פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
14/04/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 67
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום ראשון, ו' בניסן התשפ"ד (14 באפריל 2024), שעה 13:30

סטטוס הבאת העובדים הזרים לענף הבניין - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר

משה נקש - ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

קרן גלבוע - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

לינא סאלם - עו"ד, משרד המשפטים

חגי אטקס - חוקר בכיר בחטיבת המחקר, בנק ישראל

אוריאל סיטרואן - סגן בכיר לממונה, רשות התחרות

ואאיל עבאדי - מנהל חטיבה ארצי בהסתדרות עובדי המדינה, ההסתדרות הכללית החדשה

רן כהן - חבר הנהלה בהתאחדות קבלני השיפוצים

מאיר שמש - יו"ר התאחדות קבלני הפיגומים

חן גרינברג - מנהלת פרויקטים, מינהל התכנון

מיכל ארן - מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון

אביבית אסרף - מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה והאכיפה, משרד העבודה

אביה אזולאי - אגף תכנון, רשות מקרקעי ישראל

דיקלה טקו

דניאל ג. איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


סטטוס הבאת העובדים הזרים לענף הבניין - ישיבת מעקב

שלום לכולם וצהריים טובים. אני מתכבד לפתוח דיון שלישי להיום. הישיבה תעסוק במעקב של הוועדה בנושא סטטוס הבאת עובדים זרים לענף הבניין. אני חייב להתוודות, אני מרגיש את זה היום פעם שלישית אבל אני מודה בזה פעם ראשונה – אני מתוסכל עד מאוד. עוד לא מצאתי את המילים שיוכלו לבטא את רמת התסכול שלי.

זה חצי שנה מאז פרוץ טבח שמחת תורה. גיוס פרטי, עשרות תאגידים חדשים ועדיין מעט מאוד עובדים זרים הגיעו לענף הבניין. אני מעדכן כאן את הנוכחים כי נפגשתי עם בכיר מאוד בממשל ההודי אשר אחראי ליישום ההסכם הבילטרלי בין ישראל להודו. הוא אמר שאחד החסמים להגעת עובדים הוא הצורך של כל עובד לגייס כ-700 דולר עבור כרטיס טיסה. אם נודה על האמת, עם כל הצניעות, זה איזשהו חשד שמכונן בי כבר פרק זמן.

אני שאלתי אותו אם יכול להיות שזה חסם והוא התוודה שכך. אנחנו ננסה לטפל היום בחסם הזה. הצעתי איזושהי הצעה, לאפשר לתאגידים שמעוניינים לקלוט עובדים לממן את כרטיס הטיסה בשם העובד ולנכות לו את זה מהשכר, כמובן ברצון שני הצדדים – העובד והמעסיק.

אני ארחיב על זה טיפה יותר. הסיכום מול הממשל ההודי שהעובד שמגיע אמור לשאת בעלות כרטיס טיסה על פי מדד שהם קבעו בכפוף לעלויות שגובים ב-Air India, שהיא חברת התעופה הלאומית. מכיוון שבפועל בצ'רטרים העלות היא מעט יותר גבוהה, הואילה המדינה לעשות מאטצ'ינג, השלמה בהפרש בין המחיר ש-Air India מתמחרת לבין העלות בפועל ואני הצעתי שמהדולר הראשון, התאגידים שמבקשים לקלוט את העובדים יאפשרו להם לממן את זה ולנכות את זה משכרם על שניים-שלושה תשלומים.

שנית, אם 700 דולר זה חסם בתהליך בילטרלי, אז 500 דולרים פלוס, שכל הודי משלם בתהליך הבאה פרטית וחלק מזה מגיע ככל הנראה לבעלי עניין, אולי אפילו גם פה בישראל, זו הסיבה שגם במסגרת הפרטית אין עובדים. פשוט. שאף אחד לא יספר לי סיפורים.

המסקנות שלי עמוקות יותר וכואבות יותר, אבל משיקולים כאלה ואחרים אני לא מרחיב עליהם את השיח כרגע. נושא נוסף שחשוב לי לבטא כבר בהתחלה הוא הצורך של מדינת ישראל להקים מגורי עובדים מרוכזים. זה צורך שאפיינתי אותו לפני מספר חודשים. בחנו כמה חלופות.

כמובן שמענה כזה יעזור לתאגידים לשכן את העובדים במקום מרוכז, זה יסייע לתאגידים ולקבלנים בהסעות לאתרים, לצמצם זמני המתנה מיותרים והגעת עובדים מטורטרים ועייפים, זה ירחיק את העובדים הזרים ממרכזי האוכלוסייה העירונית, זה יצמצם התערות חברתית, זה יצמצם בריחת עובדים, פיתויים ונטישות למיניהן. אני מקווה מאוד לקדם את הנושא הזה יחד עם כל הממשלה.

לטובת העניין נתחיל לצלול לעומק עם שאלות. נתחיל עם רשות האוכלוסין וההגירה.

אני מבקש לדעת כמה עובדים זרים הגיעו לארץ עד כה מפרוץ המלחמה ואני מבקש להפריד בין הגעה ראשונה פרטית להגעה ראשונה דרך הסכם בילטרלי להגעה של עובדים זרים. אנחנו מדברים רק על עובדים המועסקים דרך תאגידים ולא דרך חברות ביצוע.

אני מבקש לדעת כמה עובדים זרים יכולים כיום להגיע לישראל, כמה מהם עברו את כל המשוכות, ומחכים לעלות על מטוס כבר. אני מבקש שתפרידו גם בין הגעה פרטית לבין הגעה דרך הסכם בילטרלי.

אני מבקש לדעת כמה תאגידי כוח אדם חדשים הוקמו ואושרו על ידכם כבר, מה עוד הוקם ואם יש לכם גאנט של לוחות זמנים.

אני רוצה לדעת אם העיכוב באישור שלהם הוא בשל העובדה שעדיין לא ביצעו את ההחלטה להקצאת משאבים אנושיים.

אני מבקש לדעת כמה עובדים מועסקים כיום בידי אותם תאגידים חדשים.

מה עמדת רשות האוכלוסין לגבי מתן אפשרות לתאגידים לממן את טיסת העובדים הזרים ולנכות להם מהשכר, כפי שהצעתי, על פי איזשהן מדרגות שייקבעו.

כשתענו לי על זה, אעבור לשאר השאלות.

תודה אדוני היושב-ראש. משה נקש, ראש מינהל עובדים זרים.

מבחינת כניסות, יש לנו בימים האחרונים עוד כמה כניסות ואנחנו נעדכן את הוועדה בנתון יותר עדכני במהלך היום, אבל נכון ל-9 בחודש נכנסו 7,742 עובדים לענף הבניין. מתוכם 825 עובדים בילטרלי, 1,473 עובדים במסלול הפרטי והשאר 5,443 עובדים שחוזרים באישור מיוחד, כל מיני עובדים שסיימו פה את התקופה ואישרנו להם לחזור.

אני אגיד מה שאמרתי גם בדיונים קודמים –במקביל כמובן אנחנו מאפשרים לעובדים להאריך בכל מיני דרכים את תקופת השהייה בארץ ומאפשרים לעובדים לא חוקיים להגיש לנו פניות ואולי לאפשר להפוך אותם לחוקיים.

מבחינת התאגידים, מתוך 284 בקשות שקיבלנו בתחילת הדרך יש לנו כבר 62 תאגידים.

אני חושב שמדויק יהיה יותר שתסנן קודם כל את אלה שלא עברו.

בסדר גמור. אז נדחו 51 בקשות, נסגרו לבקשת מגיש הבקשה עוד 8 בקשות – זה 59 ביחד. אני מזכיר שלפני האירוע היו 49 תאגידים פעילים, ויש לנו עוד 62 תאגידים חדשים פעילים. זה יותר מכפול ממה שהיה קודם. יש לנו עוד 85 תאגידים שקיבלו היתר עקרוני ונמצאים בשלבים אחרונים של בדיקות משרדים, של תשלומי אגרות, ערבויות וכו', ואחרי שהם ישלימו את כל זה הם גם ייכנסו - - -

לא, סליחה, תשלומי האגרות הם פועל יוצא של הזמנת עובדים.

לא, לא. יש את אגרות הבקשה, שזה מלכתחילה לפי המכסה המבוקשת והערבויות, זה האירוע. אחר כך כמובן שהם יצטרכו לשלם בגין העובדים שנכנסו – אדוני היושב-ראש צודק.

מעבר לזה יש לנו עוד 78 תיקים שהם בכל מיני שלבים של בדיקה, גם עניינים פיננסיים וגם עניינים פליליים וכל מיני עניינים שיש לנו עם בקשות, אבל אם אני הולך רגע לשורה התחתונה יש כבר מעל 100 תאגידים שמפורסמים באתר של רשות האוכלוסין שפעילים ויכולים לעבוד.

שמתוכם 60 ומשהו הם כבר מן המניין.

62 חדשים ועוד 49 ישנים.

כמה מה-62 התחילו להכניס עובדים?

אין לי את הנתון הזה פה, אבל עשרות מהם כבר התחילו להכניס עובדים וקיבלו שיוכים לעובדים. יש ממש בהנחיית השר מלפני שבועיים ובהנחיה חדשה משבוע שעבר אנחנו א' מתעדפים את התאגידים החדשים ונותנים להם להגיע לפחות עד 200 עובדים בשיוכים, זאת אומרת אנחנו קודם כל משייכים לתאגידים החדשים כמו שאדוני היושב-ראש ציין בדיונים קודמים כדי להכניס פה תחרות אמיתית במשק ובשוק הזה של עובדים זרים בענף הבניין, וגם כדי שהם יגיעו ל-200 ויוכלו להביא במסגרת ה-30% ללא מבחנים מעשיים, אז גם בשביל לתעדף את זה השר הנחה אותנו ממש ביום רביעי או חמישי שעבר, לעשות תיקונים מיחשוביים על מנת שנוכל לשייך מעל 5,000 עובדים נוספים לאותם תאגידים חדשים, כדי שיגיעו למכסות הגבוהות.

אנחנו ממש במהלך היום הזה נסיים את כל השיוכים ונשלח הודעות למעסיקים. זה יהיה משמעותי, יהיו כמויות משמעותיות לתאגידים חדשים שלאחר שהם ישלמו, ככל והם יגיעו ל-200 הם יוכלו לעבור לנוהל של ה-30%.

אני מבקש רגע שתבהיר את זה כי יש לי תחושה שאני הבנתי יותר ממי שפחות מצוי בזה. תאגיד חדש שביצע הזמנה של 200 עובדים עדיין לא קיבל אותם עצם ההזמנה מזכה אותו להביא לממש את ה-30% בהבאה ישירה.

נכון. תודה על השאלה, אני אדייק באמת בשביל מי שהבין את זה קצת פחות מהיושב-ראש.

ההחלטה שאנחנו קיבלנו זה שברגע ששויכו לתאגיד העובדים והוא שילם בגינם את האגרות, וברגע שהוא הגיע ל-200 כאלה, גם אם הם טרם נכנסו לארץ, הוא יכול להתחיל להביא בנוהל של ה-30%, וזאת הסיבה שהשר הנחה אותנו לעשות את השיוכים המוקדמים האלה ולתת להם את האפשרות לשלם עליהם ולהגיע ל-200 כדי להביא 30% ולא מבחנים מעשיים, בהתאם לנוהל שפרסמנו להמלצת משרד השיכון.

אני מאמין שעד סוף היום, לכל המאוחר מחר, נוכל להעביר לוועדה פירוט של רשימת התאגידים עם כמות העובדים ששויכו להם, ולהבין כמה זה משמעותי התוספת של מעל 5,000 עובדים שישויכו לתאגידים.

אני מודה לך ושמח. לפני שתשיב לי ברשותך על שאר השאלות, אשמח בבקשה לדעת, אדוני, האם אתם בוחנים אפשרות להציע עובדים שמוינו והוזמנו אבל לא נמשכו בפועל על ידי תאגידים לתאגידים אחרים?

גם זה נושא שעלה לדיון. חשבנו לתת פרק זמן מספק בשביל התאגידים להזמין את העובדים ככל שלא יוזמנו. זה עדיין לא סגור, אבל זה כבר בטיפול.

אין בעיה. תן לי מועדים.

עוד לא קבענו אז אני לא רוצה להגיד כרגע. אנחנו נחשוב מהו פרק זמן סביר לאפשר לאותם תאגידים - - -

קחו בחשבון, מר נקש, שמי שלא משך עד היום הוא כבר בדפיציט.

כן, השאלה היא מתי הקצינו לו, אתה צודק.

אז אני מבקש שתקבעו מנגנון שמי שהקציתם לו לפני יותר מ-30 יום, אתם יכולים לתת לו עוד שבועיים לממש. לא מימש – ההקצאה עוברת הלאה למי שלא הזמין אותם ולא מינו בעבורו.

אמר לי יושב-ראש הרשות שיש לא מעט כאלה שמוינו בשביל תאגידים מסוימים והם לא מושכים אותם. אם הם לא מושכים אותם, מצידי אפילו להבא אני אוריד לו את המכסה. הקצבת מכסה היא לטובת מימוש ולא בשביל לשרוף אותם.

אתה צודק. בסופו של דבר המשמעות והמטרה של כולנו זה שיגיעו עובדים לארץ כי צריך פה ידיים עובדות בענף הבניין. זה עלה באחת מההתוועדויות החזותיות שהשר שלנו והמנכ"ל שלנו עשו עם התאגידים החדשים והבטחנו שנתכנס לדון בנושא ונעדכן. זה אחד הדברים שהם על הפרק. בהחלט אנחנו נקדם את הדבר הזה.

בדיון הקודם מסרתם לי שכ-20,000 מוינו בהודו, כ-10,000 מתוכם B2B, כ-10,000 מתוכם G2G, כ-5,000 מתוכם זמינים כבר לעלות. זאת אומרת שבהבאה בהסכמים בילטרליים כל מה שנשאר עם 5,000 או 3,600 זה רק כרטיס טיסה ולהציע אותם לתאגידים. פה זה כבר G2G.

אני אשמח לדעת מה עמדתכם לעניין הפורמט שאני הצעתי, שמעסיק יוכל לממן בשלב הראשון את הכרטיס ואז לנכות משכר העובד את עלות הטיסה.

אתייחס לשני הדברים שאמרת. לעניין הראשון יש כמה אלפי עובדים שבאמת מוכנים כבר להגעה לישראל, אחד העיכובים היה נושא כרטיסי הטיסה והטיסות לישראל. ביקשנו ותיאמנו ביחד עם ההודים לוחות זמנים לטיסות, הם העבירו לנו בערך 1,500 עובדים שיגיעו לפה - - -

לא, זה לא מעניין.

רגע, אני אשלים את זה.

לא, כשאתה אומר לי 1,500 זה כאילו - - -

אני אסיים את המשפט. 1,500 זה מה שאמרו בטיסות סדירות והוחלט שזה לא מספיק וצריך להביא פה צ'רטרים שהם - - -

כל ה-1,500 כבר משויכים?

כן. הכמויות צריכות להיות הרבה יותר משמעותיות ולכן משרד ראש הממשלה ומשרד השיכון תכתבו את כל הנושא הזה ב-15 מיליון שקלים – 8 מיליון שקלים תוספת רק משבוע שעבר בישיבה שהייתה אצל ראש הממשלה – 15 מיליון שקלים אמורים להיות לנושא תיאום טיסות והבאת צ'רטרים, כאשר הרעיון והצפי הוא להגיע לסביבות ה-20,000 עובדים שיגיעו לפה תוך חודשיים-שלושה. זה ריכוז המאמץ שאנחנו מבצעים.

כן, אבל התקציב הזה מיועד למאטצ'ינג.

התקציב הזה מיועד לטיסות.

למאטצ'ינג לטיסות, לא לטיסות. להשלמת הפערים בין עלות כרטיס טיסה דרך Air India אל מול עלות הטיסה בפועל, לא?

כן. אני אסביר את הסוגיה. ההודים אמרו לנו שטיסות סדירות זה בסביבות 650 דולר וטיסות צ'רטר זה בסביבות 950 דולר והם לא מוכנים שעובדים ישלמו סכומים שונים אלה מאלה. המדינה לקחה על עצמה לממן את הפער הזה וזה בדיוק מה שאתה אומר, זה נכון, אבל, ואני עובר פה לשאלה שלך, נבחנו כל האפשרויות, אולי אפילו לשלם את כל הסכום ולקבל בחזרה ואולי גם שהתאגידים ישלמו ויגבו מהם, אז גם הנושא הזה נידון אצלנו בימים האלה. אני מקווה שיהיו לנו חדשות בעניין הזה גם.

תוך כמה זמן אתה חושב שאתם תפרסמו החלטה?

אני אסיים פה את הדיון, אחזור למשרד, נראה מה אנחנו עושים עם הדבר הזה ונעדכן.

סומך עליך. כן, איך קוראים לך אדוני?

קוראים לי חגי אטקס מבנק ישראל. שמעתי הבוקר מנציג של Air India שהם מקפיאים החל מהיום את הטיסות לישראל בגלל האירועים אתמול. אני מציע לבדוק את הזמינות של קווי התעופה השונים.

התחשיב הוא לא - - -

אני לא מדבר על תחשיב, אני מדבר על - - - Air India.

לא, אבל הנוסחה היא תוצאה של תחשיב. בהנחה ש-Air India מטיסה, מה העלות וכמה העלות בפועל, את ההפרש המדינה מסכימה לספוג.

אני מבין, אדוני, פשוט התייחסתם לאפשרות להביא עובדים באמצעות Air India והעובדים האלה לא יכולים להגיע באמצעות Air India כי כנראה היא הקפיאה את הטיסות לישראל ספציפית.

קיבלנו הודעה ביום שישי מההודים שכרגע יש אזהרת מסע לישראל והם הקפיאו את הטיסות. אגב היום בבוקר נחתה טיסה ראשונה מסרי לנקה עם 124 עובדים. אנחנו יורים בכל הכיוונים ומנסים - - -

איזו חברה הטיסה אותם?

אני יכול לבדוק אבל לא יודע.

טיסה סדירה?

כן.

יש לנו פה נציגות של התאחדות התאגידים? בזום?

מר נקש, כמה תאגידים חייבים כסף בגין האגרות על החודשים הראשונים של המלחמה?

אין לי את הנתון הזה פה. אני יודע שיש בקשות של מספר תאגידים לדחות את התשלומים או לבטל את התשלומים. אני לא יודע להגיד לך את המספר המדויק אבל יש לנו כאלה פניות והנושא הזה נידון בינינו לבין משרד האוצר. אולי משרד האוצר יודע להתייחס לזה יותר טוב ממני.

אז אני מבקש שתכינו לי את רשימת התאגידים שלא שילמו, כמה הם חייבים והאם הם לא מזמינים ולא מממשים את המכסה שלהם כי הם מתנים את המימוש בביטול החוב שלהם.

יש לי הערה בעניין. עו"ד ואאיל עבאדי, איגוד עובדי הבניין, הסתדרות העובדים החדשה. בעניין הניכוי הזה שיוטל על העובד, חייבים להיות במסגרת הגבלות של חוק הגנת השכר, שהניכוי החודשי לא יעלה על הסכום הקבוע בחוק הגנת השכר, שהעובד - - -

25%?

כן. שהעובד ידע מראש כמה ינוכה לו ויחתום מראש לפני שיקנה את הכרטיס.

ברור. הוא לא קונה את הכרטיס אבל - - -

לפני שיקנו לו את הכרטיס.

במנגנון שאני הצעתי, שההצעה הזאת יכולה לבוא לידי ביטוי אך ורק אם נמצא התאגיד שמסכים והעובד שמעוניין שהוא חותם על זה בחוזה ההעסקה שלו בארץ מוצאו שהעלות שתנוכה לו כל חודש לא תעלה על 25% מגובה שכרו. אגב אם אנחנו לוקחים עובד ממוצע ירוויח כ-1,500 דולר לחודש - - -

אני חושב שזה יותר. נראה לי 5,800.

אם אנחנו לוקחים 1,500 דולר, 25% זה 330 דולר - - -

רק צריך לקחת בחשבון שיש עוד ניכויים שמנכים משכר העובד. השתתפות בביטוח רפואי ומגורים וכל הדברים האלה.

אם אדוני צריך שלושה תשלומים אז אולי שיהיו חמישה תשלומים.

קרן גלבוע מרשות האוכלוסין. אני רוצה להתייחס לזה. זה קצת בעייתי לפרוס את זה לתשלומים כי העובד יכול לעבור כל פעם לתאגיד אחר.

נכון. לכן אני מבקש - - -

אולי קבילה, איזה משהו שאנחנו לא רוצים שיהיה - - - לכן אנחנו לא רוצים להגיד כרגע תשובה, רוצים להתייעץ עם משרד העבודה, חוק להגנת השכר, עניין של קבלת ביטחונות מהעובד - - -

אז ככה, ראשית עובד שמבקש לעבור תוך כדי התקופה שבה הוא צריך לשלם, יכול כמובן לפרוע את חובו, שהיה אמור להיות חוב עלות עוד לפני שהוא מגיע לארץ, נכון?

אבל זה אדוני - - -

אני חושב שהמנגנון שאני מציע, ואני פונה גם לעו"ד סאלם, בא לשחרר את העובד מכבליהם של גורמים בעייתיים בארץ מוצאו, שכן הוא לא נדרש להם. יש מי שמסייע לו ברכישת הכרטיס. תארי לעצמך שאין לו איך להגיע והוא ילך להלוות את זה בחוץ, בארץ מוצאו. הוא יהיה כבול איתם בהיקפים הרבה יותר גדולים. פה אני מציע שמעסיק ישלם. אם אנחנו מחלקים את זה לרמה של 250-300 דולר בחודש, אני חושב שכן.

טוב, כמה דברים. דבר ראשון, כפי שאמר משה נקש, אני לא חושבת שהסוגיה הזאת בכלל רלוונטית כי המדינה מצאה פתרון לסוגיה.

המדינה מצאה פתרון לסוגיית ההשלמה ולא לרכישה מהסנט הראשון.

עדיין. אני מסכימה לחלוטין עם קרן בנוגע לחקיקה הרלוונטית, גם בנוגע לחוק הגנת השכר שבא ואומר – ככל שיש חוב בין מעסיק לעובד אז צריך להיות בכתב ובהסכמה של הצדדים וזה צריך להיות נקי מכל לחץ ולא במתווה שנקבע על ידי המדינה. אחרת, זו פעולה בתוקף דחיקתי שמחייבת חקיקה.

כמו כן, הניכויים כל כולם לא יכולים לעלות על רבע מהשכר, אם ככל ואנחנו עושים את זה - - -

לא יכולים להעלות מאיזה אחוז?

משכר המינימום. זה כולל כל הניכויים, לרבות מגורי עובדים, לרבות ביטוח רפואי - - -

כמה היום הניכויים עומדים?

עדיין, כבודו, יש חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד בעת קבלתו לעבודה. לא יכולים - - -

זה לא ביטחונות.

אבל לא יכולים להתנות כניסתו של עובד לחוזה עבודה בתשלום כלשהו.

זה לא תשלום, זה החזר הוצאה.

אנחנו עדיין מדברים כאן על מתווה, שעל פניו, המדינה תקבע אותו וזה מסוג הדברים שצריכים להיות מעוגנים בחקיקה.

אני ממש מתנצל, עוה"ד סאלם, תפסיקו לסרבל - - -

ככל שהצדדים הגיעו מרצון תם לב - - -

אני שואל אותך רגע שאלה. לא עובד זר.

אבל זה החוק.

אני מבין, חברים. אני דיברתי על הגנות במסגרת החוק, לא עובד זר. עובד במפעל מתכת שרוצה להשיא את בתו, אין לו כסף, מגיע הבוס שלו ואומר לו "למה אתה מוטרד"? אומר "אני צריך כסף להשיא את בתי". יש לי שתי אפשרויות – ללכת להלוות את זה בשוק האפור או לחפש איך לארגן את הכסף. אומר הבוס "בוא נלך לבעל הבית. אתה עובד טוב. כמה אתה צריך? 10,000 שקלים? יביא לך הבוס וכל חודש תחזיר 1,000 שקלים".

יכול להיות שאחרי חצי שנה עובד רוצה לעזוב את העבודה, יפרע את החוב שלו. זה לא שהוא עכשיו כבול איתו. "עזרתי לך בלי ריבית, בלי הצמדה, בלי רווח".

סעיף 25(א)(6) להגנת השכר - - -

אבל אני מראש אמרתי שזה בהסכמת וברצון שני הצדדים.

זה צריך שיח - - -

אני מראש אמרתי כתנאי ראשון בסיסי שזה בהסכמת וברצון הצדדים. אם בא עובד ואומר "אין לי להגיע, אני מבקש שהמעסיק ישלם לי וינכה משכרי" ובא מעסיק ואומר "אין לי עובד, אני מסכים לממן את כרטיס הטיסה כמקדמה ואני אנכה לו את זה חודש בחודשו נפרוס את זה לכמה תשלומים". איפה זה בדיוק לא בסדר?

יש פה כמה אלמנטים. דבר ראשון חוק הגנת השכר סעיף 25(א)(6) בא ומדבר על חוב בין מעסיק לעובד. הניכויים יכולים להיות עד רבע מהשכר.

יופי, לא עובר את הרבע מהשכר.

דבר שני צריכים את הרצון החופשי - - -

סימנו וי על שניהם.

- - - כאשר מדובר בהסכמה שהיא מחוץ לכותלי המדינה ויש לזה חשיבות, כי אנחנו מדברים כאן על התחייבות המדינה למנוע ניצול בעובדים באופן כללי.

עורכת הדין סאלם, שני הסעיפים שדקלמת אותם ואת ישנה עליהם בלילה ואת יודעת אותם קדימה והפוך, סימנתי עליהם וי ירוק גדול. מה עוד? אל תגידו לי שיש בעיה עם מה שכבר נתתי מענה. תגידו שיש בעיה על מה שלא נתתי מענה.

דיברת כרגע על שני אירועים ואת צודקת לגבי שניהם. סימנו עליהם וי. מה עוד? תתאמצו למצוא עוד, כי אין סיכוי שאתם תעבירו את זה ככה בלי קשיים.

ניסיתי להסביר.

כן, תענו לי בבקשה.

יכול להיות מצב שאם אנחנו מתייחסים לזה כחוב ופורסים אותו לכמה תשלומים, ונניח אחרי החוב - - -

לא כחוב, כמקדמה. לשון החוק מדברת על מקדמה.

כמקדמה. אחרי חודש העובד לא רוצה להמשיך לעבוד אצל אותה חברה והוא רוצה לעבור לחברה אחרת.

החברה האחרת תצטרך לקחת אותו עם הנדוניה שלו.

ואם היא לא רוצה? המשמעות היא שהוא נשאר כבול לאותו - - -

לא. המשמעות של מה שאתם אומרים שעל הנייר יש עובדים. בפועל אין עובדים. יש עובדים שרוצים להגיע והם לא מגיעים כי אין להם איך לעלות על המטוס. אין להם כסף לכרטיס טיסה. אתם רוצים לעזור לנו להילחם בסחר בבני אדם, אבל אתם דה-פקטו מעודדים שליחת אותו הודי מסכן ללכת לאיזשהו חלפן ולמכור את נשמתו לשטן. הוא רוצה להגיע, אין לו כסף להגיע. אנחנו אומרים לו "בוא, המעסיק ישלם לך אם אתה מעוניין. הוא ישלם כמקדמה ואתה תחזיר לו את זה ממה שאתה עובד ללא ריבית והצמדה, בלי עולם פשע". למה אתם נגד גם זה? תענו לי.

מי אמר שזה המכשול בהבאת עובדים?

אני יודע את זה. קודם כל אני חושד בזה הרבה זמן.

אז אולי נשמע מרשות האוכלוסין - - -

ברשותך, רק להשלים את המשפט – אני חושד בזה המון זמן ויצא שאותו גורם ממשל מאוד בכיר מהודו התוודה בפניי שזה חסם מאוד משמעותי, שכן העובד צריך לגייס את הכסף שאין לו. יכול להיות שאם היה לו בזמין 600 דולר הוא לא היה עוזב את הכפר שלו, הוא היה מחבר מים שיגיעו לו לבית. זה הרבה כסף.

אם זה לא החסם, אז הפתרון שלי לא ייתן מענה בהגעה שלהם. בואו תסבירו לי. בן אדם לא חייב להגיע לפה, הוא מגיע לפה מרצונו החופשי. אומרים לו "תקשיב, אתה עברת את המבחנים, הוצאת את ההיתרים והבדיקות שיש להם גם תוקף אז אולי תצטרך להוציא אותם עוד פעם ויעלה לך כפל כפליים. יש לך שלוש אפשרויות – או ללכת להלוות בשוק האפור בארץ מוצאך, או ללכת לאסוף שקל לשקל ועוד 10 שנים כשתהיה זקן ועייף תוכל לבוא לעבוד פה, או שהמעסיק ייתן לך כמקדמה את עלות ההוצאה בהגעה שלך וינכה את זה משכרך בכמה חודשים".

אני שואל אתכם שאלה. תעצמו עיניים, אתם לא פקידות משפטית בכירה כל כך במדינת ישראל. אלא תושבי איזשהו כפר נידח במקום מסוים בעולם ויש לנו את שלוש האפשרויות האלה. באיזו תבחרו?

זה מצריך בדיקה משפטית ומחשבה, אדוני.

אז משפטית עניתם לי מה הבעיה ואני השבתי עליה. אמרתם 'רק אם זה ברצון הצדדים'. אמרתי 'כן, בוודאי'. אמרתם 'רק אם לא יעלה 25%', אמרתי 'כן, בוודאי'. כל זה זו בדיקה משפטית.

ואין תחליף לזה?

אני חיכיתי לזה. תן לי את התחליף. תנו לי. אתם חכמים ונבונים ומלומדים. תנו לי תחליף הבאה שלם, תחליף מימון. תנו לי. אין תחליף? אז תענו לי מה אתם מעדיפים באחת משלוש האפשרויות האלה, אלא אם כן יש לכם עוד חלופה.

- - - שיח בינינו לבין משרד המשפטים או רשות האוכלוסין וההגירה, אדוני, כארגון עובדים. אפילו אם זה יהיה במהלך השבוע הזה. אין לנו בעיה. אדוני, הנושא עלה רק היום. אני אישית הופתעתי מהנושא הזה ולא חשבתי שזה היה החסם ולא התכוננו לזה וערכנו תשובה מסודרת. שיח נעשה מול משרד המשפטים או רשות האוכלוסין וההגירה או משרד העבודה.

אני קיבלתי חוות דעת ממשרד העבודה. טוב. לצערי גם כן אי אפשר להתקדם. אתם כל כך צודקים.

אנחנו לא רוצים להטעות, אדוני.

בטח. תמשיכו להיות צודקים ולייבש את הענף. עוד ענף במדינה שנמק.

טוב, כן, בבקשה?

אדוני, אם אפשר לשים את הדברים קצת בפרספקטיבה, אפשר להסתכל, למדינת ישראל יש היסטוריה של עבודה עם עובדים זרים. למעשה לפני 23 שנה היינו במצב דומה, פרצה האינתיפאדה השנייה, כ-60,000 עובדים פלסטינים הפסיקו לעבוד בענף. בהתחלה ממש ברביע הראשון של האינתיפאדה השנייה 40,000 הפסיקו לעבוד ולקח כחמישה רביעים עד שהביאו 25,000 עובדים זרים לענף הבנייה.

זאת אומרת זה תהליך שהוא ארוך. גם אז לקח הרבה זמן ואז לא היו כל השיקולים המשפטיים שקשורים לסחר בבני אדם ונהלים כאלה שלמעשה יושמו רק אחרי 2002, כאשר המדיניות של הממשלה הייתה להוציא את העובדים הזרים מישראל.

דבר שני, אנחנו פרסמנו מחקר קצר בנושא הזה בדוח בנק ישראל והמלצנו לבחון את התמהיל של העובדים לגבי היתרונות והחסרונות שלהם. אדוני התייחס לחלק מהמאפיינים של העובדים הזרים שצריך לספק להם מגורים, שירותי בריאות, שירותים נוספים, שירותי שיטור, וכדי לתת רציפות ולמצות את היתרונות השונים של עובדים שונים, צריך לבדוק את האפשרות להכניס עובדים פלסטינים כי הם כן זמינים כאן בלוח זמנים קצר, ככל שזה מאושר על ידי גורמי הביטחון הרלוונטיים. כמובן שאנחנו לא גורם שממליץ בנושא הביטחון.

לכן אנחנו רואים בחיוב את המאמצים להביא את העובדים הזרים, במיוחד לענף הבנייה ולענף החקלאות. צריך להביא בחשבון את משך הזמן שזה לוקח להביא את העובדים וגם אחר כך שרוצים להוציא אותם זה לא תמיד קל להוציא אותם במשך כ-15 שנה משטרת ההגירה ורשות ההגירה ניסו להוציא את זה.

לכן אנחנו ממליצים להסתכל על כל האפשרויות ולא רק על העובדים הזרים, למרות שהמאמצים האלה להביא את העובדים הזרים הם בהחלט חשובים. תודה.

הבנתי. עמדת בנק ישראל שהיא בין היתר תולדה של עבודת מחקר שביצעתם היא כזאת שנכון יהיה יותר להכניס עובדים פלסטינים.

שיהיה תמהיל.

שיהיה תמהיל. עדיין, אדוני מתייחס לחלק ממקבלי ההחלטות. בתוך שדרת מקבלי החלטות ישנה ממשלת ישראל והמנדט הוא שלה. את התייחסותי לעניין העברתי, דיווחתי גם לוועדה שהעברתי את זה לראש הממשלה בפגישה שקיימתי איתו, נייר עמדה שלי בנושא הועבר אליו גם כן. כרגע אנחנו עוסקים בעובדים הזרים שהוחלט להביא אותם ובמניעות, שבעטיין בפועל, חרף כל התהליכים, הם לא כאן.

אם עובד כבר התמיין והמדינה שילמה כסף על גיוסו והוא לא מגיע לארץ רק כי חסר גרוש ללירה אז זה אירוע בעייתי, מתסכל, כואב, ועליו אנחנו מדברים כרגע.

מר נקש, כידוע מינימום שעות העסקת עובד זר עומדת על 236 שעות בענף הבניין, כמות שעות בלתי סבירה בעליל, בטח למי שהוא לא חברה מבצעת גדולה, שכן כידוע לפחות ברוב רובם של תת-הענפים בבניין, העבודה היא בקשר ישיר לשעות הזריחה והשקיעה. הגענו למסקנה שמורידים את המינימום ל-200 שבעיניי זה גם עדיין כמות גדולה מדי, אבל גם 200. אני מבקש לדעת מהו צפי לבחינת הורדת המינימום לשעות העבודה ל-200.

כפי שאדוני יודע, בהחלטת הממשלה 1383 עבר הנושא הזה שנבחן את הסוגיה של הורדה מ-236 ל-200 שעות. אנחנו מקיימים על זה דיון אבל חשוב להבין שיש פה כמה משמעויות. א' זה חל רק לגבי חוזי העסקה חדשים שיגיעו. ב' ממה שאנחנו קיבלנו בינתיים חלק מהתאגידים פחות רוצים את זה מכיוון שצריך יותר עובדים ויותר שעות - - -

לא, לא. התאגיד פחות רוצה את זה כי הוא מקבל פר שעה. אתה צריך לבדוק עם צרכן הקצה, שהוא הקבלן.

אתה צודק שיש כאלה, במיוחד קבלני השיפוצים, שאולי היו שמחים להיעזר בעובדים כאלה.

מעבר לקבלני השיפוצים, קבלן בניין, קבלן שלד.

יש טענות לכאן ולכאן. שאלת עד מתי נדון בזה, אז אמרתי וגם כתבתי את זה לוועדה בשבוע שעבר – הנושא הזה נמצא אצלנו בבחינה לאור החלטות הממשלה, אבל צריך לקחת בחשבון א' שזה יחול רק על חוזים חדשים של עובדים חדשים שיגיעו - - -

לצערנו.

- - - וב' רק לשלושה חודשים, זה מה שנקבע בסעיף 4 בהחלטת הממשלה.

למה רק לשלושה חודשים?

זה מה שנקבע.

זאת אומרת שחותמים עם אדם חוזה העסקה בארץ מוצאו, אומרים לו "מאז שאתה מגיע שלושה חודשים זה 200 מינימום" - - -

זה מה שכתוב.

מי גיבש את נוסח הצעת המחליטים?

האוצר. אולי האוצר יכולים להתייחס.

יש לנו פה נציגות של האוצר?

מאיר שמש, התאחדות קבלני הפיגומים. אנחנו לצערי גם עדיין לא מוכרים כדי לקבל הקצאה של עובדים זרים, אבל בכל זאת מצליחים להשיג עובדים, ו-236 זה אומר ש-11 שעות ביום לעבוד ואנחנו היינו רגילים 8-9 שעות ביום, שזו עבודה מתישה בפיגומים ואין את הצורך. זה סתם לזרוק עוד כסף והעלות יוצאת, אפילו אם אתה מעסיק אותו, מגורים והכול עליך – זה יוצא 65 שקלים לשעה, שיוצא 15,000 שקלים שצריך לשלם לו כולל מגורים והסעה וכל מה שמעבר. וזה מאוד יקר.

אם אפשר להוריד את השעות זה ממש יעזור. זה 15%. מ-15,000 זה יוצא 2,500 שקלים בערך.

שלום אדוני, שלום לחבריי. אנחנו גם חושבים שה-200 שעות קצת גבוה לנו.

אתה עוד לא ב-200.

אנחנו יודעים. שמחתי לשמוע ממר משה נקש שהגיעו כבר 7,700 לענף הבניין, אבל מעניין כמה מתוכם הוקצו, מתוך המשרדים, לענף השיפוצים.

אין הקצאה נפרדת - - -

אנחנו יודעים שאין לנו, פשוט - - - זו הסיבה שאני עדיין יכול להמשיך לבוא אליכם לוועדות. אנחנו מודים על המאמצים, אנחנו רואים את המאמצים, אבל צריך להתחיל קצת תשובות. היינו רוצים שגם כששומעים את עמדת בנק ישראל ואת עמדת הנגיד משבוע שעבר כן צריך להיות פה איזשהו תמהיל שייתן לנו לפחות להתחיל להזיז את עצמנו קצת.

היו לי 14 עובדים פלסטינים לפני המלחמה. אל תתנו לי 14, תחזירו אותי אחורה. תנו לי שלושה עובדים, לא צוות גם. צוות זה ארבעה תנו לי שלושה עובדים, אני אוכל לקום בבוקר, אני אוכל לפרנס את הבית, אני אוכל להתחיל להזיז פה דברים. עליהם אני אוכל להתחיל לבנות גם עובדים ישראלים שייכנסו למערכת, גם אוכל לחכות להודים, סרי לנקים או כל דבר אחר. אנחנו עדיין לא בלופ, לא במסגרת.

אחד מהמשרדים רוצה להתייחס מה הסיבה שעדיין שני תתי הענפים האלה לא מקבלים הקצאה? הגברת מיכל ארן נמצאת איתנו בזום, מנהלת אגף בכיר במשרד השיכון. שלום גברתי.

שלום לכולם. מתנצלת שלא יכולתי להגיע פיזית.

הכול בסדר, מובן.

לעניין ענף השיפוצים, הייתה איזושהי הצעה שמסתכלת על המודל שלהם באופן אחר לחלוטין וההצעה הזאת צריכה להיות עיקר השיח שאנחנו בוחנים היום. אני יודעת שהתחלנו עם רשות האוכלוסין לבחון את הנושא הזה וזה יכול להכניס את נושא הלשכות הפרטיות אולי לענפים האלה, שבאמת מאוד התקשו להתחרות בתוך המודל של תאגידי הבניין.

אני מבינה שהדבר הזה מתחיל להתקדם. אנחנו כמשרד נתמוך בכזה מהלך. אנחנו חושבים שזה משהו שכן יכול מאוד לסייע ואז גם שאלת השעות וצורת העבודה, גם דמי התיווך בלשכות פרטיות הם אחרים. אנחנו חושבים שזה ייתן איזשהו מענה יחסית יותר משמעותי - - -

הסעיף של ה-200 שעות אמנם משהו שמאוד רצינו אותו אבל לא אנחנו קבענו את הקריטריון של ה-200. עד כה לא הייתה איזושהי התערבות ממשלתית בנושא הקצאה כדי לתעדף קבלנים קטנים יותר, אני חושבת שאם אנחנו לא מכניסים את עולם הלשכות הפרטיות אז כן צריך להתייחס גם לשאלת ההקצאה בתוך התאגידים וזה כן שיח שיש לנו ואנחנו ניהלנו אותו אגב שבוע שעבר יחד עם שר הפנים כמו שצוין קודם.

אני רק רוצה לחדד כמה נקודות. לגבי התאגידים שהגישו בקשות על עובדים והזמינו אבל לא קידמו בפועל - - -

אם תוכלי בבקשה גברתי קודם כל להרחיב על עניין המודל המוצע?

הייתה בקשה לעבור למודל של לשכות פרטיות. אני יודעת להגיד על הבדל אחד מאוד מהותי, שנראה לי מאוד משמעותי בין הגורמים וזו העובדה, שאפשר לקבוע בלשכות פרטיות את העלות המקסימלית שניתן לקבל מהתיווך. הדבר הזה יכול להיות משמעותי כשמדובר בקבלנים קטנים או בקבלני שיפוצים.

הייתה גם בקשה של התאחדות קבלני השיפוצים להפוך את עצמם ללשכה פרטית. אני יודעת שעל הדבר הזה נעשים דיונים מגוונים היום. אני עוד לא יודעת מספיק בשביל להגיד, זאת אומרת בסוף זו מדיניות שהיא לא יושבת במשרד השיכון.

נכון לקדם את זה, כדי לתת מענה לסוגיית העובדים הזרים, דווקא לסוגי הקבלנים האלה, וזה מעבר לפעולות נוספות, שאנחנו רוצים לעשות וצריכים לעשות בשביל קבלני שיפוצים כדי לתת להם מענה. אבל שיפוצים זה באמת אירוע קצת יותר ייחודי מאשר קבלנים קטנים של בניין כמו ג/1 וכדומה, כי קבלני שיפוצים אנחנו צריכים לעזור להם גם בעוד אפיקים בעיניי בצורה מאוד משמעותית שזה כל המשאבים שהולכים להיות מושקעים לטובת העסקה מקומית צריכים פחות או יותר לדעתי להיות בדגש ובהסתכלות על הענף הספציפי הזה של שיפוצים.

מקווה שזה ענה על השאלה. אם רוצים התייחסות לסוגיות נוספות שעלו פה על הפרק, הנושא של תאגידים שהזמינו עובדים וכרגע לא מקדמים את ההגעה שלהם הוא נושא שבאמת הצפנו בפני שר הפנים בשבוע שעבר. אמור להיות איזשהו עדכון של הנוהל שצפוי לצאת. הרשות עובדת על העדכון של הנוהל.

עד עכשיו מה שראינו זה שתאגידים מסוימים פונים אלינו ומוותרים על העובדים שלהם לטובת תאגיד אחר ואנחנו קצת חוששים מהסיטואציה הזאת. מה שהיינו רוצים לייצר זה מצב שבו אם תאגיד אומר "אני מחליט לוותר על העובדים שלי" העובדים האלה נכנסים לאיזשהו פול וכל הקודם זוכה משאר - - -

ואם הוא לא אומר, אז מה, זה בני ערובה? למה לא לקצוב לו את זה?

לא, לא. חייב לקצוב. מה שקורה עכשיו, הרבה פעמים הם באים אלינו ואומרים "קחו את העובדים מאיתנו ותנו אותם לתאגיד איקס". זה לא יהיה המנגנון, זאת אומרת קוצבים ומי שלא מקדם או לא מתקדם עם האירוע הזה, זה נכנס לאיזשהו מאגר שכל שאר התאגידים יכולים לפנות אליו באופן שוויוני.

אני קיבלתי מידע שעובדים שמוינו בהצלחה במעט הזמן שכן היו מיונים שעבדו באוזבקיסטן לא נמשכים, בדומה להודים. את מכירה את המציאות הזאת?

יש עובדים שנמשכו. אני חושבת שיש כ-70 ומשהו עובדים, אם אני לא טועה, שהם לא היו במאגרים רשומים קודם לכן. זאת אומרת לא הוזמנו, אך כן מוינו, ונראה לי שהאתגר שאתה מדבר עליו הוא בעיקר שם.

לא, לא. אני אומר כאלה שמוינו בעקבות הזמנה אבל ההזמנה לא ממומשת.

בוודאי. לא רק מאוזבקיסטן אנחנו רואים את זה, אנחנו רואים את זה בעוד מדינות. אנחנו רואים את זה גם בהודו וגם בסרי לנקה.

ומה אתם עושים עם זה באופן אופרטיבי כדי למצות את כוח האדם הזה?

אופרטיבית הפנייה הייתה לשר הפנים כדי שיאפשר לנו באמצעות הנוהל שלו, לקצוב את אותם תאגידים לפרק זמן סופי שעד אז הם יכולים להתחיל להתקדם, ואם הם לא, זה יעבור הלאה.

התייחסות, מר נקש.

אנחנו צריכים לבחון את זה, אנחנו צריכים לבדוק - - -

כמה זמן?

זה לא אמור לקחת הרבה זמן.

אין בעיה. כמה זמן?

שבוע-שבועיים נקבל את כל הנתונים לעניין הזה, נבין מה התופעה פה, בילטרלי, פרטי, תוך כמה זמן הם קיבלו ולא מממשים, ואחרי זה אנחנו נוכל לעדכן את הנוהל בהתאם - - -

עבר כבר המון זמן. אם אתם עוד שבועיים צריכים רק בשביל ללמוד את זה ואחרי זה להתגבש בהחלטה - - -

זו סוגיה שלא עלתה על הפרק עד לשבוע שעבר אז אנחנו צריכים לבחון אותה.

אנחנו נכנסים לחודש שביעי. אנחנו בלי מענה.

היא התייחסה לגביכם לעניין לשכה פרטית, אבל זה עדיין משהו שנבחן ועדיין ברמת בחינה. השאלה היא איך מקבלים החלטה שבדומה לכל עסק שהעסיק פלסטינים יוכל לקלוט עובדים זרים, חלף פלסטינים בתוכם גם התאחדות השיפוצים והפיגומים.

אתה מכיר את הדיון הארוך שלנו, היושב-ראש. זה כרגע אירוע מסוג אחר.

כי הם עדיין לא מוגדרים כקבלן רשום.

נכון.

ומה עושים בשביל להכניס אותם כקבלן רשום?

אני לא משוכנעת שלפי חוות דעת משפטית הם יוגדרו כקבלן רשום. המענה שצריך למצוא להם צריך להימצא בידי משרד העבודה. אמרנו את זה כבר מספר פעמים בוועדות שונות, און רקורד, אוף רקורד, אבל זה דיון שבו אנחנו לא רוצים לשנות את החוק והחקיקה של רשם הקבלנים כדי לתת מענה לכוח עבודה.

אנחנו חושבים שרשם הקבלנים הוא חוק שמטרתו הגדלה של תחרותיות ולמטרתו שמירה על היבטי בטיחות ומטרתו הרבה מאוד אלמנטים. נושא כוח העובדים צריך לתת לו, הוא צריך לקבל מענה איש הפיגומים, אני לא אומרת שלא, אבל זה לא באמצעות תיקון חוק שהוא לא בהכרח עכשיו הליבה של האירוע - - - מענה.

עזבי רגע את נושא החקיקה, אני אשאל אותך שאלה. בשביל לבנות בית צריך עובד וצריך מלט. מגיע קבלן ואומר שהוא צריך עובד כי זה היה הצורך שלו. קיבל עובד. לפני שהוא מגיע, מסתבר ש"חובב ציון" ארדואן החליט שהוא לא שולח מלט לישראל. מה יגיד הקבלן – אני ביקשתי עובד כשזה מה שהיה חסר לי, היום בלי מלט אין לי מה לעשות עם העובד.

זה הדין גם בפיגומים. קבלן שאין לו מי שיבנה לו פיגום כדי שהוא יוכל לעמוד עליו ולעבוד עליו, כל הקונסטרוקציה לא מסייעת לו. השאלה היא איך אנחנו נותנים לזה מענה אחת ולתמיד, שהם יוגדרו בהגדרה כלשהי שתזכה אותם במכסה מסוימת, חלף פלסטינים.

אני בעד לתת להם את המענה הזה, אבל יש לענף הבניין הרבה מאוד נותני שירותים נלווים שהם אין קבלנים, הם אחראיים, כמו שאמרת באמת אדוני, על מפעלי בטון, במפעלי בטון גם יש מחסור מאוד גדול בכוח עבודה בימים אלה, ובטון מוצר מקומי בהווייתו, וחוץ מהדבר הזה יש עוד נהגי משאיות שהם במחסור, יש נהגי - - - שהם במחסור, יש מעטפת שלמה סביב הענף שהוא - - -

ומה אתם עושים עם זה כמשרד השיכון?

אנחנו כמשרד השיכון א' מדברים עם השותפים לאורך כל הדרך ומצפים לראות גם מהם איזושהי פעילות בתוך הזירה הזאת, אז לנושא מפעלי הבטון על אף שלצורך העניין אנחנו לא הרגולטור לעולם הבטון יש לנו עבודה ענקית שאנחנו עושים על נושא של זמינות הבטון. מחפשים פתרונות משותפים יחד עם השחקנים הרלוונטיים, שהם לא מעטים אגב. זה גם משרד הכלכלה וגם לפעמים כשזה - - -

אז בואי נשליך את זה עכשיו לעניין הפיגומים.

לעניין הפיגומים המשרד שנותן לפיגומים את האישור על עצם היותם נותני שירות בתוך הענף, צריך לסייע לנו לתת להם מענה, ואני יודעת שבשעתו ענבל משש אפילו ישבה איתם וניסתה לבחון להם מענים דרך השירות שהם היו מקבלים קודם לכן, אבל העמדה גם המשפטית המגובה היא שהנושא של חוק רשם הקבלנים לא ישונה לטובת נושא כוח עבודה.

ממשלת ישראל צריכה לתת מענה לעובדים זרים בכלל הענפים, אין לי ויכוח על זה. באיזו מתכונת ומה החוק הנכון או הדרך להביא את זה, זה דיון מסדר שני. אני באמת חושבת שיש מקום לסייע לפיגומים, אני פשוט לא חושבת שהוא יושב במשרד הבינוי והשיכון.

אני מודה לך. תכף אני אצטרך לחזור אלייך. בואו נעבור רגע לגברת אביבית אסרף, נציגת משרד העבודה שנמצאת איתנו בזום.

שלום.

שלום. מה עמדת משרד העבודה לעניין מתן פתרון לעובדי הפיגומים?

קודם כל אנחנו בהחלט חושבים שצריך לתת מענה לכל הבעיות שנוצרו מהמלחמה הזאת. אנחנו מתכוונים לעשות את זה.

לא 'כל הבעיות'. בואי נדבר רגע על הפיגומים.

לגבי הפיגומים, מה שאנחנו ביררנו, ואנחנו יודעים, ולדעתי גם דיברנו על זה בעבר, בהתאם לסיווג האחיד של הלמ"ס, עבודות של הקמה ופירוק של פיגומים זה חלק מענף הבנייה ולכן - - -

זה לא חלק מענף הבנייה בהיבט הזה, אביבית.

הצורך מובן כרגע. אנחנו מכירים שזה חלק מענף הבניין ואנחנו כגורם שמסייע לתת מענה כאשר עולים צרכים אז זה משהו שגם אנחנו יכולים לבחון אותו, אבל אני לא מכירה שזה חלק מאיזשהו משהו של משרד העבודה.

אביבית, אנחנו אחרי השיח הזה בצורה משותפת יחד כבר תקופה.

אתם אמרתם ואנחנו ענינו. טוב, בואי לא. זה לא משהו לקיים אותו בכזה פורום. בכל אופן זה מה שאנחנו יודעים. אני יכולה לבדוק שוב אצלנו ולעדכן את הוועדה אם מעבר לזה יש לנו איזה משהו שאנחנו כמשרד יכול לקדם אותו או לעשות אותו באופן עצמאי או שבהחלט אנחנו - - -

זאת אומרת שכל ייעודו של שולחן עגול בשביל להסיק מסקנות ולסכם סיכומים, אין לו שום תכלית. זה סתם ייעוד. אם כל משרד עדיין מחזיק בגישה מסוימת, שבקצה שלה ענפים שלמים לא מקבלים מענה כי הם יתומים משיוך לגישתכם, אז בואו נמשיך עם המציאות הזאת – זה מה שאתם אומרים.

תראי, את איתי כבר היום שלושה דיונים, שימי לב שזה חוזר על עצמו בכל ענף. מחלוקת בין משרדים בגיבוי חוות דעת משפטיות תוקעות כל ענף בתורו. אנה באנו?

אני לא מכירה שאנחנו אחראיים על ענף. זאת אומרת בדרך כלל הצורך מגיע מהמשרדים ואנחנו נותנים את המענה. עוד פעם, אני אומרת בדקנו שוב, זה עלה, ואנחנו מכירים את הצורך. הסיווג האחיד של הלמ"ס מדבר על זה שזה חלק מענף הבנייה, שצו ההרחבה בענף הבנייה חל על מתקין הפיגומים - - -

אבל אביבית, יש הרבה מאוד תחומים בתוך הענף הזה שהלמ"ס חל עליהם והם אינם תחת קבלן רשום של משרד הבינוי והשיכון וגם לא יהיו תחת קבלן רשום של משרד הבינוי והשיכון. אני מסכימה עם העניין שצריך לתת לדבר הזה מענה, אבל המענה הוא לא באמצעות מכסת ענף הבניין שהיא מכסה שגם ככה עכשיו, אמנם אנחנו מתקשים מאוד ליישם, אבל היא גם ככה מאוד מגודרת לשחקנים שאמורים לקבל בתוכה וכרגע מתקשים.

מי אמר שחייבים להשתמש באותה מכסה?

נכון.

מי אמר שאם אתם לא תמצאו הצדקה לתת להם מכסה הם לא יקבלו מכסה עצמאית?

שיקבלו מכסה עצמאית. האחריות למכסה עצמאית שהיא לא חלק ממכסת הבניין היא חלק ממה שאני טוענת שצריך לתת פה ללא קשר.

אבל למה לא באמצעותכם?

כי הם לא קבלן רשום. הם לא שחקן שאני נותנת לו. הרישוי ניתן להם בידי משרד העבודה. הם נותני שירות עם תעודה. כתוב באופן מפורש מי השחקן שאומר מה זה קבלן פיגומים נכון, איך הוא צריך לעבוד, על בסיס אילו תקנים הוא עובד, מה אופי העבודה שלו. אני לא יודעת לעשות שום בדיקה או נכונות או הסתכלות על הדבר הזה. על אף שהוא נותן מענה ומספק שירותים לתוך הענף, יש עוד אנשים בקשת הזאת. אני גם לא יודעת לתת הנחיות לגבי נהגי משאיות בטון. אני נעזרת במשרד התחבורה לטובת העניין הזה.

את השיח הזה, שהוא דו-שיח של חרשים, אתם אמורים לנהל לא כאן. בשביל זה יש שולחן עגול.

מסכימה. אנחנו נעשה את השיח הזה ונעדכן את הוועדה. מבחינתי אין בעיה, אבל הסתכלות על חוק רשם הקבלנים על מנת שהוא עכשיו יספק מעטפת לנושא העובדים כשזה צורך ממשלתי רחב נקודתי כרגע אחר, נראה לי לא נכון. הרפורמה של רשם הקבלנים זה תהליך ארוך, עמוק שהתהליך בו ייקח הרבה זמן. לא נראה לי נכון לתלות את הדברים אחד בשני.

כן בבקשה.

שלום מיכל. מה ההבדל בין טפסן לאיש פיגומים? שניהם זו עבודה - - -

טפסן זה משהו שאנחנו יודעים למיין, שאנחנו יודעים להעביד. אנחנו בדיון הזה כבר תקופה מאוד מאוד ארוכה. אנחנו גם מדברים - - -

זה לא רלוונטי. עצרו פה. זה מה שהיא מסבירה. יש מחלוקת בין המשרדים למי אתם מסונפים - - -

זה חשוב להבנה בבניין. מי שעבד בבניין מבין. פעם הטפסן שמכין את השבלונות של העמודים היה מרכיב לעצמו את הפיגום, וכדי שיהיה יותר בטיחות, חילקו את המקצוע לשתיים – אחד זה הטפסן - - -

מי פירק את המקצוע לשתיים, אדוני?

אני לא יודע, וזה גם לא מעניין אותי.

משרד העבודה. אותי זה מעניין, כי בסוף מי שבא ולקח אחריות ואמר מה הקריטריונים, איך צריך לעבוד - - -

סליחה, רגע, מיכל. למה פירקו את המקצוע לשתיים? כדי - - - את הבטיחות.

תעצור, אני אעזור לך. גב' ארן, שאלה – נמצא פה מישהו שהוא פתח חברה גדולה מאוד, חברת טפסנות, הוא רוצה למכור את שירותיו כטפסן, הוא והחברה שלו – למי הם מסונפים?

קבלן.

הוא לא קבלן?

הוא יצטרך לעבוד תחת קבלן.

אין בעיה. הוא יצטרך לתת שירותים לקבלן – זה מה שאת אומרת?

לא נותן שירותים. הוא נותן תחת קבלן, איזה מנגנון, אם הוא קבלן משנה לצורך העניין - - -

ואם קבלן הפיגומים עובד תחת קבלן?

אבל הקבלן אפילו לא נקרא קבלן. אין מושג כזה קבלן פיגומים. זה מה שאני מנסה להגיד.

יש קבלן טפסנות?

טפסנות זה מקצוע שיש לו קבלן, אבל פיגומים לא.

הפיגום הוא קודם כל טפסן.

הפיגום בראש ובראשונה היום לא מוגדר קבלן.

לא, זה מסביר לך שפיצלו את זה כדי שעבודת הטפסנות תהיה מה שהוא יהיה טפסנות לתוך שלד הבניין אל מול טפסנות כדי לתת מעטפת לבניין.

אני מבינה ומכירה ועם זאת הוא איננו קבלן. הוא נותן שירות לענף וככזה מי שהגדיר אותו, את אופי העבודה שלו, את התקן על בסיסו הוא צריך לעבוד, מה הקריטריונים הנכונים לתוך הדבר הזה, הוא לא משרד הבינוי והשיכון, והבקשה כאן לתקן את חוק רשם הקבלנים כדי להפוך את זה שהשחקן הזה יקבל כורח עבודה הוא בעיניי לא ההחלטה הנכונה. ההחלטה הנכונה היא לתת להם כוח עבודה פשוט כנותני שירותים. זה יכול להיות כמו תעשיה מבחינתי, זה לא משנה. הוא נותן שירות שבהחלט צריך לקבל מענה, אבל הוא לא קבלן.

גם הרשם וגם המנכ"ל לא מסכימים איתך.

זה לא נכון, ממש לא נכון.

רשם הקבלנים אמר שהוא ינסה להכניס אותנו. המנכ"ל גם אמר. מי ששם גלגלים - - -

הוא דיבר איתך על - - - היום לנושא הזה שאני אומרת החוק - - - אני מדברת בשם המשרד ואני נציגת המשרד בוועדה, אני יודעת על מה אני מדברת ומה אני אומרת בתוך הנושא הזה. אפשר לחלוק עליי, זה משהו אחר, אבל המנכ"ל מתואם ואני מתואמת וגם רשם הקבלנים.

הוועדה מצפה מנציגות משרד העבודה ומשרד הבינוי והשיכון לסיים את הוויכוח הזה ולהכריע למי מסונפים קבלני הפיגומים ומה דרך מתן המענה לקליטת עובדים והקצבת מכסה לתחום.

כיוון שאת איתנו בשידור אז אני אנצל את זה כדי לשאול אותך כמה שאלות.

את יודעת לומר לי מתי יפורסם ה'קול קורא' לתוספות לחברות ביצוע זרות?

כן. אנחנו עובדים עכשיו על הפקת לקחים. עשינו סבב רשימות. אנחנו נערכים. שבועיים-שלושה לאחר פסח אמור לצאת ה'קול קורא' לאוויר.

מעולה. מה הצפי לכמות החברות?

אנחנו רוצים שלכל הפחות יהיו כשש חברות נוספות שהן בוודאות לא מארץ המוצא הקיימת היום בלבד. זאת אומרת שיהיה תמהיל ומגוון.

טוב, אז אני מעדכן אתכם שאני ביקשתי לעניין גם חברות ביצוע מטאיוואן וגם מקרואטיה, ששם יש חברות ביצוע ונציגות מהכנסת מקבוצות ידידות פרלמנטריות שאמורה לצאת לשליחות, אמורה לפנות ולעניין את חברות הביצוע כדי להרחיב את התמהיל.

בוא נגיד שמבחינת תקן הבנייה נשמח מאוד לראות עם מה המדינות הללו מתמודדות.

כן. האם משרד השיכון פועל להוצאת מכרז עבור ביצוע מיונים לעובדים זרים?

כן. לא מכרז, סוג של הליך תחרותי שבו אנחנו - - -

מה זה 'הליך תחרותי'? תמיד אמרת לי שזה היה מכרז. מה זה?

זה לא היה מכרז. הם היו ספק יחיד עד כה, התאחדות בוני הארץ, ועכשיו אנחנו יוצאים להליך תחרותי להוסיף ספקים נוספים. רק דייקתי בטרמינולוגיה.

מה זה? תרחיבי לי על התהליך התחרותי.

אנחנו עכשיו נמצאים בשיח עם משרד העבודה לקבל קהל יעד, שאנחנו מעוניינים לכוון אליו ולבחון בצורה הכי משמעותית להכניס אליו. אלה מכללות שמכשירות מנהלי עבודה ושיש להם פול גדול של מנהלי עבודה שהם יודעים לשלוח ברגע נתון נסיעות כי הממיינים הטובים ביותר הם מנהלי עבודה.

אנחנו עושים עכשיו איזשהו תהליך בחינה, הבנה, של אילו מכללות - - -

מה הפוטנציאל? כמה כאלה יש בארץ?

יש הרבה בארץ. אם אני לא טועה במספר, וזה אולי משרד העבודה ידע לדייק אותי, יש סביב ה-40-30 מכללות, אבל אנחנו לא נרצה 40-30 שחקנים בענף. נבחר כנראה את שלושת-ארבעת הטובים ביותר והמתאימים ביותר לתהליך שלנו כדי שאפשר יהיה לשחק בתמהיל, וכמובן שגם ההתאחדות תוכל להמשיך אם היא תרצה ולהתמודד בעצמה לתהליך הזה, אבל זה הכיוון.

יש לנו פה נציגות של רשות התחרות?

אוריאל סיטרואן, סגן בכיר לממונה על התחרות. כל הנושא הזה הוא נושא מורכב ואנחנו בדקנו רק את הנושאים התחרותיים. חשוב להגיד, המשרדים השונים עשו כברת דרך, אישרו תאגידים נוספים ועשו הקלות במה שצריך, אבל כן הנושא הזה של פטור ממכרז התאחדות הקבלנים, אנחנו חושבים שהוא בעייתי. צריך לעשות מכרז תחרות - - -

ולהגביל את זה לכניסה של שלושה-ארבעה זה מספיק?

אני לא מכיר את ההליך שרוצים לעשות. תלוי על מה הם מתחרים, על המחיר, לא על המחיר, וחוץ מזה צריך לבחון את הנושא של ניגוד העניינים של ההתאחדות כי בסוף לא כולם חברים בהתאחדות, יש כאלה קבלנים שהם תאגידים מורשים, ואם עכשיו הם עושים מבחנים לחלק - - -

אנחנו לא רוצים שתאגידים יהיו שחקן בכלל בתוך תהליך המיון. ולא דיברנו על תאגידים, אנחנו מדברים על - - - בעלות יכולת מקצועית - - -

אבל התאחדות הקבלנים מייצגת קבלנים. חלק מהקבלנים יש להם תאגידים ולכן - - -

התאחדות בוני הארץ היא שחקן. הנושא של תאגידים כרגע הוא נידון לא אצלי בשולחן אלא בהיבט משפטי, למורת רוחם של התאחדות בוני הארץ, הם היו כבר שמחים שיאשרו להם את תאגידי כוח - - -

אז הרבה פעמים אנשים טוענים שהם היו שמחים לא לעשות משהו והם עושים אותו בשמחה בתשלום מאוד נדיב בלי לדעת אם זה עלות - - -

אבל אני לא כל כך מצליחה להבין את הדיון. אנחנו עכשיו בתהליך - - - הם היו ספק יחיד במשך תקופה ארוכה.

אז אני לא מכיר את ההליך.

המשרד החליט שהוא לא רוצה להמשיך במתכונת הזאת ויוצא להליך תחרותי חדש. אין לי צורך במעבר לשלוש-ארבע חברות שיעשו לי את השירות הזה. זה לא שירות בהיקף - - -

אפשר לבחור אחת. שאלו אותי מה עמדתי התחרותית על ההליך, אז אני שוב אומר לא מכיר את ההליך הספציפי, אני יודע איך זה התנהל עד עכשיו. גם לבחור שחקן אחד לפעמים זה בסדר גמור, אם עושים תחרות על השוק ולא תחרות בתוך השוק, לעשות מכרז מי מציע את המחיר הנמוך ביותר עבור כל בדיקה ואז בוחרים את השחקן הטוב ביותר.

אם השחקן הזה אובייקטיבי ונטול ניגוד עניינים, לפעמים זה מספיק לבחור גם שחקן אחד. אפשר לפעמים לבחור שלושה אם עושים מכרז מחיר שני או מכרז אחר שבו מבטיחים שהעלות היא הנמוכה ביותר, כי בסוף המדינה משלמת המדינה משלמת על הבדיקות האלה וצריך לעשות את זה בהליך - - -

מה הסיבה שאת הגישות האלה לא הצעתם בפגישותיכם עם משרד השיכון?

אני לא חושבת שיש סתירה בין הדברים שנאמרים כאן לבין מה שמתוכנן בידינו. אני קצת לא מצליחה להבין - - -

תראי, עד לאחרונה אני התקוממתי נגד המציאות שבה יש זכיין יחיד, מבחינתכם זה היה כלי לשלמות. היום אתם הגעתם למסקנה שאתם מוציאים את זה למכרז, אבל זה לא בדיוק מכרז אלא הרחבת בחירת בוחנים או מקורות בחינה. זה לא משהו שהגיע ביוזמה - - -

רק אבהיר שאני לא יודע. יכול להיות שההליך הנוכחי שמשרד הבינוי והשיכון הולך אליו הוא בסדר תחרותית. אני לא מכיר אותו.

הוא גם עבר את החשב הכללי לפרוטוקול.

אבל משהו אחר ברשותכם. לאורך כל הדרך אנחנו הסברנו שאנחנו לא היינו ערוכים באותה נקודה בזמן, מפרוץ 7 באוקטובר להחליף ספק באמצע הדרך, כאשר היה לנו ברור שאנחנו עם שלושה חודשים על השעון אולי עם אורכה מסוימת למיין במסלול הפרטי ולא יכולנו להיות באיזשהו תהליך. אנחנו כבר לא נמצאים בעולם הזה.

אבל פטור ממכרז הוא גם לפני וגם זה היה בעייתי. הפטור ממכרז הוא לאורך שנים.

כן, אבל אני כבר לא בעולם הזה. זאת אומרת אנחנו אמרנו שבתוכנית שלנו במהלך חודש מאי זו תוכנית שגם הוצגה לחשב הכללי, אני לא מכירה שהיא לא עומדת בכל הכללים הנדרשים של תהליכים שוויוניים תחרותיים, מן הסתם, נמנע ניגוד עניינים, זו ללא סתירה. אנחנו מדברים על תהליך שטרם הוצג לכם ואנחנו מקבלים ממנו עקרונות של מה צריך להיות. זה בסדר גמור, אנחנו מלווים גם בידי לשכה משפטית ואני אשמח לשבת איתך על זה בנפרד ולהציג. אני לא חושבת שיש פה איזו סתירה בין העמדה שאתה מעלה כאן לבין מה שהולך ומתנהל כרגע במשרד.

טוב, הוועדה ממליצה לצדדים להיפגש ולהתקדם. אני רוצה לעבור לעוד נושאים.

רצוי שקודם יחליפו, כי הייתי בשני מיונים, הייתי גם במולדובה, הייתי גם בהודו. המערך לא נכון, איך שבוחנים, הבוחנים מתחלפים כל הזמן. בגדול זה בנוי על מנהלי עבודה מתנדבים שהתנדבו לאותו שבוע של זה כי מנהל עבודה מקבל רק את הטיסות ואש"ל, זה הכול, 100 דולר ליום. זה מה שאתה מקבל בתור נציג שיוצא לבחון.

הוא בחן 600 איש וקיבל 600 דולר. המדינה שילמה 1,000 דולר על כל בחינה.

שנייה, לאט-לאט. גברת ארן, כמה כסף המדינה באמצעות משרד השיכון משלמת להתאחדות בוני הארץ בגין כל נבחן ומה זה כולל?

אנחנו לא משלמים בגין נבחן. אנחנו משלמים עבור משלחת הבוחנים שיוצאת החוצה אלא אם אנחנו מדברים על המסלול הפרטי שהוא מנגנון אחר לחלוטין, ובו אנחנו גם היינו צריכים לשכור את האתר וגם היינו צריכים נסיעה מקדימה שנוסעת ובוחנת את האתר וגם צוות שממלא את הפונקציה שהמדינה בדרך כלל מממנת בצד השני, בחינת העלויות והמכירות. אבל עקרונית בשגרה העלות שהמשרד מממן היא עבור הבוחנים שנוסעים את הנסיעה, את הטיסה שלהם, את השהות שלהם ואת המלון שלהם, ואת הזמן שהם כמובן מבלים בתוך - - -

אז היא משלמת להתאחדות בוני הארץ בגין החבילה הזאת, אבל זה אמור להיות כנגד הספק מסוים, נכון?

זה לא כנגד הספק מסוים. שבוע עבודה פחות או יותר פר בוחן התשלום ויש סיכום יחד עם רשות האוכלוסין לכל מיון - - -

כמה משלמים בגין כל בוחן?

בגין כל בוחן משלמים 27,000 שקלים לטובת 10 ימים בערך.

27,000 שקלים לשבוע?

זה כולל את הטיסה, זה כולל את הלינה, זה כולל את האש"ל, זה כולל את הזמן שלו שם.

הבנתי. טיסה למולדובה עולה כ-400 דולר, לינה עולה, נאמר 40 דולר ללילה.

בוודאי שהמיונים הבאים לא יהיו בעלות הזו.

לא, אין בעיה. מה יהיה בעתיד זה בסדר גמור. אני רוצה לדבר על מה עד היום. חמישה ימים זה עוד 200 דולר, זה 600 דולר. חמישה ימים אש"ל זה עוד 500 דולר. אנחנו 1,100 דולר, סדר גודל של 4,000 שקלים. זאת אומרת שהמדינה משלמת 27,000 שקלים על הוצאה של 4,000? זה מה שאתם אומרים?

כן, זה ההסכם שהיה, הסכם שצפוי לפוג ממש עוד מעט, ובהלימה לזה צפוי לצאת הסכם חדש.

אין בעיה. אל תגררי אותי למקום, את רואה שאני מדלג - - -

אני לא גוררת, אני אומרת בכנות, אתה צודק, זה ההסכם שנחתם.

גב' ארן, הסכם חדש זה הסכם חדש. אני לא רוצה להבהיר עד כמה קידשתם את המציאות של ההסדר הקיים ומה הייתי צריך לעבור כדי שאתם תראו לנכון לצאת להרחבת נותני שירותים. אני רוצה לדעת כמה אנשים כלולים במשלחת?

כשבעה בוחנים.

יש הבדל בשכר בין הראשון לשביעי? יש מנהל? יש סגנים?

במסלול הפרטי היו מקרים חריגים בלבד, שהבאנו מישהו שיהיה סוג של מנהל צוות. אבל אין, לא. זו אותה העלות. אני שוב אומרת, הדיון על להחליף את ההתאחדות או להוסיף עוד שחקנים היה פונקציה של הזמן שבו הוא עלה.

אבל המציאות הזאת קיימת כבר שנים רבות. זה לא משהו שהתחיל עם המלחמה.

זה נכון.

מדינת ישראל משלמת להתאחדות בוני הארץ 190,000 שקלים לחמישה ימי עבודה. אנחנו עכשיו מבינים גרוסו מודו שאם זה במולדובה עולה להתאחדות - - -

רגע, היושב-ראש, מולדובה זה לא העלויות האלה. העלויות הם 12,500. אנחנו יכולים להעביר לך, אני תוך כדי שאני מדברת אני מקבלת מהעובדים שלי את המידע, אני יכולה להעביר בצורה מסודרת לוועדה את העלויות, אין שום בעיה.

הנושא של ה-27,000 היה לסין כי זו נסיעה אחרת וזו שהות אחרת וזה יותר מורכב. מולדובה זה עלויות אחרות אבל אין ספק, העלויות גבוהות. אני לא אומרת עכשיו משהו - - -

תראי, כמי שביקר כמה וכמה פעמים בסין אני מספר לך שגם אם מדובר בבתי מלון בינלאומיים, שהם לא הרוב בסין, כ-100 דולר אחלה בית מלון ללילה. הייתי כמה וכמה פעמים בסין. טיסה עולה כ-1,200-1,000 דולר. אין פה משהו שהוא מעבר לזה.

לא משנה, בואו נתקדם. את יודעת בבקשה לספר לי כיצד מתקדם הנוהל להבאת עובדים זרים באמצעות רקע וניסיון קודם ולא במיונים, אותם 30%?

כן. אני יכולה להגיד לך שקיבלנו בקשות לכ-200 עובדים, כרגע מכ-10 תאגידים שונים. אנחנו - - -

מה זה? ממוצע של 20 לתאגיד?

משהו כזה. הוצאנו הרבה חידודים ונהלים ועדכונים, כמו שאמר נקש קודם לכן, כדי לוודא שהתאגידים מבינים. הייתה גם פגישה עם התאגידים, היה גם מכתב סיכום ישיבה שיצא מסודר שמסביר. קדם-השיוך אני חושבת שהוא יהיה נושא שהוא כן מסייע באופן משמעותי וזה יאפשר אולי לעוד שחקנים לפנות אלינו. בכנות, את התהליך הזה לומדים עכשיו תוך כדי תנועה.

הבנתי. ה-200 עובדים שביקשו לקבל לגביהם אישור, מאילו מדינות מגיעים?

אני לא יודעת להגיד. אני יכולה להביא לך פילוח ברגע שאני אקבל, אבל אין לי אותו מולי כרגע.

הבנתי. כמה זמן לוקח לכם לענות לתאגיד אם - - -

אנחנו טרם התחלנו לענות.

למה?

אנחנו עוברים על כל הבקשות ואנחנו מאמינים שבשבוע-שבועיים הקרובים נצליח.

תראי, אני מכיר תאגידים שרצו להיות יעילים ושאלו אותי איך הכי נכון לעבור את העניין של ה-30% מהרגע שהם זכאים. המלצתי להם להגיש בקשה לעובד אחד עם אותם אפיונים, כדי שאתם תגידו אם הסט שהם הגישו לגביו מקובל עליכם וזה עונה על הדרישות כדי שהוא ידע ללכת ולעבוד עם שאר העובדים שהוא רוצה להביא. שלא יציף אתכם עם 100 בקשות שאולי אין לזה טעם.

עברו חמישה או שישה ימים וטרם השבתם, ואני רוצה לדעת מה הטעם, במה - - -

אני גם סבורה שזה ייקח עוד כמה ימים. אנחנו עכשיו שניה בונים זה לא טריוויאלי - - -

למה? תראי, גברתי, הרי הרעיון של ה-30% בא לשחרר איזשהו חסם.

הוא גם ישחרר חסם שלוקח - - - ימים שבוע נוסף - - -

בא ואומר G2G לוקח זמן, B2B לוקח זמן, 30% מביאים, 30% איך על פי הפורמט שפרסמתם. בן אדם איתר עובדים פוטנציאליים עם הפורמט שפרסמתם, רוצה לדעת אם זה בסדר או לא. רק תגידו אם זה בסדר או לא.

הוא יקבל מענה - - -

למה שבועיים? ואז נכנסים לשבוע פסח, זה כבר שלושה שבועות. למה? זה מה שאני שואל.

כי אנחנו עכשיו עושים פה פעולה שהיא חדשה גם לנו ואנחנו מקבלים הרבה מאוד מסמכים שצריך לבדוק את האמיתות שלהם ואנחנו נעשה את זה. זה פשוט לא כזה מידי ואוטומטי אבל אנחנו נאיץ את זה.

שבועיים זה לא דומה למיידי ואוטומטי, גברתי. זה המון זמן. בן אדם רק רוצה לדעת אם הליך הגיוס שלו הוא נכון או לא. הוא לא רוצה לעשות משהו שתחזירו אותו לנקודת ההתחלה עם 150-100 עובדים. הוא רוצה להיות הגון, מקצועי, לא להעמיס על המערכת. אומר קחו דוגמה, תגידו לי אם את זה אתם רוצים.

אין דבר שהוא לא תקוע פה. בא אליי תאגיד, שואל איך אני באמת מביא את הזה? הנה, יש לי זכאות ל-100 ומשהו עובדים. תגיד למי שמגייס לך שם שיביא לך סט מלא על עובד אחד. אם הוא מתאים והוא עונה בכל הדרישות, תן את כל הרשימה.

אני אומרת את זה בשיא הכנות. בונים את המערך הזה, זה חדש לנו. אני מתנצלת שזה לוקח חמישה-שישה ימים שאנחנו שניה מבינים איך הדבר הזה ייתכן.

זה לא חמישה-שישה ימים, גברתי. זה עוד חמישה-שישה ימים.

נכון. אנחנו הוצאנו את החידודים לנוהל, את ההבהרות, את כל מה שהיה נדרש לטובת המערך לפני כשבוע. אנחנו עכשיו מתחילים לעבור על הבקשות, לנתח אותן ולבחון אותן. אני לא אומרת משהו אחר. נכון, אנחנו ננסה להאיץ את זה מהר ככל הניתן.

ננסה להתכנס למועדים. תביני משהו, גברת ארן. תמיד אנחנו מחויבים כשמגיעה אלינו בקשה לצאת מהמקום שלנו מהמעמד שלנו, להיכנס לנעליו של מי שמגיש את הבקשה. קחי בחשבון שבעל עסק שישה חודשים לא מפעיל את העסק, עוד חודש אחורה חגים, שבעה חודשים. אם היום תגידי לו 'מאושר' במקרה הטוב אם הוא יעיל מאין כמותו, עוד חודש וחצי יהיו פה עובדים.

זה אומר שמונה וחצי חודשים, שחברה מחזיקה מערכת שלמה עם התחייבויות מפה עד לא יודע לאן, חווה חוויות לא נעימות גם ברמה הלאומית כאזרחי המדינה. בואו תבינו רק את המצוקה שלהם, הם רק רוצים להביא עובדים. הם לא רוצים להיות נטל על החברה.

הנוהל הזה נוצר מתוך ההבנה והרצון לתת מענה למצוקה. אנחנו מקבלים הרבה מאוד מסמכים שונים, מגוונים עם שונות, עם הסתכלויות אחרות. זה לא שיש איזושהי מדינה אחת שמוציאה בצורה זהה. כל עובד הוא לגופו. אז הבחינה של המערך הזה לוקחת לנו את העוד כמה ימים.

אני מסכימה, אני מבינה את המצוקה. באמת פינינו כמעט כל פעולה אחרת שאנחנו מבצעים בתקופה הזאת רק כדי לתת מענה לסוגיות הללו. אנחנו חיים את עולם הקבלנים, אנחנו מבינים את המצוקה. כל הרעיון, הרציונל, כל ניסיון לפתור כן שיוך, לא שיוך, עלויות, תמורה, הכול היה כדי לתת לדבר הזה מענה.

הבדיקה הזאת היא בדיקה שהיא חדשה לנו. אנחנו לומדים אותה תוך כדי תנועה, אנחנו ננסה להתייעל ולהיות מהירים ככל הניתן. צריך רגע גם להבין, אף מסמך לא דומה אחד לשני כרגע. צריך להבין איך אנחנו מאמצים כל מסמך ומסמך, זה הכול, ואנחנו נעשה את זה בצורה מהירה ויעילה ככל הניתן. זה תהליך מיון מבחינתנו. זה שהוא לא מעשי, לא אומר שזה לא תהליך מיון.

טוב. יש לי מה להאיר לגבי התהליך. נעשה את זה אולי אחרי זה בשיחה בינינו. לפני שאני אעבור לשאלה האחרונה אליך, משהו בנושא הקודם, אם תוכלי בבקשה לעדכן את הוועדה מה הסכום המצטבר שהעברתם להתאחדות בוני הארץ בחצי השנה האחרונה בגין כל תהליכי המיון שהם ביצוע - - -

אין בעיה. אנחנו נצטרך לעשות את החישוב מסודר ולהעביר לוועדה. אין שום בעיה.

גרוסו מודו תני לי בינתיים.

אני לא זוכרת עכשיו להגיד. אני באמת לא זוכרת. אנחנו ביקשנו תוספת כסף מיונים מהאוצר. יש אקסל מסודר - - -

כן, אבל אם ביקשתם זה אומר שנגמר מה שהיה? סתם לדוגמה אם היו 10 משלחות, ומשלחת עולה כ-200,000, עלו כ-2 מיליון. יכול להיות שזה 1,800,000 - - -

משהו בסגנון הזה אבל אני לא רוצה להתחייב. לא היו עשר משלחות, היה בבילטרלי גם והיה בפרטי. בסך הכול אולי יחד שניהם היו כעשר משלחות אז העלויות האלה פחות או יותר תואמות. בבילטרלי אנחנו לא מימנו גם את מציאת המקום וגם את העלויות האלה ולכן משמעותית יותר זול. בפרטי גם מימנו את הנושא הזה של המקום, של הבוחנים המקומיים, שבעצם מתפעלים את האתר בפועל, את הנסיעה הראשונית לטובת זה שאפשר יהיה לבחון את האתרים ואת טיבם – לדברים האלה יש עלויות גבוהות יותר.

הבנתי. טוב, אני מודה לך.

יותר מכול, זה מראה על חוסר רצינות. אני מדבר על המשלחות שיוצאות לבחון, בכל שבוע מתחלפים הבוחנים, כאשר צריך ללמוד גם על מה אתה באמת הולך לבחון, איך אתה בוחן, אתה בונה איזשהו מערך אבל זה נראה כאילו - - -

אני קצת חולקת על זה, ברשותך.

כמה ימים שימשת כבוחן?

בהודו הייתי עשרה ימים, במולדובה הייתי חמישה ימים.

אני אשאל אותך שאלה – כמה זמן נמשך כל מבחן? כל נבחן, כמה זמן היה תחת הבקרה שלך?

זה מאוד - - - לעיני הבוחן. יש בוחנים שיראו את הבחור מגיע. אני בחנתי בטיח נגיד. יש בוחנים שיראו אותו מחזיק את המסטרינה, רואים כבר בנגיעה איך הוא זורה. יש כאלה שייתנו זמן, יש כאלה שלא ייתנו זמן לבחור. יש כאלה שתוך שתי דקות יגידו - - - ויש כאלה שיתנו לו לסיים את חצי השנה. אבל בשביל זה אני אומר - - -

אני רוצה לדעת, אתה בחנת טיח בכל ה-15 ימים?

לא. במולדובה בחנתי ריצוף.

בוא נדבר רגע על טיח. כמה נבחנים בדקת בטיח?

בחנתי בסך הכל, אם אני לא טועה, 670 נבחנים בשישה ימים.

כולם בטיח?

כולם בטיח.

את אותו מבחן בטיח?

כולם את אותו מבחן בטיח.

למה?

זה ההוראות שקיבלנו.

מה ההוראות שקיבלת? תסביר לי.

פינה - - -

90 מעלות?

גם לא של ה-90 מעלות. הקיר היה כאן באמצע - - -

בוודאי שכולם נבחנים את אותו מבחן.

מה את אומרת. מאיפה החלמאות הזאת?

אני אומרת.

אם אני רוצה עכשיו להשחיל עובדים שהם לא בעלי מקצוע, אני יודע מה הפעולה שהם נבחנים עליה, אני אלמד אותם כמו תוכים כמו שמלמדים עובדים בסיעוד להגיד "אמא, אבא, בוקר טוב, אוהב, סבתא" ובזה מסתיימת ידיעת השפה שלו וזה המעבר שלו.

אני רוצה לבדוק טייח אני אבדוק אותו רק איך הוא מחזיק את המסטרינה? אז אני אלמד אותו שיחזיק את המסטרינה טוב.

טיח זה הרכבת פינות, זה מייאקים, זה שיפועים, זה אחוזים, זה הרבצת סמנטים, זה גירוד, זה גרגור. את יודעת כמה זה טיח?

סליחה אדוני היושב-ראש, לא בוחנים אותם על פינות ולא בוחנים על מייאקים בכלל.

למה?

הם לא שמו פינות ולא מייאקים והבוחן צריך לראות בעין שלו האם הוא עשה בערך את הטיח ישר - - -

מבינים את העניין?

- - - בצורה ישרה וזה. ההודים לא עובדים עם פינות.

מתחייב בפניך שכך.

אם פיגומים זה לא טפסנות - - -

- - - לא מכירים את זה משם. כשהם יגיעו לכאן, הקבלנים יצטרכו ללמד אותם בשטח - - -

מי קבע את רף הבחינות, את סוג הבחינות?

אני מניח שהתאחדות בוני הארץ.

לא רק, זה גם היה יחד עם המשרד. המשרד מפקח על נושא הבחינות. יש לנו מהנדסים, אגב, אצלי ספציפית בתוך הצוות, שלחתי כמעט לכל הליך מיון עכשיו שהתבצע לכל הפחות נציג רלוונטי מתאים, בין אם הוא מהנדס איש מקצוע, חלקם היום מנהלי עבודה בעבר שעושים פיקוח על כל הליך המיונים ולראות שהדברים מתנהלים בצורה טובה.

הנושא של המקצועיות פה – אני לא מהנדסת, לא מתיימרת, אבל יש לי צוות של מהנדסים.

את יכולה בבקשה להעלות לי לשידור בעל מקצוע, שהוא זה שעוזר בהרכבת התכנים?

התכנים כבר הורכבו. מה שאני עושה עכשיו זה בקרה על התהליך שהם מנוהלים בשטח. הם הורכבו בתהליך מיונים שנעשה כבר לפני מספר שנים ומה שאנחנו עכשיו בודקים זה איך הם מתנהלים באתר, לוודא שאין איפה ואיפה בין עובד, לוודא שהתהליך מתנהל כשורה, לוודא שאנחנו - - - כל עובד מקבל פחות או יותר את אותו פרק זמן - - -

מה זה אומר 'איפה ואיפה בין עובד'? אני רוצה רגע לעזור לכם, אני רוצה להסביר לך משהו.

נאמר ואנחנו עכשיו עולים למבחן מעשי בנהיגה, את ואני מורים לנהיגה ויש לנו תלמידים. אם אנחנו יודעים מה הן שתי הפעולות שהבוחן יבדוק, אנחנו נלמד את שתי הפעולות האלה את התלמיד שהולך להיבחן ונגיד לו 'תחזור על זה יום ולילה כי אם אתה יודע לעשות אותם יש לך רישיון נהיגה'.

בפועל אנחנו לא יכולים לדעת או לשער מה הפעולות שהבוחן יבקש. יכול להיות שמתלמיד אחד הוא יבקש שהוא יחנה מצד ימין והשני ברוורס והשלישי בפניית פרסה וכן הלאה, נכון? זאת זכותו של הבוחן להפתיע את הנבחן וצריך לקחת בחשבון שאם יש 100 פעולות נדרשות אני אשאל אותך על עשר פעולות אבל אני לא אגיד לך מראש מה הן העשר. כי אני רוצה שתצא מתוך נקודת הנחה שכל אחת מה-100 אני יכול לשאול ואז אתה תהיה בקיא בהן.

למה זה לא ברור לכם לעניין עבודות מקצוע בבנייה? טייח שלא יודע להרכיב פינה הוא לא טייח. טייח שלא יודע להתקין מייאקים הוא טייח שיש לו - - -

אני סבורה שהמבחנים שנעשים הם נעשים באופן מקצועי.

תראי, עד הרגע שאני לא יושב מול בוחן שלכם והוא לא עונה לי ואתם לא סותרים את זה, אני יוצא מתוך נקודת הנחה שאתם צודקים. כשאת שומעת את מה שהוא אומר ואת אומרת לי את זה, אז לבטח ולבטח ההבנה שלך בתהליכי בנייה כנראה פחות משלי.

אני לא רוצה לקשור לעצמי כתרים אבל כנראה שאני מבין קצת יותר טוב ממך. ואם את לא מבינה כמו בן אדם ממוצע שנבחן לא אמור לדעת מה הולכים לבחון אותו ואם יש 12 פעולות הוא צריך לקחת בחשבון שהוא ייבחן על שלוש והוא לא יודע אילו שלוש מתוך ה-12, אנחנו מפספסים את המהות של המיון.

אבל הפעולה היא לא רק העניין פה. גם הצורה שבה הוא מבצע את הפעולה נבחנת ומנהלי עבודה טובים יעידו בשטח - - -

אני מבין את זה, אבל אני עכשיו כבוחן, יכול להיות נבחן, זה לא להאמין.

- - - עובד - - - להבין אם יש פוטנציאל או אין פוטנציאל. אם היה ניסיון או אם לא היה ניסיון קודם. ואני עומדת מאחורי הדבר הזה. נכון, אני בעצמי לא עבדתי בבניין, אבל מספיק גורמים רלוונטיים בתוך המשרד נמצאים במיונים האלה בעצמם בפועל ובודקים את הדברים האלה ואיך הם מתנהלים. יותר מזה אני סבורה שגם כשנביא מנהלי עבודה וגם כשנביא מכללות חדשות שיבחנו עדיין נצטרך לייצר סטנדרט בחינה מסוים.

מעולה. אני לא מדבר על הבוחנים, הם לא הכתובת שלי בכלל. מה שנתנו להם זה הפורמט שהם עבדו איתו. אני רוצה לדעת מי קבע מה הם תוכני המבחן ומהו הפורמט והסטנדרטים והוא הכתובת שלי. הבוחן עשה את מה שאמרו לו.

הדבר הזה נקבע לפני מספר שנים בשיטה מאוד-מאוד מדויקת. נכון, עם התאחדות בוני הארץ באותה נקודת זמן. אבל המערך הזה לא הולך להשתנות עכשיו בצורה מאוד עמוקה ומאוד מהותית עם שחקנים חדשים, כי בסוף הוא כן מוכיח את עצמו ועושה את העבודה שלו ועובדה שכ-70 ומשהו אחוז רק עוברים את המבחנים האלה מתוך 100% שניגשים.

אתה לא רואה 90 ומשהו מעברי אחוז למורת רוחם של הרבה מאוד שחקנים בתוך הענף. עדיין יש מקצועיות סביב הדבר הזה ולא כולם עוברים, וגם יש מעט תלונות על המקצועיות של העובדים שמגיעים לשטח, וגם אותם קבלנים שמקבלים אותם גם להם יש רצון לעובדים שיגיעו, יהיו כאן וילוו אותם תקופה ארוכה.

מיכל, חלילה אני לא רציתי שיובן שאנחנו, אני בכל אופן ראיתי משהו כלפי המשרד. אנחנו גם איתכם יד ביד וגם בשטח וגם כשהייתי בבחינות עצמן כמובן היה נציגים שלכם גם במולדובה וגם בהודו והיו מצוינים. אני פשוט חושב, וזה מה שניסיתי להגיד ולא יודע איך התגלגלנו משם, שהשיטה שבה ההתאחדות היום בוחנת או מוציאה בוחנים וגם בוחנים זה והשיטה שזה כל הזמן מתחלף ויש בוחן אחד נחמד יותר ויש בוחן אחד קשוח יותר זה משפיע על כל משלחת שאתם הולכים.

המערכת צריכה להיות קצת יותר ממוסדת, הבוחנים צריכים להיות אותם הבוחנים. מדינת ישראל כרגע בשעת משבר והעניינים צריכים לרוץ ולא ששבוע אחד יהיו פה בצוות ארבעה כאלה ובשבוע אחריו הצוות ישתנה.

טוב, אני מצטער, יש לי איזושהי תחושה שאתה מביע איזושהי התנצלות על זה שבשאלותיי אתה ענית בתשובותיך על נושאים שאני חייב לדעת אותם. אין שום שאלה בכלל.

עוד שתי שאלות אחרונות ונחתור לסיום. בתשובותיכם לוועדה נאמר כי תשבו עם קבלני השיפוצים יחד עם רשות האוכלוסין על מנת להתאים מודל להעסקת עובדים זרים בענף זה. האם ישנה התקדמות?

אנחנו ישבנו ואנחנו אכן עדיין יושבים, וגם נקש פה אני מאמינה יודע לעדכן, אבל כן.

יש לנו מועדים? יושבים, יושבים, צריך גם משהו למעשה.

אני חושבת שצריך פה שניה את התייחסות הרשות לעניין מועדים.

בבקשה.

קודם כל מיכל צודקת. ישבנו גם אנחנו, רשות האוכלוסין, עם נטלי ועם הארגון של קבלני השיפוצים, מנסים למצוא להם - - - יש להם בעיה. זו בעיה אמיתית ומובנת ולא יודע עד כמה עובדים זרים זה יהיה המענה אבל צריך כמו בכל מקום שלמדנו לתת פה אולי כמה מענים, מנעד רחב של מענים כדי שיהיה להם את זה.

אחד הדברים שאנחנו מנסים לסייע להם ולקדם ורק ביום רביעי או משהו כזה פגשתי שוב את נטלי אחרי הישיבה שהייתה לנו כמה ימים לפני כן, והסברתי את התהליכים איך אפשר לקדם את הנושא הזה. בסופו של דבר צריך פה החלטת ממשלה שתיתן מענה לסוגיה שהם רוצים עם מכסה, עם הגדרה של שעות עבודה. אנחנו יודעים על - - - שיפוצים זה לא כמו בבניין, הם עובדים פחות שעות.

אני אוסיף לזה שוב את הבקשה שגם המנכ"ל שלנו וגם השר שלנו העבירו. זה הסיפור של הפלסטינים. צריך למצוא את המתווה הנכון, להכניס לפה פלסטינים עם כל בדיקות הביטחון הנדרשות והפרמטרים והקריטריונים הנדרשים כדי לקדם את הסוגיה הזאת. זה המענה הכי מהיר והכי הולם ומתאים לקבלני השיפוצים לעניות דעתנו אבל אנחנו במקביל לא רק זה מבחינתנו במקביל בוחנים כמה אפשרויות.

אגב גם מה שאדוני היושב-ראש הציע בפגישות קודמות - - -

אדוני מחזיק בית ברשותו?

ברוך השם.

תודה לאל.

במשכנתא. הבנק כבר שותף איתי, אני לא לבד.

כמו כולנו.

נאמר ולקראת פסח אשתך רוצה איזשהו שיפוץ קטן, יכול להיות קצת צביעה, חידוש סיליקון במטבח או לא יודע מה.

יכול להיות.

ואתה רוצה להביא עובד. יכול להיות?

הכול יכול להיות, כן.

אתה שוכר את רן. רן אומר לך "מחר 08:00 יגיעו מוחמד ואחמד מתרקומיא. אני אוסף אותם ב-06:00 ומביא אותם". כמה אחוז האנשים שבימים האלה ובעקבות מה שעברנו יגידו "אחלה, רק תגיד אם אתה רוצה עם הל או בלי הל כי אני לא אהיה בבית, אשתי תכין להם"?

אתה צודק שיש פה מורכבות. אגב יש גם שיפוצים, יגיד ידידי, יודע יותר טוב ממני, בבתים שלא גרים בהם, אז אולי כן יכול להיות איזשהו מענה. זו סוגיה מורכבת, אני מבין את הרגישות. אדוני היושב-ראש שואל את השאלות הנכונות בעניין הזה, אבל אנחנו חושבים שצריך לספק להם כמה שיותר מגוון.

יופי, ואני אומר לך שבתוך המגוון פלסטינים הם פתרון ועדיף שאם הוא כבר יצא לפועל שיצא אבל באחוז פחות גבוה ממה שהיה כנראה, נכון?

נכון, סביר להניח.

זאת אומרת שבתוך התמהיל צריכים גם לתת מענה לעובדים זרים, נכון? אז אל תדברו איתי על שאר האפשרויות.

אבל אמרתי בהוגנות.

אין בעיה, אבל אני רוצה לדבר רק בעובדים זרים שהם לא - - -

אמרתי בהוגנות. כל הדברים על השולחן. אנחנו - - - בכל הכיוונים.

יופי. מה החלק שלכם בתרומה לתת להם מענה למכסה לעובדים זרים, בשל כל מה שדיברנו עד עכשיו?

אני לא יודע אם נטלי פה אבל אולי היא תוכל לדבר ולהסביר. ישבנו ונפגשנו והסברתי מניסיוני הדל כיצד מקדמים ענפים וכיצד מקדמים סוגיות כאלה והסברתי לה מה צריך לעשות ונתתי את הטיפים שאני יכול לתת.

הדברים האלה, כמו שאדוני היושב-ראש יודע, צריכים לבוא מהמשרד הרלוונטי. מיכל גם יודעת את זה, דיברנו על זה. בסופו של דבר הם המשרד שמוביל את המענה להתאחדות השיפוצים, קבלני השיפוצים, ואנחנו ננסה לסייע בכל מה שאנחנו יכולים.

טוב. שאלה אחרונה למינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל ולמשרד השיכון. אני מבקש לדעת מה הפתרונות למגורים לעובדים זרים הצפויים להגיע כפי שהצפתי מזה חודשים, האם סיימתם את סקר האתרים, מתי תתפרסם תוכנית מסודרת?

היי, אביה אזולאי מרשות מקרקעי ישראל. כמו שאמרתי בוועדה הקודמת אנחנו אמורים לסיים אותו ביוני. זה נראה שאנחנו נסיים אותו בזמן, נתקדם לפי לוחות הזמנים, מוציאים איתורים. ברגעים אלה ממש מציגים את הסקר לראש מינהל התכנון והשולחן העגול שאנחנו אמורים לקיים ביחד נקבע ליום שלישי.

חן גרינברג, מינהל התכנון. מינהל התכנון באמת עובד חודשים פה לגיבוש פתרונות - - - פתרונות המשלים גם עם רשות מקרקעי ישראל, גם בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון, גם עם התאגדות הקבלנים, נציגי חברות. שולחן עגול קבענו אצלנו ביום שלישי הקרוב ולאחר מכן נעביר לוועדה את הסיכום.

האם בתוך העניין נבחנים גם, כחלק מהפתרונות, אזורים מרוכזים לשיכון עובדים?

סל הפתרונות באמת מגוון וגם בסקר שאנחנו נראה לפי סדרת הסקר של רשות מקרקעי ישראל - - -

אני אשמח לקבל את הסקר ללמוד את ההתייחסות שלכם.

ברגע שהוא יסתיים אנחנו נוכל להוציא אותו. כמו שאמרתי הוא כרגע עדיין בתהליכים.

סד זמנים סביר, זה בסדר גמור. לצערי הוא התחיל מאוחר מדי, אבל לפחות מהרגע שאתם עובדים אני לא יכול להלין על קצב תהליך העבודה שלכם. טוב, אנחנו נעבור לדברי סיכום.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין להעביר את רשימת התאגידים המורשים עם פירוט העובדים הזרים ששויכו להם. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה להעביר הקצאות מתאגידים שלא משויכים ושלא מושכים את ההקצאות שקיבלו תוך 30 יום בדומה לנוהל של תשתיות לאומיות.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה את רשימת התאגידים שלא שילמו, כמה הם חייבים והאם הם לא מזמינים ולא מממשים את המכסה. עומדת לרשותם רק ממתינים למצב שבו ההתניה שלהם בדבר הביטול החוב התקבל על ידכם

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין, ממשרד העבודה וממשרד המשפטים להשיב בכתב לוועדה עד לסוף השבוע כיצד ניתן לאפשר לתאגידים לקנות את כרטיס הטיסה לעובד כמקדמה על חשבון השכר לפי סעיף 25(א)(7) קטן לחוק הגנת הצרכן בדבר הגנת השכר בדבר מתן מקדמה לעובד טרי מתחילת עבודתו, - - - בדיוק מדבר על זה.

הוועדה מבקשת מהתאחדות קבלני השיפוצים וקבלני השיפוצים בשנית לפתוח תאגידי כוח אדם וולונטרי אשר יוכל לסייע לכם.

הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון וממשרד העבודה לשבת בפגישה בהתאם ולהחליט כיצד נכון להגדיר את קבלני הפיגומים ולאפשר להם להעסיק עובדים זרים וקבלת מכסה, הם לא ילדים חורגים והם חייבים לקבל ייצוג ונמל בית של משרד כזה או אחר.

הוועדה מברכת את משרד הבינוי והשיכון על היוזמה לצאת להליך תחרותי לצורך מיונים לעובדים זרים ומבקשת ממשרד הבינוי והשיכון ומרשות התחרות לדבר ביניהם על פרטי ההליך התחרותי למען טיוב התהליך למען ענף הבניין.

הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון לקבל פילוח מדיניות, מדינות שמהם ביקשו התאגידים 200 עובדים על סמך ניסיון ורקע.

הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון לקבל את פירוט הסכומים שהועברו להתאחדות הקבלנים עבור המיונים.

הוועדה מבקשת מרשות מקרקעי ישראל את הסקר של האתרים כשיסתיימו הבדיקות.

הוועדה מבקשת לאחל לכל הנוכחים ולכל בית בישראל שיהיו בשורות טובות, ביטחון. למי שלא יגיע עד כניסת החג, חג פסח שמח, ומי ששומר גם כשר.


הישיבה ננעלה בשעה 15:18.