוא.

כדי למנוע דבש שהוא לא באמת דבש.

אם אני הצרכן רוצה דבש שהוא יותר איכותי, אני אקנה משהו יותר איכותי.

באירופה הוא מסומן אותו הדבר. אתה לא תדע.

נגיע לפרק הסימונים ונסמן את הדבש הזה בצורה עליה נחליט.

סליחה שאני אומרת אבל יש כאן ניסיון לערב מין שאינו במינו ולעצור כאן חקיקה שאין שום הקשר לייבוא. גם היום נעשה ייבוא של דבש.

צריך לעמוד בתקן הישראלי.

כשנגיע לשלבים בהם אפשר יהיה לבחור איזה מוצר אתה מסמן ואיך, נדבר על זה.

אנחנו בסעיף קטן (2).

(2) בסעיף קטן (ב) -

במקום פסקה (1) יבוא:

"(1) לפעול בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות שקבע לפי סעיף 115א(1).

סיכמנו שיהיה שיח ביניכם ותצמצמו כמה שיותר. לקראת הדיון הבא משרד הבריאות יעדכן אותנו אם הגעתם להבנות ואם כן, מה צריך לשנות.

רק לציין שעמדת משרד הבריאות היא חקיקת המזון.

אני רק אומר שסעיף קטן (ב) מדבר על התנאים המוטלים על היבואן הנאות שמייבא במסלול האירופי. "לפעול בהתאם לתוכנית בקרת תוכנית בקרת איכות ובטיחות שקבע לפי סעיף 115א(1)".

פסקה (2) עוסקת בחובה שלו לשמור בדרך דיגיטלית תיק מוצר לגבי כל משלוח מזון וכולי.

בסעיף קטן (ב) אנחנו מוסיפים לתיק מוצר – המסמכים והפרטים הנדרשים במקום רק סעיף 79ד גם סעיף 79ג שעוסק ביבואן מהאיחוד האירופי, גם סעיף 79ד, וחל עליו כבר היום סעיף 84 בסימן ו' לפרק זה שהוא עוסק בנושא כולל חובה לעניין שמירת התוויות.

(3) במקום פסקה (3) יבוא:

"(3) לשמור בדרך דיגיטלית בעבור כל תיק מוצר, רשימה של העוסקים במזון שמהם קיבל את המזון וכן את רשימת העוסקים שאליהם העביר את המזון ישירות, בהתאם להוראות סעיפים 134 ו-135, לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד השחרור של המשלוח האחרון של אותו מזון".

קודם הייתה רק רשימה של מי שהוא העביר אליו את המזון וכרגע אנחנו גם דורשים שמירה של כל מי שהוא קיבל ממנו את המזון.

האם מישהו בדק את העלויות שזה מייצר ליבואן? האם לא יהיה מצב שבו אנחנו מטילים דרישת פיקוח מאוד רצינית וזה ידרוש מחירים מאוד גבוהים ואז זה יגולגל על הצרכנים?

כפי שאמרנו, משרד הבריאות אחראי על נושא של בריאות הציבור. אנחנו רצינו להביא את אירופה כתפיסה. אתה צריך לדעת ממי אתה מקבל ולמי אתה מעביר וזה מה שביקשנו כאן.

אני רק שואלת אם בסוף לא יצא שכרנו בהפסדנו.

זה חלק ממסגרת ניהול הסיכונים.

יש לנו חמש דקות לסיום הדיון ואני רוצה לנצל אותן לדיון מקצועי.

כל מי שרוצה להמשיך בשיטה הישנה לפיה פונים למשרד הבריאות ומבקשים אישורים, זה קיים בחוק. השיטה החדשה היא שיטה שמעבירה את האחריות ליבואן, זו דרישה טריביאלית מיבואן לדעת ממי הוא הביא את המוצר כי אם יש בעיה במוצר הוא צריך לדעת מהיכן הוא הגיע ולדעת מה השרשרת כדי לזהות את מקור הסיכון. אני יבואן, רשמתי ממי קניתי וגם למי העברתי וסיימתי את האירוע. זה כבר קיים היום. אלה דברים מאוד סטנדרטים שקיימים באירופה.

אני שואלת האם אנחנו לא עובדים על עצמנו. אם אנחנו רוצים באמת לייעל ולשמור על הבריאות, יש לנו רשימת דרישות. בסוף זה יאפשר רק לקומץ מאוד קטן של חברות או של אנשים להיות יבואן נאות כי הם מסוגלים לעמוד בכל הדברים היקרים האלה.

אני רוצה להבהיר שהנושא הזה של ממי הוא קיבל את המזון מקבל משנה חשיבות כי לא חייב להיות לו קשר ליצרן.

התחלנו את כל הליך החקיקה הזה מזה שסרקנו את החוק במסרקות ויצרנו את כל הסעיפים בהם יצרנו מגבלות לאותם יבואנים קטנים.

אבל יש לכם גם סקרים כלכליים? אני רוצה לראות.

עשינו שיח מאוד ארוך עם היבואנים הקטנים, לא עם הגדולים, להבין האם הם יודעים לעמוד בדרישות האלה של יבואן נאות שבעיקרם אומרים שצריך לנהל סיכונים. כל היבואנים הקטנים אמרו שאין להם שום בעיה לעמוד בדרישה הזאת, היא מקובלת באירופה והיא טריביאלית. זאת הדרך שלנו להעביר להם את האחריות. מבחינתנו, מבחינת העלויות, זה לא משהו שאמור להוות בעיה.

הבסיס שהוקרא, אחת הדרישות מהיבואן הנאות היא שהוא יפעל בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות שהולכת להיקבע לפי סעיף 115א(1) שעוד נגיע אליו. אנחנו בעד התוכנית ובעד הסעיף ואין לנו הערות לסעיף אבל אנחנו אומרים שאת אותה מערכת בטיחות מזון ובקרה עצמית, גם היצרנים מחויבים בה אבל רק מאוגוסט 2026 ואנחנו רוצים להקדים אותה כבר לעכשיו וולונטרי. שיאפשרו לנו את זה כדי שגם אנחנו נוכל לפעול ולהשוות.

זה מה שהיושב-ראש ביקש לבדוק לגבי הגלוטן.

נכון. זה גם יפתור את הבעיה עם הגלוטן.

ביקשתי ממשרד הבריאות לבדוק את זה.

סעיף 41 של הוראת המעבר.

ביקשתי ממשרד הבריאות לשבת איתכם ולנסות להדק את הרשימה עד כמה שניתן ולהבין את הפערים. אם אלה פערים שאנחנו יכולים לחיות איתם, משרד האוצר יודע לחיות איתם, אנחנו מדברים על פערים לא גדולים.

פערים עצומים.

צריך למצוא כאן איזושהי נוסחה שמתאימה לכולם.

אתה ואני דיברנו השבוע ואתה אמרת שהייתה ישיבת ועדה טובה ובעזרת השם ישב הצוות המקצועי, ישבו שני הצוותים ויצמצמו את הפערים ויגיעו להסכמות. אני התעצבנתי כי החבר'ה שם אמרו לי שהם היו איתם בישיבה והם לא מוכנים להגיע איתם להסכמות.

אני אומר לך מה היה כאן בתחילת הדיון. אמרו שבישיבות הללו דיברו קצת באופן כללי מדי. אני ביקשתי מהצדדים לשבת ולרדת לפרטים. כנראה שיש פערים. החקלאים טוענים שמטילים עליהם להוכיח שיש פערים ואחרים טוענים שזה תפקיד של מישהו אחר. הבנתי. הכול בסדר. אנחנו נצלול לכל סעיף בפני עצמו ונפרק אותו לגורמים ונבין אם יש פערים. אם אכן יש פערים, נתקן. אם אין פערים, נתקדם.

בקשה אליכם. קודם כל, מה שביקשתי מאנשי המקצוע, נא לקיים עד הישיבה הבאה ולבוא לכאן כמה שיותר מגובשים בין הצדדים. זו מטרת העל שלנו.

לחברי הכנסת אני או מר שמאחר שאנחנו לא רוצים בדיונים הבאים להשקיע עוד בדיון העקרוני כי זה מבזבז את זמן הוועדה ומכלה את מהות הדיון ואת העקרונות שאנחנו רוצים לרדת אליהם ולפתור את הבעיות, לכן אני מבקש לבוא מוכנים לדיונים הבאים. אני אומר עכשיו, אני מצהיר, לא נחזור שוב לדיון העקרוני על החוק. אנחנו נתמקד רק בבעיות הקיימות. אני מבקש מחברי הכנסת לקרוא את הפרוטוקול. הכול ברגישות ואני אאפשר מה שצריך, אבל אני מבקש מאוד, לא נכלה את זמן הוועדה שוב ושוב על הדיון העקרוני בטובת או אי טובת החוק הזה עבור אזרחי מדינת ישראל.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:01.