פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



38
ועדת המדע והטכנולוגיה
03/04/2024


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
מושב שני



פרוטוקול מס' 33
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום רביעי, כ"ד באדר ב התשפ"ד (03 באפריל 2024), שעה 9:35

בקשה לדיון לפי סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת בנושא קידום צעירים דרוזים במעגל העבודה בתעשיית ההייטק

חברי הוועדה: איימן עודה – היו"ר
מטי צרפתי הרכבי – מ"מ היו"ר
חמד עמאר

יואב סגלוביץ'
אחמד טיבי

מג'יד מסאלחה - ר' תחום מדיניות ממשלתית, הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי, משרד ראש הממשלה

אחסאן הנו - מנהל תחוום תעסוקת אוכלוסיות מגוונות, משרד העבודה

איה חיראדין - מנהלת אגף חינוך במגזר הדרוזי והצ'רקסי, משרד החינוך

קארין אורן - ר' החטיבה לניהול פיקדונות חיילים משוחררים, האגף והקרן לחיילים משוחררים, משרד הביטחון

גיל אלוני - מנהל תחום מסלולי השקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

רועי גולדשמידט - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

עביר אבו חמדה - מנהלת, מעוף ירכא והיישובים הדרוזים, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

סלעית לב - מנהלת תחום יזמות וקידום גאוגרפי-דמוגרפי, רשות החדשנות

חיר עבד אלראזק - מנהלת תכניות דמוגרפיות, רשות החדשנות

דבי קאופמן - יועצת מדיניות מו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה)

אחמד אסמר - מרכז, תחום ההנגשות, מל"ג

מייסם ג'לג'ולי - מנכ"לית צופן, ארגון לשילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג בהייטק

אנואר סעב - מנכ"ל חברת GENECIT, נציגי חברות היי טק

סיון נויפלד - איגוד ההייטק הישראלי

עפראא קבלאן גאנם - הייטקיסט דרוזי

קופטאן חלבי

יו"ר, העמותה לחייל הדרוזי, מייסד DTEC

ד"ר אילת גלס - מנהלת קהילה של קיבוץ נחל עוז אחרי צוק איתן

מייסא חלבי אלשיך - מנכ"לית, עמותת לוטוס, מרחב נשי להשראה, הכשרה ותעסוקה בהייטק

תמי סלע

איילת חאקימיאן

חבר תרגומים – נועם כהן


בקשה לדיון לפי סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת בנושא קידום צעירים דרוזים במעגל העבודה בתעשיית ההייטק

בוקר טוב לכולם, סבאח' אל ח'יר, רמדאן כרים. ברוך הבא, חבר הכנסת חמד עמאר, ד"ר מטי הרכבי צרפתי, יואב סגלוביץ' וכל המוזמנים והנוכחים, בוקר טוב לכולכם. אנחנו נתחיל ברשותכם עם משפחות החטופים.

יגיע נציג משפחות.

טוב, יש לכם את הזכות להחליט לדבר מתי שאתם רוצים ואנחנו נקשיב לכם בהרבה כבוד, ואני כבר אמרתי שמה שאתם מדברים זה לא צריך להפוך למין דבר פרוטוקולי, שנותנים להם את הזמן שלהם ועוברים הלאה; אלא שזה נושא אנושי שאין יותר חשוב ממנו. לכן, מתי שתרצו לדבר – בבקשה.

אני נותן לחבר הכנסת יואב סגלוביץ' שביקש את הדיון להתחיל ולהציג, בבקשה.

קודם כול, אני באמת מודה ליושב ראש הוועדה, לאיימן עודה, אני ממש פניתי אליו בלוחות זמנים קצרים והיה חשוב שנעשה את הדיון הזה טרם הפגרה, שנוכל אולי להמשיך אחרי הפגרה לטפל בנושא משמעותי, ולכן אני אגיד שתי מילים קצרות כי חשוב לי יותר לשמוע את האנשים שנמצאים כאן. הנושא של ההייטק והנושא הזה ממוקד היום לחברה הדרוזית ואני מניח שיהיו עוד דיונים על דברים נוספים ועל מגזרים נוספים, זאת הזדמנות שאני באופן אישי חושב שהמדינה מפספסת לאורך זמן.

ובכלל אני מסתובב הרבה בארץ ונתקלתי בהרבה אנשים, שניים מהם יושבים פה שעוסקים בתחום בדברים שונים אבל עם הרבה אנשים נוספים, ואני חושב שיש פה ממש פספוס גדול שבסכומים יחסית לא גדולים של מדינה, עם החלטות ממשלה שנעשו לאורך הרבה שנים, יש פה סוג של פספוס. אמרתי זה סוג של פספוס כי המטרה היא לתקן, יש פה גם נציגים של הרשות המבצעת.

אז אני ברשותך פשוט אעצור פה, ויותר חשוב לי שאנשים שהגיעו להציג את העניין הזה יציגו. ולדעתי, איימן כמובן יגיד, אבל בעיקרון – לא בטוח, אני לא יודע מי עוד יגיע – אני מקווה שנספיק את כולם, ואם לא אז ברשות יושב הראש נעשה איזה שהוא דיון המשך. אבל הייתי רוצה קודם כול לתת לקופטאן חלבי ולאחר מכן לתת-אלוף במילואים אנואר סעב להציג את הדברים בזווית שלהם, ולאחר מכן יתפתח פה דיון לפי הסדר וכולי.

אני רוצה לברך את השתתפותו של ד"ר אחמד טיבי, אהלן וסהלן אבו כאמל.

מה שאני מבקש זה להיות מאוד קצרים וממוקדים, שנספיק לשמוע, כי המטרה היא גם שנגיע לפתרונות אם יש, ואיך ממשיכים הלאה.

(אומר בערבית) תורך, מר חלבי.

(אומר בערבית) שלום לך איימן.

בוקר טוב, חברים, מי שלא מכיר אותי, שמי קופטאן חלבי, אני יושב ראש העמותה לחייל הדרוזי ומייסד DTEC, מרכז החדשנות הדרוזי הראשון במדינה. קודם כול, תרשו לי לברך את חבר הכנסת יואב על הנחישות ועל הדבקות שהזמנתי אותו כבר פעמיים במשך חודש, נענה לבקשה ובא ושמע והוביל את הוועדה.

קופטאן, בכנסת הזו קשה מאוד מכל מיני בחינות לשבח בן אדם מסיעה אחרת, מקבוצה אחרת, כי יש קהל, הוא מקשיב לנו, אבל האמת - - -

(אומר בערבית) הערות?

לא, לא, לא. אבל כולנו שותפים להערכת הבן אדם, יואב סגלוביץ', שהוא עובד בצורה מאוד מאוד - - -

זה חוצה מפלגות, זה חוצה מפלגות.

כן, כן, זה חוצה סיעות, מפלגות, ומעריכים אותו מאוד. בבקשה.

תודה. אז מדובר בעמותה לקידום החייל הדרוזי שכבר קיימת מעל 12 שנה, עוסקת בעוד שני דברים בעולם. היא נלחמת ב-BDS כבר מעל עשור, ספקית של משרד החוץ בנושא של הסברה, משרד הביטחון ומשרד הכלכלה. מי אנחנו? אנחנו בעצם עמותה שפועלת בהתנדבות כבר מעל 10 שנים לצמצם את הפערים החברתיים ולהביא את הצעיר הדרוזי והצעירה הדרוזית לקדמת הטכנולוגיה. ב-2018 פנינו לממשלת ישראל להקים את ה-DTEC, את מרכז החדשנות שבעצם ייתן את המענה וייצר מסה קריטית של צעירים דרוזים לאחר השחרור ובנות שירות. הצלחנו להקים את זה מתורמים פרטיים, לצערי הרב, ממשלת ישראל במשך עשור, במיוחד בשנתיים האחרונות, רק ישבו והסתכלו עלינו. בסוף הצלחנו, המרכז נקרא על שם שייח' אמין טריף, מייסד הברית בין המדינה לעדה.

מה עשינו עד עכשיו? במשך שנה, חברים, הכשרנו 150 לוחמים דרוזים כולל בנות שירות בחסות הטכניון כבודקי תוכנה וסייבר, אחוז ההשמה הוא כמעט 40%. לפני שבוע פתחנו עוד שני קורסים, אחד עם סיסקו ואחד עם מייקרוסופט, עוד 30. אנחנו גאים במה שאנחנו עושים, אבל אני ביקשתי מחבר הכנסת סגלוביץ' להגיע לפה ולדבר כי אנחנו פשוט, המדינה וגם משרדי הממשלה, כולם כולל כולם, אני מוציא מפה רק את משרד הביטחון שהתעניין ונתן ספק, כולם הסתכלו עלינו, אף אחד אפילו לא בא וביקר. באו, היה שר השיכון, היו חברי כנסת, הייתה שרת המדע פרקש. פשוט מאוד, לדעתי, כמו שאמר חבר הכנסת סגלוביץ', מפספסת.

אנחנו יושבים על דאטה של 4,000 צעירים דרוזים היום בעלי פוטנציאל להשתלבותם בתעשיית ההייטק. מה שאנחנו עושים, עושים את ההכשרה שהיא 450 שעות בסבסוד מלא, אף דרוזי שם, לא בנות שירות ולא חייל משוחרר משלמים, וזה כבר הוכח, אמרתי שיש לנו כבר מעל 120. ועושים השמה, הרי אם לא עושים השמה, לא עשינו כלום. אז השותפים שלנו בהשמה הם לקס, אינטל, סיסקו, ועכשיו הצטרפו גם IBM כי ראו פוטנציאל, אתמול נפגשנו עם סמנכ"לית משאבי אנוש של אלביט גם.

אז אני הגעתי לפה ואני אהיה קצר, יושב הראש. חשוב לי להעביר את המסר דרככם שישנו פוטנציאל אדיר להשקיע בצלם האנוש הדרוזי, במיוחד החייל המשוחרר ובנות השירות, יש לנו גם לא מעט תוכניות לבנות השירות. ואני אשמח, יושב הראש, להזמין אותך כאורח כבוד שלנו במרכז בעוספיא, תבוא מקרוב תראה קמפוס לתפארת מדינת ישראל ולתפארת העדה הדרוזית, עוד שזה נקרא על השם של השייח' אמין טריף. שהרבה אנשים אמרתי שלא התעניינו, אבל הגיע הזמן באמת שניתן כתף לצעירים האלה, גם על תרומתם למען ביטחון מדינת ישראל וגם לאישה הדרוזית ותרומתה למען ביטחון מדינת ישראל שהיא גם מגדלת ילדים לתפארת, יושבות איתנו פה איה ועוד נשים אחרות. אז אני אהיה קצר, אני רוצה להזמין אותך ולקיים אפילו אצלנו ועדה, ישיבה שלכם. חברי הבורד שלנו, בועז גולני, מנכ"ל הטכניון, רן בר, מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה לשעבר וגרשון כהן, סמנכ"ל משרד החינוך. אלה החברים שעושים שמה עבודה ממש בהתנדבות והצלחנו להביא הישגים. אז אני רוצה לבקש, חבר הכנסת סגלוביץ', תודה עוד פעם, אבל אני רוצה לבקש באמת שתגיעו פעם אחת אלינו ותראו את זה מקרוב. תודה רבה.

לפני שאני עובר לאנואר סעב, חשוב לי להגיד לך את דעתי, קופטאן, כדי שנבין אחד את השני בצורה מאוד מאוד ברורה. קודם כול, מגיע לדרוזים שוויון מלא בכל הרמות, בכל הרמות, זה דבר טריוויאלי הכי מובן. יחד עם זאת, ברור שמגיע לכולם. מגיע לאזרחים הערבים, מגיע לכל אזרח בהיותו אזרח, חשוב לי להגיד לך שאני רואה את הדברים, שכרטיס הכניסה לשוויון אמור להיות האזרחות ולא ההשתתפות בצבא, אלא האזרחות. אתה אזרח, מגיע לך. תאר לך שמישהו יגיד אז הגבר הדרוזי מגיע לו, אבל האישה הדרוזית, בגלל שהיא לא משרתת בצבא, אז לא מגיע לה. מה פתאום? אזרח בהיותו אזרח מגיע לו שוויון מלא. אני תומך במה שאתה אמרת, במהות, שמגיע שוויון מלא לכל קבוצה מקבוצות המדינה, זה דבר טריוויאלי ואנחנו צריכים להיות כולנו שותפים למען שוויון מלא לכולם.

תרשה לי רק משפט אחד.

בבקשה.

הפרויקט שלי, ארבעה מיליון דולר, אני בצניעות, בצניעות הכי רבה, כזה קטן, שמו בפניי אנשי פילנתרופיה מניו יורק ומהארץ שני מיליון דולר והקמתי את הפרויקט ומדינת ישראל ישבה והסתכלה עליי ופשוט לדעתי, ביזיון. אז אנשים הכניסו יד לכיס, תורמים. כמו רמי אונגר, כמו מרים אדלסון, שאני איתם בקשר יום-יומי. חברים, מדינת ישראל ישבה והסתכלה ואף אחד לא עזר לנו. תודה.

תודה, קופטאן. אנואר סעב, בבקשה. מכפר אבו-סנאן?

אבו-סנאן, כן. טוב, קודם כול, רמדאן כרים.

שוקראן, חביבי.

קודם כול, כול עאם ואנתום בח'יר, ותודה רבה על הדיון הזה, זה לא ברור מאליו, אני מברך, אני מודה לחבר הכנסת סגלוביץ', לא ברור מאליו. ואני אומר לכם, זומנתי להרבה ועדות, מעולם לא הגעתי לוועדות. אני לא נחשף, לא מתעסק בזה, אני חושב שהכנסת צריכה לעשות את שלה, אבל אני חושב שהוועדה הזאת היא חשובה מכיוון שנפגשנו עם כל הגופים במדינה, ועולם ההייטק לעדה הדרוזית לא מתקדם. עכשיו, אני תמיד אומר, בכיינות זו לא תוכנית עבודה. זה שמגיע לנו, מגיע לנו, וכולם צריכים לקבל וצריכים לעשות, אנחנו לא תמיד גם יודעים לבקש ואני לא בטוח שמי שמטפל בזה במגזר הוא גם יודע לטפל בזה. אז אחד, זה באמת תודה והערכה רבה לוועדה.

תראו, אני לא בא ממקום של כבוד. איך אמר שייח' ג'אבר המייסד, פעם? – מי שמחפש כבוד, לא יראה כבוד. אני אומר לכם, בקטע הזה, אל תבואו לבקר, אל תכבדו אותי, אל תכבדו את אף אחד. אני רוצה שתהיה פה עשייה ואני מעריך את העשייה הזו, זו עשייה, פרקטית. ולכן אני אומר, ותכף אני אציג פתרונות, הרבה כבוד, הרבה ביקורים, אני יכול להראות לכם כמה פוסטים של הפייסבוק, כמה ביקורים היו בעדה הדרוזית. מעבר לפוסט והכבוד, אנחנו לא רואים כלום, היום הנוער הדרוזי סובל מאוד. זה כמו הזכאות לבגרות, ויש לי פה הערכה לאיה והיא מובילה הרבה דברים יחד איתנו ומשרד החינוך, העדה הדרוזית מקום ראשון בזכאות לבגרות, בפועל אנחנו מקום אחרון. וכל מי שיגיד אחרת, תגיד לו תביא את הנתונים - - -

אתה יכול להסביר בבקשה?

איך?

אתה יכול להסביר? כי כשאנחנו שומעים שבית ג'אן מספר אחת בבגרות למשל.

כשמדברים על בגרות איכותית, שלוש יחידות, אני לא רוצה להגיד איזה כפר, אני שלחתי לראש המועצה של בית ג'אן את הזכאות לבגרות איכותית. האיכותית, אנחנו מקום אחרון בארץ. הנה, יושבת פה איה, היא יכולה גם להסכים איתי, משרד החינוך. אנחנו באיכות עסקינן, לא עסקינן בכבוד ובכמות, באיכות. כשהאיכות תביא טכנולוגיה, איכות תביא הייטק. אני הופתעתי לגלות, לפני שנה ביקרתי כאן בכנסת, מנכ"לית משרד המדע אומרת לי "לא מגיע לדרוזים מרכזי מו"פ כי אתם מקום ראשון בזכאות לבגרות", אוי ואבוי. אנחנו משקרים לעצמנו, מאמינים לשקר ואחרי זה רק אנחנו סובלים מזה. ולכן אמרתי בכיינות היא לא תוכנית עבודה ואני מבקש לפנות לפתרונות.

הפתרון מתחיל במשרד החינוך, צריך להכין תוכניות, ואני חושב שאיה עושה עבודה מדהימה. גם מעוף פה שעושים כל מיני אקסלרטורים וכאלה, יש הרבה-הרבה דברים שמונבטים. אבל בפועל, תוכניות הן אקמול, זה משהו שיכול לקדם, יכול לסייע. צריך לעשות פה רפורמה, שינוי ארגוני, להקצות תקציבים אמיתיים ולעשות דיון מקצועי, איך מביאים את ההייטק לבני העדה הדרוזית ולהנגשה.

עכשיו אגיד לך, איימן, לפני חודשיים קלטתי עובד משועאפט והעברתי אותו לאינטל. אני בוגר פולין שש פעמים, אני חושב שאני היחידי פה שמכיר את כל השמות של הנספים מהשואה. אני יכול להגיד לכם, בקטע הזה כולנו בני אדם, אבל העדה הדרוזית מצבה קטטוני, בהרבה תחומים. אני לא אכנס עכשיו לבנייה, אמרתי לא באנו לבכות, באנו לעשות. ולכן, אני מבקש לטפל בארבעה דברים.

המל"ג, אני לא יודע אם הוא יושב פה, המל"ג נדרש לטפל באותם סטודנטים שמסיימים, שעשו התמחות, שיצאו להייטק, שיקלטו בתחום העבודה. שתיים, הג'וניורים, יש הרבה ג'וניורים בעדה הדרוזית לי יש מעל אלף סטודנטים שסיימו לימודי הייטק, הנדסה וכולי, שאין להם עבודה. הלכתי למנכ"ל רפאל, אומר לי אני קולט לך עכשיו 50. אבל חמישים זה נחמד, באמת, יואב הר אבן אין עליו. היום קולטים 50 דרוזים ברפאל, אבל זה לא מספיק. אלביט, אלביט היא החברה היחידה בעולם לדעתי שעושה דייברסיטי אמיתי. קלטה 30 בנות דרוזיות, היסטוריה. דרוזית אחת לא הייתה מתוך הסיפור הזה. המל"ג צריך לפתור את הבעיה הזו.

ההכשרה, רשות החדשנות פה ומשרד העבודה פה. סוגיית ההכשרה, לא די, לא די בללמוד באקדמיה, צריך לקלוט אותם. הקליטה הזו, ואני עושה את זה באמת קצר, אני יודע שזה חשוב, אבל אני חושב שזו הליבה של לעשות, כי לנאום לא באתי, לא באתי. אני, אפרופו דיברת על שוויון, חוק הלאום, את העצרת בכיכר רבין אני וחבריי עשינו ולא נאמתי שם, אני לא מחפש לנאום, אני אומר לכם פרקטיקה. מרכז עבודה, רשות החדשנות חייבים לייצר הוראות מנכ"ל לחיילים משוחררים, לנשים, תרצו הלא יהודים, תקראו להם בכל שם שאתם רוצים. חייבים להביא את הדרוזים, פחות מחצי אחוז דרוזים יש בהייטק, אנחנו יודעים את זה, זה מספר קטטוני. זה לא המספר שלי, זה המספר של הלמ"ס ואנחנו חייבים לקדם את הדבר הזה.

דבר שלישי, רשות החדשנות חייבת לייצר מרכזי חדשנות, ויש לי הרבה הערכה לקופטאן, קופטאן לא צריך להזיע, הוא הזיע. הוא הזיע, הוא התחנן לאנשים בשביל לקדם את החייל הדרוזי. זה לא צריך להיות כך במדינה מתוקנת, לא צריך להיות. צריך לתקצב אותו, לתת לו להקים הכשרות ולעשות את כל מה שצריך. זה לא מפריע לאף אחד, אגב, רק ירים את האנשים למעלה.

הדבר הבא, מבקר המדינה. מבקר המדינה, אני לא יודע למה מבקר המדינה מוציא דו"ח, לא יודע. אתה מוציא דו"ח, אף אחד לא מטפל בזה, למה צריך את כל המערכת הזו? אם רפאל, התעשייה האווירית, אלביט, חברות ענק, אינטל, סיסקו, צריכות לקלוט באחוז המסוים, נא לקלוט, נא לקלוט, ולא לספר לי ג'וניורים. עכשיו מה זה ג'וניור? זה בחור שסיים את הלימודים והוא לא יכול להיקלט לשוק העבודה כי אין לו ניסיון. וואו, אין לו ניסיון, ברור שאין לו ניסיון, מאיפה יביא את הניסיון? לכן, המל"ג צריך לפתור את זה, אמרתי את זה בהתחלה.

דבר אחרון, ואני חוזר פה לרשות החדשנות. חייבים לייצר מרכזי חדשנות, חייבים לתת תקציבים. תקשיבו טוב, אני הקמתי סטארט אפ, קיבלתי הרבה כסף, העברתי 80 חבר'ה מכל העדות והמינים אצלי במיליון דולר, היום יש 200 עובדים בהייטק דרך הסטארטאפ הזה. וזה לא מסובך, תאמינו לי, המדינה נותנת, רק צריך לייצר את המנגנון. לכן משרדי הממשלה צריכים להיות פה יצירתיים, צריכים לצאת קצת מהקופסה ולקדם את הסוגייה של ההייטק.

אני אומר שוב, תודה רבה על הדיון הזה, הוא חשוב. יש לי תוכנית עבודה מסודרת, היום הקמנו חברת הייטק, יש בה מעל 200 עובדים ש-150 נקלטו בכל מיני מקומות ואנחנו עכשיו גם שוקדים עם קופטאן ואחרים להקים מרכזי חדשנות. מרכזי מו"פ, דחוף-דחוף, חייבת ועדת המדע להקים מרכזי מו"פ בעדה הדרוזית ולא להגיד זכאות בגרות. תודה.

תודה רבה לך, אנואר. אני רוצה להגיד משהו לגבי הדברים שלך. אחד, הביקורת לגבי הבגרות באה מבן אדם דואג, מבן אדם מעמיק בדברים, דואג ורוצה את טובת החברה שלו, אני מאוד מעריך אותך על זה. אני רוצה להגיד לך משהו שאני לא מסכים איתך עליו. זה יראה סמלי כזה, אבל זה מהותי. זה שיקראו לנו לא יהודים, אני רוצה להגיד לך, אנחנו גאים בשייכות הלאומית שלנו, אנחנו ערבים. אנחנו לא נקרא ליהודים 'לא-ערבים', לא נקרא ליהודים כך, לא נקרא להם אף פעם. נקרא להם יהודים ונכבד אותם. אנחנו גם לא צרפתים וגם לא אנגלים. התפיסה הזאת שלא רוצים לראות אותנו, שיש לנו פנים, יש לנו שייכות - - -

סליחה, אני חייב להתערב. אני לא אוהב את הדיונים האלה כי אני איתם. אני לא רואה אף אחד ממטר ואני לא רוצה שאף אחד יגדיר אותי. הכנסת שתגדיר מה שהיא רוצה, אני רואה את כולם בני אדם. מוצא אצלי זה תחביב. אני דרוזי, אני גאה במה שאני, אתה רוצה לקרוא לי ערבי, אתה רוצה לקרוא לי גרמני, תקרא מה שאתה רוצה, כל אחד שיגדיר מה שהוא רוצה. ביום שבן אדם נכנס להגדרות, שיבדוק את עצמו. תגדירו אותי איך שאתם רוצים, כשהלכו לחוק הלאום אמרתי לראש הממשלה, 'אתה לא הופך את הדרוזים ואת הערבים ואת הלא יהודים ועוד מיליון רוסים שהם נוצרים פה לסוג ב', אתה הופך את המדינה לסוג ב''. ובנימה זו, אני אומר לפני ההייטק של הדרוזים, אני מבקש גם שיטפלו בחטופים.

אוקיי, אז חשוב לי להגיד לך איך אני רואה את הדברים, מה הפוזיטיב שלי ולא רק הנגטיב. אני ערבי, אני מאוד גאה בשייכות הלאומית שלי. תודה רבה לך. עכשיו, אני רוצה לתת לאחד שיתחיל, או חבר הכנסת חמד עמאר או איה חראדן, אבל לפני הראשון שידבר, אני רוצה להעביר את השרביט לחברת הכנסת מטי צרפתי שתמשיך את הדיון. אז איה או חמד?

לא, לא, תן לאיה.

איה חיראדין, אהלן וסהלן, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אי אפשר להתחיל לדבר על שום דבר בעצם, לא הייטק ולא מדעים, בלי להגיד שליבנו איתכם ואנחנו מתפללים להחזרת החטופים כמה שיותר מהר, וכמובן, ניצחון במלחמה בעזרת השם.

אני איה חיראדין, מנהלת אגף חינוך דרוזי וצ'רקסי במשרד החינוך. קודם כול, תודה על ההזדמנות לבוא ולהציג את העשייה של משרד החינוך בנושא של מדעים וטכנולוגיה במטרה להביא את הצעירים הדרוזים להייטק. אז מה שאנחנו עושים, יש לנו תוכניות על כל הרצף, מיסודי ועד על יסודי, היי סקול, היי קלאס, בכל העל יסודיים, בכל חטיבות הביניים. אלה תוכניות שמעודדות ומשפרות מיומנויות של חשיבה יצירתית, ביקורתית וחשיבה מסדר גבוה, חשיבה מתמטית.

יש לנו הרבה יוזמות, למשל, כל מיני תוכניות כמו יזמים צעירים שאנחנו עושים תחרויות הנושא הזה. זאת אומרת, מבחינתנו, אנחנו כן עושים הרבה למען עידוד הנושא הזה. מבחינת אחוזים, אני מסכימה מאוד עם מה שאנואר הציג, שאנחנו באחוזי זכאות הכי גבוהים בארץ וזו תעודת כבוד, כי זה אומר שאנחנו לא עוזבים אף ילד מאחור, אחוז הנשירה במגזר הדרוזי הוא מאוד נמוך. אבל מצד שני, אחוז המצטיינים, עדיין יש פער מאוד גדול בנושא הזה. בשלוש השנים האחרונות שאנחנו הפנינו את המשאבים של תוכנית החומש לטפל בנושא של מצוינות, אנחנו עלינו ביחס לעצמנו, אבל הפער בינינו לבין הארצי נשמר ועל זה אנחנו נמשיך לעבוד בעזרת השם גם בהמשך.

מבחינת לימודי ההסמכה הטכנולוגית, אחוז התלמידים, יש לנו 65% מהתלמידים בתיכונים שלומדים במגמות טכנולוגיות, אבל, לא אבל, אחוז הבגרות בתעודה טכנולוגית הינו 81%. אני מדברת על תשפ"ג, עדיין אין לנו את החורף. ומבחינת התמחות או תעודת ההסמכה הטכנולוגית שלנו, אנחנו בירוק, זה אומר שאנחנו מעל 80% בזכאות לבגרויות. אם אנחנו מדברים על מגמות מדעיות בגרותיות סוג 3,3, מה שנקרא מגמות איכותיות, אני מדברת על הנתונים הכי עדכניים של תשפ"ג, 16% לעומת הארצי, 12.5%.

מגמות טכנולוגיות יוקרתיות ואיכותיות, יש לנו גם מערכות ביו-טכנולוגיה, מערכות תקשורת, כל הנושא של הנדסה אלקטרונית ומחשבים, אפילו פתחנו שתי מגמות חדשות של תחבורה מתקדמת, התמחות הנדסת אוטו-טק, שזה ממש הכי יוקרתי והכי גבוה. אז אנחנו כן עושים ומעודדים את הנושא הזה של לימודי מדע והייטק. השאלה בשורה התחתונה היא מה קורה אחר כך, אחרי שהתלמידים שלנו מסיימים עם תעודות כאלה יוקרתיות ואיכותיות, איך זה שלא מגיעים לאיכות מבחינת הלימודים באקדמיה? חבל שנציגי המל"ג לא נמצאים כאן - - -

מרחבא.

אתה פה? מרחבא. אז הוא נמצא כאן, אז אולי אתה יכול להתייחס. לצערי, אין במל"ג התייחסות נפרדת לדרוזים. אנחנו נכללים בתוך החברה הערבית ואז אין לנו נתונים, אין התייחסות מבחינת טיפול בייחודיות של חיילים משוחררים שמגיעים לאקדמיה וכמובן מה קורה אחר כך בתעשייה. את זה בטח העמיתים כאן יציגו, אבל אלה שאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו. אם במערכת החינוך 81% מהבוגרים שלנו עם תעודות איכותיות טכנולוגיות, מה קורה אחר כך?

תודה רבה לך, איה. אני מעביר את השרביט לחברת הכנסת מטי צרפתי, תודה רבה לכם.

(היו"ר מטי צרפתי הרכבי)

קודם כול, אני רוצה להודות לאיימן על קיום הדיון. זה לא מובן מאליו בהתראה קצרה לקיים דיון. את יואב אני מכיר הרבה שנים, אני רוצה להודות ליואב על היוזמה, יוזמה מבורכת. ובאמת, כאן מגיעה תודה גדולה לאיה חיראדין על העבודה הנפלאה שהיא עושה. אני זוכר שהייתי שר במשרד האוצר, הכנתי איתה תוכנית חומש מאוד טובה שבאה לעזור לתלמידים הדרוזים. ומבדיקה שלי שעשיתי על תוכנית החומש ועל יישום התוכנית, בעצם לא הייתה תוכנית חומש, התוכנית הייתה לשנתיים, 2023-2022, כי 2021 הייתה בסופה. אנחנו אישרנו את זה בדצמבר 2021, לכן התוכנית הייתה לשנתיים, שלושה מיליארד שקלים, ולחינוך הקצינו המון כסף ואיה ידעה להביא את זה לידי ביצוע. ממעקב שעשינו, מעל 90% ביצוע בתוכנית של משרד החינוך זה מבורך, באמת, איה, תודה רבה.

תבינו, ההייטק זה הקטר שמוביל את הכלכלה של מדינת ישראל. 15% מהכנסת המדינה זה מהייטק. כמה שאנחנו משקיעים יותר בהייטק, אנחנו מתקדמים יותר. נכון, בשנה וחצי האחרונה, המצב הולך ונהיה יותר חמור כי אין הרבה משקיעים זרים, לא רוצים להגיע למדינת ישראל אחרי כל הנושא של המהפכה המשפטית ועכשיו המלחמה, אבל אני מאמין בהייטק הישראלי, אני מאמין בכלכלה הישראלית, אני מאמין בהון האנושי הישראלי, שהכול יחזור לאיך שהיה ואני מקווה שבקרוב מאוד.

הנושא של החדשנות וההייטק, ונמצאים איתי משרד החדשנות כי גם איתם עבדתי כשהייתי שר והקצינו בדיוק בתוכנית שני מיליון שקל לרמת הגולן ממשרד האוצר שהעברתי לשנת 2022, ושני מיליון ממשרד החדשנות. אני לא יודע מה קרה בנושא הזה ברמת הגולן. ובגליל ובכרמל הקצינו 21 מיליון שקל, עשרה וחצי מיליון שקלים ממשרד האוצר, עשרה וחצי מיליון שקלים ממשרד החדשנות. גם כאן, אם אנחנו נקבל עדכון ממשרד החדשנות, כי הכסף ממשרד האוצר הועבר. אני לא יודע אם משרד החדשנות שמו מולו עוד כסף שהיו אמורים להעביר, עשרה וחצי מיליון שקלים. וחשוב מאוד שנדע אם הושקע הכסף הזה בנושא הזה.

הנושא של מו"פ, והעלו את זה, את הנושא של המו"פ כאן. הנושא של המו"פ, גם בתוכנית הקצינו כסף להקמת מו"פ דרוזי, ובסופו של דבר, הנושא לא יצא לפועל מהתנגדות של משרד החדשנות בטענה שאין מו"פים מקומיים לעדה הדרוזית, יש מו"פים אזוריים והם לא רוצים להשקיע במו"פ למגזר הדרוזי באופן ספציפי. עד היום אני מאמין שחייבים להקים מו"פ במגזר הדרוזי, לתת לאנשים שיש להם את היכולות להיות במחקר, ויש לנו חוקרים.

דרך אגב, אני, כשהייתי לפני יותר משמונה שנים, הקציתי תקציב למיגל בקריית שמונה על מנת לקלוט חוקרים דרוזים. הקציתי שני מיליון שקלים, קלטו חמישה חוקרים דרוזים במיגל, עד היום החוקרים הדרוזים עובדים במיגל. נכון, הכסף כבר לא עובר למיגל, שני מיליון השקלים שאז השגתי, אבל החוקרים עשו עבודה טובה ועדיין נמצאים במיגל ועובדים במיגל ומקדמים מחקרים במיגל. לכן, הנושא של המחקר, הנושא של ההייטק, הנושא של הצעיר הדרוזים הם נושאים מאוד חשובים.

אבל אחד הדברים שהפתיעו אותי, אנואר, שסותרים את מה שאתה אמרת. אמרת כמעט 1,000 סיימו הייטק. 1,000 דרוזים סיימו הייטק זו כמות אדירה יחסית לגודל שלנו - - -

סיימו לימודי הייטק.

1,000 סיימו לימודי הייטק זה מה?

לא, זה מה שיש לי, אני בטוח שיש יותר.

זו כמות אדירה יחסית לגודל שלנו. אז סימן שמערכת החינוך בהובלתה של איה עושה עבודה נפלאה. להגיע ל-1,000 אנשים, ואתה אמרת אפילו יותר מ-1,000, זה סימן מאוד מאוד מעודד.

יש יותר מ-1,000 וזה נתון הכי נמוך בארץ, חבר הכנסת חמד. זה קטטוני, זה קטטוני. צריכים להיות 10,000 חבר'ה שסיימו לימודי הייטק בשביל להגיע לאחוז הנכון.

אם אתה מדבר על 10,000, אתה אומר 10% מהדרוזים שיסיימו הייטק?

כן, יש 14% מהמגזר היהודי. אתה אמרת, 15% מהתל"ג.

10% מהמגזר הדרוזי שיסיימו הייטק זו תהיה תוצאה בלתי רגילה. אני מקווה שנגיע ל-10%, אבל צריך הרבה השקעה בנושא, הרבה השקעה תקציבית. אני לא מאמין בממשלה הנוכחית שהיא תביא ותכין תוכנית שתוביל את העדה הדרוזית קדימה. אני רואה את שנת 2024, שזו תהיה שנה מאוד קשה לעדה הדרוזית, כי תוכנית החומש הסתיימה בדצמבר 2023. נכון, עובדים על תוכנית חדשה ונמצאים איתנו, הרשות לקידום ופיתוח המגזר הדרוזי.

מג'יד, אני מברך אותך שהגעת, אבל לעבוד על תוכנית בלי מקור תקציבי זה כבר מאוד קשה ליישם אם אין מקור תקציבי. בכל התקציב של 2024 לא ראיתי שקל אחד לעדה הדרוזית חוץ מ-200 מיליון שהצלחתי להשיג אותם ולא יכולים לעשות כלום, לא בתוכנית חומש ולא בתוכנית תלת שנתית. 2024 תהיה שנה מאוד קשה, גם למשרד החינוך, לעומת התקציב שלך שהוא עד - - -

אוגוסט 2024.

אוגוסט 2024, אבל צריך לפתוח את 2024 עם תקציב חדש. אני מקווה שיתעוררו בממשלה הזאת, יבינו שחייבים להכין תוכנית חומש, משרד האוצר, שר האוצר סמוטריץ' חייבים. אני דיברתי עם ראשי רשויות אתמול, כל ראשי הרשויות, דיברתי איתם. אמרתי להם אם תמשיכו לשבת בשקט עכשיו, הכנסת יוצאת לחופשה, לא לפגרה, חופשה. חברי הכנסת החליטו לצאת לחופשה, לא אנחנו בעצם. אני לפני חודשיים דיברתי על זה ונאמתי במליאה על הנושא הזה ואמרתי שאסור לצאת לפגרה. הכנסת תצא היום, היום זה היום האחרון לעבודתה של הכנסת. נכון, אמורה מבחינה רשמית לצאת ביום ראשון וחודש וחצי אחרי זה לחזור לחודשיים, ואני לא רואה שבחודשיים האלה יכינו תוכנית חומש.

לכן, חשוב מאוד לצאת כמה שיותר מהר למאבק על מנת להשיג תוכנית חומש לשנים 2024, 2025, 2026, 2027, 2028. תודה רבה ובאמת, תודה רבה יואב, עושה עבודה נפלאה בכנסת. גם כסגן שר הוביל את כל הנושא של האלימות במגזר הערבי, הצליח להגיע לתוצאות מעולות. ירד מספר הנרצחים במגזר הערבי ל-116 אם אני לא טועה, 116 לעומת 244 בשנה אחרי זה. ואנחנו רואים את השנה הזאת, שאנחנו כבר עוברים את שנת 2023, אתה חסר ואני מקווה לראות אותך שר לביטחון לאומי. פנים, לא לאומי, שנוריד את השם הזה לאומי.

תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר.

ציינת שההייטק הוא 15% מהייצור, הוא כמעט 50% מהייצוא, הוא 18% מהתוצר המקומי הגולמי, הפריון של עובדים בהייטק הוא כפול מהממוצע הארצי ועוד יותר מכל, 90% ממס ההכנסה במדינה הוא משני העשירונים העליונים כששני העשירונים העליונים הם הייטק בעיקר.

אני תמיד מתרגשת בדיונים מסוג זה, אחד, בהייטק יכולים לעבוד מוסלמים ישראלים, דרוזים ישראלים, יהודים ישראלים, צ'רקסים ישראלים. גם ערבים, יש יהודים, כאילו יהודים שהם ממדינות ערב. זאת אומרת, זה ממש לא משנה מה המקור ואיזו דת אנחנו נושאים, אלא אנחנו ישראלים במדינת ישראל ותפקידנו לתרום לכלכלה של מדינת ישראל. העדה הדרוזית מרגשת במיוחד כי בעצם כרתנו ברית אחים, ברית דמים. ובשונה ממני, אתם בחרתם במדינה הזאת ובאותה ברית אחים ועל כן, החובה האזרחית שלנו לוודא שאנחנו שווים כולנו כפולה ומכופלת, זה ככה באמירה הכללית.

אני תכף אתן את זכות הדיבור למשרדים נוספים, אבל לפני זה הייתי רוצה גם קצת התייחסות להחלטות ממשלה היסטוריות שהיו בממשלת השינוי וקצת על מימוש. ואם לא נקבל מענים, אז נקיים דיון המשך עם דיווח יותר מסודר של כל החלטות הממשלה, אני אגיד אותן ככה בקצרה. כמו למשל החלטה 717, תוכנית להעצמה ולפיתוח כלכלי-חברתי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים בגליל ובכרמל לשלוש שנים, 2021, 2022, 2023. החלטה 717, תוכנית להעצמה ולפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזיים ברמת הגולן, גם תלת שנתית. החלטה 1852, תוכנית לאומית להגדלה ופיתוח הון אנושי מיומן לתעשיית ההייטק והחדשנות, אז גם פה, קצת פרטים על כמה מומש. והחלטה אחרונה, החלטה 550, התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד 2026. אז באמת, בהתייחסות של נשוא הדיון שלנו, שהוא הדרוזים, אז גם התייחסות להחלטות הממשלה, כמה מומש, כי בעצם, כמו שצוין, 2023 מאחורינו.

אני אתן את רשות הדיבור, ברשותכם, לסלעית לב מרשות החדשנות. היא לא פה? ג'אבר חמוד, ראש מועצת סאג'ור, נמצא בזום?

בינתיים אני אגיד לחבר הכנסת חמד עמאר, על כל המיליונים שנשפכו כאן צריך להקים ועדת חקירה. איפה הם?

אנחנו רוצים לשמוע ממשרד החדשנות, העברנו 25 מיליון שקל - - -

כי זה נשמע לי הזוי, כל כך הרבה מיליונים וזה מצבנו.

מרשות החדשנות מי יציג?

אבל אנחנו לא משרד החדשנות.

רשות החדשנות, מה?

כן, רשות החדשנות. יש משרד המדע והטכנולוגיה, וזה שונה.

אוקיי.

אבל אתם תחת משרד החדשנות.

יש משרד החדשנות, אתם לא משרד החדשנות? כי למשרד החדשנות הועברו 25 מיליון שקל בשנת 2022, מתוכם 12.5 מיליון שקל אני העברתי ממשרד האוצר ווידאתי שהגיעו למשרד החדשנות. אז - - -

אז משרד החדשנות יעלה בזום, מי במשרד החדשנות? או שנעבור הלאה למשרד המדע?

חבל שמשרד החדשנות לא מגיע לכאן.

הם יגיעו, הם יהיו בזום.

אבל הרשות רלוונטית, הם אלה שמקבלים את התקציב. זה משרד המדע, אתם רשות שכפופה למשרד המדע.

נכון. אז אני חיר עבד אלראזק, מנהלת פיתוח דמוגרפי ברשות החדשנות, תודה שהזמנתם אותנו. אז אני מבינה את המצוקה ואת האתגר שעומדים בפני החברה הדרוזית ואנחנו ברשות החדשנות פעלנו ופועלים לשילוב החברה הדרוזית בהייטק. יש לנו תוכניות גם של צעירים, יוניסטרים אצלנו מקבלת תמיכה והיא פועלת בקרב הצעירים הדרוזים בבתי הספר בחינוך לא פורמלי. חושפת אותם לכל מקצועות ההייטק, יזמות טכנולוגית, ופועלת בכמה בתי ספר באופן ארצי.

יש לנו תוכניות עם DTEC והטכניון שמכשירים סטודנטים בבינה מלאכותית והתוכנית אמורה לשלב אותם בסופו של דבר בהייטק, זאת אומרת, מדובר בהכשרה והשמה ביחד. ויש לנו עוד תוכנית על המכללה האקדמית עמק הירדן, ושם אמורים להכשיר כ-300 סטודנטים ובכלל, לא סטודנטים שיש להם נטייה או מצוינות ויכולים להשתלב בהייטק - - -

בכל התוכניות האלה, כמה תלמידים או סטודנטים משתתפים?

במכללת עמק הירדן 300 ו-DTEC והטכניון - - -

הלכנו למכרז ביחד וזכינו ביחד, כן. יאמר לזכות המנכ"ל דרור בין, כן.

כן, 25 סטודנטים לשנה ראשונה, ובתוכנית מכללת עמק הירדן זה 300 בשנתיים.

כנרת.

כמובן, אנחנו הגשנו תוכנית מסודרת לתוכנית החומש החדשה ואנחנו מתכוונים לפעול, אם אנחנו לא נקבל תקציב - - -

איזה סכום הקציתם לנושא בתוכנית החומש?

28 מיליון שקל.

28 מיליון שקל לחמש שנים?

כן.

כן, כאשר רשות החדשנות גם תורמת את חלקה בכסף - - -

זה ממשרד האוצר 28, או שניהם ביחד?

לא, כרגע אנחנו עוד לא סגרנו את הסכום הסופי. הם ביקשו 28 מיליון שקל, בסדר? אבל העניין הזה יכול לעלות ויכול לרדת גם.

זה כולל משרד החדשנות?

זו רשות החדשנות, אנחנו רשות החדשנות.

זה לא כולל את משרד המדע.

ואנחנו פעלנו ללא קשר לתקציב ייעודי, רשות החדשנות כן תיקצבה תוכניות שהוגשו ואושרו לוועדות שלנו, אז אנחנו ממשיכים לפעול גם אם אנחנו לא מקבלים את התקציב הייעודי ממשרד ראש הממשלה, נמשיך לפעול למען שילוב כלל האוכלוסייה בהייטק.

ולגבי השאלה של כמה מהתוכניות הקודמות מומשו, איזה אחוז ביצוע אצלכם? לא באופן כללי - - -

התוכניות האלה אושרו בשנת 2023, אבל בגלל המלחמה ודחיית השנה - - -

לא, לא, אנחנו מדברים על מה שאושר בסוף 2021.

כל התוכניות, זה לא אנחנו, אנחנו לא קיבלנו תקציב ייעודי.

אצלכם לא היה, אוקיי. ומשרד המדע פה?

לא, זה לא משרד המדע, זה משרד החדשנות שהעברנו אליו את הכסף, עם השרה פרקש.

לא רשות החדשנות, אלא אולי דרך משרד המדע - - -

לא, פרקש הייתה גם - - -

אנחנו לא קיבלנו את התקציב הזה.

זה לא אצלכם.

מג'יד, יש את רשות הפיתוח.

אני אגיד לך מה, היה משרד המדע, 21 מיליון שקל - - -

תציג את עצמך ואת תפקידך לפרוטוקול, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, אני מג'יד מסאלחה ממשרד ראש המשלה, הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הדרוזי והצ'רקסי.

אפשר לשאול שאלה?

כן.

התפקיד הזה, שאתה ממלא אותו, זה אומר שכל מה שקורה עובר דרכך, או שיכול להיות מצב שמשהו לא עובר דרכך?

ברמת העיקרון, כל הפעילות הממשלתית, הרשות הזאת אמורה לתכלל.

כלומר, אתה יכול לתת לנו את תמונת המצב של כל הכספים וכל ההעברות למעשה.

בדיוק. ברמת המאקרו, כן, ברור.

אוקיי.

אני כבר אומר שאנחנו נבקש דו"ח מפורט של כל החלטות הממשלה, של כל המימוש התקציבי ובכמה אנשים זה נגע.

אנחנו הופענו לפני שלושה חודשים בוועדה של הנגב והגליל של חבר הכנסת ביטון והצגנו את הדברים.

אוקיי, אז תשלח את זה שוב.

לפני שלושה חודשים הופענו על רמת הגולן, לא נגענו בגליל והכרמל. אז היא מבקשת עכשיו על הגליל והכרמל.

אז יש גם על גליל כרמל - - -

אנחנו מבקשים ברמה הארצית פירוט של כל התקציבים, מה אחוז המימוש, כמה אושר, כמה מומש, בצורה מסודרת.

אין שום בעיה.

לא, הכי חשוב, כמה אנשים נקלטו בתעשייה.

וכמה אנשים, כן.

כמה אנשים נקלטו בתעשייה, אם יש את הנתון הזה, עד דצמבר 2023.

אנחנו כרגע לא יודעים כי זה משהו שהוא תהליכי. החלטת הממשלה נגמרה בדצמבר 2023.

עד דצמבר 2023.

אנחנו לא סופרים זה, צריך מחקר מלווה שבודק את הדברים.

אני אומר משהו כללי.

אין בעיה, בסדר גמור.

אני לא בא בטענות, אני רק אומר, שנדע בסוף אם זה אפקטיבי. בסוף, האם אנשים עובדים בזה.

נכון, אני אגיד לך, אני פשוט רוצה לענות קודם כול לשר, אחרי זה אני אתייחס.

לא, אני אמרתי את זה כי יהיה דיון המשך. בדיון ההמשך אנחנו רוצים להיות מאוד קונקרטיים לגבי התוצאות.

מג'יד, זה בסדר אם אתם לא סופרים. במדדי ההצלחה שקבעתם לעצמכם, תיתן לנו את העמידה במדדים שאתם קבעתם. הרי כל תכנית יש לה מדדי הצלחה, מה מדדי ההצלחה לאפקטיביות שאתם קבעתם לעצמכם, איפה אתם עומדים ביחס למה שקבעתם בעצמכם.

אין שום בעיה.

חברת הכנסת מטי, סליחה, אני חייב פה לדיון הזה, באמת, אומרים מיליונים פה, אני מתבלבל. רשות החדשנות אין לה כלום. את מציגה פה מצג שלמעשה אין בו כלום. זה שזוכים דרך DTEC, זה שזה, אבל לרשות החדשנות אין שום תוכנית - - -

אז מג'יד יפרט לנו.

לא, זה לא תפקידו. לא, זה לא תפקידו. מג'יד זה משהו אחר, אני מכיר את המערכת פשוט. רשות החדשנות, צריך שעמי אפלבאום יחד דרור בין יוציאו הוראת מנכ"ל. אם אנחנו מדברים על הפרקטיקה, חבר הכנסת יואב שהוא מאוד פרקטי בעיניי, צריך לבוא ולהגיד איך נוגעים. לא ב-25 להכשרה בשנה ועוד 200 ו-300. איך פה יוצרים תוכנית, רשות החדשנות, שהיא לוקחת ומטפלת בעדה. עכשיו, כמה סטארטאפיסטים דרוזים זכו ברשות החדשנות השנה, כמה?

כלום.

לא הוגשו בקשות.

לא הוגשו בקשות. הבנו איפה אנחנו נמצאים? חבר'ה, אני בעייתי קצת, תסלחו לי, באמת. אני לא באתי לשבת בכנסת, זה לא מוסיף כבוד בשבילי. אני באתי לכאן להגיד שיש פה בעיה קשה, צריך עכשיו הוראות מנכ"ל, שהרשויות ומשרדי הממשלה לא יספרו לי סיפורים, 28 מיליון שקל ביקשו ולך תרוץ אחרי הכסף. הרי נשפכו פה חצי מיליארד שקל לפני דקה, איפה הם? איך זה שהמצב הוא כזה?

בהמשך לדבריו של אנואר - - -

לא מסתדר לי, המספר.

בואו נתמקד בדיון. מג'יד, אתה היית שותף בהכנת התוכנית. רשום שמה 25 מיליון שקל להייטק, לרמת הגולן ארבעה מיליון, 21 מיליון לזה, משרד החדשנות. הכסף הזה בא לידי ביטוי או לא בא לידי ביטוי? אתה ידעת לאיזה דיון אתה מגיע, היית צריך להכין רק בדיוק את הנושא הזה.

בסדר גמור.

אז על זה אני. וגם משרד החינוך, הושקע המון כסף במשרד החינוך, המון המון כסף במשרד החינוך, בוא תן לנו תמונת מצב. אני יודע את העבודה הטובה שעשתה איה, אבל אני רוצה לשמוע מהרשות לפיתוח כלכלי.

עוד יותר מזה, אנחנו כולנו די הופתענו מזה שלא הגיעו תקציבים לרשות החדשנות. זאת אומרת שזה לא במטריה הזאת.

אז אני יכול לענות?

בבקשה, כן.

בהחלטה 716 ו-717 לא הגיע כסף לרשות החדשנות. הכסף הגיע למשרד המדע והוקצה למשרד המדע, בסדר? 21 מיליון שקל בגליל כרמל וארבעה מיליון שקל בגולן. למה לא הגיע לרשות החדשנות?

זאת השאלה, כן, מעניין.

בין היתר, בעיקר כי החלוקה, בדרך כלל כשעושים החלטת ממשלה, לוקחים את הכסף הממשלתי שמושקע במשרד עצמו וכסף תוספתי ממשרד האוצר שממנף את הכסף הממשלתי. ברשות החדשנות לא רצו לשמוע על העדה הדרוזית או החברה הדרוזית והצ'רקסית כיחידה נפרדת, הם רצו להסתכל על כל החברה הערבית כמקשה אחת. אני מזכיר לך, חבר הכנסת עמר, ששבוע לפנינו התקבלה החלטת ממשלה 550. אז בזמנו, הם לא רצו לעשות משהו ייחודי לחברה הדרוזית - - -

חברה ערבית.

החברה הדרוזית.

לא, אני אומרת, ה-550 דיבר באופן אחר.

- - - קשורים לחברה הערבית, תסתכלו על 550, זה א'. ב', שיטת החלוקה הייתה מאוד מאוד בעייתית בלשון המעטה. רשות החדשנות שאחראית על כל הנושא של ההייטק ותעסוקה בהייטק הייתה מוכנה לתרום 20% מהסכום הכולל. זאת אומרת, אם הייתי מביא להם 100 מיליון שקל תוספתי, וחבר הכנסת חמד עמאר יודע כמה קשה להביא כסף תוספתי, הם היו מוכנים לשים כסף, 20 מיליון שקל, 100 מול 20. ולכן העסק הזה לא התבשל.

אני שואל רק שאלה מקצועית בשביל להבין, אני לא מעולם ההייטק, אבל אני מעולמות של להבין: רשות החדשנות מבחינת מדינת ישראל היא הגוף שיוצר הזנק להייטק?

נכון.

כלומר, זה לא יכול להיות, אם אין כסף ברשות החדשנות להייטק, לדרוזים, כלומר לא יהיה הייטק בדרוזים.

חד וחלק, מסכים עם כל מילה.

אבל תנו לי לסיים.

אני לא בא בטענות, אני רוצה להבין.

נכון, נכון, אתה צודק. עוד פעם, אמרתי שהגישה הייתה שיש ב-550 החלטה על המגזר הערבי, תוכנית, אתם צריכים להתבסס על הדבר הזה - - -

אוקיי, וכמה מתוך 550 - - -

ומכוח הכסף שעבר למשרד המדע, שדיבר באופן ברור בהחלטה שהוא עובר למשרד החדשנות ולהייטק ולפיתוח ההייטק, רשום באופן ברור. איפה הכסף הזה?

הכסף הזה הלך למרכזי מדע בבתי הספר, לכל הפעילות של משרד המדע. אנחנו הקצינו גם כסף להכנה - - -

אבל זה סותר - - -

ברשותך אדוני, בדו"ח שאתה נותן לנו, כמה מתוך החלטה 550 הוטה לכיוון החברה הדרוזית וכמה מתוכם ניתנו לרשות החדשנות?

אני אתן לך, למה צריך אותו? למה צריך? אפס, אפס.

לא, לא, לא ,לא.

אפס, אין מרכז חדשנות אחד. יש בסכנין, יש בטמרה, יש בשפרעם, יש בכפר קרע, אין באבו-סנאן ואין בירכא. אפס, מה? אני טועה?

יותר מכך, בהחלטות הספציפיות - - - לא, לא, רגע.

תנו לי לענות, חברים. אתם שואלים, שואלים, שואלים, בבקשה תנו לי לענות, אני לא אפריע לאף אחד, בסדר?

אני עוזר לך.

בבקשה, אדוני.

כסף של משרד המדע הלך למשרד המדע עם כל הפעילות השוטפת של משרד המדע, כמובן עם תגבור של הכסף שנתנו. פלוס תוכנית ייחודית שהתחלנו בה וחייבנו את הכסף במשרד המדע, חבל שמשרד המדע לא פה, זה להביא חבר'ה צעירים, בני חטיבות ביניים, למצב שאנחנו נעמיד אותם בצורה יותר נכונה לקראת גיוס ליחידות טכנולוגיות בצבא כי אנחנו מזהים פה פוטנציאל אדיר - - -

וזה בבתי ספר דרוזיים?

כן, זה לשילוב עתידי בתעשיית ההייטק בישראל. כי אנחנו מבינים שאם אתה עכשיו מצליח לשלב חבר'ה באגף התקשוב וב-8200 ובכל היחידות הטכנולוגיות בצבא, מה שאנחנו נמצאים בו היום בחסר מאוד מאוד גדול כעדה דרוזית, זה כן יכול לייצר עתודה מספיק טובה ומספיק גדולה לשוק ההייטק האזרחי, בסדר? זה גם כלל בנים ובנות, זאת אומרת זה לא רק על אלה שהלכו לצבא. הבנות הדרוזיות שלא מתגייסות אמורות לקבל מענה ולצאת לחיים הגדולים, לתחום הזה - - -

הוא מורח אותנו.

כמה הכשירה התוכנית הזאת?

התוכנית הזאת, הכסף חויב, אנחנו התחלנו לעבוד מול מחלקות החינוך ברשויות, היא עוד לא יצאה לפועל. במקביל, יש היום תוכניות ב-8200 - - -

אנחנו מדברים על 2022, 2023, והכסף הועבר, אני העברתי, אני זוכר שהעברתי את כל הכסף התוספתי ב-2022, אז - - -

הכסף עבר בסוף 2022.

כן, אני זוכר. לפני שאני יצאתי מהמשרד העברתי את כל הכסף של המגזר הדרוזי - - -

ועברה שנה וחצי.

אז 2022 – הועבר הכסף, 2023 – הסתיימה, אנחנו כבר באמצע 2024.

התחלנו ב-2022.

2024 לא יהיה כי עוד מעט מסתיימת שנת לימודים. אז - - -

בסדר, גם בינתיים עובדים על החלטת ממשלה חדשה, אנחנו עושים עבודת מטה מול רשות החדשנות, אנחנו רוצים לעבוד איתם ולייצר איתם דברים חדשים.

אבל יהיו מרכזי מו"פ ביישובים הדרוזיים בעקבות אותה תוכנית שאתם עובדים עליה?

היה בהחלטה 716.

החלטתי, החלטתי. הייתה החלטה והעברתי כסף.

לא, אני שואל שאלה מאוד ממוקדת. תראו, עוד פעם, אני מסתכל קדימה, לא אחורה. נכון להיום, מה שאני מצליח להבין, כמו שאמרתי קודם, שאם רוצים שיהיה קידום של החברה הדרוזית בתחום ההייטק, צריכים להיות סכומים משמעותיים ברשות החדשנות על מנת שיוכלו להגיש בקשות, יזמים, קולות קוראים, כל מה שעובד בממשלה על מנת שאנשים יעשו. נכון להיום, אין שם שקל. נכון לעתיד, שנייה.

לא, אבל הרשה לי לקטוע אותך, בבקשה. אתה צודק, צריך לשים כסף וכמה שיותר כסף. אבל צריך לזכור, החברה הדרוזית היא לא חברה גדולה, ואחד הפרמטרים להצלחה זה הגודל והמסות - - -

יושב פה בחור בשם קופטאן, ישב פה לפני זה, כלום לא קרה איתו, אז מה?

לא, לא, בסדר, אין בעיה.

בואו ניתן למג'יד לסיים ואחרי זה.

מג'יד, השאלה שלי היא שאלה צופה פני עתיד. הרי בסוף אתם עובדים עכשיו על תוכנית, המטרה שלנו היא שבדיונים הבאים נראה שינוי חיובי, בסדר? מפה אני מתחיל, אני לא בא להגיד למה לא, למה לא נגמר, עכשיו למה כן. שאני אבין, רשות החדשנות צריכה לקבל איקס תקציב שאין לה אותו היום, על מנת שיקרה משהו שיקפיץ את החברה הדרוזית; עד כאן בסדר?

נכון.

אוקיי. הדבר הנוסף שאני שואל, מה עושים בטווח הביניים? כי בפועל, אנחנו נמצאים במצב, מדינת ישראל מתנהלת, יש תקציבים, יש אפשרות לעשות את התקציביות, אתה נמצא במשרד רה"מ. לכן שאלתי את השאלה הראשונה, האם אתה "בעל הבית" על התמונה הכוללת. אם זאת התמונה, מה שצריך לעשות זה לשכנע את מי שמקבל החלטות להעביר מפה לשם, בלי כל קשר לתוכנית החומש להניע מהליך מהיר. מדוע? כי בסוף, שיתחיל איזה שהוא גלגל לנוע בהקשר הזה, כי המצב הוא לא טוב, מפה אני מתחיל.

נכון. אתה שאלת מה צריך לעשות בטווח הביניים, בסדר? לעניות דעתי ומבדיקה עם הגורמים המוסמכים לכך ושמכירים את זה לפחות בממשלה, אוקיי? יש היום, אם אנחנו מדברים על יזם סטארטאפ אמיתי, תחרותי, אני לא מכיר הרבה. אני מכיר את אנואר סעב, אני מכיר עוד שלושה או ארבעה אנשים, אני אישית לא מכיר, יכול להיות שיש.

יש, יש.

יש, בעשרות, לא באלפים.

אין בעיה, אני אמרתי, אני לא מכיר. אני מכיר את הבחור הזה, ועוד שלושה או ארבעה אנשים - - -

כן, אני אתייחס לזה אחרי זה.

חבר'ה, אני מדבר פה על יזם, על סטארטאפיסט תחרותי, בסדר?

לא חלום.

לא, לא, זה לא חלום. יזם, סטארטאפיסט תחרותי, הוא יכול להתחרות גם עם רעיון בארצות הברית ורעיון בהרצליה ורעיון בהודו, כן? אנחנו לא יכולים עכשיו לייצר סטארטאפיסטים אפליה מתקנת, אנחנו תמימי דעים, כן? מה שקורה היום בשטח זה שאין שכבה בחברה הדרוזית, שכבה גדולה, מאסיבית, שכן יכולה להגיע למצב הזה. ואנחנו צריכים לבנות את היסודות נכון, וזה מה שאנחנו מנסים לעשות עם רשות החדשנות, וזה מה שאני נתקלתי בו כשעשיתי סיבוב בכל מחלקות החינוך ברשויות הדרוזיות.

כשאומרים תשמע, יש לי איקס תלמידים מצטיינים, אבל החבר'ה האלה שהם פוטנציאל 8200 ואגף תקשוב ותלפיות בצבא, כולם בכל התוכניות הטובות. אין לי מרחב, אין לי מסה גדולה של תלמידים שיכולה להגיע למקומות. אז אני אומר למערכת החינוך, אני רוצה הרבה עתודאים והרבה 8200 והרבה תלפיות, אבל אני רוצה את כל אלה הרבה, על מה? על 50 מועמדים פוטנציאליים ביישוב מסוים? ולכן, הרעיון פה זה לבנות יסודות נכונים, לבנות מסה יותר גדולה של עתודה לדבר הזה.

מר מסאלחה, זה שצריך לבנות - - -

אני חייב להגיד משהו.

אנחנו מדברים פה על יזמות - - -

אבל יזמות, כן, דבר על יזמות.

הנושא פה זה תעסוקה או יזמות?

מר מסאלחה, אנחנו נעשה ישיבה - - -

בבקשה, משפט אחד.

בבקשה, משפט, אבל קצר.

אם רשות החדשנות לא תהיה במרכז, לא יהיה הייטק בעדה הדרוזית ברמה של אנואר סעב, ברמה שלי, יזמות.

חינוך, איה, דיברת יפה, אנחנו באים בשביל לעודד סטארטאפים ואתה אומר שלא קיימים? כן קיימים, צריך לעודד אותם. זה אחד.

אני לא אמרתי שלא קיימים, אני אמרתי שאני לא מכיר. אני מכיר ארבעה, חמישה.

דבר שני, אני הולך להגיד דבר קשה ואתם יכולים - - -

רגע, רגע, רגע, מר מסאלחה, רק שנייה.

שנייה, שמעתי אותך, תשמע. אתם יכולים להעלות את דרור בין לשיחה לפה? חברים, לפני שנה וחצי נמחק התקציב של הדרוזים מרשות החדשנות, אמר את זה אצלי במשרד, רץ אחרי הגורם שמחק את זה, מג'יד, אתה יודע מי הוא, ולא היו יזמים, בגלל זה הוא סובל, אני אסבול. סגלוביץ', נמחק, נמחק, תעלה את דרור בין.

חברת הכנסת מטי, אני חושב שאנחנו מפספסים את הדיון, אנחנו מפספסים את הדיון בזה שהופכים את מג'יד פה לתשובה.

לא, רגע, חברים, חברים, אני עוצרת את הדיון, סליחה. מר מסאלחה, אתה הצגת איזו שהיא תפיסה צופת פני עתיד וניסיון להצמיח את הדור הצעיר קדימה.

נכון.

זה טוב ויפה, זה מחד. מאידך, אנחנו מדברים על כאן ועכשיו, על דברים שכן נמצאים בקנה, דברים שכן ניתן לממש. והעובדה שיש מספר החלטות ממשלה שהממשלה בנתה דרך משרד ראש הממשלה, אותה ממשלה שהחליטה החלטות ייעודיות לדרוזים, לא על תוכניות חינוך, אלא על תוכניות הייטק, לא ראתה לנכון במעמד קבלת ההחלטה לתקצב את רשות החדשנות ושמה את הכסף הזה במקומות אחרים ולא ברשות החדשנות. וזה מה שהיה, אנחנו אומרים, זה מה שהיה, לא ראיתם לנכון.

אבל עכשיו אתם הולכים לעבוד על תוכנית חומש חדשה, עכשיו אתם הולכים להכין תוכנית חדשה. מה שאומרת הוועדה כאן, כולנו תמימי דעים שלא יעלה על הדעת שבתקציבים החדשים, אני לא מדברת על תוכנית חטיבת ביניים, עם כל הכבוד, לא יכול להיות מצב שלא יהיה תקצוב לרשות החדשנות שיודעת למנף ולתת מחלקה.

ולכן, אנחנו מבקשים לדיון המעקב הבא פירוט, קודם כול של מה שהיה במימוש התקציבים של משרדי הממשלה. שנית, איזו שהיא סקירה על תוכנית החומש הקרובה כולל החלוקה בין משרדי הממשלה, כולל מה הולכים להיות ההיקפים, כולל איך אתם רואים, זה דו שלבי. את דור העתיד, סבבה, אבל איך אנחנו עכשיו מטפלים כאן ועכשיו, ואם צריך לדבר עם החברים המכובדים האלה כי הם מכירים יותר, אז צריך להכין איזה שהוא משהו ולשתף פעולה עם רשות החדשנות. כי אני ממש מופתעת שמכל החלטות הממשלה, גם אם אלה לא כספים גדולים, שקל אחד לא הוטה לרשות החדשנות. מבחינתי, זו החלטה שמלכתחילה אין לה סיכוי להצליח.

אז זה לישיבה הבאה. אני מברכת על כל התוכניות במסגרת משרד החינוך וחטיבות הביניים. יחד עם זאת, אנחנו מבקשים לדעת מה קורה באופרטיבי, כאן ועכשיו, באותם סטארטאפיסטים – ואני כרגע לא מודדת אותם בשמות – שנמצאים בקנה והם כבר עברו את חטיבת הביניים. אז אם אפשר, זה יהיה לדיון הבא. כן, מג'יד.

בהחלטות הקודמות, אנחנו גם הקמנו, בנינו פלטפורמות, יש פה גם מרכז, כל הנושא של יזמות במשרד הכלכלה. יש פה פלטפורמה מאוד מאוד מעניינת - - -

אוקיי, רק לא רשות החדשנות.

לא, זה הכוון תעסוקתי שגם מכווין לנושא ההייטק מבחינת יזמות ותעסוקה, גם משרד העבודה - - -

ברור, ברור. אז את זה תעשה לנו בסקירה, את זה תעשה לנו בסקירה לגבי משרדי הממשלה, כמה הם קיבלו, מה היה האחוז.

אבל לפני שאנחנו ממשיכים הלאה, אני רוצה לתת כמה משפטי רקע לרועי גולדשמידט ממרכז המחקר והמידע של הכנסת שקצת למד את הנושא.

בוקר טוב, רציתי להעיר כמה הערות. קודם כול, יש דו"ח שוודאי חלקכם מכירים, של הוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק, מה שנקרא דו"ח פרלמוטר. הדו"ח לא מתייחס כמעט בצורה ספציפית לאוכלוסייה הדרוזית וגם משיחות שקיימתי לפני הדיון, אני מבין שיש מחסור בנתונים ביחס לאוכלוסייה הדרוזית. אז בסיס לכל קיום דיון אמיתי זה לדעת באמת מה הנתונים, וזה משהו שדורש טיפול.

שנית, אני חושב ששאלה שקצת התייחס אליה הנציג של משרד ראש הממשלה, ואני חושב שכולכם בוודאי יש לכם תשובות ואתם שואלים את השאלה אבל צריך לדון בה, זה למה שיעור ההשמה הוא נמוך. כלומר, מעבר להגדלת הפוטנציאל, הגדלת ההיצע וגודל כוח האדם הרלוונטי, למה שיעור ההשמה נמוך? עכשיו יש לזה משתנים - - -

תעודד יזמות, תהיה השמה. תשקיע ביזמות.

אני חושב שהתשובה - - -

לא, אלה גם סוגיות גיאוגרפיות וגם סוגיות שבאמת אין מספיק יזמות, אני חושב שזה משולב.

יש לזה כמה גורמים קשורים, כולל משרד הכלכלה שאני רוצה לדבר עליו בהמשך לגבי המענקים.

רק שנייה, תן למשרד הכלכלה לדבר.

לפני כן עוד שני משפטים. עכשיו, יש משתנים תרבותיים, כלומר תרבות בהכללה, כן? ואני לא מתכוון. תרבות היררכית או התפתחות של תרבות הייטק שבאמת בישראל היא עדיין מאפיינת בעיקר קבוצות אוכלוסייה מסוימות ברמות יותר משמעותיות מאוכלוסיות אחרות.

שנית, אני חושב שכשאומרים הייטק, זה נהפך למילה כוללת ובתוכה יש הרבה היררכיה. כלומר, בודק תוכנה זה כבר נחשב הייטק וזה טוב וזה אחלה - - -

זו ההתחלה.

זו התחלה, ויזם זה עולם אחר לגמרי. ובין לבין יש שכבה מאוד גדולה של אנשים שהם מתכנתים, ג'וניורים או מתקדמים אבל זה כבר הייטק הייטק, ולשם צריך לכוון.

אנחנו ב-DTEC בפתח. עם סיסקו לכל הצפון.

אני מציע, לא כדאי שננהל דיאלוג.

אני אומר שאני מסכים איתו.

רק ברשות דיבור, בבקשה.

אני חושב שהדו"ח, דו"ח פרלמוטר, מדבר על בגרות טק, ואני חושב שהתייחסתם לזה, שהשאיפה היא לא לבגרות ולא לשיעורי זכאות, אלא לבגרות איכותית שכוללת חמש יחידות אנגלית, כי אנגלית נתפסת לפי הדו"ח כפתח משמעותי לעבודה בתעשיית ההייטק, לשליטה טובה בעברית, לחמש יחידות מתמטיקה ו/או למדעי המחשב או לפיזיקה. אלה תנאי הסף שמתייחסים אליהם כאל העתודה האקדמית המשמעותית של ישראל, ששוב, ברמה של המשק זו תרומה משקית וברמה האישית של האוכלוסייה - - -

הנאום שלך מיותר, אח שלי, הבן שלי בחיל האוויר, אתה בא להטיף מוסר, צריך וצריך, צריך כסף, צריך כסף - - -

קופטאן, קופטאן, לא הקשבת. קופטאן.

מר חלבי, מר חלבי, אני עוצרת אותך כאן. מר חלבי, בבקשה.

אם נתפסתי כמטיף מוסר אז אני מתנצל.

לא, לא, בוא, תמשיך, תמשיך.

למה אתה אומר לא? הוא בא להטיף לי מוסר אם הבן שלי יודע עברית. הבן שלי יודע, אני צריך, יואב, הקמתי חממה טכנולוגית, נסעתי לדובאי לגייס כסף. נסעתי לדובאי לגייס כסף, לא הסתכלו עלינו.

קופטאן, עצור, עצור.

אם הוא עכשיו רוצה להקים חממה בפקיעין עוד שבועיים, מישהו ייתן לו כסף פה?

אבל בדיוק לצורך העניין הזה אנחנו כאן. מר גולדשמיט הציג לנו איזו שהיא - - -

הבן שלי בחיל האוויר, יודע אנגלית, אתה בא להגיד לי? כולם ישראלים. אני רוצה להביא כסף לעדה הדרוזית ולא מיליונים וארבעה מיליון ושישה מיליון, מי ששומע, בנינו ניו יורק, אבל אפס, נכון או לא?

תכבד את הדיון.

מר חלבי, מר חלבי, תודה, תודה.

הדברים לא פרסונליים.

רועי, תתקדם, הכול בסדר.

זהו, אלה ההערות שרציתי להגיד, וכמובן, החלטות הממשלה שיושבת הראש התייחסה אליהן, שצריך לבדוק את המימוש שלהן, ובמיוחד עם הפנים קדימה להמשך.

תודה רבה. חבר'ה, האתגר הוא אתגר גדול. אנחנו רואים את זה מבין השיטין שזה לא מספיק הוליסטי בראייה, וזה לא בקבועי זמן שונים. כי בסוף, כל חברה וכל קבוצה צריכה את זה בכמה מישורים. לא עכשיו, בואו נטפל בגן הילדים. אנחנו צריכים לדבר בכמה היררכיות ואת זה אנחנו נעשה בדיון ההמשך, באמת להכין את החומר בצורה מסודרת.

ברשותך, משפט אחד לפרקטיקה. דיברנו על החינוך, דיברנו על רשות החדשנות. משרד הכלכלה מעודד מענקים, אני בזמנו הייתי מסאר, והמענקים שמגיעים, מגיעים בסוף לחברות ענק. חברות ענק לא מגייסות ג'וניורים והמענקים האלה הולכים לחברות של אינטל, מטריקס וכאלה וזה לא מגיע, לא מגיע, אני ביקשתי לשנות את הפרמטרים. אחד הדברים המקצועיים שכדאי שהוועדה תייצר, זה לראות מכל משרדי הממשלה מה הפרמטרים באמת למענקים למרכזי חדשנות, למרכזי מו"פ, מה הפרקטיקה. ברגע שנדע את הפרמטרים, אני חושב שזה יגיע לקצה.

אז זאת תהיה, בבקשה, החלטה של הוועדה, ממשרדי הממשלה השונים, גם משרד הכלכלה, אולי אפילו גם משרד החינוך עם איזו שהיא סקירה על התיכון - - -

אנחנו יכולים לדבר, נכון?

כן, כן, אני אתן לכם לדבר. אז בראייה הזאת, גם מבחינת הקריטריונים הספציפיים לעדה הדרוזית.

אם אפשר שתי מילים, גברתי?

אני חייבת לשמור על סדר דוברים.

רק בהמשך לדבריו של מג'יד - - -

חבר כנסת יכול להתפרץ, אבל שנייה.

מג'יד, אתה דיברת על 28 מיליון שקל שאתם מקצים לחדשנות, 28 מיליון שקל זה כסף תוספתי או כסף משרדי?

זה גם וגם.

אז 14 יהיו תוספתי ו-14 משרדי?

התמהיל יקבע במשא ומתן שמנהלים איתם.

אה, עדיין לא? ו-28 מיליון שקל זה יספיק לחמש שנים?

כן.

כי זה סכום, אם אתה רוצה להוביל את ההייטק קדימה, אתה צריך הרבה יותר כספים. להקים מו"פ לבד, זה עולה בסביבות 15 מיליון שקל. אז אם אתה רוצה להקצות לנושא הזה רק 28 מיליון שקל - - -

א', אני רוצה להגיד שברגע שהכסף יועבר לרשות החדשנות, אנחנו מוכנים לצאת עם קולות קוראים מיד ולהתחיל להפעיל את התוכנית. התוכנית בנויה בכמה רבדים, היא מתייחסת לצעירים שיש להם פוטנציאל בבתי ספר וגם לתעסוקה בהייטק שמובילה בסופו של דבר גם ליזמות. שני הנושאים, תעסוקה בהייטק ויזמות קשורים אחד לשני, יזם שיש לו רעיון הוא בדרך כלל גם הייטקיסט שיכול לפתור את הבעיה בדרך טכנולוגית וככה בדרך כלל יזמים, אם לא יזם חברתי, הוא יזם טכנולוגי, יש לו רקע בטכנולוגיה, זאת אומרת עבד בהייטק, לכן שני הדברים קשורים ואי אפשר לדבר על יזמות טכנולוגית בלי לדבר על תעסוקה בהייטק, אז יש לנו גם תוכניות.

חוץ מזה שאנחנו למדנו מתוכניות אחרות, ברגע שיש לנו תוכנית ויש לנו כסף, אנחנו יכולים למנף את זה יחד עם עוד משרדי ממשלה שיכולים להכפיל ולשלש את הכסף ולפעול בצורה נכונה גם אזורית וגם מקומית. לכן, ה-28 לא מדאיג אותי ואני חושבת שבתור התחלה זה יספיק לנו לבנות את התשתיות של תעסוקה בהייטק ויזמות.

תודה. יש לנו 20 דקות לפני שנפתחת המליאה ואני רוצה לתת לכל מי שהגיע לדבר. אחמד אסמר, מרכז תחום הנגשות באוכלוסיות ייחודיות, ביקשת להתייחס, אז ממש בדקה.

כן. אני אתחיל בזה שאנחנו, יש לנו בעצם מעטפת או ליווי לחברה הדרוזית כבר מהתיכון, דרך תוכנית רוואד. בעצם גם כלי המכינות, שהוא כלי מאוד חשוב שייתן מענה לחסם של העברית לחברה הדרוזית וגם בתואר ראשון ובתארים מתקדמים, אנחנו מתקצבים את המוסדות עבור סטודנטים מהחברה הדרוזית. אני אגיד לפי נתונים של תשפ"א שהאוכלוסייה או החברה הדרוזית, היא מונה 1.9% מהחברה הישראלית ובתואר ראשון הם 2%. כלומר, הם קצת מעל - - -

אלה נתונים שהם מקוממים אותי.

לא, לא, לא, אין לנו זמן, אתם דיברתם מספיק.

אני קצת אכנס לעניין של ההייטק, כך שמתשע"ט היו משהו כמו 1,000 סטודנטים, ובתשפ"ב יש 1,500 סטודנטים. כלומר, יש עלייה של 150% תוך שלוש שנים. אני חושב שיש - - - מאוד גדול של סטודנטים.

אתה יכול לומר מה האחוז של ההנדסות מתוכם?

זה בעצם המתמטיקה, הנדסות, מדעי המחשב, הנדסת חשמל, אלקטרוניקה - - -

כמה יש? 1,500?

1,500.

אני מדבר על תשפ"ב, אין לי תשפ"ג. כלומר, יש לי - - -

1,500 לומדים הנדסה?

מתמטיקה, הנדסה, מה שמוגדר אצלנו כתחומי הייטק.

בישראל?

לא, לא, אני מבקשת.

לא, אבל הנתונים שאני קיבלתי מהמל"ג הם שיש כמעט 50% שלומדים מדעי החברה ומדעי הרוח, וזה לא מתכתב עם ההנדסה. וגם האחוז הזה, 2%, זה מאוד מטעה, כי יש אחוז נשירה. אחוז הנשר בחברה הדרוזית - - -

אוקיי, רגע, אז מר אסמר, אנחנו נבקש ברשותך - - -

סליחה, אני חייבת להגיד את הנתון הזה. אחוז הנשר של הסטודנטים הדרוזים בין השנה הראשונה לשנייה הוא הכי גבוה, ארצי.

אני מתחברת איתך. אני מבקשת לישיבת המעקב הבאה, לא כמה נרשמים, אלא כמה בוגרים יש בכמה שנים האחרונות, עד תשפ"ב או תשפ"ג, כמה שיהיה לך. כמה בוגרים יש וכמה נרשמו במקור. זאת אומרת, כמה התחילו וכמה סיימו.

אני מדבר על נתון הסטודנטים, כלומר, סטודנטים - - -

אז מתוך הסטודנטים, אני מבקשת לדעת כמה בוגרים יש. לא כמה מתחילים ללמוד - - -

בוגרים – אין לי את הנתון הזה.

בבקשה, זה עונה לך על השאלה, איה? אז אני מבקשת לדיון המעקב הבא כמה בוגרים יש, כמה התחילו וכמה סיימו במקצועות ההנדסה על מנת שנוכל למפות את המורכבות, האם זו באמת בעיקר נשירה.

אני חושב שבגדול, עלייה של 50% תוך שלוש שנים זו עלייה מאוד מאוד טובה ומדהימה.

זה יפה מאוד, אבל העניין הוא כמה מסיימים, ולכן, אם אפשר, גם כמה התחילו וגם כמה סיימו.

זה גם, אם לחשוב על התמונה הכללית ועל אוכלוסיות ייחודיות, זה דווקא נתון מאוד טוב.

תודה, תודה רבה. נמצאים איתנו משרד הכלכלה, יש כאן נציג משרד הכלכלה?

כן.

בבקשה, שמך לפרוטוקול, ויש לך שתי דקות.

אשתדל. שמי גיל אלוני ממשרד הכלכלה, הרשות להשקעות. בוקר טוב, באתי באמת להציג את התוכנית של רשות ההשקעות לחומש הקרוב בתחום פיתוח האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית. אני רוצה להציג למעשה ארבע פעילויות, כאשר הראשונה והמשמעותית בהן ביותר היא למעשה פתיחת תוכנית הון אנושי ייעודית לאוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, לא כחלק מתוכנית רחבה יותר של מגוון אוכלוסיות ששיעור השתתפותן נמוך או כל מיני דברים שהיו בעבר. התוכנית הזאת תמוקד באוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית - - -

היא כבר פועלת או עתידה להיפתח?

לא, לא, אנחנו מדברים על החומש הקרוב.

הוא עובד עליה לחומש הבא.

אנחנו מדברים על תוכנית ייעודית עם תקציב ייעודי שנוכל גם למדוד ולהבין מה עבד ומה לא עבד, תוך התחשבות כמובן במאפיינים הרלוונטיים של האוכלוסיות.

תוכנית נוספת היא המשך ותקצוב ספציפי ומתן תיעדופים דיוניים בוועדה, ותקציביים כמובן לאוכלוסייה הדרוזית במסגרת תוכנית הג'וניורים מהחברה הערבית. תוכנית שבעצם מיועדת רק לבוגרי תארים שזו עבודתם הראשונה בהייטק, התעשייה עתירת הידע.

התוכנית השלישית היא גם מענק תיעדוף דיוני ותקציבי בתוכנית נוספת שנקראת שכר גבוה באזורי עדיפות לאומית, גם כן לאוכלוסייה הזאת. ככה גם נוכל בהמשך גם לעקוב ולראות כמה עובדים נכנסו, באילו רמות שכר, לאיזה סוג של חברות.

והתוכנית הרביעית היא תיעדוף דיוני למעשה ומתן - - - נוסף להשקעות, השקעות הון בתעשייה 4.0, מפעלים וחברות, והשקעה בטכנולוגיות מתקדמות. כאלה של מעסיקים דרוזים וכאלה שממוקמים ביישובים של דרוזים וצ'רקסיים. אלה למעשה ארבע התוכניות שלנו, תוכנית חדשה אחת ושלושה עדכונים שאנחנו מבצעים בקיימות לחומש הקרוב.

ומבחינת תקציבים, כמה?

מבחינת התקצובים, כרגע אנחנו מדברים על סביב 42 מיליון שקל, כאשר 25 תוספתי והיתר של המשרד.

אוקיי, תודה רבה. משרד העבודה. מי מכם ממשרד העבודה? בבקשה, אדוני, שמך לפרוטוקול.

בוקר טוב, שמי אחסאן ואני מנהל תחום במנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה. אני אשתף קצת במה אנחנו עושים בתחום התעסוקה בחברה הדרוזית. אז אנחנו מפעילים כמה תוכניות, שהעיקרית שבהן היא מרכזי הכוון תעסוקה, מרכזי ריאן. זו תשתית של תעסוקה שפועלת בכל היישובים הדרוזיים, עם יעד של 3,250 דורשי עבודה חדשים כל שנה - - -

אתה יכול להתמקד דווקא בהייטק? אם יש מתוך התעסוקה הגורפת?

אז המשרד מפעיל, כמו שאמרתי, את מרכזי ריאן כתשתית של תעסוקה. במסגרת מרכזי ריאן, אנחנו מפעילים הכשרות מקצועיות בתחום ההייטק. באים אלינו אנשים מתחומים שונים באקדמיה, משלבים אותם בהכשרות מקצועיות בתחום ההייטק, זה יכול להיות QA וזה יכול להיות Full Stack. אנחנו מדברים על הסבות למעשה ולא לימודי תואר, כשבסוף הם משתלבים בעבודה. אנחנו מפעילים תוכנית שנקראת פורסאטק, זו תוכנית ייעודית להייטק עם שני ספקים שהמשרד עובד איתם, וטיפלה בקרוב ל-248 משתתפים ששולבו בהכשרות מקצועיות. ואנחנו מפעילים תוכנית חדשה יחסית שנקראת - - -

מתוך ה-240, אתם משלבים אותם ישר בעבודה, או איך אתם עושים את זה?

כן, זו תוכנית שיש לה מרכיבים של כישורים רכים, כל מה שנדרש בשביל להכין את דור העבודה לשוק העבודה, כולל הכשרה מקצועית בתחום ההייטק ושילוב בעבודה.

להבנתך, מה אחוז המועסקים בהייטק ביחס לכלל המועסקים, ואני לא כל כך מכירה את זה, מה שיעור התעסוקה בכלל בחברה הדרוזית?

שיעור התעסוקה בחברה הדרוזית בנשים נמוך, קרוב ל-44%, לעומת הנשים היהודיות, בסביבות ה-82%. גברים דרוזים בסביבות 79%.

לעומת היהודים, הישראלים, כמה זה?

די דומה.

די דומה, אוקיי. ובהייטק מה חלקם?

בהייטק אנחנו מפעילים תוכניות קטנות יחסית כי הייעוד של התוכנית המרכזית זה להכניס לשוק העבודה, ובעיקר נשים. מתוך 3,250 דורשי עבודה, היעד הוא להגיע ל-60% נשים ו-40% גברים. בהתחלה זה היה 70-30, כשהמטרה העיקרית היא לשלב בשוק העבודה ולא התמקדנו - - -

בהייטק, כן. אבל בסדר, לשם כך אנחנו נמצאים כאן, בשביל לשנות את התמונה הזאת.

סליחה שאני מפריעה. אני מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית ארגון צופן שפועל לקידום ההייטק בחברה הערבית.

מייסם, בגלל שאת ממש הבאה בתור, אפילו לא היית צריכה להתפרץ. בסדר, אז אני נותנת את רשות הדיבור למייסם ג'לג'ולי מעמותת צופן, בבקשה בקצרה, יש לנו שתי דקות.

אוקיי. אז אני רוצה להגיד בהקשר הזה של משרד העבודה, נכון שאחסן התייחס לתוכניות ריאן, אבל יש עוד תוכנית של מנהל אוכלוסיות והיא תוכנית פורסאטק. יש תוכנית ייעודית לשילוב האוכלוסייה הערבית, כולל הערבית הדרוזית, בהייטק בחברה הישראלית. מכרז פורסאטק יצא לפועל בשנת 2015 והוא מסתיים השנה ואני מקווה, ואני פה גם פונה אליכם כדי ללחוץ שהמכרז הבא ייצא לפועל כי אמורים להוציא קול קורא חדש לחמש השנים הבאות. בעצם המכרז יצא ב-2015 לחמש שנים, קיבלנו הארכה של שנתיים.

לדרוזים? לדרוזים?

לכל החברה הערבית, כולל - - -

לא, לא, אין שם דרוזים. בצופן אין דרוזים.

אני מבקשת לא להתפרץ.

לא, לא, סליחה, אני לא פעם ראשונה בדיון בכנסת ולא פעם ראשונה בדיון בוועדות בכנסת, זו פעם ראשונה שבאמת אני מרגישה שלא נותנים לדוברים לדבר ומתפרצים לדברים. אז בבקשה, יש לי שתי דקות, תנו לי לסיים את שתי הדקות שלי ואחר כך.

לא, זה מראה שלא היית בכנסת אף פעם.

לא, לא, הייתי אלף פעם בכנסת. אתה יודע, יואב, מי כמוך יודע כמה אני בכנסת. אבל לפחות בוועדה הזו, זו פעם ראשונה שאני חווה את זה. אז אני רוצה להגיד שמכרז פורסאטק, הוא מתייחס לכל האוכלוסייה הערבית, כולל - - -

איזה משרד מוציא את המכרז הזה?

משרד העבודה. זה היה בזמנו משרד הכלכלה, אחר כך תמ"ת, והיום זה משרד העבודה. זה שייך למנהל אוכלוסיות, זו שנתה השישית של התוכנית, היא מסתיימת בעוד חודשיים ואנחנו מחכים למכרז הבא. אנחנו כצופן פעלנו לאורך כל השנים, אנחנו לא מבדילים בין ערבי דרוזי לערבי מוסלמי לערבי נוצרי, אנחנו פועלים עם כולם. אנחנו, בתוך מסגרת התוכנית עושים הכשרות, גם באקדמיה, גם אחרי סיום הלימודים האקדמיים וגם פועלים להשמות, לעשות השמות, ואנחנו כצופן עזרנו למאות צעירים דרוזים. אנחנו לא עושים את הפילוחים האלה, מי דרוזי ומי לא דרוזי, אבל לפי יישוב אנחנו כן יכולים לדעת וכיוון שבמסגרת המכרז אנחנו מטפלים באזור הצפון, אז אני גאה שמגיעים אלינו כולם, מכל העדות שמרכיבות את החברה הערבית.

תודה.

זה לא מגיע.

ואני רוצה להגיד עוד משהו, פה דובר המון על יזמות והפילו את הכול על רשות החדשנות. יזמות, כדי שיזמות תקרה, היא לא תקרה ביום אחד. כדי שתהיה לנו יזמות בחברה הערבית, אנחנו צריכים להתחיל מוקדם. אנחנו צריכים להגדיל בבתי הספר, אפילו ביסודי.

דיברנו על זה, כן.

זו אחריות של משרד החינוך. אנחנו צריכים גם שכמה שיותר אנשים יעבדו בהייטק, העניין של השמה מאוד חשוב. דובר על השמת ג'וניורים, אנחנו במשבר מאוד עמוק, כמעט ואין השמות לג'וניורים, לא רק לג'וניורים דרוזים, אלא לג'וניורים ערבים, ופה צריך לטפל בבעיה הזאת.

תודה רבה, ומשרד ראש הממשלה התייחס לזה. יש לנו את מנהלת מעוף ירכא, עביר אמו חמדה, שתי דקות, אנחנו ממש חייבים לסיים ב-10:59.

שלום, אני אתחיל בזה שאני בוגרת תוכנה, סיימתי את הלימודים בשנת 2000, ואז לא מצאתי את עצמי, לא מצאתי עבודה ולא מצאתי תמיכה מהמדינה. ועברתי ללמוד משהו אחר אז, בגלל זה, ברגע שאני נכנסתי למעוף והתחלתי לנהל את מעוף ירכא והישובים הדרוזיים – כרמל, גליל וגולן, אחת המטרות שלי הייתה לקדם את עניין היזמות הטכנולוגית וכל עניין הסטארטאפים. אני שמחה שאני רואה פה שותפים שלי, אנואר סעב, קופטאן, מרכז החדשנות, מג'יד, כולם ממש שותפים שלי בכל עניין היזמות הטכנולוגית.

אני מזמינה אתכם מחר להגיע למרכז החדשנות בעוספיא אצל קופטאן, בדיוק מסתיימת אצלי תוכנית "יוזמים סטארטאפ". אתם תראו ותשמעו ממש אילו אנשים יש אצלנו, עם רעיונות חבל על הזמן. יש להם כבר תוכנית, אנחנו נותנים תוכנית "יוזמים סטארטאפ", יש 12 יזמים גם מהגליל וגם מהגולן, מחצית מהקבוצה היא מהגולן - - -

תודה. אנחנו פשוט חייבים לסיים.

לא, לא, אני צריכה להתייחס לעוד משהו. הקבוצה מחר תסתיים, יש להם כבר תוכנית בסיסית, אבל הם צריכים תוכנית המשך. יש את המאיצים של מעוף, דווקא רציתי, יש לנו את תמר, מנהלת החדשנות בזום, אם היא יכולה.

אין לנו זמן, אנחנו חייבים לסיים עוד חמש דקות.

אם אין זמן אז אני רוצה להתייחס לזה. יש לנו את תוכנית המאיצים של משרד הכלכלה, של הסוכנות, וחסר בצפון וחסר מאיץ לדרוזים.

תודה, תודה, תודה רבה. שוב, משרד ראש הממשלה, אנחנו נבקש התייחסות גם לגבי מאיצים בתעסוקה. יואב, משפט, כן.

עוד פעם, אני אגיד לכם דבר אחד שהוא כללי, שהוא לא נכנס לפרטים. כשיותר מדי אנשים טובים רוצים לעשות דברים טובים אבל אין תמונה כוללת, לא יוצא שום דבר. אני אומר את זה, כי ביקשתי את הדיון הזה בגלל שאנחנו תחת סעיף תקלה. זה שכולם רוצים וזה שכולם עושים, אין שאלה, יש פה תקלה. תשאלו אותי אם אני הבנתי מי מטפל בעניין הזה במדינת ישראל, אין מי שמטפל בעניין הזה במדינת ישראל, והפער בין דיבורים לבין מעשים הוא לא הגיוני.

עכשיו מה שאני מציע, לדיון הבא, כל מי שיושב פה, לא צריך אותנו בשביל זה, תשבו ביחד לפני ותגידו מה עושים מחר בבוקר, כי יש דברים שאפשר לעשות מחר בבוקר. אני אומר מניסיון החיים שלי, לפני כסף צריך קשב, והקשב צריך להיות מופנה לעניין. אם יש אמירה של הממשלה שרוצים לעשות משהו, ואני כן אעשה פה את ההבחנה כי הדיון היום, אני אמרתי שהוא יהיה במיוחד על החברה הדרוזית. כי זה שאי אפשר לעשות פילוח נתונים זו בעיה, וצריך לעשות פילוח נתונים בשביל לדעת איך להתגבר על בעיות. אי אפשר בשם הגשטאלט לדבר כללי, אני מדבר מאוד ספציפי.

ולכן מה שאני מבקש לישיבה הבאה שתהיה, שיזמנו אותה, שיהיו נתונים מדויקים, מה עושים, מי עושה, מה עושה, רק אחרי זה כמה עושה, כי אנחנו מדברים פה על סעיפים תקציביים. אם כולם רוצים ויש סעיף תקציבי, מימשו, לא מימשו, אבל בסוף, אחרי כל הסיפור הגדול למרכז החדשנות אין שקל, נכשלנו, נקודה. אני אומר נכשלנו לא כאצבע בעין לאף אחד, והחוכמה הגדולה היא מה עושים מחר בבוקר. ואני אומר לכם, הדיון הזה, לא סתם ביקשתי אותו, ראיתי תקלה מול העיניים שאפשר לתקן אותה לא עם סיפור גדול מדי.

אז יש טווח ארוך, יש טווח בינוני, הראש שלי, אני בן אדם פשוט, טווח קצר. אנחנו נמצאים באפריל, מה עושים במאי, יוני, יולי, אוגוסט, בלי כל קשר לכל הסיפורים הגדולים. אני סומך על השירות הציבורי, אני הייתי בו הרבה מאוד שנים, אני יודע שאם מתכווננים, אפשר. תודה רבה.

תודה רבה יואב. אנחנו ניתן דקה למייסא חלבי אלשיך מעמותת לוטוס – מרחב נשי להשראה, הכשרה ותעסוקה בהייטק. אני מצטערת, אבל דקה אחת, מייסא.

טוב, שלום לכולם, דקה לא מספיקה, אבל אני אהיה ממש קצרה. קודם כול, אני מייסדת ומנכ"לית עמותת לוטוס שבעצם נותנת מעין פלטפורמה בעצם גם להכשרה וגם להעסקה של נשים דרוזיות בהייטק. אנחנו פועלים כבר חמש שנים, עד היום יש לנו 80 עובדות, 90% השמה, השנה אנחנו נהיה, בעזרת השם, 100 נשים דרוזיות בהייטק.

יש לי כמה דברים, אין לי זמן, אז קודם כול אני אגיד שאנחנו לא רוצים שיקבלו אותנו בעבודה כי אנחנו דרוזיות או דרוזים, לא משנה. אנחנו טובים, מצוינים ואנחנו בעצם מייצרים סוג של דור ראשון בהייטק, יש כאן דור ראשון בהייטק. יש הרבה חסמים שלא דוברו כאן, חסמים שהם גיאוגרפיים, יש הרבה חסמים שהם גם, בואו נגיד ככה, יש השקעה, אני לא יכולה להגיד. משרד החינוך עושה מלא דברים והרבה דברים, ומשרד הכלכלה ומשרד העבודה, באמת יש הרבה מאמצים והם שותפים שלנו, אבל צריך עוד. כמו שאמרת, יואב, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך, באמת יש כאן הרבה דברים שצריך לעשות.

מהצד שלי, אני יכולה להגיד שאנחנו רואים שהאתגר הוא גם מהצד של המעסיקים. כי בסופו של דבר, באמת, אנחנו, החברה הדרוזית רוצה להשתלב והיא מוכוונת השתלבות גם באקדמיה וגם בתעסוקה. יש צורך גם של המעסיקים לתמרץ אותם, באמת להמשיך בתמריצים. גיל, שמחתי מאוד לשמוע שבאמת יש רצון לייצר עוד משהו שהוא מיוחד גם לחברה הדרוזית, אבל באמת, אני חושבת שבלי תמריצים יהיה הרבה יותר קשה להכניס ג'וניורים לעולם.

תודה, מייסא. אני חייבת לעצור אותך כי יש לנו עוד דוברת אחת ויש לי עוד - - -

מייסא עושה עבודה מעולה, אני ביקרתי אצלה במרכז, יש לה מרכז מעולה והיא באמת מובילה את הנשים קדימה, כל הכבוד לך.

ואין ספק שזה צריך לבוא גם מהמעסיקים.

סליחה, יש לי עוד שתי מילים שאני חייבת להגיד. אני רוצה לבקש מחבר הכנסת חמד עמאר, קודם כול לזמן מחקר של הכנסת בנושא של הדרוזים, בנושא של ההייטק, או כמובן חבר הכנסת יואב, ממש לחקור את זה. כי המחקר האחרון היה מזמן מזמן, ואם זה נשים בהייטק, בכלל, ערביות בהייטק זה היה מ-2016. אז קודם כול, להשקיע בדאטה, להמשיך תמריצים, המשך מימון הכשרות, וזהו, תודה רבה.

תודה רבה לך, מייסא. אחרונת הדוברים, לפני שאני מסכמת, סיון נויפלד מאיגוד ההייטק הישראלי, דקה, סיון.

בוקר טוב לכולם, סיון נויפלד מאיגוד ההייטק. אני רוצה קודם כול לציין שאיגוד ההייטק הוא הגוף הרשמי שמייצג את חברות ההייטק, ואנחנו באיגוד נשמח להירתם לשילוב של הצעירים הדרוזים בחברות ואנחנו נקדם את זה קודם כול עם החברים שחברים באיגוד. אז קודם כול, קופטאן, אנחנו נשמח לתאם איתך פגישה וגם איתך, אנואר, כבר דיברתי מוקדם יותר שנתאם פגישה ונראה איך אפשר לקדם ולשלב ידיים בתהליך הזה.

כמו שכולם ציינו פה, צריך להתחיל את צמצום הפערים הזה כבר הרבה קודם באוריינות דיגיטלית ובהטמעת טכנולוגיות בבתי הספר, כבר מגיל היסודי, כבר בתיכון וגם בצבא. צריך לראות איך משלבים אותם בתפקידים שהם טכנולוגיים ומשם ההשתלבות תהיה הרבה הרבה יותר קלה בהייטק. כי צעירים שיוצאים מ-81, 8200 וכדומה, הרבה יותר קל להם להתחיל להשתלב בהייטק באופן כללי. וכמה שאנחנו רואים שההייטק, גם התמ"ג פה מאוד גבוה ואחוז הצעירים בהייטק, חשוב שיהיה שם ייצוג הולם של צעירים דרוזים ואנחנו פה איתכם בנושא הזה.

תודה רבה, סיון. אני ברשותכם - - -

אני מבקשת שלושים שניות.

את רוצה שקודם אני אסכם ואז אני אתן לך את שלושים השניות? נראה לי שזה יהיה נכון לפרוטוקול, אז בבקשה.

תודה.

אז אני מסכמת, ברשותכם. הוועדה שמעה על אתגרי צעירי העדה הדרוזית ובכלל העובדים הדרוזים בשילוב בתעשייה ובתעסוקת ענף ההייטק בפרט. הוועדה דורשת לקבל נתונים ספציפיים ועדכניים לגבי שילוב האוכלוסייה הדרוזית בתעשיית ההייטק, כולל נתוני הצלחת תוכניות קידום השתלבות דרוזים בתעשיית ההייטק, השמת עובדים והשמת ג'וניורים - כל המשרדים, אבל משרד ראש הממשלה כמתכלל.

הוועדה דורשת מהממשלה להפיק דוח המפרט בדיוק את מימוש החלטות הממשלה בנושא ואילו חלקים לא מומשו מהחלטות הממשלה, כולל מדדי ההצלחה שאתם הגדרתם לעצמכם. הוועדה דורשת שמשרד האוצר יעביר את התקציבים הדרושים לרשות החדשנות בשביל לקדם את הגדלת ההון האנושי להייטק באוכלוסייה הדרוזית, שכאמור, זה נדרש בהחלטת הממשלה וקל וחומר בתוכנית החומש החדשה.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לדווח לוועדה לקראת הדיון הבא כמה בוגרי מקצועות טכנולוגיה השלימו את לימודיהם. וגם מהוות"ת אם אפשר, מבחינת האוניברסיטאות, כמה ממקצועות ההנדסה למול מספר הנרשמים וכיצד נערכים לקראת שנת הלימודים הבאה, גם ברמה של בתי הספר אבל קל וחומר באקדמיה.

ממשרד העבודה מתבקש מידע לגבי מכרזים שהסתיימו בנושא בתקופה האחרונה והאם מתכוונים לחדשם גם בראייה יותר הוליסטית, ואנחנו נקיים דיון מעקב בנושא בכנס הקיץ של הכנסת. אני מסכמת את הדיון בכך ותודה רבה לכל המשתתפים.

לפני שאנחנו מתפזרים, בבקשה גברתי.

שמי ד"ר אילת גלס, אני מקיבוץ פלמ"חים, הייתי מנהלת קהילה של קיבוץ נחל עוז אחרי צוק איתן. צחי עידן שנחטף לעזה מקיבוץ נחל עוז התחיל את תהליכי הקליטה שלו במשמרת שלי, ולכן אני כאן. הבת שלו, מעיין, נרצחה לו בידיים. אני כאן בשם אשתו והילדים שניצלו. ואני רוצה להציע לכם סטארטאפ, בפגרה אפשר לכנס מליאה. צריך כך וכך חתימות, אני לא יודעת, הבנתי שזה 25.

המליאה תתכנס, אני מבטיח לך, המליאה תתכנס. הוועדות, אני בוועדת הכספים, אנחנו עובדים רגיל, דיונים רגילים. המליאה תתכנס גם, אנחנו נדרוש את זה כאופוזיציה.

המשפחות צריכות לראות אתכם ממשיכים לעבוד, דבר אחד. ודבר שני, אני רוצה לומר שרוב המשפחות ורוב המעגלים השניים והשלישיים שמקיפים אותם, דורשים את הדרישה להחזיר אותם כאן ועכשיו, לא בצבע פוליטי. זה חלק מהערכים שלנו, זה חלק מהערבות ההדדית, זה חלק ממה שהבית הזה מייצג. אנחנו מבקשים שתמשיכו לעבוד ותחזירו אותם. תודה.

תודה רבה לך. אנחנו נמשיך לעבוד.


הישיבה ננעלה בשעה 11:04.