פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
הוועדה לביטחון לאומי
02/05/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 178
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום חמישי, כ"ד בניסן התשפ"ד (2 במאי 2024), שעה 11:00

הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24) (תיקון) (דחיית המועד לצו דמוי כלי ירייה והארכת תוקף צו איסור ייבוא כלי איירסופט), התשפ"ד-2024

חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר
מירב בן ארי
נאור שירי

לימור ארזני - ראש חטיבת רישוי כלי ירייה, המשרד לביטחון לאומי

אורי בוצ'ומנסקי - קמ"ד אג"מ יועמ"ש מ"י, המשרד לביטחון לאומי

בר כהן לוי - עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

אתי סיסו - ר' חו' אלימות ואמל"ח מ"י, המשרד לביטחון לאומי

שאול צרנוברודה - ר' מעבדת נשק מ"י, המשרד לביטחון לאומי

אלון קסוס - ר' תחום קנאביס רפואי ארצי מ"י, המשרד לביטחון לאומי

קרן דהרי - ממונה, המחלקה למשפט ציבורי-מנהלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אופיר פלוט - מנהל אגף אכיפה, משרד הכלכלה והתעשייה

שדי ישר - ממונה בכיר, משרד הכלכלה והתעשייה

רחל רובין משה - עוזרת ראשי, משרד הכלכלה והתעשייה

ריקי מימון - מנהלת תחום ורשות מוסמכת לרישיונות ייבוא

ערן טל - מנהל תחום איירסופט, איגוד לשכות המסחר

גיא יצחקי - בעלים, יבואני ומשווקי כלי איירסופט

שלומי חן - בעלים של איירסופט אמריקה

אורי בוצ'צ'קי - ראש תחום איירסופט במטווח פורטל

עמנואל לאיליאב - מנכ"ל שוט פויינט

אילון לולאי - סטודנט

ירון שגיא - יו"ר פלונטר

יזהר ליפשיץ



אודי שוהם



רותם קופר



לילה מונדר



אמיר גורן

גלעד נווה

לאה גופר

יפעת קדם

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24) (תיקון) (דחיית המועד לצו דמוי כלי ירייה והארכת תוקף צו איסור ייבוא כלי איירסופט), התשפ"ד-2024, מ/1747

בוקר טוב לכולם, תודה שמצאתם את הזמן להגיע לכאן ולהשתתף בדיונים שמחכים לנו היום. התכנסנו פה הבוקר לדון בהצעת חוק כלי ירייה, אבל רגע לפני שנתחיל את הדיון אני מזכיר לכולנו שאנחנו ביום ה-209 למלחמה, מספר בלתי מתקבל על הדעת אין ספק, בטח כשמדובר על היעדרותם של חברי משפחתנו וחברנו אי שם במרתפי עזה. אני שמח שגם הנציגים של משפחות החטופים נמצאים פה. כמו תמיד אני אתן לכם את האפשרות לומר את מה שיש לכם. הבמה שלכם, בבקשה.

תודה על זכות הדיבור, תודה שאתה תמיד מקפיד. אני אמשיך ישר את דבריך. אנחנו באמת ביום ה-209. ב-7 באוקטובר, כשטל בן דוד שלי נרצח ונחטף, אשתו אלה הייתה בחודש השני להריונה עם שלושה ילדים בממ"ד. אתמול בלילה אלה ילדה את הבן היתום שלהם. טל עדיין בעזה כי ממשלת ישראל לא הצליחה להחזיר אותו.

אנחנו בימים שאין צורך להכביר במילים על הקריטיות שלהם כדי שילדיו של טל לא יהיו יתומים, כדי שהילדים של עופר קלדרון לא יהיו יתומים, כדי שהילד של עודד ליפשיץ לא יהיה יתום. זה הזמן, עכשיו זה אפשרי. אנחנו עדיין מול אותו אויב אכזר, נוראי וחסר רחמים, זה לא ישתנה, אבל זה הזמן שהערכים של הציונות, היהדות והמוסריות שמובילים את מדינת ישראל מיום הקמתה יבואו לידי ביטוי ויבדילו אותנו מאויבנו. אבא של יזהר יכול להיות פה בשבוע הבא, זה חייב לקרות.

תודה רבה לך. אני מקווה שאפשר עדיין לומר מזל טוב לרך הנולד ולמשפחה.

הוא דיבר על זה שאני לא אהיה יתום. הדבר האחרון שאני רוצה זה להיות יתום, אבל אני כבר לא ילד קטן. יש פה הורים לנערות בנות 18, הורים לתינוקות. כולם רוצים רפיח, אבל אני מזכיר לכולם שעוד לא הגענו למטולה. לא חסרה לנו עבודה. יש כרגע על הכף עסקה הומניטרית שתתפתח להחזר של גוויות וחיילים. אסור לנו לפספס את העסקה, זה ייתן לנו את הכוח להמשיך, זה יראה שזה בראש מעיינינו, זה יאחד אותנו, זה יגיד לנו שכולנו בסוף יהודים לא משנה מה דעתנו. פדיון שבויים זה משהו יהודי, זה לא משהו ששייך לציונות או לדתיות. אנחנו מבקשים לא לפספס את זה, לא משנה כמה ניסוג ואיך ניסוג. הכל צריך להיפתר, אבל עכשיו על הכף יש להחזיר אנשים חיים, ילדות שאני מקווה שהן לא מעוברות. חובתנו היהודית להחזיר אותם עכשיו, כשמפה כל אחד ישתייך לאמונתו, למפלגתו ולכל דבר אחר. עכשיו זו ממש חובה בסיסית כדי שיהיה לנו בכלל בסיס להתקיים פה. תודה רבה.

תודה לך.

אני מאותה שלולית של יזהר, מקיבוץ ניר עוז, רק שנה אחת יותר צעיר. נולדתי וגדלתי בקיבוץ. אבי, עמירם קופר, נחטף ב-7. הוא היה בן 84 כשהוא נחטף, היום הוא בן 85. גם אימא נחטפה והוחזרה. בפעם הקודמת כשהייתי פה סיפרתי את הסיפור של כל אחד מהילדים שנולדו בשנת 66,67 וגדלו איתי בקיבוץ, זאת רק כדי להמחיש את מה שכתוב לי על החולצה: אחד מארבע. אני לא חושב שמישהו נשאר עם עין יבשה בחדר.

היום רציתי לדבר על אבא שכבר 209 ימים נמצא שם. אבא נחטף חי. אנחנו יודעים שהוא היה חי ביום ה-17 כשאימא שוחררה יחד עם אימא של יזהר, יוכבד ליפשיץ. אבא היה חי גם ביום ה-55 כשנילי מרגלית שוחררה. מכל מה שאנחנו יודעים היום כנראה שאבא לא חי, כשזה נכון לדי הרבה ותיקי ניר עוז שהיו איתו. היו הזדמנויות לשחרר אותו ואת האחרים לפני הכניסה הקרקעית, בערך ביום ה-20 אחרי ה-7 כשאימא שוחררה בשחרור החד צדדי. לא השכלנו לשחרר עוד אנשים. מסיבות כאלו ואחרות התמהמהנו, חטאנו, ואנשים שהיו יכולים לצאת בחיים כנראה לא יצאו בחיים. זה נשמע כמו קלישאה, אבל כל יום שעובר יש מצב שמישהו שם לא שורד. בואו לא נפספס עסקה שאולי תבוא עכשיו.

אני יכול להבטיח לך שכל פעם כשאתה מדבר אתה משאיר אותנו עם דמעות בעיניים.

אני אחיין של מיה גורן, זיכרונה לברכה, בת קיבוץ ניר עוז, קיבוץ שממנו נחטפו 36 אנשים ש-10 מתוכם אינם בין החיים. מיה נורתה על ידי המחבלים בבית התינוקות בניר עוז באותה שבת כמו בעלה אבנר. הם השאירו אחריהם ארבעה ילדים, בני הדודים שלי. מה נגיד עליה? אזרחית שמקום קבורתה לא נודע? גננת שמקום קבורתה לא נודע? ברור לי שקודם החיים, שקודם צריך להחזיר את מי שאנחנו עדיין יודעים שהוא חי לפני שיהיה מאוחר מידי, אבל אני פה כדי להזכיר שיש גם נרצחים שהמשפחות רוצות להביא לקבורה בישראל. אני רוצה שאנשים יזכרו אותה ועוד 35 נרצחים שנמצאים שם.

תודה אמיר. בעיקר תודה שלא התייחסת למיה כאל גופה אלא כאל משהו שצריך להחזיר הביתה. אני איתך.

אנחנו לא בבוקר טוב כבר 209 ימים. אני בת דודה של טל שוהם. אודי חברי היקר פה אמר שהוא מאחל שהילדים של טל לא יהיו יתומים. הילדים של טל היו בשבי 50 יום. אחד היה עם האימא והסבתא. הילדים האלה לא חזרו כמו שהם הלכו. הם כבר לא ילדים. נווה בן שמונה שואל כל ערב לפני השינה מי נרצח מבארי, מי נחטף מבארי, מי חזר, כי כשחטפו אותו הוא ראה הכל. יעל בת הארבע חזרה דוברת ערבית. בזמן שכולכם פה חגגתם את החג אנחנו ציינו את החג יחד עם כל המשפחות, אנחנו משפחה אחת. לא בחרתי את האנשים האלה פה, אבל הם יהיו המשפחה שלי כל החיים.

כשאנחנו מבקשים להחזיר את כולם, זו כבר לא בקשה, זו דרישה. אין להם יותר זמן. כולם זכאים להחזיר את היקירים שלהם הביתה. ככל שהמדינה הזאת מתמהמהת כך נהיה במצב של אמיר ובמצב של אודי. לילדים של טל אין יותר זמן, לרותם אין יותר זמן. כולם חיים פה באיזו שהיא שגרה של "אוקי, מגיעות משפחות חטופים וגורמות לאיזו שהיא אי נוחות". אנחנו באי נוחות כבר 209 ימים. אם אנחנו מגיעים למצב שמשפחות של חטופים חוטפות מכות כשהן מפגינות כדי לשחרר את החטופים, נראה לי שהמדינה הזאת התבלבלה ממש. אם 133 חטופים וחטופות נחטפו מהבתים שלהם, מהמוצבים או מהמסיבה שאליה הם הלכו לבלות והם לא בבית כבר 209 ימים, נראה לי שאנחנו טועים. תפסיקו עם העניין של ביחד לנצח, תפסיקו עם יום עצמאות. על מה הולכים להדליק משואה בעוד שבוע? אני בשבוע הבא אלך עם החולצה של הבן דוד שלי לקבר של בן דוד אחר שלי שנפל ב"צוק איתן".

מישהו במדינה הזאת צריך להבין שאי אפשר להתנהל ככה. מאז שעדי והילדים חזרו עברו 150 ימים. כל יום שעובר המצב שלהם מתדרדר. אין להם שיקום, אין להם תקומה, אין להם בית, אין להם אבא, וגם הסבא שלהם נרצח. אימא שלהם בשארית כוחותיה מסתובבת בכל העולם בשביל להחזיר את הבעל שלה הביתה. אימא שלהם חזרה מהשבי כשהיא בעצמה לא טיפלה בנפש שלה. היא עושה הכל בשביל להחזיר את טל. אני עצרתי את החיים שלי כי להחזיר את טל הביתה זה הדבר הכי חשוב בשביל ההורים שלו, בשביל האחים שלו, בשביל הילדים שלו ואשתו. לטל נולד אחיין שהוא לא יודע עליו. בשבת של החטיפה היו אמורים להגיד לו שאחותו בהיריון. כמה עוד דברים יקרו? כמה עוד מצבים בריאותיים יקרו למשפחות? גם הכוח שלנו נגמר. משפחות מתפרקות פיזית ונפשית, אנשים כבר מעבר לקצה. כמה עוד ימים נשב פה ונתחנן שמישהו יעשה הכל בשביל שהם יחזרו הביתה? כמה עוד סרטונים נקבל? כמה עוד אותר לפרסום נקבל עד שמשהו יקרה?

גם כשזה קשה אנחנו צריכים לשמוע. תודה שהשמעת לנו את הדברים.

גם אני מקיבוץ ניר עוז. בחודש האחרון יש לי המון התקפי חרדה, אני מפחדת ללכת ברחוב, אני מפחדת שמישהו ייקח אקדח ויירה בי סתם כי בא לו, אני מפחדת שמישהו יחטוף אותי באמצע הלילה, פשוט יפתח את החלון וייקח אותי. אני אף פעם לא חשבתי שאני אמורה לחוות פחדים כאלה, בטח לא בגיל כל כך צעיר, אבל אני כרגע חווה אותם. אני חושבת שבמדינה שלי אני אמורה להרגיש בטוחה ולא לפחד שמישהו יגנוב אותי, שמישהו יהרוג אותי סתם ככה, אבל עשו את זה למשפחה שלי. מי שומר עלי? מי מגן עלי?

תודה ששיתפת אותנו. אני מקווה שנעבור את זה ביחד.

משפחת החטופים מוקירה את מה שהשוטרים עשו ב-7.10. זה אחד הגופים שיצא עם כל מה שיש לו, חתר למגע ושילם מחיר כבד. למרות המחיר הכבד, הוא עדיין המשיך, אלתר ויצא לשטח.

עכשיו אני רוצה לדבר על ההפגנות שהיו. גם אם אותה אימא לחטוף או חטופה פוגעת בשוטר, צורחת או עוצרת, היא הנפש התאומה של החטוף שנמצא בפנים. אותו שוטר צריך קודם להקשיב לה, רק אחרי זה להקשיב לפקודות שנותנים לו. יש פקודות לא חוקיות. לפגוע באימא כזאת או בחטופה שחזרה זו פקודה לא חוקית, לא מוסרית, לא משנה מה היא עשתה. צריך שמישהו יכתוב פקודות חדשות למקרים האלה. מישהו פה התבלבל, וזה לא בלבול חד פעמי. אני לא אומר שמותר לכל האימהות לשרוף, לעצור או לעשות הכל, אבל כשהן נמצאות בסערת רגשות, משתוללות וצורחות את כאבן, אותו שוטר צריך פשוט לזוז הצידה, לא להקשיב לפקודות שהוא קיבל מלמעלה. צריך במקרים האלה להיות קודם יהודים, אחר כך בני אדם ורק אז שוטרים.

הערה חשובה. אני בטוח שאנשי המשטרה יודעים לקחת לתשומת ליבם גם את ההערות האלו.

יש מאחורה תמונה של כפיר. כפיר נחטף כשהוא היה בן תשעה חודשים. היום הוא בן שנה וארבעה חודשים. תחשבו כמה זמן עבר והוא עדיין לא איתנו.

ועדיין השם שלו עושה לי משהו. כמו שאמרתי בפתיחת דבריי, אנחנו ביום ה-209 וסימני השאלה הופכים להיות יותר ויותר גדולים. אני מקווה שכחלק מתהליך קבלת ההחלטות נדע להפוך את סימני השאלה האלה לסימני קריאה, זה מה שעם ישראל מצפה מאיתנו.

אנחנו פה כדי לדון בהצעת חוק כלי ירייה (תיקון מס' 24). דנו בהצעת החוק באוגוסט 2023. מאז היו אמורים לקרות כמה דברים. הנה אנחנו מתכנסים פה כדי לדחות את המועד לפרסום הצו על דמוי כלי ירייה ולהאריך את צו איסור ייבוא כלי איירסופט. אני לא אוהב את העובדה שמבקשים עוד דחייה של הדבר הזה. אני מבין את עומס העבודה, אני מבין את הלחץ שבו נתון האגף לרישוי כלי ירייה, אבל יש גם גבול לכמות הפעמים שאנחנו יכולים להאריך. בהארכה הזאת אנחנו מעיקים לא מעט על השותפים שלנו לעניין - אלה שעוסקים בזה במועדונים, אלה שמייצרים ומייבאים. אוכלוסייה שלמה תלויה בנו. חברי הכנסת, דברי פתיחה, בבקשה.

תודה על הדיון. אני רוצה לפני הכל לנצל את הבמה הזאת כדי לבקש ממך לפעול על מנת לסגור את אירוע ל"ג בעומר בהר מירון. אני חושבת שכיו"ר הוועדה לביטחון לאומי יש לך אחריות, אתה צריך לפנות להנהגה על מנת לסגור את ההר בל"ג בעומר. במוצאי שבת האחרונה שוגרו רקטות לעבר ההר.

אני גר שני מטר משם.

אנחנו לא יכולים להשאיר את האירוע לצבא, אנחנו רואים כמה שההר פתוח. כל מי שהיה בהר יודע שההר פתוח לחלוטין, פרוץ. אני פונה אליך ואל משטרת ישראל לקחת אחריות ולעצור את אירועי ל"ג בעומר. פעם, עוד לפני שההר נכבש על ידי כל מיני עסקנים, הוא היה פתוח לכל עם ישראל. גם אני כילדה עליתי על ההר עם המשפחה שלי בל"ג בעומר כי ככה היה נהוג אצל יוצאי צפון אפריקה. עכשיו זה נהיה קצת יותר חרדי. ההר חשוב לי באופן אישי, לכן אני פונה אליך בבקשה.

האיירסופט הוא אירוע מורכב. יש את חובבי הספורט האיירסופטי שהולכים בשבתות עם המשפחות והילדים, יש להם דפי פייסבוק, הם פעילים, אבל גם יש את העניין הזה שהכלי הזה מוסב בקלות מאוד לכלי נשק. אפשר אפילו מעלי אקספרס להזמין חומרים או כלים. כשאני הייתי יו"ר הוועדה לביטחון לאומי הסתובבתי, ראיתי בעצמי. יש את הסרטון של אותה אישה בצפון שנחטפת באמצע הרחוב על ידי ארבעת האחים שלה עם שני איירסופט. אם לא יעילות המשטרה ויעילות מפקד מחוז צפון היא כנראה הייתה מתה. מה שרצינו זה לקצר זמנים. הכנסת הגיעה לסד זמנים טוב בזמנו, רק כעת הממשלה לא עומדת בו בגלל העומס. המטרה שלנו היא לא להכשיל, המטרה שלנו היא שהחוק יעבור, אבל מבחינת האינטגריטי של הכנסת צריך לעמוד בזמנים. אם צריך סוג של הארכה תגידו משהו הגיוני. צריך לכבד את הכנסת ואת המקום שלה כמחוקקת. לבוא ולהגיד לנו עכשיו תקופה כזאת ארוכה, נראה לי קצת לא ראוי.

אני מתעסק בעניין של מירון בשלושת השבועות האחרונים, כולל סיור במקום. מה שמוביל אותי זה ה-7 באוקטובר. אני לא אתן להר מירון להיות נובה, זה לא יקרה. אני מודה לך על ההערה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.

על פי סעיף 123ז(1) אמור השר להגיע לוועדה ולדווח על פעילות משרדו אחת לשנה. ממרץ, המועד שבו קבעתם את הדיון, הוא עדיין לא הגיע. אנחנו עושים פה דיונים על איירסופט, עושים עשרות דיונים על חוק אל-ג'זירה שעדיין לא נכנס לתוקף. שרים צריכים להגיע לכנסת.

יגיע.

אני אשמח שזה יהיה בפגרה, כי המציאות היא מציאות עמוסה. אני חושב שתקנון הכנסת חשוב גם לחברי הכנסת וגם לשרים.

אני אכבד אותו בדיוק כמוך. לימור, בבקשה.

כמו שפתחה חברת הכנסת בן ארי ופתח יושב ראש הוועדה, אכן באוגוסט 2023 העברנו את תיקון חוק כלי ירייה שנוגע לייבוא ושימוש בכלים דמוי כלי ירייה. עוד לפני אוגוסט 2023 האגף ביצע עבודת מטה מאוד מאוד מקיפה וגם גובש נוהל של כמעט 50 עמודים שכולל איך מקימים בית מסחר לייבוא דמוי כלי ירייה, איך מקיימים מועדון קליעה, איך מובילים, צובעים ומטביעים מספר טבוע. כל מה שרצינו להכניס כדי למנוע זליגה וכדי לפקח על הכלים האלה נמצא בנוהל הזה, אבל לצערנו באוקטובר 2023 פרצה מלחמת "חרבות ברזל" וטרפה את כל הקלפים. נשאר לנו לראות איזה כלים ייכנסו תחת הצו שהשר יפרסם, כלים ברי הסבה, ונשאר לנו לעשות תיקונים קלים בנוהל ולבצע RIA. יש לנו מספר פעולות שאנחנו רוצים לבצע ביעילות, בהתאם להוראות החוק ובשקיפות מלאה מול הציבור, לכן אנחנו מבקשים הארכה.

מאז אוקטובר 2023 האגף קיבל מעל 300,000 בקשות ברישוי הפרטי, כשבשנה ממוצעת האגף מקבל 10,000 בקשות. כל עובדי האגף הוסטו לטיפול ברישוי הפרטי. לאחרונה גם גייסנו עובדים חדשים והקמנו לשכה ארצית שתטפל בבקשות האלו. רק עכשיו אנחנו יכולים לחזור ולקדם דברים אחרים, ביניהם דמוי כלי ירייה. הבקשה שלנו היא לתת לנו את שלושת החודשים האלה כדי לבצע את הליך ה-RIA ולתקן את הדברים האחרים שדורשים פה תיקון. באוגוסט 2024 נפרסם את הצו כך שחצי שנה אחרי אפשר יהיה להקים את המועדונים, להקים את בתי המסחר ולתת רישיונות.

פרסמתם כבר את ה-RIA?

לא. אנחנו נגבש את הצו ממש בקרוב.

מתי זה יהיה?

אני לא רוצה להתחייב על זמן, כי אנחנו עדיין עובדים מול גורמי המשטרה ומול גורמים אחרים כדי להבין איזה כלים יגובשו. יש לנו איזה שהוא צו שגיבשנו, אבל אנחנו רוצים לדייק מספר כלים ולעשות את ה-RIA.

אפשר לפרסם בלי קשר ל-RIA.

את הצו להערות הציבור נוכל לפרסם רק לאחר שיגובש דוח RIA. כמובן שהצו מתבסס גם על דוח ה-RIA, על החלופות שיעלו במהלך גיבושו, וגם על בחינת כל יתר הדברים המחויבים לבדוק.

אם אני מבין נכון את מה שאמרה לימור, בתוך שלושה חודשים יפורסם הצו.

נכון, זו הבקשה שלנו, ואנחנו גם מבקשים להאריך את תוקפו של צו הייבוא והייצוא כפי שמופיע בחוק כלי ירייה.

תבהירי לי את הארכת התוקף של איסור הייבוא הזה.

זה של הצעצועים, לא? לא עשו את הצו הזה בוועדת הכלכלה?

עשו את זה בוועדת הכלכלה.

כרגע הכל נשאר במשרד הכלכלה?

נכון, עד שהחוק ייכנס לתוקף. החוק קבע את הזמן לפרסום, את זמן הכניסה לתוקף, וגם האריך את צו הייבוא והייצוא שהיה בתוקפו ערב כניסת חוק כלי הירייה לתוקף. באותה נשימה גם נקבע שעם כניסת החוק לתוקף, זאת אומרת חצי שנה מפרסום הצו, צו הייבוא והייצוא יתבטל כי כל החלופות יהיו באמצעות חוק כלי הירייה. אנחנו מבקשים להאריך את תוקפו של הצו כך שימשיך לחול עד שהחוק ייכנס לתוקף. זו הארכה שלובה בצורך שלנו לקבל את הארכה לפרסום הצו וכניסת החוק לתוקף.

לימור, מה מבטיח לנו שהפעם נעמוד בזה? הרי העומס לא יורד, העומס קיים. תנו לי משהו להישען עליו.

אני לא רוצה להתנבא, אבל אנחנו מקווים שבשלושת החודשים האלה נפרסם את זה.

הוקצה איזה שהוא פרויקטור לעניין שיוביל את זה? יש איזה שהוא גאנט שמראה מתי כל דבר קורה?

אנחנו נגבש גאנט ונעביר לוועדה.

היית צריכה לבוא לפה עם הגאנט. מה עם זה? בסוף זה נשק. לא באנו בדצמבר או בינואר, באנו במאי.

ההערה של חברת הכנסת מירב בן ארי היא הערה נכונה, הייתם צריכים לבוא לפה עם איזה שהוא משהו. אני אקפוץ אליכם כדי לראות את הגאנט ולפרסם אותו באתר של הוועדה, זה חלק מהחובה הפנימית שלנו והחובה שלנו לציבור.

יש עובד שממונה על התחום ויוביל את הנושא הזה בתקופה הקרובה. אנחנו מקווים לצמצם כמה שיותר את הזמנים, כי אנחנו מכירים בחשיבות של יישום החוק הזה בהקדם האפשרי.

בביקור שממילא תכננתי לעשות אצלכם נראה את האדם ונקיים דיון מעקב.

איך אתם הולכים להכניס לאיסור את הכלים שניתן להסב? יש מעל 1,000 חברות בעולם. איך אתם הולכים לראות אם אפשר להסב, הרי יש גם חשמלי, גם גז, גם אוויר? איך אתם הולכים בתוך שנה וחצי לעדכן את הרשימה?

עד שהצו לא מפורסם אין למשרד לביטחון לאומי אחריות על ייבוא הכלים. האגף שכר את שירותיו של יועץ מומחה בתחום שילווה בתקופה הקרובה את גיבוש הצו ואת הכלים שייכנסו באותה תקופה. הצו לגבי איזה כלים ניתן להסב ואיזה כלים לא ניתן להסב יתעדכן בשיתוף משטרת ישראל. הצו הזה הוא צו מתעדכן, הוא לא צו סטטי. כל דגם שיתגלה שניתן להסב ייכנס לצו.

יש אמנם פרויקטור אחד שמנהל תחום בחטיבת הרישוי, אבל יש לנו שש מחוזות רישוי שלכל אחד יש את התחום הטריטוריאלי שלו.

ובכל אחד מששת המחוזות יש גם את המפקח שיודע לעשות את הדברים האלה?

יש רישוי מסמכים, יש מנהלי מחוזות.

אנחנו תומכים בדחיית המועדים שנקבעו בתיקון 24 לחוק ואנחנו חושבים שיש הצדקה להארכת התוקף של צו איסור הייבוא עד למועד הכניסה לתוקף של הצו שיגדיר מה הם אותם דמוי כלי ירייה, בין אם זה יהיה תשעה חודשים או אפילו לפני כן.

אתם שותפים לכל התהליך הזה, יודעים בדיוק מה הולך לקרות?

בהחלט.

יש מישהו אצלכם שמתעסק בזה יחד עם האגף לרישוי כלי ירייה?

כל מי שנמצא כאן בשולחן.

אתי, את יכולה להתייחס לעניין של ההסבה לנשק?

מתוך 384 כלים שתפסה המשטרה בשנת 2023, 24 בלבד זוהו על ידי מז"פ כרוס"ר תקני, כל השאר הוסבו.

כל השאר זה הזמנות של חלקים מעלי אקספרס שמרכיבים את הרובה שנמצא אחר כך אצל כנופיות פשיעה.

מתחילת השנה עד היום משטרת ישראל תפסה 96 כלים שמוגדרים כ-M16 ו-36 כלים דמוי M16. אני מניחה שכאשר אותם 96 כלים שמוגדרים M16 יעברו את מעבדת מז"פ מרביתם יהיו אותם מוסבים, אותם דמוי M16.

מכאן הדחיפות של לקדם את הצעת החוק.

נכון, זה רק מזרז אותנו.

כמו שאמרנו בתחילת הדרך, בלי תקינה ייעודית לנושא הזה לא נוכל לטפל. התקינה עדיין לא התקבלה אצלנו, לכן עוד לא בנינו את הפן המשטרתי, האכיפתי או הביקורי באתרים האלה. ברגע שתהיה התקינה ייבנה הדבר הזה.

זאת אומרת, בתוך מה שהוצג לי כרגע על ידי האגף לרישוי כלי ירייה יהיה גם החלק של האכיפה על ידכם, נכון?

ככל שתהיה תקינה.

אין תקנים לאכיפה?

לא.

אתם אמורים לקבל?

כן.

אנחנו בשיח עם האגף, עם היועץ המקצועי של האגף שנשכר לטובת הדבר. יש כלים עם מנגנונים קלים יותר להסבה וכלים עם מנגנונים קשים יותר להסבה. אנחנו בשיח על איזה כלים ייכנסו לצו.

משרד הכלכלה, בבקשה.

אנחנו מסכימים לנוסח של הצעת החוק. היינו שמחים שהזמנים יהיו יותר קצרים, אבל הסכמנו למוצע.

איך אתם מעורבים בזה? אתם בתוך העסק?

כל עוד החוק לא נכנס לתוקף משרד הכלכלה אחראי על התחום. האיסור בייבוא יפוג ב-6 במאי, שזה יום שני הקרוב. יש צורך להעביר את הצעת החוק במליאה עד יום שני, כי אחרת ייווצר הוואקום ויהיה מאוד קשה מבחינה משפטית להאריך את הצו, את האיסור.

זאת אומרת, אחרי ה-6 במאי אין הגבלה על הייבוא.

נכון.

וגם לגבי האכיפה.

אין בכל מקרה אכיפה כי אין תקנים.

יש את האכיפה שלנו במועדונים.

לא של המשטרה.

בדיוק.

משרד המשפטים, בקשה.

הצעת החוק גובשה בתיאום איתנו. כמו שנאמר כאן, יש דחיפות מאוד גדולה כי צו איסור הייבוא יפקע ב-6 במאי. אם תיקון 24 לא יעבור, כל התכלית של החוק תסוכל. מאוד חשוב הטיפול בנושא הזה בהקשרים של פשיעה ואלימות בחברה הערבית – הוא היה הטריגר לקידום הצעת החוק.

יש פה היבט של הארכה רטרואקטיבית של המועד לפרסום הצו, אבל אין פה תחולה רטרואקטיבית בנוגע לאיסורים הפליליים. פרק הזמן הנוסף שמבוקש כאן יאפשר גם לאגף להיערך לבניית הידע וגם למועדונים בשוק הפרטי להיערך.

משטרת ישראל היא זאת שאחראית לתנאי המיגון של החדרים בהם יוחזקו הכלים. כל עוד אין להם תקינה אי אפשר יהיה לאשר את המיגון של הכלים האלה.

נצטרך לראות את זה בתוך הצו.

זה יהיה הזמן שייקח להם לקבל את התקינה ולקבוע את תנאי המיגון.

במי זה תלוי שיהיו השוטרים האלה? מי צריך לקבל את ההחלטה?

המשרד צריך להקים תקנים ולהעביר אותם.

איך מוודאים שיש שוטרים שאוכפים את האיירסופט?

ברחוב או במועדונים?

בכלל.

יש את משרד הכלכלה.

אנחנו מדברים על המשטרה. מישהו במשטרה, במשרד או באגף צריך לדעת שזה תפקידו.

זה לא פיקוח ובקרה על המקומות, זה קביעת תקן המיגון.

מי קובע את התקן ואחרי זה גם בודק אותו?

חטיבת האבטחה של משטרת ישראל.

שאין לה תקנים.

אנחנו בלשכת המסחר מלווים את כל התהליך הזה כארבע שנים. גם חברת הכנסת בן ארי הייתה איתנו בקשר. אפשר להגיד שאוגוסט 2023 היה מבחינתנו יציאה לדרך מאוד חיובית. אחרי שהחוק אושר אמרנו: יופי, הגיעה העת, תהיה הסדרה, יהיו תהליכי ייבוא מסודרים, הרשאות. אוגוסט היה סוג של הצלחה מטורפת. נכון, אוקטובר הגיע וכולנו ראינו ורואים את האתגרים של המדינה. אפשר להגיד שאנחנו מבינים את הרצון לדחות את זה, אבל כל דחייה כזאת בסופו של דבר היא עוד אי ודאות, עוד עסק שנסגר, עוד תהלך ייבוא שלא ניתן לבצע. לימור, תשתפו אותנו, נשמח לקחת חלק בכל התהליך הזה.

הם חייבים לשתף אתכם ב-RIA.

אני מדבר על התכנים עצמם, על התהליכים עצמם. אנחנו רוצים לראות הסדרה שכוללת את כל תהליכי הייבוא, את כל הרישיונות, ואני מתאר לעצמי שזה מה שאתם עושים בקשיים ובאתגרים שאתם מתמודדים איתם. אנחנו מבקשים שכל עוד תקופת ההמתנה נמשכת תהיה מעורבות שלנו. לדוגמה, הצענו שהמשרד יעשה איזו שהיא אפשרות לאנשים לייבא דברים שלא רשומים כרגע בצו. כרגע יש איסור ייבוא כולל על רוב פרטי האיירסופט המהותיים. נוצר מצב שעושים את המוות לבעלי עסקים בתחום הזה, לבעלי מטווחים שרוצים להביא איירסופט לתוך המטווח שלהם. יש מקום לשנות את ההתייחסות לאימונים של כוחות שלא מוגדרים ככוחות ביטחון בהגדרה, אם זה כיתות כוננות, צוותי עבודה מפעליים. אנחנו מבקשים שהמשרד או אנשי האגף יתנו את ההתייחסות שלהם לנושא הזה. היינו רוצים שאגף כלי ירייה ישמש איזה שהוא בורר מול משרד הכלכלה, כי הידע והמקצועיות של איזה כלי, איזה חלק שייך, מה מותר ומה אסור נמצא הרבה יותר אצל אנשי המשרד לביטחון לאומי מאשר אצל אנשי משרד הכלכלה. אנחנו מבקשים שלא תהיה דחייה נוספת מאוגוסט, אנחנו רוצים לראות את זה קורה.

אני מרגישה ששופכים את התינוק עם המים בנושא של האיירסופט.

בעלי המועדונים והעסקים, בבקשה.

ברגע שלא מגדירים מה זו הסבה אין מה להתווכח. כל ההסבות שנתפסות היום הן כשיש איסור מוחלט לייבא את הכלים האלה. אני מניח שברגע שהמשטרה תקבל תקנים היא תוכל לאכוף את החוק שייכנס מתי שהוא לתוקף, היא תוכל לאסוף את זה מהשוק.

אנחנו בתור בעלי מועדונים מוכנים להיות שותפים בשלבים מוקדמים ל-RIA כדי למנוע את עומס השינויים שמצטברים. לא צריך לרכז את הכל במסמך אחד של 39 עמודים, צריך לנסות לאסוף כמה שיותר התייחסויות בשלבים טיפה יותר מוקדמים.

התייחסנו לצו של איסור ייבוא כמשהו מאוד מוגדר וזמני. לא קיים בצו מושג של החרגות ומושג של בוררות. נכנסנו למצב שבו כל דבר ניתן לוויכוח. המילה "דומה" לא מאפשרת לי לתכנן שום תהליך עסקי, כי מבחינת עובד מכס אחד זה דומה, מבחינת נציג של משרד הכלכלה זה דומה פחות, ומבחינתי זה לא דומה בכלל. אני מקווה שב-RIA ובנהלים של המשרד לביטחון לאומי לא נפגוש מילים שניתנות לפרשנות כל כך רחבה.

אנחנו לא יכולים להתייחס לתקופה של אחרי 7 לאוקטובר כמו לתקופה שלפני ה-7 באוקטובר. כלי האיירסופט התברר כאחד האמצעי לאימון המקצועי הכי זמין. אני מסוגל לתת אימון במחיר ששום נשק חם לא מסוגל לתת. העלות אצלי ל-5,000 כדורים היא 60 שקלים. רמת הקרבה של כלי האיירסופט לכלי מבצעי כל כך דומה שהיא מאפשרת לאמן כיתות כוננות שלא בנויות מלוחמים שמכירים את הכל בעל פה. חלק מקבוצות האיירסופט נענו לבקשות של כיתות כוננות, עורכות אימונים שונים של הדגמת תקיפת מוצבים כדי לאמן את כיתות הכוננות להגן על היישוב.

יש לנו אינטרס משותף.

אבל זה מצב חדש, משהו שלא היה לפני 209 יום. לא כל כיתת כוננות שתרצה לרכוש איירסופט לאימון כיתתי תבנה קיר בעובי של כמה שכבות בטון. או שנצטרך לבנות איזה שהוא מנגנון של השאלה, או שנצטרך לתת לנציגים יכולת להחזיק בכלים האלה בתקופת האימון. באוקראינה, למשל, קבוצות האיירסופט היו היחידות שהיו מוכנות לתקיפה מול הפלישה הרוסית, הן היחידות שביום ההתקפה התייצבו להגנת העיר. יש יכולת לאיירסופט לערוך אימון בטיחותי לא רק בתוך המטווח. זה לא יעזור שאדם יידע לירות במטרה סטטית באולם ולא יידע להגן על הרחוב שלו, על הכניסה לעיר שלו, שזה חלק מההיבטים שנפלו עלינו ב-209 הימים האחרונים.

אני עובד עם כיתות כוננות מבחינת כל הנושא של ציוד טקטי, מדים, איירסופט. יש לי פניות מהרבה מאוד רבש"צים, ביניהם גם רבש"ץ של כיתת כוננות בארי. יש לי דרישה לאימונים בציוד איירסופט בשביל להציע רמת מוכנות אמיתית במקומות שקרו בהם מקרים מצערים. מדובר על ציוד איירסופט שאסור באותם צווים שהולכים ומתארכים. אנחנו מבינים שיש מן הליך של חקיקה שהולך ומתארך וגם את הכלים האלה לא נציע לציבור הרחב, אבל אני חושב שיש מקום להחריג את אותן כיתות כוננות, את אותן 900 כיתות כוננות.

כיתות הכוננות של המשטרה, למיטב ידיעתי, מוחרגות.

מי שמוחרג בחוק זה גופים ביטחוניים. כיתות הכוננות הן ת.פ משטרת ישראל או צבא ההגנה לישראל, הן רשאיות לרכוש את הכלים האלה ולאמן את האנשים שלהן. אין שום בעיה לאמן את כיתות הכוננות על ידי הצבא או על ידי המשטרה, לא על ידי אנשים פרטיים.

היום הרבש"צים רוצים להחזיק בציוד אצלם ביישובים, לבצע אימונים לאותם חברי כיתות הכוננות באופן עצמאי, לא בכפוף לצבא או למשטרה. אנחנו מבינים את הצורך שלהם לקחת שטח ייעודי ביישוב ולעשות את ההפעלות שלהם בעצמם. אם צריך איזו שהיא הדרכה אפשר לשלוח גורם מקצועי, אבל אני לא רואה למה לא לאפשר להם, למה להחריג אותם מהצו.

אני מת לנסוע מעבר למהירות המותרת. אני לא יכול כי יש חוקים. אותו דבר לגבי הרבש"ץ. שמחתי לשמוע על ההחרגה שקיימת. אני אביא לידיעת כיתות הכוננות שהן יכולות לעשות את זה בשיתוף פעולה עם הצבא או המשטרה.

מפריע לי שאנחנו איפה שהוא נתפסים בפוליטיקה של קואליציה ואופוזיציה.

דווקא הנושא הזה הוא לא עניין של אופוזיציה או קואליציה.

אנחנו שומעים שכל פעם אומרים כמה האיירסופט מסוכן, שכל פעם אומרים כמה אנשים נהרגים מזה.

זה נכון.

אנחנו לא נתווכח אם זה נכון או לא נכון, רק צריך לזכור שאלה פרסומים שעושים הרבה מאוד נזק לענף הזה.

גם תאונות דרכים עושות עוול למכוניות, לאופנועים, לדו-גלגליים.

צריך להיזהר כאשר מזכירים את הענף הזה שגם ככה חנוק.

ולכן התחלתי את דבריי עם הספורט. יש לאיירסופט יתרון בזה שהוא זול ואפשר לעשות איתו אימונים, אני בעד, אבל בואו נסדר אותו. כל מי שיושב פה בשולחן רוצה להסדיר את התחום.

תמכנו ב-100%, רק תעזרו לנו.

אנחנו פה בדיוק בשביל זה. יש לנו אינטרס משותף איתכם, לא רק עם האגף לרישוי כלי ירייה. התפקיד שלנו הוא לנסות לראות איך אנחנו משלבים את האינטרסים האלה כדי שכולנו נרוויח. אנחנו ביחד נצליח.

כל הזמן מזכירים את הנושא של הסבות, אבל הסוג היחיד שהוסב והמשטרה תפסה הוא jhk, כשמאז הוא לא נכנס לארץ. כל מה שהם תופסים עכשיו זה שאריות או כלים מוברחים. אני על סף פשיטת רגל בחנות כי אין לי כלים ולוקח לי המון זמן להזמין כלים. הזמנתי ציוד כאשר הגעתי לחו"ל אבל תרמתי אותו לכוחות הביטחון. ציוד שהזמנתי היה מעוכב במכס שלושה חודשים. החרימו לי ציוד שטענתי שהוא איירסופט. כשהסברתי למכס שטריג'יקון אמיתי מגיע עם נקודה אחת ואיירסופט מגיע אם שתי נקודות, לא עזר, החרימו לי, נקנסתי ב-90,000 שקל על הציוד. כשאני רוצה היום להזמין איירסופט, אקדחים שלא ניתן להסב כי תוך 30,40 מחסניות הם נהרסים, אני לא יכול. למה אתם לא מאשרים לנו את זה עד שתחליטו להוציא מהחוק את ה-M4, את ה-AR15, את ה-M16, את המיקרו-תבור ואת התבור?

ה-AR15, ה-M4 וה-M16 אסורים בצו.

מצוין, אז את מה שמותר תאשרו לנו.

מה הבעיה לאשר להם?

למה הוא לא יכול להביא דברים אחרים שלא כתובים בצו?

אם עשו לי ביקורת לפני שבועיים ונמצא שהכל בסדר גמור אצלי, למה לא לאפשר לי? אישרו לי 100 כלים וביקשתי יותר. אני ממתין כבר שלושה חודשים לאישור. מגיעות אלי כיתות כוננות שאני לא יכול לתת להן מענה.

זאת בדיוק הנקודה שבה אנחנו מבקשים את עזרת המשרד לביטחון לאומי.

אין שום עצירת רישיונות ייבוא למי שממלא אחר כל ההנחיות, למי שעומד בנוהל ובדרישה של הייבוא. יש לא מעט יבואנים שמקבלים אישור לייבא את חלקי האיירסופט. כל מי שפועל במסגרת הנוהל וההנחיות, ואני לא רוצה להתייחס למקרה ספציפי כי אני לא יכולה להרחיב, מקבל. אני יכולה לתת לכם מספרים של בקשות שאושרו לחלקים ולכלים מאז פרוץ המלחמה. אני לא יכולה להתייחס לדבריו של שלומי, בטח לא בפורום הזה, אבל אנחנו מאפשרים את הייבוא לכל מי שעומד בדרישות ובנהלים לפי החוק.

כמה כלים שרשומים על המועדונים נתפסו?

זה משהו שהוא חסוי.

מה הסיבה?

כי כשאני אפנה לאותו יבואן, הוא יגיד: אני לא יודע, זה נגנב, זה נעלם.

עמנואל, הנתון קיים. בפניי היא תוכל לחשוף את הנתון.

אני לא חושב שמישהו פה מהיושבים היה לו עסק שבגללו הוא לא ישן בלילה, ואני לא חושב שלמישהו פה מהיושבים הארנונה דפקה בדלת. כמו ששלומי ציין, הרבה מועדונים חילקו את הציוד שלהם. אני לא יודע אם בלעדינו היה איזה שהוא מענה. אני לא יכול עם מצבי הרוח שלכם לעשות שום תכנית עסקית. הפסדנו המון כסף במשך שלוש שנים. אני מבקש ממך, כבוד היושב ראש, שכמו שאנחנו סומכים על המדינה ובחרנו בכם, כך תבחרו בנו, תאמינו בנו ותאשרו לנו את כמות הכלים אחרי שלוש שנים בהן היינו חנוקים והפסדנו המון כסף.

ועדיין מפסידים.

אדם אחד במשרד הכלכלה יכול היום להחליט על דעת עצמו. אני רוצה להוריד את הנטל מריקי כך שייקבע שאם אני חמש שנים בענף אני אוכל לקבל 100 כלים. אני לא רוצה שמישהו יחליט על הכלכלה שלי. אני רוצה בלי פחד להגיש בקשה בידיעה שיאשרו לי אותה כי אני עומד בקריטריונים הנכונים. היום זה קשה.

היחיד שעזר לי זה משרד הכלכלה.

וגם שם זה מעורפל, אפור. אנחנו לא יכולים לעשות שום תכנית עסקית. אני בהפסד של 80%.

הכלים שהזמנתי נמצאים אצלי במועדון מפורקים. מאוגוסט אני מבקש ממשרד הכלכלה לבוא ולקחת את הכלים האלה לגריסה. לפני שבועיים הם היו אצלי ואמרתי להם לקחת את הארגזים האלה. אף אחד לא הגיע לקחת, אף אחד לא הגיע לגרוס ונשארתי עם ארגזים.

לגבי כיתות הכוננות - כיתות הכוננות תחת פיקוד המשטרה מורכבות ממתנדבי משטרה ובעלי סמכויות שאוחזים בנשקים משטרתיים. כמובן שכיתות הכוננות האלו נכללות בהגדרת גוף ביטחוני בתיקון החוק.

אני יוצאת מהדיון הזה ממש בייאוש, כי האנשים הנורמטיביים לא יודעים את המצב וגם אנחנו לא יודעים מה הגאנט, לאן הולכים, מתי יהיה ה-RIA. הכי חשוב ב-RIA זה לעשות שולחן עגול איתם. עשיתם?

עשינו מספר פגישות איתם בהן העלינו את הנושאים. את הנוהל הסופי נפרסם במסגרת ה-RIA להערות הציבור.

שיקבעו עכשיו תאריך ואני אתייצב, אני אתמוך.

זה מה שיהיה.

אבל אף אחד לא פנה אלינו עד היום.

המטרה המרכזית של RIA זה השפעות רגולציה על הציבור. העוסקים בענף הם הציבור הכי רלוונטי כי העבריינים לא ישלחו הערות על איך עושים את האיירסופט ואיזה איירסופט.

יש עיקרון חוקיות המינהל כך שמשהו שלא אסור על האזרח - מותר. אם זה לא מופיע, ובדקתי איתו שוב פעם, תשחררו לאנשים את העניין הזה. אין לנו עניין לפגוע באזרחים נורמטיביים.

אדוני היושב ראש, תן לנו איזה שהוא לוח זמנים כדי שאנשים יתחילו להבין לאן הם הולכים. הם שלוש שנים נגררים עם האיירסופט הזה. צריך לקבל החלטות ולהבין כמה זמן צריך. אנחנו, חברי האופוזיציה, מתנהלים משיקולים עניינים, אנחנו לא נלך נגד עמדות גורמי המקצוע, אבל לא יכול להיות שמצד אחד הם לא מסוגלים לנהל את העסק כי יש להם אפס ודאות עסקית ומצד שני אין תקנים לשוטרים. מה אנחנו עושים עם החוק של איירסופט? לאן אנחנו הולכים? מתי זה כן יהיה? תן לנו עתיד, תן לנו משהו.

אי אפשר שהמדינה לא תדאג לאזרחים שלה, זה לא הגיוני. אף אחד מאיתנו לא היה מסוגל לחיות באי ודאות כזאת. הם מעלים בעיות בירוקרטיות שתוקעות להם את המלאי. למה לא לטפל בזה? מה זה קשור לאלף ואחד דברים אחרים? לא יכול להיות שבזמן שאנחנו מנסים להתקין תקנות או לחוקק חוקים אין שוטרים, אין תקנים ולא דואגים לעסקים. הם לא עבריינים, אנחנו לא צריכים להתבלבל, הם לא הבעיה. אם אנחנו דוחים לא יכול להיות בשנה.

זה הורג אותם סופית.

אם דוחים צריך לדאוג שיטפלו בהם, ואחרי זה אנחנו יכולים לעקוב.

אני רוצה להגיד המון תודה למשרד לביטחון לאומי ולאגף לרישוי כלי ירייה על כל העבודה שהם עושים במהלך המלחמה בכל מה שקשור לרישוי פרטי. אנחנו מכירים את המספרים, אנחנו יודעים שיש עומס מטורף. שלא יישמע חלילה שאנחנו מתלוננים. גם השר, גם האגף, גם המשרד לביטחון לאומי וגם אתה, אדוני היושב ראש, עשיתם כברת דרך, באתם לקראתנו הרבה. חשוב לנו שהדברים יתפסו תאוצה.

קיבלת הנחיה.

לא קיבלתי שום הנחיה, זה ממני חופשי.

לקחנו לתשומת ליבנו את ההערות. אנחנו נעביר גאנט עם לוחות הזמנים בהקדם האפשרי, מתי אנחנו הולכים לעמוד בכל דבר. אנחנו לא מתכוונים להשאיר את זה באוויר.

לימור, האם אפשר לקבל הבטחה שתשלחו לנו את הטיוטות כדי שנוכל להתחיל להגיב עליהן?

אני אדאג לזה. אחד הדברים המאוד חשובים שעלו כאן זה איך במקביל לזה שמייצרים צו כדי למנוע כלים מוסבים אנחנו מאפשרים למועדונים לעבוד עם מה שכן אפשר. אופיר, איפה אנחנו עומדים עם העניין הזה?

אנחנו כרגע, על פי מה שריקי ציינה, נותנים מה שאנחנו יכולים, משתדלים לא לתקוע אף מועדון, לא לפגוע בו, הכל על פי החוקים והתקנות. מצד שני, מאוד חשוב שהחוק ייכנס לתוקף בזמן. אנחנו עובדים בצמידות עם הבט"ל גם על הנוהל החדש.

צריך שתהיה להם אפשרות להתקיים בדברים שהם לא אסורים. זה ברור?

ברור. הבקשות שלהן לא נדחות, בטח לא נדחות על הסף. אנחנו מממשיכים, הזרימה ממשיכה להגיע למועדונים. אנחנו נמשיך לתת להם את האוויר שהם צריכים.

הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24) (דחיית המועד לצו דמוי כלי ירייה
והארכת תוקף צו איסור ייבוא כלי איירסופט), התשפ"ד-2024

תיקון סעיף 24 1. בחוק כלי הירייה (תיקון מס' 24), התשפ"ג-2023, בסעיף 24 –

(1) בסעיף קטן (ב), במקום "שלושה חודשים" יבוא "שנה";

(2) בסעיף קטן (ג), במקום "תשעה חודשים" יבוא "שמונה עשר חודשים".

2. תחילתו של סעיף 1(1) ביום כ"ב בחשוון התשפ"ד (6 בנובמבר 2023).

ה-RIA חייבת להיות מפורסמת כמה שיותר מהר. השיתוף עם הגורמים הרלוונטיים שחלקם יושבים פה וחלקם לא, מחויב, וזה צריך להיות מוקדם ככל האפשר. את לוח הזמנים ואת ה-RIA אני רוצה עד סוף הפגרה לראות.

אני אקיים דיון מעקב בעוד חודש וחצי לכל המאוחר כדי לראות שהעסק הזה מתקדם, כולל סיור באגף רישוי כלי ירייה. אני יודע שיש פה על מי לסמוך, אבל אני גם יודע שהכלי הטוב ביותר שאנחנו יכולים להביא לידי ביטוי כחברי כנסת זה אותם דיוני מעקב, סיורים וביקורים כדי לראות שהעסק הזה עובד. אף אחד מכם לא רוצה להגיע לפה ולשמוע אותנו מעבירים עליו ביקורת על זה שהוא לא ביצע את מה שאנחנו רוצים.

אני מבקש ממשרד הכלכלה ומהמשרד לביטחון לאומי, בעיקר מהאגף, להיות ערניים לצרכים שלהם. אנחנו חייבים להחזיק אותם בחיים, לא לתת להם ליפול. בכל המקומות שבהם אנחנו צריכים להיות קשוחים אנחנו נהיה קשוחים כי בסוף מדובר בחיי אדם, אבל בכל המקומות שאנחנו יכולים להיות פחות קשוחים ולאפשר אוויר לנשימה אנחנו צריכים לעשות את זה. אני חושב שזה אחד הדברים הכי חשובים שצריך לצאת איתם מפה. מי בעד קבלת הצעת החוק, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – 2
אושר.

הצעת החוק עברה. אני מבטיח לכם שאני אעקוב.

אנחנו לא יכולים לתמוך כרגע וגם לא יכוליםג להתנגד לזה.

בסדר גמור. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:40.