פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
08/04/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 64
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שני, כ"ט באדר ב התשפ"ד (08 באפריל 2024), שעה 11:09

עובדים זרים בענף המסעדות - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר
אלמוג כהן

שרון אמיר - מנהלת אגף מגזר עסקי, רשות האוכלוסין וההגירה

קרן גלבוע - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

משה נקש - רשות האוכלוסין וההגירה

אלישע יפרח - יועץ מנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה

תמר מירסקי - עסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

לינא סאלם - עו"ד, משרד המשפטים

סמדר פרידמן - מתמחה בייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אביבית אסרף - מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

אורית שני - מחלקת קש"ח וזרים, משרד החוץ

תובל בן אורי - נציג מחלקת אמנות, משרד החוץ

יניב פרץ - מנהל אגף מעסיקים, שירות התעסוקה

יקיר ליסיצקי - ועד המנהל, איגוד המסעדות הברים ובתי הקפה

שי ברמן - מנכ"ל איגוד המסעדות, הברים ובתי הקפה

אילן זגדון - מייסד פורום המסעדות

רותי ברודו - בעלים R2M, נציגי בעלי מסעדות

עפר פורת - מנכ"ל R2M, נציגי בעלי מסעדות

אבירם אלון - מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

עמוס פפרמן - ארגוני המלצרים, ההסתדרות הכלכלית

מוטי פיליפ - שדלן, עו"ד, ועד המסעדות האתניות + מסעדנים חזקים ביחד

רום בר-אב - רפרנט תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

נעה בן שבת

דיקלה טקו

חבר תרגומים, יפית גולן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

עובדים זרים בענף המסעדות - ישיבת מעקב

בוקר טוב, ברוכים הבאים. אני מבקש את התנצלות המוזמנים שהגיעו בזמן אבל לא היו איתנו בדיון הצדדי, מה שנקרא, ולפעמים הדיונים הלא פורמאליים מניבים הישגים משמעותיים יותר מאשר אלה הפורמאליים והמצולמים.

לפני שנפתח את הדיון, אני אבקש קודם כל קשב ושקט. אנחנו נאפשר לנציגת משפחות החטופים, עדי תייר, לשאת דברים, לבטא את כאבה. כאבך הוא כאבנו. כידוע בכל דיון ודיון, כמו בכל תפילה ותפילה, אנחנו מונים את מניין 185 הימים ואת 133 השבויים, בני הערובה אצל החמאס דאעש. כל אחת ואחד מהם נמצא איתנו בליבנו ובתפילותינו, ואנחנו קשובים לכם בקשב רב, בכלל ובפרט. בבקשה.

תודה רבה. שלום לכולם, קוראים לי עדי, אני בת דודה של יגב בוכשטב, אני מניחה שאתם רואים אותנו לא מעט בכנסת, המשפחה שלנו פה כל שבוע. אנחנו כבר חצי שנה בתוך הלופ הזה, מעל – כבר עברנו את החצי שנה, בתוך הסיוט הזה מאז ה-7 לאוקטובר, מאז שהמשפחה שלי נמצאת בעזה.

אספר לכם סיפור. אני הייתי לפני כשבועיים בסדנת תעסוקה, שם אני לא עדי בת דודה של יגב החטוף, שם אני עדי. ביקשו ממני לרשום מה הרצונות שלי. ניסיתי לחשוב, ניסיתי לפרק את העניין. כל החיים שלנו מאז ה-7 באוקטובר זה זה, אבל בואו אני עכשיו במקום אחר, אני קצת אצא משם, אני קצת אחשוב על דברים אחרים. ניסיתי לחשוב מה הרצונות שלי. לא הצלחתי לחשוב יותר מידי עד שנתקעתי בלופ של המצב, כי אלה החיים שלי.

אז מה הרצונות שלי? אני אגיד לכם חד וחלק. אני רוצה שייגמר סוף העולם. ככה אני קוראת לחיים שלנו מאז ה-7 באוקטובר. כל דבר שאנחנו חושבים עליו, כל דבר או אירוע אולי טיפה משמח, אני אומרת אני לא רוצה לדבר על זה, אחרי שייגמר סוף העולם נוכל לחשוב.

אז קודם כול דבר ראשון, אני רוצה שייגמר סוף העולם. אם נפרק את זה, מה אומר שייגמר סוף העולם? אני רוצה את יגב בבית. אני רוצה שיגב יחזור הביתה, ביחד איתו כל 132 החטופים הנוספים, הנרצחים לקבורה, החיים לשיקום. כמה מהם עדיין חיים, אנחנו עדיין לא יודעים. כמה מהם יחזרו חיים מאלה שנחטפו חיים? ראינו את אלעד קציר עכשיו. מי יודע? כי למדינת ישראל יש זמן. הדבר הכי חשוב זה למוטט את החמאס, נכון? מבצע צבאי.

תגידו לי, כמה חטיבות נשארו עכשיו בעזה? איפה המיטוט של חמאס אם זה הדבר הכי חשוב? נכון? אמרתם שבן דוד שלי יכול לחכות, הוא מחכה כבר חצי שנה. מה קורה? מה עשינו מאז? בימים של ה-50, 51, 52, 53, 54, חזרו נשים. הצלחנו להחזיר נשים וילדים, הצלחנו להחזיר אנשים. אנחנו ביום ה-185, אמרת את זה בעצמך, וכלום, ודממה, ומדבר. אנחנו כבר חודשים שומעים שיחות על משא ומתן, עסקה כן עסקה לא, כבר חודשים שאנחנו נתלים במעט תקווה. אין לנו תקווה יותר.

לפני שבועיים כבר איבדתי את התקווה שלי כמעט לגמרי. נשברתי, כי הדבר היחיד שמחזיק אותנו זה הדים של תקווה שאולי עוד נראה את האהובים שלנו חוזרים הביתה, ומעל לחצי שנה שזה פשוט לא קורה. מעל לחצי שנה שיגב לא איתנו, ש-132 משפחות נוספות חוץ מהמשפחה שלי, לא מתפקדות. לא חיות. חלק ממה שהגדרתי שייגמר סוף העולם, בהגדרות שלי חלק מהרצונות שלי, זה שאחרי שכולם יחזרו נשקם את המשפחה שלי, כי גם המשפחה שלי תצטרך לעבור שיקום.

גם האנשים שעכשיו נלחמים בשביל האנשים שנמצאים בעזה, יצטרכו לעבור שיקום, וזה יהיה שיקום ארוך. ולא רק המשפחות, הקהילות. מדברים על להחזיר אנשים לעוטף? האנשים האלה הם חלק מהקהילה שלהם. האנשים שעכשיו חטופים בעזה הם חלק מהקהילות שלהם, איך הם יחזרו? איך הקהילה תשתקם בכלל אם הם לא נמצאים פה? איך המדינה הזאת תמשיך להתקיים בלי האנשים האלה פה איתנו? ומדברים כאילו יש לנו את כל הזמן שבעולם. אין להם זמן.

שוב, כל יום שעובר, כל דקה, כל שנייה, אנחנו אולי מאבדים חטוף. אולי הוא יחזור מת. כשהוא היה חי, כשהוא נחטף חי, נגמר להם הזמן. נגמר לכולנו הזמן. אני מבקשת שכל אחד מכם שיש לו כוח, לפעול לכיוון הזה. לפעול להחזרה שלהם. לשבת כמה שצריך עד שתהיה עסקה, עד שהם יחזרו הביתה. אמרנו, הצבא צריך ללחוץ, הנה הוא כבר לא לוחץ. אני לא אשת צבא, אח שלי במילואים אגב מה-7 באוקטובר, הוא עדיין לא השתחרר, שלא תגידו שאנחנו מופרדים. אנחנו גם משפחות המילואימניקים, אנחנו גם משפחות שכולות. משפחות החטופים הן כולם, הן עם ישראל.

אני מבקשת, בואו נסיים את סוף העולם. בואו נסגור את הסיפור הזה. אנחנו לא צריכים שעוד חיילים ימותו, אנחנו לא צריכים שעוד חטופים ימותו בשבי. אנחנו צריכים שכולם יחזרו ולסיים את סוף העולם הזה. תודה רבה.

אני מאוד מאוד מודה לך עדי. מי ייתן ומנהיגנו מקבלי ההחלטות יהיו בעלי עוז וכוח וברכה להשלים עסקה כוללת של שחרור כלל בנות ובני הערובה, ולא באופן חלקי. אני יכול להעריך אותך על מה שנשאת, את ביטאת את רצון כל העם על כלל רבדיו, וריגש אותי מאוד שאת נושאת תפילה שייגמר סוף העולם, כי למעשה בכמיהה שלך ובבקשה שלך את מזמינה אותנו, את כולנו, ואני כמובן הראשון להצטרף לכך, שתהיה עסקה, שיהיה מהלך כולל אחד ולא חלקי.

צריך לומר ביושר, שכל מי שמבקש עכשיו עסקה על פרטיה כפי שהם ידועים לפחות, יכול להיות שהיא לא כל מה שמתבשל, זה בהכרח שחרור חלקי שככל הנראה בהכרח ישאיר ויכניס עמוק יותר את כל השאר שהם לא במניין הפוטנציאליים להשתחרר, עמוק יותר במרתפי החמאס דאעש, ומכאן אני מתחבר לבקשה שלך.

תראה, גם עסקה בשלבים זו התחלה. זה להציל נפשות, והבאים בתור יהיו האנשים הבאים.

את באמת רואה עוד עסקה שלישית?

אני חושבת שאם נתחיל, אני רוצה לקוות שאנחנו יכולים להציל אנשים. והבן-דוד שלי, כן, הוא גבר צעיר, הוא כנראה לא יהיה מהראשונים, אבל חייבים להתחיל איפשהו, ואני מסכימה שכולם צריכים לחזור. אני לא אדע איך, כן? אני אומרת אבל גם אם זה יהיה בשלבים, משהו יתחיל להתקדם, כי אנחנו חצי שנה ואנחנו לא מתקדמים. מהיום ה-54 אנחנו לא מתקדמים.

אבל חשוב רק להזכיר, שבעצם עד עכשיו נעשה זה בשלבים, ואת אומרת שעברה חצי שנה.

נכון, וגם עצרנו את זה בזמן, הייתה אמורה להיות עוד פעימה.

אני לא מכיר שהיה דבר כזה, אבל אני חושב שכדאי שכולם יגיעו, אחרת אנחנו נקבל עוד עשרות רון ארד. עשרות.

אני מסכימה.

טוב, אני מאוד מודה לכם על הדברים.

סליחה, כרגע יש לנו 133 רון ארד. אני לא מבין איך החשבון שלכם מסתדר.

לא חשבון, היגיון והיכרות עם האויב.

אני לא מכיר בהיגיון הזה, סליחה, יש לנו כרגע 133 חטופים שהם לא חוזרים הביתה.

נסכים על כך שכולנו רוצים את כולם בבית, וזה לגיטימי שיש חילוקי דעות איך אנחנו מאמינים שרצוננו יתגשם ויתבצע.

הכול לגיטימי, כל עוד חיי אדם לא תלויים בזה. כרגע חיי אדם תלויים בזה. כל בן אדם שלא נחזיר הביתה, לא נחזיר הביתה.

טוב, אני מודה לכם. תודה רבה. ובלית ברירה במעבר חד, בוקר טוב וברוכים הבאים לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים שתעסוק ביישום הסכם הקצאת מכסה לעובדים זרים לענף המסעדנות. זה הברים, לטובת עבודות מטבח, שטיפת כלים וניקיון.

אני אתן סקירה קטנה. עם כל הצניעות כאן בוועדה, בזכות אילן זגדון ויקיר וכמה חברים טובים מהתחום שלא זכיתי להכיר קודם, ובזכות הוועדה ושאר הכנסת, הממשלה והעם, נחשפנו למצוקה הבלתי סבירה של מחסור בכוח אדם. הבנו שכל עובד זר שנעדר הוא לכל הפחות משאיר שלושה ישראלים בבית, פוגע במשק, בחוסן הלאומי, בחזרה לשגרה.

יצאנו למבדקים מפרכים, הגענו לחקר האמת שלנו היה ידוע מהיום הראשון, אבל כדי שנוכל לרתום את שאר המשרדים, נענינו לדרישתם לבדיקה אובייקטיבית של יכולת גיוס ידיים ישראליות לתחומים האלה. מאחר והסתבר שטענותינו צודקות, התקדמנו לשלב הבא להעברת הצעת מחליטים שגם היא עברה המון-המון תהפוכות.

אני שמח שגישתי התקבלה והפיילוט הראשון להקצאת 2000 עובדים כבחינה ראשונה וניסיון בשטח עבר כהצעת מחליטים, נשארנו עם הפרוצדורה לדרכי ההגעה שלהם והגיוס. לצערי לקח זמן של התכתשות מיותרת במחלוקת של המועדים שבהם אנחנו מצפים מהממשלות, ממשלת ישראל והמדינה המקבילה, להשלים הסכם בילטרלי. הוויכוח נסב על המועד למיצוי, בכפוף לדרישות בג"ץ.

אני שמח לעדכן את הנוכחים שלאחר משא ומתן ארוך שלי בנפרד וביחד עם המשרדים הרלוונטיים, ועם נציגות המסעדנים, הגענו בחצי שעה האחרונה לנוסחה שתקבע שהמנגנון יהיה כזה דבר, שבכפוף כאמור למחויבות כלפי אמנות בינלאומיות והדין הבינלאומי ובג"ץ, המנגנון יהיה כזה שהמדינה יכולה לממש את פוטנציאל הבאת העובדים באמצעות הסכמים בילטרליים תוך 90 יום, באמצעות המנגנון שכרגע אני מפרט עליו.

מרגע העברת הצעת המחליטים, יתכנס צוות יישום בין משרדי, נציגות של כלל הגורמים הרלוונטיים, ואומנם לא דיברנו קודם אבל אני דורש שנציגות המסעדות גם תהיה חלק מהצוות, כדי שהיא תהיה שותפה לאתגרים הרבים שאיתם אתם נאלצים להתמודד. באופן מיידי הוא יתכנס כדי לקבוע יעדים, דרכי פעולה וחלוקת תפקידים. תוך 30 יום יתכנס הצוות בשנית כדי לבחון אם היעדים הושגו ואם ישנם חסמים. אם ישנם חסמים, באותו מפגש יקבעו את הדרכים לטיפול והסרתם, והמפגש הבא יהיה תוך 60 יום מהיום הראשון, זאת אומרת 30 יום לאחר מכן, לבחון האם החסמים הוסרו והאם הושגו התאמות בהבאת העובדים.

אם תוך 60 יום מסתבר שיש הסכמה, אבל זקוקים לעוד תקופה למימוש ההסכמים בפועל ולהבאתם של העובדים ארצה, כולל התנאים הטכניים, כגון – בדיקות רפואיות, תעודת יושר לבדיקה שאין רישום פלילי, כרטיס טיסה וכן הלאה, וגיוס העובדים כמובן עוד קודם, אם לטובת עניין זה יצטרכו עוד תקופה שלא תעלה על עוד 30 יום, אזי המסלול הזה מוגדר כהצלחה וממשיכים באמצעות הבאת עובדים דרך הסכמים בילטרליים, וזה מביא אותנו ל-90 יום.

אם תוך 60 יום אבל, מסתבר שלא הוסרו החסמים ואין סיכוי סביר להבאת עובדים ב-30 יום הנוספים שנותרו, אז אין טעם לחכות את אותם 30 יום, ומאותו רגע צוות היישום יתפנה לביצוע השלמת המשימה באמצעות מציאת חלופות הבאה אחרות שאינן באמצעות הסכמים בילטרליים.

ההצעה הזאת שלי הוסכמה גם על ידי נציגי משרד העבודה, גם על ידי נציגי משרד הכלכלה, גם על ידי נציגי משרד החוץ, גם על ידי נציגי משרד הפנים, רשות האוכלוסין, וכמובן על ידי נציגות המסעדות והמשפטים. עם המשפטים סיכמנו, רק המשפטים כמשפטים לא יכולים לאשר סיכום מבלי שרואים נוסח משפטי. כרגע צוות לשכתי עמל על הכנתו, אני רוצה לקוות שבשעתיים הקרובות הוא גם יושלם וגם תגיע כבר תגובה והסכמה ממשרד המשפטים, מה שישלים את המהלך.

לפני שנקבל החלטה איך אנחנו ממתינים להתייחסות בעקבות השלמת הנוסח המשפטי, אני אשמח ללמוד עוד איזשהם כמה פרטים טכניים שהם פתוחים. אני אשמח בבקשה לדעת כמה אגרות יהיו על עובדים זרים במסעדות. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שמצאנו מנגנון וגויסו עובדים, אבל הנושא הזה נשאר פתוח.

קרן גלבוע מרשות האוכלוסין, אני יכולה לדבר על האגרות שקיימות כרגע. זה בעצם אגרות של מומחים.

כמה הם?

אגרת בקשה ואגרה שנתית.

כמה היא?

1340 ועוד 10,680.

יש אגרת בקשה, יש שלושה או ארבעה רכיבים אם אני זוכר נכון. יש אגרת בקשה שהיא עומדת על?

על ההיתר עצמו, 1340, ואגרה שנתית.

אגרה שנתית כמה היא עומדת?

10,680. ואגרת רישיון שזה 195 שקלים.

עכשיו אני אומר לכם, אני רוצה להסב את תשומת ליבכם. קחו בחשבון שיש פה קאצ'. מה שנשמע לנו מפוצץ זה 10,680, ואני אומר לכם שאם זה יירד ל-9000 או יחולק חודשית פר הגעה, אז עדיף שזה יחולק חודשית פר הגעה. זאת אומרת, שאנחנו לא רוצים להגיע למציאות שנתקלנו בה בעבר, שבבניין לדוגמה, אם עובד מגיע בתחילת דצמבר, הוא משלם על כל 11 החודשים שעובד עדיין היה בארץ מוצאו ועדיין לא היה בארץ.

לפיכך, אני אבקש קודם כל שנבהיר בינינו את מנגנון הגבייה. ה-10,680 אמורים להיות מחולקים ל-12 חודשים, ומחודש ההגעה אנחנו כופלים את זה בחודשים הנותרים להשלמה קלנדרית של אותה שנה. אתם הבנתם?

אבל משהו קטן לפני, השכר של העובדים המומחים הוא פעמיים השכר הממוצע במשק. צריכה להיות חצי לפי ההיגיון.

לא, לא, לא, האגרה המדוברת, לא השכר.

מה שאילן אומר נכון, העובדים המומחים, אנחנו משלמים להם, זה משהו פרוצדורה של עובד שמקבל 23-24 אלף שקל.

מינימום.

אנחנו מביאים שוטפי כלים, לא הגיוני שאנחנו נשלם אגרות של 12 אלף שקל, זה סכום מטורף. בסוף הרעיון הוא להוריד את יוקר המחייה ולעזור לנו, עובדים קצת יותר, הם פחות מיומנים גם.

מה התשלומים המקבילים לפלסטינאים שהיו נכנסים לעבוד אצלם?

כלום. פנסיה.

היו. קודם כל יש הוצאות.

אני העסקתי פלסטינים.

פלסטיני שנכנס לארץ משלם.

לא, לנו או למדינה? הוא מקבל שכר מינימום, מקבל פנסיה מהחודש הראשון, לא מהחודש השישי, מהרגע שהוא נכנס, תנאים סוציאליים. זהו, שום אגרה, שום דבר. כלום.

והוא אמור לשלם על רישיון הכניסה שלו לישראל?

כלום. לפעמים גובים ממנו 1000-2000 שקל כל מיני קומבינטורים, אבל זה לפעם אחת.

זה לא פעם אחת, חברים זה 2500 שקלים לחודש.

לא, שלי שילמו 500 לקבלן שהביא אותם, והוא היה מפקח עליהם ועוזר לי.

לא, אבל זה משהו רגולטיבי אדוני. מה שאילן מדבר עליו, יש כל מיני מאכרים לצערי שמשלמים להם כסף כדי לקבל את האישור להיכנס לארץ. זה לא קשור אלינו, אנחנו פה מדברים על אירוע רגולטיבי שבו אנחנו אומרים חבר'ה, אל תחייבו אותנו מראש 12 אלף שקל, כי זה לא - - -

אדוני היו"ר, עדיין לא הבאת לי זכות דיבור, אני ברשותך אתפרץ.

אתה צריך רשות דיבור אתה?

אני את האקדח הפקדתי בכניסה. אבל מה מונע בעצם להצמיד את האגרה של הפלסטינים לעובדים שיגיעו בהסכם הנוכחי?

הם לא מומחים.

מה, מומחים בשטיפת כלים?

בגלל זה אני שאלתי מה ההשוואה לפלסטינים. בואו תסבירו לי רגע משהו, יש לנו פה נציבות משרד האוצר?

יש אינטרס להקשות על זה, להפוך את זה ליקר.

רום שלום, מה שלומך? בוקר טוב. אתמול היית בשני דיונים, פרט לסיכום לא נדרשת אליהם, אז היום אתה מחזיר לי שאתה בזום?

בוקר טוב. אני עושה מה שאומרים לי.

טוב, אז אנחנו ניעזר בך גם כשאתה בזום. כמו שאתה זוכר, עברנו לא מעט גלגולים עד שהגענו עד הלום, ומוסכם עלינו שהקצאת המכסה המדוברת היא חלף פלסטינאים, נכון?

נכון.

הקצאת חלף פלסטינאים אמורה אקוויוולנטית לעלויות, אותם הם נשאו כשהם העסיקו פלסטינאים, אלא אם כן אנחנו רוצים לעבוד חצי שנה על מהלך מסוים, להביא הישג תקדימי שלא היה מאז קום המדינה, אבל להכשיל אותו על ידי הכבדה וחוסר אטרקטיביות - - -

אם זה חלף, אדוני היו"ר, אז זה די ברור.

שנייה, אנחנו בהבניה.

לא, הנה הוא גם מבין.

אז אני אשמח להסביר איך מתנהל תהליך קביעת גובה האגרה. יכול להיות שרשות האוכלוסין לא יכלו לדייק, נראה גם בהמשך מה התהליך כשנקבע את ברירת המחדל, אבל כשרוצים לקבוע סכום מסוים של אגרה, הסכום הזה צריך להיקבע על ידי ועדת האגרות הבין משרדית. זאת ועדה שזה מה שהיא עושה, היא בוחנת את סכומי האגרות באופן רוחבי עבור אגרות בתחומים שונים, גם אגרות לעניין עובדים זרים.

ועדת האגרות הזאת מגישה את המלצתה לשר האוצר. שר האוצר דורש לדעתי גם את הסכמת שר הפנים, יכול להיות שאני לא מדייק פה בדיוק, אבל שר האוצר דורש הסכמה של שרים נוספים, ולאחר מכן הוא מגיש את הבקשה לוועדת הכספים, ולאחר מכן האגרה צריכה להיות מאושרת בוועדת הכספים ובסיום האישור של ועדת הכספים בעצם אושר גובה אגרה חדש.

מה המטרה בקביעת האגרה הזאת? היא תוספתית? היא אמורה לשפות על הוצאות?

החוקים שקובעים את האגרות נקבעו לאורך שנים ארוכות, אני חושב שזה התחיל בתחילת שנות ה-2000 ומאז, ובדברי ההסבר של החוק מתוארים הרציונליים השונים. חלק מהרציונל זה לתאר את ההחצנות השליליות שמגיעות מתוקף כניסה של עובדים נוספים למשק.

אני אתן כמה דוגמאות. העובדים האלה צריכים לגור איפשהו, הם משתמשים בתחבורה ציבורית, הם משתמשים בשירותי בריאות. זאת אומרת, הם כן מעמיסים איזשהן עלויות נוספות על המשק.

מי משלם את המגורים, רום? זה המעמסה העיקרית.

מה שאומר רום, בתחשיב פיסקלי כשאתה צורך שירותים, כשאתה נוסע בכביש, אתה שילמת את האגרה ואת הדלק, אבל מישהו אמור לממן את הכביש שנהגת עליו, בסדר? ואם אתה מעשן, סבירות הדעת להניח שהסיכוי שאתה תהיה חולה ותצרוך שירותי בריאות יהיו גבוהים יותר אם לוקחים את זה בחשבון במיסוי, וכן הלאה.

אם נכנס לפה אזרח, נכנס לפה שוהה, הוא צורך שירותים. למרות שמשלמים ארנונה ומיסים, עדיין השהות שלו פה מכבידה על קופת המדינה, והם רוצים לשפות את עצמם על ההוצאה הזו. זה מה שהוא מסביר, עזוב צודק לא צודק, הוא מסביר את לשון החוק. כן רותי.

אני חייבת להגיד, אני מרגישה נסחטת שנים רבות. אנחנו עובדים, קורעים את התחת, יורקים דם, משלמים מיסים, וסוחטים אותנו עד הטיפה האחרונה. אין לנו עובדים, אנחנו באים לכאן הלוך וחזור לכנסת הזאת כדי שתעזרו לנו, כדי שנוכל להמשיך להתקיים ולשלם מיסים למדינה שתתקיים גם כן. תפסיקו להקשות עלינו.

תקשיב, זה הזיה ברמות על. למה אנחנו באים לכאן? מה, להפיל עלינו עוד היטל? עוד מס? לא יורדים מהחיים שלנו ולא עוזרים לנו בכלום. אתה יודע מה? כל אזרחי המדינה מרגישים ככה כלפי הדבר הזה שאמור היה לעזור לנו. במקום לעזור לנו, אתם רק עושים לנו נזק ורק מפילים לנו. אני אומרת לך באמת, אתה אומר וואלה בשביל מה? בשביל מה?

רותי, אני רוצה להתייחס למה שאת אומרת, בסדר?

לי אין כוח יותר.

אבל אני רוצה רגע להתייחס למה שאתם אומרים, אני רוצה להתייחס כי אני רוצה להתקדם. לאורך הדרך, מהרגע שביקשתם עובדים זרים, דאגתי לוודא עם הנציגות שלכם אם אתם מבינים מה המשמעות של העסקת עובד זר. אמרתם שבדקתם את הכול, ועשיתם את התחשיבים וזה עדיין משתלם ונכון ואתם מעוניינים.

אנחנו בני ערובה, שנים. שנים כל האזרחים במדינה הזאת בני ערובה של מיסים לא הוגנים ואפס קבלה בחזרה. וזה – די, זה נמאס.

רותי, אני מבין את מה שאת אומרת לחלוטין ואני מתחבר, אני רק רוצה רגע להסביר לך. אם אני נוקט בעמדה הזאת שאני מסביר מה המשמעויות של לבקש עובד זר, אני מצדיק את הקביעה של האגרה הזאת. כל חלק שאמור לשפות את המדינה על הוצאה בגין הבאת העובד, זה בסדר שתשלמו. במקרה שלכם זה לא קיים, אני אסביר למה אני מתכוון.

בבניין אמורים לשלם, למה? כדי שהעובד יגיע לכאן, משלחת יצאה מפה מהארץ, שכרה מקום, בחנה את העובדים, קנתה ציוד, סחורה, חומר, הייתה צריכה ליצור מאגר של פעולות כדי לאפשר לעובדים להגיע. בניקיון אין את ההוצאה הזאת, היא לא מתקיימת. אין על מה לשלם את הסכום הזה.

אני מצד אחד מבקש לחלק רגע לשני חלקים. חלק אחד, קחו בחשבון שכרגע אתם על המסוע וזה נכון שהעמדה קצת פחות חזקה כי הענף הזה נואש וקורס ונואק, ורוצה עובדים; ואמרו לכם להביא עובדים זה עולה כסף. מצד שני, לאור העובדה, ופה אני פונה לכלל המשרדים ובוודאי למשרד האוצר – שלום, מר נקש, ואני פונה גם אליך – לאור העובדה שהסכמנו שתהליך הקליטה לא יהיה על בסיס תחשיב המומחים, אלא חלף פלסטינאים. אנחנו אומרים, נכנסו פלסטינאים, הם היו עולים X, זה בסדר שהעובד הזר יעלה X+Y. ה-Y לא יכול להיות שווה ל-X. לא יכול להיות שזה יהיה כפל שתיים, כי בסופו של יום צריך לשכן אותו, ולבטח אותו, ולדאוג לו לסעודות שלוש פעמים ביום ואני לא יודע למה.

ובנוסף לזה, להגיד הם חלף פלסטינאים אבל הם יתומחרו כאילו שהם מביאים עובדים מומחים. מהיום הראשון הם יכלו להביא עובדים מומחים, זה לא חונה שם. אין להם יכולת.

חייב להיות סוג מסוים של מסעדה כדי להביא. אני אומרת לכם עוד פעם: רק להפריע. זה מה שאני מרגישה. אף אחד לא עוזר לנו, אף אחד לא מנסה אפילו לקחת את הצד שלנו.

אבל תאפשרו לו רק לסיים, הוא לא סיים.

אדוני, אני רק רוצה להגיד משהו פשוט. שמי מוטי פיליפ, עו"ד מטעם מסעדנים חזקים ביחד וועד המסעדות האתניות.

הטיעונים שאדוני הציג הם לא מדויקים בכמה אספקטים, בכל הכבוד. אחד, את כל השיפוי למדינה, על כל השירותים שהמדינה מעניקה לכאורה לעובד הזר, העובד הזר משלם דרך המס הכנסה שלו כמו שכולנו משלמים. אילן זגדון לא משלם אגרה מיוחדת על עצם היותו אזרח במדינה, אלא דרך מס הכנסה. העובד הזר משלם מס הכנסה.

שניים, לעניין הנטל הרפואי. עובד זר חייב - - -

לא דיברתי על עובד זר ונטל רפואי, אני הבאתי דוגמה. מכובדי, הלא אם אני פותח את הדיון, מסכם אותו בסיכום שהגענו אליו לפני הדיון, ואני מכריז שהוועדה יוצאת להפסקה של חצי שעה עד שמשרד המשפטים מקבל נוסח משפטי, ואותו מחליטים ומסתיים הדיון – אתם הכי מאושרים בעולם. אתם לא פותחים את העניין של האגרות והעלויות הנלוות.

אם אתם לא הקדמתם לעשות את זה ועשיתי את זה במקומכם, לכל הפחות אל תעוות את דבריי. אני לא אמרתי שההסבר על העלות הרפואית מושתת ומשויכות לעניין העובד הזר. הבאתי דוגמה לאילן ולחבר הכנסת אלמוג כהן, מה הרציונל של גביית מיסים, ואז הבאתי דוגמה.

לא אגרות. יש הבדל אדוני.

אפשר רגע? תקשיב עד הסוף. אני הרגע סיימתי הסבר למה זה אמור להיות מופחת עד כדי אפס, והבדלתי ואמרתי, להביא עובד לבניין עולה כסף למדינה. היא רוצה שתשפה אותה בגין ההוצאה הזאת, בסדר? אז חלק מהאגרה ברציונל יש לה כמה תתי סעיפים שמרכיבים את הקיום שלה ואת הגובה שלה. בבניין, להבדיל מניקיון, צוות רחב עם משרד השיכון וזכייניו מהתאחדות הקבלנים, אמור לנסוע לאותה מדינה. משרד הפנים שולח את נציגיו, שוכרים אתר, קונים ציוד, קונים סחורה, עושים מבחנים, מביאים מיונים ואני לא יודע מה. זה עולה כסף למדינה, הם נותנים שירותים קונסולריים, זה עולה כסף. היא רוצה לקבל את זה בחזרה. היא מטילה את האגרות. במקרה הזה זה לא קיים. זה לא קיים, ולכן לא עושים העתק הדבק. זה מה שאני הסברתי.

אתה לא יכול לבוא ולהסביר את ההפך, ולהגיד למה אתה אומר רפואי? אני דיברתי על רפואי? אנחנו כאזרחי המדינה, אנחנו משלמים מיסים. סתם לדוגמה אם אתה יוצא לחו"ל ואתה נוסע לטיול אקסטרים, הביטוח שלך יהיה יותר יקר, כי יש סבירות דעת להניח שהסיכוי שאתה תיפגע היא גבוהה יותר. זה הריסק. זה רק מה שאמרתי, לא אמרתי שפה בקביעה הזאת מממנים טיפול רפואי לעובד הזר. לא דיברתי על זה בכלל.

תמשיך בבקשה מר רום, כי אנחנו רוצים להתקדם.

כפי שאמרתי, מי שקובע את גובה האגרות זה לא אדם פרסונלי כזה או אחר, אלא יש את הוועדה הבין משרדית, מגישה את המלצתה לשר האוצר, והוא דרוש לקבל הסכמה של שרים נוספים ולאחר מכן האגרה מוגשת לוועדת הכספים לאישור אחרון. כמובן שניתן לקיים את התהליך הזה גם במקרה הנוכחי.

אוקיי, אני מודה לך בינתיים, אתה כמובן איתנו על הקו.

נמצא איתנו ראש מנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, משרד הפנים, מר משה נקש. אני מבקש שתתייחס לנתון שמסרה הגברת אסרף ממשרד העבודה, לעניין שיוך האגרה לעובדי שטיפת כלים כאילו הם מומחים. רשות האוכלוסין, סליחה.

עו"ד קרן גלבוע אמרה את זה. אני רוצה להציע איזושהי הצעה, בסדר? המצוקה של המסעדנים, אני חושב שאין עליה חולק. אני חושב שכולנו הבנו את זה, כל המשרדים. לגבי הכמות אפשר לדבר על זה, אבל בוא נתחיל לתת להם אוויר, כי אין להם אוויר, ולקדם את ההצעה של 2000 והנושא של הסכמים בילטרליים שאנחנו כבר מאחורי הקלעים מתחילים אפילו לקדם את הנושא הזה, כדי לראות איך אנחנו יכולים לתת ענה מהיר. זה הדבר הראשון שצריך לקרות.

לגבי האגרות, צריך לפנות בפנייה מסודרת לוועדת אגרות כמו שרום אמר, ולהגיד זה המצוקה, זה המקרה, זה סוג ההעסקה. העובדים הם לא שפים מומחים אסיאתיים, אלא הם עובדי ניקיון במטבח, ולכן יכול להיות שיש מקום לקבוע אגרות אחרות מופחתות.

מה זאת אומרת 'יכול להיות'? מר נקש, אני שואל שאלה פשוטה.

אני לא קובע, אני לא ועדת האגרות.

אם אתם לא ועדת האגרות, אז על פי איזה פרמטר קבעתם שהם חוסים תחת הגדרת מומחים? כשאני שאלתי את נציגת משרד הפנים מה יהיה עם האגרה, היא אמרה שהאגרה משויכת לעובדים זרים בניקיון, עומדת כאילו הם מומחים על 10,000 ומשהו שקל בשנה. זה מה שהיא אמרה.

אני הבנתי ממנה אחרת. היא נתנה דוגמה.

לא דוגמה. היא שייכה סיווג לסיווג קיים. היא אמרה היום אתה מביא עובדי ניקיון, הם מוגדרים לצורך קביעת האגרה כמומחים.

אדוני היו"ר, אין את הענף הזה היום. אין לו אגרות שמשויכות, אין את זה היום.

יופי. למה לא לשייך אותם לענף אחר? את זה אנחנו יכולים להגיד לוועדת האגרות ונגיד. אני שואל שאלה. מה יותר פשוט מלבוא ולהגיד, לאור העובדה שתת הענף הזה לא היה קיים בארץ עד היום, לא נכון שנומר מהי האגרה כי עוד לא נקבע בוועדת האגרות. למה מראש לבוא ולהגיד זה לפי הסיווג הגבוה ביותר? הייתם אומרים שזה כמו מלונאים. למה? כי עובד זר יכול להיות שהוא גם יעבור ליד בית מלון, אז בוא נגבה ממנו כאילו הוא מלונאי.

על מלונאות משלמים אותה אגרה.

אני חושב שקצת יותר, לא?

לא. בדיוק אותו דבר.

אוקיי, חבר'ה אני הבאתי את זה כדוגמה. זאת התשובה שהייתי מצפה, לבוא ולהגיד אין אגרה. היא תהיה, אבל היא תיקבע רק אחרי שבנסיבות העניין ידונו ועדת האגרה והתעריפים, ואני מבקש שזה מה שייכנס לפרוטוקול.

אבל התחלתי ואמרתי, שכרגע אין. בסדר? כרגע אין, מכיוון שאנחנו מבינים את הצורך הדחוף להתקדם עם הדבר הזה, אנחנו מנסים לתת מענה. זה לא האולטימטיבי לשלם כל כך הרבה אגרות, ברור לי, בסדר? אבל זה מה שיש כרגע כדי להתחיל לעבוד. רוצים לחכות לוועדות אגרות, בסדר גמור.

יופי מעולה, אז אתה מסכים איתנו להביא אותם ללא אגרות בהמשך הדרך.

תעצרו, אנחנו לא רוצים רק לדבר, רוצים להתקדם. אתה מסכים איתי שעד שלא נקבע מנגנון הבאת העובדים ולא גויסו העובדים, הם לא אמורים לשלם אגרה?

הם יצטרכו לשלם אגרה כשהם יזמינו.

עד אז, עד אז.

נכון.

יופי. מי מגיש את הפנייה לוועדת האגרות שתדון?

בדרך כלל מי שמגיש זה המשרד שמוביל את התחום, במקרה הזה זה משרד הכלכלה.

הבנתי. נציגת משרד הכלכלה, אני מבקש מכם, לא לחכות עד שכבר ייקבעו העובדים ואז הם יצטרכו להחליט אם הם מזמינים אותם או לא משלמים את האגרות. מהיום להוציא פנייה נמרצת לוועדת האגרות וההיתרים, לכתב אותי גם כן, לנמק את הנימוקים למה לא אמורים להיות משולמים אגרות ובטח לא בהיקפים כאלה, לאור העובדה שאין הוצאות בגין הבאת העובדים. לאור העובדה שמדובר בעובדים שהם חלף פלסטינאים, וגם בגין פלסטינאים שהם חלפם, המדינה לא קיבלה תמורה, ולאור העובדה שחיכינו כבר המון זמן ליישום, לפיכך אנחנו נבקש לקבוע מנגנון גם בקביעת האגרה שיהיו מותאמים.

אגב, אני מסב את תשומת ליבכם, וגם מר נקש חשוב רגע שנקשיב לזה: האגרות שמשלמים בגין עובד מומחה במסעדות הוא בכלל 8000 ומשהו שקל. איך פה זה עלה ל-10,000 ומשהו שקל?

זה מוגדר כמסעדות אתניות. מסעדות אתניות משלמות פחות.

שמעתם?

מסעדות מה? אתניות?

חבר הכנסת כהן, תקשיב, אתה רוצה לשמוע ביזיון? הביזיון הוא באטימות.

מסעדות אתניות זה ענף. אפשר להביא שפים למסעדות אתניות וחלות עליהן האגרות שחלות - - -

כלומר סושי בלבד.

נכון.

מטבח מרוקאי לא תופס? אדוני היו"ר, כאילו ברור שזו בדיחה.

מבדיחה צוחקים, מהגישה הזאת אנחנו בוכים. תקשיב, מה שאומרים כגישה רשות האוכלוסין, ואני מתקומם, להביא שף למסעדה אתנית אמורים לשלם פחות והרבה פחות מאשר להביא שוטף כלים לשווארמה. שמעתם?

אבל זה ענף שלא קיים.

בגלל שהוא לא קיים אז צריך למסות אותו אחיד, צריך לתקנן אותו על פי - - -, זה מה שביקשתי, להגיד אין. תהיה אגרה אחרי שהמשרד שהוא הרגולטור של אותו ענף יפנה לוועדת האגרות והתעריפים. מוסכם עלינו? בואו נתקדם הלאה.

קרן אמרה פה, זה חשוב שיובא כמובן כדי לקדם את כל הדבר הזה, אין לי את החלטת הממשלה הזאת, כי בסוף אנחנו לא יכולים לקבוע אגרות למשהו שעוד לא קיים. אז זה הדבר הראשון שצריך לעשות.

כבוד היו"ר, אנחנו גם לא נרצה שאי קביעת האגרות תעכב את כל התהליך.

אז תקשיבו, אז הנה אני אומר לכם יש לכם גם אחריות. אם יהיו אגרות, כמה יהיו אגרות, זו החלטה ששמורה בלבד בלבד בלבד לוועדת התעריפים בעקבות החלטת ממשלה, וביצוע פעולה של המשרד שהוא נמל הבית שלכם, קוראים לו משרד הכלכלה. אני מעדכן אתכם, ואני מעדכן אותך נציגת משרד הכלכלה. חשוב שנקרא לילד בשמו.

אם עד המועד שבו ניתן להביא עובדים, זאת אומרת סיימנו מנגנון, גייסנו עובדים, יש דרך להביא אותם. אם עד אותו מועד אתם לא סיכמתם, לא ביצעתם את הפרוצדורה הנדרשת ולא קבעתם עם ועדת התעריפים גובה אגרה, הם משלמים לפי 10,680. למה? כי אגרה חייבת להיות משולמת, תמיד המדינה תבקש את מה שמסונף הכי קרוב לתת תחום, וזה הכי קרוב היחיד.

זאת אומרת שאם לא תסדירו מחיר אחר, זה יהיה המחיר. זה כמו שבן אדם נוסע בכביש 6, נסע בלי פסקל, ישלם על נסיעה פי 8. יש לך פסקל, תשלם רגיל. סתם אמרתי פי 8, אבל היחס קביעה הוא לא פרופורציונלי. גם כאן אני אומר, הנה אני מודיע לכם, כל שקל שאתם תשלמו יותר מהמינימום הנדרש עד כדי תשלום האגרה כאילו מדובר במומחה, זה אך ורק תלוי במשרד הכלכלה. הודעתי לכם בלי משחקים, בלי מריחות, בלי כדרור ממשרד למשרד. אין עוד כתובת אחרת, גם אין מושג כזה אחריות משותפת או אחריות שילוחית.

אך ורק משרד הכלכלה אל מול ועדת התעריפים. כל השאר הם שחקני משנה שיבצעו את אותה החלטה באמצעות כינוס ועדת שרים והצבעה בישיבת ממשלה. ברור לנו? אני מיציתי פה את הנושא.

אנחנו כמובן בעד, ואנחנו נבדוק את הפרוצדורה בתוך המשרד מה צריך לעשות.

הנה אני אומר, תקשיבו, אתם לא צריכים לעשות, אתם צריכים להוציא את הפנייה, בסדר? אנחנו מכירים מענף אחר שלאחר מאמצים עילאיים הוצאנו הקצאה של 3000 עובדים. הוויכוח בפרוצדורה, יש כבר 3000, יש הסכמה, הוויכוח לתקנות לקח זמן לא נורמלי שאף אחד לא הרוויח בו.

אני פה בוועדה לא יודע להחליף את עבודת המשרדים, אני ועדה מפקחת. אני יכול לרדות במשרדים לבצע עבודה, אני לא יכול לעשות במקומם. אני מודיע לכם, בפשוט, משרד הכלכלה בחצי שעה הקרובה אמור להוציא פנייה לוועדת התעריפים, ואני מודיע לכם שאם יצאה פנייה בזמן מנומקת, וועדת התעריפים לא התכנסה לדון בזה, ולא אמרה את קולה, ולא הביעה את דעתה בנסיבות העניין שדיברנו עליהם עד עכשיו, לוועדת התעריפים תהיה בעיה. תמיד בתחנה שבה המשלוח נעצר, שם יש את האחריות. בסדר? ברור לנו?

הנה אני מודיע כאן, אני לא רוצה להיפגש איתכם עוד חודש ולחזור עוד פעם לנקודת ההתחלה. מיציתי את זה. ניפגש בעזרת השם, אבל לא כאילו לא מיצינו את זה, ואני חושב שמר אילן זגדון יודע על מה אני מדבר כשאני אומר חזור ואמור את אותה מילה בכל היבט אחר. הנה, אני לא רוצה כדרור מחדש, ואני לא רוצה לעבור עוד תקופה שבה אנחנו צודקים אבל לא חכמים.

למשרד הכלכלה יש אינטרס להוזיל את המחירים. אם הם יתנו אגרות גבוהות, המחירים יעלו, הם יתדלקו עוד יותר את יוקר המחייה. זה ההיגיון.

נכון, לכן אני עשיתי בינינו חלוקת תפקידים, בסדר?

מדהים.

יופי. מר נקש, אגב, אני מבקש שאם חלילה היה מחדל באיזושהי תחנה מהתחנות שדיברתי, וחלילה כשמשלימים את התהליך ויש עובדים זמינים ועדיין לא בוצעה הפעולה בגבייה על גובה האגרה, אז החיוב יהיה לפי מסעדות אתניות שזה 8000 ומשהו, ולא לפי מומחים של 10,000 ומשהו, בסדר? ואני מבקש שהגבייה תהיה פר חודש ולא שנתית. זה לא פחות חשוב.

אני רק אענה לסוגייה הזאת, אנחנו לא הגורם הרלוונטי להחליט מה יהיה האגרה, אנחנו כמובן מבצעים את זה. אנחנו ננסה פנייה, כמו שאדוני היו"ר אמר, במקביל לפנייה של משרד הכלכלה על קביעת אגרות לענף החדש הזה, אנחנו נעשה פנייה ונבדוק מה יאפשרו לנו לגבות בהתאם.

מעולה, אבל אני מבקש שהמנגנון של אופן הגבייה, זה כבר לא גובה הגבייה, זה קשור אליכם. המנגנון יהיה חודשי על פי החודשים הקלנדרים שנשארו לסוף השנה. אתה מבין את השאלה שלי, נכון?

כן. עוד פעם, יש סיפור ובשביל לעשות דבר כזה אנחנו צריכים לתקן את התקנות. אני לא בטוח עד כמה זה יהיה מהר ונכון.

תתחילו מהיום. הייתם מתחילים מלפני חודש.

על מה אני אתחיל? עוד אין ענף כזה. אגב לא לפני חודש, מתי ישבנו? חודשים אחורה.

חבר'ה, אני פניתי אליכם מלפני חמישה חודשים. זה צריך להיעשות לכל הענפים. למה המדינה אמורה לגבות סכום על תקופה שלא הייתה קיימת?

כי בתקנות מוגדר שאם העובד עובד חצי שנה ומעלה, משלמים עליו סכום של שנה שלמה.

תשנו בבקשה את התקנות.

זה מה שהתקנות קובעות. כדי לשנות את התקנות אז תהליך פרוצדורלי שצריך חקיקה. הכסף לא נכנס אליי, המצוקה שלך כמו של יתר הענפים ברורה.

מה זה, זה גזל. אדוני היו"ר, אני מבקש שייאמר לפרוטוקול ויירשם בפרוטוקול: אנחנו כאיגוד המסעדות מתנגדים נחרצות לסכומים של המסעדות האתניות, של המסעדות של העובדים מומחים, הם שוטפי כלים, הם לא מומחים. אנחנו לא ניישם פה אחרי מאמץ כה רב שלך, של כל כך הרבה דיונים שהגענו לכאן, אנחנו לא ניישם פה פתרון שהוא לא כלכלי בשום צורה. אם יש אגרות שצריך לשלם, נשלם, אבל אנחנו לא ננפח פה עוד שישה, שבעה, שמונה שקלים לשעה כדי שבסוף לא נוכל ליישם את כל החמישה חודשים שאנחנו עמלים על הפתרון הזה.

ואנחנו מבקשים ממשרד הכלכלה ומצטרפים לבקשה של היו"ר, שלשום לתת לנו את המענה, והסבר שאין שום סיבה שחלף פלסטינאים תהיה אגרה כלשהי, אם אין עלויות נלוות למדינת ישראל. אם אין עלויות נלוות למדינת ישראל, או אם הן פחותות; ואין, למיטב הבנתנו – אין שום סיבה שלנו לא שווה ונצטרך לחכות לפלסטינאים.

אגב, לא שאני מקל בזה ראש, מדובר בכארבעה שקלים לשעה. עדיין לא סכום מבוטל, אני לא מתעלם.

אני מדבר על עלות מעביד.

לא, לא, האגרה היא ביחס של כארבעה שקלים לשעה.

ברוטו. עלות מעביד בהתאם להיקף משרה עולה בכ-20%.

זה לא נכון, כי לא מושתות על זה הוצאות של עלות מעביד. זו אגרה שמשלמים אותה מחוץ לתלוש. זה לא נכון. אבל עדיין זה הרבה כסף.

אתה מחשב את ה-1000 או 800 שקלים לא לפי משרה מלאה. הם עובדים יותר ממשרה מלאה.

אז זה פחות. זה אומר שזה פחות מארבעה שקלים, ועדיין כל שקל הוא שקל מיותר, כי זה שקל שהוא הושת על הסועד. פשוט.

למחיר המנה.

וזו גבייה שלא לצורך. תסיים את זה ואז הוועדה יוצאת להפסקה עד שמשרד המשפטים לא עונה לי על הסכמה בהתאם לנוסח שלשכתי שלחה.

דיברנו על נושא האגרות, עכשיו אני רוצה לדבר, לפני ארבעה חודשים נפגשנו כשענבל משש עוד הייתה בתפקיד, נפגשנו והכל התחיל ממנגנון איך יגיעו העובדים הזרים. אני חושב שצריך לדבר על זה, כשהפלסטינים הגיעו, זה היה כל הקודם זוכה. זאת אומרת מי שהיה מגיש 20 בקשות, 30 בקשות, היה מקבל, אבל במנגנון הזה אנחנו רוצים לשנות אותו, אנחנו רוצים שזה יהיה שוויון מסעדות לפי איזשהם קריטריונים – גודל, כמות אנשים.

עכשיו, אני רוצה לדעת כדי שזה לא יגיע לפתחנו וניתקל בזה, מר נקש, האם המנגנון שהעברתי אליכם הוא מקובל? זה משהו שיהיה אפשר לעבוד איתו? כדי שכבר נדע שיש מנגנון מוכן ואוטומטית זה רץ קדימה.

אני אעביר את הסוגייה הזאת. שוב, אנחנו איך שזה עובד עם כל הענפים זה יעבוד גם פה, מקבלים את ההמלצה לחלוקה מהמשרד הממשלתי הרלוונטי, במקרה הזה משרד הכלכלה. יחד עם זאת, כדי לזרז ולהקל, ולאור זה שהבנו את הצורך, ישבנו ובנינו איזשהו מודל, איזשהו מנגנון שלדעתנו הוא ראוי ונכון ויכול לתת מענה. ככל שזה יאומץ על ידי משרד הכלכלה, אז אני מניח שאפשר יהיה להתקדם בכיוון הזה.

אוקיי, נציגת משרד הכלכלה אם היא יכולה בבקשה להתייחס לאופן חלוקת המכסה בין המסעדות הזכאיות.

אני צריכה לראות מודל.

שלחתי לך.

אני לא יודעת, עברו הרבה גלגולים מאז ההתכתבויות האחרונות.

אני אשלח לך שוב עכשיו.

אז ככה, הוועדה מודיעה שהיא יוצאת להפסקה של עד חצי שעה, במהלכן נציגת משרד המשפטים אמורה לחזור עם תשובה ממנהליה לעניין הנוסח המשפטי שלשכתי שלחה להם בנושא צוות היישום והמנגנון ליישום ובחינת הבאה באמצעות הסכם בילטרלי. במהלך ההפסקה הזאת, אילן זגדון ונציגת משרד הכלכלה ייפגשו שוב עכשיו בצד הדיון ויקבעו את עניין מנגנון חלוקת העובדים.

אני מאוד מאוד מעריך את זה, שא', אתם מבינים מראש שזה יגיע לפתרונכם ועדיף לסגור קודם. וב', זה מראה עד כמה אתם באמת, השקיפות וההוגנות כלפי כלל החברים שלכם לענף חשובה לכם, אתם לא רוצים שחלילה תהיה איזושהי הפקרות שהגדול והראשון והחזק והמוביל יקבל יותר על חשבון מישהו אחר.

כן אני חושב שמי שהיה זכאי לעובדים פלסטינים ועבדו אצלו, צריך לתת לו איזושהי אופציה ראשונה רק להגיש, כי העובדים נלקחים ממנו.

אני מבין את מה שאתה אומר.

איזושהי קדימות רק להגיש.

אני מבין את מה שאתה אומר, הוא לא בלתי מתקבל על הדעת לחלוטין. הוא הוגן, אבל בשביל זה אתם נפגשים בצד הדיון, בסדר? הוועדה יוצאת להפסקה, היא תתכנס בחזרה ב-12:35, אלא אם כן יגיעו תשובות קודם ואתם תהיו זמינים, אזי נקדים, אבל אם לא, 12:35 נפגשים. הפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:04 ונתחדשה בשעה 13:46.)

הוועדה חזרה מהפסקה שבמהלכה היא קיימה מספר דיונים עם הגורמים הרלוונטיים. אני אשקף כרגע את המצב ואת הסיכום, אבל שנייה קודם למען ההגינות, לאורך כל הדרך הוועדה כללה את ענף המסעדנות עם הברים ואולמות וגני אירועים כמקשה אחת. הצורך הוא אותו צורך, ההצדקה היא אותה הצדקה, האוכלוסייה הנדרשת היא אותה אוכלוסייה לביצוע אותן משימות.

יחד עם זאת, במעלה הדרך, כדי שיהיה קל להחיל ולתקף את הסיכומים, הוחלט בקשר שבין המשרדים לבין נציגי העיסוקים הנ"ל, להפריד באופן חד צדדי ללא סיכום מוקדם וביצוע עבודה מקבילה גם עם האולמות וגני האירועים, ובכך הם הופלו לרעה. מן ההגינות הוועדה מצפה מכלל המשרדים הרלוונטיים, שהבדיקות והניסיונות הכנים שבוצעו בכל אותם שלבים, יוכרו גם לטובת ענף האולמות וגני אירועים, והם לא יצטרכו לעבור את אותה מסכת מחדש, שכן פרק הזמן הנוסף שיידרש לטיפול סיזיפי ומתיש יהיה הרסני וסתם יגלגל נזק עצום בסופו של דבר לקופת המדינה.

לפיכך, הוועדה מצפה, אני אומר את זה כבר עכשיו כדברי סיכום, ואגב אנחנו בכלל נמצאים בדברי סיכום. אז הוועדה מצפה מהמשרדים הרלוונטיים להתכנס לטובת גיבוש הצעת מחליטים על בסיס אותם עקרונות, ואם למישהו מהמשרדים יש איזושהי הסתייגות זה הזמן להביע אותה, כי אם לא אני מצפה שעד הדיון הבא תפורסם כבר הצעת מחליטים מותאמת לאולמות וגני אירועים, ולהבין שזה הוחרג רק באופן טכני ולא מהותי, כי הענף הוא אותו ענף, בענף המזון, והצורך לשטיפת כלים הוא אותו צורך. ולראייה, אותה אוכלוסייה שנתנה מענה באולמות וגני אירועים, נתנה מענה גם כן למסעדות ולברים. בבקשה גברת אסרף.

אני חייבת רגע להגיד משהו. כשדיברו על גני אירועים לנו הייתה בעיה, למשרד העבודה, עם הנושא של גני אירועים בגלל שמדובר שם בדרך כלל עבודה עונתית. זאת אומרת, לא כל יום יש אירוע בגני אירועים, לא כל יום יש אירוע באולם, ומדובר פה בהעסקה שהיא לא העסקה מלאה. וכשמביאים עובד זר, להעסיק אותו במשרה מלאה ובכל הימים, ויכול להיות שיכולה לצאת מפה בעיה ברגע שמעסיקים בגן האירועים לא יוכלו להעסיק אותו במשרה מלאה, כי זו עבודה שהיא עונתית, בקיץ יש יותר, בחורף פחות, לא כל יום יש אירועים. זה לא כמו מסעדה שמתפקדת כל הזמן. זאת אומרת הייתה פה איזושהי בעיה מבחינת מתכונת ההעסקה ממה שבאמת צריך ומקובל חוקית להעסיק עובד זר.

אני מודה לך גברת אסרף. אני אעדכן אותך שבעברי אני מגיע מענף גני האירועים, ומודל עסקי להפעלת גן אירועים בנוי על פי תחשיב שנתי. זה נכון שבעונת השיא יש צבר אירועים גדול יותר והיקף מנות מוזמנים גדול יותר, אבל עסק בנוי לא יכול להתקיים רק בתחשיב עונתי.

אגב, אני אנפץ איזשהו מיתוס. תמיד היינו רגילים לחשוב שעונת השיא היא עונת מאי-יוני-יולי-אוגוסט, נכון? ואני אומר לכם שזו עונה פחות חזקה דווקא בגני אירועים, שכן חלק גדול מהאנשים מעדיפים לחגוג בתקופות עם מזג אוויר נעים יותר, כשמרבית האוכלוסייה בארץ ולא נופשת בחו"ל. אז זה מיתוס שעבר מן העולם.

השאלה אם הוא עובד כל יום, משרה מלאה ממש.

אני אסביר. גן אירועים עובד כל יום גם אם הוא לא מקיים כל יום אירוע, ואם בעונה שהיא לא פיק השיא, הוא עובד שלושה ימים בשבוע, אז ביומיים האחרים מעבירים חלק מיום עבודה ליום שהוא לא עבודה כדי שיהיה יותר נינוח לבצע את העבודה, ויש ניקיונות שבועיים ותחזוקת מטבח בניקיונות והשריות וכאלה. אז לבוא ולהגיד לא עובד כל יום, אין עסק שעובד כל יום. חוץ מהכנסת שעובדת כל יום, אין עסק שעובד כל יום.

אפילו במסעדות אין עבודה כל יום, הנה אני מסביר. אז ההתנגדות הזאת היא התנגדות מה שנקרא בחוכמת הפלורוסנטים. צאו לשטח, תלמדו איך יומן אירועים בנוי, תבינו מה ההיקפים והרציפות ואיך בנוי מודל עסקי להפעלת גן אירועים, ותביני שגן אירועים שההוצאות החודשיות שלו עומדות על מאות אלפי שקלים, לא יכול להרשות לעצמו לקיים את עצמו ואפילו להיות רווחי כשחודשי העונה ישפו אותו בגין חוסר הכנסה, או הכנסה מופחתת שלא בעונה.

אבירם, מנכ"ל התאחדות האולמות וגני אירועים, עם כל הצניעות אני חושב שאיפשהו ביטאתי חלק גדול ממה שרצית להגיד?

מדויק. אנחנו כמובן מוכנים להעסקה שנתית, אין לנו שום בעיה.

אין צל של ספק, אני יודע, ואני מבין את מה שאתה אומר למרות שעו"ד לינה סאלם ממשיכה לדבר לתוך המיקרופון עם הצוות שלה. אני מעדכן את כל הנוכחים, בשעה טובה ומוצלחת הגענו לגיבוש נוסחה שאומרת שהוועדה הבילטרלית ברשות האוכלוסין תתכנס באופן מיידי לצורך בחינת דרכי גיוס העובדים באמצעות הסכמים בילטרליים, על ידי הרחבתם וכל הנדרש.

הוועדה תתכנס לכל הפחות בשלושה מועדים. אחד מיידי; אחד תוך 30 יום, לבדוק מה הם ההישגים ולבחון אם ישנם חסמים נוספים שלא ידעו עליהם קודם, ובאותו מועד לקבוע את דרכי התרת החסמים בהפעלת כלל המנועים שנמצאים במשרדים; וייצאו לעבודה נוספת וייפגשו בפעם השלישית בחלוף 60 יום, שאז יוסקו מסקנות. או שהמסלול הבילטרלי הצליח כמצופה כנדרש וכמבוקש באופן מבורך, דבר שיקל גם על המעסיקים כמובן, או לבחון חלופות נוספות בהינתן העובדה שחלילה בלי שיש סיבה מוצדקת כפי שאנחנו מבינים אותה, גיוס באמצעות הסכמים בילטרליים לא צלחה.

זה לא סביר. אני יודע שרשות האוכלוסין כבר פועלת ימים ולילות לצורך התאמת ההסכם הבילטרלי. אני יודע שמדינות יעד ועובדים פוטנציאליים כבר בלופ הזה, ואני משוכנע שהרבה הרבה פחות ממכסת הימים הנקבעת תמומש בהצלחה באופן ודאי. יחד עם זאת, המדינה חייבת לקבוע מנגנוני הגנה ולכן היא קובעת את המנגנונים האלה.

לצערי, המשרד שאמור להיות הראשון תומך ומעודד ומבקש את הנוסחה הזאת, שזה משרד הכלכלה, טרם השיב להסכמה, והואיל והוא הרגולטור של ענף המסעדנות והברים, אזי שיתוף פעולה ממנו הכרחי שכן הוא המוסמך להגיש את ההצעת מחליטים בעניין הזה. כל עוד שהוא לא יגייס את עצמו לטובת מימוש הנוסחה שמקובלת שוב פעם על כלל המשרדים, על הוועדה, על חבריה, על מנהליה, ועל ציבור הנהנה והמצפה בכיליון עיניים, שזה ציבור המסעדנים והברים.

אז כל מה שאני אומר שסוכם, עומד ותלוי כרגע במשרד הכלכלה בתקווה שלא יימצאו עוד באגים נוספים, כי אני אומר לכם שאם הייתם מאתגרים אותי למצוא את הסיבות ל-'לא', יש לי בערך איזה מיליון. ואנחנו אמורים לצאת מתוך נקודת הנחה שאנחנו לא מחפשים את הלא, אלא את הכן. את המאחד, את המגשר, את המפשר, את המגייס את העובד בפועל. להיות צודק, אבל צודק רק על הנייר לא יסייע לא לנו כוועדה, לא לכם המסעדנים, ובוודאי ובוודאי לא לציבור הישראלי שמשלם בכפלי כפליים על חוסר מימוש צורך פוטנציאל והצדקה.

לפיכך, מכאן אני קורא שוב פעם לידידיי מקבלי ההחלטות במשרד הכלכלה, להבין את מה שהוועדה וכלל המשרדים השותפים הבינו, ולפעול בהתאם, בוודאי להתאם הזה מתיישרים גם כן כל נציגי המסעדות והברים. הוועדה מבקשת ממשרד הכלכלה והתעשייה לפנות עוד היום במכתב רשמי לוועדת האגרות עם העתק לוועדה לקביעת אגרות לעובדים זרים במסעדות, עם הנימוקים שצוינו בדיון, וזאת כדי שלא נגיע למצב שכבר יש תהליך גיוס ויש עובדים, אבל לא נקבע מנגנון גובה האגרה. אנחנו רוצים לזה עוד תהליכים, ולאתר את הפוטנציאל לעיכובים ולטפל ולהתיר אותם מראש. ככה נלחמים ברגולציה, ולא מחכים עד שמגיעים לפי פחת.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה, וממשרד האוצר גם כן כמובן, לגבות אגרות שנתיות באופן חודשי על פי היחס לסוף שנה, ואם יש צורך לתקן תקנות. לפעול כך לאלתר, כך עושים צדק ומוודאים שגביית האגרה היא באמת נגבית על פי ייעודה, תכנונה והצדקה, ולא באופן דורסני שתחת הגבייה הזאת שוב פעם יינכו המעסיקים, ובאופן ישיר יגלגלו את זה בלית ברירה לציבור הצרכנים.

אני מודה לכל הנוכחים. אני מודה לכם על הקשב, על הסבלנות ועל ההמתנה לגיבוש המסקנות המאוד מאוד חשובות האלה שגיבשנו בין הישיבות הרשמיות.

אני יכול להגיד מילה?

כן. לא מקובל, אבל אני רואה עד כמה טעון לך, אז בבקשה.

אני בטוח שאני מדבר בשם כולם. תראה, אני כבר מרגיש כמו כדור פינג פונג חבוט מכל הכיוונים. אני כבר בקשר עם כל הנציגים כל כך הרבה זמן וזה עדיין חוזר לאותה נקודה. כרגע משרד הכלכלה מתנגד לזה, אז אני מבקש שכל מי שנמצא פה, גם המסעדנים וכל מי ששומע אותי והוא לא פה, זה הלחץ שצריך להפעיל אותו עכשיו, על משרד הכלכלה כדי להתאים לנוסח הזה.

למען ההגינות, אני חייב לציין שעדיין לא קיבלנו את תגובת משרד הכלכלה כ'לא'. אומנם הניסיון הקודם שלנו שהדאגה היא דאגה עוטפת עד כדי חונקת במבחן התוצאה, אבל באופן עובדתי נכון לנוסח הזה, עדיין לא קיבלנו 'לא' כהתייחסות. אני סמוך ובטוח שמנכ"ל משרד הכלכלה ידידי הטוב והיקר מר אמנון מרחב יסיים את הדיון שבו הוא נמצא, ובטווח של בין שעה לשעתיים הקרובות הוא יפרסם את התייחסותו, ואני רוצה להיות אופטימי ומשוכנע שהפעם יהיה לנו קל יותר מכפי שהיה לנו בשאר ההתגלגלויות שעברנו בחמשת החודשים האחרונים.

אבל אנחנו עוד לא יודעים, ולא נכון להיות נמהרים. צריך לאזור סבלנות ולנשוך שפתיים לפחות בשעה שעתיים הקרובות עד שמנכ"ל משרד הכלכלה לא יוציא את התייחסותו לנוסח, שכאמור כולנו תומכים בו פה אחד.

אני שוב פעם מודה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:01.