פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



43
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
30/05/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 72
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום חמישי, כ"ב באייר התשפ"ד (30 במאי 2024), שעה 9:30

סיור במינהל המחקר החקלאי מכון וולקני

חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר

שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר
סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול
ד"ר מיכל לוי - המדענית הראשית, סמנכ"לית מינוף המו"פ, משרד החקלאות, המדע והטכנולוגיה

משה בן ששון - מנהל מדעי של תחומי מים, חקלאות וסביבה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

איתן טי - סגן המנהל הכללי, אגף תכנון ופיתוח, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

יובל ליפקין - משנה למנכ"ל, משרד החקלאות

פרופ' בני חפץ - ראש מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני

פרופ' אביטל בכר - מנהל המכון להנדסה חקלאית, מכון וולקני

ד"ר יעל זלצר - המכון להנדסה חקלאית, מכון וולקני

ד"ר ויקטור אלחנתי - חוקר בכיר, המכון להנדסה חקלאית, מכון וולקני

נוי - עוזרת לד"ר יעל זלצר, המכון להנדסה חקלאית, מכון וולקני

ד"ר נועה מטרסו - מנהלת אגף מחקר באקדמיה, רשות החדשנות

אורי דורמן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, התאחדות חקלאי ישראל

יענקלה מוסקוביץ' - מנהל מו"פ רמת נגב ויו"ר הוועדה החקלאית, מו"פ רמת נגב

שמעון מלכה - דובר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים

דיקלה טקו

מיכל כזרי איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




סיור במינהל המחקר החקלאי מכון וולקני

כבוד סגן השר, חבר הכנסת, ברוכים הבאים למנהל המחקר החקלאי מכון וולקני. מכון וולקני הוא מכון המחקר החקלאי הלאומי הגדול במדינת ישראל. אתם נמצאים עכשיו רק בחלק אחד של המנהל, שזה המכון להנדסה חקלאית, שהוא למעשה המקום היחידי בישראל שמפתח טכנולוגיות הנדסיות שקשורות לחקלאות והדבר בולט במיוחד, לאחר שסגרו את הפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון לפני סדר גודל של כ-20 שנים.

זה המקום היחידי שיכול, רוצה ומפתח טכנולוגיות חדשות. לא תראו פה מחרשות וכדומה אלא תראו דווקא טכנולוגיות חדשות שקשורות גם לנושא של רובוטיקה, רחפנים, הנדסת גורמי אנוש – כל הדברים האלה הם סופר חשובים בחקלאות המתפתחת ובחקלאות הדיגיטלית.

פרופ' אביטל בכר, הבמה שלך.

תודה. ברוכים הבאים למכון להנדסה חקלאית. היום אנחנו נבקר במספר מעבדות, בחלק קטן מהמעבדות שיש לנו, ונציג מספר פרויקטים שניסינו לכוון שרוב מה שתראו יהיה קשור לפיתוח טכנולוגיות חוסכות ידיים עובדות. המכון מתעסק בנושאים רבים ואחד מהם הוא חיסכון בידיים עובדות.

נראה עכשיו איזושהי הדגמה של רובוט אוטונומי לעישוב בשטחים חקלאיים, אחרי כן ניכנס למעבדה לרובוטיקה חקלאית ונראה מספר פרויקטים נוספים, נעבור למעבדה להנדסת גורמי אנוש – שם תראו פרויקטים שקשורים לייעול עבודה בתפוחים, באבוקדו ובדברים נוספים, בסוף נתמקד במעבדה למסוקים ולרחפנים שנמצאת מאחוריכם, שם יוצגו חלק מהפרויקטים שבהם הם עוסקים, ולאחר מכן נחזור לחדר הסימנרים.

(סיור במעבדת רובוטיקה)

נציג לכם מחקרים, אבל מה שאתם תראו, זה את התוצרים של המחקרים. אתם לא רואים את המחקר עצמו, אלא את התוצר. המחקר הזה עוסק בפיתוח מערכת או טכנולוגיה לעישוב חכם וסלקטיבי של עשבים בשטחים חקלאיים, כאשר אנחנו פיתחנו כאן ארבע טכנולוגיות הנדסיות – אחת, זו הטכנולוגיה של החשמול של העשב. אנחנו לא משתמשים בכימיקלים, אלא מחשמלים את העשב למוות ואז הוא מת, מתייבש וחוזר לאדמה; וכן טכנולוגיה רובוטית של זיהוי העשבים והפרדה בין העשבים לצמחי התרבות – מלונים, אבטיחים או גידולים אחרים. הטכנולוגיה הרובוטית של תנועה בתוך הערוגה עם הזרוע הרובוטית ומיקום של האלקטרודה על הצמח; וכמובן בסוף יש את האינטגרציה של הכול. פיתחנו ארבע טכנולוגיות שונות, אבל הן חייבות לעבוד בסנכרון ביחד – וזה חלק מהאתגרים.

למעשה, אתם רואים כאן את החלק השחור למטה, שזו האלקטרודה עם מתח גבוה, אבל הזרמים החשמליים הנמוכים לא מסוכנים לאדם. יש לנו מצלמה בחזית של הרובוט והוא נע מעל הערוגה, אנחנו רק מדמים את זה פה, הוא מזהה עשב ושולח את הזרוע הרובוטית אל העשב. יש לנו כאן מצלמה מולטיספקטרלית וגם מצלמת עומק שמזהה ונוגעת בעשב. נגיעה של שנייה בערך קוטלת אותו. אם אני אגע בזה, זה יכאב לי, אבל לא ייגרם לי נזק פטאלי. לאחר מכן, זה עובר כל הזמן לעשב הבא.

מה מקור המתח שלו?

המצברים. כל המערכת הזו היא חשמלית שמבוססת על ארבעה מצברים. בטכנולוגיה שפיתחנו, מצבר אחד מספיק לחשמל למוות כחצי מיליון עשבים.

כמות עשבים ולא שטח מסוים?

זה תלוי מה צפיפות העשבים באותו השטח. אם יש לך שני עשבים למטר מרובע – זה יכול לעשות שני דונם בשעה, אבל אם יש לך 30 עשבים - - -

כמה זמן המודל הזה קיים?

פרויקט של כ-ארבע-חמש שנים.

האם הוא כבר בחוץ?

אתה רואה פה אב טיפוס מתקדם, ובוולקני אנחנו עושים מחקר, מפתחים טכנולוגיה ויש לנו יחידה עסקית שלוקחת את הפרויקטים האלה עם יזמים וחברות ועוברים לפיתוח מוצר.

השאלה שלי, באיזה שלב זה נמצא?

אנחנו בשלב של בערך שני שליש מחקר. אני מניח שבעוד שנה וחצי, שנתיים, שנתיים וחצי, המערכת הזו כבר תהיה הרבה יותר יישומית ממה שהיא היום.

באיזה קצב הוא עובד?

בתנאים אופטימאליים, הוא יכול לעשות כ-3,000 עשבים לשעה, אבל זה עם זרוע אחת. אם אני מרכיב פה מספר זרועות נוספות – אני יכול להגיע ל-15,000 וגם ל-20,000 עשבים, אבל השאלה היא מה צפיפות העשבים בשדה. חקלאי שלא טיפל בשטח – יש לו המון עשבים; אבל חקלאי שכן מטפל, אם מערכת כזו תעבור בעונה הנכונה - - -

איך 3,000? לא הבנתי את האריתמטיקה, כי זה עשב לשנייה - - -

בערך.

ולוקח לו זמן להגיע – הוא עולה, מתכוונן, יורד - - -

אלה זמנים קצרים מאוד. המערכת הזו היא אב טיפוס, היא לא המערכת המסחרית. אנחנו משתמשים גם בזרוע קרטזית ובמערכות מקצועיות זו תהיה זרוע פרללית. לא משנים כרגע המינוחים, אבל פיתחנו טכנולוגיה ועכשיו צריך להפוך את זה למוצר ולהפיץ.

ואת זה אנחנו כבר לא עושים. זאת אומרת שהפיתוח של הטכנולוגיה צריך לצאת החוצה, התעשייה צריכה לרכוש את זה או לרכוש את הידע ואם היא רוצה – לשכלל אותה.

אבל זה יהיה אוטונומי בסוף?

כן, זה כבר עכשיו אוטונומי, אתה רואה את האנטנות של ה-GPS, הוא יודע לנוע במסלול, הוא יודע לנוע לערוגה, יש לו גם חיישנים נוספים כמו - - -

זאת אומרת שאם היום המוצר הזה הוא כבר מוצר מדף והוא מגיע לצפון הארץ, הוא לא יכול לתפקד? התפקוד שלו נפגע בגלל ששיבושי ה-GPS - - -

אנחנו משתמשים גם במצלמות כגיבוי.

אתמול הייתה כתבה על זה בדיוק, שלאור אילוצי הביטחון, האילוצים פוגעים בין היתר בחקלאות - - -

אבל אפשר להתגבר על זה. פה אם יש לך שטחים אין סופיים שהוא הולך לבד, אז באמת GPS הוא חשוב, אבל אם הוא הולך בשורות, אפשר גם להתגבר על השיבושים - - -

אז הוא חצי טיפש, מה שנקרא.

אפשר להפוך אותו לטיפש, אבל עדיף שהוא יהיה חכם.

אבל לא צריך להשתמש בחומרי הדברה, וזה הישג ענק גם לבריאות האדם.

נכון. יש גם גידולים כמו מלונים ואבטיחים שאסור שם להשתמש בחומרי הדברה, והיום עושים עישוב ידני בעלות שבין 70 ל-200 שקלים לדונם, זה מה שזה עולה לחקלאים. אם יש 200,000 דונם, תעשו את המכפלות ותראו כמה החקלאים משלמים על כוח אדם לעישוב.

אבל האם הוא משמיד את העשב עד השורש?

כן. תלוי בסוג העשב. אין מאה אחוז, אבל אנחנו יודעים איך הלחות באדמה משפיעה על הקטילה של השורש ולסדר באופן כזה שאם למשל אנחנו נכנסים כשהאדמה יבשה – הזרם החשמלי מגיע גם לשורש וקוטל אותו. יש גידולים שלא חייבים לקטול את השורש שלהם ומספיק לקטול רק את החלק שמעל הקרקע.

תוך כמה זמן התוצאה מתקבלת בעשבייה עצמה, אחרי שהיא פגשה את - - -

מיד.

כמו מלחם כזה.

תחשוב שאתה נותן זץ חשמלי.

אוקיי. הבנתי.

האם זה מוגבל עם מי גשמים או שאין הבדל?

לא בדקנו את זה.

שלא יחשמל את כולם.

עדיף פחות מים.

נכון.

ואני אומר את זה בלי לדעת, כי מים מוליכים חשמל.

זה יכול להוליך מהר יותר את החשמול - - -

אבל זה יגיע לשורשים של הצמחים שאתה רוצה.

והרוחב שלו הוא רוחב קבוע? או שאתה יכול לשנות לפי הערוגות?

זה נקבע לפי רוחב ערוגה של פסי דריכה לפי ערוגה של מלונים ואבטיחים. העניין הוא גם בערוגות האלו, שיש מערכות עישוב שהן כמו מחרשות שהופכות את כל השטח, אבל כשמגדלים מלונים או אבטיחים שהם גידולים נסתרים, אני חייב לצוד את העשבים ולא יכול לעבור עם מערכת טיפשה ולגרוף את כל השטח, כי אז אני פוגע במלונים.

אז יום או יומיים אחרי אתה יכול לעבור עם מכשיר אחר שאוסף את כל - - -

אתה לא צריך. זה מתייבש ואפילו מזין את האדמה בחזרה.

הוא מזהה כל מה שהוא לא מלון או כל מה שהוא לא אבטיח?

בדיוק. ולא אדמה ולא אבנים.

ולא סתם פרח או עשבייה שמפריעה לתהליך הגידול של הפרי.

לפי האופן שבו הצמח גדל, אנחנו יודעים לזהות בין צמח מלון או כל דבר אחר, לבין עשב שבא ממשפחה אחרת, שיש לו אב טיפוס שונה, זה בדיוק מה שהמצלמה עושה, ואז דוקרים אותו. זה העניין. חשוב שתבינו שלהוריד את העשבייה, זה לא רק כי השטח לא יפה, אלא שיש פה תחרות שעשבים מתחרים עם הצמח על המים, על הנוטריינטים ואנחנו מאבדים יבול מהבחינה הזו.

זה אב טיפוס מעניין.

האב טיפוס הזה פותח פה במכון להנדסה חקלאית. יש לנו גם בית מלאכה, שבו אנחנו בונים את אבי הטיפוס, ואם אין עוד שאלות על זה, נעבור למעבדה.

מה הערכה שלכם מבחינת העלות של מוצר כזה?

מבחינת הברזלים והחומרים – אני מעריך את זה בין 50,000 ל-130,000 שקלים.

מה זה ברזלים וחומרים?

כל מה שאתה רואה.

כל הציוד – מצלמות, חיישנים - - -

שווה עדיין לחקלאי להוציא הוצאה חד פעמית - - -

בדיוק. בעישוב ידני, העלות היא גבוהה מאוד.

גם הטרחה גדולה.

כשאין ידיים עובדות וכשאנחנו לא רוצים לפתח תלות בידיים עובדות, אין מנוס מלהגיע לפיתוח כזה.

זה לא חייב להיות לחקלאי בודד. זאת אומרת מכשיר כזה, אם הוא חכם הוא עובד עבור כולם.

הוא יודע לעבוד בוקר, יודע לעבוד לילה - - -

אני לא יודע אם הוא יכול לעבוד בלילה. אביטל, האם הוא יכול לעבוד בלילה?

כן.

כמה כאלה אתה יכול להרכיב על רכב כזה?

זרועות כאלה?

כן.

תלוי בחקלאי, אבל אפשר בין חמש לעשר בלי שום בעיה.

זאת אומרת, כשאתה אומר זרוע, הכוונה לכל האלמנט הזה?

האלמנט הזה והאלמנט שעולה ויורד.

בכל השאר הוא יודע לשכפל את עצמו כפיצוי.

בדיוק.

אבל חייבת להיות יחידה עצמאית נפרדת לכל דקירה.

נכון. אתה יכול גם לחלק את זה במקטעים כאלה, לדוגמה להגיד שהחצי השמאלי עובד על זה והימני עובר על ההוא.

רציתי לדעת שאני מבין את העיקרון נכון.

אדוני השר, ההשלמה לזה תהיה מושלמת, אם בעזרת השם נצליח גם שבתוך הקולות קוראים, בתוך כל הציוד שהחקלאים מקבלים מהשתתפויות, אנחנו נקבל גם השתתפות של חלק מהסכום של זה, שאז בכלל זה יהיה מושלם. המכון פיתח, אנחנו עוזרים בסיוע וכך עם ישראל משגשג. זה חייב להיות עם עזרה.

כמה הושקע עד היום?

המדענית הראשית מימנה את תכנית המחקר - - - וישנה איזושהי השלמה מ"איקה".

על כמה מדובר? מה התקציב במספרים?

אני חושב שהתקציב היה בסביבות המיליון שקלים.

מי זה המפתח?

אני.

מה לוחות הזמנים להגיע לכדי מוצר?

זה תלוי כמה כסף יש.

לא, אני מדבר על המוצר הספציפי הזה.

הפרויקט התחיל ב-2018, אבל לא עבדנו עליו באופן רציף, בגלל שלא היה לנו מימון רציף לדברים האלה. אז אם אני מדבר על נטו, להגיע למצב הזה, זה משהו כמו שלוש-ארבע שנים.

מי העלה לכם את הצורך? האם זה נבע כאן? או שהחקלאים - - -

אנחנו עובדים רבות עם החקלאים ועם שה"מ. אנחנו מסתובבים בשטחים ואנחנו מכירים. ובגלל זה, כל מה שאתם תראו פה – זו בעיה אמתית בחקלאות.

ברשותך, לצד העובדה שאני מוקסם שמחברים מספר רכיבים שרובם טיפשים ויודעים לממשק אותם עם אלמנט חכם וזה משהו שהוא מופלא בעיניי, אבל לגישתי, לצד התשוקה שלך כמפתח וכמי שרוצה לתת מענה לתחום, אי אפשר לנטרל את העבודה, המחקר, הניסיונות והביצוע בלי משוואה של עלות מול תועלת שבטוח בסוף זה משתלם, אבל צריך להתארגן לקראת זה בהיבט של עלויות.

כשאתה כמפתח לא יודע מה הגאנט, כמה כסף צריך לטובת העניין? איך נערכים? מה הם הסיכונים בדרך לפיתוח? עד איזה שלב רוצים להתקדם, מאיזה שלב רוצים לבדוק חלופה אחרת? זה משהו שבעיניי הוא לוקה מעט בחסר. אתה מגיע עם תשוקה, אבל - - -

אני מבין, אבל אנחנו בדקנו את זה. יש שתי חברות ונשארה אחת שמתעניינת במוצר הזה - - -

זה ברגע שאתה מסיים את הפיתוח - - -

היא כבר עשתה את התחשיב, והיא מצאה שמערכת כזו עם זרוע אחת, מחזירה את עצמה בתוך שנתיים.

קל וחומר עם מספר זרועות.

בדיוק.

ולכן הוא אומר לך ש-50,000 עד 130,000, זה טולרנס לא סביר, אבל השאלה כמה ימכרו. אם הם ימכרו הרבה – זה יעלה 50,000; או ימכרו מעט – זה יעלה 130,000.

אם יקבלו קצת תקצוב ועזרה, יהיה להם - - -

זה ילך כמו לחמניות. מי שמסתובב בשטח יודע שזה משגע את החקלאים.

קח גם בחשבון, שאם החקלאי עושה את זה אחת לשבוע או אחת לשבועיים בעונה של העשבים, שנה אחרי זה כבר יהיו לו פחות עשבים.

פרופ' בכר, יש לי שאלה – אצלנו אומרים "נר לאחד נר למאה". שכשמפתחים דבר כזה יפה עם אותן יכולות וחשיבות, נכון שכעת זה עוזר לנושא הזה פה, אבל האם אתה גם כן מנסה על ידי אותם אלמנטים ואותן בדיקות וכו' להתאים את זה גם למערכות אחרות שקיימות בענף הלול או בענף הצומח, החי או אפילו בענף הביטחוני? כי אולי אפילו שולה מוקשים על ידי דברים מהסוג הזה, שהוא יודע לבודד את זה במדויק. גם בזה יש לנו בעיות בדרום עם שטחים שהם מלאים בזה, והיינו רוצים לדעת איך לפרק אותם, כדי לעשות שם שטחים חקלאיים והצבא לא רוצה כל כך.

השאלה אם אתה גם פותח את עצמך לא להיות רק באותה נישה רק של החקלאות, רק של אותו מנדט שאתה נמצא בו, או שאתה ממילא משתמש בנר, תאיר בו מספר חדרים נוספים.

הפרויקט הזה הגיע מפרויקט קודם שעסק בהאבקה אלקטרוסטטית, ומפה פיתחנו את זה.

הפרויקט הקודם צלח?

כן. אתם תראו דוגמאות ליישומים בחקלאות, שיש להם גם למשל יישומים בביטחון, אבל המנדט שלנו בוולקני הוא להתעסק בחקלאות.

החקלאות זה גם ביטחון.

אבל כשיש לך שר חקלאות שבא עם רקע ביטחוני עשיר, אני חושב שאתה משמח אותו בעוד מספר דברים.

עוד מעט תגיד לו שאתה רוצה שזה יהיה גם בכנסת.

נמשיך למעבדה.

(סיור במעבדה לרובוטיקה חקלאית)

כעת אנחנו במעבדה לרובוטיקה חקלאית, כאן אנחנו עושים את המחקר עצמו. אני אראה לכם מספר דוגמאות בקצרה יותר ממה שדיברנו על הרובוט הקודם. מלבד היותי מנהל המכון להנדסה חקלאית, אני גם חוקר בתחומים של רובוטיקה חקלאית וחישה מקרוב והנדסת ייצור בנושאים שקשורים לידיים עובדות.

הפרויקט הראשון שאני אציג, הוא פיתוח מרסס אוטונומי לחממות. אתם יכולים לראות אותו פה, זה הרובוט הירוק-צהוב הזה שהוא למעשה מעין iRobot לחממות. אנחנו פיתחנו את המערכת על מרססים מסחריים, שהיא גם מרסס ריקשה של מרססי רז שרואים אותו פה.

בנינו מעין סימולטור לפני שיצאנו אתו לשטח, כי אנחנו לא רוצים לעשות טעות עם רובוט של 500 ק"ג שיכול להרוס את החלקה, ומרסס צ'יקו של מרססי רז שזה כרגע כאן ובניסויים שונים שאתם רואים. המערכת הזו יודעת לנוע בתוך החממה באופן אוטונומי בלי GPS ולרסס במקום שצריך. הפרויקט הזה הסתיים כבר, וכרגע עם יחידת קידום מחפשים יזם או חברה שיוכלו להמשיך.

האם מציגים את זה בתערוכות בחו"ל? במקומות שיש פוטנציאל שירצו לרכוש את הזכויות?

זה הוצג בתערוכות בארץ, כי להטיס מערכת כזו זה מורכב הרבה יותר ועד היום לא עשינו את זה.

זאת אומרת שאתם מחפשים מפעל שייצר את זה?

כן.

וישווק את זה?

כן.

הם מחפשים חברה עסקית שתקנה את זה.

שתקנה את הפטנט, לצורך העניין.

והם יקבלו תמלוגים, וזה יממן את ההמשך.

חשבנו לעשות את זה עם מרססי דגניה שהראו נכונות ורצנו איתם כשנתיים, אבל הם שינו כיוון ולפי מה שהבנתי היום הם מתעסקים בעיקר בייבוא.

התחלף שם יושב הראש בעיקר.

התחלפו מספר אנשים שם.

אחד מהם עומד מולך.

עד כמה אתם משלבים בפיתוח וברעיון חקלאים מהשטח עצמו?

חלק מהבעיות באות מהחקלאים עצמם, ואנחנו צריכים לבדוק שזו לא בעיה של חקלאי עם חמישה דונם, אלא בעיה של חקלאים עם מיליון דונם, כי אנחנו רוצים שהאימפקט של הפתרון יהיה נרחב. הדבר השני, הוא שבחלק מהמקרים את ניסויי השדה המתקדמים ביותר, אנחנו עושים בחלקות מסחריות אצל החקלאים.

אבל אני שואל עד כמה חקלאי, שהוא זה שמתעורר בבוקר לחממה ואיתה הוא יישן בלילה, עד כמה הוא שותף להפעלת שיקול דעת באיפה לתת יותר מנוף לחץ? על מה להתעכב יותר? מה אמור לתת מענה בשטח ולא רק במעבדה?

במחקר עצמו הוא פחות מעורב, כי לפתח אלגוריתם בבינה מלאכותית שיידע לזהות את העשב, זה לא - - -

כשהפעלת פה את המודל הזה, האם חקלאים שאמורים ליהנות מזה היו בעלי עניין? כאלה שאמורים להשקיע במוצר?

כן.

ומזה אתה גוזר מה אתה צריך לדייק ולשפר.

בדיוק. יותר מזה, אנחנו בנינו את החממה מבחינת השורות והמרווחים, על פי שיחות עם חקלאים.

אלו סכמות - - -

זו שונות גדולה כל כך בחקלאות.

האם מדובר במקום שיש יציקת - - - ואז צריך סוג שינוע אחר? האם זו האדמה הזו או האחרת?

אנחנו מתאימים את זה לשטחים החקלאים.

אני מבין לחלוטין, אבל אני אומר לגבי התוצר, שהרי הבאת את זה לא רק בשביל שזה ייסע נכון בין הערוגות, אלא גם שיבצע עבודה, שיחשמל פעם אחת או יאבק פעם שנייה או ירסס פעם שלישית – האם אתה מביא חקלאי ואתה אומר לו שזה המוצר, ושיגיד מה הוא אמור לראות פה כדי שהוא ירכוש כזה מוצר? ואז אתה חוזר עם זה לפה על מנת לדייק.

אני אסביר למה אני שואל את זה. לגבי חלק מהפתרונות שהוצגו לי, שאלתי חקלאים כל אחד בתחומו, שהאחד לא מכיר את השני – כולם אמרו שזה יפה מאוד למעבדה או לפרזנטציה, אבל הם לא יכולים ליהנות מזה מאחר וזה לא מגיע לכל חלקי העץ, כי זה מותאם להדרים אבל יש הבדל בין הדרים כאלה וכאלה וגם כי אותנו לא שאלו. כך הלכתי לבחור שמגדל תפוחי אדמה וכן הלאה. לכן אני שואל אותך, עד כמה החקלאים שאמורים להיות הלקוחות של המוצר הזה, שותפים כקבוצת מחקר ומידע לגבי תוצאות ניסיונות הביניים שלכם?

בפרויקט הזה – זה לא נעשה מעבר למה שאמרתי, אבל בפרויקט אחר – זה נעשה, שהרי אנחנו גם מתפתחים. בפרויקט של פיתוח מערכת לדילול חנטים ותמרים, יש לנו קבוצה של חקלאים שמלווה את הנושא הזה.

תשתף אותם, שאולי להם יהיו רעיונות נוספים.

האם זה נוסע ומרסס לבד בלי כוח אדם?

כן, בלי כוח אדם.

הוא מופעל אוטונומית נכון?! לכמה מיכל הריסוס שלו מספיק?

יש לו 200 ליטר, אבל אם הוצאנו את הנהג, שזה בערך 80 ק"ג ואת מערכות הניהוג שזה עוד חמישה ק"ג – אנחנו יכולים להוסיף עוד בערך 100 ליטר למרסס.

אין ספק שזה חשוב מאוד, אבל אני כבר רואה את התקלות ביננו. חשוב שנדע איך אנחנו יכולים לשפר, כי זה נושא על בהתפתחות. אנחנו כעת מקימים עם משרד החקלאות בפתחת ניצן את חומת העתיד שרובוטים קוטפים שם והכל עובד על מסילות.

זה בדיוק מה ששאלתי קודם.

זה עובד על מסילות. אנחנו חייבים להיות מסונכרנים בדחיפות, לראות איך להכניס רובוט שירסס כי זה רובוט שמרסס, בנוסף לרובוט שקוטף שיהיה גם רובוט שירסס. מיד נחבר את כל הקצוות בשביל שנהיה מתואמים, כי הביקור הבא יהיה שם על מנת לראות את זה, קחו את זה בחשבון.

במקום גלגלים אתה רוצה שישימו - -

מסילות, כן, אחרת איך הוא ייסע, כי הרי יש פה צינורות והוא לא יוכל לנסוע על זה. ודבר נוסף, כל מי שמרסס היום בכ- 40 אלף דונם החממות – אלה העובדים הזרים, הם אלה שנוסעים ומרססים וזה יכול להוריד כמות דרמטית של עובדים.

יענקלה, אם תלחץ יהיו גם כנפיים למכשיר. זה רק עניין של לחץ.

וזה גם רק עניין טכני.

אין בעיה, לכן ביקשתי להציף את שתי הנקודות האלו, כי אתה תפגוש את זה במוקדם או במאוחר.

יש פה מומחים גדולים ממני בפיתוח, אבל יש עיקרון ידוע מאוד – בפיתוח פטנטים חדשים וכו', אתה לא תמיד יוצא מהשטח אל הפיתוח, לפעמים אתה בא עם המוצר, עם ההצעה, עם הרעיון מהמעבדה לשטח, ואז מסתבר - - - אגב, כך נולד הטלפון החכם. הוא לא נולד מהדרישה של השטח, אלא מהרעיון המבריק.

נושא אחר, זה פיתוח רובוט לאסיף מלונים, לא קטיף אלא אסיף, מכיוון שעשינו בדיקה של השטח וראינו שהיום זה עם המון עבודת ידיים, אבל 70%-80% מהעבודה – הפועל מוציא את המלון מהערוגה ומעביר אותו למיכל או למערך. 20%-30% – זיהוי איזה מלון בשל או מתאים לקטיף ולנתק אותו מהעשב. ולכן, מה שאנחנו עשינו כאן, זו מערכת משולבת. הקונספט הוא שקודם כל פועל עובר ומנתק את הפירות הבשלים מהצמח ומשאיר אותם במקום ולאחר מכן הרובוט עובר ואוסף את המלונים שכבר נותקו מהצמח.

איך הוא מזהה?

ברגע שהקוטף מנתק, זה לוקח את המ"צ ב-GPS, ואז יש לי בנק מטרות. כך אני לא חוסך 100% מהידיים העובדות, אבל אני כן חוסך 70%-80%.

וזה בא פעם נוספת בשבוע אחרי, כשהבשילו התנאים לשאר.

את המלונים קוטפים לשלושה שבועות באותה חלקה, לא כולם מבשילים בבת אחת. הנושא הבא, הוא סונאר רובוטי להערכת יבול ומצב הצמח – ופה - - -

רק רגע, איפה זה נמצא בשלב פיתוח? האם יש כבר משקיעים?

לא. הפרויקט הזה הסתיים. הוא היה גם בשילוב עם החוקר ד"ר בועז ציון והסתיים המימון. פותח אב טיפוס, אבל כנראה שלא נמצאה החברה או היזם שייקחו את זה, אז כרגע זה מחכה.

בסופו של דבר התקציב הוא תקציב סופי, וגם המשאבים האנושיים הם לא בלתי מוגבלים בלשון המעטה. אתה מדבר על מוצר שעליי עושה רושם גדול, רק שאם אין לו לקוחות בשוק, הוא לא כל כך מעניין. זאת אומרת, שהוא מעניין מאוד, אבל אין לי מה לעשות איתו. להגיד שיש לי והוא יושב במעבדה כי סיימתי תהליך, אבל הוא כאבן שאין לה הופכין – זו תחושת החמצה גדולה יותר מאשר לא הייתי מצליח לייצר את המוצר.

זה מה שמקשר אותי למה שדיברתי אתך עליו בחוץ – התשוקה לייצר, לקדם ולתת מענה, חייבת להתממשק גם עם דרישות השוק. לפחות באיזשהו שלב, צריך לעשות סקר שוק, אולי אפילו להחתים על סודיות כמה מגדלים מאותו תחום, להגיד להם שאתה עובד על המוצר ולכשהוא יהיה מוכן ויצליח – לשאול מה צריך להיות לגישתם והאם הם יהיו מעוניינים לרכוש אותו.

כמה עלה לכם לפתח את המוצר הזה?

בערך 800,000 שקלים.

לא בשמיים.

אליהו, הכי מפחיד זה שבזמן הזה שזה מיוצר - - -

לא החקלאי הוא המייצר.

מה האומדן של פיתוח המוצר?

צריך למצוא את היצרן שיהיה מוכן לייצר את האב טיפוס הזה בצורה מסחרית.

מעבר לשבלונה ראשונה, מעבר לרעיון, לאחר שבדקנו היתכנות, לגישתי צריך לבוא לקהל היעד להגיד להם שאנחנו מעוניינים ולשאול אותם אם הם ירכשו אותו ואם זה סוגר להם את כל הפינות.

אולי שיתארגנו מספר אנשים.

מדובר בעניין כלכלי מאוד. מאחר ואנחנו מדינה סוציאליסטית, השכר שאנחנו משלמים על כוח אדם, זה כמעט 60% מהוצאות הייצור. ההשקעה בטכנולוגיות, זה דבר הזול ביותר שיש והוא כלכלי ברמות על.

אין ספק יענקלה. כבוד השר - - -

אתה אמרת משהו נכון – יש פחד שאם זה יישאר פה במדף עד שנמצא מישהו, יקום מישהו אחר כי לא חסרים חכמים אצלנו, יקום מישהו ממכון אחר ויקים משהו אפילו טיפה יותר משודרג ואז אנחנו נשארים עם גרוטאה מול משהו מוצלח יותר. לכן זה חייב להיות עובר לעשייתו. איך שכבר פיתחת וסיימת, אולי לארגן מספר חקלאים כבדים שיש להם כסף ולהציע את זה.

אני מציע לטובת הסיור שקודם כל נראה את הדברים, ואחרי כן בחדר נעשה את הדיונים.

כל מה שאתה מראה לנו מוגן בפטנט, נכון?!

לא הכול.

חלק מהדברים. מה שכתוב פטנט, הכוונה או שזה מוגן בפטנט או שזה בתהליך לרישום פטנט.

מה שאני רוצה להראות כאן זה זיהוי מוקדם של מחלות. אנחנו מתעסקים במקרה הזה ספציפי במחלה נוראית שנקראת "טובמו" שזה גרוע יותר מהקורונה שאצלנו – בעגבניות, במלפפונים. זה גם במימון המדענית הראשית של משרד החקלאות. פיתחנו אפשרות למדוד את התכונות החשמליות בעלה, ולפי הניתוח שלהם להחליט אם העלה חולה או לא, תוך שלושה ימים מההדבקה.

הפקחים מזהים את המחלה הזו שבועיים מההדבקה בשיטות של עיבוד תמונה ובשיטות דומות בין ששה לשמונה ימים. זה עדיין לא ספציפי, אבל בניסויים שעשינו על טובמו וירוס, בשלושה ימים כבר הייתה לנו מובהקות בזיהוי שהצמח חולה. אנחנו יודעים שזה טובמו כי הניסוי היה בטובמו, אבל צריכים לעשות את הספציפיות - - -

האם זה יכול להתאים למשל למחלת פנמה בבננות?

צריך לעשות פה התאמה.

צריך לעשות מחקר ולראות שזה באמת מתאים. אתה יכול גם להשתמש באותה טכניקה לזהות חוסר של חומרי הזנה בצמח, רמת המים וכל הדברים האלה יכולים להשפיע. אנחנו מפתחים פה רובוט שיודע לנוע, הוא מורכב על הפלטפורמה הרובוטית הזו.

האם זה זה?

לא, זו הזרוע שנמצאת כרגע בחדר השני בעבודה, אבל כאן היא מורכבת על איזושהי זרוע שיושבת על הפלטפורמה, ניגשת לעלה, מודדת אותו, מנתחת ומחליטה אם הצמח חולה או לא.

עלה אחד בצמח?

במחלה הזו לא צריך את כל הצמח. לאחר מכן היא הולכת ומחטאת את מכשיר המדידה, בגלל שאני לא רוצה שהרובוט יעביר את המחלה מצמח לצמח. זה מכשיר המדידה. במקביל לפרויקט הזה, אמרנו שאם כבר אנחנו מפתחים מערכת כזו, נחבר לה גם ידית וכפתור הפעלה שלפחות כרגע בשלב הראשוני הפועלים יוכלו לעבור, להכניס עלה, למדוד - - -

האם התשובה מידית?

כן, התשובה מידית.

יוזמה מבורכת ומדהימה.

אנחנו עובדים על שתי האפשרויות האלו כרגע, וזה עדיין במחקר. יש אב טיפוס שאתם רואים שעובד - - -

עד כמה זה מוריד את היבול בעגבניות המחלה הזו?

יוריד.

כמה זה מוריד היום?

זה יכול לשרוף את כל החלקה. יש גם עניין של הקרדיט של החקלאי. זאת אומרת, חקלאי שיש לו שם של אחד שיש אצלו מחלות – קונים ממנו פחות. זה מעגל שלם, אבל המחלה הזו היא מתפשטת. כשהפקח מזהה את זה באיזשהו צמח, כנראה שכבר חלק גדול מאוד מהחממה כבר נגועה.

המחלה ידועה, המוצר נמצא בשלבים מחקריים מתקדמים ואנחנו יודעים לחבר כי אלו לוחות זמנים שיש להם משמעות קריטית, זה כבר לא משהו תיאורטי. אם כבר נתת לו יכולת לזהות את זה – הצלת חקלאים וגם את החקלאות. השאלה עכשיו, איך מתקדמים מהשלב הזה?

עכשיו צריך את המסחור, כי בסוף אנחנו לא מייצרים מוצר. אנחנו צריכים את החברה שתקנה, והשוק הישראלי הוא לא שוק. כל חברה שתתעניין תתעניין בשוק עולמי שיכולה לייצר אין סוף מוצרים.

במדינות שיש בהן את המחלה.

לא, המחלה קיימת בהרבה מקומות, ואם עושים את האדפטציה גם למחלות אחרות אז אפשר לעשות. יש כאן דרך ארוכה, יש פה דברים שהמרחק מההבשלה שלהם עד השדה הוא גדול, ואת זה יעשו התעשיות החקלאיות. אנחנו צריכים להסתכל על התעשייה החקלאית ועל המחקר החקלאי כמשהו שהדברים עוברים ביניהם – לא תמיד הם מצליחים וצריך לזכור את זה. לא תמיד המחקר יבשיל למשהו שהתעשייה תרצה ולא תמיד המוצר שהתעשייה עושה יבשיל למשהו שיהיה בשטח.

אם אני זוכר נכון נתון שראיתי בסקירה, בהולנד ששם אין את המחלה הזו – הם מצליחים להוציא מדונם עגבניות פי 10, ממה שמוציאים בישראל משטח שהוא נגוע במחלה.

אני רוצה להשלים את מה שבני אמר. אנחנו היום בסיור במכון מחקר, ואנחנו צריכים להסתכל על כל הפיתוח הזה כעל שטף של ידע כמו נהר שזורם. רמת הסיכון בהשקעה יורדת ככל שאנחנו מתקדמים עם הנהר הזה.

בעולמות של מחקר, חוקרים עובדים, מפתחים דברים ומושקע כסף במחקר הזה שלפעמים הוא נושא פירות ולפעמים לא, אבל אנחנו כממשלה חייבים להיות בעולמות התוכן האלה, כי זה הסיכון הגבוה ביותר – האם נצליח לפתח? האם נצליח לפתור את האתגר הזה? זו שאלה.

אביטל הראה פה מספר מוצרים, ויכול להיות שכשזה כבר יפותח לאיזשהו אב טיפוס, תגיע חברה ותגיד – זה יקר מדי, זה קשה מדי, יש עוד כל מיני שאלות שהן מסחריות יותר, ולכן זה לא יעבור לשלב הבא. זה לא אומר שהפיתוח הוא לא טוב, אבל הוא יכול להיות לא כלכלי בסוף הדרך, או שהתעשייה לא מספיק מפותחת.

יש שאלות רבות. יש את הרשות החדשנות שמשקיעה בשלבים האלה - - - אנחנו כל הזמן יורדים ברמת הסיכון, אבל עדיין אנחנו צריכים להיות אלה שתומכים בקידום של הטכנולוגיות האלו כדי שבסופו של דבר - - -

זה לא אומר שמחקר שלא נושא פירות, הוא לא נושא ידע.

לגמרי.

ממש כך.

נכון. למדנו דבר נוסף, התקדמנו, הבנו מה אנחנו יכולים ומה אנחנו לא יכולים.

הפרויקט הכי מושקע שהיה בישראל אי פעם, זה "הלביא", שאמנם לא נשא פרי אבל הידע שלו מטורף.

אותו הדבר בהתפלה, גם שם היו הרבה כישלונות, אבל למדנו המון.

אנחנו נמצאים במכון מחקר.

(סיור במעבדת הנדסת גורמי אנוש ובעלי חיים בחקלאות)

ברוכים הבאים וברוכים הנמצאים. שמי ד"ר יעל זלצר וזו המעבדה שלי. אני חוקרת בתחום של הנדסת גורמי אנוש. אסביר מה זו הנדסת גורמי אנוש – זה תחום מחקר שהוגדר אי שם באמצע המאה ה-19 כחקר עבודה. זה המקום שבו הנדסה פוגשת פסיכולוגיה, מגיעים לתחום הזה גם מהנדסים וגם פסיכולוגים. בעוונותיי, אני הגעתי מהנדסה ואחר כך למדתי פסיכולוגיה, כי מה שאנחנו חוקרים זה את האינטראקציות, את יחסי הגומלין של האדם בסביבת עבודתו, ואתם יכולים לדמיין שב-200 השנים האחרונות סביבת העבודה השתנתה מאוד.

אם בעבר זה היה בעיקר עבודת כפיים, היום אנחנו יכולים לדבר גם על אינטראקציה עם עבודת הרובוטים שראיתם אצל אביטל, או עם מחשבים. כל דבר שאתם נוגעים בו, כל דבר שאתם משתמשים בו, תוכנן עבורכם כבני אדם, ואם לא נוח לכם להשתמש בו או שאם הוא מציק לכם או מבלבל אתכם – אתם לא תשתמשו בו.

עלתה פה שאלה לגבי השילוב של החקלאי בתהליך הפיתוח וזה בדיוק מה שאנחנו עושים פה. אחת העבודות שאביטל לא הספיק לדבר עליה, זה מערכת הדילול של רובוטים ושם אנחנו בקשר הדוק עם חקלאי הערבה הדרומית מהיום הראשון על כל תהליך קבלת ההחלטות, האפיון של איך הרובוט הזה צריך להיראות, בהבנה שהרובוט לא פועל לבד בעולם אוטונומי, אלא תמיד יהיה חקלאי מעורב והוא זה - - -

שיתמוך בו.

כן, ובסופו של דבר, הידע האמתי ימצא את החקלאי, ואני אומר פה בצניעות רבה, שכל אחד מהפרויקטים שאני אציג בפניכם פה, אנחנו ניגשים לחקלאי, כי הוא בעל הידע, הוא בעל המומחיות, ואנחנו רק באנו לקחת את משאנחנו יודעים לעשות טוב – מחקר ופיתוח ולסייע לו לשפר את התהליך.

ככל שיתנו לי לדבר, אולי אספיק לדבר על ארבעה פרויקטים – הראשון הוא פרויקט בקטיף תפוחים. בדרך כלל, אני שואלת את המאזינים מתי בשנה אתם אוכלים תפוח? והם עונים כל השנה כי תפוחים יש בכל השנה. מתי קוטפים תפוחים? רק שלושה שבועות.

קצת יותר.

כל זן - - אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר, נובמבר וקצת דצמבר – כל זן יש לו חלון קטיף של שלושה שבועות, והסיבה שאנחנו אוכלים אותם כל השנה, זה בגלל האחסון, שזה הנושא השלישי שאני אגע בו.

בגלל זה אנחנו צריכים עובדים עונתיים.

זה מקשה מאוד על החקלאי ואחד מהאתגרים שהחקלאי צריך להתמודד איתם. בסופו של דבר, הם עבדו כל השנה והגיע הזמן לקטוף. כשנעשה את המחקר, ותיכף אראה לכם מספר תמונות, אנחנו נהיה בקשר עם החקלאי ברמה שאני לא יודעת מתי לשריין את הרכב לעלות לרמת הגולן, כי אני מחכה שהוא יגיד לי לדוגמה ששבוע הבא ביום ראשון אני יכולה לבוא כי מתחילים לקטוף, וזה מפני שהוא קשוב ומכיר את השטח והוא צריך את אותו כוח אדם.

זה היבול של ייצור מקומי נכון ל-2022, וכוח האדם הנדרש מסתכם בכ-180,000 ימי עבודה כולל לקטוף את כל היבול הזה, מדובר על 2,400 קוטפים ביום שמגיעים ממגזרים שונים, זה יכול להיות – ישראלים יוצאי צבא, מהמגזר הדרוזי, תאילנדים. את כל אלה צריך לכנס בזמן הקצר הזה. היה ופספסת, יש לך עוד כשבוע של חסד לקטוף, ואחרי זה אפשר להשאיר את זה ללקט ישראל שמישהו יאסוף, כי אין מה לעשות יותר עם הפרי.

זה האתגר שהחקלאים מתמודדים אתו. אין תחליף לכוח אדם בפרויקט הזה, העלות עולה כל הזמן, כוח האדם מתייקר, הזמינות יורדת פחות ופחות אנשים מוכנים לעבוד. יש פיתוחים, יש רובוטים, יש חברה ישראלית FFRobotics, יש חברה ישראלית שנקראת "תבל", החברות האלו קיימות ועושות עבודה מדהימה, אבל הן עדיין לא הגיעו לשטח.

זה ייקח שנים רבות.

יש להם כבר ניסויי שטח. אנחנו רוצים להגיע לשם, אבל בהבנה שמחר זה לא יקרה, צריך לפתור את הבעיה הזו. מה כן עומד לרשות החקלאים? במות הקטיף שמחליפות את הסולם שראיתם בצילום הקודם. זה מייתר את הסולם, זה מייתר את הסל הכבד, ואז נשאלת השאלה על ידי החקלאי – אם המכונה הזו עולה בין 150,000 ל-300,000 שקלים כולל תחזוקה ותפעול – האם זה שווה לי או לא שווה לי לקנות. האם בפועל זה מזרז? זה מוזיל? האם אני אספיק לקטוף - - -

אבל כמה זה מחזיר את עצמו? בכמה זמן ההשקעה מחזירה את עצמה.

בדיוק אלו השאלות, ואז או שהחקלאי לא קונה, או שהוא קונה ומשתמש איך שהוא יודע להשתמש – ופה אנחנו נכנסנו לפעולה. לפני חמש או שש שנים, נפגשתי עם כ-30 מגדלי הגליל רמת הגולן, ואחד מהחבר'ה אמר שהוא אוהב את זה ושאצלו זה עובד מלא והציג מספרים; אחרים אמרו שהם מצטערים ושזה לא מוכיח את עצמו. אין להם זמן לעשות מחקר, ובשלב הזה אנחנו נכנסים לתמונה.

אנחנו מבצעים מחקר שבו אנחנו יכולים לשנות פרמטרים שונים, להשתמש במכונות שונות, יש לנו זמן – לתצפת, לראות, לדגום איכויות, לדגום זמני עבודה, לזהות צווארי בקבוק ועדיין גם עם התוצאות של המחקר שלנו ועם כל הגרפים האלה, החקלאי עדיין לא הולך לקנות מכונה, זה עוד לא עונה לו על השאלה, זה יכול רק לענות לו על שאלות ספציפיות. אותו חקלאי ששיתפנו איתו פעולה, הרוויח רבות מאותן שיחות משותפות והדברים שאיתרנו, אבל זה עדיין לא - - - כששואלים אותי בכנסים, לדוגמה בכנס "נשירים" שמתרחש כל ינואר בראש פינה, שאלו אותי אם לקנות, אז אני לא יודעת אם להגיד להם לקנות או לא.

התקדמנו הלאה למודל כלכלי – זה סתם שקף כדי להפחיד עם כל המשוואות, אפילו אני לא מבינה את כולן. יש פה כלכלנית ששותפה לכל התהליך ושיודעת לקחת את כל המספרים ולתכלל לתפוקות ולעלויות ועדיין גם עם זה החקלאי לא יודע לקבל את ההחלטה. לקחנו את זה, פיתחנו אותו לכדי קוד שנכתב פה במעבדה ופיתחנו ממשק וזה כבר חוזר לחקלאי.

פה יש ממשק שלוקח את כל הנתונים שאנחנו אספנו, גם הממשק הזה פותח בשיתוף פעולה עם החקלאים, ונותן לו אפשרות – בין אם קנה מכונה ובין אם טרם קנה מכונה – להכניס לפה את הפרמטרים הפרטניים שלו, העלויות שהוא מכיר על העסק שלו, כדי שהוא יוכל להשוות קומבינציות שונות וגם להעריך בהינתן - - -

האם נבדקה אפשרות למיזם להקמת חברת ליסינג? כי אמרנו שמדובר בשלושה שבועות אבל אלה שלושה שבועות על פני חמישה חודשים. אז אם יהיה מי שידלג את המכונה בליסינג - - -

אני אספר לך אנקדוטה שהייתה מכונה מדגם "בילו" איטלקי, שלא הייתה לחקלאי שאיתו עבדנו, והוא אמר שהם רוצים לבדוק גם את הביצועים של המכונה הזו – היא נסעה במהירות של 10 קמ"ש ברמת הגולן, לקח לה יום שלם להגיע.

לא, מעמיסים את זה - - -

נכון. זו הייתה רק אנקדוטה. אני לא יודעת עד כמה הדבר אפשרי, זה כבר עניין של המבנה הכלכלי של המשקים, אם זה משק של מושב, או משק של קיבוץ.

אני רוצה להסביר משהו.

רק הערה נוספת אחת – המכונה הזו משרתת את החקלאים לא רק בתקופת הקטיף, וזו הנקודה חשובה. זו במת גובה שמחליפה את הסולם, בין אם זה בפריסה או בגלילה של רשתות, היא משרתת בפריסה ובגלילה של רשתות, בדילול, בגיזום - - - החקלאי בדרך כלל לא מגדל רק תפוחים, אלא הוא מגדל גם דובדבנים, אגסים ועוד יבולים שהוא משתמש בהם. כשהוא כבר קונה את המכונה הזו, היא עובדת שעות רבות.

יעל, מה שאת מתארת, זה איך מתאימים את הטכנולוגיות לעצים הקיימים? במקרה הזה, עצי גביע, כמו שהראית, אבל השינוי המשמעותי היום שקורה, זה שהחקלאים מתאימים את המטעים לטכנולוגיה העתידית.

פה המטעים מותאמים. אלה מטעים שנקראים "קיר פירותי". זאת אומרת, שהמטעים העתידיים שנשתלים היום, נשתלים במרווחים קטנים יותר וגוזמים שהעלווה היא 70 ס"מ.

החקלאים חשבו מחוץ לקופסה ואמרו שבמקום להתחיל לפתח טכנולוגיות על העצים הקיימים, שזה מסובך עם עצים גבוהים למשל, וכולנו מכירים את זה מהקטיף, אבל קיר פירותי הוא קיר צר שיש לו גם דיבידנדים נוספים – אחידות הפרי, גודל, חשיפה לשמש, אבל כשתהיה הטכנולוגיה שיעל מדברת עליה, כשיהיה אפשר לעשות קטיף ממוכן, זה בנוי בדיוק לקטיף הממוכן, כמו בזיתים ובגפנים ליין עדיין לא למאכל.

כמה כלים כאלה עובדים היום בארץ?

במטע שאנחנו עבדנו בו, לא הרבה. הייתי אומרת עשרות בודדים.

ובעולם?

באורטל יש חמש, ברמת מגשימים יש עוד כשש ובמרום גולן יש עוד שתיים.

אם הגעתי ל-20 הגזמתי.

ובעולם?

באיטליה זה רווח מאוד על במות איטלקיות. אני לא מכירה את הנתונים מכלל העולם. אני קופצת נושא לענף נוסף, אבל גם הוא בקטיף. השאלה שאני אוהבת לשאול את המאזינים בשקף הזה – כמה אבוקדו אתם מסוגלים לאתר בתמונה הזו? תנחשו.

20.

יפה, אתה קרוב. הפרויקט הקודם מומן על ידי המדענית הראשית, והוא הסתיים. הפורטל חזר לחקלאים, 17 חקלאים מהצפון רשומים אליו והשנה הזו היינו אמורים לקבל מהם אינדיקציות האם זה עזר להם או לא ואיך הם השתמשו בו, אבל השנה הזו לא יכולנו לעלות לרמת הגולן. זה היה לגבי התפוחים.

לי הזדמן לעלות למטע אבוקדו ברמת הגולן.

אבוקדו יש גם ליד הבית שלי ואני גרה במזרח עמק חפר, יש לא מעט מטעי אבוקדו ואנחנו אוהבים אותם מאוד וכל פעם נפעמים עד כמה זה מפתיע למצוא פרי אבוקדו, שהיה לי כאן מול העיניים ולא ראיתי אותו.

גם כשהם על הרצפה.

נכון. הם עדיין מפתיעים, זה פרי מפתיע. הבנו שזו בעיה, ואז שוחחתי עם המגדלים השכנים שלי ושאלתי האם כשהוא אומר לפועל לאסוף את הפרי, הוא קוטף את הכול? אז הוא אמר לי מה פתאום, הוא מכניס אותו פעם שניה ופעם שלישית ובכל פעם הוא מוציא טונות.

אז אנחנו מדברים על פעולה שבעתיד הנראה לעין, לא ניתן יהיה למכן אותה, לא ניתן יהיה למצוא רובוט שיקטוף את האבוקדו, זה חייב להיות בן אדם, והקושי הוא - - - ועכשיו אני פונה לצד הפסיכולוגי – יש פה יש מטרות יש גם מסיחים וקשה לנו לראות אותם. הייתי רוצה שגם אני לא יכולה להחליף את הבן אדם, לפחות שהוא יעבוד מהר וטוב יותר.

זה מגו-פרו ששמנו על פועל תאילנדי מיומן, ומרתק לראות איך פתאום מופיעים בעיניים שלו אבוקדו, פתאום, הוא כנראה ראה משהו. ואז קנינו את המערכת הזו, שהיא יקרה בשביל זוג משקפיים רק 150,000 שקלים – יש לנו אותם פה ואולי אני אצליח להפעיל אותם, תיכף נראה איך אנחנו נזרום עם זה. כאן נוי ואני באותו יום גם התנדבנו בקטיף אבוקדו אצל אחד המגלים שהיה זקוק לידיים עובדות, וגם ניצלנו את ההזדמנות הזו – כפי שאתם רואים את נוי, שלא באמת זקוקה למשקפיים, אלא שהיא פשוט - - -

זה מבליט לה את כדורי האבוקדו?

לא. כרגע אנחנו רק חוקרים את הבן אדם, בשלב הזה אין לנו פיתוח. זו הצעת המחקר שהגשנו בשנה האחרונה לקול קורא של המדענית הראשית, קיבלנו ציון גבוה מאוד, אבל הקיצוץ פה פגע בנו ולא קיבלנו את המימון. אנחנו בטוחים שנקבל בעתיד את המימון על הפרויקט הזה, כי הוא ישרת עוד הרבה מאוד ענפים שונים שיש להם עניין.

מה שאנחנו מסוגלים לראות בסרט הזה, זה שמצד אחד המצלמה מצלמת את מה שהאדם רואה; ומצד שני, יש מצלמות שמופנות לאישון ואז המחשב מלביש ואני יכולה לראות את תבנית החיפוש של הקוטף. אני יכולה ללמוד על מה הקוטף מסתכל ואז האמצעים שאני אפתח, יהיו כדי לשפר את הזיהוי של הקוטף.

אני לא יכולה להחליף את הבן אדם, אבל אני יכולה להלביש לו אמצעים שישאירו לו ידיים חופשיות. הוא יוכל לבצע את העבודה בצורה טובה יותר. במחשב אנחנו מסמנים באופן ידני אזורי עניין Region of Interest, הרבה עבודה ידנית יש פה, ואז אנחנו יכולים לראות גם פה - - - כאן זה פחות תזזיתי כי הוא מחשב Hot Spot על איך ועל מה מסתכל האדם.

הבעיה היא קטיף אבוקדו, לא ניתן למכן אותו, אבל כן אפשר לשפר את הביצועים של הגורם האנושי.

האם מצלמה טרמית לא מבדילה בין אבוקדו לעלה?

אני לא ניסיתי, אבל יש פה אנשים שיש להם יותר ניסיון עם מצלמות טרמיות, אבל אתה כן נוגע בנקודה - - - המחשבה היא נכונה, כיוון המחשבה שלך הוא נכון. בגודל, זה יכול להיות טרמי, זה יכול להיות עם אורכי גל אחרים. אני לא אגלה לכם כי זה סוד מסחרי וברגע שנמצא אותו נוציא פטנט ואפשר יהיה לדבר עליו בקול רם, אבל זה בדיוק הכיוון.

האם לא ניתן לעשות פתרון נוסף, אולי על ידי דילול הענפים והשארת הפרי לבד?

זו שאלה אגרונומית שלא בתחום הידע שלי. כמובן שבמחקר הזה שותף מומחה.

להשאיר רק את הפרי, ואז קל יותר לאסוף.

העלה הוא היצרן.

אתה צריך אנרגיה.

אתה צריך אותו לשנה הבאה.

העלה באופן עקרוני מתחלף פעם בשנתיים, אבל אתה חייב את העלים, שהם בעצם כלי הייצור שלך. זה לא רק חלק. זה פוטוסינתזה, אתה חייב את זה.

אני ממשיכה בשני נושאים נוספים שעליהם אתעכב פחות. כאן אנחנו רואים שקף שאמור להיות מטלטל בעיניי, משום שאחרי שהתאמצנו לגדל את הגידול והתאמצנו לקטוף אותו, הסטטיקה אומרת שבין שליש לחצי מהתוצרת החקלאית הולך לאיבוד איפשהו לאורך כל הדרך, בין אם זה בשלב הקטיף, בין אם זה בבית האריזה ואפילו אצלנו בבית אנחנו זורקים אוכל לפח. זאת אומרת, עבדו בשביל זה, וזה הלך לפח.

פה אנחנו משתפים פעולה עם מחקר שמשותף עם בית אריזה, כשהכלל של בית אריזה הוא כמו אצלי במטבח – מה שמגיע ראשון למקרר, יוצא ראשון מהמקרר, אבל מה שאנחנו גם יודעים הוא שלא כל הפרי מתיישן באותה מידה. לאורך הזמן הוא מתיישן, אבל עדיין אני יכולה לקנות שני מלפפונים כנראה אפילו מאותה חממה, באותו יום אחד מהם יהיה רך יותר מוקדם יותר מהשני.

במקרה שלי, זה לא נורא, אני אפילו אזהה ואוכל מהר את זה שעתיד למות ראשון. בבית אריזה מדובר בהחלטות שיש מאחוריהן הרבה מאוד כסף – האם אני מוכר את זה לרמי לוי? האם אני משווק את זה לאירופה? או שאני שולח את זה לאוסטרליה? תלוי גם מה היא התוצרת החקלאית.

פה זו דוגמה ממחקר שלנו של יבול שהגיע באותו יום ממטעים שונים, אוחסן באותו משך זמן, אלה מנדרינות יפהפיות ואלה מנדרינות שהחזירו לי את המכולה הביתה. מה שאנחנו היינו רוצים, זה בעצם כדור בדולח. המגדל היה רוצה כדור בדולח, שכשהוא מקבל יבול, הכדור יגיד לו שזה הולך להתיישן מעולה, ואת זה תשווק מהר לרמי לוי פה בארץ ואל תתעסק עם זה.

פג תוקף כזה כשעושים.

כן. מין פג תוקף צופה עתיד. אין לנו כדור בדולח, אלא את מוריה שהיא הסטודנטית מאחורי הפרויקט המהמם הזה והיא מפתחת אלגוריתמים על בסיס נתונים שאנחנו אוספים בשיתוף פעולה עם שני חוקרים מדהימים מוולקני, ד"ר רון פורת וד"ר אמנון ליכטר – הם עושים עבודה רבה מאוד כדי לאסוף את הנתונים אצלם במקררים הגדולים. אנחנו מקבלים תוצרת חקלאית, מאחסנים אותה אצלנו, בונים מסדי נתונים גדולים ואז המודלים שלנו נותנים את מה שהיינו רוצים. זה הניבוי.

פה אתם רואים את הביצועים של המודל, שהוא מצליח להבחין בתוצרת שהגיעה באותו יום ואוחסנה אותו משך זמן, והוא יידע להגיד שזו באיכות טובה וזו באיכות פחות טובה ואפשר היה למכור אותה מוקדם יותר.

יש פה אתגרים רבים שאני לא אגע בהם כרגע, אבל אחד האתגרים הגדולים ביותר, זה איסוף נתונים מהסוג שישרת לא רק אותנו בתנאי מעבדה, אלא גם בפועל את בתי האריזה. זאת אומרת, מה הם הנתונים שמשרתים את בתי האריזה.

הנושא האחרון, לא קשור כל כך לכוח אדם, אבל קשור לתנובות ולמשהו שאנחנו עושים פה במעבדה, וזה הנושא של רווחת בעלי חיים. גם פה יש את ההיבט של קבלת החלטות של המגדל. רווחת בעלי חיים היא האחריות של הבעלים על החיה שאותה הוא מגדל. לא מספיק שהיא יצרנית, היא צריכה לחיות חיים בתנאים מספיק טובים. אני לא אכנס לדיון הפילוסופי של מה זה חיים מספיק טובים, אבל זה נושא שמתפתח בשנים האחרונות ומשנים את ההגדרה – באירופה זה נושא בוער מאוד, אבל זו אחריות החקלאי ויש קושי.

גם פה הנושא הוא איסוף של נתונים רבים, שביחד החקלאי יתכלל אותם ויגיד מה מצב בעל החיים ובפרט שהמשק החי גדל. הרפתות המשפחתיות נסגרות והן מוחלפות ברפתות גדולות ולכן יש פה אתגר. כאן חקלאות מדייקת יכולה לסייע. כשאנחנו באנו באחד הפרויקטים לתקוף את הבעיה הזו, הבנו שאם אנחנו רוצים לפתח חיישנים שמתאימים לבעל החיים, בדומה לי שאם מלבישים לי חיישן וזה שעון חכם, הוא צריך להיות נוח ולא מפריע ומודד את הנתונים באופן רציף – זה מה שאנחנו רוצים כשאנחנו מתכננים משהו עבור בעל חיים.

הפרויקט שלנו היה לנטר כאב, שהוא סימן לזה שהפרה חולה או שעובר עליה משהו שלילי, וזה באופן אוטומטי גם פוגע בתנובה שלה ובסיכוי להתעברות. יש פה סוג של Win Win – אם הבעלים דואג לבעל החיים – בעל החיים יניב יותר. רצינו לעשות מדדים פיזיולוגיים - - -

לצערנו, אנחנו רואים את זה היום בצד השלילי בצפון, כשלולנים משווקים הרבה פחות ביצים בגלל הרעש.

בגלל המתח הנפשי.

בגלל הרעש והמתח, והביצים יוצאים ללא - - -

גם החלב, מעבר לכמויות, גם איכות הטעם שלו, ואגב להבדיל זה גם בבני אדם דבר שבדוק, אימא שהיא כעסנית – החלב מזיק לתינוק שיונק.

זה הגיוני מאוד.

אנחנו רצינו לאסוף מדדי דופק ונשימה, שמצאנו אותם כחשובים מאוד גם לזיהוי כאב וגם לזיהוי מתח נפשי ובכלל לבריאות בעל החיים, וזה הפטנט שלנו. הפטנט שלנו הוא בעצם נזם שהוא רק מונח, זה ללא חירור וזה חשוב לומר, הוא נצמד למחיצת האף של הפרה, יש פה פולס אוקסימטר בדיוק כמו שיש לי פה, יש לי טרמו-קפל ששינויי הטמפרטורה מעידים על קצב הנשימה – יש פה וידאו של פרה עם אב טיפוס הראשון שלנו. זה לא לגמרי מאה אחוז אלחוטי, אנחנו רוצים את הדבר הזה קטן, מצומצם ויעיל יותר, אבל אנחנו בהחלט מצליחים לאסוף את המדדים החשובים בפרה.

אני חושבת שעמדתי בזמן שלי, והמסר בסיפור הזה ובסיפורים נוספים שסיפרתי – אנחנו מזהים את הבעיות בשטח, אנחנו מבינים מה הן הבעיות שאיתן מתמודדים החקלאים. במחקר אנחנו נמצאים כל הזמן בקשר עם החקלאים ואנחנו מנסים להביא את הפתרונות הללו חזרה לחקלאות. כמובן שאנחנו רוצים לבוא עם פתרונות יעילים וכדאיים כלכלית לחקלאי, כי אחרת זה לא משנה שזה יפה במעבדה, זה לא יגיע לשטח.

זהו. בזה סיימתי. תודה לכם.

(סיור במעבדת הרחפנים)

אנחנו במעבדת המסוקים של וולקני, ומיד נשמע את ד"ר ויקטור אלחנתי שהוא חוקר בכיר מאוד במכון. אני גם אומר שהוא מפקד חיל האוויר של וולקני ותיכף תראו למה. בבקשה ויקטור.

שלום וברוכים הבאים למעבדה של המסוקים. היום זה לא מסוקים, אלא רחפנים. פעם היו לנו מסוקים כמו זה ואף גדולים יותר, כפי שזכור לכם עם מספר מקרים בעבר. אני חוקר בהנדסה חקלאית פה במשך 28 שנים, בוגר הנדסה חקלאית בטכניון, אני מגיע מיוון, מאתונה בלי שום קשר לחקלאות, אבל מהרגע שהגעתי לארץ ועד היום אני עוסק בחקלאות ובעיקר בהנדסה חקלאית.

אני עוסק בנושאים שקשורים בטכנולוגיות חקלאיות, בחיישנים, במצלמות שרואים בעין וגם שלא רואים בעין, בראייה ממוחשבת, בפיענוח והיום גם בבינה מלאכותית. כלומר, עוד יותר פיענוח. בעשר הדקות שיש לי, אני אנסה לספר לכם קצת מה העקרונות שהם במחקר לי פה, ואחר כך נקשור את זה עם מה שחשוב בקרב האנשים פה – חיסכון בידיים עובדות, או בעובדים זרים.

התחום שאני עוסק בו זה חקלאות מדייקת – לעשות את הדבר הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון, כלומר לא לעשות משהו ממוצע בשדה, אלא בכל מקום ומה שצריך. זה מזכיר דברים אקטואליים מאוד, שאני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל תעשו את האנלוגיה בראש – אנחנו צרכים לדעת מה לעשות ואם אנחנו יודעים מה לעשות, אפשר לעשות את זה. כך גם בחקלאות – אם אני רוצה לרסס מזיקים, אם יש לי מודיעין איפה המזיקים נמצאים, אני יכול ללכת ולרסס רק שם. לא צריך לשלוח את כל צבא המרססים לרסס איפה שצריך.

אם אני יודע איפה יש תקלת השקיה, אני יכול לשלוח בן אדם רק למקום שאני חושב שיש תקלת השקיה לבדוק מה הבעיה – אם זה להחליף טפטפת, להרים את המטע שנפל ולא לשלוח שיסרקו את כל השטח. אותו הדבר גם בהזנה ובדישון ובמזיקים.

כדי לעשות את הדבר הנכון, בזמן הנכון ובמקום הנכון, צריך מודיעין. כשהכנתי את מה שאני הולך להגיד פה שמתי לב שאנחנו יחידת המודיעין של החקלאות. ניתנת לנו האפשרות לעשות את הדברים בצורה יעילה. ההגדרה המפורסמת מאוד של חקלאות מדייקת היא – שימוש יעיל במשאבים כדי להגיע לתשומות מקסימליות, או לשימוש יעיל בתשומות, זה אומר שאני רוצה לראות מראש מה קורה, ואז לשלוח את – המרססים, את המדשנים, את ההשקיה במקום שצריך.

אדבר קצת על הטכנולוגיה שעומדת מאחורי זה – אנחנו עומדים פה ליד דברים טכנולוגיים מאוד, אנחנו משתמשים היום ברחפנים, כדי למפות שטחים, במקום לשלוח אנשים שילכו בשטח. אתם יודעים שלגלות תקלות השקיה אנשים פשוט הולכים קילומטרים ובמקום שהם רואים תקלה, הם מסמנים ואולי מתקנים. אצלנו זה לא כך, אנחנו שולחים היום את הרחפן הזה, שעליו יש שלוש מצלמות שונות – הראשונה היא מצלמה טרמית שרואה טמפרטורה, כמו שאנחנו רואים בסרטונים היום מעזה כל מיני פעולות, זה דבר דומה רק שאנחנו מסתכלים על צמחים.

אם במקרים אחרים, רוצים מודיעין של מה קורה ואיפה הבניינים, פה אנחנו רוצים לראות את השותפים שלנו ולא את האויבים שלנו שהם הצמחים. אנחנו שואלים אותם מה קורה – האם יש לכם מים? יש פה השקיה? יש פה דשא? חסר לכם משהו? המצלמה הטרמית רואה דברים שקשורים במים.

מצלמה מולטיספקטרלית רואה באורכי גל שאנחנו לא רואים בעיין, גם בצבע וגם לא בצבע, היא נותנת אינפורמציה על הזנה; מצלמה רגילה שאנחנו רואים בעין אבל ברזולוציה גבוהה מאוד אפשר לראות עלים בודדים, אפשר לראות פגמים, אפשר לראות שינוי בזווית של העלים, אפשר לראות פרחים.

זה זום.

כן, זום גדול מאוד. אפשר גם לראות פירות אם הם בהיקף. יש לנו מודיעין טוב מאוד, והמודיעין הזה מאפשר לנו להשתמש במשאבים האנושיים בעיקר בצורה יעילה הרבה יותר. דיברתי על ההשקיה שזה הקלאסי, אבל כשמתכננים למשל לדלל, אם אנחנו יודעים איפה צריך לדלל וכמה – אני יכול לתכנן כמה אנשים לשלוח ולא לשלוח את כל צבא האנשים שלי ולהגיד להם לדלל איפה שהם ימצאו. דילול זה דבר שני.

אם אני רוצה לרסס, יש לנו פה רחפן שמרסס. הרחפן הגדול הזה, הוא רחפן שיודע לשאת 10 ק"ג חומר ריסוס, יש גם 40 ק"ג ויש גם 60 ק"מ, אבל אנחנו לא צריכים את כל הנפח הזה, כי אנחנו עושים בעיקר ניסיונות. אפשר להשתמש במודיעין שמקבלים מהמצלמות האלו, לראות איפה יש עשבים רעים ואפילו אילו הם ואז להחליט לאן לשלוח את הרחפן כדי לרסס.

חסכנו את כל הנסיעות בשדות עם כל החומרים. אני לא מדבר פה על החיסכון בחומרים, בעלויות ובעיקר בזיהום הסביבה, זה נושא אחר שקשור מאוד לזה אבל לא אגע בו. אנחנו משתמשים בכל הטכנולוגיות האלו, כדי לקבל את המידע שצריך כדי לעשות את פעולות המכונות.

זה נשמע פשוט מאוד, אבל אני לא יודע אם שמתם לב שיש בחוץ שלט שכתוב עליו "המרכז לבינה מלאכותית בחקלאות". כשמקבלים את כל המידע הזה לעיניים שלנו, לפעמים זה קל מאוד לראות. אני אראה לכם תמונה על המסך - - - אמנם קצת קשה לראות, אבל ניתן לראות פה שדה של כרם ליין בצפון ביישוב יפתח שיש פה תקלת השקיה חמורה מאוד שבעין לא רואים אותה, אבל אם אני מסתכל בתחום הטרמי, כלומר הטמפרטורה של העלים – יש אחד בהיר, אחד כהה, אחד חם אחד קר – לנו זה אומר שאחד עם מים ואחד בלי מים. מה המשמעות החקלאית? זה כבר סיפור אחר, וזה תלוי בגידול, בעונה וכו'.

צמצמת את המיקום.

לגמרי צמצמתי. אני יודע בדיוק איפה התקלה ואני יודע בדיוק מה אני הולך לעשות. אפשר להגיע לרזולוציות של טפטפת בודדת כשהיא נוזלת. עשינו דברים דומים כאלה - - -

כשאתה אומר לראות ומחבר את זה ל-AI, האם אתה צריך לראות כדי לדעת איפה התקלה, או שהוא אומר לך שיש תקלה בנקודה X?

תודה שאמרת לי. ה-AI בעצם עושה את מה שאנחנו עושים בעיניים פה. בעין עכשיו ראינו את זה ו-AI עושה מה שאנחנו רואים פה, הוא מנתח את התמונה הזו ומוצא איפה הנקודות שבהן יש את הבעיה הפוטנציאלית, ואז אפשר לשלוח את מי שצריך לשלוח ל-80 נקודות שיש פה ולא ל-10,000 עצים שיש. זה גם תקלת השקיה.

אם אתה שולח לו לוואטסאפ – הוא מגיע עד לשם.

נ"צ.

זה נ"צ ברמה של סנטימטרים בודדים, ואפשר ללכת עם מפה, כמו שאתה שם כתובת בווייז לזיהוי בשדה. הוא נותן לך מסלול ואתה נוסע.

לגבי זיהוי מחלות – עשינו איזשהו פיילוט בשקדים, לגבי מחלת "קסיללה" שעושה נזק גדול מאוד – בשקדים, בזיתים וגם בגפנים היום. המודיעין שקיבלנו מהחיישנים והבינה המלאכותית שמנתחת נותנת לנו מיקום של העצים החשודים שהם נגועים בקסיללה. מה שרואים שם בירוק, זה מה שזוהה כחשוד שהוא נגוע במחלה, ואז אפשר להשתמש במינוח שהיום מאוד שכיח "בנק של מטרות". זה מה שצריכים.

האם זה יכול להיות מתורגם גם לעופות ולעדרים עם כל מיני המחלות שיש שם, או שאתם בינתיים נוגעים רק בצמחים נטו? האם אתם חושבים קדימה גם על העולם החי? כל מיני שפעות שישנן, שגם תגיעו - - -

יש פעילות בנושא של בעלי חיים, אני לא חשבתי שנדבר על זה, אבל בעופות יש מחקר של פרופ' אילן הלחמי שהוא מסתכל על העופות באמצעי חישה דומים – מצלמות טרמיות ואחרות ויכול לדעת אם יש מחלה. במקום למפות אותם בתנועה, כי החיות זזות, יש נקודה שיודעים שהחיה תבוא לשם ושם זו הנקודה שחשים אותה.

אותו הדבר גם לגבי בעלי חיים ברפת, שם הם מזדהות הפרות אפילו אז אפשר לחוש. אפילו בעגלים יש מערכת שיודעת לזהות אם הם שותים מספיק או לא, כך שאפשר לחסוך את כל הנושא של ניטור שמעיק מאוד, על ידי טכנולוגיות שקיימות.

אני רוצה להגיע גם ל-Holy Grail של הדבר הזה, שזה לא גידולי השדה ולא המטעים, אלא החממות. בחממות יש עבודה רבה. יש שם צורך למצוא שיטות לייעול מה שקורה שם. אתם בטח שמעתם גם במדע לרובוטיקה וגם אצל יעל דברים שקשורים בייעול שם, ויש מקום להשתמש גם בטכנולוגיות כאלו.

מודיעין שאומר – בוא נראה איפה צריך ללכת ולעשות משהו בחממה; בוא נראה איפה יש מחלות, ואפילו בוא נבצע מספר דברים פשוטים, אולי האבקה באמצעות רחפנים קטנים כאלה, שם האתגר הרבה יותר גדול וקצת רחוק מהמציאות היום, אבל אם לא נתחיל עכשיו לחשוב איך לעשות את הדברים גם בתוך מבנים שאין קליטה של GPS – זה לא יקרה בעתיד. היום, זה לא רק בתוך חממות שאין קליטה של GPS, כולנו באיזשהו שלב מוצאים את עצמנו בביירות.

כשיש חממות קרועות או דברים מהסוג הזה שאתה יכול להשקיף עליהם מלמעלה, תוכל להמליץ לאותו חקלאי לתקן בדיוק שם, במקום שנמצא קרע בחממה.

נכון, ואני עוד יותר מזה אגיד שהמון גידולים היום מגודלים מתחת לרשתות, וזה משפר מאוד את הצד הטכנולוגי. אנחנו יודעים שהמודיעין שאנחנו יכולים להביא מתוך מצלמות ספציפיות – אפשר לחדור מתחת לרשתות ולראות מה שיש מתחת.

זה מרשים מאוד. מי מטיס את כלי הטייס האלה?

שאלה טובה, לא ידעתי אם אצטרך להיכנס לזה. אנחנו אולי הגוף היחיד ובטח הראשון, כגוף מוכר על ידי רת"א - - -

מורשים לבקש סלוטים?

אנחנו גוף מטיס. מורשים על ידי רת"א, יש לנו שני מטיסים מורשים. בוולקני יש חמישה מורשים ששניים מהם פה. יש לנו מנהל של הגוף הזה, שאחראי אדמיניסטרטיבית ובטיחותית, יש לנו גם מנהל תחזוקה, יש לנו מטיס ראשי – אנחנו גוף מסודר מול רת"א מבחינת הכול.

אולי תוכל להראות לנו איזושהי הדגמה?

אם המטיס הראשי שלי היה פה שהיום הוא בשדה, הוא היה אומר לך שפה אסור להטיס. אנחנו בבועה של בן גוריון, וכדי להטיס פה צריך להגיש בקשה שבוע מראש - - -

אבל יש פה שדות שאתם כן עושים.

אנחנו מקבלים אישור עד 50 מטר בסלוט ספציפי מאוד, והיום נותנים אפילו יותר קשה עד 20.

לשאלה של רביבו, אם חקלאי רוצה לעשות ריסוס, הוא צריך להזמין חברה שעושה את הדבר הזה? היא באה עם הרחפן ועושה את העבודה?

אדוני השר, אין חברה. הם היחידים שמורשים להטיס ולבצע את כל הפעילות הזו – צילום, ניטור, איתור, שידור, ריסוס.

במחקר זה נכון, אבל המחקר צריך לצאת מאתנו, אנחנו בונים את השיטה. זה צריך להגיע לחברות.

ולאן זה התקדם?

ריסוס עכשיו היה עכשיו בעזה, הם רצו לרסס מערבית ל-232 ומטוסים לא הורשו להיכנס אז הם בדקו את הנושא של רחפני ריסוס.

יש מספר חברות היום שהן מורשות לרסס, הן יודעות - - -

באמצעות רחפנים?

כן.

אנחנו על הגבול. אם הרחפנים האלה יתחילו לעוף באוויר, זה היה זיק קבוע וישר יתחילו ליירט אותם. הם חמושים, הם יורים. כל הזמן רואים בוואטסאפ שיש מתח כשמישהו מעלה רחפן. היום הנושא הזה של הרחפנים רגיש מאוד.

זה נכון, היום זה רגיש מאוד.

צריך לחשוב איך לעשות מין קוד כזה, שידעו שזה ידידותי.

וולקני מפתחים את הנשק נגד עזה, ואז נושא הרחפנים לא יהיה נושא מסובך.

הבעיה העיקרית שלנו זה ה-GPS. בווייז ה-GPS עוזר ולא קורה כלום, אבל ברחפן הוא מאבד את ה-GPS במשימה כשהוא אוטונומי והוא חושב שהוא במצרים פתאום אבל הוא בגילת, אז הוא צריך לחזור ממצרים לגילת, אז הוא נופל לתוך המאגר שיש ליד, וזה אגב מה שקרה לרחפן הזה שבא אחרי תיקון. במשימה בגילת פתאום ה-GPS נעלם, הוא חשב שהוא במצרים – הוא התחיל לטוס לכיוון אחר. המטיס ניסה להשתלט עליו והדבר הכי טוב שהוא יכול היה לעשות זה להביא אותו לקרקע, כדי שזה לא יגיע ל - - -

הבינה המלאכותית בע"מ.

האם הצילומים משודרים באון ליין?

יש חוזי ויזואלי און ליין חזרה, אבל הוא לא איכותי מספיק כדי לנתח אותו. הכול נאגר - - -

נאגר בכרטיס, ואז פה פורקים ומנתחים?

כן. וכל הנושאים של הניתוח ושל הפריקה ונתונים זה גם משהו גדול. וולקני הוא די מתקדם בזה, יש לו את המרכז ל-AI שיש לו תשתיות חישוביות חזקות מאוד וגם אחסון. וכל זה מחקר ובסופו של דבר, זה צריך לצאת החוצה, אנחנו צריכים להגיע למצב שיש לנו איזושהי הוכחת יכולת ולהעביר את זה לחברות כדי שיעשו את זה בצורה מעשית.

האם מכרתם רחפנים ל-MetoMotion? כי הבנתי ש- MetoMotion כבר עובדת על רחפנים היום, אולי אחת מהחברות שלהם.

MetoMotion עושה את קטיף העגבניות.

עם הרחפנים?

לא. זה רובוטיקה.

את מדברת על תבל.

מכובדי השר, יצא לי להיות במסגרת סיור של ועדת הבל"מ בפיקוד דרום של המשטרה ביחידת הרחפנים, ואני אומר את זה בפה מלא שהגעתי למסקנה שיש לכם כלים מתקדמים ומפותחים יותר מאלה שיש למשטרה.

זה לא לזכות המשטרה.

גם מה שלחשתי לך שלשום במליאה, זה לא לזכות - - - אבל זו האמת.

גם יכולות ביצוע שהן שונות מאלו שהמשטרה צריכה, צריכים להבדיל פה. המשטרה צריכה און ליין ודברים נוספים, ואנחנו עושים מודיעין שהוא צריך פיענוח, אבל אין ספק שכן.

אני אומר לך שאתם מפותחים יותר, ואני אומר את זה באחריות מלאה. מדהים.

תודה.

אלחנתי, מה עוד?

אפשר לדבר גם על ההיסדקות של הפירות שאתה מכיר טוב.

כן. רביבו, זה פרויקט מדהים, היסדקות של פירות שהם עוסקים בזה.

אנחנו מנסים לחזות מתי פירות עומדים - - - אתם יודעים כמה אחוז מהפרי הוא סדוק על העצים לפני שהוא מגיע אלינו לשוק?

תלוי באיזה פרי.

הדרים.

10%.

10% הלוואי, על זה כל החקלאים היו חותמים מחר. סדוק מהמילה סדק, שכשיש סדק זורקים את הפרי לפח.

לא ידעתי שזה קיים בהדרים.

יש במקומות מסוימים ש-30%, 40% ו-50% על העץ סדוק - - -

אולי בגלל סוכר ויחס של מים - - -

יש סיבות רבות – זו הקליפה, יחס המים - - -

מזיקים.

מזיקים פחות. ברגע שיש סדק, נכנסים חיידקים וחרקים וזורקים את הפרי.

מכון וולקני זכה במכרז של האיחוד האירופאי להוביל מחקר בתחום הזה. היו פה משש או משבע מדינות?

13 מדינות.

אבל פה?

שבע מדינות.

משבע מדינות, הוא זכה בחצי וכל השאר זכו בחצי השני. כמה מיליון זה היה שם?

נכון, 7.5 מיליון יורו.

לפני כמה זמן?

ארבע שנים.

הם באו לכאן לבדוק את הנושא הזה, כי אם אתה יודע לנבא מה הולך להיות סדוק – אתה יכול לנטרל אותו מההתחלה. אם אני זוכר נכון, זה עובר מעץ לעץ.

זה חלק מאגרוטכניקה, והדבר שקשור למה שאנחנו מדברים – זה כל הטיפול בעצים וזה עוד פעם מתקשר למודיעין שלנו. אנחנו מטיסים רחפנים מעל עם מצלמות בתוך השדה, כדי לראות איפה יש את הסיכוי להיסדקות ואז לפעול בהתאם.

מי הם היצרנים של הרחפנים?

במקרה שלנו, אנחנו עובדים עם DJI, שזו חברה סינית ברוב, כי הם הסטנדרטים, אבל היו לנו גם מסוקים מספרד.

מה העלות של כזה כלי?

זה בערך 60,000 שקלים. הכלי עצמו יכול להיות בין 30,000 ל-40,000 שקלים, אבל עם המצלמות זה עוד 200,000 שקלים, ועם המצלמה שיש שם זה עוד 500,000 שקלים, אבל אלה הדברים למחקר. ברגע שאנחנו מסיימים את המחקר ויודעים מה צריך לעשות, את הדבר הזה אפשר למזער. המצלמה הזו לדוגמה יש לה 200 אורכי גל וצריך לבחון כמה צריך, כי לא צריך 200, אבל המחקר אומר לנו שלזה צריך חמישה כאלה.

מדהים.

(התכנסות וסיכום הסיור)

מה שאתם רואים כאן, זה בסדר גודל של כשישית ואפילו קצת פחות מבחינת כוח אדם, ממה שיש במכון וולקני. יש נושאים נוספים שיש בהם עיסוק עמוק בהקשר החקלאות הישראלית והחקלאות הגלובאלית שנעשים במכון וולקני, זה נעשה מעבר לכביש בצד השני. נשמח שתבואו כולכם לראות את הדברים האלה, שהם פיתוחים אחרים.

מה שחשוב להדגיש בהקשר של ההנדסה החקלאית, זה שיש לו ממשק רחב עם תחומים רבים אחרים שנעשים מחקרי מכון וולקני כמו ששמעתם כאן, זה לא רק החרפן כרחפן אלא הרחפן לטובת הקטיף או לטובת זיהוי המחלה או כל דבר אחר.

בהקשר של מחקר חקלאי – מחקר חקלאי הוא מחקר שהתוצר שלו הוא בדיוק כמו עץ מניב שנים קדימה. לא כל המחקרים שמסתיימים, מניבים מוצר או מניבים טכנולוגיה, אבל בכל מקרה הם מניבים ידע רב והידע הזה יכול לזוז ימינה ושמאלה. גם אם נתחיל עם הרובוט הראשון שראינו פה על העשבים, הוא התבסס על המון טכנולוגיות שהתחילו מפרויקטים אחרים, חלקם כאן וחלקם במקום אחר, כך שההשקעה במחקר היא תמיד השקעה שמניבה גם בטווח הארוך.

לכן אני חושב שאנחנו כמדינה צריכים תמיד להסתכל על זה קדימה. ולסיום, מכון וולקני הוא נכס לאומי של מדינת ישראל בהקשר החקלאי. לא רק שצריך לשמר אותו, אלא שצריך לשפר אותו.

אביטל בבקשה.

(הצגת מצגת)

אנחנו אחד מששת המכונים של מכון וולקני והגוף היחידי בארץ שעוסק בכל מה שקשור במחקר ופיתוח הנדסי בחקלאות. המטרות של המכון הנדסה חקלאית הן קידום החקלאות בישראל והתעשייה החקלאית. אנחנו רואים את התעשייה כחלק מהחקלאות, סיוע לחקלאי ישראל באמצעות מחקר ופיתוח טכנולוגיות הנדסיות, שיטות ומערכות לגידולים חקלאיים בתנאים שונים וגיבוש פתרונות טכנולוגיים והנדסיים מתקדמים בכל שלבי הייצור החקלאי ובכל שלבי או רמות המחקר, ממחקר בסיסי ועד יישום של טכנולוגיות.

במפקד האוכלוסין האחרון שערכנו, מצאנו שיש במכון 94 איש, שמחולקים פחות או יותר ל-15 קבוצות מחקר, מתוכם יש רק 50 עובדים. 45 מהם מהנדסים ושליש בעלי תואר דוקטור בהנדסה. מה שמשלים ל-94 זה בערך 40 סטודנטים בתארי מאסטר ודוקטורט, שאנחנו גם סופרים אותם כחלק מכוח המחקר שלנו. אלה סטודנטים שעושים את המחקר אצלנו, אבל הם משויכים למעשה לאוניברסיטאות ולטכניון ומשם הם מקבלים את התואר השני או את הדוקטורט. כמו למשל אסי, שהפעיל את הרובוט לעישוב, הוא עושה את המחקר שלו אצלי, אני המנחה שלו, אבל את הדוקטורט הוא יקבל מאוניברסיטת בן גוריון.

הסטודנטים הם בעיקר מתחומים שונים של הנדסה, אבל יש גם – מאגרונומיה מהפקולטה לחקלאות, גיאוגרפיה ומדעי המחשב. אנחנו מנהלים בו זמנית 60 מחקרים במכון, בן 55 ל-70, תלוי בשנה. אתם ראיתם שלוש מעבדות מתוך ה-15 שיש לנו ומספר מצומצם מאוד מהמחקרים שאנחנו עושים כאן. בטיפול היחידה העסקית של מכון וולקני – יחידת קידום, 20 נושאים של המכון להנדסה חקלאית הם בהתקשרויות בקידום, ויש לנו בטיפול 30 משפחות פטנטים. אלה התחומים שאנחנו חוקרים בהם.

סימנתי באדום את אלה שקשורים ישירות לחיסכון בידיים עובדות, אבל גם אחרים למשל מערכות מידע, אם אנחנו מפתחים מערכת שגורמת לחקלאי לקבל החלטות טובות יותר, זה חוסך לו גם כוח אדם כתוצר לוואי.

מבחינת המחקר ההנדסי בחקלאות, המטרות הן – שיפור האיכות של התוצרת החקלאית, הגדלת היבול, הקטנת התשומות, זיהוי וניטור הקוד ביוטיות ואביוטיות, שיטות הדברה וטיפול במחלות. הכול באספקטים ההנדסיים של המחקר והפיתוח. חקלאות מדייקת, חיזוק תכונות פיזיולוגיות של תוצרת חקלאית והגדלת חיי המדף, כמו שראיתם דוגמה כאן.

האבקה נמצאת פה אצלכם?

האבקה בשיטות הנדסיות כן.

איפה זה עומד היום?

כרגע יש כבר חברה שרצה לבד מבחינת המחקר.

חברה שלקחה מחקר שלכם?

כן. המחקר התחיל אצלנו לפני כ-20 שנה, ולפני חמש שנים הוקמה חברה שקוראים לה "עידית טכנולוגיות" – עובדת על הידע ועל הפטנטים שנוצרו אצלנו. אני לא יודע מה היא מידת ההצלחה שלה, אבל היא מספרת שהיא מאביקה שטחים אצל חקלאים.

אם אני מבין נכון, אתם למעשה מקבילים למו"פ נגב?

לא.

המחקר במכון וולקני הוא מחקר כולל לגמרי. המו"פים עצמם הם אזוריים ומקומיים מאוד.

הם זרוע יישומית.

אין להם תשתית מחקרית, כמו שיש לנו כאן.

מה היא רמת שיתוף הפעולה בין המו"פים?

עם מכון וולקני חזק מאוד.

כן, גבוהה מאוד.

לכל מו"פ יש יועץ מדעי של מכון וולקני.

המנהל המדעי של המו"פים הוא ממכון וולקני באופן קבוע.

נכון. גם לגבי הנושא של פיתוח טכנולוגיות לחיסכון או להחלפת ידיים עובדות ונושאים נוספים. אתם צריכים לקחת בחשבון שחיסכון בידיים עובדות זה רק אחד מהנושאים שאנחנו עובדים עליהם. גם במשרד החקלאות, יש עשרות נושאים לקידום החקלאות והחיסכון בידיים עובדות הוא רק אחד מהם.

אלה החוקרים וראשי קבוצות המחקר, כל אחד מתמחה בתחום אחר, אבל בגלל שיש לנו ריבוי נושאים שאנחנו מטפלים בהם, למעשה כל קבוצת מחקר או חוקר עוסק במספר תחומים. אני אציג בקצרה מספר דוגמאות שלא ראיתם בסיור, למשל הערכת יבול, משקל, מספר פירות במלונים בצילום מרחפן – אתם יכולים לראות פה את הצל של הרחפן, וכן פיתוח מודל בינה מלאכותית, רשתות קונבולוציה שנותנות רמת חיזוי טובה מאוד לחקלאי על כמה יבול יש לו, שזו אחת הבעיות האדירות בחקלאות. תחשבו על תעשייה שמנהל המפעל לא יודע כמה קו הייצור שלו מוציא. זה קיים בכל הגידולים החקלאיים.

שמענו את ההרצאה שוויקטור נתן לכם, והוא גם מפתח טפטפת חכמה שיודעת לשנות את הספיקה שלה על פי - - -

על פי מזג האוויר.

לא. בהחלטה, בפקודה של החקלאי, אבל כשיש לי שני צמחים ואחד צומח יותר מהשני כי זה קורה ולכן הוא צריך יותר מים, אני יכול לעשות את הדיפרנציאציה מבחינת כמות המים, כי אם אני רק פותח או סוגר את הברז – שני הצמחים יקבלו את אותו הדבר.

דיפרנציאלי.

כן. בנושא של זיהוי בעיות השקיה או רמת ההשקיה בגידולים בעזרת ניתוחים של צילומים טרמיים, ד"ר יפית כהן שהיא גם חוקרת אצלנו, מפתחת מלכודות חכמות שקולטות את החרקים, מזהה אותם, משדרת אחורה ואז יש לנו מיפוי בזמן אמת. היום פקחים צריכים להסתובב ולדגום מלכודות ואז גם לא מפזרים מלכודות בתדירות - - -

האם המלכודות האלה כבר משווקות בשוק?

השלב של המחקר הוא בשלב של ייצור מסחרי.

אתה יכול להראות לנו פיתוחים שהם כבר מסייעים לענף החקלאות?

בטח. ספי הוא חוקר בתחום הננו, הוא מפתח סוג של ננו טרנזיסטורים לזיהוי רעלים, מולקולות, רצפי DNA לא רצויים. את יעל ראיתם אז אני אדלג על החלק הזה, כנ"ל לגביי. ד"ר ילנה ויטושקין חוקרת בתחום של חממות, גידול ורטיקאלי, שזה אומר לגדל גידולים חקלאיים בקומות כדי להוציא יותר מהשטח.

לא כדי שאחד יזין את השני בשרשרת מזון?

יש מחזור של הכול – של הדשנים ושל המים, אבל במקרים כאלה יש גם בעיות, כשמדובר בגידול צפוף – יש בעיות של צפיפות, של אוורור ולא רק של טמפרטורות אלא גם לא מתחלף האוויר. אתם יכולים לראות פה במודלים איך לסדר את החממה ואיך לסדר את הגידולים כדי לשפר את האוורור, את הטמפרטורה, את קרינת השמש או קרינה מלאכותית וכן הלאה.

נושא נוסף שהוא חם מאוד היום, הוא ה"אגרי-וולטאי" – ייצור חשמל משטחים חקלאיים בלי לוותר על הגידולים החקלאיים. אנחנו מדברים על דו-שימוש. לצמח יש צרכים ופיתחו מערכת שהצמח שולט על ההפעלה של הקולטים. כשהוא רוצה שמש – הוא סוגר את הקולטים; כשהוא לא צריך הרבה שמש – הוא פותח אותם.

אוטונומי?

לפי הפקודות של הצמח.

זה אגב הסיפור של וולטאי שנולד אחרי ששנים המדינה, סליחה על הביטוי, התפרעה על הנושא של קולטים ונתנו הקצאה ליישובים לשים אחוז מסוים מהשטח החקלאי בקולטים. שטח שהפך להיות שטח לקולטים, הוא כבר בלתי הפיך.

לא במקרה הזה.

אני לא זוכר שום היתר לוולטאי מאז שאני בתפקיד. רק וולטאי זה הדבר היחיד שאנחנו מוכנים. האנרגיה רוצים דברים אחרים, המנהל רוצים דברים אחרים, וחקלאים רוצים לחלוב את השמש ולא לחלוב את הפרות, כי זה זול ופשוט יותר. ההכנסה אמנם נמוכה יותר, אבל היא קבועה. הבעיה שהתחליף לא קיים, עיבדת את הקרקע זה כמו שבנית בית - - -

אני לא מכיר שטח וולטאי שפירקו אותו והפכו אותו חזרה לשטח חקלאי. לכן הפיתוח הזה הוא משמעותי כל כך. למיטב ידיעתי, אין עליו עדיין הסמכות חלוטות לגבי הוולטאי, באופן שאפשר לומר שזו השיטה וכך זה יהיה.

למה לא?

המומחים יסבירו.

יש מחקר גדול שאנחנו מובילים ביחד עם משרד האנרגיה בכל הארץ, על מנת לראות את ההשפעות ההדדיות של הגידול החקלאי גם על ידי ייצור חשמל של הפאנלים על הגידול החקלאי. אנחנו גם בוחנים טכנולוגיות שונות של ייצור חשמל, יש לנו שם גם עשרות גידולים שונים, שטחים שונים בארץ שהם מייצגים אזורי אקלים שונים. יש לנו 33 קבוצות מחקר שמלוות את הפרויקט הזה.

אבל אני אומר שיש כזה פתרון מדהים שיודע לתת מענה לכל הצרכים, למה יש עדיין דעות חלוקות לגביו?

כי עוד אין מידע. בגלל זה אנחנו ממנים מחקר. יש מידע - - -

יש מידע - - - מדינת ישראל כמו מדינת ישראל.

קודם כל, מדינת ישראל שונה ממקומות אחרים וגם המידע שיש בעולם ממוקד מאוד ולא מספיק רחב. אין דאטה. מכל העולם מחכים לראות את התוצאות של המחקר שלנו.

ולא צריך לחכות הרבה זמן, כי אפשר לעשות איזושהי מדרגה או פיילוט?

אין בעיה, אז אתה מבצע התאמות.

זה לא רק התאמות. חלקם יכולים להיות גם ורטיקלים עומדים, ומדברים היום על תאים סולריים שקופים כי הצמח צריך את קרני השמש, ואז כשאתה ששים תאים וולטרים אתה משנה את הלחות היחסית באזור. יכול להיות שאתה תגדיל את הנושא של מחלות, כי מחלות אוהבות מאוד לחות על עלים. אתה משנה הרבה מאוד דברים.

זה לא פשוט לשים ולנסוע, צריך פה להבין איך להתאים את זה נכון – לגידול, לשטח, לשמש וכן הלאה. זה לא כמו לשים את זה על גג של בית, במשטחים חקלאיים צריך להתעמק טיפה יותר.

חבר הכנסת רביבו, בתשובה לשאלה שלך לגבי מערכות שכבר קיימות, אנחנו רואים פה דוגמה למזגן לחממות שפותח במכון להנדסה חקלאית - - -

סוג של מצנן אוויר.

משופר. הוא מותאם לטמפרטורות וללחות שהצמחים צריכים. הוא עובד על איזשהו מחזור טרמו-דינאמי שמותאם לזה, ולכן הוא יעיל מאוד. יש כבר חברה שקוראים לה "DryGair" שמוכרת בכל העולם את המערכות האלה, מקו המשווה ועד נורבגיה. המערכת הזו עוזרת למשל לגדל עגבניות במקומות שעד היום עלויות החימום היו גבוהות כל כך שלא היה שווה.

דוגמה נוספת למערכת מסחרית, זו מערכת לחיטוי בקיטור של מוצרים חקלאיים. זה יכול להיות – עופות, שומשום, עלים לסלטים וכן הלאה. התוצרת עוברת במסוע דרך המערכת הזו, מחוטאת, זו מערכת חיי המדף שלה, זה לא מבשל אותה אלא עובד על איזשהו עיקרון, פרופיל הפעלה מיוחד. וישנן דוגמאות נוספות כאלו, אני אסתכל לאחר מכן ברשימה.

באופן כללי, כשמדברים על טכנולוגיות שמחליפות ידיים עובדות, צריך לזכור שברוב הגידולים החקלאיים זה מרכיב העלות העיקרי בין 25% ל-40% מהוצאות החקלאי זה על כוח אדם. בגידולים שונים, יש דרישה לכמות כוח אדם שונה. מדינת ישראל במיוחד צורכת כוח אדם, כי אנחנו לא מגדלים כמו באינידאנה סויה או תירס – כאשר חקלאי יכול עם שתי מכונות לגדל אלף דונם והוא לבד מגדל את זה, פה הגידולים שלנו צריכים המון ידיים עובדות, ואנחנו רואים שעיקר הידיים העובדות מתמקדות בקטיף, בגיזום, כמו במטעים למשל, הדלייה וקטיף בירקות וכן הלאה.

הפתרון ההנדסי שאתם ראיתם עכשיו, יכול לעבוד על גידול חקלאי אחד או על משפחה של גידולים חקלאיים, ולא בטוח שהוא יתאים לגידול אחר ויהיה צריך להתאים אותו לגידול אחר. מה שאנחנו רואים היום בארץ, זה שבהמון מקרים, בשרשרת הייצור החקלאי פעולות רבות לא מבוצעות או שהן מבוצעות בתדירות נמוכה בגלל זמינות נמוכה של כוח אדם - - -

התנובה של הפיתוח תשמש אספקטים רבים אחרים, גם אם לא בטווח המידי וגם אם לא ידענו שהמסקנות שהגענו אליהן במחקר בניסיון להגיע לפיתוח מסוים, ישמשו אותנו למשהו אחר, שיכול להיות במחלקה אחרת או בענף אחר ועדיין.

אם אנחנו מגדירים מחקר, זה שונה מאשר אנחנו מגדירים מחקר לצורך פיתוח ולגישתי כל מה שאנחנו לא עושים חייב להיות בנוי עם איזשהו גאנט, להגיע לקצה וממנו לגזור אחור. זו הראיה והגישה – הניהולית, המסחרית והעסקית שלי, עוד לפני שאני מחוקק. כשאנחנו משלבים מחקר פיתוחי מתוך תשוקה לתחום ואנחנו לא משלבים בתוכו את שאר השותפים והמרכיבים, יכול להיות שאנחנו עובדים על משהו שהוא כבר בנתיב שלא קיים, שהוא טיסה לשום מקום.

אני רוצה מאוד ומאמין מאוד, אבל זה צריך להשתלב ביחד ולכן קביעת מסגרת תקציב, צביעת התקציב, כי להתחיל מחקר ופיתוח ומגיעים לאמצע הדרך ואין לאן, זה מתסכל יותר מאשר לא התחלנו עדיין לשבת במעבדה ולנסות להרכיב מרכיבים כאלה ואחרים.

איתור הצרכים – סיפרתם לי על אותו גידול בצפון - - - לא שאלתי אם ההשקעה החזירה את עצמה, אבל בסופו של יום הגעתם למצב שבו המגדלים לא מגדלים יותר, והפתרון הוא פתרון לא רלוונטי. יכול להיות שהיום אתם עובדים על נושאים ועל מיכונים לתת מענה שכשהם יהיו כבר מסחריים – לא יהיה למי למכור אותם. אנחנו מכירים את זה בחזיתות רבות אחרות.

בדיון הוועדה, הבאתי לידי ביטוי תסכול שלי, שפיתוחים בארץ זולגים קודם כל החוצה. זה בסדר שהם יזלגו החוצה, אבל גם שההשקעה תהיה מבחוץ. הייתי שמח מאוד לדעת שמתקיימת מערכת יחסי גומלין לשיתוף פעולה פורה עם מכונים נוספים בעולם, בוודאי עם סוגי גידולים ותנאי אקלים דומים לשל ישראל, כדי שאחד יפרה את השני, כדי שאחד יעזור לשני במימון וכדי שהתוצר יהיה משותף.

דיבר כבוד השר על עניין המערכות הביטחוניות, החץ לא היה מגיע לעולם, אם המודל הראשון שלו לא היה מוצע לאמריקאים שהיו אומרים שהם מעוניינים ושהם שותפים ומעכשיו הם משקיעים. גם לזה תמיד יצרו כל מיני תחנות בקרה, זה לעניין הבחינה ולתוך זה אני שופך את שיתוף הפעולה עם החקלאי עצמו.

אמרנו – רעיון, יוזמה, יכולת שהיא מדהימה ואי אפשר להתעלם מזה. לתוך זה צריך נוסיף – קביעת יעדים, מדדים, הערכה, שילוב החקלאים והיכולת שלנו גם להגיד שעד כאן זה היה הפיתוח לצורך מיכון ומפה אנחנו מבינים שמיכון לא יהיה, אבל אני רוצה להמשיך ולפתח את זה כמחקר כי בטוח שאני ארוויח לזה ולטובת העניין אני נותן X זמן ב-Y תקציב ולשם אני רוצה להגיע ושם זה נעצר, כדי שהמשאב הלא בלתי מוגבל שלי בתקציב ובכוח אדם – ינותב בזמן ובעיתוי הנכונים למציאת פתרונות שאנחנו נוכל להשיג אותם ואנחנו לא משיגים אותם עכשיו, מכיוון שאנחנו מתעסקים במשהו שיכול להיות שהוא קצת פחות יסייע לנו בעתיד.

נגעתי בצורך בשיתוף פעולה, איתור צרכים, קביעת תקציבים עם יעדים, מדדים, שיתופי פעולה עם החקלאים עצמם, כי בלעדיהם זה משהו שיפה למעבדה ואותנו מעבדה לא מעניינת. אותנו המעבדה מעניינת כל עוד שרוצים לראות את התהליך, אבל בסוף זה אמור לצאת החוצה.

זליגת הפיתוח לשיווק בחוץ ולא להפך, גם בזה נגענו. אני מתכוון לקיים על זה דיון נוסף, ואני מקווה שאצליח לרתום את מקביליי בוועדות הרלוונטיות על מנת שנפרה איזושהי חשיבה עם פתרון, ליווי וקביעה. בזה אני מסיים. קביעת סעיף תקציבי קבוע, גם מטעם החדשנות, וגם מבחינת הכלכלה, ובוודאי החקלאות. בשביל שאנחנו נדע להגיע ליעד של הביטחון התזונתי – אנחנו נהיה חייבים לספק לכם ביטחון מחקרי. זה העניין המרכזי שאני לוקח איתי.

אני שוב מודה לכם על ההסברים המלומדים והמנומקים, על האירוח החביב. אני יודע הרבה יותר ממה שידעתי לפני שהגעתי לכאן, ואני יודע יותר שאני יודע הרבה פחות ממה שאני רוצה לדעת. אשמח להגיע שוב ולבקר אתכם ואני מקווה שמשהו מגישתי יפגוש את ההבנה ואת הנכונות שלכם, כדי שנדע לגלגל ולהניע את זה אצלנו גם בוועדות השונות בשני כובעיי – גם כיו"ר הוועדה לעובדים זרים, כדי שנפתח פחות תלות בידיים עובדות ובעובדים זרים; וגם בכובעי כמרכז הקואליציה בוועדת כספים, כי אין צל של ספק שבמה שנשקיע היום יותר – יעלה לנו מחר הרבה פחות.

תודה רבה לכם.

חברים, ברשותכם אבקש מיענקלה שיגיד מספר קווים, מה הכיוון שלו בנושא הזה. אני ברשותכם אומר דברי סיכום קצרים מאוד ונוכל להתפזר כי לכל אחד מאתנו יש פגישות נוספות במשרד. אם המדענית תרצה לדבר, המיקרופון שלה.

אני כבר אמרתי.

המצגת מדברת בעד עצמה.

אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה ששם ועדה לעובדים זרים בכנסת, שהוא רואה את הבעיה רוחבית ולא רק נקודתית. זה שאנחנו צריכים לדאוג לחקלאים שיהיו להם עובדים עכשיו, אנחנו צריכים להסתכל קדימה. אני רואה את זה כגישור בכלל. החלום שלי הוא שהרובוטים יתחילו לקטוף את כל מה שצריך ואנחנו צריכים לעשות את זה.

אך אני רוצה להדגיש את מה שאסור שיהיה – שתקציב המדענית יורד בשליש, 45 מיליון שקלים לכל עם ישראל, זה לא יכול להיות. אני חושב שאנחנו צריכים להכין איזשהו מסמך. אני מנהל מו"פ ולמרות שזכיתי בתחרויות ויש לי חוזה מול משרד החקלאות – אני עוד לא יודע כמה אני אקבל ממשרד החקלאות השנה. אני לא יודע אם בכלל יעבור אליי הכסף. אם החוקרים שלי לא יקבלו משכורות – הם ילכו הביתה. חייבים לקיים דיון דחוף על הנושא הזה של התקציב.

מדובר על סכומים מצחיקים, ולכן אני חושב שצריך להכין נייר ולהעביר לך אליהו גם כיו"ר ועדת הכספים, צריך להכין איזשהו נייר על ידי המדענית שהיא תציג את זה בצורה מקצועית על השולחן.

זה ועדת המדע בדיון הקרוב שעוד מעט יתקיים.

לדעתי זו נקודה חשובה מאוד. אני רוצה להגיד משהו שהיה בדיון הקודם אצלך בוועדה ומפריע לי מאוד – רשות החדשנות. אני כמנהל מו"פ אומר לכם למה אני מתכוון – יש שמונה כאלה במדינת ישראל. לא יכול להיות שאני ומשרד החקלאות מקימים בשותפות את החזון שלנו שהרובוטים יקטפו בחממות, ומסתבר שהחברות שפיתחו את הרובוטים פה, ואתה שמעת את זה אצלך בוועדה, קיבלו כסף בכלל מרשות החדשנות וזה עובד באוסטרליה ובהולנד. אני הרי הייתי צריך לאסוף את הידע בשביל להראות לחקלאים.

בזה נגעתי.

הם צריכים להתחייב שקודם כל זה יתחיל לעבוד פה בארץ. בסדר שימכרו, אבל חייבים להתחיל להטמיע את הנושא הזה בבית. דבר שני, רשות החדשות נותנת כסף לכל מיני גופים וירטואליים, ואני כמו"פ מגיעים אליי כאלה שזכו בכסף של הרשות ובאים אליי למו"פ לראות איך הם יכולים להביא קבוצות ולהראות להם מה אני עושה. יש פה איזשהו קצר.

אתה אומר הכסף אצלם והביצוע אצלך?

זה אבסורד, ולכן אני אומר שצריך לחבר את שיתוף הפעולה עם רשות החדשנות מאחר וזה קורה בפועל, וטובה שעה אחת קודם.

אני מבקש לברך את פרופ' בני על המינוי המבורך הזה, אני חושב שמכון וולקני היה זקוק לו, וכעת בעזרת השם אנחנו נתרומם למעלה מספר קומות, מבחינה מדעית וגם מבחינת חיבור שאר העולמות למכון הזה, שמוסיף המון כבוד למדינת ישראל.

אני הייתי מספר פעמים במכון בכל מיני ביקורים ביחד עם ד"ר שמואל אסולין, לא דיברנו על הכול, על התרנגולה ועל כל מיני דברים שעוזרים בהרבה דברים. אני חושב שביחד עם המכון והתמיכות היפות שהמדענית שלנו ד"ר מיכל לוי אוספת ומתאמצת לעזור לאותם מדענים, כדי שאחד ישלים את השני וזה מדהים.

מה שאני אומר כמובן, הוא שהביקור הזה שלנו נועד לומר אמירה – אנחנו צריכים לשאוף, השאיפה שלנו - - - אנחנו רואים היום את המצב הקשה הזה של השגת עובדים זרים. אני יודע כמה השר, אני והמנכ"ל התאמצנו להגדיל את המכסה והיום המכסה היא כזו שלא הייתה אף פעם גם לפני המלחמה, וזה תוצר של לחצים ומאבקים, כולל מאבקים גדולים מאוד שהוביל ידידינו יו"ר הוועדה חבר הכנסת אליהו רביבו, שבמסירות נפש אין דיון שאנחנו לא מגיעים ולא שומעים ממנו גם פתרונות יצירתיים וגם רוח ממנו את רוח המפקד שהוא רץ ומתרוצץ בין משרדי וממשלה לתת כמה שיותר רוויה של פתרונות.

כשרואים שהוא נחוש, השר נחוש, אני נחוש, שר העבודה נחוש וכל השרים, זה מה שהביא לתוצר הזה שהביא לכך שהיום יש בריכה ענקית של עובדים זרים וצריך רק לנתב כל אחד לאותו מקום שנדרש, אבל הכיוון הוא כזה.

היום, הנושא של הטכנולוגיה – דבר טוב, הבינה המלאכותית – דבר נפלא ביותר, אבל אחרי הכול, אנחנו יצירי הבורא יתברך ולעולם לא יוכלו להחליף בבינה הטבעית שיש לנו. אנחנו צריכים לדעת שהדבר החשוב והענק הזה צריך להיות לנו כפתרון קבוע וטוב, אבל כמובן אחרי הכול צריך את המוח היהודי שממציא פטנטים, אבל גם המוח שגם כן מנווט את אותם דברים.

גם אני וגם אדוני השר דיכטר שעושה עבודת קודש, גאים בעשייה של המכון שלנו ולכן בוועדה נלחמנו ונילחם על זה שחלילה לא ייפול שקל אחד מהתקציב, ולא רק זה אלא גם נתגבר אותו. אני דיברתי בעבר ואני רוצה לחדש אתך בני פגישה על הנושא של פילנתרופיה. אנחנו חייבים לחזק את הצלע הזו כי יש לכם מה לשווק מבחינה עולמית.

יש אנשים כאלה, ואני כבר דיברתי עם אדם שגר בתל אביב, הוא התלהב מאוד, ואני רוצה להפגיש אותך ואת השר איתו כי יש בו היתכנות להביא כספים מבחוץ, כי בסופו של דבר, אחרי ההמצאות היפות שלכם אנחנו צריכים משקיעים שיקנו את זה וגם כאלה שיתגמלו עד שיבוא אותו משקיע. כי לפעמים עד שבא הפתרון, זה יכול להיות אסון. או שמישהו אחר גונב את הרעיון או שחלילה הרעיון דועך או כל דבר אחר.

אנחנו חייבים לעבוד על מימון הביניים הזה מעבר לממשלה, כדי שיהיה לנו כיס נוסף שזה הפילנתרופיה שחייבים להשקיע בזה. מוסדות הרבה יותר "שפלים" מאתנו עושים כסף רב בכל מיני מקומות בעולם ולכן אנחנו חייבים שתהיה לנו קרן ידידות מכל העולם למען המכון היפה הזה.

לסיום, אני קורא אליך חבר הכנסת אליהו, אתה האיש שלנו, אין ועדה שאתה לא בא ותומך בי ובאמירות של המשרד שאני מוביל שם בשם השר, אבל אני מבקש שתשים עין כי אני יודע שיש חלקים בממשלה שלא אוהבים לא את החקלאים ולא את החקלאות. מצדם שיהיה ייבוא.

מה שקורה היום אצלנו שאפילו אמריקה, האחים שלנו, נשק לא שולחים ולאט לאט זה יגיע גם למוצרי מזון, כי אלה אמצעי לחץ לגיטימיים מצדם.

האם אנחנו לא יכולים להסתמך על השיגעונות של ארדואן עם העגבניות? כל יום יאיימו עלינו עם פרי אחר. ביטחון המזון חייב להישאר אצלנו. אנחנו חייבים שיהיו לנו כל המוצרים במדף משלנו. מה שאין פה או מה שקשה לגדל בגלל מזג האוויר או דברים אחרים – נשאיר.

אני רק אדייק ברשותך.

עוד רגע. לא להפוך את היוצרות שקודם כל ייבוא ואחרי זה קצת לחקלאים. אגב צריכים להזכיר שהחקלאים הם גם השומרים שלנו על הקרקעות האלו מכל מיני השתלטות כזו או אחרת, הם אלה שהם בעצם קו ההגנה שלנו בגבולות, הם אותם אלה שהיום אם חלילה נייבא כל דבר – הם יצטרכו ללכת הביתה, אז הממשלה תצטרך לשלם להם עבור האבטלה ועבור פיצויים וכו'. אז למה כל הדברים האלה? הממשלה תרוויח בטבריה ותפסיד בנהריה. מה עשינו בזה?

לכן, עדיף ללכת עם אותה חקלאות מורשתית ותורשתית שלנו שאלפי שנים אנחנו, העם היהודי, מוביל את החקלאות, את המרעה וכו' במשך אלפי שנים ולא מסתמך על דבר אחר. אני מבקש ממך אדוני ראש המכון, שגם אתה וגם המדענים שלכם – יש סוגיה שהיא כלכלית מאוד ואנשים לא מבינים אותה, אבל חשוב מאוד שאתם תדעו ואני חייב לציין את המדענית מיכל לוי שנתנה בזה השקעה גם של חשיבה גם של ישיבות וכו' איך לפתח את הנושא הזה, אבל זה לא נושא דתי אלא נושא כלכלי, והפיתוח איך לפתור בעיות שנקשרות לחקלאי ולאו דווקא דתי במצוות התלויות בארץ – בכלאיים, בעורלה ובדברים כאלה.

אם לדוגמה אנחנו מחליטים שזה לא עץ – אז לא מחכים שלוש שנים כדי לשווק את הפירות, אלא עכשיו החקלאי יבוא להוציא את זה, וזה רווח גם בשבילו, רווח למדינה ורווח לכולם. את זה צריכים על ידי מכוני המחקר התורניים, על ידי המדענים הנפלאים שלכם, על ידי הדברים האלה אנחנו יכולים להביא כלכלה טובה.

שוב, זה לא קשור לחקלאי הדתי מסיבה אחת, כי גם חקלאי שהוא לא קשור לדת, הוא הרי בסופו של דבר צריך שמי שיקנה ממנו את המוצר זה אוסם או עלית וכל מיני חברות, וכדי לקבל את השגחת הבד"צ או כל דבר אחר, הם חייבים לראות שזה מותאם למצוות דתיות בארץ, הכי פשוט והכי קל, אז כך שאנחנו עוזרים לכל עולם החקלאות, ועל זה אנשים פחות נותנים את הדעת.

אנשים אומרים שזה לדתיים ואני אומר זה לא לדתיים אלא לכלכלה, לנו ולכל חקלאי שרוצה להרוויח ביושר ולתת לו אפשרויות נוספות של שיווק עם התאמה ופתרון הלכתי לדברים האלה ואחרי ישיבות גדולות מאוד שהיו בקיץ הקודם שהדגשתי שהמדענית נתנה אפשרויות למחקרים נוספים, ישבו המכונים ואמרו דברים שיכולים לעזור להם במחקרים, המדענית פירסמה בקולות קוראים ואני מנצל את ההזדמנות להודות לך על זה ואני מאמין שזה יטיב עם החקלאות בישראל.

אני רוצה להודות לכם ומבקש סליחה שאני צריך לצאת כי יש אב שכול שמחכה שם כמעט שעה ולא נעים לי. שלחתי מישהו שידבר איתו, אבל אני חייב לסיים פה עכשיו. אליהו, אני ואתה עוד צריכים לעבוד. בקרוב יהיו עובדים זרים רבים ותצטרך לשנות את הכותרת שלך מיו"ר ועדת עובדים זרים ליו"ר ועדת קידום הטכנולוגיה בחקלאות.

תודה רבה לכולם ושבת שלום.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.