פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



38
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
20/05/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 68
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שני, י"ב באייר התשפ"ד (20 במאי 2024), שעה 12:12

תמונת מצב ומדיניות לעניין העסקת עובדים פלשתינאים בישראל - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר

אלכסנדר קוקוי - מחלקה אזרחית, מתפ"ש, משרד הביטחון

רונן קריב - ראש יח' לתפעול, רשות המעברים, משרד הביטחון

משה נקש - מ"מ מנהל עו"ז, רשות האוכלוסין וההגירה

חוסיין סעד - מנהל תחום תכנון כלכלי מגזר המיעוטים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אפרת לב ארי - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

אביבית אסרף - מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

אסף גבע - מנהל תחום בכיר באגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר

כמאל פארס - יועץ לענייני ערבים, מזכירות ביטחונית, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק אולג גולנד - ראש תחום שליטה מבצעית משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

יניב ארד - רמ"ח לוט"ר ונושאים מיוחדים, המטה לביטחון לאומי

צפי הלל דיאמנט - מנהלת המחלקה ליישום סטנדרטים באחיות, משרד הבריאות

אבי רואה - ראש המועצה המקומית שער שומרון

עמיחי רחמים - סגן ראש מועצת בנימין

איציק גורביץ - סמנכ"ל ומנהל אגף כוח אדם, כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

נטלי שמעון ויינשטיין - מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים

מוריה ברבי - ראש תחום משפט עבודה פרטי, התאחדות התעשיינים

נחי כץ - מנכ"ל קדם - האיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים בישראל

ואאיל עבאדי - מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות הכללית החדשה

ברוך שניר - מנהל מחלקת כלכלה, התאחדות המלאה והתעשייה

רונן לוי - יו"ר איגוד המוסכים

אסף אדיב - מנכ"ל ארגון העובדים מען

מאיר שמש - יו"ר העמותה התאחדות קבלני הפיגומים

אבירם אלון - מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

אוריה לוברבום - מנכ"ל אבן דרך, מחזור

יהודה כהן - מנכ"ל התאחדות קבלני מערכות כיבוי אש

ריקי ברוך - גיסתו של אוריאל ברוך שנרצח וגופתו מוחזקת בעזה

אליה אביטבול - גיסו של איתן מור החטוף בעזה

אילן זגדון - מייסד ויו"ר פורום המסעדות

דיקלה טקו

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



תמונת מצב ומדיניות לעניין העסקת עובדים פלשתינאים בישראל - ישיבת מעקב

בוקר טוב, לפני שנתחיל את הדיון החשוב שלשמו התכנסנו אנחנו נאפשר לנציגי משפחות החטופים לבטא את כאבם. כאבכם הוא כאבנו. גם בחלוף כמות מטורפת של ימים אנחנו מסרבים להתרגל למציאות שנכפתה עלינו וחובה עלינו להזכיר את זה לעצמנו השכם וערב ולהשתדל כל אחד לקחת על עצמו משהו במידות האישיות שלו כדי לסייע במשהו למצב העגום. שנזכה יותר לברכת שמיים בהשלמת היעדים של השבת כלל בני הערובה ומיטוט חמאס דאע"ש. וגם לנסות להגביל את עצמנו, זה משהו שאני ככה מנסה לקחת על עצמי. כל יום לנסות פחות משהו. שאנחנו אוכלים אנחנו צריכים לחשוב האם השבויים אוכלים. כשאנחנו מתכסים אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם יש להם במה להתכסות וכן הלאה. אנחנו לא יכולים לחזור לשגרה עד שאנחנו לא נשלים את משימת הבאתם ללא הבדלי דת, גזע, מין, גיל, לאום ומצב, בין אם חיים ובין אם נרצחים הי"ד.

בכלל זה אני מבקש לשלוח את תנחומי הוועדה למשפחות כלל הנופלים, בפרט למשפחת קבילו שאביו של החייל הקדוש שנפל בלילה חבר שלנו כאן מהעבודה, יועץ חה"כ מושיקו פסל. אנחנו שולחים מכאן את תנחומנו הכנים. אז לפני שנעבור כאמור לדברי פתיחה נאפשר לגב' ריקי ברוך רשות דיבור. אני רק מבקש גברתי, לפני שאת משתמשת ברשות הדיבור שלך, אני לא מתכוון להגביל את מספר מבקשי קבלת רשות הדיבור. אני רק מבקש שזה יהיה תכליתי ושמסר אחד לא יחזור על מסר של הקודם לפניו, תודה.

שלום, אני ריקי ברוך. אני גיסתו של אוריאל ברוך. אוריאל היה במסיבה בנובה ונרצח בדרכו הביתה ונחטף על ידי מחבלי חמאס. אנחנו במשך שישה חודשים לא ידענו שום דבר מה קורה איתו. הוא היה חטוף בסבירות גבוהה. זאת אומרת שאפילו לא הייתה לנו הוכחה לזה שהוא חטוף. כעבור שישה חודשים הגיעו אלינו הביתה בעצם ואמרו לנו שיש בעצם הוכחה שהוא נרצח ביום שמחת תורה והוא נחטף. אנחנו ישבנו שבעה בלי שיש לנו גופה, בלי שיש לנו קבר לבכות עליו. ואנחנו עדיין מחכים בעצם, זה קשה להגיד, אבל לזכות לקבור אותו בקבורה יהודית בארץ ישראל.

אנחנו עוברים תקופה באמת הזויה שאין מילים להגדיר אותה ואין רגשות שאפשר בכלל להגיד מה אנחנו עוברים. זה לא משהו שבכלל נמצא בסקלה של האנושות מה שאנחנו עוברים. בתוך כל זה אנחנו בעצם נלחמים פה על הקיום שלנו כמדינה יהודית. אנחנו נלחמים על הביטחון שלנו, אנחנו נלחמים על הבית שלנו. אנחנו נלחמים כמובן על להחזיר את החטופים שלנו הביתה, מי שבחיים ומי שלצערנו כבר אינו בין החיים.

התחושה בעצם שלי ושלנו כמשפחה כרגע היא שאנחנו מאז העסקה האחרונה עומדים במקום. אין עסקה שנראה שיש פה עם מי לעשות עסקה. ומאידך, אין שום לחץ צבאי שאמור לגרום לחמאס, יימח שמם, לבוא ולרצות בעצם להשיב לנו את החטופים שלנו. התחושה היא שלהיפך, אנחנו כמדינה מחזקים אותם. מכניסים להם כמויות של סיוע הומניטרי של דלק, אוכל. אנחנו בעצם בונים להם כרגע נמל. אנחנו נותנים להם כוח לבוא ולהילחם בנו. לבוא ולעשות לנו עוד ועוד אירועים כמו ה-7 באוקטובר. ומלמדים אותם שמה שקרה לא עושה שום דבר, לא מרעיד את האדמה שלהם. הם יעשו והם יקבלו פרס, כי הם ניצחו. ומי שמנצח מקבל פרס. זה מה שאני מרגישה.

אני חושבת שצריך פה לעשות שינוי מהותי בגישה שלנו כמדינה עם ביטחון, כמדינה עם עצמאות. אנחנו צריכים לשנות את כל הגישה שלנו בכל הנוגע לחמאס. להבין שאיתם אי אפשר להגיע להסכמים, אי אפשר לדבר. הם לא אנשים, אין צלם אנוש שם בכלל. אי אפשר לדבר איתם, כי אין עם מי לדבר. הם לא מבינים בכלל שפה. הם מבינים כוח, הם מבינים כשלוקחים להם אדמות. וזו השפה שאנחנו צריכים ללכת ולדבר איתם. לפעול נגדם בכל הכוח הצבאי שיש לנו, ויש לנו כוח צבאי ואנחנו לא משתמשים בו אפילו לא במעט. אנחנו כפופים ליותר מידי גורמים חיצוניים ואנחנו לא עושים מה באמת נכון למדינה שלנו ולביטחון שלנו.

הבקשה שלי היא לעצור סיוע הומניטרי עד שהחטופים לא חוזרים. אין היגיון בזה ובטח ובטח שלא להגיד שהאוכל שנכנס הולך לחטופים, כי כולנו יודעים מה החטופים שלנו אוכלים שם. וכמובן להיכנס בהם ולתת להם את כל הכוח הצבאי שיש לנו עד שהם יתחננו שנבוא וניקח את החטופים שלנו. זו בעצם הבקשה שלי אליכם. תודה רבה.

תודה רבה גברתי שבחרת לשתף אותנו במציאות הלא נורמלית שנכפתה על כולנו ושאתם נאלצים להתמודד איתה ביתר שאת. אני אעביר את רשות הדיבור למר אליה אביטבול.

אני אליה אביטבול, גיסו של איתן מור. אני פה בשם אשתי. איתן נחטף מהמסיבה ברעים, אחרי שהוא הצליח להציל גופה של בחורה שהייתה שרועה בשטח ולהחביא אותה כדי שאחרי זה ימצאו אותה. כדי שמחבלי חמאס לא ייגעו בגופה, לא יתקרבו אליה ולא יזיקו לה.

אנחנו כאן באמת בשם המון אנשים ולא רק בשם משפחות החטופים. אנחנו מרגישים שעם ישראל מחפש את העוז ואת הכוח ואת הגבורה שאנחנו חייבים להשיג אותה. חייבים להיכנס בהם בכל הכוח. אמרתי את זה כבר פה כמה פעמים. אנחנו צריכים להבין שאנחנו במלחמה. לא להכניס חצי חטיבה, חצי אוגדה, חצי לא יודע מה. אנחנו צריכים להיכנס בהם בכל הכוח. לא להיכנס רק לפאתי, להיכנס לתוך רפיח, לאגף אותה מהים, לעשות מה שאנחנו יכולים, עם כל הכוח שצריך, כדי להביא את החטופים הביתה ולחלץ את כל מי שנשאר שם. כל השאריות של האנשים שנשארו שם, כל האנשים שעדיין שם, חיים שם, אנחנו לא מאבדים תקווה. וכדי שגם הם לא יאבדו תקווה אנחנו צריכים להמשיך לפעול בעוצמה בלי פחד בלי יראה, לא לדשדש.

לא להיכנס לתכתיבים של העולם. לא להיכנע לניסיונות, כמו שריקי אמרה לפני כן, של הנמל. של דיבורים על אולי ניתן להם אחרי זה, לרשות הפלסטינית להיות אחרי זה להקים מדינה. נראה לנו הגיוני, זה מכניס תקווה למישהו? זה נותן כוח למישהו? זה נותן כוח רק לחמאס. אנחנו צריכים להכריז שאנחנו נשלוט שם. ורק אחרי שלא יהיה שם אף אחד שינסה לפגוע בנו אז אולי נחשוב מה יקרה הלאה. אבל עכשיו אנחנו צריכים לשדר עוצמה. אם לא נשדר את העוצמה הזאת ונביס את האויב עד שהוא ייכנס על הברכיים וישחרר לנו את החטופים אנחנו לא נתקדם לשום מקום. חייבים כוח, חייבים עוצמה. אסור לנו לפחד, אסור לנו לדשדש ורק כך אנחנו נצליח. תודה.

תודה רבה. ישר כוח. יש עוד מישהו שמבקש לבטא את כאבו? להעביר מסר דרך הוועדה? אני מודה לכם. בלית ברירה, דווקא מתוך ברירה לפי גישתי, עלינו לשדר חוסן ולהעביר מסר לכל המבקשים לכלותנו שאדרבא ואדרבא אנחנו כאן כדי להמשיך לבנות את הארץ וליישבה ולהתכונן לקראת חזרה כל אהובינו בחזרה לארצנו הקדושה.

אם זה בעניין החטופים, כן?

שנייה רגע, אני רק אוסיף משהו קטן. בתחילת הדיון אדוני אמר שאנחנו באנו לפרוק או לא יודע איך לקרוא לזה. אנחנו לא באנו לפרוק, אנחנו באנו בדרישה של כל עם ישראל לנצח. ודרישה של החטופים עצמם.

אני מצטרף לדרישתכם.

שהם יחזרו למדינה שנוכל לחיות בה ולא יחזרו החטופים אחר כך ויהיו לנו עוד חטיפות ועוד רציחות אנחנו חייבים לנצח. לא באנו רק לבכות פה.

אני מצטרף לדרישתכם.

ברשותך, נסיים בתפילה. שאחינו, כל בית ישראל, הנתונים בצרה ובשביה העומדים בין בים ובין ביבשה, המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה ומאפלה לרואה ומשעבוד לגאולה, במהרה ובזמן קריב ונאמר אמן.

אמן. תודה רבה, היה נחוץ מאוד. ברשותכם, במעבר חד, אני מתכבד לפתוח את ישיבת המעקב של הוועדה לעובדים זרים בעניין תמונת המצב לעניין העסקת עובדים פלסטינאים בישראל. או ליתר דיוק, חוסר המדיניות. בבקשה.

לא נעלמה מעיניי העובדה שהעסקת פלסטינאים מאז הטבח הנורא ב-7 באוקטובר היא אינה קונצנזוס. אבל, וזה אבל גדול, זה שהנושא שנוי במחלוקת לא אומר שלא חייבים לקבל החלטות. כל דרישתי מהממשלה ומהעומד בראשה במשך חודשים רבים היא פשוט בקשה אחת: תקבלו החלטה. המצב האבסורדי שבו אנחנו נמצאים ויותר מאוחר אני אתייחס אליו, בלתי מתקבל על הדעת. אם לא היינו יודעים שזו אמת, היינו בטוחים שמדובר באיזה שהיא הנפצת שמועה כוזבת.

בדיון האחרון שקיימה הוועדה ברשותי ב-10 בינואר 2024 התברר כי אין אישור לכניסת פועלים פלסטינאים לישראל, אבל יש אישור לכניסת עובדים ליהודה ושומרון. כאילו מדובר באנשים עם דם אחר, פחות אדום, פחות סמיך. בפרסומים בתקשורת אנחנו רואים שנכנסים לישראל עשרות אלפי פועלים באופן לא חוקי או באופן חלקי חוקי. מיד אני אדבר על זה. בייחוד באיו"ש, שם לא ברור מי מקבל את ההחלטות וכל רשות יכולה ככל העולה על רוחה.

הדיבור הכפול הזה לא יכול להימשך. בדיון הקודם של הוועדה נחשף מחיר היעדרות העובדים הפלסטינאים והפגיעה בהיקף של 3.1 מיליארד שקלים בכל חודש רק מענפי הבניין, החקלאות והתעשייה. מאז עברו ארבעה חודשים. אזרחי ישראל הפסידו 12.4 מיליארד שקלים כסף מזומן. שאף אחד לא יבלבל אתכם עם נתונים אחרים. וזאת בעקבות חוסר היכולת לקבל החלטה לא פופולרית. אני מבקש היום לדעת מה תמונת המצב של העסקת פלסטינאים בישראל. האם ממשלת ישראל קיבלה החלטה בדבר מדיניותה בעניין המדובר. והאם הממשלה יכולה להסביר את הסתירות הפנימיות במדיניות הקיימת.

ואני אבאר. בדרך כלל אני מבשל את הנתונים שאני מוסר כדי לאפשר לגורמים הממשלתיים להתארגן בהתאם בגישתם והתייחסותם. הפעם אני אחרוג ממנהגי ואני אספר לכם שלמדינת ישראל נכנסים פלסטינאים באופנים הבאים: על פי הגדרת רח"ל, על פי הגדרת צורך לרח"ל באמצעות השגת גבול על ידי כניסה בפרצות הקיימות והידועות. באמצעות מציאת כתובת נכונה שאם משלמים לה את הסכום הנכון והמתאים אז כן ניתן להנפיק אישור כניסה. לא אישור עבודה. אבל או לצרכים אישיים, והגיע הזמן ריבונו של עולם, שמישהו יספר לי איזה צרכים אישיים יכולים להיות לתושב השטחים בישראל. לי אתם לא יכולים לספר סיפורים. אתם מכירים את המציאות אולי מהפלורוסנטים, אני מכיר את אתרי הבנייה. כנראה שאני מכיר פלסטינאים יותר מכל נציג ממוצע, כולל במתפ"ש. איזה קשרים וצרכים אישיים יכולים להיות, פרט לחריגה לנושא טיפולי, אמבולטורי חריג. איזה צורך יכול להתקיים במתן אישור כזה? כאשר ברור לכולנו שהצרכים האישיים הם עבודה. או לחילופין, עו"ד ואאיל ידידי, מתן אישור לתעסוקה. אז הנה למדתי בחודשים האחרונים מינוח חדש שמבדיל בין אישור העסקה לאישור תעסוקה.

כך נוצר מצב אבסורדי שבו פועל מהשטחים שהיה פועל עד ה-7 באוקטובר והיה מועסק אצל קבלן ישראלי ובפיקוחו היום נכנס לצורכי תעסוקה. מה זאת אומרת תעסוקה? שהוא סוחר. שהוא מה שנקרא בעל הבית. והנה אנחנו מגיעים לאתרי בנייה שבהם אנחנו רואים קבלן ישראלי, שעובד בידיו או בחלק מהמקרים לא שולח את ילדו לבית הספר כדי שירים איתו בלוקים ויעשה את העבודה. כאשר מולו באתר הצמוד מתמחר איתו ובדרך כלל זוכה מי שהיה הפועל שלו עד ה-7 באוקטובר. כי אז הוא כבר נכנס בטיקט אחר. וגם אם אותו פועל שנכנס בטיקט אחר רוצה כבר מתפשר לחזור ולהיות עובד ולא בעל בית, אז הקבלן נמצא במשפט שלמה. ירצה להתפרנס ולהביא לחם הביתה ואז להסתכן בהעסקת תושב שטחים שנכנס לפה באופן חוקי, אבל אסור לו להעסיק אותו. או שהוא לא קולט אותו לעבודה והוא רואה אותו מתמחר איתו על אותה עבודה. וכך אנחנו מרוקנים את קופת המדינה על ידי הוצאת כספים באופן בלתי מבוקר. והחלשת הקבלן הישראלי שמשלם פה את כל המיסים שלו.

הגיע הזמן להפסיק לדבר בשתי שפות באותה נשימה. ניסיתי לעשות את זה בדרך לפה, לא הצלחתי. תתחילו לקרוא לילד בשמו. לא נכנסים? שלא ייכנסו. שלא ייכנסו. ותגידו מה כן עושים כממשלה כדי לתת מענה. נכנסים? בואו נבקר את זה. בואו ננטר את התהליך, בואו נמדד אותו, בואו נהנה ממנו. עד מתי האנרכיה הזאת ועצימת העיניים וטמינת הראש כמו בת יענה ימשיכו ללוות אותנו? והיום אני דורש תשובות.

אז אנחנו נתחיל, כאמור, עם המתפ"ש. אני מבקש לדעת מהו מספר ההיתרים לפלסטינאים להיכנס לעבוד כיום בשטח ישראל. אני מבקש לקבל את זה כמקבץ אחד באופן כולל ואז לחלק את זה על פי אותן הגדרות כפי שמניתי. אלא אם כן יש עוד הגדרות נוספות ואני אשמח שתסקרו אותם פה תוך כדי הסקירה.

צהריים טובים. אני אלכס קוקוי, אני סגן רע"ן כלכלה במתפ"ש. מהישיבה אחרונה מכסת הפועלים המוחרגים בעלי רישיון - - -

לא, לא מאז הישיבה האחרונה. אני מבקש ברשותך מכובדי שתספר לי מאז ה-7 באוקטובר. תן לי גרף. מאז ה-7 באוקטובר עד היום ובפועל כמה על פי אותם חילוקים שמניתי.

לפני 7 באוקטובר עבדו בישראל עם רישיון תעסוקה משהו כמו 104,000.

וכמה היה ידוע לכם שנכנסים ללא רישיון?

ללא רישיון? תלוי. מה, לצורכי עבודה?

שב"חים.

שב"חים זה לא אנחנו. אני יכול רק להעריך, זה עוד כמה אלפים.

תוכל בבקשה להסביר לנו את ההבדל במינוח בין תעסוקה להעסקה?

אם אני מבין נכון, יש כל מיני היתרים, כמו למשל דוגמה שנתקלתי היום, היתר רווחה. בהיתר רווחה יכול להיות רשום שהוא רשאי אותו פלסטיני רשאי לעבודה בישראל בהתאם לנהלים של רשות אוכלוסין וההגירה. או היתר איחוד משפחות. באותו נוהל.

מה זאת אומרת רווחה? תרחיב לנו טיפה יותר, אנחנו רוצים ללמוד.

אני לא, אני יודע באופן כללי. אני לא מתעסק אישית בהיתרים האלו. אבל באופן כללי יש נציגים של משרד הרווחה, שבמקרים מסוימים נותנים אישור כזה, בקשה, פונים עם בקשה לתת היתר כזה לפלסטיני ספציפי.

כמה כאלה יש?

על היתרי רווחה אני מניח שיש משהו כמו 150 סך הכול. איחוד משפחות אני לא באתי במספרים.

אוקיי. אתה יכול להעריך?

מאות.

מאות. אוקיי, בוא נתקדם.

נכון להיום יש לנו כ-8,000 פועלים מוחרגים בישראל, בתחומים בריאות, סיעוד. יש גם תעשייה ושירותים. משהו כמו 1,000 עובדים. מלונאות. ועוד בודדים בחקלאות.

כמה זה בודדים?

בחקלאות עשרות.

אוקיי.

יש גם כמה שהוחרגו לצורכי מערכת הביטחון, של הבניין.

מה זאת אומרת?

כמו בניית גדר ביטחון למשל. אז גם שם מועסקים פלסטינאים.

כמה כאלה?

בין עשרות ל-150.

אוקיי.

וסך הכול כמו שציינתי זה 8,000.

אוקיי.

מה שציינת פה, הנוהל היה, ההחרגות יעברו במה שסיכמנו לחודש הראשון עם החירום הלאומית שהנוהל יהיה כזה שהמשרד הממשלתי הרלוונטי ימליץ על הצורך ורח"ל יתעדפו לנו את הצורך הזה ואנחנו נחליט. זה המצב.

אז לגישתך יש כ-8,000 פלסטינאים שנכנסים.

באופן רשמי.

באופן רשמי. ובאופן לא רשמי אבל מאושר?

תדייק.

עצימת עיניים.

איך?

אתה יודע, לא, לא, לא. עו"ד ואאיל, כשאדוני מדבר על עצימת עיניים מתייחס כנראה, אם הבנתי נכון, דרך הגדר הפרוצה. בסדר? זאת אומרת שבמעבר מכבים אי אפשר להיכנס, אבל 800 מטרים דרום מזרח משם דרך אזור מכבים-רעות כן נכנסים בידיעה. אז אני לא מדבר על זה. זה נעזוב רגע בצד, זה לא קשור למתפ"ש. זה קשור למשמר הגבול, קשור לשב"כ. אני מדבר על כל אותם שהם לא אלה ולא אלה והם בישראל. כל אלה של ה-00, כל אלה של צרכים אישיים אבל לא רווחה. כל אלה של, כל השאר.

אני לא בקיא בכמות ההיתרים. לא רישיונות תעסוקה.

כל הדיון הזה הוא סביב המוקש הזה. הנה, אני מגלה לך. כל ההקדמות שלי וכל הרמזים שלי. ועשיתי לכם היום קלים, לא שמתי את זה על השולחן. בסדר? אז הנה אני ממקד. כל ההתעקשות שלי היא לקבל את הנתון הזה. אם אתה צריך זמן בשביל לצאת ולבדוק, יש לי זמן. צא, נחזור אליך.

יש לי אליך עוד כמה שאלות. יש לי עוד לשאר נוכחים כאן. אבל אני לא משחרר אתכם ממתן תשובה ברורה. פעם שעברה החלקתי לכם. ודיברתי עם נציגים בדרגות שונות במתפ"ש וניסיתי לסמן לכם ככה איזה שהוא הבהוב קטן. לא עזר. עכשיו אני שם את זה על השולחן. וכל מי שיגיד לי שהוא לא יודע ואני אוכיח לו עד כמה מה שאני אומר הוא בדוק מהשטח – אני אצטרך לדרוש לקבל את התשובות מהמפקדים שלו. הקונספציות נגמרו. נגמרו. לא נכנסים? אל תחלקו מתחת לשולחן. נכנסים? תעשו חלוקה שווה לצורך השגת המטרות שלנו. אנחנו בועטים לעצמנו ברגליים השכם וערב. מה קרה לנו?

אני דורש את הנתון הזה, אני לא משחרר אותך מזה. אתה צריך זמן לצאת החוצה לבדוק, זה בסדר. אבל היום בדיון הזה תשובה.

אני רק רוצה להבין, כשאתה אומר היתרים, אני לא יודע אם עכשיו למישהו נופק היתר צרכים רפואיים עם האישור והזמנת רופא להגיע לשערי צדק.

אני לא מדבר על זה. הנה, אני נותן לך עוד, משחרר לך עוד טיפה. בסדר? לא מדבר על זה. תראה, אני לא מדבר לא על חקלאות, לא על כל מה שהוגדר ברח"ל, לא על רווחה בכמויות שאתה מדבר עליהם. כל אלה אני לא מדבר. זה בסדר גמור. בסוף אנחנו בני אדם. אני לא מדבר. אני מדבר על כל מי שמקבל אישור 00, אישור לצרכים אישיים שהם לא רווחה או רפואה. ואישור תעסוקה, אישור לא במסגרת הדרישות של רח"ל ונכנסים לפה. הייתי רוצה להגיד כל יום, אבל זה לא נכון, כי הם לנים פה בחלק גדול מהמקרים.

עכשיו, אני מכיר את זה. אני רוצה לשכנע את עצמי שכולכם מבינים על מה אני מדבר. כי אם לא, המצב לגמרי גרוע. לגמרי. אני סיפרתי לכם על סיטואציות מטורפות שאני מכיר. אני מגיע לאתרי בניין. אני עומד מול קבלן שאומר לי הנה התמונה שלי רק מלפני שמונה חודשים. תראה על איזה אוטו נסעתי, תראה כמה עובדים היו לי, תראה כמה אתרים היו לי. היום אני על חדרון קטן, עובד בידיים שלי. הילד מגיע אחרי הלימודים עוזר לי. אני צריך לשלם, לכלכל את משפחתי. אתה רואה את זה? תשע שנים היה עובד שלי. תשע שנים. היום אני מתמודד איתו על עבודה. הוא לא משלם מס הכנסה, הוא לא משלם רישיונות והיתרים. הוא לא משלם פה מיסים. מה אכפת לו לקחת 40% פחות ממני? ולמה אני אבוא בתלונה ובתואנה כלפי מי שמעדיף לא לקחת אותי? לי אין אומץ להעסיק אותו. אין לי אומץ. אני לא רוצה להסתכן. אבל הוא נכנס לפה באישור. פשוט מצא את המסלולים שאתה מבין למה אני מתכוון איך לקבל אותם. אני רוצה לדעת לכמה כאלה מנפיקים אישור כניסה.

צרכים אישיים, שהייה זמנית בישראל. לזה אתה מתכוון.

בין ביתר. משום מה לא סקרת את זה. סליחה, מי הדובר אחריך? עורך דין? מה? יועץ?

אני גם הייתי בתפקיד הזה.

היית. אבל עכשיו תן לו את המקום שלו, רב סרן בישראל, בצה"ל. תן לו אפשרות להתבטא. קילפנו עוד קליפה מהבצל? בוא נבכה איתה ביחד. צרכים אישיים זמניים. בוא. בוא נתחיל, זה גם משהו, זו גם התקדמות. כמה כאלה יש?

אני לא בקיא בכמות כאלה והסיבה לקבלתם אני לא בטוח שאני יכול להרחיב.

אתם מכירים את המנגנון, נוכל להיפגש בצד הדיון. תנו לי סקירה. מה שלא צריך לדבר אני לא מדבר. יש לכם איתי ניסיון לא רק בנקודה הזאת. אגב, כל נתון שאני מוסר אותו פה לא קיבלתי אותו מאף גורם ביטחוני, הנה אני מבהיר. אני מכיר אותו.

אז אמרנו, התקדמנו לצרכים אישיים. אני מבקש לקבל את הנתון. ב', מה חוסה תחת צרכים אישיים? כי אם הרי הבהרנו קטגורית רפואי, רווחה, איחוד משפחות, עברנו את כל זה. מה עוד נשאר? מה עוד נשאר? ושניים, אישור תעסוקה. אני לא מדבר, אגב, על ה-NVC, לא מדבר. לא מדבר, הנה, תראה שאני מנסה באמת להכיל את המציאות. לא מדבר עליהם. אני מדבר על פועל שמוצא את דרכו להיכנס לישראל באופן חוקי, אבל לטובת העבודה שלו. אסור לו לעבוד, אגב, אבל אף אחד לא אוכף אותו. כי אפילו בהגדרה עם כל הפריצות שמתקיימת במנגנון הזה אסור לו לעבוד. אבל מה אכפת לו? אף אחד לא יאכוף אותו.

אין לו כלום. אין לו ביטוח, אין לו בקרה, אין אחריות, אין בטיחות, אין ביטחון. אין כלום. אין מיסים. אין בקרה על מנגנון העבודה שלו, אין כלום. עכשיו, אני מבין שההחלטה הזאת באה לתת מענה לצורך הוצאת קיטור מסוימת ברשות הפלסטינית ולתת איזה הוא מענה טיפה ככה לאזרח הקטן. תפקיד שלנו לדאוג באופן רוחבי. תפקיד שלנו לדאוג לענף הבניין. תפקיד שלנו זה להסתכל על הקבלן הקטן, הצנוע, שרוצה להתפרנס בכבוד וביושר וכדין. תפסיקו עם גלגולי השפתיים האלה. אנחנו משלמים על זה בדמים, תתעוררו. אני היום רוצה תשובות, אני לא מסיים את הדיון.

אתה יודע לומר לי כמה היתרים אתם נותנים לעבודה באיו"ש לפלסטינאים?

היום הפוטנציאל יכול להיות, אלו שיכוליך לעבוד בהתאם להנחיות הביטחון, משהו כמו 23,000 פועלים.

ולמה 23,000 יכולים לעבוד באיו"ש ולא מסוכן, אבל באתר בנייה לא אורבני אפילו בחלק גדול מהמקרים זה מסוכן שיעבדו?

באיו"ש זה סמכות של אלוף הפיקוד.

זאת אומרת שמדובר במדינה אחרת, עם אינטרסים אחרים ושיקולים אחרים ורמת חשיפה וסיכון אחרים?

לא אמרתי את זה.

זו המשמעות. אני לא יודע להבין את זה אחרת. אם אלוף הפיקוד אמור להפעיל שיקול דעת, הוא שלו, והוא יכול להיות מה שקורה בפועל באופן מנותק מהשיקול דעת שמופעל כלפי כניסה לעבוד בתוך ישראל.

יש שם התניות ביטחון שנקבעו בהתאם לרמות הסיכון בכל מיני מקומות וגם יש מאבטחים.

אתה יודע לומר לי מבין אלה שנכנסים גם לאיו"ש וגם לישראל כמה מהם הם היתרים חדשים לעובדים וכמה הם המשכיים למי שהיה לו טרם ה-7 באוקטובר?

אני מעריך שרוב זה עדיין אלה שממשיכים, לא חדשים. המעסיקים מעדיפים להעסיק את אלו שהם מכירים.

הבנתי. רשות האוכלוסין, יש לנו פה נציגות? שלום גברתי.

שלום.

מר משה נקש היה אמור להצטרף אלינו.

הוא עדיין בוועדת כספים.

היינו באותו דיון, שוחחנו. אני הקדמתי את יציאתי משם, הוא היה אמור לחבור. אנחנו לא נחכה לו עד שהוא יגיע. אני סמוך ובטוח שאת מונחת די טוב בפרטים. אני אשמח בבקשה לדעת כמה דיווחי משכורת קיבלה הרשות בדבר עובדים פלסטינאים בחודש מרץ לדוגמה או אפריל.

אז את חודש אפריל עדיין לא סגרנו. אבל על חודש מרץ דיווחו לנו המעסיקים, כ-500 מעסיקים דיווחו על סך מצטבר של כ-6,000 עובדים. שהם בגדול כנראה חלק הארי שלהם זה מוחרגי סגר שלהם התייחס אלכס. אבל יש גם חלק קטן שזה דיווחי הפרשים רטרו מחודשים קודמים.

לא, עזבי רגע דיווחי הפרשים, זה לא רלוונטי.

חלק הארי הוא מוחרגי סגר ככל הנראה.

מוחרגי סגר כ-6,000. זאת אומרת אם אנחנו, זאת אומרת אם יש כ-8,000 ולא כולם לצרכי עבודה, על פי הרישומים, אז 6,000 שעובדים באופן מוצהר בישראל.

אז אנחנו לא מתעסקים בכלל עם האוכלוסייה - - --

כן, כן. אתם לא, אבל עדיין אנחנו מדינה אחת.

מי שאין לו רישיון תעסוקה. נכון. זה לא עובר דרכנו, זה שקוף לנו.

כן. אבל 6,000 את יודעת לומר לי באיזה ענפים?

כן, אני יכולה להגיד ואפשר יהיה להבין מזה גם מי כן מוחרג ומי לא. אז בענף החקלאות דווח לנו על 214 עובדים. ענף התעשייה כ-3,100 עובדים. שירותים כ-1,850 עובדים. מלונאות 418 עובדים ובניין 476 עובדים.

את יודעת לחלק לי בבניין מה הם לצרכי ביטחון ומה לבנייה?

אנחנו לא יודעים לחלק את זה. מבחינתנו זה ענף. שוב, אין לנו דיפרנציאציה בתוך הענף.

אין בעיה.

לגבי איזה פרויקט הם מבצעים. קבלנו בניין דיווחו לנו על סך של כ-476.

פברואר את יודעת לומר לי? נראה אם יש עקומה.

לא. אבל אפשר להוציא. פשוט הכנו את הנתונים של החודש האחרון שדווח. אם צריך, נוכל להוציא ולהעביר לוועדה בכתב.

אוקיי, בדברי ההסבר בסעיף 6 להצעת המחליטים האחרונה שהוגשה לממשלה בדבר העובדים הזרים שעוסק בייעול ושיפור הפיקוח והאכיפה על העסקת העובדים הזרים ותיקון החלטות הממשלה הקודמות נכתב שמדינת ישראל נדרשת למצוא חלופות לעובדים פלסטינאים העובדים באתרי הבנייה ולפעול בדחיפות כדי לאפשר את רציפות התפקוד של אתרי הבניין.

אבקש לדעת האם המשמעות היא שנקבעה החלטה שמשמעה שלא תתאפשר העסקת עובדים פלסטינאים בבניה מעתה ואילך, הענף שבו מכסת העובדים הפלסטינאים הייתה הגדולה ביותר ערב המלחמה, כידוע.

אז קודם אני רק אולי צריך לעדכן, זה כבר לא הצעת מחליטים, זו החלטת ממשלה שאושרה ביום רביעי האחרון שמספרה לפי פרוטוקול ישיבת הממשלה הוא 1752 מיום 15 במאי.

אז באותה החלטת ממשלה בעצם הוקמה ועדת מנכ"לים שהתפקיד שלה הוא לדון ולקבל בעצם החלטות לגבי ההקצאות של מכסות של עובדים זרים, שעובדים זרים זה כולל עובדים פלסטינים, ירדנים. לפי חוק עובדים זרים אין הרי דיפרנציאציה ואין סוג של עובדים. זה חל על כולם. אז ועדת המנכ"לים תחת אותה מכסה כוללת שנקבעה בהחלטת הממשלה תוכל לדון ולהחליט כמה עובדים זרים יהיו בענף והיא תוכל גם לדון לגבי פלסטינים.

זה לא מה שהופיע בהצעת הממשלה.

בדברי ההסבר אולי לא נכתבה המילה פלסטינים, אבל שוב, ההגדרה החוקית בחוק עובדים זרים חלה גם על פלסטינים. בדברי ההסבר כן למיטב זיכרוני הייתה התייחסות גם פלסטינים.

לא, לא, נכתב באופן מפורש, באותיות קידוש לבנה שמדינת ישראל דורשת למצוא חלופות לידיים עובדות פלסטינאיות על ידי מקורות אחרים. זאת אומרת, גם לא נתון לפרשנות.

אז שוב, הנושא הזה אמור לידון בוועדת המנכ"לים. אגב, היא מתכנסת היום לראשונה. אז שוב אני אשיב, ואולי משה נקש שהצטרף אלינו גם יוכל להרחיב יותר אם הוא ירצה. ועדת המנכ"לים, שוב, אמורה לדון גם בנושא הזה. אם לצורך העניין, אם היא מקיימת דיון בענף הבניין זה לא דיון רק על עובדים זרים בענף הבניין, אלא בכלל ענף הבניין עם מכסת, איך תחולק המכסה שהוועדה תחליט.

זה לעניין חלוקת מכסה במסגרת גג.

כן.

אני מבין גברתי. אני עדיין שואל - - -

לגבי המאמצים להביא עובדים אחרים חלף פלסטינים, על זה אדוני שואל?

כן.

אז בזה אני אבקש שראש מינהל עובדים זרים, יש לו גם נתונים עדכניים. שהוא יוכל לספר על כל המאמצים שהמינהל עושה בנושא הזה.

אוקיי. בואו נאפשר לראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, מר משה נקש שהצטרף אלינו כאמור, שיתייחס לשאלה. עד עכשיו היא הסתדרה יפה אבל.

אין לי ספק, סומך עליה.

התייחסתי לסעיף 6 בהחלטת הממשלה בדבר ההתייחסות לצורך במתן מענה לעובדים זרים בישראל. סעיף 6 מדבר על הצורך במציאת חלופות העסקה של פלסטינאים על ידי מקורות אחרים. אני מבקש לדעת אם ההחלטה הזאת באה לגבש הלכה למעשה קביעת מדיניות שגם בעתיד לא ייכנסו פלסטינאים ולפיכך יש להיערך לאלתר לקליטת עובדים ממקורות אחרים או שמא זה רק לתת מענה לעת הקרובה עד שיוחלט כן להכניס אותם. ואם כן, האם זה באופן גורף.

אז קודם כל, כמו שאדוני מכיר, עברה החלטת ממשלה שהקימה את ועדת המנכ"לים שאמורה לדון בכל הנושא הזה של עובדים זרים. כשאומרים עובדים זרים, בפורמט הזה, זה כל העובדים הזרים בישראל. זה פלסטינאים, זה זרים וזה ירדנים. אוקיי? וועדת המנכ"לים צריכה להחליט איך תחולק המכסה לכל ענף ובתוך כל מכסה כמובן את החלוקה הפנימית הזאת.

יש פה הרבה שיקולים בכניסת פלסטינים. גם שיקולים ביטחוניים, מתפ"ש וכו'. לא הייתי בתחילת הדיון, אם הנושאים האלה עלו. אבל אני מניח שגם הנושאים האלה הם חלק מהדברים שיישקלו במסגרת ועדת המנכ"לים.

מה שאנחנו למדנו, אחד מהדברים שאנחנו למדנו עקב האירועים של המלחמה זה שאת כל הביצים בסל אחד אסור לשים יותר. וצריך להביא לפה עובדים זרים וצריך שיהיה פה מנעד של אפשרויות להעסקת עובדים זרים. שוב, אני אומר זרים, זה גם פלסטינים, במקרים מסוימים זה גם ירדנים וזה גם עובדים זרים מכמה מדינות ולא ממדינה אחת, שזה גם אחד הדברים. להגיד לך עכשיו מה תהיה החלוקה הפנימית בתוך מכסת ענף הבניין לצורך העניין אני לא יודע להגיד את זה עכשיו, כי מן הסתם זה צריך להיות נדון בוועדה.

מה גם שיהיו פה גם שיקולים של המעסיקים. זאת אומרת כשמסתכלים על כל העובדים האלה כמכסה אחת כללית המעסיק יצטרך לבחור האם הוא רוצה להגיש בקשה לעובדים פלסטינים או לעובדים זרים.

אני מבין את זה לחלוטין וזו החלטה שמשקפת את עמדתי לאורך שנה וחצי שאני עומד בראש הוועדה הזאת, עוד הרבה קודם מהטבח הנורא. אני עדיין שואל אדוני האם אנחנו אמורים להבין מהניסוח שמדינת ישראל נדרשת למצוא חלופות לעובדים פלסטינאים העובדים באתרי הבניין ולפעול בדחיפות כדי לאפשר את רציפות התפקוד של אתרי הבניין.

האם ההחלטה הזאת באה לבטא גישה שעדיין לא מדברים עליה, שהיא הבנה שלא ייכנסו יותר פלסטינאים ולכן צריך לקלוט עובדים אחרים או לתת מענה לפרק הזמן הנוכחי עד שייכנסו פלסטינאים?

אז זה שני הדברים. זה קודם כל, כן, בפרק הזמן הנוכחי כאשר ההחלטה היא שעובדים פלסטינאים לא נכנסים אנחנו צריכים להגביר את כל מאמצנו ולתת את כל יהבנו על הכנסה של עובדים זרים. אוקיי? זו המשמעות, זה מה שאנחנו צריכים לתת. כל ענפי המשק השונים זקוקים לידיים עובדות ואנחנו צריכים לעשות כל מה שאנחנו יכולים על מנת להביא לפה ידיים עובדות. בסדר? להגיד לך, שוב, בעתיד, האם תהיה אפשרות להכניס פלסטינאים או לא – זה לא לפתחי וזה לא משהו שאני יכול לענות עליו. יש פה עניינים נוספים, כמו שהזכרתי קודם. ובטח כמו שהחברים מהמתפ"ש וממשרד הביטחון יכולים להרחיב. אבל הכול צריך להילקח בחשבון במסגרת מכסה אחת כללית של עובדים זרים.

אני מבין. טוב, אז אנחנו לא באמת נתעכב על הסוגייה הזאת יותר, כי זה באמת לא חונה אצלכם. זה לא הוגן לדרוש יותר מידי. זה בסדר גמור.

אני אשמח בבקשה לדעת האם אתה מבחינים בעלייה במספר השב"חים? אני שואל גם אתכם וגם את משטרת ישראל, שנתפסים כעובדים בישראל ועלייה במספר המעסיקים שמעסיקים אותם.

צהריים טובים. אולג גולנד, משטרת ישראל, חטיבת המבצעים. לגבי נתונים כמה פועלים נתפסים וכמה מעסיקים אין לי את הנתונים האלו, לא נתבקשנו. אבל עמדתנו היא אותה עמדה, מה שהצגנו.

לא, השאלה אם אתם מבחינים בעלייה? מספרית אני לא צולל כרגע.

עלייה קטנה, כן.

עלייה קטנה. אוקיי. בענפי הבניין בהכרח?

אני לא יודע להגיד את זה.

אני מבין. טוב, נחזור אליך, מר נקש. תוכל בבקשה לומר לי כמה פניות למשיכה מוקדמת של כספי הפנסיה של העובדים הפלסטינאים הוגשו מאז תחילת המלחמה? אם כיוון שהיקף ההפקדות נמוך יותר מבעבר? האם יש סכנה שהקרן לא תעמוד בחובותיה?

קודם כל, את כל הנושא הזה של בירורים מול הקרן אני אצטרך לעשות ולהחזיר תשובה בצורה מסודרת לוועדה. ממה שביררנו מהבוקר אז יש, אפרת תקני אותי אם אני טועה, כי בדקת את הנתון. 73,908, נכון? זה הסכום שהתבקש.

לא סכום, בקשות משיכה. עובדים שהגישו בקשות למשיכה הונית מוקדמת של כספי הפיצויים והתגמולים. כ-74,000 מתחילת המלחמה. 74,000 עובדים שמשכו את הכספים שלהם. כן. חשוב רק להגיד, אמנם ערב פרוץ המלחמה היו מעל 100,000 עובדים. אבל יש גם עובדים מהעבר. כלומר, לא עובדים פעילים, שפשוט החליטו פתאום למשוך את הכספים. הם יכולים, מותר להם בכל עת להגיש בקשה. ואם יש להם זכאות למשיכת כספים.

את יודעת לומר לי כמה כאלה זה של עובדים שהיה להם רישיון בתוקף עד המלחמה וכמה לא?

אנחנו נצטרך לבדוק את זה.

אני אשמח בבקשה לקבל את הנתון הזה.

אפשר לנסות לבדוק את זה.

חשוב לי מאוד לקבל את הנתון הזה.

אפשר לבדוק את זה.

טוב. אז מר אלכסנדר, אני מבין שקיבלת את התשובה לשאלות שלי? בדקת?

אנחנו נרצה להחזיר לכם תשובה מסודרת כמו שעשינו בעבר, עם כל הנתונים.

אבל זה מהות הדיון. הנתון שאני מבקש לקבל אותו לבטח נמצא במסך כל בעל תפקיד במתפ"ש שאחראי על הנפקת האישורים. זו קביעת מדיניות. כל אישור מונפק באופן פרטני. לא צריך ללקט את זה.

כן. אבל אתה מתייחס למספר מטרות. נגעת בצרכים אישיים, יש עוד כמה וכמה.

לא, אז אמרתי בואו ננתק, ננקה את כל ההסברים, את כל הסעיפים שבהסבר המפורט שלך הסברת. בסדר? רווחה נעזוב בצד. יש לי עוד מה לדבר על זה, אבל אני לא רוצה לכלות את זמן הדיון על נושא שעוד אפשר להכיל אותו. איחוד משפחות גם נעזוב רגע. וכמובן כל מה שחוסה תחת הגדרת רח"ל גם נעזוב. אין שאלה. אני מבקש לדעת את כל השאר. והם המון. המון, המון.

טוב, אני חשבתי לייחד כמה שאלות לנציגי רח"ל. משום מה, משרד הביטחון שוב פעם סבר שהם לא רלוונטיים לדיון והוא הטיל עליכם להשיב לי על השאלות. אז אני מבקש לדעת על פי אילו תבחינים מחריגה היום רשות החירום הלאומית מעסיקים מסוימים לקבלת עובדים פלסטינאים. האם ניתן להחריג מעסיקים נוספים?

נכתב, אני רק מזכיר שנכתב שאנשים שהוחרגו לפי החלטת מערכת הביטחון ופורטו הם בריאות, מוסדות סיעוד, מלונאות ותעשייה. אני מבקש לדעת מהם התבחינים שמחריגה היום רשות החירום.

הם רק מתעדפים. מי שנותן המלצות זה משרדי הממשלה.

מה זאת אומרת? אני מכיר ממשרד החקלאות תחנונים בלתי פוסקים שיצאו גם מהוועדה, גם מלשכת השר, מלשכת המנכ"ל. תחנונים בלתי פוסקים להכנסת עובדים שעובדים אצל חקלאים שנים רבות. אזור העבודה מנותק מאזור אורבני. מתחייבים להביא אותם מהמחסום לפרדס ומהפרדס או בית האריזה ישירות למחסום. בתחנונים.

יבול וגידולים במאות רבות של מיליוני שקלים נזרקו לפח עם נזק תלת שנתי בגלל התעקשות לא להכניס לחקלאות. אז איך אפשר להגיד שמי שמייצר את התבחינים ואת ההחלטות הם המשרדים הממשלתיים ורח"ל רק מתעדפים בתוך זה? כמה נכנסו לחקלאות, שוב פעם, סליחה? למה 214 כן? מיהם הזוכים להם ולמה הם שונים מהשאר? למה?

אני הצגתי גם כאן וגם בוועדת כספים דונמים רבים של פרדסים בקטיף עונתי מכמה אזורים בחלקי המדינה שנרקבו ונשרו לרצפת הפרדס רק כי לא היה מי שיבוא ויקטוף אותם. מה? אני רוצה לדעת מיהם ה-214 או מיהם המעסיקים שזכו ל-214. ולמה הם כן ואחרים לא? אני רוצה לדעת. מה האיפה והאיפה הזאת?

הנה, אני עכשיו שואל אותך עוד שאלה. האם שר הביטחון, ידידי, חבר מפלגתי, האם הוא היה מעורב במתן אישורים בהחרגות להכנסת עובדים פלסטינאים?

8,000 פועלים.

שואל על שר הביטחון. לא בהחלטת מדיניות. מקרים פרטניים שהגיעו אליו והוא הנחה להכניס, כן או לא?

זו הייתה החלטה בקבינט המלחמה.

לא, לא, לא. החלטה בקבינט המלחמה התייחסה לקביעת מדיניות שחוסה תחת החלטות רח"ל. זו ההחלטה בקבינט המלחמה. אל תבלבלו. הביטחון שבו אתה נותן את התשובות כמעט מערער לי את הביטחון, אבל אני מחזיק את זה ככה טוב כי חיכיתי המון זמן לדיון הזה.

שאלתי כמה שאלות, אני רוצה לקבל תשובות. מיהם ה-214 שקיבלו אישור. למה דווקא הם? כמה אחרים ביקשו לקבל אישור לחקלאות ולא קיבלו? מיהם המעסיקים שזכו ל-214? כמה הם במספרים ומה הייתה הנחיצות והצדקה לתת להם ולא לאחרים?

יש פתגם במקורות שלנו שאומר דינא דמלכותא דינא. אני רוצה לדעת, אנחנו רפובליקת בננות או שאנחנו מדינה שמנהלת את המדיניות שלה על פי עקרונות עם סיבות מוצדקות? אני רוצה תשובות. בסוף, תבין רגע משהו אלכס ידידי. א', זה לא אישית כלפיך. אני חושב שלא הוגן שמעמידים אותך ככה מולי. לא אישית כלפיך. ב', אני לא מתכוון להרפות. יום אחד הנושאים האלה ייבדקו. ועד שהם ייבדקו אני רוצה תשובות. אתה יכול להגיד לי לא רוצים לתת תשובות. בסדר, אני אתמודד עם זה. אבל תשובות חייבות להינתן. הטרחתם את עצמכם כולכם לפה בשביל שנדון בנושאים ונלמד וננסה לטייב את התהליכים.

שוב פעם, אני חושב שאנחנו כמתפ"ש אני לא יכול להגיד למה החקלאי הזה כן, למה לא. זה הכול בקשות. אמרת חקלאות, אז הייתה בקשה של משרד החקלאות, תוקפה ברח"ל.

הבקשה של משרד החקלאות הגיעה לעניין עובדים מסוימים, למעסיקים מסוימים?

כן.

אם כן, כמה כאלה הגיעו. כמה אושרו וכמה לא אושרו? אלה שלא אושרו, למה לא אושרו? האם מצד המועסקים או המעסיקים?

אז זה אני צריך לבדוק. אתה מתייחס, קשה לי עכשיו, אני צריך לבדוק מול הרשימות מתי, איך ולמה. אני אוכל להכין את זה ולהגיש את זה מסודר.

אוקיי, אז אני מחכה.

אבל לא באופן מיידי. אנחנו נכין את זה ונגיש את זה לוועדה, כמו שעשינו גם בעבר.

יש לנו פה נציגים של המל"ל?

כן, שלום.

שמי יניב, אני רמ"ח לוט"ר. למעשה אנחנו אמרנו בכל הוועדות שנכחנו בהם שאנחנו הכנו את עבודת המטה. אנחנו מחכים לדיון קבינט בנושא הזה. וברגע שיוצע דיון קבינט אנחנו נציג את המסקנות.

נקבע דיון קבינט בנושא?

לא, טרם נקבע דיון קבינט. אני מזכיר שגם הקבינט הכלכלי חברתי גם לא כונס.

כן.

זהו. אנחנו תלויים בהם. ברגע שדרג מדיני יעלה את זה.

ועד שלא תתכנס ישיבת קבינט לא נוכל לדעת מה עמדת הממשלה לעניין חזרת פלסטינאים לעבודה בישראל?

לא. גם אנחנו מחכים לזה.

ומה עמדת המל"ל?

אנחנו הצגנו את העבודה שמתכללת את כל צרכי הגופים בהתאם לצרכי המשק. אנחנו הצגנו את כל התבחינים הביטחוניים כדי לאפשר כניסה של פועלים בצורה מאובטחת. וזהו, אנחנו מחכים.

אתה יודע לומר לי מה ההיקף המוצע?

יש בקשה לקיים פיילוט במספר מצומצם כרגע. אבל אנחנו הצגנו פתרון כולל לכלל ההסדרים הביטחוניים.

אתם מודעים לעובדה שהיקף הפיילוט שהצעתם בזמנו, אני אגב מכיר את עמדתכם. אני מתוודה שהיא משתדכת עם עמדתי. מביא את זה, שוב פעם, בהגינות ובגילוי נאות כלפי הוועדה. שכתבתי נייר עמדה בנושא. בחנתי את הסוגייה מכמה וכמה היבטים. הגשתי את נייר העמדה שלי לראש הממשלה. נפגשתי איתו לטובת העניין. בלי שאני אצלול לעומק מה הייתה גישתו והתייחסותו לנושא, אני כן אומר שמסתבר שגישתי בהמון רבדים תואמת את גישתכם לסוגייה. אני רק מבקש לדעת האם יש לכם איזה שהוא צד כלכלי שבודק, שיודע להעריך במאזן את היקף הנזק המצטבר באי קיום אותו פיילוט שאתם הצעתם, לכל הפחות רק את הפיילוט, עד היום באופן מצרפי מאז שהגשתם את המלצתכם?

לצערי הרב לא. יכול להיות שלמטה הכלכלי של ראש הממשלה, המועצה הלאומי לכלכלה אולי היא אוחזת בנתונים. אנחנו מתייחסים לאספקטים הביטחוניים. אנחנו כן מבינים את הנגזרות למשק מהיעדר כניסה. בסופו של דבר יש לנו נתונים להשוואה, יש לנו את הרפרנס. אנחנו מבינים מה היה לפני ה-7 באוקטובר ומה, כמה המשק הוזן מאותם פועלים.

אבל שוב, אנחנו מתייחסים ונתבקשנו גם לתת את האספקט הביטחוני ואת המעטפת הביטחונית כדי לאפשר לבעיה הזאת להיפתר ולצאת לפועל. ולפיכך אנחנו אמורים ומחויבים להגיש את ההמלצות שלנו לדרג המדיני לטובת מתן קבלת תיקוף או כמו שאתה ציינת, או דחייה.

אתם חשופים, אדוני, למציאות שבה כמות לא מבוטלת של עובדים שאיפה שהוא אקוויוולנטית לכמות העובדים שבפועל נכנסת אל מול אלה שאתם הצעתם בפיילוט שלכם נכנסים?

אנחנו מכירים את כלל הנתונים. אנחנו נמצאים בשטח, אנחנו נמצאים במעברים. אנחנו יודעים בדיוק ומרגישים את כל מה שקורה במשק.

כולל בכניסה בלתי לגלית?

בכלל האספקטים. יש לנו סוגיות שאנחנו גם מתעסקים באגפים אחרים בכל הנושא של סוגיית השב"ח שציינת ומעקב ובקרה שאנחנו מבצעים על השלמת גדר ההפרדה באיו"ש שכרגע נבנית. הסוגיות האלה אכן נמצאות על המדוכה ואכן נמצאות בבחינה. יחד עם זאת, כמו שציינת, בסופו של דבר המלצות של מטה חייבות להיות מתוקפות אצל הדרג המדיני, לחיוב ולשלילה. כרגע אנחנו ממתינים שהדרג המדיני יתכנס על שלל הבעיות ועל שלל המורכבויות ועל שלל הנושאים שעולים בקבינט לבחינה. שגם הנושא הזה יעלה. אני סמוך ובטוח, בגלל שעבודת המטה מוכנה, היא יכולה בהינתן החלטה לבוא לכדי דיון, לכדי דיון ממצה.

עבודת המטה היא מדצמבר?

עבודת המטה שלנו היא כל הזמן עוברת התאמות בהתאם למצב.

אוקיי.

היא חיה ונושמת.

אז יכול להיות שיש לנו פה נציג של הכלכלן הראשי באוצר?

אכן. אסף גבע, אני סגן הכלכלן הראשי.

נעים מאוד, ברוך הבא. יש לך איזה שהוא נתון מספרי על השפעה הכלכלית בעקבות חוסר ההחלטה וחוסר קבלת החלטה כלשהי בנושא?

יש לנו אומדן למשמעות הכלכלית של היעדר העובדים הזרים בפעילות של המשק. האומדן הוא הוצג פה בעבר, הוא של כ-3 מיליארד שקלים בחודש. כאשר רוב הכסף הוא בענף הבניין.

זאת אומרת שהסקירה שלי שדיברה על כ-12 ומשהו מיליארד שקלים באופן מצרפי לארבעת החודשים האחרונים תואמת את המציאות שאתם מכירים.

כן.

האם אתם בוחנים גיוס מקורות תקציביים לכיסוי הגירעון הזה? האם הוא נלקח כבר בחשבון בתקציב האחרון שהעברנו? האם בעקבות זה יהיו נגזרות של קיצוצים או מיסים חדשים?

מן הסתם זה משפיע על צד ההכנסות של המדינה. לגבי צד ההוצאה יכול להיות שעדיף לדבר עם אגף תקציבים. אני מאגף הכלכלן הראשי, כמו שאמרת. אני פחות שולט אם יש איזה מתווה פיצוי ספציפי.

מה עמדת שר האוצר למשמע הנתונים שבהתחלה הם היו תחזיות שמתממשות לצערנו במציאות.

האמת שעדיף לשאול אותו. הנתונים הוא מכיר אותם.

אוקיי, אני מודה לך. מר גורביץ', אחרי פרק זמן רב וממושך שלא זכינו לראות את זיו פניו פה בישיבות הגיע אלינו ומבקש את רשות הדיבור אז אי אפשר להגיד לו לא.

קודם כל, ההפסד כולו שלי. הדבר הנוסף, כפי שהוצג גם בוועדת הכספים, נכון לעכשיו על בסיס נתונים של הלמ"ס אובדן בתוצר נכון לעכשיו זה בגדול מתקרב ל-50 מיליארד שקלים בשני רבעונים. אובדן בהשקעות בתוצר בענף הבנייה, 50 מיליארד שקלים מתוך תוצר לאומי של 1.6-1.7. אנחנו מדברים בחצי שנה על אובדן תוצר של 3%.

אדוני מתכוון כאן בוודאי להשפעות היקפיות ולאו דווקא ישירות.

בדיוק. זה כולל גם את ההשקעות בתעשיות הנלוות של ענף הבנייה וכו'. כי בסופו של דבר לא צריך אריחים קרמיים אם לא בונים וגם לא צריך בטון אם לא בונים וכו'. אנחנו הצגנו את הנתונים היום בוועדת הכספים. הרי אם המגמה הזאת תימשך, ואנחנו מקווים שהיא לא תימשך, אנחנו מדברים על אובדן תוצר של המשק בישראל שיגיע ל-5%-6% ואתם מוזמנים לקרוא את הנתונים המעודכנים של הלמ"ס סביב הנושא הזה.

יוצא מכך שהאובדן בהכנסות המדינה הוא נגזר מזה, גם המע"מ וגם כל הסוגייה של כל המיסוי שחל על ענף הנדל"ן. חלק ארי מהנושא הזה הוא מחסור בעובדים, אותם 70,000-80,000 עובדים פלסטינים והקושי כרגע לממש את המכסות של בוא נאמר המכסות הנכונות שהממשלה אישרה והוועדה. אבל זה האובדן על בסיס נתונים של הלמ"ס. צריך להבין את זה. אנחנו לא מדברים רק על 3 מיליארד שקלים במונחים שבועיים. ממש נתונים.

אז אני מציע שאם כבר מדברים על השפעות בוועדה אצלך, כבוד יושב-הראש- בנושא שהמחזור בעובדים זרים זה הנתונים שאנחנו נבוא ונציג מידי פעם שנראה את המשמעויות.

אני מודה לך מכובדי. בבקשה. יש לי שאלה אליך וגם למר אבי רואה. אבל אם אתה רוצה.

אני רוצה ברשותך, אם אפשר, שאלות למר נקש במסגרת הסקירה שהוא נתן כאן בהקשר לעובדים זרים. שמי עמיחי רחמים, אני סגן ראש מועצה אזורית בנימין.

ברשותך אדוני, אם תוכל לענות לנו כמה עובדים זרים יש כיום במדינת ישראל בעלי היתר עבודה שאינם ירדנים או פלסטינים בתחומי מדינת ישראל הקטנה. השאלה השנייה היא כמה המספר הזה גדל מאז ה-7 באוקטובר.

או קטן.

או קטן, יכול מאוד להיות. היו הרבה שעזבו בעקבות האירוע הזה בעוטף. הרבה מאוד עובדי חקלאות אנחנו יודעים. והדבר השלישי זה האם יש לנו איזה מספר, אינדיקציה על כמות העובדים הזרים שעובדים ביהודה ושומרון שאינם ירדנים או פלסטינים.

קודם כל הנתונים שהכנו פה זה של עובדים פלסטינים, כי זה מה ששאלו אותנו. אבל נתונים של עובדים זרים. אז היום יש בישראל 155,911 עובדים זרים גם חוקיים וגם לא חוקיים בכלל ענפי המשק. במספר כללי זה יותר ממה שהיה פה ב-5 באוקטובר.

בכמה?

אין לי פה את הנתונים של ה-5 באוקטובר, אבל בכמה אלפים.

ורק לגבי נתונים של עובדים פלסטינים בהתיישבות, ביהודה ושומרון. אנחנו כרשות האוכלוסין וההגירה לא עוסקים באוכלוסייה הזאת.

השאלה אם יש עובדים זרים שעובדים ביהודה ושומרון?

יש עובדים זרים, בוודאי.

יש מספר כזה, נתון כזה?

לא, אין לי את החלוקה הזאת לפי מי עובד איפה.

תודה.

אוקיי. אז כידוע או לא ידוע, לרשות מקומית והעומד בראשה אין סמכות להפעיל שיקול דעת האם עובדים פלסטינאים ייכנסו לעבוד בשטח השיפוט שלו או לא. יש גם עתירות בעניין שמונעות הפעלת שיקול דעת.

יפה. אז בדיון הקודם היה, ביקשת ממועצת יש"ע שתיתן לזה מענה. אנחנו שמחים מאוד שראש המועצה האזורית בנימין נכנס לתפקידו כיושב ראש מועצת יש"ע ואני מקווה שהוא ידע לתת על זה נתונים בהמשך.

אז אם אפשר בבקשה לפרט על סטטוס כניסת הפועלים הפלסטינאים לאזור יהודה ושומרון. ומהם האתגרים שאיתם אתם נאלצים להתמודד ונתקלים איתם ביום יום.

יפה. אז תודה על זכות הדיבור ושלום וצהריים טובים לכל מכובדיי. אני פה באתי לזעוק את זעקתה של ההתיישבות. אנחנו מאז ה-7 באוקטובר מעבר לאסון הגדול ולטבח הנורא שחווינו בעוטף ישראל, ביישובי הנגב המערבי גזרנו על עצמנו בלית ברירה וכמובן לאור המציאות הקשה והיעדר האמון המוחלט אל מול האוכלוסייה הפלסטינית בכללה כפי שבא לידי ביטוי בעקבות הטבח, גזרנו על עצמנו בעצם הקפאה מוחלטת בענף הבנייה ביהודה ושומרון.

הדבר הזה נמשך כבר כמעט קרוב לשמונה חודשים. כאשר בחודשים האחרונים בעצם ניתן איזה שהוא פתח להתחיל ולאפשר הכנסת פועלים לעבודה ביהודה ושומרון ביישובים היהודיים ובאזורי התעסוקה הייעודיים או הישראלים נקרא לזה, שבהם יש אוכלוסיות משותפות. בין אם זה אזורי תעשייה ובין אם זה אתרי בנייה וגם חקלאות. הדבר הזה דורש, יש תהליך שהוגדר על ידי אלוף הפיקוד שבמסגרתו נדרשת תוכנית אבטחה מאוד מעובה, שבמסגרתה או מפתח של אחד לחמש, שומר אחד חמוש עם נשק ארוך על כל חמישה או שמונה פועלים. גידור של אזור העבודה, אני מדבר פה בדגש על ענף הבנייה ובזה אני רוצה להתמקד ברשותך. ונדרשת הסדרה מול החטיבה המרחבית, אישור תוכנית האבטחה, המלצת המועצה האזורית, המלצת המועצה האזורית ובקשה של היישוב או של אותו קבלן אל מול אלוף הפיקוד ולאחר אישור כל התהליך הזה ניתן להתחיל ולהכניס פועלים.

הדבר הזה הוא כמובן מייצר אתגר מאוד גדול להנהגות היישובים, לנו ולהנהגות המועצות האזוריות, אל מול התושבים, בדגש על משפחות מוכות טרור. בדגש על משפחות מוכות שכול בעקבות הלחימה וכמובן גם אתגר שלנו אל מול הרצון שלנו להתחיל בתהליך של התנתקות מההתמכרות לעבודה הפלסטינית בתחומי הבניין.

אני רוצה לחזור ברשותך לשתי, למילים שנכתבו בעצם בתקופה אולי רחוקה אבל הן חשובות מאוד בהקשר הזה. יש שיר שנכתב בשנת 1940 על ידי אברהם לוינסון שאומר כך: "נבנה ארצנו ארץ מולדת, כי לנו לנו ארץ זאת. נבנה ארצנו ארץ מולדת, כי זה צו דמנו, זה צו הדורות. נבנה ארצנו על אף כל מחריבנו. נבנה ארצנו בכוח רצוננו". עכשיו, אנחנו אמנם יש לנו כוח רצון עז, אבל מצד שני ידינו כבולות. רבים מהגברים ורבים מהעובדים בגילאי העבודה הלכו למילואים. גם אם היינו רוצים לעשות להם הסטות או היו רוצים הסטות אל מול תמריצים, אל מול בחינות נואשות שעוברות בקבוצות הווטסאפ של קבלנים, חבר'ה, ילדים מגיל 16 מי שיכול לבוא לעבוד.

אז אנחנו לא מסוגלים לצערנו, כי אין כוח אדם זמין לדבר הזה. כוח אדם בעל תעודת זהות ישראלית. מאידך, את הפועלים הפלסטינים עד היום כמעט ולא יכולנו להכניס. וגם עכשיו כשאנחנו צריכים להכניס אותם יש ויכוח עז וגם קושי גדול לעשות את הדבר הזה. חשש מאוד גדול גם ביטחוני, להכניס פועלים לקרבת היישובים, אחרי שאנחנו יודעים מה קרה ב-7 באוקטובר. כולל איסוף מידע מקדים, מידע מודיעיני ועוד כהנא וכהנא דברים. ואני מניח פה שגם אנשי המל"ל וכוחות הביטחון יוכלו לאשש את הדברים הללו.

בסוף, גם רתיעה מאוד גדולה מהעסקת פועלים פלסטינאים מקרבת היישובים. ובעצם מה שנותר לנו זה להטיל ולהשליך את כל יהבנו על כך שמדינת ישראל תעשה מעשה אמיץ להכניס פועלים זרים ממדינות שאינן ירדן או פלסטין או פועלים פלסטינאים לתוך תחומי מדינת ישראל ובהקדם. עשרות פניות מגיעות אלינו מאנשים שקנו בתים לקיץ הקרוב ואין להם איפה לגור. ואני לא יודע לתת להם פתרונות, כי אין בנייה, אין קרוואנים, אין אפילו יחידת דיור אחת להשכרה ביישובים שאנחנו גרים בהם.

אני מתגורר ביישוב עלי, אני לא רוצה להאריך בדברים, אבל אני אגיד עוד כמה דברים. אני מתגורר ביישוב עלי. רק השבוע חווינו עוד חלל מהיישוב, הבן של יושב-ראש היישוב. יום לפני שהתקבלה הבשורה המרה הזאת עשינו דיון ביישוב, דיון שהשתתפו בו עשרות מתושבי היישוב, בני משפחות שכולות, בני משפחות מוכות טרור. היה שם ויכוח מצד אחד מאוד תרבותי ומכבד, אך מצד שני כואב וחודר עד עמקי העצמות ועד עמקי הנשמה על כך שאנחנו חייבים להתחיל ולצאת לעצמאות בנושא הזה. ואנחנו צריכים בהקשר הזה כן להביא פועלים זרים שאינם מהווים איום על התושבים שלנו.

ואני קורא פה בקריאה נואשת, נרגשת ונואשת, לעשות כל שלאל ידכם פה במשכן הזה וגם בממשלה, להכניס עשרות אלפי פועלים ועכשיו. אנחנו הולכים לקטסטרופה בעולם הבניין ועולם הנדל"ן. לא יהיה לילדים שלנו איפה לגור והם יגורו, אצלנו ביהודה ושומרון זה יותר פשוט, נקים להם קרוואנים לא תהיה בעיה. אבל אני מדבר גם על תושבי ישראל הקטנה מה שנקרא. לא יהיה לילדים שלנו איפה לגור אם אנחנו לא נכניס עכשיו. ותכף אני בטוח שיצטרפו אליי פה חבריי מהקבלנים, עשרות אלפי פועלים עכשיו, בלי להתחשב כמו שנאמר פה בתחילת הדיון בהקשר של החטופים. בלי להתחשב בלחצים בין לאומיים, בלי להתחשב בלחצים חיצוניים. בלי להתחשב מה יקרה ביום שאחרי המלחמה. להכניס עשרות אלפי פועלים ועכשיו.

והם צריכים להיכנס גם ליהודה ושומרון. אנחנו נמצאים עם עשרות ומאות אלפי יחידות דיור שבבנייה ביהודה ושומרון שאין מי שיבנה אותם. שלדים.

תודה רבה.

אני מבקש שהדבר הזה יקבל התייחסות גם בוועדה הזאת. אני מודה לך על קיום הדיון הזה ואני מבקש את הדבר הזה בהקדם. תודה רבה.

תודה רבה. יש לנו פה נציגים מהתאחדות קבלני השיפוצים? שלום.

שלום. נטלי שמעון ויינשטיין, אני מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים.

פורסם שערכתם סקר שתוצאותיו החלקיות אומרות שכ-20% מקבלני השיפוצים נאלצו להחזיר את העובדים הפלסטינאים הישנים שעבדו אצלם עד ערב הטבח הנורא. תוכלי בבקשה להרחיב על הסקר הזה? מי ערך אותו, מה המסקנות?

כן, אני ארחיב. אנחנו בהתאחדות עורכים סקרים אחת לרבעון, בהתייחס לכל מיני סוגיות כמובן שרלוונטיות לתקופה. מן הסתם הסוגייה שהכי מעסיקה את קבלני השיפוצים מפרוץ המלחמה והטלת הסגר על יהודה ושומרון זו סוגייה של עובדים פלסטינאים. עובדים, כוח עבודה בכלל. אנחנו כבר מצויים כבר שמונה חודשים במצב שהקבלנים לא יכולים לעבוד, הם לא יכולים לסיים עבודות שלקחו עוד מערב המלחמה. וכמובן לא יכולים לקבל עבודות חדשות. לא נראה לי שיש נציג שלא שמע מאתנו, כולל כמובן משה נקש שיושב כאן ומנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, נציגי רוה"מ, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ועוד רבים וטובים אחרים. כולם מכירים את המצוקה. כולם שמעו את הזעקה שלנו, אבל לצערי עד היום אין פתרונות.

וכאשר אדוני שואל אותי לגבי ה-20% שמעסיקים, אז אני אומרת לך ואני אומרת כאן קבל עם ועדה, שאנחנו פשוט נאלצים לחזור אחורה בזמן. כל העבודה הקשה שההתאחדות כבר עושה מעל 20 שנה למסד את הענף - - -

ברשותך גברתי המנכ"לית. הכול בסדר, אני רק מבקש אם תוכלי למקד את התשובה.

אני ממקדת, אני מגיעה לזה.

ביחס לשאלה שלי. הבניה של איזה שהוא תהליך הבנה.

אני מגיעה לזה. אני אומרת, שאנחנו עבדנו קשה כדי למסד את הענף, כדי שהקבלנים יעבדו באופן חוקי וגם יעסיקו את העובדים באופן חוקי. היום העובדים נכנסים באופן כביכול חוקי, עם ההיתרים שאדוני התייחס אליהם בכל תחילת הדיון. מגיעים, מתדפקים על דלתותיהם של הקבלנים שהעסיקו אותם ערב המלחמה ואומרים להם שיתנו להם פרנסה. הקבלן צריך להביא עבודה הביתה. אז מה שאנחנו עושים, נוצר מצב שהקבלנים אמנם לא כולם, 20% זה המיעוט כרגע, נאלצים להיות עבריינים. עבריינים כדי להביא פרנסה הביתה. כדי להביא את פת לחמם. לא מעבר לזה. אין להם שום מטרה אחרת. זה לא מתוך בצע כסף, זה לא מתוך איזה שהוא רצון להתנגד למדיניות של הממשלה. אבל כשהעובד נכנס לפה באופן חוקי עם היתר, כשהשם של המעסיק שלו מצוי על ההיתר הזה ומגיע לקבלן, אז אני חושבת שכולנו מבינים מדוע הקבלן נכנע למצב הזה ומעסיק אותו.

אני מדברת בשם קבלנים רבים אחרים שלא רוצים להיות המצב הזה .יש 80% שאנחנו גם מייצגים אותם לא רוצים להיות במצב הזה. רוצים להעסיק באופן חוקי. רוצים להעסיק עובדים פלסטינים באופן חוקי, עובדים זרים באופן חוקי. דיברנו על זה לא פעם אחת שכרגע המצב הנתון היום לא נותן מענה לקבלנים הקטנים בכלל. אין שום אופק. אני גם לא רואה שום ניצוץ. איזה שהיא התחלה של זיקה של אור קטן עבור הקבלנים שלנו. וחוץ מאשר לשבת ולשמוע אותם שהם מוכרים היום כבר בתים וסוגרים עסקים וקורסים לגמרי, לוקחים עבודות מאוד קטנות כדי שהם יוכלו רק להתקיים מהיד לפה. חלקם גם מן הסתם כבר עזבו את המקצוע. ויש לדבר הזה השלכות רוחב מאוד משמעותיות.

אני מבקשת גם מכאן, יש החלטת ממשלה חדשה בנוגע להכנסה של עובדים זרים. ההחלטה הזו לצערי מהטיוטה היה איזה שהוא שינוי. מהטיוטה האחרונה שאנחנו ראינו.

ברשותך גברתי, אני מבין לאן את לוקחת את זה ואת צודקת. וזה בסדר גמור ואני מתכוון לגעת בזה, לא בדיון הזה. בסדר?

אוקיי.

זה דיון שעוסק סביב הכנסת והעסקת עובדים פלסטינים לכלל הענפים. כמובן בתוכם הבניין, כי זה הצרכן המרכזי יותר. אם תוכלי בבקשה לומר לי באופן מספרי כמה עובדים כמצרפי מדובר ב-20%.

קשה לי לומר נקודתית כמה. רק שאלנו כמה מעסיקים, לא שאלנו את הכמות. אני מעריכה שמדובר בכמה מאות רבות. זה לא בודדים.

לא, מאות זה לא האירוע.

מאות רבות. זה צריך להיות סביב, לדעתי בין 1,000 ל-2,000 איש שמועסקים. אנחנו יכולים לשאול את זה.

אני אשמח אם בבקשה תוכלו להרחיב את הסקר. אם אפשר לקבל בדיוק ביחס תקופתי. אני מניח שבחודשים הראשונים זה היה אפס, אחרי זה בודדים ואז זה הולך ומתרחב. אשמח לדעת באופן אנונימי כמה מהם מעסיקים עובדים שהשיגו גבול וכמה כאלה שמקבלים אישור א' ועושים ב'.

אנחנו נשאל ונחזיר תשובה.

מר שמש, נציג קבלני הפיגומים. האם אתה מכיר את התופעה הזאת גם כן?

לצערי כן.

באופן מתומצת בבקשה.

גם אני לא יכול לכעוס.

לא, לא ביקשתי את התחושה. שאלתי אם אתה מכיר את התופעה בענף שלך. האם הענף שלך מעסיק פלסטינאים שנכנסים באישור הומניטרי או כאלה וכאלה והם עובדים?

כן.

אוקיי, יופי.

כן. ומה שקורה שאני מפחד להעסיק עובד פלסטינאי אז גם אני לא יכול לתת הצעת מחיר שאני יכול לקחת אותה. כי הפועל שאני משלם עליו היום, אני משלם עליו 1,200 שקלים ליום ועכשיו לקבל עובד פלסטינאי שאתה גם לא משלם עליו מיסים ולא זה, ואז אתה משלם איזה 300 או 400 שקלים ביום אז אתה יכול, אני לא יכול להתחרות באף אחד.

מר אלכסנדר, אני מניח שההתייחסות של שני הדוברים האחרונים יכולה לעזור לכם להבין למה אני לא מתכוון להרפות מקבלת התייחסות רצינית מספיק.

הרי בשביל מה אתם משאירים את האישורים שלהם? הרי הם באים, עכשיו באים ומסכנים השוטרים. בא שוטר לאתר, מביא לו את האישור. הוא אומר לו יש לך אישור, תודה רבה, שלום. אם יש שוטר שקצת יותר מבין אז הוא לוקח אותו למחסום. הם גם לא מקבלים שום עונש, שום כלום. אין עליהם שום סנקציות.

טוב, עוד מעט אנחנו מגיעים לזה.

אוריה, גם מטה בראשית וגם קבלן. מנכ"ל אבן דרך ומחזור, חברה קבלנית, תשתיות, מחזור וכל מיני. תשמע, אני נורא מתחבר לכל מה שאתה אומר פה ואני אנסה לדייק את זה למה שאתה רוצה שיהיה בדיון הנוכחי.

אנחנו באתר שלנו ביהודה ושומרון, שאני באמת לא מבין את ההפרטה הזאת. אתמול הופסקה הכנסת הפועלים בגלל צלבי קרס שהיו מסביב לכל הדירות. קבלן אחר שעובד באתר שאני עובד בו, צלבי קרס. עכשיו, אני לא אהיה בדיונים הסגורים שכל הזמן אומרים לנו יש דיונים סגורים, נסביר לכם למה חייבים, למה צריך, למה כל הדבר הזה. אין באמת ביטחון פה, מבחינת העובדים האלה.

אני רוצה להתוודות בפניך באיזה שהוא נתון פיקנטרי. אתה לא מפסיד הרבה שאתה לא נמצא בדיונים האלה. תמשיך.

לא, אני רק אומר. כי גם אתה יודע, יותר מזה, אני מסכים איתך כי מוכרים לנו, כבר מכרו לנו לפני שמחת תורה ואנחנו מקבלים את אותו מחיר ואת אותו מה שמוכרים לנו עכשיו. עכשיו, זה ציבור של אויב שאנחנו מכניסים לעבוד בגלל שיקולים כלכליים. לא נכנס עכשיו לצודק לא צודק וכל הדברים האלה. זה אנשים ששמים צלבי קרס כי הם נאצים ויש להם את הדעות שלהם עלינו ומה הם רוצים ואם הייתה להם הזדמנות הם היו עושים.

אנחנו לא יכול להסתמך על זה. אני מקשיב בדיון לאט לאט ושומע שאני מטומטם. אני מטומטם. למה אני מטומטם? כי אני שומע שעובדים זרים יהיו פלסטינאים עוד מעט ואני מבין שזה הולך לשם. ואני מבין שזו הסיבה למה עוד לא נכנס אפילו 2,000 עובדים זרים או לא יודע מה יהיה הנתון. הוא אמר כמה אלפים, שנכנסו מאז ה-5 באוקטובר. אני מבין למה לא נותנים לי כקבלן לעשות ייבוא אישי. אני מבין את כל הקומבינות והדברים באמצע. אני מבין וכבר הייתי בשיחות לפני זה של פתיחת כוח אדם וכל הדברים והתחלתי ללמוד את הנושא ואני מבין שזה לא הולך לשום מקום.

או להגיד אוריה, קח את כל האידיאולוגיה שלך, בסדר? בעוונותיי אני איש התיישבות, יושב ראש פורום התיישבות צעירה. עוד הרבה דברים אחרים. תפקידים ציבוריים כאלה ואחרים. ולהגיד חפש את החברים שלך. סגור את הכול, תראה מה אתה עושה עם עצמך. או להגיד תמכור את כל האידיאולוגיה שלך. את זה שאני בשמחת תורה ראיתי את העם שלי נטבח על ידי העם השני. בסדר? ב-10:00 בבוקר כשירדתי שם, אני עדיין עושה מילואים והכול, ברפיח. מדלג בין לבין.

ולאן זה הולך הדיון הזה? עכשיו, אני מכיר את היושב ראש פה. אני יודע שהכול היה פה דיון ענייני. אבל העניין הוא נורא פשוט. מעסיקים נאצים או לא מעסיקים נאצים? אפשר להמשיך מסביב. כמו שאתה אומר, תן לי את המדיניות של הממשלה. מעסיקים נאצים או לא? או שנכנסים עכשיו לאירוע של סגירת חגורות במדינה, לא מעסיקים אף אחד מה שנקרא ומתחילים לראות לאן אנחנו הולכים בכיוון אחר או שתתנו לנו את הדרך. עכשיו, אני אמרתי את זה בוועדה שהייתה של ועדות כוח אדם. תנו שנתיים עכשיו, מצב מלחמה. תנו לנו, הקבלנים, מי שקבלן מורשה, תנו לנו להביא ייבוא אישי. נביא מרומניה, נביא מגיאורגיה. אחרי הדיון ביקשו ממני, הראיתי הוכחות שאני יודע למלא את השורות עכשיו אם יתנו לי. תן ערבות בינתיים ושנתיים קחו את הזמן, שלוש שנים.

אבל אנחנו שבעה חודשים מהיום השלישי ללחימה, על מדים. התקשרתי למשרד אמרתי תכינו חברת כוח אדם. אנחנו לא נעבוד איתם יותר. ומאותו רגע, אני אומר, אני כנראה הלא יוצלח, לא הצלחתי להביא אחד.

בשם ההגינות. אני אתחיל מהסוף. אתה מאוד יוצלח, לפחות כך לתחושתי. אתה אידיאולוג וזה בסדר ואני רק אומר שלא תטעה ולא תפתח לך איזה תיאוריה. אין החלטה עקרונית של מושך בחוטים כזה או אחר לעכב הבאת עובדים זרים כדי לייצר מציאות שבה מכניסים פלסטינאים. זה לא עובד כך, זה לא שם. אני מכיר את זה באופן מאוד מאוד עמוק.

אני מתוודה בפניך שיש כמויות מטורפות של כשלים בדרך הטיפול בהבאת עובדים זרים. זה נע בין חלמאות לחוסר קשב בין שילוב האינטרסים במתן מענה של כלל המשרדים המעורבים. זה גולש לקשרים אסורים והסדרים כובלים וחשד לקומבינות ושחיתות במיליונים רבים רבים. הנושאים האלה כבר בבדיקה וחקירה. יש המון כשלים. המון. מי שמגיע לדיונים שלי ושומע את ההתבטאויות שלי לא יכול לפרש את זה אחרת. אנחנו עמוסים בכשלים בטיפול בסוגייה הזאת. עמוסים. לאו דווקא בבניין. אבל זה לא מגיע מהמקום שאתה מדבר עליו, באחריות אני אומר לך. זה לא אומר שאין גורמים בממשלה שמוכנים לעשות את הכול כדי שייכנסו יותר פלסטינאים או רק זרים. זה לא. אבל זה עדיין לא מתגלגל לכדי השפעה כזאת. זה באחריות אני אומר לך.

לעניין השאלה האם ייכנסו פלסטינאים או לא, קח ממני התחייבות חתומה. אתה יודע, זה גם פתטי לומר התחייבות ייכנסו. נכנסים. יש היום כמויות מטורפים של כניסה של פלסטינאים. יש. אני בכלל לא נוגע בסוגייה עדיין. ומשתדל להתרחק מהסוגייה ההיא. נכון שייכנסו או לא. אני אומר, תקבלו החלטה ותעמדו מאחוריה. וכל החלטה שתקבלו תבטאו פתרון מקביל חלופי. זהו.

אז אני אומר רק דבר אחד. אני חושב שההחלטה נכונה. וזה כי אנחנו מדברים על המדיניות. ההחלטה היא שיהיו עובדים זרים. ההחלטה שישחררו כבר כמו שאתה אומר את החלאות ואת האגרוף הקפוץ הזה שבעצם על ידי זה שאומרים סחר בבני אדם רק גורמים לסחר בבני אדם. ויפה השתיקה כשאמרת עניין מעטפות ושחיתות. אמרתי את זה כמה פעמים בוועדה הזאת שזה קורה.

אנחנו יודעים לתת, איך אומרים? לפעמים הבן אדם למטה, כמו שאמרת, אנשי פלורוסנטים ואנשי שטח. אנשי השטח יודעים לתת את הפתרון. אני לא אתן לאף מפעיל להפעיל כלי של 1,600,000 שקלים, באגר, בלי שהוא יודע לעבוד עליו. אבל שחררו.

צודק. אמרת את זה גם בדיון הקודם. אני מבין אותך ומצדיק אותך.

לפני שנעבור לכמה עובדים שביקשו את רשות הדיבור אני אשמח בבקשה ללמוד ממשטרת ישראל. נציג משטרת ישראל? אני אשמח בבקשה לדעת כמה תיקים נפתחו בגין עבירות שהייה בלתי חוקית של פלסטינאים מאז המלחמה? כמה נפתחו בתקופה המקבילה ב-2023. כנ"ל לעניין מעסיקים. כמה מאז המלחמה וכמה בתקופה המקבילה. ושאלה שלישית, האם מבוצעות פעולות אכיפה מעבר להרחקה למחסום כמו לדוגמה הטבעה של חותמת ככה באדום או בשחור יסורב כניסה בעתיד. אלו שלוש השאלות שאני אשמח לקבל עליהן התייחסות.

לגבי שאלה ראשונה ושנייה יש פה נציג של החקירות, הוא יבדוק את זה. אנחנו כרגע לא עם הנתונים אצלנו כאן עכשיו. לגבי השאלה השלישית אם אנחנו מבצעים פעולות אכיפה. אז התשובה היא כן, אנחנו מבצעים פעולות אכיפה. אין לי את התשובה כאן כמה ומי ואיפה. אבל זה בין שאר המשימות שיש למשטרת ישראל. יש לנו פה מ-7.10 אנחנו מושקעים מאוד בביטחון פנים ויש לנו את המלחמה, סיוע לצה"ל. לצד מחאות שאנחנו כולם מכירים את המחאות שתופסות אותנו. כמובן את השגרה, היא לא נפסקת לעולם. שגרה, תנועה, שגם אנחנו בהם נותנים את הדעת. ובין שלל המשימות שיש לנו כמובן יש מבצעים יזומים בכל מחוז למציאת שב"חים. הם לא מורחקים למחסום. ברגע שאנחנו מוצאים או שוהה בלתי חוקי, כמובן בודקים אם יש לנו מלין, מסיע או מעסיק, הם מובאים לחקירות. נפתח תיק חקירה בהתאם ובהתאם לראיות שיש לנו מגישים כתבי אישום.

תראה, אני רוצה בבקשה ללמוד ממך משהו. האם נשקלת אפשרות של בחינה כלכלית. אין ספק שיש לכם כוח אדם חסר. חרף העובדה שהוגדלו תקנים ותקציבים באופן גדול ונרחב מאוד. השאלה אם נבחנת אפשרות גיוס פלוגות מילואים ייעודיות לטובת ביצוע המבצע הזה. שאת העלות עם תוספת תקציבית תוכלו לקבל כשיפוי כתוצאה ממתן קנסות למעסיקים ולמועסקים.

זו כבר שאלה מאוד רחבה ליועץ המשפטים, אם יש שיפוי או לא. ככל שאני יודע נכון לעכשיו לא.

לא, אני מניח שאם אתם מגיעים לשר האוצר ואומרים לו תשמע, אנחנו רוצים לאכוף את החוק. בשביל לאכוף את החוק אין לנו ידיים פנויות אל מול המטלות המטורפות שאנחנו נאלצים להתמודד איתם תמיד ובוודאי מאז ה-7 באוקטובר. אנחנו יכולים לגייס חטיבות מילואים לטובת העניין. פלוגות מג"ב, אני לא יודע. כוח ייעודי לטובת המשימה הזאת. זה עולה כסף. יעלה X, אבל כתוצאה מהעבודה שלהם, לצד הסדר תהיה גם הכנסה של X פלוס Y. תן לנו תקציב ייעודי לטובת העניין ואתה תקבל אותו במזומן מה שנקרא מהמעסיקים, מהמועסקים על ידי חילוט כספים. ובא לציון גואל. האם האפשרות הזאת נבחנת?

נכון לעכשיו כולל פלוגות מילואים שציינת אנחנו מתוחים מקצה לקצה בשלל משימות שיש לנו. אז ההצעה הזאת, ככל שאני יודע, היא לא נבחנת. זו הצעה. צריך לבדוק את זה גם עם ייעוצים משפטיים.

האם משטרת ישראל, בין היתר באמצעות מג"ב, מתגברת אזורים מועדים לכניסה בלתי חוקית? יש כמה נקודות רגישות בארץ שכולנו מכירים אותן, מדרום עד צפון.

לגבי הכניסות אנחנו מדברים על קו התפר. קו התפר הוא באחריות צה"ל. גם מג"ב שנמצא באיו"ש הוא באחריות, כפוף לצה"ל. מרגע שהם נכנסים לארץ אז ברגע שהשוטר נתקל.

עד הרגע שהוא עובר את הגדר הוא מג"ב וצה"ל. מהרגע שהוא עבר את הגדר הוא משטרה כחולה.

נכון. אבל גם מג"ב שנמצא באיו"ש הוא כפוף לצה"ל, למשימות שצה"ל מתעדף.

נכון. זה עד הגדר. אני שואל האם מעבר לגדר, מעבר לגדר, אני מכיר אולי איזה שמונה נקודות כאלה בארץ.

הנקודות הן באחריות צה"ל.

הנקודות. אבל מעבר לגדר? 10 מטר לתוך ישראל מעבר לגדר זה שלך. האם אתם מעת לעת באופן רנדומלי מקימים צוות משימה שפשוט יקטוף אותם באותו רגע ויגרום להם להבין שזה לא כל כך משתלם. פעם פה ופעם פה.

זה חלק מאכיפה כללית שמשטרת ישראל כן מקיימת. בעיקר אם אנחנו מדברים על מה היא כן מקיימת זה אתרי בנייה. אבל לא בסמוך לקווי התפר שפרוסים שם איזה כוח ייעודי. כן מתבצעים מחסומים כאלה ואחרים.

אז אתה יודע לומר לי כמה תיקים נפתחו כנגד מעסיקים בדבר העסקה בלתי חוקית מאז ה-7 באוקטובר?

אפשר לבדוק את זה ולהגיש לוועדה. אין את הנתונים האלו כאן. הכול ממוחשב וכל המערכות שלנו ממוחשבות.

אני מאוד מודה לך. אני מבקש להעביר את רשות הדיבור, בבקשה.

רק הערה. בעברי הייתי ראש ענף כלכלה, תיאום פעולות הממשלה בשטחים. יש מערכת שיכולה לזהות אם העובד הוא הגיע. אני מבין מהקבלנים שלנו שמגיעים אנשים ממשמר הגבול, בודקים. בחלק מהמקרים משאירים עובדים בתוך אתרים, לא בהכרח אצל המעסיק הרלוונטי. חלקם עם היתרים בעייתיים. אבל יש מערכת. יש מערכת שיכולה לזהות מול מה שיש במינהל אזרחים, העובד היה צריך להיות במקום הזה, כן או לא. זה יוצר בעיה בקרב הקבלנים. צריך להבין, אם קבלן רואה את העובד שלו שעובד עם איזה שהוא היתר שחודש אצל מישהו אחר, אז הוא אומר לא הבנתי, איפה אני נמצא פה בכל האירוע?

מאה אחוז אתה צודק.

ואני אומר יש מערכת.

נתקלתי בה, נתקלתי בה בחודשים האחרונים.

אנחנו נעביר בבקשה את רשות הדיבור למר אילן זגדון, מנכ"ל פורום המסעדנים. הוא נמצא בזום, באופן חריג. הוא בדרך כלל נמצא כאן לאורך כל הדיונים. אבל כשאמרנו שאנחנו מדברים על כלל הענפים כמובן וכמובן שבין היתר אנחנו מתייחסים לענף המסעדנות. שלום מר זגדון. ברוך הבא אדוני בזום.

קודם כל תודה רבה על כינוס הוועדה החשובה הזאת, חה"כ אליהו רביבו, לוחם הצדק בעיניי. תראה, אמרו כמעט הכול, שוב. אבל אני רוצה להקריא לכם הודעה שקיבלתי מעובד פלסטיני שלי, שעבד אצלי תקופה ארוכה. אתמול בערב. "ערב טוב אילן, מה שלומך? האם יש חדשות? כמה חברים סיפרו לי שהם עובדים בבתי מלון ומותר להם לעבור במעבר, כאשר מעסיק מתאם להם את המעבר מותרת התנועה". הוא מאמין בעובדים הפלסטינים. "תוכל לסדר לנו שנחזור לעבודה במשך תקופה ארוכה המצב פה קשה מאוד. אנחנו מחפשים פתרון כדי לחזור לעבוד אצלך".

הייתי בטוח שהוא סופר מי שכותב לך, לא עובד שטיפת כלים.

זה עובד שטיפת כלים. לא, הוא מתרגם ב-google translate, לכן זה לא כזה ברור.

לא, אדרבא. כתותב ברמה ספרותית, מה זה?

בעברית מנוקדת, עברית תנ"כית. יש לו google translate, כך גם הייתי מתקשר עם העובדים הפלסטינים. העובדים המעולים שהיו לי במסעדה. הם מדהריה, מחברון, זה קרוב לבאר שבע.

עכשיו, אני קורא פה את הנתונים ואני מופתע. עובדים פלסטינים נכנסים למדינת ישראל. אפילו אני לא ידעתי את זה. בריאות, סיעוד. זה בטוח לעזור למסכנים. אבל בוא שנייה נדבר על בתי המלון, כאילו לא הצלחתי להבין. המטבח בבית המלון, מה, הוא ממ"ד, יש שם חיילים ששומרים על העובד הפלסטיני? אם כבר אז מה ההבדל בין מטבח של מסעדה למטבח של בית מלון? כאילו אני לא מצליח להבין.

אני אעשה לך את זה קצר, מר זגדון. ענף המסעדות לא חוסה תחת ההגדרה של הצורך הלאומי על פי רח"ל ואמר ביושר נציג המל"ל שאת ההחלטות מקבלים המשרדים הרלוונטיים ובאמצעות השרים שאותו ענף הוא נמל הבית שלו מעבירים את הדרישות לרח"ל וכן הלאה ואז מוקצות ההקצאות המדוברות.

אז אני אגע בעוד שתיים שלוש נקודות באופן ציני והייתי רוצה לבקש ממך, כבוד יושב-הראש, להפנות מכתב לשר הביטחון, למקבלי ההחלטות. לא יודע, לשר בן גביר. כל אלה שמונעים את הכניסה של הפלסטינים. דיברנו כבר על לקבל או לא לקבל החלטה. אבל לשאול אותם באמת מה התבחינים. שאלנו, לפני כן דיברתם על תבחינים. מה התבחינים להכניס עובדים פלסטינים? אני חושב שזה תבחיני המקורבים. זה התבחינים. והייתי רוצה לקבל תשובה על זה.

לגבי נושא ועדת המנכ"לים האלה. חלופה לעובדים פלסטינים - - -

אני חושב ששאלתי שאלה מאוד קשה ולא דיפלומטית. אגב, אני לא נוהג למהר לפעול כך, אבל אני שאלתי שאלה את נציג צה"ל בדבר מעורבותו והתערבותו של ידידי שר הביטחון במתן הקצאה להכנסת עובדים. שאלתי שאלה. יותר בוטה וחזק מזה אני לא מכיר. אני מחכה לתשובה, אגב. סתם אני נותן לכם איזה שהוא ספוילר, אף אחד לא שומע, אני מכיר את התשובה.

זה לגבי ועדת המנכ"לים, כבר דיברתם על זה. פלסטינים כחלופה לעובדים זרים. זה פשוט זה רק מוכיח שהתוכנית של הממשלה בסופו של דבר היא להחזיר את הפלסטינים בבוא העת ולא באמת להכניס עובדים זרים. כי אם היו רוצים היו כבר מכניסים, היינו כבר בסיבוב הזה. זה מוכח שהכול זה לערבב ולערבב את הסיר.

אני מאוד מודה לך אדוני. אני מצטער, אני חייב לחתור לסיכום ויש לי עוד כמות לא קטנה של דוברים. אז אם אפשר בבקשה להתכנס לסיכום. כל דובר מכאן יוכל לקבל שתי דקות.

אני רוצה לחתוך ולהגיד שאו שיאשרו את הפלסטינים או שלא יאשרו את הפלסטינים. אבל אם מאשרים למלונות, שיאשרו גם למסעדות. שמסעדן יוכל לבחור. בינתיים, עד שיגיעו העובדים הזרים ואז נוכל לחזור לתלם. זה מה שאני מבקש. ואני ממתין לתשובתו של שר הביטחון שלנו, למי הוא מאשר להכניס פלסטינים ולמי לא. אני אשמח לקבל את התשובה הזאת.

לפחות לענף המסעדנות לא נראה לי שייך לבקש להכניס פלסטינים, כי השר הממונה על ענף המסעדנות מתעקש בכל תוקף שלא ייכנסו לישראל פלסטינאים. אז קודם כל תצטרך לעבור את המשוכה שלו, של כבוד השר ניר ברקת ואז לעבור למשרד הביטחון. מיצינו את הנקודה הזאת לעת עתה. אנחנו נעבור למר אסף ממען ארגון עובדים. אם אפשר בבקשה כל דובר עד שתי דקות. לא חייב למצות את כל שתי הדקות.

תודה רבה ליושב-הראש אליהו רביבו. אני מעריך את העבודה היסודית שאתה עושה בנושא הזה. אני רוצה אם יש לי שתי דקות להגיד בשלושים השניות הראשונות את התחושה הקשה שיש לי פה מאמירות שנאמרות, לפי דעתי בצורה בלתי אחראית, ומובילה אותנו למקומות לא נכונים, שהופכת כל פלסטיני וכל ערבי לנאצי. היה טבח נורא וברברי של חמאס.

אדוני, אם אתה יכול בבקשה לדלג. לדלג על הנקודה הזאת.

אוקיי.

בסדר, תודה.

עברתי אותה כבר. הנושא הזה של הפלסטינים הוא איתנו והוא יישאר איתנו. ומה שתואר פה זה אפילו פחות ממה שקורה בשטח. אנחנו מייצגים עובדים פלסטינים, אנחנו נלחמים בזכויות של עובדים בכלל בישראל, פלסטינים וישראלים. אנחנו רואים כניסה של אלפים, אני נמצא בקשר עם העובדים. ועובדים מדווחים לי שנמאס להם כי הם מבינים שלא תהיה החלטה, הם פשוט נכנסו. עכשיו, לעדכן אתכם שההיתרים של העובדים שהם היו לשישה חודשים עד אז והם היום גם לשישה חודשים, הם באופן כללי כולם נגמרו מה-7 באוקטובר עד היום. הם רואים באפליקציה שזה חודש. עוד פעם ועוד פעם. יש אנשים שהאפליקציה חידשה להם את ההיתרים כבר פעמיים. זאת אומרת שבתור עובד, שמגיעים לאתר ובודקים אותו, יש לו.

מתפ"ש נדרש לענות גם על הסוגייה הזאת.

יש לו היתר בתוקף.

אתה לא חייב עכשיו, אתם חייבים לי כל כך הרבה תשובות, אז שיצטרף עוד משהו.

המערכת מחדשת היתרים אוטומטית.

אתם שומעים את עצמכם?

אז לא יצטרכו שוטרים, כי לא יהיה להם אישורים.

שמעו, זה פשוט, אין חלמאות כזאת. אבוי לבושה. אבוי לבושה. עמק הסיליקון. מדינת ישראל. אימפריה, אימפריית היי-טק לא יודעת לייצר מצב שהפילטר האחרון בדרך לסינון וניטור ושליטה על קצב כניסת אנשים לשטחה יהיה רק בשינוי האוטומט. חזור על גיבוי, חזור על חידוש. שמונה חודשים. שמעו, פשוט אבוי לבושה.

סתם, אני סקרן, אני מבקש לקבל את התשובה הזאת שאמרת לי, מאחראי המחשוב שלכם. אני רוצה בבקשה לדעת מה הסיבה שזה מתחדש אוטומט.

אנחנו נפרט את זה.

גם הפועלים מעזה לא נסגר להם האישורים.

זה לא נכון.

פשוט בושה. פשוט בושה. תשמעו, אתם יודעים מה?

בוטל באותו יום.

זה ההבדל הגדול. הכניסה של הפלסטינים להתנחלות. ונאמר פה 23,000 אדוני שעובדים בהתנחלויות ואנחנו נמצאים שם ומכירים את המצב. יש עובדה מאוד חשובה. עובדה מאוד חשובה שצריך לקחת אותה בחשבון. מדובר על עובדים שעובדים שם מנובמבר 2023. זה כבר שישה חודשים הם עובדים שם. האם שמעתם על עימות אחד שהיה? על מתח אחד שהיה? על התנגשות אחת שהייתה? לא מדבר על פעילות טרוריסטית שלא הייתה, זה אנחנו יודעים. אבל על איזה שהוא מתח שהיה, בעיה שהייתה.

ברעננה.

לא היה. אני אומר לך בוודאות במישור אדומים - - -

מר אדיב, ביטאת היטב בצורה מופלאה את גישתך, שלא אמורה להיות מניעת כניסת פלסטינים. לא, לא, לא. אוקיי, בבקשה.

עוד מילה אחת. אני אומר, יש הסדרים ואפשר, הייתה הצעה והצעת המל"ל מגדירה את ההסדרים.

דנו בה, דנו בה באריכות. מכיר אותה.

אפשר להכניס את הפלסטינים מחר ולפתור את ענף הבנייה ולפתור את המצוקה הנוראה הזאת.

תודה. אני מעביר בבקשה את רשות הדיבור למר נחי כץ. ברוך הבא.

תודה, תודה על הדיון.

נחי כץ, מנכ"ל איגוד לקיום קהילות דיור למבוגרים.

מייצגים מעל 220 מסגרות דיור. אבא לשעבר. הפכנו ממוסדות.

א.ב.א לשעבר. כן.

אנחנו האמת במציאות קצת בלתי אפשרית, כי אנחנו המכסה שלנו במוסדות הסיעוד היא של 1,000 פלסטינאים. התרענו עוד לפני ה-7 באוקטובר שיש לנו בעיות, מצוקות. בעיקר ביטחוניות, בתחום הזה. זה לא העסקה שהיא מתאימה. מה-7 באוקטובר אני נתקל בסיטואציות פשוט הזויות.

אני אספר לכם סיפור. מתקשרת מנהלת, אומרת שהעובד הפלסטינאי שלה מצלם תחנת משטרה שנמצאת ליד בית האבות. שואל על הכניסות האחוריות של התחנה. אז היא הודיעה לי, עדכנתי את אגף פלסטינאים ברשות האוכלוסין. היא ביררה גם עם המעסיק הקודם שלו. מסתבר שהוא פוטר ממקום העבודה הקודם בגלל אותה סיטואציה, כי הוא התחיל לצלם בסביבות בית האבות.

יש לי סיטואציות, אגב, יהודים וערבים, שכונות בצפון.

מה זאת אומרת מצלם תחנת משטרה? מה? מה הוא יכול לעשות עם זה? מה, הם יכולים לתקוף תחנת משטרה?

למשפחה כנראה.

יש מישהו שיכול לתקוף תחנת משטרה?

מה, לא תקפו?

תקפו? בישראל?

בשדרות.

יש סיפורים על שכונות שצעדו עם לפידים לעבר בית האבות כדי לשרוף את הפלסטינאים ששם. עזבו סוגיות שכל שבוע נתקל שעוצרים.

מה גישתך?

אנחנו חושבים ש-1,000 פלסטינאים לא מתאימים להעסקה הזאת. אני לא חושב שסביב השולחן הזה יש מישהו שהיה רוצה שפלסטינאי יקלח את סבא שלו, את אבא שלו.

יש לכם חלופת תעסוקה אחרת? העסקה אחרת?

רק פלסטינאים, זרים.

חלופה.

חלופה? לא. אנחנו מה-7 באוקטובר הערכה שלנו שחצי מהם לא מגיעים. אנחנו די במצוקה. יש לי מנהלים שאין להם ברירה, הם שומעים את הפלסטינאים למטה מקללים את היהודים, עושים חגיגות תוך כדי.

מה הייתם מבקשים? שיהיה חלף פלסטינאים?

את המכסה של ה-1,000 שימירו בזרים שיוכלו לטפל בזקנים.

מעניין. אני מודה לך. גב' מוריה, מוריה ברבי, התאחדות התעשיינים. שלום, ברוכה הבאה.

שלום, תודה רבה. אדוני, אנחנו העסקנו בענף התעשייה 12,500 פלסטינאים, לצד ענף השירותים. עוד לפני היה לנו מחסור של כ-14,000 עובדים. מדובר במחסור מאוד חמור בעובדים בתעשייה וזה חד משמעית פוגע ביכולת הייצור של מדינת ישראל ובתעשייה, על כל המשתמע.

אנחנו מקווים שבהמשך להחלטת הממשלה מהשבוע שעבר תוגדל מכסת הזרים ונוכל להעסיק ולענות על המחסור החמור הזה. החלטת הממשלה של שבוע שעבר נוגעת ספציפית בתעשייה והיא ביטלה את התנאי שנוכל להביא זרים רק ממדינות עם תמ"ג גבוה. אני הייתי כאן ופירטתי בפני אדוני בהרחבה למה התנאי הזה עם המדינות מהווה חסם שלא מאפשר לנו להביא זרים.

פעלנו לטובת העניין.

תודה רבה אדוני. היום דיברתי בבוקר עם תעשיין שניסה להגיש בקשה. יש לו היתר ביד להבאת זרים. ואני שמחה שנציגי רשות האוכלוסין וההגירה נמצאים כאן. אז יש לו היתר ביד, הוא מבקש להביא עובד מהודו. אמה מה, עדיין לא ניתן, כלומר לא הוזן במערכת העניין הזה של ביטול התנאי והגמשת המדינות. אז אנחנו מבקשים בהזדמנות זו מרשות האוכלוסין וההגירה בהתאם להחלטת הממשלה האחרונה שיאפשרו לנו את הגמשת המדינות וליישם את החלטת הממשלה שמקצה לנו 3,000 היתרים להעסקת זרים.

תודה רבה גב' ברבי. אני מבקש מראש מינהל עובדים זרים לטפל בסוגייה ולוודא שהיא מוטמעת.

אני רק אתייחס בקצרה, ברשותך אדוני יושב-הראש. אנחנו עובדים על זה. מן הסתם עברה החלטת ממשלה. צריך לקרוא את כולה כדי להבין מה כתוב בה. מה שכתוב בה זה לא שמיום למחרת שעברה החלטת ממשלה אפשר להתחיל להביא עובדים. זה לא עובד ככה. תקראו מה כתוב שם.

הגברת ברבי מדברת אבל על מציאות שבה למעסיק יש כבר היתר העסקה.

היה היתר שניתן בתקופה שהיה אפשר להביא כי הייתה החלטה כזאת, שלאחר מכן בוטלה. כעת נכון, עברה החלטת ממשלה חדשה. ועדת המנכ"לים תתכנס, תקבע את התהליכים והתנאים לזה. אנחנו נעדכן את הנוהל וכולם יוכלו להביא.

אבל אדוני, זה מעסיקים, תעשיינים שיש להם היום היתרים. ההיתרים בתוקף. כל מה שהם צריכים זה רק להוציא את הרישיון.

אני מכיר. אבל כמו שהסברתי הדברים האלה זה לא מהיום למחר. זה תהליכים, הם לא יקרו, ייקחו הרבה זמן, אנחנו על זה. אנחנו פועלים כמה שיותר מהר כי אנחנו מבינים את המצוקה. אגב, הייתה פה, אני לא אכנס להיסטוריה. אבל הייתה פה גם עם תמיכה של יושב-ראש הוועדה וגם החלטה של המנכ"ל שלנו לבוא לקראת, כי הוא הבין את המצוקה. עכשיו הדברים הוסדרו בהחלטת ממשלה. אנחנו נסדיר אותם כמו שצריך גם בנהלים. נפרסם לכולם שזה יהיה שקוף, ברור, ידוע. ואנחנו נתקדם עם זה.

אז נודה אם אפשר בהקדם.

בהקדם, בהקדם.

שההיתרים שישנם לא יפקעו.

אני מודה לשניכם. לצד הדברים, אני אשמח בבקשה לדעת איזה פעולות אתם מקיימים, ענף התעשייה, לעידוד תמרוץ וחשיפת הציבור הישראלי על כל רבדיו בהצעות עבודה שהענף שלכם יודע להציע?

אדוני, זה פחות התחום שלי. אבל אני גם אומר, כפי שידוע לאדוני, רק במשפט. אחוז האבטלה הוא נמוך. יש לנו קושי משמעותי לגייס עובדים מקומיים, כיוון שעובדים מקומיים פחות מעוניינים לבוא לעבוד בתעשייה.

לא, לא, אני אסביר לך רגע משהו. כמו שאת יודעת, נפגשתי עם נציגויות שלכם גם לאחרונה פה בכנסת, תוך כדי הפגרה, שלא באמצעות דיון פומבי. שמעתי על מגוון תפקידים מפתים, מתגמלים מאוד שהענף, שבכלל ענף התעשייה והשירותים יודע להציע. זה מחד. ומאידך, אני נפגש עם אנשים שאומרים תשמע, אם הייתה עבודה באמת כך וכך, הייתי שמח להשתלב בה. אני חושב שצריך ליצור את ה-match הזה פשוט. לחשוף את הקהל, לעודד אותו לכך. להציף את החלופות. לספר מהם התמריצים והבונוסים הנלווים וההכשרות המקצועיות והשכר המתגמל ולנסות בכל זאת לזקק את מיצוי מלוא הפוטנציאל של העסקת ישראלים. אני אומר את זה בצד העניין, זה לא תחום הטיפול השוטף שלך, אבל לא יכולתי להתעלם. ואני מכאן שוב פעם מעביר את זה לבעלי התפקידים הרלוונטיים בענף התעשייה והשירותים להתייחס לכך.

אנחנו נתכנס לדברי סיכום. היום הם מורחבים יותר.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה לקבל נתונים על מספר הפניות שקיבלו מאז פרוץ המלחמה למשיכה מוקדמת של כספי הפנסיה וליצור בידול בין מי שביקש בהיותו בעל היתר עבודה בפועל לבין מי שהיה בעבר, צבר כסף והחליט למשוך. ולדעת האם המשיכה המאסיבית של 74,000 מבקשים יכולה לפגוע ביציבות הקרן.

הוועדה מבקשת מהמתפ"ש לקבל נתונים לגבי 214 ההיתרים החריגים לחקלאות. מיהם המעסיקים שקיבלו את ההיתרים האלו, מיהם המועסקים שדווקא קיבלו את ההיתרים האלו. כמה בקשות הוגשו בענף הזה ולא התקבלו. מאיזה סיבות אלה לא התקבלו אל מול אלה שהתקבלו. וכנ"ל לגבי שאר הענפים. אני מבקש לקבל דוח מסודר, מפורט.

אני מבקש לדעת האם שר הביטחון הוא ו/או באמצעות לשכתו היו מעורבים בהנפקת היתרי עבודה של פלסטינאים באופן פרטני, כאמור. כמה היתרים ביקשו משרד החקלאות וכמה מתוכם אושרו ולא אושרו, נגענו. הוועדה מבקשת מהמתפ"ש להעביר נתונים לוועדה על מספר הפועלים שקיבלו היתרי עבודה בישראל תחת קטגוריה של צרכים אישיים. אגב, זה לא היתרי עבודה, זה קצת זה. הם בפועל עובדים. אבל כמה תחת ההגדרה הקטגורית של צרכים אישיים. מה חוסה תחת האישורים של צרכים אישיים. כמה בקשות הוגשו וכמה אושרו בפועל. כנ"ל לעניין רווחה. מה חוסה תחת ההגדרה שמצדיקה רווחה. לכמה זמן, מי הסמכות המבקשת. כמה קיבלו אישור מצרכים אישיים, מי אחראי להגיש את הבקשה לצרכים אישיים. כמה אושרו מתוך כמה שהוגשו. ולכמה זמן ועל פי איזה תבחינים. וכמה קיבלו אישור תעסוקה מתוך כמה שביקשו וכמה נכנסו. אני מבקש, אגב, לקבל על פי פילוח של אזורי הכניסה. בסקירה שאני קיימתי משום מה מצאתי יותר כאלה מחברון מאשר מרמאללה. לא יודע איך זה קורה, אבל זה מה שאני מצאתי בכל האתרים שאני ביקרתי בהם. אתם יכולים להניח שאני עשיתי בדיקה לאורכה ורוחבה של המדינה במגוון מקצועות ומעסיקים.

הוועדה מבקשת מהתאחדות קבלני השיפוצים להרחיב את הסקר החשוב שערכו ולכלול בו גם מדרוג תקופתי מאז פרוץ המלחמה. כמה מהקבלנים העסיקו עובדים שהשיגו גבול וכמה מהם כאלה שקיבלו אישור אך לא עובדים בהתאם לאישור ו/או לא אצל אותו קבלן. גם אם זה לצורך עבודה, אבל לא אצל אותו קבלן שמעסיק אותו. גם המציאות הזאת, אגב, לצערי קיימת. אבל היא לא חונה במתפ"ש ולכן אני לא הכבדתי עליהם גם את הנתון הזה לקבל.

הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל נתונים על מספר התיקים שנפתחו בגין עבירות שהייה בלתי חוקית של פלסטינאים מאז פרוץ המלחמה. כמה נפתחו בתקופה המקבילה בשנת 2023. כנ"ל לעניין המעסיקים, כמו המועסקים.

הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל נתונים על מספר התיקים שנפתחו כנגד המעסיקים והענישה, לרבות דוחות כספיים, קנסות באם ניתנו. הוועדה מבקשת לדעת האם מסומן אישור מתן אישור כניסה בעתיד למי שנתפסו כמשיגי גבול. בוודאי מאז ה-7 באוקטובר.

הוועדה מבקשת מהמתפ"ש לטפל באישורים האוטומטיים להיתרי עבודה. פשוט מציאות הזויה. אם זה לא היה עצוב כל כך, ממש הייתי צוחק. לטפל באישורים האוטומטיים שהם מונפקים לפלסטינאים ולבטל אותם באופן מיידי. הוועדה מבקשת לדעת מהי הסיבה שהמערכת מחדשת אוטומטית את ההיתרים ושלא נמצא צדיק אחד בסדום בתוך המתפ"ש שיסב את תשומת לב האחראים ופשוט ימליץ להפסיק את החידוש האוטומטי הזה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:08.