פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת

הוועדה לביטחון לאומי
18/03/2024


הכנסת העשרים-וחמש
מושב שני


פרוטוקול מס' 156
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום רביעי, י' באדר ב' התשפ"ד (20 במרץ 2024), שעה 09:00

הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ד–2024, של ח"כ לימור סון הר מלך.

חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר
מירב בן ארי
אריאל קלנר

לימור סון הר מלך
חוה אתי עטייה

רס"ן עילי נוימן - רמ״ד טרור, יועמ"ש איו"ש, צה"ל, משרד הביטחון

סגן שי עקיבא - ק׳ ייעוץ מדור טרור, משרד הביטחון

דוד בבלי - עו"ד, יועץ השר, המשרד לביטחון לאומי

אפרת ליפשיץ-פרקש - ממונה יועמ"ש, לשכה משפטית בט"פ, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק אלכסנדר וייסבורד - ק' מדור אח"מ יועמ"ש מ"י, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק לי פרל-בהירי - ר' חו' ייעוץ וחקיקה מדור נפגעי עבירה מ"י, המשרד לביטחון לאומי

רב כלאי ליאורה נהון - רת"ח חקיקה שב"ס, המשרד לביטחון לאומי

אודיה איפרגן - ממונה בכירה, יועמ"ש, לשכה משפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

בטי חנן - מנהלת אגף בכיר, שירות המבחן לנוער, משרד הרווחה והביטחון החברתי

שרה רובק - עו"ד במחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

יפעת רווה - ייעוץ וחקיקה פלילית, משרד המשפטים

נילי פינקלשטיין - ייעוץ וחקיקה פלילית, משרד המשפטים

אושרה פטל-רוזנברג - פרקליטה, פרקליטות המדינה

ערן יעקב הוליץ - עוזר יועמ"ש, משרד החינוך

חנית אברהם-בכר - עו"ד, ממונה צוות חקיקה, הלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט

רותי פרמינגר - נציגת הארגון בכנסת וחברת ועד, ארגון נפגעי פעולות איבה

שי גליק - מנכ"ל, ארגון בצלמו

מירי פרנקל-שור
אריאל לוביק (מתמחה)

לאה גופר

רונית רבי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת.
ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ד–2024, של ח"כ לימור סון הר מלך

אני פותח את הישיבה. התכנסנו כאן הבוקר, ותודה לכל מי שטרח להגיע כל כך מוקדם לדון בהצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ד–2024. בפתח הדברים אני רוצה להזכיר, אנחנו דנו בחוק הזה כבר, והעברנו אותו קריאה ראשונה.

אנחנו עדיין במלחמה רב-זירתית שנמשכת בעוצמה, וגם אם לפעמים נדמה לנו ששקט ושלא קורה כלום, אז כמי שהרבה מאוד שנים שירת בצבא אני גם יודע לקרוא את האותיות הקטנות, ואני אומר לכם שהחיילים שלנו בכל הגזרות נלחמים, נמצאים בשגרת מלחמה, עד כמה שאפשר לקרוא למלחמה "שגרה", ועושים עבודה מדהימה. כל מי ששאל את עצמו איך זה שיצאנו מצפון רצועת עזה ועכשיו אנחנו חוזרים, אז זה בדיוק העניין, החלק הראשון שעדיין לא הושלם הוא הכרעה, והחלק השני הוא השמדה. חייבים להרוג את אחרון החמאסים, וזה בדיוק מה שעושים היום. בשלב הראשון ממוטטים את היכולת שלו, ובשלב השני משמידים אותו.

כולנו, אני מקווה, זוכרים איך התחילה המלחמה הזאת. אני באופן אישי, ואני מקווה שעוד רבים מאיתנו, לא נשכח את טבח שמחת תורה, גם לא אחרי 166 ימי לחימה. אני מזכיר את זה, כי עוצמת האירועים שחווינו מעצימה אצל כולנו את התחושות. וחלק מהצעת החוק הזאת שאנחנו דנים בה היום, גם אם לא אומרים אותה, יש בה משום התחושות. אנחנו בימים האלה הרבה יותר רגישים, הרבה יותר חשדניים, הרבה יותר מתוחים, כל אחד מסיבותיו שלו. אבל צריך לשים את זה על שולחן, כי זה חלק מתהליך קבלת ההחלטות שלנו, ואי-אפשר להתעלם ממנו. כל אחד מאיתנו ללא יוצא מן הכלל מחפש לעצמו סביבה בטוחה, סביבה ידידותית, ועד כמה שאפשר משפחתית. למה? כי שם אנחנו מרגישים יותר נוח, שם שגרת החיים שלנו היא הרבה יותר טובה, יעילה, ראויה לכל אחד מאיתנו.

הצעת החוק, שעברה את הקריאה הראשונה ועומדת עכשיו להיכנס לספר החוקים, בתקווה שנאשר אותה היום לקריאה שנייה ושלישית, תיתן לפחות בחלקה את הזכות לכל אחד מאיתנו לחיות חיי שגרה ראויים. כי כשאתה יודע שאתה חי בסביבה מוגנת, ואתה לא נפגש באקראי או בכל יום עם מי שפגע בך או במשפחתך, תחושת הביטחון הרבה יותר גדולה, וזאת המהות של הצעת החוק הזאת.

נעבור עכשיו – בעזרתה האדיבה של אריאל, בהצלחה, זרקנו אותה עכשיו ישר למים הקרים – נתמקד בנקודות שלובנו ותואמו וסוכמו, ונציין את נקודות המחלוקת, נפתור את כולן, אני מקווה, ובסופו של דבר גם נצביע. אז שיהיה לנו המשך יום מוצלח. נסיים את הדיון לא יאוחר מהשעה 10:45, כי אני חייב לשחרר את האנשים, יש מליאה החל מהשעה 11:00. אריאל, בבקשה.

נעבור על כל ההצעה?

לדעתי, רק על הנקודות שתואמו ועל נקודות המחלוקת שעדיין קיימות. בבקשה.

הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ד–2024. נעבור רק על הנקודות ששינינו מהנוסח שאושר לקריאה ראשונה. בסעיף 2 "הגדרות" – הוספנו הגדרה של "חוק זכויות נפגעי עבירה", הוספנו הגדרה של "חוק המאבק בטרור". נפגע עבירה – עשינו שינוי יחסית משמעותי מהנוסח שאושר לקריאה ראשונה. בנוסח שאושר לקריאה ראשונה נפגע עבירה או מי שהיה רשאי לבקש מבית המשפט להטיל מגבלות היה גם נפגע עבירה וגם קרוב המשפחה שלו. פה אנחנו מבקשים לייצר הבחנה לגבי מי שיוכל לבקש מבית המשפט להטיל מגבלות כתלות בעבירה שנפגע העבירה נפגע ממנה. בהצעה שאושרה לקריאה ראשונה מנינו את כל העבירות שיחולו בהצעה בתוך ההצעה עצמה, ופה אנחנו מבקשים להפנות לתוספת הראשונה חלק א' לחוק זכויות נפגעי עבירה, שם מוגדרות עבירות אלימות חמורה ועבירות מין. אם אתם רואים את הטבלה שיש, אנחנו מונים את כל העבירות שנרצה להפנות אליהם, שנמצאות בתוספת הראשונה א' לחוק זכויות נפגעי עבירה.

ואנחנו רוצים לייצר שלושה מעגלים של מי שיהיה רשאי לבקש מבית המשפט להטיל מגבלות – נפגע העבירה עצמו כמובן יהיה רשאי לבקש מבית המשפט בגין כל אחת מהעבירות שמנויות בטבלה; המעגל השני זה נפגע העבירה וקרוב המשפחה, אלו עבירות של רצח, מין, עבירות חטיפה למיניהן – לגבי כל אלו נפגע העבירה או קרוב המשפחה - שניהם יוכלו לבקש מבית המשפט להטיל מגבלות; והמעגל השלישי זה נפגע העבירה או קרוב המשפחה אם הוא נכח איתו בעת ביצוע העבירה. אלו עבירות חבלה או תקיפה למיניהן, ואפשר לראות אותן בחלק התחתון של הטבלה.

אז כרגע אנחנו בעצם מייצרים הבחנה של נפגע העבירה וסוג העבירה, כך שלאורך כל ההצעה איפה שכתוב "נפגע עבירה" - - -

מה זה החלק השלישי ואיפה הוא?

זה החלק של נפגע העבירה וקרוב המשפחה שנכח איתו באירוע. החלק הראשון זה נפגע העבירה עצמו על כל העבירות. זה אחד.

נכון, את זה הבנתי.

כל הטבלה זה הנפגע עצמו.

נפגע העבירה הוא בעצם על העבירות שנמצאות בטבלה.

על כל העבירות הנפגע עצמו יכול לבקש.

הבנתי. מ-327.

בדיוק, זה נפגע העבירה או קרוב משפחה שנכח באירוע.

ואם אנחנו מדברים על השלישי?

השלישי זה נפגע העבירה וקרוב המשפחה שנכח איתו באירוע.

בסדר.

ואז בכל מקום שכתוב "נפגע עבירה" לאורך כל ההצעה זה יהיה נפגע העבירה או קרוב המשפחה, וזה כתלות בעבירה שמגישים בגינה.

יפה מאוד. בבקשה.

"
"נפגע עבירה" – כל אחד מאלו:




(1) לעניין עבירה המנויה בפרטים 2 עד 6 בחלק א' לתוספת ראשונה א' לחוק זכויות נפגעי עבירה, אדם אשר נפגע מעבירת טרור;




(2) לעניין עבירה המנויה בפרטים 2, 4 ו-6 בחלק א' לתוספת ראשונה א' לחוק זכויות נפגעי עבירה, אדם אשר נפגע מעבירת טרור או קרוב משפחתו;




(3) לעניין עבירה המנויה בפרטים 3 ו-5 בחלק א' לתוספת ראשונה א' לחוק זכויות נפגעי עבירה, אדם אשר נפגע מעבירת טרור או קרוב משפחתו אם נכח עמו בעת ביצוע עבירת הטרור;"



ואז "עבירת טרור", גם פה מן הסתם דייקנו כדי להפנות לתוספת הראשונה א' "לחוק זכויות נפגעי עבירה".

"עבירת טרור" – עבירה המנויה בפרטים 2 עד 6 בחלק א' לתוספת ראשונה א' לחוק זכויות נפגעי עבירה" – "שהיא מעשה טרור;"

פה יש הערה של משרד המשפטים על דיוק הנוסח.

בבקשה, משרד המשפטים.

אנחנו מציעים כהערה שהיא ברמת הערת נוסח, אבל כדי להתאים את הנוסח של החוק הזה לחוק המאבק בטרור, במקום להגיד "שהיא מעשה טרור" להפנות לנוסח בחוק המאבק בטרור, ולכתוב ש"בית משפט קבע לגביה בפסק דינו לפי סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, שהיא מעשה טרור".

גם דיברנו על זה אתמול, השאלה היא האם זה מצמצם.

תסבירי לנו למה הדיוק הזה חשוב.

כשאומרים "שהיא מעשה טרור" זו איזושהי פרוצדורה משפטית שבית המשפט קובע בפסק הדין לפי ההוראות של חוק המאבק בטרור. הוא קובע את זה לפי חוק המאבק בטרור, אז זאת לא אמירה לשונית "שהיא מעשה טרור", יש את ההגדרה של מעשה טרור בחוק המאבק בטרור שכבר החוק הזה מפנה.

את רוצה בעצם להפנות לחוק.

הרי הבקשות לפי החוק הזה יוגשו בתיקים שנדונו לפי חוק המאבק בטרור, והדיון לפי חוק המאבק בטרור נעשה לפי סעיף 37, ונעשה בצורה הזאת. כשלא מפנים לסעיף 37 זה עלול להשתמע כמו אמירה לשונית.

זה מגביל אנשים מסוימים להיכלל באירוע הזה?

כן, אבל אני חושבת שזאת הכוונה. זאת אומרת, ההגדרה שאנחנו מכניסים פה של מהי עבירת טרור, הקפדנו – והייעוץ המשפטי של הוועדה הכין את הרשימות של העבירות לפי חוק העונשין – כשאמרנו שזו הפרוצדורה, אנחנו כוללים את נפגעי העבירה שבעניינם יש קביעה של בית משפט בהליך הפלילי שמדובר במעשה טרור.

הנקודה היחידה שיכולה להיות פה, ואני רוצה לראות אם יש את המענה בהמשך, אני מבין שהיה פה את הדיון הזה, זה מה קורה בעסקת טיעון שבה בעצם חלק מהעסקה זה שמורידים את הסעיף, זו הדרישה.

נשמע את הייעוץ המשפטי, בבקשה.

השאלה היא האם כשבית המשפט קובע שהעבירה היא מעשה טרור, האם הוא תמיד עושה את זה באמצעות סעיף 37?

והאם הוא מציין בפסק הדין שזה בהתאם לסעיף 37?

להבנתי, לפי מה שאני יודע לא.

יש לזה גם משמעויות מבחינת הענישה. זאת אומרת שאם בית משפט נמנע מלעשות את זה לפי הפרוצדורה שהוא מחויב לה - - -

זו הפרוצדורה המקובלת?

המקובלת, ושחוק המאבק בטרור מורה עליה. זה לא Nice to have, זה לא מטבע לשון.

כלומר, ברגע שבית המשפט קובע שעבירה היא מעשה טרור לפי חוק המאבק בטרור הוא תמיד מפנה לסעיף 37.

אני לא יודעת אם זה תמיד כתוב בגזר הדין, אבל כך הוא אמור לעשות. והמשמעות של זה היא כפל ענישה.

ואם הוא לא כותב שזה לפי סעיף 37?

לילך וגנר יכולה להגיד לנו.

שרה נמצאת פה.

בבקשה.

כשבית משפט מרשיע בעבירה שהיא מעשה טרור הוא צריך לציין בפסק הדין שזה מעשה טרור לפי סעיף 37(ד) לחוק המאבק בטרור.

הוא תמיד מפנה לסעיף 37(ד)?

הוא לא צריך להפנות לסעיף 37(ד). סעיף 37(ד) מחייב אותו לציין בפסק הדין שמדובר במעשה טרור.

הסעיף עצמו.

את יכולה להסביר לי מה ההבדל בין עבירת טרור לבין מעשה טרור? מתי זה מעשה טרור ומתי מפנים לעבירת טרור? פשוט איחרתי ולא הייתי בדיון הקודם.

לא מפנים לעבירת טרור.

נקריא את הסעיף.

נקריא את הסעיף, ואז יהיה לנו יותר ברור. אני חושב שזה מדייק יותר, אבל בואו נראה. אריאל.

חוק המאבק בטרור 37(ד): "קבע בית המשפט כי אדם ביצע עבירה שהיא מעשה טרור או הרשיע אדם בעבירה כאמור, יציין זאת בפסק דינו".

לנו זה נשמע בסדר. המציעות, האם זה מקובל עליכן?

הוא מורה לבית המשפט לעשות את זה.

השאלה היא מה עושים – איך אנחנו מגיעים למצב שגם אנשים שהורשעו בעסקת טיעון, אבל ברור לכולנו שזה היה חלק ממעשה טרור, וחלק מהעסקה שהם הגיעו אליה זה שהדברים האלה לא ייכתבו, אז אנחנו בבעיה פה. ואז הגיעו עם אותו סייען שהסיע אותו לאיזושהי עסקה, ואז הוא יוצא החוצה, ומשתחרר, ומגיע. לפחות שתהיה זכות טיעון למשפחה גם במקרה כזה.

גם אלו שמשוחררים בעסקה לא יכנסו. כל אלה ששוחררו עכשיו בעסקאות.

למה?

למה לא?

הרבה מהם שוחררו לפני המשפט.

לגבי מי שלא הורשע אתה צודק.

אחד מהמקרים זה הסיפור הזה.

אבל כל מהות החוק היא על מי שהורשע.

בסדר, אני מעיר את זה.

ההערה ברורה, היא גם נכונה.

המקרה של שמעון הצדיק. בעסקה האחרונה שחררו הרבה מחבלים שעוד לא הרשיעו אותם.

מוריה כהן.

בעצם החוק לא חל עליהם.

למה?

למה?

כי היא אמרה במפורש, רק מי שהורשע בעסקת טרור לפי הטיעון. זאת עובדה.

לא הבנתי, לאן אתה רוצה לקחת את זה?

אם זה לא עונה על מוריה כהן, אז כל מה שעשינו פה מתמסמס.

אם הוא לא הורשע ואין פסק דין אז?

הוא עדיין מחבל.

אז מה אתה רוצה? אם הוא לא הורשע?

זה לא הוא, זה היא, הגב' באירוע הזה, והיא הורשעה במעשה טרור, מוריה כהן.

מוריה, היא הורשעה.

היא הורשעה. השאלה אם אתם מדייקים. צריך לדייק בעובדות ולא להעלות פה בעיות שלא קיימות. אם מישהו ביצע עבירה שהיא מעשה טרור – הבנו מהפרקליטות שאם יש ראיות שהוא ביצע עבירת טרור לא יכול להיות שעסקת הטיעון לא תתייחס לכך.

אפשר לתת דוגמה?

בבקשה, תני דוגמה.

לא תהיה לזה משמעות.

אנחנו רוצים לקבל מענה.

מענה למה? מה את רוצה? שמי שעדיין לא נשפט נגדיר שהוא הורשע?

עם עסקה החטופים – מה עושים בסיטואציה הזאת?

אין סיטואציה. החוק הוא על מי שהורשע, זהו. אתם רוצים לשנות את החוק, אין שום בעיה, זאת זכותכן. אבל נכון לרגע זה מה שאושר בקריאה ראשונה ועומד לקריאה שנייה ושלישית זה על מי שהורשע.

ב-30 האלה ששוחררו שמדברים עליהם פה, שעדיין לא היה פסק דין, והאם לא הורשעו, האם היו שם נפגעי עבירה?

אני לא מכירה את העסקה. אם אתם רוצים בדיקה כזאת אנחנו צריכים להיערך לדבר כזה. אני לא מכירה את העסקה, אני אפילו לא יודעת מיהם ה-30 שברשימה. זה לא התחום שלנו, עסקאות החטופים.

אם היו נפגעי עבירה זה סיפור אחד, ואם היה תכנון או משהו כזה אז זה משהו אחר.

הצעת החוק הזאת מדברת על מי שהורשע במעשה טרור ושוחרר. כלומר, הייתה הרשעה בבית המשפט, פסק הדין חלוט.

ולא חשוב למה הוא שוחרר, הוא שוחרר.

בין אם זה ריצוי עונש, בין אם זה אחר.

אבל הם בעצם מבקשים שתהיה הרשעה.

זו חקיקה אחרת. אבל זאת לא החקיקה.

זאת לא החקיקה הזאת. החקיקה שלנו היא על הרשעה, כך העברנו אותה קריאה ראשונה.

כשבית המשפט אמר את דברו.

יש בעיה, את לא יכולה עד שהוא הורשע.

תקשיבו, אנחנו לא יכולים למחוק את בית המשפט ולומר שאנחנו רוצים שהחוק הזה יחול גם על מי שלא הורשע. הורשע, נגמר.

לא אמרתי את זה. זה לא אני. אני מדבר על משהו אחר. אני מדבר על אם הוא הורשע ובעסקת הטיעון הם הצליחו להוריד את החלק הזה.

הורשע, נגמר.

התייחסנו לעסקת הטיעון.

עסקנו בזה הרבה.

אני יודע שעסקנו בזה, אבל אני רוצה לדייק את זה כי זה לא מספיק מחודד פה, לדעתי.

מאוד דייקנו בכל ההכנות. בבקשה תתייחסי לשאלה של חבר הכנסת קלנר.

לא שמענו את הדיון שלכם.

לא היה פה דיון. חבר הכנסת אריאל קלנר שואל.

לגבי עסקאות טיעון, דבר שחוזר על עצמו.

לגבי מה שהיה בדיון הקודם?

עסקת טיעון, כן.

ככלל, המדיניות שלנו אחרי חוק המאבק בטרור, זה חוק שהושקעה בו הרבה מאוד מחשבה. גם אמרתי בפעם הקודמת שחוק המאבק בטרור בעצם נותן פתרון ענישתי לדברים שחוק העונשין לא נותן, למשל הכנה. הרי כדי להעניש אנחנו צריכים לעבור מהכנה לניסיון, כדי שתעשה ניסיון רצח או ניסיון לעבירה אחרת.

חוק המאבק בטרור, בגלל החשיבות של ההתמודדות של מדינת ישראל עם המאבק בטרור, נתן מענה ופתרון גם למקרים שמישהו הכין, לא יצא מהבית מסיבות כאלה ואחרות, הכין, זה לא עבר כבר לידי משהו קונקרטי, היו לו מחשבות, הלך וקנה נשק, אבל זה נשאר בגדר הכנה. חוק המאבק בטרור נותן פתרון לזה, וכפי שתראו גם מבחינה ענישתית הענישה שם כפולה לפעמים, מחמירה יותר. זאת האג'נדה. זה מה שעומד בבסיס, כי אנחנו צריכים להיאבק באחד האיומים הקיומיים שאנחנו חיים בו.

בסדר גמור, קיבלנו.

ולכן, גם בהסדרי טיעון, אנחנו קוראים, לא בקלות הפרקליטות הולכת ומורידה את מעשה הטרור. ביקשתי דוגמה, אין הרבה דוגמאות, וגם פעם קודמת דיברנו במסגרת הדיונים הפנימיים על המקרה שלפני, שיוסי צור היה פה לפני החוק. שאלתי אתכם אם מישהו מכם מכיר מקרה אחרי, שאנחנו רואים בו קושי או שהוא מצדיק את הסעיף הזה, וביקשתי שיעבירו.

לא מצאנו.

ולא מצאנו. המקרה היחיד שמצאתי זה המקרה של סידני עלי, אם אתם מכירים את המקרה הזה, שם הורדנו את מעשה הטרור, ושם הייתה בעיה ראייתית. אתם יודעים על מה אני מדברת. זה המקרה ששאלתי את ראש תחום תפקידים מיוחדים, שמתעסק בעבודות טרור, מה אנחנו מכירים מאז החוק שהורדנו, זה היה המקרה.

נכון, כשיש בעיה ראייתית אז הם מורידים את מעשה הטרור.

בסדר גמור.

רק לסבר את האוזן, אני הולכת לכתב האישום המקורי בסידני עלי, כי דיברנו על סעיף 37, גם הסעיף מנוסח ככה: מעשה טרור של חבלה מחמירה, זה מה שיוחס מלכתחילה, זאת עבירה לפי סעיף 329(א)(1), וכו', חוק העונשין, בנסיבות סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור. זה ברור שכבר בניסוח כתב האישום אנחנו קושרים לנסיבות של מאבק בטרור. בית משפט קובע בהכרעת דינו שזה מעשה טרור לפי סעיף 37 לחוק המאבק בטרור. זה מה שמאפשר לבית משפט בסופו של דבר גם לגזור את הענישה מכוח חוק המאבק בטרור. זאת לא רק סתם חבלה בכוונה מחמירה. אז כאן צריך את הדיוק הלשוני הזה.

תודה רבה. זה היה מצוין.

בסדר גמור.

בסדר גמור.

ועוד משהו לגבי התיבה של מעשה הטרור. אנחנו עוסקים פה בחקיקה, אנחנו לא עוסקים פה בסתם להגיד מעשה טרור. מעשה טרור אפשר גם בעיני המתבונן לפרש בנסיבות רחבות.

קיבלנו את התיקון שהצעתם, בואו נתקדם.

אבל חוק המאבק בטרור מספיק רחב בשביל לתת מענה לשלל האירועים. בסדר גמור. תודה.

קיבלנו את ההמלצה שלכם, נדייק את הנוסח. בבקשה.

אקריא את זה שוב.


"
"עבירת טרור" – עבירה המנויה בפרטים 2 עד 6 בחלק א' לתוספת ראשונה א' לחוק זכויות נפגעי עבירה, שבית המשפט קבע לגביה בפסק דינו, לפי סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, שהיא מעשה טרור;"

בסדר? קדימה. תודה. אריאל, בבקשה.

נעבור לסעיף 3. אקרא את ארבע הפסקאות הראשונות.

"צו המגביל חזרת פעיל טרור לסביבת נפגע עבירה
3.
(א)
(1) נפגע עבירה, או מי מטעמו או תובע, רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה להטיל על פעיל טרור מגבלות על מגורים, עבודה" - -

למה הורדנו את קרוב משפחה מדרגה ראשונה? עכשיו אני רואה את זה.

זה קרוב משפחה.

הוא גם מוגדר כנפגע עבירה.

בדיוק. כבר בהגדרה הוא בפנים.

בכל מקום שיהיה כתוב "נפגע עבירה" שם זה יהיה.

הרבה יותר פשוט להכניס אותו להגדרה, ואז לא צריך לחזור על זה כל פעם. מצוין.

"
· - או לימודים במוסד לימודים בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה או מוסד הלימודים שנפגע העבירה לומד בו (בחוק זה – מגבלות)."


פסקה (1) מגדירה את דרך המלך, כלומר, נפגע עבירה מעבירה שמנויה בתוספת, כמו שהפנינו אליה, שהיא גם מעשה טרור, הוא או קרוב משפחה כתלות בעבירה יכול להגיש לבית המשפט בקשה להטיל מגבלות. לזה הגדרנו שני חריגים, עכשיו אקריא אותם.





"
(2) על אף האמור בפסקה (1), הוגשה בקשה בידי מי שעל יסוד פסק הדין ניתן לקבוע כי הוא נפגע במישרין מעבירה שאינה עבירת טרור אך היא מעשה טרור או בידי קרוב משפחה של מי שעבירה כאמור גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון, רשאי בית המשפט לדון בבקשה להטלת מגבלות, אם סבר שהדבר מוצדק בנסיבות העניין, ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בסעיף זה, "חשוד", "נאשם" ו"נידון" – כהגדרתם בחוק זכויות נפגעי עבירה."

בפסקה (2), ממה שעלה בדיונים, רק דייקנו את הנוסח.

הסדרי הטיעון.

הסדרי טיעון או מקרים שבהם נפגע העבירה נפגע מעבירה שלא מנויה בתוספת, אבל נקבע לגביה שהיא מעשה טרור, גם הוא או קרוב משפחה, אם העבירה גרמה למותו, יוכלו להגיש בקשה לבית המשפט, ובית המשפט ישקול.

אני רוצה להעיר, בהמשך לתיאור שנציגת הפרקליטות תיארה בפניכם, על מדיניות הפרקליטות בהסדרי טיעון, ובהמשך לדיון המעמיק שהתקיים פה בדיון האחרון של הוועדה – אנחנו כמשרד המשפטים עוד לא הצלחנו להבין מה הבעיות שהוועדה מנסה לפתור באמצעות הסעיף הזה.

הסדרי טיעון.

הסדרי טיעון שבמסגרתם מפחיתים את חומרת העבירה, כך שהיא כבר לא נחשבת מעשה טרור, כי את הנסיבות האלה אומרת הפרקליטות: המדיניות וההנחיה - - -

אנחנו נותנים לבית המשפט לשקול שוב בעצם על כתב האישום שהיה טרם הסדרי הטיעון, והוא יבחן את הדברים ויראה אם יש באמת בתוך מכלול השיקולים שלו, ויראה שבאמת יש איזושהי הצדקה לבקשה הזאת. אז במקרים האלה תהיה אפשרות, גם לאדם כמו יוסי צור. למשל, המחבל שהסיע את המחבל והיה שותף, ואסף מידע על המקום, ועשה את כל תהליך ההכנה לדבר הזה, ובהסדר טיעון לא הוגדרה עבירת טרור אלא איזושהי השתייכות לארגון טרור, משהו כזה. אנחנו רוצים שתהיה אפשרות להורה כמו יוסי צור, שהבן שלו נרצח, לגשת ולדרוש שאותו מחבל שהסיע את מי שרצח את הבן שלו לא יוכל לגור בקרבתו, לא יוכל ללמוד במקום שהוא לומד או להיות במקום עבודתו. נראה לי מאוד הגיוני. ובית המשפט ישקול. יכול להיות שבית המשפט יכריע שזה לא נכון. אפשרנו פה לבית המשפט לשקול.

אני מבינה את הרציונל שאת מתארת ואת המטרה, שהוועדה תחליט שהיא מטרה ראויה. מבחינת הפרקטיקה, חיפשנו ולא מצאנו דוגמאות מאז חקיקת חוק המאבק בטרור. ואנחנו מצהירים בפני הוועדה לגבי מדיניות הסדרי הטיעון, מדיניות שהיא מוקפדת ומובלת על ידי מחלקה ייעודית - - -

עורכת הדין נילי, לא כל ההצעות שלנו לחקיקה מסתמכות על ניסיון קודם, חלקן צופות פני עתיד, זה הרעיון.

אז ברמה של צופות פני עתיד אני רוצה להעלות שתי נקודות שאנחנו רואים בהן קושי בסעיף הזה מבחינת צופה פני עתיד. אחד, לפי החשיבה התיאורטית של מתי סעיף כזה יכול להיכנס לפעולה, ושוב, אני מדגישה שאנחנו לא מכירים מקרים רלוונטיים, אבל הוא יכול להיכנס לפעולה כאשר בכתב האישום המקורי - - -

יוסי צור זה לא מקרה רלוונטי?

אנחנו מדברים על אחרי חקיקת חוק המאבק בטרור, כשבכתב האישום המקורי תוארה עבירה שהקימה ויצרה מעמד של נפגע עבירה, ובמסגרת הסדר הטיעון התיאור העובדתי הרלוונטי, שתיאר פגיעה בקורבן ספציפי, נמחק כיוון שכנראה לא היו ראיות שהצביעו על האחריות של הנאשם לפגיעה בקורבן הספציפי.

אנחנו מבינים את מה שאת אומרת.

ולכן ההרשעה למעשה מחקה את מעמדו של נפגע העבירה.

נכון.

ובתיק הזה בסופו של יום אין נפגע עבירה. זאת אומרת שאותו אדם לא מקבל זכויות לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, אבל תהיה לו אפשרות להגיש בקשה - -

מכוח החוק הזה.

- - לפי החוק הזה. אנחנו רואים קושי במצב המשפטי הזה כשלאותו אדם אין זכויות לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, ויש לו אפשרות להגיש בקשה.

אבל, נילי, בשיחות המקדימות שקיימנו – ואני קצת מופתעת שאת מעלה את הכול עכשיו כיוון שחשבתי - - -

אלו אמירות חדשות מצידנו?

אנחנו הבנו שפסקה (2) מקובלת עליכם.

שהנוסח מקובל.

מכיוון שבעצם הלכנו לפי ההצעה להפנות את העבירות לחוק נפגעי עבירה, בניגוד להצעה שלנו, שעשינו שם איזשהו מיפוי של עבירות, ברגע שהוחלט ללכת להצמדה של תוספת של חוק נפגעי עבירה בעצם צמצמנו את רשימת העבירות. וההבנה הייתה שאנחנו יכולים לצמצם מכיוון שתמיד יש לנו את הדלתא של פסקה (2). זו הייתה הבנה. אחרת, אם אתם לא מסכימים לפסקה (2), צריך לשוב ולחזור – האם הטבלה, האם רשימת העבירות צריכה להיות אחרת. זו הייתה ההבנה, ולכן זה משלים אחד את השני, ואני מתפלאה על ההערה.

הוועדה הזאת לא תלויה בהסכמתנו לכל סעיף, אבל בעניין הספציפי של חומרת העבירות יש לנו את החלטת ועדת שרים האחרונה, שקבעה שסף העבירות שהחוק הזה יחול לגביו יתוקן, זאת אומרת שיוחמר. ועל כן, הצענו כהצעת נוסח להפנות לתוספת של עבירות אלימות מין ועבירות אלימות חמורות לפי חוק זכויות נפגעי עבירה.

נכון, אבל מה הייתה הדלתא? הדלתא של תקיפה סתם, תקיפה הגורמת חבלה ממשית לפי סעיף 380, תקיפות שונות - 381 ותקיפה בנסיבות מחמירות - 382 נשארו בחוץ, ואז הטענה הייתה, ולעמדתנו זה היה מוסכם עליכם, שיש לנו את פסקה (2).

ההסכמה שלנו הובאה להחלטת ועדת שרים.

זאת אומרת שאם יש עבירה שאינה מופיעה בחוק נפגעי עבירה והיא כן רלוונטית לחוק הזה – לכן אמרנו שאנחנו הולכים ברעיון העקרוני להצמיד את זה לחוק נפגעי עבירה, אבל תמיד אפשר להסתמך, במקרה שתהיה הרשעה שהיא מעשה טרור לעבירה שאינה מנויה בטבלה, על פסקה (2).

הרי הלכנו לוועדת שרים.

יפעת, אני לא ועדת שרים, זו ועדה של הכנסת. היו הרבה מאוד דיונים, הבנתי שהנושא הזה בהסכמה, אי-אפשר להציף את זה עכשיו. אני לא מכירה שיטת עבודה כזאת.

גם אני לא.

זה היה. סליחה, גם בדיון האחרון של הוועדה, שגם היה אחרי ועדת שרים - - -

ההבנה שלי הייתה אחרת, ההפניה העקרונית לחוק נפגעי עבירה - - -

גם שלנו הייתה – הסכמנו לצמצם.

צמצום, נכון.

צמצמנו ויצרנו דיפרנציאציה מהסיבה הזו, שידענו שיש לנו את הסעיף הזה. ועכשיו אנחנו מבינים שאתם - - -

הוועדה הזאת כמובן תחליט כפי שתחליט.

הוועדה תחליט, בסדר, תודה, נילי. עוד מישהו?

חשוב לי להבהיר את הקשיים שאנחנו חווים.

ההשגה הובהרה. עורכת דין נילי, הבנו, אנחנו מספיק אינטליגנטים בשביל להבין את ההשגה. היא גם נרשמה בפרוטוקול, הכול בסדר.

אבל יש לי עוד נקודה שלא התייחסתי אליה.

נקבל את ההחלטות בסוף. עוד הערה?

ברשותך, אני רוצה לפרוס הערה נוספת שלא הסברתי באותו עניין. חברי הכנסת הסבירו שבית המשפט יכול לבחון את הדברים ולהחליט, וזה כמובן נכון. אנחנו חוששים מהגשת בקשות שלא מבוססות בעובדות כתב האישום או פסק הדין, סעיף 3(א)(2) מפנה לפסק הדין - - -

אבל כתוב מפורשות, אז אני לא מבינה.

כתוב מפורשות, אבל אנחנו חוששים.

אז הגישו בקשות ויבדקו אותן. אם הבקשות לא יהיו מבוססות - - -

אנחנו מבינים את החשש שלכם.

החשש שלנו הרבה יותר - - -

סליחה, לימור. ולכן ההגדרה מאוד ברורה: רשאי בית המשפט, אלו מילות המפתח שם. החשש שלכם ברור, ואנחנו עדיין חושבים שזה הדבר הנכון לעשות. בבקשה.

הלכנו לוועדת שרים, כי הגענו בהרבה דברים להסכמות, והיו כמה דלתות, אחת בנושא הקטינים. בחלק מהדברים באמת ועדת שרים קיבלה את עמדת הוועדה. בדבר הזה נאמר לנו לצמצם, ולא לעקוף אחר כך על ידי סעיף אחר. כי מה שיוצא פה זה שעשינו תיקון אבל בעצם יש עקיפה על ידי סעיף אחר.

זה לא.

זה לא עוקף, אנחנו צמצמנו. זה ממש לא. זה מאוד ברור מי רשאי ומי לא.

אני ממש מתפלאה עליכם, שלחנו, אנחנו מגיעות לוועדה היום לדיון – זה בדיוק מה שמוסכם עליכם, אני ממש מתפלאה על פתיחת הפסקה הזו ועל הטבלה ועל הכול. להבנתנו, הכול היה מוסכם עליכם. קיבלנו את העיקרון, צמצמנו את רשימת העבירות, כללנו את פסקה (2), שזאת הדלתא למקרה שיהיה, צמצמנו את מספר העבירות. אני ממש מתפלאה על כל מה שאתן מעלות פה.

גם כך התחלתי את הדיון, בהסכמות ובדברים שתואמו.

באמת אני חושבת שעשינו הרבה מאוד מהלכים, כמו שאמרת, הגענו להרבה מאוד הסכמות, עשינו פה באמת הרבה מאוד שינויים.

וגם הרבה ויתורים.

וויתורים כדי שבאמת יהיה לדבר הזה איזשהו איזון, ולא יכול להיות שעכשיו אתם מגיעים ואומרים את הדברים האלה כאן, באמת צר לי.

אנחנו ממשיכים. בבקשה, אריאל, פסקה (3).

אפשר גם כמה מילים?

סיימנו עם הקטע הזה. תודה.

אנחנו רוצים להמשיך.

הבנו את ההשגה, הבנו את החשש, אנחנו מתקדמים. אריאל, בבקשה.

"
(3) על אף האמור בפסקה (1), הוגשה בקשה בידי מי שנפגע במישרין מעבירה המנויה בפרטים 2 עד 6 בחלק א' לתוספת ראשונה א' לחוק זכויות נפגעי עבירה, או בידי קרוב משפחה של מי שעבירה כאמור גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון, והעבירה נעברה לפני תחילתו של חוק המאבק בטרור, רשאי בית המשפט לדון בבקשה להטלת מגבלות, אם מצא על יסוד פסק הדין בעניינו של מי שהורשע בביצוע העבירה, כי עבר עבירה שהיא מעשה טרור;"


פה אנחנו מציעים עוד חריג לנפגע עבירה שנפגע על ידי עבירה שמנויה בתוספת, כמו שאתם מופנים אליה, אבל ביצוע העבירה היה לפני חוק המאבק בטרור, ולכן בית המשפט לא קבע לגביה שהיא מעשה טרור. שם בית המשפט יוכל על בסיס פסק הדין להתרשם האם מדובר במעשה טרור, ולהיענות לבקשה להטיל מגבלות. זה נוסח בהתאם לסעיף 40א לחוק המאבק בטרור.

יפה מאוד. השגות על הסעיף הזה? לא לחזור לי לסעיף הקודם, בבקשה. תודה. הסעיף הבא.

"

(4) הוראות חוק זה לעניין נפגע עבירה יחולו על מי שבקשתו התקבלה לפי פסקאות (2) ו-(3), לפי העניין, בשינויים המחויבים.


פה רק כדאי להגיד שמי שהבקשה שלו הוגשה כחריג התקבלה, אז כל שאר ההוראות להצעה יחולו עליו.

יפה. אני לא חושב שיש על זה איזשהן השגות. בבקשה, הלאה.

"
(ג) הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להורות על הטלת מגבלות, אם סבר, לאחר שקיים דיון בעניין, כי יש צורך בהטלת מגבלות משום שלנפגע העבירה עלול להיגרם נזק נפשי אם פעיל הטרור יתגורר, יעבוד או ילמד בקרבת מקום מגוריו או מקום עבודתו של נפגע העבירה או מוסד הלימודים שנפגע העבירה לומד בו;"


לפני שאמשיך – הסעיף הקטן הזה מונה את השיקולים שבית המשפט ישקול כשהוא דן בבקשה. בהתחלה הנזק הנפשי של נפגע העבירה היה אחד מהשיקולים, החלטנו להעלות את זה למעלה, כי זו בעצם העילה שבגינה נפגע העבירה - - -

נסיבות עבירת הטרור, נכון מאוד.

זאת העילה שבגינה נפגע העבירה מגיש בקשה לבית המשפט, שעלול להיגרם לו נזק נפשי. ולכן החלטנו להעלות את זה למעלה בתור השיקול המנחה את בית המשפט, ולאחר מכן הוא גם ישקול שיקולים נוספים.


"
בעת הדיון בבקשה ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים שלהלן:




(1) נסיבות עבירת הטרור;




(2) חומרת עבירת הטרור;




(3) האם ביקש את הצו נפגע העבירה לפי פסקה (1) להגדרה "נפגע עבירה" או קרוב משפחתו; "


כלומר, האם נפגע העבירה עצמו ביקש או קרוב המשפחה.



"
(4) פרק הזמן שעבר מיום שחרור פעיל הטרור ממאסר עד ליום הגשת הבקשה, ואם הבקשה הוגשה בחלוף שישה חודשים מיום שחרורו ממאסר – הנסיבות שהביאו להגשתה במועד זה;




(5) הפגיעה שתיגרם לפעיל הטרור בשל הטלת המגבלות."

תודה. הערות לסעיף (ג). תודה. הסעיף הבא.

"
(ה) החליט בית המשפט להטיל מגבלות, יקבע את המגבלות כאמור בפסקאות (1) עד (3), והכול במידה שאינה עולה על הנדרש, כדי למנוע נזק נפשי לנפגע העבירה," - - -

עשינו פה שינויים?

נציע שינויים. פה אנחנו רוצים לשנות את הסדר של הסיפה.


"
" כדי למנוע נזק נפשי לנפגע העבירה, והכול במידה שאינה עולה על הנדרש".

יש התנגדות לשינוי הזה?

כלומר, שבסעיף (ה) נעלה את הסיפה והנוסח יהיה:


"
(ה) החליט בית המשפט להטיל מגבלות, כדי למנוע נזק נפשי לנפגע העבירה, יקבע את המגבלות כאמור בפסקאות (1) עד (3), והכול במידה שאינה עולה על הנדרש:"

בסעיף (ה) את ה"כדי" מעבירים קדימה.

מצוין.

בשאר הסעיף הזה לא נעשו שינויים. משרד המשפטים בדיון הקודם – פה אנחנו מתייחסים לנזק נפשי שנגרם לנפגע העבירה – רציתם לעשות שינוי עקיף של נזק נפשי של ממש?

ירדנו מזה. זה מצריך דיון נפרד. קיבלנו בעניין הזה את עמדת הסנגוריה.

תודה. הסעיף הבא.

אני מפנה לסעיף 6 – "סמכויות וסדרי דין".

רק את השינויים.

אנחנו צריכים לקרוא את הכול, אולי לחברי הכנסת יש הערות.

"

(1) יקבע את התקופה שבה יחולו המגבלות, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שלוש שנים; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה מעת לעת לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, אם שוכנע כי מתקיים האמור בסעיף קטן (ג);


"מתקיים האמור בסעיף קטן (ג)" זה נזק נפשי לנפגע העבירה.



"
(2) יקבע את האזור שבו יחולו המגבלות, לפי נסיבות העניין; קביעת האזור תיעשה, ככל הניתן, תוך שמירה על סודיות המען של מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה או של מוסד הלימודים שנפגע העבירה לומד בו;




(3) לעניין פעיל טרור לפי פסקה (2) להגדרה "פעיל טרור", מצא בית המשפט כי לא ניתן להטיל מגבלות על מגורים כאמור בסעיף קטן (א)(1), (2) או (3), רשאי הוא להורות על מרחק שאסור לפעיל הטרור להימצא בו ממקום מגוריו של נפגע העבירה.

מינוי מומחה מטעם בית המשפט
4.
(א) בית משפט המקיים דיון לפי סעיף 3, רשאי למנות מומחה מטעמו אשר יחווה את דעתו בכתב על מצבו של נפגע העבירה; חוות הדעת תכלול הערכה של הנזק הנפשי שעלול להיגרם לנפגע העבירה, עקב מגורים, עבודה או לימודים של פעיל הטרור בקרבת מקום מגוריו או מקום עבודתו או מוסד הלימודים שנפגע העבירה לומד בו (בחוק זה – חוות דעת); בהחלטתו אם למנות מומחה, יביא בית המשפט בחשבון את עמדת פעיל הטרור.



(ב) מינה בית המשפט מומחה, יחולו הוראות אלו:




(1) בעל דין לא יהיה רשאי להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו; התיר בית המשפט להביא עדות נוספת כאמור, יחולו עליה הוראות פסקה (4), בשינויים המחויבים;




(2) נפגע העבירה שלגביו הוכנה חוות דעת לפי סעיף זה לא ייקרא להעיד בקשר אליה;




(3) בית המשפט יקבע את שכרו ואת הוצאותיו של המומחה והם ישולמו על ידי אוצר המדינה, אולם אם שוכנע בית המשפט כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, רשאי הוא לקבוע כי הם ישולמו על ידי בעלי הדין או חלקם, ולקבוע את מידת ההשתתפות של כל אחד מהם;




(4) חוות הדעת תימסר לבעלי הדין ובית המשפט ישמע כל טענה בדבר הכתוב בה; בית המשפט רשאי להחליט, מטעמים שבטובת נפגע העבירה, שלא למסור לפעיל הטרור את חוות הדעת או חלק ממנה; החליט בית המשפט כאמור – יחולו הוראות אלו:





(א) בית המשפט יעביר לפעיל הטרור תמצית מהמידע העובדתי הכלול בחוות הדעת, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בטובת נפגע העבירה;





(ב) בית המשפט ימסור לסניגור של פעיל הטרור את חוות הדעת, ואם אינו מיוצג – ימנה לו סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי סעיף קטן זה; הסניגור לא יעביר חוות דעת שנמסרה לו לפעיל הטרור;





(ג) על מינוי מומחה וחוות דעתו יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018‏, אלא אם כן נקבע אחרת בסעיף זה או בתקנות שהותקנו לפי חוק זה;





(ד) מי שהגיע אליו מידע מחוות דעת או מעדות נוספת כאמור בפסקה (1), ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ההליך המשפטי שבקשר אליו הוכן ובכפוף להוראות פסקאות משנה (א) ו־(ב) או באישור בית המשפט; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שנה.

הסכמה לבדיקה לצורך עריכת חוות דעת
5.
(א) בדיקה של מומחה לצורך מתן חוות דעת לא תיערך אלא בהסכמת נפגע העבירה.



(ב) הסכמת נפגע העבירה שהוא אחד מאלה לבדיקה בידי מומחה לצורך מתן חוות דעת אינה טעונה אישור של האפוטרופוס:




(1) קטין שמלאו לו 14 שנים;




(2) אדם שמונה לו אפוטרופוס המסוגל לתת את הסכמתו.



(ג) בית המשפט רשאי לאשר עריכת בדיקה של מומחה כאמור בסעיף קטן (א) בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים או באדם שמונה לו אפוטרופוס שאינו מסוגל לתת את הסכמתו לבדיקה כאמור, אף אם האפוטרופוס סירב לעריכת הבדיקה, אם שוכנע כי עריכת הבדיקה היא לטובת הקטין או האדם כאמור, ולאחר ששמע את האפוטרופוס או את האדם כאמור."

חבריי חברי הכנסת, יש הערות עד כאן? שי, בבקשה.

סעיף (ה)(1), שבעצם בית המשפט יקבע את התקופה שיחולו המגבלות עד שלוש שנים, אחרי זה "רשאי להאריך את התקופה מעת לעת", "אם שוכנע כי מתקיים האמור". לא כתוב מה בדיוק צריך לעשות. זאת אומרת, האם נפגע העבירה צריך לעתור? צריך להגיש בקשה? אני חושב שהנקודה הזאת חשובה.

אני רוצה להביא את המקרה של יוסי צור, שאני עוזר לו הרבה מאוד שנים, יוסי צור הוא אדם מקסים, הפרוטה לא מצויה בכיסו במובן הכללי, לא במובן האישי. אין לו עורך דין, אין לו מי שמייצג אותו. עכשיו שימו לב להזיה, למי יש עורך דין? אני חוזר לסעיף 4(ב) – "בית המשפט ימנה", זאת אומרת שאם אין סניגור לפעיל הטרור, אנחנו מממנים לו סנגור. זאת אומרת שלנפגע הטרור אין סנגור, הוא צריך לנסות להבין לבד, הוא צריך למצוא סנגור. ואני רוצה לגלות לכם סוד, לימין אין כסף לסניגור היום, אין. זאת האמת, צריך לדעת את זה.

מה, לכל הימניים אין כסף?

לצערנו.

המצאת עכשיו משהו?

אני מציין עובדה.

עזוב עכשיו ימניים, אנחנו לא בנפגעי עבירה.

- - -

איזה שטויות, נו, באמת, צריך לתת לו סניגור או שיפנה לסיוע המשפטי. מה קשור ימני?

שי, תמחק את ההערה הזאת, היא הערה לא במקום, לא צריך לומר אותה. בואו נתקדם.

מחקתי את ההערה.

זאת הערה לא ראויה.

אני חוזר בי, מחקתי.

יש ימניים עניים ושמאלניים עניים, כך זה עובד.

תודה. בבקשה.

מחקתי. חזרתי בי. זאת אומרת שיש כאן איזשהו אבסורד, קודם כול, שוב, לא כתוב איך מיישמים את סעיף (ה)(1)? מה נפגע עבירה צריך לעשות? לעתור? להגיש בקשה? לא כתוב איך, הוא לא אמור לדעת?

שי, בסעיף 9 יש ביצוע ותקנות, שם שר המשפטים יכול לקבוע תקנות לעניין הזה. זה נעשה גם בחוק חזרתו של עבריין מין, ושם זה צריך להיקבע, ולא בגוף ההצעה.

בסדר, אין בעיה.

מה עם סיוע משפטי? יש לו?

נחזור לנושא הזה, האם יש לו סיוע משפטי? לפחות כמו שיש למחבל סיוע משפטי.

ההערה שלך הובנה, היא חכמה, היא טובה.

למה שלא יהיה לו? אם הוא עומד בקריטריונים הוא יקבל.

אז יש לו.

אם הוא עומד בקריטריונים, ודאי שהוא יקבל. אם הוא עשיר הוא לא יקבל. אם הוא ימני עשיר אז הוא לא יקבל. אם הוא ימני עני הוא יקבל סיוע משפטי, אלו החוקים במדינת ישראל.

מירב, די, נו, בחייך, גם את נגררת לזה? לא מתאים לך.

בכלל לא, להפך, חידדתי.

אז תעזבי את זה.

חידדתי שאם הוא עני הוא יקבל.

ראית שהערתי לו, וזהו, זה לא במקום, די.

אבל חזרתי בי.

אני לא מצליחה לרדת לסוף דעתך. בית המשפט נתן החלטה להרחיק את הפוגע למשך שלוש שנים, הסתיימו שלוש השנים, אז מה?

אז הוא צריך להגיש עתירה? מה נפגע הטרור צריך לעשות? אני שואל. הוא בא אליי, מה הוא צריך לעשות? יוסי צור שואל אותך מה הוא צריך לעשות.

מה אתה חושב?

להגיש עתירה? לפנות? הוא לא יודע אז אני שואל.

אולי להבהיר מה ההליך.

להגיש בקשה חדשה ולהתחיל את התהליך מהתחלה, ברור ומובן מאליו.

להגיש בקשה חדשה?

בוודאי.

נראה לי שתיתן לעורך דין מתחיל את העצה הזאת.

אני חושב שהשאלה הזאת הייתה במקום וההבהרה הייתה במקום, ויש לנו תשובות יותר טובות לעצמנו. בואו לא נזלזל. יחד עם זה, יש הערות שלא נאמרות פה, שי, תימנע מהן. תודה. אריאל, בבקשה, סעיף 6.

"סמכויות וסדרי דין
6.
(א) צו כאמור בסעיף 3 יכיל דרישה למתן ערובה כדי להבטיח את קיום המגבלות שנקבעו בו; תנאי הערובה, לרבות חילוטה, יפורטו בצו.



(ב) הסמכות העניינית לדון לפי חוק זה תהיה לבית המשפט שדן בעבירת הטרור."


פה יש הערה להנהלת בתי המשפט.

בבקשה, הנהלת בתי המשפט.

שלום, לטעמנו צריך להעביר את הסיפה כך שיהיה ברור שזה בית משפט שהרשיע את פעיל הטרור. כידוע, עם חקיקת חוק המאבק בטרור שונו הסמכויות, וחלק מהסמכויות שהיו בעבר לבית משפט מחוזי ירדו לשלום; וההפך, חלק מהסמכויות שהיו בשלום נמצאות היום בבית המשפט המחוזי. כך שאם אנחנו דנים בעבירות שהיו בעבר ונידונו בבית המשפט שלום, ויכול להיות שהיום הם בבית המשפט המחוזי, או כמו שאמרתי הפוך, צריך שיהיה ברור לאיזה בית משפט אמורים ללכת. ושלא יתחילו היום בעקבות ההגדרה שיש עכשיו לעבירת טרור בחוק הזה החדש – העבירה החדשה נגיד שמפנה לבית המשפט המחוזי, אבל הבן אדם נידון בעבר בבית משפט שלום, אז עשויות לעלות שאלות.

אז בבית המשפט שהרשיע בעבירה זו. בסדר גמור.

ולכן אנחנו מציעים שהסיפה תהיה "הסמכות העניינית לבית המשפט שהרשיע".

בסדר.

מקובל עלינו, נתקן את זה. תודה. סעיף 7, בבקשה.

"עיון חוזר, ערר וערעור
7.
(א) פעיל טרור שהוטלו עליו מגבלות לפי חוק זה רשאי לפנות לבית המשפט שנתן את הצו בבקשה לעיון חוזר, אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות ממועד מתן הצו.



(ב) מי שביקש לקיים דיון לפי סעיף 3(א) (בסעיף זה – המבקש), רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו שלא להטיל מגבלות או לבטל מגבלות שהוטלו, אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות ממתן ההחלטה.



(ג) ניתנה החלטה לפי סעיף 3 והוגש ערעור על פסק הדין, ניתן לערער על ההחלטה כעל חלק מפסק הדין.



(ד) פעיל הטרור או המבקש לפי סעיף 3(א) רשאי להגיש ערר לבית משפט שלערעור על כל אחת מההחלטות האלה:




(1) החלטה שניתנה לפי סעיף 3 ולא הוגש ערעור על פסק הדין;




(2) החלטה בעיון חוזר.



(ה) בערר לפי סעיף קטן (ד) ידון בית המשפט בשופט יחיד.



(ו) שופט הדן בערר רשאי להיזקק לחומר ראיות חדש שהתווסף מאז הדיון בבית משפט קמא."

הערות לסעיף 7, בבקשה. תודה. סעיף 8.

"ביטול מגבלות עקב זיכוי פעיל טרור
8.
(א) זיכה בית משפט פעיל טרור שהוטלו עליו מגבלות בצו לפי סעיף 3, בטלות המגבלות שהוטלו עליו בצו, ובית המשפט יורה על ביטולו.



(ב) בסעיף זה, "זיכה" – לרבות מי שבית משפט קבע כי לא הוא ביצע את העבירה."

הערות לסעיף 8, בבקשה. תודה. סעיף 9.

"ביצוע ותקנות
9.
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובין השאר בעניינים האלה:



(1) הדרכים והמועדים להגשת בקשה להטלת מגבלות, בקשה לערעור, ערר או בקשה לעיון חוזר;



(2) הדרך והמועד ליידוע הגורמים המנויים בסעיף 3(א) בדבר הגשת בקשה להטלת מגבלות;



(3) דרכי פעולתו, שכרו והוצאותיו של מומחה."

הערות לסעיף 9, בבקשה. בבקשה, חנית.

הערה אחת. לגבי המועדים אני מבינה שזה כבר מוסדר גם עכשיו בחוק, אני לא בטוחה שנדרש להסדיר בתקנות גם את המועדים. ולגבי השכר, ההוצאות של המומחה, הרי מפנים בסעיף 4 לתקנות סד"א, כשתקנות סדר דין אזרחי מסדירות את הנושא. בעיקרון זאת לא חובה, אפשר להשאיר הסמכה לשר, אבל כבר יש תקנות שעוסקות בזה וקובעות את הפרוצדורה.

אז את מבקשת שתהיה הפניה לתקנות הקיימות.

יש כבר הפניה. הצעת החוק קובעת, אז אני חושבת שזה לא נדרש, אבל זה לשיקול דעתכם.

יש הפניה, זה מיותר פה. ויש לך את זה בבית המשפט, את שכרו והוצאותיו של המומחה. זה פשוט חוזר על עצמו, אתה רואה ב-9(3). כבר קבעת את זה ב-4(א)(3). אפשר להוריד את זה.

נכון.

מה עמדת משרד המשפטים? בתקנות אתן יכולות – אני לא חושבת שצריך להחליט על זה עכשיו.

זה לא הרי גורל. אנחנו מסכימים עם הערת הנהלת בתי המשפט שנראה שאין צורך בסעיפים האלה, כי יש כבר מענה גם לעניין המועדים וגם לעניין הזה.

אז מה אתן מציעות?

אנחנו מציעות להשמיט, למחוק את החלקים האלה מסעיף 9.

אפשר אפילו סעיף כללי של להתקין תקנות שנדרשות, ואז כל סדרי הדין ששר צריך להתקין הוא יתקין. פשוט סעיף כללי.

יש בחוקים אחרים סעיף כללי של הסמכה להתקנת תקנות, ומתקינים לפי הצורך, וזה לא יכפה להתקין, ולא צריך לחזור על תקנות שכבר קיימות ממילא והן מיותרות.

התקנת תקנות לסדרי דין לביצוע, פשוט סעיף כללי.

לשים נקודה אחרי "לביצועו".

יש איזה סטנדרט.

המציעות, בבקשה.

אני גם המציע.

לא צריך למחוק. בסוף האדם הפשוט שלא מבין כן צריך לראות את הדברים ולהבין. מה שאתם מבינים האדם הפשוט לא יכול להבין.

זאת הוראה לשר.

זה סעיף כללי ששר המשפטים ממונה על ביצוע החוק והוא רשאי להתקין תקנות. זה סעיף מקובל. פה התחלתם לפרט מה צריך לקבוע השר בתקנות. השאלה אם יש צורך בפירוט או רק הסמכה כללית של השר להתקין תקנות.

יש פה תקנות שהן כנראה ספציפיות ייעודיות לעניין של החוק. למשל, "הדרך והמועד ליידוע הגורמים המנויים בסעיף 3(א) בדבר הגשת בקשה להטלת מגבלות;". אני חושבת שזה לא סתם שנבחרו דווקא התקנות האלה.

אני חושב שזה לא מזיק שזה קיים פה. אני לא רואה פה שום פגיעה, אז בואו נמשיך. בבקשה, אריאל.

שאלה אינפורמטיבית בנושא שעלה כאן כרגע. החוק הזה ייכלל בחוק הסיוע המשפטי? נצטרך להוסיף על הסעיף כדי שהוא ייכלל שם?

אני לא מכירה את חוק הסיוע המשפטי.

גם אני לא.

אני אעביר אותו.

ההערה שלך נרשמה, אריאל, היא הערה חשובה. נבדוק את זה. מכובדיי, אני משקיע המון מאמץ בלהקשיב לכל אחד מכם, כשמתחילים לדבר שניים במקביל מגיעה המגבלה שלי, אז בבקשה. אני יכול לעצור רגע, אין בעיה. אני בעד שתהיה פה התייעצות, אני בעד שתהיה פה הידברות, אבל תנו לי להיות שותף לזה עד כמה שאני יכול. בבקשה, סעיף 10.

"תחולה
10.
(א) הוראות חוק זה יחולו על מי שביום תחילתו של חוק זה מתקיים בו אחד מאלה:




(1) טרם ניתנה הכרעת דין בעניינו;




(2) הורשע וטרם נגזר דינו;




(3) נידון לעונש מאסר בפועל וביום התחילה טרם שוחרר ממאסרו.



(ב) הוראות חוק זה יחולו גם על פעיל טרור ששוחרר ממאסרו בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד ערב תחילתו של חוק זה."

הערות לסעיף 10. בבקשה.

הסעיף מתייחס לתחולה. אני רוצה להתייחס לצורך בתחילה. אנחנו צריכים להיערך לכניסת החוק לתוקף, זה אומר לייצר נהלי עבודה, לתקף אותם, לייצר טפסים. כרגע אין תקנות, אז גם אין טפסים מוצעים. עד שיהיו תקנות, אז להציע טפסים מוצעים שיהיו באתר שלנו באופן וולונטרי כדי להקל על הבקשות. אנחנו צריכים זמן היערכות, וגם יש חגים בפתח. אנחנו מבקשים 30 יום זמן היערכות, שזה באמת זמן הכי קצר שאנחנו יכולים.

לא, לא, לא. ממש לא מקובל עלינו. ממש לא מקובל.

זה זמן קצר.

30 יום זה לא מקובל. אנחנו לא מקבלים את זה.

זה הרבה מאוד.

זה מעט מאוד.

כמה כן? אם בכלל. תגדירו.

בדיוק, אם בכלל.

זה שהם צריכים להיערך זה ברור.

שבוע מספיק.

לא נוכל בשבוע ימים להיערך. החוק יכנס לתוקף, אני מזכירה שיש גם חגים בפתח, ויש שבוע שלם שאנשים לא נמצאים. אנחנו צריכים להכין נהלי עבודה, להכין טפסים מוצעים לאתר, להכין דפי מידע, לעדכן את המזכירויות, את השופטים, את נשיאי בתי המשפט. כמו שאמרתי, המטרה היא להקל על הפונים. אנחנו נעלה דפי מידע לאתר, נעלה טפסים לאתר.

מירי, 30 ימים זה הרבה מאוד.

אני לא בטוחה שהשר יספיק להתקין תקנות בזמן הזה, ולכן ניקח את זה ונכין טפסים מוצעים ונעלה אותם לאתר. אני אישית לא אספיק לעשות את זה בשבוע ימים, אלא אם כן לא אהיה בדיונים פה בכנסת. אני נמצאת פה הרבה.

לימור, עד שלא יהיו הטפסים, אז לא ניתן יהיה להשתמש בחוק.

אבל 30 יום?

מה נהוג במקומות אחרים?

30 יום זה זמן סביר להיערך לחוק.

יש לי שאלה, אדוני היושב-ראש.

בבקשה.

תודה. האם החוק הזה יכנס לתוקף אך ורק אחרי תיקון תקנות? כי אם כן, מהניסיון שלנו זה קצת מפחיד - - -

לא, לא, מה פתאום.

לא.

אוקיי, אז זאת רק שאלת הבהרה.

רותי, שאלה טובה, וטוב שהבהרת אותה.

אפשר להצביע במליאה על החוק לפני שיש טפסים?

כן, בוודאי, איזו שאלה.

בסדר, אז זה מקובל. תודה.

והחוק יכנס לתוקף 30 יום מיום ההצבעה במליאה.

אז זה בסדר שיושבים על זה. ומצביעים.

בקשתך התקבלה, חנית. את רואה, טחנות הצדק טוחנות לאט, אבל טוחנות.

נעשה את זה הכי מהר שנוכל.

תודה. בבקשה, סעיף אחרון, 11.

"דיווח לכנסת
11.
(א) שר המשפטים ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על יישומו של חוק זה; הדיווח יכלול בין השאר את כל אלה:




(1) מספר הבקשות שהוגשו לפי סעיף 3 ומספר הצווים שבמסגרתם הטיל בית המשפט מגבלות;




(2) סוג המגבלות שהוטלו והתקופה שנקבעה להן, לרבות תקופת הארכה;




(3) החלטות בית המשפט בעקבות הפרת מגבלות שהוטלו לפי סעיף 3.



(ב) דיווח ראשון לפי סעיף קטן (א) יימסר בתום שנה מיום תחילתו של חוק זה."

הערות לסעיף 11. בבקשה, יפעת.

עם זה הגענו לוועדת שרים בגלל הנושא של הגבלת השנים של דיווח, וההחלטה היא למשך חמש שנים.

חשבנו על ההערה.

זאת לא הערה, זאת ועדת שרים.

חמש שנים ראשונות לחוק בעצם לא ייתן שום דבר. אנחנו צריכים את הדיווח, אנחנו רוצים לראות איך החוק מיושם, מה הקשיים. יש הרבה מחשבה מאחורי קבלת הנתונים של הדיווח. ולכן, השאלה אם אפשר פעם ב-, לא כל שנה, אלא למשל פעם בשנתיים.

ממש לא.

זה ילך לאיבוד, אף אחד לא יעקוב אחרי זה.

הבאנו הרבה מאוד דברים לוועדת שרים, היו דברים שהתקבלו מה שנקרא "כעמדתכם". זאת החלטת ועדת שרים, זאת לא המלצה. ההחלטה היא לחמש שנים. יחד עם זה, הוועדה, כמו כל ועדה אחרת, ויש לנו הרבה מאוד חקיקה, ונערכות ישיבות מעקב גם בחוקים שהם מלפני 15 שנים, וכל ועדה יכולה לערוך ישיבת מעקב שהיא לא מופנית - - -

אלו שני דברים אחרים – לערוך ישיבת מעקב ולקבל דיווחים.

מירי, אני חייבת לסיים את המשפט עד הסוף, זה לא יהיה ארוך.

בבקשה, יפעת.

החלטת ועדת שרים שהסעיף בחוק יהיה למשך חמש שנים. יחד עם זה, כמו כל ועדה, גם הוועדה הזאת רשאית לעשות ישיבות מעקב גם אחרי עשר ו-20 שנה. רק שבחקיקה לא יהיה תקדים שהוא לא קורה בחוקים אחרים, וזאת גם החלטת ועדת שרים. הבאנו את זה לוועדת שרים, כיבדנו את הוועדה, אז אני חושבת שבדבר הזה צריך לכבד גם את ההחלטה של ועדת שרים. תודה.

תודה.

מירי, אין כזה יותר מחמש שנים?

מקסימום פעם בשנתיים.

פעם בשנתיים במשך כמה שנים? עשר שנים?

תמיכת הממשלה מותנית בזה.

אם אנחנו באמת רוצים לעשות עבודה רצינית של ועדה שיודעת לפקח על הרשות המבצעת, אני חושב שזה צריך להיות אחת לחצי שנה. ביקשתם אחת לשנה, אחת לשנה. אני חושב שתפקידה של הוועדה - - -

הם רוצים אחת לחמש שנים, אבל חמש שנים כנראה שלא יתנו לנו אינדיקציה.

כל שנה. אחת לשנה.

המציעות, ההחלטה שלכן. אתן שומעות את הייעוץ, אתן שומעות גם אותי, אני אומר לכן שאחת לשנה.

ללא הגבלה?

ללא הגבלה.

אין לי בעיה אחת לשנה, רק שהם אומרים אחת לחמש שנים.

זאת החלטת ועדת שרים.

אני יודע, ועדת שרים לא רוצה שאני אפקח עליהם. אני רוצה לפקח עליהם. זה תפקידי, לפקח על משרדי הממשלה. זה בדיוק התפקיד שלי.

אבל איזה בעיה זה מעורר? למה?

התפקיד שלהם זה להגיד כמה שפחות, כמה שפחות להסיר מעליהם את - - -

הסטנדרט בחוק המגבלות על עבריין מין היה שלוש שנים. זאת תקופה ארוכה יותר, זה דורש מהרשויות עבודת איסוף נתונים לטובת דיווח לוועדה. אושרה מהפרקליטות תסביר.

נילי, את כל כך צודקת.

אחת לשנה בלי הגבלת זמן.

מכובדיי כולם, אתם צודקים, ובדיוק בגלל זה אני כן רוצה לעשות אחת לשנה. אני לא יודע בכמה דיונים אצלי אתם נמצאים, יש פה חברות שנמצאות לא מעט, כולל חברת הכנסת מירב בן ארי שגם הייתה בוועדה הזאת לפניי, ואני אומר לכם שאחד הדברים שהכי חסרים פה אלו נתונים. די.

ואכיפה.

נכון. ואנחנו כן רוצים לפקח ולקבל את הנתונים. אני מציע לכן, המציעות, לא להתפשר על זה.

לא מתפשרים, אחת לשנה.

אני לא מתפשר על זה, חבר'ה, זה סביר לגמרי.

סליחה, אפשר רק להגיד משהו?

בוודאי, להגיד אפשר.

בוועדת שרים עבר "חמש שנים". מה שעומד מאחורי זה – אנחנו בעצם צריכים לאסוף את הנתונים, זה נמצא באחריות של משרד המשפטים – אבל מי שיעביר את הנתונים בסופו של יום זה גם הנהלת בתי המשפט וגם הפרקליטות. אנחנו הולכים לעשות את זה באופן ידני, כי אין לנו שום חיווי, שום מחשוב שמתייחס לדבר הזה, וחמש שנים לעשות משהו ידני זה מאוד מאוד מאוד – זאת עבודה סיזיפית.

אושרה, אם תגידי ארבע פעמים "מאוד" זה עדיין לא יהפוך את זה למשהו שאני אבין, אז תעצרו, הבנו.

צריך גם להבין עוד אספקט מבחינה תקציבית ומבחינת ייעוד לדבר הזה. אם אנחנו הולכים לדווח ללא הגבלת זמן צריך לבנות לזה מערכת מחשוב שגם לוקח זמן להטמיע.

יופי.

אז תבנו.

תעשי את מה שאתם עושים.

מכובדיי, עצרו. מירב, אני אתן לך.

אתם עושים את זה, אתם פשוט לא מדווחים, זה לא משהו חדש. תכתבי את זה, והם לא ידווחו לך.

הכוונה שלנו לדווח.

אושרה, הנקודה הובהרה. אני מבין את מה שאתם אומרים, תאמינו לי, חייתי במערכות האלה בדיוק כמוכם. אני לא מתכוון לוותר על זה. אנחנו נצביע, אתם יכולים ללכת אחרי זה לוועדת שרים לעשות מה שאתם חושבים שנכון. אנחנו חברי הכנסת המחוקקים חושבים שזה לא נכון. מה שכתוב פה זאת הדרך.

אדוני, זו הסיבה שהסכמנו לעשות את זה, כי אנחנו רוצים לדווח, למשך חמש שנים לעשות דיווח ידני – מלאכת איסוף הנתונים באופן ידני היא מאוד מורכבת. אם זה יהיה ללא הגבלת זמן, בניגוד למה שהוחלט בוועדת שרים, יש לזה השלכות תקציביות וייעודיות, ואנחנו נשמח אם הוועדה תמליץ על תקציבים לעניין הזה במהירות האפשרית, כי בלעדי - - -

אני אלך איתכם על כל דבר שצריך כדי להפוך סוף סוף את המערכות האלה למקוונות. כל דבר שאני אוכל לעשות אני אעשה, אני מבטיח לכם.

אדרבה ואדרבה, כי בלעדי זה זה משהו שצריך להבין, אין מישהו ייעודי שעושה את זה. זה פשוט עובר לפרקליט שעובד על תיקים, ואין מישהו ייעודי שעושה את זה.

אושרה, הנקודה שלך נכונה ומקובלת, תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

זה אות מתה, כמו שקורה בעוד הרבה סעיפים. יש הרבה סעיפים שמבקשים דיווח לוועדה, ולא מדווחים. הדיווח היחיד שאנחנו מקבלים - - -

מבחינתנו כשיש חובות אין דבר כזה.

די, גם עם חובות. הדיווח היחיד שחברי הכנסת מקבלים זה מהממ"מ.

זה ממש לא נכון. אנחנו מגישים דיווחים לוועדת החוקה.

בסדר, בוועדת החוקה אין ברירה, כי ועדת החוקה היא סוג של, אפשר לומר, גם זה לא ממש עובד, מפקח על משרד המשפטים פול טיים ג'וב. בואי, נו, תכתבו את זה.

אם לא היינו מתייחסים לזה ברצינות לא היינו מתווכחים בכלל.

אתם לא תדווחו, ומה יעשו לכם? יגידו לכם: נו, נו, נו. בסדר.

ברור.

אני בדיוק לא במקום הזה. אם לא היינו מתייחסים ברצינות לא הייתי מתווכחת.

זה הסטורי של הכנסת הזאת, כל הנתונים הם מהממ"מ בלבד. כך חברי הכנסת עובדים שנים.

יפעת ואושרה, כשאתן דיברתן דאגתי שאף אחד לא יפריע לכן. חברת הכנסת מדברת, תנו לה לסיים, ואחרי זה אם אני ארצה אני אתן לכן אפשרות.

זה לא מפריע לי.

לא אמרתי כלום.

מהממ"מ את לא מקבלת במיידי את הנתונים, את ממתינה הרבה זמן עד שאת מקבלת.

אנחנו חיים פה הרבה הרבה שנים, גם אם ייכתב בחוק הזה דיווח לוועדה, אני אומר לוועדה Don't hold your breath בעניין הזה, אל תעצרו את נשימתכם. זהו.

נכון מאוד.

מירב, אני לא בטוחה.

לרשום את זה זה נכון. אז מה? מתי היו באמת נתונים של אכיפה, נגיד, חוץ מהממ"מ?

זה לא קשור לממ"מ.

אבל את יכולה לדרוש את זה.

נו, אז תדרשי, ואז מה תגידי להם?

צריך להבחין בין דיווח על פי חוק לבין דיווח שחברת כנסת מבקשת, כי נתונים לדיונים זה משהו אחר.

- - -

דוד, אל תיכנס גם אתה לחגיגה הזאת. אושרה, הבנו.

גם על חוק הפיקוח במשך שלוש שנים דיווחנו.

אושרה, הבנו.

גם אין לך מספיק כלים, אני לא חושבת שאתם אשמים.

מירב, בואו נעצור פה. הוויכוח ברור, הנקודה הובהרה. אנחנו חברי הכנסת שנמצאים פה שייכים לאותה חבורה מכובדת שמחוקקת, וזה מה שאנחנו מחליטים, וזה בסדר גמור. רגע לפני שאנחנו מתכנסים לדברי סיכום והצבעה, האם יש פה מישהו נוסף שרוצה לומר משהו באשר להצעת החוק עד כאן?

להתייחס לחבר הכנסת קלנר לגבי חוק הסיוע המשפטי. אני מבינה את הטענה, אנחנו צריכים לבדוק אותה. אי-אפשר לבדוק אותה כרגע תוך כדי דיון. אם הוועדה מבקשת אכן לבצע תיקון עקיף לחוק הסיוע המשפטי, אנחנו נצטרך עוד זמן לבדוק את הסוגיה.

למה אי-אפשר להוסיף לחוק הזה?

כי אני לא יודעת.

יש לזה גם היבטים תקציביים.

אני לא יודעת אם רק היבטים תקציביים, צריך לבחון את זה לעומק, ואם כן, לעשות תיקון עקיף לחוק הסיוע המשפטי.

ההערה של חבר הכנסת קלנר נכונה. אני לא חושב שנכון עכשיו לעצור את החוק הזה על ההצעה הזו. נראה ביחד איך אנחנו יכולים לטפל בזה במישורים אחרים. אני חושב שאת החוק הזה צריך לאשר היום, אחרת אנחנו דוחים את זה עוד ועוד, ואני לא חושב שזה הדבר הנכון לעשות. וההערה שלך חשובה.

השאלה אם זה תיקון חקיקה במקום אחר.

כן, זה תיקון עקיף לחוק הסיוע המשפטי.

למה אי-אפשר להוסיף את זה פה?

אין בעיה, אולי אפשר לעשות את זה, אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה עכשיו בלי לבדוק את הנושא לעומק.

הבנתי. מסכים.

בבקשה, דוד, רצית כמה מילים. נצביע ונאשר את זה היום.

אולי נגיש פה את ההסתייגות?

לא, צביקה.

אנחנו לא מכניסים דברים מהותיים דרך הסתייגות.

אם לא, אני אסיר אותה.

אריאל קלנר, בוא נטפל בזה כנושא, זאת הערה שלא נכונה רק לפה, היא יכולה להיות נכונה לעוד כמה מקומות. בוא נבחן את זה ביחד. חבל.

בדומה לשינוי שהצענו בתחילת הדיון לגבי ההגדרה של עבירת טרור, נציע שגם בסעיף 3(א)(2) במקום התיבה "שהיא מעשה טרור", ייכתב: "שבית המשפט קבע לגביה בפסק דינו, לפי סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, שהיא מעשה טרור".

בסדר.

בסדר, אין בעיה. סיכמנו את זה. עוד מישהו? דוד, חצי דקה, בבקשה.

האמת שישבתי עכשיו בלשכה של השר פה, הכנתי נאום להצעה חשובה אחרת של לימור, אבל לא יכולתי להתאפק, אני חייב לקחת את זה לפה, ולהגיד לך: לימור, ביום שישי א' באלול התשס"ג פתחו מחבלים באש לעבר מכונית בה נסעו יהודים סמוך לצומת אלון. האב שלום הר מלך, זיכרונו לברכה, תושב ההתיישבות חומש שבשומרון נרצח במקום. הוא ורעייתו נורו בעת שעשו את דרכם לנופש משותף, דקות לאחר שהשאירו את בנם בן השנה תחת השגחת סבו וסבתו. רעייתו עומדת איתנו כאן היום בגאווה יהודית ומציעה את הצעת החוק הכה חשובה הזו, שבעזרת השם עוד במושב הזה תעבור.

חברת הכנסת לימור סון הר מלך, אני עובד איתך שנה וקצת, אני מברך אותך על הצעת החוק, ורוצה לראות אותך פה בבית המחוקקים מובילה שורה של חוקים כה חשובים של שדולות כה משמעותיות - היא הוכחה כי נצח ישראל לא ישקר. תודה לך.

תודה.

יפה מאוד. תודה לך, דוד.

מה לגבי ההסתייגויות? אפשר להצביע?

את רוצה לנמק את ההסתייגויות בוועדה, מירב?

את יודעת מה, תעשי את זה במליאה.

נצביע על דחיית ההסתייגויות.

אנמק את ההסתייגויות במליאה.

מכובדיי, עוד מישהו? בבקשה, רותי.

קודם כול תודה רבה לוועדה. יוסי צור לא נמצא פה.

תני לו חיבוק בשמנו.

אני ממש אעשה זאת. אני רוצה להגיד לכם אישית ששנים רבות, שנים רבות הוא מבקש לעשות את זה, כמו גם אייבי מוזס יושב-ראש ארגון נפגעי פעולות איבה. בכנסת הזאת וביוזמה שלך הגענו למקום הזה, ובזכותכם, כל המשתתפים, גם משרד המשפטים, וכל מי שלקח חלק, להודות לכם בשם ארגון נפגעי פעולות איבה, בשם הנפגעים כולם. ולהגיד שהגיע סוג, סוג של מזור לאנשים, שזה אחד מהדברים הכי מפחידים שהכניסו אותם לחרדות רבות. ואני מודה לכם, יישר כוח. תודה רבה.

תודה, רותי. עוד מישהו?

אני רק רוצה לתקן שלא נסענו לחופש, אלא נסענו לחומש. אבל "הארץ" לא מכירים כל כך את חומש, אז הם כתבו חופש, אבל תודה.

בבקשה, יפעת.

לפרוטוקול, אנחנו נשקול להציע הסתייגות בנושא של החמש שנים.

ברור.

ודווקא בגלל שאנחנו כן מתייחסים ברצינות לחובות הדיווח שלנו.

אני אעשה את ההסתייגות הזאת. תביאי לי את זה כתוב, יפעת, ואני אוכל להגיש את ההסתייגות.

עוד מישהו? חברותיי חברות הכנסת, אתן רוצות לומר מילות סיכום?

לא יכול להיות שלמחבל יש סיוע משפטי ולנפגע אין.

אני פשוט לא מכירה את חוק הסיוע המשפטי.

אם זה חוק סיוע משפטי אני אטען לנושא חדש בכלל, שיהיה ברור. אם זה נושא חדש אז גם אין הצבעה.

למה זה צריך להפריע? היא תבדוק את זה.

אפשר לשאול את בת שבע שרמן, אולי היא נמצא פה בכנסת, והיא זאת מהסיוע המשפטי שמלווה אותנו בכל הדיונים של נפגעי פעולות איבה.

נכון, זה מופנה לעורכי דין מהסיוע המשפטי, אז מה הלחץ והאירוע הזה? מי שזכאי יקבל.

לימור, הוא לא יהיה זכאי לסיוע משפטי, אבל ימונה לו סניגור.

מי שזכאי יקבל סיוע משפטי.

לימור, אין סיוע משפטי, ממונה לו סניגור. זה לא סיוע משפטי.

זה לא סיוע משפטי, זאת סתם הטעיה.

זה סיוע משפטי, זה אותו דבר.

זה לא סיוע משפטי. ימונה לו סניגור. זה סניגור, זה לא סיוע משפטי.

זה אותו דבר אם אנחנו כותבים: ימונה לו סניגור.

בסדר, זה סניגור של המדינה, זה אותו דבר.

שי, אתה רוצה לנהל לי את הוועדה? בוא שב במקומי. די.

בסוף תתקע את כל החוק. מה יש לך? אני צריכה להגיד לך את זה? וזה לא חוק שלי. טיפה הגיון.

אז מה זה אומר?

אם אנחנו כותבים בחקיקה שימונה לו סניגור - -

למי?

- - -

- - זה אומר שהוא זכאי לסיוע משפטי?

לא, לא סיוע משפטי.

לא.

אז איך יכול להיות שהמחבל זכאי לסיוע משפטי?

אבל זה לא סיוע משפטי, לימור, נו.

זה לא סיוע משפטי?

לא.

אז מה הוא מסייע לו? לנקות את הבית? לא הבנתי. להכין קפה? מה הוא עושה?

- - -

זה אותו דבר, רק - - -

שי, אתה רוצה שאני אוציא אותך?

שי, אי-אפשר לומר שימונה לו סניגור, למיטב הבנתי זה כבר נותן לו את הסיוע המשפטי. אני לא מכירה את החוק. מה אתן אומרות?

יש פה בלבול.

זה דומה, לא?

זאת חקיקה שונה. יש את חוק הסניגוריה הציבורית שיש שם מבחני זכאות מסוימים, ויש את חוק הסיוע המשפטי שיש שם מבחני זכאות שונים.

אלו שני דברים אחרים.

אלו שני דברים שונים. תודה.

הסנגוריה בהגדרה מייצגת פושעים, זה מה שהסנגוריה עושה. וסיוע משפטי זה לפי זכאות. זה משהו אחר לגמרי.

נכון.

מבחני זכאות, זה מה שאמרתי מהתחלה. אם מגיע לו הוא יקבל, מה זה משנה מה העבירה.

תודה רבה, יפעת. חברותיי חברות הכנסת, בבקשה, המציעות, אתי עטייה ולימור סון הר מלך, בבקשה, מילות סיכום.

את רוצה להתחיל?

לא, את המציעה, ואני התמזגתי.

כמו שכבר נאמר לפניי, אנחנו נמצאים היום ביום שקצת קצת קצת מביא מזור ונחמה וריפוי לנפשות הכאובות של המשפחות נפגעות הטרור, לאותם אלה שפגשו באובדן הקשה ובהשלכות שלו.

אתם יודעים, כמו שאמרתי במליאה, אני חושבת שמחבלים צריכים למות. מחבלים שרצחו יהודים, ככה אני חושבת. אם החוק היה מתוקן והייתה פה מציאות מתוקנת אז אותם מחבלים – יש את הטענה שאומרת שהם גם ככה רוצים למות רק שזה קצת לא מסתדר עם העובדה שהיום יושבים אלפי מחבלים בבתי הכלא, והם נהנים, היום כבר לא כל כך, אבל הם נהנו מהרבה מאוד תנאים מפנקים וטובים. ודרך אגב, אחד המחקרים מראים שדווקא אלו שבאו לבקר אותם הם אלה שיצאו אחר כך, הרבה מאוד מתוכם, ממש למעלה מ-90% מהם הם אלה שגם היו שותפים - - -

יצאו לבצע פיגועים? איפה המחקר הזה?

בדיוק, יצאו לבצע. את יכולה לחפש.

מירב.

שאלתי.

די, את לא יכולה להפריע לה באמצע דברי סיכום.

אי-אפשר לשאול איפה המחקר הזה? אני אשמח לראות.

אלו דברי סיכום עכשיו, די.

מירב, אנחנו נמצאים ברגע חגיגי, אז למה לקלקל את זה?

מי מקלקל? שאלתי שאלה. אסור לשאול?

אתי, מירב, תודה. בבקשה, לימור.

אם יש מחקר אני אשמח לראות, אני אוהבת נתונים.

תשאלי אחרי תום הפגישה.

החוק הזה, לצערי הרב, הוא חוק פלסטר, כי אם באמת אותו חוק של שלילת תושבות ואזרחות לאותם מחבלים היה מוחל ומיושם אז לא היינו צריכים את החוק הזה, כי הם כבר בוודאי לא היו בסביבתם של אותם קורבנות.

אני באמת מרגישה שיש בחוק הזה משהו שהוא לא רק להעביר איזשהו הליך חקיקה – אולי זה ייתן לחברת הכנסת בן ארי יותר מוטיבציה לפגוע בחוק – אבל הליך החקיקה הזה היה משהו - - -

אם הייתי רוצה לפגוע לך בחוק הייתי מצביעה פה על כל ההסתייגויות שלי.

את מצביעה במליאה, אבל זה בסדר.

די, מירב, תודה. לימור. בואו נתקדם.

מה לעשות, יש לנו אמונות שונות.

בסדר, את לא מאמינה. את חושבת שאותו מחבל צריך לגור וללמוד בסמוך למי שהוא פגע בו.

לימור, אנחנו בדברי סיכום, בואו נסכם. אנחנו עוסקים בדבר הרבה יותר חשוב עכשיו, בואו.

אל תגידי לי גם מה אני חושבת.

אבל את אמרת שאת לא מסכימה עם החוק.

לא אמרתי שאני לא מסכימה עם החוק. רק תקשיבי.

אז מה אמרת?

תודה. די.

אני באמת מרגישה שההליך של החוק הזה, המהלך של החוק הזה, המסע של החוק הזה היה לא רק מסע כדי להעביר חוק שהוא חוק ישים ומשמעותי, כמו שאני משתדלת לעשות בשאר החוקים שאני שותפה להם, באמת לוודא שהחוקים ישימים, ולא רק כדי להגיד שהעברנו איזשהו חוק. אני מרגישה שהיה פה מסע שעבר דרך – קוראים לזה בעולם הטיפולי "חוויה מתקנת" לחוויה קשה, לאותו פיגוע שבו מול העיניים שלי ראיתי את בעלי נרצח. מאותו פיגוע עברתי תהליך שיקום ארוך של פציעה, ושלוש שעות אחר כך ילדתי תינוקת פגית, שזה מהלך של שיקום שעומד בפני עצמו. ולכן גם היה חשוב לי שהחוק לא רק יכיל מקרים של המתה או של רצח, אלא גם את אותם נפגעים שנשארים פצועים בנפש, בגוף, עוברים תהליכי החלמה ושיקום מאוד מאוד מורכבים וקשים.

הרגשתי שיש רגעים בחיים שאתה מרגיש שיש דברים שעברת, ולא עברת אותם סתם כי יש להם שליחות. אז אני תמיד מאמינה שאין דבר שאנחנו עוברים בעולם הזה והוא סתמי ומקרי, אלא שהכול מאוד מכוון, והכול בא כדי לגדל אותנו ולהפוך אותנו לטובים יותר, וממילא גם להשפיע מהמקומות האלה טוב יותר על עם ישראל. תודה רבה.

תודה רבה. אתי, בבקשה.

אני רוצה לברך על המוגמר. תודה לאל, הגענו לישורת האחרונה, ואפשר להגיד שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה.

אמן.

לולא כל היושבים כאן, גם היועצים המשפטיים ממשרד העבודה, הרווחה, וגם אלה שיושבים בקדמת הבימה בחדר הזה, לולא אתם, וכמובן יו"ר הוועדה, החוק לא היה עובר. וגם את, אני מודה לך, לימור, איך נאבקת, איך נלחמת, כל רגע נתון פעלת, ועשינו את הכול כדי ליישר את ההדורים, לצמצם את הפערים.

אני מאמינה שאולי החוק הוא לא במאת האחוזים, כפי שציינת. אנחנו מחוקקים הרבה, גם לי יצא לחוקק הרבה חוקים לא מהתחום הזה, מתחומים אחרים, והגענו למסקנה שאחרי חקיקת החוק התגלו הרבה פערים, לקונות, ואין מה לעשות. בעזרת השם, הוא יכנס לספר החוקים, ואחר כך נראה, נלמד את החוק, נבין אותו, נראה את הלקונות ונתקן, ונגיש עוד תיקוני חוק.

שוב, באמת, לולא יו"ר הוועדה, ניסית הכול כדי שהחוק יהיה ישים, וכל הזמן ניסינו, בית משפט, בית משפט, למצוא את האיזון. ואני גם חטפתי על הראש במליאה כשאמרתי "איזון". למצוא את האיזון בין נפגע העבירה לבין פעיל הטרור, וחטפתי – מה פתאום לפעיל הטרור יש זכויות יסוד. אבל אין מה לעשות, איך אמרת? אי-אפשר לבטל את בית המשפט, וצריך למצוא את האיזון, ונעשה את הכול.

למה לבטל את בית המשפט?

לא, אז אני אומרת איך שהוא אמר, לתת לבית המשפט, אין מה לעשות, הוא צריך לשקול, להחליט, ליישב, זרמנו עם זה. מזל טוב. תודה רבה לך, אדוני יושב-ראש הוועדה, לכל חברי הכנסת, גם לך, מירב, תודה רבה.

תודה רבה.

ואחרי החוק - נלמד אותו, נבין אותו. ושוב, תודה לכל אלה היושבים, לכל היועצים המשפטים, ממשלה, כנסת, פעולות איבה, לכולם מגיעה תודה גדולה, לשי, ויישר כוח.

לימור שכחה משפט אחד. בבקשה.

בגלל שבאמת אני עוברת עם החוק הזה תהליך רגשי לא פשוט, אבל אלמלא אתם שליוויתם את החוק, גם את.

מירי.

אריאל. זה באמת היה לילות כימים, זה לא היה פשוט. וגם לכם, הייעוץ המשפטי.

נכון, מגיע להם.

בסיום אחד הדיונים יצאתי מכאן, ואמרתי לכם שאני יודעת שבסוף גם כשאתם לפעמים צריכים לדייק את הדברים ולייצר את האיזונים שאתם צריכים לייצר, ברור לי שאתם לא פחות כואבים את המציאות, ולא פחות שותפים לכאב שהעם שלנו חווה, וברור לי, ואמרתי לכם את הדברים, ואתם עושים את העבודה שלכם. כולם הבינו את החשיבות של הדבר הזה. אני רוצה לומר גם לכם תודה. עורך דין דוד בבלי, שעכשיו יצא כשאני אגיד, אבל הוא ישב שם בכל הצמתים ומאחורי הקלעים, אלמלא הוא החוק הזה היה מתקשה לעבור. להנהלת הוועדה שתמיד ברגעים הקשים עם העיניים הטובות שלך.

נכון, שכחתי, מנהלת הוועדה.

לפעמים הייתי מסתכלת עלייך ברגעים כאלה, ורואה את העיניים שלך, והייתי אומרת: טוב, תמשיכי. אז תודה רבה.

הסתכלת על העיניים הלא נכונות.

תקבלו גם את התודות במליאת הכנסת.

ובאמת לכולכם. צביקה, המנצח הגדול, ולשותפים לחוק הזה שליוו והיו ונכחו ונאבקו ודייקו, תודה רבה.

צביקה, צופה פני העתיד.

חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה.

אני רוצה להגיד דברים, שאת חלקם אמרתי, אבל אני חושב שצריך לזכור אותם, במיוחד ברגע הזה כשאנחנו מכינים אותו, ומעלים אותו עוד מעט לקריאה שנייה ושלישית. טרור זאת מלחמה, טרור זאת מלחמה, והפירוש המילולי שלה זה פחד, לזרוע פחד. האויבים שלנו, המרצחים שלנו יודעים שבאמצעות פיגוע כאן, דקירה שם, ככה לא כובשים את ירושלים, לא עולים עם טנקים על הכנסת, אבל באמצעות אותו פחד הם משתקים אותנו כחברה, הם גורמים לנו לחשוש, לשנות את אורחות חיינו, ובסוף גם שוברים אותנו, ומשיגים מטרות מדיניות באמצעות אותה הפעלת אלימות זוועתית וזריעת פחד. ולצערי הרב, זה גם יותר מדיי פעמים הצליח להם במדינת ישראל, ואנחנו משלמים על זה מחיר מאוד מאוד כבד.

המטרה של הצעת החוק הזאת ברמה הלאומית היא לא לתת לטרור לנצח. אני מכיר את יוסי צור מחיפה, מאותו יום מר ונמהר, ראש חודש אדר, זה היה ב-2003, לפני 20 ו- - - -

21 שנים.

21 שנה. אותו פיגוע שבו נרצחו 17 אנשים באוטובוס, וילדים, וביניהם גם אסף צור. אני מכיר את יוסי ואת כל המאבקים שהוא מנהל. וכשהמחבל, כשהחלאה הזה יוצא החוצה אחרי שהוא מסיים לרצות את עונש המאסר, אותו סייען מסתובב לו בחיפה, ושוב, או מטיל מורא או את החשש בגלל שיפגשו ויראו אותו, אז הטרור מנצח. והאמירה שלנו היום היא שהטרור לא ינצח. לא ינצח.

ברור לי, ואני מאמין שצריך לעשות הרבה יותר מזה, והאנשים האלה גם לא צריכים להישאר עם אזרחות ישראלית, וגם לא צריכים להישאר בגבולות המדינה. אנשים שבאו להחריב את המדינה לא צריכים להישאר פה. אבל המינימום של המינימום זה שלפחות אותם נפגעים לא ישלמו את המחיר. שמי שישלם את המחיר יהיה זה שעשה את אותם מעשים נפשעים, ובטח לא הקורבנות יצטרכו לשלם את המחיר. ולכן החוק הזה כל כך חשוב.

אני רוצה להודות לכן, לימור ואתי, על כל ההובלה. לך, היושב-ראש, על הניהול, לייעוץ המשפטי. גם כן להנהלת הוועדה ללאה, לכל הגורמים השלטוניים. אני רוצה להודות תודה מיוחדת ליותם אייל מהפורום המשפטי למען ישראל שהכניס אותי ממש לעובי הקורה בנושא הזה.

ומעל כולם מי שבעצם הביא את החוק הזה זה "פורום בוחרים בחיים", צריך לומר את זה. "פורום בוחרים בחיים" בהובלת יוסי צור שנאבק על החוק הזה.

חשוב להגיד שבהובלת יוסי צור. גם לי הוא נתן את זה.

תודה. אריאל.

ונסיים בכך שאנחנו יוצאים מפה, נעביר את החוק הזה בוועדה, בשבוע הבא בעזרת השם במליאה, ושנזכה לראות במהרה "אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".

אמן.

מכובדיי, אני יכול לעבור פה אחד אחד ולהגיד לכולכם תודה. אבל אני אגיד לכם את זה בדרך אחרת. יש הרבה אנשים שמדברים על צדק - - -

לא הבנתי, רק הם מדברים?

אה, סליחה, חשבתי שסיימת. בבקשה.

התפלאתי, כי אני יודעת שאתה מסכם. אני גם אוכל להיות פה בתור עציץ, זה גם יכול להיות נחמד.

את לפני כולם, מירב.

בבקשה, חברת הכנסת מירב בן ארי.

אני רוצה קודם כול להגיד שההחלטה להעביר בסוף את ההחלטה כאן לבית המשפט - כך צריך במדינת חוק, שבית המשפט יחליט. ובעיקר אני חייבת להגיד דבר מאוד ברור, הנושא הזה פעילי טרור שמתעסקים איתו יום ולילה, אבל יש עוד מחלות בחברה הזאת, ולמחלות האחרות אף אחד פה לא מתגייס כדי לתת פתרון, וחבל מאוד. דיברתי על זה גם בנושא של עברייני המין. אבל כאן אנחנו כל היום מתעסקים, כל שני וחמישי, כל דקה, כאילו כל הדברים במדינה הכול זז, והם לא זזו.

מלחמה, כן.

הם ממש לא זזו. סבבה, במלחמה עדיין נשים נרצחות? עם כל הכבוד.

אריאל, בשביל מה?

סליחה.

- - - מניעת פגיעות מיניות.

אל תפריעו לי. לא הפרעתי לשום דבר שאמרתם.

לימור, בואו. לכבד אחד את השני. תודה.

לצערי, כפול ממה שהיה אי פעם, עדיין יש כאן פשיעה כפולה מאי פעם, אפרופו נתונים, הכי גבוה היה, בטח ב-2021 עד 2023, וכאילו הכול נעלם, כל היום מתעסקים רק בזה. הדבר הכי טוב שיש בחוק הזה זה שבסוף מי שיחליט זה השופט ולא חברי הכנסת, תודה לאל. זהו.

אני מבקשת גם בקשות רשות דיבור וגם את ההסתייגויות, אבל אני לא אצביע להם פה אלא במליאה. וגם בקשות רשות דיבור של כל סיעת יש עתיד.

להגשת ההסתייגויות.

כן.

אז אני חוזר שוב, יכולתי לומר לכל אחד מכם באופן אישי תודה, אבל אני חושב שהדרך הנכונה ביותר לומר לכולם פה תודה, ובאמת לכולם, זה שבכל המקומות מדברים הרבה מאוד על צדק, הוועדה הזאת במושב הזה עשתה הרבה מאוד צדק, ולכל אחד מהאנשים פה יש חלק בעניין הזה, אז תראו בזה תודה אישית.

אבל מעבר לזה אני חייב עוד מילה אחת. זרקנו אותך למים, בפעם הבאה את כבר מצילה.

אריאל.

תודה.

תודה לך. קודם נצביע על ההסתייגויות.

נצביע על ההסתייגויות של יש עתיד.

ההסתייגויות של יש עתיד, נעביר אותן למליאה.

כן, למליאה.

אבל אנחנו חייבים להצביע פה על דחייתן. מי בעד לדחות את ההסתייגויות של יש עתיד? מי נגד דחייה?

הצבעה

בעד דחיית ההסתייגויות – 4
נגד – 1
נמנעים – אין
ההסתייגויות לא אושרו.

4 בעד, אחד נגד, אין נמנעים. ההסתייגויות נדחו, ויוצגו במליאה.

ולחלק היותר חשוב – הצעת החוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ד–2024, לקריאה שנייה ושלישית – מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת החוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ד–2024, אושרה.

4 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים.

צריך לברך שהחיינו.

זאת בהחלט ברכה. הצעת החוק תעבור למליאה, ובעזרת השם תירשם בספר החוקים. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:33.